דוד
שיץ נולד בברלין בי"ב באב תש"א, 5 באוגוסט 1941 בשם דיטמר-אינגברט מילנר-באואר-שיץ
(Schütz). הוריו היו לגאה בראון ורודולף באואר. עלה לישראל עם אחיו בשנת 1948 במסגרת
עליית הנוער. את מרבית שנות נעוריו עשה בכפר הנוער ניצנים וחוויותיו שם סיפקו השראה
לכתיבתו. לאחר שירות כקצין בחיל התותחנים, למד לתואר בוגר בהיסטוריה ובפילוסופיה באוניברסיטה
העברית, ולתואר מוסמך בהיסטוריה. את עבודת המאסטר שלו על בלדווין הרביעי כתב בהדרכתו
של פרופסור יהושע פראוור. במהלך כתיבת עבודת דוקטורט החליט לשנות את ייעודו המקצועי
ולהפוך להיות סופר. בנוסף לפעילותו הספרותית הפיק שיץ במהלך השנים סרטים רבים, ושימש
כמפיק וכסמנכ"ל שירות הסרטים הישראלי. שיץ זכה בפרסים ספרותיים רבים וספריו תורגמו
למספר שפות. ב-1974 נישא דוד שיץ לציפי שמיר, פסיכולוגית קלינית, ונולדו להם שתי בנות.
לאחר גירושיו נולדה לו ולבת זוגו, חמוטל פרת, בת נוספת. דוד שיץ סבל בשנותיו
האחרונות ממחלה ניוונית של המח והוא נפטר בכ' בתמוז תשע"ז, 14 ביולי 2017.
[מקורות:
ארכיון דוד שיץ (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה,
ITHL,
en.Wikipedia]
[צילום: גווידו אלברטי]
L'herbe et le sable : roman / David Schütz
; traduit de l'hébreu par Liliane Servier (Paris : Hachette, 1981)
Gras und Sand : roman / aus dem Hebräischen
von Judith Brüll-Assan und Ruth Achlama (Hildesheim : Claassen, 1992)
ההזדמנות האחרונה (תל אביב : ספרית פועלים, תש"ם) <סיפורים>
עד עולם אחכה (תל אביב : זמורה-ביתן, תשמ"ז 1987) <עריכה -
חיים פסח>
שושן לבן, שושן אדום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988) <תורגם
לגרמנית>
Trilogie des Abschieds : roman / David Schütz
; aus dem Hebräischen von Barbara Linner (Hildesheim : Classen, 1993)
אבישג (תל-אביב : עם עובד, תש"ן 1989)
אבישג (ירושלים : כתר, 1990) <תורגם לגרמנית>
Avischag : Roman / aus dem Hebräischen von
Mirjam Pressler (Hildesheim : Claassen, 1996)
יומן הזהב (ירושלים : דומינו, 1991) <סיפור לבני הנעורים> <תורגם
לגרמנית>
Das goldene Tagebuch / aus dem Hebräischen
von Mirjam Pressler (Frankfurt/Main : Ali-Baba-Verlag , 1993)
העשב והחול (ירושלים : כתר, 1992)
Das Herz der Wassermelone : deutsch-israelische
Erfahrungen / aus dem Hebräischen von Pavel C. Goldenberg. Mit einem Nachw.
von Wolf Biermann (Hildesheim : Claassen, 1995)
שבע נשים (ירושלים : כתר, 1995)
כמו נחל (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1997)
עריכה:
אגוז : כתב עת לספרות ועיון (ירושלים, תשכ"ח) <העורכים, דוד
שיץ ולאה דובב>
בן-בנימין, שרי.שני פניה של האשה :
על המיניות והאימהות ביצירתו של דוד שיץ (תל-אביב, 1994) <עבודת גמר לתואר "מוסמך".
אוניברסיטת תל-אביב, 1994>
בן-סימון, דניאל. ללכת בשולים של הטאבו : ראיון עם הסופר דוד שיץ.
דבר, דבר השבוע, ז' בניסן תשמ"ח, 25 במארס 1988, עמ' 16־17.
הלפרין, שרה. על יצירתו של דוד שיץ. מחקרים בספרות ישראל : מוגשים
לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק: בית
המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ג), עמ' 287־297.
אפשטיין, בן-ציון. כניסה סוערת - או מהדורה קפקאית? עלי שיח,
חוב' 12־14 (1982), עמ' 312־313.
בלבן, אברהם. בין אמא שאיננה לבית שאיננו.
בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת
בסיפורת העברית החדשה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ד 2014), עמ' 16־37.
ברמה, ישראל. תמונה קבוצתית עם לוטה אינגריד
הלנה מיכאל ועימנואל. הכבוד האבוד של הקוקיה. עכשיו, חוב' 39־40 (1979),
עמ' 345־349.
דור, דבורה. על "העשב והחול". עלי שיח, חוב' 12־14 (1982), עמ'
310־311.
יצחקי, ידידיה. קריאה על האהבה מתוך הבדידות : על "העשב והחול" לדוד
שיץ. עלי שיח, חוב' 12־14 (1982), עמ' 303־309.
מוסקונה-לרמן, בילי. דוד שיץ חוזר אל קו ההתחלה. מעריב, השבוע,
ו' בטבת תשנ"ב, 13 בדצמבר 1991, עמ' 60.
מלמד, אריאנה. בחזרה אל העשב והחול. חדשות,
מוסף, ו' בטבת תשנ"ב, 13 בדצמבר 1991, עמ' 43.
רון, משה. מי המציא את העדויות? סימן קריאה,
חוב' 10 (1980), עמ' 467־470.
שוורץ, יגאל. מדוע אוציא מחדש את "העשב והחול".
מעריב, השבוע, כ"ז באלול תשנ"א, 6 בספטמבר 1991, עמ' 56־56.
שיץ, דוד. סביב "העשב והחול". עלי שיח, חוב' 15־16 (1982), עמ'
299־301 <תגובה לרשימתה של דבורה דור "על העשב והחול" ב"עלי שיח" 12־14 ותשובתה
של הנ"ל>
שקד, גרשון. עולמם של בני הקוקייה.
משא (מצורף ל'למרחב'), כ"ח באייר תשל"ט, 25 במאי 1979, עמ' <חזר
ונדפס בספרו: גל אחר גל בסיפורת העברית
(ירושלים : כתר, 1985), עמ' 147־150>
Schwartz, Yigal. The past
unsheathed : motivation and artistic expression in The Grass and the Sand.
Modern Hebrew Literature, N.S., nos. 8-9 (Spring/Fall 1992), pp. 36-39.
על "ההזדמנות האחרונה"
בלאט, אברהם. מצבי גבול. הצופה, 1 באוגוסט
1980, עמ' 4.
בנימינוב, ישראל. על כפות המאזניים דרך הייסורים של ילדי עולים תלושים.
מקרא ועיון: כתב-עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה,
חוב' 63 (88)(1993), עמ' 41־49.
הולצמן, אבנר. הזיכרון כקלידוסקופ: עיון בספרו
של דויד שיץ "שושן לבן, שושן אדום". עלי שיח, חוב' 26 (אביב תשמ"ט 1989),
עמ' 69־76 <נוסח מעודכן חזר ונדפס בספרו אהבות ציון : פנים בספרות העברית
החדשה (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 588־596>
הרציג, חנה. קיטש ומוות. הארץ, כ"ט
באדר תשמ"ח, 18 במארס 1988, עמ' ב 6.
וולמן, הדסה. "המפתח לספר הן דמויות הנשים" : ראיון עם דוד שיץ, עם
הופעת "שושן לבן, שושן אדום". ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י' בשבט תשמ"ח,
29 בינואר 1988, עמ' 20.
זנדבנק, רחלה. זכות סוחפת. כותרת ראשית, גל' 287 (1 ביוני 1988),
עמ' 30, 31.
לאור, דן. שבוע של ספרים: מקור. הארץ,
19 בפברואר 1988, עמ' ב 7.
מוקד, גבריאל. קסמן של שושנים.
רמזור, 1988 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי :
96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו
: כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 255־256>
שניר, לאה. האמת היא כמו מכת גרזן : שיחה עם
דוד שיץ. על המשמר, מוסף פסח, י"ד בניסן תשמ"ח, 1 באפריל 1988, עמ' 24־25.
אור, אמיר. חוק התשוקה: לא אתה - לא בלעדיה.
מאזנים, כרך ס"ד, גל' 8 (1990), עמ' 36־38.
אורן, יוסף. סודה של אבישג. מעריב,
י"ח בניסן תש"ן, 13 באפריל 1990, עמ' ה 8.
בושס, הדה. הנשיות על פי שיץ. הארץ,
5 בפברואר 1990, עמ' ב 7.
בלאט, אברהם. דמויות במלכודת. הצופה,
כ' בתמוז תש"ן, 13 ביולי 1990, עמ' 6.
גוטקינד, נעמי. "אבישג" כאטיוד טכני או כתרגיל ספרותי. הצופה,
י"ד בשבט תש"ן, 9 בפברואר 1990, עמ' 6.
גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 2
בפברואר 1990, עמ' ב 9.
הולצמן, אבנר. אירוטיקה משוטחת.
בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב
: הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 63־65 <הובא לראשונה 'במוסף רדיו
לספרות', פברואר 1990)
ולד, אבי. חידתה הלא מפוענחת. ידיעות אחרונות, 14 בפברואר 1990,
עמ' 33.
יצחקי, ידידיה. אבות אכלו בוסר: על "אבישג" לדוד שיץ. עלי שיח,
חוב' 27־28 (1990), עמ' 173־174.
מלמד, אריאנה. רומן למשרתות. חדשות,
23 בינואר 1990, עמ' 24.
הולצמן, אבנר. פליטים, עקורים וניצולים. בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 158־159 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות',
יוני 1995>
הירש, אלי. ישנן בנות. מעריב, תרבות,
30 ביוני 1995, עמ' 22
ישראל, יעל. חשבון נפש של סופר.
עתון 77, גל' 189 (תשרי תשנ"ו, אוקטובר 1995), עמ' 8.