דן שביט (1944)

Dan Shavit

דן שביט (שטרן), יליד קיבוץ כפר סאלד, בן להורים מוותיקי המשק, סיים את בית הספר של הקיבוץ, שירת בפיקוד הנח״ל ואחר גמר השירות הצבאי חזר למשק והשתלב בענפים רפת ושדה. שימש סדרן עבודה. למד בחוג לספרות ולשפה אנגלית באוניברסיטת חיפה. לאחר זמן הועבר לבית הספר כמרכז המוסד ואחר כך כמורה לספרות ולהיסטוריה כללית ולימד בבית הספר התיכון האזורי. שביט ערך את ״בקיבוץ״, בטאון הקיבוץ המאוחד והיה גם חבר מערכת ״שדמות״. בזמנו פרסם טור אישי בעיתון ״דבר״ ובמוסף הספרותי של ״הארץ״. הוא חבר במערכת הוצאת הקיבוץ המאוחד, ומשמש כעורך מדור הפרוזה והעיון בהוצאה זו.  דן החל לכתוב בגיל 10 והיה מושפע מאד מסיפורי ׳חסמב״ה׳ של יגאל מוסינזון וצירף גרסה משלו לעלילות חסמב״ה אותה הפיץ בין מקורבים. הוא גם שיחק במסגרת החוג הדרמטי, ניגן בקלרנית וגם רשם וציר. דן שביט זכה פעמיים בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1986, 2003). נשוי, אב לשלושה וסב לנכדים.
[מקורות: גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה, ITHL]
[צילום: רם אייזנברג, ויקיפדיה]

ספריו:

  • באוטובוס האחרון : סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972)
  • אווה ואברהם (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח 1978)
  • מסע לשבעה קולות : רומן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ג 1983)
  • שיחות עם בן אהרן / דן שביט (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1984)
  • אנה ואני (תל אביב : עם עובד, תשמ״ז 1986)
  • משורר מתכוון להתאבד : נובלה (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ט 1989)
  • בכל פעם שהוא מתאהב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ו 1996)
  • כמו לילה אחרון : נובלה (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2001) <״הרישומים בספר מעשה ידי המחבר״>
  • פתאום ראיתי אותו : רומן (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004) <עריכה – מיכל חרותי>
  • ימי עלמה ותום (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ו 2016)
עריכה:
  • חרון האינטלקטואלים : רדיקליות פוליטית וביקורת חברתית באירופה ובישראל / דוד אוחנה (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2005)
  • הדירה בשלמה המלך / מירון ח. איזקסון (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ד 2004)
  • אחת ממעטים : דרכה של לוחמת ומחנכת 1939־1947 / חסיה בורנשטיין-ביליצקה ; ראיינה וכתבה נעמי יצהר (יד מרדכי : מורשת, 2003)
  • כשהתנשקנו : סיפורים / יצחק בר-יוסף (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ו 2006)
  • מאחורי הקלעים של הנפש / דבורה ברטונוב (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2005)
  • פני סופרים במראה : המספר כסופר - ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן בסיפורת העברית : מברנר עד גרוסמן / נעמי חנס (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2003) <בהשתתפות לאה שניר>
  • קומי אורי כי בא אורך : על אמי אביבה אורי / רחל ימפולר (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2003)
  • הצטלבויות : כמו סרט תיעודי / אליעזר יערי (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2004)
  • כי סערת עלי / דפנה לביא (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ה 2005)
  • פילם נואר : מסע זכרונות / עודד פיינגרש (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2005)
  • אנחנו אדם וחוה : זוגיות, מיתוסים, פסיכולוגיה / תמר קרון (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2004)
  • בית הזמן / מריאן רבינוביץ; תרגם מכתב היד באנגלית: משה זינגר (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 1995)
  • ציפורים בשחור לבן / מרים רז-זונשיין (תל אביב : מורשת, 2002)
על המחבר ויצירתו:
  • בן־דוד, יערה. בין ריאליזם לחלום : על הרומן ״אנה ואני״ ועל הנובלה ״משורר מתכוון להתאבד״ מאת דן שביט. בספרה: אהבה ממבט שני : עיון בפרקי ספרות ישראלית וכללית (תל־אביב : עקד, תשנ״ז 1997), עמ׳ 125־131.
  • גילת, צבי. גאה להיות ויצטומאי : שיחה עם דן שביט. חדשות, 25 בנובמבר 1990, עמ׳ 17.
  • גלילי, לילי. שיחת השבוע עם אורי אליצור ועם דן שביט. הארץ, 13 בפברואר 1987, עמ׳ ב 2.
  • דור, משה.  בני-אדם הם קטנים יותר מחלומותיהם.  מעריב, ימים ולילות, ד׳ בסיון תשל״ח, 9 ביוני 1978, עמ׳ 10־11 <חזר ונדפס בספרו: משוררים אינם רצים בלהקות : שיחות עם סופרים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 33־39>
  • לפיד, ארנון. דני-דין : ראיון עם דן שביט. על המשמר, הדף הירוק, 10 במארס 1987, עמ׳ 6.
  • ערמוני, אורה. קיבוץ על קו הקץ : בעקבות שיחה עם דן שביט. קיבוץ, מוסף לדבר, גל׳ 2 (212)   (9 בינואר 1991), עמ׳ 4־5.
  • ראשוני, דורית. הכתיבה: פילגש ״עירונית״ בקיבוץ. נעמת, יוני 1990, עמ׳ 66־68.
  • שביט, דן. הדף כבר לא לבן. על המשמר, חותם, י״ז בכסלו תשמ״ז, 19 בדצמבר 1986, עמ׳ 16. <במסגרת המדור חותם אישי: דן שביט על יצירתו>
  • שביט, דן. ספרות קיבוץ : תשובות לשאלון לסופר בקיבוץ. מאזנים, כרך ס״ז, גל׳ 8 (1993), עמ׳ 16.
על ״באוטובוס האחרון״
על ״אווה ואברהם״
  • טוקר, נפתלי. אשליה המסופרת כדברי אמת. מאזנים, כרך מ״ח, גל׳ 1 (כסלו תשל״ט, דצמבר 1978), עמ׳ 63־64, 75.
על ״מסע לשבעה קולות״
  • בסר, יעקב. לאן יוצא ״המסע לשבעה קולות״? עתון 77, שנה ז׳, גל׳ 37 (שבט תשמ״ג, ינואר 1983), עמ׳ 36–38 <שיחה עם דן שביט עם צאת ספרו לאור>
  • גולן, ירון. מסע במלכודת הגאולה. דבר, 4 בנובמבר 1983, עמ׳ 20.
  • יהושע, א.ב. אנרגיה המצפה למימושה. עלי שיח, גל׳ 23 (1985), 243־244.
  • קלינוב, רינה. דיוקנו של המספר כאיש-קיבוץ מזדקן. מבפנים, כרך מ׳, חוב׳ 4 (1978), עמ׳ 383־388.
  • קלינוב, רינה. ואת סיפור הזיותיה של גברת לבנה - לא לספר! מבפנים, כרך מ״ו, חוב׳ 1־2 (1983), עמ׳ 167־169.
  • שחם, חיה. בעקבות מספר המודע את עצמו (על ספרו של דן שביט, ״מסע לשבעה קולות״). עלי שיח, חוב׳ 23 (תשמ״ו 1985), עמ׳ 245־250.
על ״שיחות עם בן־אהרן״
  • בראלי, מאיר. על ספרים ושיבושים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, א׳ באב תשמ״ה, 19 ביולי 1985, עמ׳ 21.
על ״אנה ואני״
  • בן־דוד, יערה. מציאות הפרט ומציאות החברה ב״אנה ואני״ לדן שביט. עלי שיח, גל׳ 26 (1989), עמ׳ 49־54.
  • בן־דוד, יערה. בין הזיה למציאות. עתון 77, גל׳ 87 (אייר תשמ״ז, אפריל 1987), עמ׳ 13.
  • ברתנא, אורציון. או אנה - או אני. ידיעות אחרונות, תרבות ספרות ואמנות, כ״ג אייר תשמ״ז, 22 במאי 1987, עמ׳ 25.
  • הדרי־רמג׳, יונה. דן שביט: אם לא היתה הכתיבה – היה הטירוף. ידיעות אחרונות, י״ז בכסלו תשמ״ז, 19 בדצמבר 1986, עמ׳ 21.
  • הדרי־רמג׳, יונה. על תבונתו של המשוגע. דבר, דבר השבוע, 13 במארס 1987, עמ׳ 25.
  • הלפרין, שרה. בחיפוש אחר הזהות העצמית. דבר, ט״ז באייר תשמ״ז, 15 במאי 1986, עמ׳ 19.
  • סימן־טוב, יעקב. אנה ואני - ואנה אנו באים? על המשמר, ט״ו בסיון תשמ״ז, 12 ביוני 1987, עמ׳ 15, 18.
  • סנד, יונת. להציב מציאות של כאן ועכשיו. מבפנים, כרך נ׳, חוב׳ 1־2 (1988), עמ׳ 105־109.
  • פז, מירי. ״הזמן דילל את האיכות״ : ״אנה ואני״ ודין התנועה. דבר, ז׳ בשבט תשמ״ז, 6 בפברואר 1987, עמ׳ 28.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 2 בינואר 1987, עמ׳ ב 7.
  • שחם, חיה. ״אנה ואני״ - סיפור לא פשוט. מעריב, ספרות, ט׳ באייר תשמ״ז, 8 במאי 1987, עמ׳ ה 1.
  • שי, אלי. הנישואים, ההזיה, האידיאולוגיה. כותרת ראשית, גל׳ 217 (28 בינואר 1987), עמ׳ 40, 41.
  • שרי. ״ואני דניאל נהייתי ונחליתי...״ קיבוץ, מוסף לדבר, גל׳ 14 (4 במארס 1987), עמ׳ 9.
על ״משורר מתכוון להתאבד״
  • אבישי, מרדכי. משורר מול המציאות. על המשמר, 23 בפברואר 1990, עמ׳ 21.
  • בן־דוד, יערה. סאטירה על דמות המשורר. דבר, י״ב בחשון תש״ן, 10 בנובמבר 1989, עמ׳ 19.
  • בן־סימון, דניאל. אבל המשורר כבר לא איש תם : שיחה עם הסופר דן שביט על ספרות, סופרים ועל ספרו החדש. דבר, דבר השבוע, ח׳ באלול תשמ״ט, 8 בספטמבר 1989, עמ׳ 26־27.
  • הדרי, דני. האמנם מתכוון המשורר להתאבד? מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 6־7 (1990), עמ׳ 43־44.
  • משמר, תמר. לא משורר ולא מתאבד. מעריב, ספרות, כ״ד באב תשמ״ט, 25 באוגוסט 1989, עמ׳ ה 7.
  • פלמה, דודו. ללוכדי ציפורים. קיבוץ, מוסף לדבר, גל׳ 35 (30 באוגוסט 1989), עמ׳ 11.
  • רויכמן, טובית. ״שתיקה הולכת ונמשכת״. עתון 77, גל׳ 126 (תמוז תש״ן, יולי 1990), עמ׳ 11.
  • רויכמן, טובית. בין המשורר וה״פוזה״ שלו: על הנובלה ״משורר מתכוון להתאבד״ לדן שביט. עלי שיח, חוב׳ 29־30 (1991), עמ׳ 43־46.
  • רז, אביעד. על הסתמיות שבסתמיות. הארץ, ג׳ באב תשמ״ט, 4 באוגוסט 1989, עמ׳ ב 9.
  • שחם, חיה. גרוטסקה על המשורר המתאבד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ד׳ בתמוז תשמ״ט, 7 ביולי 1989, עמ׳ 21, 25.
  • שניר, לאה. הקיום במבט אירוני. על המשמר, ד׳ בתמוז תשמ״ט, 7 ביולי 1989, עמ׳ 19.
  • שניר, לאה. האירוניה ככלי להישרדות: שיחה עם דן שביט בעקבות ספרו ״משורר מתכוון להתאבד״. עלי שיח, חוב׳ 29־30 (1991), עמ׳ 37־42.
  • שניר, לאה. דן שביט (שיחה עם הסופר דן שביט, בעקבות ספרו ״משורר מתכוון להתאבד״, שוחחה לאה שניר) אפיריון, גל׳ 20־21 (1991), עמ׳ 89־91.
על ״בכל פעם שהוא מתאהב״
  • ישראל, יעל. בכל פעם שהוא משוטט. עתון 77, גל׳ 205 (אדר ב׳ תשנ״ז, מארס 1997), עמ׳ 12.
  • כהן, אלה. ארנון, צעיר ישראלי. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ז׳ בתשרי תשנ״ז, 20 בספטמבר 1996, עמ׳ 29.
  • עינת, עמלה. כרוניקה של מינוריות ידועה מראש. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 4 (טבת תשנ״ז, ינואר 1997), עמ׳ 47.
על ״כמו לילה אחרון״
  • אלמוג, רות. מקור. הארץ, תרבות וספרות, ז׳ באב תשס״א, 27 ביולי 2001, עמ׳ ב 14.
  • בן־דוד, יערה. קיום על הסף. עתון 77, גל׳ 266 (2002), עמ׳ 13.
  • ברתנא, אורציון. מודרניזם שיש לו כוח לשאול ואין לו כוח לענות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 459 (כ״ז בכסלו תשס״ב, 12 בדצמבר 2001), עמ׳ 12, 17.
  • מלצר, יורם. עולם דחוס, ליד המציאות. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ד באב תשס״א, 3 באוגוסט 2001, עמ׳ 26.
  • סובול, יהושע. בני אדם כהירוגליפים בלתי מפוענחים - הרהורים סביב ספרו של דן שביט ״כמו לילה אחרון״. עלי שיח, חוב׳ 48 (2002), עמ׳ 79־83.
על ״פתאום ראיתי אותו״
  • יהושע, אברהם ב. דיאלוג פנימי מתמיד. הקיבוץ <מקוון>, 17 בפברואר 2005.
  • מלצר, יורם. חידה וחידות. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״א בשבט תשס״ה, 21 בינואר 2005, עמ׳ 24.
  • מנהיים, נועה. סודות ושקרים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרים, ה׳ בטבת תשס״ה, 17 בדצמבר 2004, עמ׳ 28־29.
  • ערמוני, אורה. דן חשפן. הקיבוץ <מקוון>, 17 בפברואר 2005.
  • קציר, יהודית.  להימלט אל מקום חדש.  גג, ביטאון איגוד כללי של סופרים בישראל, גל׳ 13 (2006), עמ׳ 56־59 <על הדומה והשונה בין הרומן ״פתאום ראיתי אותו״ מאת דן שביט לנובלה ״מוות בוונציה״ מאת תומאס מאן>
קישורים:


עודכן לאחרונה: 30 במאי 2018

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף