סִפְּרוּ שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה נְדוּדִים קָשִׁים. קָרָא לְמַסְרוּר וּבָא. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אֵלַי אֶת גַ’עְפָר חִישׁ־מַהֵר”. הָלַךְ וֶהֱבִיאוֹ. כְּשֶׁׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, תְּקָפוּנִי נְדוּדֵי שֵׁנָה, וְנִמְנְעָה מִמֶּנִּי תְנוּמָה. וְאֵינִי יוֹדֵע מַה הוּא שֶׁיְּסִירֵם מֵעָלַי”. אָמַר לוֹ: "נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: “הַהִסְתַּכְּלוּת בְּמַרְאָה וְהַכְּנִיסָה לְבֵית־הַמֶּרְחָץ והַהִתְעַסְּקוּת בְּזִמְרָה מְסִירִים דְּאָגָה וְהִרְהוּרִים”. אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, כְּבָר עָשִׂיתִי כָל אֵלֶּה, וְלֹא הֵסִירוּ מִמֶּנִּי כְּלוּם. וַהֲרֵינִי נִשְׁבָּע בַּאֲבוֹתַי הַטְּהוֹרִים, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מוֹצֵא דֶרֶךְ לְהָסִיר מֵעָלַי זֶה, אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁאֲיָעֵץ אוֹתְךָ?” אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא שֶׁתְּיָעֵץ אוֹתִי?” אָמַר לוֹ: “שֶׁתֵּרֵד אִתָּנוּ בְסִירָה וְנַחְתֹּר בָּהּ בְּתוֹךְ נְהַר חִדֶּקֶל בַּמַּיִם עַד לַמָּקוֹם הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם קַרְן אַלצַּרָאט¹. אֶפְשָׁׁר נִשְׁמַע שָׁם מַה שֶּׁלֹּא שׁמַעְנוּ וְנִרְאֶה מַה שֶּׁלֹּא רָאִינוּ. וּכְבָר אָמְרוּ: ‘נִפְטָרִים מִדְּאָגָה בְאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם מַה שֶּׁלֹּא רָאָהוּ לְעוֹלָם אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע מֵעוֹלָם אוֹ שֶׁיִּדְרֹך בְּאֶרֶץ שֶׁלֹּא דָרַךְ בָּה מֵעוֹלָם’. אֶפְשָׁר יִהְיֶה בָזֶה דֶרֶךְ לְהָסִיר חֹסֶר־הַמְּנוּחָה מֵאִתְּךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אַלרְרַשִׁיד מִמְּקוֹמוֹ, וּבְחֶבְרָתוֹ גַ’עְפָר וְאָחִיו אַלְפַצְ’ל וְאַבּוּ־אִסְחָק מֵרֵעֵהוּ וְאַבּוּ נֻוָאס וְאַבּוּ דֻלָף וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא־הַחֶרֶב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבְָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכֵּלִיף וְגַ’עְפָר וּשְׁאָר בְּנֵי לִוְיָתוֹ קָמוּ אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲדַר הַבְּגָדִים וְלָבְשׁוּ כֻלָּם בִּגְדֵי־סוֹחֲרִים וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל נְהַר חִדֶּקֶל וְיָרְדוּ בְסִירָה מְרֻקֶּמֶת בְּזָהָב, וְחָתְרוּ בַמַּיִם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁבִּקְשׁוּ. שָׁמְעוּ קוֹל נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת עַל כְּלֵי מֵיתָרִים שֶׁל עוּד, וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֹמַר, וּכְבָר הֻגַּשׁ מַשְׁקֶה בוֹ מַרְפֵּא,

וְעַל סְבַךְ עֵץ בְּשִׁיר זָמִיר קוֹלוֹ נוֹשֵׂא:

עַד מָתַי בְּשִׂמְחָה הֱיוֹת מָתוּן?

הָקִיצָה, אֵין הַחַיִּים בִּלְתִּי אִם הַנָּתוּן.

טְלֵהוּ מִידֵי צְבִי פוֹתֶה

בְּעֵינָיו לֵאוּת וְלֵב שׁוֹבֶה.

זָרַעְתִּי עַל לֶחְיוֹ שׁוֹשָׁן רַעֲנָן,

בִקְוֻצּוֹתָיו רִמּוֹן נִצָּן נָתַן.

תְּדַמֶּה מְקוֹם שָׂרֶטֶת בוֹ

אֵפֶר דוֹעֵךְ וְאֵשׁ לֶחְיוֹ.²

יֹאמַר לִי מְחָרֵף: “אוֹתוֹ נְטֹשׁ, שְׁכַח”,

אַךְ בַּמָּה אֶצְטַדֵּק וְכִשּׁוּת רָכִיל הָלַךְ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף קוֹל זֶה אָמַר: גַ’עְפָר, מַה יָּפֶה קוֹל זֶה" אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “מוֹשְׁלֵנוּ, לֹא שָׁמְעָה אָזְנִי לֹא נָעִים יוֹתֵר וְלֹא יָפֶה מִזִּמְרָה זוֹ. וְאוּלָם אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הַשְּׁמִיעָה מֵאַחֲרֵי הַכֹּתֶל, חֲצִי שְׁמִיעָה הִיא. וְכֵיצַד תְּהֵא הַשְּׁמִיעָה מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ?” אָמַר לוֹ: “הָבָא נָקוּם, גַ’עְפָר, וְנִטַּפֵּל לְבַעַל חָצֵר זוֹ, אֶפְשָׁר נִרְאֶה אֶת הַמְזַמֶּרֶת בְּעֵינֵינוּ”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. עָלוּ מִן הַסִּירָה וּבִקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, וְהִנֵּה יָצָא אֲלֵיהֶם עֶלֶם יְפֵה־מַרְאֶה, נְעִים־הַדִּבּוּר וְנִמְלָץ בִּלְשׁוֹנוֹ. וְאָמַר: “בְּרוּכִים אַתֶּם בְּבוֹאֲכֶם, אֲדוֹנַי רַבֵּי־הַחֶסֶד עָלַי, הִכָּנְסוּ בִרְוָחָה וּרְחָבָה”. נִכְנְסוּ וְהוּא לִפְנֵיהֶם. רָאוּ אוּלָם וְלוֹ אַרְבַּע חָזִיתוֹת וְתִקְרָתוֹ זָהָב וּכְתָלָיו מְפֻתָּחִים בְּפִתּוּחֵי סִמְפּוֹרְיָן, וּבוֹ אִצְטַבָּה עָלֶיהָ סַפָּה נָאָה מְרֻפָּדָה וּמִשְׁעָנוֹת לָהּ לַגַּב, וְעָלֶיהָ מֵאָה נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן הַיָּרֵחַ. קָרָא עֲלֵיהֶן וְיָרְדוּ מִמּושְׁבוֹתֵיהֶן. פָּנָה בַּעַל־הַבַּיִת אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֵינִי יוֹדֵע מִי הַנַּעֲלֶה בָכֶם בַּנַּעֲלִים. בְּשֵׁם אֱלֹהִים, יִתְכַּבֵּד הַנַּעֲלֶה בָכֶם בַּמָּקוֹם בְּרֹאשׁ וְיֵשְׁבוּ אֶחָיו כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ”. יָשְׁבוּ כָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ, וְעָמַד מַסְרוּר מְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם בַּעַל־הַבַּית: “בִּרְשׁוּתְכֶם, כְּלוּם אָבִיא לָכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל?” אָמְרוּ לוֹ: “הֵן”. צִוָּה עַל הַנְּעָרוֹת לְהָבִיא אֹכֶל. הִגִּישׁוּ אַרְבַּע נְעָרוֹת מֵהֶן מָתְנֵיהֶן חֲגוּרוֹת, שֻׁלְחָן וְעָלָיו מִן הַמִּינִים הַמֻּפְלָאִים בַּהוֹלֵךְ עַל הָאָרֶץ וּבָעוֹף וּבַשָּׁט בַּיַּמִּים. בָּהֶן מִתַּרְנְגוֹל הַבָּר וּמִן הַשְּׂלָו וּמֵאֶפְרוֹחֵי הַתַּרְנְגוֹל וּמִן הַיּוֹנִים. וְהָיוּ כְתוּבִים עַל מִסְגֶּרֶת הַשֻּׁלְחָן מִן הַשִּׁירִים, מַה שֶׁמַּתְאִים לַמְּסִבָּה. אָכְלוּ דַיָּם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. אָמַר הָעֶלֶם: “אֲדוֹנַי הַנַּעֲלִים, אִם יֶשְׁנָהּ לָכֶם בַּקָּשָׁה, הַגִּידוּ לָנוּ מַה הִיא וְנִתְכַּבֵּד לְמַלְּאוֹתָהּ”. אָמְרוּ לוֹ: “הֵן, שֶׁכֵּן לֹא סַרְנוּ לְבֵיתְךָ אֶלָּא בִגְלַל קוֹל שֶׁשְּׁמַעֲנוּהוּ מֵאַחֲרֵי קִירוֹת מְעוֹנְךָ, וְחָשְׁקָה נַפְשֵׁנוּ לְשָׁמְעוֹ וּלְהַכִּיר בְּעָלָיו. וְאִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמָּנוּ בָּזֶה, יְהֵא זֶה מֵאֲצִילוּת מִדּוֹתֶיךָ. וְאַחַר־כָּךְ נַחֲזֹר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָאנוּ”. אָמַר לָהֶם: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם”. פָּנָה אֶל נַעֲרָה שְׁחוֹרָה וְאָמַר לָהּ: “הָבִיאִי לְפָנֵינוּ אֶת גְּבִרְתֵּךְ פְּלוֹנִית”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וּבָאָה וְעִמָּה כִּסֵּא, וְשָׂמָה אוֹתוֹ. הָלְכָה שֵׁנִית וּבָאָה וְאִתָּהּ נַעֲרָה, דּוֹמָה לְאַגַּן־הַסַּהַר בְּעֶצֶם מִלּוּאוֹ, וְיָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא. הוֹשִׁיטָה לָהּ הַנַּעֲרָה הַשְּׁחוֹרָה מַּטְלִית שֶל אַטְלַס, הוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ כְּלֵי־מֵיתָרִים, עוּד מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְאַבְנֵי־חֵן וּסְלִילוֹ זָהָב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרי שֶׁנִּכְנְסָה הַנַּעֲרָה, יָשְׁבָה עַל הכִּסֵּא וְהוצִיאה מִתּוֹךְ הַמַּטְלִית כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־חֵן וּסְלִילוֹ זָהָב. כּוֹנְנָה מֵיתָרָיו לִצְלִיל צָלוּל, וְהָיְתָה כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עָלֶיהָ וְעַל כְּלִי־מֵיתָרֶיהָ:

כְּאֵם תְּרַחֵם עַל בְּנָהּ תַּחֲזִיקֵהוּ

בְּחֵיקָהּ וְתִפְרֹט עֲלֵי מֵיתָרֵהוּ.

לֹא הֵנִיעָה יָדָהּ הַיְמָנִית לַהֲנִיעוֹ

מִבְּלִי אֲשֶׁר שְׂמֹאלָהּ הֵיטִיבָה צְלִילוֹ.

אִמְּצָה אֶת הָעוּד אֶל חָזֶהָ וְגָחֲנָה עָלָיו כִּגְחֹן אֵם עַל יַלְדָּהּ וְנָגְעָה בְמֵיתָרָיו. וְחִנֵּן קוֹלוֹ כַּאֲשֶׁר יְחַנֵּן הַיֶּלֶד קוֹלוֹ אֶל אִמּוֹ. פָּרְטָה עָלָיו וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיטִיב זְמַן וַיָּשֶׁב אֶת אֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו,

"יְדִידִי, הַקֵּף כּוֹסְךָ וּשְׁתֵה – הוֹכַחְתִּיו –

מִיַּיִן בְּלֵב גֶּבֶר לֹא נִמְסָךְ,

מִבְּלִי אֲשֶׁר רָעַד בְּגִיל וַיִּשְׂמָח".

בָּא זֶפִיר³ נוֹשֵׂא כוֹסוֹ וַיִּקְרַב.

כְּלוּם רָאִית סַהַר יִשָּׂא כוֹכָב?

כַּמָּה לֵילוֹת בְשִׁיחָתִי אָעִירָה,

עֵת סַהַר עַל פְּנֵי חִדֶּקֶל יָאִירָה.

וְאַגַּן־סַהַר יֵט יִשְׁקַע בַּמַּעֲרָב

כְּמוֹ שׁלח עַל פְּנֵי חֶרֶב מָזְהָב.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ בָּכְתָה בְכִי מַר, וְזָעֲקוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַבַּיִת בִּבְכִי, עַד שֶׁכִּמְעַט מֵתוּ, וְלֹא הָיָה בָהֶם אֶחָד, אֲשֶׁר לֹא יָצָא מִדַּעְתּוֹ עָלָיו וְלֹא קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְלֹא הִכָּה עַל פָּנָיו מִיפִי זִמְרָתָהּ. אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “אָכֵן זִמְרָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ מַרְאָה שֶׁאוֹהֶבֶת עֲזוּבָה הִיא”. אָמַר לוֹ אֲדוֹנָהּ: “אָכֵן שִׁכְּלָה אֶת אִמָּהּ וְאֶת אָבִיהָ”. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “אֵין זוֹ בְכִיָּתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאִבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אֵין הוּא אֶלָּא יְגוֹנוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאִבֵּד אָהוּב”. נִרְגַש אַלרְרַשִׁיד מִזִּמְרָתָהּ וְאָמַר לְאַבּוּ־אִסְחָאק: “כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁכְּמוֹתָה?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־אִסְחָאק: “אֲדוֹנִי, אֲנִי מִתְפָּעֵל מִמֶּנָּה תַּכְלִית הַהִתְפָּעֲלוּת, וְאֵינִי שׁוֹלֵט בְּעַצְמִי מֵהִתְרַגְּשׁוּת”. וְהָיָה אַלרְרַשִׁיד עִם כָּל זֶה מִסְתַּכֵּל אֶל בַּעַל הַבַּיִת וּמִתְבּוֹנן אֶל יָפְיוֹ וְחֵן אֲצִילוּתוֹ, וְרָאָה בְפָנָיו חִוָּרוֹן. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “בָּחוּר”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יוֹדֵע אַתָּה, מִי אָנוּ?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “רְצוֹנְךָ שֶׁנַּגִּיד לְךָ מִי כָל אֶחָד בִּשְׁמוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “זֶהוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וּבֶן־דּוֹדוֹ שֶׁל אֲדוֹן הַשְּׁלִיחִים”. והִגִּיד לוֹ אֶת שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי־הַחֲבוּרָה. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי שֶׁתַּגִּיד לִי בִדְבַר הַחִוּרוֹן שֶׁבְּפָנֶיךָ, כְּלוּם הוּא שֶׁרְכַשְתּוֹ לְךָ אוֹ מֵעִקָּרוֹ הוּא, מִיּוֹם הִוָּלֶדְךָ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, סִפּוּרִי מוּזָר וְעִנְיָנִי מֻפְלָא, וְאִלּוּ הָיָה נִכְתָּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן הָיָה בוֹ מָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. אָמַר לוֹ: “הוֹדִיעֵנִי הַדָּבָר. אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא לְךָ מַרְפֵּא עַל יָדִי”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הַשְׁאֵל לִי אֶת אָזְנֶךָ וְיַחֵד לִי אֶת שִׂימַת־לִבֶּך”. אָמַר לוֹ: ‘הָבָה סַפֵּר לִי, שֶׁכְּבָר עוֹרַרְתָּ תְשׁוּקָתִי לשְׁמֹעַ עִנְיָנְךָ’. אָמַר לוֹ: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי אָדָם סוֹחֵר מִסּוֹחֲרֵי הַיָּם, וּמוֹצָאִי מִמְּדִינַת עַמָּאן, וְהָיָה אָבִי סוֹחֵר רַב־הוֹן, וְהָיוּ לוֹ שְׁלשִׁים אֳנִיּוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת בַּיָּם, וּמְבִיאוֹת לוֹ שָׂכָר בְּכָל שָׁנָה שְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר. וְהָיָה אִישׁ אָצִיל, וְלִמְּדַנִי כְתָב וְכָל מַה שֶּׁאָדָם זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁקָּרַב לָמוּת קָרָא אֵלַי וְצִוָּה אוֹתִי כְּפִי הַנָּהוּג. אַחַר־כָּךְ אֲסָפוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶל רַחֲמָיו – יַשְׁאִיר אֱלֹהִים אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בַּחַיִּים. וְהָיוּ לְאָבִי שֻׁתָּפִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בִּסְחוֹרָה בְּהוֹנוֹ וְנוֹסְעִים בַּיָּם. אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים, שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי עִם חֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים. וְהִנֵּה נִכְנַס אֵלי נַעַר מִנְּעָרַי וְאָמַר לִי: “אֲדוֹנִי, בַחֶדֶר עוֹמֵד אָדָם הַמְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ”. נָתַתִּי לוֹ רְשׁוּת וְנִכְנַס נוֹשֵׂא עַל רֹאשׁוֹ מַשֶּׁהוּ מְכֻסֶּה. הִנִּיחַ אוֹתוֹ לְפָנַי וְגִלָּה אוֹתוֹ, וְהִנֵּה בוֹ פֵרוֹת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָם, וּדְבָרִים נָאִים וּבִלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁאֵינָם בְּאַרְצֵנוּ. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּךְ וְנָתַתִּי לוֹ מֵאָה דִינָר. הָלַךְ לוֹ מוֹדֶה לִי. חִלַּקְתִּי אֶת זֶה בֵּין כָּל הַנִּמְצָאִים אֶצְלִי מִן הַיְדִידִים. שָׁאַלְתִּי אֶת הַסּוֹחֲרִים: “מֵאַיִן זֶה?” אָמְרוּ לִי: “מִבָּצְרָה הֵם” וְשִׁבְּחוּ אוֹתָם וְהִתְחִילוּ מְתָאֲרִים אֶת יָפְיָהּ שֶׁל בָּצְרָה, וְהָיוּ בְדֵעָה אַחַת שֶׁאֵין בָּאָרֶץ יָפָה מִבַּגְדָּאד וּמִתּוֹשָׁבֶיהָ, וְהִתְחִילוּ מְתָאֲרִים אֶת בַּגְדָּאד וּמִדּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת שֶׁל תּוֹשָׁבֶיה וְטוּב אֲוִירָהּ וִיפִי תָכְנִיתָהּ. נִכְסְפָה נַפְשִׁי אֵלֶיהָ וְדָבְקָה תִקְוָתִי לִרְאוֹתָהּ. קַמְתִּי וּמָכַרְתִּי אֶת הַמְּקַרְקְעִין וְאֶת הָרְכוּשׁ, וּמָכַרְתִּי אֶת הָאֳנִיּוֹת בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וּמָכַרְתִּי אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאָסַפְתִּי אֶת מָמוֹנִי, וְהָיָה אֶלֶף־אֲלָפִים דִּינָר מִלְּבַד הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי־הַיְקָר. שָׂכַרְתִּי לִי אֲנִיָּה וּטְעַנְתִּיהָ בְהוֹנִי וְכָל חֲפָצַי וְנָסַעְתִּי בָהּ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁבָּאתִי לְבָצְרָה. עָמַדְתִּי בָהּ מֶשֶׁך זְמַן. אַחַר־כָּךְ שָׂכַרְתִּי אֲנִיּה וְהוֹרַדְתִּי בָהּ אֶת הוֹנִי וְהָיִינוּ חוֹתְרִים בָהּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְבַגְדָּאד. שָׁאַלְתִּי: “הֵיכָן גָּרִים הַסּוֹחֲרִים, וְאֵיזֶה מָקוֹם הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לָגוּר בּוֹ?” אָמְרוּ לִי: “בְּרֹבַע אַלקַרְךְ”⁴. בָּאתִי לְשָׁם וְשָׂכַרְתִּי לִי דִירָה בִּרְחוֹב הַנִּקְרָא בְשֵׁם אַלזַּעַפְרָאן, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל הוֹנִי לְאוֹתָהּ דִּירָה, וְעָמַדְתִּי בָהּ מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר־כָּךְ פָּנִיתִי בְאַחַד הַיָּמִים לְטַיֵּל וְעִמִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן. וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם יוֹם הַשִּׁשִּׁי. בָּאתִי לְאַחַד מִסְגְּדֵי־הַצִּבּוּר, הַנִּקְרָא בְשֵׁם מִסְגָּד אַלְמַנְצוּר, שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים בּוֹ תְּפִלַּת יוֹם־הַשִּׁשִּׁי. אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי אֶת הַתְּפִלָּה יָצָאתִי עִם בְּנֵי־הָאָדָם אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא בְשֵׁם קַרְן אַלצִּרָאט. רָאִיתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם, בַּיִת גָּבוֹהַּ וְיָפֶה וְלוֹ גְזוֹזְטְרָה נִשְׁקֶפֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׁם חַלּוֹן. הָלַכְתִּי בְתוֹךְ כָּל הָאֲנָשִׁים לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרָאִיתִי זָקֵן יוֹשֵׁב וְעָלָיו בְּגָדִים נָאִים, יָפוּחַ מֵהֶם רֵיח בְּשָׂמִים, וְיָרַד זְקָנוֹ מְפֻקָּס עַל חָזֵהוּ שְׁתֵּי פִרְקָסוֹת דּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם קָנִים שֶל כֶסֶף, וּמִסָּבִיב לוֹ אַרְבַּע נְעָרוֹת וַחֲמִשָּׁה נְעָרִים. אָמַרְתִּי לְאָדָם אֶחָד: “מַה שְּׁמוֹ שֶׁל זָקֵן זֶה וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ?” אָמְרוּ לִי: “טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא הוּא, וְהוּא אֲדוֹנָן שֶל נְעָרוֹת. וְכָל מִי שֶׁנִּכְנָס אֵלָיו אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִסְתַּכֵּל בַּיְפֵהפִיּוֹת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, זֶה לִי זְמַן שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ מֵעֵין זֶה”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר אָמַר: “חֵי־אֱלֹהִים, זֶה לִי זְמַן שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ מֵעֵין זֶה”. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ”. אָמַר לִי: “מָה רְצוֹנְךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מִתְאַוֶּה אֲנִי לִהְיוֹת אוֹרַחֲךָ הַלַּיְלָה”. אָמַר לִי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הוֹסִיף וְאָמַר: “בְּנִי, אֶצְלִי נְעָרוֹת רַבּוֹת, מֵהֶן שֶׁלֵּילָן בַּעֲשָׂרָה דִינָרִים וּמֵהֶן שֶׁלֵּילָן בְּאַרְבָּעִים דִּינָר, וּמֵהֶן שֶׁלֵּילָן בְּיוֹתֵר מִזֶּה. בְּחַר לְךָ בְּמִי מֵהֶן שֶׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹחֵר אֲנִי בְּזוֹ שֶׁלֵילָהּ בַּעֲשָרָה דִּינָרִים”. שָׁקַלְתִּי לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר לְחֹדֶשׁ תָּמִים. מְסָרַנִי לְנַעַר. נְטָלַנִי אוֹתוֹ נַעַר וְהוֹלִיכַנִי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ בַּקוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְשִׁמְּשַׁנִי שִׁמּוּשׁ נָאֶה. יָצָאתִי מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ וְהֵבִיא אוֹתִי לְתוֹךְ תָּא וְדָפַק בַּדֶּלֶת. יָצְאָה אֵלָיו נַעֲרָה. אָמַר לָהּ: “טְלִי את אוֹרְחֵךְ”. קִבְּלַתְנִי בִבְרָכָה וּבִרְוָחָה לְבוֹאִי, צוֹחֶקֶת וּמַסְבִּירָה פָנִים, וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לְתוֹךְ חֶדֶר נִפְלָא מְקֻשָּׁט בְּזָהָב. הִסְתַּכַּלְתִּי בְאוֹתָה נַעֲרָה וְהִיא כְאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. הוֹשִׁיבַתְנִי וְיָשְׁבָהּ לְצִדִּי. רָמְזָה לַנְּעָרוֹת וְהֵבִיאוּ שֻׁלְחָן שֶׁעָלָיו מִינֵי בָשָׂר מִתַּרְנְגֹלוֹת וּשְׂלָו וְתַרְנְגֹלוֹת־הַבָּר וְיוֹנִים. אָכַלְנוּ דֵי־שָׂבְעֵנוּ, וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי טָעִים יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ הוּסַר אוֹתוֹ שֻׁלְחָן וְהוּבָא שֻׁלְחָן הַמַּשְׁקֶה וְהַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים וְהַמְּתִיקוֹת וְהַפֵּרוֹת. שָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ בְּמַצָּב זֶה. כְּשֶׁתַּם הַחֹדֶש נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּבָאתִי אֶל הַזָּקֵן וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנִי בְזוֹ שֶׁלֵּילָה בְעֶשְׂרִים דִּינָר לְחֹדֶשׁ”. אָמַר לִי: “שְׁקֹל אֶת הַזָּהָב”. הָלַכְתִּי וְהֵבֵאתִי אֶת הַזָּהָב וְשָׁקַלְתִּי לוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת דִּינָר לְחֹדֶשׁ. קָרָא לְנַעַר וְאָמַר לוֹ: “קַח אֶת אֲדוֹנֶךָ”. נְטָלַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁיָצָאתִי הֱבִיאֲנִי אֶל דֶלֶת תָּא וְדָפַק בָּהּ. יָצְאָה מִתּוֹכוֹ נַעֲרָה. אָמַר לָהּ: “טְלִי אֶת אוֹרְחֵךְ”. קִבְּלַתְנִי קַבָּלָה הַנָּאָה בְיוֹתֵר, וְהִנֵּה מִסָּבִיב לָהּ אַרְבַּע נְעָרוֹת. צִוְּתָה לְהָבִיא מַאֲכָל, וְהֵבִיאוּ שֻׁלְחָן שֶׁעָלָיו מִכָּל הַמַּטְעַמִּים וְאָכַלְתִּי. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי לֶאֱכֹל וְהוּסַר הַשֻּׁלחָן, נָטְלָה כְלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְזִמְּרָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי מַשַּׁב־רוּחַ מֹר מֵאֶרֶץ בָּבֶל,

בְּכִסּוּפַי הִשְׁבַּעְתִּיךָ, אִגַּרְתִּי הוֹבֵל.

נָדַרְתִּי לַאֲהוּבִי בְּאֶרֶץ זוֹ אֶשְׁכֹּן.

אָכֵן מַה מְּאֹד יָפֶה בָהּ הַמָּעוֹן.

וּבָהּ אֲשֶׁר כָּל אוֹהֵב לְמַעֲנָהּ יִתְעַנֶּה,

אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יַשִּׂיג מַעֲנֶה.

שָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי אֶל הַזָּקֵן וְאָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנִי בְבַעֲלַת אַרְבָּעִים הַדִּינָר”. אָמַר לִי: “שְׁקוֹל לִי הַזָּהָב”. שָׁקַלְתִּי לוֹ לְחֹדֶשׁ אֶלֶף וּמָאתַיִם דִּינָר, וְשָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ, כְּאִלּוּ הוּא יוֹם אֶחָד, מִתּוֹךְ הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה שֶׁרָאִיתִי וְהַחֶבְרָה הַנָּאָה. בָּאתִי אֶל הַזָּקֵן, וְהָיִינוּ בִשְׁעַת הָעֶרֶב וְשָׁמַעְתִּי שָׁאוֹן רַב וְקוֹלוֹת רָמִים. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה הָעִנְיָן?” אָמַר לִי הַזָּקֵן: “לַיְלָה זֶה הוּא אֶצְלֵנוּ הַמְפֻרְסָם בַּלֵּילוֹת, וְכָל הַבְּרִיּוֹת מִתְעַנְּגוֹת בּוֹ יַחְדָּו. כְּלוּם רְצוֹנְךָ לַעֲלוֹת אֶל הַגַּג לְהִסְתַּכֵּל בִּבְנֵי־הָאָדָם?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”, וְעָלִיתִי עַל הַגַּג וְרָאִיתִי מָסָךְ נָאֶה וּּמֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ מָקוֹם עָצוּם וּבוֹ סַפָּה וְעָלֶיהָ מַצָּעִים נָאִים, וְשָׁם נַעֲרָה הַמַּדְהִימָה אֶת הָרוֹאִים בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקוֹמָתָה וְגִזְרָתָהּ. וּלְצִדָּה עֶלֶם יָדוֹ עַל צַוָּארָהּ וְהוּא מְנַשְּׁקָהּ וְהִיא מְנַשַּׁקְתּוֹ. כְּשֶׁרְאִיתִים, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, לֹא שָׁלַטְתִּי בְעַצְמִי, וְלֹא יָדַעְתִּי, הֵיכָן אֲנִי, בַּאֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בְסַנְוֵרִים מִיפִי דְמוּתָהּ. כְּשֶׁיָּרַדְתִּי, שָׁאַלְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁהָיִיתִי אֶצְלָהּ, וְסִפַּרְתִּי לָהּ עַל דְּבַר תָּאֳרָהּ. אָמְרָה לִי: “וּמַה לְּךָ וְלָהּ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “נָטְלָה דַעְתִּי”. חִיְּכָה וְאָמְרָה: “הוֹי אַבּוּ־חַסַן, חָפֵץ אַתָּה בָהּ?” אָמַרְתִּי: “הֵן, חֵי־אֱלֹהִים שֶׁכָּבְשָׁה אֶת לִבִּי וּקְרָבַי”. אָמְרָה לִי: “בִּתּוֹ שֶׁל טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא הִיא, וְהִיא גְבִרְתֵּנוּ וְכֻלָּנוּ שִׁפְחוֹתֶיהָ. כְּלוּם יוֹדֵע אַתָּה, אַבּוּ־חַסַן, בְכַמָּה לֵילָהּ וְיוֹמָהּ?” אָמַרְתִּי: “לָאו”. אָמְרָה לִי: “בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְהִיא מְגִנַּת לִבָּם שֶׁל מְלָכִים”. אָמַרְתִּי: “חֵי־אֱלֹהִים, מְבַזְבֵּז אֲנִי אֶת כָּל הוֹנִי עַל נַעֲרָה זוֹ”. בִּלִּיתִי הַלַּיְלָה נוֹשֵׂא סוֹבֵל בְכִּסּוּפַי כָּל לֵילִי. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלָבַשְׁתִּי אֶת הַמְפֹאָרִים בַּבְּגָדִים מִבִּגְדֵי מְלָכִים וּבָאתִי אֶל אָבִיהָ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנִי בְזוֹ שֶׁלֵּילָהּ בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר לִי: “שְׁקֹל אֶת הַזָּהָב”. שָׁקַלְתִּי לוֹ לְכָל הַחֹדֶשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף דִּינָר. נְטָלָם וְאָמַר לַנַּעַר: “הוֹלֵךְ אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתְּךָ, פְּלוֹנִית”. נְטָלַנִי וְהֵבִיא אוֹתִי לְבַיִת שֶׁלֹּא רָאֲתָה עֵינִי יָפָה מִמֶּנָּה עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ וְרָאִיתִי אֶת הַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, נִפְתְּעָה דַעְתִּי מִיָּפְיָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִיא כְאַגַּן־הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה־עָשָׂר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁתֵּאֵר הָעֶלֶם אֶת הַנַּעֲרָה לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הוֹסִיף וְאָמַר: "וְהִיא כְאַגַּן־הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה־עָשָׂר. בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְגִזְרָה וּמִדְבָּרָהּ יָשִׁית לְבוּז אֶת זִמְרַת הַחֲלִילִים, כְּאִלּוּ הִיא הִיא שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְאִלּוּ לִפְנֵי הַמְשַּׁתְּפִים הֻצָּגָה, חָשׁוּ

אֵלֶיהָ וּבָאוּ וְאֶת פְּסִילֵיהֶם נָטָשׁוּ.

וְאִלּוּ לַיָּם הָעֳבָרָה, מְלוּחִים מֵימָיו,

מֵרִיק פִּיהָ כִּי אָז יָם יֶעֱרָב.

וְאִלּוּ בַּמִּזְרָח לְנָזִיר הוֹפִיעָה, תִּזְרַח,

עָזַב אֹרַח־מִזְרָח וְאַחֲרֵי הַמַּעֲרָב הָלַךְ.

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי־הַמְּשוֹרֵר:

הִבַּטְתִּי אֵלֶיהָ מֶבָּט, וְנָבוֹכוּ נִפְתָּעוּ

פְרֻדּוֹת מַחֲשַׁבְתִּי מִתָּאֳרֶיהָ נִפְלָאוּ.

וַתְּגַל לָהּ הַשְׁרָאָה כִּי אֹהֲבָהּ.

וְרִשְׁמֵי הַהַשְׁרָאָה הִנָּם בְּלֶחְיָהּ.

נָתַתִּי לָהּ שָׁלוֹם. אָמְרָה לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲך לִרְוָחָה”. תָּפְשָׂה בְיָדִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהוֹשִׁיבָה אוֹתִי לְצִדָּה, וּמֵעָצְמַת כִּסּוּפִים בָּכִיתִי, חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי פֵרוּד וְנִגְּרָה דִמְעַת הָעַיִן, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֹהַב לֵילוֹת־פֵּרוּד לֹא שִׂמְחָה בָם,

אוּלַי יָבִיא זְמַן דֶּבֶק אַחֲרֵי כְלוֹתָם.

וּבִימֵי דֶבֶק אַךְ בָּחוֹל אֶבְחַל

אֶרְאֶה כָּל דָּבָר עוֹבֵר וְחָדַל.

הִתְחִילָה מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי בִּנְעִימוֹת דְּבָרִים, וַאֲנִי טוֹבֵע בְּיָם שֶׁל כִּסוּּפִים, חוֹשֵׁשׁ לְקִרְבַת כְּאֵב הַפֵּרוּד מֵעָצְמַת הִתְרַגְּשׁוּתִי וּתְשׁוּקָתִי. הִרְהַרְתִּי בְּיִסּוּרֵי־הָרִחוּק וְהַפְּרִישָׁה, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִרְהַרְתִּי בִּשְׁעַת דֶּבֶק בַּפֶּרֶד בְּיָגוֹן,

וְזָרְמוּ דִמְעוֹת עֵינִי כְּדַם הַדְּרָקוֹן,

וָאֶקְרַב אֶת עֵינִי בְצַוָּארָהּ מְנַגֵּב

שֶׁכֵּן הַכֹּפֶר בְּעַד דַּם יַעֲצֹר וִיעַכֵּב.

צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַמַּאֲכָלִים, וּבָאוּ אַרְבַּע נְעָרוֹת, בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וְשָׂמוּ לְפָנֵינוּ מִן הַמַּטְעַמִּים וְהַפֵּרוֹת וְהַמְּתִיקוֹת וְהַיַּיִן וְהַפְּרָחִים, מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לִמְלָכִים. אָכַלְנוּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְיָשַׁבְנוּ לְמִשְׁתֶּה הַיַּיִן וּמִסָּבִיב לָנוּ צְמָחִים נוֹתְנֵי־רֵיחַ בְּמוֹשָׁב אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח אֶלָּא לִמְלָכִים. הֵבִיאָה אֵלֶיהָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שִׁפְחָה יַלְקוּט שֶׁל מֶשִׁי. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד. הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְחֵיקָהּ, וּמִשְּׁשָׁה אֶת מֵיתָרָיו, וְחִנְּנוּ קוֹלָם כְּהִתְחַנֵּן הַנַּעַר אֶל אִמּוֹ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תֵּשְׁתְּ אֶת הַיַּיִן בִּלְתִּי מִידֵי יְפֵה־פֶה,

תְּדַבֵּר אֵלָיו נְעִימוֹת וְהוּא בָם יֶהֱגֶה.

כִּי הַיַּיִן לֹּא יְעַנֵּג שׁוֹתֵהוּ,

עַד אִם הָיָה זַךְ־הַלֶּחִי מַשְׁקֵהוּ.

עָמַדְתִּי אִתָּה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁך זְמָן, עַד שֶׁכָּלָה כָל הוֹנִי. הִרְהַרְתִּי כְשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עִמָּהּ בְּפֵרוּדָהּ, וְיָרְדוּ דִמְעוֹתַי עַל לְחָיַי נְהָרוֹת, וְנַעֲשֵׂיתִי לֹא מַבְחִין בֵּין לַיְלָה וּבֵין יוֹם. אָמְרָה לִי: “מִשׁוּם מָה אַתָּה בוֹכֶה?” אָמַרְתִּי לָהּ: גְּבִרְתִּי, מִשָּׁעָה שֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ, אָבִיךְ נוֹטֵל מִמֶּנִּי כָל לַיְלָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְלְֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי מִן הַמָּמוֹן כְּלוּם. וֶאֱמֶת דִּבֵּר הַמְשׁוֹרֵר כְּשֶׁאָמַר:

הָעֹנִי יָשִׁית לָנוּ מוֹלַדְתֵּנוּ לְגִיל,

וְהוֹן לָשִׁית נֵכָר לְמוֹלֶדֶת יוֹעִיל.

אָמְרָה לִי: דַע, שֶׁמִּנְהָגוֹ שֶל אָבִי, כְּשֶׁנִּמְצָא אֶצְלוֹ סוֹחֵר שֶׁהֶעֱנִי, הוּא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. וּמוֹצִיאוֹ וְלֹא יָשׁוּב אֵלֵינוּ עוֹד עַד עוֹלָם. וְאוּלָם הַסְתֵּר סוֹדְךָ, וַאֲנִי זוֹמֶמֶת תַּחְבּוּלָה לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ, עַד לַזְּמַן אֲשֶׁר יִרְצֶה אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן אַהֲבָה עַזָּה בְלִבִּי אֵלֶיךָ. וְדַע שֶׁכָּל מָמוֹנוֹ שֶל אָבִי תַחַת יָדִי הוּא, וְאֵינוֹ יוֹדֵע עִנְיָנוֹ. וַהֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ בְכָל יוֹם כִּיס שֶׁחֲמֵש מֵאוֹת דִּינָר בּוֹ, וְאַתָּה נוֹתְנוֹ לְאָבִי וְאוֹמֵר לוֹ: ‘אֵינִי נוֹתֵן לְךָ עוֹד אֶת הַמָּמוֹן אֶלָּא יוֹם בְּיוֹמוֹ’. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה מוֹסְרוֹ לוֹ הוּא מוֹסְרוֹ לִי וַאֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ, וְנַמְשִׁיךְ בְּכָךְ עַד לַזְּמַן שֶׁיִּרְצֶה אֱלֹהִים". הוֹדֵיתִי לָהּ עַל כָּךְ וְנָשַׁקְתִּי יָדָהּ. נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּמַצָּב זֶה שָׁנָה תְמִימָה. קָרָה בְאַחַד הַיָּמִים, שֶׁהִכְּתָה נַעֲרָה מַכָּה מַדְאִיבָה. אָמְרָה לָהּ: ‘מַדְאִיבָה אֲנִי אֶת לִבֵּךְ כְּשֵׁם שֶׁהִדְאַבְתְּ אוֹתִי’. הָלְכָה אוֹתָהּ נַעֲרָה אֶל אָבִיהָ וְהוֹדִיעָה לוֹ בִדְבַר עִנְיָנֵנוּ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, קָם תֵּכֶף וְנִכְנַס אֵלַי מִיָּד, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עִם בִּתּוֹ וְאָמַר לִי: ‘פְּלוֹנִי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי’. אָמַר לִי: 'נוֹהֲגִים אָנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ סוֹחֵר אֶצְלֵנוּ וְהוּא מַעֲנִי, שֶׁאָנוּ מְאָרְחִים אוֹתוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וַהֲרֵי אַתָּה, זֶה שָׁנָה לְךָ אֶצְלֵנוּ שֶׁאַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְעוֹשֶׂה מַה שֶׁלִּבְּךָ רוֹצֶה. פָּנָה אֶל נְעָרָיו וְאָמַר לָהֶם: ‘פִּשְׁטוּ מֵעָלָיו בְּגָדָיו’. עָשׂוּ כֵן, וְנָתְנוּ לִי בְגָדִים בְּלוּיִים שֶׁעֶרְכָּם חֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וּמָסְרוּ לְיָדִי עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְאָמַר לִי: ‘צֵא, וְאֵין אֲנִי מַכְּךָ וְאֵינִי מְחָרֶפְךָ, וְלֵךְ לְךָ לְדַרְכֶּךָ, וְאִם שׁוֹהֶה אַתָּה בְּעִיר זוֹ, יְהֵא דָמְךָ מֻתָּר’, יָצָאתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁלֹּא בִרְצוֹנִי, מִבְּלִי דַעַת לְאָן אֵלֵךְ, וְנִשְׁתַּקַּע בְּלִבִּי כָּל צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִטְרִידוּנִי הִרְהוּרִים קָשִׁים וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁבָּאתִי שֶׁיָּרַדְתִּי לַיָּם בְּמֵאָה אֶלֶף אֲלָפִים דִּינָר, וּבְתוֹכָם מְחִיר שְׁלשִׁים אֳנִיָּה, וְיִכְלֶה כָל זֶה כֻלּוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁל זָקֵן מֵבִיא פֻרְעָנוּת זֶה. וְאַחַר־כָּךְ אֵצֵא מֵעַל פָּנָיו עָרֹם וְנִשְׁבַּר־הַלֵּב? אָכֵן אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. עָמַדְתִּי בְבַּגְדָּאד שְׁלשָׁה יָמִים, לֹא טוֹעֵם לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי רָאִיתִי סְפִינָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְבָצְרָה. יָרַדְתִּי בָהּ וְשָׂכַרְתִּי לִי בָהּ מָקוֹם עִם בְּעָלֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבָצְרָה, וְנִכְנַסְתִּי לְשׁוּק, כְּשֶׁאֲנִי בְרָעָב קָשֶׁה. רָאָה אוֹתִי אָדָם, חֶנְוָנִי. קָם לִקְרָאתִי וְחִבְּקַנִי, שֶׁכֵּן הָיָה יְדִיד לִי וּלְאָבִי לְפָנַי, וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרָע לִי. אָמַר לִי: “אֵין זֶה מַעֲשֶׂה נָבוֹן, וְעִם כָּל זֶה שֶׁאֵרַע לְךָ מַה יֵּשׁ עִם לִבְּךָ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵע מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה”. אָמַר לִי: “כְּלוּם תֵּשֵׁב אִתִּי וְתִכְתֹּב הוֹצָאוֹתַי וְהַכְנָסוֹתַי, וַאֲנִי נוֹתֶן לְךָ בְּכָל יוֹם שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, תּוֹסֶפֶת עַל מַאֲכָלְךָ וּמַשְׁקֶךָ?” נַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ, וְעָמַדְתִּי עִמּוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שָׁנָה תְמִימָה, מוֹכֵר וְקוֹנֶה עַד שֶׁהָיוּ עִמִּי מֵאָה דִּינָר. שָׂכַרְתִּי לִי חֶדֶר עַל שְׂפַת הַנָּהָר, אֶפְשָׁר תָּבוֹא סְפִינָה עִם סְחוֹרָה, וְאֶקְנֶה בַדִּינָרִים סְחוֹרָה וְאָשִׂים בָּהּ פָנַי אֶל בַּגְדָּאד. קָרָה בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁהַסְּפִינוֹת בָּאוּ, וְשָׂמוּ כָל הַסּוֹחֲרִים פְּנֵיהֶם אֲלֵיהֶן, קוֹנִים. הָלַכְתִּי אִתָּם. וְהִנֵּה יָצְאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מִבֶּטֶן הַסְּפִינָה וְהִצִּיבוּ לָהֶם שְׁנֵי כִסְאוֹת וְיָשְׁבוּ עֲלֵיהֶם. נִגְּשׁוּ הַסּוֹחֲרִים אֲלֵיהֶם לִקְנוֹת. אָמְרוּ שְׁנֵי אֵלֶּה לַאֲחָדִים מִן הַנְּעָרִים: “הָבִיאוּ אֶת הַשָּׁטִיחַ”, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ. נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם עִם אַמְתַּחַת וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ תַּרְמִיל וּפְתָחוֹ וְהֵרִיק אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַשָּׁטִיחַ, וְהִנֵּה בוֹ מַה שֶׁמַּכֶּה בְסַנְוַרִים אֶת הָעַיִן, בִּגְלַל זֶה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַפְּנִינִים וְהָאַלְמֻגִּים וְאַבְנֵי־חֵן וְהַצְּדָפִים מִכָּל הַגְּוָנִים. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁסִּפֵּר הָעֶלֶם לַכַּלִיף אֶת הַסִּפּוּר עִם הַסּוֹחֲרִים וְהַתַּרְמִיל וּמַה שֶּׁהָיָה בוֹ מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִכָּל הַמִינִים, הוֹסִיף וְאָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִנֵּה פָּנָה אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַכִּסְאוֹת אֶל הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לָהֶם: “חֲבוּרַת הַסּוֹחֲרִים, אֵינִי מוֹכֵר בְּיוֹמִי זֶה, שֶׁעָיֵף אֲנִי”. הוֹסִיפוּ הַסּוֹחֲרִים עַל הַמְּחִיר עַד שֶׁהִגִּיעַ עֶרְכּוֹ לְאַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר. אָמַר לִי בַעַל־הַתַּרְמִיל – וְהָיְתָה לִי הַכָּרָה עִמּוֹ מִלְּפָנִים – מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מְדַבֵּר, וְאֵינְךָ מוֹסִיף כַּסּוֹחֲרִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי אֱלֹהִים אֲדוֹנִי לֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי כְלוּם מִטּוּב הָעוֹלָם הַזֶּה מִלְּבַד מֵאָה דִּינָר”. וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי בְפָנָיו וְדָמְעָה עֵינִי. הִסְתַּכֵּל בִּי, וְהָיָה מַצָּבִי קָשֶׁה עָלָיו. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַסּוֹחֲרִים: “הָעִידוּ עָלַי שֶׁמָּכַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁבַּתַּרְמִיל מִמִּינֵי הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי הַיְקָר לְאָדָם זֶה בְמֵאָה דִּינָר, עִם זֶה שֶׁאֲנִי יוֹדֵע שֶׁשָּׁוֶה הוּא כָךְ וְכָךְ אֶלֶף דִּינָר, וּמַתָּנָה הוּא מִמֶּנִּי לוֹ”. נָתַן לִי אֶת הָאַמְתַּחַת וְאֶת הַתַּרְמִיל וְאֶת הַשָּׁטִיחַ וְכָל מַה שֶׁעָלָיו מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּךְ, וְכָל הַנּוֹכְחִים שִׁבְּחוּ אוֹתוֹ. נָטַלְתִּי זֶה וְהוֹלַכְתִּיו אֶל שׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְיָשַׁבְתִּי מוֹכֵר וְקוֹנֶה, וְהָיָה בְתוֹךְ אוֹתָם אַבְנֵי־חֵפֶץ קָמֵעַ עָגֹל, מַעֲשֵׂה יְדֵי נְבוֹנֵי־לַחַשׁ, חֲצִי רֻטְל מִשְׁקָלוֹ וְהָיָה אָדֹם, אֹדֶם רַב וְעָלָיו שׁוּרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת כִּרְמִישַׂת הַנְּמָלִים מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, וְלֹא יָדַעְתִּי תּוֹעַלְתּוֹ. מָסַרְתִּי אוֹתוֹ לַסַּרְסוּר, נְטָלוֹ וְסָבַב בוֹ וְחָזרַ וְאָמַר: “לֹא שִׁלֵּם בַּעֲדוֹ גַם אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים מִלְּבַד עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי מוֹכְרוֹ בִּסְכוּם זֶה”. הִשְׁלִיכוּ בְפָנַי וְהָלַךְ לוֹ. הִצַּעְתִּי אוֹתוֹ לִמְכִירָה בְּיוֹם אַחֵר וְהִגִּיעַ מְחִירוֹ לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים. נְטַלְתִּיו מִן הַסַּרְסוּר בְכַעַס וְהִשְׁלַכְתִּיו אֶצְּלִי. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד, בָּא אֵלַי אָדָם וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְאָמַר לִי: “בִּרְשׁוּתְךָ, כְּלוּם אוּכַל לַהֲפֹךְ בְּמַה שֶּׁאֶצְלְךָ מִן הַסְּחוֹרָה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן” כְּשֶׁאֲנִי מָלֵא זַעַם בִּגְלַל אוֹתוֹ קָמֵיעַ הַמֻּנָּח כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים. הָפַךְ הָאִישׁ בַּסְּחוֹרָה וְלֹא נָטַל אֶלָּא אוֹתוֹ קָמֵע. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נָשַׁק יָדוֹ, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לָאֵל”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי מוֹכֵר אַתָּה זֶה?” נִתּוֹסַף זַעֲמִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “כַּמָּה מְחִירוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כַּמָּה תְשַׁלֵּם אַתָּה בַּעֲדוֹ?” אָמַר לִי: “עֶשְׂרִים דִּינָר”. חָשַׁדְתִּי בוֹ שֶׁלּוֹעֵג הוּא לִי, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “לֶךְ לְךָ לְדַרְכֶּךָ”. אָמַר לִי: "יְהֵא בַחֲמִשִּׁים דִּינָר. לֹא חָפַצְתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו. אָמַר לִי: “בְּאֶלֶף דִּינָר”. וְהָיָה כָל זֶה כֻלּוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֵק וְאֵינִי עוֹנֶה לוֹ, וְהוּא צוֹחֵק עַל שְׁתִיקָתִי וְאוֹמֵר: “מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה עוֹנֶה לִי?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֶךָ לְךָ לְדַרְכְּךָ”, וּבִקַּשְׁתִּי לָרִיב עִמּוֹ. וְהוּא מוֹסִיף אֶלֶף אַחֲרֵי אֶלֶף, וַאֲנִי אֵינִי מֵשִׁיב לוֹ, עַד שֶׁאָמַר: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה אוֹתוֹ בְעֶשְׂרִים אֶלֶף דִּינָר?” וַאֲנִי מְדַמֶּה שֶׁלּוֹעֵג הוּא לִי. נִתְקַהֲלוּ עָלַי בְנֵי־אָדָם וְכָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לִי: “מְכֹר לוֹ, וְאִם אֵינוֹ קוֹנֶה, הֲרֵי אָנוּ קָמִים כֻּלָּנּוּ יַחַד עָלָיו וּמַכִּים אוֹתוֹ וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִן הָעִיר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם תִּקְנֶה אוֹ מִתְלוֹצֵץ אַתָּה?” אָמַר לִי: “כְּלוּם אַתָּה מוֹכֵר אוֹ לוֹעֵג?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי מוֹכֵר”. אָמַר לִי: “הֲרֵי הוּא בִשְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר, וּגְמֹר הַמְּכִירָה”. אָמַרְתִּי לַנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד: “הֱיוּ עֵדִים עָלַי, וְאוּלָם בִּתְנַאי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה יִּתְרוֹן וּמַה תּוֹעֶלֶת בּוֹ?” אָמַר לִי: “גְּמֹר הַמְּכִירָה, וַאֲנִי מַגִּיד לְךָ יִתְרוֹנוֹ וְתוֹעַלְתּוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָכַרְתִּי לְךָ”. אָמַר לִי: “אֱלֹהִים עֵד הוּא, הֶעָרֵב לַאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר”. הוֹצִיא אֶת הַזָּהָב, וּמְסָרוּ לְיָדִי וְנָטַל אֶת הַקָּמֵיעַ וְשָׂם אוֹתוֹ בְכִיסוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: “כְּלוּם מְרֻצֶּה אַתָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כֵּן”. אָמַר לָעוֹמְדִים: “הָעִידוּ בוֹ שֶׁהוּא גָמַר אֶת המְּכִירָה, וְקִבֵּל אֶת הַמְּחִיר שְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: “מִסְכֵּן אִלּוּ שָׁהִיתָ בַמְּכִירָה, הָיִינוּ מוֹסִיפִים לְךָ עַד מֵאָה אֶלֶף דִּינָר. וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא עַד אֶלֶף־אֲלָפִים דִּינָר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, דְּבָרִים אֵלֶּה, נָס הַדָּם מִפָּנַי, וְעָלָה עֲלֵיהֶם חִוָּרוֹן, זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, לְמִן אוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה סִּבַּת זֶה? וּמַה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּקָּמֵעַ?” אָמַר לִי: “דַּע, שֶׁמֶּלֶךְ הֹדּוּ בַּת יֵשׁ לוֹ שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה יָפָה הֵימֶנָּה. וּבָהּ חֳלִי־הַנְּפִילָה. הֵבִיא לְפָנָיו הַמֶּלֶךְ אֶת גְּדוֹלֵי הַמְנַחֲשִׁים וְאַנְשֵׁי־הַמַדָּע וְהָרוֹאִים עֲתִידוֹת וְלֹא הֵסִירוּ מִמֶּנָּה זֶה. אָמַרְתִּי לוֹ, כְּשֶׁאֲנִי נִמְצָא בְּמוֹשַׁב־הַמֶּלֶךְ: “הַמֶּלֶךְ, אֲנִי יוֹדֵע אָדָם, סַעַד־אללָּה הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ מֻמְחֶה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְעִנְיָנִים אֵלֶּה. וְאִם רוֹאֶה אַתָּה לְטוֹב לְשָׁלְחֵנִי אֵלָיו, עֲשֵׂה כֵן”. אָמַר לִי: “לֵךְ אֵלָיו”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הָבֵא לִי חֲתִיכָה שֶל צֶדֶף אָדֹם”. הֵבִיא לִי חֲתִיכָה גְדוֹלָה שֶל צֶדֶף אָדֹם וּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר וּמַתָּנָה. נָטַלְתִּי כָל זֶה וְשַׂמְתִּי פָנַי לְאֶרֶץ בָּבֶל וְשָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת הַשֵּׁיךְ וְהֶרְאוּנִי עָלָיו. מָסַרְתִּי לוֹ אֶת מְאַת אֶלֶף הַדִּינָרִים וְהַמַּתָּנָה. נָטַל אוֹתָן מִמֶּנִּי. וְנָטַל אֶת חֲתִיכַת הַצֶּדֶף הָאָדֹם וְהֵבִיא לְפָנָיו גּוֹזֵר־אֲבָנִים וְעָשָׂה אוֹתָהּ קָמֵיעַ. הִמְשִׁיךְ הַשֵּׁיךְ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים צוֹפֶה בַּכּוֹכָבִים, עַד שֶׁבָּחַר אֶת הַזְּמַן לִכְתֹּב וְכָתַב עָלָיו לַחַשׁ זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה. הֵבֵאתִי אוֹתָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִישִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם סִפֵּר לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְאָמַר: “אָמַר לִי אוֹתוֹ אָדָם: 'נָטַלְתִּי אוֹתוֹ קָמֵיעַ וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל בִּתּוֹ, הִבְרִיאָה מִיָּד. וְהָיְתָה קְשׁוּרָה בּאַרְבַּע שַׁלְשְׁלָאוֹת, וכָל לַיְלָה הָיְתָה לָנָה אֶצְלָהּ נַעֲרָה, וְהָיְתָה מַשְׁכִּימָה שְׁחוּטָה. וּמֵאָז שָׂם עָלֶיהָ קָמֵיעַ זֶה, הִבְרִיאָה מִיָּד. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנָתַן לִי בֶגֶד־פְּאֵר, וּפִזֵּר לִצְדָקָה מָמוֹן רַב. אַחַר־כָּךְ הִנִּיחוֹ בְתוֹך הָעֲנָק שֶׁעַל צַוָּארָהּ. אֵרַע שֶׁיָּרְדָה יוֹם אֶחָד בִּסְפִינָה, הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ, לְטַיֵּל בַּיָּם. שָׁלְחָה נַעֲרָה יָדָהּ אֵלֶיהָ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ. נִקְטַע הָעֲנָק וְנָפַל לַיָּם, וְחָזַר הַפֶּגַע־הָרָע מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אֶל בַּת־הַמֶּלֶךְ. הִשִּׂיג אֶת הַמֶּלֶךְ מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ מִן הַיָגּוֹן. נָתַן לִי מָמוֹן רַב וְאָמַר לִי: “לֵךְ אֶל הַשֵּׁיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ קָמֵיעַ תְּמוּרָתוֹ”. נָסַעְתִּי אֵלָיו וּמָצָאתִי שֶׁכְּבָר מֵת. חָזַרְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדַעְתִּי לוֹ. שְׁלָחַנִי אוֹתִי וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְסוֹבֵב בָּאָרֶץ, אֶפְשָׁר נִמְצָא לָהּ תְּרוּפָה. וְהִקְרַנִי אֱלֹהִים לִמְצֹא אוֹתוֹ אֶצְלְךָ”. נְטָלוֹ מִמֶּנִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהָלַךְ לוֹ. וְהָיָה עִנְיָן זֶה הַסִּבָּה לַחִוָּרוֹן שֶׁבְּפָנַי. אַחַר־כָּךְ שַׂמְתִּי פָנַי לְבַגְדָּאד, וְעִמִּי כָל מָמוֹנִי, וְשָׁכַנְתִּי בֶחָצֵר שֶׁהָיִיתִי גָר בָּהּ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וּבָאתִי לְבֵיתוֹ שֶׁל טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא, אֶפְשָׁר אֶרְאֶה אֶת זוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן לֹא פָסְקָה אַהֲבָתָהּ לָלֶכֶת וּלְהִתּוֹסֵף בְּתוֹךְ לִבִּי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל חֲצֵרוֹ רָאִיתִי אֶת הַחַלּוֹן כְּבָר נֶהֱרַס. שָׁאַלְתִּי נַעַר וְאָמַרְתִִּי לוֹ: “מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בַּזָּקֵן?” אָמַר לִי: “אָחִי, בָּא אֵלָיו בְּשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים אָדָם סוֹחֵר, אַבּוּ־אלְחַסַן אַלְעֹמָאנִי שְׁמוֹ, וְשָׁהָה עִם בִּתּוֹ מֶשֶׁך זְמַן. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁכָּלָה מָמוֹנוֹ הוֹצִיאוֹ הַזָּקֵן מֵאֶצְלוֹ שְׁבוּר־הַלֵּב. וְהָיְתָה הַנַּעֲרָה אוֹהֶבֶת אֹותוֹ אַהֲבָה עַזָּה. כְּשֶׁנִּפְרַד מֵעָלֶיהָ חָלְתָה מַחֲלָה קָשָׁה עַד שֶׁהִגִּיעָה לַמָּוֶת, וְהוֹדִיעָה אֶת הַדָּבָר לְאָבִיהָ. שָׁלַח אַחֲרָיו לְחַפְּשׂוֹ בָאֲרָצוֹת, וְהִבְטִיח לָתֵת לְמִי שֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, ולֹא רָאָה אוֹתוֹ אָדָם, וְלֹא מָצָא עֲקֵבוֹת לוֹ. וַהֲרֵי הִיא עַכְשָׂו קְרוֹבָה לָמוּת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה מַּצַּב אָבִיהָ?” אָמַר לִי: “מָכַר אֶת הַנְּעָרוֹת מֵעָצְמַת מַה שֶׁנִּפְגַּע”. אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנְךָ שֶׁאוֹבִילְךָ אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן אַלְעֹמָאנִי?” אָמַר לִי: “הֵן”. אָמַרְתִּי לוֹ: "לֵךְ אֶל אָבִיהָ וֶאֱמֹר לוֹ: “שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לִי אֶצְלְךָ, שֶׁכֵּן אַבּוּ־אלְחַסַן אַלְעֹמָאנִי עוֹמֵד בַּדֶּלֶת”. הָלַךְ הָאִישׁ אָץ בְּלֶכְתּוֹ, כְּאִלוּ הָיָה פִרְדָּה שֶׁבָּרְחָה מִן הַטַּחֲנָה. נֶעְדַּר שָׁעָה אַחַת וּבָא וְהַזָּקֵן בְּחֶבְרָתוֹ. כְּשֶׁרָאֲנִי חָזַר אֶל חֲצֵרוֹ וְנָתַן לָאִישׁ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר. נְטָלָם וְהָלַךְ לוֹ כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ אוֹתִי. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ הַזָּקֵן וְחִבְּקַנִי וּבָכָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הֵיכָן הָיִיתָ, בְּכָל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּעֱלַמְתָּ? כְּבָר קָרְבָה בִתִּי לָמוּת בִּגְלַל פֵּרוּדְךָ. הִכָּנֵס עִמִּי לַבַּיִת”. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, הִשְׁתַּחֲוָה, מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר קִבְּצָנוּ יַחַד אִתְּךָ”. נִכְנַס אֶל בִּתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “רִפֵּא אוֹתָךְ אֱלֹהִים מֵחֹלִי זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, אֵינִי מַבְרִיאָה מִמַּחֲלָתִי, אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת פְּנֵי אַבּוּ־אלְחַסַן”. אָמַר לָהּ: “אִם אַתְּ טוֹעֶמֶת אֹכֶל וְנִכְנֶסֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, אֲנִי מַפְגִּישׁ אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר?” אָמַר לָהּ: “אֱמֶת”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֲנִי רוֹאָה אֶת פָּנָיו, אֵינִי זְקוּקָה לְמַאֲכָל”. אָמַר לְנַעֲרוֹ: “הָבֵא אֶת אֲדוֹנְךָ”. נִכְנַסְתִּי. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

וּכְבָר קִבֵּץ אֱלֹהִים אֶת הַפְּזוּרִים יַחְדָּו

אַחֲרֵי דַמּוֹתָם דַּמּוֹת כִּי לֹּא יִפָּגְשׁוּ לָעַד.

הִתְנַשְּׂאָה וְיָשְׁבָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, לֹא פִלַּלְתִּי לִרְאוֹת עוֹד פָּנֶיךָ אִם לֹא בַחֲלוֹם”. חִבְּקָה אוֹתִי וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן מֵעַכְשָׂיו אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה”. הֵבִיאוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. שָׁהִיתִי אֶצְלָם, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מֶשֶׁךְ זְמָן, וְחָזְרָה לְמַה שֶּׁהָיְתָה בוֹ מִן הַיֹּפִי. הִזְמִין אָבִיהָ אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְכָתְבוּ שְׁטַר־נִשּׂוּאֵי אוֹתָהּ, וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, וַהֲרֵי הִיא אִשְׁתִּי עַד הַיּוֹם“. קָם הַבָּחוּר מֵאֵצֶל הַכַּלִיף וְחָזַר אֵלָיו עִם נַעַר מֻפְלָג בְּיָפְיוֹ, בַּעַל קוֹמָה תְּמִירָה וְגִזְרָה מְחֻטָּבָה, וְאָמַר לוֹ: “נַשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף, וְהִשְׁתָּאָה הַכַּלִיף לְיָפְיוֹ, וְשִׁבַּח אֶת בּוֹרְאוֹ. אַחֲרֵי־זֶה הָלַךְ לוֹ אַלרְרַשִׁיד הוּא וּבְנֵי־חֶבְרָתוֹ, וְאָמַר: גַ’עְפָר, אֵין זֶה אֶלָּא דְבַר פֶּלֶא, שֶׁלֹּא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי נִפְלָא יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. כְּשֶׁיָּשַׁב אַלרְרַשִׁיד בַּחֲצַר הַכַּלִיפוֹת אָמַר: “מַסְרוּר”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה”. אָמַר לוֹ: אֱסֹף בְּאוּלָם זֶה אֶת מִסֵּי בָצְרָה וְאֶת מִסֵּי בַגְדָּאד וְאֶת מִסֵּי כֹרָאסָאן". אָסַף אוֹתָן, וְהָיוּ הוֹן עָצוּם שֶׁלֹּא יִמְנֶה מִסְפָּרוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמַר הַכַּלִיף: “גַ’עְפָר”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ”. אָמַר לוֹ: "הָבֵא לְפָנַי אֶת אַלְחַסַן ". אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף, כְּשֶׁהוּא מְפַחֵד שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה שֶׁנִּדְרָש לוֹ בְסִבַּת שְׁגִיאָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא בְבֵיתוֹ. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: " עֹמָאנִי ". אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. יְהִי נֹעַם אֱלֹהִים עָלֶיךָ לְנֵצַח נְצָחִים”. אָמַר לוֹ: “הָסֵר וִילוֹן זֶה”. וּכְבָר צִוָּה אוֹתָם שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת הוֹן שְׁלשֶׁת הַמְּחוֹזוֹת וִישַׁלְשְׁלוּ עָלָיו וִילוֹן. כְּשֶׁהֵסִיר הָעֹמָאנִי אֶת וִילוֹן הָאוּלָם, נִפְתְּעָה דַעְתּוֹ מֵרֹב הַמָּמוֹן. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “אַבּוּ־אלְחַסַן, כְּלוּם מָמוֹן זֶה רַב יוֹתֵר אוֹ הַמָּמוֹן שֶׁהָלַךְ מִמְּךָ מִן הַקָּמֵיעַ?” אָמַר לוֹ: “לֹא כִי זֶה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, רַב מִמֶּנּוּ בְכִפְלֵי כִפְלַיִם רַבִּים”. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “הָעִידוּ, כָל מִי שֶׁנִּמְצָא כָאן, שֶׁנָּתַתִּי מָמוֹן זֶה בְמַתָּנָה לְעֶלֶם זֶה”. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ, בּוֹשׁ וּבָכָה מֵרֹב שִׂמְחָה לִפְנֵי אַלרְרַשִׁיד. כְּשֶׁבָּכָה, זָרְמוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו עַל לֶחְיוֹ, וְחָזַר הַדָּם לִמְקוֹמוֹ, וְהָיוּ פָנָיו כְּאַגַּן־הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. אָמַר הַכַּלִיף: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אֱלֹהִים, יִשְׁתַּבַּח הַמְשַׁנֶּה מַצָּב אַחֲרֵי מַצָּב וְהוּא קַיָּם וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה”. הֵבִיא מַרְאָה וְהֶרְאָה לוֹ אֶת פָּנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הִשְׁתַּחֲוָה מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. צִוָּה הַכַּלִיף לָשֵׂאת אֵלָיו אֶת הַמָּמוֹן, וְשָׁאַל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יַפְסִיק מִבּוֹא אֵלָיו לְשֵׁם רֵעוּת בְּמִשְׁתֶּה עִמּוֹ. הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס אֵלָיו, עַד שֶׁנֶּאֱסַף הַכַּלִיף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֵּה. יִשְׁתַּבַּח זֵה אֲשֶׁר לֹא יָמוּת, בַּעַל הַמְלוּכָה וְהַמַּלְכוּת.
וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר,