לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה
תמונת פרופיל
יהודית קציר
1963‏-

יהודית קציר, סופרת, מחזאית ועורכת, נצר למשפחת יואל משה סלומון, נולדה בכ״ט באב תשכ״ג, 19 באוגוסט 1963 בחיפה להורים ילידי ישראל. למדה בתיכון ״חוגים״. למדה ספרות וקולנוע באוניברסיטת תל אביב (1983–1987). עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה ומלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב. יצירתה כוללת סיפורים, נובלות, רומנים, מחזה (״דבורה בארון״, שהוצג בתיאטרון ״הקאמרי״ ב־2000 בבימויה של זהרירה חריפאי) וספרי ילדים. סיפורה הראשון, ״דיסניאל״, פורסם במאי 1988 ב״עתון 77״. הסיפור זכה בפרס הסיפור הקצר של הירחון (1989) ותואר על ידי הסופר חיים באר, ששפט בתחרות, כרגע של חסד לספרות הישראלית.

קובץ סיפוריה הראשון, סוגרים את הים (1990), זכה לאהדת המבקרים, סימן את קציר כקול בולט ומקורי וכבעלת שליטה בפיתוח העלילה ובעיצוב הדמויות המלמדת על בשלות אפית. סיפורי סוגרים את הים כתובים בז׳אנר של סיפור החניכה ועוקבים אחר התבגרותן של הדמויות המתוארות ומעברן מהתייחסות נאיבית לחיים, לקליטה מלאה ומציאותית יותר שלהם. שני סיפורים בקובץ מתארים את התבגרותה של ילדה בגיל מוקדם יחסית, כשהיא עדה לנסיבות המביאות את הוריה לגירושים (״דיסניאל״) וכנערה שבגופה כבר הנצו סימני הנשיות (״שלאף שטונדה״). שני הסיפורים האחרים מתארים התבגרות מאוחרת של אנשים מבוגרים יותר: מלצרית צעירה השואפת לככב בסרטי קולנוע (״הנעליים של פליני״) ומורה רווקה בשנות השלושים בחייה (״סוגרים את הים״). בסיפור זה מתוארת הזהות המינית המפולשת, המאפיינת דמויות נשיות שנעות בין הטרוסקסואליות ללסביוּת, והעתידה להתפתח ברומנים של קציר. בארבעת הסיפורים מוצגת ההתבגרות כאסון, שנזקיו אינם גלויים כלפי חוץ, אך צלקותיו הנפשיות עמוקות. בכל סיפור מעומת העבר, שבו הכול היה אפשרי, עם ההווה, שכמעט דבר אינו אפשרי בו. עם זאת, הסיפורים מבליטים גם כיוון בריחה חלופי, אל הדמיונות. הסיפורים רוויים פיגורות לשוניות, ובמקרים רבים הדימויים והמטפורות הם בעלי רעננות ועושר. מול הספרות ה״רזה״, שהחלה לצבור תאוצה בשנים שבהן פורסמו סיפורים אלה, עומד המבנה התחבירי החדש של קציר, הכולל משפטים ארוכים במיוחד והיונק ממסורת זרם התודעה, אף שהמחברת אינה מוותרת על העלילה החיצונית. הסיפור ״שלאף שטונדה״ עובד לסרט קולנוע (״סודות משפחה״, 1998).

הרומן הראשון של קציר, למאטיס יש את השמש בבטן (1995), הוא רומן חניכה בעל תשתית אדיפלית. הוא מציג שתי פרשיות בחייה של הגיבורה ריבי, סטודנטית בת עשרים ושלוש מחיפה: התאהבותה ביגאל, מרצה נשוי שגילו כפול מגילה, וגוויעתה של אמה ממחלת הסרטן. שתי העלילות מקבילות לשני המרחבים האורבניים המתוארים בספר ומלווים את כל כתיבתה: תל אביב וחיפה. גם הקול המספר מאופיין בדואליות, הסיפור נמסר הן בגוף שלישי והן על ידי ריבי, המגיבה בגוף ראשון על מאורעות העבר. ביחסיה של ריבי עם אמה ניתן לסמן שני צירים מנוגדים: מצד אחד, הערצה בלתי מסויגת בשל יופייה של האם ובשל היותה נחשקת על ידי גברים; ומצד שני, חרדה תורשתית ממוות בטרם עת. ריבי מאמצת את שני דגמי הנשיות של אמה בסדר הפוך: מודל של נישואי נוחות לרופא המסייע לה בימי חייה האחרונים ומודל של אהבה לגבר נשוי ונכסף. בדרכה אל הנישואים המקובלים והשלווים מוותרת ריבי על הגבר הבלתי־מושג והופכת אותו לאובייקט ספרותי. כמו אמה, שהתאהבה בדוד הנשוי ובעל המשפחה, מתאהבת ריבי, שאביה נטש אותה בגיל שלוש־עשרה, ביגאל, גבר נשוי הלוקח אותה למסעות בעולם ומהווה ״מאהב־אב״. מסעות אלה ממשיכים את מסורת הרומנס, המתאר אוהבים המתמכרים לאהבתם בנופים זרים, אך התבנית הרומנסית נשברת כאשר המסע הפיזי הופך למסע חניכה נפשי, שבמקום לקרב בין האוהבים מנבא את פרֵדתם.

ב־1999 פירסמה קציר קובץ נובלות בשם מגדלורים של יבשה. הרומן השני שלה, הנה אני מתחילה, ראה אור ב־2003 ולא התקבל באהדה כמו יצירותיה הקודמות. הוא מתאר את שנות נעוריה של ריבי שנהר בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, ובמרכזו סיפור אהבה חריג בין ריבי בת הארבע־עשרה לבין מיכאלה ברג, מורתה הנשואה לספרות. הרומן מסופר על ידי ריבי בגוף ראשון ובמבט רטרוספקטיבי, שעה שהיא סופרת, רעיה ואם. סיפור האהבה בין התלמידה למורתה עולה מיומנה של ריבי, הבנוי כמחברות הנכתבות ממנה לקיטי, הנמענת הבדויה, יצירת דמיונה של אנה פרנק. רוב חלקי העלילה מתרחשים בחיפה, שאינה מהווה רק מרחב גיאוגרפי אלא גם מרחב נשי, שמבנהו הטופוגרפי, הכולל הרים וים, מקביל לגוף הנשי ואנלוגי לתהליך הפיכתה של ריבי מנערה לאישה. זוהי האלטרנטיבה שמעמידה קציר לתל אביב הגברית נוסח יעקב שבתאי, הן בהנה אני מתחילה והן בסיפורי חיפה (2005), שלוש נובלות המתרחשות במרחב החיפאי.

ב־2008 ראה אור ספרה סיפורי תל־אביב. ב־2013 ראה אור הספר צילה. זהו הרומן הגדול, המורכב והיומרני ביותר פרי עטה של קציר. עלילתו מתפרשת על פני ארבעה דורות ויוצרת חיבור חדש ורענן בין ז׳אנר רומן הדורות, או הסאגה המשפחתית, לבין ז׳אנר האוטוביוגרפיה הבדיונית.

ספריה תורגמו לכמה שפות אירופיות ולסינית. היא זכתה בפרס אקו״ם ליצירה בעילום שם (1989), בפרס קרן תל אביב לאמנות ולתרבות על שם יהושע רבינוביץ (1989), בפרס WIZO הצרפתי על למאטיס יש את השמש בבטן (2004) ועוד. ספרה צילה זכה בפרס היצירה הציונית (2014) ונכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר (2013).

יהודית קציר מתגוררת בתל־אביב, נשואה ואם לשתי בנות.

נכתב על־ידי שי רודין עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: המכון לתרגום ספרות עברית, גרנות, ויקיפדיה]
[צילום: אביבה אבן זהר©]

ספרים
  • סוגרים את הים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ן 1990) <תורגם להולנדית, לאנגלית, לאיטלקית, לספרדית, לפורטוגזית, לגרמנית ולצרפתית>
  • De schoenen van Fellini / vert. door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1991)
  • Closing the sea / tr. Barbara Harshav (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1992)
  • Le scarpe di Fellini / tr. di Alessandro Guetta (Milano : A. Mondadori, 1992)
  • Cerrando el mar / tr. Ana María Bejarano (Barcelona : Lumen, 1996)
  • Fechando o mar / trad. Maria Helena Pitta (Miraflores : Difel, 1998)
  • Fellinis Schuhe / tr. Barbara Linner (Zürich : Ammann, 2000)
  • Das Meer wird geschlossen / tr. Barbara Linner (München : BTB, W. Goldmann, 2002)
  • La mer est là, ouverte : roman / tr. par Laurence Sendrowicz (Paris : J. Losfeld, 2003)
  • למאטיס יש את השמש בבטן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995) <תורגם להולנדית, לגרמנית, ולפולנית>
  • De zon in de buik van Matisse / vert. door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 1997)
  • De zon in de buik van Matisse / vert. door Ruben Verhasselt (Breda : De Geus, 1998)
  • Matisse hat die Sonne im Bauch : Roman / tr. Barbara Linner (Zürich : Ammann, 1997)
  • Matisse ma słońce w brzuchu / przeł. Michał Sobelman (Kraków : Wydawnictwo EMG, 2007)
  • מגדלורים של יבשה : שלושה סיפורי מסע (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ט 1999)
  • Binnenlandse vuurtorens / vert. door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 2002)
  • Leuchttürme, landeinwärts / tr. Barbara Linner (München : BTB, W. Goldmann, 2001)
  • 灯塔 / (以)尤迪特·卡兹迩著 ; 鲍士月译 (合肥 : 安徽文艺出版社, 2007)
  • רומנים קצרים / מספרת, פביאנה מיוחס (תל־אביב : ספרים מדברים, 1999) <הקלטת קול>
  • הנה אני מתחילה : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ג 2003) <עריכה מנחם פרי> <תורגם לאנגלית>
  • Dearest Anne : a tale of impossible love / translated from the Hebrew by Dalya Bilu (New York : The Feminist Press at the City University of New York, 2008)
  • סיפורי חיפה (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ו 2005)
  • סיפורי תל־אביב (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ח 2008)
  • צילה (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ג 2013) <עריכה מנחם פרי>
  • הפיקניק של עמליה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994) <איורים הלה מעוז> <עריכה יונה טפר>
  • בועה על גב הרוח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשס״ג 2002) <איורים טלי מנשס>

יצירות שנערכו

  • השיטה של קרלו : רומן שבור / איל אדר (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ב 2002)
  • ילדה שחורה / סמי ברדוגו (תל־אביב : בבל, תשנ״ט 1999)
  • ככה אני מדברת עם הרוח : רומאן / סמי ברדוגו (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ב 2002) <בשיתוף מנחם פרי>
  • החטא והעונג : מהתלה בשישה פרקים ואפילוג / אלי סוויד (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״א 2001)
על המחברת ויצירתה

על ״סוגרים את הים״

  • [?], קן לציפור בין המילים, דבר, 2 באפריל 1990, עמ' 9
  • אוריין, יהודית, להמשיך, יהודית קציר, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ו באדר תש"ן, 23 במארס 1990, עמ' 20, 25
  • אורן, יוסף, מכאובי התבגרות, מעריב, ספרות, ח׳ בסיון תש"ן, 1 ביוני 1990, עמ' 5
  • בושס, הדה, זכרונות כמו מטפחות צבעוניות, הארץ, 26 במארס 1990, עמ' ב 7
  • בלאט, אברהם, המסע אל חלום הילדות, הצופה, י"ט באב תש"ן, 10 באוגוסט 1990, עמ' 6
  • גוטקינד, נעמי, תופעת קציר, הצופה, י"א בניסן תש"ן, 6 באפריל 1990, עמ' 6
  • גור, בתיה, שבוע של ספרים, הארץ, 30 במארס 1990, עמ' ב 9
  • גיורא, רחל, "סוגרים את הים", נגה, גל׳ 20 (1990), עמ' 34
  • הגורני־גרין, אברהם, הידד לקוצרים?, דבר, ט"ז באייר תש"ן, 11 במאי 1990, עמ' 20
  • הירשפלד, אריאל, כמו צלם משפחתי נרגש, הארץ, ח׳ בסיון תש"ן, 1 ביוני 1990, עמ' ב 8
  • הרציג, חנה, אפשרויות אחרות ב"סוגרים את הים", סימן קריאה, חוב׳ 21 (1990), עמ' 293–299
  • הרציג, חנה, דיאלוגים עם המודרניזם בסיפורת הישראלית החדשה, עלי שיח, חוב׳ 39 (קיץ תשנ"ז 1997), עמ' 39–45
  • לן, אבי, השם הכי לוהט בשדות הספרות העברית, ידיעות אחרונות, 28 במארס 1990, עמ' 25
  • מלמד, אריאנה, דוריס לסינג ישראלית?, חדשות, מוסף, י"ט באדר תשנ"ן, 16 במארס 1990, עמ' 34
  • מרגלית־גל, נעמי, חלומות קטנים בסגנון פליני, מעריב, ספרות, ט"ז באייר תשנ"ן, 11 במאי 1990, עמ' 7
  • נבות, אמנון, סינדרלה : בין תסמונת סינדרלה לתסמונת דולצינאה, מעריב, ספרות, כ"ג באייר תשנ"ן, 18 במאי 1990; א׳ בסיון תשנ"ן, 25 במאי 1990, עמ' 5
  • נסים, קובי, עוגן הזכרונות וקצף החלומות, על המשמר, י"א בניסן תשנ"ן, 6 באפריל 1990, עמ' 18
  • שמיר, זיוה, ספר חדש משמרת חדשה, עתון 77, שנה י"ד, גל׳ 123 (ניסן תשנ"ן, אפריל 1990); גל׳ 124–125 (אייר–סיון תשנ"ן, מאי–יוני 1990), עמ' 7

על ״למאטיס יש את השמש בבטן״

  • אדיבי־שושן, אסתי, "איכה אשמור חסדו הפתאומי?", עתון 77, גל׳ 285 (2003), עמ' 20–25
  • אוריין, יהודית, אהבת אביב וסתיו, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ב באדר ב׳ תשנ"ה, 24 במארס 1995, עמ' 28
  • אורן, יוסף, עזה ממוות אהבה, אפיריון, חוב׳ 41 (1996), עמ' 21–33
  • בן, מנחם, הנה אשה שלא פוחדת ממכות, עיתון תל־אביב, כ"ב באדר ב׳ תשנ"ה, 24 במארס 1995, עמ' 87
  • גבירץ, יעל, אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה, ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט"ו באדר ב׳ תשנ"ה, 17 במארס 1995, עמ' 44, 45, 78
  • הולצמן, אבנר, קיטש כפשוטו, בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 149–151
  • הירש, אלי, מדריך קציר, מעריב, תרבות, כ"ב באדר ב׳ תשנ"ה, 24 במארס 1995, עמ' 13
  • הלפרן, רוני, להאיר את ה"יבשת השחורה", בספרה גוף בלא נחת : ספרות הנשים הישראלית 1985–2005 (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע"ג 2012), עמ' 115–146
  • כץ, אבי, האם לא נקלענו בטעות ל"יומן הגימנזיסטית"?, הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באייר תשנ"ה, 5 במאי 1995, עמ' ב 9
  • לאופר, רות, המון אוכל ויין ודם, עתון 77, גל׳ 184 (אייר תשנ"ה, מאי 1995), עמ' 8, 42
  • לן, שלומית, ערבסקה ללא פרימות, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (ט"ז בסיון תשנ"ה, 14 ביוני 1995), עמ' 7
  • פארן, רחל, למאטיס יש את השמש בבטן, קשר עין, גל׳ 52 (1996), עמ' 16
  • פויר, דרור, יש עוד דברים בבטן, מעריב, תרבות, כ"ז באלול תשנ"ה, 22 בספטמבר 1995, עמ' 14
  • שיפמן, סמדר, האם אני נמצאת: סיפור החניכה הנשי אצל צרויה שלו ויהודית קציר, מכאן, חוב׳ 2 (2001), עמ' 125–141

על ״מגדלורים של יבשה : שלושה סיפורי מסע״

  • בלאט, אברהם, אנשים על סף התהום, הצופה, המוסף, י׳ באדר ב תש"ס, 17 במארס 2000, עמ' 12
  • בלבן, אברהם, אמהות כדרך להשתלב בסדר הקיים בטבע, בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת בסיפורת העברית החדשה (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ד 2014), עמ' 143–156
  • הלפרן, רוני, המסע הרביעי, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 324 (כ"ו באייר תשנ"ט, 12 במאי 1999), עמ' 6
  • יגיל, רן, קציר מאוחר, עתון 77, גל׳ 236 (חשון תש"ס, אוקטובר 1999), עמ' 8–9
  • מלצר, יורם, אמצע הדרך, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י"ג בסיוון תשנ"ט, 28 במאי 1999, עמ' 27
  • נגב, אילת, "פעם הייתי צריכה פטרון היום, ממש לא", ידיעות אחרונות, 7 ימים, ב׳ בניסן תשנ"ט, 19 במארס 1999, עמ' 22–23, 27, 29
  • נגיד, חיים, הים נסגר מזמן, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ט׳ בניסן תשנ"ט, 26 במארס 1999, עמ' 26
  • נסים, קובי, מסע אל תוך היום, מאזנים, כרך ע"ד, גל׳ 1 (1999), עמ' 58–59

על ״הנה אני מתחילה : רומאן״

  • אדיבי־שושן, אסתי, "איכה אשמור חסדו הפתאומי?", עתון 77, גל׳ 285 (כסלו תשס"ד, נובמבר 2003), עמ' 20–25
  • אורן, יוסף, "הנה אני מתחילה" – יהודית קציר, בספרו: הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה (ראשון לציון : יחד, תשס"ה 2005), עמ' 112–129
  • אמיר, דנה, להיברא באמצעות האהבה, נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, גל׳ 19–20 (2005), עמ' 151–152
  • ליבנה, נרי, ותודה לאנה פרנק, הארץ, מוסף שבועי, כ"ד באב תשס"ג, 22 באוגוסט 2003, עמ' 56
  • מוקד, גבריאל, ספרות כרמלית לבני־נעורים, עכשיו, חוב׳ 69–70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 375–376
  • מלצר, יורם, היא ממשיכה, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ"ב באלול תשס"ג, 19 בספטמבר 2003, עמ' 24
  • מסר, אילנה, אני מעולם לא הגדרתי את עצמי כסטרייטית וגם לא להיפך, ידיעות אחרונות, זמנים מודרנים, ה׳ בתשרי תשס"ד, 1 באוקטובר 2003, עמ' 10–11
  • קרניאל, גל, כל אחד מתאהב בפשרות של עצמו, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 551 (כ׳ באלול תשס"ג, 17 בספטמבר 2003), עמ' 1, 10
  • שירב, פנינה, מחוז כל האפשרויות, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, א׳ באלול תשס"ג, 29 באוגוסט 2003, עמ' 26–27

על ״סיפורי חיפה״

  • בן, מנחם, שלוש אהבות אסורות, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ"ג בחשון תשס"ו, 25 בנובמבר 2005, עמ' 29
  • Gold, Nili, The topography of the city and the body : Yehudit Katzir׳s Haifa, Hebrew studies, vol. 47 (2006), עמ' 281–294

על ״סיפורי תל־אביב״

  • שחורי, דפנה, בין שתי ערים : שיחה תל־אביבית עם הסופרת ילידת חיפה יהודית קציר, לרגל צאת קובץ הנובלות "סיפורי תל־אביב", TimeOut תל־אביב, גל׳ 281 (20 עד 27 במארס 2008), עמ' 36–38

על ״צילה״

על ״הפיקניק של עמליה״

  • דר, יעל, פיקניק ארוך ארוך מאד, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (י"א בניסן תשנ"ד, 23 במארס 1994), עמ' 11

על ״בועה על גב הרוח״

  • דר, יעל, זוהרת, חמקמקה וזמנית, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 501 (כ"ו בתשרי תשס"ג, 2 באוקטובר 2002), עמ' 14
  • חובב, לאה, "בועה על גב הרוח", ספרות ילדים ונוער, שנה 32, חוב׳ ב (122) (שבט תשס"ה, ינואר 2005), עמ' 47

על ״המחזה "דבורה בארון" מאת יהודית קציר״

על ״שלאף שטונדה״

מזהים חיצוניים
LC – no90020880 | NLI – 987007263760405171 | VIAF – 10082381 | Wikidata – Q7212787 | OpenLibrary – OL771051A

עודכן לאחרונה ב: 9 ביולי 2024