* 1, ש"ז, — הֲכָנָה וקביעה, הטבה והשבחה: במוצאי יום טוב הראשון של חג היו יורדין לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון2 גדול סוכה ה ב. העיד ר' יוחנן בן גדגדה על וכו' ועל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח3 גיט' ה ה. במה דברים אמורים, בזמן שנתכוון לתיקון שדהו אבל אם לא נתכוון לתיקון שדהו אפילו יותר מיכן מותר ירוש' שבי' ג ו. שהוא תיקון וסופו לקילקול שם שם שם י. ולא ילבש גבר שמלת אשה, שלא יתקן איש בתיקוני אשה נזיר נט.. כביכול הקב"ה ובית דינו עשאוהו, נמנים על כל אבר ואבר משלך ומעמידך על תיקונך4 מד"ר קהלת, ופניתי אני. אפילו אדם צריך תיקון פסיק' רב', י' הדברות, פ' תליתאה, מא"ש, קט"ז:. וביחוד *תקון העולם, טובת העולם, תקנה לטובת הרבים: שלא יהיו עושין כן מפני תיקון העולם וכו' שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו וכו' מפני תיקון העולם גיט' ד ב. מפני תיקון העולם כפין את רבו ועושה אותו בן חורין שם שם ד. המוצא מציאה לא ישבע, מפני תיקון העולם שם ה ג. אין מוציאין לאכילת פירות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם תוספת' ב"ב ו כ. הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם ספרי דבר' קיג. בראתיו לתיקונו וליישובו של עולם ירוש' ברכ' ט ג. אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב, מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה מד"ר בראש' ד. — *ותקון, במשמ' הפרשת מתנות כהֻנה, כדי שיהיו הפרות מתֻקנים: נותן כדי תיקונו5 ירוש' דמאי ג א. — *ותקון סופרים6, שנוי שעשו סופרים בדברי המקרא מפני כבוד שמים: ואברהם עודנו עומד לפני ה', אמר ר' סימון תיקון סופרים זה, שכינה ממתנת לאברהם מד"ר בראש' מט. כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו, ר' יהושע אומר תיקון סופרים הוא, עיני כתיב שם שמות יג. — *ותקון המקרא, במשמ' קביעת תכנו של הכתוב: כי מעלה גרה הוא מה ת"ל, אם לתקון המקרא הרי כבר נאמר וכו' ספרא שמיני פרק ד. — ובסהמ"א: משמשת בשני עדים והם עיותיה ותיקוניה7 הלכות פסוקות לתלמיד' רב יהודאי גאון, 104). גדולה מצות תפלין מן התפלה שזה תקון חכמים וזה תקון היוצר שמושא רבא, בסוף הלכות תפלין להרא"ש, בשם ר' יוחנן. אפלו הועתק גופו של גט ותורפיו אל לשון אחר וחקרנוהו ונמצאו התיקונין כתיקון חכמים בגט כשר הוא תשו' הגא', הרכבי יד. עלינו להתנהג בתיקונים שתקנו אותם גדולים מדורותינו בחכמה ובמנין ואין לנו לשנות רב האי גאון, לוין, אוצר הגאונים, מגלה, 67. יש לגדור מן התורה ומן התלמוד שיכולין חכמי הדורות וידועי שם לחדש תיקון לפי הנראה להם שכל טוב, בראש' יז יד. תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות, והן נאכלים ע"י תיקון רש"י, בראש' ג יח. איפא לשון יתר הוא לתקון מלה בלשון עברי הוא, שם מג יא. דבשלהי המצניע קתני גודלת ופוקסת אלא נראה דא' מתיקוני נשים הוא תוספ' כתוב' ד: ד"ה פוקסת. וראשית תקון מהלך השמש ממקום הגבהות וראשית תקון המשרתים מרגע מחברתו עם השמש ראב"ע, אגרת השבת, א, קונטרסים. גם כן בדברי יחיד שיש לנו במקרא הם תקון סופרים ואמרו כי כתבו הנביאים אם כן למה נקראו תקון סופרים הוא, צחות, סוף. וכל מעשה הארץ וכו' ותקון הבתים וידיעת הכוכבים העליונים הוא, פתח דבר לספר אלמתני, כהנא ב, 108. וקצת מצוות התורה הם מזה המין והן תקון הגוף ותקון הקבוץ האנושי ר"י א"ת, רוח חן ו. תקנו החכמות המופתיות תקון אין תכלית אחריו הוא, כוזרי ח יד. כל אשר תקטן יצירה יהיה כח החכמה והיכולת נראה בה יותר ותקון הבורא יותר נפלא ונראה ממנה הוא, חו"ה, היחוד ז. ראש הפרישות תקון הפרנסה שם, הפרישות ה. אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתקון נפשו לאלהים יתברך וכו' שם, אהבת ה' ה. וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך רמב"ם, תפלה ב ג. שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהן וכו' ואלו הן עמידה נוכח המקדש ותקון הגוף ותקון המלבושים ותקון המקום הוא, שם ה א. ומתקון השטרות להתבונן בשטר בואוי"ן וזייני"ן שלו שלא יהו דחוקין בין התיבות שמא זייף והוסיף זו הוא, מלוה ולוה כז יב. אין אנו מוצין אותו בתקון שטרות אבל רבינו אליעזר בן רבינו יצחק אמר לי כך יכתבו א. אפשטין, Schemaja, der Schūler und Secretär Raschi's עמ' 12. כי כסיל הוא אשר אין תקוה לתיקונו ופתי הוא אשר יש תקוה לתיקונו פרוש משלי המיֻחס לראב"ע ט יג. ומנת מסלול השמש המבואר אצלינו בלוח הוא הנקרא בלשון המחבר תיקון החמה ר"י הישראלי, יסוד עולם צ:. הלא ראינו כמה תיבות נשתנו מהמנהג לתקון הקריאה כמו שכתבנו רד"ק, מכלול, ליק, ע"ב:. ועמדו עלי תיקון דבריו ומלתו רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 63. ומלאכת המסורת תחקור כל אלו העניינים והוא תקון גדול מאד ללשון שם, 28. המשכיל ישתדל בתקון גופו מפני תקון נפשו הוא, אגרת החלום, JQR, NS א, 471. ויש חטאים בנפשותם על עמלם ויגיעם בתקון גופם, ואין להם עסק בתקון הנפש, והנם כמו אדם שמשים כל השתדלותו בתקון סוסו שיהיה בריא וחזק ויפה, ומתרשל בתקון נפשו8 שם שם. ואמר ג"כ על הפליאו מחוסר תקון הסדר באישי בני אדם וכו' ר"י לטיף, שער השמים כו, השחר ב 104. סמיכת דבר אל דבר אינו מהסכמת בעלי הלשון כי אם לפי תקון בעלי הדעת ר"א הקראי, גן עדן, הבדל שנה משנה ט, כ.. שיהיו השנים בתקון9 והגשמים בעתם ולא קור ולא חום משונים שם יא, כא:. ודברים אלו אינן מצויין בזמן הזה, ואין עושין אותן כתקון מנוה"מ לר"י אלנקאוה ב, ענלאו, 235. פסקו לה חכמים סאתיים יין בכל יום לתיקון התבשילין שם שם, 335. והב"ה ברא לאדם כמה מסעדים וכמה תקונים ללכת על הדרך הישרה שם ג, 144. יש במשמעותם לשון שסובל זה התיקון טוחו"מ פ. ואל מזונות מתוקנים תקון יפה שיאותו למזגו ר"י אלבו, עקרים א ה. כי העבירות שבין אדם לחבירו הם יותר חמורות מאד ממה שבין אדם למקום לפי שהם תקון המדינות ושלום העולם שבט יהודה, הנובר, 24. ואחד מתיקוני השלחן הטהור לומר עליו ד"ת דרך ישרה, סד.. — ואמר המשורר: בתקון גוף יהי חרבן נפשות ותקונם בשית גוים נצורים ר' לוי בן אברהם, ס' בתי נפש והשעשועים, מובא בס' השעשועים, דוידזון, 92. — °ובמשמ' מעשה שיש בו תקנה לחטא שנעשה, מצוי בספרי קבלה: והיה (נתן העזתי) קורא אותם א' לא' ואומר להם אני יודע שעשית עבירה פלוני ממקום פלוני ביום פלוני וכולם מודים שכדבריו כן הוא והוא היה נותן להם תיקון לנפשם זכרון לבני ישראל, על שבתי צבי, מקיצי נרדמים 46. ושרבי ישראל בנימין היתה לו נשמת מי שהרגו (את זכריה הנביא) ועכשיו עשה התיקון הראוי לו שם שם. ומהרבה מקומות באים לעזה לשאול תיקון לנפשם שם, 48. — °ובמשמ' סדר תפלות וקריאות בתורה וכדו', ומעשים כדי לתקן דבר בעולם ע"פ תורת הסוד: וע"כ נתעוררה תשובה גדולה בין היהודים בכל מקומות מושבותיהם ומארץ ישראל שלחו תיקון לאמר אותו ביום ובלילה וידפיסוהו במניטובה שם שם. ובלילה אחד עלה על חומת המגדל בחצות לילה, לומד שם תיקוניו המופלאים בכוונותיו שם, 67. בעת שעשה אדונינו דרך תיקוניו העליונים עם הנערה המאורסה אגרת אברהם היכיני, REJ VI 212. — ומצויים תקונים שונים, כגון °תקון חצות, °תקון ליל שבועות, °תקון כרת, °תכון קרי ועוד10. — °ובמשמ' שנויים בדת, Reform; reform: הראש האחד (של המשכילים) יפנה דרך התקונים הגמורים וכו' שוללים תקוות העתידות ר"א צויפל, שלום על ישראל ג, טז:.
1 [במקומות שונים נמצא בספרי הדפוס כתקונו, כתקונה, ובנ"א: (כנכון) כתקנו, כתקנה. ועי' גם ערך *תֵּקֶן, הערות.]
2 [בגמ' סוכה נא: אמרו: מאי תיקון גדול וכו' חלקה היתה בראשונה הקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמל ונשים מלמטה.]
3 [שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל, שנמנעים מלעבוד עבודה ברטנורא.]
4 [אולי צ"ל: תיקנך.]
5 [כך לונץ ע"פ דפוס אמשטרדם וכך גם דפוס וילנא. בדפו' קרוטושין: תיקולו.]
6 [עי' בכר, .Exeg. Term ב, 241.]
7 [בתלמוד נדה יב:: הן עוותוה הן תקנוה, ופרש רש"י: עוותיה, אי חזאי, תקנוה אי לא חזאי.]
8 [אלה דברי י. איזנשטין באוצר ישראל על שמוש המֻנח תקון הנפש בלשון הקבלה: תקון הנפש לדעת איזה מקובלים תלוי בגלגול הנשמה אחר מות הגוף לגוף אחר נולד וכו' ומצאו סמך לזה בס' התקונים, דף קיא וכו'. וסדר התקון הוא כי בראשונה תגולגל הנפש לדומם, מדומם לצומח וכו'. וכדי לתקן אשר עות תחזור הנשמה להתגלגל באדם שלש פעמים וכו' ע"כ. ושם עוד צרופים שונים כגון תקון מצוה, תקון החולה ועוד.
וכן נזכר שם: בספר "אמת ליעקב" לר' יעקב שאלתיאל (קונטרס שפת אמת בסופו), מביא י"ג תקונים שתקן הרב שר שלום שרעבי: א') תקון למי שנושא אלמנה להנצל מן הסכנה, ב') תקון החלה, ג') תקון סדר המצלאין והוא שנוי השם, ד') תקון קרי לצום פ"ד תעניתים, ה') תקון השק והאפר, ו') תקון הטבילה ע"י נט"י, ז') תקון עון חלול ה' בתענית ל"ו שעות, ח') תקון כונת מצות הצדקה, ט') תקון כונת מצות שלוח הקן, י') סדר למוד לזמן המגפה, י"א) תקון כונת מצות המלקות, י"ב) תקון קבלת ארבע מיתות ב"ד, י"ג) תקון תפלות לאמרם בחצות ועת צרה ע"כ, וזה הנקרא בקצור תקון חצות.]
9 [השוה: שהשנים כתקנם, ערך *תֵּקֶן.
10 [ע' בהערות שקדמו, ובלשון העם, כיחוד בין החסידים, קוראים תקון גם לשתית יין או יי"ש לעלוי נשמתו של הנפטר וכד'.]