*, ש"ז, מ"ר תַּשְׁלוּמִים, תַּשְׁלוּמִין, — א) שִׁלּוּם ופרעון שהמַזִּיק או הַחַיָּב משלם אותו, Zahlung; pay(s)ment: הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל דמי תרומה (תרומ' ו ד). הואכל תרומה מזיד משלם את הקרן וכו' התשלומין חולין (שם ז א). האוכל תרומת חמץ בפסח וכו' במזיד פטור מתשלומים ומדמי עצים (פסח' ב ד). האומר גנבתי וכו' משלם את הקרן על פי עצמו ואינו משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה (כתוב' ג ט). חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ (ב"ק א א). חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו (שם שם ב). והניזק והמזיק בתשלומין (שם שם ג). שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים, ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד (שם ז א). שלא השם המביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין (מכות א ב). ואם הזיק חייב בתשלומין (ערכ' א ג). האוכל תרומה טמאה משלם דמי חולין טהורין, שילם מן הטמאים מהו, סומכוס אומר  בשוגג תשלומיו תשלומין , במזיד  אין  תשלומיו תשלומין  (תוספת' תרומ' ז ז). יום הכיפורים הרי הוא כשבת לתשלומין (שם מגי' א ז). מה מכה בהמה בתשלומין אף מכה אדם בתשלומין (ספרא ויס, אמור פרק כ). שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש (ירוש' מע"ש ב א). מאחר שלא לצורך היה מתחייב בנפשו, וכאן אפי' שלא לצורך יהא פטור מן התשלומין (שם שבת, ב ב). אין בין שבת לי"ה אלא וכו' בתשלומין שניהן שוין (שם מגי' א ח) מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין אף יוה"כ מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין (כתוב' ל.). — ב) הַשְׁלָמָה ומלוי מה שהחסר, Ergänzung; supplément; complement: מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון ישלים בלילי יום טוב האחרון, וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין (סוכה ב ו). מה תלמוד לומר שבעת ימים לה', מלמד שכל הרגל תשלומים לראשון (ספרי דבר' קמב). מטלטלין בשני תשלומין לראשון (ירוש' ערוב' ב). מנין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה וכו' (מו"ק כד:). — ובסהמ"א: ואת תשלום השכר שלי בעם הזה תודיעני (רש"י, שמות לג יג). וסוף תשלום בית זה היה עד יום שלישי וכו' (הוא, עזרא ו טו). שנה אחר תשלום הבית (הוא, שם ז ז). עד תשלום בניינה המוטל עליהם (הוא, נחמ' ג ב). בתשלום חומת העיר (הוא, שם יב כז). תשלום שכר גדול להבאת שלום (הוא, יבמ' קט:, ד"ה אתיא רדיפה). אותם המתעסקים לדעת את בוראם בעולם הזה ונשמתם בתשלומה לעולם הבא (זוהר, מדרש הנעלם חיי שרה, קכח.). כל מי שעבר עליו זמן תפלה ולא התפלל וכו' משלם אותה תפלה בזמן תפלה הסמוכה לה, ומקדים תפלה שבזמנה ואחריה מתפלל את התשלומין , כיצב טעה ולא התפלל שחרית ועבר חצי היום מתפלל מנחה שתים, ראשונה תפלת מנחה והשנייה תשלומי שחרית (רמב"ם, תפלה ג ט). ידליק בלילה הראשונה נר אחד ובלילה השנית שתי נרות ומדליק ועולה עד תשלום שמונה לילות בשמונה נרות (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ב, 206). באחרונות (בדברות אחרונות) היו שתי טיתין, אחת בעבורן ואחת תשלום לראשונות (תשובה על ענין הזיווגים, מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 565). — ובחכמת ההנדסה: וזוית הצרה שהיא תשלום הניצבת לכדי מרווחת (יסוד עולם לר"י הישראלי, י). — וכן בא הצרוף תשלומי קדיש וברכו ליחיד, בסדור עבודת ישראל, בֶּר, עמ' 120.