תן־נא לי, אלהי, אֵל־האהבה,
שק־דמעות – תן־נא לי, אח!
כי לבכות אני רוצה, לבכות בהוה,
ולמות בתוך דמעותי.
הוי! דמעות; מֵאַן דמעות אקח?
מֵאַן אשאב דמעות ואש?
כי עיני יבשות, ולבי – אל תשכח –
התאבן ויהי לאכזב.
עברו הימים שידעתי לבכות,
לבכות עת אמרה היא רק “לא”.
ואים, הימים, שיכלתי לשקוט
בדמעות על שגעון מצדה?
כי גם אז סבלתי, ולבי כבר נשבר;
אך באו דמעות וינחמוני.
והיום, הוי! נגמר, ולבי כבר נקבר
ואין עוד דמעות שירככוני.
אלהי האהבה, אם יש לך לב,
אם חביבים לך הסובלים,
תן־נא לי דמעות, דמעות עוד מעט,
כי עודני אוהב וסובל1.
על גב הספינה
-
“סולב” במקור המודפס, צ“ל סובל – הערת פב”י. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.