
הַאֻמְנָם תִּיבַשׁ פַּעַם, חָרוֹן,
אַתָּה פֶּרֶא אֶשֶׁד-הָרִים,
אֲשֶׁר שָׁטַפְתָּ בִּשְׁאוֹן תְּקוּפָה
הִכִּיתָ גַלִּים פְּרוּעִים?
הַאִם תִּיבַשׁ פַּעַם, חָרוֹן,
מִלִּבִּי לָנֶצַח?
הַאִם לְצִפּוֹר-כְּלוּב שְׁקֵטָה
יְהֵא נֶשֶׁר-הַיַּעַר,
אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ פַּעַם צִפָּרְנָיו
בְּגַב סוּפַת-אֵימִים
וְרָכַב עָלֶיהָ בִּגְאוֹן-נִצָּחוֹן?
הַאִם הָעֶלֶם הַלּוֹהֵט,
לְאֶזְרָח מֵנִיד-רֹאשׁ
חָבוּשׁ כִּפַּת-לַיְלָה
וּשְׁלֵו-מְנוּחוֹת יֶהִי?
אֲשֶׁר לִפְעָמִים
עוֹרוֹ לֹא יְכִילֶנּוּ
וַאֲשֶׁר שְׁמוֹ נִשָּׂא
עַל כָּל שְׂפָתַיִם:
פֶטֵיפִי אִישׁ-הַזַּעַם?
אַךְ שָׁוְא חוֹשְׁשֵׁנִי,
פַּחַד-שָׁוְא הוּא זֶה!
יֵצֶר-רוּחִי הַנַּעֲלֶה,
רֹגֶז-הָעֲלוּמִים
לֹא יוּכַל יַעַזְבֵנִי.
פֶּרֶא אֶשֶׁד-הֶהָרִים
מִלְּבָבִי לֹא יֵאָסֵף,
לֹא יִיבַש וְלֹא יְכַזֵּב,
רַק זִרְמוֹ שָׁקַט מְעָט
בְּמִדַּת-מָה הַפַּעַם,
יַעַן עוֹבֵר הוּא בְּדַרְכּוֹ כָּעֵת
בְּשַׁדְמוֹת מִישׁוֹר,
בְּשַׁדְמוֹתֶיךָ, הֹוֶה,
בְּאֵין הָר וָעֵמֶק. –
אַךְ הִנֵּה שָׁם עַרְבַת-הֶעָתִיד הַמְטֹרֶשֶׁת
עִם תְּהוֹמוֹתֶיהָ –
בְּהַגִּיעַ שָׁמָּה
נַחַל רָגְזִי,
יִּגְאֶה לְנָהָר,
נָחֹת יִנְחַת בְּשֶׁטֶף
עַל אוֹיְבַיִךְ, מוֹלַדְתִּי,
כְּמַפַּל-נִיאֲגָרָה הַמְשֻׁלָּח
אֱלֵי תְּהוֹם!