רקע
אלמוני/ת
אלף לילה ולילה: סִפּוּר עַלִי בָּאבָּא וְאַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)

1


סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹתָיו וְהַשּׁוֹפֵט בְּמַה שֶּׁהָיָה לְפָנִים וְעָבַר מִמְּאֹרְעוֹת הָאֻמּוֹת שֶׁעָבְרוּ וְהַשְּׁבָטִים שֶׁחָלְפוּ – שֶׁהָיוּ בַזְּמַנִּים שֶׁחָלְפוּ וּבַדּוֹרוֹת וְהָעִתּוֹת שֶׁעָבְרו וּבָטְלוּ בְּעִיר מֵעָרֵי כֹרָסָאן שֶׁבְּפָרַס, שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים לְאָב וּלְאֵם. הָאֶחָד מֵהֶם שְׁמוֹ קָאסִם וְהַשֵּׁנִי שְׁמוֹ עַלִי בָּאבָּא. וּכְבָר נִפְטַר אֲבִיהֶם וְלֹא עָזַב לָהֶם אַחֲרָיו אֶלָּא עִזָּבוֹן דַּל וִירוּשָׁה שֶׁעֶרְכָּהּ קַל. חִלְּקוּ מַה שֶּׁעָזַב לָהֶם אֲבִיהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה דָבָר מֻעָט, בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶר, מִבְּלִי מַחֲלֹקֶת וְסִכְסוּךְ. וְאַחֲרֵי שֶׁחָלְקוּ בֵינֵיהֶם יְרוּשַׁת אֲבִיהֶם, נָשָׂא לוֹ קָאסִם אִשָּׁה, נַעֲרָה בַעֲלַת אֲחֻזּוֹת וְגַנִּים וּכְרָמִים וַחֲנֻיּוֹת עֲמוּסוֹת סְחוֹרוֹת מְפֹאָרוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי הַמְּחִיר, אוֹצְרוֹת יְקָר. הִתְחִיל נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמוֹכֵר וְקוֹנֶה. וְהָיָה מַצָּבוֹ רָחָב, וְהַמַּזָּל בְּעֶזְרוֹ, וְיָצָא שִׁמְעוֹ בֵין הַסּוֹחֲרִים, וּמַעֲלָתוֹ רָמָה בֵּין אַנְשֵׁי הָעשֶׁר וְהַתִּפְאֶרֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בָּאבָּא, הִנֵּה נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה נַעֲרָה עֲנִיָּה, שֶׁאֵין לָהּ לֹא אֲדַרְכְּמוֹן וְלֹא דִינָר וְלֹא בָתִּים וְלֹא מְקַרְקְעִין וְאִבֵּד בִּזְמַן מֻעָט מַה שֶּׁיָּרַשׁ מֵאָבִיו. וְהִשְׁתַּלְטָה עָלָיו אַחֲרֵי זֶה הַמְּצוּקָה עִם דַּאֲגוֹתֶיהָ וְהָעֲנִיּוּת עִם קְשָׁיֶיהָ וְכִעוּרָהּ. הָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְנִלְאָה לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לְהַשִּׂיג מִחְיָתוֹ וּפַרְנָסָתוֹ. וְהָיָה אִישׁ מְלֻמָּד וְנָבוֹן, יוֹדֵעַ תּוֹרַת הַדָּת וּבֶן-תַּרְבּוּת. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמְרִים לִי: "אַתָּה בְדַעְתְּךָ הָיִיתָ

כְּלֵיל יָהֵל בּוֹ יָרֵחַ – אֵלָיו דָּמִיתָ".

אָמַרְתִּי: "הַרְפּוּ מֵאֲמָרִים וּתְנוּ לִי מָנוֹחַ,

שֶׁאֵין דַּעַת בִּלְתִּי אִם לְבַעַל הַכֹּחַ,

וְלוּ נְתָנוּנִי אֲנִי וְעִמִּי דַעְתִּי בַעֲבוֹט

יַחַד עִם כָּל הַדִּפְתְּרָאוֹת וְכָל הַדְּיוֹתוֹת

בִּמְזוֹן יוֹם אֶחָד – לֹא יַעֲלֶה בְיָדָם

מְצוֹא עַד קֵץ הַיָּמִין מִי שֶׁיְּקַבְּלֵם.

וְאָכֵן הָעֹנִי – גּוֹרַל הָאֶבְיוֹן

חַיֵּי הַדַּלּוּת הֵם, רַק עֶלְבּוֹן,

בַּקַּיִץ אֵין אוֹנִים הוּא לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹ,

וּבַחֹרֶף יִתְחַמֵּם עַל אָח יַעַל עֲשָׁנוֹ.

כְּלָבִים יִרְדְּפוּהוּ בַאֲשֶׁר יַעֲבֹר שָׁם.

וְאוֹתוֹ יִבְזֶה גַם נִקְלֶה וּשְׁפַל-עָם.

מַצָּבוֹ לִפְנֵי אָדָם כִּי יְתַנֶּה,

וְעָלָיו יִתְחַטֵּא – לֹא יִמְצָא מַעֲנֶה.

אָכֵן, אִם אֵלֶּה חַיֵּי הָאֶבְיוֹן,

טוֹב לוֹ לוּ נִקְבַּר בְּמַשָּׁאוֹן".

כְּשֶׁגָּמַר לָשֵּׂאת שִׁירוֹ, יָשַׁב מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ, עַל מַה יַּשְׁלִיךְ יְהָבוֹ, וְכֵיצַד יְסַדֵּר דְּבַר פַּרְנָסָתוֹ וְיִמְצָא עֵצָה לְהַשִּׂיג מִחְיָתוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי קוֹנֶה בְמַה שֶּׁנִּשְׁאַר אֶצְלִי מִן הַמָּמוֹן קַרְדֹּם וַחֲמוֹרִים וְעוֹלֶה בָהֶם אֶל הָהָר וְחוֹטֵב מֵעֵצָיו וְיוֹרֵד וּמוֹכְרָם בְּשׁוּק הָעִיר, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מְחִירָם מַה שֶּׁיָּשִׂים קֵץ לִמְצוּקָתִי וּמַה שֶּׁאוֹצִיא לְהוֹצָאוֹת מִשְׁפַּחְתִּי”. מָצָא אֶת הָעֵצָה נְכוֹחָה, וְהִזְדָּרֵז לִקְנוֹת אֶת הַחֲמוֹרִים וְאֶת הַקַּרְדֹּם. קָם בַּבֹּקֶר וְשָׂם פָּנָיו אֶל הָהָר עִם שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים, כָּל חֲמוֹר גָּדוֹל כְּפִרְדָּה. בִּלָּה אֶת יוֹמוֹ בַחֲטִיבַת הָעֵצִים, וְקָשַׁר אֶת הַמִּטְעָן. כְּשֶׁהֶעֱרִיבָה עָלָיו הַשָּׁעָה, טָעַן אֶת חֲמוֹרָיו וְיָרַד אִתָּם וּמְגַמַּת פָּנָיו אֶל הָעִיר, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַשּׁוּק. מָכַר בּוֹ אֶת הָעֵצִים, וּמָצָא עֶזְרָה בִמְחִירָם בְּמַצָּבוֹ וְהוֹצִיא לְמִחְיַת בְנֵי-בֵּיתוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו מְצוּקָתוֹ וְרָחַב לוֹ. הוֹדָה לָאֵל וְשִׁבְּחוֹ וְלָן לִבּוֹ שָׂמֵחַ וְרוּחוֹ שְׁלֵוָה וְנַפְשׁוֹ שְׁקֵטָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְחָזַר אֶל הָהָר וְעָשָׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֶתְמוֹל, וְעָשָׂה זֹאת מִנְהַג כָּל יוֹם, קָם בַּבֹּקֶר וְשָׂם פָּנָיו אֶל הָהָר וְחוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל שׁוּק הָעִיר וּמוֹכֵר אֶת עֵצָיו וּמוֹצִיא מְחִירוֹ לְהוֹצָאוֹת בְּנֵי-בֵיתוֹ. הָיָה רוֹאֶה בְרָכָה בְאוּמָנוּת זוֹ, וְלֹא פָּסַק מִמַּצָּב זֶה עַד לְיוֹם מֵאַחַד הַיָּמִים, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְחוֹטֵב עֵצִים בָּהָר, רָאָה אָבָק שֶׁהִתְעוֹרֵר וְסָתַם אֶת הַיְקוּם. נָגוֹל הָאָבָק וְנִתְגַּלָּה מִתַּחְתָּיו מִסְפָּר שֶׁל פָּרָשִׁים כַּלְּיָשִׁים הַזּוֹעֲקִים, וְהֵם שְׁקוּעִים בְּנֶשֶׁק, לוֹבְשִׁים שִׁרְיוֹנוֹת וַחֲגוּרִים חֲרָבוֹת, וּרְמָחִים קְשׁוּרִים לְגוּפָם וּקְשָׁתוֹת בְּיָדָם. פָּחַד מִפְּנֵיהֶם עַלִי בָּאבָּא וְנִרְעַשׁ וְנִבְהַל, וְשָׂם פָּנָיו אֶל אִילָן גָּבֹהַּ, וְנִתְלָה בוֹ וְהִתְחַבֵּא בֵּין עֲנָפָיו, נִשְׁמָר מִפְּנֵיהֶם, מְדַמֶּה שֶׁלִּסְטִים הֵם. הִסְתַּתֵּר מֵאַחֲרֵי הָעֲנָפִים מְרֻבֵּי הֶעָלִים וְהֵישִׁיר עֵינוֹ לְעֶבְרָם.

אָמַר הַמְסַפֵּר דְּבָרִים נִפְלָאִים אֵלֶּה וְעִנְיָן מוּזָר זֶה הַמַּרְעִיד בְּגִיל: כְּשֶׁעָלָה עַלִי בָּאבָּא עַל הָעֵץ וְהִבְחִין אֶת הַפָּרָשִׁים בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת, נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁלִּסְטִים הֵם הַמְלַסְטְמִים בַּדְּרָכִים. מָנָה אוֹתָם וּמְצָאָם אַרְבָּעִים אִישׁ, כָּל אֶחָד מֵהֶם רוֹכֵב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר מִן הַמֻּבְחָרִים שֶׁבַּסּוּסִים. נִתּוֹסְפָה חֶרְדָּתוֹ וְנִתְרַבָּה רַעֲדוֹ וְנִתְחַלְחֲלוּ קְרָבָיו וְנִתְיַבֵּשׁ רֹק פִּיו, וְנִתְעַוֵּר מֵרְאוֹת דַּרְכּוֹ. עָצְרוּ הַפָּרָשִׁים וְיָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְתָלוּ עֲלֵיהֶם שַׂקֵּי הַשְּׂעוֹרִים, וְנִגַּשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶל שַׂקַּיִם קְשׁוּרִים לְגַב סוּסוֹ וְהִתִּיר אוֹתָם וִשָׂם אוֹתָם עַל כְּתֵפוֹ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁעַלִי בָּאבָּא מִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וְרוֹאֶה אוֹתָם מֵעַל הָעֵץ. הָלַךְ מְפַקֵּד הַלִּסְטִים בְּרֹאשׁ הָאֲנָשִׁים, וְשָׂם פָּנָיו אִתָּם אֶל פִּנַּת הָהָר וְעָמַד לְיַד דֶּלֶת קְטַנָּה שֶׁל פְּלָדָה בְּמָקוֹם מְרֻבֵּה עֲשָׂבִים, עַד כְּדֵי זֶה שֶׁלֹּא הָיְתָה הַדֶּלֶת נִכֶּרֶת מֵרֹב הָאָטָד וְהַקּוֹצִים, וְנֶעְלְמָה מֵעֵינֵי עַלִי בָּאבָּא, וְלֹא רָאָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִתְקַל בָּהּ. כְּשֶׁעָמְדוּ הַלִּסְטִים לְיַד דֶּלֶת הַפְּלָדָה אָמַר מְפַקְּדָם בְּרֹם קוֹלוֹ: “הוֹי שֻׁמְשֹׁם2, פְּתַח דַּלְתֶּךָ!” וְתֵכֶף לְבַטְּאוֹ דְבָרִים אֵלֶּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וְנִכְנַס הַמְפַקֵּד וּמֵאַחֲרָיו הַלִּסְטִים נוֹשְׂאִים אֶת הַשַּׂקַּיִם. תָּמַהּ עַלִי בָּאבָּא עַל עִנְיָנָם, וְגָבְרָה בְלִבּוֹ הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁכָּל שַׂקַּיִם מְלֵאִים מִן הַכֶּסֶף הַלָּבָן וְהַזָּהָב הָאָדֹם הַטָּבוּעַ לְמַטְבְּעוֹת. וְהָיָה אָמְנָם הָעִנְיָן כָּךְ, שֶׁכֵּן גַּנָּבִים אֵלֶּה הָיוּ אוֹרְבִים בַּדְּרָכִים וּפוֹשְׁטִים עַל הַכְּפָרִים וְהֶעָרִים וּמְפִיצִים אוֹתָם וְגוֹזְלִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ בוֹזְזִים שַׁיָּרָה אוֹ פוֹשְׁטִים עַל כְּפָר הָיוּ נוֹשְׂאִים אֶת הַבִּזָה לְמָקוֹם זֶה הַפָּרוּשׁ מִן הָעוֹלָם, הַנֶּעְלָם וְרָחוֹק מִן הָעָיִן. לֹא פָסַק עַלִי בָּאבָּא מִלְּהִסְתַּתֵּר עַל הָאִילָן, שׁוֹתֵק בְּלִי כָל תְּנוּעָה, וְאוּלָם מְסַמֵּר מַבָּטוֹ בַלִּסְטִים וּבוֹחֵן אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, עַד שֶׁרָאָה אוֹתָם יוֹצְאִים עִם הַשַּׂקַּיִם הָרֵיקִים, וְהַמְפַקֵּד לִפְנֵיהֶם, וְקָשְׁרוּ אוֹתָם כְּמוֹת שֶׁהָיוּ לְגַבּוֹת הַסּוּסִים. וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם מֶתֶג וָרֶסֶן רָכְבוּ עֲלֵיהֶם וְנָסְעוּ בְדַרְכָּם לְעֵבֶר זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ בָאוּ. לֹא פָסְקוּ לִשְׁקֹד עַל נְסִיעָתָם עַד אֲשֶׁר הִתְרַחֲקוּ וְנֶעְלְמוּ מִן הָעָיִן. וּכְשֶׁהָיָה כָךְ, הָיָה עַלִי בָּאבָּא שׁוֹתֵק מִפַּחַד וְאֵינוֹ נָע עַד שֶׁגַּם לֹא הָיָה נוֹשֵׁם. וְלֹא יָרַד מֵעַל הָאִילָן אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהִתְרַחֲקוּ וְנֶעְלְמוּ מֵעֵינָיו.

אָמַר הַמְסַפֵּר: כְּשֶׁהָיָה עַלִי בָּאבָּא בָטוּחַ מִפְּנֵי רָעָתָם וְשָׁכַךְ פַּחְדּוֹ וְרָגַע, יָרַד מִמַּעֲלֵה הָאִילָן וְקָרַב אֶל הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה וְעָמַד מִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי אוֹמֵר: ‘שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ’ כְּמוֹ שֶׁאָמַר מְפַקֵּד הַגַּנָּבִים, כְּלוּם תִּפָּתַח הַדֶּלֶת אוֹ לָאו?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ וּבִטֵּא אוֹתָן מִלִּים, וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. וְהָיָה כָךְ מִסִּבָּה זוֹ שֶׁמָּקוֹם זֶה הָיָה מַעֲשֵׂה הַשֵּׁדִים מִמִּשְפַּחַת מָארִד, וְהוּא מְכֻשָּׁף וְאָחוּז בִּקְמֵיעוֹת אַדִּירוֹת, וְהַבִּטּוּי ‘שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ’ הוּא הַסּוֹד הַקָּבוּעַ לְבַטֵּל אֶת הַקְּסָמִים וְלִפְתִיחַת הַדֶּלֶת. כְּשֶׁרָאָה עַלִי בָּאבָּא אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה לְנֶגֶד עֵינָיו, נִכְנַס אֶל תּוֹכָהּ, וְלֹא הִגִּיעַ עַד כְּדֵי לִדְרֹךְ עַל מִפְתָּנָהּ כְּשֶׁהַדֶּלֶת נִנְעֲלָה עָלָיו. נִבְהַל מִזֶּה וְנִפְחַד וְאָמַר אֶת הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ אוֹמְרוֹ, הַיְנוּ “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וִהָאַדִּיר”. וּכְשֶׁהִרְהֵר בַּמֵּימְרָה "שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ” שָׁכַח מַה שֶּׁהָיָה בוֹ מִן הַפַּחַד וְהָאֵימָה וְאָמַר: “אֵין נְעִילַת הַדֶּלֶת מַדְאִיגָה אוֹתִי, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ סוֹד פְּתִיחָתָהּ”. הָלַךְ קְצָת כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה שֶׁהַמָּקוֹם חָשׁוּךְ, אַךְ הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת כְּשֶׁמָצָא אוֹתוֹ אוּלָם רְחַב יָדַיִם וּמוּאָר, בָּנוּי שַׁיִשׁ וְעַמּוּדָיו אֵיתָנִים וּבִנְיָנוֹ נָאֶה וּגְנוּזִים בּוֹ כָל מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. כְּשֶׁעָבַר אֶל הָאוּלָם הַשֵּׁנִי, גָּדוֹל וְרָחָב יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, מָצָא בְתוֹכוֹ מִן הַהוֹן וְהַנִּפְלָאוֹת וּסְגֻלּוֹת הַיְקָר וְהַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי מְצוּיִים מַה שֶּׁמַּכֶּה בְתִמָּהוֹן אֶת עֵינֵי הָרוֹאִים וְיִלְאוּ לְתָאֲרוֹ הַמְתָאֲרִים. וְהָיוּ אֲצוּרִים בּוֹ מְטִילֵי זָהָב נָקִי וּמְצֹרָף וְזוּלַת זֶה מִן הַכֶּסֶף, דִּינָרִים טְבוּעִים בְּמַטְבְּעוֹת וַאֲדַרְכְּמוֹנִים בְּמִסְפָּר רָב. וְהָיָה כָל זֶה בַעֲרֵמוֹת רַבּוֹת כַּחוֹל וְכֶחָצָץ, לֹא יִמָּנוּ וְלֹא יִסָּפֵרוּ. אַחֲרֵי שֶׁשּׁוֹטֵט בְּאוּלָם נִפְלָא זֶה, נִגְלְתָה לְפָנָיו דֶּלֶת אַחֶרֶת שֶׁנִּכְנַס דַּרְכָּהּ אֶל אוּלָם שְׁלִישִׁי, מַזְהִיר יוֹתֵר וְנָאֶה מִן הַשֵּׁנִי, וְהוּא מֵכִיל בְּתוֹכוֹ מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּמְחוֹזוֹת וּבָאֲרָצוֹת מִן הַיְקָרִים שֶׁבְּבִגְדֵי בְנֵי אָדָם. נִמְצְאוּ בוֹ גִזְרוֹת בַּד יָקָר וְחָשׁוּב שֶׁל צֶמֶר-גֶּפֶן וּמַלְבּוּשֵׁי מֶשִׁי וְדִיבָג מְפֹאָרִים, וְאֵין סוּג שֶׁל אָרִיג שֶׁלֹּא הָיָה מֻנָּח בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אַחַת הִיא אִם הָיוּ מִמְחוֹזוֹת סוּרְיָה אוֹ מִקַּצְוֵי אַרְצוֹת אַפְרִיקָה וַאֲפִלּוּ מִסִּין וְסִנְד וְנוּבְּיָה וְהֹדּוּ. בָּא אֶל אוּלָם הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת. וְהָיָה זֶה הֶחָשׁוּב בָּאוּלַמִּים וְהַמַּפְלִיא בָהֶם, שֶׁכֵּן הָיָה מֵכִיל בְּתוֹכוֹ מִן הַפְּנִינִים וְהַאֲבָנִים הַיְקָרוֹת מַה שֶּׁאֵין לִתְפֹּס בַּמַּחֲשָׁבָה וְלֹא לִמְנוֹת, אַחַת הִיא אִם אֹדֶם אוֹ זְמָרַגְדִּין, פֵּרוּז אוֹ פִּטְדָה, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַפְּנִינִים, הִנֵּה הָיוּ בוֹ עֲרֵמוֹת, וְהָיוּ רוֹאִים אֶת הַצְּדָפִים הָאֲדֻמִּים לְיַד הָאַלְמֻגִּים. נִכְנַס מִתּוֹכוֹ אֶל אוּלָם הַבְּשָׂמִים וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת, וְהָיָה זֶה הָאַחֲרוֹן בָּאוּלַמִּים, וּמָצָא בוֹ מֵעָנָף זֶה כָּל מִין נָאֶה וְכָל סוּג נָעִים. וְהָיוּ הָאֲהֳלִים3 וְהַמֹּר נוֹתְנִים רֵיחָם, וְהָעִנְבָּר וְהַמּשֶׁק מַזְהִירִים בְּיָפְיָם, וּמֵי הַוְּרָדִים וְהַנַד מְפִיצִים בָּשְׂמָם, וְהַלְּבוֹנָה וְהַכַּרְכֹּם עוֹלִים עַל כֹּל, וְעֵץ הַצַּנְדָּל מֻשְׁלָךְ כַּעֲצֵי דֶלֶק, וְעִקָּרֵי בְּשָׂמִים מוּטָלִים כְּעַנְפֵי עֵץ שֶׁאֵין נוֹתְנִים דַּעַת עֲלֵיהֶם. הָפְתַּע עַלִי בָּאבָּא לְמַרְאֵה אוֹתוֹ הוֹן וְאוֹצָרוֹת, וְהָיָה תוֹהֶה בְדַעְתּוֹ וְנָבוֹךְ בְּקִרְבּוֹ. עָמַד זְמַן מְמֻשָּׁךְ מָפְתָּע וּמִשְׁתָּאֶה. אַחַר-כָּךְ נִגַּשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּיֶתֶר דִּיּוּק, פַּעַם בֵּין הַפְּנִינִים, מְהַפֵּךְ פְּנִינָה, וּפַעַם בֵּין הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, מַבְחִין אֶבֶן יְקָרָה חֲשׁוּבָה, וּפַעַם מַנִּיחַ הַצִּדָּה גִזְרָה שֶׁל דִּיבָג, וּשְׁנִיָּה מִתְפַּלֵּא עַל הַזָּהָב הַנּוֹצֵץ, וְשָׁעָה עוֹבֵר בֵּין גִּזְרוֹת הַמֶּשִׁי הַדַּק וְהַנָּאֶה, וְשָׁעָה שׁוֹאֵף לְתוֹכוֹ אֶת רֵיחוֹת עֲצֵי הָאֲהָלִים וְהַלְּבוֹנָה. הֵשִׁיב בְּדַעְתּוֹ שֶׁלִּסְטִים אֵלּוּ אֲפִלּוּ הָיוּ מַמְשִׁיכִים שָׁנִים מִסְפָּר וְיָמִים מְרֻבִּים לֶאֱסֹף הוֹן זֶה וּסְגֻלּוֹת נִפְלָאוֹת אֵלֶּה, לֹא הָיָה עוֹלֶה בְיָדָם לֶאֱגֹר גַּם חֵלֶק מִמֶּנּוּ, וְשֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאוֹצָר זֶה הָיָה נִמְצָא לִפְנֵי שֶׁנִּקְרָה לִפְנֵי הַלִּסְטִים, וְשֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא רָכְשׁוּ אוֹתוֹ לָהֶם בְּצוּרָה חֻקִּית וְלֹא בְדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְשֶׁאִם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהִזְדַּמְּנוּת וְנוֹטֵל מִקְצָת מֵהוֹן יָקָר זֶה, לֹא יִהְיֶה בוֹ חֵטְא וְלֹא תִהְיֶה עָלָיו תְּלוּנָה. וְשֵׁנִית, בִּהְיוֹת שֶׁהָרְכוּשׁ רַב וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִמְנוֹתוֹ וּלְסָפְרוֹ, הֲרֵי לֹא יַרְגִּישׁוּ בְמַה שֶּׁיִּנָּטֵל מִמֶּנּוּ וְלֹא יֵדָעוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּקַּח מַה שֶּׁיּוּכַל לָשֵׂאת מִן הַזָהָב הַמָּשְׁלָךְ. הִתְחִיל לְהַעֲבִיר אֶת שִׁקְלֵי הַדִּינָרִים מִתּוֹךְ הָאוֹצָר אֶל מִחוּצָה לוֹ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס וְלָצֵאת הָיָה אוֹמֵר: “הוֹי, שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ”, וְהָיְתָה הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת. אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר לְהַעֲבִיר אֶת הַהוֹן, טָעַן אֶת חֲמוֹרָיו, וְהִסְתִּיר אֶת כִּיסֵי הַזָּהָב בְּמַשֶּׁהוּ, מִקְצָת מִן עֲצֵי הַדֶּלֶק, וְהוֹבִיל אֶת בַּהֲמוֹתָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר. שָׂם פָּנָיו אֶל בֵּיתוֹ, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּדַעְתּוֹ.

אָמַר הַמְסַפֵּר: כְּשֶׁנִּכְנַס עַלִי בָּאבָּא אֶל בֵּיתוֹ נָעַל עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת מִתּוֹךְ זְהִירוּת שֶׁלֹּא יִתְקְפוּ אוֹתוֹ בְנֵי אָדָם, וְאַחֲרֵי שֶׁקָּשַׁר אֶת הַחֲמוֹרִים בָּאֻרְוָה וְתָלָה בְצַוְּארֵיהֶם שַׂקֵּי מִסְפּוֹא, לָקַח שַׂק וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל אִשְׁתּוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ. יָרַד וְהֵבִיא אַחֵר, וְלֹא פָסַק נוֹשֵׂא כִיס אַחֲרֵי כִיס עַד שֶׁהֶעֱבִיר אֶת הַכֹּל, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ תוֹהָה וּתְמֵהָה עַל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה. כְּשֶׁמִּשְׁמְשָׁה בְשַׂק מֵהֶם וְהִרְגִּישָׁה בְקַשְׁיוּתָם שֶׁל הַדִּינָרִים, הֶחֱוִירוּ פָנֶיהָ וְנִשְׁתַּנָּה מַצַּב רוּחָהּ, מִשּׁוּם שֶׁדּוֹמָה הָיְתָה שֶׁבַּעְלָהּ גָּנַב הוֹן יָקָר זֶה. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי בִּישׁ גַּדָּא, מֶה עָשִׂיתָ? אֵין לָנוּ חֵפֶץ בָּאָסוּר וְלֹא שְׁאִיפָה לִרְכוּשָׁם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם! בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵינִי מִסְתַּפֶּקֶת בְּמַה שֶּׁחָלַק אֱלֹהִים לִי וּמְרֻצָּה בַעֲנִיּוּתִי, וּמוֹדָה לוֹ עַל מַה שֶּׁחָנַן אוֹתִי וְאֵינִי שׁוֹעָה לְמַה שֶּׁבִּידֵי בְנֵי אָדָם וְאֵינִי רוֹצָה בָאָסוּר”. אָמַר לָהּ: “אִשָּׁה, תֵּרָגַע רוּחֵךְ וְתָנוּחַ דַּעְתֵּךְ, חָלִילָה וְחַס שֶׁתְּהֵא יָדִי מְבַקֶּשֶת אֶת הָאָסוּר. וְאוּלָם הוֹן זֶה מָצָאתִי בְתוֹךְ אוֹצָר, וְהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בַהִזְדַּמְּנוּת וּנְטַלְתִּיו וַהֲבֵאתִיו”. סָח לָהּ עַלִי מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַלִּסְטִים מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְאֵין בַּחֲזָרָה תוֹעֶלֶת. כְּשֶׁגָמַר סִפּוּרוֹ, צִוָּה עָלֶיהָ לַעְצֹר בִּלְשׁוֹנָהּ וּלְהַסְתִּיר הַסּוֹד. כְּשֶׁשָׁמְעָה מִפִּיו כָּךְ, הִתְפַּלְּאָה תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְרָגַע פַּחְדָהּ וְרָחַב לִבָּהּ וְשָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. הֵרִיק עַלִי בָּאבָּא אֶת הַשַּׂקִּים בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר, וְהָיָה הַזָּהָב עֲרֵמוֹת. נִבְעֲתָה הָאִשָּׁה, שֶׁמָּצְאָה אוֹתוֹ רַב, וְהִתְחִילָה מוֹנָה אֶת הַדִּינָרִים. אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ: “אוֹי לָךְ, לֹא יַעֲלֶה בְיָדֵךְ לִמְנוֹתָם וַאֲפִלּוּ בִשְנֵי יָמִים. וְזֶהוּ דָבָר שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בּוֹ, וְאֵין צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בְשָׁעָה זוֹ. וְאוּלָם הַנְּכוֹחָה הִיא בְעֵינַי, שֶׁנַּחְפֹּר לָהֶם חֲפִירָה וְנִצְפְּנֵם בְּתוֹכָהּ, מֵחֲשָׁשׁ שָׁלֹּא יִתְגַלֶּה עִנְיָנֵנוּ וְיִתְפַּרְסֵם סוֹדֵנוּ”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֵין לְךָ עִנְיָן בְּמִנְיָנָם, אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ לְמָדְדָם בְּמִדָּה, שֶׁנֵּדַע בְּעֵרֶךְ אֶת מִדָּתָם”. אָמַר לָהּ: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ, וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁלֹּא יִוָּדַע לִבְנֵי-אָדָם עַל דְּבַר מַצָּבֵנוּ, שֶׁאִם יֵחָשֵׂף צְפוּנֵנוּ סוֹפֵנוּ לְהִתְחָרֵט בְּמָקוֹם שֶׁחֲרָטָה לֹא תוֹעִיל”. לֹא שָׁעֲתָה לִדְבָרָיו וְלֹא שָׂמָה לִבָּהּ אֲלֵיהֶם, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁיָּצְאָה לִשְׁאֹל מִדָּה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל כְּלִי שֶׁל מִדַּת קַב4 לֹא הָיָה בְנִמְצָא אֶצְּלָהּ מִפְּנֵי עֲנִיּוּתָהּ וְדַלּוּת מַצָּבָהּ. הָלְכָה אֶל גִּיסָתָהּ אֵשֶׁת קָאסִם וּבִקְשָׁה מִמֶּנָּה מִדָּה. אָמְרָה לָהּ גִּיסָתָהּ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. כְּשֶׁקָמָה לְהָבִיא אוֹתָהּ לָהּ אָמְרָה בְלִבָּהּ: “הֲרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַלִי בָּאבָּא עֲנִיָּה הִיא וְאֵין מִמִּנְהָגָהּ לִמְדֹּד. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה יֵּשׁ אֶצְלָהּ הַיּוֹם מִן הַתְּבוּאָה עַד שֶׁהִיא זְקוּקָה לְקַב”. בִּקְשָׁה לְגַלּוֹת הַדָּבָר וְלָדַעַת אוֹתוֹ לַאֲמִתּוֹ, וְשָׂמָה מִקְצָת דּוֹנַג בְּקַרְקָעִית הַקַּב, שֶׁיִדְבְּקוּ בוֹ גַּרְגִּירִים מִן הַנִּמְדָּדִים, וְנָתְנָה אוֹתוֹ לָהּ. נְטָלַתּוּ אֵשֶׁת עַלִי בָּאבָּא וְהוֹדְתָה לְגִיסָתָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמָּהּ מִן הַטּוֹבָה וְחָזְרָה חִישׁ מַהֵר לְבֵיתָהּ. כְּשֶׁהָיְתָה בִמְקוֹמָהּ יָשְׁבָה לִמְדֹּד אֶת הַזָּהָב וּמָצְאָה אוֹתוֹ עֲשָׂרָה קַבִּין. שָׂמְחָה בְכָךְ וְהוֹדִיעָה הַדָּבָר לְבַעְלָהּ, כְּשֶׁהוּא חוֹפֵר בֵּינְתַיִם חֲפִירָה רַחֲבַת יָדַיִם. טָמַן בְּתוֹכָהּ אֶת הַזָּהָב וְהֶחֱזִיר עָלֶיהָ אֶת הֶעָפָר, וְהִזְדָּרְזָה אֵשֶׁת עַלִי בָּאבָּא לְהַחֲזִיר אֶת הַקַּב לְגִיסָתָהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֵשֶׁת קָאסִם, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁנִּפְטְרָה מִמֶּנָּה אֵשֶׁת עַלִי בָּאבָּא, הָפְכָה אֶת הַקַּב וְרָאֲתָה דִינָר שֶׁנִּדְבַּק בַּדּוֹנַג. הָיָה הַדָּבָר מוּזָר בְּעֵינֶיהָ מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעָה בִדְבַר עֲנִיּוּתוֹ שֶׁל עַלִי בָּאבָּא. יָשְׁבָה שָׁעָה אַחַת כְּשֶׁהִיא תוֹהָה. אַחַר-כָּךְ נִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁזֶּה שֶׁנִּמְדַּד זָהָב בְּעֵינוֹ הוּא. אָמְרָה: “עַלִי בָּאבָּא טוֹעֵן שֶׁעָנִי הוּא, וְהוּא מוֹדֵד אֶת הַזָּהָב בְּקַבִּים. מִנַּיִן לוֹ אֵפוֹא עֹשֶׁר זֶה? וְכֵיצַד זֶה עָלָה בְיָדוֹ לְהַשִּׂיג הוֹן יָקָר זֶה?” נִכְנְסָה קִנְאָה בְלִבָּהּ וְנִשְׂרְפוּ קְרָבֶיהָ וְיָשְׁבָה מְצַפָּה לְבַעְלָהּ כְּשֶׁהִיא בָרָע שֶׁבְּמַצָּב. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקָאסִם בַּעְלָהּ הִנֵּה הָיָה נוֹהֵג לְהַשְׁכִּים בְּכָל יוֹם אֶל חֲנוּתוֹ וְלִשְׁהוֹת בָּהּ עַד הָעֶרֶב, עָסוּק בְּמִקָּח וּמִמְכָּר וּמַשָּׂא וּמַתָּן. מָצְאָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ מְאַחֵר בְּאוֹתוֹ יוֹם, בִּגְלַל עָצְמַת זֶה שֶׁפָּגַע בָּהּ מִן הַצַּעַר וּמִן הַקִּנְאָה שֶׁהֵמִיתָה אוֹתָהּ. כְּשֶׁהֶעֱרִיבָה הַשָּׁעָה וְהֶחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה, נָעַל קָאסִם אֶת חֲנוּתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל בֵּיתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו רָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת זוֹעֶפֶת וְכוֹאֶבֶת, עֵינָהּ בּוֹכִיָּה וְלִבָּהּ עָצוּב. וְהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה. אָמַר לָהּ: “מָה רָעָה מָצְאָה אוֹתָךְ קֹרַת־רוּחִי וּפְרִי־לְבָבִי? וּמַה סִּבַּת יְגוֹנֵךְ וּבִכְיֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אִי אַתָּה אֶלָּא קְצַר-תַּחְבּוּלָה וּמְעַט-אוֹנִים. מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי נִשֵּׂאת לְאָחִיךָ! הֲרֵי הוּא, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מַרְאֶה עַצְמוֹ עָנִי וּמְגַלֶּה כְלַפֵּי חוּץ דַּחֲקוּת וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מִסְכֵּן, הִנֵּה אֶצְלוֹ הוֹן אֲשֶׁר לֹא יֵדַע מִדָּתוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים, וְאֵינוֹ נִמְנֶה אֶלָּא בְקַבִּים. וְאוּלָם אַתָּה הַמִּתְיַמֵּר בְּטוּב וּבְהוֹן וְהַמִּתְפָּאֵר בְּעֹשֶׁר, אִי-אַתָּה אֶלָּא בְעֹנִי לְפִי הָאֱמֶת בְּשִׂים לֵב לְאָחִיךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹנֶה אֶת דִּינָרֶיךָ לַאֲחָדִים. הִסְתַּפַּקְתָּ בְמֻעָט וְהִנַּחְתָּ לוֹ אֶת הָרָב”. סִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַלִי בָּאבָּא, וְכֵיצַד שָׁאֲלָה מֵאִתָּהּ קַב, וְכֵיצַד שָׂמָה בְקַרִקָעִיתוֹ מִקְצַת דּוֹנַג, וְכֵיצַד נִדְבַּק בּוֹ הַדִּינָר. כְּשֶׁשָׁמַע קָאסִם אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ וְרָאָה בְעֵינָיו אֶת הַדִּינָר שֶׁנִּדְבַּק בְּתַחְתִּית הַקַּב, הָיָה בָרִי לוֹ דְּבַר עֹשֶׁר אָחִיו. וְאוּלָם לֹא שָׂמַח עַל זֶה, וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסָה הַקִּנְאָה וְקִנְּנָה בְלִבּוֹ וְחָרַשׁ עָלָיו רָעָה, שֶׁכֵּן הָיָה מְקַנֵּא, שָׁפָל, מְגֻנֶּה וְקַמְצָן. לָן אוֹתוֹ לַיְלָה עִם אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁהֵם בַּקָּשֶׁה שֶׁבְּמַצָּב מֵעָצְמַת הַצַּעַר וּכְאֵב הַיָּגוֹן, וְלֹא עָצְמוּ לֹא עַפְעַף וְלֹא עַיִן, וְלֹא אֲחָזָתַם לֹא שֵׁנָה וְלֹא תְנוּמָה, אֶלָּא נָדְדָה שְׁנָתָם וְרָגְשׁוּ כָל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ, עַד שֶׁהֵבִיא אֱלֹהִים אֶת הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר. אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל קָאסִם אֶת תְּפִלַּת הַבֹּקֶר קָם וְהָלַךְ אֵצֶל אָחִיו. נִכְנַס אֵלָיו לְבֵיתוֹ מִבְּלִי שֶׁיְּצַפּוּ לוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עַלִי בָּאבָּא, קִדֵּם אֶת פָּנָיו בִּבְרָכָה וְקִבֵּל אוֹתוֹ בְקַבָּלַת הַפָּנִים הַיָּפָה בְיוֹתֵר וְהֶרְאָה לוֹ שִׂמְחָה וְהִסְבִּיר לוֹ פָנִים וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ בְמָקוֹם בְּרֹאשׁ הַבַּיִת. כְּשֶׁיָּשַׁב הָכֵן עַל מוֹשָׁבוֹ אָמַר לוֹ קָאסִם: “לָמָּה זֶה, אָחִי, תִּתְרָאֶה לְעֵינַי בְּעֹנִי וּבְדַלּוּת בְּעוֹד תַּחַת יָדְךָ אוֹצָרוֹת, אֲשֶׁר גַּם אֵשׁ לֹא תְכַלֵּם? וּמַה סִּבַּת קַמְצָנוּתְךָ וְחַיֶּיךָ הָעֲלוּבִים עִם רַחֲבוּת הַפַּרְנָסָה וְהַיְכֹלֶת לְהוֹצִיא בְשֶׁפַע? וּמַה יִּתְרוֹן לְמָמוֹן, כְּשֶׁאֵין אָדָם מֵפִיק תּוֹעֶלֶת מִמֶּנּוּ? כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַקַּמְצָנוּת נֶחְשֶׁבֶת עַל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים וְהַבְּזוּיִים וְנִמְנֵית בֵּין הַתְּכוּנוֹת הַמְגֻנּוֹת וְהַבְּזוּיוֹת?” אָמַר לוֹ אָחִיו: “מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. וְאוּלָם אֲנִי עָנִי הִנְּנִי בְמַצָּבִים, וְאֵין בִּרְשׁוּתִי כָּל הוֹן מִלְּבַד חֲמוֹרַי וְקַרִדֻמִּי. וְאָכֵן דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה, אֲנִי מוֹצֵא אוֹתָם מוּזָרִים וְאֵינִי יוֹדֵעַ כָּל יְסוֹד לְכָךְ, וְאֵינִי מְבִינָם לְגַמְרֵי”. אָמַר לוֹ קָאסִם: “תַּרְמִיתְךָ וּשְׁקָרֶיךָ לֹא יוֹעִילוּ לְךָ עַכְשָׁו וְלֹא תוּכַל לְעָקְבֵנִי, שֶׁכְּבָר נִתְגַּלָּה עִנְיָנְךָ וְנִתְפַּרְסֵם מַה שֶּׁהָיִיתָ מַסְתִּירוֹ בִדְבַר מַצָּבֶךָ”. הֶרְאָה לוֹ אֶת הַדִּינָר שֶׁנִּדְבַּק בַּדּוֹנַג וְאָמַר לוֹ: “זֶהוּ מַה שֶׁמְּצָאנוּהוּ בַקַּב שֶׁשְּׁאֶלְתֶּם אוֹתוֹ מֵאִתָּנוּ, וְאִלּוּלֵא הָיָה מָמוֹנְךָ רַב לֹא הֱיִיתֶם זְקוּקִים לוֹ, וְלֹא הֱיִיתֶם מוֹדְדִים אֶת הַזָּהָב בְּקַב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדַע עַלִי בָּאבָּא שֶׁהַסִּבָּה לְזֶה שֶׁנֶּחְשַׂף צְפוּנוֹ וְנִתְגַּלָּה עִנְיָנוֹ הוּא מִעוּט-שִׂכְלָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, שֶׁבִּקְשָׁה לִמְדֹּד אֶת הַזָּהָב, וְשֶׁהוּא שָׁגָה בְשָׁמְעוֹ לְקוֹלָהּ בְּעִנְיָן זֶה. וְאוּלָם כְּלוּם יֵשׁ סוּס אַבִּיר אֲשֶׁר לֹא יִמְעַד? וּכְלוּם יֵשׁ חֶרֶב, וְלוּ גַם מְשֻׁבַּחַת הִיא, אֲשֶׁר לֹא תִקְפֹּץ אֲחוֹרַנִּית? הֵבִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶפְשָׁרִי לוֹ לְתַקֵּן מַה שֶׁנִּכְשַׁל בּוֹ אֶלָּא בְגַלּוֹתוֹ סוֹדוֹ, וְשֶׁהַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה הִיא לְבִלְתִּי הַסְתִּירוֹ וּלְסַפֵּר לְאָחִיו אֶת עִנְיָנוֹ. וְעַל כָּל פָּנִים בִּהְיוֹת שֶׁהַמָּמוֹן רַב וְעוֹלֶה עַל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת בְּדִמְיוֹן וּבְמַחֲשָׁבָה, הֲרֵי לֹא יִגָּרַע חֶלְקוֹ מִמֶּנּוּ אִם יְחַלְּקֶנוּ עִם אָחִיו וִישַׁתְּפֶנּוּ בוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְכַלּוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ אִם יִחְיוּ עַד גִּיל מֵאָה שָׁנָה וְיִקְחוּ מִמֶּנּוּ לְהוֹצָאָתָם יוֹם יוֹם. וּמִתּוֹךְ דֵּעָה זוֹ סִפֵּר לְאָחִיו אֶת סִפּוּר הַלִּסְטִים וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶׁקָּרָהוּ אִתָּם, וְכֵיצַד נִכְנַס לְבֵית-הָאוֹצָר וְהֶעֱבִיר מִתּוֹכוֹ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה חָפֵץ מֵאַבְנֵי הַחֵן וְהָאֲרִיגִים, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, כָּל מַה שֶּׁהֲבֵאתִיו יִהְיֶה בְשֻׁתָּפוּת בֵּינִי וּבֵינְךָ, נְחַלְּקֶנּוּ חֵלֶק כְּחֵלֶק, וְאִם חָפֵץ אַתָּה יוֹתֵר מִזֶּה, אֲנִי מְבִיאוֹ לְפָנֶיךָ, שֶׁכֵּן מַפְתֵּחַ הָאוֹצָר אִתִּי הוּא. אֶכָּנֵס בּוֹ וְאֵצֵא מִתּוֹכוֹ כִּרְצוֹנִי, בְּאֵין עוֹמֵד בְּדַרְכִּי וְעוֹצֵר בַּעֲדִי”. אָמַר לוֹ קָאסִם: “זוֹהִי חֲלֻקָּה שֶׁאֵינִי מַסְכִּים לָהּ, וְאוּלָם חֶפְצִי הוּא שֶׁתַּרְאֶה לִי אֶת מְקוֹם הָאוֹצָר, וּתְגַלֶּה לִי אֶת סוֹד פְּתִיחָתוֹ, שֶׁכֵּן עוֹרַרְתָּ בִּי אֶת הַתְּשׁוּקָה לְכָךְ וּרְצוֹנִי לִרְאוֹתוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְתוֹכוֹ אַתָּה וְנָטַלְתָּ מִתּוֹכוֹ מַה שֶּׁחָפַצְתָּ, רְצוֹנִי אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ אֵלָיו וְאֶרְאֶה בְעֵינַי מַה בְּתוֹכוֹ וְאֶקַּח מִמֶּנּוּ מַה שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָי. וְאִם אִי-אַתָּה מַסְכִּים לָזֶה שֶׁאֲנִי חָפֵץ, אֲנִי מִתְאוֹנֵן עָלֶיךָ לִפְנֵי נְצִיב הָעִיר וּמְגַלֶּה לוֹ אֶת עִנְיָנְךָ, וְיַגִּיעַ לְךָ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁיִהְיֶה רַע בְּעֵינֶיךָ”. כְּשֶׁשָׁמַע עַלִי בָּאבָּא מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר לוֹ: “לְשֵׁם מָה אַתָּה מְאַיֵּם עָלַי בַּנְּצִיב? אֲנִי אֵינִי מִתְנַגֵּד לְךָ בְּשׁוּם דָּבָר, וּמְלַמֶּדְךָ מַה שֶּתַּחְפֹּץ לְדַעְתּוֹ. וְלֹא עִכְּבַנִי מִכָּךְ אֶלָּא עִנְיַן הַלִּסְטִים, וְהַחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לְךָ, וְאוּלָם כְּנִיסָתְךָ לְבֵית הָאוֹצָר לֹא יַזִּיק לִי וְלֹא יוֹעִיל לִי, וְקַח מֵאִתּוֹ כָל מַה שֶּׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ אִם אַתָּה מַטְעִין כְּכָל אֲשֶׁר בְּכֹחֲךָ לֹא תוּכַל לְהַעֲבִיר כָּל מַה שֶּׁהוּא מְכִילוֹ, וּמַה שֶּׁאַתָּה מַשְׁאִירוֹ עֲדַיִן הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַתָּה נוֹטְלוֹ בְּכִפְלֵי כִפְלָיִם”. בֵּאֵר לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ לָהָר וְאֶת מְקוֹם הָאוֹצָר וְלִמִּדוֹ מַאֲמַר: “הוֹי שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ” וְאָמַר לוֹ: “שְׁמֹר בְּלִבְּךָ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה שְׁמִירָה מְעֻלָּה, וְהִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח אוֹתָן, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מִרְמַת הַלִּסְטִים וּמִתּוֹצְאוֹת עִנְיָן זֶה”.

אָמַר הַמְסַפֵּר: כְּשֶׁיָּדַע קָאסִם אֶת מְקוֹם הָאוֹצָר וְעָמַד עַל הָאֹפֶן לְהַגִּיעַ אֵלָיו וְיָדַע אֶת הַמַּאֲמָר הַנָּחוּץ לְכָךְ, נִפְטַר מֵעַל אָחִיו, שָׂמֵחַ מִבְּלִי שִׂים לֵב לָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִירוֹ וּמִבְּלִי לִשְׁעוֹת לִדְבָרָיו. חָזַר אֶל בֵּיתוֹ וּפָנָיו נוֹהֲרִים, מַרְאֶה אֶת שִׂמְחָתוֹ, וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ עִם עַלִי בָּאבָּא. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לָהּ: “לְמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, אֲנִי פּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ אֶל הָהָר וְחוֹזֵר אֵלַיִךְ עִם מָמוֹן שֶׁיְּהֵא יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהֵבִיא אָחִי, שֶׁכֵּן קַצְתִּי בְתוֹכְחוֹתַיִךְ וְהִרְגִּיזוּ אוֹתִי, וְכַוָּנָתִי הִיא לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁאָפִיק בּוֹ רָצוֹן מֵאִתָּךְ”. הֵכִין עֶשֶׂר פְּרָדוֹת וְשָׂם עַל כָּל פִּרְדָּה שְׁתֵּי תֵבוֹת, וְהִזְדָּרֵז וְשָׂם עַל כָּל פִּרְדָּה מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הָאַמְתָּחוֹת וְהַחֲבָלִים, וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לָשִׂים פָּנָיו אֶל הָאוֹצָר וּלְהִשְׁתַּלֵּט עַל מַה שֶּׁהוּא מֵכִיל בּוֹ מִן הַהוֹן וְהַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת מִבְּלִי לְשַׁתֵּף בָּהֶם אֶת אָחִיו. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר וְהִזְהִיר הַבֹּקֶר, קָם וְתִקֵּן אֶת פִּרְדוֹתָיו וְהוֹבִילָן לְפָנָיו, וּמְגַמַּת פָּנָיו הָהָר, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הָלַךְ לְפִי הַצִּיּוּנִים שֶׁתֵּאֵר אוֹתָם לוֹ אָחִיו כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַדֶּלֶת. לֹא פָסַק מֵחַפֵּשׂ אוֹתָהּ עַד שֶׁנִּגְלְתָה לוֹ בְּפִנַּת הָהָר בֵּין הָעֵשֶׂב וְהַצְּמָחִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הִזְדָּרֵז, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: " הוֹי שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ" וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת לְפָנָיו וְהִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת. עָבַר בְּבֵית הָאוֹצָר, חָשׁ וּמְמַהֵר, חוֹמֵד לָקַחַת אֶת הַמָּמוֹן. אַחֲרֵי שֶׁצָעַד וְעָבַר אֶת הַמִּפְתָּן, נִנְעֲלָה הַדֶּלֶת עָלָיו כְּדַרְכָּהּ. הִתְהַלֵּךְ קָאסִם בָּאוּלָם הָרִאשׁוֹן, וּמִמֶּנּוּ אֶל הָאוּלָם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, וְלֹא פָסַק לַעֲבֹר מֵאוּלָם אֶל אוּלָם עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי כָל הָאוּלַמִּים כֻּלָּם כְּשֶׁהוּא נִפְתָּע מִמַּה שֶּׁרָאָה מִן הַנִּפְלָאוֹת וְנִדְהָם מִמַּה שֶּׁמָצָא מִן הַבִּלְתִּי מְצוּיוֹת וְכִמְעַט פָּרַח שִׂכְלוֹ מִשִּׂמְחָה, וְשָׁאַף לָקַחַת אֶת כָּל הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁחָצָה דַרְכּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהָפַךְ שָׁעָה בְדַעְתּוֹ מַה הוּא שֶׁהוּא חָפֵץ מִן הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים, וְחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְזָהָב, נָטַל כִּיס שֶׁל זָהָב וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהִתְקָרֵב בּוֹ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ לְבַטֵּא אֶת הַמַּאֲמָר הַצָּרִיךְ לִפְתִיחַת הַדֶּלֶת, כְּלוֹמַר “הוֹי שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ”, וְלֹא בָא עַל לְשׁוֹנוֹ וְנִשְׁמַט מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי. יָשַׁב לְהִזָּכֵר בּוֹ וְלֹא עָלָה בְדַעְתּוֹ וְלֹא נִצְטַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, אֶלָּא שְׁכֵחוֹ לַחֲלוּטִין. אָמַר: “הוֹי שְׂעוֹרָה, פִּתְחִי דַלְתֵּךְ”, וְלֹא נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הוֹי חִטָּה, פִּתְחִי דַלְתֵּךְ” וְלֹא נָעָה וְלֹא זָעָה הַדֶּלֶת. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הוֹי קִטְנִית, פִּתְחִי דַלְתֵּךְ”, וְלֹא פָסְקָה הַדֶּלֶת מֵהִשָּׁאֵר נְעוּלָה כְמוֹת שֶׁהִיא. לֹא פָסַק מֵהַזְכִּיר גַּרְגִּיר אַחֲרֵי גַרְגִּיר עַד שֶׁהִזְכִּיר שְׁמוֹת גַּרְגִּירֵי הַתְּבוּאָה כֻלָּם. וְאוּלָם הַמַּאֲמָר: " הוֹי שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ" נֶעְלַם מִדַּעְתּוֹ. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ הַדָּבָר וְרָאָה שֶׁכְּלוּם לֹא הוֹעִיל לוֹ מִמַּה שֶׁזָּכַר אֶת כָּל מִינֵי הַגַּרְגִּירִים כֻּלָּם, הִשְׁלִיךְ אֶת הַזָּהָב מֵעַל שִׁכְמוֹ, וְיָשַׁב לְהִזָּכֵר מַה הוּא הַגַּרְגִּיר שֶׁהוֹרָה לוֹ אָחִיו אֶת שְׁמוֹ, וְלֹא עָלָה בְדַעְתּוֹ כְלָל. נִשְׁאַר מְשׁוֹמֵם, כְּשֶׁהוּא בְתַכְלִית הַחֲרָדָה וְהַיִּסּוּרִים, וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְאוֹתוֹ שֵׁם לְהִצְטַיֵּר בְּדַעְתּוֹ. הִתְחִיל מִתְעַצֵּב וְכוֹאֵב וְהִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בְמָקוֹם שֶּׁלֹּא הוֹעִילָה לוֹ חֲרָטָה, וְאָמָר: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁהִצִּיעַ לִי אָחִי, וְהָיִיתִי מַנִּיחַ מִשְּׁאִיפַת הַבֶּצַע, שֶׁהִיא עַכְשָׁו הַסִּבָּה לְאָבְדָנִי”. הָיָה מַכֶּה עַל לְחָיָיו וּמוֹרֵט אֶת זְקָנוֹ וְקוֹרֵעַ בְּגָדָיו, וּמִפַזֵּר עָפָר עַל רֹאשׁוֹ וּבוֹכֶה בִדְמָעוֹת שׁוֹטְפוֹת, פַּעַם צוֹעֵק וְנֶאֱנָח בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וּפַעַם בּוֹכֶה כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק וְכוֹאֵב. אָרְכוּ לוֹ הַשָּׁעוֹת כְּשֶׁהוּא בְמַצָּב זֶה. עָבְרוּ הַשָּׁעוֹת בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ, כְּשֶׁכָּל רֶגַע שֶׁעָבַר עָלָיו נִרְאֶה בְעֵינָיו כְּנֵצַח. וּכְכָל שֶׁאָרְכָה יְשִׁיבָתוֹ בְּבֵית הָאוֹצָר, כֵּן גָּדְלוּ פַחְדּוֹ וְאֵימָתוֹ, עַד שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מֵהַצָּלָתוֹ וְאָמָר: “אֲנִי נִשְׁמָד בְּלְי סָפֵק, וְאֵין דֶּרֶךְ לְהִנָּצֵּל מִבֵּית-אֲסוּרִים זֶה הַצַּר”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַלִּסְטִים, הִנֵּה פָגְעוּ בְשַׁיָּרָה שֶׁסּוֹחֲרִים בְּתוֹכָהּ עִם סְחוֹרוֹתֵיהֶם. בָּזְזוּ אוֹתָם וְשָׁלְלוּ הוֹן רָב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִקְשׁוּ לָבוֹא אֶל בֵּית-הָאוֹצָר לְהַפְקִיד בּוֹ אֶת הַשָּׁלָל, כְּפִי שֶׁהָיָה מִנְהָגָם. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו, רָאוּ אֶת הַפְּרָדוֹת כְּשֶׁהֵן עוֹמְדוֹת עִם הַתֵּבוֹת. עָלָה חֲשָׁד בְּלִבָּם בִּגְלָלָן וְנִתְעוֹרֵר בָּהֶם סָפֵק בְּעִנְיָנָן. הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶן כְּאִישׁ אֶחָד, וּבָרְחוּ הַפְּרָדוֹת וְנָפוֹצוּ בָהָר, בְּאֵין הַלִּסְטִים נוֹתְנִים דַּעְתָּם עֲלֵיהֶן, אֶלָּא עָצְרוּ בְסוּסֵיהֶם וְיָרְדוּ מֵעֲלֵיהֶם וְשָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם מִתּוֹךְ זְהִירוּת מִפְּנֵי בַעֲלֵי הַפְּרָדוֹת, חוֹשְדִים שֶׁמָּא רַבִּים הֵם. כְּשֶׁלֹּא רָאוּ גַם אֶחָד מִחוּץ לְבֵית-הָאוֹצָר, הִתְקָרְבוּ אֶל דַּלְתּוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקָאסִם, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע דַהֲרַת הַסּוּסִים וְקוֹל הָאֲנָשִׁים, הִקְשִׁיב לָהֶם, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהַגַּנָּבִים הֵם, שֶׁסִּפֵּר לוֹ אָחִיו עַל אוֹדוֹתָם. קִוָּה לְהִמָּלֵט וּבִקֵּשׁ לִבְרֹחַ, וְהִסְתַּתֵּר מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, מֵכִין עַצְמוֹ לִבְרֹחַ. נִגַּשׁ מְפַקֵּד הַלִּסְטִים וְאָמַר: " הוֹי שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ" וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסְתָּעֵר קָאסִם מְחָרֵף נַפְשׁוֹ לְהִנָּצֵל מִן הַכִּלָּיוֹן, בּוֹרֵחַ וּמְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט. בִּשְׁעַת הִסְתָּעֲרוֹ נִתְקַל בַּמְפַקֵּד וְהִפִּיל אוֹתוֹ לָאָרֶץ, הִתְחִיל רָץ בֵּין הַלִּסְטִים וְנִמְלַט מִן הָרִאשׁוֹן וּמִן הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי. וְאוּלָם הֵם הָיוּ אַרְבָּעִים אִישׁ וְלֹא יָכֹל לְהִמָּלֵט מִכֻּלָּם. הִשִּׂיג אוֹתוֹ אִישׁ מֵהֶם וּדְקָרוֹ דְקִירָה בְחָזֵהוּ עַד שֶׁיָּצָא חֹד הַחֶרֶב מִתְנוֹצֵץ מִגַּבּוֹ וּבָא קִצּוֹ. זֶהוּ גְמוּלוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו תַּאֲוַת הַבֶּצַע, וְצָפַן לְאָחִיו בְּגִידָה וּמַעַל בְּלִבּוֹ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַלִּסְטִים לְבֵית הָאוֹצָר וְנִתְבָּרֵר לָהֶם מַה שֶׁלֻּקַּח מִתּוֹכוֹ, כָּעֲסוּ כַעַס גָּדוֹל, וְנִתְגַּבֵּר הַחֲשָׁד בְּלִבָּם שֶׁקָּאסִם הֶהָרוּג הוּא בַעַל דִּינָם, וְשֶׁהוּא הוּא זֶה שֶׁלָּקַח מַה שֶּׁחָסֵר מֵהוֹנָם. וְאוּלָם נְבוֹכִים הָיוּ וְלֹא יָדְעוּ, כֵּיצַד הִגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה הַבִּלְתִּי יָדוּעַ וְהַמְנֻתָּק מִכָּל קֶשֶׁר וְנִסְתָּר מִן הָעֵינַיִם, וְכֵיצַד נוֹדַע לוֹ סוֹד פְּתִיחַת הַדֶּלֶת, בְּעוֹד אֵין זוּלָתָם יוֹדֵעַ אוֹתוֹ בִלְתִּי אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה. כְּשֶׁרָאוּהוּ מֻטָּל הָרוּג מִבְּלִי תְנוּעָה, שָׂמְחוּ וְהָיוּ בְטוּחִים בְּדַעְתָּם שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד זוּלָתוֹ לְהִכָּנֵס לְבֵית-הָאוֹצָר וְאָמְרוּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֵנִיחַ לָנוּ מֵאָרוּר זֶה”. וּכְדֵי לָשִׂים אֹותוֹ לְמָשָׁל וּלְדֻגְמָה לְזוּלָתוֹ וּלְהַפְחִידוֹ, גָּזְרוּ אוֹתוֹ לְאַרְבָּעָה גְזָרִים וְתָלוּ אוֹתָם מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת לִהְיוֹת לְמוּסָר לְכָל מִי שֶׁיָּהִין לְהִכָּנֵס לְמָקוֹם זֶה. אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ, וְנִנְעֲלָה הַדֶּלֶת כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה, וְרָכְבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם לְדַרְכָּם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל קָאסִם, הִנֵּה יָשְבָה כָל הַיּוֹם מְצַפָּה לוֹ, מְיַחֶלֶת, שֶׁחֶפְצָהּ יִתְמַלֵּא וּמְקַוָּה לְבוֹא זֶה שֶׁחָמְדָה אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִתְכּוֹנֶנֶת לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַדִּינָרִים וְאֶת נְטִילֵי הַזָּהָב. כְּשֶׁהֶעֱרִיבָה הַשָּׁעָה וְהִתְמַהְמַהּ מִבּוֹא אֵלֶיהָ, חָרְדָה וְהָלְכָה אֶל עַלִי בָּאבָּא וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁבַּעְלָהּ פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָהָר בַּבֹּקֶר וְלֹא חָזַר עַד עַכְשָׁו, וְשֶׁהִיא חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁעָמַד נֶגְדּוֹ מִי שֶׁהוּא בְדַרְכּוֹ אוֹ מָצָא אוֹתוֹ אָסוֹן. הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ עַלִי בָּאבָּא וְאָמַר לָהּ: “אַל תִּדְאֲגִי, שֶׁאֵין הֵעָדְרוֹ עַד לְשָׁעָה זוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם סִבָּה, וְחוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁנִּתְעַכֵּב מִלְּהִכָּנֵס לָעִיר בַּיּוֹם מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִתִפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא לְהִכָּנֵס בַּלַּיְלָה לִבְצֹעַ חֶפְצוֹ בַסֵתֶר, וְלֹא תַעֲבֹר אֶלָּא שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁתִּרְאִי אוֹתוֹ חוֹזֵר אֵלַיִךְ בְּמָמוֹן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי כְשֶׁהֻגַּד לִי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לָלֶכֶת אֶל הָהָר, נִמְנַעְתִּי מִלַּעֲלוֹת אֵלָיו כְּפִי מִנְהָגִי, שֶלֹּא יִצְטַעֵר מִנּוֹכְחוּתִי וְיַחֲשֹׁב שֶׁרְצוֹנִי לְרַגֵּל אוֹתוֹ. אֱלֹהֵינוּ יָקֵל לוֹ כָל קֹשִׁי וְיַשְׁלִים חֶפְצוֹ בְטוֹב. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָךְ אַתְּ, הִנֵּה חִזְרִי לְבֵיתֵךְ וְאַל תַּחְשְׁשִׁי לִכְלוּם, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא יַשִּׂיגֶנּוּ אֶלָּא כָל טוֹב, וְתִרְאִי אוֹתוֹ חוֹזֵר אֵלַיִךְ שָׁלֵם וּבְשָׁלָל רָב”. חָזְרָה אֵשֶׁת קָאסִם לְבֵיתָהּ כְּשֶׁאֵין הִיא שְׁקֵטָה וְנִרְגַּעַת וְיָשְׁבָה מְדֻכְדֶּכֶת, וּבְלִבָּהּ אֶלֶף אֲנָחוֹת עַל הֵעָדֵר בַּעְלָהּ. הִתְחִילָה חוֹשֶׁבֶת כָּל מַחֲשָׁבָה שְׁחוֹרָה וּמְהַרְהֶרֶת הִרְהוּרִים רָעִים עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהֶחְשִׁיך הַיְקוּם וְהֶאֱפִיל הַלַּיְלָה מִבְּלִי שֶׁתִּרְאֶנּוּ חוֹזֵר אֵלֶיהָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְנְעָה מִלִּשְכַּב עַל יְצוּעָהּ וְהִדִּידָה שֵׁנָה מֵעֵינֶיהָ, מְצַפָּה לוֹ. כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁל הַלַּיְלָה וְלֹא נִרְאָה לְעֵינֶיהָ חוֹזֵר, הִתְיָאֲשָׁה מִבּוֹאוֹ וְהִתְחִילָה בוֹכָה וְנֶאֱנַחַת. וְאוּלָם הִתְאַפְּקָה מִלִּצְרֹחַ וְלִזְעַק כְּמוֹ שֶׁהַנָּשִׁים עוֹשׂוֹת מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הַשְּׁכֵנִים וְיִשְׁאַלוּהָ לְסִבַּת בִּכְיָתָהּ. בִּלְּתָה אֶת לֵילָהּ נְעוֹרָה בַאֲנָחָה וַחֲרָדָה וְהִרְהוּרִים רִָעִים וּדְאָגָה וְקֹצֶר-רוּחַ וְדִכְדּוּךְ וּבַמַּצָּבִים הָרָעִים בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁהִשִּׂיגָה אֶת הַבֹּקֶר מִהֲרָה לָלֶכֶת אֵצֶל עַלִי בָּאבָּא וְהוֹדִיעָה לוֹ בִדְבַר אִי-חֲזִירָתוֹ שֶׁל אָחִיו, וְהָיְתָה מְדַבֶּרֶת אֵלָיו, כְּשֶׁהִיא עֲצוּבָה וּבוֹכָה בִדְמָעוֹת שׁוֹטְפוֹת וּבְמַצָּב שֶׁלֹּא יְתֹאָר. כְּשֶׁשָׁמַע עַלִי בָּאבָּא מַה שֶּׁהִגִּידָה לוֹ מִן הַדְּבָרִים, אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. נָבוֹךְ אֲנִי בִדְבַר סִבַּת הֵעָדְרוֹ עַד עַכְשָׁו, וְאוּלָם הוֹלֵךְ אֲנִי בְעַצְמִי, לַחְשׂף אֶת אֲשֶׁר הָיָה לוֹ וּמַעֲמִידֵךְ עַל אֲמִתּוּת עִנְיָנוֹ. וְיִתֵּן אֱלֹהִים, הַמָּגֵן לַכֹּל, שֶׁתִּהְיֶה הַסִּבָּה לְטוֹבָה וְלֹא לְפֶגַע רַע אוֹ נֵזֶק”. תִּקֵּן לוֹ חֲמוֹרָיו וְנָטַל גַּרְזִנּוֹ וְשָׂם פָּנָיו לָהָר, כְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בְכָל יוֹם. כְּשֶׁקָּרַב לְדֶלֶת בֵּית-הָאוֹצָר וְלֹא מָצָא אֶת הַפְּרָדוֹת וְרָאָה עִקְּבוֹת דָּם, נִכְרְתָה תִקְוָתוֹ מֵאָחִיו, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁנִּשְׁמָד. נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת כְּשֶׁהוּא מָלֵא פַחַד וּמַרְגִּישׁ בְּמַה שֶּׁקָרָה וְאָמַר: “שֻׁמְשֹׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ”. כְּשֶׁאָמַר כָּךְ, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וּמָצָא אֶת גּוּפוֹ שֶׁל קָאסִם גָּזוּר לְאַרְבָּעָה גְזָרִים וְתָלוּי מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. סָמַר גּוּפוֹ לְמַרְאֶה זֶה וְנָקְשׁוּ שִׁנָּיו וְרָעֲדוּ שְׂפָתָיו, וְכִמְעַט נִתְעַלֵּף מִן הָאֵימָה וְהַפַּחַד, וְהִשִּׂיג אוֹתוֹ צַעַר קָשֶׁה, וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל אָחִיו צַעַר רַב, וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, אָכֵן אָנוּ לוֹ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. מַה שֶּׁנִּכְתַּב אֵין מִפְלָט מִמֶּנּוּ, וּמַה שֶּׁנִּגְזַר עַל אָדָם בַּנֶּעְלָם אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁיְּמֻלָּא וְיָקוּם”. הֵשִׁיב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַבְּכִי וְהָאֵבֶל אֵין תּוֹעֶלֶת בָּהֶם בְּשָׁעָה זוֹ וְלֹא עֶזְרָה, וְשֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן וְהַהֶכְרֵחִי בְיוֹתֵר הוּא לְהָבִיא עֵצָה וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּנְּכוֹחָה שֶׁבְּדֵעָה וּלְהַחְלִיט הַחְלָטָה אַמִּיצָה. הֶעֱלָה בְדַעְתּוֹ שֶׁעֲטִיפַת אָחִיו בְּתַכְרִיכִים וּקְבוּרָתוֹ הֵם מִן הַמֻּטָּלִים עָלָיו וְחוֹבָה מֵחוֹבוֹת הָאִסְלָאם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָקַח אֶת אַרְבַּעַת גִּזְרֵי גוּפַת אָחִיו הַגְּזוּרָה וְטָעַן אוֹתָם עַל חֲמוֹרוֹ, וְהִסְתִּיר אוֹתָם בְּמַשֶּׁהוּ מִן הָאָרִיג וְצֵרַף לָזֶה מַה שֶּׁמָצָא חֵן בְּעֵינָיו מִסְּגֻלּוֹת הַיְקָר שֶׁל בֵּית הָאוֹצָר, הַיְנוּ מַה שֶּׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר מְחִירוֹ, וְהִשְׁלִים אֶת מִטְעַן חֲמוֹרָיו בַּעֲצֵי דֶלֶק. הִמְתִּין זְמַן עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהֶחְשִיךְ הָעוֹלָם שָׂם פָּנָיו אֶל הָעִיר וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ, כְּשֶׁמַּצָּבוֹ קָשֶׁה יוֹתֵר מִמַּצָּבָהּ שֶׁל אֵם שַׁכּוּלָהּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ לְתַכֵּן עִנְיַן אָחִיו הֶהָרוּג וְלֹא מַה לַּעֲשׂוֹת. לֹא פָסַק מֵהוֹבִיל אֶת חֲמוֹרָיו, כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת עַד שֶׁעָצַר אֵצֶל בֵּית אָחִיו. דָּפַק בַּדֶּלֶת וּפָתְחָה לוֹ שִׁפְחָה שְׁחוֹרָה כּוּשִׁית שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ בְּתַפְקִיד שֶׁל שֵׁרוּת, וְהִיא מִן הַיָּפוֹת בַּשְּׁפָחוֹת לְפָנִים, וּמִן הַנָּאוֹת לְקוֹמָה, צְעִירָה לְשָׁנִים, יְפַת פָּנִים, וְעֵינֶיהָ בְּכַחַל, שְׁלֵמַת הַתֹּאַר, וְטוֹב מִזֶּה הוּא שֶׁהָיְתָה בַת דַּעַת מְיֻשֶּׁבֶת וְשֵׂכֶל נוֹקֵב וְחוֹדֵר וְיָזְמָה נַעֲלָה וְאֹמֶץ-גְּבָרִים לָהּ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ וְעוֹלָה בְּתִכּוּן תַּחְבּוּלָה גַם עַל הַגֶּבֶר הַמְנֻסֶּה וְהַמֻּמְחֶה, וְהָיוּ סוֹמְכִים עָלֶיהָ בְכָל עִסְקֵי הַבַּיִת, וּמוֹסְרִים לָהּ לְמַלֵּא כָל צֹרֶךְ. כְּשֶׁנִּכְנַס עַלִי בָּאבָּא אֶל הֶחָצֵר, אָמַר לָהּ: “שַׁעְתֵּךְ הִיא זֹאת, מַרְגָ’אנָה, וּזְקוּקִים אָנוּ לַעֲצָתֵךְ בְּעִנְיָן חָשׁוּב, שֶׁאֵין אָנוּ מְגַלִּים אוֹתוֹ לָךְ לִפְנֵי שֶׁנְּגַלֶּה אוֹתוֹ לִגְבִרְתֵּךְ. בּוֹאִי אֵפוֹא אִתִּי שֶׁתִּשְׁמְעִי מַה שֶּׁאֹמַר לָךְ”. הִנִּיחַ אֶת הַחֲמוֹרִים בֶּחָצֵר וְעָלָה אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְעָלְתָה מַרְגָ’אנָה אַחֲרָיו, כְּשֶׁהִיא נְבוֹכָה וּמְסֻפֶּקֶת בְּמַה שֶּׁשָּׁמְעָה מִפִּיו. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אֵשֶׁת קָאסִם, אָמְרָה לוֹ: “מַה מֵּאַחֲרֶיךָ, עַלִי בָּאבָּא? הֲטוֹב הוּא אִם רַע? כְּלוּם נִתְבָּרְרוּ לְךָ עִקְּבוֹתָיו, אוֹ גִּלִּיתָ יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו? מַהֵר לְהַרְגִּיעֵנִי וּלְהָסִיר אֶת הָאֵשׁ אֲשֶׁר בְּלִבִּי”. כְּשֶׁהִתְמַהְמַהּ לַעֲנוֹת, הֵבִינָה אֶת אֲמִתּוּת הַדָּבָר וְהִתְחִילָה לִצְעֹק וּלְקוֹנֵן. אָמַר לָהּ: “הִתְאַפְּקִי עַכְשָׁו מִצְּעֹק וְאַל תָּרִימִי קוֹלֵךְ, שֶׁיֵּשׁ לַחֲשֹׁש שֶיִּשְמְעוּ בְנֵי-אָדָם וְתִהְיִי סִבָּה לְאָבְדָנֵנוּ כֻלָּנוּ יַחַד”. סִפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע, וְכֵיצַד מָצָא אֶת אָחִיו הָרוּג וְגוּפוֹ גָזוּר לְאַרְבָּעָה גְזָרִים וְתָלוּי בְּתוֹךְ בֵּית-הָאוֹצָר מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָהּ: “דְּעִי וִיהִי בָרוּר לָךְ שֶׁרְכוּשֵׁנוּ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ וּבְנֵי-בֵיתֵנוּ מִמַּתּוֹת אֱלֹהִים הֵם. הַתַּעֲנוּג וְהַפֶּגַע שְׁמוּרִים לָנוּ וְחוֹבָה הִיא עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת בְּתִתּוֹ טוֹב וּלְהַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ בְּפַגְּרוֹ מִתֵּת. וְהָאֵבֶל לֹא יָשִׁיב מֵת לִתְחִיָּה וְלֹא יָסִיר יָגוֹן. עָלַיִךְ אֵפוֹא לְהַאֲרִיךְ רוּחֵךְ, וְאֵין תּוֹצְאוֹת אֶרֶךְ הָרוּחַ אֶלָּא טוֹבָה וְשָׁלוֹם. וְיוֹתֵר כְּדַאי הוּא לִמְסֹר דָּבָר לְמִשְׁפָּטוֹ שֶׁל אֱלֹהִים מֵאֲשֶׁר לְהִתְאַבֵּל וּלְהִתְנַגֵּד. הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה וְהַנְּכוֹחָה הִיא עַכְשָׁו, שֶׁאֶהְיֶה לָךְ לְבַעַל וּתְהִי לִי לְאִשָּׁה וְאֶשָּׂא אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה. וְאִשְתִּי לֹא יֵרַע הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ, שֶׁבַּעֲלַת שֵׂכֶל וּצְנוּעָה הִיא בְרוּחָהּ וּבְמַעֲשֶׂיהָ, אֵשֶׁת-תֹּם וְיִרְאַת אֱלֹהִים, וְהָיִינוּ כֻלָּנוּ יַחַד מִשְׁפָּחָה אֶחָת. וְהוֹדוֹת לָאֵל הֲרֵי אֶצְלֵנוּ מִן הַהוֹן וְהַטּוֹב, מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָנוּ בִלְתִּי זְקוּקִים לַעֲבוֹדָה וּלְעָמָל וְלִתְלָאָה בְּבַקָּשַׁת מִחְיָתֵנוּ, וְרָאוּי הוּא לְהוֹדוֹת לָאֵל הַנּוֹתֵן עַל כָּךְ מַה שֶּנָּתַן וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל מַה שֶּׁהֵיטִיב”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֵשֶׁת קָאסִם דִּבְרֵי עַלִי בָּאבָּא, שָׁכַךְ מִקְצָת מִמַּה שֶּׁהָיָה בָהּ מִן הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר הַקָּשֶׁה. נִפְסְקָה בִכְיָתָהּ וּמָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “שִׁפְחָה אֲנִי לְךָ, סָרָה לְמִשְׁמַעְתְּךָ, מְשָׁרֶתֶת וּמְצַיֶּתֶת, וּכְכָל אֲשֶׁר תִּרְאֶה לְנָכוֹן אֶשְׁמַע בְּקוֹלֶךָ. וְאוּלָם כֵּיצַד תְּהִי הַתַּחְבּוּלָה בְּעִנְיַן זֶה הֶהָרוּג?” אָמַר לָהּ: “בַּאֲשֶׁר לֶהָרוּג מִסְרִי עִנְיָנוֹ בְיַד שִׁפְחָתֵךְ מַרְגָ’אנָה, בַּאֲשֶׁר יָדַעַתְּ אֶת יְקַר שִׂכְלָהּ וְטוּב בִּינָתָהּ וְיֹשֶׁר עֲצָתָהּ וְכִשְרוֹנָהּ לְתַכֵּן תַּחְבּוּלָה”. הִנִּיחָהּ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וְאוּלָם הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה, כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו וְהִסְתַּכְּלָה בַאדוֹנֶיהָ כְּשֶׁהוּא הָרוּג וְנִגְזָר לְאַרְבָּעָה גְזָרִים, וְהֵבִינָה סִבַּת כָּל זֶה, בָּחוֹן יָפֶה, הִרְגִּיעָה אֶת גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: “אַל תִּדְאֲגִי וֶהֱיִי שְׁלֵוָה. מְקַבֶּלֶת אֲנִי עָלַי בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לוֹ, שֶׁכֵּן אֲתַכֵּן לָךְ עֵצָה בְעִנְיָנוֹ, שֶׁתָּבוֹא מִמֶּנָּה לָנוּ מְנוּחָה, וְלֹא יִתְגַלֶּה סוֹדֵנוּ”. יָצְאָה וְשָׂמָה פָנֶיהָ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל רוֹקֵחַ שֶׁהָיָה בָרְחוֹב, וְהוּא אָדָם זָקֵן, בָּא בַיָּמִים, מְפֻרְסָם בִּידִיעָתוֹ בְשַׁעֲרֵי הָרְפוּאָה וְהַחָכְמָה וּמְצֻיָּן בְּמֻמְחִיּוּתוֹ בְמַדַּע רְקִיחַת הָרְפוּאוֹת וְהַכָּרַת עִקָּרִים וּפְרָטֵי הָרִפּוּי, וּבִקְשָׁה מִמֶּנּוּ מִשְׁחָה שֶׁאֵין נוֹתְנִים אוֹתָהּ אֶלָּא לְמִי שֶׁחָלָה מַחֲלָה קָשָׁה. אָמַר לָהּ: “מִי הוּא בְּבֵיתְכֶם הַזָּקוּק לְמִשְׁחָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי קָאסִם, שֶׁפְּגָעַתְהוּ מַחֲלָה קָשָׁה שֶׁהִפִּילָה אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא עַכְשָׁו בְּמַצָּב שֶׁל כִּלָּיוֹן”. קָם מוֹכֵר הַסַּמִּים, וְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת הַמִּשְׁחָה וְאָמַר לָהּ: “וּלְוַאי יִשְׁלַח לוֹ אֱלֹהִים רְפוּאָה בָזֶה”. נָטְלָה אוֹתָהּ מִיָּדוֹ וְשִׁלְּמָה לוֹ מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים וְחָזְרָה לַבַּיִת. הִשְׁכִּימָה מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, וְחָזְרָה אֵצֶל הָרוֹקֵחַ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ רְפוּאָה, שֶׁאֵין מַשְקִים אוֹתָהּ אֶלָּא בִשְׁעַת יֵאוּשׁ. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם לֹא הוֹעִילָה הַמִּשְׁחָה אֶתְמוֹל?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא, חַי אֱלֹהִים, וַהֲרֵי אֲדוֹנִי בְנִשְׁמַת רוּחוֹ הָאַחֲרוֹנָה, מִתְאַבֵּק הוּא עִם הַמָּוֶת, וּגְבִרְתִּי הִתְחִילָה לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן”. נָתַן לָהּ אֶת הָרְפוּאָה. נָטְלָה אוֹתָהּ וְשִׁלְּמָה לוֹ מְחִירוֹ וְהָלְכָה לָהּ. הָלְכָה אֵצֶל עַלִי בָּאבָּא וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁתִּכְּנָה מִן הַתַּחְבּוּלָה וְצִוְּתָה עָלָיו לְהַרְבּוֹת בִּכְנִיסָה אֶל בֵּית אָחִיו, וְשֶׁיַּרְאֶה עַצְמוֹ מִצְטַעֵר וְדוֹאֵב. עָשָׂה כְפִי שֶׁצִוְּתָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאוּהוּ בְּנֵי הָרֹבַע נִכְנָס וְיוֹצֵא מִבֵּית אָחִיו וְעַל פָּנָיו סִימָנֵי יָגוֹן, שְׁאֵלוּהוּ לְסִבַּת זֶה. סִפֵּר לָהֶם עַל דְּבַר מַחֲלַת אָחִיו, וְשֶׁכָּבְדָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ. נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בָּעִיר וְשׂוֹחֲחוּ עָלָיו הָאֲנָשִׁים זֶה עִם זֶה. לְמָחָר יָרְדָה מַרְגָ’אנָה לִפְנֵי הִבָּקַע הַשַּׁחַר וְעָבְרָה בִרְחוֹבוֹת הָעִיר, עַד שֶׁעָבְרָה עַל פְּנֵי אָדָם, אֻשְכָּפִי, שֵׁיךְ מֻצְטָפָא שְׁמוֹ, זָקֵן בָּא בַיָּמִים, גֻּלְגָּלְתּוֹ קָשָׁה וְקוֹמָתוֹ קְצָרָה, זְקָנוֹ אָרֹךְ וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְהָיָה מַקְדִּים לִפְתֹּחַ אֶת חֲנוּתוֹ, וְהוּא הָרִאשׁוֹן בַּשּׁוּק בָּזֶה, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים יוֹדְעִים מִנְהָגוֹ זֶה. נִגְשָׁה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם בְּנִימוּס וְיִרְאַת כָּבוֹד וְשָׂמָה בְיָדוֹ דִינָר. כְּשֶׁרָאָה הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא אֶת צִבְעוֹ מַזְהִיר, הֲפָכוֹ שָׁעָה אַחַת, מִסְתַּכֵּל בּוֹ, בְּיָדוֹ, וְאָמָר: “הַתְחָלָה מְבֹרֶכֶת הִיא זוֹ”. הֵבִין שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ טוֹבָה, וְאָמַר לָהּ: “בַּאֲרִי לִי, מַה אִתָּךְ מִן הַבַּקָּשָׁה, הַגְּבִירָה בַנְּעָרוֹת, שֶׁאֲבַצְּעֶנָּה לָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הוֹי שֵׁיךְ, טֹל חוּטִים וּמַחַט, רְחַץ אֶת יָדֶיךָ וּנְעַל אֶת סַנְדָּלֶיךָ וְהַנַּח לִי לִקְשֹׁר אֶת עֵינֶיךָ בְמִטְפַּחַת, וְקוּם וְלֵךְ אִתִּי לְבַצֵּעַ דָּבָר נָאֶה שֶׁתִּזְכֶּה בוֹ לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַזֶּה וְלִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יַגִּיעַ לְךָ מִמֶּנּוּ גַם הַקַּל שֶׁבִּנְזָקִים”. אָמַר לָהּ: “אִם לְדָבָר שֶׁהוּא לְרָצוֹן לֵאלֹהִים וְלַשָּׁלִיחַ אַתְּ תּוֹבַעַת אוֹתִי, הֲרֵי הוּא עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי, וְלֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךְ בּוֹ. וְאוּלָם אִם לְדָבָר מִן הַמֶּרִי וְהַפְּשָׁעִים אוֹ מִן הָאֲשָׁמוֹת וְהַחֲטָאִים, אֵינִי מְצַיֵּת לָךְ בּוֹ, וּבַקְשִׁי לָךְ זוּלָתִי שֶׁיְּבַצְּעֶנּוּ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא, חַי-אֱלֹהִים, הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא, אֵין הוּא אֶלָּא מִן הַמֻּתָּרוֹת וְהָרָשׁוּי לַעֲשׂוֹת וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לִכְלוּם”, וּבִשְׁעַת אֲמִירָתָהּ זֹאת, שָׂמָה בְיָדוֹ דִינָר שֵׁנִי. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְנַגֵּד לָהּ וּלְהִמָּנֵעַ. קָפַץ וְעָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְאָמַר לָהּ: “לְשֵׁרוּתֵךְ אֲנִי, וּכְכָל אֲשֶׁר תְּצַוִּינִי אֲמַלֵּא לָךְ”. נָעַל אֶת דֶּלֶת חֲנוּתוֹ, וְנָטַל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַחוּטִים וְהַמְחָטִים וְזוּלַת אֵלֶּה מִכְּלֵי הַתְּפִירָה. וּבַאֲשֶׁר לְמַרְגָ’אנָה הִנֵּה כְבָר הֵכִינָה מִטְפַּחַת וְהִזְדָּרְזָה לְהוֹצִיאָהּ וְקָשְׁרָה בוֹ אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו, כְּפִי הַתְּנַאי שֶׁהִתְנְתָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְפֹּס בְּדַעְתּוֹ אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהִיא פוֹנָה לְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ אֵלָיו. תָּפְסָה בְיָדוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ בָרְחוֹבוֹת וּבַסִּמְטָאוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, וּמַה הַמַּטָּרָה בָזֶה. לֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת יַחְדָּו, כְּשֶׁהִיא פוֹנָה פְעָמִים לִימִינָהּ וּפְעָמִים נוֹטָה לִשְׂמֹאלָהּ וּמַאֲרִיכָה בַּהֲלִיכָתָהּ כְּדֵי לְהַתְעוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָבִין לְאָן פָּנֶיהָ מוּעָדוֹת עִמּוֹ. לֹא פָסְקָה מֵהוֹלִיכוֹ בְאֹפֶן זֶה עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד בֵּיתוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר קָאסִם. דָּפְקָה עַל הַדֶּלֶת דְּפִיקָה קַלָּה, וּמִיָּד פְּתָחוּהָ לָהּ וְנִכְנְסָה עִם הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא, וְהֶעֶלְתָה אוֹתוֹ עַד שֶׁעָצְרָה אוֹתוֹ בַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ גוּפָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֶיהָ. כְּשֶׁעָמַד נָכוֹן עַל מְקוֹמוֹ, הִתִּירָה אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל עֵינָיו. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא, הִנֵּה כְשֶׁנַּעֲשׂוּ עֵינָיו גְּלוּיוֹת וּמָצָא עַצְמוֹ בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, וְרָאָה לְפָנָיו אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל הֶהָרוּג, פָּחַד וְהִתְחַלִחֲלוּ קְרָבָיו. אָמְרָה לוֹ מַרְגָ’אנָה: “אַל תִּפְחַד, הַשֵּׁיךְ, אֵין כָּל רָעָה לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, הַמְבֻקָּשׁ מִמְּךָ הוּא אַךְ וְרַק שֶׁתִּתְפֹּר בִּתְרֵי הָאִישׁ הֶהָרוּג הַזֶּה תְפִירָה יָפָה, וּתְאַחֶה אֶת אֵבָרָיו שֶׁיִּהְיֶה גוּפוֹ גִזְרָה אֶחָת”. הוֹשִׁיטָה לוֹ דִינָר שְׁלִישִׁי. נְטָלוֹ הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא וְשָׂם אוֹתוֹ בְכִיס חָזֵהוּ. וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “שָׁעָה הִיא זוֹ שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג בָּהּ בְּתַקִּיפוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת. הֲרֵי אֲנִי בְמָקוֹם שֶׁאֵינִי מַכִּירוֹ וּבֵין אֲנָשִׁים שֶׁנִּבְעַרְתִּי מִדַּעַת מַה הוּא שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו בְּדַעְתָּם. וְאִם אֲנִי מַמְרֶה אֶת פִּיהֶם, אֵין סָפֵק שֶׁהֵם עוֹשִׂים לִי רָעָה. אֵין לְאֵל יָדִי עַכְשָׁו אֶלָּא לִנְהֹג נוֹחַ לְפִי חֶפְצָם. וְעַל כָּל פָּנִים הֲרֵי נָקִי אָנֹכִי מִדָּמוֹ שֶׁל אָדָם זֶה הֶהָרוּג, וְלִדְרֹשׁ דָּמוֹ עַל אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה הוּא. וַהֲרֵי אֵין בִּתְפִירַת גּוּפוֹ מִן הָאָסוּר, וְלֹא יִפֹּל עָלַי בָּזֶה כָל חֵטְא, וְלֹא יְחַיְּבֵנִי בְעֹנֶשׁ”. יָשַׁב וְהִתְחִיל לִתְפֹּר בִּתְרֵי הֶהָרוּג וְאִחָה אוֹתָם עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ גוּף שָׁלֵם. כְּשֶׁגָּמַר מְלַאכְתּוֹ, וְהָשְלְמָה הַמַּטָּרָה, קָמָה מַרְגָ’אנָה וְקָשְׁרָה עֵינָיו שׁוּב בְּמִטְפַּחַת, וְתָפְסָה בְיָדוֹ וְהוֹרִידָה אוֹתוֹ אֶל הַסִּמְטָאוֹת, וְהָלְכָה מֵרְחוֹב אֶל רְחוֹב, וּפָנְתָה מִפְּנִיָּה אֶל פְּנִיָּה כְּשֶׁהִיא מוֹבִילָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעָה אִתּוֹ אֶל הַחֲנוּת לִפְנֵי צֵאת בְּנֵי-אָדָם מִבָּתֵּיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ בָּהֶם אָדָם. הֵסִירָה אֶת הַקֶּשֶׁר מֵעַל עֵינָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הַסְתֵּר עִנְיָן זֶה וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָיו וּלְסַפֵּר מִמַּה שֶׁרָאִיתָ, אַל תַּרְבֶּה לְפַטְפֵּט בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּמַה שֶּלֹּא יִהְיֶה לְרָצוֹן לְךָ”. מָסְרָה לוֹ דִינָר רְבִיעִי וְהִנִּיחַתְהוּ וְהָלְכָה לָהּ. כְּשֶׁחָזְרָה אֶל הַבַּיִת, הֵכִינָה מַיִם חַמִּים וְסַבּוֹן וְיָשְׁבָה לִרְחֹץ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֶיהָ עַד שֶׁנִּקְּתָה אוֹתוֹ מִן הַדָּם. הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ. כְּשֶׁנִּשְׁלַם כָּל זֶה, שָׁלְחָה אַחֲרֵי עַלִי בָּאבָּא וְאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁבָּאוּ הוֹדִיעָה לָהֶם מַה שֶּׁעָשְׂתָה, וְאָמְרָה לָהֶם: “הוֹדִיעוּ עַכְשָׁו עַל דְּבַר מוֹת אֲדוֹנִי קָאסִם, וְהַגִּידוּ לִבְנֵי-אָדָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרְאוּ הַנָּשִׁים לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וִילָלָה בְּקִינָה וּמִסְפֵּד. צָעֲקוּ וְהִכּוּ עַל פְּנֵיהֶן עַד שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁכֵנִים, וּבָאוּ הַיְדִידִים וְנִחֲמוּם עַל מוֹתוֹ. וְהָלַךְ הַבְּכִי הָלוֹךְ וָרָב, וְגָדַל הַמִּסְפֵּד וְעָלְתָה הָאֲנָחָה, וְנִתְפַּרְסֵם בָּעִיר דְּבַר מוֹתוֹ שֶׁל קָאסִם. הָיוּ הָאוֹהֲבִים מִתְפַּלְּלִים לוֹ לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם, וְהָאוֹיְבִים מְדַבְּרִים בּוֹ וּמְגַדְּפִים אוֹתוֹ. אַחֲרֵי שָׁעָה בָּאוּ הָרוֹחֲצִים לְרָחֲצוֹ לְפִי הַמִּנְהָג. יָרְדָה מַרְגָ’אנָה וְהוֹדִיעָה לָהֶם שֶׁרָחוּץ הוּא וְחָנוּט בִּבְשָׂמִים וְעָטוּף בְּתַכְרִיכָיו, וְנָתְנָה לָהֶם שְׂכָרָם יָתֵר עַל הַנָּהוּג. הָלְכוּ לָהֶם שְׂבֵעִי-רָצוֹן, מִבְּלִי לְהָבִין סִבַּת הַדָּבָר וּמִבְּלִי לִשְׁאֹל עַל מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם. אַחֲרֵי זֶה הֵבִיאוּ אֶת הָאָרוֹן. הוֹרִידוּ אוֹתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בוֹ וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, כְּשֶבְּנֵי-אָדָם מְלַוִּים אֶת אֲרוֹנוֹ, וּמַרְגָ’אנָה וְהַנָּשִׁים וְהַמְקוֹנְנוֹת הוֹלְכוֹת אַחֲרֵיהֶם בּוֹכוֹת וְנֶאֱנָחוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת. כָּרוּ לוֹ קֶבֶר וּקְבָרוּהוּ, רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלָיו. חָזְרוּ בְנֵי-הָאָדָם וְנִתְפַּזְּרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם לְדַרְכָּם. וּבְאֹפֶן זֶה נִסְתַּר עִנְיַן רֶצַח קָאסִם מִבְּלִי שֶׁיִּתְפֹּשׂ שׁוּם אָדָם אֶת אֲמִתּוּת הַמַּצָּב. וְהָיוּ בְנֵי אָדָם מְדַמִּים שֶׁהוּא מֵת מִיתָה טִבְעִית.

אַחֲרֵי שֶׁשָּׁלְמָה עֵת הַהַמְתָּנָה5 כַּדָּת, נָשָׂא עַלִי בָּאבָּא לְאִשָּׁה אֶת אֵשֶׁת אָחִיו וְכָתַב לָהּ שְׁטָר נִשּׂוּאֶיהָ וּבָא אֵלֶיהָ. חָשְׁבוּ לוֹ זֹאת בְּנֵי-אָדָם לִמַעֲשֶׂה טוֹב, וְיִחֲסוּ אוֹתוֹ לְעָצְמַת אַהֲבָתוֹ לְאָחִיו. אַחֲרֵי זֶה הֶעֱבִיר אֶת חֲפָצָיו אֶל בֵּיתָהּ וְגָרוּ בוֹ הוּא וְאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְהֶעֱבִיר אֵלָיו אֶת הַהוֹן שֶׁנְּטָלוֹ מִבֵּית-הָאוֹצָר. הֵשִׁיב בְּדַעְתּוֹ בְּעִנְיַן חֲנוּת אָחִיו הַמָּנוֹחַ, שֶׁכֵּן חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁנֵים-עָשָׂר, וְהָיָה לִפְנֵי כֵן מְשָׁרֵת אָדָם סוֹחֵר וְלָמַד מִמֶּנּוּ אוּמָנוּת הַמִּסְחָר, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֻמְחֶה בָהּ. וּכְשֶׁהָיָה אָבִיו זָקוּק לְמִי שֶׁהוּא לְהַחֲזִיק אֶת הַחֲנוּת וּלְנַהֲלָהּ הָיָה נוֹטְלוֹ מֵאוֹתוֹ סוֹחֵר, וּמַנִּיחֵהוּ בָהּ לָשֵׂאת וְלָתֵת. מָסַר לְיָדוֹ אֶת כָּל הַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים שֶׁעָזַב אַחֲרָיו דּוֹדוֹ, וְהִבְטִיחַ לוֹ לְהַשִּׂיא לוֹ אִשָּׁה, אִם יִנְהַג מִנְהַג טוֹבִים וְיַצְלִיחַ וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַצֶּדֶק וְהַטּוֹב.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַלִּסְטִים, הִנֵּה כְשֶׁחָזְרוּ אֶל בֵּית-הָאוֹצָר אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט וְנִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ, וְלֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל קָאסִם, יָדְעוּ שֶׁנִּגְלָה עִנְיָנָם לֹא לְאֶחָד בִּלְבַד מִירִיבֵיהֶם, וְשֶׁהֶהָרוּג חֲבֵרִים לוֹ, וְשֶׁסּוֹדָם נִתְפַּרְסֵם בֵּין בְּנֵי-אָדָם. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם וְדָאֲגוּ לוֹ דְאָגָה רַבָּה. פָּקְדוּ מַה שֶּׁלֻּקַּח מִבֵּית-הָאוֹצָר, וּמְצָאוּהוּ מַגִּיעַ לְמַשֶּׁהוּ עָצוּם, וְזָעֲמוּ עַל כָּךְ זַעַם רַב. אָמַר לָהֶם הַמְפַקֵּד: “הוֹי גִבּוֹרִים וּפָרָשֵׁי-הַקְּרָב וְהַמִּלְחָמָה, הִנֵּה זוֹ הִיא שַׁעְתְּכֶם לָקַחַת נָקָם וְשִׁלֵּם. דִּמִּינוּ שֶׁפּוֹתֵחַ הָאוֹצָר אִישׁ אֶחָד הוּא, אַךְ לְמַעֲשֶׂה חֲבוּרָה הֵם, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִסְפַּר אַנְשֵׁיהֶם וְאֵין אָנוּ מַכִּירִים הֵיכָן מְקוֹם שִׁכְנָם. וַהֲרֵי אָנוּ מְסַכְּנִים חַיֵּינוּ, וּמְחָרְפִים נַפְשֵׁנוּ עַד לְהִשָּׁמֵד כְּדֵי לֶאֱסֹף הוֹן, וְזוּלָתֵנוּ יִמְצָא לוֹ תוֹעֶלֶת בָּהֶם מִבְּלִי עָמָל וּמִבְּלִי יְגִיעָה. דָּבָר קָשֶׁה הוּא זֶה שֶׁלֹּא נוּכַל לָשֵׂאת אוֹתוֹ. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְתַכְּנִים תַּחְבּוּלָה, שֶׁנַּגִּיעַ עַל-יָדָהּ אֶל אוֹיְבֵנוּ. וּכְשֶׁאָנוּ נִתְקָלִים בּוֹ אֲנִי נוֹקֵם בּוֹ הַקָּשָׁה שֶׁבַּנְּקָמוֹת וְהוֹרְגוֹ בְחֶרֶב זוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה בָזֶה כְּדֵי לְהִשָּׁמֵד. הֲרֵי זוֹ הִיא הַשָּׁעָה לְהִתִאַמֵּץ וּלְהַרְאוֹת עֹז-גְּבָרִים וְאֹמֶץ-הַלֵּב וּזְרִיזוּת. רוּצוּ וְהִכָּנְסוּ לְתוֹךְ הַכְּפָרִים וְאֶל נְקֻדּוֹת הַיִּשּׁוּב, וְסוֹבְבוּ בַּכְּרַכִּים וּבֶעָרִים, וְרַגְּלוּ וְחִפְרוּ וְשַׁאֲלוּ, אִם יֵשׁ שָׁם עָנִי שֶׁהֶעֱשִׁיר אוֹ הָרוּג שֶׁנִּקְבַּר, אֶפְשָׁר תִּמְצְאוּ אוֹתוֹת אוֹיְבֵנוּ, וְיַפְגִּישְׁכֶם אֱלֹהִים אִתּוֹ. וּבִמְיֻחָד זְקוּקִים אָנוּ לְאִישׁ בַּעַל תַּחְבּוּלָה וְעָרְמָה, שֶׁיְּהֵא בוֹ עֹז-רוּחַ שֶׁל גְּבָרִים, שֶׁיַּקְדִּישׁ עַצְמוֹ לַחֲקֹר אֶת הָעִיר הַזֹּאת, שֶׁכֵּן יְרִיבֵנוּ מִתּוֹשָׁבֶיהָ הוּא בְּלִי כָל סָפֵק וּפִקְפּוּק. וְעָלָיו לְהִתְחַפֵּשׂ בְּצוּרָה שֶל סוֹחֲרִים, וּלְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ בִּנְעִימוּת וָרֹךְ, וְלִקְלֹט יְדִיעוֹתֶיהָ וְלִשְׁאֹל עַל מַצָּבֶיהָ וְעַל אוֹדוֹת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָהּ, וְעַל אוֹדוֹת מִי שֶׁמֵּת אוֹ נֶהֱרַג בַּזְּמַן הַזֶּה מִקָּרוֹב, וְעַל דְּבַר מִשְפַּחְתּוֹ וּבֵיתוֹ, וְכֵיצַד קָרָה לוֹ מִקְרֵהוּ. אֶפְשָׁר יִמְצָא בָזֶה עֲקֵבוֹת אֶל הַמְבֻקָּשׁ, שֶׁכֵּן עִנְיַן הֶהָרוּג לֹא יְהֵא נִסְתָּר, וְאֵין סָפֵק שֶׁיָּצְאָה שְׁמוּעָתוֹ בָעִיר, וְהָפְכוּ בְסִפּוּרוֹ גְדוֹלִים וּקְטַנִּים. וּכְשֶׁהוּא מַצְלִיחַ לִגְבֹּר עַל אוֹיְבֵנוּ אוֹ מוֹדִיעַ לָנוּ אֶת מְקוֹמוֹ, תְּהֵא לוֹ מַעֲלָה רָמָה עָלֵינוּ, וַאֲנִי מוֹסִיף לוֹ עַל דַּרְגָתוֹ וּמֵרִים מַעֲלָתוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ לִיוֹרֵשׁ מְקוֹמִי אַחֲרָי. וְאִם תִּקְצַר יָדוֹ מֵהַשִּׂיג אֶת הַדָּבָר הַמִבֻקָּשׁ, וֹלא יְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ וְהִכְזִיב אֶת תִּקְוָתֵנוּ שֶׁשַּׂמְנוּ בוֹ, נֵדַע שֶׁהוּא קַל-דַּעַת וְנִבְעָר, חֲלוּשׁ-הַמַּחֲשָׁבָה, קְצַר-הַתַּחְבּוּלָה, חֲסַר עֵצָה וְתַכְסִיס, וְנִגְמֹל לוֹ לְפִי רֹעַ מַזָּלוֹ וְחֹסֶר הִתְאַמְּצוּתוּ, וּנְמִיתֵהוּ בְמִיתָה מְגֻנָּה, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָנוּ בִמְעוּט אֹמֶץ-גְּבָרִים, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בְּהַשְׁאָרָתוֹ שֶׁל חֲסַר-תְּבוּנָה. וְלֹא יִהְיֶה לִסְטִים מֻמְחֶה אֶלָּא הַגֶּבֶר הָעוֹלֶה בְשִׂכְלוֹ בְּכָל מִקְצוֹעוֹת הַתַּחְבּוּלָה עַל זוּלָתוֹ. מַה דַּעְתְּכֶם אֵפוֹא עַל זֶה אַתֶּם אַמִּיצֵי הַלֵּב? וּמִי בָכֶם אֲשֶׁר יֵצֵא מַצִּיעַ עַצְמוֹ לְעִנְיַן קָשֶׁה זֶה שֶׁסַּכָּנַת אָבְדָּן בּוֹ?”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו, וְאֶת הַנְּאוּם שֶׁהִשְׁמִיעַ לָהֶם בָּנוּר, מָצְאוּ אֶת עֲצָתוֹ נְכוֹחָה, וְקִבְּלוּ אֶת הַתְּנָאִים שֶׁפֵּרֵשׁ לָהֶם, וְנִשְׁבְּעוּ אִישׁ לְאָחִיו לְמַלֵּא אוֹתָם, וְכָרְתוּ בְרִית לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים בָּהֶם. אַחֲרֵי זֶה קָם מִבֵּינֵיהֶם אָדָם גְּבַהּ הַקּוֹמָה עֲבֵה הַגּוּף וְהִצִּיעַ עַצְמוֹ לְקַבֵּל עָלָיו דֶּרֶךְ קָשָׁה וּמְלֵאָה חַתְחַתִּים זוֹ, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַתְּנָאִים שֶׁנִּזְכְּרוּ לִפְנֵי כֵן, שֶׁהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם. נָשְׁקוּ אֶת רַגְלָיו, וְהִרְבּוּ בְכִבּוּדוֹ וְהִלְּלוּ אֶת אֹמֶץ לִבּוֹ וְעֹז רוּחוֹ, וּמָצְאוּ לְיָפֶה אֶת תָּקְפּוֹ וְהַחְלָטָתוֹ, וְהִלְּלוּ אוֹתוֹ עַל עֹז-הַגְּבָרִים שֶׁבּוֹ וְהַרְהָבָתוֹ עֹז, וְהִתִפַּלְּאוּ עַל כֹּחוֹ וְהֶעָזָתוֹ. צִוָּה אוֹתוֹ הַמְפַקֵּד לִנְהֹג בִּמְתִינוּת וּבְהַחְלָטָה נְחוּשָׁה וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְזִמָּה וּמִרְמָה וְתַחְבּוּלָה בַמִּסְתָּרִים, וְהוֹרָהוּ כֵּיצַד לְהִכָּנֵס אֶל הָעִיר בְּתֹאַר סוֹחֵר הַמְבַקֵּשׁ לִסְחֹר, בַּגָּלוּי, אַךְ בַּסֵּתֶר בְּכַוָּנָה לְרַגֵּל. וְאַחֲרֵי שֶׁגָּמַר לְצַוּוֹתוֹ, עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְנִתְפַּזְּרוּ הַלִּסְטִים. וְאוּלָם הָאִישׁ הַגַּנָּב שֶׁהִצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת כַּפָּרָה לְאֶחָיו, לָבַשׁ לְבוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים, וְהִדַּמָּה בִדְמוּתָם וּבִלָּה אֶת הַלַּיְלָה מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לָׂשִׂים פָּנָיו אֶל הָעִיר. וְכַאֲשֶׁר פָּנָה הַלַּיְלָה וְחָלַף וְהִתְקָרֵב הַשַּׁחַר, הָלַךְ בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שָׂם פָּנָיו אֶל שְׁעָרֶיהָ וְנִכְנַס דַּרְכָּם אֶל רחוֹבוֹתֶיהָ וְרַחֲבוֹתֶיהָ. חָצָה אֶת שְׁוָקֶיהָ וְסִמְטוֹתֶיהָ כְּשֶׁמַּרְבִּית בְּנֵי-הָאָדָם שְׁקוּעִים בִּנְעִימוֹת הַשֵּׁנָה. לֹא פָסַק מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁנָּטָה אֶל שׁוּק הַחָאג' מֻצְטָפָא הָאֻשְׂכָּפִי, וּמְצָאוֹ פוֹתֵחַ חֲנוּתוֹ וְיוֹשֵׁב לִתְפֹּר בְּאַחַד הַנְּעָלִים, שֶׁכֵּן, כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ, הָיָה מַשְׁכִּים לָרֶדֶת אֶל הַשּׁוּק, וְהָיָה מִנְהָגוֹ לִפְתֹּחַ לִפְנֵי בְנֵי הָרֹבַע. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְרַגֵּל וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם בַּשְּׁלוֹמוֹת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר וְהִפְלִיג בִּבְרָכָה לוֹ וּבְכָבוֹד וְאָמַר לוֹ: “יְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת מִרְצְךָ וְיוֹסֵף עַל כְּבוֹדֶךָ. אַתָּה רִאשׁוֹן בִּבְנֵי הַשּׁוּק לִפְתֹּחַ חֲנוּתְךָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא: “בְּנִי, הַשְּׁקִידָה לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה טוֹבָה מִן הַשֵּׁנָה. וְזֶהוּ מִנְהָגִי בְכָל יוֹם”. אָמַר לוֹ הַלִּסְטִים: “וְאוּלָם הַשֵּׁיךְ, תָּמֵהַּ אֲנִי, כֵּיצַד אַתָּה מֵיטִיב לִתְפֹּר בְּשָׁעָה זוֹ לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, לַמְרוֹת חֻלְשַׁת רְאִיָּתְךָ וִהְיוֹתְךָ בָא בַיָּמִים וּמְעוּט הָאוֹר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיו, פָּנָה אֵלָיו כּוֹעֵס, וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְרֻגְזָה, וְאָמַר לוֹ: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁנָּכְרִי אַתָּה בְעִיר זוֹ, שֶׁכֵּן אִלּוּ מִתּוֹשָׁבֶיהָ הָיִיתָ, לֹא הָיִיתָ מְדַבֵּר כַּדְּבָרִים אֵלֶּה, בַּאֲשֶׁר אֲנִי מְתֹאָר אֵצֶל עָשִׁיר וְעָנִי כְּחַד הָרְאִיָּה וּמְפֻרְסָם אֵצֶל גָּדוֹל וְקָטָן בְּטוּב יְדִיעָתִי בְּאוּמָנוּת הַתְּפִירָה, עַד כְּדֵי זֶה, שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָה לָקְחוּ אוֹתִי זֶה לֹא כְבָר שֶׁאֶתְפֹּר לָהֶם מֵת בְּמָקוֹם מְעוּט הָאוֹר, וּתְפַרְתִּיו תְּפִירָה יָפָה. וְאִלְמָלֵי חֹד רְאִיָּתִי לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת”. וַעֲדַיִן לֹאׁ שָׁמַע הַגַנָּב דְּבָרִים אֵלֶּה, כְּשֶׁשָּׂשׂ עַל הַשָּׂגַת חֶפְצוֹ וְיָדַע שֶׁהוֹבִילָה אוֹתוֹ הַגְּזֵרָה הָאֱלֹהִית, עַד שֶׁנִּתְקַל בִּמְבֻקָּשׁוֹ. אָמַר לוֹ, כְּשֶׁהוּא מִתְרָאֶה תָּמֵהַּ: “טוֹעֶה אַתָּה הַשֵּׁיךְ, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא תָפַרְתָּ אֶלָּא תַכְרִיכִים, שֶׁכֵּן לֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם, שֶׁהַמֵּת נִתְפָּר”. אָמַר לוֹ: “לֹא דִבַּרְתִּי אֶלָּא אֱמֶת, וְהִגַּדְתִּי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְאוּלָם נִרְאֶה לִי מֵאִתְּךָ שֶׁמַּטְּרָתְךָ לְגַלּוֹת סוֹדוֹת בְּנֵי-אָדָם. וְאִם זֶהוּ מְבֻקָּשְׁךָ, לֵךְ מֵעָלַי וְהַעֲרֵם בִּמְזִמָּתְךָ עַל זוּלָתִי. אֶפְשָׁר אַתָּה מוֹצֵא פַטְפְּטָן הַמַּרְבֶּה דְבָרִים. וְאוּלָם אֲנִי, שְׁמִי הַשַּׁתְקָן, אֵינִי מְגַלֶּה מַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַסְתִּירוֹ, וְאֵינִי מְסַפֵּר לְךָ עוֹד בְּעִנְיָן זֶה”. כָּךְ הָיָה כְּשֶׁהַלִּסְטִים נַעֲשָׂה לוֹ הַדָּבָר וַדַּאי יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁמֵּת זֶה הוּא הוּא הָאִישׁ שֶׁהֲרָגוּהוּ בְּבֵית-הָאוֹצָר. אָמַר לוֹ לַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא: “הַשֵּׁיךְ, אֵין חֵפֶץ לִי בְסוֹדוֹתֶיךָ, וּשְׁתִיקָתְךָ מִדַּבֵּר בָּהֶם טוֹבָה יוֹתֵר, שֶׁכֵּן אוֹמְרִים, שֶׁהַצְפָּנַת הַסּוֹד מִגִּנּוּנֵי הַצַּדִּיקִים הֵם. וְאוּלָם חֶפְצִי מֵאִתְּךָ הוּא רַק זֶה שֶׁתַּרְאֶה לִי אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל מֵת זֶה. אֶפְשָׁר שֶׁמִּקְרוֹבַי הוּא אוֹ מִמְּיֻדָּעַי, וְעָלַי לְנַחֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ עַל מוֹתוֹ. שֶׁכֵּן זֶה לִי עִדָּן וְעִדָּנִים שֶׁאֲנִי נֶעְדָּר מֵעִיר זוֹ, וְנִבְעָר אֲנִי מִדַּעַת מַה שֶּׁאֵרַע בָּהּ בִּזְמַן הֵעָדְרִי”. שָׂם יָדוֹ בְכִיסוֹ וְהוֹצִיא דִינָר שֶּׁשָׂם אֹותוֹ בְיַד הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא. סֵרַב הַשֵּׁיךְ לְקַחְתּוֹ וְאָמַר לַלִּסְטִים: “שׁוֹאֵל אַתָּה מִמֶּנִּי דָבָר שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲנוֹת לְךָ עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ אוֹתִי לְבֵיתוֹ שֶׁל הַמֵּת, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁשָּׂמוּ עַל עֵינַי מִטְפַּחַת, וְנִבְעָר אֲנִי מִדַּעַת אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֵלָיו”. אָמַר לוֹ הַלִּסְטִים: “בַּאֲשֶׁר לַדִּינָר, הִנֵּה נְתַתִּיו לְךָ בְמַתָּנָה, אַחַת הִיא, אִם אַתָּה מְמַלֵּא חֶפְצִי וְאִם לֹא. טְלֵהוּ אֵפוֹא, וְיִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בוֹ. אֵינִי כוֹפֶה עָלֶיךָ לְהַחֲזִירוֹ. וְאוּלָם הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁאִם תֵּשֵׁב וְתַחֲשֹׁב בַּדָּבָר קְצָת תִּמְצָא אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַכְתָּ בָהּ כְּשֶׁעֵינֶיךָ קְשׁוּרוֹת”. אָמַר לוֹ הַשֵּיךְ מֻצְטָפָא: “אִי-אֶפְשָׁר לִי אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה קוֹשֵׁר עַל עֵינַי מִטְפַּחַת כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ בִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁזּוֹכֵר אֲנִי, כֵּיצַד תָּפְסוּ בְיָדִי וְכֵיצַד הוֹבִילוּ אוֹתִי וְכֵיצַד הִטּוּ אוֹתִי וְכֵיצַד הֶעֱמִידוּנִי בְלֶכְתִּי. וְאָז אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁאוּבַל בָּזֶה נְכוֹחָה אֶל הַמָּקוֹם הַמְבֻקָּשׁ, וְאַרְאֶה אוֹתוֹ לְךָ”. שָׂמַח הַלְּסְטִים, כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, וְרָאָה בָזֶה אוֹת לְטוֹבָה וְהוֹשִׁיט לַשֵּׁיך מֻצְטָפָא דִינָר שֵׁנִי וְאָמַר לוֹ: “נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ”. קָמוּ הַשְּׁנַיִם וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם. נָעַל הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא אֶת חֲנוּתוֹ, וְנָטַל הַלִּסְטִים מִטְפַּחַת וּקְשָׁרָהּ עַל שְׁתֵּי עֵינָיו וְתָפַס בְּיָדוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ. הָיָה הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא אוֹחֵז דַּרְכּוֹ פַּעַם יָמִינָה, וּפַעַם נוֹטֶה לִשְׂמֹאלוֹ, וְשָׁעָה הוֹלֵךְ יָשָׁר לְפָנָיו. וְעוֹשֶׂה כְמוֹ שֶׁעָשְׂתָה בוֹ הַנַּעֲרָה מַרְגָ’אנָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַסּוֹף אֶל סִמְטָה. צָעַד בָּהּ צְעָדִים מִסְפָּר וְעָצַר בְּלֶכְתּוֹ וְאָמַר לַלִּסְטִים: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהָיְתָה עֲמִידָתִי בְמָקוֹם זֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתִּיר הַלִּסְטִים אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל עֵינָיו, וְהָיָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁהָיְתָה עֲמִידָתוֹ שֶׁל הָאֻשְׁכָּפִי מוּל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשׁוּק קָאסִם. שָׁאַל אוֹתוֹ הַלִּסְטִים: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת בַּעַל-הַבַּיִת הַזֶּה?”. אָמַר לוֹ: “לָאו, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן רְחוֹב זֶה רָחוֹק מֵחֲנוּתִי, וְאֵין לִי יְדִיעָה בְתוֹשָׁבֵי הָרֹבַע”. הוֹדָה לוֹ הַלִּסְטִים וְנָתַן לוֹ דִינָר שְׁלִישִׁי וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ וִיהִי נֹעַם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָלֶיךָ”. חָזַר הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא לַחֲנוּתוֹ, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ עַל הָרֶוַח שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַדִּינָרִים. וְאוּלָם הַלִּסְטִים עָמַד בּוֹחֵן אֶת הַדִּירָה וּמִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ. רָאָה אֶת דַּלְתָּהּ דּוֹמָה לְדַלְתֵי בָתֵּי הָרֹבַע כֻּלָּם. פָּחַד שֶׁיִּתְעֶה בָהּ בְּשׁוּבוֹ שֵׁנִית. נָטַל גִּיר וְשָׂם בּוֹ עָלָיו סִמָּן קָטָן לָבָן שֶׁיִּמְצָא דַרְכּוֹ אֵלָיו. חָזַר אֵצֶל חֲבֵרָיו בָּהָר, שָׂמֵחַ וְדַעְתּוֹ זָחָה עָלָיו וּמַאֲמִין וַדַּאי שֶׁהַחֵפֶץ שֶׁנִּשְׁלַח בִּגְלָלוֹ נִמְצָא, וְשֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹד אֶלָּא לָקַחַת נָקָם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה מַרְגָ’אנָה, הִנֵּה כְשֶׁקָּמָה מִן הַשֵּׁנָה וְהִתִפַּלְּלָה תְפִלַּת הַשַׁחַר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָגָהּ כָּל יוֹם, תִּקְּנָה אֶת צְרָכֶיהָ וְיָצְאָה לְהָבִיא מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. כְּשֶׁחָזְרָה מִן הַשּׁוּק רָאֲתָה עַל דֶּלֶת הַבַּיִת סִמָּן לָבָן. הִתְבּוֹנְנָה בוֹ, וְנִכְנַס פִּקְפּוּק בְּלִבָּהּ בִּדְבַר זֶה, וְאָמְרָה לְעַצְמָהּ: “מִן הָאֶפְשָׁרִי הוּא שֶׁזֶּה הוּא מִמִּשְׂחָקָם שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת, אוֹ פִתּוּחִים שֶׁפִּתְּחוּם תִּינוֹקוֹת הָרֹבַע. וְאוּלָם הָאֱמֶת יוֹתֵר הִיא שֶׁסִּמָן זֶה מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל אוֹיֵב עַתִּיק הוּא, אוֹ מְקַנֵּא מְגֻנֶּה לְשֵׁם רָעָה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן אֵלֶיהָ. וְכַוָּנָה נִתְעֶבֶת שֶׁהוּא צוֹפֵן אוֹתָהּ בְּקִרְבּוֹ. וּמִמַּה שֶׁיֵּשׁ לְהַחְלִיט עָלָיו, הוּא שֶׁנַּתְעֶה אוֹתוֹ וּנְקַלְקֵל לוֹ מְזִמָּתוֹ הַנִּתְעֶבֶת”. נָטְלָה גִיר וְצִיְּרָה עַל דַּלְתוֹת הַשְּׁכֵנִים סִמָּנִים הַשָּׁוִים לַסִּמָּן שֶׁרָשַׁם הַלִּסְטִים. סִמְּנָה בְסִמָּן זֶה בְעֶרֶךְ עֶשֶׂר דְּלָתוֹת מִדַּלְתוֹת הָרֹבַע. נִכְנְסָה הַבַּיְתָה וְהִסְתִּירָה אֶת הָעִנְיָן.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִצִּדָּהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאָדָם הַגַּנָּב, הִנֵּה בָא לִפְנֵי חֲבֵרָיו בָּהָר, הֶרְאָה לָהֶם שִׂמְחָתוֹ וּבִשְּׂרָם בְּהַשָּׂגַת תִּקְוָתָם וְהִמָּלֵא חֶפְצָם וּבְקִרְבַת הַנְּקָמָה מִבַּעַל-דִּינָם. סָח לָהֶם, כֵּיצַד קָרָה מִקְרֵהוּ שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי אָדָם אֻשְׁכָּפִי שֶׁתָּפַר אֶת הֶהָרוּג, וְכֵיצַד הֻנְחָה עַל יָדוֹ אֶל בֵּיתוֹ, וְכֵיצַד סִמֵּן אוֹתוֹ בְסִמָּן, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא לִתְעוֹת וְלֹא לִשְׁכֹּחַ אוֹתוֹ. הוֹדָה לוֹ הַמְפַקֵּד וְשִׁבַּח אֶת יִשּׁוּב-הַדַּעַת שֶׁלּוֹ וְשָׂמַח בְּכָךְ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְאָמַר לַלִּסְטִים: “חַלְּקוּ חֲבוּרַתְכֶם קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת וְלִבְשׁוּ בִגְדֵי פְשׁוּטֵי-עַם, וְהַסְתִּירוּ כְלֵי-זֵינְכֶם וְשִׂימוּ פְנֵיכֶם אֶל הָעִיר וְהִכָּנְסוּ לְתוֹכָהּ בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, וְיִהְיֶה מְקוֹם פְּגִישַׁתְכֶם בַּמִּסְגָּד הַגָּדוֹל. וְאוּלָם אֲנִי וְאָדָם זֶה, הַיְנוּ הַמְרַגֵּל, נְבַקֵּשׁ אֶת בֵּית בַּעַל-דִּינֵנוּ, וּכְשֶׁנִּמְצָא אוֹתוֹ וְנֵדַע אוֹתוֹ בָרוּר, נַחֲזֹר אֲלֵיכֶם אֶל הַמִּסְגָּד, וְנִוָּעֵץ שָׁם מַה הוּא שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְנַסְכִּים עַל הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה בְיוֹתֵר. אֶפְשָׁר שֶיִּהְיֶה זֶה שֶׁנִּפֹּל עַל הַבַּיִת לַיְלָה, אוֹ אַחֶרֶת מִזֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַלִּסְטִים אֶת נְאוּמוֹ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, וְנִרְאוּ לָהֶם דְּבָרָיו נְכוֹחִים וְהִסְכִּימוּ לִרְצוֹנוֹ. נִתְחַלְּקוּ לִקְבוּצוֹת וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי פְשׁוּטֵי-עַם וְהִסְתִּירוּ מִתַּחְתָּם אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם, כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם הַמְפַקֵּד, וְנִכְנְסוּ לָעִיר בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָהֶם בְּנֵי-אָדָם, וְהָיָה מְקוֹם פְּגִישָׁתָם בַּמִּסְגָּד הַגָּדוֹל, כְּפִי שֶׁהִסְכִּימוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמְפַקֵּד וְהַמְרַגֵּל הִנֵּה הַלְכוּ לָהֶם מְחַפְּשִׂים אֶת סִמְטַת בַּעַל-דִּינָם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיהָ רָאָה הַמְפַקֵּד בַּיִת עִם סִמָּן לָבָן. שָׁאַל אֶת בֶּן לִוְיָתוֹ, אִם זֶהוּ הַבַּיִת הַמְבֻקָּשׁ, עָנָה לוֹ הֵן. נָפַל מֶבָּט מִמֶּנּוּ עַל בַּיִת שֵׁנִי, וְרָאָה גַם עַל דַּלְתּוֹ סִמָּן לָבָן, שָׁאַל אוֹתוֹ: “אֵי מִשְּׁנֵיהֶם הוּא הַבַּיִת הַמְבֻקָּשׁ, הָרִאשׁוֹן אוֹ הַשֵּׁנִי?” נָבוֹךְ הַלִּסְטִים וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לַעֲנוֹת. צָעַד הַמְפַקֵּד צְעָדִים מִסְפָּר וּמָצָא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בָתִּים בְּסִמָּנִים. אָמַר לוֹ: “אַתָּה סִמַּנְתָּ אֶת כָּל הַבָּתִּים הָאֵלֶּה כֻלָּם אוֹ רַק אֶחָד מֵהֶם?” אָמַר לוֹ: “לֹא כִי רַק עַל אֶחָד מֵהֶם”. אָמַר לוֹ הַמְפַקֵּד: “וְכֵיצַד זֶה הֵם עַכְשָׁו עֲשָׂרָה אוֹ יוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ סִבַּת הַדָּבָר”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם מַבְחִין אַתָּה בֵין הַבָּתִּים הָאֵלֶּה אֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִפְלֵיתָ אוֹתוֹ וּבְיָדְךָ שַׂמְתָּ עָלָיו סִמָּן?” אָמַר לוֹ: “לָאו, מִשּׁוּם שֶׁהַבָּתִּים הָאֵלֶּה דוֹמִים הֵם זֶה לָזֶה, וְהַדְּלָתוֹת בְּאֹפֶן אֶחָד בִּלְבָד, וְצוּרַת הַסִּמָּנִים צוּרָה אֶחָת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמְפַקֵּד דְּבָרִים אֵלֶּה, יָדַע שֶׁלֹּא הוֹעִילָה לוֹ כְלוּם עֲמִידָתוֹ בְמָקוֹם זֶה, וְשֶׁאֵין דֶּרֶךְ לָקַחַת נָקָם הַפַּעַם בִּהְיוֹת שֶׁתִּקְוָתוֹ נִכְזָבָה. חָזַר עִם הָאִישׁ אֶל הַמִּסְגָּד, וְצִוָּה עַל פָּרָשָׁיו לַחֲזֹר אֶל הָהָר, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִתְהַלֵּךְ קְבוּצוֹת בַּדְּרָכִים כְּפִי שֶׁעָשׂוּ בְשָׁעָה שֶׁבָּאוּ. כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ אֵצֶל הָהָר בַּמָּקוֹם הָרָגִיל, סִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הָאִישׁ הַלִּסְטִים, וְכִי נִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַבְחִין בְּבֵית אוֹיְבָם, הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “מֵעַתָּה מֻטָּל עָלֵינוּ לְהוֹצִיא בוֹ לְפֹעַל אֶת הַמִּשְׁפָּט כְּפִי הַתְּנָאִים וְהַבְּרִית בֵּינֵינוּ”. נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ לְמַלֵּא פְקֻדָּתוֹ. וְאוּלָם הַגַּנָּב הַמְרַגֵּל, בִּהְיוֹתוֹ גִבּוֹר-חַיִל וְאַמִּיץ-הַלֵּב, לֹא הִתְמַהְמַהּ, כְּשָׁמְעוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, וְלֹא נָמוֹג לִבּוֹ. לֹא כִי נִגַּשׁ אֵיתָן בְּרוּחוֹ וְלִבּוֹ, וְאֵין כָּל פַּחַד בּוֹ וְאָמָר: “בְּדִין הוּא שֶׁנִּתְחַיַּבְתִּי מִיתָה וְעֹנֶשׁ בִּגְלַל עֲצָתִי הַנִּפְסָדָה וּמִעוּט תַּחְבּוּלָתִי, בִּהְיוֹת שֶׁקָּצְרָה יָדִי לְהַשִּׂיג אֶת הָעִנְיָן הַמְבֻקָּשׁ מִמֶּנִּי, וְאֵין לִי חֵפֶץ אַחֲרֵי זֶה לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וְהַמָּוֶת טוֹב הוּא מִלִּחְיוֹת בְּבוּשָׁה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַף הַמְפַקֵּד חַרְבּוֹ וְהִכָּהוּ מַכָּה עַל עָרְפּוֹ, שֶׁהִתִּיז בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הוֹי אֲנָשִׁים בְּנֵי מַדְקֵרָה וּקְרָב, מִי מִבֵּינֵיכֶם הוּא בַּעַל אֹמֶץ לֵבָב, אִישׁ חַיִל נוֹעָז, וְרֹאשׁוֹ חָזָק וְעַז, אֲשֶׁר יֵצֵא לִקְרַאת מְשִׂימָה זוֹ הַקָּשָׁה וְהַחֲמוּרָה, וְהָעִנְיָן הַמְכַלֶּה, אַל יִגַּשׁ חֲסַר-אוֹנִים וּבַל יָבֹא אֵלַי חַלָּשׁ, אֶלָּא בַעַל עֵצָה מְתֻכָּנָה וְאַלָּמוּת אֵיתָנָה וּמַחֲשָׁבָה מוּכָנָה וְתַחְבּוּלָה מְזֻמָּנָה”. קָם אָדָם אֶחָד מִבֵּין הָאֲנָשִׁים, אַחְמָד אַלְגַ’צְ’בָּאן שְׁמוֹ, וְהוּא גְבוֹהָה קוֹמָתוֹ, גַּסָּה וּמְגֻשֶּׁמֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ, מַרְאֵהו נוֹרָא וּשְׁמוּעָתוֹ רָעָה, צִבְעוֹ שָׁחוֹר וְצוּרָתוֹ מְכֹעֶרֶת, שְׂפָמוֹ כִשְׂפַם הֶחָתוּל הַצָּד עַכְבָּרִים וּזְקָנוֹ כִזְקַן הַתַּיִשׁ בֵּין הָעִזִּים וְהַכְּבָשִׂים, וְאָמָר: “הוֹי חַבְרַיָּה שֶׁל מְעֻלִּים בְּיוֹתֵר, לֹא יִצְלַח לְמַעֲשֶׂה זֶה אֶלָּא אָנִי, וַהֲרֵינִי מֵבִיא לָכֶם, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֶת הַיְדִיעָה הַנְּכוֹנָה וּמוֹבִיל אֶתְכֶם אֶל בֵּית הַיָּרִיב הוֹבֵל בָּרוּר”. אָמַר לוֹ הַמְפַקֵּד: “הַשְּׁלִיחוּת לְעִנְיָן זֶה אֵין הִיא אֶלָּא בַתְּנָאִים שֶׁכְּבָר הִזְכַּרְנוּם לִפְנֵי כֵן, וְאִם אַתָּה חוֹזֵר מִתְבַּדֶּה, לֹא תַשִּׂיגְךָ אֶלָּא הַתָּזַת הָרֹאשׁ, וְאִם אַתָּה חוֹזֵר מְנַצֵּחַ נוֹסִיף עַל מַעֲלָתְךָ וּכְבוֹדְךָ וְנָרִים מַדְרֵגָתְךָ וְעֻזְּךָ, וְיַגִיעַ אֵלֶיךָ כָּל טוֹב”. לָבַשׁ אַחְמָד בִּגְדֵי סוֹחֲרִים וְנִכִנַס לַמְּדִינָה לִפְנֵי הִבָּקַע הַשַּׁחַר וְשָׂם פָּנָיו מִבְּלִי שְׁהִיּוֹת אֶל רֹבַע הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא הָאֻשְׁכָּפִי אַחֲרֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ הַדְרָכָה עַל אוֹדוֹתָיו מִתּוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. מָצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ.

נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁב אֶצְלוֹ וְדִבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וְגִלְגֵּל עִמּוֹ בְשִׂיחָה עַד שֶׁפָּתַח בְּעִנְיַן הַמֵּת וְסִפֵּר כֵּיצַד תְּפָרוֹ. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אַחְמָד אַלְגַצְ’בָּאן שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אֶת הַבַּיִת. סֵרֵב הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא לַעֲשׂוֹת זֹאת וּמֵאֵן לְדַבֵּר. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁעוֹרֵר תַּאֲוָתוֹ לְבֶצַע לֹא יָכֹל לְהִתְנַגֵּד לוֹ, שֶׁכֵּן הַבֶּצַע חֵץ פּוֹגֵעַ הוּא וּמֵלִיץ אֲשֶׁר לֹא יוּשַׁב רֵיקָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָשַׁר מִטְפַּחַת עַל עֵינָיו וְעָשָׂה כְּפִי שֶׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל, וְהָלַךְ עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אִתּוֹ לְבַסּוֹף אֶל רֹבַע הַנִּפְטָר קָאסִם, וְעָמַד מוּל בֵּיתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁמָּצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת הֵסִיר אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל עֵינָיו וְנָתַן לוֹ מַה שֶּׁהִבְטִיחַ לוֹ מִן הַשָּׂכָר, וּפְטָרוֹ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁמָּצָא אַחְמָד אַלְגַצְ’בָּאן אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה אֶל מְבֻקָּשׁוֹ, פָּחַד שֶׁלֹּא יִתְעֶה מִמֶּנּוּ. וּלְשֵׁם זְהִירוּת שֶׁלֹּא יִקְרֶה כָזֹאת, שָׂם עַל דֶּלֶת הַבַּיִת סִמָּן קָטָן, אָדֹם, שֶׁרָשַׁם אוֹתוֹ בְמָקוֹם נִסְתָּר, וְהָיָה מְדַמֶּה שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יִרְאֶנּוּ. חָזַר אֵצֶל חֲבֵרָיו וְהוֹדִיעַ לָהֶם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ וְאֵינוֹ מְסֻפָּק בְּהַצְלָחָה וּבָטוּחַ שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יִרְאֶה אֶת הַסִּמָּן, מִהְיוֹתוֹ קָטָן וְנִסְתָּר.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיַן הַנַּעֲרָה מַרְגָ’אנָה, הִנֵּה הִשְׁכִּימָה בְשַׁחַר הַיּוֹם וְיָצְאָה כְמִנְהָגָּה לְהָבִיא אֶת הַבָּשָׂר וְהַיְרָקוֹת וְהַפֵּרוֹת וְהַמַּמְתַּקִּים לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַבָּיִת. כְּשֶׁחָזְרָה מִן הַשּׁוּק לֹא נֶעְלַם מִמֶּנָּה הַסִּמָּן הָאָדֹם, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁנָּפַל מֶבָּטָהּ עָלָיו וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ יָפֶה. עוֹרֵר בָּהּ הַדָּבָר סְפֵקוֹת וּמָצְאָה אוֹתוֹ מוּזָר וְהֵבִינָה מִתּוֹךְ טְבִיעוּת עֵינָהּ וּמִתּוֹךְ טֶבַע שִׂכְלָהּ שֶׁמַעֲשֶׂה אוֹיֵב נָכְרִי הוּא אוֹ מְקַנֵּא קָרוֹב הַמְבַקֵּשׁ רָעָה לִבְנֵי הַבָּיִת. וּכְדֵי לְהַתְעוֹתוֹ הִתְוְתָה בְאֹדֶם עַל דַּלְתוֹת הַשְּׁכֵנִים סִמָּנִים כְּמַרְאֵה הַסִּמָּן הַזֶּה וְשָׂמָה אוֹתָם בְּמָקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ אַחְמָד אַלְגַצְ’בָּאן, וְהִסְתִּירָה אֶת הַדָּבָר וְשָׁתְקָה מִלְּדַבֵּר בּוֹ, מְפַחֶדֶת שֶׁמָּא יַגִּיעַ עַל-יְדֵי כָךְ לַאֲדוֹנֶיהָ חֲרָדָה אוֹ אִי-מְנוּחָה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגַּנָּב, הִנֵּה כְשֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל חֲבֵרָיו סִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הָאֻשְׁכָּפִי, וְכֵיצַד מָצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לְבֵית הַיָּרִיב, וְכֵיצַד הִתְוָה עָלָיו תָּו אָדֹם לִמְצֹא בָזֶה סִמָּן בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אוֹתָם הַמְפַקֵּד לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי פְשׁוּטֵי-עַם וְלָקַחַת מִתַּחַת לָהֶם כְּלֵי-זַיִן וּלְהִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה דֶרֶךְ קְצָווֹת שׁוֹנוֹת, וְאָמַר לָהֶם: “פְּגִישַׁתְכֶם תְּהֵא בְמִסְגָּד פְּלוֹנִי, תֵּשְׁבוּ בוֹ עַד שֶׁנָּשׁוּב אֲלֵיכֶם”. לָקַח אֶת אַחְמָד אַלְגַצְ’בָּאן וְהָלַךְ עִמּוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַבַּיִת הַמְבֻקָּשׁ שֶׁיַּרְאֶנּוּ לוֹ וְיֵדַע אוֹתוֹ בָרוּר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָרְחוֹב הַיָּדוּעַ, נִבְצַר מֵאַחְמָד אַלְגַצְ’בָּאן לְהַבְחִין בַּבַּיִת, מִשּׁוּם רִבּוּי הַסִּמָּנִים הַמָּתְוִים עַל הַדְּלָתוֹת. נָבוֹךְ וְנִכְלַם מִמַּרְאֵה עֵינָיו זֶה וְשָׁתַק וְלֹא דִבֵּר דָּבָר. וְאוּלָם הַמְפַקֵּד, כְּשֶׁרָאָהוּ שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַכִּיר אֶת הַבַּיִת, רָעַד בְּכָל אֵבָרָיו, וְזָעַף וְכָעַס כַּעַס גָּדוֹל. וְאוּלָם הַהֶכְרֵחַ אִלֵּץ אוֹתוֹ לְהַסְתִּיר זַעְמוֹ בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְחָזַר אֶל הַמִּסְגָּד עִם הַגַּנָּב הַמְדֻכְדָּךְ. כְּשֶׁנִּפְגַּשׁ עִם חֲבֵרָיו צִוָּה אוֹתָם לַחְזֹר אֶל הָהָר. נִתְפַּזְּרוּ וְחָזְרוּ נִפְרָדִים אֶל מְקוֹם שִׁכְנָם וְיָשְׁבוּ לְהִוָּעֵץ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹדִיעַ לָהֶם הַמְפַקֵּד מַה שֶּׁקָּרָה, וְשֶׁהַמַּזָּלוֹת לֹא הָיוּ בְעֶזְרָם לָקַחַת נָקָם וְלָגֹל אֶת הַחֶרְפָּה בְּאוֹתוֹ יוֹם בִּגְלַל רֹעַ תַּכְסִיסוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלְגַצְ’בָּאן וּבִגְלַל זֶה שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לְהַכִּיר אֶת בֵּית הַיָּרִיב. שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְהִכָּה בוֹ עַל עָרְפּוֹ עַד שֶׁטָּסָה גֻלְגָּלְתּוֹ וְנִפְרְדָה מִגְּוִיָּתוֹ, וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהוֹרִיד נִשְׁמָתוֹ לְגֵיהִנֹּם, וְרַע הַמָּקוֹם שָׁם. עִיֵּן הַמְפַקֵּד בְּעִנְיָן זֶה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנָשַׁי יִצְלְחוּ לְהֶרֶג וּלְמַדְקֵרָה וְלָבֹז בַּז וְלִשְׁפֹּךְ דָּמִים וְלַעֲרֹךְ הַתְקָפוֹת, וְאוּלָם אֵין בָּהֶם תְּבוּנָה בְדַרְכֵי הַמְּזִמָּה וְשַׁעֲרֵי הַתַּרְמִית. וְאִם אֲנִי שׁוֹלְחָם אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ לְמַלֵּא תַפְקִיד זֶה, אֲנִי מַשְׁמִידָם בְּאֹפֶן זֶה מִבְּלִי תוֹעֶלֶת וּמִבְּלִי לְהַשִּׂיג כָּל רְכוּשׁ. הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הִיא אֵפוֹא שֶׁאֲטַפֵּל בְּעַצְמִי בְעִנְיָן קָשֶׁה זֶה”. הוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לַלִּסְטִים, וְשֶׁלֹּא יֵלֵךְ לַמְּדִינָה אֶלָּא הוּא. אָמְרוּ לוֹ: “הַפְּקֻדָּה בְיָדְךָ, וְהָאִסּוּר אִסּוּרְךָ, בְּיָדְךָ הֵם, עֲשֵׂה אֵפוֹא כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שִׁנָּה אֶת בְּגָדָיו, וְהִשְׁכִּים וְשָׂם פָּנָיו אֶל הָעִיר, מְבַקֵּשׁ אֶת הַחָאג' מֻצְטָפָא הָאֻשְׁכָּפִי כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי שְלִיחָיו, כְּפִי שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל. כְּשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ פָּנָה אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְדִבֵּר אִתּוֹ רַכּוֹת וְגִלִגֵּל עִמּוֹ בְשִׂיחָה עַד שֶׁפָּתַח בְּסִפּוּר הַמֵּת שֶׁנֶּהֱרַג. וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת עִמּוֹ צַעַד אַחֲרֵי צַעַד וּלְהַבְטִיחוֹ מַטְבְּעוֹת מְצַלְצְלוֹת עַד שֶׁרִצָּהוּ, וְהִסְכִּים לוֹ הַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא לְמַלֵּא חֶפְצוֹ, וְהִשִּׂיג מִמֶּנוּ הַמְפַקֵּד מַה שֶּׁבִּקְשׁוֹ מֵהַכָּרַת בֵּית אוֹיְבוֹ, וְזֶה בְאוֹתוֹ אֹפֶן כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ לִפְנֵי כֵן. כְּשֶׁעָמַד אֵצֶל הַבַּיִת נָתַן לַשֵּׁיךְ מֻצְטָפָא אֶת שְׂכָרוֹ יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִבְטִיחַ לוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ, בָּחַן אֶת הַבַּיִת וְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו, וְלֹא הָיָה זָקוּק לָשִׂים סִמָּן עָלָיו, אֶלָּא מָנָה אֶת דַּלְתוֹת הָרֹבַע עַד לְדֶלֶת הַבַּיִת הַמְבֻקָּשׁ, וְשָׁמַר בְּלִבּוֹ אֶת מִסְפָּרָם וְהִתְבּוֹנֵן אֶל מִקְצוֹעוֹתָיו וְאֶל חַלּוֹנוֹתָיו, וְהִבְחִין הַבְחָנָה מֻפְלֶגֶת עַד שָׁיָּדַע יָדוֹעַ הֵיטֵב. וְהָיָה זֶה כְשֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב, כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר חֲשָׁד בְּלֵב תּוֹשָׁבָיו בִּגְלַל אֹרֶךְ עֲמִידָתוֹ. חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְהוֹדִיעַ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה וְאָמַר לָהֶם: “עַכְשָׁו מַכִּיר אֲנִי אֶת בֵּית יְרִיבֵנוּ, וּבָאָה, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, הַשָּׁעָה לִגְמֹל לוֹ וְלָקַחַת נָקָם. חָשַׁבְתִּי אֵפוֹא עַל הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לְכָךְ וְהָאֶמְצָעִי לְהִכָּנֵס וּלְהִתִנַפֵּל עָלָיו. וַהֲרֵי אֲנִי מְבָאֵר אוֹתוֹ לָכֶם, וְאִם תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ מַתְאִים, נִגַּשׁ לְהוֹצִיאוֹ אֶל הַפֹּעַל, וְאִם לֹא תִמְצְאוּ אוֹתוֹ נְכוֹחָה, הִנֵּה מִי שֶׁבְּקִרְבּוֹ תַחְבּוּלָה יְעִילָה יוֹתֵר מִתַּחְבּוּלָתִי, יְגַלֶּה אוֹתָהּ וִידַבֵּר כְּכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה לוֹ”. גִּלָּה לָהֶם אֶת אֲשֶׁר צָפַן בְּלִבּוֹ וּמַה שֶּׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתוֹ, וְהִסְכִּימוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְנִשְׁבְּעוּ זֶה לָזֶה שְׁבוּעָה, שֶׁשּׁוּם אָדָם מֵהֶם לֹא יְפַגֵּר אַחֲרֵי חֲבֵרוֹ לְבַקֵּשׁ נָקָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח חֲבוּרָה מֵהֶם לָעִיר הַקְּרוֹבָה, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִקְנוֹת אַרְבָּעִים נֹאד מִן הַנֹּאדוֹת הַגְּדוֹלִים, וְשָׁלַח אֶת שְׁאָר אֲנָשָׁיו אֶל הַכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִקְנוֹת עֶשְׂרִים פִּרְדָּה. כְּשֶׁקָּנוּ מַה שֶּׁצִוָּה אוֹתָם, הֵבִיאוּ אֶת הַכֹּל לְפָנָיו, פָּרַם פִּי כָל נֹאד עַד שֶׁיְּהֵא רָחָב כְּדֵי כְנִיסַת אָדָם, וְכָל אֶחָד מִן הַלִּסְטִים הָאֵלֶּה נִכְנַס לְתוֹךְ נֹאד מִן הַנֹּאדוֹת הַפְּרוּמִים וּבְיָדוֹ פִגְיוֹן. אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ כֻלָּם וְהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲצָר צַר, תָּפַר הַמְפַקֵּד אֶת הַפִּיּוֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ וְרִבֵּב אֶת הַנֹּאדוֹת בְּשֶׁמֶן, שֶׁיַּחְשֹׁב הָרוֹאֶה עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם מְלֵאִים שֶׁמֶן. טָעַן כָּל שְׁנֵי נֹאדוֹת עַל גַּבֵּי פִרְדָּה. וְאוּלָם אֶת שְׁנֵי הַנֹּאדוֹת הַנּוֹתָרִים מִלֵּא שֶׁמֶן בֶּאֱמֶת וְשָׂם אוֹתָם עַל פִּרְדָּה מֵהֶן. הָיוּ עֶשְׂרִים הַפִּרְדָּה טְעוּנוֹת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בַאֲנָשִׁים וְאַחַת בְּשֶׁמֶן, שֶׁכֵּן הָיָה מִסְפַּר הַלִּסְטִים שְׁלֹשִים וּשְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים, אַחֲרֵי שֶׁנִּפְקְדוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁהָרַג אוֹתָם הַמְפַקֵּד. כְּשֶׁגָּמַר אֶת הֲכָנָתוֹ הוֹבִיל אֶת הַפְּרָדוֹת לְפָנָיו, וְנִכְנַס אִתָּן לָעִיר אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, כְּשֶׁהֶעֱרִיב הָעֶרֶב וְהֶחֱשִׁיךְ הָאוֹר. בִּקֵּשׁ אֶת דִּירָתוֹ שֶׁל עַלִי בָּאבָּא שֶׁהִבְחִין בָּהּ וְהִכִּירָהּ הַכֵּר הֵיטֵב. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מָצָא אֶת עַלִי בָּאבָּא בְעַצְמוֹ יוֹשֵׁב מִחוּץ לַדֶּלֶת עַל סַפְסָל, וּמִתַּחַת לוֹ מַצַּע-עוֹר, וְנִשְׁעָן עַל כַּר נָאֶה. הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ שָׂמֵחַ וּמִתְעַנֵּג בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת בְּמַצָּב שֶׁל נֹעַם וְאֹשֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ נָתַן לוֹ שָׁלוֹם מִתּוֹךְ יִרְאַת הַכָּבוד בְּנִמּוּס וַעֲנָוָה וּמוֹרָא וְהַכְנָעָה וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי אָדָם מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה וּמוֹלֶדֶת רְחוֹקָה, שׁוֹכֵן בַּמֶּרְחַקִּים, וּכְבָר קָנִיתִי שֶׁמֶן בְּעֵרֶךְ רָב, מְצַפֶּה לְמָכְרוֹ בְתוֹסֶפֶת וָרֶוַח בְּעִיר זוֹ, וְלֹא הָיְתָה לִי הָאֶפְשָׁרוּת לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ אֶלָּא בָעֶרֶב בִּגְלַל אֹרֶךְ הַשֶּׁטַח וְחַתְחַתֵּי הַדֶּרֶךְ, וּמָצָאתִי אֶת הַשְּׁוָקִים נְעוּלִים. סוֹבַבְתִּי, בּוֹחֵר לִי מָקוֹם אוֹ מִקְלָט שֶׁאָלוּן בּוֹ עִם בַּהֲמוֹתַי וְלֹא מְצָאתִיו. לֹא פָסַקְתִּי מִלֶּכֶת עַד שֶׁעָבַרְתִּי עָלֶיךָ בְשָׁעָה זוֹ. וְתֵכֶף בִּרְאוֹתִי אוֹתְךָ הוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתוֹ, לִרְאוֹתִי בָזֶה אוֹת לְטוֹבָה לְהַצְלָחַת חֶפְצִי וְהַשָּׂגַת מַטְּרָתִי, שֶׁהַנְּדִיבוּת נִכֶּרֶת בְּפָנֶיךָ הַנְּדִיבִים, וְהַנִּמּוּס הַטּוֹב נוֹצֵץ בְּעֵינְךָ הַטּוֹבָה. וְאֵין סָפֵק שֶׁאַתָּה מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁטּוֹבָה וְהַצְלָחָה בְיָדָם וְיִרְאַת אֱלֹהִים וצְדָקָה בָהֶם. כְּלוּם מַסְכִּים אַתָּה לְהָלִין אוֹתִי אֶצְלְךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְלָתֵת מִקְלָט לְפִרְדוֹתַי? וְאַכִּיר לְךָ חַסְדְּךָ הַנָּאֶה וְטוּבְךָ הָרַב, וְתִמְצָא שְׂכָרִי אֵצֶל הַנָּדִיב הָעוֹשֶׂה חֶסֶד הַמְשַׁלֵּם טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה, וְהַמַּעֲבִיר אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים עַל-יְדֵי סְלִיחָה. וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֵרֵד לַשּׁוּק וְאֶמְכֹּרׁ שַׁמְנִי וְאֵלֵךְ מֵאִתְּךָ מְהַלֵּל אוֹתְךָ וְאֶת חַסְדְּךָ, וּמְשַׁבֵּחַ”. עָנָה אוֹתוֹ עַלִי בָּאבָּא וְאָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא, וּבֶן-בַּיִת אַתָּה אִתָּנוּ כָאן, הָאָח הַמִּדַּפֵּק עַל דַּלְתֵּנוּ. אוֹרְחֵנוּ אַתָּה בְיוֹם מְבֹרָךְ זֶה, וְתִהְיֶה לָנוּ לְעֹנֶג בְּלַיְלָה מְאֻשָּׁר זֶה”. וְהָיוּ בְעַלִי בָּאבָּא אֲצִילוּת וָטוּב, נָדִיב, יְפֵה הַמִּדּוֹת וּנְאֵה הַתְּכוּנוֹת, כַּוָּנָתוֹ טְהוֹרָה, אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל הָאֲנָשִׁים אֶלָּא טוֹבוֹת. הֶאֱמִין מַה שֶּׁבָּדָא לוֹ הַסּוֹחֵר מִן הַשֶּׁקֶר וְלֹא עָלְתָה בְדַעְתּוֹ, שֶׁהוּא מְפַקְּדָם שֶׁל שׁוֹדְדֵי הָהָר וְלֹא הִכִּירוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹא רָאָה אוֹתוֹ אֶלָּא פַעַם אַחַת וּבִדְמוּת אַחֶרֶת. צָוַח לְעַבְדּוֹ עַבְּדֻ אלּלָּה וְצִוָּה עָלָיו לְהַכְנִיס אֶת הַפְּרָדוֹת, וּמִלֵּא עַבְּדֻ אללָּה מִצְוָתוֹ. נִכְנַס הַמְפַקֵּד אַחֲרֵי בַהֲמוֹתָיו לְהוֹרִיד אֶת הַמַּשָּׂאוֹת מֵעֲלֵיהֶן, הוֹרִידוּ הוּא וְעַבְּדֻ אללָּה אֶת הַנֹּאדוֹת מֵעַל גַּבֵּי הַפְּרָדוֹת וְעָרְכוּ אוֹתָם בְּמַעֲרָכָה לְיַד הַקִּיר בְּרַחֲבַת הֶחָצֵר. אַחַר-כָּךְ לָקַח הָעֶבֶד אֶת הַפְּרָדוֹת וְהִכְנִיסָן לָאֻרְוָה וּבָלַל לָהֶן שְׂעוֹרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמְפַקֵּד הִנֵּה הָיְתָה בְכַוָּנָתוֹ לָלוּן בְּרַחֲבַת הֶחָצֵר אֵצֶל נֹאדוֹתָיו. הִתְנַצֵּל שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לָאוּלָם, נוֹתֵן עִלָּה שֶׁחוֹשֵׁשׁ הוּא שֶׁמָּא יַכְבִּיד עַל תּוֹשָׁבֵי הַבַּיִת, וְאוּלָם לְפִי הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְיָדוֹ לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ וְתִהְיֶה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצָפַן בְּקִרְבּוֹ מִן הַבְּגִידָה. לֹא הִסְכִּים לוֹ עַלִי בָּאבָּא, אֶלָּא הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ לְהִכָּנֵס. וְלֹא פָסַק מֵהַפְצִיר בּוֹ עַד שֶׁמְּשָׁכוֹ בְעַל-כָּרְחוֹ עַל אַפּוֹ וַחֲמָתוֹ. לֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לוֹ לְסָרֵב וְנִכְנַס עִמּוֹ. מָצָא הַמְפַקֵּד עַצְמוֹ בְתוֹךְ אוּלָם רְחַב-יָדַיִם וְנָאֶה, אַדְמָתוֹ רְצוּפָה רִצְפַת מִינֵי שַׁיִשׁ, וּמִסָּבִיב לָהּ עֲרָשׂוֹת מַקְבִּילִים נִצָּבִים זֶה לְמוּל זֶה מְרֻפָּדִים כָּרֵי עוֹר הַמְּפֹאָרִים בְּיוֹתֵר וּמַצָּעִים. וּבְרֹאשׁ הַמָּקוֹם עֶרֶשׂ גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהֶם מְרֻפָּד מֶשִׁי שֶׁל מְלָכִים, וְלוֹ מַעֲלוֹת שֶׁל כֶּסֶף וּוִילוֹנוֹת מְעֻטָּרִים. הוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַלִי בָּאבָּא עַל עֶרֶשׂ זֶה וְצִוָּה לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְשָׁלַח אֶל מַרְגָ’אנָה וְהוֹדִיעַ לָהּ עַל בּוֹא אוֹרְחוֹ וְצִוָּה אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב מַה שֶּׁמַתְאִים מִן הַנְּעִימִים שֶׁבַּמַּאֲכָלִים. אַחַר-כָּךְ יָשַׁב לְצִדּוֹ וְהִתְחִיל מִתְרוֹעֵעַ עִמּוֹ וּמְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ שִׂיחַת-נְשָׁפִים עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהֵבִיאוּ אֶת הָאֹכֶל בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב. הִגִּישׁוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי הַמְפַקֵּד. אָכְלוּ הוּא וְעַלִי בָּאבָּא מִכָּל הַמִּינִים דֵּי שָׂבְעָם. הֵסִירוּ אֶת הַמַּאֲכָל וְהֵבִיאוּ יַיִן יָשָׁן, וְהִקִּיפָה הַכּוֹס בֵּין שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁגָּמְרוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ דַיָּם יָשְׁבוּ שֵׁנִית בְּשִׂיחָתָם וְהֶגְיוֹנֵי-נְשָׁפִים עַד אַשְׁמוּרָה מִן הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִישֹׁן וְלַעֲלוֹת עַל מִשְׁכָּבָם, קָם הַמְפַקֵּד וְיָרַד לְרַחֲבַת הֶחָצֵר, בְּאָמְרוֹ שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה רוֹצֶה הוּא לִרְאוֹת מַצַּב בַּהֲמוֹתָיו, וְאוּלָם לְפִי הָאֱמֶת כְּדֵי לְהַסְכִּים עִם בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ עַל הַמַּצָּב. נִגַּשׁ אֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ בְּתוֹךְ הַנֹּאד הָרִאשׁוֹן, וְאָמַר לוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ: “בְּשָׁעָה שֶׁאֶזְרֹק עֲלֵיכֶם חָצָץ מִן הַחַלּוֹן, תְּבַקְּעוּ אֶת הַנֹּאדוֹת בְּפִגְיוֹנֵיכֶם וְתִתְחַבְּרוּ אֵלַי”. אַחַר-כָּךְ אָמַר כָּזֹאת לַשֵּׁנִי וְלַשְּׁלִישִׁי עַד שֶׁהִגִּיעַ עַד לָאַחֲרוֹן. וְאוּלָם עַלִי בָּאבָּא, בִּהְיוֹת שֶׁהָיָה בְכַוָּנָתוֹ לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּרְחָץ בַּבֹּקֶר שֶׁלְּאַחֲרֵי לַיְלָה זֶה, צִוָּה עַל מַרְגָ’אנָה לְהָכִין אֶת הַמַּעֲטָפוֹת הַנְּחוּצוֹת לוֹ וְצִוָּה עָלֶיהָ לָתֵת אוֹתָן לְעַבְּדֻ-אללָּהּ, וּלְהָכִין לוֹ מָרָק שֶׁל בָּשָׂר שֶׁיִּשְׁתֶּה אוֹתוֹ בִשְׁעַת יְצִיאָתוֹ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. צִוָּה אוֹתָהּ גַם לְכַבֵּד אֶת הָאוֹרֵחַ וּלְהַצִּיעַ לוֹ יָצוּעַ רַךְ מַתְאִים לְמַעֲלָתוֹ וְשֶׁתְּשָׁרֵת אוֹתוֹ הִיא בְעַצְמָהּ וּתְמַלֵּא לוֹ אֶת הַחוֹבוֹת כְּלַפֵּי הָאוֹרֵחַ וּזְכֻיּוֹתָיו. עָנְתָה לוֹ שֶׁשָּׁמְעָה וּתְמַלֵּא מִצְוָתוֹ. הָלַךְ לוֹ אֶל מִשְׁכָּבוֹ וְשָׁכַב וְיָשַׁן.

נַחֲזֹר עַכְשָׁו אֶל סִפּוּר הַמְפַקֵּד וְנֹאמַר – וְהַהַצְלָחָה בְּיַד אֱלֹהִים הִיא –: כְּשֶׁהִסְכִּים עִם חֲבֵרָיו וְעוֹזְרֵי-עוֹזְרָיו וְתִכֵּן אִתָּם מַה שֶּׁיֵשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ, עָלָה אֵצֶל מַרְגָ’אנָה וְשָׁאַל אוֹתָהּ עַל דְּבַר מְקוֹם שְׁנָתוֹ. נָטְלָה נֵר דּוֹנַג וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ לְחֶדֶר מֻצָּע בַּמְּפֹאָרִים שֶׁבַּמַּצָּעִים, וּבוֹ כָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִמַּצָּעִים וּמִכְסָאוֹת וְזוּלַת זֶה מִכְּלֵי הַשֵּׁנָה. בֵּרְכָה אוֹתוֹ בְלַיְלָה טוֹב וְחָזְרָה אֶל הַמִּטְבָּח לְמַלֵּא מַה שֶּׁצִוָּה עָלֶיהָ אֲדוֹנֶיהָ. הֵכִינָה הַמַּעֲטָפוֹת וּכְלֵי בֵית-הַמֶּרְחָץ וּמָסְרָה הַכֹּל לַמְשָׁרֵת עַבְּדֻ-אללָּהּ. אַחֲרֵי זֶה תִקְּנָה אֶת הַבָּשָׂר וְהִצִּיתָה אֶת הָאֵשׁ תַּחַת הַסִּיר. עָשְׂתָה כָל זֶה כְּשֶׁאוֹר הַמְּנוֹרָה הוֹלֵךְ וְחַלָּשׁ קִמְעָא קִמְעָא מֵחֹסֶר הַשֶּׁמֶן, עַד שֶׁכָּבָה כָל עִקָּר. פָּקְדָה אֶת כַּד הַשֶּׁמֶן וּמָצְאָה אוֹתוֹ רֵיק. וּבִהְיוֹת שֶׁגַּם נֵרוֹת הַדּוֹנַג כָּלוּ, הָיְתָה נְבוֹכָה בְעִנְיָנָהּ, שֶׁזְּקוּקָה הָיְתָה לְאוֹר כְּדֵי לְהַשְׁלִים בִּשּׁוּל הַמָּרָק. כְּשֶׁרָאָה עַבְּדֻ-אללָּהּ אֶת מְבוּכָתָהּ אָמַר לָהּ: “אַל תִּדְאֲגִי וְאַל תִּקְצַר רוּחֵךְ, שֶׁעֲדַיִן שֶׁמֶן נִמְצָא בֶחָצֵר וּבְשֶׁפַע. כְּלוּם שָׁכַחַתְּ אֶת נֹאדוֹת הַסּוֹחֵר הַנָּכְרִי הַמְּלֵאִים שֶׁמֶן הַמֻּנָּחִים בְּרַחֲבַת הַבַּיִת? רְדִי אֵפוֹא וּטְלִי מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה מֵהֶם. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַבֹּקֶר אָנוּ מְשַׁלְּמִים לוֹ מְחִיר הַשָּׁמֶן”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, מָצְאָה אוֹתָם נְכוֹחִים וְהוֹדְתָה לוֹ עַל עֲצָתוֹ הַמְשֻׁבַּחַת וְיָרְדָה עִם הַכַּד וְנִגְּשָׁה אֶל הַנֹּאדוֹת. וְאוּלָם הַלִּסְטִים כְּבָר קָצָה נַפְשָׁם מֵאֹרֶךְ שִׁבְתָּם בְּמַאֲסָרָם הַצַּר, וְנִלְאוּ בִגְלַל כְּפִיפוּת גַּבּוֹתָם, וְקָצְרָה רוּחָם וְנִשְׁבְּרוּ אֵבְרֵיהֶם וְרֻצְּצוּ עַצְמוֹתֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת עוֹד בְּסַבְלָנוּת מַצָּב זֶה, וְלֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אֹרֶךְ הַמַּעֲצָר. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל מַרְגָ’אנָה חָשְׁבוּ מִתּוֹךְ אִי-שִׂימַת לִבָּם שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד הוּא, מִשּׁוּם שֶׁנִּחַת בָּהֶם חֵץ הַגּוֹרָל וְנָצְחָה עֲלֵיהֶם פְּקֻדַּת אֱלֹהֵיהֶם. אָמַר לִסְטִים אֶחָד מֵהֶם: “כְּלוּם הִגִּיעָה שְׁעַת הַיְצִיאָה?” אָמַר מְסַפֵּר דְּבָרִים נִפְלָאִים אֵלֶּה וְעִנְיָן מַחֲרִיד וּמוּזָר זֶה: כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַרְגָ’אנָה קוֹל אִישׁ מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַנֹּאד נִבְעֲתָה בְעָתָה קָשָׁה וְנִתִחַלְחֲלוּ קְרָבֶיהָ מִמָּגוֹר וְנִבְהֲלָה בֶהָלָה עֲצוּמָה. וְזוּלָתָהּ הָיְתָה נוֹפֶלֶת מִבֶּהָלָה אוֹ צוֹעֶקֶת, וְאוּלָם הָיָה בְקִרְבָּהּ אֹמֶץ-לֵב וּמְהִירוּת הַתְּבוּנָה, וְרָאֲתָה מִיָּד תְּמוּנָה מִמַּה שֶּׁקָרָה וְהֵבִינָה בִזְמַן יוֹתֵר מַהֵר מֵהֶרֶף עַיִן שֶׁלִּסְטִים הֵם הַמִּתְכַּוְּנִים לִבְגִידָה. תִּכְּנָה מִבְּלִי לְפַגֵּר מַה שֶּׁמַּתְאִים לְתַכֵּן, מִשּׁוּם שֶׁיָדְעָה שֶׁאִם תִּצְעַק אוֹ תִתְנוֹעֵעַ תֹּאבַד מִבְּלִי סָפֵק, וְיֹאבְדוּ אֲדוֹנֶיהָ וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת. הִתְאַפְּקָה מִילָלָה וּתְנוּעָה וְהִתְחִילָה מִבְּלִי לִשְׁהוֹת לִפְעֹל מַה שֶּׁהִתְכַּוְּנָה אֵלָיו מִן הַתַּחְבּוּלָה. הִנְמִיכָה קוֹלָהּ וְעָנְתָה לַלִּסְטִים הָרִאשׁוֹן, אוֹמֶרֶת: “תָּבוֹא אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, לֹא נִשְׁאַר מִן הַזְּמַן אֶלָּא קְצָת”. נִגְּשָׁה אֶל הַנֹּאד הַשֵּׁנִי, וְשָׁאַל אוֹתָהּ הַלִּסְטִים הַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ הָרִאשׁוֹן וְעָנְתָה לוֹ בְצוּרַת הַתְּשׁוּבָה הַנִּזְכֶּרֶת. לֹא פָסְקָה לַעֲבֹר עַל פְּנֵי הַנֹּאדוֹת, כְּשֶׁהַלִּסְטִים מְדַבְּרִים אֵלֶיהָ אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ וְהִיא עוֹנָה לָהֶם, וּמְעוֹרֶרֶת אוֹתָם לְסַבְלָנוּת, עַד שֶׁהִגִּיעָה לִבְסוֹף אֶל נֹאדוֹת הַשֶּׁמֶן בִּקְצֵה הַשּׁוּרָה. כַּאֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ שׁוֹתְקִים, הֵבִינָה שֶׁרֵיקִים הֵם מִבְּנֵי-אָדָם. נִעְנְעָה אוֹתָם, וּכְשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁמְּלֵאִים הֵם שֶׁמֶן, פָּתְחָה אֶחָד מֵהֶם וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ בְתוֹךְ כַּדָּהּ מִקְצָת. חָזְרָה אֶל הַמִּטְבָּח וְהֵאִירָה אֶת הַמְּנוֹרָה. נִגְּשָׁה אֶל סִיר גָּדוֹל שֶׁל נְחֹשֶת אֲדֻמָּה וְהוֹרִידָה אוֹתוֹ לֶחָצֵר וְיָצְקָה לְתוֹכוֹ מִן הַשֶּׁמֶן וְעָלְתָה וְשָׂמָה אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ מִמַּעַל לָהּ, וְהִרְבְּתָה מוֹקֵד עֲצֵי הַדֶּלֶק תַּחְתָּיו עַד שֶׁרָתַח הַשֶּׁמֶן. כְּשֶׁנִּגְמְרָה רְתִיחָתוֹ הוֹרִידָה אֶת הַסִּיר וְיָצְקָה בַכַּד אֶת הַשֶּׁמֶן לְתוֹךְ פִּי כָל נֹאד, בְּאֹפֶןׁ שֶׁנָּפַל הַשֶּׁמֶן הָרוֹתֵחַ עַל רֹאשׁ הַלִּסְטִים וְעָשָׂה בָהֶם כָּלָה וְנִשְׁמְדוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵהֶם שָׂרִיד וְשֶׁהֵם מֵתוּ כֻלָּם, חָזְרָה לַמִּטְבָּח וְגָמְרָה אֶת הַבִּשּׁוּל שֶׁל מְרַק הַבָּשָׂר כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָהּ אֲדוֹנֶיהָ. אַחֲרֵי שֶׁכִּלְּתָה עֲבוֹדוֹתֶיה כִּבְּתָה אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמְּנוֹרָה, וְיָשְׁבָה מְצַפָּה וּבוֹחֶנֶת מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ הַמְפַקֵּד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לוֹ, הִנֵּה כְשֶנִּכְנַס לַחֶדֶר שֶתִּקְּנָה אוֹתוֹ לוֹ, נָעַל אֶת הַדֶּלֶת וְכִבָּה אֶת נֵר הַדּוֹנַג וְשָׁכַב עַל יְצוּעוֹ כְיָשֵׁן. וְאוּלָם לא חָדַל לִהְיוֹת עֵר, מְצַפֶּה לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְהַשָּׁעָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת בָּהּ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר צָפַן בְּלִבּוֹ לִבְנֵי הַבַּיִת מִן הָרָעָה. וְכַאֲשֶׁר יָשְׁנוּ, כְּפִי מַה שֶּׁחָשַׁב, הָעֵינַיִם וְשָבְתָה הַתְּנוּעָה, קָם שׁוֹתֵק וְהִתְבּוֹנֵן בִּזְהִירוּת, וּבִהְיוֹת שֶׁלֹּא רָאָה אוֹר וְלֹא שָׁמַע כָּל רַחַשׁ, דִּמָּה שֶׁיָּשְׁנוּ בְנֵי הַבַּיִת כֻּלָּם. נָטַל אַבְנֵי חָצָץ וְהִשְׁלִיכָם בָּרְחָבָה, כְּפִי שֶׁהִסְכִּים עִם חֲבֵרָיו וְהִמְתִּין קְצָת, מְצַפֶּה לִיצִיאַת אֲנָשָׁיו. כְּשֶׁנִּשְׁאֲרוּ שׁוֹתְקִים וְלֹא הָרְגַּשׁ מֵהֶם לֹא רַחַשׁ וְלֹא תְנוּעָה, אָחֲזָה אוֹתוֹ תְמִיהָה. הֵטִיל אַבְנֵי חָצָץ אֲחֵרוֹת מִן הַחַלּוֹן וְכִוֵּן שֶׁיִּפְּלוּ עַל הַנֹּאדוֹת, אַךְ הֵם לֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת שׁוֹתְקִים וְלֹא נָע אֶחָד מֵהֶם. עָלוּ הִרְהוּרִים רָעִים בְּלִבּוֹ מִזֶּה, וְחָזַר פַּעַם שְׁלִישִׁית זוֹרֵק מִן הָאֲבָנִים, וּמְצַפֶּה לְלֹא תוֹעֶלֶת לִיצִיאַת הַלִּסְטִים. כְּשֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִזֶּה נִכְנַס בְּלִבּוֹ פַחַד וְיָרַד לְגַלּוֹת מַה שֶּׁבָּא עֲלֵיהֶם וּמַה סִבַּת הִתְעַכְּבָם. וּלְיַד הַנֹּאד הָרִאשׁון מִן הַנֹּאדוֹת כְּבָר עָלָה לִנְחִירָיו רֵיחַ רַע וְרֵיח הַשֶּׁמֶן הַחַם. נִחֵשׁ לוֹ רָעָה מִזֶּה וְהָלְכוּ חֶרְדָּתוֹ וּפַחְדּוֹ וְרָבוּ. עָבַר עֲלֵיהֶם, פּוֹנֶה אֶל אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ בִּדְבָרִים, וְלֹא פָסְקוּ מִשְּׁתֹק וּמֵהֵאָלֵם דּוּמִיָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה טִלְטֵל אֶת הַנֹּאדוֹת וְהָפַךְ בָּהֶם וְהִתְבּוֹנֵן לְתוֹכָם וּמָצָא אֶת אֲנָשָׁיו נִשְׁמָדִים וּמֵתִים. וּכְשֶׁרָאָה מַה שֶׁלֻּקַּח מִנֹּאדוֹת הַשֶּׁמֶן הֵבִין בְּאֵיזֶה אֹפֶן אָבְדוּ וְאֶת סִבַּת הִשָּׁמְדָם. נִצְטָעֵר צַעַר קָשֶׁה וּבָכָה עַל אָבְדַן חֲבֵרָיו בְּכִי-פְלָגִים וּפָחַד עַל נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יִתָּפֵס, וְנָתַן דַּעְתּוֹ לִבְרֹחַ וְלָנוּס בְּטֶרֶם יִסְגְּרוּ עָלָיו אֶת הַדְּרָכִים. לָזֹאת פָּתַח אֶת שַׁעַר הַגַּן וְטִפֵּס עַל הַכֹּתֶל וְקָפַץ לָרְחוֹב וּבָרַח. נָס מְבַקֵּשׁ הַצָּלָה, וְשָׂם פָּנָיו לַיַּעַר, כְּשֶׁהוּא כוֹאֵב וּתְשׁוּשׁ כֹּחַ מִצַּעַר, וּבְלִבּוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁמַּרְגָ’אנָה יוֹשֶׁבֶת בְּמַאֲרָבָהּ אוֹרֶבֶת לוֹ. כְּשֶׁהִכִּירָה שֶׁעָזַב אֶת הַבַּיִת וּבָרַח יָרְדָה וְנָעֲלָה אֶת שַׁעַר הֶחָצֵר שֶׁפְּתָחוֹ הַלִּסְטִים וְחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ. זֶהוּ בַּאֲשֶׁר לָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בָּאבָּא, הִנֵּה כְשֶׁהֵבִיא אֱלֹהִים אֶת הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְהָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ שְׁלֵמָה בְתִפְאֶרֶת הַיֹּפִי, הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וּנְעִימוּת חֲלוֹמוֹתָיו. לָבַשׁ בְּגָדָיו וְיָצָא, מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְעַבְדּוֹ עַבְּדֻ-אללָּהּ אַחֲרָיו נוֹשֵׂא אֶת כְּלֵי הָרְחִיצָה וְאֶת הַמַּגָּבוֹת שֶׁהוּא זָקוּק לָהֶם. עָבַר לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ וְנָח. וְהוּא בְתַכְלִית הַרְחָבַת הַדַּעַת וְהַשִּׂמְחָה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הִגִּיעַ לַחֲצֵרוֹ בְאוֹתוֹ לַיְלָה וּמֵאֵיזוֹ סַכָּנָה הִצִּילוֹ אֱלֹהִים. כְּשֶׁגָּמַר לִרְחֹץ, לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו שֵׁנִית וְחָזַר לְבֵיתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְרַחֲבַת הֶחָצֵר רָאָה אֶת הַנֹּאדוֹת בִּמְקוֹמָם. אָחֲזָה אוֹתוֹ תְמִיהָה מִזֶּה וְאָמַר לְמַרְגָ’אנָה: “מַה טַּעְמוֹ שֶׁל סוֹחֵר נָכְרִי זֶה שֶׁהוּא מִתְמַהְמֵהַּ לָרֶדֶת אֶל הַשּׁוּק?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כָּתַב לְךָ אֱלֹהִים חַיִּים אֲרֻכִּים וְקָצַב לְךָ מַזָּל הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר, שֶׁכֵּן יָצָאתָ בְשָׁלוֹם הַלַּיְלָה מִתּוֹךְ סַכָּנָה עֲצוּמָה, וְהִמְלִיט אוֹתְךָ אֱלֹהִים בִּגְלַל כַּוָּנָתְךָ הַטּוֹבָה מֵאָבְדָן וּמִמִּיתָה מְגֻנָּה, אוֹתְךָ וְאֶת בְּנֵי-בֵיתֶךָ. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר כָּרוּ לְךָ בּוֹר, הִפִּילָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְתוֹכוֹ וְגָמַל לָהֶם עַל רֹעַ כַּוָּנָתָם, שֶׁכֵּן הָרָעָה אַחֲרִיתָה רָעָה וְאָבְדָן. וְהִשְׁאַרְתִּי כָל דָּבָר בְּמַצָּבוֹ כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה בְעֵינֶיךָ מַה שֶּׁהֵכִין לְךָ הַסּוֹחֵר שֶׁבָּדָא לְךָ כָזָב, וְאֶת בְּגִידָתוֹ וְאֶת אֹמֶץ-לִבָּהּ שֶׁל שִׁפְחָתְךָ מַרְגָ’אנָה”. נִגַּשׁ וְהֶרְאֲתָה לוֹ מַה שֶּׁבְּתוךְ הַנֹּאדוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ עַלִי בָּאבָּא. כְּשֶׁרָאָה מַה שֶּׁבְּקֶרֶב הַנֹאד הַקָּרוֹב לוֹ, אָדָם וּבְיָדוֹ פִגְיוֹן צָהֹב, הֶחֱוִיר מַרְאֵהו וְנִשְׁתַּנּוּ כָל יְצוּרָיו וְנָסוֹג לְאָחוֹר מִפָּחַד. אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּירָא, מִשּׁוּם שֶׁאָדָם מֵת הוּא”. הֶרְאֲתָה לוֹ אֶת שְׁאָר הַנֹּאדוֹת וּמָצָא בְתוֹךְ כָּל נֹאד פְּנִימָה אָדָם מֵת וּבְיָדוֹ פִגְיוֹן. עָמַד שָׁעָה אַחַת מִפַּחַד, מִסְתַּכֵּל פַּעַם אֶל מַרְגָ’אנָה וּפַעַם אֶל הַנֹּאדוֹת כְּשֶׁהוּא נִדְהָם וְנִבְהָל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הַדָּבָר. אָמַר לָהּ: “מַהֲרִי לְבָאֵר לִי פֵשֶׁר הַדָּבָר שֶׁרָאוּ עֵינַי וְקַצְּרִי בְדִבּוּרִים, שֶׁהִבְהִיל אוֹתִי מַה שֶּׁרָאִיתִי תַּכְלִית הַבֶּהָלָה”. אָמְרָה לוֹ: “תִּתְיַשֵּב דַּעְתְּךָ קְצָת וְאַל תָּרֵם קוֹלְךָ, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הַשְּׁכֵנִים בְּדָבָר זֶה שֶׁאֵין הַפִּרְסוּם הוֹלֵם אוֹתוֹ. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא תָנוּחַ דַּעְתְּךָ וְלֵךְ אֶל אוּלָמְךָ וְשֵׁב עַל עֶרֶשׂ עַד שֶׁתָּנוּחַ, וְאָבִיא לְךָ מְרַק הַבָּשָׂר שֶׁבִּשַּלְתִּי לְךָ וְתִשְׁתֶּה אוֹתוֹ, וְיָשֹׁךְ מַה שֶּׁפְּגָעֲךָ מִן הַבֶּהָלָה” הָלְכָה אֶל הַמִּטְבָּח וְהֵבִיאָה לוֹ אֶת הַמָּרָק וְהוֹשִׁיטָה לוֹ אותוֹ וְשָׁתָהוּ. אַחֲרֵי זֶה הִתְחִילָה מְדַבֶּרֶת אֵלָיו בִּדְבָרִים אֵלֶּה: “צִוִּיתָ אוֹתִי אֶמֶשׁ לְהָכִין כְּלֵי בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְלַעֲשׂוֹת מְרַק בָּשָׂר, וּבְעוֹד אֲנִי עֲסוּקה לְמַלֵּא זֹאת, כָּבְתָה מְנוֹרָתִי מֵחֹסֶר שָׁמֶן. חִפַּשְׂתִּי אֶת כַּד הַשֶּׁמֶן וּמְצָאתִיו רֵיק. הָיִיתִי נְבוֹכָה בְעִנְיָנִי עַד שֶׁאָמַר לִי עַבְּדֻ-אללָּהּ: ‘אַל תִּשְּׂאִי דְאָגָה בְלִבֵּךְ בַּעֲבוּר זֶה, שֶׁכֵּן עֲדַיִן שֶׁמֶן נִמְצָא אֶצְלֵנוּ בְשֶׁפַע. רְדִי וּטְלִי מַה שֶּׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ מִנֹּאדוֹת הַסּוֹחֵר הַלָּן אֶצְלֵנוּ, וּלְמָחָר אָנוּ מְשַׁלְּמִים לוֹ מְחִירוֹ’. רָאִיתִי עֲצָתוֹ מְשֻׁבַּחַת וְיָרַדְתִּי עִם הַכַּד, וְכַאֲשֶׁר נִגַּשְׁתִּי קָרוֹב לַנֹּאדוֹת שָׁמַעְתִּי קוֹל אָדָם אוֹמֵר: “כְּלוּם הִגִּיעָה שְׁעַת הַיְצִיאָה?” וְנוֹדַע לִי שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לִבְגֹּד. אָמַרְתִּי לוֹ מִבְּלִי אֵימָה וָפָחַד: ‘לֹא. וְאוּלָם לֹא נִשְׁאַר מִן הַזְּמַן אֶלָּא קְצָת’. עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי שְׁאָר הַנֹּאדוֹת וּמָצָאתִי בְקֶרֶב כָּל נֹאד אִישׁ שֶׁשְּׁאֵלַנִי שְׁאֵלָה זו, אוֹ דִבֵּר אֵלַי בְּקֵרוּב אוֹתָם דְּבָרִים. עֲנִיתִיו אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה עַד שֶׁבָּאתִי אֶל שְׁנֵי נֹאדוֹת מְלֵאִים שֶׁמֶן. מִלֵּאתִי מֵהֶם אֶת כַּדִּי וְהִדְלַקְתִּי אֶת מְנוֹרָתִי וְלָקַחְתִּי סִיר גָּדוֹל וּמִלֵּאתִיו מִן הַשֶּׁמֶן וְשַׂמְתִּי אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ עַד אֲשֶׁר רָתַח הַשֶּׁמֶן, וְיָצַקְתִּי מִמֶּנּוּ בְּפִי כָל נֹאד עַד שֶׁנִּשְׁמְדוּ הַגַּנָּבִים מִפְּעֻלַּת הַשֶּׁמֶן הַחַם, כְפִי שֶׁרָאִיתָ. אַחֲרֵי זֶה כִבִּיתִי אֶת הַמְּנוֹרָה וְעָמַדְתִּי אוֹרֶבֶת לָאִישׁ הַסּוֹחֵר הַבּוֹגֵד וְהַכַּזְבָּן וְהַשַּׁקְרָן. רְאִיתִיו זוֹרֵק אַבְנֵי חָצָץ מִן הַחַלּוֹן לְעוֹרֵר את אֲנָשָׁיו, וְחָזַר וְשָׁנָה עַל מַעֲשֶׂה זֶה כַמָּה פְעָמִים. כְּשֶׁנִּמְנְעוּ מִלָּצֵאת וְנִתְיָאֵשׁ מֵרְאוֹת אוֹתָם יָרַד לִרְאוֹת מַה סִּבַּת הִתְעַכְּבָם. וְרָאָה אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרֵא לְנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יִתָּפֵס אוֹ יֵהָרֵג, וְטִפֵּס עַל קִיר הַגַּן וְקָפַץ מִמֶּנּוּ אֶל הָרְחוֹב וּבָרַח וְנִמְלָט. מֵאַנְתִּי לְעוֹרֵר אוֹתְךָ חוֹשֶׁשֶׁת לִשְׁאוֹן בְּנֵי-הַבַּיִת, וְהִמְתַּנְתִּי לַחֲזִירָתְךָ כְּדֵי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ אֶת הַסִּפּוּר. זֶהוּ עִנְיָנִי עִם אֵלֶּה הַבּוֹגְדִים – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ טוֹב מִכֹּל. וְעַכְשָׁו צָרִיךְ שֶׁאוֹדִיעַ לְךָ עִנְיָן שֶּׁקָרָה זֶה מִקָּרוֹב וְהִסְתַּרְתִּיו מִמֶּךָּ, וְהוּא, שֶׁלִּפְנֵי זְמַן מֻעָט כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִן הַשּׁוּק רָאִיתִי עַל דֶּלֶת בֵּיתֵנוּ סִימָן לָבָן. נִכְנַס הִסּוּס בְּנַפְשִׁי לְמַרְאֵהוּ וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְיָדַעְתִּי שֶׁזֶּהוּ מַעֲשֵׂה אוֹיֵב הַחוֹרֵשׁ עָלֵינוּ רָעָה, וּכְדֵי לְהַתְעוֹתוֹ צִיַּרְתִּי עַל דַּלְתוֹת בָּתֵי הַשְּׁכֵנִים סִימָנִים כְּסִימָן זֶה בְעֵינוֹ. אַחֲרֵי זֹאת, אַחֲרֵי כַמָּה יָמִים, רָאִיתִי שֶׁסִּמְּנוּ אֶת דֶּלֶת חֲצֵרֵנוּ בְסִימָן אָדֹם. עָשִׂיתִי עַל דַּלְתוֹת הַשְּׁכֵנִים בְּאוֹתוֹ צֶבַע סִימָנִים דּוֹמִים לוֹ, וְהִסְתַּרְתִּי זֹאת מִכֶּם מֵחֲשָׁשׁ שֶלֹּא תִּבָּהֲלוּ מִפְּנֵי זֶה. וְאֵין סָפֵק שֶׁמַּתְוֵי הַסִּימָנִים הֵם אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַמֵּתִים, וְשֶׁהֵם הֵם הַלִּסְטִים שֶׁנִּתְקַלְתָּ בָהֶם בָּהָר. וּבַאֲשֶׁר הִכִּירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתֵנוּ לֹא תִהְיֶה כָל מְנוּחָה לָנוּ וְלֹא שׁוּם בִּטָחוֹן, כָּל עוד יִמָצֵא אֶחָד מֵהֶם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. יֵשׁ אֵפוֹא צֹרֶךְ שֶׁנַּעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר מִפְּנֵי תַחְבּוּלַת זֶה שֶׁבָּרַח, מִשּׁוּם שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא מִשִׁתַּדֵּל לְהַשְׁמִידֵנוּ. מֻטָּל אֵפוֹא עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר לְנַפְשׁוֹתֵינוּ, וַאֲנִי אֶהְיֶה רִאשׁוֹנָה לָכֶם לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְלָעִיר עָלָיו”.

אָמַר הַמְסַפֵּר: כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בָּאבָּא אֶת דִּבְרֵי שִׁפְחָתוֹ מַרְגָ’אנָה, תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה מִמַּה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְלָהּ מִן הַמִּקְרֶה הַמּוּזָר, וְאָמַר לָהּ: “לֹא יָצָאתִי בְשָׁלוֹם מִן הַצָּרָה הַזֹּאת וְלֹא נִצַּלְתִּי מִן הַסַּכָּנָה הַזֹּאת אֶלָּא בִגְזֵרַת הַבּוֹרֵא הָעוֹשֶׂה חֶסֶד וְהַמֵּיטִיב בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבו, וּבְיֹשֶׁר בִּיתֵךְ6 וְטִיב פִּקְחוּתֵךְ”. הוֹדָה לָהּ עַל טוּב פָּעֳלָהּ וְאֹמֶץ לִבָּהּ וִיקָר בִּינָתָהּ וִיפִי תַכְסִיסָהּ וְאָמַר לָהּ: “מֵעַכְשָׁו בַּת-חוֹרִין אַתְּ, חָפְשִׁיָּה לְשֵׁם אֱלֹהִים, וְהַכָּרַת הַטּוֹבָה לָךְ עוֹד נִשְׁאֲרָה עָלֵינוּ, וְאֶגְמֹל אוֹתָךְ כָּל טוּב. וּכְמוֹ שֶאָמַרְתְּ, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנָשִׁים אֵלֶּה לִסְטִים שֶל הַיַּעַר הֵם, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַצָּלָתֵנוּ מֵהֶם. עַכְשָׁו מֻטָּל עָלֵינוּ לְקָבְרָם וּלְהַסְתִּיר מַה שֶּׁאֵרַע לָנוּ אִתָּם”. קָרָא לְעַבְּדֻ-אללָּהּ עַבְדּוֹ וְצִוָּה עָלָיו לְהָבִיא שְׁנֵי מַכּוּשִׁים, נָטַל הוּא אֶחָד וּמָסַר לוֹ אֶחָד וְנִגְּשׁוּ לַחְפֹּר חֲפִירָה אֲרֻכָּה בְתוֹךְ הַגַּן. גָּרְרוּ אֶת גּוּפוֹת הַלִּסְטִים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד וֶהֱטִילוּם בָּהּ וְהֵשִׁיבוּ אֶת הֶעָפָר עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנֶּעְלַם סִמָּן לָהֶם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַפְּרָדוֹת, הִנֵּה מְכָרוּן בַּשּׁוּק לְעִתּוֹת שׁוֹנוֹת, וְכָזֹאת עָשׂוּ בַנֹּאדוֹת.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִמְפַקֵּד הַלִּסְטִים, הִנֵּה כַאֲשֶׁר בָּרַח, נִמְלָט מִבֵּית עַלִי בָּאבָּא וּבָא אֶל הַיַּעַר וְנִכְנַס לְבֵית-הָאוֹצָר בְּמַצָּב שֶׁל פֻּרְעָנוּת הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, בָּכָה עַל הִשָּׁאֲרוֹ יְחִידִי וְעַל בְּדִידוּתוֹ, וְיָשַׁב מִצְטָעֵר וְכוֹאֵב עַל תִּקְוָתוֹ שֶׁנִּכְזְבָה וּמַעֲשֵׂהוּ שֶׁהָיוּ לו תוֹצָאוֹת הֲפוּכוֹת מִמַּה שֶּׁצָפָה וְעַל אָבְדַן אֲנָשָׁיו. מָאַס בַּחַיִּים וּבִקֵּשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “אוֹי לִיגוֹנִי עֲלֵיכֶם, גִּבּוֹרֵי הַזְּמַן, הוֹי אַנְשֵׁי הַבִּזָּה, הַמִּדְקָר וְהַטַּעַן; הוֹי פָּרָשִׁים, בִּשְׂדֵה קְרָבוֹת יָדְעוּ מַעַן. מִי יִתֵּן וְהָיָה בָא אֲלֵיכֶם הַמָּוֶת בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה וְהֶרֶג רַב, וּמְצָאתֶם אֶת אַחֲרִיתְכֶם וְאֶת קִצְּכֶם בְּהִתְנַגְּשׁוּת וּבִקְרָב. וְאוּלָם מוֹתְכֶם מָוֶת טִבְעִי וּמֵבִישׁ. וַאֲנִי הָאֻמְלָל הִנְנִי הַסִּבָּה לְמוֹת אֵלֶּה שֶׁהָיִיתי נוֹתֵן נַפְשִׁי כָּפְרָם. מִי יִתֵּן וְהָשְׁקֵיתִי כוֹס הַמָּוְתָה בְּטֶרֶם עֵינִי אָסוֹן זֶה רָאָתָה. וְלֹא הִשְׁאִירַנִי בַחַיִּים הַמּוֹשֵׁל יְפֹאַר וִירוֹמֵם בִּלְתִּי אִם לָקַחַת נָקָם וְלָגֹל חֶרְפָּתָם, וְאָכֵן נָקוֹם אֶקֹּם בְּאוֹיְבִי בָּרָעוֹת בְּנִקְמוֹתַי, וְאֶתֵּן אוֹתוֹ לִטְעֹם אֶת הַמַּכְאִיב בְּיִסּוּרִים וְאֶת הַקָּשֶׁה שֶׁבָּעֳנָשִׁים. וַאֲנִי אֶגְמֹל לוֹ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, וְלו גַם יְחִידִי אָנִי. וְזֶה אֲשֶׁר קָצְרָה יָדִי לְהַשִּׂיגוֹ עִם אֲנָשִׁים רַבִּים אַשְׁלִים כְּתֻמּוֹ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, בִּיחִידוּתִי”. בִּלָּה אֶת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁדַּעְתּוֹ מְשׁוֹטֶטֶת בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְלִבּוֹ טָרוּד בְּבַקָּשַׁת תַּחְבּוּלָה שֶׁיַּגִּיעַ עַל יָדָהּ לְמַטְּרָתוֹ. הִדִּיד נְעִימוֹת הַשֵּנָה מֵעֵינָיו וְהִשְׁכִּים עוֹזֵב תַּעֲנוּג הַמַּאֲכָל, דּוֹחֶה מֵעַל פָּנָיו. אַחַר-כָּךְ שָׂם בְּדַעְתּוֹ לְתַכֵּן תַּחְבּוּלָה שֶׁיַּשִּׂיג עַל יָדָהּ מַה שֶּׁהוּא מְקַוֶּה וְהֶחְלִיט דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ, מְצַפֶּה לְהַשִּׂיג בָּזֶה חֶפְצוֹ, וּלְרַפֵּא בוֹ חָלְיוֹ. כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם הֶחֱלִיף לְבוּשׁוֹ וְנָטַל בִּגְדֵי סוֹחֵר, בָּא אֶל הָעִיר וְשָׂכַר לוֹ חֶדֶר בְּאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת הַגְּדוֹלוֹת. לָקַח לוֹ חֲנוּת בְּשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וְהֶעֱבִיר אֵלֶיהָ מִבֵּית-הָאוֹצָר בְּעִתִּים שׁוֹנוֹת סְחוֹרוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר וְנָאוֹת וַאֲרִיגִים רְקוּמִים בְּזָהָב יִקְרֵי עֵרֶךְ וּמֵהֶם גִּזְרוֹת הָאָרִיג הַהֹדִּי, וְאֶת גְּלִילֵי הָאָרִיג הַסּוּרִי וְאֶת בִּגְדֵי הַדִּיבָג וְאֶת בִּגְדֵי הַפְּאֵר הַיְקָרִים וּמַלְבּוּשֵׁי מֶשִׁי וְאַבְנֵי יְקָר חֲצוּבוֹת. וְהָיָה כָל זֶה מִבִּזַּת בְּנֵי הָאֲרָצוֹת, נָטוּל מִרְכוּשׁ בְּנֵי הָאָדָם, גָּזוּל שֶׁהֻנַּח בְּתוֹךְ בֵּית-הָאוֹצָר. יָשַׁב בַּחֲנוּתוֹ לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת וְלָשֵׂאת וְלָתֵת עִם בְּנֵי הָאָדָם, וְהָיָה נוֹתֵן הַנָּחוֹת בַּשַּׁעַר וּמוֹרִיד אֶת הַמְּחִיר, וּמַגִּישׁ לִבְנֵי אָדָם מַה שֶּׁהֵם חוֹשְׁקִים בּוֹ, וּמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבָרִים אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ בָהֶם עַד שֶׁנִּתְפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ וְנָפוֹצָה שְׁמוּעָתוֹ וְנוֹדַע בָּרַבִּים עִסְקוֹ וְרָחֲבוּ הַדְּבָרִים עַל אוֹדוֹתָיו. הָיוּ מְבַקְרִים אוֹתוֹ הַגְּדוֹלִים, וְנִדִחָקִים אֵלָיו צְפוּפִים הַקְּטַנִּים, וְהוּא מְקַבֵּל אֶת בְּנֵי-הָאָדָם בְּנִמּוּס וּבְסֵבֶר פָּנִים וּמְטַפֵּל בָּהֶם בְּרֹךְ וּבְהֶאָרַת פָּנִים, וּמַרְאֶה לָהֶם פָּנִים צוֹחֲקוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּנְעִימוּת בְּדִבּוּרוֹ וְיֹפִי בִתְשׁוּבָתוֹ, עַד שֶׁאָהֲבוּ אוֹתוֹ בְנֵי הָאָדָם כֻּלָּם. וְכָל זֶה בְּנִגּוּד לְטִבְעוֹ, שֶׁכֵּן קֹרַץ מִן הַקָּשֶׁה וְהַגַּס וְהַבַּעֲרוּת, וְלֹא הָיָה מְנֻמָּס, אֶלָּא רָגִיל לַהֲרֹג וְלִגְזֹל וְלִשְׁפֹּךְ דָּמִים וְלִשְלֹל. וְאוּלָם הַהֶכְרֵחַ לוֹ חֻקּוֹתָיו, וְהִזְקִיקוּ אוֹתוֹ לִנְהֹג כָּךְ. וְאֵין מִי שֶׁמְּתֹאָר בְּמַדָּע וְיוֹדֵעַ בְּמִשְׁפָּט, וְאֵין מִי שֶׁפּוֹנִים אֵלָיו בְּעִנְיָנֵי הֶסְכֵּם, וְאֵין חוֹתֵם חֲתִימָה וְלֹא אִמָּאם שֶׁל מִסְגָּד וְלֹא דַּרְשָׁן וְלֹא פוֹסֵק הֲלָכָה שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וְהוּא עוֹנֶה, וְלֹא מִי שֶׁשּׁוֹקֵד לְיָעֵץ וְהוּא שׁוֹגֶה אוֹ קוֹלֵעַ אֶל הַמַּטָּרָה, וְלֹא מְדַבֵּר בְּעַתִּיקוֹת וּבַחֲדָשׁוֹת, וְלֹא יָדוּעַ בְּדַעַת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלֹא מְתְוַכֵּחַ בְּשִׂיחָה, וְלֹא אַבִּיר בְּמִלְחָמָה וּקְרָב, וְלֹא יוֹרֶה בְחִצִּים, וְלֹא דוֹקֵר בָּרְמָחִים, וְלֹא מַכֶּה בְשִׁרְיוֹנוֹת, וְלֹא בְדוּאִי וְעִירוֹנִי, וְלֹא יוֹשֵׁב יְשִׁיבַת קֶבַע וְלֹא נוֹסֵעַ, וְלֹא רִאשׁוֹן וְלֹא אַחֲרוֹן, וְלֹא שָׂמֵחַ בַּסֵּתֶר וְלֹא הַמְגַלֶּה גָלוּי, וְלֹא עַרְבִי וְלֹא לוֹעֲזִי, וְלֹא רוֹעֶה גְמַלִּים וְלֹא רוֹעֶה צֹאן, וִלֹא בַעַל מָעוֹן אוֹ חָצֵר, וְלֹא שׁוֹכֵן בָּעִיר אוֹ בָעֲרָבָה, וְלֹא בַעַל בָּתִים וַחֲדָרִים, וְלֹא עוֹבֵר בְּלֵבַ יַמִּים. וְלֹא נוֹסֵעַ בַּיַּבָּשׁוֹת וּבְמִדְבָּרוֹת, – שֶׁלֹּא בָא אֶצְלוֹ וְקָנָה מֵאֲרִיגָיו וַחֲפָצָיו. וְהָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתוֹ כָל נַעֲרָה בִיזַנְטִית מְחֻמֶּשֶׁת הַקּוֹמָה, סִמָּן חֵן לָבָן בִּלְחָיֶיהָ, תּוֹאֲמוֹת שָׁדֶיהָ, קְוֻצּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת עַל צַוְּארֹתֶיהָ, עֲצוּמַת הָעֲגָבוֹת. לָהּ עֵינַיִם כְּעֵינֵי הָעֳפָרִים, וְגַבּוֹת כִּשְׁתֵּי קְשָׁתוֹת, וְאָזְנַיִם כִּשְׁנֵי אַרְנָקִים, וְחָזֶה כָּרִמּוֹן, וּפֶה כְטַבַּעַת חוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, וּשְׂפָתַיִם כַּצְּדָפִים הָאֲדֻמִּים וְכָאַלְמֻגִּים, וְקוֹמָה כַעֲנַף הַצַּפְצָפָה, וִישָׁרָה כִקְנֵה-סוּף וּנְשִׁימָה כְעֵץ-הַבֹּשֶׂם, תָּסִיר דְּאָגָה בְּחִין לְבָבָהּ הָרַחוּם, וּתְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה הָאָנוּשׁ בְּמִדְבָּרָה הֶעָרֵב וְהַנָּעִים. וְהִשְׁכִּימָה לְפִתְחוֹ כָל נַעֲרָה יָפָה כַלְּבָנָה, תְּכֻלַּת הָעֵינַיִם, תַּמָּה בִתְכוּנָתָהּ, שְׁלֵמָה בְתָאֳרָהּ, כִּבְדַת הָעֲגָבוֹת, יִשְׁרַת הָאַף, בִּשְׂרִיַּת הַשְּׂפָתַיִם, וְרֻדַּת הַלְּחָיַיִם, יְפַת הַיָּדַיִם, כִּבְדַת הָעַגְבוֹתַיִם, דַּקַת הַשּׁוֹקַיִם, חַכְלִילַת הָעֵינַיִם, אֲדֻמַּת הַלְּחָיַיִם, בָּהּ מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן וְהַזֹּהַר וְהַשְּׁלֵמוּת וְהַקּוֹמָה וְהַגִּזְרָה מַה שֶּׁתִּקְצַר כֹּחַ הַמְדַבֵּר הַמֵּלִיץ לְתָאֳרוֹ, וְלֹא יַפְלִיג הַיּוֹדֵעַ הַמְתָאֵר לְסַפֵּר אַף חֶצְיוֹ. וְחָשָׁה לִמְצֹא אוֹתוֹ כָל זְקֵנָה בְּפָנִים קְמוּטוֹת וְגַבּוֹת קְרוּחוֹת וְגוּף צָרוּעַ וְשֵׂעָר אַפְרוּרִי וּפָנִים שֶׁל חֹשֶׁךְ וְעַיִן כֵּהָה וְשׁוֹק יָרֹק וּפֶה מַעֲלֶה אֵדִים וְצַעַד מָט וּמַרְאֶה מַבְעִית וּנְחִירֵי-אַף נוֹטְפוֹת וְצֶבַע דּוֹהֶה, מַשְׁתֶּנֶת מְצֻּנֶנֶת, רִירָהּ יוֹרֵד וְלֵחַת אַפָּהּ, מְרֻבַּת הַנְּפִיחוֹת וְאֵדֵי הַבֶּטֶן, מְשֻׁלֶּלֶת הַשְּׁתִיקָה וְהַזְּרִיזוּת, מַרְבָּה בִדְבָרִים וּבִצְעָקוֹת, תִּתְעוֹרֵר בְּחִילָה בַנְּפָשׁוֹת לְצוּרָתָהּ, וְיִבְרְחוּ מִמַּרְאֶיהָ. וְיָשַׁב לְיָדוֹ כָל עֶלֶם כָּרֹמַח גַּבּוֹתָיו, קַל הָרַגְלַיִם, וְרוּד הַלְּחָיַיִם כְּבָר עָלוּ טַבְּעוֹת רִתְמָתוֹ עַל לְחָיָיו, וּפָרְחוּ אוֹרוֹתָיו וְנִגְלוּ יְרֵחָיו, וְנִסְתְּרוּ פְשָׁעָיו, יֵט הֵנָּה וָהֵנָּה. בְנָשְׂאוֹ חֵן בְּעֵינֵי עַצְמוֹ וּמִתּוֹךְ שַׁחֲצָנוּת. וְיִתְגַלֶּה מִתּוֹךְ הַהִתְגַּנְדְּרוּת מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וְנָשַׁף הַנֹּפֶת מִפִּיו. וּבָא אֶל חֲנוּתוֹ כָּל שֶׁטֶּרֶם צָמְחָה לוֹ חֲתִימַת זָקָן, יָפֶה, בַּעַל מֶבָּט לֵאֶה וְרִתְמַת לֶחִי קַלָּה וּלְבוּשׁ נָקִי, בְּפָנִים שֶׁל יָרֵחַ וְלֶחִי אָדֹם וּמֵצַח מַזְהִיר. וּבוֹ גַם עֵין תְּכֵלֶת וְלֶחִי מָלֵא וְחָלָק וּמֹתֶן דַּק וַעֲגָבוֹת כְּבֵדוֹת וְשׁוֹק מְמֹרָק וּמְלֻטָּשׁ, תְּרַפֵּא אֶת הָאָנוּשׁ דְּמוּתוֹ וְתַבְרִיא אֶת הַפָּצוּעַ חָזוּתוֹ. וְהָפַךְ בִּסְחוֹרָתוֹ כָּל זָקֵן אֲשֶׁר מָלְאוּ שְׁנוֹתָיו, עַז הַמַּלְתֵּעוֹת וְהַשִּׁנַּיִם, אֶרֶךְ הַקּוֹמָה, רַב הַגֻּלְגֹּלֶת, עֲתֶרֶת הַזָּקָן וִהַגַּבּוֹת. מְסֻלְסַל הַשֵּׂעָר בִּשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת. בּוֹ מִן הַגְּבוּרָה וְאֹמֶץ הַלֵּב יוֹתֵר עַל הָאַבִּירִים וְאַמִּיצֵי-הַלֵּב, דּוֹמֶה לָאַרְיֵה הַזּוֹעֵם. וְקָנָה מִסְּחוֹרָתוֹ כָּל שֵיךְ-מִקְדָּשׁ בָּא בַיָּמִים, קֵרֵחַ הָרֹאשׁ, חַלַּשׁ הָרְאִיָּה, נִשְׁעָן עַל מַטֵּהו, כְּבָר בָּחַן הַדְּבָרִים, וְחִנְּכוּהוּ הַשָּׁנִים וְהָעִתִּים, וְזֹרְקָה שֵׂיבָה בִזְקָנוֹ מִצָּרוֹת הַזְּמַן, וְנִתְכּוֹפֵף גַּבּוֹ מִנָּשְׂאוֹ וְנָתְנוֹ בַלֵּילוֹת וּבַיָּמִים. וּכְבָר תֵּאֵר מַצָּבוֹ אוֹמֵר שִׁיר:

הֶחֱרִידַנִי הַזְּמַן, וְאֵיזוֹ חֲרָדָה,

וְהָעֵת בַּעֲלַת-כֹּחַ וְעֹז בְּיָדָהּ.

הָיִיתִי מְהַלֵּךְ, וְעָיֵף לֹא אֱהִי

וְכַיּוֹם אִיעַף וּמְהַלֵּךְ אֵינִי.

הָיָה מְקַבֵּל פְּנֵי כָל אֶחָד מֵהֶם בְּבָרוּךְ הַבָּא וּבְהַרְחָבָה. וְהָיָה נוֹהֵג בְּשָׁוֶה עִם הֶחָזָק וְהָרָפֶה, עִם הַנִּבְזֶה וְהַנִּכְבָּד, וְלֹא מַבְדִיל בֵּין הַמְפַקֵּד וּבֵין זֶה שֶׁמְּפַקְּדִים עָלָיו וּבֵין הֶחָפְשִׁי וְהֶחָבוּשׁ וְלֹא בֵין הַנַּעֲלֶה וִהַנִּקְלֶה וְהֶעָשִׁיר וְהֶעָנִי, אֶלָּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַמְלֻמָּד בַּעַל-הַתַּרְבּוּת כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הָיָה בָז לַבָּא מִמֶּרְחָק, הַנָּכְרִי. וְהָיָה עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַיָּדִיד וּמְכַבֵּד אֶת הַשָּׁכֵן הַקָּרוֹב עַד אֲשֶׁר רָכַשׁ לוֹ אַהֲבָה בְּכָל הַלְּבָבוֹת, וְהַחִבָּה אֵלָיו כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת. וְתִכֵּן הַמְתַכֵּן, יְרוֹמַם הוֹד מַלְכוּתוֹ, בִגְלַל עִנְיָן שֶׁרָצָה לְהוֹצִיאוֹ לִפֹעַל, וּגְזֵרָה שֶׁגָּזַר עַל עוֹבְדָיו, שֶׁחֲנוּתוֹ שֶׁל בּוֹגֵד זֶה הָיְתָה פָנִים אֶל פָּנִים מוּל חֲנוּתוֹ שֶׁל בְּנוֹ שֶׁל עַלִי בָּאבָּא, וְהָיָה שְׁמוֹ מֻחַמָּד. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים הָיָה מֻטָּלוֹת עַל שְׁנֵיהֶם חוֹבוֹת הַשְּׁכֵנוּת. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְוַדְּעוּ זֶה לָזֶה וּבָאוּ בְקִשְׁרֵי רֵעוּת, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע אֶחָד מֵהֶם מִי הוּא חֲבֵרוֹ וּמַה מּוֹצָאוֹ. רָבְתָה הַיְדִידוּת וְהַחִבָּה בֵין שְׁנֵיהֶם, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים זֶה אֵצֶל זֶה. וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת שְׁכֵנוֹ. קָרָה מִקְרֶה בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁעַלִי בָּאבָּא בָּא אֵצֶל בְּנוֹ מֻחַמָּד לְשֵׁם בִּקּוּר, מְבַקֵּשׁ לְהִתְבַּדֵּר בְּשׁוּק הַסּוֹחֲרִים. מָצָא אֶת הַסּוֹחֵר הַנָּכְרִי יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ. וּבְרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמְפַקֵּד הִכִּירוֹ הַכֵּר הֵיטֵב, וְנִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ שֶׁהוּא בַעַל-דִּינוֹ שֶׁבָּא לְחַפְּשׂוֹ. שָׂמַח עַל כָּךְ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְרָאָה בָזֶה אוֹת לְטוֹבָה לְמַלֵּא חֶפְצוֹ וּלְהַשִּׂיג שְׁאִיפָתוֹ וְלָקַחַת נָקָם. וְאוּלָם הוּא הִסְתִּיר אֶת זֹאת, וְלֹא שִׁנָּה אֶת מַרְאֵהוּ. אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק עַלִי בָּאבָּא, שָׁאַל אֶת בְּנוֹ עַל אוֹדוֹתָיו, מַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינוֹ מַכִּירוֹ. אָמַר לוֹ מֻחַמָּד: “זֶהוּ אָבִי”. כְּשֶׁהֵבִין זֹאת וְנִתְבָּרֵר לוֹ, הָיָה מַרְבֶּה בִישִׁיבָה אֵצֶל מֻחַמָּד, וְהָיָה מוֹסִיף לְהוֹקִירוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַפְלִיג בִּכְבוֹדוֹ וּמַרְאֶה לוֹ רֵעוּת וְאַהֲבָה וְנֶאֱמָנוּת וִידִידוּת. וּכְבָר הָיָה מַזְמִין אוֹתוֹ אֶצְלוֹ לֶאֱכֹל עִמּוֹ בִּסְעֻדָּה, וְעוֹשֶׂה לוֹ מִשְׁתָּאוֹת וּמְסִבּוֹת אוֹרְחִים וּמַזְמִין אוֹתוֹ לְנִשְׁפֵי רֵעִים, וְלֹא יָכֹל לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ בְהֵעָדְרוֹ מִשִּׂיחוֹת שַׁעֲשׁוּעִים וּמְסִבּוֹת רֵעִים בַּלֵּילוֹת, וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנוֹת וּכְלֵי-יְקָר נָאִים. וְהָיָה כָל זֶה כְּדֵי לְהוֹצִיא לְפֹעַל חֶפְצוֹ שֶׁטָּמַן בְּחֻבּוֹ, וְלִמְצֹא הָאֶפְשָׁרוּת לְהָפִיק מַה שֶּׁצָּפַן מִן הַמִּרְמָה וִהַמְזִמָּה. וְאוּלָם מֻחַמָּד, כְּשֶׁרָאָה שֶׁפַע חַסְדּוֹ וְנוֹכַח בְּרֵעוּתוֹ הַנָּאָה וְתוֹסֶפֶת נַאֱמָנוּתוֹ, אָהַב אוֹתוֹ. וְהִגִּיעָה אַהֲבָתוֹ אֵלָיו לְאֵין תַּכְלִית וִידִידוּתוֹ לְאֵין קֵץ, בְּדַמּוֹתוֹ שֶׁכַּוָּנָתוֹ טְהוֹרָה וְקִרְבּוֹ יָשָׁר וָכֵן. וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַאֲרִיךּ רוּחוֹ מִבְּלִי לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְלֹא הָיָה נִפְרָד מִמֶּנּוּ לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹמָם. סִפֵּר לְאָבִיו מַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ מִן הַטּוֹבָה הַסּוֹחֵר הַנָּכְרִי, וּמַה שֶּׁהֶרְאָה לוֹ מִן הַיְדִידוּת וְהַחִבָּה, וְשֶׁהוּא אִישׁ עָשִׁיר וְאָצִיל וְנָדִיב, וּמֵאֵלֶּה הַיְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה בְמַעֲלָתָם. הִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא מַזְמִינוֹ אֶצְלוֹ בְּכָל שָׁעָה לִסְעֹד עִמּוֹ בִסְעֻדָּה נְעִימָה, וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנוֹת, כְּלֵי חֶמְדָּה יְקָרִים. אָמַר לוֹ אָבִיו: “הַחוֹבָה עָלֶיךָ, בְּנִי, לִנְהֹג בּוֹ בְמִדָּה שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּךָ, וְשֶׁתַּעֲרֹךְ לוֹ מִשְׁתֶּה וְתַזְמִין אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה זֶה בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ. וּכְשֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים יַחְדָּו מִתְּפִלַּת יוֹם-הַשִּׁשִּׁי בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, וְתַעַבְרוּ עַל בֵּיתֵנוּ, הַזְמֵן אוֹתוֹ לְהִכָּנֵס, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר אָכִין לִפְנֵי כֵן כָּל מַה שֶּׁיִהְיֶה נָאֶה וּמַתְאִים לְמַעֲלַת הָאוֹרֵחַ רָם-הַמַּעֲלָה הַזֶּה”.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הָלַךְ הַמְפַקֵּד בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם אֶל הַמִּסְגָּד, וְנִלְוָה אֵלָיו רֵעֵהוּ מֻחַמָּד. אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְצִבּוּר יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו לְשֵׁם טִיּוּל בָּעִיר. לֹא פָסְקוּ מִסּוֹבֵב בָּהּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַסּוֹף אֶל רְחוֹבוֹ שֶׁל עַלִי בָּאבָּא. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִפְנֵי הַבַּיִת הִזְמִין מֻחַמָּד אֶת רֵעֵהוּ לְהִכָּנֵס לִסְעֹד בּוֹ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: “הֲרֵי זֶה בֵיתֵנוּ”. סֵרַב הַלָּה בְּכָל מִינֵי נִמּוּקִים. הִפְצִיר בּוֹ מֻחַמָּד וְהִשְׁבִּיעוֹ וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ עַד שֶׁהִסְכִּים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “הֲרֵינִי מְמַלֵּא חֶפְצְךָ לִהְיוֹת נֶאֱמָן בָּרֵעוּת וּכְדֵי לְהַשְׂבִּיעֲךָ רָצוֹן. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא בִתְנַאי שֶׁאֲנִי מַתְנֶה עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא לָשִׂים מֶלַח בַּמַּאֲכָל, שֶׁכֵּן מוֹאֵס אֲנִי בָזֶה תַכְלִית הַמִּאוּס וְאֵינִי יָכוֹל לְאָכְלוֹ וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּרֵיחוֹ”. אָמַר לוֹ מֻחַמָּד: “הֲרֵי קַל הַדָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאִם אֵין קֵבָתְךָ סוֹבֶלֶת מֶלַח, לֹא יוּשַׂם לְפָנֶיךָ אֶלָּא מַאֲכָל מִבְּלִי מֶלַח”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו שָׂמַח בְּקִרְבּוֹ עַד מְאֹד, שֶׁכֵּן הָיְתָה תַכְלִית מַטְּרָתוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַבַּיִת, וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה מִן הַתַּחְבּוּלָה לֹא עָשָׂה אֶלָּא כְדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָה זוֹ וּלְהַשִּׂיג אֵמוּן זֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בָטוּחַ בַּדָּבָר שֶׁיִּקַּח נָקָם, וְהָיְתָה הַנְּקָמָה וַדָּאִית לוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “נְתָנָם אֱלֹהִים בְּיָדִי בְּוַדַּאי וּבְלִי כָל סָפֵק”. דָּרַךְ עַל הַמִּפְתָּן וְנִכְנַס לַבָּיִת. קִדְּמוֹ עַלִי בָּאבָּא בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם בְּתַכְלִית הַכָּבוֹד וְהָעֲנָוָה, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה בְּלִבּוֹ שֶׁסּוֹחֵר נִכְבָּד הוּא, שֶׁכֵּן לֹא הִכִּיר שֶׁהוּא בַעַל הַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁשִּׁנָּה אֶת מַרְאֵהוּ וְאֶת צוּרָתוֹ. וְלֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא מַכְנִיס אֶת הַזְּאֵב בֵּין הַצֹּאן וְאֶת הָאֲרִי בְתוֹךְ הַמִּקְנֶה. יָשַׁב מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ וּמְשַׁעַשְׁעוֹ בִדְבָרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִבְנוֹ מֻחַמָּד, הִנֵּה בָא אֶל מַרְגָ’אנָה, וּפָקַד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לָשִׂים מֶלַח בְּתוֹךְ הַמַּאֲכָלִים, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין אוֹרְחָם יָכֹל לֶאֱכֹל אוֹתוֹ. הִרְגִּיז אוֹתָהּ הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר עָשְׂתָה אֶת הַמַּאֲכָלִים, וְהָכְרְחָה לִבַשֵּׁל אֲחֵרִים מִבְּלִי מֶלַח. וְאוּלָם הִיא מָצְאָה אֶת הָעְנִיָן מוּזָר, וְנַעֲשָׂה הַדָּבָר חָשׁוּד בְּעֵינֶיהָ וְהִשְׁתּוֹקְקָה לִרְאוֹת מִי הוּא זֶה הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּמֶלַח וְאֵינוֹ טוֹעֲמוֹ, שׁוֹנֶה מִכָּל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם, שֶׁהֲרֵי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמַע וְלֹא הָיָה מֵעוֹלָם. כְּשֶׁנִּגְמַר בִּשּׁוּלוֹ שֶׁל הַמַּאֲכָל, וְהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, נָשְׂאוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן הִיא וְעַבְּדֻ-אללָּהּ הִגִּישׁוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַחֲבוּרָה. הִבִּיטָה מִבְּלִי מֵשִׂים בַּסּוֹחֵר הַנָּכְרִי וְהִכִּירָה אוֹתוֹ מִיָּד, מִתּוֹךְ טְבִיעוּת עֵינָהּ וְטִיב בִּינָתָהּ. הָיָה בָרוּר בְּעֵינֶיהָ שֶׁמְפַקֵּד הַשּׁוֹדְדִים הוּא בְּלִי כָל סָפֵק וּבְלִי כָל פִּקְפּוּק. נָתְנָה בוֹ עֵינֶיהָ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְרָאֲתָה מִתַּחַת לְמַדָּיו נִצָּב שֶׁל פִּגְיוֹן. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “מֵעַתָּה מְבִינָה אֲנִי גַם מַה-טַּעַם שֶׁבִּגְלָלוֹ נִמְנַע אָרוּר זֶה מִלֶּאֱכֹל מֶלַח עִם אֲדוֹנִי. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לְהָמִית אוֹתוֹ, וְאוּלָם מָצָא לִמְגֻנֶּה לַעֲשׂוֹת זֹאת וּלְתוֹעֵבָה, אַחֲרֵי שֶׁיֹּאכַל עִמּוֹ מֶלַח. וְאוּלָם, אִם יִתֵּן אֱלֹהִים הָרַחֲמָן, לֹא יַשִּׂיג חֶפְצוֹ וְלֹא אַנִיחַ לוֹ לְבַצֵּעַ אֶת מַעֲשֵׂהוּ”. הִסְתַּלְּקָה לַעֲבוֹדָתָהּ, וְעָמַד עַבְּדֻ-אללָּהּ לְשַׁמְּשָׁם. אָכְלוּ מִכָּל הַמַּאֲכָלִים, וְהָיָה עַלִי בָּאבָּא מְחַלֵּק כָּבוֹד לְאוֹרְחוֹ וּמְזָרְזוֹ לֶאֱכֹל. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ דֵי-שָׂבְעָם, הֵסִירוּ אֶת הַמַּאֲכָלִים וְהֵבִיאוּ אֶת הַפֵּרוֹת הַמְיֻבָּשִׁים וּמִינֵי הַמְּתִיקָה וּפֵרוֹת טְרִיִּים וּמִגְדָּנוֹת. אָכְלוּ מִן הַמְּתִיקוֹת וְהַפֵּרוֹת וְנָקְפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶם, כְּשֶׁהָאָרוּר מוֹשִׁיט אֶת הַכּוֹס לִשְׁנֵיהֶם וּמוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הַשְּׁתִיָּה. מִתְכַּוֵּן הָיָה בְכָךְ, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שִׁכּוֹרִים, וְיִשָּאֵר הוּא עֵר, בְּלִי שִׁכָּרוֹן, בִּשְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ לְבַצֵּעַ תָּכְנִיתוֹ, וְהִיא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּגְבַּר הַשִּכָּרוֹן עֲלֵיהֶם וְיֵרָדְמוּ, יִשְתַּמֵּשׁ בִּשְׁעַת הַכֹּשֶׁר לִשְׁפֹּךְ דָּמָם וּלְרָצְחָם בְּפִגְיוֹנוֹ, וּלְהִמָּלֵט אַחֲרֵי-כֵן דֶּרֶךְ דֶּלֶת הַגַּן כְּפִי שֶׁכְּבָר עָשָׂה לִפְנֵי כֵן. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֲלֵיהֶם מַרְגָ’אנָה, הִיא וְעַבְּדֻ-אללָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַרְגָ’אנָה, הִנֵּה הָיְתָה עָלֶיהָ כְּתֹנֶת חֹרִי אַלֵכְּסַנְדרִיטִי וּגְלִימָה שֶׁל מֶשִׁי רָקוּם חוּטֵי כֶסֶף וְזָהָב וּשְׁאָר בְּגָדִים מַלְכוּתִיִּים מְפֹאָרִים. וְהָיְתָה חֲגוּרָה בַּחֲגוֹרָה שֶׁל זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת בְּכָל מִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת, מֵצֵרָה אֶת מָתְנֶיהָ וּמַבְלִיטָה אֶת עַגְבוֹתֶיהָ. וְהָיְתָה עַל רֹאשָׁהּ רֶשֶׁת שֶׁל פְּנִינִים. וּמִסָּבִיב לְצַוָּארָהּ עֲנָק שֶׁל זְמָרַגְדִין וְאַבְנֵי חֵן וְאַלְמֻגִּים, וּמִתַּחְתָּיו מִתְעַגְּלִים שְׁנֵי שָׁדֶיהָ כִּשְׁנֵי רִמּוֹנִים מְשֻׁבָּחִים. הָיְתָה מְקֻשָּׁטָה בַעֲדָיִים וּבִבְגָדִים יָפִים כְּאִלּוּ הִיא פֶרַח-הָאָבִיב בְּהַזְהִירוֹ רִאשׁוֹנָה, וְכַיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. וּבַאֲשֶׁר לְעַבְּדֻ-אללָּהּ, הִנֵּה אַף הוּא הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים מְפֹאָרִים, וְהָיָה בְיָדוֹ תֹף, שֶׁהָיָה מְתוֹפֵף עָלָיו, כְּשֶׁהִיא מְרַקֶּדֶת כַּמְרַקְּדוֹת הַמְצֻיָּנוֹת בָּאֳמָנוּתָן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי בָּאבָּא, שָׂמַח מַסְבִּיר פָּנִים וְאָמַר לָהּ: “בָּרוּךְ יִהְיֶה בוֹא הַנַּעֲרָה, הָעַלְמָה מְלֵאַת-הַחֵן וְהָאָמָה יִקְרַת הַהוֹן. חַי אֱלֹהִים, יָפֶה הוּא מַה שֶּׁעָשִׂית, שֶׁכֵּן נִכְסָפִים הָיִינוּ לְרִקּוּד בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁיִּהְיֶה אָשְרֵנוּ שָׁלֵם וְשִׂמְחָתֵנוּ, וּמַגִּיעַ עַד לְמַעְלָה רֹאשׁ גִּילֵנוּ וְדִיצָתֵנוּ”. אָמַר לוֹ לַמְפַקֵּד: “נַעֲרָה זוֹ אֵין מָשְלָהּ, שֶׁכֵּן מֻמְחִית הִיא בַכֹּל וּשְלֵמָה בְשֵׁרוּתָהּ, וְלֹא נֶעְלַם מִמֶּנָּה שׁוּם מִקְצוֹעַ מִמִּקְצוֹעוֹת הַתַּרְבּוּת. וּכְבָר כָּלְלָה בְתוֹכָהּ יַחַד אֶת הַיֹּפִי וְאֶת הַמִּדּוֹת הַנָּאוֹת וְרֹחַב-הַדַּעַת וּזְרִיזוּת הַתְּבוּנָה. וְהִיא, אֵין דּוֹמָה לָהּ בַּזְּמַן הַזֶּה. וַאֲסִיר תּוֹדָה אֲנִי לָהּ בִּגְלַל טוֹבָה שֶׁעָשְׂתָה עִמָּדִי, וְהִיא יְקָרָה בְעֵינַי יוֹתֵר מִבַּת. הִסְתַּכֵּל נָא, אֲדוֹנִי, בִּיפִי פָּנֶיהָ וּתְמִירוּת קוֹמָתָהּ וַהֲדַר רִקּוּדָהּ וְחֵן נוּעָהּ וְנֹעַם נוּדָה”. וְאוּלָם הַלָּה לֹא שָׁת לִבּוֹ לִדְבָרָיו וְלֹא הִקְשִׁיב לְשִׂיחָתוֹ, אֶלָּא יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ בִּגְלַל עֹז זַעְמוֹ וְכַעְסוֹ עַל כְּנִיסָתָם שֶׁל שְׁנֵי בְנֵי-אָדָם אֵלֶּה, שֶׁקִּלְקְלוּ מַה שֶּׁתִּכֵּן מִן הָרָעָה עַל בְּנֵי-הַבַּיִת וּמַה שֶּׁצָפַן בְּלִבּוֹ מִן הַמַּעַל וְהַבֶּגֶד. רָקְדָה מַרְגָ’אנָה רִקּוּד נָאֶה כְּרִקּוּדָן שֶׁל הַמְצֻיָּנוֹת בָּאֳמָנוּתָן, וְהִפְלִיגָה בוֹ עַד שֶׁהוֹצִיאָה פִגְיוֹן שֶׁהָיָה בַחֲגוֹרָתָהּ, וְרָקְדָה בוֹ, כְּשֶׁהִיא מְנַעְנַעַת אוֹתוֹ בְיָדָהּ כְּדֶרֶךְ הַבְּדוּאִים. וּפַעַם תָּשִׂים אֶת לַהֲבוֹ עַל חָזָהּ הִיא וּפַעַם עַל חָזֵהוּ שֶׁל עַלִי בָּאבָּא וּפַעַם מְקָרַבְתּוֹ אֶל חָזֵהוּ שֶׁל מֻחַמָּד, וּפַעַם שָׂמָה אוֹתוֹ עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַמְפַקֵּד. אַחֲרֵי זֶה נָטְלָה אֶת הַתֹּף מִיַּד עַבְּדֻ-אללָּהּ וְהִגִּישָׁה אוֹתוֹ לְעַלִי בָּאבָּא, וְרָמְזָה לוֹ שֶׁיִּתֵּן לָהּ מַשֶּׁהוּ, הִטִּיל לָהּ דִּינָר. עָבְרָה עִם הַתֹּף אֶל בְּנוֹ מֻחַמָּד, וְהִטִיל לָהּ דִּינָר שֵׁנִי. אַחַר-כָּךְ קָרְבָה אֶל הַמְפַקֵּד, הַפִּגְיוֹן בְּיָדָהּ הָאַחַת וְהַתֹּף בְּיָדָהּ הַשֵּׁנִית. בִּקֵּשׁ לָתֵת לָהּ מַשֶּׁהוּ, וְשָׂם לְשֵׁם זֶה אֶת יָדוֹ בְתוֹךְ כִּיסוֹ. וַעֲדַיִן הוּא בְמַצָּב זֶה, טָרוּד לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהוּא מֻעָט מִן הַפְּרוּטוֹת, כְּשֶׁתָּקְעָה הִיא אֶת הַפִּגְיוֹן בְּתוֹךְ חָזֵהוּ. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמֵת, וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהַכְנִיס נַפְשׁוֹ לְתוֹךְ גֵּיהִנֹּם וּלְמוֹשָׁב רָע. כְּשֶׁרָאוּ עַלִי בָּאבָּא וּבְנוֹ מַה שֶּׁעָשְׂתָה, קָמוּ שְׁנֵיהֶם אָצִים וְעָמְדוּ נִבְהָלִים וְגָעֲרוּ בָהּ; אוֹמְרִים לָהּ: “הוֹי בּוֹגֶדֶת, הוֹי בַּת זוֹנָה, הוֹי פְּרוּצָה, הוֹי פְּחוּתַת-הַיַּחַס, מַה סִּבָּה לִבְגִידָה אֲיֻמָּה זוֹ? וּמַה הִצְרִיךְ אוֹתָךְ לְמַעֲשֶׂה מְכֹעָר זֶה? כְּבָר הֵטַלְתְּ אוֹתָנוּ לְתוֹךְ צָרָה שֶׁלֹּא נִמָּלֵט מִמֶּנָהּ עַד עוֹלָם, וְתִהְיִי סִבָּה לְהַשְׁמָדָתֵנוּ וּלְאָבְדַן נַפְשֵׁנוּ. וְאוּלָם רִאשׁוֹנָה לְעֹנֶשׁ תִּהְיִי אַתְּ, אֲרוּרָה. וְאִם תֵּצְאִי בְשָׁלוֹם מִידֵי הַשּׁוֹפֵט, הִנֵּה לֹא תֵּצְאִי בְשָׁלוֹם מִיָּדֵנוּ”. אָמְרָה לָהֶם מִבְּלִי פַחַד: “הַרְגִּיעוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהַשְׁקִיטוּ רוּחֲכֶם. אָכֵן אִם יִהְיֶה זֶה שְׂכָרָהּ שֶׁל זוֹ שֶׁהִצִּילָה אֶתְכֶם מִתּוֹךְ סִכּוּן עַצְמָהּ, הֲרֵי לֹא תִמָּצֵא יוֹתֵר שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁתְּחָרֵף נַפְשָׁהּ לְמַעֲשֵׂה-טוֹב. אַל תִּהְיוּ פְזִיזִים לַחֲשֹׁב עָלַי מַחֲשָׁבָה רָעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְבוֹאֲכֶם בְּאַחֲרִיתוֹ שֶׁל דָּבָר חֲרָטָה, אֶלָּא שִׁמְעוּ סִפּוּרִי, וְאַחַר-כָּךְ תֶּחֶרְצוּ מִשְׁפַּטְכֶם עָלַי כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּצוּ. אָדָם זֶה אֵינוֹ סוֹחֵר, כְּפִי שֶׁהָיָה מְסַפֵּר וּכְפִי שֶׁאַתֶּם מְדַמִּים בְּנַפְשְׁכֶם; אֵינוֹ אֶלָּא מְפַקֵּד-הַלִּסְטִים שֶׁבַּיַעַר, זֶה שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ תְחִלָּה, שֶׁמּוֹכֵר שֶׁמֶן הוּא וְהִכְנִיס אֶת הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים לִמְעוֹנְכֶם בְּתוֹךְ הַנֹּאדוֹת כְּדֵי לַהֲמִיתְכֶם, וִלַעֲקֹר אֶתְכֶם מִשֹּׁרֶשׁ. וּכְשֶׁקִּלְקַלְתִּי לוֹ מְזִמָּתוֹ וְנִכְזְבוּ תִקְוָתוֹ וּמִבְטָחוֹ, אָנוּס הָיָה לְהִמָּלֵט וְלַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת. וְאוּלָם הוּא לֹא לָקַח מוּסָר מִזֶּה וְלֹא כָבַשׁ אֶת רוּחוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּתְרַבּוּ עוֹד יוֹתֵר זְמָמוֹ וּמַשְׂטֵמָתוֹ אוֹתִי וְאֶתְכֶם, וְעָמַד בְּתֹקֶף עַל כַּוָּנָתוֹ הַנִּתְעָבָה. וּכְדֵי לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ וּלְהַגִּיעַ לִמְבֻקָּשׁוֹ, פָּתַח חֲנוּת בְּשׁוּק הַסּוֹחֲרִים, וּמִלֵּא אוֹתָהּ בִּסְחוֹרוֹת מְפֹאָרוֹת וְיִקְרוֹת הָעֵרֶךְ. אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְזִמּוֹת צְפוּנוֹת וּבְתַחְבּוּלוֹת טְמִירוֹת וּבְנִכְלֵיהֶם שֶׁל כּוֹפְרִים, עַד שֶׁהֶעֱרִים עַל אֲדוֹנִי מֻחַמָּד וְעָקַב אוֹתוֹ, בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ חִבָּה כּוֹזֶבֶת כְּלַפֵּי-פְנִים וִידִידוּת שֶׁקֶר. וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת אַחֲרָיו וּלְהִתרוֹעֵעַ לוֹ, עַד שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לְהִכָּנֵס לְבֵיתְכֶם וְלָשֶׁבֶת בֵּינֵיכֶם עַל שֻׁלְחָן אֶחָד. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה מְצַפֶּה הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְנוּת, אִלּוּ הָיָה יָכֹל לָכֶם, לַהֲמִיתְכֶם בַּמְגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת וְלִמְחוֹת כָּל עֲקֵבוֹת לָכֶם, סוֹמֵךְ בָּזֶה עַל חֹד-זֵינוֹ וְכֹחַ קְנֵהוּ וּזְרוֹעוֹ. אַךְ אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, וְהַתְּהִלָּה לָאֵל אֲשֶׁר חָשׁ לְהָבִיא עָלָיו אֲבַדּוֹן עַל-יָדִי וְכִלָּיוֹן. הִסְתַּכְּלוּ נָא בְּפָנָיו וְהִתְבּוֹנְנוּ בוֹ, לְמַעַן תִּתְבָּרֵר לָכֶם אֲמִתּוּת דְּבָרָי”. הֵסִירָה מֵעָלָיו אַדַּרְתּוֹ וְהֶרְאֲתָה לָהֶם אֶת הַפִּגְיוֹן הַטָּמוּן מִתַּחַת לִבְגָדָיו. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת תְּשׁוּבָתָהּ וּמַה שֶּבֵּאֲרָה לָהֶם בִּדְבָרֶיהָ, וְהִבְחִינוּ בָּחוֹן יָפֶה אֶת פְּנֵי הַסּוֹחֵר הַכַּזְבָן וְהַבּוֹגֵד, הִכִּירוּ אוֹתוֹ הַכֵּר הֵיטֵב וְנִתְבָּרֵר לָהֶם, שֶׁהוּא מוֹכֵר הַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹ. וּלְמַרְאֵה הַפִּגְיוֹן הַטָּמוּן יָדְעוּ בָרוּר, שֶׁאֱלֹהִים הִצִּיל אוֹתָם מִסַּכָּנָה קָשָׁה וּמִכִּלָּיוֹן עָצוּם עַל-יְדֵי שִׁפְחָתָם מַרְגָ’אנָה. נִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁאֱמֶת דִּבְּרָה, וְגָדַל בְּעֵינֵיהֶם עֵרֶךְ אֹמֶץ-לִבָּהּ וּמַעֲשֶׂיהָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹדוּ לָהּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרָאוּי לִתְהִלָּה, וְשִׁבְּחוּ אֶת טוּב עֲצָתָהּ הַנְּכוֹנָה. אָמַר לָהּ עַלִי בָּאבָּא: “בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁחְרַרְתִּי אוֹתָךְ לִפְנֵי כֵן הִבְטַחְתִּי לָךְ יוֹתֵר מִכֵּן. וַהֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁאֲקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי וְשֶׁאֲמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתִי וְשֶׁאֹמַר לָךְ בָּרוּר מַה שֶּׁצָּפַנְתִּי בְלִבִּי לִגְמֹל אוֹתוֹ לָךְ גְּמוּל עַל מַה שֶּׁעָשִׂית עִמָּנוּ מִן הַטּוֹבָה וְלָתֵת לָךְ שָׂכָר בְּעַד יְפִי פָעֳלֵךְ, וְהוּא שֶׁאֲנִי מַשִּׂיאֵךְ לִבְנִי מֻחַמָּד. מַה תֹּאמְרוּ אֵפוֹא אַתֶּם שְׁנֵיכֶם לְכָךְ?” עָנָה אוֹתוֹ מֻחַמָּד וְאָמַר: “הֲרֵי יֵשׁ לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת בְּכָל אֲשֶׁר תְּתַכֵּן וְתִרְצֶה, וְלֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ לְכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי אוֹ תִמְנַע מִמֶּנִּי, וְאַף אִלּוּ הָיָה דָבָר אֲשֶׁר אֲנִי קָץ בּוֹ אוֹ הַמַּחְרִידֵנִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנִשּׂוּאֵי מַרְגָ’אנָה, הֲרֵי זֶה תַכְלִית חֶפְצִי וְרֹאשׁ מַאֲוָיָי”. וְהָיָה כֵן מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר הָיָה חוֹשֵׁק בָּהּ מִזְּמַן, וְהָיְתָה דַעְתּוֹ טְרוּדָה עַד לְתַכְלִית לְהִתְאַחֵד עִמָּהּ. וְהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי כָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בָהּ מִן הַחֵן וְהַיֹּפִי וְהֶהָדָר וְהַשְּׁלֵמוּת. וּבַאֲשֶׁר כָּלְלָה בְתוֹכָהּ מִמֵּיטַב הַכִּשְׁרוֹן וִיפִי-הַמִּדּוֹת, וּבַאֲשֶׁר חָבְרוּ בָהּ גַּם יַחַד אֲצִילוּת הַתְּכוּנָה וְיַחַס אָבוֹת. אַחֲרֵי-כֵן טִפְּלוּ בִקְבוּרַת הַמְפַקֵּד. חָפְרוּ לוֹ בַגַּן חֲפִירָה רְחָבָה וְטָמְנוּ אוֹתוֹ בָהּ, וְנִצְטָרֵף אֶל חֲבֵרָיו הַמְנֻדִּים וְהַכּוֹפְרִים הָאֲרוּרִים. וְלֹא יָדְעָה גַם אַחַת מִבְּרִיּוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהִים מַשֶּׁהוּ מֵעִנְיָנִים מוּזָרִים אֵלֶּה וּמֵאֵלֶּה הַמְאֹרָעוֹת הַמַּפְלִיאִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַחֲנוּתוֹ, הִנֵּה כַאֲשֶׁר נֶעִדַּר מִמֶּנָּה מֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, וְלֹא נוֹדַע עַל אוֹדוֹתָיו דָבָר, וְלֹא נִמְצְאוּ כָל עֲקֵבוֹת לוֹ, הִשְתַּלֵּט אוֹצַר הַמַּלְכוּת עַל כָּל מַה שֶּׁהָיְתָה מְכִילָה בְתוֹכָהּ מִן הַחֲפָצִים וְעַל זוּלַת זֶה מֵהוֹנוֹ וְעִזְבוֹנוֹ.

וְכַאֲשֶׁר שָׁקְטוּ וּבָטְחוּ וְנָכוֹנוּ בְמוֹלַדְתָּם וְנִזְדַּכֵּךְ עִנְיָנָם, וְהוֹפִיעוּ הַשְּׂמָחוֹת וּבָטְלוּ הָרָעוֹת, נָשָׂא מֻחַמָּד אֶת הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה. כָּתַב אֶת שְׁטָר נִשּׂוּאֶיהָ אֵצֶל קָאצִ’י הַמֻּסְלִמִּים. נָתַן לָהּ מָהֳרָהּ, וְהִתְחַיֵּב לָתֵת לָהּ שֵׁנִי אַחַר-כָּךְ תּוֹסֶפֶת עָלָיו. נִתְכַּנְּסוּ בְנֵי-אָדָם וְעָרְכוּ שְׂמָחוֹת וְסִדְּרוּ נִשְׁפֵי-רֵעוּת יָפִים בַּלֵּילוֹת, וְעָשׂוּ מִשְׁתָּאוֹת וְהִגִּישׁוּ כִבּוּד לָאוֹרְחִים, וְאָסְפוּ אֶת הַחֲשׁוּבִים שֶׁבַּמְנַגְּנִים וּבַמְזַמְּרִים וּבַמְשַׂחֲקִים, עַד אֲשֶׁר הֵסִירוּ לְפָנָיו אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ וְכִנֵּס אוֹתָהּ, וְאָרְכָה הַשִּׂמְחָה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְכַעֲבֹר שָׁנָה תְמִימָה אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שָׂם עַלִי בָּאבָּא בְדַעְתּוֹ לָלֶכֶת אֶל מְקוֹם הָאוֹצָר, שֶׁהָיָה נִמְנָע מִזֶּה אַחֲרֵי מוֹת אָחִיו, מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ לְנִכְלֵי הַלִּסְטִים, וְאַף אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁמִיד אֱלֹהִים שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִים אִישׁ מֵהֶם עַל-יְדֵי מַרְגָ’אנָה, וְנִשְׁמַד אַחֲרֵיהֶם הַמְפַקֵּד, הָיָה מְדַמֶּה שֶׁנּוֹתְרוּ מֵהֶם שְׁנַיִם, מִשּׁוּם שֶׁמָּנָה אוֹתָם בָּהָר, וּמְצָאָם אַרְבָּעִים אִישׁ. וּמִשּׁוּם כָּךְ פָּסַק מִלֶּכֶת לְשָׁם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן, חוֹשֵׁשׁ לְנִכְלֵיהֶם. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא הִגִּיעָה עוֹד שׁוּם יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָם, וְלֹא נִגְלוּ כָל עֲקֵבוֹת לָהֶם, הָיָה וַדַּאי לוֹ שֶׁאָבְדוּ, וְהִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת לְשָׁם. נָטַל עִמּוֹ אֶת בְּנוֹ כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הָאוֹצָר וּלְהוֹרוֹתוֹ סוֹד הַהַגָּעָה אֵלָיו וְהַכְּנִיסָה לְתוֹכוֹ. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הָאוֹצָר מָצְאוּ עֵשֶׂב וְקוֹצִים וּבַרְקָנִים, שֶכְּבָר כִּסּוּ אֶת הַמָּקוֹם הַקָּרוֹב לַדֶּלֶת וְסָתְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. הֵבִינוּ מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁזְּמַן אָרֹךְ לֹא נִכְנַס אָדָם חַי לְתוֹךְ הָאוֹצָר וְלֹא הִבְחִין בּוֹ מַבְחִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה וַדַּאי לָהֶם שֶׁנִּשְׁמְדוּ הַלִּסְטִים הַנִּשְׁאָרִים וּפָסְקָה אֵימָתָם. הִרְהִיבוּ עֹז בְּנַפְשָׁם לָלֶכֶת קָדִימָה וְלַעֲבֹר. נָטַל עַלִי בָּאבָּא גַּרְזִנּוֹ וְקִצֵּץ אֶת הָעֵשֶׂב וְאֶת הַקּוֹצִים, עַד שֶׁנִּתְרַחֲבָה לוֹ הַדֶּרֶךְ וְיָכֹל הָיָה לְהַגִּיעַ אֶל הַדֶּלֶת. אָמַר: “הוֹי שֻׁמְשֻׁם, פְּתַח דַּלְתֶּךָ”. נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְנִכְנַס דַּרְכָּהּ הוּא וּבְנוֹ. הֶרְאָה לוֹ מַה שֶּׁהוּא מֵכִיל בְּתוֹכוֹ מִן הַהוֹן וְהַדְּבָרִים הַמַּתְמִיהִים וּכְלֵי הַיְקָר וְהַנִּפְלָאוֹת. נִפְתַּע לִרְאוֹת כָּל זֶה, וְהִתִפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת. אַחֲרֵי שֶׁשּׁוֹטְטוּ בָאוֹצָר וְעָבְרוּ וְסוֹבְבוּ בְאוּלָמָיו וְסִיְּרוּ וְשָׂבְעוּ מֵהֲפֹךְ בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּכוֹת, הֶחְלִיטוּ לַחֲזֹר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָטְלוּ אִתָּם מַה שֶּׁמָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם מֵחֲמוּדוֹת הָאוֹצָר, הַיְנוּ מַה שֶׁקַּל מַשָׂאוֹ וְיָקָר עֶרְכּוֹ, וְחָזְרוּ אֶל מְעוֹנָם שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים עַל הַהוֹן שֶׁרָכְשוּ. לֹא פָסְקוּ מֵהַעֲבִיר מִן הָאוֹצָר כָּל מַה שֶּׁבִּקְשׁוּ, כְּשֶׁהֵם בַּתַעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבַטּוּב שֶׁבָּהֶם, עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת וּמַחֲרִיב הָאַרְמוֹנוֹת וּבוֹנֵה הַקְּבָרוֹת. וְזֶהוּ סוֹף מַה שֶּהִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִסִּפּוּרָם, וְקֵץ מַה שֶּׁשָׁמַעְנוּ עַל אוֹדוֹתָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה:


  1. ספור זה נתפרסם בערבית רק בשנת 1910 בהוצאת מקדונלד מתוך כתב־יד אוקספורד שממנו תרגמתיו. ותודתי נתונה לבני דודַי היקרים האדריכל יעקב בן הר“ר משה דב ריבלין ובנו ד”ר טוביה בניו יורק שטרחו לשלוח אלי צילום מן ההוצאה הנזכרת.  ↩

  2. השומשום כבר נחשב אצל הבבלים־אשורים לצמח שמשתמשים בו להשבעות לבטל קסם. אצל הערבים נחשב מקום מטע השומשמין למקום מושבם של רוחות ושדים.  ↩

  3. כך הניקוד במקור – הערת פב"י  ↩

  4. בערבית כַּלְיָה, מדה סורית ומדתה שלשים וששה ליטרין.  ↩

  5. אשה אלמנה צריכה, לפי מצוות האיסלאם, לשהות מבלי להנשא אחרי מות בעלה ארבעה חדשים ועשרה ימים (קראן פרשה ב' פסוק 234).  ↩

  6. כך במקור, צ“ל בינתך – הערת פב”י  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52822 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!