רקע
אהרן אמיר
רִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

 

1

הָאֲֲנָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

הִגִּיעוּ שָׁמָּה לְמוּדִים וּמְתֻרְגָּלִים

שֶׁלֹּא כְּשַׁיָּטִים מָכִים מִימֵי־קַדְמַת —

יוֹרְדֵי־אֳנִי מִיַּרְכְּתֵי צִידוֹן וּגְבָל

מִקַּרְת־חֲדַשְׁתְּ אוֹ אַרְגּוֹס,

מִפְרְצֵי־וִיקִינְגִים —

יָדְעוּ קַוָּם, מֻטַּת דַּרְכָּם, מְחוֹז חֶפְצָם

כָּל דּוֹדָנֵיהֶם יָכְלוּ לְלַוּוֹתָם

עַל הַמָּסָךְ הַקָּט בַּטֶּלֶבִיזְיָה

מֵרֶגַע שִׁלּוּחָם עַד נַחֳתָם־הֵידָד,

מְנוֹפְפִים יָדָם, מְחַיְּכִים בְּעַד לַמַּסֵּכָה,

בְּעַב־אָבָק לָבָן־קִמֵּחַ, סַהֲרוּרִים

עַל דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


 

2

הַתּוֹשָׁבִים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

שֶׁשָּׁם אִוּוּ לָהֶם מוֹלֶדֶת וּמִקְלָט

שָׂמְחוּ לִמְצֹא שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל פָּשׁוּט —

צָרִיךְ הָיָה אָמְנָם אֵי־כָךְ לְהִתְרַגֵּל

לְשִׁנּוּיִים מְסֻיָּמִים בְּמִנְהָגִים וּבְנֹהַל,

כַּמִּתְחַיֵּב מִן הַמְסִבּוֹת הַמְיֻחָדוֹת,

אַךְ בְּסִכּוּם הוּכַח חִישׁ־מְהֵרָה

שֶׁהָאָדָם אָכֵן דּוֹמֶה לִשְׁאָר יוֹנְקִים,

לַחֲתוּלִים בִּפְרָט, בְּמוּבָן זֶה שֶׁהוּא מַשְׂכִּיל

לִפֹּל בְּכָל מָקוֹם עַל הָרַגְלַיִם, בִּמְעֻמָּד,

וּבְכָל מָקוֹם יִמְצָא מְלוּנָתוֹ, כּוֹלֵל

גַם דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


 

3

הָאֶזְרָחִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַיָּרֵחַ,

מְשֻׁחְרָרִים מֵהַשְׁפָּעַת חֻקֵּי־הַכֹּבֶד,

הוֹסִיפוּ לְהַפְלִיא אוֹתָנוּ, דָּרֵי־מַטָּה —

הֵקִימוּ מִפְעָלִים שֶׁעַיִן־לֹא־רָאָתָה,

הִתְאַרְגְּנוּ בְּמִסְגָּרוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת

שֶׁבַּחֲלוֹם־דּוֹרוֹת טִפַּחְנוּ דֻּגְמָתָן,

וּבְהִסְתַּמֵּךְ עַל זִקָּתֵנוּ הַמַּתְמֶדֶת

כְּעֹרֶף בַּל־יִלְאֶה, יַצְרָן, שׁוֹפֵעַ,

גַּם פִּתְּחוּ לָהֶם חֶבְרָה טֶלֶבִיזְיוֹנִית

עַל אֲדָנִים שֶׁל דַּעַת, חֹפֶשׁ וְאַחֲוָה —

גַּאֲוָתֵנוּ הֵם הָיוּ, כְּהִצָּמְדָם

אֶל דֹּפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


 

4

הַמְּנוֹחִים הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּרֵחַ

הָיוּ כְּדִיסוֹנַנְס תָּמוּהַּ, בֶּן־אַל־פֵּשֶׁר

(הֵם נִפְטְרוּ מִן הָעוֹלָם כְּתוֹצָאָה

מִתַּקָּלוֹת בְּמַעֲרֶכֶת־הַחַמְצָן) —

אַף עַל פִּי כֵן, צָפוּי הָיָה אָחוּז קָטָן

שֶׁל תְּאוּנוֹת, וְלֹא נִתְפַּסְנוּ לִדְאָגָה,

עַד שֶׁמְּעַט־מְעַט פָּשָׂה הַחִדָּלוֹן

בְּמַחֲנֵיהֶם כְּמַגֵּפָה, כְּמוֹ הָיוּ

בְּנֵי־מִיתָה גַם הֵם, כָּמוֹנוּ כְּמוֹתָם.

צָפִינוּ בָּם עַד שֶׁפָּסְקוּ הַשִּׁדּוּרִים.

לֹא־נֻחָמִים, כְּהִטַּמְנָם, עַד־אַחֲרוֹן,

בְּדֹפֶן הַמַּכְתֵּשׁ.


אפריל 1976

המלצות קוראים
תגיות