א. תְּפִלָּה

1, ש"נ, — סמ' תְּפִלַּת, כנ' תְּפִלָּתִי, תְּפִלָּתְךָ, תְּפִלָּתֶךָ, תְּפִלָּתוֹ, תְּפִלָּתָם, מ"ר תְּפִלּוֹת, —  קריאת האדם אל אלהיו לבקש עזרתו או להודות לו על חסדיו Gebet; priére; prayer: על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את הַתְּפִלָּה הזאת (ש"ב ז כז). ופנית אל תְּפִלַּת עבדך ואל תחנתו יי' אלהי לשמע אל הרנה ואל הַתְּפִלָּה אשר עבדך מתפלל לפניך היום (מ"א ח כח). כל תְּפִלָּה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם (שם שם לח). ושמעת השמים את תְּפִלָּתָם ואת תחנתם ועשית משפטם (שם שם מה). שמעתי את תְּפִלָּתְךָ ואת תחנתך אשר התחננת לפני (שם ט ג). ונשאת תְּפִלָּה  בעד השארית הנמצאה (מ"ב יט ד). גם כי תרבו תְפִלָּה  אינני שמע (ישע' א יה). אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה וּתְפִלָּה ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך (ירמ' ז יו).  ותבא אליך תְּפִלָּתִי אל היכל קדשך (יונה ב ח). חנני ושמע תְּפִלָּתִי (תהל' ד ב). שמע יי' תחנתי יי' תְּפִלָּתִי יקח (שם ו י). תְּפִלָּה לדוד שמעה יי' צדק הקשיבה רנתי האזינה תְפִלָּתִי  בלא שפתי מרמה (שם יז א). וּתְפִלָּתִי על חיקי תשוב (שם לה יג). יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי תְּפִלָּה לאל חיי (שם מב ט). שמעה אלהי רנתי הקשיבה תְּפִלָּתִי (שם סא ב). שמע תְּפִלָּה עדיך כל בשר יבאו (שם סה ג) אכן שמע אלהים הקשיב בקול תְּפִלָּתִי  (שם סו יט). ברוך אלהים אשר לא הסיר תְּפִלָּתִי וחסדו מאתי (שם שם כ). ואני תְפִלָּתִי   לך יי' עת רצון (שם סט יד). כלו תְפִלּוֹת דוד בן ישי (שם עב כ). עד מתי עשנת2 בִּתְפִלַּת עמך (שם פ ה). תבוא לפניך תְּפִלָּתִי  הטה אזנך לרנתי (שם פח ג). ובבקר תְּפִלָּתִי תקדמך (שם שם יד). תְּפִלָּה  למשה איש האלהים (שם צ א). תְּפִלָּה   לעני כי יעטף ולפני יי' ישפך שיחו (שם קב א).  פנה אל תְּפִלַּת הערער ולא בזה את תְּפִלָּתָם (שם שם יח).  וּתְפִלָּתוֹ תהיה לחטאה (שם קט ז). תכון תְּפִלָּתִי קטרת לפניך (שם קמא ב). וּתְפִלַּת ישרים רצונו (משלי יה ח). וּתְפִלַּת צדיקים ישמע (שם שם כט).  מסיר אזנו משמע תורה גם תְּפִלָּתוֹ תועבה (שם כח ט). גם כי אזעק ואשוע שתם תְּפִלָּתִי (איכה ג ח). סכתה בענן לך מעבור תְּפִלָּה (שם שם מד). ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תְּפִלָּה ותחנונים בצום ושק ואפר (דני' ט ג). ועוד אני מדבר בַּתְּפִלָּה  (שם ט כא). תהי נא אזנך קשבת אל תְּפִלַּת עבדך ואל תְּפִלַּת עבדיך (נחמ' א יא, וכעין זה שם שם ו). — בית תְּפִלָּה, בית מיֻחד ומקֻדש לתפלה: ושמחתים בבית תְּפִלָּתִי  וכו' כי ביתי בית תְּפִלָּה יקרא לכל העמים (ישע' נו ז)3. — ובתו"מ, ביחוד גם כשם לסדר הברכות הנאמר בעמידה בשחרית, במנחה ובערבית והכולל דברי שבח ותודה ובקשת צרכי הפרט והצבור: האומנין קורין (שמע) בראש האילן או בראש הנדבך מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה (ברכ' ב ד). מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפלין (שם ג א). ברוך אתה ה' שומע תפלה (שם ד ד). הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה (אבות ב יג). אל תיראי תולעת יעקב וגו' מה תולעת זו אין מכה לארז אלא בפיה כך אין ליש' אלא תפלה (מכי' דרשב"י, אפשטין-מלמד, שמות יד י). נשאו עיניהם בתפלה (שם יג). וכל מי שמתפלל ומכוין את לבו לתפלה סימן טוב לו שתפלתו נתקבלה (מד"ר דבר' ח). חביבה עלי תפילה אחת שאתה עומד ומתפלל לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להעלות לפני (שם רות ג). שאין הקב"ה פוסל תפלת כל בריה (תנחו' ואתחנן ד). — וסוגי תפלה שונים, כגון *תפלת המוספין, *תפלת הדרך, *תפלה קצרה וכו': תפלת השחר עד חצות וכו' תפלת המנחה עד הערב וכו' תפלת הערב אין לה קבע, ושל מוספין כל היום וכו' רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכנסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה, אמרו לו מה מקום לתפלה זו (ברכ' ד א-ב). המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה (שם שם ד). אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר (ר' אלעזר בן עזריה, שם שם ז). אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור וכו' כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה (שם כח:). כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך, מאי תפלת הדרך, יהי רצון וכו' (ר' יעקב אמר ר' חסדא, שם כט:). תפילתן של צבור אינה חוזרת לעולם ריקם (מד"ר דבר' ב). הכל בעתה מתבראת ותפלת הערב אין לה קבע עד שיעלה עמוד השחר (שם שם ח). — *ובצרופים עם פעלים4: אם שגורה תפלתו בפיו5 יתפלל שמונה עשרה, ואם לאו מעין שמונה עשרה (ר' עקיבא, ברכ' ד ג). ומתפלל (הכהן הגדול) תפלה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל (יומא ה א). עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה (תענ' ב ב). אמר לו הקב"ה למשה בני שרויין בצרה וכו' ואתה עומד ומרבה בתפלה לפני6 (ר' אליעזר, מכי' דרשב"י, שמות יד טו). אין קורין אותה (את שמע) בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר של תורה (ירוש' ברכ' א א). ויחל משה את פני ה' אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא שהחלהו (ברכ' לב.). תפלתו סדורה בפיו (מגי' כז ז). מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל עליה יצחק, שלא יהיו או"ה אומרים תפלתנו עשתה פירות (מד"ר בראש' ס). שידו שטוחה בתפלה (שם). — *ובצרופים שבסמ' כסומך וכנסמך וכד', וגם עם הברות בכל"ם: הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא, כיצד, היהת אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא (ברכ' ט ג). יש דברים שהן תפילה של תיפלה7, כיזה צַד, כונס מאה כורים ואומר יהי רצון שיהיו מאתים (תוספת' שם ז ז). מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה וכו' ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו (ברכ' לב:). מפני מה תקנו תפילה בלחש כדי שלא לבייש את עוברי עבירה (סוטה לב:). שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל שערי תשובה לעולם פתוחים וכו' אף שערי תפלה אינן ננעלים לעולם (מד"ר דבר' ב). הגיע שעת התפלה ולא התפלל בה עליו נאמר וחסרון לא יוכל להמנות (שם קהלת א, מעוות לא יוכל לתקון). אמר הקב"ה בניי עד ששערי תפלה פתוחין עשו תשובה (שו"ט יז). — ועם תאר, *תפלה זכה8, **תפלה עכורה וכד': וכי יש תפלה עכורה, אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא להקב"ה ואינו עונה אותו למה שתפלתו בעבירה וכו', אבל איוב שלא היה בעמלו גזל היתה תפלתו זכה וכו' (מד"ר שמות כב). —  ובעל תפלה, במשמ' אדם הרגיל לרדת לפני התיבה ולהתפלל בראש הצבור, נוהג בספרות ובדבור. — ובסהמ"א: תפלות הפרקים כגון תפלת מוסף ראש חדש ותפלת מועדות צריך להסדיר תפלתו ואחר כך עומד ומתפלל עדי שלא יכשל בה (רמב"ם, תפלה ד יט). כי התפלה חיי הנפש, והאכילה חיי הגוף (ר"י זבארה, שעשועים א, 9). — ואמר המשורר: נלאה פי ולך התודה על קוצר תפלה (ראב"ע, אי ישן, איגר 196). —  °תפלה במשמ' סִדּוּר, ספר של תפלות: ומצאתי בתפלות צרפתיות נוסחה יפה במשנה זו (רשב"ץ דוראן, מגן אבות ג יד). לא ישבותו חוקקי ישראל להדפיס בעט ברזל ועופרת מקראות וחומשים תפלות ומחזורים (דברי המדפיסים, מחזור עם הדרת קדש, ויניציאה, שנת התפלל"ו). בבוא איש בית ה' להתפלל וכו' ובפתחו את התפלה או המחזור (שם). 



1 [שה"פ מן הִתְפַּלֵּל, כדגמת תְּחִנָּה מן הִתְחַנֵּן, הבאה תכופות בכתוב על יד תפלה.]

2 [עי' בדברי העורך, משלי שלמה 92, על כתוב זה.]

3 [בתה' קמא ה: יהלמני צדיק חסד ויוכיחני וכו' כי עוד וּתְפִלָּתִי ברעותיהם, אין תפלתי מובנת, ואין מקום כאן לש"ע אלא לפעל, ואפשר שיש לצרף מלים אלו לפס' ז, הממשיך את הכרת הטובה למוכיחים את המשורר על חטאיו, בקריאה כזו: כמו פלח ובקע בארץ (כדי להכשיר אותה לזרע) נפזרו עצמינו כי עוד יתפלחו ברעותיהם. ואלו סוף פס' ז, לפי שאול, שייך הוא לפס' ח: בך חסיתי אל תער נפשי [לפי שאול].]

4 [ועי' בדֻגמאות הנוספות המובאות אצל ד' מ. ד. גרוס, אוצר האגדה, בערך תפלה.]

5 [עי' על בטוי זה בנאמר בהערת העורך.]

6 [במק' זה בסוטה לז.: באותה שעה היה משה מאריך בתפילה, אמר לו הקב"ה ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפילה לפני.]

7 [כן בהוצ' צוקמ'. נ"א: יש דברים שהן תפלות שוא].

8 [בכתוב באיוב טז יז (ותפלתי זכה) זכה הנשוא במשפט.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים