° 1, ש"נ — מעשה הנע ממקומו, הנעתק ממקום למקום וכדו', Bewegung; mouvement; motion: שהתנועה לא תמנע מהיותו אם בעל עצם או בעל מקרה אולם העצמית כגון תנועת ההוה וההפסד, ואולם המקרית תהיה על ב' פנים אם תנועת הכמות כגון תנועת הגדול וההתוך או תנועת האיכות כגון השנוי (ספר היסודות לר"י ישראלי, סב-סג). כל הנבראים יש להם תנועה, גם לכוכבים תנועה כנשמה (ראב"ע, ישע' נז טו). וכח התנועה המקרית והרצונית (ר"י א"ת, רוח חן א). ותנועת החלק בכל (הוא, שם ג). שכל אלו השנויים נקראים תנועה לפי דעת הרב (הוא, שם יא). והוא הולך וגדל עד שיחזק על התנועה והתנודה (הוא, חו"ה, הבחינה ה). כל תנועותיך נקשרות בחפץ הבורא (הוא, שם). כשיחלש כחו מתנועתו הטבעית (הוא, שם הכניעה ג). אחר עמדו על חכמת השיעור ועל המובדיטאות ותנועות הגלגלים ופשיטות הכדור (הוא, שם, חשבון הנפש ד). תנועות חפציות לא הכרחיות ולא טבעיות (הוא, כוזרי ה כא). וכאשר כלה זמירותיו עמד על עמדו לערוך תהלותיו וכסה פניו ולא מענוה ועמד בגאוה והרבה תנועותיו והניע כתפותיו (ר"י חריזי, תחכ' כד, קאמינקא, 222). כי התנועה הגלגלית הסבובית והעגולית מה שאליו יתנועע ממנו יתנועע (מנחם גיצני, מכת' לר"ד הבבלי, לקו"ק, נספח' 49). קצת הגשמים מתנועעים תנועה סבובית וכל מתנועע תנועה סבובית אין לו הפך התולדה (כל מלאכת ההגיון, ההקף, כט). אם כן באמת תנועת השכל היא יקרה ונכבדה מתנועת הטבע (בן המלך והנזיר כט). כי אד עלה מן הארץ והניע האויר תנועה חזקה וחדשה (ר"מ א"ת, מלות הגיון לרמב"ם ט). כי בתנועותיו (של הירח) יהיה המטר בצווי הבורא (רד"ק, שרשים, אור). שהזמן נמשך אחר התנועה והתנועה דבקה בגלגל (ר"א הקראי, גן עדן, הקד', ג). הדפק הוא תנועה מכלי הרוח מחוברת מהתקבצות והתפשטות וכו' ונאמר כי כל דפיקה הנה היא מרכבת משתי מנוחות ומשתי תנועות (קאנון א ב ג א). וזה כנגד התורה הקדושה אשר בארה היות התנועה מחודשת (מנחת קנאות, קופמן, 18). שהסבה הראשונה תניע הגלגל תנועה יומית (שם, 20). התנועה שם נאמר ראשונה על העתק הגשם ממקום למקום או על העתק מצבו ר"ל שיהיה היושב עומד או שוכב או שאר המצבים (אמו"ר לראב"ד א ג). אחר כן הפלוסופים העתיקו שם התנועה ג"כ אל כל שינוי יהיה לגשם מעט מעט בדבקות והדרגה (שם א ה). שתנועת הגשמים הטבעיים נחלקת לשני סוגים אם ישרה ואם סבובית, והתנועה הישרה שני מינים אם מהמרכז אל המקיף ואם מן המקיף את המרכז, והתנועה הסבובית היא אשר סביב המרכז (ר"ד אבן יחיא, לשון למודים ה). להרגיל התנועה בבקר קודם האכילה לחמם הגוף (ר"י אברבנאל, שמות, ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה). שהוא הזמן אשר יסכימו השרים לעשות טיול ותנועה ולצוד ציד (הוא ש"א כ, ויהי בבקר ויצא יהונתן). בצורות אשר יעשה המגדף בפניו, קורץ בעיניו מולל ברגליו מורה באצבעותיו (הוא, מ"ב יט). וזה הצמצום נעשה ע"י תנועת השמחה, כמו האדם השותק על רוב השמחה הוא מתנועע וכו' (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך ג). — ואמר המשורר: ואז נתכנו אישים וצורות בעולמו בעצם מרוצתו וכח תנועותיו (מיֻחס לראב"ע, בשם אל, כהנא א, 194). — °ובמשמ' הגה הנוצר בכלי הדבור בזרימת האויר דרך מיתרי הקול ללא עצירה בדרכו, Vokal, Selbstlaut; voyelle; vowel2: ולולי כובד האריכות ושלא לצאת מענין הספר אז פרשתי אלה התנועות האוגרות לשון העברים באר היטב ולמדתי על מקומות הקמצין והפתחין במשפט (אותיות הנח והמשך לר"י חיוג, נוט, 4). מהם אשר תנוע (השוא) בתנועת האות שאחריה כשתהיה האות אשר אחריה אלף או הא או חית או עין וכו' כמו יְאַבד הון, תנועת היוד בפתח בעבור כי האלף פתוחה אחריה, וכמו תְּאֵנה, תנועת התוו בצרי שהאלף אחריה בצרי וכו' (שם, 5-4). וכאשר תפשתי דברי התנועות הנקראות שבעה מלכים (ראב"ע, צחות, א). ויאמר ר' יהודה המדקדק הראשון ז"ל כי זה וא"ו המשך תחת אל"ף השורש ותנועת החיר"ק למטה, על כן תנועת החיר"ק למטה (שם שם). ואחר שדברתי על התנועות אדבר על המשקלים (שם, ה:). הנה תשים באות השנית אחת מן התנועות שהן ז' מלכים ותסובב התנועה עם כל התנועות ופעם תהיה המלה מלעיל ופעם מלרע (הוא, ספר השם, קבוצת קונטרסים, ז). כי מה שישתנה מהתנועות קצתם אל קצתם (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג ח). התנועות הפשוטות הן שלש, תנועת הקבוץ ותנועת הפתוח ותנועת השבר (פרק בתנועות מס' השרשים של ר' סעדיה אבן דנאן, מלאכת השיר לניבויאר). וחמש מהן יקראו אותנה חכמי המסורת מלכים ואלו הן חלם שורק קמץ חרק צרי והן כלנה תנועות המשך כי עם כל תנועה מהן נח נעלם וכו' וחמש תנועות הנשארות יקראו אותן עבדים ואלו הן קבוץ שפתים ופתח וסגול וקמץ חטף וחרק קטנה (שם). ולא יקרא עבד אצל אלו אלא השבא או מה שיורכב ממנה ומתנועה אחרת (שם). — °ותנועות גדולות, °ותנועות קטנות: אַ תנועה קטנה והיא תקרא פתח גדול (ר"י קמחי, ספר זכרון, 17). אָ תנועה גדולה והיא תקרא קמץ גדול (שם שם). דע כי התנועות הם חמש וכו' אלה הם חמש התנועות גדולות ויש להם חמש בנות כנגדן ותנועתן קטנה ושפלה מהאמות וכו' חמש התנועות הגדולות אחריהם נח לעולם וכו' ובראותך תנועה גדולה ובצדה שו"א תרחיב קריאת התנועה ותניע השו"א (רד"ק, מכלול, שער הנקוד, ליק, קלו.). — °ובמלאכת השיר, במשמ' הברה הפותחת בעצור עם תנועה ללא שוא לפניהם3: יהיה השיר השקול המסכים מכל צדדיו במספר תנועותיו והסכמת הטורים כל אחד עם חבירו בחרוז שוה (ר"מ בן חביב, מרפא לשון דרכי נעם, ו.). כי המשוררים יקראו יתד לעבד ומלך יחד ולמלך לבדו יקראו תנועה, דמיון זה דְבָרִים הוא מורכב מיתד ותנועה כי שבא הדלת וקמץ הבית הוא היתד וחירק הריש היא התנועה (שם, ט:). — ובשמוש משאל לגבי פעילות מדינית וכד', °התנועה הציונית, °תנועת הפועלים ועוד, כתרגום המלים הלועזיות, Bewegung; mouvement; movement, באותו שמוש, נוהגת המלה בספרות ובדבור.
1 [עי' גם קלצקין-צובל, אוצר המונחים הפלוסופיים ד, 213-212. בלשון ימינו חֻדש מן השם גם פעל °הִתְנִיעַ, כדגמת תרם מן תרומה, במשמ' עורר תנועתה של מכונה, כגון התניע את (מנוע) המכונית, ועוד, ומכאן גם ש"פ °הַתְנָעָה.]
2 [בשמוש זה באה המלה כתרג' הערב' חַרַכַה حركة, תנועה, מן חַרַכַ حرك, נוע, ששמושיו כשמושי הפעל העברי. ועי' נוּעַ.]
3 [עי' יַתַד].