ש"נ, — אפשרות לקום ולעמד, ביחוד בצרוף לא היתה לפ' תקומה: וכשלו איש מפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תְּקוּמָה לפני איבכם (ויקר' כו לז). — ובתו"מ באותו צרוף וגם בשנוי בטוי: היו אומרים שאין להם תקומה שמאסן הקב"ה (מד"ר שמות לא). אמר משה אם מניח אני את ישראל וארד אין להם תקומה לעולם, איני זז מכאן עד שאבקש עליהם רחמים (שם שם מג). אילו נאמר ארור אשר לא ילמד לא היתה תקומה אלא ארור אשר לא יקום, אילו נאמר עץ חיים לעמלים בה לא היתה תקומה, אלא עץ חיים הוא למחזיקים בה (שם ויק' כה, מרגליות תקסז וכו')(1). כל זמן שהקב"ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין להם תקומה, הפך במעשיהם של דור המבול לא היתה להם תקומה שנאמר וימח את כל היקום, הפך במעשיהם של אנשי סדום ולא היתה בהן תקומה וכו', הפך במעשה בבל ולא היתה לה תקומה (תנחו' נצבים א).— * ואבן תקומה, אבן הנותנת תקומה, שיחסו לה את הסגֻלה על האשה ההרה מהפלת נפל, ואף * משקל אבן תקומה במשמ' דבר השקול כנגד אבן זו(2): יוצאין באבן תקומה בשבת, משום ר"מ אמרו אף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעוברה אלא שמא תתעבר ותפיל (שבת סו:). — ובסהמ"א" ויתבהלו כל אנשי ארם מאימת מרוצתו (של חזקיה, שר הפריצים) ולא היתה להם תקומה לפניו (יוסיפון, גינצבורג רלח). — °ואבן תקומה במשמ' אבן שואבת(3): כי טבע הגלגלים הסובבים אותה לשאוב הארץ אליהם כאבן תקומה (ר"מ אלשיך, איוב לח ח). — °ובלשון הפילוסופים במשמ' חיוב וקיום, בנגוד  אל שלילה: וכאשר קוימו אלה התקומות(4) (משה ב' נגרי, קצת ביאורי מהמורה, בס' שאלות שאול הכהן ). — ואמר הפיטן: יש כמדת הים הגדול קומתם, ויש כחללו של עולם הקמתם, ויש כמלא כל הארץ תקומתם (ר"א קליר, אז מאז זמות, קרו' לפר' שקלים). — °ואמר המשורר: הלכושל ולנופל תקומה ולנודד ולאובד תנומה (ר"ש הנגיד, תודה, הברמן ג, 21).



1)[בדפוסי המדרש מובא המאמר בשנויים. ועי' בהערות מ. מרגליות למקום.]

2)[ע' על ענין זה את הערת המחבר בערך אבן, עמ' 32, ואת דבריו המאלפים של פרויס, Medizin, עמ' 446, וכן בפרושים המובאים בבאוצר הגאונים (לוין) לשבת סו:. בדומה לאבן תקומה בא באשור' אַבַן אַלָדִ (ז"א אבן ילידה), אבל הואיל ובלשון זו בא במקום קום, ועמד: נַזָזֻ, אפשר שבא שם גם אַבַן נַזָזִ במשמ' אבן תקומה, ולכך הכונה גם באבני נזר  הגורמות לילידה בזכר' ט יו-יז.]

3)[כנראה לפי ההשקפה, שנחשבה אבן תקומה של האשה ההרה כמושכת ושואבת את הולד למעלה, אל גוף האשה; ויתכן שהשתמשו למעשה באבן שואבת כאבן תקומה, מתוך סברה שהיא לא תתן לולד לנפל.]

4)[ע' קלצקין, תקומה.]

ערכים קשורים