ג. תְּרוּמָה

ש"נ, במקרא רק מ"ר תְּרוּמוֹת, — כמו רְמִיָּה במשמ' התרפות ורשלנות1: מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תְּרוּמוֹת יהרסנה. (משלי כט 7).



1 [משמ' זו יוצאת בענין ביחוד ע"פ השוָאת פתגמים אחרים, כגון שם יג כג: רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט, שהוראתו כפולה, א) כחידה: רב אֹכל יש בשדה העניים דוקא (וכלום זה נכון?), ב) כפתרון, במשמ': רב אֹכל יש, כשראשי העם נֵרים ובודקים במשפט (בדומה אל נֵר ה' נשמת אדם, כלו' בודק וחוקר האל את נשמת האדם, חֹפש כל חדרי בטן), ועל כן המשך הפתרון: ויש נספה (והון נכרת) בלא משפט. באותו נגוד בא כנגד מלך במשפט: איש תרומות, איש הרמיה וההתרשלות, שאינו שופט את העם, וכדרך משלי הספר המלאים חידות וחדודי לשון, אפשר שכתבו בכונה איש תרומות (כאלו התורם תרומה) כשעקר המובן הוא איש העושה מלאכתו רמיה, מן רמה.
לפי זה אין צרך בקריאה איש תַּרְמִית שהציעוה רבים, ומובן שאין לפרש מן א. תרומה כאיש הדורש תרומות ומסים. תרג' השבעים ἀνὴρ  παϱανόμος אינו מביע את הענין אלא בקרוב, ואין לעמד על הגרסה שלפני המתרגמים.]

 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים