שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בִזְמַן קָדוּם, בִּימֵי כַלִיפוּתוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד, אָדָם סוֹחֵר שֶׁהָיָה לוֹ בֵן, אַבּוּ־אלְחַסַן עַלִי בֶּן טָאהִר שְׁמוֹ. וְהָיָה רַב הַהוֹן וְהַנְּכָסִים, יְפֵה הַתּוֹאַר וְחָבִיב עַל כָּל הָרוֹאִים. וְהָיָה נִכְנָס לַחֲצַר הַכַּלִיפוּת מִבְּלִי לִטֹּל רְשׁוּת, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבוֹת אוֹתוֹ כָל פִּילַגְשֵׁי הַכַלִיף וְאַמְהוֹתָיו. וְהָיָה מֵרֵעֶה לַמֶּלֶךְ, נוֹשֵׂא לְפָנָיו קוֹלוֹ בְשִׁירִים וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים בְּעִנְיָנִים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים. וְעִם כָּל זֹאת הָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּשׁוּק הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה יוֹשֵׁב לְיַד חֲנוּתוֹ עֶלֶם מִבְּנֵי מַלְכֵי פָרַס עַלִי בֶן בַּכָּאר שְׁמוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ עֶלֶם קוֹמָתוֹ נָאָה וּמַרְאֵהוּ נָעִים. שָׁלֵם בְּצוּרָתוֹ וּלְחָיָיו שׁוֹשַנִּים, גַּבּוֹתָיו כַּקְּשָׁתוֹת הַנְּטוּיוֹת, וְדִבּוּרוֹ מִתּוֹךְ שִׁנָּיו הַמְצַחֲקוֹת. וְהָיָה אוֹהֵב עַלִּיזוּת וְרַחֲבוּת־הַלֵּב. אֵרַע פַּעַם, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים מְשׂוֹחֲחִים וּמְצַחֲקִים, שֶׁרָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת דּוֹמוֹת לַיָּרֵחַ, וְכָל אַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן, וְגִזְרָתָן נָאוֹת וְקוֹמָתָן, וּבֵינֵיהֶן עַלְמָה רוֹכֶבֶת עַל פִּרְדָּה עִם אֻכָּף רָקוּם כֶּסֶף וּמִשְׁוְרוֹת זָהָב, וְעָלֶיהָ גְלִימָה דַקָּה, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרַת מֶשִּׁי רְקוּמָה זָהָב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

עוֹרָהּ כְּמֶשִׁי וְלָהּ מִדְבָּר

רַךְ הַמַּבָּע, לֹא פִּטְפּוּט וְלֹא קָצָר.

וְעֵינַיִם אָמַר אֱלֹהִים: “הֲוֶינָה”, וַתִּהְיֶינָה.

וַאֲשֶׁר יַעַשׂ יַיִן בַּלְּבָבוֹת תַּעֲשֶׂינָה.

הוֹי לְאַהֲבָתָהּ כִּסּוּפַי כָּל לַיְלָה יָסָפָה,

אַךְ מְזוֹר הַיָּמִים מוֹעֲדֵךְ לְהִתְאַסָּפָה.

כְּשֶׁהִגִּיעָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַּן, יָרְדָה מֵעַל הַפִּרְדָּה וְיָשְׁבָה לְיַד חֲנוּתוֹ וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי בֶן בַּכָּאר, נִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ וּבִקֵּשׁ לָקוּם. אָמְרָה לוֹ: “שֵׁב בִּמְקוֹמְךָ. כֵּיצַד זֶה תֵלֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בָאנוּ? אֵין זֶה מִן הַנָּכוֹן”. אָמַר לָהּ: "חֵי אֱלֹהִים, בּוֹרֵחַ אֲנִי מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הִיא הַשֶּׁמֶשׁ מְרוֹמִים תִּשְׁכֹּן,

נַחֵם אֵפוֹא לִבְּךָ נֶחָמָה תִּכּוֹן.

הֵן לֹא תוּכַל עֲלוֹת אֵלֶיהָ לְעוֹלָם,

וְלֹא הִיא לָרֶדֶת בַּאֲשֶׁר אַתָּה שָׁם.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה חִיְּכָה וְאָמְרָה לְאַבּוּ־אלְחַסַּן: “מַה שֵׁם בָּחוּר זֶה, וּמֵהֵיכָן הוּא?” אָמַר לָהּ: “זֶהוּ עַלִי בֶּן בַּכָּאר בֶּן מֶלֶךְ פָּרַס, וְהַזָּר יֵשׁ לְכַבְּדוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “כְּשֶׁתָּבוֹא אֶצְלְךָ שִׁפְחָתִי, הָבֵא אוֹתוֹ אֶצְלִי”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַּן: “עַל רֹאשִׁי”. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן בַּכָּאר, הִנֵּה נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יֹּאמַר וּמַה יְּדַבֵּר. אַחֲרֵי שָׁעָה בָאָה הַשִּׁפְחָה אֶל אַבּוּ אלְחַסַּן וְאָמְרָה לוֹ: “גְבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ וְאֶת בֶּן לִוְיָתְךָ”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַּן מִמְּקוֹמוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד. הִכְנִיסָה אוֹתָם לְתָא בְתוֹךְ הַהַרְמוֹן וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָם בּוֹ. יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ שָׁעָה קַלָּה. אַחַר־כָּךְ עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת לִפְנֵיהֶם וְאָכְלוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאָה לָהֶם אֶת הַמַּשְׁקָה וְשָׁתוּ. צִוְּתָה עֲלֵיהֶם לָקוּם וְקָמוּ אִתָּהּ. הִכְנִיסָה אוֹתָם לְתוֹךְ תָּא אַחֵר מְקֹרֶה עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים. וְהוּא מֻצָּע בְּכָל מִינֵי מַצָּעִים מְקֻשָּׁטִים בַּיָּפִים שֶׁבַּקִּשּׁוּטִים, כְּאִלּוּ הָיָה מֵחַדְרֵי גַן־עֵדֶן. הִשְׁתָּאוּ מִמַּה שֶּׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם מִכָּל כְּלִי יָקָר. וּבְעוֹד הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּנִפְלָאוֹת אֵלֶּה, קָרְבוּ וּבָאוּ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת, טוֹפְפוֹת בְּלֶכְתָּן לְהַפְלִיא, כְּאִלּוּ הָיוּ לְבָנוֹת מַפְתִּיעוֹת בְּמַרְאָן וְטוֹרְפוֹת אֶת הַדַּעַת, וְעָמְדוּ בְַּמֲעָרָכה כְּאִלּוּ הֵן שְׁחוֹרוֹת־הָעַיִן שֶׁבְּגַן־עֵדֶן. בָּאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת אֲחֵרוֹת וּבִידֵיהֶן נְבָלִים וּכְלֵי־נְגִינָה וָזֶמֶר. נָתְנוּ לָהֶם שָׁלוֹם, וְהִתְחִילוּ פּוֹרְטוֹת עַל הַנְּבָלִים וְנוֹתְנוֹת קוֹלָן בְּשִׁיר, וְהָיוּ כֻּלָּן עַד כְּדֵי לְהָבִיא לִידֵי נִסָּיוֹן אֲפִלּוּ אֶת עוֹבְדֵי־הָאֱלֹהִים. בָּאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ וּבְנוֹת גִּיל אֶחָד כֻּלָּן, עֵינֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת וּלְחָיֵיהֶן וְרֻדּוֹת, גַּבּוֹת עֵינֵיהֶן נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת וְעֵינֵיהֶן אֲחוּזוֹת תְּנוּמָה, מַסָּה לְעוֹבְדֵי־אֱלֹהִים וְנַחַת־רוּחַ לָרוֹאִים, וַעֲלֵיהֶן צִבְעוֹנִין מִמִּינֵי הַמֶּשִׁי, הַמְבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת. עָמְדוּ לְיַד דֶּלֶת, וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת יָפוֹת מֵהֶן וַעֲלֵיהֶן לְבוּשֵׁי פְּאֵר, וְעָמְדוּ אַף הֵן לְיַד הַדֶּלֶת. אַחַר־כָּךְ יָצְאוּ מִן הַפֶּתַח עֶשְׂרִים נְעָרוֹת, וּבְתוֹכָן נַעֲרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר שְׁמָהּ, דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא יָרֵחַ בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְהִיא מִתְנוֹדֶדֶת בְּשֶׁפַע שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ תְּכֵלֶת וּגְלִימַת מֶשִׁי בְּרִקְמוֹת זָהָב, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת כָּל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת. לֹא פָּסְקָה מִטְּפֹף וּגְרוֹנָהּ נָטוּי עַד שֶׁיָּשְׁבָה עַל הָעֶרֶשׂ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי בֶן בַּכָּאר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן זֹאת הִיא רֵאשִׁית מַחֲלָתִי

וּכְאֵבִי הַמְמֻשָּׁךְ וְאֹרֶךְ אַהֲבָתִי,

עִמָּהּ אֶרְאֶה נַפְשִׁי נִתָּכָה

מִלַּהַט חִשְׁקִי בָהּ, וְעַצְמִי נֶחְרָכָה.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר לְאַבּוּ אלְחַסַן: “לוּ הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה, הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עִנְיָנִים אֵלּוּ לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְכָאן, שֶׁאָכִין נֶפְשִׁי שֶׁתּוּכַל שְׂאֵת מַה שֶּׁיִּמְצָא אוֹתָהּ”. בָּכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְאוֹנֵן. אָמַר לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן: “אָחִי, לֹא דָרַשְׁתִּי לְךָ אֶלָּא טוֹב. וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁאִם אוֹדִיעַ אוֹתְךָ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִים, שֶׁיְּעַכְּבוּ אוֹתְךָ מִלִּפְגּשׁ אוֹתָהּ, וְיַעַמְדוּ לְחַיִץ בֵּינְךָ וּבֵין הַהִתְחַבְּרוּת אֵלֶיהָ. וְאוּלָם תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְתֵרָגַע רוּחֲךָ, שֶׁהִיא לְאָשְׁרְךָ כַּוָּנָתָהּ, וְחֶפְצָה הוּא לִדְבַּק בְּךָ”. אָמַר עַלִי בֶן בַּכָּאר: “מַה שְּׁמָהּ שֶׁל עַלְמָה זוֹ?”, אָמַר לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן: שַׁמְס אַלנַּהָאר שְׁמָהּ, וְהִיא אַחַת אַמְהוֹת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד, וּמָקוֹם זֶה אַרְמוֹן הַכַּלִיפוּת הוּא". יָשְׁבָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְהִסְתַּכְּלָה בְּיָפְיָפוּתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְהוּא מִסְתַּכֵּל בְּיָפְיָהּ, וְנִתְלַקְּחָה בְּקִרְבָּם אַהֲבָתָם זֶה לְזוֹ. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת, שֶׁתֵּשֵׁב כָּל אַחַת מֵהֶן בִּמְקוֹמָהּ עַל עֶרֶשׂ, וְיָשְׁבָה כָּל אַחַת וְאַחַת מוּל חַלּוֹן, צִוְּתָה אוֹתָן לָשִׁיר. נָטְלָה אַחַת מֵהֶן אֶת הַנֵּבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הַחְזֵר הַשְּׁלִיחוּת פַּעַם שְׁנִיָּה

וְקַח עִמְּךָ הַתְּשׁוּבָה גְלוּיָה:

לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ כָּל יְפִי

אֶעֱמֹד אֶתְאוֹנֵן עַל מַצָּבִי

אֲדוֹנִי, לִבִּי יַקִּיר,

וְחַיַּי רַבֵּי־הַמְּחִיר.

הַטֵּה חַסְדְּךָ וְנַשְּׁקֵנִי

מַתָּת, אוֹ בְּמִלְוֶה הַלְוֵנִי,

וְאָשִׁיב בְּעֵינוֹ בְּלִי חֶסְרוֹן,

וְנַפְשְׁךָ תָּפִיק רָצוֹן.

הוֹי הַמַּלְבִּישֵׁנִי לְבוּשׁ לֵאוּת,

יִנְעַם לְךָ לְבוּשׁ הַבְּרִיאוּת.

רָטַט עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִגִּיל וְאָמַר לָהּ: “הוֹסִיפִי לִי מֵעֵין שִׁיר זֶה”. הֵנִיעָה אֶת הַמֵּיתָרִים וְנָשְׂאָה

קוֹלָהּ בְּשִׁיר זֶה:

מֵרֹב רִחוּקְךָ, חֲבִיבִי,

קָרָאתָ לְאֹרֶךְ בֶּכִי עַפְעַפִּי,

הוֹי, אשֶׁר עֵינִי וְתוֹחַלְתִּי

וְתַכְלִית מַטְּרָתִי וְדָתִי,

רַחֵם אֶת אֲשֶׁר עֵינוֹ, הֶעָלוּב,

טוֹבַעַת בְּדִמְעַת הַמְּבוּכָה, עָצוּב.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לְנַעֲרָה זוּלָתָהּ: “שְׂאִי קוֹלֵךְ בְּשִׁיר”. הִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

שְׁכוּרָה מִמַּבָּטוֹ וְלֹא מִיַּיִן,

וְטָפְפוֹ בְגָאוֹן הֵנִיד שְׁנָתִי מִן הָעַיִן,

לֹא יַיִן, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים הֲמִקּוּנִי,

וְלֹא שֵׁכָר, גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ שִׁתְּקוּנִי,

כִּלְּתָה כֹּחִי רַקָּתוֹ עֲטוּרָה תַּלְתַּלָּיו,

וְהִתְעָה שִׂכְלִי הֶעָטוּף תּוֹךְ בִּגְדוֹתָיו.

כְּשֶׁשָּמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת זֶמֶר הַנַּעֲרָה, נֶאֶנְחָה וְהִפְלִיא אוֹתָהּ שִׁירָהּ. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה עַל נַעֲרָה אַחֶרֶת שֶׁתְּזַמֵּר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

פָּנִים מְאִירוֹת מְאוֹר הַשָּׁמַיִם,

עֲלוּמִים יַזְהִירוּ מַעְיָן צְלוּל מַיִם,

רָשְׁמָה כִּשּׁוּת שְׁתֵּי לְחָיָיו בְּאוֹתִיּוֹת,

פֵּשֶׁר דְּבַר אַהֲבָה בְּקִפּוּלֵיהֶן רְצוּפוֹת,

הִכְרִיז עָלָיו הַיֹּפִי: עֵת פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ

יָדַעְתִּי, תַּרְשִׁים זֶה הִתְוָה אֵל תַּבְנִיתוֹ.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר לְנַעֲרָה קְרוֹבָה אֵלָיו: “שְׂאִי קוֹלֵךְ בְּשִׁיר, אַתְּ הַנַּעֲרָה”. נָטְלָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים הָעוּד וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מְצֻמְצָם הוּא זְמַן הַהִתְאַחְדוּת

אַחֲרֵי הַהִתְעַקְּשׁוּת וְהַסָּרְבָנוּת,

עַד כַּמָּה תְכַלֶּה הַהִתְרַחֲקוּת?

לֹא כָזֹאת אַנְשֵׁי־נְדִיבוּת.

נַצְּלוּ אֵפוֹא אשֶׁר הַהִזְדַּמְנוּת

בְּמַנְעַמֵּי שְׁעוֹת הַהִתְחַבְּרוּת.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, נֶאֱנַח עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּפָרַץ בִּדְמָעוֹת פְּלָגִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח וּמִתְלוֹנֵן, שָׂרְפוּ אוֹתָהּ הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים, וְכִלָּה אוֹתָהּ אָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ וְעֶרְגָּתָהּ הַלּוֹהֶטֶת. קָמָה מֵעַל הָעֶרֶשׂ וּבָאָה אֶל דֶּלֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר. וְקָם עַלִי בֶּן בַּכָּאר לִקְרָאתָהּ. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם מִתְעַלְּפִים בְּפֶתַח הַתָּא. חָשׁוּ הַנְּעָרוֹת אֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אוֹתָם וְהִכְנִיסוּם לְתוֹךְ הַתָּא, וְהִזְלִיפוּ עֲלֵיהֶם מֵי־וְרָדִים. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ, לֹא מָצְאוּ אֶת אַבּוּ אלְחַסַן, שֶׁכְּבָר הִסְתַּתֵּר בְּקָצֶה שֶׁל עֶרֶשׂ. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן הֵיכָן הוּא?”. נִגְלָה מִקְּצֵה הָעֶרֶשׂ. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה: " שׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת הַיְכֹלֶת לִגְמֹל לְךָ טוֹב, בַּעַל הַטּוֹבָה". אַחַר־כָּךְ נִגְּשָׁה אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא הִגְדִּילָה הָאַהֲבָה לַעֲשׂוֹת בְּךָ עַד לַקָּצֶה, עַד שֶׁעָשְׂתָה בִּי כִּפְלַיִם. וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ כֹּחֵנוּ בְּזֶה שֶׁמָּצָא אוֹתָנוּ”. אָמַר לָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “גְּבִרְתִּי, חַי אֱלֹהִים, אִחוּדִי עִמָּךְ אֵינוֹ מַנִּיחַ עֲדַיִן אֶת דַּעְתִּי, וְאֵינוֹ מְכַבֶּה אֶת לַהֲבַת תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ. וְאֵין מַעֲבִיר מַה שֶּׁהִשְׁתַּלֵּט מֵאַהֲבָתֵךְ עַל לִבִּי אֶלָּא יְצִיאַת נִשְׁמָתִי”. בָּכָה וְיָרְדָה דִמְעָתוֹ עַל לֶחְיוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה מָטָר. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר בּוֹכֶה, בָּכְתָה לְבִכְיוֹ. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “חַי אֱלֹהִים, תָּמֵהַּ אֲנִי עַל עִנְיַנְכֶם שְׁנֵיכֶם וְנָבוֹךְ אֲנִי בִּגְלַלְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּצַּבְכֶם פֶּלֶא וְעִנְיַנְכֶם מוּזָר. אִם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְאֻחָדִים אַתֶּם בּוֹכִים כָּךְ, אֵיךְ יִהְיֶה הַמַּצָּב אַחֲרֵי הִפָּרֶדְכֶם?”. הוֹסִיף וְאָמַר: “אֵין זוֹ שְׁעַת אֵבֶל וּבְכִי, אֶלָּא שְׁעַת שִׂמְחָה וְרַחֲבוּת־הַלֵּב”. רָמְזָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לְנַעֲרָה, וְיָצְאָה וְחָזְרָה וְעִמָּהּ נְעָרוֹת הַמְשָׁרְתוֹת בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ נוֹשְׂאוֹת שֻׁלְחָן, קַעֲרוֹתָיו כֶּסֶף וּבְתוֹכָן כָּל מִינֵי מַאֲכָל. שָׂמוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵיהֶם, וְהָיְתָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אוֹכֶלֶת וּמַאֲכִילָה אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, עַד שֶׁאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם. אַחַר־כָּךְ הוּסַר הַשֻּׁלְחָן, וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאוּ אֲלֵיהֶם הַנְּעָרוֹת מִינֵי כְּלֵי קְטֹרֶת וּבָהֶם לְבוֹנָה וַאֲהָלִים, וְהֵבִיאוּ קַנְקַנִּים עִם מֵי וְרָדִים, וְהִתְקַטְּרוּ וְהִתְבַּשְּׂמוּ בָהֶם. הִגִּישׁוּ לָהֶם סְפָלִים שֶׁל זָהָב מְפֻתָּחִים פִּתּוּחִים, וּבָהֶם מִינֵי מַשְׁקֶה וּפְרִי וּמִינֵי מְתִיקָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה לָהֶם וְהָעַיִן מִתְעַנֶּגֶת עֲלֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לָהֶם קְעָרָה שֶׁל אֶבֶן־חֵן אֲדֻמָּה מְלֵאָה יַיִן. בָּחֲרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר עֶשֶׂר נְעָרוֹת מִנַּעֲרוֹת חֲצַר הַמַּלְכוּת, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן לְשָׁרְתָם וְעֶשֶׂר נְעָרוֹת מִן הַמְזַמְּרוֹת, וּפִטְּרָה אֶת יֶתֶר הַנְּעָרוֹת לִמְעוֹנוֹתֵיהֶן, וְצִוְּתָה עַל אֲחָדוֹת מִן הַנִּמְצָאוֹת מִן הַנְּעָרוֹת לִפְרֹט עַל כְּלֵי מֵיתָרִים הָעוּד, וְעָשׂוּ כְמִצְוָתָהּ, וְנָשְׂאָה אַחַת מֵהֶן קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

נַפְשִׁי לַאֲשֶׁר מְחַיֵּךְ הֵשִׁיב שָׁלוֹם לְבִרְכָתִי,

וַיְחַדֵּשׁ אַחֲרֵי יֵאוּשׁ לְאִחוּד תִּקְוָתִי.

כְּבָר גִּלּוּ, אֶת אֲשֶׁר צָפַנְתִּי בְּחֻבִּי, יָדַי,

וַיַּרְאוּ לַמְחָרְפִים אֶת אֲשֶׁר בֵּין צְלָעַי.

וְדִמְעַת עֵינִי עָמְדָה לְחַיִץ בֵּינוֹ וּבֵינִי

כְּאִלּוּ תֶאֶהֱבֶנּוּ עִמִּי דִמְעַת עֵינִי.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וּמִלְּאָה אֶת הַכּוֹס מַשְׁקֶה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. אַחַר־כָּךְ מִלְּאָה אוֹתָהּ וְהוֹשִׁיטָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁמְס אַלנַּהָאר מִלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְהוֹשִׁיטָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה נַעֲרָה שֶׁתְּזַמֵּר, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דָּמְתָה דִמְעָתִי בְּרִדְתָּהּ לְיֵינִי

וְכָזֶה אֲשֶׁר בַּכּוֹס תִּשְׁפֹּךְ עֵינִי,

חַי אֱלֹהִים, לֹא אֵדַע אִם עַפְעַפַּי הֵן

אֲשֶׁר הִזִּילוּ הַיַּיִן וְאִם דִּמְעוֹתַי אֶשְׁתֵּן.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ שָׁתָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת כּוֹסוֹ וְהֶחֱזִיר אוֹתָהּ לְשַׁמְס אַלנַּהָאר. מִלּאְהָ אוֹתָהּ וְהוֹשִׁיטָה לְאַבּוּ־אַלחַסַן, וְשָׁתָה. אַחַר־כָּךְ לָקְחָה אֶת הַנֵּבֶל וְאָמְרָה: “לֹא תְּזַמֵּר עַל כּוֹסִי זוּלָתִי אָנִי”. הִדְּקָה אֶת הַמֵּיתָרִים וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁירִים אֵלֶּה:

הַמּוּזָר בַּדֶּמַע עַל לְחָיָיו תִּרְעַד,

תְּשׁוּקָה אוֹ אֵשׁ חֵשֶׁק בְּלִבּוֹ תּוּקַד.

יֵבְךְּ עִם קִרְבָתָם, מֵרִחוּקָם מְפַחֵד,

וְאִם קָרְבוּ וְאִם רָחָקוּ הַדֶּמַע יֵרֵד.

וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַמַּשְׁקֶה, אֶהְיֶה כַּפָּרָתֶךָ,

הוֹד עָטְךָ מִקָּדְקָדְךָ עַד רַגְלֶיךָ,

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבֵּין יָדֶיךָ,

וּמִפִּיךָ כִּימָה, וְיָרֵחַ מִצְּלָעֶיךָ.

לֹא אֶכּוֹן אִם עֲזָבוּנִי גְבִיעֶיךָ

אֲשֶׁר יָסֹבּוּ מִבָּבוֹת עֵינֶיךָ,

הֲלֹא פֶלֶא כִּי סַהַר הִנֶּךָ,

מָלֵא, וְזֹהַר אָבַד מִאוֹהֲבֶיךָ?

תָּסוּר וְתִקְרַב כְּפִי חֶפְצֶךָ,

הֲכָאֵל מֵמִית וּמְחַיֶּה הִנֶּךָ?

אֵל בָּרָא אֶת הַיֹּפִי בְּתַבְנִיתֶךָ,

וְרוּחַ זֶפִיר יִסֹּב מִיצִירֶיךָ.

לֹא אָדָם יְצִיר אֲדָמָה תְּכוּנָתֶךָ,

אַתָּה מַלְאָךְ הוֹרִידְךָ יוֹצְרֶךָ.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאַבּוּ־אלְחַסַן וְהַנִּמְצָאִים אֶת שִׁירָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר, כִּמְעַט יָצְאוּ מִכְּלֵיהֶם מֵרֶטֶט גִּיל וְשִׂחֲקוּ וְצָחֲקוּ. וַעֲדַיִן הֵם בְּמַצָּב זֶה, וְהִנֵּה נַעֲרָה בָּאָה, וְהִיא רוֹעֶדֶת מִפַּחַד, וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר הִגִּיעַ לְכָאן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וַהֲרֵי הֵם לְיַד הַדֶּלֶת, וְעִמָּם עַפִיף וּמַסְרוּר וְזוּלָתָם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, מֵתוּ כִמְעַט מִפַּחַד. צָחֲקָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְאָמְרָה: “אַל תִּפְחֲדוּ”. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לַנַּעֲרָה: “הָשִׁיבִי לָהֶם תְּשׁוּבָה בְּמִדַּת הַזְּמַן הַדָּרוּשׁ לָנוּ שֶׁנַּעֲבֹר מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לִנְעֹל אֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר עַל הָעַמּוּדִים, וּלְשַׁלְשֵׁל אֶת וִילוֹנוֹתָיו עַל דַּלְתוֹתָיו, וְהֵם בְּתוֹכוֹ. נַעֲלָה גַם אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם, וְיָצְאָה אֶל הַגַּן וְיָשְׁבָה עַל עַרְשָׂהּ, וְצִוְּתָה עַל נַעֲרָה לְעַשּׂוֹת אֶת רַגְלֶיהָ, וְצִוְּתָה אֶת יֶתֶר הַנְּעָרוֹת לָלֶכֶת לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן, וְצִוְּתָה אֶת הַנַּעֲרָה לַעֲזֹב אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה שֶׁיִּכָּנֵס הַכַּלִיף. נִכְנְסוּ מַסְרוּר וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, וְהָיוּ עֶשְׂרִים, וּבִידֵיהֶם הַחֲרָבוֹת, וְנָתְנוּ שָׁלוֹם לְשַׁמְס אַלנַּהָאר. אָמְרָה לָהֶם: “לְשֵׁם מַה בָּאתֶם?” אָמְרוּ לָהּ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְשַׁגֵּר לָךְ שָׁלוֹם, וְּמִתְגַּעְגֵּעַ לְמַרְאַיִךְ, וּמוֹדִיעֵךְ שֶׁשִּׂמְחָה עִמּוֹ הַיּוֹם וְאשֶׁר רַב, וְחָפֵץ שֶׁתְּהֵא נְעִילַת הַשִּׂמְחָה בְּהִמָּצְאֵךְ אֶצְלוֹ בְּשָׁעָה זוֹ. הַאִם תָּבוֹאִי אֵפוֹא אַתְּ אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁיָּבוֹא הוּא אֶצְלֵךְ?”. קָמָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ וְאָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וַאֲמַלֵּא אֶת פְּקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַסּוֹכְנוֹת אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְהַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ. הוֹדִיעָה לָהֶם שֶׁהִיא נִגֶּשֶׁת לְמַלֵּא פְּקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהָיָה הַמָּקוֹם שָׁלֵם בְּכָל פְּרָטָיו, וְעִם זֶה צִוְּתָה עַל הַסָּרִיסִים לֵאמֹר: “לְכוּ אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁאֲנִי מְצַפָּה לוֹ אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, עַד שֶׁאֲסַדֵּר לוֹ אֶת הַמָּקוֹם בַּמַּצָּעִים וּבַכֵּלִים”. הָלְכוּ הַסָּרִיסִים מְמַהֲרִים אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. הֵסִירָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת בִּגְדָהּ הָעֶלְיוֹן וְנִכְנְסָה אֶל אֲהוּבָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזָהּ וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ, בָּכָה בְּכִי קָשֶׁה וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, פֵּרוּד זֶה, תְּנִי לִי אֵפוֹא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיַּעֲמֹד לִי לְעֶזְרָה שֶׁלֹּא תִּכְלֶה נַפְשִׁי וְשֶׁלֹּא תֹּאבַד רוּחִי מִתְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ. וְאוּלָם שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֱלֹהִים, שֶׁיָּחֹן אוֹתִי אֹרֶךְ רוּחַ בְּצָרָה זוֹ שֶׁהֵבִיא עָלַי עַל־יְדֵי אַהֲבָתִי”. אָמְרָה לוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא תִּכְלֶה אֶלָּא אָנִי, שֶׁכֵּן אַתָּה תֵצֵא אֶל הַשּׁוּק וְתִפָּגֵשׁ בְּמִי שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ אוֹתְךָ וְתְהֵא נָצוּר, וְעֹז אַהֲבָתְךָ יְהֵא צָפוּן שָׁמוּר. וְאוּלָם אֲנִי, הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶפֹּל בְּאָסוֹן, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִבְטַחְתִּי לַכַּלִיף לְהִוָּעֵד עִמּוֹ. וְיָכֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁתִּצְמַח לִי מִזֶּה סַכָּנָה עֲצוּמָה בְּסִבַּת תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ וְחֶפְצִי בְּךָ וְהִתְאַהֲבִי בְּךָ וְצַעֲרִי עַל פֵּרוּדְךָ. בְּאֵיזוֹ לָשׁוֹן אָשִׁיר אֵפוֹא, וּבְאֵיזֶה לֵב אֶהְיֶה אֵצֶל הַכַּלִיף וּבְאֵיזֶה דִבּוּר אֲשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּבְאֵיזֶה מֶבָּט אַבִּיט אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה בּוֹ? וְאֵיכָה אֶהְיֶה בִמְסִבָּה שֶׁאֵין אַתָּה בָּהּ? וּבְאֵיזֶה טַעַם אֶשְׁתֶּה אֶת הַיַּיִן וְאֵין אַתָּה לְנֶגְדִּי?”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אַל תְּהִי נְבוֹכָה, יַחֲלִי וְאַל תַּסִּיחִי דַעְתֵּךְ מִלְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הַלַּיְלָה, וְאַל תַּרְאִי לוֹ זִלְזוּל”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָתָם, כְּשֶׁבָּאָה נַעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר בָּאוּ נַעֲרֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. הִתְנַשְּׂאָה וְעָמְדָה וְאָמְרָה לַנַּעֲרָה: “קְחִי אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאֶת בֶּן לְוָיָתוֹ וְהוֹשִׁיבִי אוֹתָם עַל הָאֶשְׁנָב לְמַעְלָה הַנִּשְׁקָף אֶל הַגַּן, וְהַנִּיחִי אוֹתָם שָׁם עַד הַחֲשֵׁכָה, אַחַר־כָּךְ בַּקְּשִׁי תַּחְבּוּלָה לִיצִיאָתָם”. לָקְחָה אוֹתָם הַנַּעֲרָה וְהֶעֶלְתָה אוֹתָם אֶל הָאֶשְׁנָב וְנַעֲלָה בַּעֲדָם אֶת הַדֶּלֶת וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בַּגָּן, וְהִנֵּה הַכַּלִיף בָּא וּלְפָנָיו מֵאָה מְשָׁרְתִים בְּעֵרֶךְ וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת, וּמִסָּבִיב לוֹ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן הַלְּבָנוֹת בַּשָּׁמַיִם, וַעֲלֵיהֶן הַמְפֹאָר בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ מִן הַמַּלְבּוּשׁ, וְעַל רֹאשָׁהּ שֶׁל כָּל אַחַת מֵהֶן נֵזֶר כָּלוּל בְּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַבְנֵי־חֵן שְׁקוּפוֹת בִּגְוָנִים מִגְּוָנִים שׁוֹנִים.

וּבְיַד כָּל אַחַת מֵהֶן נֵר־דּוֹנַג דּוֹלֵק, וְהַכַּלִיף מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, וְהֵן מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר, וּמַסְרוּר וְעַפִיף וְיַצִיף הוֹלְכִים לִפְנֵיהֶם, וְהוּא טוֹפֵף בֵּינֵיהֶם. קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לִקְרָאתוֹ וְכָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֶצְלָהּ מִן הַנְּעָרוֹת, וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּשַׁעַר הַגָּן, וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְלֹא פָּסְקוּ מֵהַלְּכוֹת לְעֻמָּתוֹ עַד שֶׁיָּשַׁב עַל הָעֶרֶשׂ, וְאֵלֶּה שֶׁבַּגָּן מִן הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים נִצָּבִים סְבִיבוֹ וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים וּכְלֵי־הַזֶּמֶר מַנְעִימִים זְמִירוֹת, עַד שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לְהִסְתַּלֵּק וְלָשֶׁבֶת עַל הָעֲרָשׂוֹת. יָשְׁבָה שַׁמְס אַלנַּהָאר עַל עֶרֶשׂ לְצַד עֶרֶשׂ הַכַּלִיף וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן וְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִסְתַּכְּלִים וְשׁוֹמְעִים, וְהַכַּלִיף אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָם שְׁנֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ הִתְחִיל הַכַּלִיף מְשַׂחֵק עִם שַׁמְס אַלנַּהָאר, וְצִוָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר. וּפְתָחוּהוּ וּפָתְחוּ לִרְוָחָה אֶת חַלּוֹנוֹתָיו וְהִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַמָּקוֹם בִּשְׁעַת הַחֲשֵׁכָה מֵאִיר כַּיּוֹם. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ הַסָּרִיסִים לְהַעֲבִיר לְשָׁם אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה. הָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן אוֹמֵר:" כִּכְלֵי מַשְׁקֶה אֵלֶּה וְכִשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה אֵלּוּ לֹא רָאִיתִי מִיָּמַי, וְאֵלֶּה הֵן מִמִּינֵי אַבְנֵי־הַחֵן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁמְעָן, וְנִדְמֶה לִי שֶׁבַּחֲלוֹם אֲנִי, וּכְבָר הֻפְתְּעָה דַעְתִּי וּפָעַם לְבָבִי בְּחָזְקָה". וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, הִנֵּה כְּשֶׁנִּפְרְדָה מִמֶּנּוּ שַׁמְס אַלנַּהָאר, נִשְׁאַר מוּטָל עַל הָאָרֶץ מֵעֹז הַחֵשֶׁק. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר הִתְחִיל מִסְתַּכֵּל לְכָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָם בְּנִמְצָא, וְאָמַר לְאַבּוּ־אלְחַסַן: “אָחִי, מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָנוּ הַכַּלִיף, וְיֵדַע עַל דְּבַר מַצָּבֵנוּ. וְהַיּוֹתֵר שֶׁאֲנִי מְפַחֵד הוּא עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן בַּאֲשֶׁר לִי, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי נַפְשִׁי בְּתוֹךְ הָאוֹבְדִים, וְאֵין סִבַּת מוֹתִי אֶלָּא הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה הָעַזָּה וְעָצְמַת הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַכִּסּוּפִים, נְיַחֵל לֵאלֹהִים שֶׁיַּצִּילֵנוּ מִזֶּה שֶׁנִּתְנַסֵּינוּ בּוֹ”. לֹא פָּסְקוּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאַבּוּ־אלְחַסַן מִלְּהִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב אֶל הַכַּלִּיף, וְאֶל מַה שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, עַד שֶׁהוּכְנָה הַמְּסִבָּה בִּשְׁלֵמוּת לִפְנֵי הַכַּלִיף, אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַכַּלִיף אֶל נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת וְאָמַר: “הָבִי מַה שֶּׁאִתָּךְ, גַּרָאם, מִן הַמַּרְטִיט לְשָׁמְעוֹ”. כִּוְּנָה אֶת כְּלִי־הַנְּגִינָה וּפָרְטָה עָלָיו וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאֵין כְּאֵב עַרְבִיָּה רָחֲקָה מִבְּנֵי־עַמָּהּ,

בְּגַעְגּוּעֶיהָ עַל כָּרֵי מִרְעֶה חִגָ’אז וַהֲדַסֶּיהָ שָׁמָּה,

בְּהִשְׁתַּעְשְׁעָה לְיַד בְּנֵי־אוֹרְחָה כִּסּוּפֶיהָ מַנְעִימִים,

עַל יַד אֵשׁ כֵּרָתָם, וְדִמְעוֹתֶיהָ בְּמַשְׁקֶיהָ צוֹנְנִים,

עָצוּם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּאֵבִי בְּאַהֲבָה אֶכְאַב,

אַךְ נִרְאֶה כִּי חֵטְא בָּאַהֲבָה אוֹתוֹ אֹהַב.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת מֵעַל הַכִּסֵּא שֶׁהָיְתָה עָלָיו, וְנִטְּלָה הַכָּרָתָהּ, קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְנָשְׂאוּ אוֹתָהּ. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִן הָאֶשְׁנָב, נָפַל מִתְעַלֵּף. אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: “אָכֵן מִשְׁפַּט הַצֶּדֶק חִלֵּק אֶת הַחֵשֶׁק הָעַז בֵּין שְׁנֵיכֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק”. וּבְעוֹד שְׁנֵי אֵלֶּה מְשׂוֹחֲחִים בָּאָה אֲלֵיהֶם הַנַּעֲרָה שֶׁהֶעֶלְתָה אוֹתָם אֶל הָאֶשְׁנָב וְאָמְרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן, קוּם אַתָּה וּבֶן־לְוָיָתְךָ, רְדוּ, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הָעוֹלָם צַר לָנוּ, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יִתְגַלֶּה עִנְיָנֵנוּ, אוֹ שֶׁלֹּא יִוָּדַע לַכַּלִיף דָּבָר עַל אוֹדוֹתֵיכֶם. קוּמוּ אֵפוֹא מִיָּד. שֶׁאִם לֹא כֵן נָמוּת”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “וְאֵיךְ יָקוּם עִמִּי עֶלֶם זֶה, כְּשֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָקוּם?”. הִתְחִילָה הַנַּעֲרָה מַזְלִיפָה מֵי־וְרָדִים עַל פָּנָיו עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר. נָשָׂא אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן הוּא וְהַנַּעֲרָה וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִן הָאֶשְׁנָב וְהָלְכוּ קְצָת. אַחַר־כָּךְ פָּתְחָה הַנַּעֲרָה דֶלֶת קְטַנָּה שֶׁל בַּרְזֶל וְהוֹצִיאָה אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן, אוֹתוֹ וְאֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, עַל אִצְטְבָא. אַחַר־כָּךְ הִכְּתָה בְכַפֶּיהָ, וּבָאָה סִירָה וּבָהּ אָדָם הַמֵּשִׁיט אוֹתָהּ. הֶעֶלְתָה הַנַּעֲרָה אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה, וְאָמְרָה לְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַסִּירָה: “הֶעֶלְהָ אוֹתָם לְאוֹתָה יַבָּשָׁה שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר”. וּכְשֶׁיָּרְדוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה וְעָזְבוּ אֶת הַגָּן, הִסְתַּכֵּל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בַּתָּא הַמְקֻמָּר וּבַגָּן וְנִפְרַד מֵהֶם בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

פָּרַשְׂתִּי לִפְרִידָה רָפָה כַפִּי,

וּשְׁנִיָּה עֲלֵי לֶהָבָה מִתַּחַת לְלִבִּי.

אַל נָא יְהִי זֶה קֵץ כָּל קֶשֶׁר בֵּינֵינוּ,

וְאַל תְּהִי צֵידָה זוֹ אַחֲרוֹנָה לְצֵידָתֵנוּ.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַמַּלָּח:" חוּשָׁה אִתָּם". הָיָה מֵשִׁיט בְּכֹחַ אֶת הַסִּירָה כְּדֵי לְמַהֵר, וְהַנַּעֲרָה אִתָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלָּח הֵשִׁיט אֶת הַסִּירָה בְּכֹחַ כְּדֵי לְמַהֵר, וְהַנַּעֲרָה אִתָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וְהִגִּיעוּ לַיַּבָּשָׁה. אַחַר־כָּךְ הִסְתַּלְּקָה הַנַּעֲרָה וְנִפְרְדָה מֵהֶם, כְּשֶׁעָלוּ לַיַּבָּשׁה, וְאָמְרָה לָהֶם: “הָיָה בְּכַוָּנָתִי לֹא לְהִפָּרֵד מִכֶּם, וְאוּלָם אֵינִי רַשָּׁאִית לָלֶכֶת אֶלָּא עַד לְמָקוֹם זֶה”. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה הַנַּעֲרָה, וְנִשְׁאַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מוּטָל לִפְנֵי אַבּוּ־אלְחַסַן וְלֹא יָכֹל לָקוּם, אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “מָקוֹם זֶה אֵינוֹ בָּטוּחַ. וְיֵשׁ לָנוּ לַחֲשֹׁשׁ לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִשָּׁמֵד בְּמָקוֹם זֶה בְּסִבַּת הַלִּסְטִים בְּנֵי הַבְּלִיַעַל”. קָם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהָלַךְ קְצָת, אַךְ לֹא יָכֹל לָלֶכֶת. וְהָיוּ לוֹ לְאַבּוּ־אלְחַסַן יְדִידִים בְּעֵבֶר זֶה. שָׂם פָּנָיו אֶל אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁהָיָה בּוֹטֵחַ בָּהֶם וְסוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם, וְדָפַק בְּדַלְתוֹ וְיָצָא אֵלָיו מַהֵר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם שְׁנֵיהֶם קִבְּלָם בִּבְרָכָה וְהִכְנִיס אוֹתָם לִמְעוֹנוֹ וְהוֹשִׁיב אוֹתָם וְשׂוֹחַח אִתָּם וְשָׁאַל אוֹתָם, הֵיכָן הָיוּ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “יָצָאנוּ בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁהָיִינוּ זְקוּקִים לְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן לְאָדָם שֶׁהָיָה לִי עִסְקֵי מָמוֹן עִמּוֹ, וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ בְּמָמוֹנִי. יָצָאתִי הַלַּיְלָה וְשַׂמְתִּי פָּנַי אֵלָיו, וְלָקַחְתִּי לִי לְחֶבְרָה אֶת בֶּן־לְוָיָתִי זֶה, עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּבָאנוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ, הִתְחַבֵּא מִפָּנֵינוּ וְלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ, וְחָזַרְנוּ בְּלֹא כְלוּם, הָיָה קָשֶׁה לָנוּ לַחֲזֹר בְּלַיְלָה זֶה, וְלֹא מָצָאנוּ לָנוּ מָקוֹם זוּלַת מְקוֹמְךָ, וּבָאנוּ אֵלֶיךָ יוֹדְעִים אֶת מִנְהָגֶיךָ הַיָּפִים”. קִדֵּם אוֹתָם בִּבְרָכָה וְשָׁקַד עַל כִּבּוּדָם, וְעָמְדוּ אֶצְלוֹ שְׁאֵרִית לֵילָם, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצְאוּ מֵאֶצְלוֹ, וְלֹא פָסְקוּ לֵילֵךְ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר וְנִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ, וְעָבְרוּ עַל פְּנֵי בֵּית אַבּוּ־אלְחַסַן. הִשְׁבִּיעַ אֶת יְדִידוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ. שָׁכְבוּ קְצָת עַל הַמִּטָּה לָנוּחַ. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרְרוּ וְצִוָּה אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת נְעָרָיו שֶׁיִּפְרְשׂוּ שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים בַּבַּיִת, וְעָשׂוּ כֵן. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הָעֶלֶם הַזֶּה וּמַרְגִּיעַ אוֹתוֹ מִזֶּה שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עִנְיָנוֹ”. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ לְהָבִיא מַיִם לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר שֶׁהִתְעוֹרֵר, וְהֵבִיאוּ לוֹ מַיִם. קָם וְהִתְרַחֵץ לִתְפִלָּה כַּדָּת, וְהִתְפַּלֵּל מַה שֶּׁהֶחֱסִיר מִתְּפִלּוֹת הַחוֹבָה בְּיוֹם שֶׁלִּפְנֵי כֵן וּבַלַּיְלָה, וְיָשַׁב לְהִתְנַחֵם בְּדַבְּרוֹ עִם אַבּוּ־אלְחַסַן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן בְּכָךְ, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי עַלִי, הַאִם לֹא מַתְאִים לַמַּצָּב שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ שֶׁתַּעֲמֹד אֶצְלִי הַלַּיְלָה, לְמַעַן נַרְחִיב אֶת לִבְּךָ וְנָסִיר מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ מִן הַצַּעַר וְהַכִּסּוּפִים, וְנִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַחַד?”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “עֲשֵׂה אָחִי, כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאֲנִי עַל־כָּל־פָּנִים אֵינִי נִצָּל מִן הָרָעָה אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתִי, עֲשֵׂה אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַן וְקָרָא לִנְעָרָיו וְהֵבִיא אֶת חֲבֵרָיו וְשָׁלַח וְקָרָא אֶל רַבֵּי הַזִּמְרָה וְהַנְּגִינָה, וּבָאוּ וְעָסְקוּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְהַרְחָבַת־הַדַּעַת שְׁאֵרִית הַיּוֹם עַד לָעֶרֶב. אַחַר־כָּךְ הִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה, וְהִקִּיפוּ בֵּינֵיהֶם כּוֹסוֹת הַיַּיִן, וּבִלּוּ אֶת הַזְּמַן בִּנְעִימִים. נָטְלָה מְזַמֶּרֶת אֶת הָעוּד וּפָתְחָה וְאָמְרָה:

יָרָה הַזְּמַן חֵץ מֶבָּט בִּי

וַיִּפְגָּעֵנִי, וָאֶפָּרֵד מֵחֲבִיבִי

וּזְמַן הִקְשָׁה לִי עֹרֶף, וְאֹרֶךְ רוּחִי מְעָט,

וְאוּלָם לִפְנֵי כֵן כְּבָר חָזִיתִי אֲשֶׁר יַאַת.

כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דִּבְרֵי הַמְזַמֶּרֶת, נָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף, וְלֹא פָּסַק מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. הִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ אַבּוּ־אלְחַסַן. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם הִתְעוֹרֵר וּבִקֵּשׁ לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ. לֹא מָנַע אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן מִפַּחְדּוֹ מֵאַחֲרִית עִנְיָנוֹ. צִוָּה אֶת נְעָרָיו לְהָבִיא לוֹ פִּרְדָּה וְהִרְכִּיבוּהוּ, וְהָלַךְ עִמּוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ לִמְעוֹנוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִרְגַּע בְּבֵיתוֹ, הוֹדָה אַבּוּ־אלְחַסַן לֵאלֹהִים עַל הַצָּלָתוֹ מֵעֵסֶק־בִּישׁ זֶה, וְהָיָה מְנַחֲמוֹ. אַךְ הוּא לֹא שָׁלַט בְּרוּחוֹ מֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק הָעַז. אַחַר־כָּךְ נִפְרַד מִמֶּנּוּ אַבּוּ־אלְחַסַן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן נִפְרַד מֵעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, אַל תַּפְסִיק מֵהוֹדִיעֵנִי עַל הַמַּצָּב”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעְשֶׂה”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַן מֵאֶצְלוֹ וּבָא אֶל חֲנוּתוֹ וּפְתָחָהּ, וְהָיָה מְצַפֶּה לִידִיעָה מִן הָעַלְמָה, וְלֹא הֵבִיא לוֹ אָדָם כָּל יְדִיעָה. לָן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּמְעוֹנוֹ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְנִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל מִטָּתוֹ, וַחֲבֵרָיו מִסָּבִיב לוֹ, וְהָרוֹפְאִים אֶצְלוֹ, וְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה רוֹשֵׁם לוֹ תְּרוּפָה אַחֶרֶת, וּמְמַשֵּׁשׁ אֶת יָדוֹ, בּוֹחֵן אֶת דָּפְקוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אַבּוּ־אלְחַסַן וְרָאָה אוֹתוֹ, חִיֵּךְ. נָתַן לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וְיָשַׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁיָּצְאוּ הָאֲנָשִׁים, וְאָמַר לוֹ:" מַה הוּא מַצָּב זֶה?“. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, כְּבָר יָצָא הַקּוֹל עַל אוֹדוֹתַי שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, וְנִשְׁמַע הַדָּבָר בֵּין חֲבֵרַי, וְאֵין לִי כֹּחַ לְהִתְאַמֵּץ בּוֹ לָקוּם וְלָלֶכֶת, כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת זֶה שֶׁשָּׂם אוֹתִי חוֹלֶה, וְאֵינִי חָדֵל לִהְיוֹת מוּטָל בִּמְקוֹמִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי, וּכְבָר בָּאוּ חֲבֵרַי לְבַקְּרֵנִי. וְאוּלָם אָחִי, כְּלוּם רָאִיתָ אֶת הַנַּעֲרָה אוֹ שָׁמַעְתָּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ?”. אָמַר לוֹ: “לֹא בָּאָה אֵלַי מִן הַיּוֹם שֶׁנִּפְרְדָה מֵאִתָּנוּ עַל חוֹף נְהַר חִדֶּקֶל”. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: “אָחִי, הִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹּא תִפָּרַע לְשִׁמְצָה וְהִתְרַחֵק מִבְּכִי זֶה”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, אֵין לִי שְׁלִיטָה עַל עַצְמִי”. עָלוּ הָאֲנָקוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

זָכְתָה יָדָהּ בַּאֲשֶׁר לֹא זָכְתָה יָדִי,

בְּצִיּוּר עֲלֵי פֶּרֶק יָדָהּ הִתִּישׁ גִּלְדִּי,

יָרְאָה לְיָדָהּ מִפְּנֵי חֵץ גַּלְגַּל עֵינָהּ, חָשָׁשָׁה,

וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יָדָהּ שִׂרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים לָבָשָׁה.

מִשֵּׁשׁ הָרוֹפֵא דָפְקִי, נִבְעָר מִדַּעַת, וָאֹמַר אֵלָיו:

הַנַּח לוֹ לְדָפְקִי, יִסּוּרִים עִמִּי בַּלֵּבָב.

אָמְרָה: "דְּמוּת חֲזוֹן־לַיִל רַכָּה בִּקְּרַתְנִי וַתַּחֲלֹף חָלוֹף,

בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ תָּאֲרֶנָּה, וְאַל תִּגְרַע וְלֹא תוֹסֵף יָסֹף".

אָמַר: “עֲזַבְתִּיהָ אַחֲרַי וְלוּ גַם תָּמוּת מִצָּמָא”.

אָמַרְתִּי: “הִמָּנַע מֵרֶדֶת אֶל הַמַּיִם”. וְלֹא יָרַד שָׁמָּה.

וַתַּמְטֵר פְּנִינֵי נַרְקִיסִים וַתַּשְׁקְ שׁוֹשַׁנִּים,

וַתִּשֹּׁךְ בְּגַרְגִּירֵי בָּרָד עֲלֵי עִנְּבֵי גְפָנִים.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “כְּבָר נִתְנַסֵּיתִי בְצָרָה, שֶׁהָיִיתִי בָטוּחַ מִפָּנֶיהָ וְאֵין לִי מִמֶּנָּה מְנוּחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵאֲשֶׁר הַמָּוֶת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, אֶפְשָׁר יְרַפֵּא אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. אַחַר־כָּךְ יָרַד אַבּוּ־אלְחַסַן מֵאֶצְלוֹ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲנוּתוֹ וּפָתַח אוֹתָהּ. וְלֹא יָשַׁב אֶלָּא זְמַן מֻעָט, עַד שֶׁקָּרְבָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וּמָצָא שֶׁלִּבָּהּ דּוֹפֵק, וְנִרְאִים עָלֶיהָ סִימָנִים שֶׁל דְּאָבוֹן. אָמַר לָהּ: “בְּרוּכָה הַבָּאָה, וְכֵיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר?”. אָמְרָה לוֹ: “אַחַר־כָּךְ אוֹדִיעַ לְךָ עַל דְבַר מַצָּבָהּ. וְכֵיצַד מַצָּבוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?”. הִגִּיד לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. הִתְעַצְּבָה וְנֶאֱנְקָה וְתָמְהָה עַל זֶה, וְאָמְרָה: מַצָּבָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר מוּזָר עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה. שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר פְּנִיתֶם וַהֲלַכְתֶּם, חָזַרְתִּי וְלִבִּי כּוֹאֵב בִּגְלַלְכֶם, שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתִּי בְהַצָּלַתְכֶם. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מָצָאתִי אֶת גְּבִרְתִּי מוּטָלָה בַּתָּא הַמְקֻמָּר עַל הָעַמּוּדִים, אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ מְשִׁיבָה לְאָדָם, וְנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים יוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ, וְאֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אִתָּהּ. לֹא פָסְקָה מֵהִתְעַלֵּף עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרְרָה. אָמַר לָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “מַה הוּא שֶׁפָּגַע בָּךְ, שַׁמְס אַלנַּהָאר, וּמַה הוּא אֲשֶׁר אֻנָּה לָךְ הַלַּיְלָה?”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת דִּבְרֵי הַכַּלִיף, נָשְׁקָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יְשִׂימֵנִי אֱלֹהִים כַּפָּרָתְךָ, הִטְרִיד אוֹתִי מַאֲכַל־תַּעֲרֹבֶת שֶׁאָכַלְתִּי, וְנִתְלַקְּחָה אֵשׁ בְּגוּפִי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֶּפֶת מֵעָצְמַת זֶה שֶׁבְּתוֹכִי, וְאֵינִי יוֹדַעַת, אֵיךְ הָיָה מַצָּבִי”. אָמַר לָהּ הַכַלִיף: “מַה הוּא זֶה שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתְּ בּוֹ הַיּוֹם לְמַאֲכָלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר דָּבָר שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי אוֹתוֹ מֵעוֹלָם”. אַחַר־כָּךְ הֶרְאֲתָה כְּאִלּוּ חָזְרוּ אֵלֶיהָ כֹּחוֹתֶיהָ, וּבִקְּשָׁה לְהָבִיא לָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ וּבִקְּשָׁה מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁיַּחֲזֹר לְהַרְחָבַת־הַלֵּב שֶׁלּוֹ. חָזַר וְיָשַׁב בַּתָּא הַמְקֻמָּר. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ שָׁאֲלָה אוֹתִי לְמַצַּבְכֶם, וְהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמָּכֶם. וּמָסַרְתִּי לָהּ אֶת הַשִּׁיר שֶׁנָּשָׂא בּוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת קוֹלוֹ, וּבָכְתָה בַמִּסְתָּרִים, אַחַר־כָּךְ נִרְגְּעָה. וְאוּלָם נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים יָשַׁב וְצִוָּה אֶת אַחַת הַנְּעָרוֹת לָשִׁיר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְדָבָר בַּחַיִּים לֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינַי אַחֲרֵי רָחְקְכֶם.

וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד אַחֲרַי מַצַּבְכֶם.

רָאוּי הוּא לְדִמְעִי אֲשֶׁר יִהְיֶה לְדָם,

אִם אַתֶּם לְרָחֲקִי בְּדֶמַע בּוֹכִים שָׁם,

כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבִרְתִּי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְאַבּוּ־אלְחַסַן: “כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבִרְתִּי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הֶחֱזַקְתִּי בְיָדָהּ וְזִלַּפְתִּי מֵי וְרָדִים עַל פָּנֶיהָ, וְהִתְעוֹרְרָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תְּגַלִּי בָרַבִּים אֶת אֲשֶׁר בְּנַפְשֵׁךְ וְאֶת הַכָּלוּל בְּתוֹךְ אַרְמוֹנֵךְ, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיֵּי אֲהוּבֵךְ, שֶׁתַּאֲרִיכִי רוּחֵךְ”. אָמְרָה לִי:” כְּלוּם יֵשׁ בָּזֶה רָעָה יוֹתֵר מִן הַמָּוֶת? וְאוֹתוֹ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁכֵּן בּוֹ מְנוּחָה לִי". וּבְעוֹד אָנוּ מְדַבְּרוֹת כָּךְ, זִמְּרָה נַעֲרָה אַחַת בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אָמְרוּ: אֶפְשָׁר אֹרֶךְ־רוּחַ שַׁלְוָה בְאַחֲרִיתוֹ,

וָאֹמַר: וְאֵיךְ אַאֲרִיךְ רוּחִי אַחֲרֵי פְּרִידָתוֹ?

וּכְבָר אִשֵּׁר הַבְּרִית אֲשֶׁר בֵּינוֹ ּבֵינִי

לְנַתֵּק חֶבֶל אֹרֶךְ הָרוּחַ עֵת יְחַבְּקֵנִי.

כְּשֶׁגָּמְרָה זוֹ אֶת שִׁירָהּ, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ הַכַלִיף וּבָא חִישׁ אֵלֶיהָ וְצִוָּה לְהָסִיר אֶת הַמַּשְׁקֶה, וְשֶׁתַּחֲזֹר כָּל נַעֲרָה לְחַדְרָהּ. וְנִשְׁאַר אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית לֵילוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְהִזְמִין אֶת הָרוֹפְאִים וְצִוָּה אוֹתָם לְטַפֵּל בָּהּ, שֶׁלֹּא יָדַע מַה שֶּׁהִיא בּוֹ בִגְלַל הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים. נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ עַד שֶׁשִּׁעַרְתִּי שֶׁכְּבָר הוּטַב מַצָּבָהּ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁעֲצָרַנִי מִבּוֹא אֲלֵיכֶם. וּכְבָר עָזַבְתִּי אֶצְלָהּ אַחֲרַי קְבוּצָה מִן הַמְשָׁרְתוֹת הַמְיֻחָדוֹת לָהּ, בְּעֵת שֶׁצִּוְּתָה עָלַי לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, לְמַעַן אֲקַבֵּל יְדִיעָה בִּדְבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאֶחֱזֹר אֵלֶיהָ". כְּשֶׁשָּׁמַע אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת דְּבָרֶיהָ, הִתְפַּלֵּא וְאָמַר לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְשׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְאִמְרִי לָהּ שָׁלוֹם, וְעוֹרְרִי אוֹתָהּ לְהַאֲרִיךְ רוּחָהּ וְאִמְרִי לָהּ: הַסְתִּירִי סוֹדֵךְ, וְהַגִּידִי לָהּ שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי אֶת מַצָּבָהּ, שֶׁמַּצָּב קָשֶׁה הוּא הַזָּקוּק לְתִכּוּן עֵצָה”. הוֹדְתָה לוֹ הַנַּעֲרָה וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל גְּבִרְתָּהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־אלְחַסַן, הִנֵּה נִשְׁאַר בַּחֲנוּתוֹ עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. כְּשֶׁעָבַר הַיּוֹם, קָם וְנָעַל אֶת חֲנוּתוֹ עַל מַנְעוּל וּבָא אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. דָּפַק בַּדֶּלֶת, וְיָצָא אֵלָיו אַחַד נְעָרָיו וְהִכְנִיסוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ חִיֵּךְ וְשָׂמַח לְבוֹאוֹ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “עוֹרַרְתָּ בִּי גַּעְגּוּעִים בְּעָזְבְךָ אוֹתִי בוֹדֵד וְלֹא בָאתָ אֶצְלִי הַיּוֹם. וַהֲרֵי נַפְשִׁי תְלוּיָה בְךָ כָּל עוֹד נִשְׁאַר לִי לִחְיוֹת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “הַנַּח דִּבּוּרִים אֵלֶּה. וְאִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כַּפָּרָה בִּשְׁבִילְךָ, הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ. וַהֲרֵי הַיּוֹם בָּאָה אֵלַי נַעֲרַת שַׁמְס אַלנַּהָאר וְהוֹדִיעָה לִי, שֶׁלֹּא עָצַר אוֹתָהּ מִלָּבוֹא, אֶלָּא זֶה שֶׁהַכַלִיף יָשַׁב אֵצֶל גְּבִרְתָּהּ, וְסִפְּרָה לִי מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן גְּבִרְתָּהּ”, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁשְּׁמָעוֹ מִן הַנַּעֲרָה.

נִתְעַצֵּב עַלִי בֶּן־בַּכָּאר תַּכְלִית הַהִתְעַצְּבוּת וּבָכָה. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמַר לוֹ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתַּעֲזֹר לִי בְמַה שֶּׁנִּתְנַסֵּיתִי בוֹ. וְהַגֵּד לִי מַה תִּהְיֶה הַתַּחְבּוּלָה, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁתָּלוּן אֶצְלִי הַלַּיְלָה, בְּחַסְדְּךָ, שֶׁאֶמְצָא לִי חֶבְרָה אִתְּךָ”. צִיֵּת אַבּוּ־אלְחַסַן לִפְקֻדָּתוֹ וְנַעֲנָה לוֹ לָלוּן אֶצְלוֹ, וּבִלּוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. בָּכָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהִזִּיל דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דְּמוּתֵךְ בְּעֵינַי, שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַי,

וְאֵיךְ רָחַקְתְּ מִנִּי וּמְעוֹנֵךְ בִּלְבָבִי?

אַבֵל אֲנִי, פֶּן יָבוֹא קֵץ לְחַיַּי,

מִבְּלִי יוֹבִילֵנִי לְפָגְשֵׁךְ מַזַּל כּוֹכָבִי.

וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר מְשׁוֹרֵר אַחֵר:

נִקְּבָה בְּחֶרֶב מַבָּטָהּ חָסוּת קוֹבַע רֹאשִׁי

וּבְכִידוֹן קוֹמָתָהּ קָרְעָה אֹרֶךְ־רוּחַ נַפְשִׁי,

וַתְּגַל לָנוּ מִתַּחַת לִנְקֻדַּת חֵן

כֹּפֶר שַׁחַר, לִקְרָעִים לֵיל עִנְבָּר יִתֵּן.

נִבְעֲתָה וַתִּשּׂךְ אֶבֶן חֵן אֲדֻמָּה בִּפְנִינִים,

מַרְגָּלִיּוֹת שָׁכְנוּ תּוֹךְ פֶּלֶג נֹפֶת צוּפִים.

נֶאֶנְחָה מִקֹּצֶר רוּחַ, וְכַפָּה לָחֲצָה אָז

עֲלֵי חָזָהּ, וַאֲשֶׁר לֹא חָזִיתִי אַחַז:

עֵטֵי אַלְמֻגִּים כָּתְבוּ בְּעִנְבָּר

עַל גִּלְיוֹן בְּדֹלַח חָמֵשׁ שׁוּרוּת בְּמִסְפָּר.

הוֹי נוֹשֵׂא הַחֶרֶב הַנְּכוֹנָה! בְּעֵת צָלְלָה

הִשָּׁמֵר מִמַּכַּת עֵינָהּ טוֹרְפָה אוֹכְלָה.

וְהִזָּהֵר אֲדוֹן־הָרֹמַח מִפְּנֵי מַדְקְרוֹת תְּנוּפָה

בְּעוֹרְרָה עָלֶיךָ כִּידוֹן קוֹמָתָהּ זְקוּפָה.

כְּשֶׁגָּמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת שִׁירוֹ, צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף, וְהָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן דּוֹמֶה שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ,

נִשְׁאַר בְּהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם, וְהִתְעוֹרֵר וְשׂוֹחַח עִם אַבּוּ־אלְחַסַן. נִשְׁאַר אַבּוּ־אלְחַסַן יוֹשֵׁב אֵצֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַד עֶצֶם הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ נִפְטַר מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ וּפָתַח אוֹתָהּ. וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֵלָיו וְעָמְדָה לְיָדוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ רָמְזָה לוֹ אוֹת שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. מָסְרָה לוֹ שָׁלוֹם מֵאֵת גְּבִרְתָּהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?” אָמַר לָהּ: “הוֹי נַעֲרָה, אַל תִּשְׁאֲלִי עַל מַצָּבוֹ וְעַל מַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ מֵעָצְמַת אַהֲבָתוֹ הָעַזָּה, שֶׁאֵינוֹ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ מוֹצֵא לוֹ מְנוּחָה בַּיּוֹם. וּכְבָר הִרְזָה גוּפוֹ, זֶה שֶׁהוּא נֵעוֹר בַּלֵּילוֹת, וְגָבַר עָלָיו הַשִּׁעֲמוּם, וְהִגִּיעַ לִידֵי מַצָּב, שֶׁאֵינוֹ מְשַׂמֵּחַ יָדִיד”. אָמְרָה לוֹ: "גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת שָׁלוֹם לְךָ וְלוֹ, וּכְבָר כָּתְבָה אֵלָיו פִּתְקָה, שֶׁהִיא בְּמַצָּב קָשֶׁה מִמַּצָּבוֹ, וּכְבָר מָסְרָה לְיָדִי אֶת הַפִּתְקָה וְאָמְרָה: “אַל תָּבוֹאִי אֵלַי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה מֵאִתּוֹ, וַעֲשִׂי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָךְ, וַהֲרֵי הַפִּתְקָה עִמִּי. יֵשׁ עִם נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת עִמִּי אַל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שֶׁנִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה?” אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נָעַל אֶת הַחֲנוּת עַל מַנְעוּל וְלָקַח אֶת הַנַּעֲרָה עִמּוֹ וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ דֶּרֶךְ מָקוֹם אַחֵר מִן הַמָּקוֹם שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ, וְלֹא חָדְלוּ לֵילֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲצַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. עִכֵּב אֶת הַנַּעֲרָה לְיַד הַשַּׁעַר וְנִכְנַס.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן הוֹלִיךְ אֶת הַנַּעֲרָה עַל יַד הַשַּׁעַר וְנִכְנַס לַבַּיִת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שָׂמַח בּוֹ. הוֹדִיעַ לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן סִבַּת בּוֹאוֹ לֵאמֹר: “הִנֵּה פְּלוֹנִי שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת נַעֲרָתוֹ עִם פִּסַּת נְיָר, הַמְּכִילָה שְׁלוֹמוֹת לְךָ, וְהוֹדִיעַ בָּהּ, שֶׁסִּבַּת עִכּוּבוֹ יֵשׁ לָהּ הַצְדָקָה, וְהַנַּעֲרָה עוֹמֶדֶת לְיַד הַשַּׁעַר. נוֹתֵן אַתָּה לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס?” אָמַר עַלִי: “הַכְנִיסוּ אוֹתָהּ”. רָמַז לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁנַּעֲרָתָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר הִיא, וְהֵבִין הָרֶמֶז. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ רָעַד מִגִּיל וְאָמַר לָהּ בְּרֶמֶז: “כֵּיצַד מַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדוֹן? יְרַפֵּא אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְיַבְרִיאֶנּוּ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּטוֹב”. הוֹצִיאָה אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר, נְטָלָהּ וּנְשָׁקָה וְקָרָא אוֹתָהּ, וְהוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְאַבּוּ־אלְחַסַן, וּמָצָא כָּתוּב בָּהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יוֹדִיעֲךָ שָׁלִיחַ זֶה דָּבָר עַל אוֹדוֹתָי,

הִסְתַּפֵּק אֵפוֹא בִּדְבָרָיו בִּמְקוֹם מַרְאוֹתַי,

נַחֲלֵיתִי לָמוּת כִּי לְאַהֲבַתְכֶם כִּסּוּפַי

וְלֹא תֶחְדַּלְנָה מֵהָעִיר לַיְלָה עֵינַי,

אֶשָּׂא בְּאֹרֶךְ־רוּחַ עִנּוּי עָלַי הֻטָּל

כִּי אֵין בְּרִיָּה בִּפְנֵי הַגּוֹרָל עֲמֹד תּוּכָל.

תָּנוּחַ אֵפוֹא דַּעְתְּךָ כִּי לֹא רָחַקְתָּ

מִלִּבִּי, וְלֹא יוֹם מִנֶּגֶד עֵינַי נִפְקַדְתָּ.

הַבֵּט וּרְאֵה נָא אֶת גּוּפְךָ הַנִּרְזֶה.

וַאֲשֶׁר בּוֹ חָלָה, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי אֲנִי כָזֶה.

וְכָתְבָה אַחֲרֵי זֶה:" הִנֵּה כְּבָר כָּתְבָה לְךָ מִכְתָּב בְּלִי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם, וְדִבְּרָה אֵלֶיךָ בְּלִי לָשׁוֹן וּדְבַר שְׂפָתַיִם, וּכְלָלוֹ שֶׁל בֵּאוּר מַצָּבִי הוּא, שֶׁלִּי עַיִן לֹא תֶחְדַּל עֵרָה לְהִשָּׁאֵר, וְלֵב לֹא יִפְסֹק הִרְהוּרָיו לְהַרְהֵר. וּכְאִלּוּ לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם בְּרִיאוּת הַגֵּו וְשִׂמְחַת הַלֵּב, וְלֹא רָאִיתִי מַרְאֶה הָדוּר, וְעֵינִי עֹנֶג לֹא תָּשׁוּר, וּכְאִלּוּ נוֹצַרְתִּי מֵאַהֲבָה בּוֹעֲרָה, וּמִצַּעַר הַהִתְרַגְּשׁוּת וְצָרָה. וְחֹלִי יִרְדְּפֵנִי וְחֵשֶׁק לֹא יַרְפֵּנִי וְהַכִּסּוּפִים רַבִּים, וּמֵאֱלֹהִים אֶשְׁאַל לְקַבֵּץ פִּזּוּרֵנוּ, וּלְהָסִיר יָגוֹן מִלִּבֵּנוּ, וְנָא אֲבַקֵּשׁ, שֶׁתִּשְׁלַח לִי דָּבָר לְנַחֲמֵנִי מֵאִתְּךָ, וְאוּלָם לְךָ יָאֶה לְהַאֲרִיךְ רוּחֲךָ, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא יְשׁוּעָה מֵאֱלֹהִים, וְהִנְנִי מַפְקִיד אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים".

כְּשֶׁגָּמַר עַלִי לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, אָמַר: “בְּאֵיזוֹ יָד אֶמְצָא עֹז לִכְתֹּב? וּבְאֵיזוֹ לָשׁוֹן אֲתַנֶּה צָרָתִי?” וְהָיָה הָעֶלֶם מִצְטַעֵר. אַחַר־כָּךְ הִתְנַשֵּׂא וְיָשַׁב, וְנָטַל גִּלְיוֹן נְיָר בְּיָדוֹ וְכָתַב: "בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. מִכְתָּבֵךְ, גְּבִרְתִּי, הִגִּיעַנִי, וְנָתַן מְנוּחָה לְרוּחִי, אֲשֶׁר כִּסּוּפֵי אַהֲבָה אוֹתָהּ כִלּוּ, וְהֵבִיא מַרְפֵּא לְלִבִּי, אֲשֶׁר מַחֲלוֹת פְּצָעָיו הִפְלוּ, עַבְדְּךָ אֲשֶׁר נִבְזֶה בָּן, לְכָל הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת אֵלָיו שְׁלַחְתָּן. וּבְרֹאשֵׁךְ, גְּבִרְתִּי, נִשְׁבָּע אֲנִי, כִּי מַצָּבִי הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַלֵּב צַר וְהַצַּעַר מִשְׂתָּרֵעַ,

הָעַיִן עֵרָה וְהַגּוּף יָגֵעַ,

אֹרֶךְ־הָרוּחַ פָּרַח וְהַפֵּרוּד אָרַךְ,

הַדַּעַת נְבוֹכָה וְהַלֵּב טֶרֶף הָלַךְ.

וְדַע שֶׁהַתְּלֻנָּה לֹא תְכַבֶּה אֶת אֵשׁ הַתְּאוּנָה,

וְאוּלָם תְּשַׁעֲשֵׁעַ בְּתִקְוָה אֶת אֲשֶׁר הֶחְלְתָה אוֹתוֹ הָאַהֲבָה

וְהִשְׁמִידָה הַפְּרִידָה, וַאֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת, בְּמִלָּה אִחוּד

מַבַּעַת, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:

אִם חָרוֹן וְרָצוֹן בָּאַהֲבָה אָיִן,

מְתִיקוּת אִגְּרוֹת וּשְׁלִיחִים מִנָּיִן?

אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: "כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַמִּכְתָּב עוֹרְרָה הַבָּעָתוֹ אֶת מְבוּכָתוֹ, וּפָגַע בּוֹ תָּכְנוֹ עַד כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ, אַחַר־כָּךְ מָסַר אוֹתוֹ לְיַד הַנַּעֲרָה. וּכְשֶׁנָּטְלָה אוֹתוֹ אָמַר לָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “הָבִיאִי לִגְבִרְתֵּךְ שָׁלוֹם מֵאִתִּי, וְהוֹדִיעִי אוֹתָהּ עַל עֹז חִשְׁקִי וּתְשׁוּקָתִי, וַאֲשֶׁר נִתְמַזְּגָה הָאַהֲבָה בְּעַצְמִי וּבְשָׂרִי, וְהוֹדִיעִי אוֹתָהּ, שֶׁזָּקוּק אֲנִי לְמִי שֶׁיַּצִּילֵנִי מִיָּם הָאֲבַדּוֹן וְיַמְלִיטֵנִי מִמָּבוֹךְ זֶה”. אַחַר־כָּךְ בָּכָה, וּבָכְתָה הַנַּעֲרָה לְבִכְיוֹ, וְנִפְרְדָה מֵאִתּוֹ וְיָצְאָה מֵאֶצְלוֹ, וְיָצָא אַבּוּ־אלְחַסַן עִמָּהּ. אַחַר־כָּךְ נִפְרַד מֵאִתָּהּ וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן נִפְרַד מִן הַנַּעֲרָה וְחָזַר לַחֲנוּתוֹ. וּכְשֶׁיָּשַׁב בְּתוֹכָהּ, מָצָא שֶׁלִּבּוֹ נִתְכַּוֵּץ וְלִבּוֹ צַר, וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ. וְלֹא פָסַק מִלְּהַרְהֵר שְׁאֵרִית יוֹמוֹ וְלֵילוֹ, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הָלַךְ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים, וּשְׁאֵלוֹ לְמַצָּבוֹ. הִתְחִיל לְהִתְלוֹנֵן עַל עָצְמַת אַהֲבָתוֹ וּמַה שֶּׁנִּתְרַגֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ וְעַל עֶרְגָּתוֹ הַלּוֹהֶטֶת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְלוֹנְנוּ עַל יִסּוּרֵי אַהֲבָה לְפָנַי,

וְהָחְרְדוּ עַל־יְדֵי רִחוּק חַיִּים וּמֵתִים.

וְאוּלָם כָּזֶה אֲשֶׁר הִקִּיף צְלָעַי,

לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי בִמְתִים.

וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

פְּגָעַנִי בְּאַהֲבָתִי לָךְ אֲשֶׁר לֹא פָּגָע

בְּאַהֲבָתוֹ לְלֻבְּנָה אֶת קַיְס¹ הַמְשֻׁגָּע.

וְאוּלָם לֹא אֵלֵךְ לְמִדְבָּרוֹת אַחֲרֵי הַחַיּוֹת

כְּקַיְס, וּלְגִלּוּיֵי הַשִּׁגָּעוֹן אֳרָחוֹת.

אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אֲנִי לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אָדָם שֶׁנִּתְפַּס כָּמוֹךָ לְאַהֲבָה, וְכֵיצַד תִּתָּכֵן הִתְרַגְּשׁוּת כָּזֹאת וְחֻלְשָׁה כָּזוּ עַד כְּדֵי רִפְיוֹן כָּל תְּנוּעָה. וְהֵן אַתָּה נִדְבַּקְתָּ לַאֲהוּבָה הַמַּסְכִּימָה עִמְּךָ, וְאֵיךְ הָיָה הַמַּצָּב אִלּוּ נִדְבַּקְתָּ לַאֲהוּבָה מְסָרֶבֶת לְךָ וּבוֹגֶדֶת בְּךָ, כְּשֶׁהָיָה עִנְיָנְךָ מִתְגַּלֶּה?” אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: "סָמַךְ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל דְּבָרַי וְהוֹדָה לִי עַל כָּךְ. וְהָיָה לִי חָבֵר שֶׁבָּא בְּסוֹד עִנְיָנִי וְעִנְיַן עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת. וְלֹא יָדַע אָדָם זוּלָתוֹ זֶה שֶׁבֵּינֵינוּ. הָיָה בָּא וְשׁוֹאֵל אוֹתִי עַל מַצָּבוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְאַחֲרֵי זְמַן מוּעָט שְׁאֵלַנִי בִּדְבַר הַנַּעֲרָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כְּבָר הִזְמִינָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ וְלֹא הָיָה בֵינָהּ וּבֵינוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֶּשְׁנוֹ עַכְשָׁו. וְזֶה הַסּוֹף שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו עִנְיָנָם. וְאוּלָם תִּכַּנְתִּי בְלִבִּי תָּכְנִית שֶׁאֲנִי חָפֵץ לְהַצִּיעָהּ לְפָנֶיךָ”. אָמַר לִי יְדִידִי: “וּמַה הִיא? " אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: " דַּע שֶׁאֲנִי יָדוּעַ בְּרֹב מַה שֶּׁאֲנִי מִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין גְּבָרִים וְנָשִׁים וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּתְגַּלֶּה עִנְיָנָם, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדָנִי וּלְקִיחַת הוֹנִי וְחִלּוּל שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי. וְלָזֹאת הֶחְלַטְתִּי בְּדַעְתִּי לֶאֱסֹף אֶת הוֹנִי וּלְסַדֵּר עִנְיָנִי וְלָשִׂים פָּנַי לְבָצְרָה וְלַעֲמֹד בָּהּ עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יִּהְיֶה בְּמַצָּבָם שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בִּי אָדָם. שֶׁכֵּן תָּקְפָה הָאַהֲבָה אוֹתָם, וְהֶחֱלִיפוּ מִכְתָּבִים בֵּינֵיהֶם, וְהַמַּצָּב הוּא שֶׁהַהוֹלֶכֶת וּבָאָה בֵּינֵיהֶם הִיא נַעֲרָה שֶׁמַּסְתִּירָה אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא תִגְבַּר עָלֶיהָ הַלֵּאוּת וּתְגַלֶּה סוֹדָם לְאָדָם, וְיִתְפַּרְסֵם עִנְיָנָם וְיִגְרֹם זֶה לְמִיתָתִי, וְלֹא תִּהְיֶה לִי כָל הִתְנַצְּלוּת אֵצֶל בְּנֵי־אָדָם”. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: “דָּבָר חָשׁוּב הוֹדַעְתָּ לִי, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת יִפְחַד מִמֶּנּוּ. יִשְׁמֹר אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִן הָרָעָה שֶׁאַתָּה מְפַחֵד מִמֶּנָּה וְחוֹשֵׁשׁ לָהּ, וְיַצִּילְךָ מִן הַתּוֹצָאוֹת שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם, וְרַעְיוֹן זֶה הוּא הַנְּכוֹחָה”. נִפְטַר אַבּוּ־אלְחַסַן לְבֵיתוֹ, וְהָיָה מְסַדֵּר עֲסָקָיו וּמֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְלֹא עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁגָּמַר לְסַדֵּר עִנְיָנָיו וְנָסַע לְבָצְרָה. בָּא חֲבֵרוֹ אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים לְבַקְּרוֹ וְלֹא מָצָא אוֹתוֹ. שָׁאַל אֶת שְׁכֵנָיו עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁפָּנָה וְהָלַךְ מִזֶּה שְׁלשָׁה יָמִים לְבָצְרָה, שֶׁמַּשָּׂא־וּמַתָּן לוֹ עִם סוֹחֲרֶיהָ וְהָלַךְ לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו מִבַּעֲלֵי חוֹבוֹ, וּבְקָרוֹב יַחֲזֹר. נָבוֹךְ הָאִישׁ בְּעִנְיָנוֹ שֶׁלֹּא יָדַע לְאָן יֵלֵךְ, וְאָמַר: “וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹזֵב אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן”. אַחַר־כָּךְ תִּכֵּן תַּחְבּוּלָה לְהִתְקַשֵּׁר עַל יָדָהּ עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לְאַחַד נְעָרָיו: “בַּקֵּשׁ לִי רְשׁוּת מֵאֲדוֹנְךָ וְאֶכָּנֵס וְאֹמַר לוֹ שָׁלוֹם”. נִכְנַס הַנַּעַר וְהוֹדִיעַ עַל אוֹדוֹתָיו לַאֲדוֹנָיו. חָזַר אֵלָיו וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל הַכַּר. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְקִבֵּל אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הִתְנַצֵּל הָאִישׁ עַל שֶׁהִתְמַהְמַהּ מִלָּבוֹא אֶצְלוֹ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בֵּינִי וּבֵין אַבּוּ־אלְחַסַן יְדִידוּת, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לוֹ סוֹדוֹתַי וְלֹא הָיִיתִי עוֹזֵב אוֹתוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וּכְשֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִשּׁוּם עֵסֶק שֶׁהָיָה לִי עִם קְבוּצָה מֵחֲבֵרַי זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים וּבָאתִי אֵלָיו אַחֲרֵי־כֵן, מָצָאתִי אֶת חֲנוּתוֹ נְעוּלָה עַל מַנְעוּל. שָׁאַלְתִּי מִפִּי הַשְּׁכֵנִים עַל אוֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לִי שֶׁפָּנָה וְהָלַךְ לְבָצְרָה. וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ יָדִיד נֶאֱמָן לוֹ יוֹתֵר מִמְּךָ, וְלָזֹאת אֲבַקֶּשְׁךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתּוֹדִיעַ לִי עַל אוֹדוֹתָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרָיו, נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶה פָנָיו וְנִתְחַלְחֵל וְאָמַר: “לֹא שָׁמַעְתִּי בִלְתִּי הַיּוֹם עַל דְּבַר נְסִיעָתוֹ. וְאִם הָעִנְיָן הוּא כְּפִי שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר, הֲרֵי בָּאָה עָלַי טִרְדָּה”. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בּוֹכֶה הָיִיתִי עַל שְׂמָחוֹת מִנִּי עָבָרוּ

בְּעוֹד כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי אִתִּי, לֹא נִפְזָרוּ.

וְהַיּוֹם הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם הַזְּמָן,

וְאֵבְךְּ עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי כִּי אֵינָם.

הוֹרִיד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ מְהַרְהֵר. וְאַחֲרֵי שָׁעָה נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ אֶל אַחַד מְשָׁרְתָיו וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל חֲצַר אַבּוּ־אלְחַסַן וּשְׁאַל עַל אוֹדוֹתָיו, אִם עוֹמֵד הוּא בְּכָאן אוֹ נָסַע, וּכְשֶׁיֹּאמְרוּ נָסַע, שְׁאַל לְאֵיזֶה צַד פָּנָה”. הָלַךְ הַנַּעַר וְנֶעְדַּר שָׁעָה אֶחָת. אַחַר־כָּךְ בָּא אֶל אֲדוֹנָיו וְאָמַר: "כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת אַבּוּ־אלְחַסַן, הִגִּידוּ לִי אֲנָשָׁיו שֶׁנָּסַע לְבָצְרָה. וְאוּלָם מָצָאתִי נַעֲרָה עוֹמֶדֶת עַל הַשַּׁעַר. וְּכְשֶׁרָאַתְנִי, הִכִּירָה אוֹתִי, וַאֲנִי אֵינִי מַכִּירָהּ. אָמְרָה לִי: “לֹא נַעֲרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אַתָּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לִי: “אִגֶּרֶת לִי אֵלָיו מֵהָאֲנָשִׁים הַיְקָרִים לוֹ מִכֹּל”. וּבָאָה עִמִּי, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת עַל הַשַּׁעַר. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “הַכְנֵס אוֹתָהּ”. יָצָא הַנַּעַר אֵלֶיהָ וְהִכְנִיסָה. הִתְבּוֹנֵן הָאִישׁ שֶׁאֵצֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בַּנַּעֲרָה, וּמְצָאָה נָאָה. נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה אֶל בֶּן־בַּכָּאר וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ בְּסוֹד. וְהָיָה הוּא נִשְׁבָּע בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׂיחָה וּמַבְטִיחַ נֶאֱמָנָה, שֶׁלֹּא דִּבֵּר עַל כָּךְ. אַחַר־כָּךְ נִפְרְדָה מֵאִתּוֹ וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. וְהָיָה הָאִישׁ, חֲבֵרוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַן סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּכְשֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַנַּעֲרָה, מָצָא מָקוֹם לְדַבֵּר וְאָמַר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵין סָפֵק וְאֵין פִּקְפּוּק, שֶׁלַּחֲצַר הַכַלִיף דְּרִישָׁה אֵלֶיךָ, אוֹ שֶׁבֵּינְךָ וּבֵינָהּ עֵסֶק”. אָמַר לוֹ: “וּמִי הִגִּיד לְךָ זֹאת?” אָמַר לוֹ: “הַכָּרָתִי עִם הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הִיא נַעֲרַת שַׁמְס אַלנַּהָאר, וְהָיְתָה בָאָה אֵלַי לִפְנֵי זְמַן קָצָר בְּפִתְקָה שֶׁהָיָה כָתוּב בָּהּ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְמַחֲרֹזֶת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ מַחֲרֹזֶת יִקְרַת הַמְּחִיר”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרָיו, נִרְעַד כֻּלּוֹ, עַד שֶׁהָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁיַּגִּיעַ קִצּוֹ, אַחַר־כָּךְ חִזֵּק לִבּוֹ וְאָמַר: “אָחִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “הַנַּח וְאַל תִּלְחַץ עָלַי בִּשְׁאֵלוֹת”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ, אֶלָּא אִם תַּגִּיד לִי אֶת הָאֱמֶת”. אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “מַגִּיד אֲנִי לְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר בְּלִבְּךָ חֲשָׁד בִּי, וְלֹא יְבִיאוּךָ דְבָרַי לִידֵי רְתִיעָה לְאָחוֹר, וְאֵינִי מַסְתִּיר מִמְּךָ סוֹד וַאֲבָרֵר לְךָ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, וְאוּלָם בִּתְנָאי שֶׁתַּגִּיד לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ לַאֲמִתּוֹ וְסִבַּת מַחֲלָתֶךָ”. הוֹדִיעַ לוֹ עִנְיָנוֹ, אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “אָחִי, לֹא נְשָׂאַנִי לְהַסְתִּיר עִנְיָנִי מִזּוּלָתְךָ, אֶלָּא מִתּוֹךְ פַּחַד. שֶׁכֵּן דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם יָסִירוּ אֶת הַמָּסָךְ אִישׁ לִפְנֵי אָחִיו”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “וַאֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ אֶלָּא מִשּׁוּם עֹצֶם אַהֲבָתִי לְךָ וְקִנְאָתִי לְךּ וְחוּסִי לְנַפְשְׁךָ בִּגְלַל יִסּוּרֵי הַפְּרִידָה. אֶפְשָׁר אֶהְיֶה אֲנִי לְךָ לְרֵעַ וְחָבֵר בִּמְקוֹם יְדִידִי אַבּוּ־אלְחַסַן בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הֵעָדְרוֹ. תָּנוּחַ אֵפוֹא דַּעְתְּךָ וְתֵרָגַע נַפְשֶׁךָ”. הוֹדָה לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל כָּךְ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

וְלוּ אָמַרְתִּי: אַאֲרִיךְ רוּחִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָחַק וְעָבַר,

הִנֵּה אָז דִּמְעִי שָׂמַנִי לְכוֹזֵב, וְעֹז בִּכְיִי הַמָּר

וְאֵיכָה אַסְתִּירָה דִמְעוֹתַי פְּלָגִים

עֲלֵי צַלַּחַת לֶחְיִי מִפֵּרוּד אָהוּב נִגָּרִים.

שָׁתַק עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שָׁעָה אַחַת שֶׁל זְמָן. אַחֲרֵי זֶה אָמַר לְסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “יוֹדֵעַ אַתָּה מַה הוּא שֶׁמָּסְרָה לִי הַנַּעֲרָה בְּסוֹד?” אָמַר לוֹ: “לֹא, חֵי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “הִיא סוֹבֶרֶת, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁיָּעַצְתִּי לְאַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁיֵּלֵךְ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וַאֲנִי תִכַּנְתִּי לָזֹאת תַּחְבּוּלָה, כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לַחֲלִיפַת מִכְתָּבִים וְלִקְשָׁרִים. נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ שֶׁאֵין הַדָּבָר כָּךְ, וְלֹא הֶאֱמִינָה לִי וְהָלְכָה אֶל גְּבִרְתָּהּ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל דַּעְתָּהּ בַּחֲשָׁד, מִשּׁוּם שֶׁהִיא נוֹטָה לְאַהֲבָה אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אָחִי, מֵהַנְהָגָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ הֵבַנְתִּי שֶׁכָּךְ הוּא הָעִנְיָן. וְאוּלָם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, אֶהְיֶה עֵזֶר לְךָ בְּחֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “וְכֵיצַד תַּעֲשֶׂה עִמָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִבְעֶתֶת כְּחַיָּה בַּשְּׁמָמָה?” אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאוֹצִיא אֶת כָּל מַאֲמַצַּי לְעֶזְרָתְךָ, וַאֲבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ מִבְּלִי גַלּוֹת הַסּוֹד וּמִבְּלִי לְהַזִּיק”. בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לָלֶכֶת. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, עָלֶיךָ לְהַסְתִּיר אֶת הַסּוֹד”. נָשָׂא עֵינָיו אֵלָיו וּבָכָה. נִפְרַד מֵאִתּוֹ וְהָלַךְ לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת נִפְרַד מֵאִתּוֹ וְהִסְתַּלֵּק, כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. לֹא פָסַק לֵילֵךְ מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ, כְּשֶׁרָאָה פִּתְקָה מֻשְׁלָכָה בַּדֶּרֶךְ, נְטָלָה וְהִתְבּוֹנֵן בַּכְּתֹבֶת שֶׁלָּהּ וְקָרָא אוֹתָהּ וְהִנִּה הִיא מִן הָאוֹהֵב הֶעָלוּב אֶל הָאָהוּב הַנַּעֲלֶה. פָּתַח אוֹתָהּ וְרָאָה כְּתוּבִים בָּהּ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בָּא הַשָּׁלִיחַ לְדֶבֶק עִמָּךְ אוֹתִי יְעוֹרֵר,

וָאֲדַמֶּה, אַךְ דִּמְיוֹן שָׁוְא הוּא, יוֹתֵר וְיוֹתֵר,

וְלֹא שָׂמַחְתִּי, וְרַק הוֹסִיף לִי יָגוֹן,

פֶּן שְׁלִיחֵךְ לֹא הָיָה נָבוֹן.

וְאַחֲרֵי זֶה: "דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הַסִּבָּה לְהַפְסָקַת חֲלִיפַת הַמִּכְתָּבִים בֵּינִי וּבֵינְךָ. וְאִם כִּי עָלַי בְּזַעַם אוֹתְךָ לְחָרֵף, הִנֵּה רַק אֱמוּנִים לִגְמָלְךָ אוֹסִיף הוֹסֵף, וְאִם אַהֲבָה מִנַּפְשְׁךָ חָלְפָה עָבְרָה, הִנֵּה אָנֹכִי אוֹתָהּ אֶשְׁמֹרָה, גַּם אִם בַּמֶּרְחַקִּים אֱהִי. וְכֵן אֶהְיֶה כְּלַפֶּיךָ אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הֱיֵה גֵא, אֶסְבֹּל. סְלַח, אֲשַׂבֵּר. הִנָּשֵׂא, אִכַּף.

סֹג, אֶקְרַב. אֱמֹר, אֶשְׁמַע. צַו, מְצַיֵּת לְךָ אֶשְׁאַף.

כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה מִתְקָרֶבֶת, וְהִיא פוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. רָאֲתָה אֶת הַפִּתְקָה בְּיָדוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, פִּתְקָה זוֹ מִמֶּנִּי נָפְלָה”. לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה, וְהָלַךְ וְהָלְכָה הַנַּעֲרָה אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל חֲצֵרוֹ. נִכְנַס, וְהַנַּעֲרָה אַחֲרָיו. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַחֲזֵר לִי פִּתְקָה זוֹ, שֶׁמִּמֶּנִּי נָפְלָה.” שָׁעָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: “אַל תְּפַחֲדִי וְאַל תֵּעָצְבִי. וְאוּלָם הַגִּידִי לִי אֶת הָעִנְיָן לְפִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר סוֹד. וּמַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא תַּעֲלִימִי מִמֶּנִּי דָּבָר בְּעִנְיַן גְּבִרְתֵּךְ, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים יַעַזְרֵנִי לְמַלֵּא חֶפְצָה וְיָקֵל אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים עַל יָדִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה: " אֲדוֹנִי, לֹא אָבַד סוֹד שֶׁאַתָּה שׁוֹמְרוֹ, וְלֹא נִכְזְבָה תִקְוַת עִנְיָן שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְבַצְּעוֹ. דַּע שֶׁלִּבִּי נוֹטֶה אֵלֶיךָ, וַאֲנִי אוֹדִיעֲךָ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַפִּתְקָה". סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ, וְאָמְרָה: “אֱלֹהִים עֵד הוּא בַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ”. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, שֶׁכֵּן עִמִּי יְדִיעָה בִּיסוֹד הָעִנְיָן”. סִפֵּר לָהּ עַל דְּבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, כֵּיצַד תָּפַשׂ אֶת רַחֲשֵׁי לְבָבוֹ, וְסִפֵּר לָהּ אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת שָׂמְחָה, וְהִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם, שֶׁהִיא תִּקַּח אֶת הַפִּתְקָה וְתִתֵּן אוֹתָהּ לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְתַחֲזֹר אֵלָיו לְהוֹדִיעַ אֶת תּוֹצְאוֹת הַדָּבָר. נָתַן לָהּ אֶת הַפִּתְקָה, לָקְחָה אוֹתָהּ וְסָגְרָה אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה, שֶׁאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר נָתְנָה אוֹתָהּ לִי סְגוּרָה. וּכְשֶׁיִּקְרָא אוֹתָהּ, וְיַחֲזִיר לִי תְּשׁוּבָה עָלֶיהָ, אָבִיא אוֹתָהּ לְךָ”. נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ הַנַּעֲרָה וְשָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה. נָתְנָה לוֹ אֶת הַפִּתְקָה וְקָרָא אוֹתָהּ, וְכָתַב לָהּ פִּתְקָא בַּחֲזָרָה תְּשׁוּבָה, וְנָתַן אוֹתָהּ לָהּ, נָטְלָה אוֹתָהּ וְחָזְרָה אִתָּהּ אֶל הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת כְּפִי הַהֶסְכֵּם. שָׁבַר אֶת חוֹתָמָהּ וְקָרָא אוֹתָהּ, וּמָצָא כָתוּב בָּהּ:

הִנֵּה הַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר הָיוּ אִגְּרוֹתֵינוּ

כְּמוּסִים אִתּוֹ, סֵרַב וּכְבָר זָעַף.

רְאוּ אֵפוֹא שָׁלִיחַ נֶאֱמָן מֵהֶם אֵלֵינוּ

אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב לְטוֹב אֶת הָאֱמֶת וְלֹא הַכָּזָב.

וְאַחֲרֵי זֶה: “דַּע שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵאִתִּי רֵיק וְלֹא חָדַלְתִּי בָּאֵמוּן לְהַחֲזִיק. וּבְרִית לֹא הֵפַרְתִּי וִידִידוּת לֹא סָתַרְתִּי, וְלֹא עָזַבְתִּי יָגוֹן וְלֹא מָצָאתִי אַחֲרֵי הַפֵּרוּד אֶלָּא כִּלָּיוֹן. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כָּל עִקָּר מַה שֶּׁהִזְכַּרְתֶּם, וְאֵינִי אוֹהֵב אֶלָּא מַה שֶּׁאֲהַבְתֶּם, וְחֵי הַיּוֹדֵעַ סוֹד וְתַעֲלוּמָה, שֶׁזּוּלַת הַפְּגִישָׁה עִם אֲשֶׁר אֹהַב אֵין לִי מְגַמָּה. וְעִנְיָנִי הוּא לְהַסְתִּיר עֹז הָאַהֲבָה, וְאִם גַּם הֶחֱלַתְנִי מַחֲלָה רַבָּה, וְזֶהוּ פֵּשֶׁר מַצָּבִי וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁקָּרָא הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת פִּתְקָה זוֹ, וְיָדַע מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, בָּכָה בְּכִי רַב. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אַל תֵּצֵא מִמָּקוֹם זֶה עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ. וְאִם אָמְנָם הֶאֱשִׁימַנִי בְּדָבָר קָשֶׁה, הֲרֵי יֵשׁ לִמְצֹא לוֹ הַצְּדָקָה. וְרוֹצָה אֲנִי לְסַדֵּר פְּגִישָׁה בֵּינְךָ וּבֵין גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר, עַל־יְדֵי אֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה, שֶׁכֵּן עֲזַבְתִּיהָ מוּטָלָה וְהִיא מְצַפָּה מִמֶּנִּי לִתְשׁוּבָה חֲזָרָה”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה אֶל גְּבִרְתָהּ, וְלָן סוֹחֵר הָאֲבָנִים יְקָרוֹת דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, וְיָשַׁב מְצַפֶּה לְבוֹאָהּ. הִתְקָרְבָה בַּעֲלִיצוּת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו. אָמַר לָהּ: " מָה הַיְדִיעָה, נַעֲרָה?" אָמְרָה לוֹ: “הָלַכְתִּי מֵאֶצְלְךָ אֶל גְּבִרְתִּי וּמָסַרְתִּי לָהּ אֶת הַפִּתְקָה שֶׁכָּתַב אוֹתָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וּכְשֶׁקָּרְאָה אוֹתָהּ וְהֵבִינָה הָיְתָה נְבוֹכָה בְּדַעְתָּהּ. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תַּחְשְׁשִׁי לְקַלְקָלָה בָּעִנְיָן שֶׁבֵּין שְׁנֵיכֶם בְּסִבַּת הֵעָדֵר אַבּוּ־אלְחַסַן, שֶׁכֵּן מָצָאתִי מִי שֶׁיְּמַלֵּא מְקוֹמוֹ, וְהוּא טוֹב מִמֶּנּוּ, וְעֶרְכּוֹ נַעֲלֶה מֵעֶרְכּוֹ, וּמֻכְשָׁר לְהַסְתִּיר סוֹד. וּכְבָר סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁבֵּינְךָ וּבֵין אַבּוּ־אלְחַסַן, וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְאֵמוּן מִצִּדּוֹ וּמִצַּד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאֵיךְ נָפְלָה פִתְקָה זוֹ מִמֶּנִּי וְנִתְקַלְתָּ אַתָּה בָהּ. וְהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהָסְכַּם בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. הִשְׁתָּאָה סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: " מִשְׁתּוֹקֶקֶת הִיא לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים מִפִּיךָ כְּדֵי שֶׁיִּתְאַשֵּׁר לָהּ מַה שֶּׁבֵּינְךָ וּבֵינוֹ מִן הַבְּרִית. הַסְכֵּם אֵפוֹא לָלֶכֶת עִמִּי מִיָּד אֵלֶיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, מָצָא שֶׁהַכְּנִיסָה אֵלֶיהָ דָּבָר קָשֶׁה הוּא וְסַכָּנָה עֲצוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס בָּהּ וּלְחָרֵף נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ. אָמַר הַסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לַנַּעֲרָה: “אֲחוֹתִי, אֲנִי מִּבְּנֵי הֲמוֹן הָעָם אָנֹכִי, וְאֵינִי כְּאַבּוּ־אלְחַסַן, שֶׁכֵּן אַבּוּ־אלְחַסַן עֶרְכּוֹ נַעֲלֶה וְיָדוּעַ וְיוֹצֵא וְנִכְנָס בַּחֲצַר הַכַלִיף בִּהְיוֹתָם זְקוּקִים לִסְחוֹרָתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה כְּשֶׁהָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן מְדַבֵּר אֵלַי, הָיִיתִי נִרְעָד מִפַּחְדִּי מִפָּנָיו. וְאִם גְּבִרְתֵּךְ חֲפֵצָה לְשׂוֹחֵחַ עִמִּי, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא בַּחֲצַר הַכַלִיפוּת, רָחוֹק מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁכֵּן אֵין לִבִּי נוֹתֵן לִי לִשְׁמֹעַ לְמַה שֶּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת”. נִמְנַע מִלֶּכֶת עִמָּהּ. הָיְתָה הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת לוֹ, שֶׁהִיא תַּעֲרֹב לִשְׁלוֹמוֹ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “אַל תַּחֲשׁשׁ וְאַל תִּפְחַד”. חָזְרָה עַל דְּבָרֶיהָ כַמָּה פְּעָמִים, וְלַמְרוֹת זֶה, כְּשֶׁקָּם סוֹף סוֹף לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ, נוֹקְשׁוּ רַגְלָיו וְרָעֲדוּ יָדָיו. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אִם קָשָׁה עָלֶיךָ הַהֲלִיכָה לַחֲצַר הַכַלִיף, וְאִי־אֶפְשָׁר לְךָ לָבוֹא עִמִּי אֲעוֹרֵר אוֹתָהּ שֶׁהִיא תָּבוֹא אֵלֶיךָ, אַךְ אַל תַּעֲזֹב אֶת מְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ עִמָּהּ”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְלֹא נֶעְדְּרָה אֶלָּא מְעָט, וְחָזְרָה אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְהֵא אֶצְלְךָ נַעֲרָה אוֹ נַעַר”. אָמַר לָה: “אֵין אֶצְלִי בִּלְתִּי אִם שִׁפְחָה כּוּשִׁית בָּאָה בַיָּמִים הַמְשָׁרֶתֶת אוֹתִי”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְנַעֲלָה עַל מַנְעוּל אֶת הַדְּלָתוֹת שֶׁבֵּין שִׁפְחַת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּבֵינוֹ, וְסִלְּקָה אֶת נְעָרָיו אֶל מִחוּץ לֶחָצֵר. אַחַר־כָּךְ יָצְאָה הַנַּעֲרָה וְחָזְרָה עִם נַעֲרָה אַחֲרֶיהָ, וְנִכְנְסָה לַחֲצַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְנָתְנָה בֶּחָצֵר רֵיחָהּ מִן הַבְּשָׂמִים.

וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, קָם וְעָמַד, וְהִנִּיחַ לָהּ כַּר לָשֶׁבֶת וְיָשַׁב לְפָנֶיהָ. שָׁהֲתָה שָׁעָה וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת, עַד שֶׁנָּחָה. אַחַר־כָּךְ גִּלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ, וְנִדְמֶה לוֹ לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בִּמְעוֹנוֹ. אָמְרָה לַנַּעֲרָה שֶׁלָּהּ: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁאָמַרְתְּ לִי עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “הֵן”. פָּנְתָה אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד מַצָּבְךָ?” אָמַר לָהּ: " בְּטוֹב“, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ:” אַתָּה עוֹרַרְתָּ אוֹתָנוּ לָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְהָבִיא אוֹתְךָ בְּסוֹדֵנוּ". אַחַר־כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהוֹדִיעַ לָהּ עַל כָּל מַצָּבָיו, וְאָמַר לָהּ: “יֵשׁ לִי חָצֵר מִלְּבַד חָצֵר זוֹ שֶׁסִּדַּרְתִּי אוֹתָהּ לִפְגִישָׁה עִם יְדִידִים וְאַחִים. וְאֵין לִי בָּהּ אֶלָּא זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְנַעֲרָתֵךְ”. אַחַר־כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל אֹפֶן הִוָּדְעוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵעִקָּרוֹ. הוֹדִיעַ לָהּ עַל דְּבַר זֶה שֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד אַחֲרִיתוֹ. נֶאֶנְחָה עַל פְּרִידַת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמְרָה: “הוֹי פְּלוֹנִי, הֱוֵה יוֹדֵעַ שֶׁנַּפְשׁוֹתָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם דְּבוּקוֹת בַּתַּאֲווֹת, וְכֵן אָדָם בְּאָדָם. אֵין דָּבָר יוֹצֵא לְפֹעַל אֶלָּא עַל־יְדֵי דִבּוּר, וְאֵין מַשִּׂיגִים מַטָּרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי עֶזְרָה, וְאֵין מְנוּחָה בָּאָה אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁמְס אַלנַּהָאר אָמְרָה לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אֵין מְנוּחָה בָּאָה אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה, וְאֵין הַהַצְלָחָה נִגְלֵית אֶלָּא עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי־נְדִיבוֹת. וּכְבָר הוֹדַעְתִּי לְךָ אֶת עִנְיָנֵנוּ, וּבְיָדְךָ לְהָמִיט עָלֵינוּ קָלוֹן אוֹ לִהְיוֹת לָנוּ מַחְסֶה, וְאֵין לְהוֹסִיף עַל זֶה, אַחֲרֵי שֶׁאִישׁ־נְדִיבוֹת אַתָּה. וַהֲרֵי כְבָר יָדַעְתָּ שֶׁנַּעֲרָתִי זוֹ שׁוֹמֶרֶת אֶת סוֹדִי, וּבְסִבַּת זֶה מַעֲלָתָהּ עֲצוּמָה אֶצְלִי, וּכְבָר יִחַדְתִּי אוֹתָהּ לְעִנְיָנַי הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין לְךָ יְקָרָה מִמֶּנָּה, הָבֵא אוֹתָהּ אֵפוֹא בְּסוֹדְךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁבָּטוּחַ תִּהְיֶה מִצִּדָּהּ מִזֶּה שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו, וְלֹא יִסָּתֵם בְּפָנֶיךָ מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא תִּפְתַּח אוֹתוֹ הִיא, וְהִיא תָבִיא אֵלֶיךָ יְדִיעוֹת מִמֶּנִּי לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאַתָּה תִהְיֶה הַמְתַוֵּךְ לְהַמְצִיא יְדִיעוֹת בֵּינִי וּבֵינוֹ”. אַחַר־כָּךְ קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר, כְּשֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לָקוּם, וְהָלְכָה, וְהָלַךְ לְפָנֶיהָ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת עַד שֶׁהִגִּיעָה לְשַׁעַר הֶחָצֵר. אַחַר־כָּךְ חָזַר וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ אַחֲרֵי שֶׁסָּכָה בְּיָפְיָהּ מַה שֶּׁהִקְסִים אוֹתוֹ, וְשָׁמַע דִּבּוּרָהּ שֶׁבִּלְבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ, וְרָאָה מֵחִנָּהּ וְתַרְבּוּתָהּ מַה שֶּׁהִפְתִּיעַ אוֹתוֹ. הִמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר בִּסְגֻלּוֹתֶיהָ, עַד שֶׁנִּרְגְּעָה רוּחוֹ, וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל וְאָכַל רַק כְּדֵי לְהַחֲזִיק נַפְשׁוֹ. אַחַר־כָּךְ הֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ נְעָרָיו וְהָלְכוּ לְפָנָיו עַד שֶׁלִּוּוּהוּ אֶל אֲדוֹנָם, וּמָצָא אוֹתוֹ מוּטָל עַל מִטָּתוֹ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר לוֹ: " הִתְמַהְמַהְתָּ מִבּוֹא אֶצְלִי וְהוֹסַפְתָּ לִי דְאָגָה עַל דַּאֲגָתִי“. סִלֵּק אֶת נְעָרָיו וְצִוָּה לִנְעֹל אֶת דַּלְתוֹתָיו, וְאָמַר לוֹ: " חֵי אֱלֹהִים, לֹא עָצַמְתִּי עֵינִי מִן הַיּוֹם שֶׁנִּפְרַדְתָּ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן בָּאָה אֵלַי הַנַּעֲרָה אֶתְמוֹל וְעִמָּהּ פִּתְקָה סְגוּרָה מֵאֵת גְּבִרְתָּהּ שַׁמְס אַלנַּהָאר”. סִפֶּר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ אִתָּהּ, וְאָמַר לוֹ: " כְּבָר הָיִיתִי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנִי וְנִתְמַעֵט שִׂבְרִי, לִפְנֵי כֵן הָיָה לִי אַבּוּ־אלְחַסַן יָדִיד, שֶׁהָיָה מַכִּיר אֶת הַנַּעֲרָה". כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת דִּבְרֵי בֶּן־בַּכָּאר, צָחַק. אָמַר לוֹ בֶּן־בַּכָּאר: “כֵּיצַד זֶה תִּצְחַק לִדְבָרַי, וּכְבָר רָאִיתִי אוֹת לְטוֹבָה עַל יָדְךָ, וּלְקַחְתִּיךָ לִי כְּלִי־מִלְחָמָה נֶגֶד הַפֻּרְעָנֻיּוֹת”. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַצּוֹחֲקִים לְבִכְיִי עֵת אוֹתִי רָאוּ,

אִלּוּ אֲשֶׁר סָבַלְתִּי סָבָלוּ, בָּכוּ.

לֹא יְקוֹנֵן לַנִּתְיַסָּר בַּאֲשֶׁר נִתְנַסָּה

רַק אֲשֶׁר כְּמוֹתוֹ נִמְחַץ וְאָרְכָה הַמַּסָּה.

חֶשְׁקִי וְכִסּוּפַי, אַנְחָתִי, הֲגִיגִי וְעָצְבִּי

לָאָהוּב מִשְׁכָּנוֹ בְּתוֹךְ פִּנּוֹת לְבָבִי.

בְּלִבִּי יִשְׁכֹּן לָעַד, אוֹתוֹ לֹא יִטּשׁ

גַּם רֶגַע, וְאִם נָדִיר אוֹתוֹ יִפְגּשׁ.

אֵין לִי אָהוּב אֶרְצֶה בּוֹ תְמוּרָתוֹ

וְלֹא בָּחַרְתִּי מֵעוֹלָם בְּיַקִּיר זוּלָתוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִפִּיו דְּבָרִים אֵלּוּ וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת הַמַּעֲרֶכֶת, בָּכָה לְבִכְיוֹ, וְהוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁקָּרָהוּ עִם הַנַּעֲרָה מִשָּׁעָה שֶׁעֲזָבָהּ. הָיָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מַאֲזִין לִדְבָרָיו, וּכְכָל שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו מִלָּה, הָיָה מַרְאֵהוּ מִשְתַּנֶּה מֵחִוָּרוֹן לְאֹדֶם, וְגוּפוֹ פַּעַם מִתְחַזֵּק, וּפַעַם נֶחֱלָשׁ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַאַחֲרִית דְּבָרָיו, בָּכָה בֶּן־בַּכָּאר וְאָמַר: " אָחִי, אֲנִי הוֹלֵךְ עַל כָּל פָּנִים לָמוּת. וּמִי יִתֵּן וִיהִי קִצִּי קָרוֹב. וּמְבַקֶּשְׁךָ אֲנִי שֶׁתּוֹאִיל בְּחַסְדְּךָ לִהְיוֹת מַרְגִּיעַ אוֹתִי בְּכָל עִנְיָנַי, עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַאֲנִי לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ“. אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: " לֹא תְכַבֶּה בְּךָ אֵשׁ זוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי פְּגִישָׁה שֶׁאַתָּה חוֹלֵה אַהֲבָתָהּ, וְאוּלָם לֹא בְּמָקוֹם מְסֻכָּן זֶה. וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר אֶלָּא אֶצְלִי בְּבַיִת לְיַד בֵּיתִי, שֶׁבָּאָה בוֹ אֵלַי הַנַּעֲרָה הִיא וּגְבִרְתָּהּ, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁבָּחֲרָה בוֹ לְעַצְמָהּ. הַמַּטָּרָה הִיא לְסַדֵּר פְּגִישַׁתְכֶם יַחַד, וּבוֹ תְּתַנּוּ זֶה לָזֶה מַה שֶּׁאַתֶּם סוֹבְלִים”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “עֲשֵׂה כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, וּמַה שָּׁאַתָּה מְיָעֵץ הוּא הַנְּכוֹחָה”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “וְעָמַדְתִּי עִמּוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה, מֵעִיר עָלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר: “וְעָמַדְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מֵעִיר עָלָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְיָצָאתִי מֵאֶצְלוֹ וְהָלַכְתִּי לִמְעוֹנִי. וְלֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא מְעַט עַד שֶׁבָּאָה הַנַּעֲרָה וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לָהּ שָׁלוֹם, וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּהּ בָּזֶה שֶׁהָיָה בֵּינִי וּבֵין עַלִי בֶּן־בַּכָּאר”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “דַּע שֶׁהַכַלִיף פָּנָה וְהָלַךְ מֵאֶצְלֵנוּ, וּבְמוֹשָׁבֵנוּ אֵין בּוֹ גַּם אֶחָד, וְהוּא מִסְתּוֹר לָנוּ יוֹתֵר מִכֹּל וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נְכוֹנִים דְּבָרַיִךְ. וְאוּלָם אֵין הוּא כִמְעוֹנִי זֶה, שֶׁהוּא מֻסְתָּר יוֹתֵר וּמַתְאִים יוֹתֵר לָנוּ”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “יְהִי כַּאֲשֶׁר יָעַצְתָּ, וַהֲרֵינִי הוֹלֶכֶת אֶל גְּבִרְתִּי לְהוֹדִיעָה אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וְאַצִּיעַ לְפָנֶיהָ מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ”. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֶל גְבִרְתָּהּ, וְהִצִּיעָה לְפָנֶיהָ אֶת הַדָּבָר וְחָזְרָה לִמְעוֹנִי וְאָמְרָה לִי: “גְּבִרְתִּי מַסְכִּימָה לְמַה שֶּׁאָמַרְתָּ”. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיאָה הַנַּעֲרָה מִכִּיסָה צְרוֹר וּבוֹ דִינָרִים, וְאָמְרָה לִי: “גְּבִרְתִּי שׁוֹאֶלֶת בִּשְׁלוֹמְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ: קַח זֶה וְסַדֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ”. נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אוֹצִיא מִמֶּנּוּ כְלוּם. נָטְלָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה וְחָזְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: “לֹא קִבֵּל אֶת הַמָּמוֹן, אֶלָּא מָסַר אוֹתוֹ לִי”. וְאַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה הַנַּעֲרָה, הָלַכְתִּי לְבֵיתִי הַשֵּׁנִי, וְהֶעֱבַרְתִּי אֵלָיו מִן הַכֵּלִים וְהַשְּׁטִיחִים מַה שֶּׁהַמַּצָּב צָרִיךְ לוֹ. הֶעֱבַרְתִּי אֵלָיו כְּלֵי כֶסֶף וְחַרְסִינָה וְהֵכַנְתִּי מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. וּכְשֶׁרָאְתָה הַנַּעֲרָה מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ, וְצִוְּתָה אוֹתִי לְהָבִיא אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אָמַרְתִּי: “לֹא תָבִיאִי אוֹתוֹ אֶלָּא אַתְּ”. הָלְכָה אֵלָיו וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ, בַּמַּצָּב הַשָּׁלֵם בְּיוֹתֵר, וְיָפְיוֹ תַּעֲנוּג לָרוֹאִים. וּכְשֶׁבָּא קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ וּבֵרַכְתִּיו לְבוֹאוֹ וְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתוֹ עַל סַפְסָל מֻצָּע בְּמַצָּע הַמַּתְאִים לוֹ, וְשַׂמְתִּי לְפָנָיו מַשֶּׁהוּ מִן הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים בַּאֲחָדִים מִכְלֵי הַחַרְסִינָה וְהַבְּדֹלַח, וְהָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ שָׁעָה זְמַן בְּעֵרֶךְ. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְשָׁהֲתָה עַד אַחֲרֵי תְּפִלַּת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְחָזְרָה וְעִמָּהּ שַׁמְס אַלנַּהָאר וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת מִן הַמְשָׁרְתוֹת לְפָנֶיהָ וְלֹא יוֹתֵר. וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְרָאָה אוֹתָהּ, נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים, וְנִשְׁאֲרוּ כָּךְ זְמַן שָׁעָה. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ הָלְכוּ זֶה לִקְרַאת זוֹ. אַחַר־כָּךְ יָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּשִׂיחָה עֲרֵבָה, וְאַחֲרֵי זֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּבְּשָׂמִים, מוֹדִים לִי עַל פָּעֳלִי אִתָּם. אָמַרְתִּי לָהֶם: “רְצוֹנְכֶם בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל?” אָמְרוּ: “הֵן”. הֵבֵאתִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וְנָטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם. הֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם לְמוֹשָׁב אַחֵר, וְהֵבֵאתִי לָהֶם מַשְׁקֶה וְשָׁתוּ וְהִשְׁתַּכְּרוּ וְהִתְרַפְּקוּ זֶה עַל זוֹ. אָמְרָה לִי שַׁמְס אַלנַּהָאר: “אֲדוֹנִי, הַשְׁלֵם חַסְדְּךָ וְהָבֵא לָנוּ נֵבֶל אוֹ מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי הַנִּגּוּן שֶׁיְהֵא אָשְׁרֵנוּ שָׁלֵם בְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַרְתִּי: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. קַמְתִּי וְהֵבֵאתִי נֵבֶל. נְטָלַתְהוּ וְהִתְקִינָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ חֵיקָהּ וּפָרְטָה עָלָיו מַנְגִּינָה מֻפְלָאָה, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נָדְדָה שְׁנָתִי, עֲדֵי דָמִיתִי אֹהַב נְדוּדֵי תְּנוּמָה,

וָאִמַּס עֲדֵי נִרְאֶה כְּאִלּוּ חֹלִי לִי תְּכוּנָה,

וְדִמְעָתִי נִגְּרָה עַל לֶחְיִי וַתַּעֲלֶנָּה בָּאֵשׁ,

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם אַחֲרֵי פֵּרוּד עוֹד נִפָּגֵשׁ.

אַחֲרֵי־כֵן הִתְחִילָה לְזַמֵּר שִׁירִים עַד לְטֵרוּף הַדַּעַת, בְּמַנְגִּינוֹת מִמַּנְגִּינוֹת שׁוֹנוֹת וּרְמָזִים זַכִּים, עַד שֶׁכִּמְעַט יָצָאוּ הַנּוֹכְחִים מִכְּלֵיהֶם מֵרֹב גִּילָה עַל הַפְּלָאִים שֶׁעָשְׂתָה בְּזִמְרוֹתֶיהָ. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "וְכַאֲשֶׁר קֵרְבָה הַיְשִׁיבָה יַחַד אֶת לִבּוֹתֵינוּ וְנָקְפָה הַכּוֹס בֵּינֵינוּ, הִנְעִימָה הַנַּעֲרָה בִּזְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִבְטִיחַ דָּבְקוֹ בִּי אָהוּב וּמִלֵּא הַבְטָחָתוֹ

בְּלַיְלָה, כְּלֵילוֹת רַבִּים מָנִיתִי אוֹתוֹ,

לַיְלָה הִרְשָׁה לָנוּ הַזְּמַן בּוֹ גִיל

בְּהַסֵּחַ דַּעְתּוֹ מְגַדֵּף וְהוֹלֵךְ רָכִיל.

לָן הָאָהוּב וִימִינוֹ תְאַמְּצֵנִי כֻלִּי,

וּמֵרֹב שִׂמְחָתִי בִּי תְּאַמְּצֶנּוּ שְׂמֹאלִי.

חִבַּקְתִּיו, וְיֵין רֹק פִּיו מָצִיתִי

וּבְמֶתֶק דְּבַשׁ וּבָאוֹרֶה אוֹתוֹ אֲנִי זָכִיתִי".

עָזַב אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת בְּאוֹתָהּ חָצֵר, וְנִפְטַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהָיָה גָר בָּהּ, וְלָן עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר הִתְפַּלֵּל כַּחוֹבָה וְשָׁתָה קַהְוָה, וְיָשַׁב כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ הַשְּׁנִיָּה. אָמַר הַסּוֹחֵר: “וַעֲדַיִן אֲנִי יוֹשֵׁב”, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלַי שְׁכֵנִי נִבְהָל וְאָמַר לִי: “אָחִי, מַה בָּזוּי הוּא בְּעֵינַי מַה שֶּׁאֵרַע בַּחֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה הַלַּיְלָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, אֵיזֶה דָּבָר קָרָה?” סִפֵּר לִי מַה שֶּׁקָּרָה בַּחֲצֵרִי. אָמַר לִי: “הַלִּסְטִים שֶׁבּאוּ אֶל שְׁכֵנֵנוּ תְּמוֹל וְהָרְגוּ פְּלוֹנִי וְלָקְחוּ אֶת מָמוֹנוֹ, רָאוּךָ אֶמֶשׁ, כְּשֶׁאַתָּה מַעֲבִיר חֲפָצֶיךָ אֶל חֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה, וּבָאוּ אֵלֶיהָ בַּלַּיְלָה וְלָקְחוּ מַה שֶּׁאֶצְלְךָ וְהָרְגוּ אֶת אוֹרְחֶיךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “קַמְתִּי אֲנִי וּשְׁכֵנִי וּפָנִינוּ וְהָלַכְנוּ אֶל אוֹתָהּ חָצֵר וּמְצָאנוּהָ רֵיקָה לֹא נוֹתַר בָּהּ דָּבָר”. נְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, אָמַרְתִּי: “בַּאֲשֶׁר לַחֲפָצִים, אֵינִי נוֹתֵן דַּעְתִּי עֲלֵיהֶם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלָּקַחְתִּי מִקְצָתָם בְּהַשְׁאָלָה וְאָבְדוּ, אֵין אָסוֹן בָּזֶה, מִשּׁוּם שֶׁיַּכִּירוּ בְּהִצְטַדְּקוּתִי בָּזֶה שֶׁהָלַךְ רְכוּשִׁי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּפִלֶּגֶשׁ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּתְפַּרְסֵם מַה שֶּׁהָיָה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדַן נַפְשִׁי”. פָּנָה הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶל שְׁכֵנוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה אָחִי וּשְׁכֵנִי וְתַסְתִּיר עֶרְוָתִי. מַה הוּא שֶׁאַתָּה מְיָעֵץ לִי מִן הָעֵצָה?” אָמַר הָאִישׁ לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “מַה שֶּׁאֲנִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ הוּא זֶה שֶׁנַּמְתִּין, שֶׁכֵּן אֵלֶּה שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲצֵרְךָ וְנָטְלוּ חֲפָצֶיךָ הָרְגוּ אֶת הַחֲבוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל חֲצַר הַכַּלִיף וְהָרְגוּ חֲבוּרָה מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל שַׂר הַמִּשְׁטָרָה, וְעוֹזְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל הַדְּרָכִים, אֶפְשָׁר יִמְצְאוּ אוֹתָם, וְתַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ מִבְּלִי הִשְׁתַּדְּלוּת מִצִּדְּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה, חָזַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהוּא גָר בָּהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה חָזַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהוּא גָר בָּהּ, וְאָמַרְ בְּלִבּוֹ: " הִנֵּה זֶה שֶׁבָּא עָלַי הוּא מַה שֶׁפָּחַד מִפָּנָיו אַבּוּ־אלְחַסַן וְהָלַךְ לְבָצְרָה, וַאֲנִי נָפַלְתִּי בּוֹ".

נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בַּחֲצֵרוֹ בֵּין הָאֲנָשִׁים וּבָאוּ אֵלָיו מִכָּל צַד וּמָקוֹם. מֵהֶם מִי שֶׁשָּׂמַח לְאֵידוֹ, וּמֵהֶם מִי שֶׁנִּצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ. הָיָה מִתְאוֹנֵן לִפְנֵיהֶם וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב נֶעְכָּר, נִכְנַס אֵלָיו נַעַר מִנְּעָרָיו וְאָמַר לוֹ: “אָדָם בַּדֶּלֶת הַקּוֹרֵא לְךָ, וְאֵינִי מַכִּירוֹ”. יָצָא אֵלָיו הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וּמְצָאוֹ אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “דָּבָר לִי אֵלֶיךָ, בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. הִכְנִיסוֹ לַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “מָה אִתְּךָ מִן הַדְּבָרִים?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “בּוֹא עִמִּי אֶל חֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת חֲצֵרִי הַשְּנִיָּה?” אָמַר לוֹ: " כָּל עִנְיָנְךָ יָדוּעַ לִי, וְעִמִּי גַם מַה שֶּׁיָּסִיר אֱלֹהִים בּוֹ אֶת דַּאֲגָתְךָ“. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְמָקוֹם שֶׁהוּא חָפֵץ”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאנוּ אֶל הֶחָצֵר. כְּשֶׁרָאָה הָאִישׁ אֶת הֶחָצֵר אָמַר: “הֲרֵי הִיא בְּלִי שַׁעַר וּבְלִי שׁוֹעֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בָּהּ. בֹּא עִמִּי לְזוּלָתָהּ”. לֹא פָסַק הָאִישׁ מִסּוֹבֵב עִמִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וַאֲנִי עִמּוֹ, עַד שֶׁנִּכְנַס עָלֵינוּ הַלַּיְלָה, וַאֲנִי אֵינִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר, לֹא פָסַק לָלֶכֶת וַאֲנִי מְהַלֵּךְ עִמּוֹ עַד שֶׁיָּצָאנוּ אֶל הַשָּׂדֶה הָרָחָב, וְהוּא אוֹמֵר: “בֹּא אַחֲרַי”. וְהִתְחִיל אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ, וַאֲנִי אָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַנָּהָר. הֶעֱלָה אוֹתִי לְסִירָה וְהֵשִׁיט אוֹתָנוּ הַמַּלָח עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַחוֹף הַשֵּׁנִי. יָרַד מֵאוֹתָהּ סִירָה וְיָרַדְתִּי אַחֲרָיו. תָּפַס בְּיָדִי וְהוֹרִידַנִי לְסִמְטָא שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ מִיָּמַי, וְלֹא יָדַעְתִּי בְאֵיזוֹ סְבִיבָה הִיא. עָמַד הָאִישׁ לְיַד שַׁעַר וּפְתָחוֹ וְנִכְנַס וְהִכְנִיסַנִי עִמּוֹ. נָעַל אֶת הַשַּׁעַר עַל מַנְעוּל שֶׁל בַּרְזֶל, וְהוֹלִיךְ אוֹתִי לְתוֹךְ מִסְדְּרוֹן, עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, הַדּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם אִישׁ אֶחָד, אַחִים. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֲלֵיהֶם, נָתַן לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירוּ לוֹ שָׁלוֹם. צִוּוּ אוֹתִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי, וְהָיִיתִי חַלָּשׁ מֵעָצְמַת הַיְגִיעָה. הֵבִיאוּ אֵלַי מֵי־וְרָדִים וְהִזְלִיפוּ עַל פָּנַי, וְהִשְׁקוּ אוֹתִי מַשְׁקֶה. הִגִּישׁוּ לִי אֹכֶל, וְאָמַרְתִּי: “אִלּוּ הָיָה בַּמַּאֲכָל דָּבָר מַזִּיק לֹא הָיוּ אוֹכְלִים עִמִּי”. וּכְשֶׁנָּטַלְנוּ יָדֵינוּ, חָזַר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִמְקוֹמוֹ. אָמְרוּ לִי: " כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אוֹתָנוּ?” אָמַרְתִּי: “לֹא, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם אֶת מְקוֹמְכֶם, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁאֵינִי מַכִּיר גַּם אֶת זֶה שֶׁהֵבִיא אוֹתִי אֲלֵיכֶם”. אָמְרוּ לִי: “סַפֵּר לָנוּ אֶת עִנְיָנְךָ וְאַל תַּגִּיד כָּל שֶׁקֶר”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “דְּעוּ, כִּי מַצָּבִי מֻפְלָא וְעִנְיָנִי מוּזָר. יוֹדְעִים אַתֶּם מַה שֶּׁהוּא עַל דְּבַר עִנְיָנִי?” אָמְרוּ לִי: “הֵן. אָנוּ שֶׁלָּקַחְנוּ אֶת חֲפָצֶיךָ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וְלָקַחְנוּ אֶת יְדִידְךָ וְאֶת זוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “יוֹרִיד אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם מָסַכּוֹ, הֵיכָן יְדִידִי וְזוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת?” רָמְזוּ לִי בִּידֵיהֶם אֶל הַפִּנָּה וְאָמְרוּ: “הִנֵּה כָאן. וְאוּלָם חֵי־אֱלֹהִים, אָחִינוּ, לֹא נִגְלָה סוֹדָם גַּם לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וּמֵאָז הֵבֵאנוּ אוֹתָם לֹא נִפְגַּשְׁנוּ אִתָּם וְלֹא שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לְמַצָּבָם מִשּׁוּם שֶׁרָאִינוּ בָּהֶם הַדְרַת כָּבוֹד וִיקָר, וְזֶהוּ שֶׁמָּנַע אוֹתָנוּ מִלַּהֲרֹג אוֹתָם. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא בִּדְבַר עִנְיָנָם לַאֲמִתּוֹ, וְאַתָּה תִהְיֶה בָטוּחַ לְנַפְשְׁךָ וְלָהֶם”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה, כִּמְעַט מַתִּי מִן הַפַּחַד וְהַבֶּהָלָה, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, דְּעוּ שֶׁאִם הַנְּדִיבוּת אָבְדָה, הֲרֵי אֵינָהּ נִמְצֵאת אֶצְלְכֶם. וְאִם יֵשׁ עִמִּי סוֹד אֲשֶׁר אֲגַלֶּנוּ, הֲרֵי לֹא יַסְתִּירֶנּוּ אֶלָּא לִבְּכֶם”. וְהָיִיתִי מַגְזִים בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ. אַחַר־כָּךְ מָצָאתִי שֶׁיּוֹתֵר מוֹעִיל הוּא לְמַהֵר וּלְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַדָּבָר מֵאֲשֶׁר לְהַסְתִּירוֹ. סִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסוֹף הַסִּפּוּר. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ סִפּוּרִי אָמְרוּ לִי: " וְאִישׁ זֶה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְזֹאת שַׁמְס אַלנַּהָאר הִיא?” וּכְשֶׁאִשַּׁרְתִּי לָהֶם, הִצְטַדְּקוּ בִפְנֵיהֶם, וְאַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לִי: “הִנֵּה מַה שֶּׁלָּקַחְנוּ בַּחֲצֵרְךָ הָלַךְ מִקְצָתוֹ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ”. הֶחֱזִירוּ לִי אֶת רֹב הַחֲפָצִים, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהַחֲזִיר אוֹתָם לִמְקוֹמָם בַּחֲצֵרִי, וּלְהַחֲזִיר גַּם אֶת הַשְּׁאָר. וְאוּלָם הֵם נִתְחַלְּקוּ לִשְׁתֵּי פְּלַגּוֹת, פְּלַגָּה מֵהֶם עִמִּי וּפְלַגָּה נֶגְדִּי. אַחַר־כָּךְ יָצָאנוּ מֵאוֹתָהּ חָצֵר.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן בַּבָּכאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר, הִנֵּה הָיוּ קְרוֹבִים לָמוּת מִפַּחַד, נִגַּשְׁתִּי אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מִי יוֹדֵעַ, מַה הוּא שֶׁקָּרָה לַנַּעֲרָה וּלִשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר וּלְאָן הָלְכוּ?” אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “אֵין לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֵיהֶן”. וְלֹא פָסַקְנוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ בָּאַחֲרוֹנָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַסִּירָה בוֹ. הֶעֱלוּנוּ לְתוֹכָהּ וְהִנֵּה הִיא זוֹ שֶׁעָבַרְנוּ בָּהּ אֶתְמוֹל. הוֹשִׁיטוּ אוֹתָנוּ לַחוֹף הַשֵּׁנִי, וְהוֹרִידוּ אוֹתָנוּ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְנוּ הָכֵן בִּקְצֵה הַיַּבָּשָׁה, עַד שֶׁבָּאוּ פָּרָשִׁים, וְהִקִּיפוּ אוֹתָנוּ מִכָּל עֵבֶר וְזִנְּקוּ עָלֵינוּ הָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים. וְטָסוּ אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ כַּנְּשָׁרִים, וְחָזְרָה אֲלֵיהֶם הַסִּירָה, וְיָרְדוּ בָהּ וְהוֹלִיכָה אוֹתָם בַּנָּהָר. וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי וְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְלֹא יָכֹלְנוּ לֹא לָנוּעַ מִשָּׁם וְלֹא לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה. אָמְרוּ לָנוּ הַפָּרָשִׁים: " מֵאַיִן אַתֶּם?" נְבוּכוֹנוּ בַּתְּשׁוּבָה. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לָהֶם: אֵלֶּה שֶׁרְאִיתֶם אוֹתָם אִתָּנוּ, אֵין אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָם, וְרַק כָּאן רָאִינוּ אוֹתָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָנוּ, מְזַמְרִים אֲנַחְנוּ, וּבִקְּשׁוּ לָקַחַת אוֹתָנוּ שֶׁנְּזַמֵּר לָהֶם, וְלֹא נִצַּלְנוּ מִיָּדָם אֶלָּא בְּתַחְבּוּלָה וּבִדְבָרִים רַכִּים, וְהִרְפּוּ מֵאִתָּנוּ בְּשָׁעָה זוֹ. וְהָיָה עִנְיָנָם מַה שֶּׁרְאִיתֶם”. הִסְתַּכְּלוּ הַפָּרָשִׁים בְּשַׁמְס אַלנַּהָאר וּבְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאָמְרוּ לִי: “אֵין אַתָּה דּוֹבֵר אֱמֶת, שֶׁאִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי הַגֵּד לָנוּ: מִי אַתֶּם, וּמֵאַיִן אַתֶּם, וּמַה מְּקוֹמְכֶם, וּבְאֵיזֶה מֵרָבְעֵי הָעִיר שׁוֹכְנִים אַתֶּם?” אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: " לֹא יָדַעְתִּי, מַה הוּא שֶׁאֹמַר. קָפְצָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְנִגְּשָׁה אֶל מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ בְּסוֹד. יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְהִרְכִּיב אוֹתָהּ עָלָיו. וְתָפַס בְּרִסְנוֹ וְהוֹבִיל אוֹתָהּ, וְכָזֹאת עָשָׂה בְּעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְגַם בִּי. לֹא פָסַק מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ עַד לְמָקוֹם לְיַד הַנָּהָר. קָרָא בְּדִבּוּר לוֹעֵז, וּבָאָה אֵלָיו חֲבוּרָה שֶׁל פָּרָשִׁים מִן הַיַּבָּשָׁה. הֶעֱלָה אוֹתָנוּ הַמְפַקֵּד בְּסִירָה וְעָלוּ חֲבֵרָיו בְּסִירָה שְׁנִיָּה, וְהוֹשִׁיטוּ אוֹתָנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לָאַחֲרוֹנָה אֶל חֲצַר הַכַלִיפוּת, וַאֲנַחְנוּ כִּמְעַט מֵתִים מֵעָצְמַת הַפַּחַד. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף לַמָּקוֹם, הַמּוֹבִיל אֶל מְקוֹמֵנוּ. יָרַדְנוּ לַיַּבָּשָׁה וְהָלַכְנוּ בָרֶגֶל וְעִמָּנוּ קְבוּצָה מִן הַפָּרָשִׁים שֶׁרֵעוּ לָנוּ עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לֶחָצֵר. וּבִזְמַן שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹכָהּ, נִפְרַדְנוּ מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ מִן הַפָּרָשִׁים, וְהָלְכוּ לָהֶם לְדַרְכָּם. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לִמְקוֹמֵנוּ כְּשֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין בֹּקֶר לְעֶרֶב. וְנִשְׁאַרְנוּ בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אַחֲרִית הַיּוֹם, נָפַל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִתְעַלֵּף. בָּכוּ לוֹ הַנָּשִׁים וְהָאֲנָשִׁים, וְהוּא מוּטָל אֵינוֹ נָע. בָּאוּ אֵלַי אֲחָדִים מִבְּנֵי בֵּיתוֹ וְאָמְרוּ: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנֵנוּ, וְהַגֵּד לָנוּ סִבַּת הַמַּצָּב שֶׁהוּא בוֹ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים שִׁמְעוּ לִדְבָרַי”…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: "אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים, שִׁמְעוּ לִדְבָרַי, וְאַל תִּפְגְּעוּ בִי לְרָעָה, וְהַאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם, הֲרֵי יִתְעוֹרֵר וִיסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרוֹ בְּעַצְמוֹ”. לָחַצְתִּי עֲלֵיהֶם וְהִפְחַדְתִּי אוֹתָם בַּשַּׁעֲרוּרִיָּה שֶׁתָּקוּם בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם. וּבְעוֹד אָנוּ בְכָךְ הִתְנוֹדֵד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בְּמִטָּתוֹ. שָׂמְחוּ בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְהִסְתַּלְּקוּ בְּנֵי־הָאָדָם מֵאֶצְלוֹ. אַךְ בְּנֵי־בֵיתוֹ מְנָעוּנִי מִלָּצֵאת מֵאֶצְלוֹ. הִזְלִיפוּ מֵי־וְרָדִים עַל פָּנָיו, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר וְנָשַׁם אֲוִיר, הִתְחִילוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. הָיָה מַגִּיד לָהֶם כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹ אֵינָהּ מְהִירָה לְדַבֵּר. אַחַר־כָּךְ רָמַז לָהֶם, שֶׁיִּתְּנוּ לִי חֹפֶשׁ לָלֶכֶת לִמְעוֹנִי. שִׁחְרְרוּ אוֹתִי, יָצָאתִי, וְאֵינִי מַאֲמִין בְּהַצָּלָתִי, וּבָאתִי אֶל חֲצֵרִי נִשְׁעָן עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל בְּנֵי בֵיתִי. כְּשֶׁרָאוּנִי בְּאוֹתוֹ מַצָּב, סָפְקוּ עַל פְּנֵיהֶם, רָמַזְתִּי לָהֶם בְּיָדִי לֵאמֹר: “שִׁתְקוּ”. וְשָׁתְקוּ. הָלְכוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לְדַרְכָּם, וְהִתְהַפַּכְתִּי עַל יְצוּעִי שְׁאֵרִית לֵילִי, וְלֹא הִתְעוֹרַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם הַיּוֹם, וּמָצָאתִי אֶת בְּנֵי־בֵיתִי אֲסוּפִים מִסָּבִיב לִי, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: “מַה פֻּרְעָנוּת הִיא שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ, שֶׁהִפִּילָה אוֹתְךָ בְּרָעָתָהּ?”

אָמַרְתִּי: " הָבוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה“. הֵבִיאוּ לִי מַשְׁקֶה וְשָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁרָוִיתִי. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה”, וְהִסְתַּלְקוּ לְדַרְכָּם. אַחַר־כָּךְ הִתְנַצַּלְתִּי לִפְנֵי חֲבֵרַי וְשָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת זֶה שֶׁהָלַךְ מֵחֲצֵרִי, אִם חָזַר מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ? אָמְרוּ לִי: “חָזַר מִקְצָתוֹ, וְהַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁבָּא אָדָם אֶחָד וְהֵטִיל אוֹתוֹ בֶּחָצֵר, מִבְּלִי שֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ”. נִחַמְתִּי אֶת עַצְמִי, וְעָמַדְתִּי בִּמְקוֹמִי יוֹמַיִם, וְאֵינִי יָכוֹל לָקוּם מִמְּקוֹמִי. אַחַר־כָּךְ חִזַּקְתִּי אֶת עַצְמִי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלִבִּי טָרוּד בִּגְלַל בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר שֶׁלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֵיהֶם דָּבָר כָּל אוֹתוֹ זְמָן, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לָבוֹא בְּקֶשֶׁר עִם חֲצֵרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְלֹא מָצָאתִי לִי מָנוֹחַ בִּמְקוֹמִי מִפַּחַד לְנַפְשִׁי. חָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַל מַה שֶּׁיָּצָא מֵאִתִּי, וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שְׁלוֹמִי. וְאַחֲרֵי זְמַן אָמְרָה לִי נַפְשִׁי, שֶׁאָשִׂים פָּנַי לְאוֹתוֹ צַד וְאֶחֱזֹר אַחֲרֵי שָׁעָה. וּכְשֶׁחָפַצְתִּי לָלֶכֶת, רָאִיתִי אִשָּׁה עוֹמֶדֶת. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא נַעֲרָתָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר. וּכְשֶׁהִכַּרְתִּיהָ, בָּרַחְתִּי וְאַצְתִּי בְּדַרְכִּי. הָלְכָה בְּעִקְבוֹתַי, וְנִכְנְסָה בְּלִבִּי אֵימָה. וּכְכָל אֲשֶׁר רְאִיתִיהָ אֲחָזַנִי פַּחַד מִפָּנֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי:” עֲמֹד, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַשֶּׁהוּ“, אַךְ אֲנִי אֵינִי שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ וְאֵינִי פוֹסֵק מִלָּלֶכֶת עַד לְמִסְגָּד בְּמָקוֹם רֵיק מֵאָדָם. אָמְרָה לִי: “הִכָּנֵס לְמִסְגָּד זֶה”. נִכְנַסְתִּי אֶל הַמִּסְגָּד וְנִכְנְסָה אַחֲרָי. הִתְפַּלַּלְתִּי שְׁתֵּי כְרִיעוֹת. אַחַר־כָּךְ נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, כְּשֶׁאֲנִי נֶאֱנָח, וְאָמַרְתִּי לָהּ:” מַה בְּחֶפְצֵךְ?“. שָׁאֲלָה אוֹתִי לְמַצָּבִי, סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְאָמַרְתִּי לָהּ:” וּמַה יְדִיעָה אִתָּךְ?" אָמְרָה לִי: “דַּע, שֶׁכְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת שַׁעַר חֲצֵרְךָ וְנִכְנְסוּ, פָּחַדְתִּי מִפְּנֵיהֶם, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא הֵם מֵאֵת הַכַלִיף, וְיִתְפְּשׂוּנִי אוֹתִי וְאֶת גְּבִרְתִּי, וְנֹאבַד מִיָּד, בָּרַחְתִּי בְּדֶרֶךְ הַגַּג אֲנִי וּשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר וְהִפַּלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְנִכְנַסְנוּ אֶל בֵּית אֲנָשִׁים וְנִמְלַטְנוּ אֶצְלָם, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל אַרְמוֹן הַכַלִיפוּת בַּתֹּאַר הַמְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אַחַר כָּךְ הִסְתַּרְנוּ עִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מִתְהַפְּכוֹת עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה, פָּתַחְתִּי אֶת הַשַׁעַר שֶׁעַל הַנָּהָר וְקָרָאתִי לַמַּלָּח שֶׁהוֹצִיא אוֹתָנוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: " הֲרֵי גְבִרְתֵּנוּ אֵין לָנוּ כָּל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, שָׂא אוֹתִי אֵפוֹא בַּסִּירָה שֶׁאֲחַפְּשֶׂנָּה בַּנָּהָר. אֶפְשָׁר תִּזְדַמֵּן לִי יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ”. נְשָׂאַנִי בַּסִּירָה וְהִסִּיעַנִי. וְלֹא פָסַקְנוּ נוֹסְעִים בַּנָּהָר עַד שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה. רָאִיתִי סִירָה שֶׁהִתְקָרְבָה לְצַד הַשַּׁעַר וּבָהּ אָדָם הַמֵּשִׁיט אוֹתָהּ וְאָדָם שֵׁנִי וְאִשָּׁה מוּטָלָה בֵּינֵיהֶם, וְלֹא פָסַק מֵהָשִׁיט אוֹתָהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחוֹף. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאִשָּׁה, וְהִנֵּה הִיא שַׁמְס אַלנַּהָאר. יָרַדְתִּי אֵלֶיהָ, וּכְבָר נִפְתְּעָה מִשִּׂמְחָה כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְרְתָה תִקְוָתִי לְמָצְאָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “יָרַדְתִּי אֵלֶיהָ, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי נִפְתְּעָה מִשִּׂמְחָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתִי לְמָצְאָהּ”. כַּאֲשֶׁר נִגַּשְׁתִּי לְפָנֶיהָ, צִוְּתָה אוֹתִי לְשַׁלֵּם לָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ אֶלֶף דִּינָרִים. אַחַר־כָּךְ נָשָׂאנוּ אוֹתָהּ אֲנִי וּשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר עַד שֶׁהֲטַלְנוּהָ עַל מִטָּתָהּ. נִשְׁאֲרָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּמַצָּבָהּ, נֶעְכָּרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, מָנְעָה אֶת הַנְּעָרוֹת וְאֶת הַסָּרִיסִים מִלְּהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וְלָבוֹא בְּקֶשֶׁר עִמָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הִתְעוֹרְרָה מִמַּה שֶׁהָיְתָה בוֹ, וּמְצָאתִיהָ כְּאִלּוּ יָצְאָה מִמְּקוֹם קְבָרוֹת. הִזְלַפְתִּי עַל פָּנֶיהָ מֵי־וְרָדִים וְהֶחֱלַפְתִּי אֶת בְּגָדֶיהָ, וְרָחַצְתִּי אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְלֹא חָדַלְתִּי מִנְהֹג בָּהּ רַכּוֹת עַד שֶׁהֶאֱכַלְתִּי אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהִשְׁקֵיתִי אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקָאוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ תֵּאָבוֹן לְשׁוּם דָּבָר מִכָּל זֶה. וּכְשֶׁנָּשְׁמָה אֲוִיר וְנָטְתָה אֵלֶיהָ הַבְּרִיאוּת, אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חוּסִי עַל עַצְמֵךְ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לָךְ מִן הַתְּלָאָה מַה שֶּׁמַּסְפִּיק לָךְ, וּכְבָר הָיִית צְפוּיָה לַאֲבַדּוֹן”. אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים, נַעֲרָה טוֹבָה, שֶׁהַמָּוֶת נָקֵל לִי יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאֵרַע לִי, שֶׁהָיִיתִי נֶהֱרֶגֶת בְּלִי פִּקְפּוּק. שֶׁכֵּן הַלִּסְטִים, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מֵחֲצַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, שְׁאָלוּנִי וְאָמְרוּ לִי: “מִי אַתְּ וּמַה עִנְיָנֵךְ?” אָמַרְתִּי: “נַעֲרָה מִן הַמְזַמְּרוֹת”, וְהֶאֱמִינוּ לִדְבָרַי. אַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל עַצְמוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “מִי אַתָּה, וּמַה עִנְיָנְךָ?” אָמַר: “אֲנִי מֵהֲמוֹן הָעָם אָנֹכִי”. לָקְחוּ אוֹתָנוּ וְהוֹבִילוּנוּ עִמָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה לִמְקוֹמָם, וְאָנוּ מְמַהֲרִים בַּהֲלִיכָה עִמָּם מֵעָצְמַת הַפַּחַד. וּכְשֶׁיָּשַׁבְנוּ הָכֵן עַל מְקוֹמֵנוּ, הִתְבּוֹנְנוּ בָנוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶׁעָלַי מִן הַמַּלְבּוּשׁ וּמַחֲרוֹזוֹת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּמָצְאוּ אֶת עִנְיָנִי מוּזָר וְאָמְרוּ: “מַחֲרוֹזוֹת אֵלּוּ אֵינָן שְׁכִיחוֹת אֵצֶל אַחַת הַמְזַמְּרוֹת”. אַחַר־כָּךְ אָמְרוּ: “דַּבְּרִי וְהַגִּידִי לָנּו דְבַר־אֱמֶת וְנָכוֹן, מַה מִשְׁפָּטֵךְ?” לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָהֶם תְּשׁוּבָה בִּכְלוּם, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עַכְשָׁו הֵם הוֹרְגִים אוֹתִי, בִּגְלַל זֶה שֶׁעָלַי מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים”. וְלֹא דִבַּרְתִּי דָבָר. אַחַר־כָּךְ פָּנוּ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמְרוּ לוֹ: " מֵאַיִן אַתָּה, שֶׁכֵּן אֵין מַרְאֲךָ מַרְאֵה הֲמוֹן הָעָם”. שָׁתַק, וְהָיִינוּ מַסְתִּירִים אֶת עִנְיָנֵנוּ וּבוֹכִים. נָתַן אֱלֹהִים בְּלֵב הַלִּסְטִים רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְאָמְרוּ לָנוּ:" מִי הוּא בַּעַל אוֹתוֹ בַּיִת שֶׁהֱיִיתֶם בּוֹ?" אָמַרְנוּ לָהֶם:" בְּעָלָיו הוּא פְּלוֹנִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת“. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מַּכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ הַכֵּר הֵיטֵב וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא גָר בַחֲצֵרוֹ הַשְּׁנִיָּה”. וּמְקַבֵּל אֲנִי עַל עַצְמִי לְהָבִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם תֵּכֶף וּמִיָּד”. וְהִסְכִּימוּ לָשִׂים אוֹתִי בְמָקוֹם לְבַדִּי וְאֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בְּמָקוֹם לְבַדּוֹ, וְאָמְרוּ לָנוּ: נוּחוּ וְאַל תִּירָאוּ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה סוֹדְכֶם, וּבְטוּחִים אַתֶּם מִפָּנֵינוּ“. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ חֲבֵרָם אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהֵבִיא אוֹתוֹ, וְגִלָּה לָהֶם אֶת עִנְיָנֵנוּ, וְהָיִינוּ יַחַד עִמּוֹ. הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם, וְהֵבִיא לָנוּ סִירָה. הֶעֱלוּ אוֹתָנוּ לְתוֹכָהּ, וְהֶחֱזִירָנוּ לְיַד שְׂפַת הַנָּהָר וֶהֱטִילוּנוּ לַיַּבָּשָׁה וְהָלְכוּ. בָּאוּ פָּרָשִׁים מֵאַנְשֵׁי מִשְׁמַר הַלַּיְלָה, וְאָמְרוּ: “מִי אַתֶּם?” דִּבַּרְתִּי אֶל מְפַקֵּד מִשְׁמַר הַלַּיְלָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי שַׁמְס אַלנַּהָאר אָנֹכִי, פִּלַגְשׁוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, וְהִשְׁתַּכַּרְתִּי וְיָצָאתִי אֶל אֲחָדוֹת מִמַּכָּרוֹתַי מִנְּשֵׁי הַמִּשְׁנִים, וּבָאוּ הַלִּסְטִים וְתָפְסוּ אוֹתִי וֶהֱבִיאוּנִי לְמָקוֹם זֶה. וּכְשֶׁרָאוּ אֶתְכֶם בָּרְחוּ נִמְלָטִים. וַאֲנִי הֲרֵי בְּיָדִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב”. כְּשֶׁשָּׁמַע מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים אֶת דְּבָרַי הִכִּירַנִי, וְיָרַד מֵעַל רִכְבּוֹ וְהִרְכִּיבַנִי, וְעָשָׂה כָּךְ עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּבְסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וְעַכְשָׁו בִּכְבֵדִי בִּגְלָלָם לַהֶבֶת אֵשׁ, וּבִפְרָט בִּדְבַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת בֶּן לְוָיָתוֹ שֶׁל בֶּן־בַּכָּאר. לְכִי אֵפוֹא אֵלָיו וּמִסְרִי לוֹ שָׁלוֹם, וְהִוָּדְעִי מִפִּיו בִּדְבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר “. הוֹכַחְתִּי אוֹתָהּ עַל מַה שֶּׁקָּרָה עַל יָדָהּ וְהִזְהַרְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, פַּחֲדִי לְנַפְשֵׁךְ”, גָּעֲרָה בִי וְכָעֲסָה עַל דְּבָרַי. קַמְתִּי מֵאֶצְלָהּ וּבָאתִי וְלֹא מְצָאתִיךְ. חָשַׁשְׁתִּי לָלֶכֶת אֶל בֶּן־בַּכָּאר, וְהָיִיתִי עוֹמֶדֶת מְצַפָּה כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל אוֹדוֹתָיו לָדַעַת בַּמָּה הוּא נִמְצָא. וַהֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁיְּהֵא בְחַסְדְּךָ לָקַחַת מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, שֶׁכֵּן יִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ בְּהַשְׁאָלָה כֵּלִים מֵחֲבֵרֶיךָ וְאָבְדוּ לְךָ, וְתִזְדַקֵּק לָתֵת לִבְנֵי־אָדָם תְּמוּרַת מַה שֶּׁאָבַד לָהֶם מִן הַכֵּלִים אֶצְלֶךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָמַרְתִּי: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. הָלַכְתִּי עִמָּהּ עַד שֶׁבָּאנוּ קָרוֹב לִמְעוֹנִי. אָמְרָה לִי: " עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”. הָלְכָה וְחָזְרָה נוֹשֵׂאת עִמָּהּ מָמוֹן, וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִפָּגֵשׁ אִתְּךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי אֵלֵךְ עַכְשָׁו אֶל חֲצֵרִי, וְנוֹטֵל אֲנִי עַל עַצְמִי אֶת הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר לְמַעֲנֵךְ, וַאֲטַכֵּס עֵצָה לַהֲבִיאֵךְ בְּקֶשֶׁר אִתּוֹ, שֶׁנִּבְצַר מֵאָדָם לָבוֹא עִמּוֹ בְּקֶשֶׁר בְּשָׁעָה זוֹ”. נִפְרְדָה מֵעָלַי וְהָלְכָה, וְנָשָׂאתִי אֶת הַמָּמוֹן וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִמְעוֹנִי וּמָנִיתִי הַמָּעוֹת וּמְצָאתִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. נָתַתִּי לִבְנֵי־בֵיתִי מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלִי דָבָר, נָתַתִּי לוֹ תְּמוּרָתוֹ. אַחַר־כָּךְ לָקַחְתִּי אֶת נְעָרַי וְהָלַכְתִּי אֶל הֶחָצֵר, שֶׁאָבְדוּ מִתּוֹכָהּ הַכֵּלִים, וְהֵבֵאתִי נַגָּרִים וּבַנָּאִים, וְהֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי כֵן, וְשַׂמְתִּי אֶת שִׁפְחָתִי בְּתוֹכָהּ וְשָׁכַחְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל בֵּית עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, בָּאוּ לִקְרָאתִי נְעָרָיו וְאָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם: נַעֲרֵי אֲדוֹנִי מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ לַיְלָה וָיוֹם, וּכְבָר הִבְטִיחַ אוֹתָם שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבִיא אוֹתְךָ אֶצְלוֹ יְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הֵם מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מְקוֹמְךָ, וּכְבָר חָזְרָה בְרִיאוּתוֹ לַאֲדוֹנִי, וְהוּא עִתִּים עֵרָנִי וְעִתִּים שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, וּכְשֶׁהוּא נֵעוֹר הוּא מַזְכִּיר אֶת שִׁמְךָ וְאוֹמֵר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתָּבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי לְהֶרֶף־עַיִן אֶחָד”, וְחוֹזֵר לְמַצָּבוֹ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "וְהָלַכְתִּי עִם הַנַּעַר אֶל אֲדוֹנָיו, וּמְצָאתִיו שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר, וּכְשֶׁרְאִיתִיו, יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. פָּקַח אֶת עֵינָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתִי, בָּכָה, וְאָמַר לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”. תְּמַכְתִּיו וְהוֹשַׁבְתִּיו וְאִמַּצְתִּי אוֹתוֹ אֶל חָזִי. אָמַר לִי: “דַּע, אָחִי, שֶׁמֵּאָז שָׁכַבְתִּי, לֹא יָשַׁבְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, וְהַתּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “לֹא חָדַלְתִּי לִסְמֹךְ אוֹתוֹ עַד שֶׁהֶעֱמַדְתִּיו עַל רַגְלָיו, וְהוֹלַכְתִּיו צְעָדִים מִסְפָּר וְהֶחֱלַפְתִּי לוֹ אֶת בְּגָדָיו, וְשָׁתָה מַשְׁקֶה, וּכְשֶׁרְאִיתִי בוֹ סִימָן שֶׁל הִתְחַזְּקוּת, סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁהָיָה עִם הַנַּעֲרָה, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתִי אָדָם”. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “הִתְאַזֵּר עֹז, שֶׁהֲרֵי אֲנִי מַכִּיר מַה בְּלִבְּךָ”. חִיֵּךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא תִמְצָא אֶלָּא מַה שֶּׁיְּשַׂמַּח אוֹתְךָ וִירַפְּאֶךָ”. צִוָּה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר לְהָבִיא אֹכֶל. הֵבִיאוּ לוֹ. רָמַז לִנְעָרָיו, וְנִסְתַּלְּקוּ. אָמַר לִי: “אָחִי, רָאִיתָ מַה שֶּׁפְּגָעַנִי?” הִתְנַצֵּל לְפָנַי וּשְׁאֵלַנִי לְמַצָּבִי בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִשְׁתָּאָה וְאָמַר לַמְשָׁרְתִים: “הָבִיאוּ לִי כָּזֹאת וְכָזֹאת”. הֵבִיאוּ לוֹ מִן הַמַּצָּעִים וְהַשְּׁטִיחִים יִקְרֵי־הָעֵרֶךְ וְזוּלַת זֶה מִן הַחֲפָצִים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָבַד לִי, וְנָתַן לִי כָּל זֶה, וְשָׁלַחְתִּי אֶת זֶה לִמְעוֹנִי, וְעָמַדְתִּי אֶצְלוֹ לֵילִי. וּכְשֶׁהֶאְדִּים הַשַּׁחַר, אָמַר לִי: “דַּע שֶׁלְּכָל דָּבָר קֵץ, וְקֵץ הָאַהֲבָה הוּא הַמָּוֶת אוֹ הָאִחוּד, וְאוּלָם אֲנִי קָרוֹב יוֹתֵר לַמָּוֶת. וּמִי יִתֵּן וָמַתִּי לִפְנֵי מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְאִלּוּלֵא אֱלֹהִים שֶׁהֶרְאָה לָנוּ חֶסֶד, הָיִינוּ לְחֶרְפָּה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא שֶׁיּוֹבִילֵנִי לִידֵי זֶה שֶׁאֶפָּטֵר מִמַּה שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיִיתִי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים, הָיִיתִי מֵחִישׁ אֶת הַכְּלָיָה עַל עַצְמִי. וְדַע, אָחִי, שֶׁאֲנִי כַּצִּפּוֹר בְּתוֹךְ הַכְּלוּב, וְשֶׁנַּפְשִׁי מֵתָה מִן הַמְּצוּקוֹת. וְאוּלָם לָהּ עֵת קְבוּעָה וְיוֹם מִיתָה חָתוּם”. נִגְּרוּ דִּמְעוֹת עֵינָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רַבּוֹת נִגְּרוּ דִמְעוֹת אוֹהֵב,

וַעֲדֵי קֹצֶר־רוּחַ עוֹרְרוּ כְּאֵב.

אֵל, שׁוֹמֵר אַהֲבַת סְתָרִים לְפָנִים אִחֵד

וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר חִבֵּר, כָּעֵת יַפְרֵד.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת:" אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁהֶחֱלַטְתִּי לָלֶכֶת לְבֵיתִי, אֶפְשָׁר תַּחֲזֹר הַנַּעֲרָה וִידִיעָה עִמָּה“. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וְאוּלָם מַהֵר לַחֲזֹר אֶצְלֵנוּ, כְּדֵי לְהוֹדִיעֵנִי”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְתִּי הָכֵן בִּמְקוֹמִי, עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הַנַּעֲרָה בָּאָה, וְהִיא בִּבְכִי וַאֲנָחָה. אָמַרְתִּי לָהּ: " מַה סִּבַּת זֶה?” אָמְרָה לִי: " דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁבָּא עָלֵינוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר יָגֹרְנוּ. שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֶתְמוֹל מֵאֶצְלְךָ, מָצָאתִי אֶת גְּבִרְתִּי מְלֵאָה חֵמָה עַל נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְצִוְּתָה לְהַלְקוֹתָהּ. פָּחֲדָה מִפְּנֵי גְבִרְתָּהּ וּבָרְחָה. פָּגַשׁ אוֹתָהּ אַחַד הַמְמֻנִּים עַל הַשַּׁעַר, וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִירָה אֶל גְּבִרְתָּהּ. רָמְזָה לוֹ בִּדְבָרִים, וְנָהַג בָּהּ רַכּוֹת וְהֵבִיא אוֹתָהּ לִידֵי דִּבּוּר בִּדְבַר מַצָּבָהּ, וְהִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה בָנוּ. הִגִּיעַ הַדָּבָר אֶל הַכַלִיף, וְצִוָּה לְהַעֲבִיר אֶת גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר וְכָל אֲשֶׁר לָהּ לַחֲצַר הַכַלִיפוּת, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ עֶשְׂרִים סָרִיס, וְלֹא נִפְגַּשְׁתִּי עִמָּהּ עַד עַתָּה וְלֹא הוֹדַעְתִּי לָהּ אֶת הַסִּבָּה, וְאוּלָם חוֹשֶׁדֶת אֲנִי, שֶׁבְּסִבַּת זֶה הוּא. חָשַׁשְׁתִּי לְנַפְשִׁי, אֲדוֹנִי, וְאֵינִי יוֹדַעַת כֵּיצַד אֶמְצָא תַּחְבּוּלָה בְּעִנְיָנִי וְעִנְיָנָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אֶצְלָהּ שׁוֹמֶרֶת וּמַסְתִּירָה סוֹד יוֹתֵר מִמֶּנִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה,

אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “הִנֵּה גְבִרְתִּי אֵין אֶצְלָהּ שׁוֹמֶרֶת וּמַסְתִּירָה סוֹד יוֹתֵר מִמֶּנִּי, שִׂים אֵפוֹא אֲדוֹנִי אֶת פָּנֶיךָ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, מַהֵר, וְהוֹדַע אוֹתוֹ זֹאת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִזְהָר, שֶׁאִם יִתְגַּלֶּה הָעִנְיָן נִמְצָא דֶרֶךְ בְּמַה שֶּׁהוּא לְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “וְאָחֲזָה אוֹתִי בִּגְלַל זֶה דְאָגָה עֲצוּמָה, וְחָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי בִּגְלַל דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה. עָמְדָה הַנַּעֲרָה לָצֵאת. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הָעֵצָה?” אָמְרָה לִי: “שֶׁתִּזְדָּרֵז לָלֶכֶת אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, אִם יְדִידְךָ הוּא וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהַצִּילוֹ, וְאַתָּה עָלֶיךָ לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, וַאֲנִי עָלַי לְהֵרָתֵם לִקְלֹט יְדִיעוֹת”. נִפְרְדָה מִמֶּנִּי וְיָצְאָה. וְכַאֲשֶׁר יָצְאָה הַנַּעֲרָה, קַמְתִּי וְיָצָאתִי אַחֲרֶיהָ וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּמָצָאתִי אוֹתוֹ הוֹגֶה בָּאִחוּד וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתִקְוַת שָׁוְא. וּכְשֶׁרָאַנִי שֶׁחָזַרְתִּי אֵלָיו מַהֵר, אָמַר לִי: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁחָזַרְתָּ אֵלַי מִיָּד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “קַצֵּר בְּהִתָּלוֹתְךָ בַּהֶבֶל, וְהֶרֶף מִזֶּה שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בּוֹ, שֶׁכְּבָר אֵרַע מְאֹרָע שֶׁיָּבִיא לִידֵי אָבְדַן נַפְשְׁךָ וּרְכוּשְׁךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ וְנִזְדַּעְזַע וְאָמַר לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָחִי, הוֹדִיעֵנִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁאֵרַע כָּךְ וְכָךְ, וְאִם אַתָּה עוֹמֵד בַּחֲצֵרְךָ זוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, תֹּאבַד בְּלִי כָל סָפֵק”. נִדְהַם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְכִמְעַט שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ. אַחַר־כָּךְ חָזַר לְאֵיתָנוֹ וְאָמַר: “וּמַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, אָחִי? וּמָה הָעֵצָה שֶׁעִמְּךָ?” אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לוֹ: הָעֵצהָ הִיא שֶׁתִּקַּח מֵרְכוּשָׁךְ עַד כַּמָּה שֶׁאַתָּה יָכוֹל, וּמִנְּעָרֶיךָ אֶת אֵלֶּה שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם, וְתֵלֵךְ עִמָּנוּ אֶל אֶרֶץ זוּלַת זֹאת, בְּטֶרֶם יַגִּיעַ יוֹם זֶה לְקִצּוֹ”. אָמַר לִי: " שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָפַץ נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ הוֹלֵךְ פַּעַם וְנוֹפֵל פַּעַם. לָקַח כָּל כַּמָּה שֶׁהָיָה יָכֹל, וְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְצִוָּה אוֹתָם עַל מַה שֶׁהָיָה בְּכַוָּנָתוֹ, וְלָקַח שְׁלשָׁה גְמַלִּים טְעוּנִים מַשָּׂא וְרָכַב עַל בֶּהֱמַת רֶכֶב, וְעָשִׂיתִי גַם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה, וְיָצָאנוּ בַּסֵּתֶר מִתְחַפְּשִׂים וְנָסַעְנוּ וְלֹא חָדַלְנוּ מִנְּסֹעַ שְׁאֵרִית יוֹמֵנוּ וְלֵילֵנוּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה לְקִצּוֹ פֵּרַקְנוּ מִטְעָנֵנוּ וְכָבַלְנוּ אֶת גְּמַלֵּינוּ וְיָשַׁנּוּ, וְיָרְדָה עָלֵינוּ עֲיֵפוּת עַד שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ נַפְשֵׁנוּ, וְהִנֵּה הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ לִסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּנוּ וְהָרְגוּ אֶת הַנְּעָרִים כְּשֶׁבִּקְשׁוּ לִמְנֹעַ אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ עָזְבוּ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ בַּמְגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים אַחֲרֵי שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְהָלְכוּ. כְּשֶׁקַּמְנוּ הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְהִגַּעְנוּ לַעֲיָרָה אַחַת. נִכְנַסְנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְנוּ פָּנֵינוּ אֶל הַמִּסְגָּד שֶׁבָּהּ, עֲרֻמִּים, וְיָשַׁבְנוּ בְּצַד הַמִּסְגָּד שְׁאֵרִית יוֹמֵנוּ, וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה לַנּוּ בַּמִּסְגָּד כָּל הַלַּיְלָה, וְאָנוּ בְּלִי אֹכֶל וּמַשְׁקֶה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְיָשַׁבְנוּ, וְהִנֵּה אָדָם אֶחָד נִכְנָס. נָתַן לָנוּ שָׁלוֹם וְהִתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ שְׁתֵּי כְּרִיעוֹת כַּדָּת. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמַר: “חַבְרַיָּה, זָרִים אַתֶּם?” אָמַרְנוּ: “הֵן, וְנָפְלוּ עָלֵינוּ לִסְטִים בַּדֶּרֶךְ וְהִפְשִׁיטוּנוּ עֲרֻמִּים. נִכְנַסְנוּ לַעֲיָרָה זוֹ, מִבְּלִי שֶׁנַּכִּיר אָדָם שֶׁנִּמְצָא מִקְלָט אֶצְלוֹ”. אָמַר לָנוּ הָאִישׁ: “רְצוֹנְכֶם לָסוּר עִמִּי אֶל חֲצֵרִי?” אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: קוּם וְנֵלֵךְ עִמּוֹ. שֶׁנִּנָּצֵל מִשְׁתַּיִם. הָאַחַת, מִזֶּה שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים שׁלֹּא יִכָּנֵס אֵלֵינוּ אָדָם הַמַּכִּיר אוֹתָנוּ, לְתוֹךְ מִסְגָּד זֶה, וְנִפָּרַע לְשִׁמְצָה. וְהַשֵּׁנִית, הֲרֵי אֲנָשִׁים זָרִים אָנוּ וְאֵין לָנוּ מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בוֹ מִקְלָט”. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: " עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ“. אָמַר לָנוּ הָאִישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה: " עֲנִיִּים, שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּבוֹאוּ עִמִּי לִמְקוֹמִי”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לוֹ: “שׁוֹמְעִים אָנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”. הוֹצִיא לָנוּ הָאִישׁ מַה שֶׁהוּא מִבְּגָדָיו וְלָבַשְׁנוּ, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר אֵלֵינוּ רַכּוֹת, וְקַמְנוּ וְהָלַכְנוּ עִמּוֹ אֶל חֲצֵרוֹ. דָּפַק בַּשַּׁעַר וְיָצָא אֵלֵינוּ מְשָׁרֵת קָטָן, וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר. נִכְנַס הָאִישׁ בַּעַל־הַבַּיִת, וְנִכְנַסְנוּ אֲנַחְנוּ אַחֲרָיו. צִוָּה הָאִישׁ וְהֵבִיא צְרוֹר וּבוֹ בְּגָדִים וּמִצְנָפוֹת. הִלְבִּישׁ אוֹתָנוּ שְׁנֵינוּ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וְנָתַן לָנוּ שְׁתֵּי מִצְנָפוֹת וְצָנַפְנוּ אוֹתָן, וְיָשַׁבְנוּ. וְהִנֵּה בָּאָה אֵלֵינוּ נַעֲרָה עִם שֻׁלְחָן וְשָׂמָה אוֹתוֹ לְפָנֵינוּ, וְאָכַלְנוּ דָּבָר מֻעָט, וְהֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. עָמַדְנוּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה. נֶאֱנַח עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמַר לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָחִי, דַּע שֶׁאֲנִי מֵת בְּלִי כָּל סָפֵק, וּרְצוֹנִי לִמְסֹר לָךְ צַוָּאָתִי, הַיְנוּ, שֶׁכְּשֶׁתִּרְאֵנִי שֶׁמַּתִּי תֵּלֵךְ אֶל אִמִּי וְתוֹדִיעַ אוֹתָהּ, שֶׁתָּבוֹא לְמָקוֹם זֶה, כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל תַּנְחוּמִים עָלַי וּתְהִי נוֹכַחַת בִּשְׁעַת רְחִיצַת גּוּפָתִי, וְצַו אוֹתָהּ שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחָהּ עַל פְּרִידָתִי”. אַחַר־כָּךְ נָפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר שָׁמַע נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת מֵרָחוֹק, נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּשִׁירִים. הָיָה מַאֲזִין אֵלֶיהָ וְשׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ כְּשֶׁהוּא בְּשִׁכָּרוֹן פַּעַם וּפַעַם בִּצְלִילוּת הַדַּעַת וּפַעַם בּוֹכֶה בְּצַעַר וְיָגוֹן מִמַּה שֶּׁמָּצָא אוֹתוֹ. שָׁמַע אֶת הַנַּעֲרָה מַנְעִימָה זְמִירוֹת וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵחִישׁ לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ פֵּרוּד

אַחֲרֵי שְׁכֵנוּת וְהֶסְכֵּם וְאִגּוּד.

הִפְרִידוּ חֲלִיפוֹת־הַלֵּילוֹת בֵּינֵינוּ,

מִי־יִתֵּן וְאֵדַע מָתַי תָּבוֹא פְּגִישָׁתֵנוּ.

אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ יַחַד, פֵּרוּד מַה יֵּמַר.

מִי יִתֵּן וּלְאוֹהֵב כָּכָה לֹא הֵצַר.

אֶנְקַת הַמָּוֶת רַק שָׁעָה תְמָרֵר

אַךְ הַפֵּרוּד מֵאָהוּב בַּלֵּב יִשָּׁאֵר.

אִלּוּ לְפֵרוּד דֶּרֶךְ מָצָאנוּ,

טַעַם פֵּרוּד לִטְעֹם לוֹ אָז נָתַנּוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן בַּכָּאר זִמְרַת הַנַּעֲרָה נֶאֱנַק אֶנְקַת גְּסִיסָה עֲמֻקָּה, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “כְּשֶׁרְאִיתִיו שֶׁמֵּת צִוִּיתִי עָלָיו אֶת בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמַרְתִּי לוֹ: “דַּע, שֶׁאֲנִי שָׂם פָּנַי לְבַגְדָאד שֶׁאוֹדִיעַ לְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְהָכִין לוֹ צְרָכָיו”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבַגְדָאד וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְהֶחֱלַפְתִּי אֶת בְּגָדַי, וְאַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי לַחֲצַר עַלִי בֶּן בַּכָּאר. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי נְעָרָיו, בָּאוּ אֵלַי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל אֹדוֹתָיו, וּבִקַּשְׁתִּי מֵהֶם שֶׁיִּטְּלוּ לִי רְשׁוּת מֵאִמּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. נָתְנָה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְנִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לָהּ שָׁלוֹם, וְאָמַרְתִּי: “הֲרֵי כְּשֶׁגָּזַר אֱלֹהִים אֹמֶר, אֵין מִפְלָט מִגְּזֵרָתוֹ, וְאֵין לְנֶפֶשׁ אֲשֶׁר תָּמוּת אֶלָּא בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים. סֵפֶר קָבוּעַ וְחָתוּם הוּא”. נִחֲשָׁה אֵם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִדְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁבְּנָהּ מֵת. בָּכְתָה בְּכִי רָב. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתַּגִּיד לִי, כְּלוּם נִפְטַר בְּנִי?” וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ לְהָשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה מֵרֹב הַצַּעַר. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בְּמַצָּב זֶה, נֶחְנְקָה בְּבֶכִי. אַחַר־כָּךְ נָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, אָמְרָה: “מַה זֶּה הָיָה מֵעִנְיַן בְּנִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים לָךְ שְׂכָרֵךְ בַּעֲבוּרוֹ”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. אָמְרָה לִי: “כְּלוּם צִוָּה אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. וְהוֹדַעְתִּי אוֹתָהּ זֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתִי, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מַהֲרִי לְהָכִין לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֵם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרַי, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה, גָּמְרָה בְּדַעְתָּהּ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָהּ עָלָיו. חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וְהָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּדֶּרֶךְ עַל יְפִי עֲלוּמָיו. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁאִשָּׁה תָפְסָה אוֹתִי בְּיָדִי…”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: “וְהִנֵּה אִשָּׁה תָפְסָה אוֹתִי בְיָדִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא הַנַּעֲרָה, שֶׁהָיְתָה בָאָה אֵצֶל שַׁמְס אַלנַּהָאר. הִשְׂתָּרֵר עָלֶיהָ שִׁבָּרוֹן. כְּשֶׁהִכַּרְנוּ זֶה אֶת זוֹ בָּכִינוּ יַחַד, עַד שֶׁבָּאנוּ לְאוֹתָהּ חָצֵר. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ בְּעִנְיַן עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?” אָמְרָה לִי: “לֹא, חֵי אֱלֹהִים”. סִפַּרְתִּי לָהּ עַל אוֹדוֹתָיו וּמַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: " וְכֵיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל גְּבִרְתֵּךְ?” אָמְרָה לִי: " אֵין נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְקַבֵּל דִּבְרֵי שׁוּם אָדָם הַמְדַבֵּר בָּהּ סָרָה. בִּגְלַל עָצְמַת אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, וּכְבָר בֵּאֵר בְּעִנְיָנֶיהָ אֶת כָּל אֲשֶׁר טָפְלוּ עָלֶיהָ, לְטוֹבָה“. וְאָמַר לָהּ: " שַׁמְס אַלנַּהָאר, יְקָרָה אַתְּ בְּעֵינַי, וַאֲנִי אֶעֱמֹד לִימִינֵךְ עַל אַפָּם שֶׁל אוֹיְבַיִךְ”. וְצִוָּה לְהַצִּיעַ לָהּ חֶדֶר מְקֻשָּׁט בְּזָהָב וְתָא נָאֶה. וְהָיְתָה מְקֻבֶּלֶת עָלָיו מְאֹד בִּגְלַל זֶה. אֵרַע שֶׁיָּשַׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים כְּפִי מִנְהָגוֹ הָרָגִיל, לִשְׁתּוֹת, וְהָיוּ הַפִּלַגְשִׁים לְפָנָיו. הוֹשִׁיב אוֹתָן לְפִי מַדְרְגוֹתֵיהֶן וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ לְצִדּוֹ, וּכְבָר אָזַל אֹרֶךְ־רוּחָהּ, וְהָיָה קָשֶׁה עִנְיָנָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה עַל נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת שֶׁתְּזַמֵּר. תָּפְסָה בַּנֵּבֶל וּפָרְטָה עָלָיו, וְהִתְחִילָה אוֹמֶרֶת:

פֵּרוּד קְרָאַנִי לְאַהֲבָה וָאֵעָנֶה לוֹ

וְדִמְעִי יַתְוֶה עַל לֶחְיִי הַצַּעַר, תָּוֹו.

כְּאִלּוּ דִמְעַת הָעַיִן מַצָּבֵנוּ תוֹדִיעַ,

תְּגַל אֲשֶׁר נִצְפֹּן וְתַּסְתִּיר אֲשֶׁר נַבִּיעַ.

וְאֵיךְ אֶרְצֶה סוֹד וּלְהַסְתִּיר אַהֲבָתִי

וְעֹצֶם חִשְׁקִי בְּךָ יְגַל אֲשֶׁר אִתִּי?

וְנִבְחָר לִי מָוֶת בְּהִפָּקֵד חֲמוּדִי,

וּמִי יִתֵּן וְאֵדַע מַה יֵּיטִיב לוֹ אַחֲרֵי מוֹתִי.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר זִמְרָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה, לֹא עָצְרָה כֹּחַ לָשֶׁבֶת, וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִשְׁלִיךְ הַכַלִיף אֶת הַגָּבִיעַ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו וְזָעַק, וְזָעֲקוּ הַנְּעָרוֹת. הָפַךְ אוֹתָהּ הַכַלִיף וּמָצָא אוֹתָהּ מֵתָה. הִתְאַבֵּל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל מוֹתָהּ וְצִוָּה לִשְׁבֹּר כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַּמְּסִבָּה מִן הַכֵּלִים וְהַקַּנְקַנִּים, וְנָשָׂא אוֹתָהּ אַחֲרֵי מוֹתָהּ לְחַדְרָהּ, וְנִשְׁאַר אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית לֵילוֹ. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם, הֵכִין לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ וְצִוָּה לִרְחֹץ אוֹתָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ תַּכְרִיכִים וּלְקָבְרָהּ, וְהִתְאַבֵּל עָלֶיהָ אֵבֶל רַב, מִבְּלִי לִשְׁאֹל עַל דְּבַר מַצָּבָהּ וְלֹא בִּדְבַר הָעִנְיָן שֶׁהָיְתָה בוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אוֹתְךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתּוֹדִיעַ לִי עַל דְּבַר זְמַן יְצִיאַת אֲרוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְשֶׁתָּבִיא אוֹתִי אֶל קְבוּרָתוֹ”. אָמַר לָהּ: " בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצִי תִּמְצְאִי אוֹתִי, וְאוּלָם אַתְּ מִי זֶה יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלַיִךְ אֶל הַמָּקוֹם שָׁאַתְּ בּוֹ?" אָמְרָה לוֹ: “כְּשֶׁמֵּתָה שַׁמְס אַלנַּהָאר שִׁחְרֵר אֶת כָּל נַעֲרוֹתֶיהָ בְּיוֹם מוֹתָהּ, וַאֲנִי בִּכְלָלָן, וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדוֹת הַיּוֹם עַל מְקוֹם קְבוּרָתָהּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי” קַמְתִּי עִמָּהּ וּבָאתִי אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת וּבִקַּרְתִּי אֶת שַׁמְס אַלנַּהָאר. אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִצַּפּוֹת לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַד שֶׁבָּא. יָצְאוּ לִכְבוֹדוֹ אַנְשֵׁי בַגְדָאד, וְיָצָאתִי עִמָּם, וּמָצָאתִי אֶת הַנַּעֲרָה בֵּין הַנָּשִׁים כְּשֶׁהִיא הָרַבָּה בָּהֶן לְאֵבֶל, וְלֹא רָאִיתִי הַלְוָיַת מֵת בְּבַגְדָאד עֲצוּמָה מֵהַלְוָיָה זוֹ, וְלֹא חָדַלְנוּ מִהְיוֹת בְּדֹחַק וְהִצְטוֹפְפוּת עֲצוּמִים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף אֶל קִבְרוֹ וּקְבַרְנוּהוּ. וְאֵינִי פּוֹסֵק מִבַּקֵּר אוֹתוֹ וּמִבַּקֵּר אֶת שַׁמְס אַלנַּהָאר.

וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר שְׁנֵי אֵלֶּה יְרַחֵם אוֹתָם אֱלֹהִים הַאַדִּיר.

וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר: