תְּקוֹמֵם
ש"ז, כנ' תְּקוֹמְמֶיךָ — כמו מתקומם, כמשמ' מורד המתקומם בפלוני: הלוא משנאיך ה' אשנא ובִתְקוֹמְמֶיךָ1 אתקוטט (תהל' קלט כא).
1 [צורות בינו' כאלה בלי מ, כדגמת וְשַׁבֵּחַ אני (במק' ומשבח) נתגלו כעת במספר גדול בכתבת הכנענית הקדומה של אזתוד בקארא־טפה שבקיליקיה (עי' בעבוד הכתבת הזאת בספרו של העורך "הלשון והספר" א, מהד' שניה), ועל כן אין להטיל ספק בנכונות הגרסה. כנראה על יסוד הצורה תקומם הבין רסע"ג בתרגומו גם תְּשׁוֹבֵב ב(תהל' ס ג) (אנפת תשובב לנו) כש"ע במשמ' שובבות, עתיאן בערב'.]