* 1, ש"ז, — חבור ע"י תפירה, וגם מקום התפירה, Naht; couture; seam: האוכף שנקרע הנוגע במה שבתוכו טמא מפני שהתפר מחברו כלים כג א. עשאו כדור בפני עצמו טהור מפני שהתפר ממעטו (שם כח א).  ועושין עמוד לספר בסופו לתורה מיכן ומיכן לפיכך גולל הספר לתחילתו והתורה לאמצעיתה ר' שמואל וכו' אפי' שתי יריעות ר' זעירה וכו' ובלבד מקום התפר2 שם. תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני ואמר רבא בתפרן3 ובאלכסונן  (מגי' כד:; וכעין זה מנח' לה.). שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני וצריך שיגיע חריץ למקום התפר  (אביי, מנח' שם).  — ועי' * תָּפַּר.