נאוה סמל (ארצי), סופרת, מחזאית ומשוררת, נולדה ביפו בי״ז באלול תשי״ד, 15 בספטמבר 1954 להורים ילידי בוקובינה, רומניה, ששרדו את השואה. אמה מִימִי (מרגלית) היא אחייניתו של האדמו״ר מלובלין, הרב מאיר שפירא, ושרדה את מחנה אושוויץ. אביה יצחק ארצי (הרציג) היה פעיל ציוני מנעוריו, ממנהיגי תנועת ״הנוער הציוני״ ברומניה, ובתקופת השואה יצא במשלחת הצלה ראשונה לאזור הגירוש בטרנסניסטריה. ב־1947 עלו ההורים לישראל בספינת המעפילים ״כנסת ישראל״ שנתפשה בידי הבריטים, והוגלו לקפריסין. היו בין מייסדי מושב אלוני אבא, שם נולד אחיה הבכור, שלמה ארצי, לימים זמר מפורסם ומצליח. האב היה איש ציבור, כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב במשך עשרים שנה והיה חבר כנסת מטעם הליברלים העצמאיים.
    סמל סיימה את הגימנסיה ״הרצליה״, שירתה בצה״ל כמפיקת חדשות ועורכת תוכניות ב״גלי צה״ל״, עבדה בטלוויזיה הישראלית ובבית התפוצות, וסיימה תואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. ב־1976 נישאה למפיק התיאטרון נעם סמל. בשנים 1980–1988 עבדה כעיתונאית ומבקרת אמנות וקולנוע. ב־1988 נסעה עם בעלה לניו יורק, שם כיהן כקונסול תרבות של ישראל. ב־1992 שבו לארץ, והיא התגוררה בתל אביב עד מותה.
    יצירתה הספרותית מתפרשת על פני כל הז׳אנרים: שירה למבוגרים, שירה לצעירים, סיפורים קצרים, רומנים למבוגרים ולבני הנעורים, מחזות לבמה ולרדיו, לִברית לאופרה וטקסטים להלחנה. מראשית יצירתה היא מרבה לעסוק בצלקות השואה במשפחות ישראליות, ורבות מדמויותיה הן ילדים הצופים בעולם המבוגרים ומנסים לפענח מציאות מסתורית ומבעיתה. במקביל היא שבה אל פרקים בתולדות ארץ ישראל ומעמידה כנגדם היסטוריה חלופית.
    ספרה הראשון, שירי הריון ולידה (ספרית פועלים, 1982), התווה מוטיב קבוע ביצירתה: השיח בין הורים לילדיהם, שמנסה בכל דרך לפרוץ גבולות. אם בספר הראשון היה זה הניסיון ליצור קשר בין אם לעובר שעדיין לא נולד, הרי ספרה השני, כובע זכוכית (1985), פרץ את מחסום השתיקה שבין שורדי השואה לבניהם, והיה לספר הפרוזה הישראלי הראשון שהעלה לדיון ציבורי את נושא הדור השני. גם ספרה השלישי, גרשונה־שונה (1988), העמיד במרכזו משפחת שורדים בתל אביב של שנות החמישים ואת הגילוי הכואב של הבת על מוראות העבר המושתק של הוריה. בלעוף מכאן (שמו המקורי: מוריס חביבאל מלמד לעוף, 1990) הועמדה במרכז דמות של שורד שואה מהאי ג׳רבה, והספר היה חלוץ בגילוי פרק השואה של יהודי צפון־אפריקה וסבלם תחת הכיבוש הנאצי.
    ראלי מסע מטרה (1993) נכתב בעת השהות בניו יורק, אך היה כולו מסע בעקבות ההיסטוריה הקדם־ציונית ותולדות הארץ־ישראליות, בניסיון להתחקות אחר אבני היסוד שמהן נוצקת הזהות הישראלית החמקמקה. ברומן, המתרחש כולו בחיפה, חוגגת חבורת ידידים מילדות את יום העצמאות ה־40 של מדינת ישראל במשחק חידות היסטוריות, כאשר אותות האינתיפאדה הראשונה מרחפים מעל, ואילו עיניהם טחו מראות. גם באשה על הנייר (1996) היא חזרה להיסטוריה הקדם־ישראלית ותיארה את החיים בפלשתינה בימי המנדט הבריטי. הספר מעמיד במרכזו משולש רומנטי בין עולה מפולין, גבר בן היישוב וטייס בריטי, והוא מתרחש ערב המרד הערבי הגדול (1936–1939) ובוחן מתוך פריזמות שונות ומפוצלות את שתי הכתובות שעל הקיר: עליית הנאצים באירופה והסכסוך הישראלי־ערבי המדמם.
    הרומן צחוק של עכברוש (2001) מסמן עוד שלב בניסיון להרחיב את גבולות הסיפור ולבחון את מעמדו. חוסר היכולת לתת לשואה ייצוג ספרותי־אסתטי מתורגם כאן לכתיבה אקספרימנטלית של ריבוי ז׳אנרים המסתופפים ברומן אחד: סיפור, אגדה, מדע בדיוני ועוד, והוא מאגד למעשה את כל תחומי יצירתה של סמל. צחוק של עכברוש, שהוגדר כרומן פורץ דרך וחתרני, מטפל בהעברת זיכרון השואה בשרשרת הדורות ומעמיד לדיון את יכולתנו לספר את הבלתי־יסופר. הפרק העתידני, שעוסק בזיכרון השואה ב־2099, טילטל את הקוראים בעיקר בשל החיבור שבין השואה למדע בדיוני. הרומן זכה לשבחי הביקורת ואף עובד לאופרה מצליחה, שהולחנה בידי המוזיקאית אלה מילך־שריף והוצגה על בימת התיאטרון ״הקאמרי״ במשך יותר משלוש שנים.
    הרומן אישראל (2005) גולש לעבר היסטוריה חלופית, ובו מוקמת מדינה יהודית על אי באמריקה ליד מפלי הניאגרה. הספר מעמיד בבואה של ישראל הקיימת מול אישראל הבדיונית, ומעלה באופן מרתק את שאלת ״מה היה אילו״. ספרה חתונה אוסטרלית (2009) הוא יומן מסע המתאר סיפור אהבה כפול: של בני זוג מתרבויות שונות ושל אם ובנה.
    מחזותיה של סמל מרבים לעסוק בקשר הטעון שבין מבוגרים לילדים. ״הילד מאחורי העיניים״, שהועלה לראשונה בתיאטרון חיפה ב־1985, חשף את דמותה של אם לילד חריג. המחזה הוצג הן כהפקת רדיו והן כהפקה בימתית. מחזה הרדיו ״רעב״ העמיד במרכז את הדיאלוג הכואב בין בני הדור השני להוריהם, ואילו במונודרמות ״אחת זקנה״ (ביצוע: ג׳טה לוקה, בכורה 1982) ו״הַיי זקן – בַּיי זקן״ (ביצוע: גדי יגיל, 2003) מבקש הקשיש לחשוף את חייו ההולכים ואוזלים בפני הדור שסוגד לנעורי נצח.
    שיתוף הפעולה עם המלחינה אלה מילך־שריף הניב גם את ״אני רוצה להיכנס לספר בראשית״ (2005), מחזור שירי תנ״ך במבט עכשווי; את ״הבלדה על שלושה נביאים״, יצירה הקושרת בין האמונות והדתות, שייצגה את ישראל בפסטיבל המקהלות הבינלאומי בפולין (2008); ואת ״שם בעולם האחר״, על שורדת שואה בדרכה הביתה, שבוצעה בבכורה בימתית וטלוויזיונית בעצרת יום השואה ב״משואה״, המכון ללימודי השואה (2008).
    הספר האחרון שכתבה טרם מותה היה פאני וגבריאל (2017). בספר זה סיפרה סמל את סיפורם של סבהּ וסבתהּ ובו פרטים סנסציוניים רבים. הספר זכה להצלחה רבה. לאחר מותה פורסם ספר הילדים הפמוטים שלנו (2018) שעוסק גם הוא במורשת משפחתה.
    סמל זכתה בפרסים בארץ ובעולם, בהם פרס הספר היהודי הלאומי בארצות הברית (1991), פרס מחזה הרדיו הטוב ביותר באוסטריה (1996), פרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול (1996) ופרס אשת השנה בספרות של עיריית תל אביב (2007) ויצירותיה תורגמו ללשונות רבות.
    נאוה סמל נפטרה לאחר מחלה קשה בי״ד בכסלו תשע״ח, 2 בדצמבר 2017.

יצירות נאוה סמל בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי ניצה בן־דב עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה] 

• שירי הריון ולידה (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ב 1982)
• כובע זכוכית : קובץ סיפורים של הדור השני (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985)  <זכה בפרס מטעם ׳משואה׳, המכון ללימודי השואה> <תורגם לגרמנית ולרומנית>
• Gläserne Facetten : zehn Geschichten / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler ; mit einem Epilog von L.M. Fiedler ; herausgegeben von Chaja Koren-Born (Frankfurt am Main : Dr. Orgler Verlag, 2000)
• Palaria de sticla / traducere din limba ebraica de Lucia si Micael Pascal ; cu un cuvânt introductiv de Eugen Uricaru (Bucuresti : Hasefer, 2003)
• גרשונה־שונה (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ח 1988) <תורגם לאנגלית, לגרמנית, לרומנית ולאיטלקית> <זכה בפרס הספרות של קרן תל־אביב לספרות ואמנות ; התרגום האנגלי זכה בפרס National Jewish Book Award>
• Gershona / traduzione italiana di Laura Bonifacio (Firenze : Casa Usher, 1989)
• Becoming Gershona / translated by Seymour Simckes (New York : Viking, 1990)
• Gerschona / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Frankfurt am Main : Alibaba, 1993)
• Povestea Gershonei / traducere, Liana Ceterchi si Radu F. Alexandru ; ilustratii, Tia Peltz (Bucuresti : Fiat Lux, 1995)
• L׳esclusa / traduzione di Claudia Lorenzini (Milano : Mondadori, 1999)
• הילד מאחורי העיניים ; אחת זקנה (תל־אביב : אדם, תשמ״ח 1988) <זכה בפרס חיפה למחזה מקורי בעברית ובאוסטריה בפרס ראש הממשלה לספרות>
• מוריס חביבאל מלמד לעוף (תל־אביב : עם עובד, תש״ן 1990) <תורגם לאנגלית, לאיטלקית, לצ׳כית, לספרדית, להולנדית ולגרמנית>
• Flying lessons / translated by Hillel Halkin (New York : Simon & Schuster Books for Young Readers, 1995)
• Lezioni di volo / traduzione di Angela Ragusa (Milano : A. Mondadori, 1997)
• Učila jsem se létat / z angličtiny přeložila Olga Strusková ; ilustrovala Galina Hůlová (Praha : Albatros, 1998)
• Clases de vuelo / traducido del hebreo por Carlos Silveira (Santa Marta de Tormes, Salamanca : Lóguez, 1998)
• Vlieglessen / vertaald door Rika Vliek (Baarn : Fontein, 1999)
• Flugstunden : Roman / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Weinheim : Beltz & Gelberg, 2000)
• ראלי מסע מטרה (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ד 1993)
• אשה על הנייר (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ו 1996) <תורגם לרומנית ולגרמנית>
• Mireasa pe hârtie : roman / traducere de Lucia si Michael Pascal (Bucuresti : Pandora, 2000)
• Die Braut meines Bruders : Roman / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Weinheim : Beltz & Gelberg, 2003)
• מי גנב את ההצגה? (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1997) <איורים, אבנר כץ> <זכה בציון לשבח מטעם פרס זאב לספרות ילדים, ובפרס מוזיאון ישראל על איוריו של אבנר כץ> <תורגם לאיטלקית>
• Chi ha rubato la scena? / traduzione di Margherita Karen Hassan ; illustrazioni di Barbara Nascimbeni (Milano : Mondadori, 2003)
• לילונה (תל־אביב : ספרי ידיעות אחרונות, 1998) <צילמה, ורדי כהנא>
• ישן הוא ער במקום אחר : שירי לילה (תל־אביב : ספרית פועלים, תשס״א 2000) <איורים – אבנר כץ ; בעריכת מירה מאיר ועדנה קרמר>
• צחוק של עכברוש (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001) <עורך, אלי הירש> <תורגם לגרמנית>
• Und die Ratte lacht : Roman / Aus dem Hebr. von Mirjam Pressler (Mannheim : Persona-Verlag, 2007)
• לעוף מכאן (תל־אביב: ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004) <״ראה אור לראשונה בהוצאת עם עובד תחת השם: ״מוריס חביבאל מלמד לעוף״>
• האמץ לפחד (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ה 2004) <איורים, יואב הרשטיין>
• אישראל (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005)
• איך מתחילים אהבה (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2006) <תורגם לאיטלקית>
• I segreti del cuore / Trad. di Sarah Kaminski e Maria Teresa Milano (Casale Monferrato : Edizioni Sonda, 2007)
• חתונה אוסטרלית (תל־אביב : עם עובד, תשס״ט 2009)
• פ־ייה והתרמיש (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011) <איורים – מריה רפופורט>
• ראש עקום (אור יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ב 2011) <עריכה – רונית ויס־ברקוביץ>
• מזמור לתנ״ך (רעננה : אבן חושן, תשע״ה 2015) <שירים> <עריכה – יקיר בן־משה>
• פאני וגבריאל (חבל מודיעין : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״ז 2017) <עריכה – נועה מנהיים>

• דווקא ציוני / יצחק ארצי, בשיתוף, נאוה סמל (תל־אביב : ידיעות אחרונות, 1999) <תורגם לרומנית>
• Biografia unui sionist / Itzhak Artzi ; redactor Nava Semel ; traducere din ebraică Smaia Avny (Bucureşti : Editura Hasefer, 1999)

• הניצול (תיאטרון עירוני חיפה 1983) (שודר גם בטלוויזיה הישראלית)
• משיח / מרטין שרמן (תל־אביב : אור־עם, תשמ״ד 1984) <מחזה> תיאטרון עירוני חיפה
• כשהיא רוקדת (תיאטרון עירוני חיפה 1986)
• נערות הזהב (בית צבי, 1987)
• זינגר (תיאטרון באר שבע 1992)
• ילדה של כולם (תיאטרון בית ליסין 1993)
• היידי – יומן חיים (הזמנת תיאטרון באר שבע 1994, ביצוע בבית צבי, בית הספר לאמנויות הבמה)
• רכבת הצלה (תיאטרון ילדים ונוער 1999)
• רוז (תיאטרון הקאמרי של תל־אביב 2000)
• שירי קורט וייל (הזמרת אלה שריף והתזמורת הקאמרית הקיבוצית 2000)
• אשת החייל : ערב שירי ברטולד ברכט (אנסמבל תיאטרון הרצליה, 2004)
• בן המלך והעני / מארק טווין (מושב בן שמן : מודן, תשע״א 2011)

• נאוה סמל:  ההבדל בין מכשפה לקוסמת.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1124 (כ״ד באלול תשע״ד, 19 בספטמבר 2014), עמ׳ 13.
• בסר, יעקב. עם נאוה סמל: בעקבות הזהות הישראלית של הדור שלי. על המשמר, י״ד באדר תשנ״ד, 25 בפברואר 1994, עמ׳ 19
• גרנות, משה.  ״הכתיבה שלי רוצה אחרת״ : שיחה עם נאוה סמל.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 187–200.
• הקנין, מיכל ואורית שרעבי. מפגש שיח עם הסופרת נאוה סמל.  מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה, כרך 3 (תשס״ה 2005), עמ׳ 107–110.
• טרייטל, שי.  מקום, עבודה: נאוה סמל, סופרת.  מקור ראשון, השבועון, ו׳ בטבת תשס״ו, 6 בינואר 2006, עמ׳ 14. <ראיון עם הסופרת>
• פלק־פרץ, סמדר.  מעוף על כנפי הזיכרון : קווים ליצירת נאוה סמל לילדים ונוער.  ספרות ילדים ונוער, גל׳ 141 (כסלו תשע״ט, דצמבר 2018), עמ׳ 13–16.
• Rudin, Shai. “The World is There and We are Here:” “Otherness” and the Designation of Space in the Prose of Nava Semel.  Women in Judaism: A Multidisciplinary Journal, Vol. 16, no. 1 (2019) *

על ״כובע זכוכית״

• גוברין, נורית.  עמוק בתוך מחילות הזכרון.   בספרה: קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה (תל־אביב : גוונים, תשס״ב 2002), כרך ב, עמ׳ 256–262 (פורסם לראשונה כמבוא למהדורה המחודשת של ׳כובע זכוכית׳ (ספרית פועלים, 1998)
• הרמן, צבי. ״כובע הזכוכית״. משואה: קובץ שנתי לתודעת השואה והגבורה, כרך י״ח (1990), עמ׳ 227–229
• יס, אריה. הדיבוק יוצא מהבקבוק. מעריב, 27 במאי 1985, עמ׳ 15
• נורית ט. ״כובע זכוכית״. מבפנים, כרך מ״ז, חוב׳ 4 (1986), עמ׳ 513–515
• סלע, אורי. ממכבש הדפוס. ידיעות אחרונות, 11 באפריל 1985, עמ׳ 27
• רודין, שי.  השואה הפרטית של ילדי הניצולים.   כיוונים חדשים, גל׳ 23 (טבת תשע״א, דצמבר 2010), עמ׳ 285–288.
• שילנסקי, דב. משפחת ארצי. בארץ ישראל: מדיניות, חברה, כלכלה, אפריל–מאי 1986, עמ׳ 9

על ״גרשונה־שונה״

• כהנא, נורית. ״אם הנאצים לא הרגו אותי, את תהרגי״. הארץ, 1 בספטמבר 1988, עמ׳ 11
• רתם־צפרוני, אירית. נאוה, לא רק סמל. מעריב, 4 בספטמבר 1988, עמ׳ ד 1
• <בקרת>. ספרות ילדים ונוער, כרך ט״ו, חוב׳ ג׳–ד׳ (1989), עמ׳ 121

על ״מוריס חביבאל מלמד לעוף״

• גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 20 ביולי 1990, עמ׳ ב 9
• הולצמן, אבנר.  הסנדלר ממחנה הריכוז.  בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 66–68 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, נובמבר 1990>
• זהבי, אלכס. קו שבר סמוי. על המשמר, ג׳ באלול תש״ן, 24 באוגוסט 1990, עמ׳ 20
• לויט, ענת. הכאב זה חלק מהאימון. דבר, 6 באוגוסט 1990, עמ׳ 9
• מלמד, אריאנה. הנפילה בוא תבוא. חדשות, מוסף, 13 ביולי 1990, עמ׳ 32
• נסים, קובי. יריעה קצרה מדי. עתון 77, גל׳ 131 (טבת תשנ״א, דצמבר 1990), עמ׳ 14.
• פוקס, ענת. חוקי הקרקס. על המשמר, ג׳ באלול תש״ן, 24 באוגוסט 1990, עמ׳ 20
• צור, יגאל. ניצחון המציאות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י׳ באלול תש״ן, 31 באוגוסט 1990, עמ׳ 29
• קוץ, מרים. להמריא בלי כנפיים. ידיעות אחרונות, 25 ביולי 1990, עמ׳ 27

על ״ראלי מסע מטרה״

• ביילין, יוסי.  המסגרת חזקה מן הסיפור.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 46 (כ״ט בטבת תשנ״ד, 12 בינואר 1994), עמ׳ 4.
• בלייר, אסנת. רחוק מן המטרה. מעריב, ספרות אמנות, ז׳ באדר תשנ״ד, 18 בפברואר 1994, עמ׳ 30
• גורביץ׳, ניצה. שלוש עשר זוגות מחפשים מטרה. מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 5 (שבט תשנ״ד, פברואר 1994), עמ׳ 61–62
• וילף, מיכאל. מחפשים את המטמון. על המשמר, כ״ג בשבט תשנ״ד, 4 בפברואר 1994, עמ׳ 18
• זיו, יוסי. חבורה במצוקה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ז בטבת תשנ״ד, 31 בדצמבר 1993, עמ׳ 28
• שקלובסקי, רחל. חשיבה קלישאית.  בספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות על ספרים (תל־אביב : ירון גולן, 1996), עמ׳ 162–163

על ״מי גנב את ההצגה״

• איני, לאה.  חלום בעיניים פקוחות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ה בסיוון תשנ״ח, 19 ביוני 1998, עמ׳ 29
• דר, יעל.  סיור מודרך בתיאטרון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 251 (י״ח בכסלו תשנ״ח, 17 בדצמבר 1997), עמ׳ 11

על ״ישן הוא ער במקום אחר״

• איני, לאה. פיוט עירני. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט״ו בתמוז תשס״א, 6 ביולי 2001, עמ׳ 29
• גון־גרוס, ציפי. זרעים של לילה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 407 (ט״ז בכסלו תשס״א, 13 בדצמבר 2000), עמ׳ 18

על ״צחוק של עכברוש״

• אוריין, יהודית. ״אם היא תשכח מי יזכור בשבילה?״. עתון 77, גל׳ 263 (2002), עמ׳ 8–9
• אלמוג, רות. אף כי הולדתו בחושך. הארץ, תרבות וספרות, י״ב בשבט תשס״ב, 25 בינואר 2002, עמ׳ ב 15
• הופמן, חיה. שואה קטנה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״ג בטבת תשס״ב, 28 בדצמבר 2001, עמ׳ 28
• מלצר, יורם. הדמויות הראשיות הן הסיפור והזיכרון. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ׳ בטבת תשס״ב, 4 בינואר 2002, עמ׳ 26
• מנהיים, נועה.  דור שלישי לוחץ אסקייפ.  Ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 23 בדצמבר 2001
• רותם, יהודית. שכחה, הכחשה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 465 (י׳ בשבט תשס״ב, 23 בינואר 2002), עמ׳ 6, 12
• רז, הרצליה. ״צחוק של עכברוש״ מאת נאוה סמל. מעגלי קריאה, חוב׳ 29 (2002), עמ׳ 81–82

על ״האומץ לפחד״

• דר, יעל. רשות לפחד בפרהסיה, לעיני הילדים. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 616 (ג׳ בטבת תשס״ה, 15 בדצמבר 2004), עמ׳ 14
• חובב, לאה.  ״האומץ לפחד״.   ספרות ילדים ונוער, גל׳ 123 (סיון תשס״ה, יוני 2005), עמ׳ 45–46.

על ״אישראל״

• גולדשמיד, טלי.  העירוב התרבותי בין אינדיאנים ליהודים כאופציה ממשית, קוסמת.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 655 (י׳ באלול תשס״ה, 14 בספטמבר 2005), עמ׳ 4.
• דויטש, חיותה.  אין מנוחה על הרי אררט.  הצופה, המוסף, י״א בתשרי תשס״ו, 14 באוקטובר 2005, עמ׳ 15.
• לורי, אביבה. יהודי חסר מנוח. הארץ, מוסף, כ״ו באלול תשס״ה, 30 בספטמבר 2005, עמ׳ 66, 68, 70.
• פרי, ירון.  ההיסטוריה שלא הייתה.  כיוונים חדשים, חוב׳ 17 (טבת–שבט תשס״ח, ינואר 2008), עמ׳ 291–295.
• Rudoff, Shaindy. An interview with Nava Semel.  Maggid : a journal of Jewish literature, no. 1 (2005), pp. 219–227.

על ״חתונה אוסטרלית״

• פרי, ירון.  ארץ חדשה.  ארץ אחרת, גל׳ 55 (שבט–אדר תש״ע, פברואר–מארס 2010), עמ׳ 86–87.
• צוקרמן, גלעד. מה לעשות עם העצב. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 840 (ז׳ בניסן תשס״ט, 1 באפריל 2009), עמ׳ 20–21.
• רותם, יהודית.  חתונה אוסטרלית.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 3  (אב–אלול תשס״ט, אוגוסט 2009), עמ׳  40–41.

על ״פ־ייה והתרמיש״

• גרנות, משה. הילד שבמבוגר.  מאזנים, כרך פ״ה, גל׳ 2 (סיון תשע״א, יוני 2011), עמ׳ 46.

על ״ראש עקום״

• מגל, יניב. נאוה סמל על הסיפור המצמרר שהביא לכתיבת ״ראש עקום״.  גלובס <מקוון>, 12 בדצמבר 2011.

על ״פאני וגבריאל״

• אדמון, תלמה.  לא על המלחמות. מעריב סופהשבוע, המוסף, י״ט באב תשע״ז, 11 באוגוסט 2017, עמ׳ 48.
• אמיר, גפי. סיפורי סבתא.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1279 (כ״ד באלול תשע״ז, 15 בספטמבר 2017), עמ׳ 6–8.
• גרנות, משה.  סיפורי סבתא וסבא.  האומה, שנה נ״ה, גל׳ 208 (חורף תשע״ח, נובמבר 2017), עמ׳ 116–120.

על ״דווקא ציוני״

• סמל, נאוה.  למה דווקא ציוני, או: איך הגיעה הציונות למקום הנידח הזה?  דימוי, גל׳ 22 (אביב תשס״ג 2003), עמ׳ 56–57.

• אתרה של נאוה סמל
• סהרורית – הבלוג של נאוה סמל באתר ׳בננות׳.
• The Poster of Elvis, by Nava Semel
• ראש עקום באתר
• איך מתחילים אהבה באתר
• אישראל באתר
• ״בוקיצה״ – סיפור מאת נאוה סמל מתוך קובץ הסיפורים ״צלליות״ בעריכת אתגר קרת