תְּנוּעִי
°, ת"ז, — של תנועה, מטֶבע התנועה: אבל צריך שתתחבר עם תנועת האות הסמוך לה אם מאחריה או מלפניה להיות מרגשת במבטא בחבור האות התנועית בן זאב, תלמוד לשון עברי, מבוא, כלל ז. וצורת סגול בהברת הגרון וצירי ושורק וחולם וכו' כל אחד בשם האיכות התנועיי שעושה כלי הדבור בהוצאת האות בהברה ובשמיעת קול שלמה פפנהיים, יריעות שלמה א, הקד' ב:.