הַאֻמְנָם תִּיבַשׁ פַּעַם, חָרוֹן,

אַתָּה פֶּרֶא אֶשֶׁד-הָרִים,

אֲשֶׁר שָׁטַפְתָּ בִּשְׁאוֹן תְּקוּפָה

הִכִּיתָ גַלִּים פְּרוּעִים?

הַאִם תִּיבַשׁ פַּעַם, חָרוֹן,

מִלִּבִּי לָנֶצַח?

הַאִם לְצִפּוֹר-כְּלוּב שְׁקֵטָה

יְהֵא נֶשֶׁר-הַיַּעַר,

אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ פַּעַם צִפָּרְנָיו

בְּגַב סוּפַת-אֵימִים

וְרָכַב עָלֶיהָ בִּגְאוֹן-נִצָּחוֹן?

הַאִם הָעֶלֶם הַלּוֹהֵט,

לְאֶזְרָח מֵנִיד-רֹאשׁ

חָבוּשׁ כִּפַּת-לַיְלָה

וּשְׁלֵו-מְנוּחוֹת יֶהִי?

אֲשֶׁר לִפְעָמִים

עוֹרוֹ לֹא יְכִילֶנּוּ

וַאֲשֶׁר שְׁמוֹ נִשָּׂא

עַל כָּל שְׂפָתַיִם:

פֶטֵיפִי אִישׁ-הַזַּעַם?

אַךְ שָׁוְא חוֹשְׁשֵׁנִי,

פַּחַד-שָׁוְא הוּא זֶה!

יֵצֶר-רוּחִי הַנַּעֲלֶה,

רֹגֶז-הָעֲלוּמִים

לֹא יוּכַל יַעַזְבֵנִי.

פֶּרֶא אֶשֶׁד-הֶהָרִים

מִלְּבָבִי לֹא יֵאָסֵף,

לֹא יִיבַש וְלֹא יְכַזֵּב,

רַק זִרְמוֹ שָׁקַט מְעָט

בְּמִדַּת-מָה הַפַּעַם,

יַעַן עוֹבֵר הוּא בְּדַרְכּוֹ כָּעֵת

בְּשַׁדְמוֹת מִישׁוֹר,

בְּשַׁדְמוֹתֶיךָ, הֹוֶה,

בְּאֵין הָר וָעֵמֶק. –

אַךְ הִנֵּה שָׁם עַרְבַת-הֶעָתִיד הַמְטֹרֶשֶׁת

עִם תְּהוֹמוֹתֶיהָ –

בְּהַגִּיעַ שָׁמָּה

נַחַל רָגְזִי,

יִּגְאֶה לְנָהָר,

נָחֹת יִנְחַת בְּשֶׁטֶף

עַל אוֹיְבַיִךְ, מוֹלַדְתִּי,

כְּמַפַּל-נִיאֲגָרָה הַמְשֻׁלָּח

אֱלֵי תְּהוֹם!