אתגר קרת, סופר, תסריטאי ויוצר קומיקס ישראלי, נולד בי״ד באב תשכ״ז, 20 באוגוסט 1967 ברמת־גן להוריו ניצולי שואה. בוגר התוכנית הבין־תחומית לתלמידים מצטיינים ע״ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל־אביב ומתגורר בתל־אביב. כותב סיפורים קצרים והוציא לאור כחמישה קובצי סיפורים. הוא גם יוצר ספרי קומיקס וספרי ילדים וכותב לטלוויזיה, לקולנוע ולתיאטרון.
    ספרו הראשון, צנורות, ראה אור ב־1992 (עם עובד) והפתיע את הקוראים בסגנונו הייחודי. ההכרה וההערכה הספרותית על יצירותיו של קרת היו הדרגתיות וספרו השני, געגועי לקיסינג׳ר (1994), מיקם אותו כדמות מפתח בספרות הישראלית של שנות התשעים של המאה העשרים. כמי שהחל לפעול במקביל לאורלי קסטל־בלום, פיתח קרת את הפואטיקה המזוהה לעתים עם התפישה הפוסט־מודרנית, בכך שהיא שוברת נורמות אסתטיות ומכוונת לערעור נרטיבי, אונטולוגי ולשוני. כתיבה זו חותרת לפירוק תמונת עולם קוהרנטית, ובכלל זה פירוק הנרטיב הציוני, דרך שורה של אמצעים רטוריים כגון מעבר ממספר בעל סמכות למספר בגוף ראשון שהוא נטול סמכות ובלתי מהימן; שימוש ב״לשון רזה״ בעלת אוצר מילים דל במתכוון , סגנון דיבורי, תחביר בסיסי ולעתים גם מפורק, עד כדי טשטוש גבולות בין הכתיבה הספרותית לכתיבה עיתונאית; הנכחת החמקמקות של השפה באמצעות שימוש מוגזם ולעתים ליטרלי בקלישאות, סטריאוטיפים, סמלים, מיתוסים, מטבעות לשון ומטפורות שחוקות; השטחת המורכבות הנפשית של הגיבורים והצגתם כמריונטות הפועלות ללא תודעה; טשטוש הגבול בין האני לבין העולם ובין הגוף הפרטי לסביבותיו; ויתור על עלילה ליניארית וברורה ויצירת חוסר סבירות בתיאור העולם הבדוי; פרימת היחסים בין לשון, תודעה, פנטזיה וממשות. סגנון זה מושפע מדימויים קולנועיים ודרכם יוצר תפישה ויזואלית מחד גיסא, וערפול מכוון או סתירה חושית מאידך גיסא.
    קרת בוחר בגרסה רדיקלית של פואטיקה זאת בכך שהוא מחליף את הרגשי והרוחני בקיצוני, במטרה לבדוק את הגבולות של הניסיון האנושי דרך התגרות מכוונת בנורמות מוסריות ובתפישת עולם פוזיטיביסטית. כנציג של דור שחווה את השבר באידיאולוגיה הציונית, שנולד בשלהי האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים וחווה את ההתפכחות המכאיבה, כתיבתו מתמודדת עם פירוקה של ההגמוניה הציונית באמצעות אימוץ של יסודות אלימים ואכזריים, גרוטסקיים ומקאבריים, חשיפה וריקון של מה שנתפש בחברה הישראלית כ״פרות קדושות״ – מעמדו של צה״ל, הנצחת השואה והשכול. כמו כן כתיבתו מתמודדת עם נושאים רגישים כגון מחלות ומוות.
    גיבורי סיפוריו של קרת הם ילדים, מתבגרים או מבוגרים הנמצאים בשולי החברה, עובדים בעבודות מזדמנות, נפגשים עם חברים ומתנסים באהבה. דמויות אלה הן חסרות תודעה וניטרליות מבחינה מוסרית, הן לוקחות חלק באירועים הבלתי־סבירים כאילו היו התרחשויות אפשריות ובנאליות. בשל כל אלה הן יוצרות הזרה של נורמות מקובלות.
    קרת מרבה להשתמש במוטיבים מעולם הקסמים והקוסמים ומהעולם של אגדות הילדים, שיש בהם בין השאר יצורים פלאיים, גמדים וענקים. בסיפוריו עולמות אלה עוברים טרנספורמציה ומתחברים אל השגרתי והבנאלי, כך שנוצר מרחב של אמצע – בין המציאות היומיומית הריאליסטית לבין עולם פנטסטי, שבו יכולים הקסמים לעבוד. השהייה במרחב הביניים יוצרת מצבים גרוטסקיים, משעשעים אך גם מלאי אימה, שכן הטרנספורמציה הפנטסטית אינה ממומשת עד הסוף והתוצאה משקפת עיוות ותקיעות, שגם פרשנות מטפורית או אלגורית אינה מצליחה ליישבם. כך למשל בסיפורים כמו ״להטוט כובע״ ו״געגועי לקיסינג׳ר״ מתוך הספר געגועי לקיסינג׳ר (1994).
    לצד אירועים פנטסטיים הוא מתאר תמונות משגרת הילדות בשנות השבעים והשמונים, תוך התמודדות ביקורתית עם החינוך הציוני. בסיפור ״נעליים״ מתוך געגועי לקיסינג׳ר מתמודד הגיבור עם אירועי יום השואה בבית הספר, גאה על היותו בן למשפחת ניצולי שואה ומתלבט האם ללבוש את הנעליים החדשות מתוצרת גרמניה שהוריו קנו לו, שבתוכן מתגלמת דמותו המתה של הסב. הסיפור ״הצפירה ״ מתוך צנורות נע בין צפירת יום השואה לצפירת יום הזיכרון, המצילה את הגיבור מפני האלימות של חבריו.
    חוויות השירות הצבאי נוכחות ביצירותיו. בסדרת סיפוריו הקצרים ״כוכי״, ״כוכי 2״ ו״כוכי 3״ (מספרו צנורות) הוא מציג את סיפורה של פלוגת חיילים בלבנון המצויים בלב פעילות מבצעית שבה מאבד כוכי את חייו. אף שכוכי מוגדר כמת, הוא ממשיך להלך ברחבי הבסיס כמת־חי, מסתובב ומכניס את האצבע לחור בראשו. תופעה זו גורמת אי־נוחות ומובילה את שלמה כהן, טבח היחידה, לבקש העברה לבסיס אחר, שכן ככהן אסור לו לשרת עם גוויות. טקסט זה מתכתב עם מיתוס המת־החי, שהיה מרכזי בספרות הישראלית של דור הפלמ״ח, באמצעות הצגה ליטרלית של מוטיב מטפורי. בכך הוא מוביל את המיתוס של המת־החי עד אבסורד. בסיפור ״ניילון״ מתוך צנורות הגיבור הוא טירון שלא מצליח להתמודד עם ה״טרטורים״ ובוחר להפעיל על עצמו פרקטיקה צבאית של ״ניילון״ אך עושה זאת על כל גופו.
    מוות איננו סוף המעשה אצל קרת. בספרו השלישי, הקייטנה של קנלר (1998), הוא מתאר את העולם שלאחר המוות כעולם יומיומי שבו מתנהלים הגיבורים בשגרה מעייפת, בין עבודות זמניות וסיפורי אהבה בלתי ממומשים. מציאות זו של ״העולם הבא״ מוגדרת על ידי העבר שממנו ברחו האנשים שהתאבדו והעתיד הבלתי־אפשרי, שכן מן העולם הזה לא ניתן לברוח.
    סיפורים רבים מתארים מערכות יחסים זוגיות. אלה היו יכולות ליצור מעין נחמה עבור הגיבור המרגיש אבוד ובודד בעולם, אבל בפועל הן מתוארות כמאמץ אירוני־פתטי. הגיבור יכול ״להשיג״ את הבחורה באמצעות קסם, שקר או פנטזיה (כמו למשל בסיפור ״עמודו״ מתוך געגועי לקיסינג׳ר), אבל תמיד יגיע הרגע שבו יתברר מה שנרמז מן השורות הראשונות – התמונה הרומנטית משובטת ומזויפת כמו כל משמעות אחרת הנגזרת מיחסיו של הגיבור עם הזולת.
    סיפוריו של קרת יוצרים וריאציות אינסופיות על סיפורי פואנטה. במקרים רבים חבוי בסיפור סוד, ההופך את אחד הגיבורים ללא אנושי או ליצור כלאיים. כך למשל בסיפורים ״השמנמן״ ו״ג׳טלג״ בקובץ סיפוריו הרביעי של קרת, אניהו (2002). הגיבור לומד להבין כי אהובתו הופכת בלילה לגוץ שמנמן, או שהילדה שיושבת לידו בטיסה היא למעשה גמד המבוקש על ידי האינטרפול. תגליות אלה ואחרות הופכות את מערכות היחסים הבין־אישיות או הרומנטיות לבלתי נגישות, שכן האחר עשוי להתגלות כבלתי אנושי. זאת ועוד, חמקמקותו של הגוף האנושי והגמישות שבו הוא משנה את צורתו והופך ליצור כלאיים מאפשרות להציג תיאורים של התנסויות אלימות בין הדמויות, כאשר באורח פלא ובדומה לסרט מצויר הן ממשיכות לתפקד בכל מצב, גם כאשר הן פצועות, ירויות או חסרות איברים. תכונות אלה באות לידי ביטוי גם באופן מהופך, כאשר ישויות דמיוניות מקבלות גוף אנושי. כך למשל בסיפור ״לילנד״ מתוך קובץ סיפוריו החמישי, פתאום דפיקה בדלת (2010), השקר מתגלם כיצור חי. האנשתם של רגשות ודמיונות והחפצתו של האנושי יוצרות עולם המתנהל כביכול על מי מנוחות, אבל מאחורי היומיומיות נמצאים יסודות של אימה.
    סגנונו של קרת, הממד הוויזואלי של סיפוריו, השפה היומיומית והמבנה הקצר של סיפוריו הובילו את קרת להיות חלוץ גם בתחום יצירת ספרי קומיקס. קרת פירסם שני ספרי קומיקס, האחד בשיתוף עם רותו מודן, בשם לא באנו להנות (1996), והשני, סמטאות הזעם (1997), עם אסף חנוכה. אסף חנוכה גם עיבד עם קרת את ספרו הקייטנה של קנלר לקומיקס, שראה אור בשם פיצריה קמיקזה (2004). הז׳אנר של סיפור הקומיקס עדיין נתפש כיוצא דופן בתרבות הישראלית. עם זאת, עבור יוצר המבקש להסיר את הגבולות בין תרבות גבוהה לנמוכה, יצירת הקומיקס מאפשרת הכלאה מעניינת בין שני מדיומים ומובילה לפיתוח של אמצעים אסתטיים חדשים. הקומיקס של קרת, שעבורו כתב סיפורים חדשים ויצר עיבודים של סיפוריו המודפסים, ניחן אף הוא במרכיבים אירוניים וביקורתיים. סיפורי הקומיקס המסורתיים, העוסקים בגיבורי־על ומתארים שרשרת של התרחשויות אקטיביות, מוחלפים אצל קרת בגיבוריו הילדותיים והפסיביים שכל התמודדותם עם העל־טבעי היא בנאלית.
    קרת גם כותב לטלוויזיה ולקולנוע. ידועים ופופולריים במיוחד היו המערכונים שכתב לתוכנית הסאטירה החמישייה הקאמרית בשנות התשעים. תסריטים הוא כתב, בין השאר, לסרטים בומרנג (1997), משהו טוטאלי (2000) ומדוזות (2007), שאותו גם ביים.
    קרת זכה להכרה בינלאומית, וספריו תורגמו לחמש־עשרה שפות. יצירותיו נלמדות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. הוא זכה בפרס ראש הממשלה ב־1996, בעיטור אביר מסדר האמנויות והספרות בצרפת ב־2010, ובפרס ניומן מטעם אוניברסיטת בר־אילן ב־2012.
    נשוי ליוצרת שירה גפן ואב לילד.

נכתב על־ידי עדיה מנדלסון־מעוז עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות: גרנות,  אתרו של אתגר קרת, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית]
[צילום: מוטי קיקיון]

Born in Tel Aviv in 1967, Etgar Keret is the most popular writer among Israeli youth today. Keret started writing in 1992 and has published three books of short stories, one novella, three books of comics and a children`s book. Bestsellers in Israel, his books have received international acclaim and have been translated into 16 languages, including Korean and Chinese. Missing Kissinger has been listed among the 50 most important Israeli books of all time. In France, Kneller`s Happy Campers was one of the Fnac`s 200 books of the decade; the story, ״The Nimrod Flip-Out״ was published in Francis Ford Coppola`s magazine, Zoetrope (2004). Over 40 short films have been based on Keret`s stories, one of which won the American MTV Prize (1998). A number of his stories have also been adapted for the stage, in Israel and abroad. Keret has received the Book Publishers` Association`s Platinum Prize several times. He has also been awarded the Prime Minister`s Prize, and the Ministry of Culture`s Cinema Prize. His movie, Skin Deep, won 1st Prize at several international film festivals, and was awarded the Israeli Oscar. Keret is currently a lecturer in the TV and film Department at Tel Aviv University.

• צנורות (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ב 1992) <״56 סיפורים קצרים״> <עורכים חנן חבר, משה רון>
• געגועי לקיסינג׳ר (תל־אביב : זמורה, ביתן, תשנ״ד 1994) <עריכה – חיים פסח> <תורגם לגרמנית, פולנית, צרפתית, אנגלית וספרדית>
• Gaza Blues : Erzählungen / aus dem Hebräischen von Barbara Linner (Frankfurt am Main : Fischer Taschenbuch Verlag, 1998, c1996.)
• Gaza Blues / przekład z hebrajskiego Agnieszka Maciejowska (Izabelin : Świat Literacki, 2000)
• Crise d`asthme : nouvelles / traduites de l`hébreu par Rosie Pinhas-Delpuech (Arles : Actes Sud, 2002)
• Gaza blues : different stories / Etgar Keret and Samir El-Youssef (London : David Paul, 2004)
• La chica sobre la nevera y otros relatos / traduccion del hebreo de Ana Bejarano (Madrid : Ediciones Siruela, 2006)
• Missing Kissinger / translated from the Hebrew by Miriam Shlesinger and Sondra Silverston (London : Chatto & Windus, 2007)
• לא באנו להנות (ירושלים : כתר, 1996) <עריכה – חיים פסח> <איורים – רותו מודן>
• How to make a good script great / Rutu Modan & Etgar Keret ; translated by Adam Elven (Tel-Aviv : Actus Tragicus, 1996)
• סימטאות הזעם (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ז 1997) <איורים, אסף חנוכה>
• הקייטנה של קנלר (תל־אביב : זמורה־ביתן ; ירושלים : כתר, תשנ״ח 1998) <עריכה – חיים פסח><״נובלה וארבעה סיפורים קצרים״> <תורגם לגרמנית, צרפתית, אנגלית, ערבית ואיטלקית>
• Pizzeria Kamikaze : Roman / aus dem Hebräischen von Barbara Linner (München : Luchterhand, 2000)
• La colo de Kneller : roman / traduit de l׳hébreu par Rosie Pinhas-Delpuech (Le Méjan : Actes Suid, 2001, c1998)
• The bus driver who wanted to be God and other stories / translated from the Hebrew by Miriam Shlesinger (New York : St. Martin׳s Press, 2001)
• ‎‏‎‏سائق الحافلة الذي أراد أن يكون ربا / ‎‏إتغار كيريت ‏‎ )‎‏رام الله :‏‎ ‎‏مركز أوغاريت الثقافي للنشر والترجمة،  ‏‎ 2003‎‏)
• Pizzeria Kamikaze / traduzione dall׳ebraico di Alessandra Shomroni (Roma : Edizioni e/o, 2003)
• Jetlag : stories / by Etgar Keret ; translated by Dan Ofri (Tel-Aviv : Actus tragicus, 1998)  <illustrations by Batia Kolton, Yirmi Pinkus, Itzik Rennert, Mira Friedmann, Rutu Modan> <״5 graphic novellas״>
• אבא בורח עם הקרקס (תל־אביב : זמורה־ביתן, תש״ס 2000) <איורים, רותו מודן> <תורגם לקוראנית, איטלקית ואנגלית>
• 서커스를따라간아빠 / [글쓴이에트가르케렛 ; 그린이루트모단 ; 옮긴이홍연미 (서울시 : 어린이중앙, 2002)
• Papà è scappato col circo / illustrazioni di Rutu Modan ; traduzione dall׳ebraico di Alessandra Shomroni (Roma : Edizioni e/o, 2003)
• Dad runs away with the circus / illustrated by Rutu Modan (London : Walker ; Cambridge, Mass. : Candlewick Press, 2004)
• Дни, как сегодня : [Сб. рассказов] / Этгар Керет; Предисл., пер. и коммент. - А. Крюков (Москва :Муравей-Гайд, 2000)
• אניהו (לוד : זמורה, ביתן, תשס״ב 2002) <עריכה – חיים פסח> <תורגם להולנדית, רוסית ופולנית>
• Een goede daad per dag / vertaald uit het Hebreeuws door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Anthos, 2004)
• Азъесмь : роман / Этгар Керет ; пер. с англ.: Линор Горалик (Москва : ЭКСМО, 2004)
• 8% z niczego / przeł. Agnieszka Maciejowska (Warszawa : Wydawnictwo W.A.B., 2006)
• פיצריה קמיקזה (אור־יהודה : כנרת, תשס״ד 2004) <איורים, אסף חנוכה> <עריכה, הילה בלום> <קומיקס> <״על פי ׳הקייטנה של קנלר׳ מאת אתגר קרת״>
• The Nimrod flipout / translated from the Hebrew by Miriam Shlesinger and Sondra Silverston (New York : Farrar, Straus and Giroux, 2006)
• פתאום דפיקה בדלת (אור־יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, דביר, תש״ע 2010)
• סיפור אחרון וזהו : עשרה סיפורים (ירושלים : ספרית אלינר, תשע״ב 2012) <עיבוד לקוראי עברית בחו״ל – רפי בנאי>
• גור חתול אדם ארוך שיער (אור־יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ג 2013)  <איורים – אביאל בסיל ; עריכה – יעל מולצ׳דסקי> <תורגם לספרדית>
• Cachorro peludo de niño-gato / Etgar Keret ; ilustrado por Aviel Basil ; traducción de Roxanna Erdman (México : Alfaguara Infantil : Santillana Ediciones Generales, 2013)
• לִשְׁבֹּר אֶת הַחֲזִיר (אור־יהודה : זמורה ביתן, תשע״ה 2015) <איורים – דוד פולונסקי ; עריכה – יעל מולצ׳דסקי>
• הממלכה הקטנה (חבל מודיעין : כנרת, זמורה ביתן, תשע״ז 2017) <איורים – תמי בצלאלי>
• תקלה בקצה הגלקסיה (חבל מודיעין : כנרת, זמורה ביתן, תשע״ח 2018) <קובץ סיפורים. עריכה – הילה בלום>
• אוטוקורקט (חבל מודיעין : זמורה – מוציאים לאור, תשפ"ד 2024) <קובץ סיפורים. עורכת הספר – הילה בלום>

עריכה:

• צלליות : 11 סיפורים (אור־יהודה : כנרת : זמורה־ביתן, דביר, תשס״ה 2005) <כולל סיפורים של אמיר גוטפרוינד, גפי אמיר, יוסף אל־דרור, עוזי וייל, אסף גברון, אשכול נבו, נאוה סמל, יהושע קנז, אלונה קמחי, שירה גפן ואתגר קרת>
• תל־אביב נואר (אור־יהודה : כנרת, זמורה ביתן, תשע״ד 2014) <קובץ סיפורים. בשיתוף אסף גברון>

על המחבר ויצירתו:

• קומץ מהקובץ : ארבעה סיפורים מתוך ״פתאום דפיקה בדלת״.  הארץ, מוסף שבועי, ט״ז באייר תש״ע, 30 באפריל 2010, עמ׳ 56–60.
• סיפורי אתגר קרת ב׳במה חדשה׳
• אתגר קרת בחקירה צולבת באתר החדשות של הוצאות כנרת זמורה־ביתן דביר
• ראיון עם אתגר קרת באתר השגרירות הצרפתית בישראל
• הסיפור הזדמנות שניה באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה
• שני סיפורים של אתגר קרת באתר ליטרטורה
• דף הסופר באתר המכון לתרגום ספרות עברית
• דב אלפון מראיין את הסופר אתגר קרת