1, ש"נ, סמ' תְּנוּפַת, מ"ר תְּנוּפֹת, — כמו תרומה: ושמת הכל על כפי אהרון ועל כפי בניו והנפת אתם תְנוּפָה לפני יי' (שמות כט כד). ולקחת את החזה מאיל המלאים וכו' והנפת אתו תְּנוּפָה לפני יי' (שם שם כו). וקדשת את חזה הַתְּנוּפָה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם וכו' והיה לאהרן ולבניו וכו' כי תרומה הוא (שם שם כז-כח). וכל איש אשר הניף תְּנוּפַת זהב ליי' (שם לה כב). ויהי זהב הַתְּנוּפָה תשע ועשרים ככר וכו' (שם לח כד). ונחשת הַתְּנוּפָה שבעים ככר וכו' (שם שם כט). ולקח כבש אחר אשם לִתְנוּפָה לכפר עליו (ויק' יד כא). מיום הביאכם את עמר הַתְּנוּפָה וכו' ממושבתיכם תביאו לחם תְּנוּפָה (שם כג יח-יז). והניף אתם הכהן תְּנוּפָה לפני יי' קדש הוא לכהן על חזה הַתְּנוּפָה ועל שוק התרומה (במד' ו כ). והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תְּנוּפָה לפני יי' (שם ח יג). וזה לך תרומת מתנם לכל תְּנוּפֹת בני ישראל (שם יח יא). — ומלחמות תנופה, במשמ' מלחמה לשם הנפת קרבן בתנופה: והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יי' עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תְּנוּפָה2 נלחם בה, כי ערוך מאתמול תפתה (ישע' ל לב-לג). — ובמשמ' המוחשית, הרמת היד בגערה: וחרד ופחד מפני תְּנוּפַת יד יי' צבאות אשר הוא מניף עליו (ישע' יט יו). — ואמר בן סירא:טובה שפוכה על פה סתום תנופה3 מצגת לפני גלול (ב"ס גני' ל כא, סגל קפה). — ובתו"מ, במשמ' מעשה המניף את הקרבן4: הסמיכות והתנופות וההגשות והקמיצות וכו' נוהגין באנשים ולא בנשים (קדוש' א ח). יציקות ובלילות תנופות והגשת הקמיצות וההקטרות וכו' (תוספת' דמאי ב ז). יניפנו הכהן, בנין אב לכל התנופות שיהיו בכהן ( ספרא ויס, אמור פרשה י). שהרי תנופה שירי מצוה היא (סוכה לח.). וכי תנופה מכפרת (מנח' צג:). שכל מקום שיש תנופה יש הרמה (מד"ר במד' ט). — ובסהמ"א: שיש לבית דין לשמור שיעשה הפסח והאביב נמצא בעבור תנופת העמר (ראב"ע, אגרת השבת, קבוצ' קונטר'). דמיון המשל לחרב חדה גמד ארכה אשר תך בתנופה אחת ותחדור בקרב איש ולב עמק (אגרות יל"ג א ב). — °ובמשמ' תנועה מתנועות הלשון, בדקדוק: והשוא פעמים הוא נח ואין לו תנופה ופעמים הוא נד ויוצא בשפה ( הורית הקורא, דרנבורג, 56). — °ובהשאלה, במשמ' תנועת הלב והרוח בכח גדול, כאלו בתנופת היד Schwung; élan; ardour, נוהג בספרות ובדבור 5.
1 [אין נוף בעבר' שבמקרא אלא שרש נרדף אל רום, וכן נוֹף הוא רוֹם, ועל כן בא אף הֵנִיף תנופה בתורה באותה משמ' כמו הרים תרומה — ובקצת מקומות הרגיש רסע"ג בדבר — במשמ' מָשאלת כלשון הבאת תרומה ולא, כפי שהובן הצרוף אף במסֹרת, במשמ' מוחשית כהנפה בידים ממש, אף על פי שהיתה זאת המשמ' הראשונה של שני הצרופים הרים תרומה והניף תנופה יחד. בחקת התורה כבר נתיחד שמושיהם של שני הצרופים, עד שבא (הרים) תרומה לגבי דבר שאין בו רוח חיים כנגד (הניף) תנופהו לגבי בעלי חיים, ואף בהנפת אבריהם בקרבן, ובני אדם.]
2 [כמבֹאר בהערת העורך בערך תֹּף אין הכונה כאן לתֻפִּים וכנרות לנגון, אלא לתְפָיִם ולכִיֹּרוֹת אש לשרפת בני אדם בקרבן המלך, בהתאם להמשך: כי ערוך מאתמול תפתה, גם הוא למלך הוכן, העמיק הרחב מדֻררתה אש ועצים הרבה וכו', ועל כן גם תנופה כאן לשון הנפת הזבח היא, ולא לשון תנופת יד בגבורת נצחון.]
3 [כלו': כמטעמים הנשפכים על פה סתום, ללא הנאה למקבלם, כך מתן תרומה לרִצוי האלילים, שאינם שומעים את קול המתפלל.]
4 [כהבנת הפעל הניף בתו"מ כלשון העלאה והורדה ממש.]
5 [ לפי זה משמשים גם צרופים כגון מלחמת תנופה היום במשמ' של מלחמה רבת התנועה בכח. בקטע של סדר עבודת יוה"כ (Elbog. , Stud, עמ' 177): תרחף בשמי שפר מתניף עפר הוצב למספר ולא נספר, שם רמש ואין מספר. ונראה שהנוסח משֻבש.]