תפשׂ

1, ממנו °הַתְפָּסָה, *תְּפוּסָה, *תְּפִיסָה, תָּפַשׂ.



1 [כך כתיב השרש במקרא, ואך במקורות שבתו"מ הולך וגובר הכתיב תפס, שהוא היום עקר, מחוץ למליצות תנ"כיות שבספרות. ביתר השפות השמיות לא נמצא השרש, וגם בארמ' שבתו"מ אינו בא אלא בתרגומים המאֻחרים לתה', אסתר וקהלת (עי' במלונים), כנראה בהשפעת העבר'. ושים לב לעֻבדה, שפעל זה, השגור בכל יתר ספרי המקרא, אינו בא כלל בספר איוב, המרבה להשתמש בפעלים נרדפים כגון אחז (9 פעמים) והחזיק (6 פעמים), הואיל ושירת הספר מתֻרגמת היא מארמ', שלא היה בה שרש זה. ההשואות לשרשים אחרים שהֻצעו אינן מסתברות. עי' עוד בהערות שאחר זו.] בערך הבא.