הָיָה בִּזְמַן קָדוּם מֶלֶךְ, שַׁהַרְמָאן שְׁמוֹ, אָדוֹן לְצָבָא וַעֲבָדִים וְשׁוֹמְרִים, אֶלָּא שֶׁהָיָה בָּא בַּיָּמִים וּבָלוּ עַצְמוֹתָיו וְלֹא חוֹנַן וָלָד. הָיָה מְהַרְהֵר בַּדָּבָר וּמִצְטַעֵר וְדוֹאֵג. תִּנָּה אֶת זֶה לְאַחַד מִשְׁנָיו וְאָמַר: “יָרֵא אֲנִי שֶׁכְּשֶׁאָמוּת תֹּאבַד מַלְכוּת זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לִי בֵּן אֲשֶׁר יִמְשֹׁל בָּהּ אַחֲרַי”. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ מִשְׁנֶה: “יִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים עוֹד יָבִיא אַחֲרֵי כָּל זֶה דָּבָר¹. הִשָּׁעֵן אֵפוֹא עַל אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ, רְחַץ אֵפוֹא לִתְפִלָּה כַדָּת וְהִתְפַּלֵּל וּכְרַע שְׁתֵּי כְרִיעוֹת וּבֹא אֶל אִשְׁתֶּךָ, אוּלַי תַּשִּׂיג מְבֻקָּשֶׁךָ”. בָּא אֶל אִשְׁתּוֹ וְהָרְתָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְכַאֲשֶׁר מָלְאוּ חֳדָשֶׁיהָ יָלְדָה בֵּן זָכָר, כְּאִלּוּ הוּא הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא הַמְהַלֵּךְ בְּלַיְלָה עָכוּר, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ קַמַר אַלזַּמָאן², וְשָׂמַח בּוֹ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר שִׁבְעָה יָמִים וְהִכּוּ בְּתֻפִּים, וּבָאוּ הַשְּׁלִיחִים וְהוֹדִיעוּ הַבְּשׂוֹרָה בְּכָל הֶעָרִים. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ הַמֵּינִיקוֹת וְהָאוֹמְנוֹת, וְגָדַל בִּיקָר וּבְפִנּוּק עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהָיָה מְצֻיָּן בְּיֹפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְחִטּוּב הַגֵּו. וְהָיָה אָבִיו אוֹהֲבוֹ וְאֵינוֹ יָכֹל לְהִפָּרֵד הֵימֶנּוּ לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם. הִתְאוֹנֵן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן לִפְנֵי אַחַד מִשְׁנָיו בְּאַהֲבָתוֹ הַמֻּפְרֶזֶת לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לִבְנִי קַמַר אַלזַּמָאן מִפְּנֵי פִּגְעֵי הַזְּמַן וְהַמִּקְרִים, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה בְּחַיָּי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַנִּשּׂוּאִין הֵם מִמַּעֲשֵׂי הָאֲצִילוּת שֶׁבַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם שֶׁתַּשִּׂיא אֶת בִּנְךָ בְּחַיֶּיךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן: “הָבִיאוּ לְפָנַי אֶת בְּנִי קַמַר אַלזַּמָאן”. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ בּוֹשׁ בִּפְנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ אָבִיו: “קַמַר אַלזַּמָאן, דַּע שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיאֲךָ אִשָּׁה שֶׁאֶשְׁמַח בְּךָ בְּחַיַּי”. אָמַר לוֹ: "דַּע אָבִי שֶׁאֵין לִי חֵפֶץ בְּנִשּׂוּאִין, וְאֵין נַפְשִׁי נוֹהָה אַחֲרֵי נָשִׁים שֶׁכֵּן מָצָאתִי עַל דְּבַר מְזִמָּתָן כָּתוּב בְּסִפְרֵי הַמָּסֹרֶת וְעַל דְּבַר עָרְמָתָן נִזְכַּר בִּפְסוּקֵי הַקֻּרְאָן, וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְאִם בִּדְבַר הַנָּשִׁים תִּשְׁאָלוּנִי,

הֲרֵי בָּקִי בְּעִנְיָנֵי נָשִׁים, רוֹפֵא אֲנִי.

בְּכַסּוֹת שֵׂיבָה רֹאשׁ אִישׁ אוֹ יִמְעַט הוֹנוֹ,

אֵין בְּאַהֲבָתָן עוֹד כָּל חֵלֶק לוֹ.

וְאָמַר אַחֵר:

הַמְרֵה פִּי הַנָּשִׁים זֹאת הַמִּצְוָה וְהַטּוֹב,

וְלֹא יְאֻשַּׁר אָדָם רִסְנוֹ בְּיַד נָשִׁים יַעֲזֹב.

מִשְּׁלֵמוּת מִדּוֹתָיו אוֹתוֹ תִּמְנַעְנָה,

וְלוּ הִתְאַמֵּץ בַּקֵּשׁ דַּעַת אֶלֶף שָׁנָה.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “אָבִי, הַנִּשּׂוּאִין הֵם דָּבָר שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מַשְׁקִים אוֹתִי כּוֹס הַמָּוֶת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן שַׁהַרְמָאן מִפִּי בְּנוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה, הָפַךְ הָאוֹר בְּפָנָיו לַחֲשֵׁכָה, וְנִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁאֵין בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן מְצַיֵּת לוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן, כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי בְּנוֹ הָפַךְ הָאוֹר בְּפָנָיו לַחֲשֵׁכָה, וְנִצְטַעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁאֵין בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן מְצַיֵּת לוֹ. וּמֵאַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב אוֹתוֹ לֹא חָזַר לְפָנָיו עַל הַדִּבּוּר בְּעִנְיָן זֶה, וְלֹא כָפָה אוֹתוֹ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שָׁעָה אֵלָיו וְכִבְּדוֹ וְדִבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת בְּכָל הַמֵּבִיא אֶת הַלֵּב לְאַהֲבָה. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן הוֹסִיף כָּל יוֹם יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וָרֹךְ. הֶאֱרִיךְ הַמֶּלֶךְ רוּחוֹ לִבְנוֹ שָׁנָה תְמִימָה. עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלֵם בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ, וְהִשְׁתּוֹלְלוּ בְּנֵי־הָאָדָם מִיָּפְיוֹ, וְהָיָה נָעֳמוֹ מְחַיֶּה כָּל רוּחַ נוֹשְׁבָה, וְנַעֲשָׂה מַסָּה לְאוֹהֲבִים, וְגַן לַחוֹשְׁקִים, מָתוֹק בְּדַבְּרוֹ, וּפָנָיו מְבַיְשִׁים אֶת אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ, בַּעַל קוֹמָה וְגֵו חָטוּב, וְנֹעַם וְרֹךְ וָטוּב, כְּאִלּוּ הָיָה עֲנַף צַפְצָפָה אוֹ קְנֵה סוּף, תְּמַלֵּא מְקוֹם הַכַּלָּנִית לֶחְיוֹ, וַעֲנַף הַצַּפְצָפָה קוֹמָתוֹ, בִּסְגֻלּוֹתָיו נֶהְדָּר. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו מִי שֶׁאָמַר:

נִגְלָה וַיֹּאמְרוּ: אֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ

וְיִתְהַדַּר אֲשֶׁר עִצְּבוֹ, אוֹתוֹ עָרַךְ,

מֶלֶךְ כָּל הָדָר בַּכֹּל מִכֹּל,

וְהַכֹּל נְתִינָיו בָּהֶם יִמְשֹׁל.

דְּבַשׁ נוֹטֵף רֹק שִׂפְתוֹתָיו

וּמַחְרוֹזוֹת פְּנִינִים שִׁנָּיו.

יָחִיד בְּחִנּוֹ שָׁלֵם וָתָם,

תָּהוּ בְּחִנּוֹ כָּל הָאָדָם.

וּכְבָר כָּתַב יֹפִי עַל לֶחְיֵהוּ

מְעִידֵנִי: אֵין יֹפִי מִבַּלְעָדֵיהוּ³.

כְּשֶׁמָּלְאָה בְכָךְ שָׁנָה שְׁנִיָּה לְקַמַר אַלזַּמָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן, קָרָא אֵלָיו אָבִיו וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם לֹא תִשְׁמַע לִי?” נָפַל קַמַר אַלזַּמָאן עַל הָאָרֶץ לִפְנֵי אָבִיו בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד, וּבוֹשׁ בְּפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, כֵּיצַד זֶה לֹא אֶשְׁמַע בְּקוֹלְךָ, וּכְבָר צִוַּנִי אֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ וְשֶׁלֹּא לַמְרוֹת מִצְוָתֶךָ?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן: “דַע, בְּנִי, שֶׁרְצוֹנִי לְהַשִּׂיא אוֹתְךָ אִשָּׁה שֶׁאֶשְׂמַח בְּךָ בְּחַיָּי, וְאַשְׁלִיט אוֹתְךָ עַל מַלְכוּתִי לִפְנֵי מוֹתִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן מִפִּי אָבִיו דְּבָרִים אֵלֶּה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “אָבִי, זֶהוּ דָבָר שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם מַשְׁקִים אוֹתִי כּוֹס הַמָּוֶת, וְאִם אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֱלֹהִים הִטִּיל עָלַי חוֹבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תַטִּיל עָלַי עִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, וְאַל תַּחֲשֹׁב שֶׁאֲנִי אֶשָּׂא אִשָּׁה בְּכָל יְמֵי חַיַּי, שֶׁכֵּן קָרָאתִי בְּסִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים וְיוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִן הַפְּגָעִים וְהָאֲסוֹנוֹת בְּסִבַּת פִּתּוּיֵי נָשִׁים וּבִמְזִמָּתָן שֶׁאֵין לָהֶם תִּכְלָה, וּמַה שֶׁנִּגְרַם עַל יָדָן מִן הַפֻּרְעָנִיּוֹת”. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֲשֶׁר תְּפָסוּהוּ נְשֵׁי־זִמָּה כִמְעָט,

לֹא יָשׁוּב יִרְאֶה לוֹ כָּל מִפְלָט.

וְלוּ יִבְנֶה אֶלֶף מְצוּדוֹת,

מְצֻפּוֹת עוֹפֶרֶת, מוּסָדוֹת –

אַךְ שָׁוְא הֵן לְבוֹנָן,

וְלֹא מוֹעִיל בְּחָסְנָן.

כִּי הַנָּשִׁים בּוֹגְדוֹת הֵן

לְכָל קָרֵב וְרָחוֹק מֵהֶן.

הָאֶצְבָּעוֹת צְבוּעוֹת,

הַצַּמּוֹת קְלוּעוֹת,

וּבַפּוּךְ הָעַפְעַפִּים קְרוּעוֹת,

כּוֹס הַתַּרְעֵלָה הֵן מַגְמִיעוֹת.

וְאָמַר אַחֵר:

אָכֵן הַנָּשִׁים וְאִם צְנוּעוֹת תֻּמָּן יְהֻלָּל,

נְבֵלוֹת הֵן יַהֲפֹךְ בָּהֶן עַיִט חָג מֵעָל.

בַּלַּיְלָה עִמְּךָ שִׂיחָהּ וְסוֹדָהּ,

וּמָחָר לְזוּלָתְךָ שׁוֹקָהּ וּפִרְקֵי יָדָהּ.

כַּמָּלוֹן בּוֹ תִשְׁכֹּן וְתַשְׁכִּים וְתִסַּע

יָגוּר בּוֹ אַחֲרֶיךָ אַחֵר לֹא תֵדַע.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן מִפִּי בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת מַעֲרַכְתּוֹ, לֹא הֵשִׁיב לוֹ תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת לוֹ. הוֹסִיף לִנְטוֹת לוֹ חֶסֶד וּלְהֵיטִיב עִמּוֹ יוֹתֵר. פִּזֵּר אֶת הַמּוֹשָׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאַחֲרֵי שֶׁנִּתְפַּזֵּר מוֹשָׁב זֶה בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן אֶת מִשְׁנֵהוּ וּפָרַשׁ עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה עִם בְּנִי קַמַר אַלזַּמָאן בִּדְבַר הַנִּשּׂוּאִין?” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן בִּקֵּשׁ אֶת מִשְׁנֵהוּ וּפָרַשׁ עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, אֱמֹר לִי, מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה בְּעִנְיַן בְּנִי קַמַר אַלזַּמָאן, שֶׁכֵּן נוֹעַצְתִּי אִתְּךָ בְּעִנְיַן נִשּׂוּאָיו לִפְנֵי שֶׁאַשְׁלִיטוֹ, וְיָעַצְתָּ אוֹתִי בְכָךְ, וְיָעַצְתָּ אוֹתִי גַּם כֵּן שֶׁאֲדַבֵּר אִתּוֹ בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, וְדִבַּרְתִּי אֵלָיו, וְסֵרַב לִי. עוּץ אוֹתִי אֵפוֹא עַכְשָׁו מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ לְטוֹב”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מַה שֶּׁאֲנִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ עַכְשָׁו, הַמֶּלֶךְ, הוּא שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ עִמּוֹ עוֹד שָׁנָה אַחֶרֶת, וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְדַבֵּר עִמּוֹ אַחֲרֶיהָ בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, אַל תְּדַבֵּר אֵלָיו בַּסֵּתֶר, אֶלָּא דַּבֵּר עִמּוֹ בְּיוֹם הֵאָסֵף אַנְשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה, כְּשֶׁיִּהְיוּ נוֹכְחִים כָּל הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְכָל הַצָּבָא עוֹמְדִים. וּכְשֶׁיִּתְאַסְּפוּ אֵלֶּה שְׁלַח אֶל בִּנְךָ קַמַר אַלזַּמָאן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וַהֲבִיאֵהוּ. וּכְשֶׁיָּבוֹא, דַּבֵּר אֵלָיו בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין לְעֵינֵי כָּל הַנְּּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְהַסְּגָנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה וְהַצָּבָא וּבַעֲלֵי הַשְּׂרָרָה, שֶׁכֵּן יִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יוּכַל לְסָרֵב לְךָ בִּפְנֵיהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן מִפִּי מִשְׁנֵהוּ דְבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁמָּצָא אֶת עֲצַת הַמִּשְׁנֶה נְכוֹחָה בָּזֶה. וְהֶעֱנִיק לוֹ לְבוּשׁ פְּאֵר. הֶאֱרִיךְ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן רוּחוֹ עִם בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן שָׁנָה. וּכְכָל שֶׁעָבַר עָלָיו יוֹם מִן הַיָּמִים הוֹסִיף יֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חַיָּיו קָרוֹב לְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְהִלְבִּישׁוֹ אֱלֹהִים לְבוּשׁ חֵן, וְעִטְּרוֹ עֲטֶרֶת הַשְּׁלֵמוּת, וְהָיָה מַרְאֵה עֵינָיו מַקְסִים יוֹתֵר מֵהָארוּת וּמָארוּת⁴ וְחַבְלֵי מַבָּטָיו מוֹלִיכִים שׁוֹלָל יוֹתֵר מִטָּאגוּת⁵. הִזְהִירוּ לְחָיָיו בְּחַכְלִילוּת, וּבִיְּשׁוּ עַפְעַפָּיו אֶת הַחֲרָבוֹת הַגּוֹזְרוֹת, וְלֹבֶן מִצְחוֹ כַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר וּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹ כְּאִלּוּ הוּא הַלַּיְלָה הָאָפֵל, וּמָתְנוֹ דַּק מִחוּט בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, וְעַגְבוֹתָיו כְּבֵדוֹת מִגִּבְעוֹת הַחוֹל. וְעוֹרְרוּ יְצִירֵי גֵווֹ מְבוּכָה בְּכָל נֶפֶשׁ, וְהִתְאוֹנְנוּ מָתְנָיו מִכֹּבֶד עַגְבוֹתָיו, וּסְגֻלּוֹתָיו הִקְסִימוּ אֶת בְּנֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:

נִשְׁבַּעְתִּי בִּלְחָיָיו וְחִיּוּךְ שִׂפְתוֹתָיו,

בְּחִצָּיו יִירֵם בְּקֶסֶם לְהָטָיו,

בִּיצִירָיו רַכִּים, בְּזֹהַר דֹּק מֶבָּטָיו,

בְּלֹבֶן מִצְחוֹ, בִּשְׁחוֹר עֲבוֹת תַּלְתַּלָּיו,

בְּאֵלֶּה לָקְחוּ אִישׁוֹן עֵינִי שֶׁבִי – גַבּוֹתָיו.

מָשְׁלוּ בִי מֶמְשָׁל בְּאִסָּרָיו וּמִצְווֹתָיו.

בְּעַקְרַבִּים שֻׁלְּחוּ מִפִּלְחֵי רַקּוֹתָיו,

הַמְמַהֲרִים עֵת יִרְחַק לְהָמִית אוֹהֲבָיו.

בִּלְחָיָיו שׁוֹשַׁנִּים, בִּבְרַק כִּשּׁוּת שַׂעֲרוֹתָיו

בְּאַלְמֻגֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וּבְמַחְרֹזֶת פְּנִינֵי שִׁנָּיו.

בְּבֹשֶׂם רֵיחַ פִּיו וְטַל נְטָפָיו

יִזַּל מִפִּיו, יָבוּז לְיַיִן יָשָׁן וַעֲסִיסָיו,

בְּכֹבֶד יַרְכוֹתָיו מְרַטְּטוֹת בַּהֲלִיכוֹתָיו

אַף בְּנוּחוֹ, בְּרַכּוֹת וַעֲנֻגּוֹת מָתְנָיו,

בְּיָדוֹ נְדִיבוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹ צַחוֹת דּוֹבֶרֶת,

בְּיַחַס מוֹלַדְתּוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ עַל כֹּל גּוֹבֶרֶת —

אֵין הַמֹּר בִּלְתִּי אִם עֹדֶף נְקִיעַת הַחֵן בְּלֶחְיוֹ,

וְהַבֹּשֶׂם מֵרֵיחוֹ יִתְבַּשֵּׂם עֵת יְפִיחוֹ.

אַךְ חִוְּרָה הַשֶּׁמֶשׁ לְמוּל אוֹר פָּנָיו,

וְאֶרְאֶה אֶת הַלְּבָנָה כִּקְצֵה צִפָּרְנָיו.

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן לְדִבְרֵי הַמִּשְׁנֶה וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ שָׁנָה אַחֶרֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ יוֹם עֲצֶרֶת חָג. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן שָׁמַע לְדִבְרֵי הַמִּשְׁנֶה וְהֶאֱרִיךְ אֶת רוּחוֹ שָׁנָה אַחֶרֶת, עַד שֶׁהִגִּיעַ יוֹם עֲצֶרֶת חַג. וְהָיָה הַמּוֹשָׁב הַמֶּלֶךְ שָׁלֵם בּוֹ בַּנְּסִיכִים וּבַמִּשְׁנִים וּבְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וּבְרַבֵּי־הַמְּלוּכָה וּבַצָּבָא וּבְבַעֲלֵי־הַשְּׂרָרָה. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן. כְּשֶׁבָּא, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְעָמַד וְיָדָיו שְׁלוּבוֹת מֵאַחֲרֵי גַּבּוֹ לִפְנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, לֹא הֲבֵאתִיךָ הַפַּעַם לִפְנֵי הַמּוֹשָׁב הַזֶּה אֶלָּא לְצַוּוֹת עָלֶיךָ דָּבָר, וְאַל תַּמְרֶה לוֹ אֶת פִּי, וְהוּא שֶׁתִּשָּׂא אִשָּׁה, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי נִכְסָף לְהַשִּׂיאֲךָ בַּת מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים, שֶׁאֶשְׂמַח בְּךָ לִפְנֵי מוֹתִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן מִפִּי אָבִיו דְּבָרִים אֵלֶּה, הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּך הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ אֶל אָבִיו, וְתָקַף אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה טֵרוּף שֶׁל בְּנֵי הַנְּעוּרִים וּשְׁטוּת הַזְּקֵנִים, וְאָמַר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה לֹא אֶשָּׂא אִשָּׁה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ יַשְׁקוּנִי כּוֹס הַמָּוֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְךָ, הֲרֵי אַתָּה אִישׁ גָּדוֹל לְשָׁנִים אַךְ מְעַט לְשֵׂכֶל. כְּלוּם לֹא שָׁאַלְתָּ אוֹתִי לִפְנֵי יוֹם זֶה פַּעֲמַיִם מִלְּבַד הַפַּעַם הַזֹּאת בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, וְלֹא נַעֲנֵיתִי לְךָ לְכָךְ?” פָּתַח קַמַר אַלזַּמָאן אֶת שְׁלִיבַת יָדָיו, וְהִפְשִׁיל אֶת שַׁרְוֻלֵּי זְרוֹעוֹתָיו לְעֵינֵי אָבִיו וְנִתְגַּבֵּר זַעְמוֹ. נָבוֹךְ אָבִיו וְנִתְבַּיֵּשׁ, כְּשֶׁעָלְתָה לוֹ כָךְ בִּפְנֵי רַבֵּי־מַלְכוּתוֹ וְהַצָּבָא וְהַנִּמְצָאִים בַּעֲצֶרֶת הֶחָג. אַחַר־כָּךְ תָּקַף אֶת הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן עֹז־מַלְכוּת, וְגָעַר בִּבְנוֹ וְהִטִּיל עָלָיו אֵימָה, וְקָרָא לַמַּמְלוּכִּים וְצִוָּה אוֹתָם לְתָפְשׂוֹ. תָּפְשׂוּ אוֹתוֹ. צִוָּה עֲלֵיהֶם לְכָבְלוֹ, וּכְבָלוּהוּ וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מֻרְכָּן מִפַּחַד וְאֵימָה, וְעֻטְּרוּ פָנָיו וּמִצְחוֹ זֵעָה, וְגָבְרָה עָלָיו הַמְּבוּכָה וְהַבּוּשָׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חֵרֵף אוֹתוֹ אָבִיו וְגִדְּפוֹ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, בֶּן־זְנוּנִים וְתַרְבּוּת־הַקָּלוֹן, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁתְּהֵא זֹאת תְּשׁוּבָתְךָ לִי לְעֵינֵי צְבָאִי וְחֵילִי? וְאוּלָם אַתָּה הֲרֵי עַד עַכְשָׁו לֹא שִׁחֵר אוֹתְךָ אָדָם מוּסָר…” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן אָמַר לִבְנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “וְאוּלָם אַתָּה, הֲרֵי עַד עַכְשָׁו לֹא שִׁחֵר אוֹתְךָ אָדָם מוּסָר. כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁיָּצָא מִמְּךְ, אִלּוּ יָצָא מֵאֶחָד מִן הֲמוֹן הָעָם, הָיָה זֶה מְגֻנֶּה מִצִּדּוֹ?” אַחַר־כָּךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ, לְהַתִּיר כְּבָלָיו וְלֶאֱסֹר אוֹתוֹ בְּמִגְדָּל מִמִּגְדְּלֵי הַמְּצוּדָה. תָּפְסוּ אוֹתוֹ הַמַּמְלוּכִּים וֶהֱבִיאוּהוּ לְמִגְדָּל עַתִּיק, שֶׁבּוֹ אוּלָם נָטוּשׁ וּבְאֶמְצָעִיתוֹ בְּאֵר עַתִּיקָה וּפְעוּרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ הַחַצְרָנִים לְאוֹתוֹ אוּלָם שֶׁבַּמִּגְדָּל, וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ, וְצִחְצְחוּ אֶת רִצְפָּתוֹ, וְהֵקִימוּ בּוֹ עֶרֶשׂ לְקַמַר אַלזַּמָאן, וְרִפְּדוּ לוֹ עַל הָעֶרֶשׂ מִזְרָן וּשְׁטִיחַ־עוֹר, וְשָׂמוּ לוֹ כַּר וּפָנָס גָּדוֹל וְנֵר־שַׁעֲוָה, שֶׁכֵּן הָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם אָפֵל גַּם בַּיּוֹם. הִכְנִיסוּ הַמַּמְלוּכִּים אֶת קַמַר אַלזַּמָאן לְאוֹתוֹ אוּלָם, וְהִפְקִידוּ עַל דֶּלֶת הָאוּלָם מְשָׁרֵת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה קַמַר אַלזַּמָאן עַל הָעֶרֶשׂ, רוּחוֹ שְׁבוּרָה וְלִבּוֹ אָבֵל, וּכְבָר נָקוֹט בְּנַפְשׁוֹ וְהִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁאֵרַע מִצִּדּוֹ נֶגֶד אָבִיו, בִּזְמַן שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ בַּחֲרָטָה, וְאָמַר: “יַעְכֹּר אֱלֹהִים אֶת הַנִּשּׂוּאִין וְאֶת הַנְּעָרוֹת וְהַנָּשִׁים הַבּוֹגְדוֹת. וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי שׁוֹמֵעַ לְקוֹל אָבִי וְנוֹשֵׂא אִשָּׁה. שֶׁאִלּוּ כֵן עָשִׂיתִי, הָיָה טוֹב לִי יוֹתֵר מִמַּאֲסָר זֶה”. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן קַמַר אַלזַּמָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו, הִנֵּה נִשְׁאַר עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ שְׁאֵרִית הַיּוֹם עַד לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. אַחַר־כָּךְ פָּרַשׁ עִם הַמִּשְׁנֶה לְבַדּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, אַתָּה הָיִיתָ הַסִּבָּה לְמַה שֶּׁאֵרַע בֵּינִי וּבֵין בְּנִי, כְּשֶׁיָּעַצְתָּ אוֹתִי מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ, וּמַה הוּא שָׁאַתָּה מְיָעֵץ לִי עַכְשָׁו?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הַמֶּלֶךְ, הַנַּח אֶת בְּנְךָ בַּמַּאֲסָר מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם. אַחַר־כָּךְ הָבֵא אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ, וְצַוֵּה אוֹתוֹ לָשֵׂאת אִשָּׁה, שֶׁאָז לֹא יַמְרֶה עוֹד אֶת פִּיךָ עַד עוֹלָם”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה אָמַר לַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן: “הַנַּח אֶת בִּנְךָ בַּמַּאֲסָר זְמַן חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יוֹם. אַחַר־כָּךְ הָבֵא אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ וְצַו אוֹתוֹ לָשֵׂאת אִשָּׁה, שֶׁכֵּן לֹא יַמְרֶה אֶת פִּיךָ עוֹד לְעוֹלָם”. קִבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצַת הַמִּשְׁנֶה בָּזֶה, וְנָם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה כְּשֶׁלִבּוֹ טָרוּד בִּבְנוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה עֲצוּמָה, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה לוֹ וָלָד זוּלָתוֹ, וְלֹא הָיְתָה שׁוּם לַיְלָה בָּאָה שֵׁנָה אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן עַד שֶׁהָיָה מַנִּיחַ אֶת זְרוֹעוֹ מִתַּחַת לְצַוָּארוֹ שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן, וְכָךְ הָיָה נִרְדָּם. לָן הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ לַיְלָה וְדַעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת בִּגְלָלוֹ, וְהָיָה מִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד, כְּאִלּוּ הוּא יָשֵׁן עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, תְּקָפוּהוּ הִרְהוּרִים וְלֹא אָחֲזָה אוֹתוֹ שֵׁנָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה כֻלּוֹ. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַךְ לֵילִי וּמוֹצִיא־דִבָּה יִרְגַּע.

רַב־לְךָ לִבִּי מִפֵּרוּד נִפְחָד וְנִפְגָּע.

אֹמַר עֵת לֵילִי הוֹסִיף אֹרֶךְ בִּיגוֹנַי:

“כְּלוּם לֹא תוֹסִיף אוֹר בֹּקֶר שׁוּב אֵלַי?”

וְאָמַר אַחֵר:

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי כִּימָה מַבָּטָהּ תַּסְתִּיר,

וּמַסְוֶה עָלָיו פָּרַשׂ כּוֹכַב הַצִּיר,

וּמַזַּל־דֻּבָּה⁶ בְּמַסַּע אֵבֶל הֻסָּע –

יָדַעְתִּי בָּרוּר כִּי שַׁחֲרָם מֵת, נִתָּע.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַר אַלזַּמָאן. הִנֵּה כְּשֶׁבָּא אֵלָיו הַלַּיְלָה, הִגִּישׁ לוֹ הַמְשָׁרֵת אֶת הַפָּנָס, וְהִדְלִיק לוֹ נֵר וְשָׂם אוֹתוֹ בְּפָמוֹט. וְהִגִּישׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, אָכַל קְצָת, וְהָיָה מוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל שֶׁהֵרַע נִימוּסוֹ כְּלַפֵּי אָבִיו הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁבֶּן־הָאָדָם אַחֲרַאי לִלְשׁוֹנוֹ, וְשֶׁלְּשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן בֶּן־אָדָם הוּא הַמַּפִּילוֹ בַּשַּׁחַת”. לֹא פָסַק מוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ וּמְחָרֵף, עַד שֶׁגָּבְרוּ עָלָיו הַדְּמָעוֹת וְנִשְׂרַף לִבּוֹ, וְנִתְחָרֵט עַל מַה שֶׁיָּצָא מִלְּשׁוֹנוֹ כְּלַפֵּי הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַחֲרָטָה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יָמוּת הָאָדָם בְּכִשְׁלוֹן לְשׁוֹנוֹ וְיֹאבַד,

אַךְ לֹא יָמוּת אִישׁ מִכִּשְׁלוֹן רַגְלוֹ כִּי תִמְעַד.

כִּשְׁלוֹן פִּיו מָוֶת חָרוּץ עָלָיו יָבִיא,

וְכִשְׁלוֹן הָרֶגֶל לְאַט לְאַט יַבְרִיא.

כְּשֶׁגָּמַר קַמַר אַלזַּמָאן לֶאֱכֹל, בִּקֵּשׁ מַיִם לִרְחֹץ אֶת יָדָיו. רָחַץ יָדָיו מִן הָאֹכֶל וְרָחַץ כַּדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁקִיעַת־הַחַמָּה וְעַרְבִית וְיָשַׁב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁקִיעַת־הַחַמָּה וְהָעֶרֶב, וְיָשַׁב עַל הָעֶרֶשׂ לִקְרֹא בַּקֻּרְאָן. קָרָא אֶת פָּרָשַׁת “הַפָּרָה” וּ“בֵית עַמְרָם” וְיַסִין וְהָרַחֲמָן וּשְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת הֶחָסוּת⁷ וְחָתַם בַּתְּפִלָּה⁸. וְקָרָא לֵאלֹהִים לִהְיוֹת לוֹ מַחֲסֶה וְיָשֵׁן עַל הָעֶרֶשׂ מֵעַל לְמִזְרָן שֶׁל אָרִיג סָטִין מַעֲדַנִי⁹ מְצֻפֶּה לִשְׁנֵי צְדָדָיו, וּמְמֻלָּא בְּמֶשִׁי עִרָאקִי, וּמִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ כַּר נוֹצַת בַּת־יַעֲנָה. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לִישֹׁן פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ אֶת מִכְנָסָיו, וְיָשֵׁן בְּכֻתֹּנֶת בַּד שַׁעֲוָנִית דַּקָּה. וְהָיָה עַל רֹאשׁוֹ צְעִיף תְּכֵלֶת מֶרְוִי. וְהָיָה קַמַר אַלזַּמָאן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. הִתְכַּסָּה בְּמִכְסֶה שֶׁל מֶשִׁי וְיָשֵׁן, כְּשֶׁהַפָּנָס דּוֹלֵק לְמַרְגְּלוֹתָיו, וְנֵר הַדּוֹנַג לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. וְנִשְׁאַר יָשֵׁן עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יָדַע אֶת הַצָּפוּן לוֹ בַּתַּעֲלוּמָה, וְאֶת אֲשֶׁר גָּזַר עָלָיו יוֹדֵעַ הַנַּעֲלָמָה. וְקָרָה שֶׁהָאוּלָם וְהַמִּגְדָּל הָיוּ עַתִּיקֵי יָמִים וַעֲזוּבִים מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת. וְהָיְתָה בְּאוֹתוֹ אוּלָם בְּאֵר רוֹמִית, מְקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁל שֵׁדָה שֶׁגָּרָה בוֹ, וְהִיא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אִבְּלִיס¹⁰ הָאָרוּר, וּשְׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ שֵׁדָה מַיְמוּנָה בִּתּוֹ שֶׁל אַלדִּמְרִיָאט, אַחַד מַלְכֵי הַשֵּׁדִים הַמְפֻרְסָמִים. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ שֵׁדָה מַיְמוּנָה בַּת אַלדִּמְרִיָאט אַחַד מַלְכֵי הַשֵּׁדִים הַמְפֻרְסָמִים. וּכְשֶׁהִמְשִׁיךְ קַמַר אַלזַּמָאן בִּשְׁנָתוֹ עַד הַשְּׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה, עָלְתָה אוֹתָהּ שֵׁדָה מִן הַבְּאֵר הָרוֹמִית, כְּשֶׁמְּגַמָּתָהּ לָטוּס אֶל הַשָּׁמַיִם לְהִתְגַּנֵּב וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַמְדֻבָּר בַּשָּׁמַיִם¹¹, וּכְשֶׁהִגִּיעָה לְמַעֲלֵה הַבְּאֵר רָאֲתָה אוֹר מֵאִיר בַּמִּגְדָּל שֶׁלֹּא כָּרָגִיל, וְהָיְתָה אוֹתָהּ שֵׁדָה שׁוֹכֶנֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם זְמַן מְמֻשָּׁךְ מִן הַשָּׁנִים. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “אֲנִי אֵינִי רְגִילָה לְדָבָר מֵעֵין זֶה כָּאן”. וְהִשְׁתָּאֲתָה לְעִנְיָן זֶה תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת, וְעָלָה בְּדַעְתָּהּ, שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁסִּבָּה לַדָּבָר. הָלְכָה בְּכִוּוּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹר, וּמָצְאָה אוֹתוֹ יוֹצֵא מִן הָאוּלָם. נִכְנְסָה אֵלָיו וּמָצְאָה אֶת הַמְשָׁרֵת יָשֵׁן עַל דַּלְתּוֹ. וּכְשֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹכוֹ מָצְאָה עֶרֶשׂ נִצֶּבֶת וְעָלֶיהָ דְּמוּת אָדָם יָשֵׁן, וְנֵר דּוֹלֵק לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, וּפָנָס מֵאִיר לְמַרְגְּלוֹתָיו. תָּמְהָה הַשֵּׁדָה מַיְמוּנָה עַל אוֹר זֶה. וְנִגְּשָׁה אֵלָיו לְאַט לְאַט, וְהוֹרִידָה כְּנָפֶיהָ, וְעָמְדָה עַל הָעֶרֶשׂ, וְהֵסִירָה אֶת הַמִּכְסֶה מֵעַל פָּנָיו, וְסָכָה בּוֹ וְנִשְׁאֲרָה מִשְׁתָּאָה לְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ שָׁעָה זְמָן, וּמָצְאָה אוֹר פָּנָיו גּוֹבֵר עַל אוֹר הַנֵּר, וְהָיוּ פָּנָיו מְפִיקִים זֹהַר אוֹר, וּכְבָר הִבִּיעוּ עֵינָיו עֲגָבִים, וְאִישׁוֹנֵי עֵינָיו הִשְׁחִירוּ, וְאָדְמוּ לְחָיָיו, וְעַפְעַפָּיו לֵאוֹת וְגַבּוֹת עֵינָיו קְשָׁתוֹת, וְהֵפִיחַ רֵיחוֹ מֹרוֹ הַמְבֻשָּׂם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

נְשַׁקְתִּיו וַיִּשְׁחֲרוּ אִישׁוֹנֵי עֵינָיו

אֲשֶׁר הִדִּיחוּנִי, וַיַּאְדִּימוּ לְחָיָיו.

הוֹי לֵב, אִם מְגַדְּפִים דַּעְתָּם יַבִּיעוּ

כִּי יִמָּצֵא לְיֹפִי מָשְׁלוֹ, אֱמֹר: “נָא הָבִיאוּ”.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַשֵּׁדָה מַיְמוּנָה בַּת אַלדִּמְרִיָאט, שִׁבְּחָה אֶת הָאֱלֹהִים וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים הַיָּפֶה בַּיּוֹצְרִים”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ שֵׁדָה מִן הַגִ’ן הַמַּאֲמִינִים¹². הִמְשִׁיכָה שָׁעָה כְּשֶׁהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בִּפְנֵי קַמַר אַלזַּמָאן, מְאַחֶדֶת אֶת אֱלֹהִים וּמְקַנְּאָה בַּנַּעַר בִּגְלַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “חֵי אֱלֹהִים, אֵין אֲנִי מַזִּיקָה לוֹ, וְאֵינִי מַנִּיחָה שׁוּם אֶחָד לְהַזִּיק לוֹ, וַאֲנִי פּוֹדָה אוֹתוֹ מִכָּל רָע, שֶׁפָּנִים אֵלּוּ אֵינָם רְאוּיִים אֶלָּא לִסְכּוֹת בָּהֶם וּלְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים. וְאוּלָם כֵּיצַד זֶה הָיָה קַל בְּעֵינֵי בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ, עַד שֶׁשְּׁכֵחוּהוּ בְּמָקוֹם זֶה הֶחָרֵב? וַהֲרֵי אִלּוּ עָלָה אֵלָיו אַחַד הַמָּארִדִים¹³ שֶׁלָּנוּ בְּשָׁעָה זוֹ, הָיָה עוֹשֶׂה בּוֹ כָּלָה”. גָּחֲנָה אֵלָיו אוֹתָהּ שֵׁדָה וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, שִׁלְשְׁלָה אֶת הַמִּכְסֶה עַל פָּנָיו וְכִסְּתָה אוֹתוֹ בוֹ. פָּתְחָה אֶת כְּנָפֶיהָ וְעָפָה כְּלַפֵּי הַשָּׁמַיִם. יָצְאָה מִחוּג אוֹתוֹ הָאוּלָם וְעָלְתָה, וְלֹא פָסְקָה מֵעֲלוֹת לְמַעְלָה בָּאֲוִיר, עַד שֶׁקָּרְבָה לָרָקִיעַ הַתַּחְתּוֹן. שָׁמְעָה קוֹל שִׁקְשׁוּק כַּנְפֵי עוֹף בָּאֲוִיר. פָּנְתָה לְעֵבֶר אוֹתָם הַכְּנָפַיִם. וּכְשֶׁקָרְבָה אֶל בַּעֲלֵיהֶם, מָצְאָה שֶׁהוּא שֵׁד, דַּהַנָשׁ שְׁמוֹ. עָטָה אֵלָיו עוּט הַנֵּץ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בָּהּ דַּהַנָשׁ, וְהִכִּיר שֶׁמַיְמוּנָה בַּת מֶלֶךְ הַגִ’נִּים הִיא, פָּחַד מִפָּנֶיהָ, וְרָעֲדוּ אֵבָרָיו, וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּהּ חָסוּת, וְאָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בַּשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר וּבַקָּמֵעַ הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר הֶחָקוּק עַל טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, שֶׁתָּחוּסִי עָלַי וְאַל תַּזִּיקִינִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַיְמוּנָה מִפִּי דַּהַנָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ עָלָיו, וְאָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה הִשְׁבַּעְתָּ אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, וְאוּלָם אֵינִי מְשַׁחְרֶרֶת אוֹתְךָ, עַד שֶׁתַּגִּיד לִי, מֵאַיִן בּוֹאֲךָ בְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַר לָהּ: “גְּבֶרֶת נַעֲלָה, דְּעִי שֶׁבּוֹאִי מִקַּצְוֵי אֶרֶץ סִין וּמִפְּנִים הָאִיִּים, וְאַגִּיד לָךְ הַמֻּפְלָא שֶׁרָאִיתִי הַלַּיְלָה. וְאִם תִּמְצְאִי אֶת דְּבָרַי אֱמֶת, תַּעַזְבִי אוֹתִי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי, וְכִתְבִי לִי כְתָב שֶׁעַבְדֵּךְ הַמְשֻׁחְרָר אֲנִי, שֶׁלֹּא יִפְגַּע בִּי אֶחָד מִמַּחֲנוֹת הַגִ’ן הֶעָפִים, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְהַצּוֹלְלִים בַּיַּמִּים”. אָמְרָה לוֹ מַיְמוּנָה: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁרְאִיתוֹ הַלַּיְלָה, דַּהַנָשׁ? הַגֵּד לִי וְאַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, מִתּוֹךְ זֶה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט מִיָּדִי. וַאֲנִי נִשְׁבַּעַת בַּאֲמִתּוּת הֶחָקוּק הַכָּתוּב עַל מִשְׁבֶּצֶת טַבַּעַת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִם לֹא יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ אֱמֶת, אֲנִי מוֹרֶטֶת אֶת נוֹצוֹתֶיךָ בְּיָדִי, וְקוֹרַעַת עוֹרְךָ מֵעָלֶיךָ וְשׁוֹבֶרֶת אֶת עַצְמוֹתֶיךָ”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד דַּהַנָשׁ בֶּן שַׁמְהוּרִשׁ הַטַּיָּס: “אִם לֹא יִהְיוּ דְּבָרַי אֱמֶת, הִנֵּה עַשִׂי מַה שֶּׁתַּחְפְּצִי, גְּבִרְתִּי”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדַּהַנָשׁ אָמַר: "יָצָאתִי הַלַּיְלָה מִן הָאִיִּים הַפְּנִימִיִּים שֶׁבְּאֶרֶץ סִין, וְהֵם אֶרֶץ מַלְכוּתוֹ שֶׁל אַלְגַיּוּר מוֹשֵׁל הָאִיִּים וְהַיַּמִּים וְשִׁבְעַת הָאַרְמוֹנוֹת, וְרָאִיתִי לְמֶלֶךְ זֶה בַת שֶׁלֹּא בָּרָא אֱלֹהִים בְּדוֹרָהּ יָפָה מִמֶּנָּה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ, כֵּיצַד אֲתָאֵר אוֹתָהּ לָךְ, שֶׁלְּשׁוֹנִי תֵלֶא לְתָאֲרָהּ כָּרָאוּי. וְאוּלָם אֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ מִתֵּאוּרָהּ בְּעֶרֶךְ וּבְקֵרוּב: הֲרֵי שַׂעֲרָה שָׁחוֹר כְּלֵילוֹת פֵּרוּד וְהִתְרַחֲקוּת. וְאוּלָם פָּנֶיהָ כִּימֵי חִבּוּר לְאוֹר, וְהֵיטִיב לְתָאֵר אוֹתָהּ זֶה שֶׁאָמַר:

הִתִּירָה שָׁלשׁ קְוֻצּוֹת מִשַּׂעֲרָהּ

בְּלַיְלָה אֶחָד, וַתַּרְא לֵילוֹת אַרְבָּעָה.

בְּפָנֶיהָ אֶל הַלְּבָנָה בַּשָּׁמַיִם שָׁרָה

וַתַּרְאֵנִי שְׁתֵּי לְבָנוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

וְלָהּ אַף כְּחֻדּוֹ שֶׁל סַיִף מְלֻטָּשׁ, וּשְׁתֵּי לְחָיַיִם כְּיֵין אַרְגָּמָן, לְחִי כַּכַּלָּנִית. שְׂפָתֶיהָ כְּאַלְמֻגִּים וְאַבְנֵי־חֵן אֲדֻמִּים. וְרֹק פִּיהָ תַּאֲוָה מִיַּיִן יָשָׁן, טַעְמוֹ יְכַבֶּה יִסּוּרֵי הַשְּׂרֵפָה. וְאֶת לְשׁוֹנָהּ יָנִיעַ שֵׂכֶל וּמַעֲנֶה נָכוֹן. וְלָהּ חָזֶה מְפַתֶּה לְכָל רוֹאֵהוּ, אָכֵן יִשְׁתַּבַּח אֲשֶׁר בְּרָאוֹ וַיַּעַרְכֵהוּ. וְרָצוּף לוֹ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת עֲגֻלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶן הַמְשׁוֹרֵר אֲבוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת:

וּשְׁתֵּי אַמּוֹת־יַד לוּלֵא בִּצְמִידִים כְּבוּלִים,

שָׁטְפוּ כְּשֶׁטֶף יוּבַל מַיִם מִן הַשַּׁרְוֻולִים.

וְלָהּ שְׁנֵי שָׁדַיִם כְּאִלּוּ הֵם שְׁתֵּי קֻפְסוֹת שֵׁן, הֶאֱצִילָה הַלְּבָנָה זֹהַר לָהֶן. וְלָהּ בֶּטֶן קִפּוּלֶיהָ רַכִּים כְּקִפּוּלֵי הָאֲרִיגִים הַמִּצְרִים. וְהִיא מִסְתַּיֶּמֶת בְּמֹתֶן צַר שֶׁבַּדִּמְיוֹן לֹא יְשֹׁעַר מֵעַל לַעֲגָבוֹת כִּגְבָעוֹת שֶׁל הַחוֹל, יוֹשִׁיבוּהָ בְּקוּמָהּ וִיעוֹרְרוּהָ בְּנוּמָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ אַחַד מְתָאֲרֶיהָ:

לָהּ עֲגָבוֹת בְּמָתְנַיִם רָפוֹת דְבֵקוֹת,

עֲגָבוֹת גַּם אוֹתִי גַּם אוֹתָהּ עוֹשְׁקוֹת.

אוֹתִי תַּעֲמֵדְנָה עֵת אֶהְגֶּה בָּהֶן,

וְאוֹתָהּ תוֹשַׁבְנָה עֵת תְּבַקֵּשׁ קוּם הָכֵן.

וְנוֹשְׂאוֹת אוֹתָן עֲגָבוֹת יְרֵכַיִם כְּאִלּוּ הָיוּ מֵאֶבֶן יְקָרָה עַמּוּדִים שְׁנַיִם. וְלֹא נָתְנָה לָהֶן כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת שְׁתֵּי אֵלּוּ, אֶלָּא בִּרְכַּת הַשַׁיְךְ שֶׁבֵּין שְׁתֵּיהֶן. וְאוּלָם מִלְּבַד זֶה יֵשׁ מִן הַתֵּאוּרִים שֶׁלֹּא יִמְנֵן לֹא רוֹשֵׁם רְשִׁימוֹת וְלֹא סוֹפֵר מְתָאֵר. וְאֶת כָּל זֶה נוֹשְׂאוֹת שְׁתֵּי רַגְלַיִם נָאוֹת מַעֲשֵׂי הָאֵל הַמְּהֵימָן הַדַּיָּן. וְהִשְׁתָּאֵיתִי לָהֶן, כֵּיצַד תִּשֶּׂאנָה מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן. וְאוּלָם מַה שֶׁמֵּאַחֲרֵי זֶה עָזַבְתִּי מִלְּתָאֵר". הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשּׁר, שֶׁהַשֵּׁד דַּהַנָשׁ בֶּן שַׁמְהוּרִשׁ אָמַר לַשֵּׁדָה מַיְמוּנָה: "וְאוּלָם מַה שֶּׁאַחֲרֵי זֶה, עֲזַבְתִּיו מִשּׁוּם שֶׁהַזְּמַן קָצָר לְהַבִּיעוֹ, וְהָרֶמֶז לֹא יַסְפִּיק בָּזֶה. וְאָבִיהָ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה מֶלֶךְ אַבִּיר, וּפָרָשׁ מִלְחָמָה כַּבִּיר, יֶחֱצֶה יַמֵּי הַגְּלִילוֹת, יָמִים וְלֵילוֹת. מָוֶת לֹא יַכְסִיפֶנּוּ וְכִלָּיוֹן לֹא יַחֲרִידֶנּוּ, שֶׁכֵּן עָרִיץ רַב־כֹּחַ, וּמְנַצֵּחַ וּמְקַפֵּחַ. וְהוּא מוֹשֵׁל בִּגְיָסוֹת וְצָבָא וּבְאִיִּים וַאֲרָצוֹת וְעָרִים וַחֲצֵרוֹת, וּשְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר אֲדוֹן הָאִיִּים וְהַיַּמִּים וְשִׁבְעַת הָאַרְמוֹנוֹת. וְהָיָה אוֹהֵב אֶת בִּתּוֹ זֹאת שֶׁתֵּאַרְתִּי אוֹתָהּ לְךָ אַהֲבָה עַזָּה. וּמֵאַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב אוֹתָהּ אָצַר הוֹן כָּל הַמְּלָכִים וּבָנָה לָהּ בָּזֶה שִׁבְעָה אַרְמוֹנוֹת, וְכָל אַרְמוֹן מִסּוּג מְיֻחָד: הָאַרְמוֹן הָרִאשׁוֹן מִבְּדֹלַח, וְהָאַרְמוֹן הַשֵּׁנִי מִשַּׁיִשׁ, וְהָאַרְמוֹן הַשְּׁלִישִׁי מִבַּרְזֶל סִינִי, וְהָאַרְמוֹן הָרְבִיעִי מִשֹּׁהַם וְגָבִישׁ, וְהָאַרְמוֹן הַחֲמִישִׁי מִכֶּסֶף, וְהָאַרְמוֹן הַשִּׁשִּׁי מִזָּהָב, וְהָאַרְמוֹן הַשְּׁבִיעִי מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּמִלֵּא אֶת כָּל הָאַרְמוֹנוֹת בְּמִינֵי שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים וּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף וְכָל כְּלִי מִכָּל מַה שֶּׁהַמְּלָכִים זְקוּקִים לוֹ. וְצִוָּה אֶת בִּתּוֹ שֶׁתִּהְיֶה בְּכָל אַרְמוֹן מֶשֶׁךְ זְמַן מִן הַשָּׁנָה, וְאַחַר־כָּךְ תַּעְתִּיק מוֹשָׁבָה מִמֶּנּוּ אֶל אוּלָם אַחֵר, וּשְׁמָהּ הַנְּסִיכָה בֻּדוּר¹⁴. וּכְשֶׁנִּתְפַּרְסֵם יָפְיָהּ וְנָפוֹץ בָּאָרֶץ תְּהִלָּתָהּ, שָׁלְחוּ כָּל הַמְּלָכִים אֶל אָבִיהָ לְדַבֵּר בָּהּ לְהַשִּׂיאָה לָהֶן. דִּבֵּר עַל לִבָּהּ בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, וּמָאֲסָה בָזֶה, וְאָמְרָה לְאָבִיהָ: “אָבִי, אֵין לִי חֵפֶץ בְּנִשּׂוּאִין לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן אֲנִי גְבִירָה וּנְסִיכָה הַשּׁוֹלֶטֶת עַל בְּנֵי־אָדָם, וְאֵינִי רוֹצָה בְּגֶבֶר שֶׁיִּמְשׁלֹ בִּי”. אַךְ בְּכָל אֲשֶׁר מָנְעָה עַצְמָהּ מֵנִשּׂוּאִין, יָסַף חֵשֶׁק הַמְבַקְּשִׁים לָשֵׂאתָהּ בָּהּ. שָׁלְחוּ כָּל מַלְכֵי אִיֵּי סִין הַפְּנִימִיִּים מַתָּנוֹת וַחֲכָמִים יִקְרֵי־עֶרֶךְ אֶל אָבִיהָ, וּבָאוּ אִתּוֹ בִּכְתוּבִים בְּעִנְיַן נִשּׂוּאֶיהָ. שָׁנָה וְחָזַר לְפָנֶיהָ אָבִיהָ עַל עֲצָתוֹ בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין פְּעָמִים רַבּוֹת, וְסֵרְבָה לוֹ וְכָעֲסָה עָלָיו. אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, אִם אַתָּה מַזְכִּיר לִי שׁוּב פַּעַם נִשּׂוּאִין, נוֹטֶלֶת אֲנִי חֶרֶב, וְשָׂמָה אוֹתָהּ נִצֶּבֶת בָּאֲדָמָה וְחֻדָּה מוּל בִּטְנִי, וְנִשְׁעֶנֶת עָלֶיהָ עַד שֶׁתֵּצֵא מִגַּבִּי, וּמְמִיתָה עַצְמִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ מִפִּיהָ דְּבָרִים אֵלֶּה, הָפַךְ הָאוֹר בְּפָנָיו לְחשֶׁךְ וְנִשְׂרַף לִבּוֹ עָלֶיהָ תַּכְלִית הַשִּׂרֵפָה, וְחָשַׁשׁ שֶׁלֹּא תָּמִית עַצְמָהּ. וְהָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנָהּ וּבְעִנְיַן הַמְּלָכִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלָיו לְתִתָּה לָהֶם לְאִשָּׁה. אָמַר לָהּ: “אִם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּנָּשְׂאִי, הִנֵּה הִמָּנְעִי מִלָּצֵאת וְלָבוֹא”. הִכְנִיס אוֹתָהּ אָבִיהָ לַבַּיִת וְעָצַר אוֹתָהּ בּוֹ, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ עֶשֶׂר זְקֵנוֹת מְפַקְּחוֹת לִשְׁמֹר עָלֶיהָ, וּמָנַע אוֹתָהּ מִלֶּכֶת אֶל שִׁבְעַת הָאַרְמוֹנוֹת וְהֶרְאָה שֶׁהוּא כוֹעֵס עָלֶיהָ, וְשָׁלַח מִכְתָּבִים לְכָל הַמְּלָכִים כֻּלָּם, וְהוֹדִיעַ אוֹתָם, שֶׁשִּׁגָּעוֹן טָרַף אֶת דַּעְתָּהּ, וְשֶׁזֶּה לָהּ שָׁנָה שֶׁהִיא עֲצוּרָה בַּבַּיִת. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד דַּהַנָשׁ לַשֵּׁדָה: “וַאֲנִי שָׂם פָּנַי אֵלֶיהָ כָּל לַיְלָה וּמִסְתַּכֵּל בָּהּ וְנֶהֱנֶה מִמַּרְאֵה פָּנֶיהָ, וּמְנַשְּׁקָהּ כְּשֶׁהִיא יְשֵׁנָה בֵּין שְׁתֵּי עֵינֶיהָ. וּמֵאַהֲבָתִי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ, אֵינִי מַזִּיק לָהּ וְאֵינִי עוֹלֶה עָלֶיהָ. עֲלוּמֶיהָ יָפִים וְחִנָּה הָדוּר, וְכָל רוֹאֶה תִּתְמַלֵּא נַפְשׁוֹ קִנְאָה בְּאַהֲבָתוֹ לָהּ. וּמַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ, גְּבִרְתִּי, שֶׁתַּחְזְרִי עִמִּי, וְתִסְכִּי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְגִזְרָתָהּ וְחִטּוּב אֵבָרֶיהָ. וְאַחֲרֵי כֵן אִם תַּחְפְּצִי לְעָנְשֵׁנִי אוֹ לֶאֱסֹר אוֹתוֹ, עֲשִׂי כִּרְצוֹנֵךְ, כִּי בְּיָדֵךְ נִתַּן לְצַוּוֹת וְלֶאֱסֹר”. אַחַר־כָּךְ הִרְכִּין הַשֵּׁד דַּהַנָשׁ אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, וְהִשְׁפִּיל כְּנָפָיו לָאָרֶץ. אָמְרָה לוֹ הַשֵּׁדָה מַיְמוּנָה, אַחֲרֵי שֶׁצָּחֲקָה לִדְבָרָיו וְיָרְקָה בְּפָנָיו: “אֵיזֶה דָּבָר הִיא הַבַּת שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתֶיהָ? הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא חֶרֶס לְהִתְקַנֵּחַ בּוֹ. וְאֵיךְ הָיָה, אִלּוּ רָאִיתָ אֶת אֲהוּבִי, חֵי אֱלֹהִים שֶׁדִּמִּיתִי שֶׁעִמְּךָ עִנְיָן נִפְלָא אוֹ דָּבָר בִּלְתִּי שָׁכִיחַ, אָרוּר. וַהֲרֵי אֲנִי רָאִיתִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה אָדָם, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ רוֹאֶה אוֹתוֹ, וְלוּ גַם בַּחֲלוֹם הָיִיתָ מֻכֶּה בְּשִׁתּוּק אֵבָרֶיךָ לְמַרְאֵהוּ, וְהָיָה רִירְךָ נוֹזֵל”. אָמַר לָהּ דַּהַנָשׁ: “וּמַה סִּפּוּרוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “דַּע, דַּהַנָשׁ, שֶׁעֶלֶם זֶה אֵרַע לוֹ כְּמָה שֶׁאֵרַע לַאֲהוּבָתְךָ שֶׁהִזְכַּרְתָּ אוֹתָהּ. צִוָּה אוֹתוֹ אָבִיו לָשֵׂאת אִשָּׁה פְּעָמִים רַבּוֹת, וְסֵרַב. וּכְשֶׁמָּרָה אֶת פִּי אָבִיו, כָּעַס עָלָיו וְשָׂם אוֹתוֹ בַּמַּאֲסָר בְּמִגְדָּל, שֶׁאֲנִי גָרָה בוֹ, וְעָלִיתִי הַלַּיְלָה וּרְאִיתִיו”. אָמַר לָהּ דַּהַנָשׁ: “גְּבִרְתִּי, הַרְאִינִי עֶלֶם זֶה שֶׁאֶרְאֶה אִם הוּא יָפֶה יוֹתֵר מֵחֲשׁוּקָתִי הַנְּסִיכָה בֻּדוּר אִם לֹא, שֶׁאֵינִי מְדַמֶּה שֶׁיִּמָּצֵא בַּזְּמַן הַזֶּה כַּחֲשׁוּקָתִי”. אָמְרָה לוֹ הַשֵּׁדָה: “שֶׁקֶר אַתָּה מְדַבֵּר, אָרוּר, הַמְּתֹעָב בְּשֵׁדֵי מָארִד וְהַבָּזוּי בַּשְּׂטָנִים. אֲנִי בָּרוּר הוּא לִי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא לַחֲשׁוּקִי דוֹמֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שׁהַשֵּׁדָה מַיְמוּנָה אָמְרָה לַשֵּׁד דַּהַנָשׁ: " בָּרוּר הוּא לִי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא לַחֲשׁוּקִי דּוֹמֶה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּכְלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה שָׁאַתָּה מַשְׁוֶה אֶת אֲהוּבָתְךָ לַאֲהוּבִי?" אָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, שֶׁתֵּלְכִי עִמִּי וְתִרְאִי אֶת אֲהוּבִי, וְאֶחֱזֹר אֲנִי עִמָּךְ וְאֶרְאֶה אֶת אֲהוּבֵךְ”. אָמְרָה לוֹ מַיְמוּנָה: “אֵין דֶּרֶך אַחֶרֶת מִזּוֹ, אָרוּר, מִשּׁוּם שָׁאַתָּה שָׂטָן נוֹכֵל. וְאוּלָם אֵינִי בָאָה עִמְּךָ וְאִי אַתָּה בָּא עִמִּי אֶלָּא אַחֲרֵי הִתְעָרְבוּת בֵּינֵינוּ, וְאִם יָצְאָה חֲשׁוּקָתְךָ שָׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתָהּ וְשָׁאַתָּה מִתְפָּאֵר בָּהּ עָלַי, יָפָה יוֹתֵר מֵחֲשׁוּקִי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וּמִתְפָּאֶרֶת בּוֹ עָלֶיךָ, תִּזְכֶּה אַתָּה בְּהִתְעָרְבוּת. וְאִם יָצָא חֲשׁוּקִי יָפֶה יוֹתֵר, אֶזְכֶּה אֲנִי בְּהִתְעָרְבוּת זוֹ”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד דַּהַנָשׁ: “גְּבִרְתִּי, קִבַּלְתִּי מִמֵּךְ תְּנַאי זֶה וּמַסְכִּים אֲנִי לוֹ. בּוֹאִי אֵפוֹא עִמִּי אֶל הָאִיִּים”. אָמְרָה לוֹ מַיְמוּנָה: “הֲרֵי מְקוֹמוֹ שֶׁל חֲשׁוּקִי קָרוֹב יוֹתֵר מִמְּקוֹם חֲשׁוּקָתְךָ, וְתַחְתֵּנוּ הוּא. רֵד אֵפוֹא עִמִּי, שֶׁנִּסְתַּכֵּל בַּאֲהוּבִי, וְנֵלֵךְ אַחֲרֵי זֶה אֶל אֲהוּבָתְךָ”. אָמַר לָהּ דַּהַנָשׁ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. יָרְדוּ בְּמִדְרוֹן לְמַטָּה וְנִכְנְסוּ לָאוּלָם שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּגְדָּל. הֶעֱמִידָה מַיְמוּנָה אֶת דַּהַנָשׁ לְצַד הָעֶרֶשׂ, וְשָׁלְחָה אֶת יָדָהּ וְהֵרִימָה אֶת הַמִּכְסֶה מֵעַל פְּנֵי קַמַר אַלזַּמָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן, וְקָרַן וְזָרַח וְהִזְהִיר וְהִבְרִיק. הִסְתַּכְּלָה בּוֹ מַיְמוּנָה וּפָנְתָה מִיָּד אֶל דַּהַנָשׁ וְאָמְרָה לוֹ: “הִסְתַּכֵּל, אָרוּר, וְאַל תְּהֵא מְשֻׁגַּע כָּעִוֵּר. הֲרֵי אֲנִי בְּתוּלָה, בַּת, וְעִם זֶה אַחֲרָיו אֶפַּת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֵלָיו דַּהַנָשׁ, וְנִשְׁאַר מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר לְמַיְמוּנָה: “חֵי־אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁהַצְּדָקָה לָךְ, וְאוּלָם עוֹד נִשְׁאַר מַשֶּׁהוּ אַחֵר, הַיְנוּ שֶׁטִּיבָהּ שֶׁל הַנְּקֵבָה אַחֵר הוּא מִשֶּׁל זוֹ שֶׁל הַזָּכָר. וּבֵאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁאֲהוּבֵךְ זֶה הוּא הַדּוֹמֶה יוֹתֵר בִּבְנֵי־אָדָם לַאֲהוּבָתִי בְּיֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת. וְהֵמָּה הַשְּׁנַיִם כְּאִלּוּ הֻצְּקוּ בִּדְפוּס הַיֹּפִי שָׁוֶה בְּשָׁוֶה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַיְמוּנָה מִפִּי דַּהַנָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, הָפַךְ הָאוֹר בְּפָנֶיהָ חשֶׁךְ. טָפְחָה בִּכְנָפֶיהָ עַל רֹאשׁוֹ טְפִיחָה עַזָּה, שֶׁכִּמְעַט עָשְׂתָה בוֹ כָלָה מֵחָזְקָהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “שְׁבוּעָה בְּאוֹר פָּנָיו נֶאְדָּרִים שָׁאַתָּה הוֹלֵךְ, אָרוּר, בְּשָׁעָה זוֹ וְתִשָּׂא אֶת אֲהוּבָתְךָ שָׁאַתָּה אוֹהֲבָה וְתָבִיא אוֹתָהּ מַהֵר לְמָקוֹם זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יַחַד לְפָנֵינוּ הַשְּׁנַיִם, וְנִרְאֶה אוֹתָם כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים קְרוֹבִים זֶה אֶל זֶה, וְיֵרָאֶה לָנוּ, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יָפֶה יוֹתֵר? וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה מִיָּד מַה שֶּׁצִּוִּיתִיךָ עָלָיו, אָרוּר, שׂוֹרֶפֶת אֲנִי אוֹתְךָ בְּאִשִּׁי, וְיוֹרָה בְךָ בְּזִקֵּי אֵשׁ מִזִּקַּי, וְקוֹרַעַת אוֹתְךָ לִגְזָרִים, וְזוֹרָה אוֹתְךָ לְמִדְבָּרוֹת, וְשָׂמָה אוֹתְךָ לְמוּסָר לַיּוֹשְׁבִים יְשִׁיבַת קֶבַע וְלַנּוֹדְדִים בָּאֳרָחִים”. אָמַר לָהּ דַּהַנָשׁ: “גְּבִרְתִּי, חַיָּב אֲנִי לָךְ זֹאת, וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲהוּבָתִי יָפָה וּנְעִימָה יוֹתֵר”. טָס הַשֵּׁד דַּהַנָשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד וְטָסָה מַיְמוּנָה עִמּוֹ כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו. נֶעֶלְמוּ שָׁעָה זְמָן, וּבָאוּ הַשְּׁנַיִם אַחֲרֵי־זֶה נוֹשְׂאִים אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה וְעָלֶיהָ כֻתֹּנֶת וֵינֵיצִית דַקָּה רִקְמַת זָהָב בִּשְׁתֵּי שְׂפָתֶיהָ, וּרְקוּמָה רְקָמוֹת מֻפְלָאוֹת. וּבְרֹאשׁ שְׁנֵי שַׁרְווּלֶיהָ כְּתוּבִים בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁלשׁ מְנָעוּהָ מִנִּי מִבִּקּוּר:

אֵימַת מַשְׁגִּיחַ וְאֵימַת מְקַנֵּא חָמוּר,

אוֹר הַמֵּצַח וְשִׁקְשׁוּק שֵׁרוֹתֶיהָ.

וְעִנְבָּר נוֹתֵן רֵיחַ הֵפִיחוּ יְצִירֶיהָ.

וְאִם מִצְחָהּ בִּקְצֵה שַׁרְווּלָה תַּסְתִּיר,

נָעִים נִשְׁמַת־אַפָּה, וְאִם עֶדְיָהּ תָּסִיר.

הוֹרִידוּ אוֹתָהּ נַעֲרָה וְשָׁטְחוּ אוֹתָהּ שָׁטוֹחַ לְצַד הָעֶלֶם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁדָה וְהַשֵּׁד הוֹרִידוּ אוֹתָהּ נַעֲרָה וְשָׁטְחוּ אוֹתָהּ שָׁטוֹחַ לְצִדּוֹ שֶׁל הָעֶלֶם, וְגִלּוּ אֶת פְּנֵי הַשְּׁנַיִם, וְהָיוּ הַדּוֹמִים בְּכָל הָאָדָם זֶה לְזוֹ, וּכְאִלּוּ הֵם תְּאוֹמִים אוֹ אָח וְאָחוֹת יְחִידִים, שֶׁגַּם יִרְאֵי אֱלֹהִים הֵם בְּנִסָּיוֹן מַעֲמִידִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְשׁוֹרֵר צַח הַלָּשׁוֹן:

הוֹי לֵב, אַל תֹּאהַב רַק יֹפִי יָחִיד,

תִּבּוֹךְ מִפִּנּוּקוֹ עָלֶיךָ זִלְזוּל יוֹרִיד.

אֶת הַיָּפוֹת כֻּלָּן בַּאֲשֶׁר תִּמְצָאֵן אֱהַב

אֲשֶׁר בִּדְחוֹת אוֹתְךָ זוֹ, אֶל זוֹ תִקְרַב.

הָיוּ דַּהַנָשׁ וּמַיְמוּנָה מִסְתַּכְּלִים אֶל שְׁנֵי אֵלֶּה, וְאָמַר דַּהַנָשׁ: “חֲשׁוּקָתִי יָפָה יוֹתֵר”, וְאָמְרָה לוֹ מַיְמוּנָה: “לֹא, כִּי חֲשׁוּקִי יָפֶה יוֹתֵר. אוֹי לְךָ דַּהַנָשׁ, כְּלוּם עִוֵּר אַתָּה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְגִזְרָתוֹ וְחִטּוּב אֵבָרָיו. עַכְשָׁו שְׁמַע מַה שֶּׁאֲנִי אֹמַר בִּדְבַר אֲהוּבִי, וְאִם אוֹהֵב אֱמֶת אַתָּה לְזוֹ שָׁאַתָּה חוֹשֵׁק בָּהּ, הֲרֵי אֱמֹר לִי עַל אוֹדוֹתֶיהָ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אֹמַר בִּדְבַר אֲהוּבִי”. נָשְׁקָה מַיְמוּנָה אֶת קַמַר אַלזַּמָאן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר אָרֹךְ:

מַה לִּי וְלִמְגַדֵּף בִּגְלָלְךָ בִּי יִגְעַר?

אֵיכָה אֶשְׁלָיָה וְאַתָּה עֲנַף־עֵץ תָּמָר?

לְךָ בָּבוֹת עַיִן מְזָרוֹת קִסְמֵיהֶן,

אֵין לְאַהֲבָה עַזְרִית¹⁵ מִפְלָט מֵהֶן.

בְּמַבָּטִים תֻּרְכִּיִּים פָּעַלְתָּ עַל לֵב אָנוּשׁ,

מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂנּוּ חֶרֶב לָטוּשׁ.

מַשָּׂא חֵשֶׁק הֶעֱמַסְתָּ עָלַי לַעֲיֵפָה,

וַאֲנִי אֵין־אוֹנִים מִשֵּׂאת כֻּתָּנְתִּי רָפָה.

כִּסּוּפַי אֵלֶיךָ כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, וּתְשׁוּקָתִי

טֶבַע — וּלְזוּלָתְךָ רַק מְעֻשָּׂה אַהֲבָתִי.

לוּ לִבִּי כִּלְבָבֶךָ, כִּי הֵן אָז

גּוּפִי כְּמָתְנֶיךָ בַּל יֵרָז.

אוֹי לוֹ בִּמְלֹא יָפְיוֹ כַּסַּהַר

בֵּין בְּנֵי־אִישׁ, וְכָל יֹפִי יְתֹאַר.

אָמְרוּ מְחָרְפַי עַל דְּבַר אַהֲבָתִי: "מִי הוּא

זֶה בִּגְלָלוֹ אַתְּ דּוֹאֶבֶת"? וָאֹמַר:

"תָּאֲרוּ הוֹי לִבּוֹ הַכָּבֵד — נָא יִלְמַד רֹךְ וָחֵן

מִגִּזְרָתוֹ, אוּלַי יֵרַךְ וְאוּלַי יְחוֹנֵן".

לְךָ נְסִיכִי, עַל הַיֹּפִי לְךָ מַשְׁגִּיחַ הוּקַם,

יִתְקְפֵנִי, וְשׁוֹמֵר סַף לֹא יִשָּׂא פְּנֵי אָדָם.

כִּזֵּב הָאוֹמֵר: כָּל הַיֹּפִי בְּיוֹסֵף אֻגָּד.

כַּמָּה יוֹסֵף תּוֹךְ יָפְיְךָ הָיוּ לְאֶחָד.

הַגִ’ן יִירְאוּנִי עֵת לְפָנַי יַעֲמֹדוּ,

וַאֲנִי עֵת אֶפְגָּשְׁךָ קְרָבַי יִרְעָדוּ.

נָטַלְתִּי עַל עַצְמִי לְהִתְרַחֵק מֵאִתְּךָ מְפַחֵד

מֵעֵין צוֹפִים, אַךְ אֲשֶׁר נָטַלְתִּי עָלַי מַה כָּבֵד.

וְהַשֵּׂעָר שָׁחוֹר וְהַמֵּצַח בָּהִיר,

חַכְלִילָה הָעַיִן וְהַגֵּו תָּמִיר.

כְּשֶׁשָּׁמַע דַּהַנָשׁ אֶת שִׁירָהּ שֶׁל מַיְמוּנָה בִּדְבַר אֲהוּבָהּ, הִרְטִיט תַּכְלִית הָרֶטֶט וְהִתְפַּלֵּא כָּל הִתְפַּלְּאוּת. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדַּהַנָשׁ, כְּשֶׁשָּׁמַע שִׁירָהּ שֶׁל מַיְמוּנָה בִּדְבַר אֲהוּבָהּ הִרְטִיט תַּכְלִית הָרֶטֶט, וְאָמַר: “הִנֵּה הִשְׁמַעַתְּ אוֹתִי שִׁיר עָדִין זֶה בִּדְבַר זֶה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, לַמְרוֹת מַה שֶּׁדַּעְתֵּךְ טְרוּדָה בּוֹ. וְאוּלָם אֲנִי אֶתְאַמֵּץ בְּכָל מַאֲמָץ לָשֵׂאת שִׁיר לְפִי כֹחַ הֶגְיוֹנִי”. קָם דַּהַנָשׁ אֶל אֲהוּבָתוֹ וּנְשָׁקָהּ בֵּין עֵינֶיהָ. הִסְתַּכֵּל בַּשֵּׁדָה מַיְמוּנָה וּבַאֲהוּבָתוֹ בֻּדוּר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר זֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הִסְכִּין בְּשִׁירִים:

יוֹכִיחוּנִי עַל אַהֲבָה לַיָּפָה וִיגַדְּפוּ,

אַךְ לֹא צָדְקוּ, אָכֵן לֹא צָדְקוּ אֲשֶׁר יְחָרְפוּ.

תְּנִי לִי אֲסִיר־אַהֲבָתֵךְ חֲזוֹת בָּךְ עוֹד,

כִּי טַעַם פֵּרוּד וְרִחוּק הֵרַע לִי מְאֹד.

מְעֻנֶּה בְּכִסּוּפֵי אַהֲבָה זֶרֶם דִּמְעִי יַעֲרֹף

דָּמָה לְדָם, וְעֵינִי יַעֲבֹר וְיִשְׁטֹף,

לֹא אָשוּב אֲשׁוּרֵךְ אִם חֲשָׁד יְמַלֵּא רוּחִי,

אוֹ לִבִּי יִשְׁכַּח אַהֲבָה וְאִם תְּכַלֶּה כֹחִי.

אַחַר־כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶעֱבֹר עַל מְכוֹנֵיהֶם עַל שְׂפַת הַגַּיְא

וָאֶפֹּל שָׁדוּד, וַיִּרְחַק נוֹתֵן כֹּפֶר דָּמַי.

וָאֶשְׁתַּכֵּר מִיֵּין כִּסּוּפִים וַתַּרְטֵט

עֵינִי דִמְעָה מִזְמוֹר־גְּמַלִּים לָשֵׂאת.

אֶשְׁאַף לְאשֶׁר בָּאִחוּד, וְרָאוּי אָנִי

אֲשֶׁר אשֶׁר אַגַּן־סַהַר¹⁶ יְאַשְּׁרֵנִי.

וְלֹא אֵדַע עַל אֵי הַשְּׁלשָׁה אֶתְאוֹנֵן:

עַל מֶבָּטָהּ חֲרָבוֹת? גִּזְרָתָהּ רְמָחִים?

אִם עַל רַכּוֹתֶיהָ שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים?

אָמְרָה – וּכְבָר חָקַרְתִּי עָלֶיהָ פִּי כָּל עָבַר

פְּגַשְׁתִּיו, יוֹשֵׁב־קֶבַע וְשׁוֹכֵן מִדְבָּר: –

"הֵן בְּלִבְּךָ אֲנִי; מֶבָּטְךָ כְּלַפָּיו יְרֵה,

תִּרְאֵנִי" – וָאֹמַר לָהּ: “אַךְ לִבִּי אַיֵּה?”.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “הֵיטַבְתָּ, דַּהַנָשׁ. וְאוּלָם מִי מִשְּׁנֵי אֵלֶּה יָפֶה יוֹתֵר?” אָמַר לָהּ: “חֲשׁוּקָתִי בֻּדוּר יָפָה יוֹתֵר מֵחֲשׁוּקֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ, אָרוּר, לֹא כִּי חֲשׁוּקִי יָפֶה יוֹתֵר מֵחֲשׁוּקָתְךָ”. לֹא פָסְקוּ לְהִתְנַצֵּחַ זֶה עִם זוֹ בִּדְבָרִים, עַד שֶׁגָּעֲרָה מַיְמוּנָה בְּדַהַנָשׁ, וּבִקְּשָׁה לִתְקֹף אוֹתוֹ בְּכֹחַ. נִכְנַע לָהּ וְהֵרַךְ אֶת דִּבּוּרוֹ וְאָמַר לָהּ: “אַל תִּקְשֶׁה בְּעֵינַיִךְ הָאֱמֶת. הַנִּיחִי אֶת דְּבָרַיִךְ וְאֶת דְּבָרַי, שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ מֵעִיד עַל חֲשׁוּקוֹ שֶׁהוּא יָפֶה יוֹתֵר. יִקַּח אֵפוֹא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ דְבָרָיו חֲזָרָה, וּנְבַקֵּשׁ מִי שֶׁיַּכְרִיעַ בֵּינֵינוּ בְּצֶדֶק וְנִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו”. אָמְרָה לוֹ מַיְמוּנָה: “יִהְיֶה כֵּן”. הִכְּתָה בָאָרֶץ בְּרַגְלָהּ, וְעָלָה אֵלֶיהָ מִן הָאָרֶץ שֵׁד עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת וּמְצֹרָע וְגִבֵּן, עֵינָיו סְדוּקוֹת בְּפָנָיו לָאֹרֶךְ, וּבְרֹאשׁוֹ שֶׁבַע קַרְנַיִם, וְלוֹ אַרְבַּע צִיצִיּוֹת שֶׁל שֵׂעָר שְׁלוּחוֹת לָאָרֶץ, וּשְׁתֵּי יָדָיו כִּשְׁתֵּי מִזְרוֹת וְלוֹ צִפָּרְנַיִם כְּצִפָּרְנֵי הָאַרְיֵה וְרַגְלַיִם כְּרַגְלֵי הַפִּיל וּפְרָסוֹת כְּפַרְסוֹת הַחֲמוֹר. כְּשֶׁעָלָה אוֹתוֹ שֵׁד וְרָאָה אֶת מַיְמוּנָה, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְשָׂם יָדָיו מְשֻׁלָּבוֹת לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר לָהּ: “מַה חֶפְצֵךְ, גְּבִרְתִּי, אַתְּ בַּת הַמֶּלֶךְ?” אָמְרָה לוֹ: “קַשְׁקָשׁ, רְצוֹנִי שֶׁתִּשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵין הָאָרוּר הַזֶּה, דַּהַנָשׁ”. סִפְּרָה לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הִתְבּוֹנֵן הַשֵּׁד קַשְׁקָשׁ לְפָנָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַנַּעַר וּלְפָנֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה, וְרָאָה אוֹתָם מְחֻבָּקִים וְהֵם יְשֵׁנִים וּזְרוֹעוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מִתַּחַת לְצַוָּארוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, וְהֵם שָׁוִים זֶה לְזוֹ בְּיֹפִי וּבְחֵן, וְדוֹמִים בַּהֲדַר תָּאֳרָם. הִסְתַּכֵּל הַמָארִד קַשְׁקָשׁ וְהִשְׁתָּאָה לְיָפְיָם וְחִנָּם וּפָנָה אֶל מַיְמוּנָה וְדַהַנָשׁ אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱרִיךְ לִסְכּוֹת בַּנַּעַר וּבַנַּעֲרָה, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בַּקֵּר אֶת שֶׁאָהַבְתָּ, וְדִבְרֵי מְקַנֵּא עֲזֹב,

שֶׁכֵּן קִנְאָה עִם אַהֲבָה לֹא תַעֲזֹב.

לֹא בָּרָא אֱלֹהִים לְמַרְאֵה נֶחְמָדִים

מִשְּׁנַיִם אוֹהֲבִים עַל מִטָּה מְאֻחָדִים,

מְחֻבָּקִים, וּלְבוּשׁ עֲלֵיהֶם הָרָצוֹן,

קָנֶה וּזְרוֹעַ לָהֶם כַּר בְּשָׂשׂוֹן.

וְעֵת לֵב אֶל לֵב בְּאַהֲבָה נִקְשָׁר,

יַכּוּ בְּנֵי־אָדָם רַק עַל בַּרְזֶל קַר.

וְאִם נִקְרָה לְךָ בְּחַיֶּיךָ, הָרֵעַ הָאֶחָד

הוּא הָרָצוּי, וַחֲיֵה לְמַעַן הָאֶחָד בִּלְבָד.

הוֹי הַמְחָרֵף עַל אַהֲבָה אַנְשֵׁי־אַהַב

הֲתוּכַל לְרַפֵּא מַחֲלַת־לֵבָב?

הָאֱלֹהִים, הָרַחֲמָן הֵטִיבָה אַחֲרִיתֵנוּ,

וְלוּ גַם רַק יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מוֹתֵנוּ.

אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַשֵּׁד קַשְׁקָשׁ אֶל מַיְמוּנָה וְאֶל דַּהַנָשׁ וְאָמַר לָהֶם: “חֵי־אֱלֹהִים, אֵין בִּשְׁנֵיהֶם אֶחָד יָפֶה מִן הַשֵּׁנִי וְאֵין אֶחָד פָּחוֹת מִן הַשֵּׁנִי. לֹא כִי שְׁנֵי אֵלֶּה הֵם הַשָּׁוִים זֶה לְזוֹ בְּיֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת מִכָּל אָדָם, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם אֶלָּא זֶה שֶׁבֵּין הַזָּכָר לַנְּקֵבָה. וְלִי מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, וְהִיא שֶׁנְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע הַשֵּׁנִי, וְכָל מִי מֵהֶם שֶׁיִּתְלַהֵב מֵחֲבֵרוֹ, הוּא הַפָּחוֹת מִמֶּנוּ בְּיֹפִי וָחֵן”. אָמְרָה מַיְמוּנָה: “אָמְנָם כֵּן, זֹאת הָעֵצָה שֶׁאָמַרְתָּ מַסְכִּימָה אֲנִי לָהּ”. אָמַר דַהַנָשׁ: “וְאַף אֲנִי מַסְכִּים לָהּ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְהַפֵּךְ דַּהַנָשׁ לְצוּרַת פַּרְעוֹשׁ וְעָקַץ אֶת קַמַר אַלזַּמָאן. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדַּהַנָשׁ הִתְהַפֵּךְ לְצוּרַת פַּרְעוֹשׁ וְעָקַץ אֶת קַמַר אַלזַּמָאן בְּעָרְפּוֹ בְּמָקוֹם רַךְ. פָּשַׁט קַמַר אַלזַּמָאן אֶת יָדוֹ אַל צַוָּארוֹ וְחִכֵּךְ בִּמְקוֹם הָעֲקִיצָה מֵחֹזֶק מַה שֶּׁשָּׂרְפָה אוֹתוֹ. הִתְנוֹעֵעַ בְּצִדּוֹ וּמָצָא דָּבָר יָשֵׁן לְצִדּוֹ, וּנְשִׁימָתוֹ זַכָּה מִמֹּר וְגוּפוֹ רַךְ מֵחֶמְאָה. הִשָׁתָּאָה קַמַר אַלזַּמָאן לְכָךְ תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת. קָם מִיָּד וְיָשַׁב וְהִתְבּוֹנֵן לְאוֹתוֹ גּוּף הַיָּשֵׁן לְצִדּוֹ, וּמָצָא אוֹתוֹ נַעֲרָה כְּאֶבֶן־חֵן סִינִית, אוֹ כַקֻּבָּה הַבְּנוּיָה כְּמוֹ רָמִים. גִּזְרָתָהּ יְשָׁרָה, וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ וּלְחָיֶיהָ אָדָמוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַד מְתָאֲרֶיהָ:

אַרְבָּעָה לַאֲחָדִים כְּמוֹ בָהּ, לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם.

אֶת כָּל דְּמֵי לִבִּי אֶשְׁפֹּךְ בִּשְׁבִילָם:

אוֹר זֹהַר הַמֵּצַח, שְׁחוֹר לֵיל תַּלְתַּל צָנוּף,

שׁוֹשַׁנִּים לְחָיַיִם וַעֲדִי הַגֵּו הַזָּקוּף.

וְאָמַר אַחֵר:

כַּלְּבָנָה הוֹפִיעָה, כַּעֲנַף צַפְצָפָה.

עַנְבָּר הֵפִיחָה, כְּאַיָּלָה נִשְׁקְפָה.

כְּאִלּוּ מֵאַהֲבָה רִתֵּק לִבִּי הַיָּגוֹן,

וְרַק עֵת תִּרְחַק יָפִיק רָצוֹן.

כְּשֶׁרָאָה קַמַר אַלזַּמָאן אֶת הַגְּבִירָה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר, וְהִתְבּוֹנֵן לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ כְּשֶׁהִיא יְשֵׁנָה לְאָרְכּוֹ, מָצָא עַל גּוּפָהּ כֻּתֹּנֶת וֵינִיצִי, וְהִיא בְּלִי מִכְנָסַיִם, וְעָלֶיהָ מִטְפַּחַת שֶׁל זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבְצַוָּארָהּ עֲנָק פְּנִינִים יְקָרוֹת, שֶׁאֵין יָדוֹ שֶׁל שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים מַשִּׂיגָה אוֹתָן, הָיָה תּוֹהֶה בְּדַעְתּוֹ מִכָּל זֶה. וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיָהּ, הִתְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ חֹם הַיֵּצֶר, וְהִפִּיל אֱלֹהִים בּוֹ אֶת הַתַּאֲוָה לְבִיאָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יִהְיֶה, וְאֶת אֲשֶׁר לֹא יַחְפֹּץ לֹא יִהְיֶה”. הָפַךְ אוֹתָהּ בְּיָדוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, וּפָתַח חִשּׁוּק כֻּתָּנְתָּהּ וְנִגְלְתָה לְעֵינָיו בִּטְנָהּ. הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ וְאֶל שָׁדֶיהָ הַמְּלֵאוֹת וְנִתּוֹסְפָה אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וּתְשׁוּקָתוֹ, וְהִתְחִיל מְעוֹרֵר אוֹתָהּ, וְלֹא הִתְעוֹרְרָה, מִשּׁוּם שֶׁדַּהַנָשׁ הִכְבִּיד אֶת שְׁנָתָהּ. הָיָה קַמַר אַלזַּמָאן מְנַעֲרָהּ וּמְנַעְנְעָהּ וְאוֹמֵר: “חֲבִיבָתִי, הָקִיצִי וּרְאִי מִי אֲנִי, הֲרֵי אֲנִי קַמַר אַלזַּמָאן”. אַךְ הִיא לֹא הֵקִיצָה וְלֹא הֵנִיעָה רֹאשָׁהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְהֵר עַל אוֹדוֹתֶיהָ זְמַן מָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "אִם אֲנִי מְנַחֵשׁ נְכוֹנָה, הֲרֵי זוֹ הִיא הַנַּעֲרָה שֶׁאָבִי מְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיאֵנִי לָהּ, וְעָבְרוּ עָלַי שָׁלשׁ שָׁנִים כְּשֶׁאֲנִי נִמְנָע מִזֶּה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁיָּבוֹא הַבֹּקֶר, אֹמַר לְאָבִי: “הַשֵּׂא אוֹתִי לָהּ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁיָּבוֹא הַבֹּקֶר, אֹמַר לְאָבִי, הַשֵּׂא אוֹתִי לָהּ, וְלֹא אֶתֵּן לַחֲצִי הַיּוֹם לַעֲבֹר, עַד שֶׁאַצְלִיחַ לִדְבַּק בָּהּ וּלְהִתְעַלֵּס בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ”. נָטָה קַמַר אַלזַּמָאן אֶל בֻּדוּר לְנַשְּׁקָהּ. נִרְעֲדָה מַיְמוּנָה הַגִ’נִּית וּבוֹשָׁה. וְאוּלָם הַשֵּׁד דַּהַנָשׁ פָּרַח מִשִּׂמְחָה. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ קַמַר אַלזַּמָאן לְנַשֵּׁק אֶת פִּיהָ הִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי אֱלֹהִים, הִפְנָה אֶת פָּנָיו וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי אַאֲרִיךְ אֶת רוּחִי, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר שֶׁאָבִי, כְּשֶׁכָּעַס עָלַי וְחָבַשׁ אוֹתִי בְּמָקוֹם זֶה, הֵבִיא אֵלַי אֲרוּסָה זוֹ, וְצִוָּה אוֹתָהּ לִישֹׁן בְּצִדִּי לְנַסּוֹתֵנִי בָהּ, וְצִוָּה עָלֶיהָ שֶׁאִם אֲעוֹרֵר אוֹתָהּ לֹא תִתְעוֹרֵר, וְאָמַר לָהּ: ‘אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה בָךְ קַמַר אַלזַּמָאן, תּוֹדִיעִי אוֹתִי’. וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁאָבִי עוֹמֵד מִסְתַּתֵּר בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּאֹפֶן שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתִי וַאֲנִי אֵינִי רוֹאוֹ, וְיִרְאֶה כָּל מַה שֶּׁאֶעֱשֶׂה בְּנַעֲרָה זוֹ, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַבֹּקֶר יוֹכִיחֵנִי וְיֹאמַר לִי: ‘כֵּיצַד אַתָּה אוֹמֵר אֵין לִי חֵפֶץ בְּנִשּׂוּאִין, וְאַתָּה נָשַׁקְתָּ נַעֲרָה זוֹ וְחִבַּקְתָּ אוֹתָהּ’. אֲנִי אֶעֱצֹר אֵפוֹא בְּעַצְמִי שֶׁלֹּא יִגָּלֶה עִנְיָנִי עִם אָבִי, וְלֹא אֶגַּע בָּהּ בְּשָׁעָה זוֹ וְלֹא אֶשְׁעֶה אֵלֶיהָ, זוּלַת מַה שֶּׁאֲנִי לוֹקֵחַ מִמֶּנָּה מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי לְסִימָן וּמַזְכֶּרֶת מִמֶּנָּה, שֶׁיִּשָּׁאֵר בֵּינִי וּבֵינָהּ סִימָן”. הֵרִים קַמַר אַלזַּמָאן אֶת כַּף הַנַּעֲרָה וְנָטַל אֶת¹⁷ טַבַּעְתָּהּ מֵעַל אֶצְבַּע הַזֶּרֶת שֶׁלָּה וְהוּא שָׁוֶה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, שֶׁמִּשְׁבַּצְתָּהּ הָיְתָה מִן הַיְּקָרוֹת שֶׁבַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וַחֲקוּקִים עַל עִגּוּלָהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תְּדַמּוּ כִּי שָׁכַחְתִּי בְּרִיתְכֶם,

יֶאֱרַךְ מַה שֶּׁיֶּאֱרַךְ מִנִּי סוּרְכֶם,

מוֹשְׁלַי, הֵטִיבוּ נָא עִמִּי בְּחַסְדְּכֶם,

מִי יִתְּנֵנִי אֲנַשֵּׁק פִּיכֶם וְלֶחְיְכֶם.

חֵי־אֱלֹהִים, כִּי לֹא אֶעֱזֹב אֶתְכֶם,

וְאִם גַּם מֵחֵשֶׁק תַּעַבְרוּ גְבוּלְכֶם.

הֵסִיר קַמַר אַלזַּמָאן אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל זֶרֶת הַנְּסִיכָה בֻּדוּר, וְשָׂם אוֹתָהּ בְּזִרְתּוֹ וְהִפְנָה אֶת גַּבּוֹ אֵלֶיהָ וְיָשֵׁן. שָׂמְחָה מַיְמוּנָה הַשֵּׁדָה, כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת, וְאָמְרָה לְדַהַנָשׁ וְקַשְׁקָשׁ: “כְּלוּם רְאִיתֶם אֶת אֲהוּבִי קַמַר אַלזַּמָאן, וּמַה שֶׁנָּהַג צְנִיעוּת כְּלַפֵּי נַעֲרָה זוֹ? הֲרֵי זֶה מִשְּׁלֵמוּת מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת. רְאוּ כֵּיצַד הִסְתַּכֵּל בְּנַעֲרָה זוֹ וּבְיָפְיָהּ וּבְחִנָּהּ, וְלֹא חִבֵּק אוֹתָהּ וְלֹא נָגַע בְּיָדוֹ בָהּ, אֶלָּא הִפְנָה אֶת גַּבּוֹ אֵלֶיהָ וְיָשֵׁן”. אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם לָהּ: “רָאִינוּ מַה שֶׁנָּהַג מִן הַשְּׁלֵמוּת”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הָפְכָה מַיְמוּנָה וְעָשְׂתָה עַצְמָהּ פַּרְעוֹשׁ, וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ בִּגְדֵי בֻּדוּר חֲשׁוּקַת דַּהַנָשׁ, וְנָגְעָה בְּשׁוֹקָהּ וְעָלְתָה עַל יְרֵכָהּ, וְנָגְעָה מִתַּחַת לְשָׁרְרָהּ בְּמִדַּת אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת וְעָקְצָה אוֹתָהּ. פָּקְחָה עֵינֶיהָ, הִתְנַשְּׂאָה וְיָשְׁבָה וְרָאֲתָה בָּחוּר יָשֵׁן לְצִדָּהּ וְהוּא נוֹחֵר בִּשְׁנָתוֹ, וְלוֹ לְחָיַיִם כַּלָּנִיּוֹת וְעֵינַיִם הַמְבַיְּשׁוֹת אֶת שְׁחוֹרוֹת־הָעַיִן הַיָּפוֹת שֶׁבְּגַן־עֵדֶן וּפֶה כְּטַבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וְרֹךְ פִּיו מָתוֹק לְטַעַם, וּמוֹעִיל יוֹתֵר מִכָּל תִּרְיָאק, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד מְתָאֲרָיו:

הִתְנַחֲמִי נַפְשִׁי עַל זַיְנָבּ וְנַוָאר¹⁸

בְּשׁוֹשַׁן לֶחִי עֲלֵי הֲדַס כִּשּׁוּת שֵׂעָר.

וָאַשְׁכִּים לְהוּט־אַהֲבַת צְבִי עוֹטֶה קְטִיפָה

בְּאֵין לִי בְּאַהֲבַת בַּת – שֵׁרוֹת חֵפֶץ וּשְׁאִיפָה.

רֵעַ הוּא לִי בִּקְהַל־עָם גַּם בְּסוֹד מְגוּרָי,

תְּמוּרַת רֵעָה שָׁכְנָה חַדְרֵי חַדָרַי,

מְחָרְפִי עַל כִּי אֶת זַיְנָבּ אֶזְנַח,

הֵן צִדְקָתִי בְּרוּרָה כְּאוֹר בֹּקֶר צַח.

הַתְבַקְּשִׁי אֲשֶׁר אֶהְיֶה שָׁבוּי לִשְׁבוּיָה,

בִּמְצוּדָה עֲצוּרָה אוֹ אַחֲרֵי חוֹמָה כְּפוּיָה?

כְּשֶׁרָאֲתָה הַנְּסִיכָה בֻּדוּר אֶת קַמַר אַלזַּמָאן אָחֲזוּ אוֹתָהּ עֶרְגָּה לוֹהֶטֶת וְהִתְפָּעֲלוּת וָחֵשֶׁק. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה בֻּדוּר כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת קַמַר אַלזַּמָאן אָחֲזוּ אוֹתָהּ עֶרְגָּה לוֹהֶטֶת וְהִתְפָּעֲלוּת וָחֵשֶׁק, וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ: “אוֹי שַׁעֲרוּרִיָּה, הֲרֵי זֶה עֶלֶם זָר שֶׁאֵינִי מַכִּירָה אוֹתוֹ, מָה עִנְיָנוֹ שֶׁהוּא יָשֵׁן לְצִדִּי עַל יָצוּעַ אֶחָד?” הִסְתַּכְּלָה בוֹ בְעֵינֶיהָ וְהֶעֱמִיקָה לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ בִּתְכוּנָתוֹ וּבַעֲדִינוּתוֹ, בְּיָפְיוֹ וּבְחִנּוֹ, וְאָמְרָה: “בַּאֲמִתּוּת אֱלֹהִים, אָכֵן עֶלֶם נָאֶה הוּא כַּיָּרֵחַ, הַאֵין זֹאת שֶׁכְּבֵדִי כִּמְעַט נִקְרַע מֵהִתְפָּעֲלוּתִי מִמֶּנּוּ וְנִהְיָה חוֹלֵה אַהֲבַת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ? הוֹי לְחֶרְפָּתִי בִּגְלָלוֹ. אִלּוּ יָדַעְתִּי, שֶׁזֶּה הוּא הָעֶלֶם שֶׁבִּקֵּשׁ מֵאָבִי לָתֵת אוֹתִי לוֹ לְאִשָּׁה, לֹא הָיִיתִי מְשִׁיבָה אֶת פָּנָיו, אֶלָּא הָיִיתִי נִשֵּׂאת לוֹ וְנֶהֱנֵית תָּדִיר מֵחִנּוֹ”. נָתְנָה הַנְּסִיכָה בֻּדוּר תֵּכֶף וּמִיָּד עֵינָהּ בִּפְנֵי קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֲהוּב לִבִּי וְאוֹר עֵינַי עוּרָה מִתְּנוּמָתֶךָ, וְהִתְעַנֵּג עַל יָפְיִי וְחִנִּי”. נִעֲרָה אוֹתוֹ בְּיָדָהּ. נָסְכָה עָלָיו מַיְמוּנָה הַשֵּׁדָה שֵׁנָה, וְהִכְבִּידָה עַל רֹאשׁוֹ בִּכְנָפֶיהָ וְלֹא הֵקִיץ קַמַר אַלזַּמָאן. טִלְטְלָה אוֹתוֹ הַנְּסִיכָה בֻּדוּר בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, שֶׁתִּשְׁמַע לְקוֹלִי, וְתִתְעוֹרֵר מִתְּנוּמָתְךָ, וְתֵּן עֵינְךָ בַּנַּרְקִיס וּבְרַעֲנַנֵּי הָעֲלוּמִים, וְהִתְעַנֵּג עַל גֵּוִי וּצְפוּנִי, וְשַׂחֵק עִמִּי בַּאֲהַבְהָבִים וְשִׁית לִי בַּחֲלָקוֹת וְשׂוֹחֲחֵנִי מֵעַתָּה וְעַד הַבֹּקֶר. קוּם נָא אֲדוֹנִי וְהִשָּׁעֵן עַל הַכַּר וְאַל תִּישָׁן”. לֹא עָנָה אוֹתָהּ קַמַר אַלזַּמָאן כָּל תְּשׁוּבָה, וְלֹא הֵשִׁיב לִדְבָרֶיהָ, אֶלָּא הָיָה נוֹחֵר מִתּוֹךְ שֵׁנָה. אָמְרָה הַנְּסִיכָה בֻּדוּר: “מַה לְּךָ גֵאֶה בְּיָפְיְךָ וְחִנְּךָ וּסְגֻלּוֹתֶיךָ וַעֲדִינוּתְךָ. הֲרֵי כְּשֵׁם שָׁאַתָּה נָאֶה, אַף אֲנִי נָאָה, מַה הוּא שָׁאַתָּה נוֹהֵג אֵפוֹא? כְּלוּם הֵם הֵמָּה שֶׁהוֹרוּךָ לָסוּר מֵעָלַי, וְאָבִי הַזָּקֵן הַמְתֹעָב הוּא שֶׁאָסַר עָלֶיךָ לְדַבֵּר אֵלַי הַלַּילָה הַזֶּה?” פָּקַח קַמַר אַלזַּמָאן אֶת עֵינָיו, וְרָבְתָה עוֹד יוֹתֵר אַהֲבָתָהּ לוֹ, שֶׁהִפִּיל אֱלֹהִים אֶת אַהֲבָתוֹ בְּלִבָּהּ. נָתְנָה בוֹ מֶבָּט שֶׁעוֹרֵר בָּהּ אֶלֶף אֲנָחוֹת וּפָעַם לִבָּהּ, וְנִתְחַלְחֲלוּ מֵעֶיהָ וְרָעֲדָה בְּכָל אֵבָרֶיהָ, וְאָמְרָה לְקַמַר אַלזַּמָאן: “אֲדוֹנִי, דַּבֵּר אֵלַי חֲבִיבִי, שׂוֹחֲחֵנִי אֲהוּבִי, הָשֵׁב לִי תְּשׁוּבָה, וֶאֱמֹר לִי שִׁמְךָ, שֶׁטָּרַפְתָּ אֶת דַּעְתִּי”. וְהָיָה כָל זֶה, וְקַמַר אַלזַּמָאן שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה וְאֵינוֹ עוֹנֶה לָהּ מִלָּה אֶחָת. נֶאֶנְחָה הַנְּסִיכָה בֻּדוּר וְאָמְרָה: “מַה לְּךָ שֶׁדַּעְתְּךָ זָחָה עָלֶיךָ?” טִלְטְלָה אוֹתוֹ וְהָפְכָה יָדוֹ, וְרָאֲתָה אֶת טַבַּעְתָּהּ בְּאֶצְבַּע הַזֶּרֶת שֶׁלּוֹ. זָעֲקָה זְעָקָה גְדוֹלָה וְהִבִּיטָה אֵלָיו בְּחִבָּה: “הֶאָח, הֶאָח, חֵי־אֱלֹהִים שָׁאַתָּה חֲבִיבִי וְאוֹהֵב אוֹתִי, וְאוּלָם דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אַתָּה סָר מִמֶּנִּי מִתּוֹךְ הִתְגַּנְדְּרוּת אַף־עַל־פִּי שָׁאַתָּה בָּאתָ אֵלַי כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה וְלֹא יָדַעְתִּי מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִי, וְהֵסַרְתָּ אֶת טַבַּעְתִּי מֵעַל זִרְתִּי. וְאוּלָם אֲנִי אֵינִי מְסִירָה אֶת טַבַּעְתִּי מֵעַל זִרְתְּךָ”. פָּתְחָה חֵיק כֻּתָּנְתּוֹ וְגָחֲנָה עָלָיו וְנָשְׁקָה אֶת עָרְפּוֹ, וְשָׁלְחָה אֶת יָדָהּ וְחִפְּשָׂה דָבָר שֶׁתִּקַּח אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, וְלֹא מָצְאָה עִמּוֹ דָבָר. רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּלִי מִכְנָסַיִם, שָׁלְחָה יָדָהּ מִתַּחַת לְשׁוּלֵי כֻתָּנְתּוֹ, וּמִשְּׁמְשָׁה בְּצַלְעוֹתָיו, וְהִתְקָרְבָה יָדָהּ אֶל רֹךְ גּוּפוֹ. נִבְקַע לִבָּהּ וְנִתְחַלְחְלוּ קְרָבֶיהָ, שֶׁכֵּן תַּאֲוַת הַנָּשִׁים חֲזָקָה מִתַּאֲוַת הַגְּבָרִים, אַךְ הִיא הִתְבַּיְּשָׁה. הֵסִירָה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל אֶצְבָּעוֹ וְשָׂמָה אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ, תְּמוּרַת טַבַּעְתָּהּ. נָשְׁקָה אוֹתוֹ עַל פִּיו, וְנָשְׁקָה אֶת שְׁתֵּי כַפּוֹת יָדָיו, וְלֹא הִנִּיחָה בוֹ מָקוֹם שֶׁלֹּא נָשְׁקָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ אָסְפָה אוֹתוֹ אֶל חֵיקָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. וְשָׂמָה אַחַת מִשְּׁתֵּי יָדֶיהָ מִתַּחַת לְעָרְפּוֹ, וְאֶת הַשֵּׁנִי מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיוֹ וְיָשְׁנָה לְצִדּוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה בֻּדוּר יָשְׁנָה לְצִדּוֹ שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן, וְאֵרַע מִצִּדָּהּ מַה שֶּׁאֵרַע. וּכְשֶׁרָאֲתָה זֹאת מַיְמוּנָה שָׂמְחָה תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְאָמְרָה לְדַהַנָשׁ: “רָאִיתָ אָרוּר, מַה שֶּׁעָשְׂתָה חֲשׁוּקָתְךָ מִתּוֹךְ אִבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ בַּאֲהוּבִי, וְכֵיצַד נָהַג חֲשׁוּקִי בְּשַׁחְצָנוּת וְהִתְגַנְדְּרוּת, הֲרֵי אֵין סָפֵק שֶׁאֲהוּבִי יָפֶה יוֹתֵר מֵאֲהוּבָתְךָ, וְאוּלָם מְוַתֶּרֶת אֲנִי לְךָ”. כָּתְבָה לוֹ כְּתָב שִׁחְרוּר, וּפָנְתָה אֶל קַשְׁקָשׁ וְאָמְרָה לוֹ: “הִכָּנֵס עִמּוֹ וְשָׂא אֶת אֲהוּבָתוֹ, וַעֲזֹר לוֹ לְהַחֲזִירָה אֶל מְקוֹמָהּ. מִשּׁוּם שֶׁהַלַּיְלָה עָבַר, וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְעָט”. נִגְּשׁוּ דַּהַנָשׁ וְקַשְׁקָשׁ אֶל הַנְּסִיכָה בֻּדוּר, וְנִכְנְסוּ מִתַּחַת לָהּ וְנָשְׂאוּ אוֹתָהּ וְטָסוּ עִמָּהּ וֶהֱבִיאוּהָ לִמְקוֹמָהּ, וְהֶחֱזִירוּהָ לְמִטָּתָהּ. נִשְׁאֲרָה מַיְמוּנָה לְבַדָּהּ מִסְתַּכֶּלֶת בְּקַמַר אַלזַּמָאן כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִן הַלַּיְלָה אֶלָּא מְעָט. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁנִּבְקַע הַשַּׁחַר, הִתְעוֹרֵר קַמַר אַלזַּמָאן מִשְּׁנָתוֹ. פָּנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלֹא מָצָא אֶת הַנַּעֲרָה אֶצְלוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מָה עִנְיָן זֶה? הָיָה אָבִי שׁוֹאֵף לְהַשִּׂיאֵנִי לַנַּעֲרָה הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה אֶצְלִי, וְאַחַר־כָּךְ לָקַח אוֹתָהּ בַּסֵּתֶר, כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת תְּשׁוּקָתִי לְנִשּׂוּאִין!”. קָרָא לַמְשָׁרֵת שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל הַדֶּלֶת וְאָמַר לוֹ: “אָרוּר, קוּם”. קָם הַמְשָׁרֵת כְּשֶׁדַּעְתּוֹ הֲמוּמָה מִן הַשֵּׁנָה. הִגִּישׁ לוֹ אֶת קַעֲרַת הַנְּחשֶׁת וְאֶת כַּד הַמַּיִם. קָם קַמַר אַלזַּמָאן וְנִכְנַס לְבֵית־הַכִּסֵּא וְעָשָׂה צְרָכָיו וְיָצָא וְרָחַץ כַּדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְיָשַב לְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים. הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמְשָׁרֵת וּמְצָאוֹ עוֹמֵד בְּשֵׁרוּתוֹ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ צַוָאבּ, מִי הוּא שֶׁבָּא לְכָאן, וְנָטַל אֶת הַנַּעֲרָה מִצִּדִּי כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן?” אָמַר לוֹ הַמְשָׁרֵת: “אֲדוֹנִי, אֵיזֶה עִנְיָן הוּא הַנַּעֲרָה?” אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה אֶצְלִי הַלַּיְלָה הַזֶּה”. נִתְמַלֵּא הַמְשָׁרֵת חֲרָדָה מִדִּבְרֵי קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר לוֹ: “לֹא הָיְתָה אֶצְלְךָ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ. וּמֵהֵיכָן נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה, כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן עַל הַדֶּלֶת, וְהִיא נְעוּלָה? חֵי־אֱלֹהִים, אֲדונִי, לֹא נִכְנְסוּ אֵלֶיךָ לֹא זָכָר וְלֹא נְקֵבָה”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, עֶבֶד מְתֹעָב, כְּלוּם הִגִּיעַ כֹּחֲךָ אַף אַתָּה הַשֵּׁנִי לַעֲקֹב אוֹתִי, וְאֵין אַתָּה מַגִּיד לִי לְאָן הָלְכָה הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה אֶצְלִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְאֵין אַתָּה מַגִּיד לִי מִי הוּא שֶׁלְּקָחָהּ מִמֶּנִּי?” אָמַר הַמְשָׁרֵת, מָלֵא חֲרָדָה מִפָּנָיו: “חֵי־אֱלֹהִים אֲדוֹנִי, לֹא רָאִיתִי לֹא נַעֲרָה וְלֹא נַעַר”. כָּעַס קַמַר אַלזַּמָאן עַל דִּבְרֵי הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “הֵם לִמְּדוּ אוֹתְךָ מִרְמָה, אָרוּר, גֵּשׁ הֵנָּה”. נִגַּשׁ הַמְשָׁרֵת אֶל קַמַר אַלזַּמָאן תָּפַס בְּצַוְּארוֹנוֹ וְהִכָּהוּ וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ. שָׂם קַמַר אַלזַּמָאן עָלָיו אֶת בִּרְכָּיו, וְרָמַס אוֹתוֹ בְּרַגְלָיו וְחָנַק אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. אַחַר־כָּךְ קָשַׁר אוֹתוֹ בְּחֶבֶל הַבְּאֵר וְהוֹרִיד אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמַּיִם, וְהִשְׁמִיטוֹ, וְהָיוּ אוֹתָם יָמִים יְמֵי קֹר וְחֹרֶף גָּמוּר, וְהִטְבִּיל אוֹתוֹ בַּמַּיִם. מָשָׁה אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם וְחָזַר וְשִׁקְּעוֹ, וְלֹא חָדַל לְהַטְבִּיל אוֹתוֹ מְשָׁרֵת בַּמַּיִם וְלִמְשׁוֹת אוֹתוֹ מִתּוֹכוֹ, כְּשֶׁהַמְשָׁרֵת קוֹרֵא לְעֶזְרָה וְצוֹעֵק וְצוֹוֵחַ, וְקַמַר אַלזַּמָאן אוֹמֵר לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, אָרוּר, אֵינִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ מִבְּאֵר זוֹ, עַד שָׁאַתָּה מַגִּיד לִי בְּעִנְיַן אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה וּמִשְׁפָּטָהּ, וּמִי הוּא שֶׁלָּקַח אוֹתָהּ כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַמַר אַלזַּמָאן אָמַר לַמְשָׁרֵת: “חֵי־אֱלֹהִים, אֵינִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ מִבְּאֵר זוֹ, עַד שָׁאַתָּה מַגִּיד לִי מַה עִנְיָן אוֹתָהּ נַּעֲרָה וְאוֹמֵר לִי, מִי הוּא שֶׁלָּקַח אוֹתָהּ כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן”. כְּשֶׁרָאָה הַמְשָׁרֵת אֶת הַמָּוֶת לְנֶגֶד עֵינָיו, אָמַר לְקַמַר אַלזַּמָאן: “הַצִּילֵנִי מִן הַבְּאֵר, אֲדוֹנִי, וַאֲנִי מַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת”. מָשַׁךְ אוֹתוֹ מִן הַבְּאֵר וְהֶעֱלָהוּ, כְּשֶׁהוּא מִתְעַלֵּף מֵעָצְמַת זֶה שֶׁסָּבַל מִן הַטְּבִיעָה וְהַקֹּר וְהַמַּכּוֹת וְהַיִּסּוּרִים, וְהָיָה רוֹעֵד כְּקָנֶה בְּרוּחַ סְעָרָה. נָקְשׁוּ שִׁנָּיו זוֹ לְזוֹ וְנִתְרַטְּבוּ בְּגָדָיו בַּמַּיִם. כְּשֶׁרָאָה הַמְשָׁרֵת אֶת עַצְמוֹ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, אָמַר לוֹ: “הַנַּח לִי אֲדוֹנִי, שֶׁאֵלֵךְ וְאֶפְשֹׁט אֶת בְּגָדַי וְאֶסְחַט אוֹתָם וַאֲשַׁטַּח אוֹתָם לַשֶּׁמֶשׁ וְאֶלְבַּשׁ אֲחֵרִים. אַחַר־כָּךְ אָבוֹא אֵלֶיךָ מַהֵר וְאַגִּיד לְךָ בִּדְבַר אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה, וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרָהּ”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “הוֹי עֶבֶד מְתֹעָב, אִלּוּלֵא שֶׁרָאִיתָ אֶת הַמָּוֶת עַיִן בְּעַיִן, לֹא הָיִיתָ מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת. צֵא אֵפוֹא לִגְמֹר מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ וַחֲזֹר אֵלַי מַהֵר, וְסַפֵּר לִי סִפּוּר הַנַּעֲרָה וְעִנְיָנָהּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא הַמְשָׁרֵת, כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁנִצַּל, וְלֹא פָסַק מִלָּרוּץ, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן אָבִיו שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן, וּמָצָא אֶת הַמִּשְׁנֶה לְצִדּוֹ כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיַן קַמַר אַלזַּמָאן. שָׁמַע אֶת הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר לַמִּשְׁנֶה: “לֹא יָשַׁנְתִּי בַּלַּיְלָה הַזֶה מִמַּה שֶּׁהָיָה לִבִּי טָרוּד בִּבְנִי קַמַר אַלזַּמָאן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יִקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמִּגְדָּל הָעַתִּיק הַזֶּה. וְלֹא הָיָה בְּמַאֲסָרוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַתַּקָּנָה”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אַל תְּפַחֵד עָלָיו, לֹא יַשִּׂיגֵהוּ דָבָר. הַנַּח אוֹתוֹ חָבוּשׁ מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ, עַד שֶׁיֵּרַךְ מִזְגּוֹ”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה זוֹ, וְהִנֵּה הַמְשָׁרֵת נִכְנַס אֲלֵיהֶם, כְּשֶׁהוּא בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְאָמַר לוֹ: “מוֹשְׁלֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, בִּנְךָ נִכְנַס בּוֹ שִׁגָּעוֹן, וּכְבָר עָשָׂה בִי מַעֲשִׂים אֵלֶּה, וְאָמַר לִי: “נַעֲרָה לָנָה אֶצְלִי הַלַּיְלָה, וְהָלְכָה מִמֶּנִּי בַּסֵּתֶר. הַגֵּד לִי מֶה הָיָה אִתָּהּ?” וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה בִּדְבַר בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן, צָעַק וְאָמַר: “הוֹי בְּנִי”, וְכָעַס עַל הַמִּשְׁנֶה שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְעִנְיָנִים אֵלֶּה, כַּעַס רַב, וְאָמַר לוֹ: “קוּם וּבְדֹק לִי עִנְיַן בְּנִי קַמַר אַלזַּמָאן”. יָצָא הַמִּשְׁנֶה וְהוּא נִתְקָל בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו מִפַּחְדּוֹ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהָלַךְ עִם הַמְשָׁרֵת אֶל הַמִּגְדָּל, וְהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עָלְתָה. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֶל קַמַר אַלזַּמָאן וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב עָל הָעֶרֶשׂ וְקוֹרֵא קֻרְאָן. נָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה שָׁלוֹם וְיָשַׁב לְצִדּוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הָעֶבֶד הַמְתֹעָב הַזֶּה הוֹדִיעַ לָנוּ דָבָר שֶׁהִדְרִיךְ אֶת מְנוּחָתֵנוּ וְהֶחֱרִיד אוֹתָנוּ, וְכָעַס הַמֶּלֶךְ מִזֶּה”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “הַמִּשְׁנֶה, וּמָה הוּא זֶה שֶׁאָמַר לָכֶם עַל אוֹדוֹתַי, עַד שֶׁהִדְרִיךְ אֶת מְנוּחַת אָבִי? הֲרֵי לְפִי הָאֱמֶת לֹא הִדְרִיךְ אֶלָּא הוּא אֶת מְנוּחָתִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הוּא בָא בְּמַצָּב מְשֻׁנֶּה, וְאָמַר לָנוּ דְבָרִים, שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתְךָ אֱלֹהִים מֵהֶם, וְשִׁקֵּר לָנוּ עַל אוֹדוֹתֶיךָ דְבָרִים שֶׁלֹּא יָאֶה לְהַזְכִּירָם. יָשֵׂם אֱלֹהִים שָׁלוֹם לַעֲלוּמֶיךָ וְשִׂכְלְךָ הַמְיֻשָּׁב וּלְשׁוֹנְךָ הַצֶּחָה, וְחָלִילָה הוּא שֶׁיֵּצֵא מֵאִתְּךָ דָבָר מְגֻנֶּה”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “הַמִּשְׁנֶה, וּמָה הוּא זֶה שֶׁאָמַר עֶבֶד מְתֹעָב זֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הוּא הוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁהִשְׁתַּגַּעְתָּ, וְאָמַרְתָּ לוֹ: הָיְתָה אֶצְלִי נַעֲרָה בַּלַּיְלָה שֶׁעָבָר'. כְּלוּם אָמַרְתָּ לַמְשָׁרֵת דְּבָרִים אֵלֶּה?” כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה: “עַכְשָׁו נִתְבָּרֵר לִי הַדָּבָר שֶׁאַתֶּם הוֹרֵיתֶם לַמְשָׁרֵת אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “עַכְשָׁו נִתְבָּרֵר לִי, שֶׁאַתֶּם שֶׁהוֹרֵיתֶם לַמְּשָׁרֵת אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ וַאֲסַרְתֶּם עָלָיו לְהַגִּיד לִי בִּדְבַר הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה אֶצְלִי הַלַּיְלָה. וְאוּלָם אַתָּה, הַמִּשְׁנֶה, פִּקֵּחַ יוֹתֵר מִן הַמְשָׁרֵת, הַגֵּד לִי אֵפוֹא מִיָּד, לְאָן הָלְכָה הַנַּעֲרָה הַיָּפָה שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה בְּעַרְשִׂי הַלַּיְלָה? שֶׁהֲרֵי אַתֶּם שֶׁשְּׁלַחְתֶּם אוֹתָהּ אֶצְלִי וְצִוִּיתֶם עָלֶיהָ שֶׁתָּלוּן בְעַרְשִׂי, וְיָשַׁנְתִּי עִמָּהּ עַד הַבֹּקֶר, וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי לֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ. הֵיכָן הִיא אֵפוֹא עַכְשָׁו?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אֲדוֹנִי, קַמַר אַלזַּמָאן, יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים סָבִיב לְךָ לְסִתְרָה עָלֶיךָ. לֹא שָׁלַחְנוּ אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה אָדָם, וַהֲרֵי יָשַׁנְתָּ יְחִידִי, וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה עָלֶיךָ, וְהַמְשָׁרֵת יָשֵׁן מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, וְלֹא בָאָה אֵלֶיךָ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ. שׁוּבָה אֵפוֹא לְבִינָתְךָ, אֲדוֹנִי, וְאַל תַּטְרִיד דַּעְתְּךָ”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן, וּכְבָר כָּעַס עַל דְּבָרָיו: “הַמִּשְׁנֶה, הֲרֵי נַעֲרָה זוֹ אֲהוּבָתִי הִיא, וְהִיא הַנָּאָה, בַּעֲלַת הָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַלְּחָיַיִם הָאֲדֻמּוֹת, שֶׁחִבַּקְתִּי אוֹתָהּ הַלַּיְלָה”. תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה עַל דִּבְרֵי קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם רָאִיתָ אוֹתָהּ נַעֲרָה הַלַּיְלָה בְּעֵינֶיךָ בְּהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹם?” אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “זָקֵן מְתֹעָב, כְּלוּם מְדַמֶּה אַתָּה שֶׁרְאִיתִיהָ בְּאָזְנַי? אָכֵן רְאִיתִיהָ בְּעֵינַי בְּהָקִיץ, וַהֲפַכְתִּיהָ בְּיָדִי וְנִשְׁאַרְתִּי נֵעוֹר עִמָּהּ חֲצִי לַיְלָה שָׁלֵם, כְּשֶׁאֲנִי סוֹכֶה בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וּסְגֻלּוֹתֶיהָ וְגִנְדּוּרָהּ. וְאוּלָם אַתֶּם צִוִּיתֶם עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תְדַבֵּר אֵלַי, וְעָשְׂתָה עַצְמָהּ יְשֵׁנָה, וְיָשַׁנְתִּי לְצִדָּהּ עַד הַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ הֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי וְלֹא מְצָאתִיהָ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֲדוֹנִי, קַמַר אַלזַּמָאן, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁרָאִיתָ דָבָר זֶה בַּחֲלוֹם, וְתַעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת הֵם אוֹ דִמְיוֹנוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָכַל מַאֲכָלִים מְשֻׁנִּים, אוֹ מַדּוּחֵי הַשָּׂטָן הַמְגֻנֶּה”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: "זָקֵן מְתֹעָב, כֵּיצַד זֶה אַתָּה מְהַתֵּל בִּי גַם אַתָּה הַשֵּׁנִי וְאוֹמר לִי: ‘אֶפְשָׁר תַּעְתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת הֵם’, עִם זֶה שֶׁהַמְשָׁרֵת הוֹדָה לִי בִּדְבַר הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, וְאָמַר לִי: ‘עַכְשָׁו אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ וּמְסַפֵּר לְךָ עִנְיָנָהּ?’. קָם קַמַר אַלזַּמָאן מִיָּד וְנִגַּשׁ אֶל הַמִּשְׁנֶה וְתָפַס אֶת זְקָנוֹ בְּיָדוֹ, וְהָיָה זְקָנוֹ אָרֹךְ. הֶחֱזִיק בּוֹ קַמַר אַלזַּמָאן וְכָרַךְ אוֹתוֹ עַל יָדוֹ וּמְשָׁכוֹ בוֹ, וְהִפִּיל אוֹתוֹ מֵעַל הָעֶרֶשׂ וֶהֱטִילוֹ לָאָרֶץ, עַד שֶׁחָשׁ הַמִּשְׁנֶה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת מֵעֹז מַה שֶׁמָּרַט אֶת זְקָנוֹ. לֹא פָסַק קַמַר אַלזַּמָאן לִרְמֹס אֶת הַמִּשְׁנֶה בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו וְלִטְפֹּחַ בְּיָדָיו עַל מַפְרַקְתּוֹ עַד שֶׁכִּמְעַט הֵמִית אוֹתוֹ. אָמַר הַמִּשְׁנֶה בְּלִבּוֹ: “אִם הָעֶבֶד, הַסָּרִיס, הִצִּיל עַצְמוֹ מִבָּחוּר זֶה הַמְשֻׁגָּע עַל־יְדֵי שֶׁקֶר. הֲרֵי אֲנִי רָאוּי לְכָךְ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, הִנֵּה אַצִּיל גַּם אֲנִי אֶת עַצְמִי בְּשֶׁקֶר, שֶׁאִם לָאו הוּא הוֹרְגֵנִי. הָבָה אֵפוֹא וַאֲשַׁקֵּר וְאַצִּיל נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ, שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא, וְאֵין לְהַטִּיל סָפֵק בְּשִׁגְעוֹנוֹ”. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה אֶל קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַל נָא תָשֶׁת עָלַי חַטָּאת, שֶׁאָבִיךָ הוּא שֶׁצִּוַּנִי לְהַסְתִּיר מִמְּךָ עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ, וַאֲנִי עַכְשָׁו רְפֵה־אוֹנִים וְתַשׁ כֹּחִי מִן הַמַּכּוֹת, שֶׁאִישׁ זָקֵן אֲנִי, וְאֵין לִי כֹחַ לָשֵׂאת אֶת הַמַּכּוֹת. הַמְתֵּן לִי אֵפוֹא קְצָת עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָדַל מֵהַכּוֹת אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מַגִּיד לִי עִנְיַן אוֹתָהּ נַעֲרָה אֶלָּא אַחֲרֵי הַמַּכּוֹת וְהָעֶלְבּוֹן? קוּם אֵפוֹא, זָקֵן מְתֹעָב, סַפֵּר לִי עִנְיָנָהּ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שׁוֹאֵל אַתָּה בִּדְבַר אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה בַּעֲלַת הַפָּנִים הַיָּפוֹת וְהַגִּזְרָה הַשְּׁלֵמָה?” אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “הֵן, הַגֵּד נָא לִי הַמִּשְׁנֶה, מִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ אֵלַי וְהִשְׁכִּיב אוֹתָהּ אֶצְלִי, וְהֵיכָן הִיא עַכְשָׁו, שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי אֵלֶיהָ בְּעַצְמִי. וְאִם אָבִי הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן הוּא שֶׁעָשָׂה עִמִּי מַעֲשֶׂה זֶה, וְהֶעֱמִידַנִי בְּנִסָּיוֹן עַל־יְדֵי נַעֲרָה יָפָה זוֹ, כְּדֵי לְהַשִּׂיאֶנָהּ לִי, הֲרֵי אֲנִי מַסְכִּים לָשֵׂאת אוֹתָהּ וְלָשִׂים קֵץ לְעִנּוּיַי, שֶׁכֵּן לֹא נָהַג עִמִּי כָּל מִנְהָג זֶה כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל שֶׁסֵּרַבְתִּי לָשֵׂאת אִשָּׁה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִצִּית בְּנַפְשִׁי תְּשׁוּקָה לְנַעֲרָה זוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הִסְתִּיר אוֹתָהּ מִמֶּנִּי. וַהֲרֵי אֲנִי מַסְכִּים לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה, וְשׁוּב אֲנִי אוֹמֵר: מַסְכִּים אֲנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. הוֹדַע אֵפוֹא לְאָבִי, אַתָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת הַדָּבָר, וְיָעֵץ אוֹתוֹ לְהַשִּׂיא לִי נַעֲרָה זוֹ, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה בְּזוּלָתָהּ, וְלִבִּי לֹא יֹאהַב אֶלָּא אוֹתָהּ. קוּם מֵעַתָּה וּמַהֵר אֶל אָבִי וְיָעֵץ אוֹתוֹ שֶׁיְּמַהֵר בְּנִשּׂוּאַי, וְאַחַר־כָּךְ שׁוּב אֵלַי בְּקָרוֹב, מִיָּד”. לֹא הֶאֱמִין הַמִּשְׁנֶה בְּהַצָּלָה מִיַּד קַמַר אַלזַּמָאן עַד שֶׁיָּצָא מִן הַמִּגְדָּל כְּשֶׁהוּא רָץ, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה יָצָא מִן הַמִּגְדָּל וְרָץ, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בִּמְבוּכָה, וּמִי הוּא שֶׁפָּגַע בְּךָ בְּרָעָתוֹ עַד שֶׁבָּאתָ נִבְהָל?” אָמַר: “הַמֶּלֶךְ, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה אֲנִי מֵבִיא לְךָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הִיא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁבִּנְךָ קַמַר אַלזַּמָאן נִכְנַס בּוֹ שִׁגָּעוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה הָפַךְ הָאוֹר בְּפָנָיו לְחשֶׁךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, בָּאֵר לִי טִיב שִׁגְעוֹנוֹ שֶׁל בְּנִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאָמַר בְּנוֹ, וְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת כָּל מַהֲלַךְ הַדְּבָרִים. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׂמַח הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ בְּשִׂים לֵב לִבְשׂוֹרָתְךָ הַטּוֹבָה שֶׁבִּשַּׂרְתַּנִי בְּשִׁגְעוֹן בְּנִי שָׂכָר לְהַתִּיז רֹאשְׁךָ, וַהֲסָרַת חַסְדִּי מֵאִתְּךָ, אַתָּה הַמְתֹעָב בַּמִּשְׁנִים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּנְּסִיכִים, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שָׁאַתָּה סִבַּת שִׁגְעוֹנוֹ שֶׁל בְּנִי בַּעֲצָתְךָ וּבְדַעְתְּךָ הָעֲלוּבָה, שֶׁיָּעַצְתָּ אוֹתִי בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף. וְאִם אָמְנָם תָּבוֹא עַל בְּנִי צָרָה וְשִׁגָּעוֹן, אֶתְקַע אוֹתְךָ בְּמַסְמְרִים עַל הַכִּפָּה וְאֶתֵּן לְךָ לִטְעֹם טַעַם הַפֻּרְעָנוּת”. הִתְנַשֵּׂא הַמֶּלֶךְ וְקָם עַל רַגְלָיו וְלָקַח אֶת הַמִּשְׁנֶה עִמּוֹ וְנִכְנַס אִתּוֹ אֶל הַמִּגְדָּל שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן בְּתוֹכוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו קָם קַמַר אַלזַּמָאן עַל רַגְלָיו לִכְבוֹד אָבִיו וְיָרַד מַהֵר מֵעַל הָעֶרֶשׂ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עָלָיו, וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אַחַר־כָּךְ חָזַר לַאֲחוֹרָיו וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, וְיָדָיו שְׁלוּבוֹת לוֹ מַאֲחוֹרָיו, לִפְנֵי אָבִיו, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ זְמַן שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ אֶל אָבִיו, וְשָׁטְפוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו וְזָרְמוּ עַל לֶחְיוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אִם חֵטְא חָטָאתִי לִפְנֵי כֵן

לָכֶם, וָאַעַשׂ מַעַשׂ לֹא יִתָּכֵן,

הִנֵּה שָׁב אֲנִי מֵאֲשֶׁר פָּשַׁעְתִּי, וַחֲנִינַתְכֶם

רַבָּה לְהָכִיל מֵרַע בָּא מְבַקֵּשׁ סְלִיחַתְכֶם.

בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ וְחִבֵּק אֶת בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ עַל הָעֶרֶשׂ. אַחַר כָּךְ פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה בְּעֵין זַעַם, וְאָמַר לוֹ: “כֶּלֶב הַמִּשְׁנִים, כֵּיצַד זֶה אָמַרְתָּ עַל בְּנִי שֶׁהוּא כָךְ וְכָךְ וְהִבְהַלְתָּ אֶת לִבִּי עָלָיו?” אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַה שֵּׁם הַיּוֹם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ: “אָבִי, הַיּוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת וּמָחָר יוֹם רִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו יוֹם שֵׁנִי וְאַחֲרָיו יוֹם שְׁלִישִׁי וְאַחֲרָיו יוֹם רְבִיעִי, וְאַחֲרָיו יוֹם חֲמִישִׁי וְאַחֲרָיו יוֹם הַשִּׁשִּׁי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּנִי, קַמַר אַלזַּמָאן, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂם לְךָ שָׁלוֹם. מַה שֵּׁם הַחֹדֶשׁ הַזֶּה שֶׁאָנוּ בוֹ בְּעַרְבִית?” אָמַר לוֹ: “ד’וּ אלְקַעְדָה, וְיָבוֹא אַחֲרָיו ד’וּ אלְחִגָּ’ה וְאַחֲרָיו אַלְמֻחַרְרָם וְאַחֲרָיו צַפַר וְאַחֲרָיו רַבִּיעַ הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו רַבִּיעַ הַשֵּׁנִי וְאַחֲרָיו גֻ’מָאדִי הָרִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו גֻ’מָאדִי הַשֵּׁנִי וְאַחֲרָיו רַגַ’בּ וְאַחֲרָיו שַׁעְבָּאן וְאַחֲרָיו רַמַד’אן וְאַחֲרָיו שַׁוָּאל”. שָׂמַח בָּזֶה הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְיָרַק בִּפְנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן רַע, כֵּיצַד זֶה אַתָּה סוֹבֵר שֶׁבְּנִי קַמַר אַלזַּמָאן הִשְׁתַּגַּע, וּמַצַּב הַדְּבָרִים הוּא שֶׁלֹּא הוּא שֶׁהִשְׁתַּגַּע אֶלָּא אַתָּה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵנִיעַ הַמִּשְׁנֶה אֶת רֹאשׁוֹ וּבִקֵּשׁ לְדַבֵּר, וְאוּלָם הֵשִׁיב בְּדַעְתּוֹ שֶׁיַּמְתִּין קְצָת, שֶׁיִּרְאֶה מַה הוּא שֶׁיִּהְיֶה. אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ: “בְּנִי, מַה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ אֶל הַמְשָׁרֵת וְאֶל הַמִּשְׁנֶה, כְּשֶׁאָמַרְתָּ לָהֶם: ‘הָיִיתִי יָשֵׁן אֲנִי וְנַעֲרָה יָפָה הַלַּיְלָה הַזֶּה’. מַה טִּיבָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ שֶׁהִזְכַּרְתָּ?” צָחַק קַמַר אַלזַּמָאן לְדִבְרֵי אָבִיו וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, דַּע שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בִּי כֹחַ לִסְבֹּל אֶת הַמַּהֲתַלּוֹת, אַל תּוֹסִיפוּ לִי אֵפוֹא עוֹד אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת, שֶׁכְּבָר קָצְרָה רוּחִי מִמָּה שֶּׁאַתֶּם עוֹשִׂים עִמִּי. וְדַע אָבִי, שֶׁהִסְכַּמְתִּי לְנִשּׂוּאִין, אֶלָּא בִּתְנָאי שֶׁתַּשִּׂיאֵנִי אוֹתָהּ נַעֲרָה שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה אֶצְלִי הַלַּיְלָה הַזֶּה, שֶׁכֵּן נִתְבָּרֵר לִי שָׁאַתָּה הוּא שֶׁשְּׁלַחְתָּהּ אֵלַי, וְעוֹרַרְתָּ אֶת תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיהָ, וְאַחֲרֵי־כֵן שָׁלַחְתָּ אֵלֶיהָ לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר וְלָקַחְתָּ אוֹתָהּ מֵאֶצְלִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים סִתְרָה סְבִיבֶיךָ, בְּנִי, וְיָשִׂים אֱלֹהִים שָׁלוֹם לְשִׂכְלְךָ מִן הַשִּׁגָּעוֹן”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן אָמַר לִבְנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “יְהִי שֵׁם אֱלֹהִים סִתְרָה סְבִיבֶיךָ, וְיָשֵׂם אֱלֹהִים שָׁלוֹם לְשִׂכְלְךָ מִן הַשִּׁגָּעוֹן, אֵיזֶה דָבָר הוּא נַעֲרָה זוֹ שָׁאַתָּה סוֹבֵר שֶׁאֲנִי שְׁלַחְתִּיהָ אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְאַחַר־כָּךְ שָׁלַחְתִּי וְלָקַחְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר? בְּנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם בְּעִנְיָן זֶה. וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ, שֶׁתַּגִּיד לִי אִם תַּעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת הֵם בִּגְלַל מָזוֹן רָע? שֶׁכֵּן לַנְתָּ הַלַּיְלָה הַזֶּה כְּשֶׁאַתָּה עָסוּק בְּמַחְשַׁבְתְּךָ בְּנִשּׂוּאִין וּמְהַרְהֵר בְּעִנְיָנָם. יַעְכֹּר אֱלֹהִים אֶת הַנִּשׂוּאִין וְשַׁעְתָּם, וְיַעְכֹּר אֶת זֶה שֶׁיְּעָצַנִי עַל אוֹדוֹתָם. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שָׁאַתָּה רוּחֲךָ נֶעְכָּרָה מִפְּאַת הַנִּשּׂוּאִין, וְרָאִיתָ בַּחֲלוֹם נַעֲרָה יָפָה מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ, וְהִנְּךָ מַאֲמִין בְּדַעְתְּךָ שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ בְּהָקִיץ, וְכָל זֶה בְּנִי תַּעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה, וְהִשָּׁבַע לִי בֵאלֹהִים הַבּוֹרֵא וְיוֹדֵעַ כֹּל, הַמְרוֹצֵץ עָרִיצִים וּמְחַזֵּק וּמְכַלֶּה פָּרִיצִים, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל דְּבַר הַנַּעֲרָה וּמְקוֹמָהּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּת הָאַדִּיר אֱלֹהֵי משֶׁה וְאַבְרָהָם, שֶׁאֵין לִי כָּל יְדִיעָה בָּזֶה, וְאֶפְשָׁר שֶׁתַּעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת הֵם שֶׁרָאִיתָ בִּשְׁנָתְךָ”. אָמַר קַמַר אַלזַּמָאן לְאָבִיו: “אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, שֶׁיְּבָרֵר לְךָ שֶׁזֶּה הָיָה בְהָקִיץ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן אָמַר לְאָבִיו: “אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל שֶׁיְּבָרֵר לְךָ, שֶׁזֶּה הָיָה בְהָקִיץ, וַהֲרֵינִי שׁוֹאַלְךָ, כְּלוּם אֵרַע לְאָדָם שֶׁרָאָה עַצְמוֹ בַּחֲלוֹם נִלְחָם, וְנִלְחַם מִלְחָמָה קָשָׁה, וְאַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּמָצָא בְּיָדוֹ חֶרֶב מְגֹאֶלֶת בְּדָם?” אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, לֹא יִקְרֶה כָזֹאת”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “אֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי, הַיְנוּ, שֶׁרָאִיתִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה כְּאִלּוּ הֱקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמָצָאתִי נַעֲרָה יְשֵׁנָה לְצִדִּי וְגִזְרָתָהּ כְּגִזְרָתִי וּדְמוּתָהּ כִּדְמוּתִי, וְחִבַּקְתִּי אוֹתָהּ וְהֶחֱזַקְתִּי אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי יָדַי, וְלָקַחְתִּי טַבַּעְתָּהּ וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעִי, וְלָקְחָה הִיא טַבַּעְתִּי וְשָׂמָה אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ, וּמָנַעְתִּי עַצְמִי מִנְּגֹעַ בָּהּ מִתּוֹךְ בּוּשָׁה בְּפָנֶיךָ, שֶׁדִּמִּיתִי שָׁאַתָּה הוּא שֶׁשָּׁלַחְתָּ אוֹתָהּ וְהִסְתַּתַּרְתָּ בְּמָקוֹם אֶחָד, לִרְאוֹת מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, וּבשְׁתִּי מִשּׁוּם כָּךְ לְנַשְּׁקָהּ עַל פִּיהָ מִתּוֹךְ בּוּשָׁה מִפָּנֶיךָ. שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי שָׁאַתָּה מְנַסֶּה אוֹתִי בָהּ, לְעוֹרֵר בִּי חֵשֶׁק לְנִשׂוּאִין. וְאַחַר כָּךְ הִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי עִם אוֹר הַבֹּקֶר, וְלֹא מָצָאתִי כָל עִקְּבוֹת הַנַּעֲרָה, וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד עַל עִנְיָנָהּ, וְאֵרַע לִי עִם הַמְשָׁרֵת וְהַמִּשְׁנֶה מַה שֶּׁאֵרַע. כֵּיצַד יִהְיֶה אֵפוֹא עִנְיָן זֶה שֶׁקֶר, מֵאַחֲרֵי שֶׁדְּבַר הַטַּבַּעַת אֱמֶת? וְאִלּוּלֵא הַטַּבַּעַת הָיִיתִי חוֹשֵׁב שֶׁחֲלוֹם הוּא, וַהֲרֵי טַבַּעְתָּהּ בְּזִרְתִּי עַכְשָׁו, הִסְתַּכֵּל נָא הַמֶּלֶךְ בַּטַּבַּעַת, כַּמָּה שָׁוְיָהּ”. הוֹשִׁיט קַמַר אַלזַּמָאן אֶת הַטַּבַּעַת לְאָבִיו, נָטַל אוֹתָהּ וְהָפַךְ בָּהּ. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ: "אָמְנָם טַבַּעַת זוֹ דָבָר עָצוּם הוּא וְעִנְיָן נִכְבָּד. וְאָכֵן מַה שֶׁקָּרָה לְךָ בַּלַּיְלָה הַזֶּה עִם הַנַּעֲרָה עִנְיָן מְסֻבָּךְ הוּא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן נִכְנַס אֵלֵינוּ נָכְרִי זֶה, וְלֹא גָּרַם לְכָל זֶה כֻלּוֹ אֶלָּא הַמִּשְׁנֶה. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, בְּנִי, שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ, אֶפְשָׁר יָגֹל אֱלֹהִים מֵעָלֶיךָ יִסּוּרֵי־נֶפֶשׁ אֵלֶּה, וְיָבִיא לְךָ רְוָחָה אַחֲרֵי צָרָה, שֶׁכְּבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אֶפְשָׁר וְאוּלַי הַגּוֹרָל רִסְנוֹ יַהֲפֹךְ

וְטוֹב יָבִיא, שֶׁהַגּוֹרָל קַנַּאי מָלֵא תוֹךְ,

וְתִצְלַחְנָה תִקְווֹתַי, וַחֲפָצַי יִמָּלְאוּ

שֶׁאַחֲרֵי עִנְיָנִים, אֲחֵרִים יֶאֶרְעוּ.

בְּנִי, עַכְשָׁו נוֹכַחְתִּי, שֶׁאֵין בְּךָ שִׁגָּעוֹן. וְאוּלָם מֻפְלָא הוּא מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ, וְאוּלָם עִנְיָנְךָ לֹא יַחֲשֹף לְךָ אֶלָּא אֱלֹהִים". אָמַר קַמַר אַלזַּמָאן לְאָבִיו: “אָבִי, בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתַּחֲקֹר וְתִדְרשׁ לִי עַל אוֹדוֹת נַעֲרָה זוֹ, וּמַהֵר לַהֲבִיאָה, שֶׁאִם לֹא, אֲנִי מֵת מִשִּׁבְרוֹן לֵב”. אַחַר־כָּךְ הֶרְאָה קַמַר אַלזַּמָאן הִתְרַגְּשׁוּת, וּפָנָה אֶל אָבִיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם הָיָה וִעוּדְכֶם לְדֶבֶק מְזֻיָּף,

בִּתְנוּמָה הִתְחַבָּרוּ אוֹ בַקְּרוּ נִכְסָף.

אָמְרוּ: וְאֵיךְ תְּבַקֵּר דְּמוּת חֲזוֹן־לַיִל עֵין אָדָם,

אֲשֶׁר יְשֹׁן נִמְנַע מִמֶּנּוּ וְהָחֳרָם?

אַחֲרֵי שֶׁאָמַר קַמַר אַלזַּמָאן בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, נָשָׂא עֵינָיו אֶל אָבִיו, שְׁפַל רוּחַ וְנִשְׁבָּר. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן אַחֲרֵי שֶׁאָמַר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה בָּכָה וְקוֹנֵן וְנֶאֱנַח, שֶׁלִּבּוֹ הָיָה שָׁבוּר. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

עִמְדוּ עַל מִשְׁמָר מִפְּנֵי מֶבָּטָהּ כִּי קוֹסֵם הִנֵּהוּ,

וְלֹא יִמָּלֵט זֶה אֲשֶׁר בְּאוֹר עֵינָהּ תִּפְגָּעֵהוּ.

וְאַל תִּפָּתוּ אַחֲרֵי רַכּוֹת מִלֶּיהָ תְּמַלֵּל,

כִּי יַיִן חָרִיף אֶת הַדַּעַת יְבַלְבֵּל.

הָעֲנֻגָּה, אִלּוּ גַּם וְרָדִים בְּלֶחְיָהּ נָגָעוּ,

בָּכְתָה, וַחֲרָבוֹת מְרוּטוֹת מִגַּלְגַּל עֵינָהּ הוֹפִיעוּ.

וְאִלּוּ רַק בַּחֲלוֹם רוּחַ זֶפִיר בְּאַרְצָהּ עָבָר,

נָסַע מֵאַרְצָהּ עַד עוֹלָם בֹּשֶׂם מְקֻטָּר.

יִתְאוֹנְנוּ עַל צְלִיל אַבְנֵטָהּ רְבִידֶיהָ,

נֶאְלַם מֵעַל זְרוֹעוֹתֶיהָ קוֹל צְמִידֶיהָ.

וְעֵת נִכְסְפוּ שֵׁרוֹתֶיהָ נַשֵּׁק נְזָמֶיהָ,

נִגְלוּ לְעֵין יְדִידוּת כָּל צְפוּנֶיהָ.

וְלִי מְחָרֵף אַהֲבָתִי אוֹתָהּ לֹא יָבִין.

וּמַה מּוֹעִיל בְּמַבָּטִים אִם תְּבוּנָה אָיִן.

מְחָרְפִי, לֹא בְּצֶדֶק שָׁפַטְתָּ, יָרִיב בְּךָ אֱלֹהִים,

מוּל יֹפִי כָּזֶה יֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים הָרוֹאִים.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, אָמַר הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ: "מֶלֶךְ הַזְּמָן, עַד מָתַי תִּהְיֶה עָצוּר מִן הַצָּבָא אֵצֶל בִּנְךָ קַמַר אַלזַּמָאן. אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁמִּשְׁטַר הַמַּמְלָכָה יְהֵא נִפְסָד לְךְ¹⁹ בְּסִבַּת רִחוּקְךָ מֵרַבֵּי מַלְכוּתְךָ. וְהֶחָכָם, הֲרֵי כְּשֶׁגּוּפוֹ כּוֹאֵב מִמַּחֲלוֹת שׁוֹנוֹת, עָלָיו לְהַתְחִיל בְּרִפּוּיָן שֶׁל הַקָּשׁוֹת שֶׁבָּהֶן. וַעֲצָתִי הִיא, שֶׁתַּעֲבִיר אֶת בִּנְךָ מִמָּקוֹם זֶה אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁבְּבֵית־הַמֶּמְשָׁלָה הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיָּם, וְתִפְרשׁ בּוֹ אֵצֶל בִּנְךָ, וּתְסַדֵּר תַּהֲלוּכָה חֲגִיגִית וְאֶת הַטֶּקֶס הַצְּבָאִי בְּכָל שָׁבוּעַ יוֹמַיִם בְּיוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, וְיִכָּנְסוּ אֵליךָ בָּהֶם הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף, וּמוֹשְׁלֵי הַמְּחוֹזוֹת וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְהַפַּמַּלְיָא שֶׁל הַמַּלְכוּת וּבַעֲלֵי הַמִּשְׂרוֹת וּשְׁאָר הַצָּבָא וְהַנְּתִינִים מַצִּיעִים לִפְנֵי הַמֶלֶךְ עִנְיָנֵיהֶם, וּתְמַלֵּא צָרְכֵיהֶם וְתִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם, וְתִשָּׂא וְתִתֵּן עִמָּהֶם וּתְצַוֶּה וְתֶאֱסֹר, וּשְׁאֵרִית הַשָּׁבוּעַ תִּהְיֶה אֵצֶל בִּנְךָ קַמַר אַלזַּמָאן, וְאַל תַּפְסִיק מִמַּצָּב זֶה עַד שֶׁיָּבִיא אֱלֹהִים רֶוַח לְךָ וְלוֹ. וְאַל תִּרְאֶה עַצְמְךָ בָּטוּחַ מִפְּנֵי פִגְעֵי הַזְּמַן וְצָרוֹת הַמְּאֹרָעוֹת, שֶׁכֵּן הַנָּבוֹן עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר תָּמִיד, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

חָשַׁבְתָּ טוֹבוֹת עַל יָמִים עֵת טֹבוּ,

וְלֹא חָשַׁשְׁתָּ לְרָעוֹת בַּגּוֹרָל יָבוֹאוּ.

וְשָׁלוֹם אָצְלוּ לְךָ הַלֵּילוֹת וַתִּפָּת אַחֲרֵיהֶם,

אַךְ עִם זֹךְ הַלֵּילוֹת יֵשׁ אֲשֶׁר יָעִיבוּ שְׁמֵיהֶם.

הוֹי קְהַל הָאָדָם, אִם הַזְּמַן לְךָ עָזָר,

הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה אֲשֶׁר תְּהֵא נִזְהָר.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן מִפִּי הַמִּשְׁנֶה דְּבָרִים אֵלֶּה, מָצָא אוֹתָם נְכוֹחִים וְעֵצָה טוֹבָה לְתוֹעַלְתּוֹ, וְעָשׂוּ עָלָיו רשֶׁם, שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמִּשְׁטַר הַמַּמְלָכָה יְהֵא נִפְסָד לוֹ. קָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְצִוָּה לְהַעֲבִיר אֶת בְּנוֹ מִמָּקוֹם זֶה אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁבְּבֵית־הַמֶּמְשָׁלָה הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיָּם. וְהַגִּישָׁה אֵלָיו עַל מַעֲבָר הַיָּם, רָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. וּבִמְעוֹנוֹת הָאַרְמוֹן חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים אֶל הַיָּם, וְהָיְתָה רִצְפַת²⁰ אוֹתוֹ אַרְמוֹן מְרֻצֶּפֶת שַׁיִשׁ מְגֻוָּן, וְתִקְרָתוֹ מְשׁוּחָה בַּמְפֹאָר בַּשָּׁשַׁר מִכָּל גָּוֶן, עִם פִּתּוּחֵי זָהָב וְסִמְפּוֹרְיָן. הִצִּיעוּ לְקַמַר אַלזַּמָאן שְׁטִיחֵי מֶשִׁי, וְצִפּוּ אֶת הַקִּירוֹת קְטִיפָה, וְשִׁלְשְׁלוּ וִילוֹנוֹת מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. נִכְנַס לְתוֹכוֹ קַמַר אַלזַּמָאן, וְהָיָה מֵעֹז אַהֲבָתוֹ מַרְבֶּה לִהְיוֹת נֵעוֹר וְהָיְתָה דַעְתּוֹ טְרוּדָה, וְצִבְעוֹ צָהֹב וְגוּפוֹ נִרְזֶה. הָיָה יוֹשֵׁב אָבִיו הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְנֶעֱצַב עָלָיו. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ נוֹתֵן רְשׁוּת בְּכָל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי לְהִכָּנֵס אֵלָיו כָּל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס מִן הָאֱמִירִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְהַמּוֹשְׁלִים וְרַבֵּי־הַמְּלוּכָה וְכָל הַצָּבָא וְהַנְּתִינִים, לְתוֹךְ אוֹתוֹ אַרְמוֹן. הָיוּ נִכְנָסִים אֵלָיו, וּמְמַלְאִים אֶת תַּפְקִידֵי שֵׁרוּתָם, וְשׁוֹהִים אֶצְלוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם וְנִפְטָרִים אַחַר־כָּךְ לְדַרְכָּם. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה הַמֶּלֶךְ נִכְנָס אֶל בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתוֹ לֹא בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם. נִשְׁאָר הַמַּצָּב בְּכָךְ מֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת, זְמַן רָב. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן קַמַר אַלזַּמָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנְּסִיכָה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר, מוֹשֵׁל הָאִיִּים וְשִׁבְעַת הָאַרְמוֹנוֹת, הִנֵּה נָשְׂאוּ אוֹתָהּ הַשֵּׁדִים וְהִשְׁכִּיבוּהָ בְּמִטָּתָהּ, כְּשֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ מִן הַלַּיְלָה אֶלָּא שָׁלשׁ שָׁעוֹת. אַחַר־כָּךְ עָלָה הַשַּׁחַר, וְהֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ וְיָשְׁבָה וּפָנְתָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאֲתָה אֶת אֲהוּבָה, שֶׁהָיָה בְּחֵיקָהּ. חָרַד לִבָּהּ, וְנִטְרְפָה דַּעְתָּהּ וְצָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ נַעֲרוֹתֶיהָ וְהָאוֹמְנוֹת וְהַסּוֹכְנוֹת וְנִכְנְסוּ אֵלֶיהָ. נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מָה רָעָה פָּגְעָה בָּךְ?” אָמְרָה לָהּ: “זְקֵנָה מְתֹעָבָה, הֵיכָן אֲהוּבִי הָעֶלֶם הַיָּפֶה, שֶׁהָיָה יָשֵׁן הַלַּיְלָה הַזֶּה בְּחֵיקִי? וְהַגִּידִי לִי לְאָן הָלַךְ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיהָ הַסּוֹכֶנֶת דְּבָרִים אֵלֶּה הָפַךְ הָאוֹר בְּפָנֶיהָ לְחשֶׁךְ, וּפָחֲדָה מִזַּעְמָהּ פַּחַד גָּדוֹל וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי בֻּדוּר, אֵיזֶה דְבָרִים מְגֻנִּים הֵם אֵלֶּה?” אָמְרָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר: “אוֹי לָךְ זְקֵנָה מְתֹעָבָה, הֵיכָן אֲהוּבִי הָעֶלֶם הַיָּפֶה בַּעַל הַפָּנִים הַצַּחוֹת וְהָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַגַּבּוֹת הַנְּטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת שֶׁהָיָה יָשֵׁן אֶצְלִי מִן הָעֶרֶב עַד קָרוֹב לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר?” אָמְרָה לָהּ: “לֹא רָאִיתִי לֹא עֶלֶם וְלֹא זוּלָתוֹ. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתָךְ, גְּבִרְתִּי, אַל תְּהַתְּלִי הִתּוּל זֶה הַחוֹרֵג מִכָּל גְּבוּל, שֶׁלֹּא תִּנָּטֵל נִשְׁמָתֵנוּ, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁמַּהֲתַלָּה זוֹ תַּגִּיעַ לְאָזְנֵי אָבִיךְ, וּמִי הוּא שֶׁיַּצִּילֵנוּ מִיָּדוֹ?” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹכֶנֶת אָמְרָה לַנְּסִיכָה בֻּדוּר: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ, גְּבִרְתִּי, אַל תְּהַתְּלִי הִתּוּל זֶה הַחוֹרֵג מִכָּל גְּבוּל, שֶׁלֹּא תִנָּטֵל נִשְׁמָתֵנוּ, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר מְאֹד, שֶׁמַּהֲתַלָּה זוֹ תַּגִּיעַ לְאָזְנֵי אָבִיךְ, וּמִי הוּא שֶׁיַּצִּילֵנוּ מִיָּדוֹ?” אָמְרָה לָהּ הַנְּסִיכָה בֻּדוּר: “אָכֵן הָיָה עֶלֶם לָן אֶצְלִי הַלַּיְלָה הַזֶּה וְהוּא מִן הַיָּפִים בִּבְנֵי־אָדָם לְמַרְאֵה פָנָיו”. אָמְרָה לָהּ הַסּוֹכֶנֶת: “יָשֵׂם אֱלֹהִים שָׁלוֹם לְשִׂכְלֵךְ, לֹא הָיָה אָדָם לָן אֶצְלֵךְ הַלַּיְלָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסְתַּכְּלָה בֻּדוּר בְּיָדָהּ וּמָצְאָה טַבַּעַת קַמַר אַלזַּמָאן בְּאֶצְבָּעָהּ, וְלֹא מָצְאָה אֶת טַבַּעְתָּהּ. אָמְרָה לַסּוֹכֶנֶת: “אוֹי לָךְ בּוֹגֶדֶת, מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ לִי וְאוֹמֶרֶת: ‘לֹא הָיָה אָדָם לָן אֶצְלֵךְ’, וְנִשְׁבַּעַתְּ לִי בֵּאלֹהִים לַשָּׁוְא”. אָמְרָה הַסּוֹכֶנֶת: “לֹא שִׁקַּרְתִּי לָךְ וְלֹא נִשְׁבַּעְתִּי לַשָּׁוְא”. כָּעֲסָה עָלֶיהָ הַגְּבִירָה בֶּדוּר²¹, וְהוֹצִּיאָה חֶרֶב שֶׁהָיְתָה עִמָּהּ וְהִכְּתָה אֶת הַסּוֹכֶנֶת וְהָרְגָה אוֹתָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָעֲקוּ הַסָּרִיס וְהַנְּעָרוֹת וְהַפִּלַּגְשִׁים, וְהָלְכוּ אֶל אָבִיהָ וְהוֹדִיעוּ לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבָהּ. בָּא הַמֶּלֶךְ אֶל בִּתּוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר תֵּכֶף וּמִיָּד וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי, מָה עִנְיָנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, הֵיכָן הָעֶלֶם שֶׁהָיָה יָשֵׁן לְצִדִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה?” פָּרְחָה דַעְתָּהּ מִתּוֹךְ רֹאשָׁהּ, וְהָיְתָה פוֹנָה בְּעֵינֶיהָ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָהּ. אַחַר כָּךְ קָרְעָה אֶת בִּגְדָהּ עַד לְשׁוּלֶיהָ, וּכְשֶׁרָאָה אָבִיהָ מַעֲשִׂים אֵלּוּ, צִוָּה אֶת הַסָּרִיסִים וְהַנְּעָרוֹת לִתְפֹּשׂ אוֹתָהּ. תָּפְשׂוּ אוֹתָהּ וּכְבָלוּהָ, וְשָׂמוּ בְּצַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל בַּרְזֶל וְקָשְׁרוּ אוֹתָהּ לַחַלּוֹן שֶׁבָּאַרְמוֹן. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנְּסִיכָה בֻּדוּר, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיהָ הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר, הִנֵּה כְּשֶׁרָאָה מַה שֶּׁאֵרַע לְבִתּוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר, צַר לוֹ הָעוֹלָם מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ, וְלֹא הָיָה עִנְיָנָהּ קַל בְּעֵינָיו. הֵבִיא אֶת הָאִצְטַגְנִינִים וְאֶת הָרוֹפְאִים וְכוֹתְבֵי הַקְּמֵיעוֹת וְאָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁמְּרַפֵּא אֶת בִּתִּי מִמַּה שֶׁהִיא בוֹ, הֲרֵי אֲנִי מַשִּׂיאָה לוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ חֲצִי מַלְכוּתִי, וּמִי שֶׁלֹּא יְרַפֵּא אוֹתָהּ אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ וְתוֹלֶה אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנָהּ. הָיָה כָל מִי שֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ וְלֹא רִפְּאָהּ, רֹאשׁוֹ נִתָּז וְגֻלְגָּלְתּוֹ נִתְלֵית עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן. וְלֹא פָסַק מִלַּעֲשׂוֹת כָּךְ עַד שֶׁכָּרַת בִּגְלָלָהּ אַרְבָּעִים רֹאשׁ וְצָלַב אַרְבָּעִים אִצְטַגְנִין. נָסוֹגוּ כָּל בְּנֵי־הָאָדָם מִפָּנֶיהָ, וְהָיוּ כָל הָרוֹפְאִים חַסְרֵי־אוֹנִים לְרַפֵּא אוֹתָהּ. וְהָיָה עִנְיָנָהּ קָשֶׁה עַל אַנְשֵׁי הַמַּדָּע וְרַבֵּי־כוֹתְבֵי הַקְּמֵיעוֹת. וּכְשֶׁרָבוּ הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַחֵשֶׁק עָלֶיהָ, וְהֵצִיקָה לָהּ הָאַהֲבָה וְהַצַּעַר, זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

חִשְׁקִי בְךָ יְרֵחִי, יָרִיב אַתָּה לִי,

וְזִכְרְךָ שַׁעֲשׁוּעַי בְּאִישׁוֹן לֵילִי.

סֵרַבְתָּ וּצְלָעַי לֶהָבָה תוֹכָם,

דָּמְתָה בְחֻמָּהּ לְאֵשׁ גֵּיהִנָּם.

נִתְיַסַּרְתִּי בְּעֹז הִתְרַגְּשׁוּת וְשַׁלְהֶבֶת

יִסּוּרַי מִשְּׁנֵי אֵלֶּה, וָאַשְׁכִּים דּוֹאֶבֶת.

אַחַר־כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ עוֹד:

שְׁלוֹמוֹתַי לַאֲהוּבַי בַּאֲשֶׁר הִנָּם

כִּי אֲנִי פָנַי כְּלַפֵּי הָאָהוּב מְכַוְּנָם.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, לֹא שְׁלוֹם פְּרִידוֹת,

שָׁלוֹם רַב לֹא יֶחְדַּל מֵרְבוֹת.

אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, מְעוֹנְכֶם אֶחֱשַׁק,

וְאוּלָם אֲנִי מֵאֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ אֶרְחַק.

כְּשֶׁגָּמְרָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר לָשֵׂאת שִׁירִים אֵלֶּה, בָּכְתָה עַד שֶׁחָלְתָה בְּעֵינֶיהָ וְנָבְלוּ לְחָיֶיהָ, וְנִשְׁאֲרָה בְּמַצָּב זֶה שָׁלשׁ שָׁנִים. וְהָיָה לָהּ אָח מִן הַיְנִיקָה²², מַרְזֻוָאן שְׁמוֹ, וְהָיָה מְסַיֵּר בְּקַצְוֵי הָאֲרָצוֹת וְנֶעְדַּר כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן כֻּלּוֹ מִמֶּנָּה. וְהָיָה אוֹהֲבָה אַהֲבָה תּוֹסֶפֶת עַל אַהֲבַת אַחִים, וּכְשֶׁבָּא נִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ בִּדְבַר אֲחוֹתוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֲחוֹתְךָ נִכְנַס בָּהּ שִׁגָּעוֹן, וּכְבָר עָבְרוּ לָהּ שָׁלשׁ שָׁנִים, שֶׁבְּצַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל בַּרְזֶל, וְנִלְאוּ הָרוֹפְאִים לְרַפְּאָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע מַרְזֻוָאן דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנָס אֵלֶיהָ, אֶפְשָׁר אֵדַע מַה בָּהּ וְאוּכַל לְרַפְּאָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה לוֹ: “אֵין סָפֵק שָׁאַתָּה תִּכָּנֵס אֵלֶיהָ. וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד לְמָחָר, עַד שֶׁאֶמְצָא תַּחְבּוּלָה בְּעִנְיָנְךָ”. הָלְכָה אִמּוֹ אֶל אַרְמוֹן הַגְּבִירָה בֻּדוּר, וְנִפְגְּשָׁה עִם הַסָּרִיס הַמְמֻנֶּה עַל הַשַּׁעַר, וְהִגִּישָׁה לוֹ מַתָּנָה וְאָמְרָה לוֹ: “בַּת יֵשׁ לִי שֶׁגָּדְלָה עִם הַגְּבִירָה בֻּדוּר, וּכְבָר הִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ. וּכְשֶׁקָּרָה לִגְבִרְתְּךָ מַה שֶּׁקָּרָה, נַעֲשָׂה לִבָּהּ דָבֵק בָּהּ, וַאֲבַקֵּשׁ מֵחַסְדְּךָ, שֶׁבִּתִּי תָּבוֹא אֵלֶיהָ לְשָׁעָה לִרְאוֹתָהּ וְתַחֲזֹר מִמָּקוֹם שֶׁבָּאָה, וְלֹא יֵדַע אָדָם”. אָמַר הַסָּרִיס: “אִי אֶפְשָׁר הַדָּבָר אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּבוֹא הַשֻּׂלְטָאן לִרְאוֹת אֶת בִּתּוֹ וְיֵצֵא, הִכָּנְסִי אַתְּ וּבִתֵּךְ”. נָשְׁקָה הַזְּקֵנָה אֶת יַד הַסָּרִיס וְיָצְאָה לְבֵיתָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ שְׁעַת הָעֶרֶב מִן הַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרֵי זֶה, קָמָה תֵּכֶף וּמִיָּד וְלָקְחָה אֶת בְּנָהּ מַרְזֻוָאן וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ חֲלִיפָה מִבִּגְדֵי הַנָּשִׁים, וְנָתְנָה יָדוֹ בְּתוֹךְ יָדָהּ וְהִכְנִיסַתְהוּ לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן, וְהִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת עִמּוֹ עַד שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל הָסָּרִיס אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטַר הַשֻּׂלְטָאן מֵאֵצֶל בִּתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסָּרִיס קָם וְעָמַד וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי, אַךְ אַל תַּאֲרִיכִי יְשִׁיבָתֵךְ”. וּכְשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה עִם בְּנָהּ מַרְזֻוָאן, רָאָה אֶת הַגְּבִירָה בֻּדוּר בְּאוֹתוֹ מַצָּב. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם, אַחֲרֵי שֶׁהֵסִירָה אִמּוֹ מֵעָלָיו אֶת בִּגְדֵי הַנָּשִׁים. הוֹצִיא מַרְזֻוָאן אֶת סִפְרֵי הַכְּשָׁפִים שֶׁעִמּוֹ וְהִדְלִיק נֵר שַׁעֲוָה. הִסְתַּכְּלָה בוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר וְהִכִּירָה אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, אַתָּה נָסַעְתָּ וְנִפְסְקוּ הַיְדִיעוֹת מִמְּךָ”. אָמַר לָהּ: “נָכוֹן הַדָּבָר. וְאוּלָם אֱלֹהִים הֵשִׁיב אוֹתִי בְּשָׁלוֹם, וְהָיָה בִּרְצוֹנִי לִנְסֹעַ שֵׁנִית, וְלֹא הֶחֱזִירַנִי מִזֶּה אֶלָּא דָבָר זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתַיִךְ, וְנִשְׂרַף לִבִּי בִּגְלָלֵךְ וּבָאתִי אֵלַיִךְ, אוּלַי אֵדַע רְפוּאָה וְאוּכַל לְרַפֵּא אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ:“אָחִי, כְּלוּם דּוֹמֶה אַתָּה שֶׁשִּׁגָּעוֹן הוּא שֶׁתְּקָפַנִי?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ:"לֹא, חֵי־אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אָמְרוּ: “הִשְׁתַּגַּעְתָּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁאָהַבְתָּ” וָאֹמַר לָהֶם:

"אָכֵן מַנְעַמֵּי הַחַיִּים רַק לִמְשֻׁגָּעִים הֵם.

אֲשֶׁר יֹאהַב לֹא עוֹד בַּגּוֹרָל עֲצֹר יוּכַל,

וּבְבוֹא הַשִּׁגָּעוֹן, הִנֵּה בְּשַׁעְתּוֹ חָל.

אָכֵן הִשְׁתַּגַּעְתִּי. הָבִיאוּ זֶה שֶׁמִּיָּדוֹ שִׁגְעוֹנִי

וְאִם יְרַפֵּא שִׁגְעוֹנִי לֹא עוֹד תְּחָרְפוּנִי".

הֵבִין מַרְזֻוָאן שֶׁאוֹהֶבֶת הִיא. אָמַר לָהּ: “סַפְּרִי לִי סִפּוּרֵךְ וּמַה הוּא שֶׁקָּרָה אוֹתָךְ, אֶפְשָׁר יוֹרֵנִי אֱלֹהִים מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַצִּילֵךְ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמַּרְזֻוָאן אָמַר לַנְּסִיכָה בֻּדוּר: " סַפְּרִי לִי סִפּוּרֵךְ וּמַה הוּא שֶׁקָּרָה אוֹתָךְ, אֶפְשָׁר יוֹרֵנִי אֱלֹהִים מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהַצִּילֵךְ". אָמְרָה לוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר: “אָחִי, שְׁמַע סִפּוּרִי, וְהוּא שֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי בַּשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה וְיָשַׁבְתִּי, וְרָאִיתִי לְצִדִּי עֶלֶם יָפֶה שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בֵּין הָעֲלָמִים. תִּלְאֶה הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. כְּאִלּוּ הָיָה עֲנַף צַפְצָפָה אוֹ קְנֵה־סוּף. חָשַׁבְתִּי שֶׁאָבִי הוּא שֶׁצִּוָּהוּ עַל כָּךְ לְנַסּוֹתֵנִי בוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר תְּשׁוּקָתִי לְנִשּׂוּאִין, כַּאֲשֶׁר בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ הַמְּלָכִים לָתֵת אוֹתִי לָהֶם לְאִשָּׁה, וְסֵרַבְתִּי. וּמַחֲשָׁבָה זוֹ הִיא שֶׁמָּנְעָה אוֹתִי מְעוֹרֵר אוֹתוֹ, חָשַׁשְׁתִּי שֶׁאִם אֲחַבְּקֶנּוּ יוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְאָבִי. וּכְשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, מָצָאתִי בְּיָדִי טַבַּעַת תְּמוּרַת טַבַּעְתִּי. זֶהוּ סִפּוּרִי, וַאֲנִי אָחִי, כְּבָר דָּבַק לִבִּי בוֹ מִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיו. וּמֵעֹז תְּשׁוּקָתִי וְחִשְׁקִי אֵינִי טוֹעֶמֶת שֵׁנָה, וְאֵין לִי עֵסֶק זוּלַת בְּכִיָּתִי בְּפַלְגֵי דְמָעוֹת וְשֵׂאת קוֹלִי בְּשִׁירִים לַיְלָה וָיוֹם”. פָּרְצוּ דִמְעוֹתֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַאַחֲרֵי אַהֲבָה לִי עֹנֶג יֶעֱרָב?

הֵן אוֹתוֹ צְבִי מַרְאֵהוּ אִתִּי בַּלֵּבָב.

דַּם אוֹהֲבִים קַל בְּעֵינָיו נֶחְשָׁב,

וְדַם תַּמְצִית יָגֵעַ לְעֵינָיו זָב.

אֲקַנֵּא אוֹתוֹ בְּעֵינִי וּבְמַחֲשָׁב,

וּמִקְצָתִי עַל מִקְצָתִי לְצוֹפֶה הֻצָּב.

וְעֵינַיִם לוֹ אֲשֶׁר תִּירֶינָה חִצָּיו

יִפְגְּעוּ, יִרְצְחוּ לִבִּי מִן הַמַּאֲרָב.

הַאֶרְאֶנוּ בְּטֶרֶם יוֹם מוֹתִי יִקְרַב,

בְּעוֹדֶנִּי עַל פְּנֵי הָאָרֶץ נִצָּב?

אַסְתִּיר סוֹדוֹ וַיֵּלֶךְ בִּי דִמְעִי כִּי רָב

רָכִיל, וַיְגַל לוֹ צוֹפֶה לוֹ יָשָׁב.

עֵת יִרְחַק מִנִּי, דִּבְקִי בּוֹ יִקְרַב,

וְזִכְרוֹ לִי קָרוֹב וְאִם הַמֶּרְחָק רָב.

אַחַר־כָּךְ אָמְרָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר לְמַרְזֻוָאן: “רְאֵה, אָחִי, מַה זֶּה תַּעֲשֶׂה עִמִּי בְּזֶה שֶׁבָּא עָלַי?” הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה זְמָן, מִשְׁתָּאֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה, וְאָמַר לָהּ: “כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָךְ אֱמֶת הוּא, וְסִפּוּרוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה לְמַעְלָה מִבִּינָתִי. וְאוּלָם הִנְנִי עוֹמֵד לַעֲבֹר בְּכָל הָאֲרָצוֹת וַאֲחַפֵּשׁ לָךְ מַרְפֵּא, אֶפְשָׁר יַעֲשֶׂנּוּ אֱלֹהִים עַל יָדִי, וְאַתְּ הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ וְאַל תִּרְגָּזִי”. נִפְרַד מַרְזֻוָאן מִמֶּנָּה וּבֵרַךְ אוֹתָהּ שֶׁתּוּכַל עֲמֹד, וְיָצָא מֵאֶצְלָהּ, כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וּדְמוּתְךָ תִּצְעַד לְמוּלִי תּוֹךְ חֻבִּי,

וְאִם גַּם רָחוֹק הַמָּקוֹם, בְּצַעַד מְבַקֵּר

וְכִסּוּפִים יְקָרְבוּךָ אֱלֵי לִבִּי.

וְהֵיכָן בְּרַק־הָאוֹר שְׁאָר־רוּחַ יָאֵר בִּי?

אַל נָא תִּרְחַק כִּי אַתָּה לְעֵינַי מָאוֹר,

וּבְעֵת נֶעְדַּרְתָּ לֹא תָכְחַל בְּאוֹר.

הָלַךְ לוֹ מַרְזֻוָאן אֶל בֵּית אִמּוֹ, וְלָן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִצְטַיֵּד לַנְּסִיעָה, וְנָסַע וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וּמֵאִי אֶל אִי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ יָמִים. אַחַר־כָּךְ נִכְנַס לִמְדִינָה, אַלטַּיְרַבּ שְׁמָהּ. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לִקְלֹט יְדִיעוֹת מִפִּי בְּנֵי־אָדָם, אֶפְשָׁר יִמְצָא תְּרוּפָה לַנְּסִיכָה בֻּדוּר. וּכְכָל שֶׁנִּכְנַס לְעִיר אוֹ עוֹבֵר בְּתוֹכָהּ, הָיָה שׁוֹמֵעַ שֶׁהַנְּסִיכָה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר תָּקַף אוֹתָהּ שִׁגָּעוֹן, וְלֹא פָסַק לִקְלֹט יְדִיעוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר אַלטַּיְרָבּ, שָׁמַע שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן חוֹלֶה, וְשֶׁהִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וְשִׁגָּעוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע מַרְזֻוָאן עַל אוֹדוֹתָיו, שָׁאַל מִפִּי אַחַד תּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ הָעִיר עַל דְּבַר עִירוֹ וּמַצָּבוֹ, אָמְרוּ לוֹ: “אִיֵּי אַלְכָאלִדָאתּ, וּבֵינָם וּבֵינֵינוּ מַהֲלַךְ חֹדֶשׁ תָּמִים בַּיָּם, וְאוּלָם בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה דֶּרֶךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים”. יָרַד מַרְזֻוָאן בָּאֳנִיָּה אֶל אִיֵּי אַלְכָאלִדָאתּ. וְהָיְתָה הַסְּפִינָה מְצֻיֶּדֶת לְמַסָּע. וְהָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה לָהּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ, וְנִגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם הָעִיר. וּכְשֶׁנִּשְׁקְפָה לָהֶם וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף, יָצְאָה עֲלֵיהֶם רוּחַ סְעָרָה, וְהִשְׁלִיכָה אֶת הַתֹּרֶן וְנָפְלוּ הַקְּלָעִים בַּיָּם, וְנֶהְפְּכָה הָאֳנִיָּה עִם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֳנִיָּה נֶהְפְּכָה עִם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, וְהָיָה כָּל אֶחָד עָסוּק בְּהַצָּלַת נַפְשׁוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַרְזֻוָאן, הִנֵּה גְרָפוֹ כֹּחַ הַזֶּרֶם וּמְשָׁכוֹ עַד שֶׁהֱבִיאוֹ מִתַּחַת לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן בְּתוֹכוֹ, וּבִגְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה מִן הַגּוֹרָל, הָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם שֶׁנִּתְאַסְּפוּ הָאֶמִירִים וְהַמִּשְׁנִים לְשֵׁרוּתָם אֵצֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וְרֹאשׁוֹ שֶׁל בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן בְּחֵיקוֹ, וְסָרִיס מַשִּׁיב אֶת הַזְּבוּבִים מֵעָלָיו, וּכְבָר עָבְרוּ עַל קַמַר אַלזַּמָאן שְׁנֵי יָמִים שֶׁלֹּא אָכַל וְלֹא שָׁתָה וְלֹא דִבֵּר, וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה עוֹמֵד לְמַרְגְּלוֹתָיו בְּקִרְבַת הַחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיָּם. נָשָׂא הַמִּשְׁנֶה אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת מַרְזֻוָאן כְּשֶׁהוּא צָפוּי לַמָּוֶת מִן הַזֶּרֶם, וְלֹא נוֹתְרָה בּוֹ כִּמְעַט נְשָׁמָה. נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵי הַמִּשְׁנֶה, וְנִגַּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וּפָשַׁט רֹאשׁוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ רְשׁוּת שֶׁאֵרֵד אֶל רַחֲבַת הָאַרְמוֹן, וְאֶפְתַּח אֶת הַשַּׁעַר לְהַצִּיל בֶּן־אָדָם הַצָּפוּי לִטְבִיעָה בַּיָּם, וְאוֹצִיא אוֹתוֹ מִצָּרָה לִרְוָחָה. מִי יוֹדֵעַ אוּלַי בִּזְכוּת זֶה יִנָּצֵל בִּנְךָ מִמַּה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנִי הָיִיתָ אַתָּה הַסִּבָּה לוֹ, וְיָכֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁכְּשֶׁתַּעֲלֶה אֶת הַטּוֹבֵעַ הַזֶּה וְיִרְאֶה אֶת מַצָּבֵנוּ וְיִסְתַּכֵּל בִּבְנִי כְּשֶׁהוּא בְּמַצָּב זֶה, יִשְׂמַח לְאֵידִי. וְאוּלָם נִשְׁבָּע אֲנִי בֵּאלֹהִים, שֶׁאִם יַעֲלֶה טוֹבֵעַ זֶה וְיִרְאֶה אֶת בְּנִי וְיֵצֵא וִיסַפֵּר לְאָדָם אֶת סוֹדֵנוּ, אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, שֶׁכֵּן אַתָּה הַמִּשְׁנֶה הַסִּבָּה לְמַה שֶּׁאֵרַע לָנוּ, אַתָּה וְלֹא אַחֵר. וְעַכְשָׁו עֲשֵׂה כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְךָ”. קָם הַמִּשְׁנֶה וּפָתַח שַׁעַר הָרְחָבָה, וְיָרַד עַל הַמַּעְבָּרָה עֶשְׂרִים צַעַד. יָצָא אֶל הַיָּם וְרָאָה אֶת מַרְזֻוָאן קָרוֹב לָמוּת. שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה אֶת יָדוֹ אֵלָיו, וְהֶחֱזִיק בּוֹ בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּמְשָׁכוֹ אֵלָיו, עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. הֵסִיר מֵעָלָיו בְּגָדָיו וְהִלְבִּישׁוֹ בְּגָדִים אֲחֵרִים וּצְנָפוֹ בְּמִצְנֶפֶת מִמִּצְנְפוֹת נְעָרָיו, וְאָמַר לוֹ: “דַּע, שֶׁאֲנִי הַסִּבָּה לְהַצָּלָתְךָ מִטְּבִיעָה, אַל תְּהֵא אֵפוֹא אַתָּה הַסִּבָּה לְמִיתָתִי וּמִיתָתֶךָ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁגָּמַר לְהַצִּיל אֶת מַרְזֻוָאן, אָמַר לוֹ: “דַּע, שֶׁאֲנִי הַסִּבָּה לְהַצָּלָתְךָ מִטְּבִיעָה, וְעַכְשָׁו אַל תְּהֵא אַתָּה הַסִּבָּה לְמִיתָתִי וּמִיתָתֶךָ”. אָמַר לוֹ מַרְזֻוָאן: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה עוֹלֶה עַכְשָׁו וְעוֹבֵר בֵּין אֶמִירִים וּמִשְׁנִים וְכֻלָּם שׁוֹתְקִים וְאֵינָם מְדַבְּרִים בִּגְלַל קַמַר אַלזַּמָאן בֶּן הַשֻּׂלְטָאן שַׁהַרְמָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע מַרְזֻוָאן שְׁמוֹ שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן, יָדַע אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַע סִפּוּרוֹ בָּאָרֶץ. אָמַר מַרְזֻוָאן: “וּמִי הוּא קַמַר אַלזַּמָאן?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הוּא בְּנוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן שַׁהַרְמָאן, וְהוּא חוֹלֶה מוּטָל עַל עַרְשׂוֹ, וְאֵינוֹ מוֹצֵא לוֹ מְנוּחָה, אֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין לַיְלָה וָיוֹם, וְכִמְעַט עָזַב אֶת הַחַיִּים מֵרְזוֹן גּוּפוֹ. יוֹמוֹ בַּלָּהוֹת וְלֵילוֹ יִסּוּרִים, וּכְבָר נוֹאַשְׁנוּ מֵחַיָּיו, שֶׁמִּיתָתוֹ וַדָּאִית. הִשָּׁמֶר לְךָ מֵהִסְתַּכֵּל בּוֹ הַרְבֵּה אוֹ מֵהִסְתַּכֵּל מִחוּץ לַמָּקוֹם שֶׁרַגְלְךָ תִּצְעַד בּוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵן הָלְכָה נִשְׁמָתְךָ וְנִשְׁמָתִי”. אָמַר לוֹ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שֶׁתְּסַפֵּר לִי בִּדְבַר הָעֶלֶם הַזֶּה, שֶׁתֵּאַרְתּוֹ לִי. מַה סִּבַּת הַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵינִי יוֹדֵעַ כָּל סִבָּה זוּלַת זוֹ, שֶׁאָבִיו הָיָה מְעוֹרֵר בּוֹ מִזֶּה שָׁלשׁ שָׁנִים חֵשֶׁק לְנִשּׂוּאִין, וְהוּא הָיָה מְסָרֵב. וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל מְסַפֵּר, שֶׁהָיָה יָשֵׁן וְרָאָה לְצִדּוֹ עַלְמָה מְצֻיָּנָה בְּחֵן, וְחִנָּהּ טוֹרֵף אֶת הַדַּעַת עַד שֶׁהוּא נִלְאֶה לְתָאֲרוֹ. וְסִפֵּר לָנוּ שֶׁהֵסִיר טַבַּעְתָּהּ מֵעַל אֶצְבָּעָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ בְּיָדוֹ. וְשָׂם אֶת טַבַּעְתּוֹ בְּיָדָהּ, וְאָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים נִסְתָּרוֹת עִנְיָן זֶה, וּבֵאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבָּע, בְּנִי, שֶׁתַּעֲלֶה עִמִּי אֶל הָאַרְמוֹן, וְאַל תִּסְתַּכֵּל בְּבֶן הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא תֵלֵךְ לְדַרְכְּךָ, מִשּׁוּם שֶׁהַשֻּׂלְטָאן לִבּוֹ מָלֵא עָלַי זַעַם”. אָמַר מַרְזֻוָאן בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי זֶה הוּא הַמְבֻקָּשׁ”. עָלָה מַרְזֻוָאן אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאַרְמוֹן, יָשַׁב הַמִּשְׁנֶה תַּחַת רַגְלֵי קַמַר אַלזַּמָאן, וְאוּלָם מַרְזֻוָאן לֹא הָיְתָה לוֹ דֶרֶךְ אֲחֶרֶת אֶלָּא זוֹ שֶׁהָלַךְ עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי קַמַר אַלזַּמָאן וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. מֵת הַמִּשְׁנֶה בְּתוֹךְ עוֹרוֹ. הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּמַרְזֻוָאן וְרוֹמֵז לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, וּמַרְזֻוָאן עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא יוֹדֵעַ וּמִסְתַּכֵּל בְּקַמַר אַלזַּמָאן, וְיָדַע שֶׁהוּא הוּא הַמְבֻקָּשׁ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמַּרְזֻוָאן, אַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן לְקַמַר אַלזַּמָאן וְהִכִּיר שֶׁהוּא הוּא הַמְבֻקָּשׁ, קָרָא: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה גִזְרָתוֹ כְּגִזְרָתָהּ, וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֶהָ וְלֶחְיוֹ כְּלֶחְיָהּ”. פָּקַח קַמַר אַלזַּמָאן אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו, וְהִקְשִׁיב בִּשְׁתֵּי אָזְנָיו. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ מַרְזֻוָאן מַאֲזִין לִדְבָרָיו שֶׁאָמַר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶרְאֲךָ נִרְגָּשׁ וְנוּגֶה וּבְשִׁיר מְסַלְסֵל,

נוֹטֶה אֹזֶן לְזֵכֶר סְגֻלּוֹת פִּי יְמַלֵּל.

הַאִם אַהֲבָה פְּגָעַתְךָ אוֹ לְחֵץ הָיִיתָ מַטָּרָה?

שֶׁאֵין טִיבְךָ אֶלָּא טִיב זֶה שֶׁחֵץ נוֹרָה.

הָבָה נָא הַשְׁקֵנִי כּוֹסוֹת חָמֶר

וּבִדְבַר סֻלַיְמָה, רַבָּאבּ וְתַנְעֻם לִי זַמֵּר.

יָפָה שֶׁמֶשׁ־כֶּרֶם, הַכַּד אוֹת שָׁמַיִם לָהּ

הַמַּשְׁקֶה זְרִיחָתָהּ, וּפִיהָ שְׁקִיעָתָהּ.

עוֹרְרוּ בִי קִנְאָה קִפּוּלֵי שִׂמְלָתָהּ,

עֵת אֶל גֵּוָּהּ עָנֹג לְבֵשַׁתָּה.

וַאֲקַנֵּא בִּגְבִיעִים שְׂפָתֶיהָ תְּנַשְּׁקֵם,

עֵת בִּמְקוֹם מַשַּׁק פִּיהָ תַּשִּׁיקֵם.

וְאַל תְּדַמּוּ הֹרַגְתִּי בְּחֶרֶב חַדָּהּ,

לֹא כִּי מֶבָּט עַיִן חִצָּיו בִּי יָדָה

וְעֵת נִפְגַּשְׁנוּ, מָצָאתִי מְאָדָּמוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בַּקְּצָווֹת

בְּתַמְצִית דְּמֵי נָחָשׁ צִפְעוֹנִי מְפֻרְכָּסוֹת.

וָאֹמַר: "וְגַם כִּי רָחַקְתִּי סִקְרָא תְּסַקְּרִי?

הַאִם עַל עֹז כִּסּוּפַי לָךְ זֶה שְׂכָרִי?"

וַתֹּאמַר, וְלַהַט אַהֲבָה הֵטִילָה בְּקִרְבִּי,

כְּדַבֵּר אָדָם אֲשֶׁר אַהֲבָה לֹא יַחְבִּיא:

"לְאַט לְךָ, אֵין זוֹ סִקְרָא אֲסַקֵּר,

אַל תַּאֲשִׁימֵנִי אֵפוֹא בְּכַזֵּב וּבְשַׁקֵּר.

וְאוּלָם עֵת רְאִיתִיךָ יָשֵׁן נִרְדָּם,

אַתָּה שֶׁגִּלִּיתָ יָדַי וּזְרוֹעַי וְקַרְסֻלַּי שָׁם,

בָּכִיתִי דָם בְּיוֹם רִחוּק וָאֲנַגְּבוֹ

בְּכַפִּי, וּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי נִרְטְבוּ בוֹ".

וְאִלּוּ בְּטֶרֶם בָּכְתָה בָּכִיתִי בְּאַהֲבָה לוֹהֲטָה,

כִּי אָז רִפֵּאתִי אָדָם לִפְנֵי בּוֹא הַחֲרָטָה.

וְאוּלָם הִיא בָּכְתָה לְפָנַי וּבִכְיָהּ עוֹרֵר

אוֹתִי לִבְכִי. וָאֹמַר: “הַיִּתְרוֹן לָרִאשׁוֹן עוֹבֵר”.

אַל תְּגַדְּפוּנִי אֵפוֹא כִּי אוֹתָהּ אֹהַב,

כִּי אֲנִי, חֵי־אַהֲבָה, בִּגְלָלָהּ רַבּוֹת אֶדְאַב.

בָּכִיתִי לְזֹאת אֲשֶׁר קִשֵּׁט הַיֹּפִי לֶחְיָהּ,

וְאֵין בָּעַרְבִים וּבַפַּרְסִים מָשְׁלָהּ,

מַרְאֶהָ כְּיוֹסֵף וּכְלֻקְמָאן חֲכָמָה,

לָהּ זִמְרַת דָּוִד וּכְמִרְיָם תַּמָּה.

וְלִי אַנְחַת יוֹנָה וְאֵבֶל יַעֲקֹב

וְקִלְלַת אָדָם וְצָרַת אִיּוֹב.

אַל תַּהַרְגוּהָ כִּי אֵהָרֵג עוֹרֵג לָהּ

לֹא, רַק מִי דָמִי לָהּ הִתִּיר, שַׁאֲלוּ אוֹתָהּ.

כְּשֶׁנָּשָׂא מַרְזֻוָאן קוֹלוֹ בְּשִׁיר זֶה, נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן וְיָרַד שָׁלוֹם אֶל לִבּוֹ. נֶאֱנַח וְהֵנִיעַ לְשׁוֹנוֹ בְּפִיו וְרָמַז לְאָבִיו הַשֻּׂלְטָאן בְּיָדוֹ: “הַנַּח לוֹ לְבָחוּר זֶה שֶׁיֵּשֵׁב לְצִדִּי”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן אָמַר לְאָבִיו: “אָבִי, הַנַּח לוֹ לְבָחוּר זֶה שֶׁיֵּשֵׁב לְצִדִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן מִפִּי בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, אַחֲרֵי שֶׁכָּעַס עַל הַבָּחוּר, וְזָמַם בְּלִבּוֹ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ. קָם הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב אֶת מַרְזֻוָאן לְצַד בְּנוֹ. פָּתַח הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לַזָּר: “הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל בּוֹאֲךָ אֵלֵינוּ לְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ: “יִשְׁמָר לְךָ אֱלֹהִים אֶת בִּנְךָ”. וּבֵרַךְ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבִרְכוֹת־שָׁמַיִם. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “מִן הָאִיִּים הַפְּנִימִיִּים מֵאֶרֶץ מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר, מוֹשֵׁל הָאִיִּים וְהַיַּמִּים וְשִׁבְעַת הָאַרְמוֹנוֹת”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן: “אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא רְוָחָה עַל יָדְךָ לִבְנִי קַמַר אַלזַּמָאן”. אָמַר לוֹ: “יִהְיֶה הַטּוֹב אִם יִרְצֶה הָרַחֲמָן”. פָּנָה מַרְזֻוָאן אֶל קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר לוֹ בְּאָזְנוֹ מִבְּלִי שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים: “אֲדוֹנִי, יְהִי לִבְּךָ נָכוֹן וְנַפְשְׁךָ שְׁלֵוָה וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁכֵּן זוֹ שֶׁבִּגְלָלָהּ נַעֲשֵׂיתָ כָּךְ, אַל תִּשְׁאַל מַה הוּא הַמַּצָּב שֶׁהִיא שְׁרוּיָה בוֹ בִּגְלָלְךָ. וְאָמְנָם אַתָּה הִסְתַּרְתָּ אֶת עִנְיָנְךָ וְחָלִיתָ, וְאוּלָם הִיא הֶרְאֲתָה גָלוּי אֶת אֲשֶׁר בָּהּ, וְהִשְׁתַּגְּעָה. וַהֲרֵי הִיא עַכְשָׁו חֲבוּשָׁה בָּרָע שֶׁבַּמַּצָּבִים וּבְצַוָּארָהּ שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. אַךְ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תָּבוֹא רְפוּאַת שְׁנֵיכֶם עַל יָדִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ, וְהִתְעוֹדֵד וְעָבַר אוֹתוֹ רֶטֶט שֶׁל שִׂמְחָה, וְרָמַז לְאָבִיו לְהוֹשִׁיבוֹ הָכֵן. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ תּוֹסֶפֶת שִׂמְחָה וְהוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא אֶת כָּל הַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים. וְסִמֵּךְ אֶת קַמַר אַלזַּמָאן בֵּין שְׁנֵי כָּרִים. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְקַטֵּר אֶת הָאַרְמוֹן בְּזַעַפְרָאן. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְפָאֵר אֶת הָעִיר. וְאָמַר לְמַרְזֻוָאן: “חֵי־אֱלֹהִים בְּנִי שֶׁבּוֹאֲךָ הָיָה מְבֹרָךְ”. כִּבֵּד אוֹתוֹ תַּכְלִית הַכָּבוֹד וּבִקֵּשׁ לְהַגִּישׁ לְמַרְזֻוָאן אֹכֶל. כְּשֶׁהִגִּישׁוּ לוֹ, נִגַּשׁ מַרְזֻוָאן וְאָמַר לְקַמַר אַלזַּמָאן: “גְּשָׁה וְאָכְלָה עִמִּי”. צִיֵּת לוֹ וְנִגַּשׁ וְאָכַל עִמּוֹ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אֶת מַרְזֻוָאן וְאוֹמֵר: “מַה יָּפֶה הוּא שֶׁבָּאתָ, בְנִי”. וּכְשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ אוֹכֵל, רָבְתָה שִׂמְחָתוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְהָיָה מְאֻשָּׁר, וְיָצָא מִיָּד וְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ וּלְכָל בְּנֵי הָאַרְמוֹן. הוֹדִיעוּ הַמְבַשְּׂרִים דְּבַר הַבְרָאַת הַנָּסִיךְ בְּכָל הָאַרְמוֹן. וּכְשֶׁצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְפָאֵר אֶת הָעִיר, שָׂמְחוּ בְנֵי הָאָדָם, וְהָיָה יוֹם חַג גָּדוֹל. לָן מַרְזֻוָאן אוֹתוֹ לַיְלָה אֵצֶל קַמַר אַלזַּמָאן, וְלָן הַמֶּלֶךְ אֵצֶל שְׁנֵיהֶם מִשִּׂמְחָתוֹ שֶׁשָּׂמַח בְּהַבְרָאַת בְּנוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן לָן אוֹתוֹ לַיְלָה אֵצֶל שְׁנֵיהֶם מִשִּׂמְחָתוֹ שֶׁשָּׂמַח בְּהַבְרָאַת בְּנוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, וְהַלַךְ לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן וְנִשְׁאַר מַרְזֻוָאן לְבַדּוֹ עִם קַמַר אַלזַּמָאן, סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ וְאָמַר לוֹ: “דַּע שָׁמַּכִּיר אֲנִי זוֹ שֶׁהָיִיתָ יַחַד עִמָּהּ, וּשְׁמָהּ הַגְּבִירָה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר”. אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לוֹ עַל אַהֲבָתָהּ הַמֻּפְלֶגֶת לוֹ, וְאָמַר לוֹ: "כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ עִם אָבִיךָ, אֵרַע לָהּ עִם אָבִיהָ. וְאַתָּה הִנְּךָ בְּלִי סָפֵק אֲהוּבָהּ וְהִיא אֲהוּבָתְךָ. יְהִי לִבְּךָ נָכוֹן וְהַחְלָטָתְךָ אַמִּיצָה, שֶׁכֵּן אֲנִי אוֹבִילְךָ אֵלֶיהָ וַאֲאַחֵד בֵּינְךָ וּבֵינָהּ. וְאֶעֱשֶׂה עִמָּכֶם כְּמָה שֶּׁאָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:

עֵת אוֹהֵב מֵאֲהוּבוֹ שָׂטָה,

וַתִּמָּשֵׁךְ שְׂטִיָּתוֹ גַם רָבָתָה,

חִבַּרְתִּי בֵּין הַשְּׁנַיִם חַבֵּר

כְּמוֹ הָיִיתִי לְמִסְפָּרַיִם מַסְמֵר.

לֹא פָסַק מַרְזֻוָאן מֵחַזֵּק אֶת רוּחַ קַמַר אַלזַּמָאן וּמִלְּעוֹדְדוֹ וּלְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁאָכַל הַמַּאֲכָל וְשָׁתָה הַמַּשְׁקֶה וְשָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ, וְחָזַר אֵלָיו כֹּחוֹ וְנִצַּל מִמַּה שֶּׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁמַּרְזֻוָן מְשַׁעְשְׁעוֹ בְּשִׁירִים וּבְסִפּוּרִים עַד שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן הֵבִין לְתַכְסִיסוֹ וּבִקֵּשׁ לָלֶכֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. תְּפָשׂוֹ מַרְזֻוָאן בְּיָדוֹ וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְרָחֲצוּ אֶת גּוּפָם וְנִקּוּ עַצְמָם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס קַמַר אַלזַּמָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, צִוָּה אָבִיו לְפָאֵר אֶת הָעִיר מִשִּׂמְחָתוֹ שֶׁשָּׂמַח עַל כָּךְ, וְנָתַן מַתַּת בִּגְדֵי פְאֵר וְחִלֵּק צְדָקָה לָעַנִיִּים וְקָרָא דְרוֹר לַחֲבוּשִׁים בְּבָתֵּי־הַסֹּהַר וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר שִׁבְעָה יָמִים. אַחַר־כָּךְ אָמַר מַרְזֻוָאן לְקַמַר אַלזַּמָאן: “דַּע שֶׁלֹא בָאתִי מֵאֵצֶל הַגְּבִירָה בֻּדוּר אֶלָּא לְשֵׁם עִנְיָן זֶה, וְהוּא סִבַּת נְסִיעָתִי, כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִמַּה שֶּׁהִיא שְׁרוּיָה בוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ אֶלָא לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לָלֶכֶת אֵלֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁאָבִיךָ לֹא יוּכַל לְהִפָּרֵד מֵאִתְּךָ. וְאוּלָם לְמָחָר, בַּקֵּשׁ מֵאָבִיךָ רְשׁוּת לָצֵאת לַצַּיִד בָעֲרָבָה וְקַח עִמְּךָ שַׂקִּים מְלֵאִים מִן הַמָּמוֹן וּרְכַב עַל סוּס אַבִּיר מִן הַסּוּסִים, וְקַח עִמְּךָ עוֹד סוּס הַמְהַלֵּךְ לְצִדּוֹ, וְאַף אֲנִי כְמוֹתְךָ, וֶאֱמֹר לְאָבִיךָ: ‘רְצוֹנִי לְטַיֵּל בָּעֲרָבָה וְלָצוּד וּלְהִסְתַּכֵּל בַּנּוֹף, וְאָלוּן שָׁם לַיְלָה אֶחָד, אַל יְהִי אֵפוֹא לִבְּךָ דוֹאֵג לִי בִּכְלוּם’. וּכְשֶׁנֵּצֵא נֵלֵךְ לְדַרְכֵּנוּ, וְאַל תִּתֵּן גַּם לְאַחַד הָעֲבָדִים שֶׁיֵּלֵךְ אַחֲרֵינוּ”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “יָפָה הִיא הָעֵצָה”, וְשָׂמַח בָּזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּכְשֶׁנִּתְחַזֵּק כֹּחוֹ, נִכְנַס אֶל אָבִיו וְהוֹדִיעַ לוֹ הַדָּבָר, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָצֵאת לַצַּיִד. נָתַן אָבִיו רְשׁוּת לַצַּיִד וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, אֶלֶף יָמִים יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁהֶחֱזִיר אוֹתְךָ לְאֵיתָנֶךָ. אֵין אֲנִי מִתְנַגֵּד לְכָךְ. וְאוּלָם אַל תָּלוּן אֶלָּא לַיְלָה אֶחָד, וּלְמָחָר בּוֹא אֶצְלִי, שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁלֹּא יִיטְבוּ לִי הַחַיִּים אֶלָּא בְךָ. וַעֲדַיִן אֵינִי מַאֲמִין שֶׁנִּרְפֵּאתָ מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ בוֹ, וְאַתָּה אֶצְלִי כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְלוּ הָיָה לִי תָמִיד לַיְלָה וָיוֹמָם

שְׁטִיחַ שְׁלֹמֹה וּמַלְכוּת מַלְכֵי פָרַס כֻּלָּם,

לֹא שָׁווּ בְעֵינַי כְּנַף פַּרְעוֹשׁ אֶחָד,

אִם עֵינַי לֹא תָשׁוּר מַרְאֲךָ אַחַז.

צִיֵּד הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן אוֹתוֹ וְאֶת מַרְזֻוָאן וְצִוָּה שֶׁיָּכִינוּ לָהֶם אַרְבָּעָה סוּסִים וּגְמַל־מֵרוֹץ עֲבוּר הַמָּמוֹן וְגָמָל לְמַשַּׂא הַמַּיִם וְהַצֵּדָה. וּמָנַע קַמַר אַלזַּמָאן שֶׁיֵּצֵא עִמּוֹ אָדָם מִמְּשָׁרְתָיו. נִפְרַד מִמֶּנּוּ אָבִיו, אִמְּצָהוּ אֶל חָזֵהוּ וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: "בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁלֹּא תֵעָדֵר מֵאֶצְלִי אֶלָּא לַיְלָה אֶחָד, וַאֲסוּרָה עָלַי הַשֵּׁנָה בְלַיְלָה זֶה, שֶׁכֵּן אַתָּה לִי כְּמוֹ זֶה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

חֶבְרָתְךָ אֶצְלִי בַּנְּעִימִים הַנָּעִים,

וְהַבְלָגָתִי עָלֶיךָ הַפֶּגַּע בַּפְּגָעִים.

בְּנַפְשִׁי אֶפְדֶּךָ. אִם חֵטְא בִי בָאַהֲבָה

אֵלֶיךָ, הִנֵּה חַטָּאתִי רַבָּה מָה רַבָּה

הַבְּךָ כְּמוֹ בִי אֵשׁ־חֶמְדָּה?

צָלִי אֲנִי לְעֹנֶשׁ שְׁאוֹל יוֹקְדָה.

אָמַר לוֹ: “אָבִי, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא אָלוּן בִּלְתִּי אִם לַיְלָה אֶחָד”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לוֹ. יָצְאוּ קַמַר אַלזַּמָאן וּמַרְזֻוָאן וְרָכְבוּ עַל הַסּוּסִים וְאִתָּם גְמַל־הַמֵּרוֹץ שֶׁהַמָּמוֹן עָלָיו, וּגְמַל־הַמַּשָּׂא שֶׁעָלָיו הַמַּיִם וְהַצֵּדָה, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לָעֲרָבָה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן וּמַרְזֻוָאן נָסְעוּ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לָעֲרָבָה. נָסְעוּ מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם עַד לָעֶרֶב, וְחָנוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְהֶאֱכִילוּ אֶת בַּהֲמוֹתֵיהֶם וְנָחוּ שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ רָכְבוּ וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלשֶׁת יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נִגְלָה לָהֶם מָקוֹם רְחַב־יָדַיִם וְחֻרְשָׁה בוֹ, וְחָנוּ בָהּ. לָקַח מַרְזֻוָאן גָמָל וְסוּס וְשָׁחַט אוֹתָם וְנִתַּח בְּשָׂרָם לִנְתָחִים וְגָרַם עַצְמוֹתֵיהֶם. לָקַח מֵאֵת קַמַר אַלזַּמָאן כֻּתָּנְתּוֹ וּמִכְנָסָיו וְגָזַר אוֹתָם לִגְזָרִים וְגֵאַל אוֹתָם בְּדַם הַסּוּס, וְנָטַל גְּלִימַת קַמַר אַלזַּמָאן וְקָרַע אוֹתָהּ לִקְרָעִים וְגֵאַל אוֹתָהּ בַדָּם וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ עַל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים, אַחַר־כָּךְ אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְנָסְעוּ. שָׁאַל אוֹתוֹ קַמַר אַלזַּמָאן עַל מַה שֶּׁעָשָׂה וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה הוּא זֶה שֶׁעָשִׂיתָ, וּמַה תּוֹעֶלֶת בוֹ?” אָמַר לוֹ מַרְזֻוָאן: “דַּע שֶׁאָבִיךָ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן, כְּשֶׁתֵּעָדֵר לַיְלָה מֵאֶצְלוֹ וְלֹא תָבוֹא בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי הַלַּיְלָה שֶׁלָּקַחְנוּ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, יִרְכַּב וְיִסַּע בְּעִקְבוֹתֶיךָ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְדָם זֶה שֶׁשְּׁפַכְתִּיו וְיִרְאֶה אֶת כֻּתָּנְתְּךָ וּמִכְנָסֶיךָ קְרוּעִים וְדָם עֲלֵיהֶם, וִידַמֶּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁקָּרָה לְךָ מַשֶּׁהוּ בִידֵי שׁוֹדְדֵי דְּרָכִים אוֹ חַיָּה רָעָה, וְתִכָּרֵת תִּקְוָתוֹ מִמְּךָ וְיַחֲזֹר לָעִיר, וְנַשִֹּיג בָּזֶה אֶת תַּחְבּוּלָה זוֹ מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “חֵי אֱלֹהִים, תַּחְבּוּלָה טוֹבָה הִיא זוֹ. יָפֶה הוּא מַה שֶּׁעָשִׂיתָ”. נָסְעוּ יָמִים וְלֵילוֹת, וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן מִתְאוֹנֵן בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ וּבוֹכֶה, עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בָּזֶה שֶׁהוּא קָרוֹב לְמַטְּרָתוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הֲתִנְהֲגִי גַּסוֹת בְּיָדִיד שָׁעָה לֹא הֻסְּחָה מִמֵּךְ דַעְתּוֹ?

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בּוֹ חָשַׁקְתְּ תִּנָּזְרִי מֵאִתּוֹ?

קוֹנָם עָלַי רָצוֹן אִם בָּגַדְתִּי בְאַהַב,

וּבְנֵכָר אִוָּסֵר אִם דִּבַּרְתִּי כָּזָב.

אֵין בִּי חֵטְא אֲשֶׁר אֵעָנֵשׁ בִּקְשִׁי לֵבָב.

וְאִם הָיָה בִי חֵטְא הֲרֵינִי בִתְשׁוּבָה שָׁב.

וּמִפֶּלֶא הַזְּמַן כִּי אוֹתִי תַעֲזֹב,

אַךְ לֹא חָדַל זְמַן הַרְאוֹת פְּלָאוֹת לָרֹב.

כְּשֶׁגָּמַר קַמַר־אַלזַּמָאן אֶת שִׁירוֹ אָמַר לוֹ מַרְזֻוָאן: “הַבֵּט, אֵלֶּה הָאִיִּים שֶׁלַּמֶלֶךְ אַלְגַיּוּר כְּבָר נִרְאִים”. שָׂמַח קַמַר אַלזַּמָאן שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהוֹדָה לְמַרְזֻוָאן עַל מַה שֶּׁעָשָׂה. נְשָׁקוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאִמְּצוֹ אֶל חָזֵהוּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן, כְּשֶׁאָמַר לוֹ מַרְזֻוָאן: “הַבֶּט, אֵלֶּה הָאִיִּים שֶׁלַּמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר נִרְאִים”, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהוֹדָה לְמַרְזֻוָאן וְאִמְּצוֹ אֶל חָזֵהוּ. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לָאִיִּים, נִכְנְסוּ לָעִיר. אִכְסֵן אוֹתוֹ מַרְזֻוָאן בְּאַכְסַנְיָה, וְנָחוּ שְׁלשָׁה יָמִים מִן הַנְּסִיעָה. וְאַחֲרֵי זֶה לָקַח מַרְזֻוָאן אֶת קַמַר אַלזַּמָאן וְנִכְנַס עִמּוֹ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְהִלְבִּישׁוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים וְתִקֵּן לוֹ לוּחַ־חֶשְׁבּוֹנוֹת גֵּאוֹמֶטְרִי שֶׁל זָהָב, וְעָשָׂה לוֹ כֵּלִים, וְסִדֵּר לוֹ אִצְטְרוֹלָב שֶׁל כֶּסֶף מְצֻפֶּה זָהָב וְאָמַר לוֹ: "קוּם וַעֲמֹד תַּחַת אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְהַכְרֵז:

אֲנִי הַמְחַשֵּׁב, אֲנִי בְּסֵפֶר דּוֹרֵשׁ

אֲנִי הַיּוֹדֵעַ אֶת הַמְבֻקָּשׁ וְהַמְבַקֵּשׁ,

אֲנִי הֶחָכָם הַמָּהִיר,

אֲנִי חוֹזֵה כּוֹכָבִים בָּהִיר,

וְהֵיכָן הַדּוֹרֵשׁ?

וּכְשֶׁיִּשְׁמַע אוֹתְךָ הַמֶּלֶךְ, יִשְׁלַח אֵלֶיךָ וְיַכְנִיסְךָ אֵצֶל בִּתּוֹ הַנְּסִיכָה בֻּדוּר. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס אֵלֶיהָ, אֱמֹר לוֹ: “הַרְוַח לִי זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים, וְאִם תִּתְרַפֵּא הַשֵּׂא אוֹתִי לָהּ. וְאִם לֹא תִּתְרַפֵּא, עֲשֵׂה בִי כְפִי שֶׁעָשִׂיתָ בְּאֵלֶּה שֶׁלְּפָנַי, שֶׁאֲנִי מַסְכִּים לְךָ לְכָךְ' וּכְשֶׁתִּהְיֶה אֶצְלָהּ, תֵּן לָהּ לְהַכִּיר אוֹתְךָ, שֶׁכֵּן תָּשׁוּב לְאֵיתָנָהּ, כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתְךָ, וְיִפָּסֵק מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַשִּׁגָּעוֹן וְתֵרָפֵא בִּן־לַיְלָה. וְאָז תַּאֲכִיל אוֹתָהּ וְתַשְׁקֶנָּה, וְיִשְׂמַח אָבִיהָ עַל שְׁלוֹמָהּ, וְיַשִּׂיא אוֹתָהּ לְךָ וִיחַלֵּק עִמְּךָ אֶת מַלְכוּתוֹ, שֶׁכֵּן הִתְנָה עַל עַצְמוֹ תְנַאי זֶה, וְשָׁלוֹם”. כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר לוֹ: “אַל יִכְלֶה מֵאִתִּי חַסְדֶּךָ”. נָטַל אֶת הַכֵּלִים וְיָצָא מִן הָאַכְסַנְיָה לוֹבֵשׁ חֲלִיפַת הַבְּגָדִים וּמְצֻיָּד כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ. הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁעָמַד תַּחַת אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר וְהִכְרִיז:

אֲנִי הַמְחַשֵּׁב, אֲנִי בְּסֵפֶר דּוֹרֵשׁ,

אֲנִי הַיּוֹדֵעַ אֶת הַמְבֻקָּשׁ וְהַמְבַקֵּשׁ,

אֲנִי הַפּוֹתֵחַ אֶת הַסְּפָרִים,

אֲנִי הַמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן הַדְּבָרִים,

אֲנִי חֲלוֹמוֹת פּוֹתֵר

וּבְקָמֵעוֹתַי הָאָבוּד חוֹזֵר.

וְהֵיכָן הַדּוֹרֵשׁ?

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי הָעִיר דְּבָרִים אֵלֶּה, וּכְבָר עָבַר עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁלֹּא רָאוּ לֹא מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת וְלֹא חוֹזֶה בַכּוֹכָבִים, עָמְדוּ סְבִיבוֹ וְהִתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו, וְרָאוּ יְפִי מַרְאֵהוּ וְתַכְלִית חִנּוֹ וּשְׁלֵמוּת נְעִימוּתוֹ, וְהָיוּ מִתְפַּלְאִים עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְגִזְרַת קוֹמָתוֹ הַמְחֻטֶּבֶת, נִגַּשׁ²³ אֵלָיו אֶחָד וְאָמַר לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, לְשׁוֹנוֹ תְדַבֵּר צַחוֹת. אַל תְּסַכֵּן אֶת נַפְשֶׁךָ וְאַל תַּשְׁלִיךְ לַאֲבַדּוֹן אֶת נִשְׁמָתֶךָ בִּתְשׁוּקָתְךָ לָשֵׂאת אֶת הַנְּסִיכָה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר. רְאֵה בְעֵינֶיךָ אֶת אֵלֶּה הַגֻּלְגּוֹלוֹת הַמּוּקָעוֹת, שֶׁכֵּן בַּעֲלֵיהֶן כֻּלָּם נֶהֶרְגוּ בִּגְלַל זֶה”. לֹא שָׁעָה קַמַר אַלזַּמָאן לִדְבָרָיו וְהִכְרִיז בְּרֹב קוֹלוֹ:

אֲנִי הֶחָכָם, אֲנִי הַסּוֹפֵר,

אִצְטַגְּנִין חֲבָרִים חוֹבֵר.

הָיָה כָל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעִיר מֵנִיא אוֹתוֹ מִמַּעֲשֶׂה זֶה. וְאוּלָם הוּא לֹא שָׁעָה אֲלֵיהֶם, שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין יוֹדֵעַ כִּסּוּפִים מַה הֵם, אֶלָּא זֶה שֶׁנִּתְנַסָּה בָּהֶם”. וְהוֹסִיף בְּקוֹל רַב: “אֲנִי הֶחָכָם, אֲנִי הַחוֹזֶה בַכּוֹכָבִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן לֹא שָׁעָה לְדִבְרַת אַנְשֵׁי הָעִיר וְהוֹסִיף לְהַכְרִיז: אֲנִי הַפּוֹתֵחַ אֶת הַסְּפָרִים,

אֲנִי הַמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן הַדְּבָרִים,

אֲנִי אִצְטַגְּנִין חוֹבֵר חֲבָרִים.

כָּעֲסוּ כָּל אַנְשֵׁי־הָעִיר וְאָמְרוּ לוֹ: “אֵין אַתָּה אֶלָּא בָּחוּר מְטֻמְטָם, עִקֵּשׁ יָהִיר וְטִפֵּשׁ. חוּסָה עַל עֲלוּמֶיךָ וּמִעוּט שְׁנוֹתֶיךָ וְיָפְיְךָ וְחִנֶּךָ”. קָרָא קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר: “אֲנִי הָאִצְטַגְּנִין, הַמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, הֲיֵשׁ דּוֹרֵשׁ?” וּבוֹ בַזְּמַן שֶׁהָיָה קַמַר אַלזַּמָאן מַכְרִיז, וּבְנֵי־אָדָם מְנִיאִים אוֹתוֹ, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר אֶת קוֹלוֹ וְשָׁמַע אֶת שְׁאוֹן בְּנֵי־הָאָדָם. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה: “רֵד וְהָבֵא אֵלֵינוּ חוֹזֶה בַכּוֹכָבִים זֶה”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה מַהֵר, וְלָקַח אֶת קַמַר אַלזַּמָאן מִתּוֹךְ בְּנֵי־הָאָדָם, וְהֶעֱלָהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁהָיָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ, וְנָשַׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שְׁמוֹנָה לַתְּהִלָּה נְטַלְתָּם כֻּלָּם,

וְלֹא פָסַק זְמַן שָׁרֶתְךָ בָּם מֵעוֹלָם:

דַּעְתְּךָ וַחֲסִידוּתְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ וּנְדִיבוּת

וּמִדְבָּרְךָ וְתָכְנוֹ וְנִצָּחוֹן וַאֲצִילוּת.

כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר אֵלָיו, הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְצִדּוֹ, וּפָנָּה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אַל נָא תָשֵׂם עַצְמְךָ חוֹזֶה בַכּוֹכָבִים וְאַל תִּכָּנֵס בַּתְּנַאי שֶׁלִּי, שֶׁכֵּן קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּכָּנֵס אֶל בִּתִּי וְלֹא יְרַפְּאֶנָּה מִמַּה שֶּׁפָּגַע בָהּ, אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ. וְכָל מִי שֶׁיְּרַפְּאֶנָּה, אֲנִי מַשִּׂיאָהּ לוֹ. אַל יַתְעוּךָ יָפְיְךָ וְחִנְּךָ וְקוֹמָתְךָ וְגִזְרָתְךָ הַמְחֻטֶּבֶת. חֵי־אֱלֹהִים, בֵּאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מְרַפְּאָהּ, אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשֶׁךָ”. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “מְקַבֵּל אֲנִי מִמְּךָ תְּנַאי זֶה, וְיוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתוֹ עוֹד בְּטֶרֶם בָּאתִי אֵלֶיךָ”. הֵעִיד בּוֹ הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר אֶת הַדַּיָּנִים, וּמָסַר אוֹתוֹ לַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “הוֹלֵךְ אֶת זֶה אֶל הַגְּבִירָה בֻּדוּר”. תָּפַס אוֹתוֹ הַסָּרִיס בְּיָדוֹ וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ דֶרֶךְ מִסְדְּרוֹן. וְהָיָה קַמַר אַלזַּמָאן מַקְדִּימוֹ וְעוֹבֵר לְפָנָיו. הָיָה הַסָּרִיס אוֹמֵר לוֹ: “אוֹי לְךָ, אַל תְּהֵא אָץ אֶל אָבְדַן נַפְשֶׁךָ. לֹא רָאִיתִי אִצְטַגְנִין אָץ אֶל אָבְדַן נַפְשׁוֹ, אֶלָּא אַתָּה. וְאוּלָם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ מִן הַפֻּרְעָנֻיּוֹת”.

הִפְנָה קַמַר אַלזַּמָאן אֶת פָּנָיו מִן הַסָּרִיס. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסָּרִיס אָמַר לְקַמַר אַלזַּמָאן: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ וְאַל תְּהֵא אָץ”, אַךְ הוּא הִפְנָה אֶת פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וְנָשַׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֲנִי הַיּוֹדֵעַ — בְּתֵאוּר יָפְיְךָ נִבְעָר

מִדַּעַת וְנָבוֹךְ, לֹא אֵדַע אֲשֶׁר אֹמַר.

אִם אָמַרְתִּי שֶׁמֶשׁ יָפְיְךָ לֹא נֶעְדַּר

מֵעֵינַי, הִנֵּה לַשְּׁמָשׁוֹת שְׁקִיעוֹת וּמִסְתָּר.

שְׁלֵמוֹת סְגֻלּוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אוֹתָן לְתָאֵר,

יֵלֶא גַּם מֵיטִיב דַּבֵּר וְיִבּוֹךְ כָּל מְזַמֵּר.

אַחַר־כָּךְ עָצַר הַסָּרִיס אֶת קַמַר אַלזַּמָאן מֵאַחֲרֵי מָסָךְ שֶׁעַל הַדֶּלֶת. אָמַר לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן: “אֵי מִשְּׁנֵי הַמַּצָּבִים טוֹב בְּעֵינֶיךָ יוֹתֵר, אִם שֶׁאֲרַפֵּא אֶת גְּבִרְתְּךָ וְאַבְרִיא אוֹתָהּ מִכָּאן, אוֹ שֶׁאֶכָּנֵס אֵלֶיהָ וַאֲרַפֵּא אוֹתָהּ מִן הַמָּסָךְ וְלִפְנִים?” תָּמַהּ הַסָּרִיס עַל דְּבָרָיו וְאָמַר לוֹ: “אִם מִכָּאן אַתָּה מְרַפֵּא אוֹתָהּ, יְהֵא זֶה תּוֹסֶפֶת יִתְרוֹן לְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב קַמַר אַלזַּמָאן מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ וְהוֹצִיא קֶסֶת וְעֵט וְכָתַב עַל נְיָר דְּבָרִים אֵלֶּה: “זֶה מִכְתָּב מֵאֵת אֲשֶׁר לֹא חָדְלָה מֵרְבוֹת בּוֹ הַתְּשׁוּקָה, וְהָאַהֲבָה לוֹ מְצִיקָה, וְהַיָּגוֹן יִמְנֶה יָמָיו. הוֹי לוֹ לַאֲשֶׁר נוֹאַשׁ מֵחַיָּיו וַאֲשֶׁר הַמָּוֶת לְנֶגֶד עֵינָיו. וְאֵין לְלִבּוֹ עָצֵב, תּוֹמֵךְ וְלֹא עִמּוֹ עוֹזֵב. וְאֵין לְמֶבָּטוֹ עֵר, בִּפְנֵי הַדְּאָגָה עוֹזֵר, יוֹמוֹ בְּלַהֲבַת אֵשׁ, וְלֵילוֹ בְּעִנּוּי יִנָּקֵשׁ, וַאֲשֶׁר כָּחַשׁ מֵרֹב רָזוֹן גּוּפוֹ, בַּאֲשֶׁר לֹא יְבוֹאֶנּוּ שָׁלִיחַ מֵאֲהוּבוֹ”. אַחַר־כָּךְ כָּתַב בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַבְתִּי וְלִי לֵב בְּזִכְרֵךְ שָׁקַע,

וְעַיִן נְגוּעָה מִדָּמִים תִּדְמַע,

וְגֵו אֲשֶׁר עִנּוּי חֵשֶׁק וְצַעַר אוֹתוֹ יְכַס

כְּתֹנֶת רָזוֹן, וְהוּא בְּתוֹכָהּ נֶהֱרָס.

הִתְאוֹנַנְתִּי לְפָנַיִךְ עַל אַהֲבָה עֵת אַהֲבָה לִי הֵצֵרָה,

וְלֹא נִשְׁאַר לִי עוֹד כָּל מָקוֹם לְשֵׂבֶר אֲשַׂבֵּרָה.

חוּסִי אֵפוֹא וְרַחֲמִי וּפְנִי בִי,

כִּי אָכֵן בָּאַהֲבָה נִכְרַת לִבִּי.

אַחַר־כָּךְ כָּתַב מִתַּחַת לַשִּׁיר דִּבְרֵי חָרוּז אֵלֶּה: “רִפְאוּת לַלֵּב, פְּגִישַׁת הָאוֹהֵב. אֲשֶׁר הִתְעַמֵּר בּוֹ אוֹהֲבוֹ, אֱלֹהִים רוֹפְאוֹ. אֲשֶׁר יִבְגֹּד, אִם אֲנִי אִם אַתֶּם, מַאֲוַיּוֹ לוֹ לֹא יִנָּתֵן עוֹד. וְאֵין יָפֶה מֵאוֹהֵב אֱמוּנִים שׁוֹמֵר, לְאוֹהֲבוֹ אֲשֶׁר בּוֹ יִתְעַמֵּר”. אַחַר־כָּךְ כָּתַב בַּחֲתִימַת הַדְּבָרִים: “מֵאֵת הָאוֹהֵב הַתּוֹהֶה וְהַחוֹשֵׁק הַבּוֹהֶה. הֶחֱרִידוֹ חֵשֶׁק וְעֹז אַהֲבָתוֹ, אֲסִיר הַחֵשֶׁק וּתְשׁוּקָתוֹ קַמַר אַלזַּמָאן בֶּן שַׁהַרִמָאן, אֶל פְּנִינַת הַזְּמַן וּבְחִירַת נַעֲרוֹת עֵדֶן גַּן, אֶל הַגְּבִירָה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר. דְּעִי כִּי בְלֵילִי אֲנִי עֵר, וּבְיוֹמִי תּוֹהֶה וּמֵצֵר. רָזוֹן וְחֹלִי בִּי הוֹלְכִים הָלוֹךְ וָרָב, וּתְשׁוּקָה עַזָּה וְעֹז אַהַב. רַבּוּ אַנְחוֹתַי וּפְלָגִים דִּמְעוֹתַי, אֲסִיר הָאַהֲבָה וַהֲרוּג הַתַּאֲוָה. כְּבַעַל־חוֹב חָב לְגַעְגּוּעִים, וּלְחֹלִי רֵעַ לְשַׁעֲשׁוּעִים, אֲנִי הָעֵר אִישׁוֹנוֹ לֹא יַרְגִּיעַ, וַאֲסִיר אַהֲבָה עֵינוֹ לֹא תֶחְדַּל מֵהַדְמִיעַ. אֵשׁ לְבָבוֹ לֹא תִכְבֶּה, וְלַהַט חֶשְׁקוֹ לֹא יִסְפֶּה”.

אַחַר־כָּךְ כָּתַב עַל שׁוּלֵי הַמִּכְתָּב בֵּית־שִׁיר הַמָּלֵא חֵן:

שָׁלוֹם מֵאוֹצְרוֹת חֶסֶד אֱלֹהַי,

לַאֲשֶׁר אִתָּה רוּחִי לִבִּי וּקְרָבַי.

וְכָתַב עוֹד:

הָבוּ לִי יְדִיעָה מִידִיעוֹתֵיכֶם, אוּלַי

תְּרַחֲמוּנִי בָהּ וְיֵרָגְעוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי,

וּמִכִּסּוּפַי אֲלֵיכֶם וְעֹז אַהֲבָתִי, הִנֵּה אָנִי,

קַל בְּעֵינַי אֲשֶׁר מְצָאַנִי, אִם כִּי טְרָפָנִי.

שָׁמְרָה אֵל עַם רָחַק מִנִּי מְקוֹם מִשְׁכָּנָם,

אַךְ צְפַנְתִּים בְּלִבִּי בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.

וְאָכֵן כְּבָר הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי הַזְּמָן,

וְאוֹתִי הֵטִיל בַּעֲפַר הָאֲהוּבָה עַל הַמִּפְתָּן,

רָאִיתִי אֶת בֻּדוּר עַל הַיָּצוּעַ לְיָדִי,

וַיַּזְהֵר יְרֵחִי מִשִּׁמְשָׁהּ בְּשַׁעְתִּי.

אַחַר־כָּךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר סָגַר קַמַר אַלזַּמָאן אֶת הַמִּכְתָּב כָּתַב עַל כְּתָבְתּוֹ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שַׁאֲלִי עַל אֲשֶׁר כָּתַב עֵטִי אֶת מִכְתָּבִי,

וְתָווֹ לָךְ יְסַפֵּר עַל אַהֲבָתִי וּכְאֵבִי.

יָדִי תִכְתֹּב וְדֶמַע הָעַיִן נִגָּר,

וּתְשׁוּקָתִי יְתַנֶּה עֵטִי לַנְּיָר.

לֹא חָדְלָה דִמְעָתִי עַל הַנְּיָר לְהַצִּיק,

וּבִכְלוֹת דִּמְעָתִי דָמִי אַחֲרֶיהָ אָרִיק.

אַחַר־כָּךְ הוֹסִיף וְכָתַב:

שָׁלַחְתִּי לָךְ טַבַּעְתֵּךְ אוֹתָהּ הֶחֱלַפְתִּי

בְּיוֹם אִחוּד, שִׁלְחִי אֵפוֹא טַבַּעְתִּי.

וּכְבָר שָׂם אֶת טַבַּעַת הַגְּבִירָה בֻּדוּר רָצוּף בְּתוֹךְ הַמִּכְתָּב, וְהוֹשִׁיט אֶת הַמִּכְתָּב לַסָּרִיס, וּנְטָלוֹ וְנִכְנַס אֶל גְּבִרְתּוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן שָׂם אֶת הַטַבַּעַת בְּתוֹךְ הַמִּכְתָּב, וּמְסָרוֹ לַסָּרִיס, וּנְטָלוֹ וְנִכְנַס בּוֹ אֶל הַנְּסִיכָה בֻּדוּר. לָקְחָה אוֹתוֹ מִיַּד הַסָּרִיס וּפָתְחָה אוֹתוֹ, וּמָצְאָה אֶת טַבַּעְתָּה בְּעֵינָהּ. קָרְאָה אֶת הַנְּיָר, וּכְשֶׁהִכִּירָה אֶת הַמַּטָּרָה, יָדְעָה שֶׁאֲהוּבָה קַמַר אַלזַּמָאן הוּא, וְשֶׁהוּא הָעוֹמֵד אַחֲרֵי הַמָּסָךְ. פָּרַח שִׂכְלָהּ מִשִּׂמְחָה, וְרָחַב חָזֶהָ וְרָוַח, וּמֵעָצְמַת שִׂמְחָתָהּ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וּכְבָר נִחַמְתִּי עַל פַּזֵּר קִבּוּצֵנוּ

זְמַן, וַיִּזְלוּ דְמָעוֹת מֵעַפְעַפָּי,

וָאֶדֹּר אִם יָשׁוּב הַזְּמַן יַאַסְפֵנוּ,

לֹא עוֹד אַעַל פֵּרוּד עַל שְׂפָתַי.

תָּקְפָה אוֹתִי שִׂמְחָה עַד כִּי

מֵעֹצֶם שְׂשׂוֹנִי קְרָאַתְנִי לִבְכִי.

הוֹי עַיִן הָיְתָה לָךְ הַדִּמְעָה טִבְעֵךְ,

תִּבְכִּי מִשִּׂמְחָה וְתִבְכִּי בִּיגוֹנֵךְ.

כְּשֶׁגָּמְרָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר אֶת שִׁירָהּ קָמָה מִיָּד, וְתָקְעָה אֶת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ בַּכֹּתֶל, וְנִשְׁעֲנָה בְּכֹחַ עַל מַסְגֵּר הַבַּרְזֶל, וְנִתְּקָה אוֹתוֹ מֵעַל צַוָּארָהּ וְנִתְּקָה אֶת הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת וְיָצְאָה מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ, וְהִפִּילָה עַצְמָהּ עַל קַמַר אַלזַּמָאן וְחִבְּקָה אוֹתוֹ מֵעֹז הַתְּשׁוּקָה שֶׁבְּקִרְבָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַאִם בְּהָקִיץ הוּא זֶה אוֹ בַחֲלוֹם. וְהַאֻמְנָם הִפְלָה אֱלֹהִים לָנוּ חַסְדּוֹ לְקַבְּצֵנוּ יַחַד?” נָתְנָה שֶׁבַח לֵאלֹהִים וְהוֹדְתָה לוֹ עַל קִבּוּץ פְּזוּרֶיהָ לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסָּרִיס בְּמַצָּב זֶה, הָלַךְ וְרָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מוֹשְׁלִי, דַּע שֶׁהִצְטַגְּנִין²⁴ זֶה הַמְלֻמָּד בְּכָל הָאִצְטַגְּנִינִים כֻּלָּם הוּא, שֶׁכְּבָר רִפֵּא אֶת בִּתְּךָ, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ וְלֹא נִכְנַס אֵלֶיהָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַסָּרִיס: “הַאֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר?” אָמַר הַסָּרִיס: “אֲדוֹנִי, קוּם וְהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ, אֵיךְ נִתְּקָה אֶת שַׁלְשְׁלָאוֹת הַבַּרְזֶל וְיָצְאָה אֶל הַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים וְחִבְּקָה אוֹתוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר וְנִכְנַס אֶל בִּתּוֹ, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, הִתְנַשְּׂאָה מִמְּקוֹמָה וְקָמָה וְכִסְּתָה רֹאשָׁהּ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא אֹהַב אֶת אַלסִוָאךְּ²⁵ וְאוּלָם אֲנִי

עֵת אֹמַר “סִוַאךְּ”, “זוּלָתְךָ” בִּרְצוֹנִי,

וָאֹהַב אֶת אַלְאַרָאךְּ, בַּאֲשֶׁר עֵת זָכַרְתִּי

אַלְאַרָאךְּ, רַק אֶרְאֶה אוֹתְךָ – אָמַרְתִּי.

שָׂמַח אָבִיהָ עַל שֶׁשָּׁלוֹם לָהּ עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרַח שִׂכְלוֹ וְנָשַׁק אוֹתָהּ בֵּין עֵינֶיהָ, שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה.
פָּנָה הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר אֶל קַמַר אַלזַּמָאן וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וְאָמַר לוֹ: “מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?” הִגִּיד לוֹ קַמַר אַלזַּמָאן עַל דְּבַר יַחֲסוֹ וּמַעֲמָדוֹ, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁאָבִיו הוּא הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן. אַחַר-כָּךְ סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶׁקָּרָה לוֹ עִם הַגְּבִירָה בֻּדוּר, וְכֵיצַד לָקַח אֶת הַטַּבַּעַת מֵאֶצְבָּעָהּ וְשָׂם עָלֶיהָ אֶת טַבַּעְתּוֹ. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר עַל זֶה וְאָמַר: “אָכֵן סִפּוּרְכֶם יֵשׁ בְּלִי סָפֵק לִרְשֹׁם אוֹתוֹ עַל סֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים, שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵיכֶם דּוֹר אַחֲרֵי דּוֹר”. אַחַר כָּךְ הֵבִיא הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר מִיָּד אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְכָתַב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי הַגְּבִירָה בֻּדוּר לְקַמַר אַלזַּמָאן, וְצִוָּה לְפָאֵר אֶת הָעִיר שִׁבְעָה יָמִים. עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאֶת הַמַּאֲכָלִים וְעָשׂוּ שִׂמְחָה. פֵּאֲרוּ אֶת הָעִיר וְהִתְקַשֵּׁט כָּל הַצָּבָא בַּבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים בְּיוֹתֵר, וּפָנוּ הַמְבַשְּׂרִים וְהִכּוּ בַתֻּפִּים. בָּא קַמַר אַלזַּמָאן אֶל הַגְּבִירָה בֻּדוּר וְשָׂמַח אָבִיהָ עַל שֶׁהִבְרִיאָה וּבְנִשּׂוּאֶיהָ, וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים שֶׁהֱטִילָהּ בְּאַהֲבַת עֶלֶם חֶמֶד מִבְּנֵי הַמְּלָכִים. אַחַר-כָּךְ הֵסִירוּ הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ לְעֵינָיו, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לְזוֹ בְּיֹפִי וְחֵן וְנֹעַם וָרֹךְ. יָשֵׁן קַמַר אַלזַּמָאן אֶצְלָהּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְהִתְעַנְּגָה הִיא עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ עַד הַבֹּקֶר. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה וְאָסַף אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הַאִיִּים הַפְּנִימִיִּים וְהָאִיִּים הַחִיצוֹנִיִּים, וְהִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאֶת הַמַּאֲכָלִים, וְהָיוּ עוֹרְכִים אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּסְתַּדֵּר עִנְיָנוֹ שַׁל קַמַר אַלזַּמָאן וְהִשִּׂיג חֶפְצוֹ, וְשָׁהָה בְּמַצָּב זֶה עִם הַגְּבִירָה בֻּדוּר מֶשֶׁך זְמָן, הִרְהֵר בְּאָבִיו הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, וְרָאָה אוֹתוֹ בַחֲלוֹם כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם כָּךְ תִּנְהַג בִּי מִנְהָג זֶה?” וְשָׁמַע בִּשְׁנָתוֹ אֶת אָבִיו נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִבְהִילַנִי סַהַר זָרַח בָּאֹפֶל, בְּסוּרוֹ הֶחֱרִיד,

וְאֶת עַפְעַפַּי לְשׁוֹמֵר עַל כּוֹכָבָיו הִפְקִיד.

סִבְלִי, לְאַט לְךָ אוּלַי יַחֲזֹר עוֹד.

דַּם-לִבִּי, הַאֲרֵךְ רוּחַ בַּאֲשֶׁר צְרָבְךָ מְאֹד.

רָאָה קַמַר אַלזַּמָאן אֶת אָבִיו בַּחֲלוֹם כְּשֶׁהוּא מוֹכִיחוֹ, וְקָם בַּבֹּקֶר דּוֹאֵג וְעָצוּב. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר לְסִבַּת הַדָּבָר, וְהוֹדִיעַ לָהּ מַה שֶׁרָאָה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁסִפֵּר קַמַר אַלזַּמָאן לַגְּבִירָה בֻּדוּר מַה שֶּׁרָאָה בַחֲלוֹם, נִכְנְסָה אִתּוֹ אֶל אָבִיהָ וְהוֹדִיעוּהוּ הַדָּבָר, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִנְסֹעַ. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לִנְסֹעַ. אָמְרָה לוֹ הַנְּסִיכָה בֻּדוּר: “אָבִי, לֹא אוּכַל שְׂאֵת אֶת פְּרִידָתוֹ”, אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “סְעִי עִמּוֹ”. נָתַן לָהּ רְשׁוּת לַעֲמֹד עִמּוֹ שָׁנָה תְמִימָה, וּלְאַחֲרֵי הַשָּׁנָה תָבוֹא לְבַקֵּר אֶת אָבִיהָ פַּעַם לְכָל שָׁנָה. נָשְׁקָה יַד אָבִיהָ, וְכֵן קַמַר אַלזַּמָאן. נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר לְצַיֵּד אֶת בִּתּוֹ אוֹתָהּ וְאֶת בַּעְלָהּ, וְהֵכִין לָהֶם כְּלֵי הַנְּסִיעָה, וְהוֹצִיא לָהֶם אֶת הַסּוּסִים וְאֶת גְּמַלֵּי-הַמֵּרוֹץ, וְהוֹצִיא לְבִתּוֹ אַפִּרְיוֹן, וְטָעַן לָהֶם אֶת הַפְּרָדוֹת וְאֶת גְּמַלֵּי-הַמַּשָּׂא, וְהוֹצִיא לָהֶם מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ בַּנְּסִיעָה. וּבְיוֹם הַמַּסָּע נִפְרַד הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר מִקַּמַר אַלזַּמָאן וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר סִינִי שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְהִגִּישׁ לוֹ דּוֹרוֹן עֲשָׂרָה סוּסִים וְעֶשֶׂר גְּמַלּוֹת וְאוֹצָר שֶׁל מָמוֹן, וְצִוָּהוּ עַל בִּתּוֹ בֻּדוּר. יָצָא אִתָּם עַד קְּצֵה הָאִיִּים, וְאַחֲרֵי זֶה נִפְרַד מֵאֵת קַמַר אַלזַּמָאן, וְנִכְנַס אֶל בִּתּוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר, וְהִיא בָאַפִּרְיוֹן. הָיָה מְחַבֵּק אוֹתָה וּבוֹכֶה, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הַמְבַקֵּשׁ פֵּרוּד אַל תְּהִי דוֹחֵק,

שֶׁתַּעֲנוּג הָאוֹהֵב הוּא חַבֵּק.

לְאַט לְךָ, שֶׁטֶּבַע הַזְּמַן בְּגִידָה,

וְאַחֲרִית כָּל רֵעוּת פְּרִידָה.

יָצָא מֵאֵצֶל בִּתּוֹ וּבָא אֶל בַּעְלָהּ קַמַר אַלזַּמָאן, וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ שׁוּב וּנְשָׁקוֹ. הִנִּיחַ אוֹתָם וְחָזַר אֶל הָאִיִּים עִם צִבְאוֹתָיו, אַחֲרֵי שֶׁפָּקַד עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ. נָסְעוּ קַמַר אַלזַּמָאן הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַגְּבִירָה בֻּדוּר וְאִתָּם אֵלֶּה הַמְּלַוִּים אוֹתָם יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּׁשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ. אַחַר-כָּךְ חָנוּ עַל כִּכָּר נִרְחָבָה מֻשְׁפַּעַת בְּעֵשֶׂב-מִרְעֶה, וְתָקְעוּ בָהּ אָהֳלֵיהֶם וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְנָחוּ, וְיָשְׁנָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר. נִכְנַס אֵלֶיהָ קַמַר אַלזַּמָאן וּמְצָאָהּ יְשֵׁנָה, וְעַל גּוּפָהּ כֻּתֹּנֶת שֶׁל מֶשִׁי מִצֶּבַע הַמִּשְׁמִשׁ, שָׁקוּף, וְעַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת שֶׁל זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּכְבָר הֵרִים הָרוּחַ אֶת כֻּתָּנְתָּהּ עַד לְשָׁדֶיהָ. הוֹסִיף אַהֲבָה וְכִסּוּפִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ לִי אָמְרוּ עֵת אֶנְקַת הַחֹם קוֹדַחַת,

וְהָאֵשׁ בַּלֵּב וּבַקֶּרֶב מִתְלַקַּחַת:

”הַאִם אוֹתָהּ תַּחְפֹּץ וְתִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹתָהּ,

אוֹ מַשְׁקֶה מַיִם זַכִּים"? אָמַרְתִּי: “אוֹתָה”.

הִנִּיחַ קַמַר אַלזַּמָאן יָדוֹ עַל פְּתִיל מִכְנָסֶיהָ, מָשַׁךְ בּוֹ וְהִתִּירוֹ, שֶׁהָיָה לִבּוֹ מִתְאַוֶּה לָהּ, וְרָאָה אֶבֶן-חֵן אֲדֻמָּה כְּדַם אֶפְעֶה, קְשׁוּרָה, וְעָלֶיהָ שֵׁמוֹת חֲקוּקִים בִּשְׁנֵי טוּרִים בִּכְתָב שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא. תָּמַהּ קַמַר אַלזַּמָאן עַל אוֹתָהּ אֶבֶן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִלּוּלֵא הָיְתָה אֶבֶן-חֵן זוֹ דָבָר גָּדוֹל בְּעֵינֶיהָ, לֹא הָיְתָה קוֹשֶׁרֶת אוֹתָהּ קֶשֶׁר זֶה וְלֹא הָיְתָה מַחְבִּיאָתָהּ וְשׁוֹמֶרֶת עָלֶיהָ שְׁמִירָה זוֹ, עַד לְבִלְתִּי הִפָּרֵד מִמֶּנָּה, מַה הִיא עוֹשָׂה אֵפוֹא בְּזֹאת, וּמַה הַסּוֹד הַצָּפוּן בָּהּ?” נְטָלָהּ וְיָצָא מִן הָאֹהֶל לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בָּאוֹר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנָּטַל מִמֶּנָּה אֶת הָאֶבֶן לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בָּאוֹר. וַעֲדַיִן הוּא מִתְבּוֹנֵן בָּהּ, כְּשֶׁעוֹף עָט אֵלָיו וְחָטַף אוֹתָהּ מִיָּדוֹ, וְעָף בָּהּ וְהִנְמִיךְ וְיָרַד בָּהּ לָאָרֶץ. פָּחַד קַמַר אַלזַּמָאן עַל הָאֶבֶן, וְרָץ אַחֲרֵי הָעוֹף, וְהָיָה הָעוֹף רָץ כְּפִי מִדַּת מְרוּצָתוֹ שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן. הָיָה מְהַלֵּךְ קַמַר אַלזַּמָאן אַחֲרָיו מֵעֵמֶק לְעֵמֶק וּמִתֵּל אֶל תֵּל, עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה וְהֶחֱשִׁיךְ. לָן הָעוֹף עַל אִילָן גָּבוֹהַּ, וְעָמַד קַמַר אַלזַּמָאן תַּחְתָּיו, וְהָיָה נִדְהָם. וּכְבָר נֶחֱלַשׁ מִן הָרָעָב וְהָעֲיֵפוּת, וְדִמָּה שֶׁהוּא מֵת, וּבִקֵּשׁ לַחֲזֹר. וְאוּלָם לֹא הִכִּיר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ, וְתָקְפָה אוֹתוֹ הַחֲשֵׁכָה. אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אַחַר-כָּךְ יָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר תַּחַת הָאִילָן שֶׁהָעוֹף עָלָיו. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּנָתוֹ, מָצָא שֶׁהָעוֹף כְּבָר הִתְעוֹרֵר וְעָף מֵעַל הָאִילָן, וְהָלַךְ קַמַר אַלזַּמָאן אַחֲרָיו. וְהָיָה אוֹתוֹ הָעוֹף עָף קְצָת לְפִי מִדַּת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן. חִיֵּךְ קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר: “פֶּלֶא אֱלֹהִים הוּא, שֶׁהָיָה עוֹף זֶה עָף אֶתְמוֹל לְפִי מִדַּת מְרוּצָתִי, וְהַיּוֹם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁכְּבָר עָיַפְתִּי וְאֵינִי יָכוֹל לָרוּץ וַהֲרֵי הוּא עָף לְפִי מִדַּת הֲלִיכָתִי. אָכֵן פֶּלֶא הוּא וְאוּלָם אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי עוֹף זֶה, שֶׁיוֹלִיכֵנִי אִם אֶל חַיַּי וְאִם אֶל מוֹתִי. הֲרֵינִי הוֹלֵךְ אַחֲרָיו אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה, שֶׁעַל-כָּל-פָּנִים לֹא יַעֲמֹד אֶלָּא בְּאֶרֶץ שֶׁל יִשּׁוּב”. הָיָה קַמַר אַלזַּמָאן מְהַלֵּךְ מִתַּחַת לְאוֹתוֹ עוֹף, וְהָעוֹף לָן בְּכָל לַיְלָה עַל אִילָן. לֹא חָדַל מִלֶּכֶת אַחֲרָיו מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, כְּשֶׁקַמַר אַלזַּמָאן נִזּוֹן בְּצִמְחֵי הָאַדָמָה וְשׁוֹתֶה מִן הַנָּהָר. אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת יָמִים נִמְצְאוּ קְרוֹבִים לְעִיר שֶׁל יִשּׁוּב. חָלַף וּפָרַח הָעוֹף בְּאוֹתָהּ עִיר כְּהֶרֶף עַיִן, וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי קַמַר אַלזַּמָאן, וְלֹא יָדַע לְאָן הָלַךְ. תָּמַהּ קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהוֹלִיכַנִי בְשָׁלוֹם, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְעִיר זוֹ”. יָשַׁב לְיַד הַמַּיִם וְרָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָנָיו וְנָפַשׁ שָׁעָה, וְהִרְהֵר בְּמַה שֶּׁהָיָה שָׁרוּי לִפְנֵי כֵן מִן הַמְּנוּחָה וְהָאשֶׁר בְּחֶבְרַת אֲהוּבָתוֹ. הִתְבּוֹנֵן לַמַּצָּב שֶׁהוּא שָׁרוּי בוֹ בְשָׁעָה זוֹ מִן הַנֵּכָר וְהָרָעָב וְהָעֲיֵפוּת. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר וְאָמַר:

צָפַנְתִּי אֵת אֲשֶׁר מְצָאָנִי, וַיִּתְגַּל,

וּשְׁנַת-עֵינַי נְדוֹד-שֵׁנָה יִנְחַל.

קָרָאתִי אֶת הֲגִיגֵי לִבִּי רִפָּה, הֵשַׁח:

זְמַן, הֲלָנֶצַח עָלַי תָּקוּם וְלֹא תָנַח,

וְלִבִּי הָאָמֵל בֵּין צָרָה וְיָגוֹן יִשַּׁח?

לוּ הָיָה שַׁלִּיט בָּאַהֲבָה בְּצֶדֶק שׁוֹפְטֵנִי,

לֹא הָיְתָה שְׁנָתִי נוֹדֶדֶת מֵעֵינִי.

שָׂרָתִי, רַחֲמִי אוֹהֵב לַמָּוֶת נָפַל,

וְחוּסִי עַל שַׂר בְּעַמָּיו אֲשֶׁר שָׁפַל

בְּאַהֲבָתוֹ, וַעֲשִׁיר עַם אֲשֶׁר דָּלַל.

אָכְפוּ עָלֶיךָ מְחָרְפִים, לֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם,

וָאֶאֱטֹם אָזְנִי וָאַמְרֶה אוֹתָם.

אָמְרוּ: “אָהַבְתָּ יְפַת-גִּזְרָה” – וָאֶעֱנֵם:

“אָכֵן בְּחַרְתִּיהָ מִתּוֹכָם” – וָאֶעֶזְבֵם.

הַרְפּוּ, עֵת הַגּוֹרָל גָּזַר, הָעַיִן תִּשָּׁתֵם.

כְּשֶׁגָּמַר קַמַר אַלזַּמָאן אֶת שִׁירוֹ וְנָח, נִכְנַס לָעִיר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שַׁקַמַר אַלזַּמָאן, אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, נָח, וְאַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְשַׁעַר הָעִיר, מִבְּלִי שֶׁיָדַע לְאָן יֵלֵךְ, וְהִתְהַלֵּךְ בָּעִיר כֻּלָּהּ. נִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר-הַיַּבָּשָׁה, וְלֹא פָּסַק לָלֶכֶת עַד שֶׁיָּצָא דֶּרֶךְ שַׁעַר הַיָּם, וְלֹא פָּגַשׁ אָדָם מִתּוֹשָׁבֶיהָ. וְהָיְתָה הָעִיר עַל שְׂפַת הַיָּם. אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא מִשַּׁעַר הַיָּם, הָלַךְ, וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגַנּוֹת הָעִיר, וְעָבַר בֵּין הָעֵצִים, עַד שֶׁבָּא אֶל גַּן אֶחָד, וְעָמַד עַל שַׁעְרוֹ. יָצָא אֵלָיו הַגַּנָּן וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ, וְאָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם מֵאַנְשֵׁי עִיר זוֹ. הִכָּנֵס מַהֵר לְגַן זֶה בְּטֶרֶם יִרְאֶה אוֹתְךָ אֶחָד מִתּוֹשָׁבֶיהָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס קַמַר אַלזַּמָאן לַגַּן נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ, וְאָמַר לַגַּנָּן: “מַה סִּפּוּרָם שֶׁל תּוֹשָבֵי עִיר זוֹ, וּמָה עִנְיָנָם?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁתּוֹשָׁבֵי עִיר זוֹ כֻּלָּם אַמְגּוּשִׁים, וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שֶׁתַּגִּיד לִי כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה, וּמַה סִּבַּת הִכָּנֶסְךָ לְאֶרֶץ זוֹ?” הוֹדִיעוֹ קַמַר אַלזַּמָן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הִתְפַּלֵּא עַל זֶה הַגַּנָּן תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְאָמַר לוֹ: “דַּע, בְּנִי, שֶׁאַרְצוֹת הָאִסְלָאם רְחוֹקוֹת מִכָּאן, וּבֵינֵיהֶן וְבֵינֵינוּ מַסָּע אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בַּיָּם. וְאוּלָם בַּיַּבָּשָׁה שָׁנָה תְּמִימָה. וְאֶצְלֵנוּ סְפִינָה הַמַּפְלִיגָה וְנוֹסַעַת בְּכָל שָׁנָה פַּעַם בִּסְחוֹרָה אֶל אַרְצוֹת הָאִסְלָאם הָרִאשׁוֹנוֹת עַל הַגְּבוּל, וְתִסַּע מִכָּאן לְיָם אִיֵּי הַהָבְנֶה וּמִמֶּנּוּ אֶל אִיֵּי אַלְכָאלִדָאן, וּמַלְכָּם שְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְהֵר קַמַר אַלזַּמָאן בְּלִבּוֹ שָׁעָה זְמַן, וְיָדַע שֶׁאֵין טוֹב לְפָנָיו יוֹתֵר מִלָּשֶׁבֶת בַּגַּן אֵצֶל הַגַּנָּן וְלִהְיוֹת לוֹ שְׂכִיר יוֹם. אָמַר לַגַּנָּן: “מַסְכִּים אַתָּה לְקַבְּלֵנִי לִשְׂכִיר-יוֹם בְּגַן זֶה?” אָמַר לוֹ הַגַּנָּן: “שָׁמַעְתִּי וְנַעֲנֵיתִי לְךָ”, וְלִמֵּד אוֹתוֹ מִיָּד לְהַעֲבִיר מַיִם אֶל עֲרוּגוֹת הָעֵצִים. הָיָה קַמַר אַלזַּמָאן מַעֲבִיר אֶת הַמַּיִם וְתוֹלֵשׁ אֶת הָעֲשַׂבִּים הָרָעִים בַּגַּרְזֶן, וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ הַגַּנָּן מְעִיל תָּכֹל קָצָר הַמַּגִּיעַ עַד לְבִרְכָּיו. הָיָה מַשְׁקֶה אֶת הָעֵצִים וּבוֹכֶה דְמָעוֹת פְּלָגִים, וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּשִׁירִים בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם בִּדְבַר אֲהוּבָתוֹ בֻּדוּר. וּבְתוֹכָם בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַבְטָחָה הִבְטַחְתּוּנוּ, הֲנֶאֱמָנִים לָהּ אַתֶּם?

וַתְּדַבְּרוּ אֵלֵינוּ דָבָר, הַאוֹתוֹ מִלֵּאתֶם?

הָיִינוּ עֵרִים לַיְלָה בְּגִין אַהֲבָה, וַתִּישְׁנוּ.

אָכֵן הָעֵרִים וְהַיָּשֵׁן זֶה לְזֶה לֹא יִשְׁווּ.

וַנִּכְרֹת לָכֶם בְּרִית אֲשֶׁר אַהֲבָה נִצְפֹּן צָפוֹן,

וַיַּדִּיחֲכֶם מוֹצִיא דִבָּה וַתְּדַבְּרוּ עֵת הִכָּה בַלָּשׁוֹן.

הוֹי אוֹהֲבִים בְּעֵת כַּעַס וּבִשְׁעַת רָצוֹן,

אַתֶּם מַטְּרָתִי גַּם בְּשָׂשׂוֹן גַּם בְּאָסוֹן.

וְלִי לֵב מְעֻנֶּה בְּיַד אַחַד הָאָדָם,

מִי יִתֵּן וִיקוֹנֵן עַל מַצָּבִי וְיִרְחַם.

וְאֵין כָּל עַיִן כְּעֵינִי נְגוּעָה,

וְלֹא כָּל לֵב כְּלִבָּתִי רְצוּעָה

עֲשַׁקְתֶּם. “הָאַהֲבָה עָרִיצָה” אֲמַרְתֶּם;

צְדַקְתֶּם, כֵּן הַדָּבָר, אֱמֶת דִּבַּרְתֶּם.

שַׁאֲלוּ חוֹשֵׁק שׁוֹמֵר בְּרִית עֲדֵי עַד,

וְלוּ גַּם תּוֹךְ קְרָבָיו אֵשׁ תּוּקַד.

אִם הָיָה יְרִיבִי בָּאַהֲבָה מְשׁוֹפְטִי,

לִפְנֵי מִי אֶתְאוֹנֵן וְאַגִּישׁ מִשְׁפָּטִי?

וְאִלּוּלֵא לְאַהֲבָה וְכִסוּפִים הָיִיתִי נִזְקָק,

לֹא הָיָה לִבִּי נִרְצָע לְחֵשֶׁק אֶחְשָׁק.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן קַמַר אַלזַּמָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאִשְׁתּוֹ הַנְּסִיכָה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר, הִנֵּה כְּשֶׁהֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ בִּקְּשָׁה אֶת בַּעְלָהּ קַמַר אַלזַּמָאן וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. רָאֲתָה אֶת בִּגְדָהּ מֻתָּר, בָּחֲנָה אֶת הַקֶּשֶׁר וּמְצָאַתְהוּ מֻּתָּר וְהָאֶבֶן הַיְקָרָה חֲסֵרָה. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “פֶּלֶא אֱלֹהִים הוּא זֶה. הֵיכָן אֲהוּבִי? דּוֹמֶה כְאִלּוּ לָקַח אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה וְהָלַךְ, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַסּוֹד שֶׁבָּהּ. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי לְאָן הָלַךְ? וְאוּלָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁעִנְיָן פִּלְאִי הוּא שֶׁגָּרַם לַהֲלִיכָתוֹ מִכָּאן, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה בוֹ כֹחַ לְעָזְבֵנִי אֲפִלּוּ שָׁעָה. יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה, וְיָאֹר אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא”. הִרְהֲרָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר בַּדָּבָר וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “אִם אֲנִי יוֹצֵאת אֶל בְּנֵי הַלְּוָיָה וּמוֹדִיעָה אוֹתָם בִּדְבַר הִפָּקֵד בַּעְלִי, תִּתְעוֹרֵר תַּאֲוָתָם אֵלַי. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה”. לָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵי קַמַר אַלזַּמָאן, וְצָנְפָה מִצְנֶפֶת כְּמִצְנַפְתּוֹ, וְנָעֲלָה אֶת הַנְּעָלַיִם, וְשָׂמָה צָעִיף עַל סַנְטְרָהּ, וְהִנִּיחָה נַעֲרָה בְּתוֹךְ אַפִּירְיוֹנָהּ וְיָצְאָה מֵאָהֳלָהּ וְקָרְאָה לַנְּעָרִים: “הַגִּישׁוּ לָנוּ אֶת הַסּוּסִים לְמֶרְכָּב”. רָכְבָה וְצִוְּתָה לֶאֱרֹז אֶת הַמִּטְעָן וְנָסְעוּ, כְּשֶׁהִיא מַסְתִּירָה עִנְיָנָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לְקַמַר אַלזַּמָאן, וְלֹא הֵטִיל אָדָם סָפֵק בְּדָבָר, שֶׁהִיא הִיא קַמַר אַלזַּמָאן בְּעַצְמוֹ. וְלֹא פָסְקָה מִנְּסֹעַ הִיא וּבְנֵי לִוְיָתָהּ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁקָּרְבוּ לְעִיר נִשְׁקֶפֶת עַל הַיָּם הַמָּלוּחַ. חָנְתָה מִחוּץ לָעִיר, וְתָקְעָה אָהֳלֶיהָ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כְּדֵי לָפוּשׁ. אַחַר-כָּךְ שָׁאֲלָה בִּדְבַר הָעִיר, וְאָמְרוּ לָהּ: “זֹאת עִיר הַהָבְנֶה וּמַלְכָּהּ הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס, וְלוֹ בַת חַיָאת אַלנֻּפוּס שְׁמָהּ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁחָנְתָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר לִפְנֵי שַׁעֲרֵי עִיר הַהָבְנֶה כְּדֵי לָפוּשׁ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס שָׁלִיחַ מֵאִתּוֹ, שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ עִנְיַן מֶלֶךְ זֶה שֶׁחָנָה מִחוּץ לָעִיר. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם הַשָּׁלִיח, שָׁאַל אוֹתָם, וְהִגִּידוּ לוֹ שֶׁבֶּן מֶלֶךְ הוּא שֶׁתָּעָה בַדֶּרֶךְ, וּמְגַמַּת פָּנָיו אִיֵּי אַלְכָאלִדָאן וְהַמֶּלֶךְ שַׁהַרמָאן. חָזַר הַשָּלִיחַ אֶל הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס וְהוֹדִיעַ לוֹ הַדָּבָר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶך אַרְמָאנוּס דְּבָרִים אֵלֶּה, יָרְדוּ הוּא וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ לְקַבֵּל פָּנָיו. כְּשֶׁקָּרַב אֶל הָאָהֳלִים יָרְדָה הַנְּסִיכָה בֻּדוּר מֵעַל סוּסָהּ וְהָלְכָה בָרֶגֶל וְיָרַד הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בָּרֶגֶל, וְשָׁאֲלוּ זֶה לָזֶה לְשָׁלוֹם. לָקַח אוֹתָהּ וְהִכְנִיסָהּ לְתוֹךְ עִירוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ לְאַרְמוֹנוֹ, וְצִוָּה לַעֲרֹךְ אֶת שֻׁלְחֲנוֹת הָאֹכֶל, וּלְהַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם קְעָרוֹת שֶׁבְּתוֹכָן מַאֲכָלִים מִכָּל הַמִּינִים. וְצִוָּה לְהַעֲבִיר אֶת צְבָא הַנְּסִיכָה בֻּדוּר לַחֲצַר הָאוֹרְחִים. שָׁהוּ שָׁם שְׁלשָׁה יָמִים, וְאַחֲרֵי זֶה נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶל הַגְּבִירָה בֻּדוּר, וְנִכְנְסָה בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהֵאִירוּ פָנֶיהָ כְאִלּוּ הֵם אַגַּן הַסַּהַר הַמָּלֵא, עַד שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לִידֵי נִסָּיוֹן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְכָל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם בָּאִים לִידֵי הוֹלְלוּת לְמַרְאֶהָ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס אֵלֶיהָ, כְּשֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת לְבוּשׁ שֶׁל מֶשִׁי רָקוּם זָהָב וּמְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבֹות. אָמַר לָהּ: “בְּנִי, דַּע שֶׁכְּבָר נִהְיֵיתִי זָקֵן אֵין אוֹנִים, וּבְכָל יְמֵי חַיַּי לֹא חוֹנַנְתִּי וָלָד זוּלָתִי בַּת, וְהִיא כִּדְמוּתְךָ וּכְגִזְרָתְךָ לְיֹפִי וּלְחֵן. וּכְבָר חָלַשְׁתִּי מִמְּלֹךְ, וְעַכְשָׁו, בְּנִי, רְצוֹנְךָ שֶׁתַּעֲמֹד בְּאַרְצִי וְתָגוּר בִּמְדִינָתִי, וְאַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי וְאֶתֵּן לְךָ אֶת מַמְלַכְתִּי?” הִרְכִּינָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר אֶת רֹאשָׁהּ, וְנִתְכַּסָּה מִצְחָהּ זֵעָה מִבּוּשָׁה, וְאָמְרָה בְלִבָּה: “כֵּיצַד יִהְיֶה הַדָּבָר וַאֲנִי אִשָּׁה? וְאִם אֲנִי מַמְרָה אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְאֵלֵךְ מֵאִתּוֹ, יָכֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁיִּשְׁלַח אַחֲרַי חַיִל וְיַהַרְגֵנִי, וְאִם אֲנִי שׁוֹמַעַת לְקוֹלוֹ, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁאֶהְיֶה לְחֶרְפָּה. כְּלוּם לֹא דַיָּה לִי צָרָתִי שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת אֲהוּבִי קַמַר אַלזַּמָאן וְאֵינִי יוֹדַעַת דָּבָר עַל אוֹדוֹתָיו. וְאוּלָם אֵין לִי הַצָּלָה אֶלָּא בָּזֶה שֶׁאֵעָנֶה לוֹ לְחֶפְצוֹ, וְאֶעֱמֹד אֶצְלוֹ עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים דְּבָרוֹ וְיֵעָשׂ”. הֵרִימָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר רֹאשָׁהּ, וְצִיְּתָהּ לַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ, וְצִוָּה עַל הַכָּרוֹז לְהַכְרִיז בְּאִיֵּי הַהָבְנֶה עַל שִׂמְחָה, וְשֶׁיְּפָאֲרוּ כָּל מָקוֹם, אָסַף אֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְאֶת הַמּוֹשְׁלִים וְאֶת הָאֶמִירִים וְאֶת הַמִּשְׁנִים וְאֶת רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ וְאֶת הַקָּאצִ’ים שֶׁל הָעִיר, וְהִתְפַּטֵּר מִן הַמַלְכוּת וּמִנָּה לְשֻׂלְטָאן אֶת הַגְּבִירָה בֻּדוּר, וְהִלְבִּישׁ אוֹתָהּ לְבוּשׁ הַמַּלְכוּת. נִכְנְסוּ הָאֶמִירִים כֻּלָּם אֶל הַנְּסִיכָה בֻּדוּר, כְּשֶׁאֵין הֵם מַטִּילִים סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהִיא עֶלֶם. וְהָיָה כָּל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ מֵהֶם, מִתְרַגֵּשׁ מֵעָצְמַת יָפְיָהּ וְחִנָּהּ תַּכְלִית הַהִתְרַגְּשׁוּת. וּכְשְׁנִּתְמַנְּתָה הַנְּסִיכָה בֻּדוּר לְשֻׂלְטָאן, וְהִכּוּ בַתֻּפִּים לְבַשֵּׂר אֶת הַשִּׂמְחָה, הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס לְצַיֵּד אֶת בִּתּוֹ חַיָאת אַלנֻּפוּס, וְאַחֲרֵי יָמִים מֻעָטִים הוֹבִילוּ אֶת הַגְּבִירָה בֻּדוּר אֶל חַיָאת אַלנֻּפוּס, וְהָיוּ שְתֵּיהֶן דּוֹמוֹת כְּאִלּוּ הֵן שְׁתֵּי לְבָנוֹת שֶׁנִּפְגְּשׁוּ יַחְדָּו, אוֹ שְׁתֵּי שְׁמָשׁוֹת בְּעֵת זְרִיחָתָן. סָגְרוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַדְּלָתוֹת וְשִׁלְשְׁלוּ אֶת הַוִּילוֹנוֹת אַחֲרֵי שֶׁהִדְלִיקוּ לָהֶן אֶת נֵרוֹת-הַשַּׁעֲוָה. בְּאוֹתָה שָׁעָה יָשְׁבָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר עִם הַגְּבִירָה חַיָאת אַלנֻּפוּס וְהִרְהֲרָה בַאֲהוּבָהּ קַמַר אַלזַּמָאן, וְגָבַר עָלֶיהָ צַעְרָהּ וְשָׁפְכָה דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הַנּוֹסֵעַ וְלִבִּי מוֹסִיף חִילָה עַל חִילָה,

אָפֵס רוּחַ חַיִּים מִגֵּוִי מֵאָז נִפְרְדָה הַחֲבִילָה.

הָיְתָה לִי בָּבַת עַיִן עַל נְדוּדֵי שֵׁנָה תִתְאוֹנֵן,

הֵמַסַּתָּה דִמְעָה. מִי יִתֵּן נְדוּדֵי שְׁנָתִי כְּמוֹת שֶהֵן.

נָסַע אַךְ הַכִּסּוּפִים נִשְׁאֲרוּ אַחֲרָיו,

מַה מְּצָאוֹ בַּנֵּכָר? נָא שַׁאֲלוּ עָלָיו.

אִלּוּלֵא עַפְעַפַּי שֶׁפַע דִּמְעָה שָׁפָכוּ,

מֶרְחֲבֵי אֶרֶץ מִמּוֹקְדַי נִתְלַקָּחוּ.

אֶתְאוֹנֵן לִפְנֵי אֵל עַל אוֹהֵב אָבַד לִי,

לֹא יְרַחֵם כִּסּוּפַי אֵלָיו וְהִתְחַלְחֲלִי.

לֹא יִמְצָא זוּלָתִי כִּסּוּפַי לוֹ, לִי כָּל עָוֹן.

אַךְ כָּל אָדָם בָּאַהֲבָה בֵּין אשֶׁר הוּא וְאָסוֹן.

כְּשֶׁגָּמְרָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר אֶת שִׁירָהּ, נָשְׁקָה עַל פִּיהָ אֶת הַנְּסִיכָה חַיָאת אַלנֻּפוּת שֶׁיָשְׁבָה לְצִדָּהּ, וְהִתְנַשְּׂאָה מִמְּקוֹמָהּ, וְרָחֲצָה כַדָּת לִתְפִלָּה, וְלֹא פָסְקָה מִלְּהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁנִּרְדְּמָה הַנְּסִיכָה חַיָאת אַלנֻּפוּס. אַחַר-כָּךְ נִכְנְסָה הַגְּבִירָה בֻּדוּר עִמָּה אֶל הַמִּטָּה, וְהָפְכָה לָהּ אֶת גַּבָּהּ עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם נִכְנַס הַמֶּלֶךְ הוּא וְאִשְׁתּוֹ אֶל בִּתָּם, וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ. הִגִּידָה לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע וּמַה שֶשָּׁמְעָה מִן הַשִּׁיר. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן חַיָאת אַלנֻּפוּס וְהוֹרֶיהָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּלְכָּה בֻּדוּר, הִנֵּה יָצְאָה וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וְעָלוּ אֵלֶיהָ הָאֶמִירִים וְכָל רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְרָאשֶׁיהָ וּבֵרְכוּ אוֹתָהּ לְמָלְכָהּ וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹמָהּ. פָּנְתָה אֲלֵיהֶם מְחַיֶּכֶת וְנָתְנָה לָהֶם בִּגְדֵי פְּאֵר, וְהִרְבְּתָה לְכַבֵּד אֶת הָאֶמִירִים וְאֶת רַבֵּי הַמְּלוּכָה וְקָצְבָה לָהֶם אֲחֻזּוֹת וְהִרְבְּתָה מַתָּן לַצָּבָא. אָהֲבוּ אוֹתָהּ כָּל הַבְּרִיּוֹת וְהִתְפַּלְּלוּ לָהּ שֶׁמַּלְכוּתָהּ תָּקוּם לְאֹרֶךְ יָמִים, כְּשֶׁהֵם מְדַמִּים שֶׁהִיא גֶבֶר. צִוְּתָה מִצְווֹתֶיהָ וְאָסְרָה אִסּוּרִים וְשָׁפְטָה וְעָשְׂתָה הַיָּשָׁר, וְהוֹצִיאָה לַחָפְשִׁי אֶת אֵלֶּה שֶׁבְּבָתֵּי-הָאֲסוּרִים וּבִטְּלָה אֶת הַמִסִים, וְלֹא פָסְקָה לָשֶבֶת בְּמוֹשַׁב הַמֶּמְשָלָה עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ נִכְנְסָה לַמָּקוֹם שֶׁהוּכַן לָהּ, וּמָצְאָה אֶת הַגְּבִירָה חַיָאת אַלנֻּפוּס יוֹשֶׁבֶת. יָשְׁבָה לְצִדָּה וְטִקְטְקָה עַל גַּבָּהּ וְלִטְּפָה אוֹתָהּ וְנָשְׁקָה אוֹתָהּ בֵּין עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִתְגַּל סוֹדִי בְּדִמְעוֹתַי,

וּרְזוֹן גֵּוִי שָׂח גַּעְגּוּעַי.

אַצְפִּין אַהֲבָה וְיוֹם פֵּרוּד יְגַל,

מַצָּבִי לֹא נֶעְלַם מֵהוֹלֵךְ רָכִיל שָׁפָל.

הוֹי אֲשֶׁר גִּדְרוֹת מָעוֹן נָטַשׁ,

עָזַבְתָּ נַפְשִׁי בָלָה וְגֵוִי מֻתָּשׁ.

שָׁכַנְתָּ מַעֲמַקֵּי לִבִּי, וְרוֹאוֹתַי שָׁם

תַּזֵּלְנָה דִמְעָתָן, וְעֵינִי תִּשְתֹּת דָּם.

וַאֲנִי כֹפֶר הַנִּפְקָד אֶתֵּן דַּם לִבִּי

עַד עוֹלָם, וּתְשׁוּקָתִי גְלוּיָה לוֹ הִיא.

וְלִי עַיִן מֵאַהֲבָתוֹ מְנֻגָּעָה,

קוֹנָם עָלֶיהָ שֵׁנָה, וְדִמְעָתָהּ שׁוֹפְעָה.

דָּמָה אוֹיֵב כִּי אַבְלִיג עַל כְּאֵב,

חָלִילָה לִי, אָזְנִי לוֹ לֹא תַקְשֵׁב.

אֻחֲדוּ בוֹ סְגֻלּוֹת לְפָנָיו לֹא אִחֲדָם,

גַּם בְּדוֹרוֹת חָלְפוּ זוּלָתוֹ אָדָם.

אֶשְׁכַּח כָּל אָדָם מִפְּנֵי רֹחַב-לִבּוֹ וְרֹב טוּבוֹ

נָדִיב כְּבֶן זָאִידָה וְאֹרֶךְ רוּחַ מְעָאוִויָּה²⁶ בוֹ.

וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַזְּמַן דּוֹחֵק וְהַשִּׁיר רַק קָצָר

מֵהַבִּיעַ יָפְיְךָ, לֹא הִנַּחְתִּי חָרוּז בּוֹ יְתֹאַר.

אַחַר-כָּךְ קָמָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ, מָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְרָחֲצָה כַדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלְּלָהּ. וְלֹא פָסְקָה לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁגָּבְרָה תְּנוּמָה עַל הַגְּבִירָה חַיָאת אַלנֻּפוּס, וְנִרְדָּמָה. אָז בָּאָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר לְצִדָּהּ וְיָשְׁנָה עַד הַבֹּקֶר. קָמָה וְהִתְפַּלְּלָה תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וְצִוְּתָה וְאָסְרָה וְשָׁפְטָה וְעָשְׂתָה הַיָּשָׁר. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס, הִנֵּה נִכְנַס אֶל בִּתּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ, וְהוֹדִיעָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ, וְהִשְׁמִיעָה לוֹ אֶת הַשִּׁיר שֶׁאָמְרָה אוֹתוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר, וְאָמְרָה: “אָבִי, לֹא רָאִיתִי אָדָם רַב יוֹתֵר לְשֵׂכֶל וּלְנִמּוּס טוֹב מִבַּעְלִי, אֶלָּא שֶׁהוּא בוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “בִּתִּי, הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ עִמּוֹ, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא הַלַּיְלָה הַזֶּה הַשְּׁלִישִׁי. וְאִם לֹא יָבוֹא אֵלַיִךְ, יִהְיֶה לוֹ עִמָּנוּ עִנְיָן וְסִדּוּר. שֶׁאָז אֲנִי מוֹרִידוֹ מִן הַמַּלְּכוּת וּמַגְלֶה אוֹתוֹ מֵאַרְצֵנוּ”. הִסְכִּים עִם בִּתּוֹ עַל עֵצָה זֹה, וְשָׁמַר אֶת הָרַעְיוֹן בְּלִבּוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס אַחֲרֵי שֶׁהִסְכִּים עִם בִּתּוֹ עַל עֵצָה זוֹ, שָׁמַר אֶת הָרַעְיוֹן בְּלִבּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, קָמָה הָמַּלְכָּה בֻּדוּר מִכִּסֵּא הַמַּלְכוּת וּבָאָה לָאַרְמוֹן, וְנִכְנְסָה לַמָּקוֹם הַמּוּכָן לָהּ, וְרָאֲתָה אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה דּוֹלְקִים וְאֶת הַגְּבִירָה חַיָאת אַלנֻּפוּס יוֹשֶׁבֶת. הִרְהֲרָה בְּבַעְלָהּ וּבְמַה שֶּׁאֵרַע בֵּינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ זְמַן מֻעָט, בָּכְתָה וְנֶאֶנְחָה אֲנָחוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שְׁבוּעָה, שְׁמוּעָתִי מָלְאָה תֵבֵל וּמֶרְחָבָהּ,

כַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה.

דִּבְּרוּ רְמָזֶיהָ וַיַּקְשֶׁה הֲבִינָם,

לָזֹאת רַבּוּ כִּסּוּפַי וְלֹא בָא קִצָּם.

מֵאָז אֲהַבְתִּיו אֹרֶךְ-רוּחַ יָפֶה אֲתָעֵב,

כְּלוּם רָאִיתָ אוֹהֵב אֶת אַהֲבָתוֹ מְתָעֵב?

וּבְשִׁפְטֵי מֶבָּטִים זִנֵּק בָּהֶם מַחֲלֶה,

וְהַמַּבָּט מֵמִית יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יַחֲלֶה.

פָּרַע קְוֻצּוֹתָיו וַיּוֹרֶד צְעִיפוֹ,

וָאֵרֶא גַּם שְׁחוֹר גַּם לֹבֶן יָפְיוֹ.

חָלְיִי וּבְרִיאוּתִי הֵם אַךְ בְּיָדָיו,

רַק אֲשֶׁר הֶחֱלָה יְרַפֵּא חֳלִי אַהַב.

וּכְאִלּוּ פְּאֵר-תַּלְתַּלָּיו וְאוֹר מִצְחוֹ זַךְ,

לֵיל אֹפֶל חֲבָקוֹ אוֹר בֹּקֶר צַח.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, בִּקְּשָׁה לָקוּם לִתְפִלָּה, נִתְלְתָה חַיָאת אַלנֻּפוּס בְּשׁוּלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אִי אַתָּה בוֹשׁ בִּפְנֵי אָבִי, וּמַה שֶּׁעָשָׂה עִמְּךָ מִן הַחֶסֶד, וְאַתָּה עוֹזֵב אוֹתִי עַד עַכְשָׁו?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה בֻּדוּר מִפִּיהָ כָךְ, יָשְׁבָה בִמְקוֹמָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “אֲהוּבָתִי, מַה הוּא זֶה שֶׁאַתְּ סָחָה?” אָמְרָה לָהּ: “מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֶרֶת הוּא, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אָדָם יָהִיר כָּמוֹךָ. כְּלוּם כָּל מִי שֶׁהוּא יָפֶה מִתְגָּאֶה בְיָפְיוֹ כָךְ? וְאוּלָם לֹא אָמַרְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה כְּדֵי לְעוֹרֵר תְּשׁוּקָתְךָ אֵלַי; וְלֹא אָמַרְתִּי אוֹתָם, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס, שֶׁהוּא גָמַר בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁאִם אֵין אַתָּה בָא אֵלַי הַלַּיְלָה, יְסִירְךָ מִן הַמְּלוּכָה מָחָר וְיַסִּיעֲךָ מֵאַרְצוֹ. וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁזַּעְמוֹ יִתְרַבֶּה עוֹד וְיַהַרְגֶךָ. וַאֲנִי, אֲדוֹנִי, מְרַחֶמֶת עָלֶיךָ וּמְיָעֶצֶת אוֹתְךָ לְטוֹב לְךָ, וְעַתָּה רְאֵה אֵת אֲשֶׁר תִּרְאֶה לְךָ לְטוֹב”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנְּסִיכָה בֻּדוּר מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ, וְנָבוֹכָה בְּעִנְיָנָהּ. אַחַר כָּךְ אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “אִם אֲסָרֵב לוֹ הֲרֵינִי נִשְׁמֶדֶת, וְאִם אֶשְׁמַע לְקוֹלוֹ, הֲרֵי אֶפָּרַע לְשִׁמְצָה. וְאוּלָם הֲרֵי אֲנִי בְשָׁעָה זוֹ מַלְכָּה עַל כָּל אִיֵּי הַהָבְנֶה כֻלָּם וְהֵם תַּחַת שִׁלְטוֹנִי, וְאֵינִי יְכוֹלָה לְהִפָּגֵשׁ עִם קַמַר אַלזַּמָאן אֶלָּא בְמָקוֹם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לוֹ דֶרֶךְ אַחֶרֶת אֶל אַרְצוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ אִיֵּי הַהָבְנֶה. אוֹבֶדֶת עֵצָה אֲנִי, וַהֲרֵינִי מַפְקִידָה עִנְיָנִי בְּיַד אֱלֹהִים, שֶׁהוּא הַמְתַכֵּן הַיּוֹתֵר טוֹב בְּכָל עִנְיָן. הַרֵי אֵין אֲנִי גֶבֶר שֶׁאָבוֹא אֶל בְּתוּלָה זוֹ”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר לְחַיָאת אַלנֻּפוּס: “חֲבִיבָתִי, זֶה שֶׁהִנַּחְתִּי אוֹתָךְ וְחָשַׂכְתִּי עַצְמִי מִמֵּךְ הוּא לַמְרוֹת רְצוֹנִי”. וְסִפְּרָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ מִן הַהַתְחָלָה עַד הַסּוֹף, וְהֶרְאֲתָה לָהּ אֶת עַצְמָהּ, וְאָמְרָה לָהּ: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמֵּךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתַּסְתִּירִי עִנְיָנִי, וְתִשְׁמְרִי סוֹדִי עַד אֲשֶׁר יְחַבְּרֵנִי אֱלֹהִים עִם אֲהוּבִי קַמַר אַלזַּמָאן, וְאַחֲרֵי זֶה יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ,

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַחַד עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַגְּבִירָה בֻּדוּר סִפְּרָה אֶת סִפּוּרָהּ לחַיָאת אַלנֻּפוּס וּבִקְּשָׁה אוֹתָהּ לִשְׁמֹר סוֹדָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרֶיהָ הִתְפַּלְּאָה עֲלֵיהֶם תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלֶיהָ, וּבֵרְכָה אוֹתָהּ שֶׁתִּזְכֶּה לְהִתְחַבֵּר עִם אֲהוּבָהּ קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, אַל תְּפַחֲדִי, וְאַל תִּירָאִי, הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ עַד אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֱלֹהִים אֶת הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר גָּזַר”. נָשְׂאָה חַיָאת אַלנֻּפוּס קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַסּוֹד עִמִּי בְּבַיִת אֲשֶׁר לוֹ מַנְעוּל,

אָבְדוּ מַפְתְּחוֹתָיו וְהַשַּׁעַר נָעוּל.

לֹא יַסְתִּיר סוֹד בִּלְתִּי אִם אִישׁ אֱמוּנִים,

וְסוֹדוֹת עִם הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים צְפוּנִים".

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה: “אֲחוֹתִי, חֲזוֹת הָאֲצִילִים הֵם קִבְרוֹת הַסּוֹדוֹת וַאֲנִי לֹא אֲגַלֶּה אֶת סוֹדֵךְ”. אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּעְשְׁעוּ וְחִבְּקוּ זוֹ אֶת זוֹ וְיָשְׁנוּ עַד קָרוֹב לַזְּמַן שֶׁקָּרְאוּ לִתְפִילָּה. קָמָה חַיָאת אַלנֻּפוּס וְלָקְחָה תַּרְנְגֹלֶת וְשָׁחֲטָה אוֹתָה וְהִכְתִּימָה עַצְמָהּ בְּדָמָהּ, וְהֵסִירָה בִגְדָהּ מֵעָלֶיהָ וְקָרְאָה בְקוֹל. נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי בֵיתָהּ, וְסִלְסְלוּ הַנְּעָרוֹת בְּקוֹלוֹתֵיהֶן לְאוֹת שִׂמְחָה וְנִכְנְסָה אֵלֶיהָ אִמָּהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ, וְעָמְדָה אֶצְלָהּ עַד הָעֶרֶב. וְאוּלָם הַמַּלְכָּה בֻּדוּר, כְּשְׁקָּמָה בַּבֹּקֶר הָלְכָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְרָחֲצָה וְהִתְפַּלְּלָה תְּפִלַת הַבֹּקֶר, אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה וְהָלְכָה אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וְשָׁפְטָה בֵּין בְּנֵי הָאָדָם. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס אֶת סִלְסוּלֵי קְרִיאוֹת הַשִׂמְחָה, שָׁאַל לַדָּבָר, וְסִפְּרוּ לוֹ בְּעִנְיַן בִּתּוֹ. שָׂמַח בְּכָךְ וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ. עָרְכוּ מִשְׁתָּאוֹת לָעָם וְלֹא פָסְקוּ מִמַּצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן שְׁנֵי אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁיָּצָא בְנוֹ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל הוּא וּמַרְזֻוָאן כְּפִי שֶׁסִּפַּרְנוּ לִפְנֵי כֵן, הֶאֱרִיךְ אֶת רוּחוֹ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא בָא בְנוֹ. נָבוֹךְ בְּדַעְּתּוֹ וְלֹא יָשֵׁן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְחָרַד תַּכְלִית הַחֲרָדָה וְרָבְתָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וְלֹא הֶאֱמִין שֶׁהַשַּׁחַר יַעֲלֶה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר צִפָּה לְבוֹא בְּנוֹ עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, וְלֹא בָא. גָּבְרוּ גַעְגּוּעָיו עַל בְּנוֹ בִגְלַל הַפֵּרוּד וְנִתְלַקְּחָה דַאֲגָתוֹ לוֹ וְאָמַר: “הוֹי, בְּנִי”. בָּכָה עַד שֶׁהִרְטִיב בְּגָדָיו בִּדְמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר מִלֵּב שָׁבוּר:

לֹא חָדַלְתִּי מִדַּבֵּר תּוֹעָה בְאַנְשֵׁי אַהֲבָה,

עֲדֵי נִתְנַסֵּיתִי בְּמָתְקָהּ וּבַמַּר אֲשֶׁר בָּהּ.

וָאֵשְׁתְּ כּוֹס מְרוֹרוֹתֶיהָ, מְלֹא לֻגְמַי אֶגְמָע,

עֲדֵי הָיִיתִי לְעֶבֶד וּלְבֶן חוֹרִין נִכְנָע.

נָדַר זְמַן אֲשֶׁר קִבּוּצֵנוּ יְפַזְּרוֹ,

וְעַתָּה מִלֵּא הַזְּמַן אֶת נִדְרוֹ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ מָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו, וְהִכְרִיז בְּתוֹךְ צְבָאוֹ לְמַסָּע וְהֵאִיץ לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה. רָכְבוּ הַחֲיָלוֹת כֻּלָּם וְיָצָא הַשֻּׂלְטָאן וְלִבּוֹ שָׂרוּף עַל בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן וְלִבּוֹ מָלֵא יָגוֹן, חִלֵּק אֶת צְבָאוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וּשְׁתַּיִם בְּאֶמְצַע וְחָלוּץ וּמְאַסֵּף, שֵׁשׁ פְּלֻגּוֹת, וְאָמַר לָהֶם: “הַפְּגִישָׁה תִּהְיֶה לְמָחָר עַל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְפַּזְּרוּ הַחַיָּלִים וְהַצָּבָא וְנָסְעוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ שְׁאֵרִית הַיּוֹם עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה. הָלְכוּ כָל הַלַּיְלָה עַד חֲצוֹת הַיּוֹם לְמָחֳרַת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת אַרְבַּע דְּרָכִים, וְלֹא יָדְעוּ בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ הָלַךְ בָּהּ. רָאוּ עִקְבוֹת אָרִיג קָרוּעַ וְרָאוּ אֶת הַבָּשָׂר שָׁסוּעַ וְרָאוּ אֶת רָשְׁמֵי הַדָּם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. הִתְבּוֹנְנוּ לְכָל קֶרַע מִן הַבְּגָדִים וּמִן הַבָּשָׂר בְּכָל צַד. כְּשֶׁרָאָה שַׁהַרִמָאן זֹאת, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה מִמַּעֲמַקֵּי לִבּוֹ וְאָמַר: “הוֹי, בְּנִי”. סָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט זְקָנוֹ וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְיָדַע בָּרוּר שֶׁבְּנוֹ מֵת, וְהוֹסִיף לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּבָכָה הַצָּבָא לְבִכְיוֹ. וְהָיָה בָרוּר לְכֻלָּם שֶׁנִּטְרַף קַמַר אַלזַּמָאן וְהֶעֱלוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם, וְנִכְנַס עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה כְּשֶׁהֵם בִּבְכִי וַאֲנָחָה, עַד שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לַמָּוֶת. נִשְׂרַף לֵב הַמֶּלֶךְ בְּלַהֶבֶת הָאֲנָחוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תְּחָרְפוּ אָבֵל עַל אֶבְלוֹ,

מַה שֶּהוּא חָשׁ בְּצַעְרוֹ רַב לוֹ.

יֵּבְךְּ מֵעָצְמַת עָצְבּוֹ וּכְאֵבוֹ,

וְרִגְשׁוֹתָיו לְךָ תַּבִּיעַ אֵשׁ לַהֲבוֹ.

מַה מְּאֻשָּׁר אֲסִיר אַהֲבָה לוֹ עֱנוּת נִשְׁבְּעָה,

אֲשֶׁר לְעוֹלָם לֹא תִכְלָא מֵעֵינָיו דִּמְעָה.

גְּלוּיִים גַּעְגּוּעָיו כִּי נִפְקַד יָרֵחַ בָּהִיר,

אֲשֶׁר אוֹרוֹ יֶתֶר עַל מִתְחָרָיו יַזְהִיר.

וּכְבָר הִשְׁקָהוּ מָוֶת כּוֹס מְלֵאָה עַל גָּדוֹת,

בְּיוֹם נָסַע וַיַּפְלֵג מֵאֶרֶץ מוֹלֶדֶת-אָבוֹת.

עָזַב חֲצֵרוֹת וַיִּסַּע מֵאִתָּנוּ לִנְכָאִים,

וְלֹא חוֹנַן גַּם פְּרִידָה מֵאַחִים וְרֵעִים.

יָרָה בִּי חֵץ בְּרִחוּק וּבִקְשִי לֵבָב,

וּבִפְנוֹתוֹ עֹרֶף וּבָעֱנוּת כַּאֲשֶׁר עָזַב.

נָסַע וְנִפְרַד וּמֶנּוּ עָבַר חָלַף,

יַסְתִּירֵהוּ אֱלֹהָיו בְּגַן עֲדָנָיו.

וּכְשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ חָזַר עִם צִבְאוֹתָיו אֶל מְדִינָתוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, חָזַר עִם צִבְאוֹתָיו לְעִירוֹ. וְהָיָה בָרוּר לוֹ שֶׁבְּנוֹ נִשְׁמַד, וְיָדַע שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו וּטְרָפוּהוּ חַיּוֹת טֶרֶף אוֹ לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים. הִכְרִיז בְּאִיֵּי אַלְכָאלִדָאן, שֶׁיִלְבְּשׁוּ בִּגְדֵי אֵבֶל עַל בְּנוֹ קַמַר אַלזַּמָאן, וְעָשָׂה לוֹ בַּיִת לְזִכָּרוֹן וְקָרָא אוֹתוֹ שֵׁם “בֵּית הַיָּגוֹן”. הָיָה שׁוֹפֵט בְּמַמְלַכְתּוֹ בֵּין צִבְאוֹתָיו וּנְתִינָיו כָּל יוֹם חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וּשְׁאֵרִית הַשָּׁבוּעַ הָיָה נִכְנָס לְבֵית הַיָּגוֹן וּבוֹכֶה עַל בְּנוֹ וּמְקוֹנֵן עָלָיו בְּשִׁירִים. וּמֵהֶם הוּא מַה שֶּׁאָמַר:

וְיוֹם חֵפֶץ לִי יוֹם קָרְבְכֶם עָדַי,

וְיוֹם אָסוֹן יוֹם רָחְקְכֶם מֵעָלַי.

עֵת נִפְחָד, בְּאַיֵּם עָלַי אָבְדָן, לַיְלָה אֶשְׁכָּב,

הִנֵּה קִרְבַתְכֶם לִי מִכָּל חָסוּת תֶּעֱרָב.

וּמֵהֶם מַה שֶּׁאָמַר:

נַפְשִׁי כַפָּרָה לְנוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ נִתָּע,

הִרְגִּיז וְעָכַר אֶת הַלְּבָבוֹת וְחָטָא.

תְּמַלֵּא הַשִּׂמְחָה אֶת הַמּוֹעֵד לִפְרשׁ²⁷,

כִּי גֵרַשְׁתִּי אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ עֹנֶג, שָׁלשׁ²⁸.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּלְכָּה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיּוּר, הִנֵּה הָיְתָה לְמַלְכָּה בְּאֶרֶץ הַהָבְנֶה, וְהָיוּ בְּנֵי-אָדָם מַרְאִים עָלֶיהָ בָּאֶצְבָּעוֹת וְאוֹמְרִים: “זֶה הוּא חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס”. וּבְכָל לַיְלָה הָיְתָה יְשֵׁנָה עִם הַגְּבִירָה חַיָאת אַלנֻּפוּס וְהָיְתָה בוֹכָה וּמִתְאוֹנֶנֶת מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעֶיהָ עַל בַּעְלָהּ קַמַר אַלזַּמָאן. הָיְתָה בוֹכָה וּמְתָאֶרֶת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ לִפְנֵי חַיָאת אַלנֻּפוּס, כְּשֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לִהְיוֹת עִמּוֹ יַחַד וְלוּ רַק בַּחֲלוֹם. וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ כִּי אַחֲרֵי הִפָּרֶדְכֶם מֵאִתִּי

בָּכִיתִי, עֲדֵי הַדֶּמַע בְּהַלְוָאָה לִי לָוִיתִי.

אָמַר לִי מְחָרְפִי: הַאֲרֵךְ רוּחַךָ עוֹד תַּשִּׂיגֵם עֲדַיִן.

אָמַרְתִּי לוֹ: מְחָרְפִי, וְאוּלָם אֹרֶךְ-רוּחַ מֵאַיִן?

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַגְּבִירָה בֻּדוּר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַר אַלזַּמָאן, הִנֵּה נִשְׁאַר אֵצֶל הַגַּנָּן בַּגַּן מֶשֶׁךְ זְמָן, בּוֹכֶה בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם וְנֶאֱנָח וְנוֹתֵן קוֹלוֹ בְּשִׁירִים בִּדְבַר יְמֵי הָעֹנֶג וְהַשִּׂמְחָה, וְהַגַּנָּן אוֹמֵר לוֹ: “בְּסוֹף הַשָּׁנָה תִּסַּע הָאֳנִיָּה לְאַרְצוֹת הַמֻּסְלִמִים”. הִמְשִׁיךְ קַמַר אַלזַּמָאן בְּמַצָּב זֶה, עַד שֶׁרָאָה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֶת בְּנֵי-הָאָדָם מִתְאַסְּפִים יַחְדָּו. תָּמַהּ עַל כָּךְ. נִכְנַס אֵלָיו הַגַּנָּן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, שְׁבֹת מֵעֲבוֹדָתְךָ בַּיּוֹם הַזֶּה, וְאַל תּוֹבִיל אֶת הַמַּיִם לָעֵצִים, שֶׁהַיּוֹם יוֹם חַג הוּא וּבְנֵי-אָדָם מְבַקְּרִים זֶה אֶת זֶה. הִנָּפֵשׁ אֵפוֹא וְתֵן דַּעְתְּךָ עַל הַגַּן, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת לְךָ אֳנִיָּה, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹד אֶלָּא זְמַן מֻעָט עַד שֶׁאֶשְׁלַח אוֹתְךָ לְאֶרֶץ הַמֻּסְלִמִים”. יָצָא הַגַּנָּן מִן הַגָּן, וְנִשְׁאַר קַמַר אַלזַּמָאן יְחִידִי. נִשְׁבַּר לִבּוֹ וְנִגְּרוּ דִמְעוֹתָיו וְלֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר קָם וְהִתְהַלֵּךְ בַּגָּן כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁעָשָׂה בוֹ הַזְּמַן וּבְאֹרֶךְ רִחוּקוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ וְנָכְרוֹ, וְדַעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת. נִכְשַׁל וְנָפַל עַל פָּנָיו, וְנִתְקַל מִצְחוֹ בִּעִקָּר שֶׁל אִילָן, שָׁתַת דָּמוֹ וְנִתְעָרֵב בְּדִמְעוֹתָיו. נִגֵּב אֶת דָּמוֹ וּמָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו וְקָשַׁר אֶת מִצְחוֹ בְּמַטְלִית, וְקָם וְהִתְהַלֵּךְ בַּגַּן אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת. נָשָׂא עֵינָיו אֶל אִילָן וְרָאָה עָלָיו שְׁנֵי בְּנֵי-עוֹף מִתְעַצְּמִים זֶה עִם זֶה. קָם אֶחָד מֵהֶם עַל הַשֵּׁנִי וְנִקֵּר אוֹתוֹ בְּצַוָּארוֹ וּמָלַק רֹאשׁוֹ מִגּוּפוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ וְעָף בּוֹ, וְנָפַל הֶהָרוּג לִפְנֵי קַמַר אַלזַּמָאן. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁעָטוּ אֵלָיו שְׁנֵי עוֹפוֹת גְּדוֹלִים, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶם לְיַד רֹאשׁוֹ וְהַשֵּׁנִי לְיַד זְנָבוֹ וְהוֹרִידוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם וּמַקּוֹרֵיהֶם עָלָיו, וְשָׁלְחוּ אֶת צַוְּארוֹתֵיהֶם אֵלָיו וּבָכוּ. וּבָכָה קַמַר אַלזַּמָאן עַל פֵּרוּדוֹ מֵאִשְׁתּוֹ, וְהִרְהֵר בְּאָבִיו. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלשָׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאָה קַמַר אַלזַּמָאן אֶת שְׁנֵי הָעוֹפוֹת בּוֹכִים עַל חֲבֵרָם, בָּכָה עַל פֵּרוּדוֹ מֵאִשְׁתּוֹ וּמֵאָבִיו. אַחַר כָּךְ רָאָה קַמַר אַלזַּמָאן אֶת שְׁנֵי הָעוֹפוֹת חוֹפְרִים חֲפִירָה וְקָבְרוּ בָּהּ אֶת הָעוֹף הֶהָרוּג. עָפוּ וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָיו זְמַן מֻעָט. אַחַר-כָּך חָזְרוּ עִם הָרוֹצֵחַ וְכָרְעוּ עָלָיו עַל הַקֶּבֶר עַד שֶׁהֲרָגוּהוּ וּבִקְּעוּ אֶת גּוּפוֹ וְהוֹצִיאוּ אֶת מֵעָיו וְיָצְקוּ אֶת דָּמוֹ עַל קִבְרוֹ שֶׁל הָעוֹף הֶהָרוּג. אַחַר-כָּךְ פָּרְמוּ אֶת בְּשָׂרוֹ וְקָרְעוּ אֶת עוֹרוֹ וְהוֹצִיאוּ מַה שֶּׁבְּתוֹך חֲלַל גּוּפוֹ וְזֵרוּ אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. וְאֵרַע כָּל זֶה, כְּשֶׁקַמַר אַלזַּמָאן מַבִּיט וּמִשְׁתָּאֶה. כְּשֶׁהִפְנָה עֵינָיו וְהִבִּיט אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָרְגוּ שְׁנֵי הָעוֹפוֹת אֶת הָעוֹף, מָצָא דָבָר מַבְרִיק. נִגַּשׁ אֵלָיו וּמָצָא אֶת זֶפֶק הָעוֹף. נְטָלוֹ וּפְתָחוֹ וּמָצָא בוֹ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה שֶׁהָיְתָה הַסִּבָּה לְפֵרוּדוֹ מֵאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה וְהִכִּירָהּ נָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף מִשִּׂמְחָתוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר: “הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים, סִימָן טוֹב הוּא זֶה וּבְשׂוֹרָה טוֹבָה שֶׁאֶפָּגֵשׁ עִם אִשְׁתִּי”. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ וְהֶעֱבִירָהּ עַל עֵינוֹ וּקְשָׁרָהּ בִּזְרוֹעוֹ, וְרָאָה בָּזֶה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, וְקָם וְהִתְהַלֵּךְ מְצַפֶּה לַגַּנָּן עַד הַלַּיְלָה, אַךְ לֹא בָא. לָן קַמַר אַלזַּמָאן בִּמְקוֹמוֹ עַד לַבֹּקֶר. אַחַר-כָּךְ קָם לִמְלַאכְתּוֹ, וְאָזַר מָתְנָיו בְחֶבֶל שֶׁל לִיף וְנָטַל אֶת הַגַּרְזֶן וְאֶת הַקֻּפָּה וְעָבַר בְּתוֹךְ הַגָּן. בָּא אֶל אִילָן שֶׁל חֲרוּבִים וְהִכָּה בַּגַּרְזֶן בְּעִקָּרוֹ, צִלְצְלָה הָמַּכָּה. חָשַׂף אֶת הֶעָפָר מֵעַל מְקוֹמוֹ, וּמָצָא מִכְסֵה דֶלֶת וּפְתָחָהּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָהַ שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן, אַחֲרֵי שֶׁפָּתַח אֶת מִכְסֵה הַדֶּלֶת, מָצָא פֶּתַח וּמַדְרֵגוֹת וְיָרַד בָּהֶן. מָצָא אוּלָם עַתִּיק יוֹמִין מִתְּקוּפָתָם שֶׁל עָאד וְתַמוּד²⁹, חָצוּב בְּתוֹךְ הַסֶּלַע, וְלוֹ תִקְרָה מְקֻמֶּרֶת, מָצָא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב אָדֹם נוֹצֵץ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “חָלַף עָבַר הֶעָמָל וּבָאוּ רֶוַח וְשָׂשׂוֹן”. עָלָה קַמַר אַלזַּמָאן מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה מִחוּצָה לוֹ אֶל הַגַּן וְהֶחֱזִיר אֶת מִכְסֵה הַדֶּלֶת כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָזַר לַגַּן, וְהוֹבִיל אֶת הַמַּיִם אֶל הָעֵצִים עַד אַחֲרִית הַיּוֹם. בָּא הַגַּנָּן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִתְבַּשֵּׂר בַּחֲזָרָתְךָ לְמוֹלַדְתְּךָ, שֶׁכְּבָר הִצְטַיְּדוּ הַסּוֹחֲרִים לְמַסָּע, וְהַסְּפִינָה נוֹסַעַת אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים לְאֶרֶץ הַהָבְנֶה, שֶׁהִיא הָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה לְאַרְצוֹת הַמֻּסְלִמִים. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ אֵלֶיהָ תִּסַּע בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְאִיֵּי אַלְכָאלִדָאן שֶׁבָּהֶם הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן”. שָׂמַח בְּכָךְ קַמַר אַלזַּמָאן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

אַל תְּנַכְּרוּ אֵת אֲשֶׁר לֹא הִסְכִּין לְנַכֶּרְכֶם,

וְאַל תְּעַנוּ אֵת אֲשֶׁר לֹא חָטָא בְּהִתְרַחֶקְכֶם.

הֵן לוּ אָרַךְ הַפֵּרוּד הָיָה מִתְנַחֵם זוּלָתִי,

וְנִשְׁתַּנָּה הַמַּצָּב. אַךְ לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי.

נָשַׁק קַמַר אַלזַּמָאן אֶת יַד הַגַנָּן וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, כְּשֵם שֶׁאַתָּה בִשַּׂרְתַּנִי טוֹב, הֲרֵי גַם אֲנִי אֲבַשֶּׂרְךָ בְּשׂוֹרָה עֲצוּמָה”. שָׂח לוֹ בִּדְבַר הָאוּלָם שֶׁרָאָה. שָׂמַח הַגַּנָּן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי בְגַן זֶה שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְלֹא עָמַדְתִּי עַל כְּלוּם, וְאַתָּה לְךָ אֶצְלִי פָחוֹת מִשָּׁנָה, וּכְבָר מָצָאָת עִנְיָן זֶה. הֲרֵי זֶה חֶלְקְךָ מֵאֱלֹהִים, וְדֶרֶךְ לָשִׂים קֵץ לְדָחְקְךָ וּלְעֶזְרָה לְךָ לְהַגִּיעַ אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ, וּלְקַבֵּץ אוֹתְךָ יַחַד עִם אֲשֶׁר אָהַבְתָּ”. אָמַר קַמַר אַלזַּמָאן: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנְּחַלֵּק אוֹתוֹ בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. לָקַח אֶת הַגַּנָּן וְהִכְנִיסוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַזָּהָב. וְהָיוּ כְּעֶשְׂרִים חָבִיוֹת. נָטַל הוּא עֲשָׂרָה וְהַגַּנָּן עֲשָׂרָה. אָמַר לוֹ הַגַּנָּן: “בְּנִי, מַלֵּא לְךָ אֶת הַנֹּאדוֹת מִן הַזֵּיתִים הַצִּפּוֹרִיִּים שֶׁבְּגַן זֶה, שֶׁאֵינָם אֶלָּא בְּאַרְצֵנוּ וְהַסּוֹחֲרִים מְבִיאִים אוֹתָם אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת, וְעַרְבֵּב אוֹתָם עִם הַזָּהָב לְחַפּוֹת עָלָיו. שִׂים אֶת הַזָּהָב בַּנֹּאדוֹת וְאֶת הַזֵּיתִים מֵעַל לַזָּהָב. אַחַר-כָּךְ סְתֹם אוֹתָם וְקָחֵם עִמְּךָ בַּסְּפִינָה”. קָם קַמַר אַלזַּמָאן תֵּכֶף וּמִיָּד וּמִלֵּא חֲמִשִׁים נֹאד וְשָׂם אֶת הַזָּהָב בָּהֶם וְסָתַם עָלָיו אַחֲרֵי שֶׁחִפָּה בְּזֵיתִים שֶׁשָּׂם מֵעַל לַזָּהָב, וְהִנִּיחַ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה עִמָּם בְּנֹאד. יָשְׁבוּ הוּא וְהַגַּנָּן וְשׂוֹחֲחוּ. וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁפִּזּוּרָיו יִקָּבְצוּ וְשֶׁקָּרוֹב הוּא לִבְנֵי בֵיתוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לְאִי הַהָבְנֶה, אֲנִי נוֹסֵעַ מִמֶּנּוּ לְאֶרֶץ אָבִי וְשׁוֹאֵל בִּדְבַר אִשְׁתִּי בֻּדוּר. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם חָזְרָה לְאַרְצָהּ אוֹ נָסְעָה לְאֶרֶץ אָבִי, אוֹ שֶׁאֵרַע לָהּ מְאֹרָע בַּדֶּרֶךְ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי-שִׁיר אֵלֶּה:

עוֹרְרוּ הָאַהֲבָה בְלִבִּי וְנִסְתַּלָּקוּ,

וַחֲצֵרוֹת בָּהֵן אֲשֶׁר אֹהַב רָחָקוּ.

סָרוּ הַמַּחֲנֶה וְיוֹשְׁבָיו מִנִּי,

וְרָחַק מְקוֹם הַבִּקּוּר, לֹא יַכִּירֵנִי.

נִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר חָלָפוּ

פָּג לִבִּי, תִּקְוָתִי וְשִׂבְרִי הִתְעוֹפָפוּ.

מֵאָז עֲזָבוּנִי עָבַר מִנִּי גִּילִי,

שֻׁדַּד מְקוֹם מְנוּחָתִי, אֵין מָנוֹחַ לִי.

וַיַּזִּילוּ בְּפֵרוּד אֶת דִּמְעוֹת עֵינִי,

אֶשְׁפְּכֵן פְּלָגִים כִּי רָחֲקוּ מִנִּי.

וְעֵת אֶכָּסֵף לְיוֹם אֶרְאֶה פְּנֵיהֶם,

וְרָבְתָה אַנְחָתִי בְּצִפִּיָּתִי אֲלֵיהֶם.

אֲשַׁוֶּה דְמוּתָם, וּבְתוֹךְ לִבִּי

כִּסּוּפִים וּתְשׁוּקָה וַהֲגִיגִי בְּחֻבִּי.

יָשַׁב קַמַר אַלזַּמָאן מְצַפֶּה לִנְטוֹת הַיּוֹם וְסִפֵּר לַגַּנָּן סִפּוּר הָעוֹפוֹת וּמַה שֶׁנָּפַל בֵּינֵיהֶם. תָּמַהּ הַגַּנָּן עַל כָּךְ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁנוּ עַד הַבֹּקֶר. וְהִשְׁכִּים הַגַּנָּן בַּבֹּקֶר חוֹלֶה, וְנִשְׁאַר בְּמַחֲלָתוֹ שְנֵי יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי גָבְרָה מַחֲלָתוֹ עַד לְהִתְיָאֵשׁ מֵחַיָּיו. הִצְטַעֵר עָלָיו קַמַר אַלזַּמָאן צַעַר רַב. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁרַב הַחוֹבֵל וְהַמַּלָּחִים עִמּוֹ כְּבָר בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ בִּדְבַר הַגַּנָּן. הִגִּיד לָהֶם שֶׁחוֹלֶה הוּא. אָמְרוּ לוֹ: “הֵיכָן הָעֶלֶם הַמְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ אִתָּנוּ לְאִי הַהָבְנֶה?” אָמַר לָהֶם קַמַר אַלזַּמָאן: “הוּא עַבְדְּכֶם הָעוֹמֵד לִפְנֵיכֶם”. צִוָּה אוֹתָם לְהַעֲבִיר אֶת הַנֹּאדוֹת אֶל הַסְּפִינָה, וְהֶעֱבִירוּם אֶל הַסְּפִינָה וְאָמְרוּ לְקַמַר אַלזַּמָאן: “הִזְדָּרֵז שֶׁהָרוּחַ טוֹבָה”, אָמַר לָהֶם: “שָׁמַעְתִּי, וְכִפְקֻדַּתְכֶם אֶעֱשֶׂה”. הֶעֱבִיר צֵידָתוֹ לַסְּפִינָה, וְחָזַר אֶל הַגַּנָּן לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ וּמְצָאוֹ נֶאֱבָק עִם הַמָּוֶת. יָשַׁב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו עַד יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ וְעָצַם אֶת עֵינָיו, וְהֵכִין לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְטָמַן אוֹתוֹ בֶּעָפָר לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אַחַר-כָּך פָּנָה וּבָא אֶל הַסְּפִינָה וּמָצָא שֶׁכְּבָר הוֹרִידָה מִפְרָשֶׂיהָ וְהִפְלִיגָה. וְלֹא פָסְקָה מִפַּלֵּס לָהּ נָתִיב בַּיָּם עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינָיו. נִדְהַם קַמַר אַלזַּמָאן וְנָבוֹך כְּאָדָם אֲשֶׁר אֵין לוֹ מַעֲנֶה בְּפִיו וְהַדִּבֵּר אֵין בּוֹ. חָזַר לַגַּן וְיָשַׁב דּוֹאֵג וְעָצוּב, מַעֲלֶה עָפָר עַל רֹאשׁוֹ וּמְטַפֵּחַ עַל פָּנָיו. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן, כְּשֶׁהִפְלִיגָה הָאֳנִיָּה, חָזַר לְאוֹתוֹ גַּן וְיָשַׁב דּוֹאֵג וְעָצוּב. אַחַר-כָּךְ חָכַר אֶת הַגַּן מִבְּעָלָיו, וְהֶעֱמִיד תַּחְתָּיו אָדָם שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בְּהַשְׁקָאַת הָאִילָנוֹת. שָׂם פָּנָיו אֶל מִכְסֵה הַדֶּלֶת וְיָרַד לָאוּלָם, וּמִלֵּא אֶת הַזָּהָב שֶׁנִּשְׁאַר בַּחֲמִשִׁים נֹאד, וְהֵטִיל מֵעַל לוֹ אֶת הַזֵּיתִים, וְשָׁאַל לַסְּפִינָה. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין הִיא נוֹסַעַת אֶלָּא בְּכָל שָׁנָה פַּעַם אֶחָת”. נִתּוֹסְפוּ בוֹ הַהִרְהוּרִים הָרָעִים וְנֶאֱנַח עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הָאֶבֶן הַיְקָרָה שֶׁלַּנְּסִיכָה בֻּדוּר. הָיָה בוֹכֶה בַלַּיְלָה וּבַיּוֹם וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁירִים. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן קַמַר אַלזַּמָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסְּפִינָה, הִנֵּה טוֹבָה לָהּ הָרוּחַ וְהִגִּיעַה לְאִי הַהָבְנֶה. וְהָיָה זֶה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁהָיְתָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר יוֹשֶׁבֶת בַּחַלּוֹן הַנִּשְקָף עַל פְּנֵי הַיָּם. הִסְתַּכְּלָה בַסְּפִינָה וּכְבָר עָגְנָה בַּחוֹף. פָּעַם לִבָּה, וְרָכְבָה הִיא וְהָאֶמִירִים וְשׁוֹמְרֵי-הַסַּף אֶל הַחוֹף, וְעָמְדָה לְיַד הַסְּפִינָה, וְהָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הַסְּחוֹרוֹת לַמַּחְסָנִים. צִוְּתָה לְהָבִיא לְפָנֶיהָ אֶת רַב-הַחוֹבֵל וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל דְּבַר מַה שֶּׁיֵּשׁ עִמּוֹ. אָמַר: “הַמֶּלֶךְ, יֵשׁ עִמִּי בִסְפִינָה זוֹ מֵעִקָּרִים שֶׁל רְפוּאָה וּמְשָׁחוֹת וְאִסְפְּלָנִיּוֹת, וַחֲפָצִים יְקָרִים וּסְחוֹרוֹת יִקְרוֹת-עֶרֶך וַאֲרִיגִים מְפֹאָרִים וְעוֹרוֹת תֵּימָן, מַה שֶּׁיִּלְאוּ הַגְּמַלִּים לָשֵׂאת אוֹתָם, וּמִמִּינֵי הַבְּשָׂמִים וְהַתַּבְלִין וּמֵעֲצֵי אֲהָלִים שֶׁל סוּמַטְרָה וְהַתָּמָר הַהָדִּי וְהַזֵּיתִים הַצִּפּוֹרִיִּים שֶׁאֵינָם כָּרָגִיל נִמְצָאִים בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר זֵכֶר הַזֵּיתִים הַצִּפּוֹרִיִּים, נִתְאַוָּה לִבָּהּ לָהֶם, וְאָמְרָה לְבַעַל הַסְּפִינָה: “כַּמָּה אִתְּךָ מִן הַזֵּיתִים?” אָמַר לָהּ: “עִמִּי חֲמִשִּׁים נֹאד מְלֵאִים, וְאוּלָם בַּעֲלֵיהֶם לֹא בָא אִתָּנוּ, וְהַמֶּלֶךְ יוּכַל לָקַחַת מֵהֶם כַּמָּה שֶׁהוּא חָפֵץ”. אָמְרָה: “הוֹצִיאוּ אוֹתָם אֵלַי אֶל הַיַּבָּשָׁה שֶׁאֶרְאֶה אוֹתָם”. קָרָא רַב הַחוֹבֵל לַמַּלָּחִים, וְהֶעֱלוּ אֶת חֲמִשִּׁים הַנֹּאד. פָּתְחָה אֶחָד וְהִתְבּוֹנְנָה לַזֵּיתִים וְאָמְרָה: “אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת חֲמִשִּׁים הַנֹּאד הַלָּלוּ וְנוֹתֵן לָכֶם מְחִירָם יִהְיֶה כַמָּה שֶׁיִּהְיֶה”. אָמַר לָהּ רַב הַחוֹבֵל: “זֶה מְחִירוֹ רַב בְּעֵינֵינוּ, וְזֶה שֶׁמִּלֵּא אוֹתוֹ הִתְאַחֵר מִבּוֹא עִמָּנוּ, וְהוּא אָדָם עָנִי”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה עֵרֶךְ מְחִירוֹ כָאן?” אָמַר לָהּ: “אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמְרָה לוֹ: “לוֹקֵחַ אֲנִי אוֹתוֹ בְאֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים”. וְצִוְּתָה לְהַעֲבִיר אוֹתָם אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה צִוְּתָה לְהָבִיא נֹאד אֶחָד, חָשְׂפָה אוֹתוֹ, וְלֹא הָיוּ בַבַּיִת אֶלָּא הִיא וְחַיָאת אַלנֻּפוּס. שָׂמָה לְפָנֶיהָ קְעָרָה וְהָפְכָה אֶת הַנֹּאד לְתוֹכָהּ. יָרַד לְתוֹךְ הַצַּלַּחַת צִבּוּר שֶׁל זָהָב אָדֹם. אָמְרָה לַגְּבִירָה חַיָאת אַלנֻּפוּס: “אֵין זֶה אֶלָּא זָהָב”. צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת כָּל הַנֹּאדוֹת וּבָדְקָה אוֹתָם וּמָצְאָה אֶת כֻּלָּם זָהָב, וְהַזֵּיתִים כְּאִלּוּ אֵינָם מְמַלְאִים אֲפִלוּ נֹאד אֶחָד. חִפְּשָׂה בְתוֹךְ הַזָּהָב וּמָצְאָה אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה. נָטְלָה אוֹתָה וְהִתְבּוֹנְנָה בָהּ, וְהִנֵּה הִיא הָאֶבֶן הַיְקָרָה שָׁהָיְתָה קְשׁוּרָה אֶל לִבָּהּ וּנְטָלָהּ קַמַר אַלזַּמָאן. וּכְשֶׁנִּגְלָה לָהּ הַדָּבָר בָּרוּר, נִזְעֲקָה מִשִּׂמְחָה וְנָפְלָה עַל פָנֶיהָ מִתְעַלֶּפֶת. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלְכָּה בֻּדוּר, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הָאֶבֶן, נִזְעֲקָה מִשִּׂמְחָה וְנָפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְהִתְעַלְּפָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אָמְרָה בְלִבָּה: “אֶבֶן יְקָרָה זוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה לְפֵרוּדִי מִבַּעְלִי קַמַר אַלזַּמָאן, וְאוּלָם זֶה מְבַשֵּׂר טוֹב”. הוֹדִיעָה לַגְּבִירָה חַיָאת אַלנֻּפוּס שֶּׁמְּצִיאָתָה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה הִיא לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וְצִוְּתָה לְהָבִיא אֶת רַב-הַחוֹבֵל. כְּשֶׁבָּא לְפָנֶיהָ נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “הֵיכָן עָזַבְתָּ בַּעֲלֵיהֶם שֶל זֵיתִים אֵלֶּה?” אָמַר לָהּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, עָזַבְנוּ אוֹתוֹ בְאֶרֶץ הָאַמְגּוּשִׁים וְהוּא גַנָּן שֶׁל גַּן”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה מְבִיאוֹ, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּקְרֶה אוֹתְךָ וְאֶת סְפִינָתְךָ מִן הַנֵּזֶק”. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה לָשִׂים הֶסְגֵּר עַל מַחְסְנֵי הַסּוֹחֲרִים וְאָמְרָה לָהֶם: “בַּעַל זֵיתִים אֵלֶּה בַּעַל-חוֹב הוּא לִי וְחוֹב לִי בְיָדוֹ, וְאִם אֵין אַתֶּם מְבִיאִים אוֹתוֹ אֵלַי אֲנִי הוֹרֵג אֶת כֻּלְכֶם עַד אֶחָד וְשׁוֹלֵל אֶת סְחוֹרַתְכֶם”. פָּנוּ אֶל רַב הַחוֹבֵל וְהִבְטִיחוּ לוֹ שְׂכַר אֳנִיָּתוֹ, עַל מְנָת שֶׁיַּחֲזֹר פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאָמְרוּ לוֹ: “הַצִּילֵנוּ מֵעָרִיץ וְעוֹשֵׁק זֶה”. יָרַד רַב-הַחוֹבֵל בַּסְּפִינָה וְהִתִּיר מִפְרָשֶׂיהָ, וְגָזַר אֱלֹהִים עָלָיו שָׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנַס לָאִי בַלַּיְלָה, וְעָלָה אֶל הַגַּן. וְאָרַךְ לוֹ לְקַמַר אַלזַּמָאן הַלַּיְלָה. הָיָה מְהַרְהֵר בְּאִשְׁתּוֹ וְיָשַׁב בּוֹכֶה עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

וְלַיְלָה לֹא יְהַלְּכוּ כוֹכָבָיו,

וְהוּא שֵׂאת לֹא יוּכַל מַכְאוֹבָיו.

כִּלְיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים בּוֹאוֹ יֶאֱרַךְ,

יְצַפֶּה וְיִבְחֹן מָתַי שַׁחַר יִזְרַח.

דָּפַק רַב-הַחוֹבֵל עַל הַדֶּלֶת, פָּתַח קַמַר אַלזַּמָאן אֶת הַדֶּלֶת וְיָצָא אֵלָיו. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ הַמַּלָּחִים וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ בָאֳנִיָּה, וְהִתִּירוּ הַמִּפְרָשִׂים וְנָסְעוּ. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת, וְקַמַר אַלזַּמָאן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סִבַּת הַדָּבָר. כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָם לַסִּבָּה, אָמְרוּ לוֹ: “אָתָּה חַיָּב מָמוֹן לַמֶּלֶךְ, מוֹשֵׁל אִיֵּי הַהָבְנֶה חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס, וְגָנַבְתָּ מָמוֹנוֹ, אַתָּה הַנִּתְעָב”. אָמַר לָהֶם: “חֵי-אֱלֹהִים, מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַסְתִּי לְאֶרֶץ זוֹ וְאֵינִי מַכִּירָהּ”. הוֹבִילוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאִיֵּי הַהָבְנֶה, וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ אֶל הַמַּלְכָּה בֻּדוּר. כְּשֶׁרָאַתְהוּ הִכִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “מִסְרוּ אוֹתוֹ לַסָּרִיסִים שֶׁיַּכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”. שִׁלְּחָה לַחָפְשִׁי אֶת הַסּוֹחֲרִים, וְנָתְנָה לְרַב-הַחוֹבֵל בֶּגֶד פְּאֵר הַשָּׁוֶה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. נִכְנְסָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה לָאַרְמוֹן וְהוֹדִיעָה לְחַיָאת אַלנֻּפוּס אֶת הַדָּבָר, וְאָמְרָה לָהּ: “הַסְתִּירִי אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁאַשִּׂיג חֶפְצִי וְאֶעֱשֶׂה דָבָר שֶׁיִּכָּתֵב עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים וְיִקָּרֵא אַחֲרֵינוּ לִפְנֵי מְלָכִים וּנְתִינִים”. וּבְשָׁעָה שֶׁצִּוְּתָה לְהַכְנִיס אֶת קַמַר אַלזַּמָאן לְבֵית-הַמֶּרְחָץ הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבִּישׁוּהוּ לְבוּש מַלְכוּת. וּכְשֶׁעָלָה קַמַר אַלזַּמָאן מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ נִהְיָה דוֹמֶה לַעֲנַף צַפְצָפָה אוֹ כוֹכָב אֲשֶׁר יֶחְפְּרוּ מִפָּנָיו בַּעֲלוֹתָם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָרֵחַ, וְשָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו. אַחַר-כָּךְ שָׂם פָּנָיו אֵלֶיהָ וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן. כְּשְׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָזְרָה אֶת לִבָּהּ אֹרֶךְ-רוּחַ עַד שֶׁנִּשְׁלַם חֶפְצָהּ. הֵיטִיבָה עִמּוֹ וְנָתְנָה לוֹ עֲבָדִים וְסָרִיסִים וּגְמַלִּים וּפְרָדִים, וְנָתְנָה לוֹ אוֹצָר שֶׁל מָמוֹן. לֹא פָּסְקָה לְהַעֲלוֹת אֶת קַמַר אַלזַּמָאן מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה עַד שֶׁמִּנְּתָה אוֹתוֹ לְשַׂר הָאוֹצָר וְהִפְקִידָה בְיָדוֹ אֶת הַמָּמוֹן, וְשָׁעֲתָה אֵלָיו וְקֵרְבָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְהוֹדִיעָה לָאֶמִירִים עַל דְּבַר מַעֲלָתוֹ וְאָהֲבוּ אוֹתוֹ כֻלָּם. הָיְתָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר מוֹסִיפָה לוֹ כָל יוֹם מַעֲלוֹת, וְקַמַר אַלזַּמָאן אֵינוֹ יוֹדֵעַ סִבַּת כַּבְּדָהּ אוֹתוֹ. וּמֵרוֹב הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה לוֹ הָיָה נוֹתֵן מַתָּנוֹת וְנוֹהֵג בִּנְדִיבוּת וּמְשָׁרֵת אֶת הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס עַד שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ. וְכָזֹאת אָהֲבוּ אוֹתוֹ בְנֵי הַפַּמַּלְיָא וַהֲמוֹן הָעָם, עַד שֶׁהָיוּ נִשְׁבָּעִים בְּחַיָּיו. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶקַּמַר אַלזַּמָאן מִשְתַּאֶה עַל הַכָּבוֹד שֶׁהַמַּלְכָּה בֻּדוּר מְכַבֶּדֶת אוֹתוֹ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: "חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאַהֲבָה זוֹ בְלִי סָפֵק סִבָּה לָהּ. וְיָכֹל מְאֹד שֶׁמֶּלֶךְ זֶה מְכַבְּדֵנִי כָבוֹד יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה לְטוֹבָתוֹ הַפְּרָטִית, וּמְזִמָּה עִמּוֹ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת וְאֶסַּע מֵאַרְצוֹ. פָּנָה אֶל הַמַּלְכָּה בֻּדוּר וְאָמַר לָהּ: “הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה כִּבַּדְתַּנִי כָבוֹד יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה, וְחַסְדְּךָ עִמִּי יִהְיֶה שָׁלֵם אִם תַּרְשֶׁה לִי לִנְסֹעַ וְתִקַּח כָּל מַה שֶּׁאָצַלְתָּ לִי מִן הַטּוֹב”. חִיְּכָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר וְאָמְרָה לוֹ: “מָה הֵנִיעַ אוֹתְךָ לְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ וּלְהַכְנִיס עַצְמְךָ בְּסַכָּנוֹת? וַהֲרֵי אַתָּה בְתַכְלִית הַכָּבוֹד וְרֹב טוֹבָה”. אָמַר לָהּ קַמַר אַלזַּמָאן: “הַמֶּלֶךְ, אִם אֵין לְכָבוֹד זֶה סִבָּה, הַרֵי פֶלֶא פְּלָאוֹת הוּא, וּבִפְרַט שַׁמִּנִּיתָ אוֹתִי לְמַדְרֵגוֹת שֶׁאֵין מִן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ אֶלָּא לִזְקֵנִים וְנִכְבָּדִים, עִם זֶה שֶׁאֲנִי מִן הַנְּעָרִים הַקְּטַנִּים”. אָמְרָה לוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר: "סִבַּת הַדָּבָר הִיא שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ בִּגְלַל עֹצֶם חִנְּךָ הַנַּעֲלֶה וְזֹהַר יָפְיְךָ הַזָּךְ. וְאִם תְּמַלֵּא לִי אֶת חֶפְצִי מֵאִתְּךָ, עוֹד אוֹסִיף לְךָ כָּבוֹד וּמַתָּת וְחֶסֶד, וְאָשִׁית אוֹתְךָ מִשְׁנֶה לַמְרוֹת צְעִירוּתְךָ בַּשָּׁנִים, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁתוּ אוֹתִי בְנֵי הָאָדָם שֻׂלְטָאן עֲלֵיהֶם, בְּעוֹדֶנִּי בְגִּיל זֶה. וְאֵין תְּמִיהָה בְּשִׁלְטוֹן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

דּוֹמֶה כְאִלּוּ דוֹרֵנוּ דוֹר עַם לוֹט,

רַבָּה תַאֲוָתָם אֶת הַקְּטַנִּים לְהַעֲלוֹת".

כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְבַּיֵּשׁ וְהֶאְדִּימוּ לְחָיָיו עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּשַׁלְהָבוֹת, וְאָמַר: “אֵין לִי חֵפֶץ בְּכָבוֹד זֶה הַמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה אָסוּר וְנִבְזֶה. לֹא כִי בְעֹנִי אֶחְיֶה, וְעָשִׁיר בְּנִמּוּס וּשְׁלֵמוּת אֶהְיֶה”. אָמְרָה לוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר: “לֹא אַתְעֶה עַצְמִי עַל-יְדֵי חֲסִידוּתְךָ שֶׁמּוֹצָאָהּ מִן הַיְהִירוּת וְהַחֻצְפָּה”. וְיִישַׁר כֹּחוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:

שׂוֹחַחְתִּי עַל עֵת דּוֹדִים וַיֹּאמֶר אֵלַי:

“כַּמָּה תַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים הֵם עָלַי דַוָּי”

וָאַרְאֶה לוֹ דִינָר וַיָּשַׁר וַיֹּאמַר:

“הֵיכָן הַמִּפְלָט מֵאֲשֶׁר הַגּוֹרָל גָּזַר?”

כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה וְהֵבִין אֶת דִּבְרֵי הֶחָרוּז, אָמַר: “הַמֶּלֶךְ, אֵין דַּעְתִּי נוֹחָה מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, וְלֹא אֶשָּׂא מַשָּׂא כָּזֶה, שֶׁאֵין אֲנִי אֶלָּא נַעַר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חֲסַר נִסָּיוֹן וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לְהִתְהַדֵּר בִּלְתִּי אִם בְּמַה שֶּׁהוּא לְצָעִיר פְּאֵר, וּבִצְעִירוּת הַגִּיל יִתְרוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר אֶת דְּבָרָיו חִיְּכָה וְאָמְרָה לוֹ: "אָכֵן תֵּמַהּ הוּא, כֵּיצַד תֵּרָאֶה הַטָּעוּת מִתּוֹךְ הַנְּכוֹחָה. אִם צָעִיר לְיָמִים אַתָּה, כֵּיצַד זֶה תִּירָא מֵחֵטְא וּמַעֲשֵׂה פֶשַׁע? וְאַתָּה עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לִהְיוֹת בַּר-עֳנָשִׁין וְלֹא יָבוֹאוּ בְדִין עִמְּךָ עַל חֵטְא קַל וְלֹא יְדַקְדְּקוּ עִמְּךָ. אָכֵן דּוֹחֵק אַתָּה עַצְמְךָ בְּוִכּוּחַ, וּזְכוּתִי הִיא לִדְבַּק בְּךָ. אַל תַּרְאֶה אֵפוֹא אַחֲרֵי כָל אֵלֶּה סֵרוּב וְאַל תִּשְׁתַּמֵּט, וַאֲשֶׁר גָּזַר אֱלֹהִים יְהִי. וַהֲרֵי אֲנִי רָאוּי לִי יוֹתֵר לַחֲשׁשׁ שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּתוֹעָה. מַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

גָּדוֹל הָיָה פִגְיוֹנִי, וְהַנַּעַר לִי אָמָר:

“תְּקָעֵהוּ בְלִבִּי, הֱיֵה גֶבֶר נוֹעָז”.

וָאֹמַר: “אֵין זֶה יָשָׁר” וַיָּשֶׁב אוֹתִי דָבָר:

“בְּעֵינַי טוֹב הַדָּבָר, וְחִישׁ צִיַּתִּי לוֹ אָז”.

כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה הָפַךְ הָאוֹר בְּפָנָיו לְחשֶׁךְ, וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי נִמְצָאוֹת אֶצְלְךָ מִן הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת מַה שֶּׁלֹּא יִמָּצֵא כְּמוֹתוֹ בַדּוֹר הַזֶּה. כְּלוּם אֵין אֵלֶּה מַסְפִּיקוֹת לְךָ בִּלְעָדַי? עֲשֵׂה בָהֶן כְּחֶפְצֶךָ וְהַרְפֵּה מִמֶּנִּי”. אָמְרָה לוֹ: "נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ, וְאוּלָם זֶה שֶׁאוֹהֵב אוֹתְךָ, לֹא פָּסְקוּ כְאֵבוֹ וְצַעֲרוֹ עַל יָדָן, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְסָדִים הַטֶּבַע וְהַמֶּזֶג, שׁוֹמְעִים הֵם לְעֵצָה לֹא-טוֹבָה וּמְצַיְּתִים לָהּ, הַנַּח אֵפוֹא אֶת הַוִּכּוּחַ וּשְׁמַע דִּבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:

כְּלוּם לֹא רָאִיתָ אֶת הַשּׁוּק פֵּרוֹתָיו עֲרוּכִים,

אֲנָשִׁים לִתְאֵנִים וַאֲנָשִׁים לְשִׁקְמִים נִמְשָׁכִים.

כַּמָּה יֵשׁ אִלֶּמֶת עֶכֶס חֲגוֹרָתָהּ תִּתְרוֹנֵן,

זֶה הֶעֱשִׁיר וְזֶה עַל עֹנִי יִתְלוֹנֵן.

תִּבַקֵּשׁ בְּיָפְיָהּ, דַּעְתִּי מִמְּךָ, נִבְעָר, הָסִירָה,

אַךְ לֹא אֶרְצֶה אַחֲרֵי הַאֲמִינִי בִכְפִירָה.

חֵי רִתְמַת כִּשּׁוּת לֶחִי יָשִׂים לָבוּז לָהּ צַמָּה,

אִם תָּסִיר לִבִּי מֵעִמְּךָ בְּתוּלָה תַמָּה.

וְאָמַר אַחֵר:

הוֹי יָחִיד בְּדוֹרוֹ לְחֵן, אַהֲבָתְךָ דָּתִי,

וּמִכָּל אָרְחוֹת הַדָּת הִיא בְחִירָתִי.

כְּבָר נָטַשְתִּי בְגִינֵךְ אֶת הַנָּשִׁים

עֲדֵי, כִּי אֲנִי נָזִיר, דָּמוּ הָאֲנָשִׁים.

וְאָמַר אַחֵר:

אַל תַּשְׁוֶה לְנַעֲרָה אֶת הַנַּעַר הָרַךְ,

וְאַל תִּשְׁמַע לְמַלְעִיז בְּךָ, רָכִיל הָלַךְ.

אָכֵן נַעֲרָה יְנַשְּׁקוּ פָנִים רַגְלֶיהָ, מַה רָחֲקָה

מֵעֹפֶר אַיָּלִים אֲשֶׁר אֶת הָאָרֶץ יְנַשְּׁקָה.

וְאָמַר אַחֵר:

חַיַּי אֶתֵּן כָּפְרְךָ, בָּחַרְתִּי רַק בְּךָ,

בַּאֲשֶׁר עֶצֶב נָשִׁים לֹא תֵדַע, לֵדָה לֹא תְּעַנְּךָ.

שֶׁכֵּן אִם אַחֲרֵי נָשִׁים לֶכֶת אֹמַר,

לִילָדַי אָז עוֹלָם בְּכַל רָחְבּוֹ יֵצַר.

וְאָמַר אַחֵר:

חִלְּתָה פָנַי וּבְיָדָהּ לֹא עָלָה,

וַתִּקְרָא זוֹעֶמֶת כִּי רַב עֲמָלָהּ:

"אִם חוֹבָתְךָ כְּגֶבֶר לִי לֹא תָקִים,

אַל תְּחָרְפֵניִ אִם מָחָר מַקְרִין תַּשְׁכִּים".

וְאָמַר אַחֵר:

אָמְרָה לִי עֵת מֵאַנְתִּי עִמָּהּ לִשְׁכַּב:

,נַעַר בַּעַר אַתָּה בָעוֹלָם, לִשְׁטוּת הָרָב,

אִם הַנְּכוֹחָה אֵלַי בְּעֵינְךָ לֹא נָשָׂא חֵן,

הִנֵּה אַרְאֲךָ דֶרֶך תִּמְצָאֶנָּה כֵן'.

וְאָמַר אַחֵר:

מָתְנָהּ רַךְ לִי תוֹשֵׁט,

וְאֹמַר: “אֵלַיִךְ לֹא אֵט”.

וַתָּסַר מִמֶּנִּי וַתֹּאמַר:

אַךְ עָזוּב יִשְׁכַּב שׁוֹטֶה, נִבְעָר.

דֶּרֶךְ אָחֲזוּ בָהּ מִקֶּדֶם לְפָנִים,

כְּבָר נִשְׁכְּחָה כַיּוֹם מֵרֹב הַיָּמִים.

אָז תַּהֲפֹךְ פָּנֶיהָ וָאֶחֱזֶה,

הַכֶּסֶף הַמֻּתָּךְ הִנֵּה זֶה.

שָׂרָתִי, אָכֵן הֵיטַבְתְּ עֲשׂה.

כָּל דְּאָגָה בְלִבִּי לֹא תָבוֹא.

אָכֵן הֵיטַבְתְּ, יֶתֶר לִי נָתַתְּ,

כְּאִלּוּ מֵאֵל נִתַּן מַתָּת.

וְאָמַר אַחֵר:

גֶּבֶר יִשָּׂא יָדָיו עֵת יִתְפַּלָּל,

אִשָּה תָרִים רַגְלֶיהָ עֵת תְחַל.

הוֹי תְּחִלַּת חֲסִידוּת וָתֹם;

וְאֵל מִמַּעֲמַקִּים יְרִימָהּ מָרוֹם.

כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן כָּל בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֵין לוֹ מִפְלָט מִמַּה שֶּׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת, אָמַר לָהּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם כִּי אֵין תַּקָּנָה נֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעוֹרֵר בְּדִמְיוֹנְךָ הַטֶּבַע הַנִּפְסָד, הֲרֵי הַבְטִיחֵנִי שֶׁלֹּא תִתְבָּעֵנִי אַחֲרֵי הַפַּעַם הַזֹּאת שׁוּב לְעוֹלָם, כִּי אָז אוּלַי יָסִיר אֱלֹהִים מֵעָלַי חַטָּאת”. אָמְרָה לוֹ: “מַבְטִיחַ אֲנִי לְךָ אֶת זֹאת אִם אַתָּה נִשְׁמָע לִי כָעֵת, בְּתִקְוָה שֶׁאֱלֹהִים יִסְלַח לָנוּ וְיִמְחֶה עֲוֹנוֹתֵינוּ הָעֲצוּמִים, שֶׁכֵּן אֵזוֹר שְׁמֵי הַסְּלִיחָה אֵינוֹ צַר מֵהַקִּיף אוֹתָנוּ וּלְכַפֵּר לָנוּ עַל הַקָּשׁוֹת בָּרָעוֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, וְיוֹצִיאֵנוּ לְאוֹר אֹרַח-מֵישָׁרִים מֵאֲפֵלַת הַתּוֹעָה”. וְאָכֵן מְשֻבָּח וְיָפֶה הוּא זֶה שֶׁאָמַר:

חָשְׁדוּ בָנוּ בְמַשֶּׁהוּ בְנֵי אָדָם,

וְעָמְדוּ בְתֹקֶף בְּנַפְשָם וּלְבָבָם.

הָבָה נְאַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתָּם רַק פַּעַם, וְנָנַח

לָהֶם מֵאַשְׁמָתָם לָנוּ, וְנָשׁוּב אַחַר-כָּךְ.

נָתְנָה לוֹ דִבּוּר וְהִבְטִיחָה הַבְטָחוֹת וְנִשְׁבְּעָה לוֹ בֵּאלֹהִים מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה אֶלָּא פַּעַם אַחַת עַד עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם תַּאֲוָתָהּ לוֹ תַצְעִידֶנָּה לְמָוֶת וְאָבְדָן. הָלַךְ אַחֲרֶיהָ בִּתְנָאי זֶה אֶל חֶדֶר מְבֻדָּד לָהּ, לְכַבּוֹת הָאֵשׁ שֶׁנִּתְלַקְּחָה בָהּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. גְּזֵרָה הִיא זוֹ שֶׁנִּגְזְרָה מִקֶּדֶם, מִלִּפְנֵי הַמְהֻלָּל הַיּוֹדֵעַ כֹּל”. הִתִּיר חֲלָצָיו כְּשֶׁהוּא בְתַכְלִית הַבּוּשָׁה, וְעֵינָיו יוֹרְדוֹת דֶּמַע מֵעָצְמַת הָאֵימָה. חִיְּכָה וְכִנְּסָה אוֹתוֹ עִמָּהּ לַמִּטָּה, וְאָמְרָה: “אַחֲרֵי לַיְלָה זֶה לֹא תִרְאֶה עוֹד כָּל תּוֹעֵבָה”. גָּחֲנָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ, וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ וְשׁוֹק בְּשׁוֹק נָשָׁקוּ. אָמְרָה לוֹ: “שִׂים יָדְךָ בֵּין הַשּׁוֹקַיִם בַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, אֶפְשָׁר יָקוּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁכַב”. בָּכָה וְאָמַר: “לֹא בִינָה לִי בִכְמוֹ אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶה מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ תַּגִּיעַ לְךָ שִׂמְחָה מִזֶּה”. שָׁלַח יָדוֹ וּקְרָבָיו נִרְעָשִׁים, וּמָצָא אֶת שׁוֹקָהּ רַךְ מֵחֶמְאָה וְעָדִין וְעָנֹג מִמֶּשִׁי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה בוֹ הַתַּאֲוָה בְמַגָּעוֹ, הֶחֱלִיק בְּיָדוֹ פֹה וְשָׁם עַד הַגִּיעוֹ אֶל כִּפָּה רַבַּת בְּרָכוֹת וּתְנוּעוֹת. אָמַר אֶל לִבּוֹ: “כְּלוּם אֶפְשָר הַדָּבָר שֶׁמֶּלֶךְ זֶה אַנְדְּרוֹגִינוּס הוּא, לֹא גֶבֶר וְלֹא אִשָּׁה?” קָרָא בְקוֹל: “הַמֶּלֶךְ, אֵינִי מוֹצֵא אֶצְלְךָ כְּלֵי מְלָאכָה, כַּאֲשֶׁר הֵם לְגֶבֶר. מַה הוּא אֵפוֹא שֶׁהֱנִיעֲךָ לְמַעֲשֶׂה כָזֶה?” צָחֲקָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר עַד שֶׁנָּפְלָה עַל גַּבָּהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, מַה מִּהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַלֵּילוֹת אֲשֶׁר בִּלִּינוּ”. הוֹדִיעָה לוֹ מִי הִיא, וְהִכִּיר שֶׁזּוּגָתוֹ הִיא הַמַּלְכָּה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר וּמוֹשֵׁל הָאִיִּים וְהַיַּמִּים. אִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. לָנוּ יַחַד עַל עֶרֶשׂ הָאִחוּד וְנָשְאוּ זֶה לְזוֹ קוֹלָם בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

כַּאֲשֶׁר קְרָאַתְהוּ זְרוֹעַ רַכָּה אֵלַי לְקָרְבָה,

אֱלֵי גֵו רַךְ הַיּוֹקֵד בְּיִסּוּרֵי אַהֲבָה,

וַתַּשְׁק בְּרַכּוּתָהּ אֶת קְשִׁי לְבָבוֹ,

נַעֲנָה אַחֲרֵי מֵאֲנוֹ, סָרְבוֹ.

יָרֵא מְחָרֵף פֶּן יִרְאֶנּוּ בְהוֹפִיעוֹ,

וַיָּבוֹא אֲזוּר עֹז עָרוּךְ כְּלֵי מִלְחַמְתוֹ.

יִלּוֹנוּ מָתְנַיִם עַל עֲגָבוֹת הִכְבִּידוּ עַל רַגְלָיו

בְּלֶכְתָּן, כְּהַכְבִּיד עֲלֵי גָמָל מִטְעָנָיו.

חֲגוּר חֶרֶב חַדָּה מֶבָּטָיו,

מָגֵן וְצִנָּה לוֹ שְׁחוֹר קְוֻצּוֹתָיו.

רֵיחוֹ הַטּוֹב יְבַשְּׂרֵנִי אֹשֶׁר בּוֹאוֹ,

וָאֶחֱרֹג כְּצִפּוֹר מִכְּלוּב לִקְרָאתוֹ.

וָאַצִּיעַ לֶחְיִי דֶרֶךְ לְנַעֲלוֹ לְעָבְרָהּ,

וַיְרַפֵּא שְׁמוּרַת עֵינִי בְאַבְקַת עֲפָרָהּ.

וָאֶקְשֹׁר דֶּגֶל אִחוּד עֵת אֲחַבְּקֶנּוּ,

וָאַתִּיר מוֹסְרוֹת אֹשֶׁר אֲשֶׁר הִמְרָנוּ.

וָאֶעֱרֹךְ שְׂמָחוֹת וַיֵּעָנֶה לַאֲשֶׁר קֹרָא,

בְּגִיל נָקִי מִשֵּׂיבָה, תַּעֲנוּגוֹת מְעַכְּרָה.

ואַגַּן-סַהַר יְפַזֵּר כּוֹכְבֵי שִׁנַּיִם

שִׁנֵּי פִיו, יְרַצְּדוּ עַל פָּנִים חַכְלִילֵי כַיָּיִן.

וָאֵעָצֵר בְּתוֹךְ תָּא תַעֲנוּגוֹתָיו,

יִקְרָא מַמְרֶה לָשׁוּב מֵחַטְּאוֹתָיו,

נִשְּׁבַּעְתִּי בְאוֹתוֹת הָאוֹר³⁰ בְּפָנָיו יִזְרַח,

פָּרָשַׁת הַיִּחוּד³¹ עִמּוֹ לֹא אֶשְׁכַּח.

אַחַר-כָּךְ סִפְּרָה לוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר לְקַמַר אַלזַּמָאן כָּל מַה שֶּאֵרַע לָהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְכֵן סִפֵּר לָהּ הוּא כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וְאַחֲרֵי זֶה עָבַר לְהִתְלוֹנֵן עָלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מַה הֱבִיאֵךְ לִידֵי זֶה שֶׁעָשִׂית עִמִּי הַלַּיְלָה?” אָמְרָה לוֹ: “אַל נָא תִּשָּׂא עָלַי טִינָא, שֶׁכֵּן הָיְתָה כַוָּנָתִי בָזֶה לְשַׂחֵק עִמְּךָ וּלְהַרְבּוֹת הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, שָׁלְחָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר אֶל הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס אֲבִי הַנְּסִיכָה חַיָאת אַלנֻּפוּס וְהוֹדִיעָה לוֹ עַל עִנְיָנָהּ כְּפִי שֶׁהוּא לַאֲמִתּוֹ, וְשֶׁהִיא אֵשֶׁת קַמַר אַלזַּמָאן, וְהוֹדִיעָה לוֹ אֶת סִפּוּרָהּ וְעַל סִבַּת פֵּרוּדָם זֶה מִזוֹ, וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁבִּתּוֹ חַיָאת אַלְנֻּפוּס בְּתוּלָה הִיא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס מוֹשֵׁל אִיֵּי הַהָבְנִים אֶת דְּבַר סִפּוּרָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה בֻּדוּר בַּת הַמֶּלֶךְ אַלְגַיוּר, הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְצִוָּה שֶׁיִּכְתְּבוּ אוֹתוֹ בְּמֵי זָהָב. אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל קַמַר אַלזַּמָאן וְאָמַר לוֹ: “בֶּן הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּהְיֶה לִי לְחָתָן וְתִשָּׂא אֶת בִּתִּי חַיָאת אַלנֻּפוּס?” אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאִוָּעֵץ בַּמַּלְכָּה בֻּדוּר, שֶׁכֵּן אֲסִיר תּוֹדָה אֲנִי לָהּ בְּלִי גְבוּל”. וְכַאֲשֶׁר נוֹעַץ אִתָּהּ אָמְרָה לוֹ: “יָפֶה הוּא רַעְיוֹן זֶה. שָׂא אוֹתָהּ וְאֶהְיֶה אֲנִי לָהּ לְשִׁפְחָה, שְׁכֵּן אֲסִירַת תּוֹדָה אֲנִי לָהּ בְּלִי גְבוּל, וְטוֹבָה וָחֶסֶד עָשְׂתָה עִמָּדִי בְאֹפֶן מְיֻחָד, וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ בְבֵיתָהּ וּכְבָר שָׁקַעְנוּ בְטוֹבוֹת אָבִיהָ”. כְּשֶׁרָאָה קַמַר אַלזַּמָאן שֶׁהַמַּלְכָּה בֻּדוּר נוֹטָה לְכָךְ, וְלֹא יִתְעוֹרֵר בָּהּ קִנְאָה בִגְלַל חַיָאת אַלנֻּפוּס, הִסְכִּים עִמָּה עַל כָּךְ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן הִסְכִּים עִם אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר עַל כָּךְ, וְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס מַה שָּׁאָמְרָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר, הַיְנוּ שֶׁהִיא רוֹצָה בְכָךְ וְשֶׁתְּהֵא שִׁפְחָה לְחַיָאת אַלנֻּפוּס. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי קַמַר אַלזַּמָאן שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. יָצָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמִּשְׁנִים וְאֶת הַנְּסִיכִים וְאֶת שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן וְאִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְשְׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ חַיָאת אַלנֻּפוּס לְקַמַר אַלזַּמָאן וְלָשִׂים אוֹתוֹ שֻׂלְטָאן עֲלֵיהֶם, בִּמְקוֹם אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר. אָמְרוּ כֻלָּם: “מֵאַחַר שֶׁקַּמַר אַלזַּמָאן הוּא בַעְלָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה בֻּדוּר שֶׁהָיְתָה שֻׂלְטָאן עָלֵינוּ לְפָנָיו, כְּשֶׁדִּמִּינוּ שֶׁהִיא חֲתַן מַלְכֵּנוּ אַרְמָאנוּס, הֲרֵינוּ אָנוּ כֻלָּנוּ מְרֻצִּים בּוֹ שֶׁיִּהְיֶה שֻׂלְטָאן עָלֵינוּ, וְנִהְיֶה לוֹ מְשָׁרְתִים וְלֹא נִפְרֹק עֹל מִצְוָתוֹ מֵעָלֵינוּ”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים וְאֶת רָאשֵׁי הַמַּלְכוּת וְקָשַׁר אֶת קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל קַמַר אַלזַּמָאן עִם בִּתּוֹ הַמַּלְכָּה חַיָאת אַלנֻּפוּס. עָרְכוּ שְׂמָחוֹת וְסִדְּרוּ מִשְׁתָּאוֹת מְפֹאָרִים, וְנָתַן בִּגְדֵי פְּאֵר יְקָרִים לְכָל הַנְּסִיכִים וְרָאשֵׁי-הַצָּבָא, וְחִלֵּק צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים, וְקָרָא דְרוֹר לְכָל הָאַסִּירִים. וְקִבְּלוּ כָל הָאֲנָשִׁים בְּשִׂמְחָה בְשׂוֹרַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְקִיּוּם עֻזּוֹ וְהַצְלָחָתוֹ וּמַזָּלוֹ וְאָשְׁרוֹ וְהַדְרָתוֹ. וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה קַמַר אַלזַּמָאן לְמֶלֶךְ בִּטֵּל אֶת הַמְּכָסִים וְשִׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְבָתֵּי-הָאֲסוּרִים, וְיָצָא שִׁמְעוֹ לִתְהִלָּה בְתוֹכָם, וְחַי עִם שְׁתֵּי נָשָׁיו בְתַעֲנוּגוֹת וְשִׂמְחָה וְאֹמֶן וָגִיל. הָיָה לָן אֵצֶל כָּל אַחַת מִשְׁתֵּיהֶן לַיְלָה. לֹא פָסַק מִכָּך מֶשֶׁך זְמָן, וְסָרוּ מֵעָלָיו דְאָגָה וְיָגוֹן וְשָׁכַח אֶת אָבִיו הַמֶּלֶךְ שַׁהַ-מָאן וּמַה שֶּׁהָיָה לוֹ אֶצְלוֹ מִן הַשִּׁלְטוֹן, עַד שֶׁחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִשְּׁתֵּי נָשָׁיו שְׁנֵי יְלָדִים זְכָרִים, כִּשְׁנֵי אַגַּנֵּי-הַסַּהַר, אֶת הַגָּדוֹל בָּהֶם מִן הַמַּלְכָּה בֻּדוּר, וּשְׁמוֹ אַלְמַלִךְּ אַלְאַמְגָ’ד, וְאֶת הַקָּטָן בָּהֶם מִן הַמַּלְכָּה חַיָאת אַלנֻּפוּס וּשְׁמוֹ אַלְמַלִךְּ אַלְאַסְעָד. וְהָיָה אַלְאַסְעָד יָפֶה יוֹתֵר מֵאָחִיו אַלְאַמְגָ’ד. גָּדְלוּ בְכָבוֹד וּבְתַפְנוּקִים וְתַרְבּוּת וּשְׁלֵמוּת. וְלָמְדוּ שְׁנֵיהֶם כְּתָב וּמַדָּע וְחָכְמַת הַמְּדִינָה וּמִנְהַג הַפָּרָשִׁים, עַד שֶׁנִּהְיוּ בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וּכְלִיל הַיֹּפִי וְהַחֵן, וְנִפְתּוּ אַחֲרֵיהֶם הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים. וְנִמְלְאוּ לָהֶם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁהֵם דְּבֵקִים זֶה בָזֶה וְאוֹכְלִים יַחַד וְשׁוֹתִים יַחַד, וְאֵינָם נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת מִן הַשָּׁעוֹת וְלֹא עֵת מִן הָעִתִּים, וְהָיוּ כָל בְּנֵי הָאָדָם מְקַנְּאִים בָּהֶם. וּכְשֶׁהִתְבַּגְּרוּ וְהִגִּיעוּ לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, הָיָה אֲבִיהֶם, כְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ, מוֹשִׁיבָם בִּמְקוֹמוֹ תַחְתָּיו בְמוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה, וְהָיָה כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם שׁוֹפֵט יוֹם אֶחָד בֵּין בְּנֵי-אָדָם. קָרָה מִקְרֶה בִגְזֵרַת הַגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁנֶּחֱרַץ, שֶׁאַהֲבַת אַלְאַסְעָד שֶׁהוּא בֶן חַיָאת אַלנֻּפוּס נָפְלָה בְלִבָּהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה בֻּדוּר אֵשֶׁת אָבִיו, וְאַהֲבַת אַלְאַמְגָ’ד שֶׁהוּא בֶן הַמַּלְכָּה בֻּדוּר נָפְלָה בְלַב חַיָאת אַלנֻּפוּס אֵשֶׁת אָבִיו. הָיְתָה כָל אַחַת מִשְּׁתֵּי הַנָּשִׁים מִשְׁתַּעֲשַׁעַת בְּבֶן צָרָתָהּ וּמְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ וּמְאַמֶּצֶת אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ. וּכְשֶׁהָיְתָה אִמּוֹ רוֹאָה זֹאת הָיְתָה מְדַמָּה שֶׁזֶּהוּ מִדַּאֲגַת אִמָּהוֹת וּמֵחִבָּתָן לְיַלְדֵיהֶן. הִתְחַזֵּק הַחֵשֶׁק בְּלֵב שְׁתֵּי הַנָּשִׁים וְנִפְתּוּ אַחֲרֵי שְנֵי הַיְלָדִים. וְהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס אֵלֶיהָ בֶן צָרָתָהּ מְאַמֶּצֶת אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ, וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת שֶׁלֹּא יִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ. כְּשֶּׁאָרַךְ לָהֶם הַזְּמַן וְלֹא מָצְאוּ דֶרֶךְ לְהַשִּׂיג מַאֲוַיֵּיהֶן, נִמְנְעוּ מִלֶּאֱכֹל וּמִלִּשְׁתּוֹת, וּפָרְשׁוּ מִתַּעֲנוּג הַשֵּׁנָה. קָרָה פַעַם שֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְהִפְקִיד אֶת שְנֵי יְלָדָיו שֶׁיֵשְׁבוּ בִמְקוֹמוֹ לְמִשְׁפָּט, כָּל אֶחָד מֵהֶם יוֹם, כְּמִנְהָגָם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁפַּעַם יָצָא הַמֶּלֶךְ שׁוּב לַצַּיִד וְהִפְקִיד אֶת שְׁנֵי יְלָדָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בִמְקוֹמוֹ לְמִשְׁפָּט, כָּל אֶחָד מֵהֶם יוֹם כְּמִנְהָגָם. יָשַׁב לְמִשְׁפָּט בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אַלְאַמְגָ’ד בֶּן הַמַּלְכָּה בֻּדוּר וְצִוָּה וְאָסַר וְהִשְׁלִיט וְהֵסִיר מִשִּׁלְטוֹן וְנָתַן וּמָנַע מִתֵּת. כָּתְבָה לוֹ הַמַּלְכָּה חַיָאת אַלנֻּפוּס אֵם אַלְאַסְעָד מִכְתָּב מְבַקֶּשֶׁת לִרְכּשׁ אֶת לְבָבוֹ בוֹ וּמְבָאֶרֶת לוֹ בָאֵר הֵיטֵב שֶׁנַּפְשָׁהּ דָבְקָהּ בוֹ וּמְלֵאָה אַהֲבָה לוֹ, וְהֵסִירָה לְפָנָיו אֶת הַמַּסְוֶה וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהִיא חֲפֵצָה לְהִתְאַחֵד עִמּוֹ. נָטְלָה אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר וְכָתְבָה עָלָיו חֲרוּזִים אֵלּוּ: "מִן הַמִּסְכֵּנָה הַחוֹמֶדֶת, הָאֲבֵלָה הַנִּפְרֶדֶת, שֶׁאָבְדוּ בְאַהֲבָתְךָ נְעוּרֶיהָ, וְאָרְכוּ בִגְלָלְךָ יִסּוּרֶיהָ. וְאִלּוּ תֵאֲרָה לְךָ אֶת אֹרֶךְ הַצַּעַר, וּמַה שֶׁסָּבְלָה מֵחֵשֶׁק שֶׁבָּעַר, וּמַה שֶׁבְּלִבִּי מִן הָאַהֲבָה הַיּוֹקְדָה, וַאֲשֶׁר אֲנִי שְׁרוּיָה בָהֶם מִן הַבְּכִי וְהָאֲנָחָה הַכְּבֵדָה, וַאֲשֶׁר נִשְבָּר הַלֵּב הָאֲמֵלָל, וְהַיָּגוֹן בּוֹ מָשַׁל, וְהָעֶצֶב יִרְבֶּה וְיִגְדַּל. וּמַה שֶּׁאֶשָּׂא מִן הַפֵּרוּד וּמִן הַכְּאֵב וְהַיְקוֹד, כִּי אָז אָרַךְ בִּכְתָב אוֹתוֹ לְהַבִּיעַ, וְקָצַר כֹּחִי לְמַטָּרַת הַתֵּאוּר לְהַגִּיעַ. וּכְבָר צָרוּ לִי אֶרֶץ וּשְׁמֵי מָרוֹם, וְאֵין לִי בְזוּלָתְךָ תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אֲשֶׁר אֶדֹּם, וַאֲנִי לַמָּוֶת נִשְקֶפֶת וּמִבַּלְהוֹת אֲבַדּוֹן כּוֹאֶבֶת. וּמוֹקֵד בִּי רָבָה, וּמִפְּרִישָׁה וּפְרִידָה אֶכְאָבָה. וְאֵלֶּה שְׁנֵי בָתִים בְּרֹב יְגוֹנִי כְּתַבְתִּים:

אִלּוּ אֲשֶׁר מְצָאַנִי מִיקוֹד אֲפָרֵשׁ,

וּמֵחֹלִי וּמֵחֲרָדָה וְלֵב מִתְרַגֵּשׁ,

לֹא עוֹד בָּאָרֶץ מְגִלָּה וָעֵט נוֹתַר,

וְלֹא דְיוֹ וְלֹא מְאוּם מִן הַנְּיָר".

אַחַר-כָּךְ עָטְפָה הַמַּלְכָּה חַיָאת אַלנֻּפוּס אוֹתוֹ נְיָר בְּתוֹךְ פִּסַּת מֶשִׁי יָקָר שְׁקוּיָה בְמֹר וְעִנְבָּר וְצֵרְפָה לָהּ מִקְּוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ שֶׁמְּחִירָן הוֹן עָתָק. אַחַר-כָּךְ עָטְפָה כָל זֹאת בְּמִטְפַּחַת וְנָתְנָה לְסָרִיס וְצִוְּתָה עָלָיו לְמָסְרָהּ לַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד. הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמָּסְרָה אֶת הַשְּׁלִיחוּת לְסָרִיס, וְצִוְּתָה עָלָיו לְמָסְרָהּ לַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד. הָלַךְ אוֹתוֹ סָרִיס שֶׁלֹּא יָדַע מַה צָּפוּן לוֹ בַתַּעֲלוּמָה, וְאוּלָם יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת הוּא הַמְסוֹבֵב אֶת הָעִנְיָנִים כִּרְצוֹנוֹ. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס הַסָּרִיס אֶל הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּמָסַר לוֹ אֶת הַמִּטְפַּחַת. קִבֵּל הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד אֶת הַמִּטְפַּחַת מִן הַסָּרִיס וּפָתַח אוֹתָהּ וְרָאָה אֶת הַנְּיָר, וּפְתָחוֹ וּקְרָאוֹ. כְּשֶׁהֵבִין אֶת פֵּרוּשׁוֹ, יָדַע שֶׁאֵשֶׁת אָבִיו הִיא הַבְּגִידָה בְעַצְמָהּ, וּכְבָר מָעֲלָה בְאָבִיו הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן בְּגוּפָהּ. כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְגִנָּה אֶת הַנָּשִׁים עַל מַעֲשֵׂיהֶן וְאָמַר: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הַנָּשִׁים הַבּוֹגְדוֹת, חַסְרוֹת הַשֵּׂכֶל וְהַדָּת”. שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְאָמַר לַסָּרִיס: “אוֹי לְךָ עֶבֶד מֵבִישׁ, כְּלוּם תָּבִיא אִגְּרוֹת כּוֹלְלוֹת בְּגִידָה מֵאֵשֶׁת אֲדוֹנֶיךָ? אָכֵן אֵין טוֹב בְּךָ, שְׁחוֹר הַצֶּבַע שֶׁרָשְׁמוֹ שָׁחוֹר גַּם בְּסֵפֶר אֱלֹהִים, הוֹי מְכֹעַר הַמַּרְאֶה וְהַתְּכוּנָה הַטִּפְּשִׁית”. הִכָּה אוֹתוֹ בְחַרְבּוֹ בְצַוָּארוֹ וְהֵסִיר אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. וְקִפֵּל אֶת הַמִּטְפַּחַת עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וְשָׂם אוֹתָה בְּכִיס בִּגְדוֹ. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְשָׂח לָהּ מַה שֶׁאֵרַע. וְחֵרֵף אוֹתָהּ וְגִדֵּף וְאָמַר: “כֻּלְּכֶן כָּל אַחַת מְתֹעֶבֶת יוֹתֵר מֵחֲבֶרְתָּהּ. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא לִגְרֹם קַלְקָלָה לְאָבִי קַמַר אַלזַּמָאן וְאָחִי אַלְמַלִךְּ אַלְאַסְעָד, הָיִיתִי נִכְנָס אֵלֶיהָ וּמַתִּיז רֹאשָׁהּ, כְּמוֹ שֶׁהִתַּזְתִּי רֹאשׁוֹ שֶׁל סְרִיסָהּ”. יָצָא מֵעַל פְּנֵי אִמּוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר, וְהִיא בְתַכְלִית הַזַּעַם. וּכְשֶׁהִגִּיעָה לַמַּלְכָּה חַיָאת אַלנֻּפוּס הַשְּמוּעָה עַל דְּבַר מַה שֶׁעָשָׂה בִסְרִיסָהּ, גִּדְּפָה אוֹתוֹ וְקִלְּלָה אוֹתוֹ, וְצָפְנָה לוֹ בְלִבָּהּ מְזִמָּה. בִּלָּה הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד אוֹתוֹ לַיְלָה כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה מִזַּעַם וָרֹגֶז וְהִרְהוּרִים, וְלֹא עָרַב לוֹ אֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה וְלֹא תְנוּמָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצָא אָחִיו הַנָּסִיךְ אַלאַסְעָד וְיָשַׁב בְּמוֹשַׁב אָבִיו הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן לִשְׁפֹּט בֵּין בְּנֵי-אָדָם, וּכְבָר הִשְׁכִּימָה אִמּוֹ חַיָאת אַלנֻּפוּס חוֹלָה בְּסִבַּת מַה שֶּׁשָּׁמְעָה בִדְבַר הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד, בְּעִנְיַן הֲרִיגָתוֹ אֶת הַסָּרִיס. כְּשֶׁיָּשַׁב הַנָּסִיךְ אַלְאַסְעָד לִשְׁפֹּט בְּאוֹתוֹ יוֹם, שָׁפַט וְעָשָׂה הַיָּשָׁר, וּפִטֵּר וְצִוָּה וְאָסַר וְנָתַן וְחִלֵּק מַתָּנוֹת, וְלֹא פָסַק מִשֶּׁבֶת בְּמוֹשַׁב הַשִּׁלְטוֹן עַד שֶׁקָּרַב בֵּין-הָעַרְבַּיִם. שָׁלְחָה הַמַּלְכָּה בֻּדוּר אֵם הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד אֶל זְקֵנָה מִן הַזְּקֵנוֹת בַּעֲלוֹת הַמְּזִמוֹת, וְגִלְּתָה לָהּ מַה שֶּבְּלִבָּהּ, וְנָטְלָה נְיָר לִכְתֹּב עָלָיו אִגַּרְתָּהּ לַנָּסִיךְ אַלְאַסְעָד בֶּן בַּעְלָהּ, וּלְתַנּוֹת לְפָנָיו רֹב אַהֲבָתָהּ לוֹ וּתְשׁוּקָתָהּ אֵלָיו. כָּתְבָה אֵלָיו אֵלֶּה הַחֲרוּזִים: “מֵאֵת מֵעָצְמַת אַהֲבָה וָחֵשֶׁק בָּלָה, לַיָּפֶה בָאָדָם בִּתְבוּנָה וְיַחַס נַעֲלָה, אֲשֶׁר בְּיָפְיוֹ יִתְיַמֵּר, וּבְהִתְגַנְדְּרוּתוֹ יִתְיַהֵר, אֲשֶׁר מִמְּבַקֵּשׁ הִתְאַחֵד עִמּוֹ נַפְשׁוֹ יִמְנַע, נָזִיר מִקְּרָב אֶל אֲשֶׁר שָׁפָל וְנִכְנָע, מֵאֵת אֲסִירַת אַהַב לַנָּסִיךְ אַסְעָד הַנַּעֲלֶה בַּעַל יֹפִי רַב, וְחֵן מַזְהִיר, פָּנָיו יָרֵחַ יָאִיר. כַּפֶּרַח לוֹ מֵצַח, הָאוֹר הַזּוֹרֵחַ, זֶה מִכְתָּבִי אֶל אֲשֶׁר אַהֲבָתוֹ הֵמַסָּה גֵוִי, וַתִּקְרַע עֲצָמִי וְעוֹרִי. דַּע כִּי כְבָר פָּקַע שִׂבְרִי וּנְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, וְחֵשֶׁק וְרִחוּק הִרְעִידוּנִי. וְשֵׂבֶר וְשֵׁנָה עֲזָבוּנִי, וְאֵבֶל וּנְדוּדֵי שֵׁנָה אֲסָרוּנִי. וּתְשׁוּקָה וְכִסּוּפִים עִנּוּנִי. וְרִפְיוֹן וָחֹלִי מְצָאוּנִי. נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ, וְאִם רֶצַח אוֹהֶבֶת יְרַצֶּךָ. וֵאלֹהִים בַּחַיִּים יַשְׁאִירֶךָ וּמִכָּל רַע יִשְׁמְרֶךָ”. וְאַחֲרֵי חֲרוּזִים אֵלֶּה כָּתְבָה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

גָּזַר זְמַן כִּי בְךָ אֶחֱשַׁק,

הוֹי אֲשֶׁר יָפְיוֹ כַּיָּרֵחַ יָאִיר.

כָּל יְפִי וְצַחוּת לָשׁוֹן אַךְ לְךָ חֻלַּק,

וְעָלֶיךָ יֶתֶר מֵעַל כָּל יְצוּר זֹהַר יַזְהִיר.

מְרֻצָּה הָיִיתִי לוּ לִי תַּצִּיקָה,

וּמִי יִתֵּן וְלִי מֶבָּט תַּאֲצִיל בִּצְדָקָה.

אֲשֶׁר יָמוּת בְּעָצְמַת אַהֲבָתְךָ אַשְׁרָיו.

לֹא טוֹב בַּאֲשֶׁר לֹא יֶחֱשַׁק וְאָהַב.

אַחֲרֵי כֵן כָּתְבָה גַם בָּתִּים אֵלֶּה:

לְפָנֶיךָ אַסְעָד עַל לַהַב אַהַב אֶתְאוֹנֵן,

חוֹלַת אַהֲבָה בִּתְשׁוּקָה תִלְהַט, נָא חוֹנֵן.

עַד מָתַי יְדֵי חֵשֶׁק בִּי תְשַׂחֵקְנָה,

וּתְשׁוּקָה וּדְאָגָה וְלֵאוּת וּנְדוּדֵי שֵׁנָה.

עִתִּים בְּיָם וְעִתִּים אֶתְלוֹנֵן עַל לַהַב בִּי,

הוֹי אַתָּה שַׁעֲשׁוּעִי, אָכֵן הוּא פִּלְאִי.

הוֹי מְחָרְפִי הֶרֶף, וּבַקֵּשׁ מִפְלָט לְךָ

מֵאַהֲבָה, פֶּן תִּזְרֹם דִּמְעַת עֵינְךָ.

מַה מְאֹד זָעַקְתִּי בִיגוֹנִי עַל פֵּרוּד: “אוֹי”.

וְלֹא הוֹעִילוּ לִי לֹא אוֹי וְלֹא אֲבוֹי.

בִּקְשִׁי לִבְּךָ, לֹא אוּכַל אֶשָּׂאֶנוּ, אוֹתִי הֶחֱלֵיתָ.

אַתָּה הָרוֹפֵא, רִפְאוּת תְּעָלָה נָא לִי הוֹשִׁיטָה.

הוֹי הַמְחָרְפֵנִי, הֶרֶף מֵחָרֵף וְהִשָּׁמֶר לְךָ

פֶּן חֹלִי אַהֲבָה רָקָב בּוֹ יִפְגָּעֲךָ.

אַחַר-כָּךְ הִשְׁקְתָה אֶת נְיָר הָאִגֶּרֶת בְּמֹר נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב וְעָטְפָה אוֹתוֹ בִקְוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ בְּתוֹךְ פִּסַּת מֶשִׁי עִרָאקִי, גְּדִילֶיהָ צִיצַת זְמָרַגְדִּין יְרֻקִּים מְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. מָסְרָה אוֹתָהּ לַזְּקֵנָה וְצִוְּתָה עָלֶיהָ שֶׁתִּתֵּן אוֹתָהּ לַנָּסִיךְ אַלְאַסְעָד בֶּן בַּעְלָהּ הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן. הָלְכָה הַזְּקֵנָה כְּדֵי לַעֲשֹות רְצוֹנוֹ, וְנִכְנְסָה אֶל הַנָּסִיךְ אַלְאַסְעָד תֵּכֶף וּמִיָּד. וְהָיָה לְבַדּוֹ בִשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ. הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת הַנְּיָר עִם זֶה שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְעָמְדָה זְמַן שָׁעָה מְצַפָּה לַתְּשׁוּבָה. בְּאוֹתָּהּ שָׁעָה קָרָא הַנָּסִיךְ אַלְאַסְעָד אֶת הָאִגֶּרֶת וְהֵבִין מַה שֶּיֵּשׁ בָּהּ. אַחַר-כָּךְ עָטַף אֶת הָאִגֶּרֶת בַּגְּדִילִים וְשָׂם אוֹתָהּ בְּכִיס בִּגְדוֹ. וְכָעַס כַּעַס גָּדוֹל שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְקִלֵּל אֶת הַנָּשִׁים הַבּוֹגְדוֹת. אַחַר-כָּךְ הִתְנַשֵּׂא מִמְּקוֹמוֹ וְשָׁלַף אֶת הַחֶרֶב מִנְּדָנָּה וְהִכָּה בָה בְּצַוַּאר הַזְּקֵנָה וְהֵסִיר רֹאשָׁהּ מִגּוּפָהּ. קָם וְהָלַךְ לוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל אִמּוֹ חַיָאת אַלנֻּפוּס וּמְצָאָהּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה חוֹלָה בְּסִבַּת מַה שֶׁאֵרַע לָהּ מִן הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד. חֵרֵף אוֹתָהּ הַנָּסִיךְ אַלְאַסְעָד וְקִלֵּל אוֹתָהּ וְיָצָא מֵעַל פָּנֶיהָ וְנִפְגַּשׁ עִם אָחִיו הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד וְשָׂח לוֹ כָל מַה שֶּאֵרַע לוֹ עִם אִמּוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהָרַג אֶת הַזְּקֵנָה שֶׁהֵבִיאָה לוֹ אֶת הָאִגֶּרֶת. אָמַר לוֹ: “אָחִי, אִלּוּלֵא הָיִיתִי בּוֹשׁ מִמְּךָ, הָיִיתִי נִכְנָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֵלֶיהָ וּמַתִּיז רֹאשָׁהּ מֵעַל כִּתְפוֹתֶיהָ”. אָמַר לוֹ אָחִיו הַנָּסִיךְ אַלְאַמְגָ’ד: “אָחִי, הֲרֵי כְּבָר קָרָה לִי אֶתְמוֹל, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עַל כִּסֵּא הַמֶּלֶךְ כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְךָ הַיּוֹם, שֶׁכֵּן שָׁלְחָה אִמְךָ אֵלַי אִגֶּרֶת תּוֹכָהּ רְצוּפִים אוֹתָם דְּבָרִים”. שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אִמּוֹ הַמַּלְכָּה חַיָאת אַלנֻּפוּס וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, אִלּוּלֵא הָיִיתִי בוֹשׁ מִמְּךָ הָיִיתִי נִכְנָס אֵלֶיהָ וְהָיִיתִי עוֹשֶׂה בָהּ כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי בַסָּרִיס”. נִשְאֲרוּ מְשׂוֹחֲחִים שְׁאֵרִית אוֹתוֹ לַיְלַה וּמְקַלְּלִים אֶת הַנָּשִׁים הַבּוֹגְדוֹת. אַחַר-כָּך צִוּוּ אִישׁ אֶת אָחִיו לְהַסְתִּיר עִנְיָן זֶה שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אוֹתוֹ אָבִיהֶם הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן וְיַהֲרֹג אֶת שְׁתֵּי הַנָּשִׁים. לֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת שְׁרוּיִים בְּצַעַר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר בָּא הַמֶּלֶךְ עִם צְבָאוֹ מִן הַצַּיִד וְעָלָה אֶל אַרְמוֹנוֹ. פִּטֵּר אֶת הַנְּסִיכִים מִלְפָנָיו וְקָם וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן וּמָצָא אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו שׁוֹכְבוֹת בַּמִּטָּה כְּשֶׁהֵן בְּתַכְלִית הַחֻלְשָׁה, שֶׁכְּבָר זָמְמוּ לִבְנֵיהֶן מְזִמָּה וְהִסְכִּימוּ שְׁתֵּיהֶן לְאַבֵּד אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, שֶׁכֵּן הֵמִיטוּ קָלוֹן עַל עַצְמָן עַל יָדָם וְחָשְׁשׁוּ שֶׁלֹּא יַשְׁפִּילוּ אוֹתָן וְיִשְׁתַּלְּטוּ עֲלֵיהֶן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָן הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ, אָמַר לָהֶן: “מַה לָּכֶן?” קָמוּ לְפָנָיו וְנָשְׁקוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְהָפְכוּ לְפָנָיו אֶת הָעִנְיָן וְאָמְרוּ לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁשְּׁנֵי יְלָדֶיךָ הַנְּעִימִים שֶׁרִבִּיתָ בְּחַסְדְּךָ, מָעֲלוּ בְךָ בִנְשׁוֹתֶיךָ וְעָטוּ כְּלִימָּה עָלֶיךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע קַמַר אַלזַּמָאן מִפִּי נְשׁוֹתָיו דְבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְכָעַס כַּעַס גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ מֵרֹב הַזַּעַם וְאָמַר לָהֶן: “פָּרֵשְׁנָה לִי בָּאֵר הֵיטֵב אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה”. אָמְרָה לוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר: “דַּע מֶלֶךּ הַזְּמַן, שֶׁבִּנְךָ אַלְאַסְעָד בָּן חַיָאת אַלנֻּפוּס לוֹ זֶה זְמַן יָמִים שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אֵלַי אִגְּרוֹת וְכוֹתֵב אֵלַי וּמְפַתֵּנִי כְּשֶׁאֲנִי מְנִיאָה אוֹתוֹ מִזֶּה, וְלֹא נִמְנַע. וּכְשֶנָּסַעְתָּ אַתָּה תָקַף אוֹתִי כְּשֶהוּא שִׁכּוֹר וְהַחֶרֶב בְּיָדוֹ. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יַהַרְגֵנִי אִם אֶחְשׂךְ עַצְמִי מִמֶּנּוּ, כְּשֵׁם שֶׁהָרַג אֶת סְרִיסִי וְלֹא אֶמָּלֵט מִיָּדוֹ. וְאִם לֹא תִּתְבַּע דִּינִי מִמֶּנּוּ, הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי טוֹרֶפֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי, שֶׁאֵין לִי חֵפֶץ בַּחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה אַחֲרֵי כָּל זֹאת”. וְשָׂחָה לוֹ חַיָאת אַלנֻּפוּס גַם הִיא כְּמוֹ שֶׁשָּׂחָה לוֹ צָרָתָהּ בֻּדוּר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלְכָּה חַיָאת אַלנֻּפוּס סִפְּרָה לְבַעְלָהּ הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרָה לוֹ הַמַּלְכָּה בֻּדוּר וְאָמְרָה: “וְאַף אֲנִי הַשְּׁנִיָּה אֵרַע לִי עִם בִּנְךָ אַלְאַמְגָ’ד כָּךְ”. אַחַר-כָּךְ פָּרְצָה בִּבְכִי וַאֲנָחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה תוֹבֵעַ דִּינִי מִמֶּנּוּ, הֲרֵינִי מוֹדִיעָה לְאָבִי הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס בְּכָךְ”. בָּכוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים לִפְנֵי בַעְלָן הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן בְּכִי מָר. וּכְשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהֶן, הֶאֱמִין שֶׁאֱמֶת הִיא וְכָעַס כַּעַס גָּדוֹל שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְקָם וּבִקֵּשׁ לְהִתְנַפֵּל עַל בָּנָיו הַשְּׁנַיִם לְהָרְגָם. פָּגַשׁ בּוֹ חוֹתְנוֹ הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס, שֶכְּבָר נִכְנַס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ, כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁכְּבָר בָּא מִן הַצַּיִד. רָאָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וְהַדָּם מְטַפְטֵף מִנְּחִירָיו מֵעֹצֶם זַעְמוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ מַה לּוֹ, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מִבָּנָיו אַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד, וְאָמַר לוֹ: “וַהֲרֵי אֲנִי נִכְנָס אֲלֵיהֶם לַהֲמִיתָם בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, עַד שֶׁאֲשִׂימֵם לְמָשָׁל וּלְשְׁנִינָה”. אָמַר לוֹ חוֹתְנוֹ הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס, שֶׁכָּעַס גַּם הוּא עַל שְׁנֵיהֶם: “אָכֵן יָפֶה הוּא מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה, בְּנִי. אַל יְבָרֵךְ אֱלֹהִים לֹא אוֹתָם וְלֹא כָּל בֵּן אֲשֶׁר יַעֲשֶׁה כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לִפְגֹּעַ בִּזְכוּת אָבִיו. וְאוּלָם, בְּנִי, הַמּוֹשֵׁל מְשָׁלִים אָמַר: ,מִי שֶׁלֹּא יִתְבּוֹנֵן לְאַחֲרִית דָּבָר, לֹא יִהְיֶה הַזְּמַן לוֹ לְרֵעַ'. וַהֲרֵי הֵם בָּנֶיךָ בְּכָל אֹפֶן, וְצָרִיך שֶׁלֹּא תַהֲרֹג אוֹתָם בְּעֶצֶם יָדְךָ, שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה וְתִתְחָרֵט אַחַר-כָּךְ עַל הֲרִיגָתָם, בְּשָׁעָה שֶׁחֲרָטָה לֹא תוֹעִיל לְךָ עוֹד. וְאוּלָם שְׁלַח אוֹתָם עִם אַחַד הַמַּמְלוּכִּים שֶיַּהַרְגֵם בַּמִּדְבָּר, כְּשֶׁאֵינָם לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁמָּשְׁלוּ מָשָל: רָחוֹק מִידִידַי יָפֶה יוֹתֵר וּמוּטָב. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תִרְאֶה הָעַיִן וְיֶעְגַּם הַלֵּבָב”. כְּשֶׁשָּמַע הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן מִפִּי חוֹתְנוֹ הַמֶּלֶךְ אַרְמָאנוּס דְּבָרִים אֵלֶּה רָאָה אוֹתָם נְכוֹחִים. הֵשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ וְחָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְקָרָא לְשַׂר-הָאוֹצָר שֶׁלּוֹ, וְהָיָה זֶה זָקֵן מְאֹד, בָּקִי בְעִנְיָנִים וְתַהְפּוּכוֹת הָעִתִּים, וְאָמַר לוֹ: “הִכָּנֵס אֶל שְׁנֵי בָּנַי אַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד וְכָבְלֵם בִּכְבָלִים הֵיטֵב הֵיטֵב וְשִׂים אוֹתָם בִּשְׁתֵּי תֵבוֹת וְשִׂים אוֹתָם עַל פִּרְדָּה וּרְכַב אַתָּה וְהוֹצִיאֵם אֶל תּוֹךְ הַמִּדְבָּר וּשְׁחַט אוֹתָם וּמַלֵּא לִי שְׁנֵי בַּקְבּוּקִים מִדָּמָם וַהֲבִיאֵם אֵלַי מְהֵרָה”. אָמַר לוֹ שַׂר-הָאוֹצָר: “שָׁמַעְתִּי, וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָם תֵּכֶף וּמִיָּד, וְשָׂם פָּנָיו אֶל אַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד. פָּגַשׁ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִמִּסְדְּרוֹן הָאַרְמוֹן וּכְבָר לָבְשׁוּ הַחֲמוּדִים בְּבִגְדֵיהֶם הַמְפֹאָרִים וּבִקְּשׁוּ לָלֶכֶת אֶל אָבִיהֶם הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ וּלְבָרְכוֹ לְבוֹאוֹ בְּשָׁלוֹם, כְּשֶׁחָזַר מִן הַנְּסִיעָה לַצַּיִד. כְּשֶרָאָה אוֹתָם שַׂר הָאוֹצָר תָּפַשׂ אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: “בָּנַי, עֶבֶד מְצֻוֶּה אֲנִי, וַאֲבִיכֶם צִוָנִי דָבָר. כְּלוּם מְצַיְּתִם אַתֶּם לִפְקֻדָּתוֹ?” אָמְרוּ: “הֵן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם שַׂר הָאוֹצָר וּכְפָתָם וְשָׂם אוֹתָם בִּשְתֵּי תֵבוֹת, וְנָשָׂא אוֹתָם עַל גַּבֵּי פִרְדָּה וְיָצָא אִתָּם מִן הָעִיר, וְלֹא פָסַק מֵהוֹבִילָם בַּמִּדְבָּר עַד קָרוֹב לַצָּהֳרַיִם וְהוֹרִיד אוֹתָם בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם וּבוֹדֵד. יָרַד מִסּוּסוֹ וּפָרַק אֶת שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת מֵעַל גַּבֵּי הַפִּרְדָּה, פָּתַח אוֹתָן וְהוֹצִיא אֶת אַלְאַמְגָּ’ד וְאֶת אַלְאַסְעָד מִתּוֹכָן. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהֶם בָּכָה בְכִי מָר עַל יָפְיָם וְחִנָּם. אַחַר-כָּךְ הֵרִיק חַרְבּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, קָשֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת בָּכֶם מַעֲשֶׂה מְכֹעָר, וְאוּלָם יֵשׁ לִי בַמֶּה לְהִצְטַדֵּק עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, שֶׁעֶבֶד מְצֻוֶּה אֲנִי, וּכְבָר צִוָּנִי אֲבִיכֶם הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן שֶׁאַתִּיז רָאשֵׁיכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי אֱמִיר, עֲשֵׂה מַה שֶׁצִּוָּה אוֹתְךָ עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲנַחְנוּ נִשָּׂא וְנִסְבֹּל מַה שֶּׁגָּזַר עָלֵינוּ אֱלֹהִים יִתְהַדַּר וְיִתְפָּאַר, וְאַתָּה נָקִי מִדָּמֵנוּ”. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה וְאָמַר אַלְאַסְעָד לְשַׂר-הָאוֹצָר: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, אַל נָא תַּשְׁקֵנִי אֶת כּוֹס תַּרְעֵלַת אָחִי וְאַל תַּשְׁקֵנִי צַעַר אֲבֵדָתוֹ. הָרְגֵנִי אָנִי לְפָנָיו שֶׁזֶּה קַל יוֹתֵר עָלַי”. וְאָמַר אַלְאַמְגָ’ד לְשַׂר-הָאוֹצָר כַּדְּבָרִים שֶׁאָמַר אַלְאַסְעָד, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים מִשַׂר-הָאוֹצָר, שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ לִפְנֵי אָחִיו, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי אָחִי צָעִיר מִמֶּנִּי, אַל תִּתֵּן לִי אֵפוֹא לִטְעֹם יִסּוּרָיו”. בָּכָה כָל אֶחָד מִשְּנֵיהֶם בְּכִי רַב שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וּבָכָה שַׂר-הָאוֹצָר לְבְכִיָּתָם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׂר-הָאוֹצָר בָּכָה לִבְכִיָּתָם. חִבְּקוּ שְׁנֵי הָאַחִים זֶה אֶת זֶה וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “הֲרֵי כָּל זֶה מִמְּזִמַּת שְׁתֵּי הַבּוֹגְדוֹת אִמִּי וְאִמְּךָ, וְזֶה גְמוּלִי עַל מַה שֶּנָּהַגְתִּי בְאִמְּךָ וּגְמוּל מַה שֶּׁנָהַגְתָּ בְּאִמִּי. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. אַחַר-כָּךְ חִבֵּק אַלְאַסְעָד אֶת אָחִיו וְהֶעֱלָה אֶת הָאֲנָחוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אֲשֶׁר אֵלֶיךָ יִתְאוֹנֵן וְיִמָּלֵט כֹּל,

אַתָּה הַמּוּכָן לְכָל אֲשֶׁר יִפֹּל.

אֵין לִי תַחְבּוּלָה בִּלְתִּי עַל דַּלְתְּךָ לְדַפֵּק,

וְאִם תָּשִׁיב פָּנַי, עַל אֵי דֶלֶת אֶדַּפֵּק?

הוֹי אֲשֶׁר אוֹצְרוֹת חַסְדּוֹ בְמַאֲמָרוֹ: “הֱוֵה”

הֵן אִתְּךָ הַטּוֹב כֻּלּוֹ, נָא חֶסֶד עֲשֵׂה.

כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְאַמְגָ’ד בְּכִי אָחִיו בָּכָה וְאִמְּצָהוּ אֶל לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵי-שִׁיר אֵלּוּ:

הוֹי אֲשֶׁר לֹא אַחַת עָלַי חֲסָדָיו,

וַאֲשֶׁר אֵין מִסְפָּר לְרֹב מַתְּנוֹתָיו.

לֹא מְצָאַתְנִי כָּל יָמַי צָרָה מֵעוֹדִי,

מִבְּלִי אֲשֶׁר מְצָאתִיךָ מַחֲזִיק בְּיָדִי.

אַחַר-כָּךְ אָמַר אַלְאַמְגָ’ד לְשַׂר-הָאוֹצְרוֹת: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם הָאֶחָד הָאַדִּיר, הַמֶּלֶךְ הַמְכַסֶּה פֶּשַׁע שֶׁתַּהַרְגֵנִי לִפְנֵי שֶׁתַּהֲרֹג אֶת אָחִי אַלְאַסְעָד, אֶפְשָׁר שֶׁתִּכְבֶּה אֵשׁ לְבָבִי, וְאַל נָא תִּתֵּן לָהּ לְהִתְלַקֵּחַ”. בָּכָה אַלְאַסְעָד וְאָמַר: “לֹא יֵהָרֵג תְּחִילָּה אֶלָּא אָנִי”. אָמַר אַלְאַמְגָ’ד: “הָעֵצָה הִיא שֶׁתְּחַבְּקֵנִי וַאֲחַבֶּקְךָ בְּשָׁעָה שֶׁתֵּרֵד הַחֶרֶב עָלֵינוּ וְתַּהַרְגֵנוּ בְּבַת אַחַת”. וְכַאֲשֶׁר הִתְחַבְּקוּ הַשְּׁנַיִם פָּנִים אֶל פָּנִים וְדָבְקוּ זֶה בָּזֶה, חִזֵּק שַׂר-הָאוֹצָר אֶת מוֹסְרוֹתֵיהֶם בַּחֲבָלִים כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה. אַחַר-כָּךְ שָׁלַף חַרְבּוֹ, וְאָמַר: “הוֹי אֲדוֹנַי הַיְקָרִים, קָשָׁה עָלַי הֲרִיגַתְכֶם. כְּלוּם יֵשׁ לָכֶם חֵפֶץ מַה שֶּׁהוּא שֶׁאֲמַלֵּא אוֹתוֹ אוֹ צַוָּאָה שֶׁאוֹצִיאָהּ לְפֹעַל אוֹ שְׁלִיחוּת שֶׁאֶמְסְרֶנָּה?” אָמַר אַלְאַמְגָ’ד: “אֵין לָנוּ כָּל חֵפֶץ שֶׁתְּמַלֵּא, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצַוָּאָה, הֲרֵינִי מְצַוְּךָ שֶׁתָּשִׂים אֶת אָחִי אַלְאַסְעָד מִתַּחַת וְאוֹתִי מֵעָל. כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל עָלַי הַמַּכָּה תְּחִלָּה. וּכְשֶׁתְּכַלֶּה הֲרִיגָתֵנוּ וְתַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ וְיֹאמַר לְךָ:,מַה הוּא שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִפִּיהֶם לִפְנֵי מוֹתָם?', אֱמֹר לוֹ:,בָּנֶיךָ שׁוֹלְחִים לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמְרִים לְךָ שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם נְקִיִּים הֵם וְאִם חוֹטְאִים. וּכְבָר הָרַגְתָּ אוֹתָם, וְלֹא חָקַרְתָּ וְלֹא דָּרַשְׁתָּ חֶטְאָם, וְלֹא עִיַּנְתָּ בְּעִנְיָנָם”. אַחַר כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן הַנָּשִׁים לִשְׂטָנִים נוֹצְרוּ לָנוּ

מִתְּכָכֵי הַשְּׂטָנִים אֱלֹהִים יַצִּילֵנוּ.

הֵן שֹׁרֶשׁ כָּל מַסָּה אֲשֶׁר נִגְלָ

בֵּין הַבְּרוּאִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַדָּת.

אַחַר-כָּךְ אָמַר אַלְאַמְגָ’ד: “אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתִּמְסֹר לוֹ אֵלֶּה שְׁנֵי בָתֵּי הַשִּׁיר שֶׁשְּׁמַעְתָּם”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁאַלְאַמְגָ’ד אָמַר לְשַר-הָאוֹצְרוֹת: “אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתִּמְסֹר לוֹ אֵלֶּה שְׁנֵי בָתֵּי-הַשִּׁיר שֶׁשְּׁמַעְתָּם”. אַחַר-כָּךְ בָּכָה וּפָתַח וְאָמַר:

בְּאֵלֶּה אֲשֶׁר חָלְפוּ הַקַּדְמוֹנִים

מִן הַמְּלָכִים, לָנוּ מוֹפֵת וָאוֹת.

כַּמָּה עָבַר נִקְלֶה גַם נְשׂוּא פָנִים,

גָּדוֹל גַּם קָטָן בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.

כְּשֶׁשָּׁמַע שַׂר-הָאוֹצָר מִפִּי אַלְאַמְגָ’ד דְּבָרִים אֵלֶּה, בָּכָה בְכִי רַב עַד שֶׁנִרְטַב זְקָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַלְאַסְעָד, הֲרֵי זָלְגוּ עֵנָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

זְמַן יִפְגַּע בְּעִקְבוֹתֶיהָ אַחֲרֵי עֶצֶם הַצָּרָה,

וְאֵין הַבֶּכִי עַל הַדְּמוּת וְעַל הַצּוּרָה.

מַה לְּלֵילוֹת – יִסְלַח לָנוּ אֱלֹהִים לִשְגָגוֹת –

מִלֵּילוֹת אֲשֶׁר עֲכָרָתַן יַד קְנָאוֹת?

כְּבָר שָׁלְחוּ אֵשׁ בְּאִבְּן זֻבַּיְר³² וַתִּיקַד,

וּמִפְלָטוֹ לַבַּיִת וְלָאֶבֶן לוֹ לֹא עָמַד.

לוּ כַאֲשֶׁר עַמְר בַּכַארִגִ’י³³ הָפְדָּה

הָפְדָּה גַם עַלִי³⁴ בַּאֲשֶׁר לוֹ צָדָה.

אַחַר-כָּךְ נִצְטַבְּעָה לֶחְיוֹ בְּדִמְעָתוֹ פְּלָגִים וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן לֵילוֹת וְיָמִים נֶחְתְּמוּ בְחוֹתָמָם:

מִרְמָה בָהּ תְּכָכִים וּמְזִמָּה תּוּזַם,

חֲזוֹן תְּעִיָּה לָהּ לְבֶן-שֵן עִמּוֹ שָׂפָם,

וּבַלְּהוֹת כָּל צַלְמָוֶת עִמָּם כְּחָלָם.

חָטָאתִי לַזְּמַן – יוּאַר אָפְיוֹ אָרוֹר –

חֵטְא חֶרֶב חַדָּה חֲשָׂכָהּ גִּבּוֹר.

עָלוּ הָאֲנָחוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי מְבַקֵּשׁ טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן,

הֵן רֶשֶׁת אֲבַדוֹן הוּא וּתְהֹם הַיָּגוֹן.

מָעוֹן אֲשֶׁר בְּקָרְאוֹ אוֹתְךָ יוֹם לְשָׂשׂוֹן,

יְעוֹרֵר אוֹתְךָ מָחָר לִבְכִי עַל אָסוֹן.

הַתְקָפָתוֹ לֹא תִכְלֶה לוֹ, וַאֲסִירָיו

לֹא יִפָּדוּ, כִּי רַבּוּ סַכָּנוֹתָיו.

כַּמָּה קָרְנוּ בְמַדּוּחָיו עֲדַי הִתְגַּל,

מִתְמָרֵד לְמַעְלָה מִכָּל מִדָּה לְעָל.

הָפַךְ לוֹ גַם מָגֵן וְשִׁרְיוֹן,

וַיָּקָם לִנְקֹם וַיַטְעִימֵהוּ פִגְיוֹן.

וְדַע כִּי פֻּרְעָנֻיּוֹתָיו פִּתְאֹם, וְאִם גַּם

אָרְכוּ הַיָּמִים וְהִתְרַפּוּ בְכֹחַ מַהֲלָכָם.

הִשָּׁמֶר לְחַיֶּיךָ לְבַל יִכְלוּ בַּשָּׁוְא

בּוֹ וָתֹהוּ מִבְּלִי הִתְגַּבֵּר עָלָיו.

קִשְׁרֵי אַהֲבָתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ קְטַע,

אָרְחוֹת מֵישָׁרִים וּנְעִימוֹת-תַּעֲלוּמָה תִמְצָא.

כְּשֶׁגָּמַר אַלְאַסְעָד אֶת שִׁירוֹ, חִבֵּק אֶת אָחִיו אַלְאַמְגָ’ד עַד שֶׁכְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ גוּף אֶחָד. שָׁלַף שַׂר-הָאוֹצָרוֹת אֶת חַרְבּוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹתָם, וְהִנֵּה נִבְעַת סוּסוֹ וְנָס אֶל הַמִּדְבָּר, וְהָיָה שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָר וְעָלָיו אֻכָּף יָקָר עֶרְכּוֹ הוֹן רָב. הִשְׁלִיךְ אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֵי סוּסוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׂר-הָאוֹצָר נִתְלַקַּח לִבּוֹ, וְלֹא פָסַק מֵרוּץ אַחֲרֵי סוּסוֹ לְתָפְשׂוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ סֹבֶךְ יַעַר. נִכְנַס אַחֲרָיו לְתוֹךְ אוֹתוֹ יַעַר. בָּקַע לוֹ הַסּוּס הָאַבִּיר דֶּרֶךְ בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַיַּעַר וְהָיָה גוֹמֵא הָאָרֶץ בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, וְעָלָה הָאָבָק וְהִתְרוֹמֵם וְהִתְאַבֵּךְ. וְאוּלָם הַסוּס נָשַׁם וְשָאַף וְנָחַר וְצָהַל וְהֵקִים שָׁאוֹן. וְהָיָה בְתוֹךְ סֹבֶךְ-יַעַר זֶה אַרְיֵה רַב הַסַּכָּנוֹת מְכֹעָר לְמַרְאֶה. עֵינָיו מְזָרוֹת גִּצִּים וְלוֹ פָנִים זוֹעֲמִים וּמַרְאֶה הַמַּבְהִיל אֶת הַנֶּפֶשׁ. פָּנָה שַׂר-הָאוֹצָר וְרָאָה אוֹתוֹ אַרְיֵה. שָׂם פָּנָיו אֵלָיו, וְלֹא מָצָא מִפָּנָיו מִפְלָט, וְחֶרֶב לֹא הָיְתָה עִמּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. לֹא הִגִּיעַ לִי צָרָה זוֹ, אֶלָּא בִגְלַל אַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד. וְאָכֵן נְסִיעָה זוֹ בְמַזָּל רַע הִיא מִלְכַתְּחִלָּה”. וְהָיָה הַחֹם מַכֶּה אֶת אַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד וְצָמְאוּ צָמָא קָשֶׁה, עַד שֶׁנִּשְׁתַּרְבְּבוּ לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וְזָעֲקוּ לְעֶזְרָה, וְלֹא נַעֲנָה לָהֶם אָדָם. אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “מִי יִתֵּן וְנֶהֱרַגְנוּ וְהוּנַח לָנוּ מִזֶּה. וְאוּלָם אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְאָן דָּהַר הַסּוּס עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָלַךְ שַׂר-הָאוֹצָר אַחֲרָיו וְעָזַב אוֹתָנוּ כְבוּלִים. הֲרֵי אִלּוּ הָיָה בָא וְהוֹרֵג אוֹתָנוּ הוּנַח לָנוּ יוֹתֵר מִלָּשֵׂאת יִסּוּרִים אֵלּוּ”. אָמַר אַלְאַסְעָד: “אָחִי הוֹחִילָה, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף תָּבוֹא לָנוּ תְשׁוּעַת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן לֹא נָס הַסּוּס אֶלָּא בִגְלַל חֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁעִמָּנוּ, וְלֹא בָאָה עָלֵינוּ אֶלָּא צָרַת צִמָּאוֹן זֶה”. הִתְנוֹדֵד וְהִתְנוֹעֵעַ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהֻתְּרוּ אֲסוּרָיו וְקָם וְהִתִּיר אֲסוּרֵי אָחִיו. נָטַל אֶת חֶרֶב הָאֶמִיר וְאָמַר לְאָחִיו: “לֹא נֵלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁלֹּא נְגַלֶּה עִנְיָנוֹ וְנֵדַע מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ”. הִתְחִילוּ לְהִתְחַקּוֹת עַל הָעֲקֵבוֹת, וְהוֹבִילוּ אוֹתָם אֶל הַיַּעַר. אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: “הֲרֵי הַסּוּס וְשַׂר-הָאוֹצָר לֹא עָבְרוּ כָּל סֹבֶךְ-יַעַר זֶה”. אָמַר אַלְאַסְעָד לְאָחִיו: “הַמְתֵּן כָּאן עַד שֶׁאֶכָּנֵס לַיַּעַר וְאֶתְבּוֹנֵן בּוֹ”. אָמַר לוֹ אַלְאַמְגָ’ד: “לֹא אֶעֱזֹב אוֹתְךָ לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ יְחִידִי. אֵין אָנוּ נִכְנָסִים אֶלָּא יַחְדָּו, וְאִם נֵצֵא בְשָׁלוֹם, נֵצֵא בְשָׁלוֹם יַחְדָּו וְאִם נֹאבַד, נֹאבַד יָחַד”. נִכְנְסוּ הַשְּׁנַיִם וּמָצְאוּ אֶת הָאַרְיֵה, שֶׁכְּבָר תָּקַף אֶת שַׂר-הָאוֹצָר וְהוּא תַּחְתָּיו כְאִלּוּ הוּא צִפּוֹר, אֶלָּא שֶׁהָיָה מַעְתִּיר אֶל אֱלֹהִים וּפוֹרֵשׁ כַּפָּיו לַמָּרוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַלְאַמְגָ’ד תָּפַס בַּחֶרֶב וְהִתְנַפֵּל עַל הָאַרְיֵה וְהִכָּהוּ בַחֶרֶב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְהָרַג אוֹתוֹ. נָפַל הָאַרְיֵה מוּטָל לָאָרֶץ, וְהִתְרוֹמֵם הָאֶמִיר כְּשֶׁהוּא מִשְׁתָּאֶה עַל דָּבָר זֶה, וְרָאָה אָת אַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד שְׁנֵי בְנֵי אֲדוֹנָיו עוֹמְדִים. נָפַל לְרַגְלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: "אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, אֵין הוּא מֻתָּר לִי שֶׁאֶהֱרֹג אֶתְכֶם. וְאֵין לְשׁוּם אָדָם לַהֲרֹג אֶתְכֶם. אֶת נִשְׁמָתִי אֶתֵּן כַּפָּרַתְכֶם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׂר-הָאוֹצָר אָמַר: “אֶת נִשְׁמָתִי אֶתֵּן כַּפָּרַתְכֶם”, וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְחִבֵּק אוֹתָם וְשָׁאַל אוֹתָם לְסִבַּת פִּתּוּחַ חַרְצֻבּוֹתֵיהֶם וּבוֹאָם. סִפְּרוּ לוֹ שֶׁצָּמְאוּ לְמַיִם וְהֻתְּרוּ אֲסוּרֵי אֶחָד מֵהֶם, וְהִתִּיר אֶת אֲסוּרֵי הַשֵּׁנִי, מִשּׁוּם שֶׁכַּוָּנָתָם הָיְתָה טְהוֹרָה. וְהִתְחַקּוּ עַל הָעֲקֵבוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵיהֶם, הוֹדָה לָהֶם עַל מַעֲשָׂם וְיָצָא אִתָּם אֶל מִחוּץ לַיַּעַר. וּכְשֶׁהָיוּ מִחוּץ לַיַּעַר אָמְרוּ לוֹ: “דּוֹד, עֲשֵׂה כְפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתְךָ אָבִינוּ”. אָמַר: “חָלִילָה לִי מֵאלֹהִים לִקְרַב אֲלֵיכֶם לְרָעָה. וְאוּלָם דְּעוּ לָכֶם שֶׁאֲנִי חָפֵץ לִקְרוֹעַ אֶת בִּגְדֵיכֶם וּלְהַלְבִּישׁ אֶתְכֶם אֶת בְּגָדַי וּלְמַלֵּא שְׁנֵי בַקְבּוּקִים מִדַּם הָאַרְיֵה. אַחַר-כָּךְ אֵלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וְאֹמַר לוֹ:,הֲרֵי הֲרַגְתִּים'. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָכֶם, הִנֵּה סְעוּ לָכֶם וְעִבְרוּ בַּמְּדִינוֹת, וַהֲרֵי אֶרֶץ אֱלֹהִים רְחָבָה. וּדְעוּ, אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, שֶׁפְּרִידַתְכֶם קָשָׁה עָלַי”. בָּכוּ כֻלָּם, שַׂר-הָאוֹצָר וּשְׁנֵי הַבַּחוּרִים. קָמוּ וּפָשְׁטוּ בִגְדֵיהֶם, וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם שַׂר-הָאוֹצָר אֶת בְּגָדָיו וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח אוֹתָם, וְקָשַׁר בִּגְדֵי כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בַּחֲבִילָה עִמּוֹ, וּמִלֵּא אֶת שְׁנֵי הַבַּקְבּוּקִים בְּדָמוֹ שֶל הָאַרְיֵה. שָׂם אֶת שְׁתֵּי הַחֲבִילוֹת לְפָנָיו עַל גַּבֵּי הַסּוּס הָאַבִּיר, נִפְרַד מֵהֶם וּפָנָה אֶל הָעִיר וְהָלַךְ. לֹא פָסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. רָאָהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁפָּנָיו נִשְׁתַּנּוּ, וְהָיָה זֶה מִשּׁוּם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הָאַרְיֵה. חָשַׁב הַמֶּלֶךְ שֶׁזֶהוּ מִסִּבַּת הֲרִיגָתוֹ אֶת בָּנָיו, שָׂמַח וְאָמַר לוֹ: “הַאִם מִלֵּאתָ אֶת הַמְּלָאכָה בִּשְלֵמוּתָהּ?” אָמַר לוֹ: “כֵּן, מוֹשְׁלִי”. הוֹשִׁיט לוֹ אֶת שְׁתֵּי הַחֲבִילוֹת שֶׁבָּהֶן הַבְּגָדִים וְאֶת שְׁנֵי הַבַּקְבּוּקִים הַמְּמֻלָּאִים בַּדָּם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מָה רָאִיתָ מֵהֶם? כְּלוּם צִוּוּ אוֹתְךָ מַה שֶּׁהוּא?” אָמַר לוֹ: "מְצָאתִים מַאֲרִיכִים רוּחָם וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁבָּא עֲלֵיהֶם. וְאָמְרוּ לִי:,אֵין אָשָׁם בְּאָבִינוּ. הָבֵא לוֹ שָׁלוֹם מֵאִתָּנוּ, וֶאֱמֹר לוֹ: פָּטוּר אַתָּה מֵחֵטְא הֲרִיגָתֵנוּ וּשְׁפִיכַת דָּמֵנוּ', וְאוּלָם מְצַוִּים אֲנַחְנוּ עָלֶיךָ שֶׁתִּמְסֹר לוֹ אֶת שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן הַנָּשִׁים לִשְטָנִים נוֹצְרוּ לָנוּ,

מִתְּכָכֵי הַשְּׂטָנִים אֱלֹהִים יַצִּילֵנוּ.

הֵן שֹׁרֶשׁ כָּל מַסָּה אֲשֶׁר נִגְלָת,

בֵּין הַבְּרוּאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַדָּת".

כְּשֶשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִפִּי שַׂר-הָאוֹצָר דְּבָרִים אֵלֶּה הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ זְמַן רַב וְהֵבִין שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל יְלָדָיו רוֹמְזִים עַל זֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְעשֶׁק. הִרְהֵר בִּדְבַר מְזִמַּת הַנָּשִׁים וּפֻרְעָנֻיּוֹתֵיהֶן. נָטַל אֶת שְׁתֵּי הַחֲבִילוֹת וְהָיָה מְהַפֵּךְ בְּבִגְדֵי בָנָיו כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָאתַיִם וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן פָּתַח אֶת שְׁתֵּי הַחֲבִילוֹת וְהָיָה מְהַפֵּךּ בְּבִגְדֵי בָנָיו כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה. כְּשֶׁפָּתַח אֶת חֲבִילַת בְּנוֹ אַלְאַסְעָד מָצָא בְּכִיס בִּגְדוֹ נְיָר כָּתוּב בִּכְתַב יָדָהּ שֶׁל בֻּדוּר אִשְׁתּוֹ וְעִמּוֹ קְוֻצַּת שְׂעָרָה. פָּתַח אֶת הַנְּיָר וְקָרָא אוֹתוֹ וְהֵבִין עִנְיָנוֹ וְנוֹדַע לוֹ שֶׁבְּנוֹ אַלְאַסְעָד עָשׁוּק הוּא. וּכְשֶׁהָפַךְ בְּבִגְדֵי אַלְאַמְגָ’ד מָצָא בְּכִיס בִּגְדוֹ נְיָר כָּתוּב בִּכְתַב יָדָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ חַיָאת אַלנֻּפוּס וּבְתוֹכָהּ קְוֻצַּת שְׂעָרָהּ. פָּתַח אֶת הַנְּיָר וּקְרָאוֹ וְנוֹדַע לוֹ שֶׁעָשׁוּק הוּא. סָפַק כַּף אֶל כַּף וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. כְּבָר הָרַגְתִּי אֶת שְׁנֵי יְלָדַי בְּעשֶׁק”. הָיָה מַכֶּה עַל פָּנָיו וְאוֹמֵר: “אוֹי יְלָדַי, אוֹי הָאֵבֶל הָאָרֹךְ”. צִוָּה לִבְנוֹת שְׁנֵי קְבָרִים בְּתוֹךְ בַּיִת שֶׁקָּרָא לוֹ שֵם “בֵּית הָאֵבֶל”, וְכָתַב עַל שְׁנֵי הַקְּבָרִים אֶת שְׁנֵי שְׁמוֹת בָּנָיו. הֵטִיל עַצְמוֹ עַל קֶבֶר אַלְאַמְגָ’ד וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְהִתְאוֹנֵן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי יָרֵחַ אֲשֶׁר שָׁקַע מִתַּחַת לִרְגָבִים,

בָּכוּ עָלָיו הַמַּזְהִירִים בַּכּוֹכָבִים.

הוֹי סְעִיף עֵץ רַעֲנָן אֲשֶׁר אַחֲרָיו,

לֹא תַגִּיעַ עֵין רוֹאָה אֶל מַעֲטֵה יְצִירָיו.

חָשַׂכְתִּי עֵינִי מִמְּךָ מִקִּנְאָה בְךָ,

עֲדֵי בָּעוֹלָם הַבָּא אָשׁוּב אֶפְגָּשְׁךָ.

וָאֶשְׁקַע בְּדִמְעָתָהּ וּשְׁנָתִי תִדַּד,

וַאֲנִי בִּגְלַל זֶה אֵשׁ תּוּקַד.

אַחַר-כַּךְ הֵטִיל עַצְמוֹ עַל קֶבֶר אַלְאַסְעָד וּבָכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְאוֹנֵן וְזָרְמוּ הַדְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַה מְּאֹד חָפַצְתִּי חַלֵּק עִמְּךָ אֲבַדוֹן,

וְאוּלָם אֱלֹהִים רָצָה לֹא זֶה הָרָצוֹן.

חָשְׁכוּ בְּעַד רֹאוֹתַי מֶרְחֲבֵי עוֹלָם

וָאֶמְחֶה מֵעֵינַי כָּל שְׁחוֹר עַדֵי תַּם.

לֹא תֶאֱזַל הַדִּמְעָה אֶבְכֶּה בָּהּ,

כִּי מִקֶּרֶב לִבִּי תִּגְבֹּרֶת לָהּ.

מַה קָּשֶׁה עָלַי רְאוֹתְךָ בִּמְקוֹם שָׁם,

נִקְלֶה גַם נִכְבָּד בּוֹ שָׁוִים כֻּלָּם.

הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן. וְכְשֶׁגָּמַר בִּכְיוֹ וְשִׁירֵי קִינָתוֹ עָזַב אֶת יְדִידָיו וַאֲהוּבָיו וּפָרַשׁ לְבַיִת שֶׁכִּנָּה אוֹתוֹ בֵּית-הָאֵבֶל, וְהָיָה בוֹכֶה עַל יְלָדָיו, כְּשֶׁהוּא פוֹרֵשׁ מִנָּשָׁיו וַחֲבֵרָיו וִידִידָיו.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד, הִנֵּה לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ בַּמִּדְבָּר, כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים צִמְחֵי הָאֲדָמָה וְשׁוֹתִים מִתּוֹךְ מִקְוֵי מֵי הַגְּשָׁמִים מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ תָּמִים, עַד שֶׁהוֹבִילָה אוֹתָם הַדֶּרֶךְ אֶל הַר צוּר חַלָּמִישׁ שָׁחוֹר שֶׁאֵין יוֹדֵעַ סוֹפוֹ. וְהַדֶּרֶךְ אֵצֶל אוֹתוֹ הַר נֶחְלֶקֶת לִשְׁתַּיִם, דֶּרֶךְ הַבּוֹקַעַת בְּתוֹךְ אֶמְצָעִיתוֹ וְדֶרֶךְ הָעוֹלָה אֶל מְרוֹמוֹ. הָלְכוּ בַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לִמְרוֹמֵי הָהָר, וְהִמְשִׁיכוּ בְדַרְכָּם בָּהּ חֲמִשָּׁה יָמִים, וְלֹא רָאוּ לָהּ תִּכְלָה. וּכְבָר הָיוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים, שֶׁלֹּא הִסְכִּינוּ לָלֶכֶת לֹא בְהַר וְלֹא בְזוּלָתוֹ. וּכְשֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מֵהַגִּיעַ אֶל קָצֵהוּ חָזְרוּ וְהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע הָהָר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד בְּנֵי הַמֶּלֶךְ קַמַר אַלזַּמָאן, כְּשֶׁהָיוּ בְדַרְכָּם לְשִׂיא הָהָר חָזְרוּ וְהָלְכוּ בַדֶּרֶךְ שֶׁבְּאֶמְצַע הָהָר, וְהָלְכוּ בָהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם עַד הַלַּיְלָה. עָיֵף אַלְאַסְעָד מֵרֹב הֲלִיכָה וְאָמַר לְאָחִיו: “אָחִי, אֲנִי לֹא נִשְׁאַר בִּי עוֹד כֹּחַ לָלֶכֶת, שֶׁנֶּחֱלַשְׁתִּי מְאֹד”. אָמַר לוֹ אַלְאַמְגָ’ד: “אָחִי, הִתְאַזֵּר עֹז, אֶפְשָׁר יִשְׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים רְוָחָה”. הָלְכוּ שָׁעָה מִן הַלַּיְלָה, וְאוּלָם אַלְאַסְעָד כְּבָר עָיֵף עֲיֵפוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה וְאָמַר: “אָחַי, אֲנִי עָיַפְתִּי וְתַשׁ כֹּחִי מִן הַהֲלִיכָה” וְנָפַל לָאָרֶץ וּבָכָה. נָשָׂא אוֹתוֹ אָחִיו אַלְאַמְגָ’ד וְהָלַךְ עִמּוֹ, וְהָיָה הוֹלֵךְ שָׁעָה וְיוֹשֵׁב שָׁעָה וְנָח עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר. יָשַב שָׁעָה עַד שֶׁנָּח, אַחַר-כָּךְ עָלָה וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ עַל הָהָר. מָצְאוּ מַעְיָן נוֹבֵעַ שֶׁהַמַּיִם זוֹרְמִים בּוֹ וְאֶצְלוֹ עֵץ רִמּוֹן וְשֶׁקַע לְעֵבֶר הָעִיר מֶכָּה שֶׁבּוֹ יַעַמְדוּ לִתְפִלָּה, וְלֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. יָשְׁבוּ לְיַד אוֹתוֹ מַעְיָן וְשָׁתוּ מִמֵּימָיו וְאָכְלוּ מֵרִמּוֹנֵי אוֹתוֹ הָעֵץ וְיָשְׁנוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְרָחֲצוּ בַמַּעְיָן וְאָכְלוּ מִן הָרִמּוֹנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הָעֵץ וְיָשְׁנוּ עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם, וּבִקְּשׁוּ לָלֶכֶת. לֹא יָכֹל אַלְאַסְעָד לָלֶכֶת שֶׁכְּבָר בָּצְקוּ רַגְלָיו. עָמְדוּ שָׁם שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁנָּחוּ. אַחַר-כָּךְ הָלְכוּ בָּהָר בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, כְּשֶהֵם מְהַלְּכִים עַל הָהָר. וּכְבָר עָיְפוּ מִן הַצָּמָא, כְּשְׁנִּגְלְתָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם עִיר מֵרָחוֹק. שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ. כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ אֵלֶיהָ הוֹדוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמַר אַלְאַמְגָ’ד לְאַלְאַסְעָד: “אָחִי, שֵׁב כָּאן, וַאֲנִי אֵלֵךְ אֶל אוֹתָה עִיר וְאֶרְאֶה מָה עִנְיָנָהּ, וְאֶשְׁאַל לְמַצָּבָהּ, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע הֵיכָן אָנוּ מֵאֶרֶץ אֱלֹהִים הָרְחָבָה, וְנֵדַע מַה הוּא שֶׁעָבַרְנוּ מִן הָאֲרָצוֹת עַד שֶׁנִקְרָה לְפָנֵינוּ הַר זֶה. וַהֲרֵי אִלּוּ לֹא הָלַכְנוּ בְאֶמְצָעִיתוֹ לֹא הָיִינוּ מַגִּיעִים לְעִיר זוֹ בְּשָׁנָה תְמִימָה. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ לְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ אַלְאַסְעָד: “אָחִי, לֹא יֵלֵךְ לְעִיר זוֹ אֶלָּא אָנִי, אֲנִי כַּפָּרָתְךָ, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה עוֹזֵב אוֹתִי וְהָלַכְתָּ וְתִשְהֶה, אֶשְׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת עָלֶיךָ וְאֵין לִי כֹּחַ לָשֵׂאת רָחְקְךָ מִמֶּנִּי”. אָמַר לוֹ אַלְאַמְגָ’ד: “לֵךְ וְאַל תְּאַחֵר לָשׁוּב”. יָרַד אַלְאַסְעָד מִן הָהָר כְּשֶׁלָּקַח עִמּוֹ דִּינָרִים מִסְפָּר, וְעָזַב אֶת אָחִיו לְהַמְתִּין לוֹ. הָלַךְ וְלֹא פָסַק מִלָּלֶכֶת בְּשִׁפּוּלֵי הָהָר עַד שֶׁנִּכְנַס לָעִיר וְעָבַר בְּתוֹךְ סִמְטָאוֹתֶיהָ. מָצָא אוֹתוֹ בְדַרְכּוֹ אָדָם, וְהוּא זָקֵן מְאֹד בָּא בַיָּמִים, וּכְבָר יָרַד זְקָנוֹ עַל חָזֵהוּ, וְהָיָה חָצוּי לִשְׁנֵי חֲצָאִים, וּבְיָדוֹ מַטֶּה, וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים וּלְרֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת גְּדוֹלָה אֲדֻמָּה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַלְאַסְעָד הִשְׁתָּאָה לִלְבוּשׁוֹ וּלְהַדְרַת פָּנָיו. נִגַּשׁ אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן הַדֶּרֶךְ לַשּׁוּק, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו הִסְבִּיר לוֹ פָּנִים וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, נִרְאֶה שֶׁנָּכְרִי אַתָּה”. אָמַר לוֹ: “הֵן. נָכְרִי אֲנִי, דּוֹדִי”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזָּקֵן שֶׁפָּגַשׁ בּוֹ אַלְאַסְעָד הִסְבִּיר לוֹ פָנִים וְאָמַר: “בְּנִי, נִרְאֶה שֶׁנָּכְרִי אַתָּה”. אָמַר לוֹ: “הֵן. נָכְרִי אֲנִי, דּוֹדִי”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “אָכֵן בּוֹאֲךָ לְאַרְצֵנוּ עֹנֶג הוּא לָהּ, בְּנִי, וְשׁוֹמֵמָה הִיא אֶרֶץ בְּנֵי עַמְּךָ אַחֲרֵי עָזְבְךָ אוֹתָהּ. מַה הוּא שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הַשּׁוּק?” אָמַר לוֹ אַלְאַסְעָד: “דּוֹדִי, אָח לִי שֶׁעֲזַבְתִּיו בָּהָר, וַאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וְזֶה לָנוּ זְמַן שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בִּנְסִיעָה, וּכְשֶנִשְׁקְפָה לָנוּ עִיר זוֹ, בָּאתִי לְכָאן לִקְנוֹת אֹכֶל שֶאֶחֱזֹר בּוֹ אֶל אָחִי שֶׁנִּהְיֶה נְזוֹנִים בּוֹ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “הִתְבַּשֵּׂר בְּכָל טוֹב, וְדַע שֶׁתִּקַּנְתִּי סְעֻדָּה, שֶׁאוֹרְחִים אֶצְלִי רַבִּים, וַהֲכִינוֹתִי לָהּ מִן הַנְּעִימִים שֶׁבַּמַּטְעַמִּים וְהַטּוֹבִים בָּהֶם שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה לָהֶם. רְצוֹנְךָ בּוֹא עִמִּי לִמְקוֹמִי שֶׁאֶתֵּן לְךָ מַה שֶּׁתַּחְפֹּץ וְלֹא אֶקַּח מִמְּךָ כָּל מְחִיר, וַאֲבָאֵר לְךָ מַצָּבֶיהָ שֶׁל עִיר זוֹ. וְהַתּוֹדָה לָאֵל שֶּפְּגַשְׁתִּיךָ אֲנִי, וְלֹא פָּגַשׁ אוֹתְךָ אָדָם זוּלָתִי”. אָמַר אַלְאַסְעָד: “עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר יֵאוֹת לְךָ וְהִזְדָּרֵז שֶׁאָחִי מְצַפֶּה לִי וְדַעְתּוֹ עָלַי”. תָּפַס הַזָּקֵן בְּיָדוֹ שֶׁל אַלְאַסְעָד וְחָזַר עִמּוֹ אֶל סִמְטָה צָרָה וְהָלַךְ כְּשֶׁהוּא מַסְבִּיר לוֹ פָנִים וְאוֹמֵר: “יִשְׁתַּבַּח מִי שֶׁהִצִּיל אוֹתְךָ מִתּוֹשָׁבֵי עִיר זוֹ”. לֹא פָסַק מֵהוֹלִיכוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם וּבְתוֹכָהּ אוּלָם שֶאַרְבָּעִים זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים יוֹשְׁבִים בּוֹ, וְהֵמָּה מְסֻדָּרִים בְּמַעְגָּל וּבְאֶמְצָעָם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, וְהַזְּקֵנִים יוֹשְׁבִים מִסָּבִיב לָהּ עוֹבְדִים לָהּ וּמִשְׁתַּחֲוִים לָהּ. כְּשֶׁרָאָה אַלְאַסְעָד כָּךְ, סָמַר בְּשָׂרוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מָה עִנְיָנָם. אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן לְאוֹתָם בְּנֵי-חֲבוּרָה: “זִקְנֵי הָאֵשׁ, מַה מְּבֹרָךְ יוֹם זֶה מִיָּמִים”. אַחַר כָּךְ קָרָא וְאָמַר: “הוֹי גַצְ’בָּאן”, יָצָא אֵלָיו עֶבֶד שָׁחוֹר, קוֹמָתוֹ בַּלָּהָה, וּמַרְאֵהוּ בֶּהָלָה, פָּנָיו זַעַף וְהוּא חֲרוּמַף. רָמַז לוֹ לָעֶבֶד וְכָבַל אֶת אַלְאַסְעָד כָּבוֹל הֵיטֵב. אַחַר-כָּך אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “הוֹרֵד אוֹתוֹ לָאוּלָם שֶׁמִּתַּחַת לָאָרֶץ וַעֲזֹב אוֹתוֹ שָׁם, וֶאֱמֹר לָהּ לְנַעֲרָה פְלוֹנִית שֶׁמִּתַּפְקִידָהּ לְעַנּוֹת אוֹתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה”. נְטָלוֹ הָעֶבֶד וְהוֹרִידוֹ לְאוֹתוֹ אוּלָם וּמְסָרוֹ לַנַּעֲרָה. הָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּעִנּוּיוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ כִּכַּר לֶחֶם אֶחָד בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְכִכַּר לֶחֶם אֶחָד בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה וְכוּז שֶׁל מַיִם מְלוּחִים בַּצָּהֳרַיִם וְכָמוֹהוּ בָעֶרֶב. אַחַר-כָּךְ אָמְרוּ הַזְּקֵנִים זֶה לָזֶה: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ מוֹעֵד חַג הָאֵשׁ נִזְבַּח אוֹתוֹ עַל הָהָר, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ קִרְבָה לָאֵשׁ”. יָרְדָה הַנַּעֲרָה אֵלָיו וְהִכְּתָה אוֹתוֹ מַכּוֹת מַכְאִיבוֹת עַד שֶׁשָּׁתַת הַדָּם מֵאֵבָרָיו וְנִתְעַלֵּף. אַחַר-כָּך שָׂמָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו כִּכַּר לֶחֶם וְכוּז מַיִם מְלוּחִים וְהָלְכָה וְעָזְבָה אוֹתוֹ. הִתְעוֹרֵר אַלְאַסְעָד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּמָצָא עַצְמוֹ כָּבוּל, וּכְבָר הִכְאִיבוּ לוֹ הַמַּכּוֹת. בָּכָה בְּכִי מַר וְנִזְכַּר בַּמֶּה שֶּׁהָיָה בּוֹ מִן הַכָּבוֹד וְהָאשֶׁר וְהַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן. וְנִזְכַּר בְּרִחוּקוֹ מֵאָבִיו וּמוֹלַדְתּוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אַלְאַסְעָד עַצְמוֹ כָבוּל וּכְבָר הִכְאִיבוּ לוֹ הַמַּכּוֹת, נִזְכַּר בְּמַה שֶּׁהָיָה לוֹ מִן הַכָּבוֹד וְהָאשֶׁר וְהַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן. בָּכָה וְעָלוּ הָאֲנָחוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עִמְדוּ עַל שִׁמְמוֹת הֶחָצֵר וְשַׁאֲלוּ עָלֵינוּ,

וְאַל תְּדַמוּ כִּי אָנוּ בָאָרֶץ כְּמוֹ הָיִינוּ.

כְּבָר פִּזֵּר הַזְּמַן הַמַּפְרִיד קִבּוּצֵנוּ,

וְלֹא נִרְגְּעוּ כִבְדֵי הַמְקַנְּאִים בָּנוּ.

הָפְקְדָה לְעַנּוֹתֵנִיִ בְשׁוֹטִים מְגֻנָּה,

וּכְבָר מִלְּאָה צַלְעוֹתֶיהָ עָלַי טִינָה.

אֶפְשָׁר וְאוּלַי יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ,

וְהָדַף בְּעֹנֶשׁ לְמוֹפֵת אוֹיְבֵינוּ מֵעָלֵינוּ.

כְּשֶׁגָּמַר אַלְאַסְעָד אֵת שִׁירוֹ הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּמָצָא כִכַּר לֶחֶם וְכוּז מַיִם מְלוּחִים. אָכַל קְצָת לְהַחֲזִיק נִשְׁמָתוֹ וְשָׁתָה מִקְצָת מִן הַמַּיִם. וְלֹא פָסַק לְהִשָּׁאֵר עֵר עַד לַבֹּקֶר מֵרֹב הַפִּשְׁפְּשִׁים וְהַכִּנִים. כְּשְׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָרְדָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְהֵסִירָה בְּגָדָיו מֵעָלָיו, שֶׁכְּבָר רָווּ דָם וְדָבְקוּ לְעוֹרוֹ, וְעָלָה עוֹרוֹ עִם הַכֻּתֹּנֶת. צָעַק וְהֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר: “אֱלֹהַי, אִם הָיָה זֶה רְצוֹנְךָ, הָבֵא עָלַי עוֹד מִמֶּנּוּ. אֱלֹהַי, אֵין אַתָּה מַעֲלִים עַיִן מִזֶּה אֲשֶׁר עֲשָׁקַנִי, קַח אֵפוֹא נִקְמָתִי מִמֶּנּוּ”. הֶעֱלָה אֲנָחוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֹרֶךְ רוּחַ לְמִשְׁפָּטְךָ, אֱלֹהַי, בַּאֲשֶׁר חָרַצְתָּ,

אַאֲרִיךְ רוּחִי אִם אַתָּה בָזֹאת חָפַצְתָּ.

אֹרֶךְ רוּחַ, אֲדוֹנִי. בַּאֲשֶׁר תִּגְזֹר,

וְאִם אָשְׁלַךְ לְאֵשׁ קוֹצִים אֹרֶךְ רוּחַ אֶאֱזֹר.

עֲשָׁקוּנוּ וְגַם תְּקָפוּנוּ בְּפִשְׁעָם,

אוּלַי לָנוּ בַּחֲסָדִים תְּמִירָם.

בַּל תַּעֲלֵם עַיִן מֵעוֹשֵׁק יַעֲשֹׁק,

הֵן אַתָּה מְלִיצִי, אֱלֹהֵי הַחֹק.

וְאָמַר עוֹד:

אַל תָּשִׁית לְעִנְיָנֶיךָ לְבָבֶךָ,

וְהַשְׁלֵךְ עַל הַגּוֹרָל יְהָבֶךָ.

הַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר עִנְיָן יוֹנֶךָ,

וּבְאַחֲרִיתוֹ אַךְ יַשְׂבִּיעַ רְצוֹנֶךָ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִרְחַב הַמֵּצַר,

וְהַמֶּרְחָב אַךְ יֵצַר.

אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ,

אַל נַא תְהִי אֵפוֹא מִתְפָּרֵץ.

וְתִתְבַּשֵּׂר בְּטוֹבָה תָּחִישׁ בּוֹאָהּ,

כָּל אֲשֶׁר עָבַר תִּשְׁכַּח בָּהּ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, הִתְנַפְּלָה עָלָיו הַנַּעֲרָה בְּמַכּוֹת עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. הִשְׁלִיכָה לוֹ כִכַּר לֶחֶם וְכוּז מַיִם מְלוּחִים, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ וְעָזְבָה אוֹתוֹ יְחִידִי, בּוֹדֵד וְאָבֵל, כְּשֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת מֵאֵבָרָיו וְהוּא כָּבוּל בְּבַרְזֶל רָחוֹק מֵאֲהוּבָיו. הִרְהֵר בְּאָחִיו וּבַיְקָר שֶׁהָיָה בוֹ. הִרְגִּשָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶאַלְאַסְעָד הִרְהֵר בְּאָחִיו וּבַיְקָר שֶׁהָיָה בוֹ. נֶאֱנַק וְנֶאֱנַח, הִתְאוֹנֵן וְקוֹנֵן וְשָׁפַךְ דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

זְמַן, לְאַט לְךָ, עַד מָה תַּעֲרֹץ וְתִתְקֹף?

וְעַד מָה, אָחִי, לַיְלָה וָיוֹם תִּקַּח וְתַחֲלֹף?

הַאֵין עוֹד עֵת כִּי תְחוֹנֵן אֹרֶךְ פִּזּוּר,

וּתְרַחֵם, אַתָּה אֲשֶׁר לִבְּךָ קָשֶׁה כְּחַלְמִישׁ צוּר?

הֲרֵעוֹתָ לַאֲהוּבָי בַּאֲשֶׁר שִׂמַּחְתָּ לְאֵידִי

כָּל אוֹיֵב, כַּאֲשֶׁר פָעַלְתָּ לְאַבְּדִי.

וּכְבָר רָחַב לֵב אוֹיֵב רָאָה בִי

מִנָּכְרִי, מִבְּדִידוּתִי וְכִסּוּפִי.

לֹא דַי לוֹ בַּאֲשֶׁר מֵעֶצֶב בִּי חָלָה,

וּפֵרוּד אֲהוּבִי וְעַיִן כָּלָה,

עֲדֵי בָּלוּ עֲצָמַי בְּצוּק כֶּלֶא, וְאֵין לִי

בּוֹ מְשַׁעֲשֵׁעַ בִּלְתִּי אִם נְשֹׁךְ אֶת יָדִי.

וּמַעְיַן דִּמְעָה כְּשֶׁטֶף עָנָן תִּרְבֶּה,

וְצִמְאוֹן כִּסּוּפִים אִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה,

וְדַאֲבָה וְזִכָּרוֹן וּתְשׁוּקָה,

יָגוֹן מְכַלֶּה וְכִסּוּפִים אֶתְעַנֶּה בָם,

וָאֶפֹּל בְּתוֹךְ עֶצֶב אִם אֵשֵׁב וְאִם אֲנִי קָם.

יְחֻנֵּנִי בְּבִקּוּרוֹ מִזְמַן לִזְמַן.

הֲיֵשׁ עוֹד רֵעַ לִי בִּידִידוּתוֹ יֵאָמֵן,

עֲלֵי חָלְיִי וְאֹרֶךְ נְדוֹד שְׁנָתִי יְקוֹנֵן,

לְפָנָיו עֲלֵי סִבְלִי וְעָצְבִּי אֶתְלוֹנֵן,

עֵת עֵינִי עֵרָה וְאֵינִי יָשֵׁן?

אָרַךְ לֵילִי בְּעִנּוּיֵי עַד,

צְלִי אֵשׁ דְּאָגָה אֲשֶׁר תּוּקַד.

וְהַפִּשְפֵּשׁ וְהַפַּרְעוֹשׁ שָׁתוּ מִנִּי דָם,

כִּשְׁתּוֹת חָמֶר מֵעַל כַּף מַשְׁקֶה עָנֹג שָׁם.

וְגוּפִי בֵּין כִּנָּם מֵעָלַי נָמַס,

כְּהוֹן יָתוֹם בְּיַד שׁוֹפֵט חָמָס.

שָׁכַנְתִּי כֶלֶא שָׁלשׁ אַמּוֹת,

תּוֹכוֹ כָּבוּל, גַּם דַּם אֶשְׁתֹּת.

דִּמְעָתִי יֵינִי וּכְבָלַי זְמִירוֹתַי,

הַרְהוֹרִים לִפְתִּי, וְעַרְשִׂי דַאֲגוֹתַי.

כְּשֶׁגָּמַר לְסַדֵּר שִׁירוֹ וּדְבָרָיו, נֶאֱנַח וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְהִתְאוֹנֵן וְהִרְהֵר בְּמַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, וּמַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ מִפֵּרוּד אָחִיו. זֶהוּ מַה שָּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִיו אַלְאַמְגָ’ד, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר הִמְתִּין מְצַפֶּה לְאָחִיו אַלְאַסְעָד עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, וְלֹא חָזַר אֵלָיו, פָּעַם לִבּוֹ וְגָבַר עָלָיו צַעַר הַפֵּרוּד, וְיָרְדוּ עֵינָיו פַּלְגֵי דִמְעָה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלשִׁים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַמְגָ’ד צִפָּה לְאָחִיו עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, וּכְשֶׁלֹּא חָזַר אֵלָיו פָּעַם לִבּוֹ וְגָבַר עָלָיו צַעַר הַפֵּרוּד וְיָרְדוּ עֵינָיו פַּלְגֵי דִמְעָה. זָעַק וְאָמַר: “אוֹי אָחִי, אוֹי בֶּן-לִוְיָתִי. אַלְלַי לִי. מַה מְּאֹד יָגֹרְתִּי מִן הַפֵּרוּד”. יָרַד מֵעַל הָהָר, וְדִמְעָתוֹ זוֹרֶמֶת עַל לְחָיָיו. נִכְנַס לָעִיר וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשּׁוּק, וְשָׁאַל אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לְשֵׁם הָעִיר וְעַל דְּבַר תּוֹשָׁבֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ: “זֹאת עִיר הָאַמְגּוּשִׁים שְׁמָהּ, וְתוֹשָׁבֶיהָ עוֹבְדִים לָאֵשׁ וְלֹא לַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר”. שָׁאַל עַל אוֹדוֹת עִיר הַהָבְנֶה, אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ בַּיַּבָּשָׁה שָׁנָה וּבַיָּם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּמַלְכָּה אַרְמָאנוּס שְׁמוֹ, וְּכְבָר לָקַח לוֹ כַּיּוֹם חָתָן מֶלֶךְ, וְשָׂם אוֹתוֹ בִמְקוֹמוֹ תַחְתָּיו, וּמֶלֶךְ זֶה קַמַר אַלזַּמָאן שְׁמוֹ, וְהוּא עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, וְנָדִיב וֶנֶאֱמָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְאַמְגָ’ד זֵכֶר אָבִיו, נֶאֱנַח וְנֶאֱנַק וּבָכָה וְהִתְלוֹנֵן, וְלֹא יָדַע לְאָן לָלֶכֶת. קָנָה לוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל וְהָלַךְ לְמָקוֹם שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתוֹ בוֹ. יָשַׁב וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל. נִזְכַּר בְּאָחִיו וּבָכָה וְלֹא אָכַל אֶלָּא עַד כְּדֵי לְהַחֲזִיק נִשְׁמָתוֹ. אַחַר-כָּךְ קָם וְהִתְהַלֵּךְ בָּעִיר, לְהִוָּדַע עַל דִּבַר אָחִיו. מָצָא אִישׁ מֻסְלִמִי חַיָּט בַּחֲנוּתוֹ. יָשַׁב אֶצְלוֹ וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ. אָמַר לוֹ הַחַיָּט: “אִם נָפַל לִידֵי אַחַד הָאַמְגּוּשִׁים, לֹא תָשׁוּב עוֹד לִרְאוֹתוֹ אֶלָּא בְּקֹשִׁי, וְאוּלַי יְקַבֵּץ אֶתְכֶם אֱלֹהִים יַחְדָּו”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ אָחִי שֶׁתִּתְאַכְסֵן אֶצְלִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. שָׂמַח הַחַיָּט בְּכָךְ, וְעָמַד אֶצְלוֹ יָמִים רַבִּים, כְּשֶׁהוּא מְנַחֲמוֹ וּמְעוֹרְרוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ וּמְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת הַחַיָּטִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֻמְחֶה. יָצָא יוֹם אֶחָד אֶל חוֹף הַיָּם וְכִבֵּס בְּגָדָיו וְנִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְלָבַשׁ בְּגָדִים נְקִיִּים. אַחַר-כָּךְ יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ לְהִסְתַּכֵּל בָּעִיר. נִזְדַמְנָה לוֹ בְדַרְכּוֹ אִשָּׁה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְחִטּוּב הַגֵּו וְקוֹמָה, אֵין לָהּ לְיֹפִי דוֹמָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הֵרִימָה אֶת צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ, וְרָמְזָה לוֹ בְּגַבּוֹתֶיהָ וּבְעֵינֶיהָ, וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ בְמַבָּטָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

רְאִיתִיךָ מִתְקָרֵב וָאַשְׁפִּל עֵינַי,

כְּאִלּוּ הָיִיתָ, הַתָּמִיר, עֵין הַשֶּׁמֶשׁ לְפָנַי.

אַךְ אַתָּה הַיָּפֶה בְכָל נִגְלָה בַכֹּל,

וְאַתָּה הַיּוֹם יָפְיָפִיתָ מֵאֲשֶׁר תְּמוֹל.

וְאִלּוּ חֻלַּק הַחֵן, הָיָה רַק הַחֹמֶשׁ הָאֶחָד

לְיוֹסֵף, אוֹ רַק מִקְצָת מִן הַחֹמֶשׁ לְבָד.

וּשְׁאֵרִיתוֹ לְךָ עַצְמְךָ אַךְ לְךָ,

אָכֵן כָּל נֶפֶשׁ תְּהִי כַּפָּרָתְךָ.

כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְאַמְגָ’ד דְּבָרֶיהָ נָחָה דַּעְתּוֹ בָּהּ וְכָמְהוּ רַמַ"ח אֵבָרָיו לָהּ, וְשִׂחֲקוּ בוֹ יְדֵי הָאַהֲבָה. רָמַז לָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שׁוֹשַׁנֵּי הַלְּחָיַיִם וְקוֹצֵי חֲרָבוֹת עֲלֵיהֶן,

מִי זֶה יִתְיַמֵּר אֲשֶׁר יִקְטֹף אֶתְהֶן?

אַל נָא יָד תִּשְׁלַח אֲלֵיהֶן כִּי זֶה זְמַן רָב,

בְּשָׁלְחֵנוּ רַק עַיִן, עֲרוּכוֹת הֵן לַקְּרָב.

אֱמֹר לַאֲשֶׁר עָשְׁקָה בַּאֲשֶׁר פִּתְּתָה,

לוּ בְּצֶדֶק נָהֲגָה, לְפַתּוֹתֵנִי הִרְבְּתָה.

פָּנַיִךְ רְעוּלוֹת, שׁוֹלָל עוֹד יַרְבּוּ הוֹלֵךְ,

וָאֶרְאֶה אוֹר פָּנַיִךְ מִשְׁמָר לְיָפְיֵךְ.

כַּשֶּׁמֶשׁ בְּפָנֶיהָ עֵת תִּתְגַל עָלֶיהָ תָּגֵן, וְרַק בְּהִסְתַּתְּרָה בְּשַׁפְרִיר עָב שׁוּר בָּהּ יִתָּכֵן.

הֵן הָיְתָה הָרַכָּה בְּחָסוּת מִכָּל פֶּגַע רָע,

שַׁאֲלוּ אֵפוֹא מִשְׁמַר הַשֵּׁבֶט, עַל מָה אוֹתָנוּ יִמְנַע?

אִם הֲמִיתִי מְגַמָּתָם יַעַזְבוּ נָא

טִינָה, וְיַנִּיחוּ הַדָּבָר בֵּינִי וּבֵינָהּ.

אֵין הֵם עֲצוּמִים לִתְקֹף, לוּ עָרְכוּ קְרָב,

מִמַּבַּט בַּעֲלַת חֵן בְּהוֹפִיעָהּ רָב.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי אַלְאַמְגָ’ד שִׁיר זֶה הָמְתָה וְעָלוּ אַנְחוֹתֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נָהַגְתָּ צְנִיעוּת וְלֹא אָנִי,

נְסֵה חַסְדְּךָ לְחֶבְרָה, אִם עֵת שִׁלּוּם בָּאָה לִי,

הוֹי בּוֹקֵעַ שַׁחַר מִתּוֹךְ זָהֳרֵי מֵצַח יַזְהִירוּ

וְשָׁת לַיְלָה בִּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים יַשְׁחִירוּ.

בִּדְמוּת אֱלִילִים שִׁעְבַּדְתַּנִי וַתְּפַתֵּנִי,

וְעוֹד מִלְּפָנִים הִסְעַרְתַּנִּי וַתַּדִּיחֵנִי.

אֵין תֵּמַהּ כִּי שָׂרְפָה אֵשׁ אַהֲבָה לִי כָבֵד,

וְאָכֵן רָאוּ לִשְׂרֵפָה כָּל אֱלִילִים עוֹבֵד.

תִּקְנֶה כְּמוֹתִי חִנָּם בְּלִי מְחִיר, אַךְ

אִם אֵין מָנוֹס מִלָּשׁוּב לְמָכְרֵנִי, מְחִירִי קַח.

כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְאַמְגָ’ד מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה אָמַר לָהּ: “הַאִם תָּבוֹאִי אֵלַי אֶצְלִי אוֹ שֶׁאָבוֹא אֶצְלֵךְ?” הוֹרִידָה רֹאשָׁהּ מִבּוּשָׁה, וְקָרְאָה בְאָזְנָיו דְּבָרָיו יִתְעַלֶּה³⁵: “לַגְּבָרִים יִתְרוֹן מַעֲלָה עַל הַנָּשִׁים, בַּאֲשֶׁר בִּכֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאֶחָד עַל חֲבֶרְתּוֹ”. הֵבִין אַלְאַמְגָ’ד מַה שָּׁרְמְזָה עָלָיו. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַמְגָ’ד הֵבִין מַה שֶּׁרָמְזָה עָלָיו הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא רוֹצָה לָלֶכֶת עִמּוֹ לַאֲשֶׁר יֵלֵךְ, וְחָש עַצְמוֹ מְחֻיָּב לִמְצֹא לָהּ מָקוֹם. וְאוּלָם מִתְבַּיֵּשׁ הָיָה לְהוֹלִיכָה עִמּוֹ אֶל הַחַיָּט שֶׁהוּא אֶצְלוֹ. הָלַךְ לְפָנֶיהָ וְהָלְכָה אַחֲרָיו, וְלֹא פָסַק מֵהוֹלִיכָהּ מִסִּמְטָא לְסִמְטָא וּמִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עַד שֶׁעָיְפָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֵיכָן מְעוֹנֶךָ?” אָמַר לָהּ: “לְפָנֵינוּ הוּא וְלֹא נִשְׁאַר עוֹד אֶלָּא דָבָר מֻעָט”. נָטָה עִמָּה אֶל תּוֹךְ סִמְטָא נָאָה וְלֹא פָסַק מֵהוֹלִיךְ אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקִצָּהּ, וּמְצָאָהּ בִּלְתִּי מְפֻלֶּשֶׁת. אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. פָּנָה בְּעֵינָיו וְרָאָה בְּרֹאשׁ הַסִּמְטָא שַׁעַר גָּדוֹל עִם שְׁתֵּי אִצְטַבָּאוֹת, אֶלָּא שֶׁהוּא נָעוּל. יָשַׁב אַלְאַמְגָ’ד עַל אִצְטַבָּא וְיָשְׁבָה גַם הִיא עַל אִצְטַבָּא, אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה הוּא שֶׁאַתָּה מַמְתִּין לוֹ?” הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ זְמַן מֻעָט, אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ וְאָמַר לָהּ: “מַמְתִּין אֲנִי לַמַּמְלוּךְּ שֶׁלִּי, שֶׁהַמַּפְתֵּחַ עִמּוֹ, וּכְבָר צִוִּיתִי עָלָיו לְהָכִין לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּמַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לָזֶה, עַד שֶׁאֵצֵא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ”. אָמַר בְּלִבּוֹ: “יִתָּכֵן שֶׁתֶּאֱרַךְ לָהּ הַשָּׁעָה וְתֵלֵךְ לָהּ לְדַּרְכָּהּ, וְתַנִּיחֵנִי בְמָקוֹם זֶה”. כְּשֶׁאָרְכָה לָהּ הַשָּׁעָה, אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, אָכֵן הַמַּמְלוּךְּ מְאַחֵר לָבוֹא וְאָנוּ יוֹשְׁבִים בַּסִּמְטָה”. נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה בְּאֶבֶן אֶל הַמַּנְעוּל. אָמַר לָהּ אַלְאְמְגָ’ד: “אַל תְּמַהֲרִי, הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ עַד שֶׁיָּבוֹא הַמַּמְלוּךְּ”. לֹא שָׁמְעָה לִדְבָרָיו אֶלָּא הִכְּתָה בַּמַּנְעוּל בָּאֶבֶן, וְחִלְּקָה אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם, וְנִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. אָמַר לָהּ: “מַה הוּא שֶׁעָלָה בְדַעְּתֵּךְ עַד שֶׁעָשִׂית כָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּמַה הוּא שֶׁקָּרָה? כְּלוּם אֵין הוּא בֵיתְךָ?” אָמַר: “כֵּן, וְאוּלָם אֵין צָרִיךְ לִשְבֹּר הַמַּנְעוּל”. נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה לַבַּיִת, וְהָיָה אַלְאַמְגָ’ד נָבוֹךְ בְּנַפְשׁוֹ, מְפַחֵד מִפְּנֵי בַּעֲלֵי הַבַּיִת, וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה נִכְנָס, אֲדוֹנִי, אוֹר עֵינִי וּמַחְמַד לְבָבִי?” אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה. וְאוּלָם כְּבָר הִתְמַהְמֵהַּ הַמַּמְלוּךְּ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם עָשָׂה מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּצִּוִּיתִיו אִם לָאו”. נִכְנַס עִמָּה כְּשֶהוּא בְתַכְלִית הַדְּאָגָה, מְפַחֵד מִפְּנֵי בַּעֲלֵי-הַבַּיִת. כְּשִּׁנִכְנַס לַבַּיִת מָצָא בְּתוֹכוֹ טְרַקְלִין נָאֶה עִם אַרְבַּע אִצְטָבָּאוֹת רָמוֹת מַקְבִּילוֹת אַחַת אֶל אֲחוֹתָה וּבְתוֹכוֹ אֲרוֹנוֹת וּמְקוֹמוֹת מוֹשָׁב נִשָּׂאִים מְרֻפָּדִים מֶשִׁי וּקְטִיפָה, וּבְאֶמְצַע הַטְּרַקְלִין מִזְרָקָה יִקְרַת עֶרֶךְ, מְשֻׁבֶּצֶת תַּשְׁבֵּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת טְרִיִּים וּפִרְחֵי-בֹשֶׂם וּלְיָדָהּ כְּלֵי-מַשְׁקֶה, וְשָׁם פָּמוֹט וּבְתוֹכוֹ נֵר מְגֻדָּל, וְהַמָּקוֹם מָלֵא אֲרִיגִים יִקְרֵי-מְחִיר, וּבְתוֹכוֹ תֵבוֹת וַאֲרוֹנוֹת וְכִסְאוֹת מֻצָּבִים, וְעַל כָּל כִּסֵּא חֲבִילַת בְּגָדִים וּמֵעַל לָהּ כִּיס מָלֵא דִינָרִים. וְהֶחָצֵר מְעִידָה עַל עשֶׁר בְּעָלֶיהָ שֶׁכֵּן הָיְתָה קַרְקָעָהּ רְצוּפָה רִצְפַת שַׁיִשׁ. כְשֶׁרָאָה אַלְאַמְגָ’ד זֹאת, נָבוֹךְ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּבָר הָלְכָה נִשְׁמָתִי. אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הִנֵּה כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מָקוֹם, שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, לֹא נִתְרַשֵּׁל הַמַּמְלוּךְּ שֶׁלְּךָ, שֶׁכֵּן כִּנֵּס אֶת הַמָּקוֹם וּבִשֵּׁל הַתַּבְשִׁילִים וְהֵכִין הַפֵּרוֹת, וּכְבָר בָּאתִי אֲנִי בַּיָּפָה בָּעִתִּים”. וְלֹא שָׁעָה אֵלֶיהָ אַלְאַמְגָ’ד לִהְיוֹת לִבּוֹ טָרוּד בְּפַחַד מִפְּנֵי בַעֲלֵי הַמָּקוֹם. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד כָּךְ?” נֶאֶנְחָה אֲנָחָה עֲמֻקָּה וְנָשְׁקָה אֶת אַלְאַמְגָ’ד נְשִׁיקָה שֶׁנִּשְׁמַע קוֹלָהּ כְּאִלּוּ פָצְחוּ אֱגוֹז, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, אִם הוֹעַדְתָּ כָּאן אַחֶרֶת, הֲרֵינִי אוֹזֶרֶת חֲלָצַי וּמְשַׁמֶּשֶׁת אוֹתָהּ”. צָחַק אַלְאַמְגָ’ד מִלֵּב מָלֵא רֹגֶז. אַחַר-כָּךְ עָלָה וְיָשַׁב כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁם, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מָוֶת מְגֻנֶּה יִהְיֶה זֶה אִם יָבוֹא בַעַל-הַבַּיִת”. יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה לְצִדּוֹ וְהָיְתָה מִשְׁתַּעְשְׁעָה וְצוֹחֶקֶת בְּשָׁעָה שֶׁאַלְאַמְגָ’ד מָלֵא דְאָגָה וְזוֹעֵף, וְחוֹשֵב בְּלִבּוֹ אֶלֶף מַחֲשָׁבוֹת וְאוֹמֵר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיָּבוֹא בַּעַל טְרַקְלִין זֶה וּמַה זֶּה אֵפוֹא, אֹמַר לוֹ? בְּלִי סָפֵק שֶהוּא הוֹרֵג אוֹתִי בְּלִי פִקְפּוּק”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְהִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ וְנָטְלָה כַּנָּה וְשָׂמָה עָלֶיהָ טַבְלַת שֻׁלְחָן וְאָכְלָה וְאָמְרָה לְאַלְאַמְגָ’ד: “אֱכֹל, אֲדוֹנִי”. נִגַּשׁ אַלְאַמְגָ’ד לֶאֱכֹל וְלֹא עָרַב לוֹ הַמַּאֲכָל וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא הָיָה מִסְתַּכֵּל לְעֵבֶר הַדֶּלֶת, עַד שֶׁאָכְלָה הַנַּעֲרָה וְשָׂבְעָה וְהֵסִירָה אֶת הַכַּנָּה וְהִגִּישָׁה טַס הַפֵּרוֹת וְהִתְחִילָה לְאָכְלָם קִנּוּחַ לִסְעֻדָּתָה. אַחַר-כָּךְ הִגִּישָׁה אֶת הַמַּשְׁקֶה. פָתְחָה אֶת הַקַּנְקָן וּמִלְּאָה גָבִיעַ וְהוֹשִׁיטַתּוּ לְאַלְאַמְגָ’ד. נְטָלוֹ הֵימֶנָּה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אוֹי לִי מִבַּעַל-בַּיִת זֶה כְּשֶׁיָּבוֹא וְיִרְאֵנִי”. הֵישִׁיר עֵינָיו לְנֹכַח הַפְּרוֹזְדוֹר וְהַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ בָּא בַּעַל-הַבַּיִת וְהָיָה מַמְלוּךְּ מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר שֶׁהָיָה שַׂר-הָאֻרְווֹת אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. וּכְבָר עָשָׂה טְרַקְלִין אֵלּוּ לְהַרְחָבַת לִבּוֹ וְלִפְרשׁ אֵלָיו עִם מִי שֶׁהָיָה חָפֵץ בּוֹ. וְכְבָר שָׁלַח בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶל אָהוּב שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו וְתִקֵּן לוֹ אוֹתוֹ מָקוֹם. וְהָיָה שֵׁם אוֹתוֹ מַמְלוּךְּ בַּהָאדֻר וְהָיָה בַּעַל יַד רְחָבָה, נְדִיב לֵב, עוֹשֶׂה טוֹב וּצְדָקָה וָחֶסֶד. וּכְשֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לַטְּרַקְלִין… הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה, וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּהָאדֻר בַּעַל אוֹתוֹ טְרַקְלִין שַׂר-הָאֻרְווֹת כְּשֶׁבָּא קָרוֹב לַטְּרַקְלִין מָצָא אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ. נִכְנַס לְאַט לְאַט וְהוֹשִׁיט רֹאשׁוֹ, וְרָאָה אֶת אַלְאַמְגָ’ד וְאֶת הַנַּעֲרָה וְלִפְנֵיהֶם טַס הַפֵּרוֹת וּכְלֵי הַמַּשְׁקֶה. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אַלְאַמְגָ’ד מַחֲזִיק אֶת הַכּוֹס כְּשֶׁעֵינָיו לַדֶּלֶת. כְּשֶׁהָיְתָה עֵינוֹ בְעֵין בַּעַל-הַבַּיִת, הֶחֱוִירוּ פָנָיו וְרָעֲדוּ קְרָבָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ בַּהְדָאר שֶׁכְּבָר הֶחֱוִירוּ פָנָיו וְנִשְתַּנָּה מַרְאֵהוּ, רָמַז לוֹ בְאֶצְבָּעוֹ וּבְעֵינוֹ לֵאמֹר: “שְׁתֹק וּבוֹא אֶצְלִי”. הִנִּיחַ אַלְאַמְגָ’ד אֶת הַכּוֹס מִיָּדוֹ וְקָם לִקְרָאתוֹ. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “לְאָן?” הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְרָמַז לָהּ שֶׁרְצוֹנוֹ לְהָטִיל מַיִם, וְיָצָא אֶל הַפְּרוֹזדוֹר יָחֵף. כְּשֶׁרָאָה אֶת בַּהָאדֻר הֵבִין שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת הוּא. מִהֵר אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְאָמַר לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלִּפְנֵי שֶׁאַתָּה פוֹגֵעַ בִּי, תִּשְׁמַע מִמֶּנִּי מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. שָׂח לוֹ מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְהוֹדִיעַ לוֹ סִבַּת יְצִיאָתוֹ מֵאַרְצוֹ וּמַמְלַכְתּוֹ, וְשֶׁלֹּא נִכְנַס לַטְּרַקְלִין מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, אֶלָּא הַנַּעֲרָה הִיא שֶׁשִּׁבְּרָה אֶת הַבָּרִיחַ וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְעָשְׂתָה מַעֲשִׂים אֵלּוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּהָאדֻר אֶת דִּבְרֵי אַלְאַמְגָ’ד וְהִכִּיר שֶׁבֶּן מֶלֶךְ הוּא, חָמַל וְרִחֵם עָלָיו וְאָמַר: “שְׁמַע, אַלְאַמְגָ’ד, לִדְבָרַי וְצַיֵּת לִי, שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי אַחֲרָיוּת לְמַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ, וְאִם אַתָּה מַמְרֶה אֶת דְּבָרַי הֲרֵינִי הוֹרֵג אוֹתְךָ”. אָמַר אַלְאַמְגָ’ד: “צַוֵּה עָלַי כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, שֶׁאֵינִי מַמְרֶה אֶת פִּיךָ לְעוֹלָם שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא עַבְדְךָ שֶׁשִּׁחְרַרְתָּ אוֹתוֹ בַּאֲדִיבוּתֶךָ”. אַמר לוֹ בַּהָאדֻר: “הִכָּנֵס לַטְּרַקְלִין וְשֵׁב בַּמָּקוֹם שֶׁהָיִיתָ יוֹשֵׁב וֶהֱיֵה שָׁקֵט וְשָׁלֵו, וַהֲרֵי אֲנִי נִכְנָס אֵלֶיךָ, וּשְׁמִי בַּהָאדֻר, וּכְשֶׁאֶכָּנֵס אֵלֶיךָ, חָרְפֵנִי וּגְעַר בִּי וֶאֱמֹר לִי: ,מַה סִּבַּת אִחוּרְךָ עַד לְשָׁעָה זוֹ', וְלֹא תְקַבֵּל שׁוּם הִצְטַדְּקוּת מִמֶּנִּי, אֶלָּא קוּם וְהַכֵּה אוֹתִי. וְאִם אַתָּה חָס עָלַי הֲרֵינִי נוֹטֵל נִשְׁמָתְךָ. הִכָּנֵס אֵפוֹא וְהִתְעַנֵּג. וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי תִּמְצָא מוּכָן לְפָנֶיךָ מִיָּד. וְלוּן כְּחֶפְצְךָ לַיְלָה זֶה וּלְמָחָר תֵּלֵךְ לְדַרְכְּךָ. וַהֲרֵי כָּל זֶה מִתּוֹךְ כָּבוֹד לְנָכְרִי, שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַגֵּר וּכְבוֹדוֹ חוֹבָה עָלַי”. נָשַׁק אַלְאַמְגָ’ד יָדוֹ וְנִכְנַס, כְּשֶׁכְּבָר נִתְכַּסָּה פָנָיו אֹדֶם וְלֹבֶן. וְרֵאשִׁית מַה שֶּעָשָׂה בִכְנִיסָתוֹ הָיָה זֶה שֶׁאָמַר לַנַּעֲרָה: “גְּבִרְתִּי הַכְּבוּדָה, שַׁעֲשׁוּעִים אַתְּ לִמְקוֹמֵךְ וְלַיְלָה זֶה מְבֹרָךְ הוּא”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אָכֵן תֵּמַהּ הוּא שֶׁהֶאֱצַלְתָּ לִי סֵבֶר פָּנֶיךָ”. אָמַר אַלְאַמְגָ’ד: “חָשַׁבְתִּי שֶׁהַמַּמְלוּךְּ שֶׁלִּי בַּהָאדֻר נָטַל מִמֶּנִּי עַנְקֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁכָּל עֲנָק מֵהֶם שָׁוֶה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. יָצָאתִי עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּכָךְ וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתָם וּמְצָאתִים בִּמְקוֹמָם. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה סִּבַּת שְׁהוּתוֹ שֶׁל הַמַּמְלוּךְּ עַד לְשָׁעָה זוֹ. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַעֲנִישׁוֹ”. נָחָה דַעְתָּה שֶׁל הַנַּעֲרָה בְּדִבְרֵי אַלְאַמְגָ’ד וְשָׁתוּ שְׁנֵיהֶם וְרָחַב לִבָּם. וְלֹא פָסְקוּ לִהְיוֹת שְׁרוּיִים בְּאשֶׁר עַד קָרוֹב לִשְׁעַת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ. נִכְנַס אֲלֵיהֶם בַּהָאדֻר שֶׁכְּבָר הֶחֱלִיף בְּגָדָיו וְשִׁנֵּס מָתְנָיו וְשָׂם בְּרַגְלָיו נַעֲלַיִם גְּבֹהוֹת הֶעָקֵב כְּדֶרֶךְ הַמַּמְלוּכִּים. נָתַן שָׁלוֹם וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְכָפַת יָדָיו מֵאַחֲרֵי גַּבּוֹ וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ כְּמַכִּיר בְּחֶטְאוֹ. נָתַן בּוֹ אַלְאַמְגָ’ד עֵינֵי זַעַם וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת הִתְאַחֲרוּתְךָ, אַתָּה הַמְתֹעָב בַּמַּמְלוּכִּים?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, נִתְעַסַּקְתִּי בִּכְבִיסַת בְּגָדַי, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה כָאן, שֶׁכֵּן מוֹעֲדִי וּמוֹעַדְךָ בָּעֶרֶב וְלֹא בַיּוֹם”. גָּעַר בּוֹ אַלְאַמְגָ’ד וְאָמַר לוֹ: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הַמְתֹעָב בַּמַּמְלוּכִּים. אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַכֶּה אוֹתְךָ”. קָם אַלְאַמְגָ’ד וְהִשְׁכִּיב אֶת בַּהָאדֻר עַל הָאָרֶץ, פִּרְקֵד אוֹתוֹ וְנָטַל מַקֵּל וְהִכָּהוּ בְּרַחֲמִים. קָמָה הַנַּעֲרָה וְהוֹצִיאָה אֶת הַמַּקֵל מִיָּדוֹ, וְהוֹרִידָה עַל בַּהָאדֻר מַכּוֹת מַכְאִיבוֹת עַד שֶׁזָּלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים וְהָיָה חוֹרֵק שִׁנָּיו, כְּשֶׁאַלְאַמְגָ’ד קוֹרֵא לַנַּעֲרָה: “אַל תַּעֲשִׂי כָּךְ”. וְהַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “הַנַּח לִי שֶׁאֲשַׁכֵּךְ כַּעְסִי בּוֹ”. חָטַף אַלְאַמְגָ’ד אֶת הַמַּקֵל מִיָּדָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה וְהָדַף אוֹתָהּ, וְקָם בַּהָאדֻר וְנִגֵּב דִּמְעוֹתָיו מֵעַל פָּנָיו וְעָמַד בְּשֵׁרוּתָם שָׁעָה, אַחַר-כָּךְ נִקָּה אֶת הַטְּרַקְלִין, וְהִדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהָיְתָה הַנַּעֲרָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס בַּהָאדֻר אוֹ יָצָא, מְחָרֶפֶת אוֹתוֹ וּמְקַלֶּלֶת, כְּשֶׁאַלְאַמְגָ’ד כּוֹעֵס עָלֶיהָ וְאוֹמֵר לָהּ: “בְּחַיַּי, עִזְבִי אֶת מַמְלוּכִּי, שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בְּכָךְ”. לֹא פָסְקוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּשֶׁבַּהָאדֻר מְשַׁמְּשָׁם עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה עַד שֶׁנִּתְעַיֵּף מִן הַשֵּׁרוּת וְהַמַּכּוֹת, וְנִרְדַּם בְּאֶמְצַע הָאוּלָם וְנָחַר וְנָשַׁם וְשָׁאַף. הִשְׁתַּכְּרָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לְאַלְאַמְגָ’ד: “קוּם וְטֹל חֶרֶב זוֹ הַתְּלוּיָה וְהַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל מַמְלוּךְּ זֶה, שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, הֲרֵי זֶה בְנַפְשֶׁךָ”. אָמַר לָהּ אַלְאַמְגָ’ד: “מִשּׁוּם מָה עָלָה בְדַעְתֵּךְ לַהֲרֹג אֶת מַמְלוּכִּי?” אָמְרָה: “לֹא יִהְיֶה אָשְׁרֵנוּ שָׁלֵם אֶלָּא בַהֲרִיגָתוֹ. וְאִם אֵין אַתָּה קָם, הֲרֵינִי קָמָה אֲנִי וְהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ”. אָמַר אַלְאַמְגָ’ד: “אַל תַּעֲשִׂי זֹאת”. אָמְרָה: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ”. נָטְלָה אֶת הַחֶרֶב וְשָׁלְפָה אוֹתוֹ וּבִקְּשָׁה לְהָרְגוֹ. אָמַר אַלְאַמְגָ’ד בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי זֶה אָדָם שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ טוֹבָה וְהָיָה לָנוּ לְמַחֲסֶה וְהֵיטִיב עִמָּנוּ, וְשָׂם עַצְמוֹ מַמְלוּךְּ שֶׁלִּי, וְכֵיצַד זֶה נִגְמֹל לוֹ בַהֲרִיגָה? לֹא תְהֵא כָזֹאת לְעוֹלָם”. אָמַר לַנַּעֲרָה: “אִם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לַהֲרֹג אֶת הַמַּמְלוּךְּ שֶׁלִּי, הֲרֵי רָאוּי לִי יוֹתֵר מִמֵּךְ לְהָרְגוֹ”. נָטַל אֶת הַחֶרֶב מִיָּדָהּ וְהֵרִים יָדוֹ וְהִכָּה אֶת הַנַּעֲרָה בְּצַוָּארָהּ וְהֵסִיר רֹאשָׁהּ מֵעָלֶיהָ. נָפַל רֹאשָׁהּ עַל בַּעַל הֶחָצֵר וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְיָשַׁב וּפָקַח אֶת עֵינָיו וּמָצָא אֶת אַלְאַמְגָ’ד עוֹמֵד וְהַחֶרֶב בְּיָדוֹ צְבוּעָה דָם. הִסְתַּכֵּל בַּנַּעֲרָה וּמְצָאָהּ הֲרוּגָה. שָׁאַל אוֹתוֹ לְעִנְיָנָהּ, וְחָזַר לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁאֵרַע עִמָּה וְאָמַר לוֹ: “הִיא לֹא הִסְכִּימָה אֶלָּא שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתְךָ וְזֶה גְּמוּלָהּ”. קָם בַּהָאדֻר וּנְשָׁקוֹ לְאַלְאַמְגָ’ד עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּלְוַאי וְהָיִיתָ מוֹחֵל לָהּ. מֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא לְהוֹצִיאָהּ בְּשָׁעָה זוֹ לִפְנֵי הַבֹּקֶר”. שִׁנֵּס בַּהָאדֻר מָתְנָיו וְלָקַח אֶת הַנַּעֲרָה וְכָרַךְ אוֹתָה בִּגְלִימַת צֶמֶר וְשָׂם אוֹתָהּ בְּסַל וְנָשָׂא אוֹתָהּ, וְאָמַר לְאַלְאַמְגָ’ד: “אַתָּה נָכְרִי וְאֵינְךָ מַכִּיר אָדָם, שֵׁב אֵפוֹא וְהַמְתֵּן לִי עַד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאִם אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ טוֹבָה רַבָּה, וְאֶשְׁקֹד עַל כָּך לְגַלּוֹת עִנְיָן אָחִיךָ. וְאִם תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ, דַּע שֶׁהֵקִיץ עָלַי הַקֵּץ, וְשָׁלוֹם עָלֶיךָ וְחָצֵר זוֹ שֶׁלְּךָ הִיא עִם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַמָּמוֹן וְהָאֲרִיגִים”. נָטַל אֶת הַסַּל וְיָצָא מִן הַטְּרַקְלִין, וְעָבַר בָּהּ אֶת הַשְּׁוָקִים וְשָׂם פָּנָיו עִמָּה אֶל הַיָּם הַמָּלוּחַ שֶׁיַּשְׁלִיכֶנָּה לְתוֹכוֹ. כְּשֶׁהָיָה קָרוֹב לַיָּם, פָּנָה וְרָאָה אֶת שַׂר הַמֶּלֶךְ וְאֶת שָׂרֵי-הַצָּבָא שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ תָּמְהוּ וּפָתְחוּ אֶת הַסַּל וּמָצְאוּ בוֹ הֲרוּגָה. תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְכָבְלוּ אוֹתוֹ בְכַבְלֵי בַרְזֶל וְהֵלִינוּ אוֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר. אַחַר-כָּך הֶעֱלוּ אוֹתוֹ וְאֶת הַסַּל אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ לוֹ הַדָּבָר. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ כַּך, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, תָּמִיד אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ, שֶׁאַתָּה הוֹרֵג הֲרוּגִים וּמְטִילָם לַיָּם וְנוֹטֵל כָּל רְכוּשָׁם. כַּמָּה רְצִיחוֹת רָצַחְתָּ לִפְנֵי כֵן?” הִרְכִּין בַּהָאדֻר רֹאשׁוֹ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּהָאדֻר הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. גָּעַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ מִי הוּא שֶׁהָרַג נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיהָ, וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. כָּעַס הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִתְלוֹתוֹ. הוֹרִיד אוֹתוֹ הַתַּלְיָן, בְּשָׁעָה שֶׁצִּוָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וְיָרַד שַׂר-הַפֶּלֶךְ עִם הַכָּרוֹז שֶׁהָיָה מַכְרִיז בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר לָבוֹא וְלִרְאוֹת בְּבַּהָאדֻר שַׂר-אֻרְווֹת הַמֶּלֶךְ. וְסוֹבֵב עִמּוֹ בְכָל הָרְחוֹבוֹת וְהַשְּׁוָקִים. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן בַּהָאדֻר. וְאוּלָם בַּאֲשֶר לְאַלְאַמְגָ’ד, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַיּוֹם וְהִתְרוֹמְמָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא חָזַר אֵלָיו בַּהָאדֻר, אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁקָּרָה לוֹ”. וּבְעוֹד הוּא מְהַרְהֵר, וְהִנֵּה הַכָּרוֹז מַכְרִיז, לָבוֹא וְלִרְאוֹת בְּבַּהָאדֻר שֶׁיִּתְלוּ אוֹתוֹ בְּעֶצֶם הַיּוֹם. כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְאַמְגָ’ד כָּךְ, בָּכָה וְאָמַר: “אָכֵן אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָבִים. כְּבָר גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לִמְסֹר עַצְמוֹ לְמִיתָה בִגְלָלִי, שֶׁהֲרֵי אֲנִי הֲרַגְתִּיהָ. לֹא יִתָּכֵן כָּזֹאת לְעוֹלָם”. יָצָא מִן הַטְּרַקְלִין וּנְעָלוֹ עַל מַנְעוּל, וְעָבַר בְּתוֹךְ הָעִיר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל בַּהָאדֻר וְעָמַד לִפְנֵי שַׂר הַפֶּלֶךְ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אַל נָא תַּהֲרֹג אֶת בַּהָאדֻר שֶׁנָּקִי הוּא. לֹא הֲרַגְתִּיהָ אֶלָּא אֲנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׂר-הַפֶּלֶךְ אֶת דְּבָרָיו, תְּפָסוֹ אוֹתוֹ וְאֶת בַהָאדֻר וְעָלָה אִתָּם אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַע מִפִּי אַלְאַמְגָ’ד. הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בְּאַלְאַמְגָ’ד וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁהָרַגְתָּ אֶת הַנַּעֲרָה?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפֵּר מַה הִיא סִבַּת הֲרִיגָתְךָ אוֹתָהּ, וְהַגֵּד דְּבַר אֱמֶת”. אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אֵרַע לִי מְאֹרָע מַתְמִיהַּ וְעִנְיָן מוּזָר שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים עַל זָוִית הָעַיִן הָיָה בוֹ מָשָׁל וּמוּסָר לְלוֹקֵחַ מוּסָר”. סִפֵּר לַמֶּלֶךְ סִפּוּרוֹ וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וּלְאָחִיו מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל זֹאת תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְאָמַר לוֹ: “אָכֵן מָצָאתִי לְךָ זְכוּת לְזַכּוֹתְךָ. וְאוּלָם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת אֶצְלִי מִשְׁנֶה לִי?” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. הִלְבִּישׁ הַמֶּלֶךְ מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת אוֹתוֹ וְאֶת בַּהָאדֻר וְנָתַן לוֹ חָצֵר נָאָה וְסָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וְהֶעֱנִיק לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. וְקָצַב לוֹ קְצָבוֹת, וְצִוָּה אוֹתוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת אָחִיו אַלְאַסְעָד. יָשַׁב אַלְאַמְגָ’ד בְּמַעֲלַת הַמִּשְׁנֶה וְשָׁפַט וְעָשָׂה הַיָּשָׁר וְהִשְׁלִיט וְהֵסִיר מִשִּׁלְטוֹן וְנָשָׂא וְנָתַן וְשָׁלַח כָּרוֹז בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר שֶׁיַּכְרִיז בִּדְבַר אָחִיו אַלְאַסְעָד. נִשְׁאַר זְמַן יָמִים כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז בָּרְחוֹבוֹת וַּבַשְּׁוָקִים, וְלֹא שָׁמַע כָּל שְׁמוּעָה, וְלֹא מָצָא שׁוּם עֲקֵבוֹת לו.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל אַלְאַמְגָ’ד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַלְאַסְעָד, הִנֵּה לֹא פָסְקוּ הָאַמְגּוּשִׁים לְעַנּוֹתוֹ לַיְלָה וָיוֹם, וּבָעֶרֶב וּבַבֹּקֶר בְּמֶשֶךְ זְמַן שָׁנָה תְּמִימָה, עַד שֶׁקָּרַב חַג הָאַמְגּוּשִׁים וְהִצְטַיֵּד בַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי לַנְּסִיעָה וְתִקֵּן לוֹ אֳנִיָּה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שְׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי אַחֲרֵי שֶׁתִּקֵּן לוֹ סְפִינָה לִנְסִיעָתוֹ, נָטַל אֶת אַלְאַסְעָד וְשָׂם אוֹתוֹ בְתֵבָה וְסָגַר אוֹתָהּ עַל מַסְגֵּר וְהֶעֱבִיר אוֹתָה אֶל הָאֳנִיָּה. וְאוּלָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהֶעֱבִיר בָּהּ בַּהְרָאם אֶת הַתֵּבָה שֶׁאַלְאַסְעָד בְּתוֹכָה, הָיָה אַלְאַמְגָ’ד, עַל פִּי מַה שֶּׁנֶּחֱרַץ וְנִגְזַר מִשָּמַיִם, עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל בַּיָּם. רָאָה אֶת הַחֲפָצִים כְּשֶׁהֵם מַעֲבִירִים אוֹתָם אֶל הַסְפִינָה, וּפָעַם לִבּוֹ וְצִוָּה אֶת נְעָרָיו שֶׁיַּקְרִיבוּ אֵלָיו אֶת סוּסוֹ. רָכַב בְּתוֹךְ חֲבוּרָה מֵאַנְשֵׁי-לְוָיָתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַיָּם וְעָמַד עַל סְפִינַת הָאַמְגּוּשִׁי, וְצִוָּה אֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, שֶׁיֵּרְדוּ לַסְּפִינָה וְיִבְדְּקוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. יָרְדוּ הָאֲנָשִׁים וּבָדְקוּ כָּל מַה שֶּׁבַּסְּפִינָה וְלֹא מָצְאוּ בָהּ דָּבָר. עָלוּ וְהוֹדִיעוּ לְאַלְאַמְגָ’ד בְּכָךְ. רָכַב וּפָנָה לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן, נִתְכַּוֵּץ לִבּוֹ וְהִסְתַּכֵּל בֶּחָצֵר וְרָאָה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת עַל כֹּתֶל, וְהֵן שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֵלּוּ:

אִם נֶעֱלַמְתָּ מִמַּרְאֵה עֵינִי, חֲבִיבִי,

הִנֵּה לֹא נֶעֱלַמְתָּ מִדַּעְתִּי וְלִבִּי.

אָכֵן אוֹתִי חֵלֵכָה עֲזַבְתֶּם

וַתַּדִּידוּ שֵׁנָה מֵעֵינַי וְנַמְתֶּם.

כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָן הִרְהֵר בְּאָחִיו וּבָכָה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי הִנֵּה יָרַד בָּאֳנִיָּה וְקָרָא לַמַּלָּחִים וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִזְדָּרֵז לְהַתִּיר הַמִּפְרָשִׂים. הִתִּירוּ הַמִּפְרָשִׂים וְנָסְעוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ יָּמִים וְלֵילוֹת, וְאַחַת לְיוֹמַיִם הָיָה מוֹצִיא אֶת אַלְאַסְעָד וּמַאֲכִילוֹ קְצָת מִן הַצֵּידָה וּמַשְׁקוֹ קְצָת מִן הַמַּיִם עַד שֶׁקָּרְבוּ לְהַר-הָאֵשׁ. יָצְאָה עֲלֵיהֶם רוּחַ וְסָעַר הַיָּם עַד שֶׁהָתְעְתָה הַסְּפִינָה מִדַּרְכָּהּ, וְהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ לֹא דַרְכָּם וְהִגִּיעוּ לְעִיר בְּנוּיָה עַל חוֹף הַיָּם שֶׁמִּבְצָר לָהּ וְחַלּוֹנוֹתָיו לַיָּם. וְהָיְתָה הַמּוֹשֶׁלֶת שֶׁל אוֹתָהּ עִיר אִשָּׁה, הַמַּלְכָּה מַרְגָ’אנָה שְׁמָהּ. אָמַר רַב-הַחוֹבֵל לְבַּהְרָאם: “אֲדוֹנִי, תָּעִינוּ בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לְפָנֵינוּ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהִכָּנֵס לְעִיר זוֹ לָפוּשׁ, וְאַחַר-כָּךְ יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ”. אָמַר לוֹ בַּהְרָאם: “יָפֶה יָעַצְתָּ, וּכְכָל אֲשֶׁר תִּיעַץ אֲנִי עוֹשֶׂה”. אָמַר לוֹ רַב-הַחוֹבֵל: “כְּשֶׁתִּשַׁלח הַמַּלְכָּה לְחָקְרֵנוּ, מַה תְּהֵא תְּשׁוּבָתֵנוּ?” אָמַר לוֹ בַּהְרָאם: “הִנֵּה אִתָּנוּ מֻסְלִם זֶה, הָבָה נַלְבִּישׁ אוֹתוֹ לְבוּשׁ הַמַּמְלוּכִּים וְנוֹצִיא אוֹתוֹ עִמָּנוּ, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ הַמַּלְכָּה תְּדַמֶּה שֶׁמַּמְלוּךְּ הוּא, וַאֲנִי אֹמַר לָהּ שֶׁסּוֹחֵר בַּעֲבָדִים אֲנִי, קוֹנָם וּמוֹכְרָם, וּכְבָר הָיוּ עִמִּי מַמְלוּכִּים רַבִּים וּמִכַרְתִּים וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מַמְלוּךְּ זֶה”. אָמַר לוֹ רַב הַחוֹבֵל: “טוֹבִים דְּבָרֶיךָ”. הִגִּיעוּ לָעִיר וְהוֹרִידוּ הַמִּפְרָשִׂים וְהֵטִילוּ הָעֹגֶן וְעָמְדָה הַסְּפִינָה, יָרְדָה אֲלֵיהֶם הַמַּלְכָּה מַרְגָ’אנָה וּצְבָאָה עִמָּהּ וְעָמְדָה עַל הַסְּפִינָה וְקָרְאָה לְרַב-הַחוֹבֵל. עָלָה אֵלֶיהָ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא בְתוֹךְ סְפִינָתְךָ זוֹ, וּמִי אִתְּךָ?” אָמַר לָהּ: “מַלְכַּת הַדּוֹר, אִישׁ סוֹחֵר עִמִּי הַמּוֹכֵר עֲבָדִים”, אָמְרָה: “הָבֵא אוֹתוֹ לְפָנַי”. מִיָד עָלָה בַּהְרָאם כְּשֶׁאַלְאַסְעָד עִמּוֹ, הוֹלֵךְ אַחֲרָיו בְּתֹאַר מַמְלוּךְּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ בַּהְרָאם, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ?” אָמַר לָהּ: “סוֹחֵר עֲבָדִים אֲנִי”. הִתְבּוֹנְנָה בְּאַלְאַסְעָד וְהָיְתָה מְדַמָּה שֶׁעֶבֶד הוּא, וְאָמְרָה לוֹ: “מַה שְּׁמֶךָ?” חָנַק אוֹתוֹ הַבְּכִי וְאָמַר לָהּ: “שְׁמִי אַלְאַסְעָד”. נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְאְמָרה לוֹ: “יוֹדֵעַ אַתָּה כְּתָב?” אָמַר: “הֵן”. הוֹשִיטָה לוֹ דְיוֹתָה וּנְיָר וְאָמְרָה לוֹ: “כְּתֹב מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶרְאֶה”. כָּתַב שְׁנֵי-בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מַה תַּחְבּוּלָה לְעֶבֶד אִם הַגּוֹרָל קָם עָלָיו

בְּכָל מַצָּב? יוֹעֵץ-מֵישָׁרִים נָא אֱמֹר.

הֱטִילָהוּ גוֹרָל לְתוֹךְ הַיָּם וְאָמַר אֵלָיו:

“הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּתְרַטֵּב, נַפְשְׁךָ שְׁמֹר”.

כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַפִּתְקָה, רִחֲמָה עָלָיו וְאָמְרָה לְבַּהְרָאם: “מְכוֹר לִי עֶבֶד זֶה”. אָמַר לָהּ: “אִי אֶפְשָׁר לִי לְמָכְרוֹ, שֶׁכְּבָר מָכַרְתִּי כָּל עֲבָדַי וְלֹא נוֹתַר אֶצְלִי אֶלָּא זֶה”. אָמְרָה הַמַּלְכָּה מַרְגָ’אנָה: “אֵין מוֹצָא אַחֵר מֵאֲשֶׁר לְקַחְתּוֹ מִמְּךָ אִם בִּמְכִירָה וְאִם בְּמַתָּנָה”. אָמַר לָהּ: “אֵינִי מוֹכְרוֹ וְאֵינִי נוֹתְנוֹ בְּמַתָּנָה”. הֶחֱזִיקָה בְּאַלְאַסְעָד וְלָקְחָה אוֹתוֹ וְהֶעֶלְתָה אוֹתוֹ לַמִּבְצָר, וְשָׁלְחָה לוֹמַר לָאַמְגוּשִׁי: “אִם אֵין אַתָּה מַפְלִיג הַלַּיְלָה מִמְּדִינָתֵנוּ, הֲרֵינִי נוֹטֶלֶת כָּל מַה שֶּׁיֵשׁ לְךָ וְשׁוֹבֶרֶת סְפִינָתְךָ”. כְשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁלִיחוּת נִצְטַעֵר צַעַר רַב וְאָמַר: “נְסִיעָה זוֹ אֵינָהּ מְהֻלֶּלֶת”. קָם וְהִצְטַיֵּד וְלָקַח כָּל מַה שֶּׁחָפֵץ וְהִמְתִּין לַלַּיְלָה לִנְסֹעַ בּוֹ, וְאָמַר לַמַּלָּחִים: “טְלוּ צֵידַתְכֶם וּמַלְּאוּ אֶת נֹאדוֹתֵיכֶם מִן הַמַּיִם וְהַפְלִיגוּ בְּסוֹף הַלַּיְלָה”. וְהָיוּ הַמַּלָּחִים גּוֹמְרִים עִסְקֵיהֶם וּמְצַפִּים לְבוֹא הָעֶרֶב, וּבָא עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּלְכָּה מַרְגָ’אנָה הִנֵּה לָקְחָה אֶת אַלְאַסְעָד וְנִכְנְסָה עִמּוֹ לַטְּרַקְלִין וּפָתְחָה אֶת הַחַלּוֹנוֹת הַנִּשְׁקָפִים לַיָּם, וְצִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת לְהִגִּישׁ אֹכֶל, וְהִגִּישׁוּ אֹכֶל וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה עֲלֵיהֶן לְהַגִּישׁ מַשְׁקֶה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁהַמַּלְכָּה מַרְגָ’אנָה פָּקְדָה עַל הַנְּעָרוֹת לְהַגִּישׁ מַשְׁקֶה, וְהִגִּישׁוּ וְשָׁתְתָה עִם אַלְאַסְעָד. הֵטִיל אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַלְאַסְעָד בְּלִבָּהּ. הָיְתָה מְמַלְּאָה גָּבִיעַ וּמַשְׁקָתוֹ, עַד שֶׁאָבְדָה בִינָתוֹ, וְקָם כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. יָרַד מִן הַטְּרַקְלִין וְרָאָה דֶלֶת פְּתוּחָה, נִכְנַס לְתוֹכָהּ וְהִתְהַלֵּךְ, וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ עַד לְגַן גָּדוֹל, שֶׁבְּתוֹכוֹ כָּל מִינֵי פֵרוֹת וּפְרָחִים. יָשַׁב תַּחַת עֵץ אֶחָד וְעָשָׂה צְרָכָיו וְקָם אֶל הַמִּזְרָקָה שֶׁבְּתוֹךְ הַגָּן, וְהֵטִיל אֶת עַצְמוֹ פְּרַקְדָּן וְנִרְדַּם, וּבָא עָלָיו הַלַּיְלָה. זֶהוּ מַה שָּׁהָיה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּהְרָאם, הִנֵּה כְּשֶׁבָּא עָלָיו הַלַּיְלָה, קָרָא לַמַּלָּחִים שֶׁל הַסְּפִינָה וְאָמַר לָהֶם: “הַתִּירוּ מִפְרְשֵׂיכֶם וְהַפְלִיגוּ אִתָּנוּ”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה. וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ אִתָּנוּ עַד שֶׁנְּמַלֵּא נֹאדוֹתֵינוּ, וְנַתִּיר הַמִּפְרָשִׂים”. עָלוּ הַמַּלָּחִים עִם הַנֹּאדוֹת וְסוֹבְבוּ מִסָּבִיב לַמִּבְצָר, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא אֶת קִירוֹת הַגָּן. נִתְלוּ בָהֶם וְיָרְדוּ לַגָּן וְהָלְכוּ בְּעִקְבוֹת הָרַגְלַיִם הַמּוֹבִילוֹת אֶל הַמִּזְרָקָה, כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ מָצְאוּ אֶת אַלְאַסְעָד מוּטָל פְּרַקְדָּן וְהִכִּירוּהוּ, וְשָׂמְחוּ עָלָיו וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁמִּלְּאוּ אֶת נֹאדוֹתֵיהֶם. טִפְּסוּ עַל הַקִּיר וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ מְמַהֲרִים אֶל בַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי, וְאָמְרוּ לוֹ: “הִתְבַּשֵּׂר שֶׁהִשַּׂגְתָּ חֶפְצְךָ וְרָוַח לִכְבֵדֶךָ, שֶׁכְּבָר תּוֹפֵף תֻּפֶּךָ וְחִלֵּל חֲלִילֶךָ, שֶׁהֲרֵי אַסִּירְךָ שֶׁלָּקְחָה אוֹתוֹ הַמַּלְכָּה מַרְגָ’אנָה מִמְּךָ בְּעַל כָּרְחֲךּ, מָצָאנוּ אוֹתוֹ וְהֲבֵאנוּהוּ עִמָּנוּ”. וְהֵטִילוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ בַּהְרָאם פָּרַח לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח. נָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְאֵר וְצִוָּה אוֹתָם לְהַתִּיר הַמִּפְרָשִׂים מַהֵר. הִתִּירוּ אֶת מִפְרְשֵׂיהֶם וְנָסְעוּ וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם הַר הָאֵשׁ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְסֹעַ עַד לַבֹּקֶר. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּלְכָּה מַרְגָ’אנָה, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁיָּרַד אַלְאַסְעָד מֵאֶצְלָהּ, שָׁהֲתָה שָׁעָה מְצַפָּה לוֹ, וְלֹא חָזַר אֵלֶיהָ. חִפְּשָׂה אוֹתוֹ וְלֹא מְצָאַתְהוּ. הִדְלִיקָה הַנֵּרוֹת וְצִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת לְחַפְּשׂוֹ. יָרְדָה הִיא עַצְמָהּ וְרָאֲתָה אֶת הַגַּן פָּתוּחַ וְהֵבִינָה שֶהוּא נִכְנַס לְתוֹכוֹ. נִכְנְסָהָ לַגַּן וּמָצְאָה אֶת נְעָלָיו לְצַד הַמִּזְרָקָה. הָיְתָה מְחַפֶּשֶׂת אוֹתוֹ בְּכָל הַגַּן, וְלֹא מָצְאָה לוֹ עֲקֵבוֹת. לֹא פָסְקָה מִלְּחַפֵּשׂ בְּצִדֵּי הַגַּן עַד לַבֹּקֶר. שָׁאֲלָה בִּדְבַר הַסְּפִינָה וְאָמְרוּ לָהּ: “כְּבָר נָסְעָה בִּשְׁלִישׁ מִן הַלַּיְלָה”. הֵבִינָה שֶׁלְּקָחוּהוּ אִתָּם, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלֶיהָ וְנִתְרַגְּזָה רֹגֶז גָּדוֹל. צִוְּתָה לְצַיֵּד עֶשֶׂר סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת מִיָּד וְהֵכִינָה עַצְמָהּ לְמִלְחָמָה, וְיָרְדָה בִסְפִינָה מֵעֶשֶׂר הַסְּפִינוֹת עִם מַמְלוּכֶּיהָ וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְשׁוֹמְרֵי רֹאשָׁהּ, לְבוּשִׁים כֻּלָּם בְּגָדִים מְפֹאָרִים וַחֲמוּשִׁים בִּכְלֵי קְרָב. הִתִּירוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְאָמְרָה לְרַבֵּי-הַחוֹבְלִים: “אִם אַתֶּם מַדְבִּיקִים אֶת סְפִינַת הָאַמְגּוּשִׁי, יִהְיֶה לָכֶם אֶצְלִי בִּגְדֵי-פְאֵר וּמָמוֹן. וְאִם אֵין אַתֶּם מַדְבִּיקִים אוֹתָהּ אֲנִי הוֹרֶגֶת אֶתְכֶם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם”. נָפַל פַּחַד רַב עַל הַמַּלָּחִים. נָסְעוּ בַסְּפִינוֹת אוֹתוֹ יוֹם וְאוֹתוֹ לַיְלָה וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נִגְלְתָה לְעֵינֵיהֶם סְפִינַת בַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי, וְלֹא עָבַר הַיּוֹם עַד שֶׁהִקִּיפוּ הַסְּפִינוֹת אֶת סְפִינַת הָאַמְגוּשִׁי. וּכְבָר הוֹצִיא בַּהְרָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת אַלְאַסְעָד וְהִכָּהוּ, וְהָיָה מְעַנֶּה אוֹתוֹ, וְאַלְאַסְעַד קוֹרֵא לְעֶזְרָה וּמְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה, וְלֹא מָצָא עוֹזֵר וְחוֹסֶה עָלָיו מִשּׁוּם בְּרִיָּה מִן הַבְּרוּאִים. וּכְבָר כָּאֲבוּ לוֹ הַמַּכּוֹת הַקָּשׁוֹת. וּבְעוֹד הוּא מְעַנֶּה אוֹתוֹ, הֵעִיף עַיִן וּמָצָא אֶת הַסְּפִינוֹת שֶׁכְּבָר הִקִּיפוּ אֶת סְפִינָתוֹ וְסַבּוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר יָסֹב לֹבֶן הָעַיִן אֶת שְחוֹרָהּ. הָיָה בָרִי לוֹ שֶׁאָבוּד הוּא בְּלִי פִּקְפּוּק. נֶאֱנַח בַהְרָאם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ, אַסְעָד, כָּל זֶה בְגִינְךָ הוּא”. תָּפַס אוֹתוֹ בְיָדוֹ וְצִוָּה אֶת הַמַּלָּחִים שֶׁיָּטִילוּ אוֹתוֹ לַיָּם, וְאָמַר: “הֲרֵינִי הוֹרֵג אוֹתְךָ לִפְנֵי שֶׁאָמוּת”. נָטְלוּ אוֹתוֹ הַמַּלָּחִים בְּיָדָיו וְרַגְלָיו וֶהֱטִילוּהוּ לְאֶמְצַע הַיָּם. וְנָתַן אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה רְשׁוּת, בַּאֲשֶׁר חָפֵץ לְהוֹצִיאוֹ בְשָׁלוֹם וּלְהַשְׁאִירוֹ בַחַיִּים, שֶׁיְּהֵא צָף לְמַעְלָה. עָלָה וְחָבַט בְּיָדָיו וְרַגְלָיו עַד שֶׁהֵקֵל אֱלֹהִים עָלָיו וְהֵבִיא לוֹ הַצָּלָה, וְהִכּוּהוּ הַגַּלִּים וְהֵקִיאוּ אוֹתוֹ הַרְחֵק מִסְּפִינַת הָאַמְגּוּשִׁי, וְהִגִּיעַ לַיַּבָּשָׁה. עָלָה, כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַצָּלָתוֹ. כְּשְׁנִּמְצָא עַל יַבָּשָׁה פָּשַׁט בְּגָדָיו וּסְחָטָם וּפְרָשָׁם וְיָשַׁב עָרֹם, בּוֹכֶה עַל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִן הַפְּגָעִים וְהַשְּׁבִי. נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מָעֲטָה תּוֹחַלְתִּי וְדַעְתִּי קְצָרָה,

חַבְלִי נִתָּק וְלִבָּתִי צָרָה.

לִפְנֵי מִי זֶה יִתְאוֹנֵן עָנִי וְאֶבְיוֹן,

אִם לֹא לִפְנֵי אֲדוֹנָיו? הוֹי לַאֲדוֹנִים אָדוֹן.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ קָם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ וּלְאָן יָבוֹא. הָיָה אוֹכֵל מִצִּמְחֵי הָאָרֶץ וּפֵרוֹת הָעֵצִים, וְשׁוֹתֶה מִמֵּי הַנְּהָרוֹת, נָסַע יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה לוֹ עִיר. שָׂמַח וּמִהֵר בְּמַהֲלָכוֹ לְעֵבֶר הָעִיר. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ הִדְבִּיקָהוּ הָעֶרֶב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָאתַיִם וּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ אַלְאַסְעָד אֶל הָעִיר, הִדְבִּיקָהוּ הָעֶרֶב, וּכְבָר נִנְעֲלוּ שְׁעָרֶיהָ. וְהָיְתָה זֹאת הָעִיר שֶׁהָיָה שָׁבוּי בְּתוֹכָהּ וְאָחִיו אַלְאַמְגָ’ד מִשְׁנֶה לְמַלְכָּהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַלְאַסְעָד נְעוּלָה, חָזַר לְעֵבֶר בֵּית-הַקְּבָרוֹת. כְּשֶהִגִּיעַ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת מָצָא בִּנְיַן קֶבֶר בְּלֹא דֶלֶת. נִכְנַס אֵלָיו וְיָשֵׁן בְּתוֹכוֹ, מֵנִיחַ רֹאשׁוֹ בִזְרוֹעוֹ. וְאוּלָם בַּהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַמַּלְכָּה מַרְגָּ’אנָה בַּסְּפִינוֹת, שָׁבַר אוֹתָן בִּמְזִמָּתוֹ וּכְשָׁפָיו וְחָזַר בְּשָׁלוֹם לְעֵבֶר בֵּיתוֹ, וְהָלַךְ תֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ. כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵית-הַקְּבָרוֹת יָצָא מִן הַסְּפִינָה לְפִי מַה שֶׁנִּגְזַר וְנֶחֱרַץ, וְהָלַךְ בֵּין מְקוֹמוֹת הַקְּבָרִים וְרָאָה אֶת בִּנְיַן הַקֶּבֶר שֶאַלְאַסְעָד בְּתוֹכוֹ פָּתוּחַ, הִשְׁתּוֹמֵם וְאָמַר: “אֵין זֹאת שֶׁאֶסְתַּכֵּל בְּבִנְיַן קֶבֶר זֶה”. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּתוֹכוֹ רָאָה אֶת אַלְאַסְעָד כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְרֹאשׁוֹ מֻנָּח בִּזְרוֹעוֹ. הִתְבּוֹנֵן בְּפָנָיו וְהִכִּירוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם חַי אַתָּה עֲדַיִן?” נְטָלוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ וְהָיְתָה לוֹ בְבֵיתוֹ דְיוֹטָה מִתַּחַת לָאָרֶץ מְזֻמֶּנֶת לְעַנּוֹת בָּהּ אֶת הַמֻּסְלִמִים. וְהָיְתָה לוֹ בַת, בֻּסְתָּאן שְׁמָהּ. שָׂם בְּרַגְלֵי אַלְאַסְעָד כְּבָלִים כְּבֵדִים, וְהוֹרִידוֹ לְאוֹתָהּ דְיוֹטָה, וְהִפְקִיד אֶת בִתּוֹ עָלָיו לְעַנּוֹתוֹ לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁיָּמוּת. יָרְדָה בִתּוֹ בֻּסְתָּאן לְהַכּוֹתוֹ וּמָצְאָה אוֹתוֹ בָחוּר, טִבְעוֹ נָאֶה וּמַרְאֵהוּ עָרֵב, גַּבּוֹתָיו מְקֻמָּרוֹת וְגַלְגַּלֵּי עֵינָיו כְּחֻלִּים. נָפְלָה אַהֲבָתוֹ בְלִבָּהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לָהּ: “שְׁמִי אַלְאַסְעָד”. אָמְרָה לוֹ: “תְּאֻשַּׁר אַתָּה³⁶ וִיאֻשְּׁרוּ יָמֶיךָ. אֵין אַתָּה רָאוּי לְעִנּוּיִים. וּכְבָר יָדַעְתִּי שֶׁעָשׁוּק אַתָּה”. הָיְתָה מְנַחַמְתּוֹ בִּדְבָרִים וּפִתְּחָה כְבָלָיו. אַחַר-כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל דְּבַר דַּת הָאִסְלָאם, וְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁזוֹהִי הַדָּת הָאֲמִתִּית וְהַנְּכוֹחָה וְשֶׁאֲדוֹנֵינוּ מֻחַמָּד הוּא אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַמַּזְהִירִים וְהָאוֹתוֹת הַבְּרוּרִים, וְשֶׁהָאֵשׁ מַזִּיקָה וְאֵינָה מוֹעִילָהּ. וְהוֹרָה אוֹתָהּ יְסוֹדוֹת הָאִסְלַאם וְצִיְּתָה לוֹ. וְנִכְנְסָה אַהֲבַת הָאֱמוּנָה בְּלִבָּהּ, וְנָטַע אֱלֹהִים אַהֲבָה לְאַלְאַסְעָד בְּקִרְבָּהּ, וְאָמְרָה אֶת שְׁנֵי מַאַמְרֵי הָעֵדוּת³⁷, וְנֶעֶשְׂתָה מֵאַנְשֵׁי הָאשֶׁר. הָיְתָה מַאֲכִילָה אוֹתוֹ וּמַשְׁקָתוֹ וּמְשׂוֹחַחַת אִתּוֹ, וּמִתְפַּלְּלִים הִיא וָהוּא. הָיְתָה עוֹשָׂה לוֹ מְרָקִים מִתַּרְנְגֹלֶת, עַד שֶׁנִּתְחַזֵּק וּפָסְקוּ מַה שֶׁהָיוּ בוֹ מִן הַמַּחֲלוֹת, וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה מִן הַבְּרִיאוּת. פַּעַם יָצְאָה בַּת בַהְרָאם הָאַמְגּוּשִׁי מֵאֵצֶל אַלְאַסְעָד, וְעָמְדָה לְיַד הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה כָּרוֹז מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “כָּל מִי שֶׁאֶצְלוֹ בָּחוּר נָאֶה, כָּזֶה וְכָזֶה תָאֳרוֹ, וְיָבִיא אוֹתוֹ, הֲרֵי לוֹ כָל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַמָּמוֹן. וּמִי שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ וְכִחֵד בּוֹ, יִתָּלֶה עַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ, וּרְכוּשׁוֹ יִהְיֶה לָבַז וְדָמוֹ מֻתָּר”. וּכְבָר סִפֵּר לָהּ אַלְאַסְעָד קֹדֶם לְכֵן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָּךְ, הֵבִינָה שֶׁהוּא הוּא הַמְבֻקָּשׁ. נִכְנְסָה אֵלָיו וְהוֹדִיעָה לוֹ הַדָּבָר. יָצָא וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲצַר הַמִּשְׁנֶה, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמִּשְׁנֶה, אָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, הֲרֵי מִשְׁנֶה זֶה אָחִי אַלְאַמְגָ’ד הוּא”. עָלָה וְעָלְתָה הַנַּעֲרָה אַחֲרָיו אֶל הָאַרְמוֹן, וְרָאָה אֶת אָחִיו אַלְאַמְגָ’ד, וְנָפַל עַל צָוָּארָיו. הִכִּירוֹ אַלְאַמְגָ’ד וְנָפַל עַל צָוָּארָיו וְהִתְחַבְּקוּ, כְּשֶׁהַמַּמְלוּכִּים עוֹמְדִים סְבִיבוֹתֵיהֶם. הִתְעַלְּפוּ אַלְאַסְעָד וְאַלְאַמְגָ’ד שָׁעָה אַחַת. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ מֵהִתְעַלְּפוּתָם לָקַח אוֹתוֹ אַלְאַמְגָ’ד וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ, וְצִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לָבֹז אֶת בֵּית בַּהְרָאם. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשִׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַמָאתַיִם וּשְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֻּׂלְטָאן צִוָּה שֶׁאַלְאַמְגָ’ד יָבֹז אֶת בֵּית בַּהְרָאם וְשֶׁאוֹתוֹ יִתְלוּ. שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה פְּלֻגָּה לְשֵׁם זֶה. פָּנוּ וְהָלְכוּ אֶל בֵּית בַּהְרָאם, וּבָזְזוּ וְהֵבִיאוּ אֶת בִּתּוֹ אֶל הַמִּשְׁנֶה. חָלַק לָהּ כָּבוֹד, וְסִפֵּר לְאָחִיו אַלְאַסְעָד כָּל מַה שֶׁקָּרָה לוֹ מִן הָעִנּוּיִים, וּמַה שֶׁעָשְׂתָה עִמּוֹ בַּת בַּהְרָאם מִן הַטּוֹבָה, וְהוֹסִיף אַלְאַמְגָ’ד לְכַבְּדָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. סִפֵּר לוֹ אַלְאַמְגָ’ד לְאַלְאַסְעָד כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַנַּעֲרָה, וְכֵיצַד יָצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַתְּלִיָּה וְנַעֲשָׂה לְמִשְׁנֶה. הָיָה מְתַנֶּה אִישׁ בְּאָזְנֵי אָחִיו מַה שֶּׁסָּבַל בִּגְלַל פֵּרוּד אָחִיו. אַחַר-כָּךְ הֵבִיא הַשֻּׂלְטָאן אֶת הָאַמְגּוּשִׁי לְפָנָיו וְצִוָּה לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ. אָמַר בַּהְרָאם: “מֶלֶךְ אַדִּיר, כְּלוּם גָּמַרְתָּ אֹמֶר לְהָרְגֵנִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר בַּהְרָאם: “הַמְתֵּן לִי, הַמֶּלֶךְ, קְצָת”. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ, וִּבִטֵּא אֶת הָעֵדוּת וְקִבֵּל אֶת דַּת הָאִסְלָאם בְּחָסוּת הַשֻּׂלְטָאן. שָׂמְחוּ עַל קַבְּלוֹ אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אַחַר-כָּך סִפְּרוּ לוֹ אַלְאַמְגָ’ד וְאַלְאַסְעָד כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם. אָמַר לָהֶם: “אֲדוֹנַי הַנִּכְבָּדִים, הִצְטַיְּדוּ לְמַסָּע וַאֲנִי נוֹסֵעַ עִמָּכֶם”. שָׂמְחוּ בְכָךְ וּבָזֶה שֶׁקִּבֵּל אֶת דַּת הָאִסְלָאם, וּבָכוּ בְכִי רָב. אָמַר לָהֶם בַּהְרָאם: “אֲדוֹנַי, אַל תִּבְכּוּ, שֶׁכֵּן דַּרְכְּכֶם מוֹבִילָה לְהִפָּגֵשׁ עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְגְּשׁוּ נִעְמָה וְנֻעְם”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְנִעְמָה וְנֻעְם?” אָמַר לָהֶם: