*, או תְּשִׁיעִית, ש"נ, — כמו תְּשִׁיעַ: היתה בידו כלכלה של פירות שאינה מתוקנת נוטל שתי תשיעיה1 ותשיעיה תשע בין שהטבל מרובה על החולין בין שהחולין מרובין על מעשר טבל נוטל כל החולין כדי תרומת מעשר (תוספת' דמאי ח יז). — ובסהמ"א: עשרה הם תשע מאות ושמונים ושבעה וחמש תשיעיות ושמונה תשיעיות התשיעית (ראב"ע, יסוד מורא שער יא). ונשארו כ"ט שהם שתי תשיעיות ועשירית אחד וכו' והנה המורה ס"ג ושבע תשיעיותיו מ"ט וב' שביעיותיו י"ח חלקנו זה על זה וכו' (הוא, ספר המספר, 39-38).