ש"ז, — רֹק1, Speichel; salive; -va: היאכל תָּפֵל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות (איוב ו ו). — ובצרוף לפעל, כתמונה למעשה שאין בו תועלת, טח תפל: והוא בֹנה חיץ והנם טחים אֹתוֹ תָּפֵל אמֹר אל טחי תָפֵל ויפל (יחזק' יג י-יא). והרסתי את הקיר אשר טחתם תָּפֵל וכו' וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תָּפֵל (שם שם יד-יה). ונביאיה טחו להם תָּפֵל  חזים שוא וקסמים להם כזב (שם כב כח). — ומכאן אף בהשאלה, חזה שוא ותפל2: נביאיך חזו לך שוא וְתָפֵל ולא גלו על עונך (איכה ב יד). —  ובתו"מ, *גם כת"ז במשמ' (דבר) חסר טעם, לא מלוח או לא מתוק וכד': דג טמא מליח ודג טהור תפל (שכבשם) אסור, דג טהור מליח ודג טמא תפל מותר (תוספת' תרומ' ט ב). איתמר בשר מליח מותר לטלטלו בשבת, בשר תפל רב הונא אמר מותר לטלטלו וכו' ת"ר דג מליח מותר לטלטלו דג תפל אסור לטלטלו, בשר בין תפל ובין מליח מותר לטלטלו (שבת קכח.). (דגים) בין גדולים בין קטנים בין מלוחים בין תפלים3 (נדר' נא:). מה חלב נקי אף דברי תורה נקיים וכו' אי מה חלב תפל יכול אף דברי תורה כן, תלמוד לומר דבש וחלב וכו' (מד"ר שה"ש, ישקני). — *ורֹק תפל, רֹק שאין בו מטעמו של מאכל: שבעה סממנין מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסין ומי רגלים וכו' איזהו רוק תפל כל שלא טעם כלום (נדה ט ו). ואיזהו רוק תפל כל שלא טעם כלום מבערב ואפילו כל היום ישן כל היום אינו עושה רוק תפל ניער כל הלילה עושה רוק תפל (תוספת' שם ח ח). רוק תפל אסור לעין בשבת (שמואל, ירוש' ע"ז ב ב)4 — ובסהמ"א: ולא גזרו אלא על דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי כגון בשר ודג תפל וביצה וירקות (רמב"ם, מאכלות אסורות יז יד). תשעה טעמים המתוק וכו' והחמוץ והתפל (אמו"ר לראב"ד א ו). — ואמרו פיטנים ומשוררים: ומשרה בנויה באבני תהלות ובלתה בתפל בנויות וטוחות (רמב"ע, תנו ציץ, ענק, בראדי, ש). ותפל ומלוח בטעם לאורותיו (הוא, בשם אל, שם, רמ). מחזיק בבלתי טח תפל חושך סתרו לבוחן ועופל (ראב"ע, אל באין ראשית, איגר, 32).