*, ש"ז, שִׁמוּשׁ במכשיר, בכלי וכדו' לאחת המלאכות, Gebrauch; usage; application: אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו1 (פאה ח ח). ולשם מוציא כל כלי תשמישו ולובש כל מה שיכול ללבוש (שבת טז ד). מי תשמישו של נחתום ישפכו (פסח' ב ח). הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי וכו' (ע"ז ה יב). וחלונות היו שם וכתוב עליהם תשמישי הכלים (תמיד ה ג). מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו (מדות ב א). כסוי כדי יין וכדי שמן וכסוי חביות ניירות טהורין, ואם התקינו לתשמיש טמאים (כלים ב ה). שולי קערה ושולי אסקוטלא של זכוכית שהתקינן לתשמיש טהורין (כלים ל א). חשב עליו לתשמיש שיעורו בפותח טפח, למאור שיעור, מלוא מקדח (אהל' יג א). הדייר והבלן והספר ממלאין לשתות ואין ממלאין לתשמיש (תוספת' ב"מ יא ל). מה הן שורפין עליהן (על הנשיאים) מיטתן וכלי תשמישן (שם סנה' ד ג). כל המעזיבה תשמיש לבית וכו' כל מעזיבה תשמיש לעלייה (שם אהיל' ז ט). דרך מלכים להיות עומדים ואחרים מציעין להם תשמיש המרכבה ואוסרין אותה, אבל פרעה הרשע הוא בידו אסרו והציע תשמישי רכבו (מכי' בשלח א). ארבעה דברים תשמישו של עולם וכולן אם אבדו יש להם חליפין וכו' (ירוש' ברכ' ב ח). מבוי נעשה לתשמיש בתים (שם ערוב' א). ומה אם אילו שנעשו לשם ספר אינן קדושות אלא בשעת התשמיש, זו שבניי' לשם חצר לא כ"ש (שם מגי' ג א). זה תשמישו על ידי חמין וזה תשמישו על ידי צונן (פסח' ל:). אלו כל תשמישן אינו אלא באש (מד"ר דבר' ז). סופו למכור את כל חפצי ביתו ואת כל כלי תשמישו (תנחו' שמיני ז). — *ובמשמ' שִמוש ושֵרות שפלוני משרת בו את פלוני, Dienst; service: חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם, בתשמיש אדוניהם (מד"ר בראש' פח). קחו לכם מחתות וכו' הרי לכם תשמיש החביב מן הכל הוא הקטרת חביבה מן כל הקרבנות (שם במד' יח). אדם הראשון נברא לתשמישו של הקב"ה וגלגל חמה נברא לתשמישן של בריות (תנח' אחרי ג). — *ובקצור במק' כלי תשמיש, במשמ' הדבר שמשמשים או שמשתמשים בו, Gerät; ustensile; implement, בפרט בצרופים *תשמישי קֻדשה, *תשמישי מצוה, חפצים המשמשים לקֹדש או לדבר מצוה: תשמישי מצוה נזרקין, תשמישי קדושה נגנזין, ואלו הן תשמישי מצוה סוכה לולב שופר ציצית, ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי ספרים תפילין ומזוזות ותיק של ס"ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן (מגי' כו:). — ובסהמ"א: סותם החלון המשקיף על חלקו ובונה בצד הסולם אע"פ שהוא מבטל תשמישו (רמב"ם, שכנים ב יב). שותפו אומר לו בפתח קטן אני יכול להסתר ממך בשעת תשמיש ואיני יכול להסתר מפניך בפתח גדול (הוא, שם ה ט). — ובמשמ' הזדַוגות איש ואשה, Geschlechtsverkehr; relations intimes; (sexual) intercourse2: צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש (נדה ב ד). הרי שהיתה נישאת וראתה דם בשעת תשמיש וכו' (תוספת' שם ח א). אי זו היא הקולנית וכו' כל שקולה הולך ממיטה למיטה בשעת תשמיש (ירוש' כתוב' ז ז). ואני אמתך, מלמד שתבעה לתשמיש (שם סנה' ב ג). אין טמא אלא עד שעת התשמיש (שם נדה א). שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש (ברכ' נז:). כל זמן שהרוק מצוי בתוך הפה מחמת תשמיש (נדה סד:). תבען (למך את נשיו) לתשמיש (מד"ר בראש' כג). שאין תשמיש ביום אלא בלילה (שם רות, שבנה בנותי). — *וגם של בעלי חיים: כל שתשמישו ביום יולד ביום, בלילה יולד בלילה, כל שתשמישו בין ביום בין הלילה וכו' (בכור' ח.). חם וכלב שימשו בתיבה, לפיכך יצא חם מפוחם וכלב מפורסם בתשמישו (מד"ר בראש' לו). — *ובמשכב זכר: כיון שאמרו לו (אנשי סדום ללוט) הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש אמרו לו עוד מי לך פה (שם שם נ). — וביחוד בצרוף *תשמיש הַמִּטָּה: יום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה (יומא ח א). מנודה מביתו שבעת ימים ואסור בתשמיש המטה (נגע' יד ב). המדיר את אשתו מתשמיש המטה (תוספת' עדי' ד ד). אין קרי אלא מתשמיש המטה (ירוש' ברכ' ג ד). נח בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המטה (ירוש' תענ' א ו). מנעתה מתשמיש המיטה (מד"ר בראש' מה). — *ותשמיש נקבים, עשית צרכיו של אדם: שלשה מעין העולם הבא אלו הן שבת שמש ותשמיש, תשמיש דמאי, אילימא תשמיש המטה הא מכחש כחיש, אלא תשמיש נקבים (ברכ' נז:). — ובסהמ"א: קצר כחו מטומאת קרי, קצר קומתו בטומאת תשמיש המטה (פדר"א יד). שדבר זה אין מעכב בתשמיש המיטה (ערוך, ערך שעל). אבר נושק במקום תשמיש (רש"י, יבמ' נה:, ד"ה בנשיקה). כי תשמיש אדם עם אשתו צריך בו כונות טהרה וקדושה (ר"י נחמיאש, משלי יט ב). וצריך אדם לקדש את עצמו בעת תשמיש וכו' ושלא יקל ראשו עם אשתו בשעת תשמיש וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, ענלאו, 72)3.