בִּזְמַנִּים שֶׁעָבְרוּ וּבְשָׁנִים שֶׁחָלְפוּ הָיָה שֻׁלְטָאן בְּהֹדּו, הָיוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים, שֵׁם הַבְּכוֹר הַנָּסִיךְ חֻסַיְן, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי הַנָּסִיךְ עַלִי וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁי הַנָּסִיךְ אַחְמָד. וְהָיְתָה אֶצְלוֹ בַת-אָחִיו וּשְׁמָהּ הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, בַּת לְאָח לוֹ צָעִיר מִמֶּנּוּ לְיָמִים, שֶׁמֵּת בִּדְמִי יָמָיו, וְהָיְתָה זוֹ בִתּוֹ הַיְחִידָה שֶׁל אָחִיו, וְהוּא אוֹמֵן אוֹתָהּ. הָיָה הַמֶּלֶךְ מְטַפֵּל בְּגִדּוּלָהּ בִּדְאָגָה יְתֵרָה וּמִשְׁתַּדֵּל לְלַמְּדָהּ קְרֹא וּכְתֹב, וְלִתְפֹּר וְלִסְרֹג וּלְזַמֵּר וּלְנַגֵּן עַל כָּל כְּלֵי נִגּוּן הַמְעוֹרְרִים גִּיל. עָלְתָה נְסִיכָה זוֹ בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, בִּתְבוּנָתָהּ וּבְחָכְמָתָהּ בְּהַרְבֵּה עַל כָּל בְּנֵי דוֹרָהּ בְּכָל הַמְדִינוֹת. גָּדְלָה עִם הַנְּסִיכִים, בְּנֵי-דּוֹדָהּ, בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה. הָיוּ אוֹכְלִים יַחַד וּמְשַׂחֲקִים יַחַד וִישֵׁנִים יַחַד. וְגָמַר הַמֶּלֶךְ בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּשֶׁתַּגִּיעַ לְבַגְרוּת, יַשִּׂיא אוֹתָהּ לְאַחַד הַנְּסִיכִים שֶׁבַּמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת לוֹ. כְּשֶׁבָּגְרָה הַנְּסִיכָה, הִרְגִּישׁ דּוֹדָהּ, שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים, בָּנָיו, אוֹהֲבִים אוֹתָהּ כֻּלָּם אַהֲבָה עַזָּה. וְשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק לִרְכֹּשׁ אֶת לִבָּהּ וְלָשֵׂאת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. הִצְטַעֵר הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ צַעַר רַב וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "אם אֲנִי נוֹתֵן אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר לְאֶחָד מִבְּנֵי דוֹדָהּ לְאִשָּׁה, לֹא יְקַבְּלוּ הַדָּבָר הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים, וְיִתְרַעֲמוּ עַל הַחְלָטָתִי, וְאֵין לִבִּי סוֹבֵל לִרְאוֹתָם נֶעֱצָבִים וְנִכְזְבֵי-הַתִּקְוָה. וְאוּלָם אִם אֲנִי מַשִּׂיאָהּ לְזָר, הֲרֵי יִהְיוּ כָּל שְׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים, שְׁרוּיִים בְּצַעַר עָצוּם וּכְאֵב לֵב. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יִשְׁלְחוּ גַם יַד בְּנַפְשָׁם, אוֹ יִסְעוּ וְיַרְחִיקוּ נְדֹד לְאֶרֶץ נָכְרִיָּה. אָכֵן קָשֶׁה הַדָּבָר וְסַכָּנָה בוֹ.

וְאִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי עָלַי, אֲבִיהֶם, לְכַלְכֵּל אֶת דְבָרַי בְּדֶרֶךְ, שֶׁכְּשֶׁתִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְאֶחָד מֵהֶם, לֹא תִּהְיֶה טִינָה בְּלֵב הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים". שָׁקַל הַשֻּׂלְטָאן זְמַן רַב בְּדַעְתּוֹ, וּמָצָא לוֹ עֵצָה. קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “בָּנַי חֲבִיבַי, כֻּלְּכֶם אֲהוּבִים עָלַי וִיקָרִים לִי כְּאֶחָד, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינִי יָכוֹל לְבַכֵּר אֶת הָאֶחָד מִכֶּם עַל אֶחָיו וּלְהַשִּׂיא לוֹ אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, אַךְ לְתִתָּהּ לְכֻלְכֶם לְאִשָּׁה אֵינִי יָכוֹל. וַהֲרֵי מָצָאתִי עֵצָה, שֶׁעַל יָדָהּ תִּהְיֶה לְאֶחָד מִכֶּם, מִבְּלִי לְהַעֲלִיב אֶת אֶחָיו, וּמִבְּלִי שֶׁיְקַנְאוּ בוֹ, וּמִבְּלִי שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה אַהֲבַתְכֶם וְחִבַּתְכֶם אִישׁ לְאָחִיו, וְלֹא יְקַנֵּא הָאֶחָד בְּאָשְׁרוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. בְּקִצּוּר הַדְּבָרִים הֲרֵי עֲצָתִי הִיא זוֹ: סְעוּ וְעִבְרוּ בַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה. וְהָבִיאוּ לִי מַשֶּׁהוּ הַנִּפְלָא וְהַבִּלְתִּי מָצוּי מִזֶּה שֶׁתִּמְצְאוּ בְּמַסַּעֲכֶם, וְזֶה שֶׁיַּחֲזֹר וְיָבִיא אֶת הַסְּגֻלָּה הַבִּלְתִּי מְצוּיָה מִכֹּל, יִהְיֶה לְאִישׁ לַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר. הַסְכִּימוּ אֵפוֹא לְמַה שֶּׁאֲנִי מַצִּיעַ לִפְנֵיכֶם. וְכָל מָמוֹן שֶׁאַתֶּם זְקוּקִים לוֹ הֵן לִנְסִיעָה וְהֵן לִרְכֹּשׁ דְּבָרִים בִּלְתִּי מְצוּיִם וּמְיֻּחָדִים בְּמִינָם, טְלוּ לָכֶם מֵאוֹצַר הַמַּלְכוּת, כְּכָל שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים”. קִבְּלוּ שְׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים, שֶׁהָיוּ תָּדִיר נִשְׁמָעִים לַאֲבִיהֶם, אֶת עֲצָתוֹ. הָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם שְׂבַע-רָצוֹן וּמְקַוֶּה שֶׁהוּא הוּא שֶׁיָבִיא לַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר וְיִזְכֶּה בַנְּסִיכָה לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לָתֵת לְכָל אֶחָד מֵהֶם מָמוֹן רַב כְּדֵי צָרְכּוֹ, בְּלִי מִנְיָן וּבְלִי מִסְפָּר, וְאָמַר לָהֶם: “הִכּוֹנוּ לַנְּסִיעָה מִבְּלִי הִסּוּס וּפִקְפּוּק, וּסְעוּ בַחֲסוּת אֱלֹהִים”.

הִתְכּוֹנְנוּ שְׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים מִיַּד לִנְסֹעַ וְלָלֶכֶת, הִתְחַפְּשׂוּ לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי סוֹחֲרִים נוֹסְעִים. קָנוּ כָּל מַה שֶּׁהָיוּ זְקוּקִים לוֹ, עָלוּ עַל סוּסִים אֲצִילֵי הַגֶּזַע וְרָכְבוּ כָל אֶחָד עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ וְיָצְאוּ מִן הָאַרְמוֹן. נָסְעוּ מַסַּע יָמִים מְרֻבִּים בְּדֶרֶךְ אַחַת יַחְדָּו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת שְׁלֹשָׁה דְרָכִים. נִכְנְסוּ לְפֻנְדָּק וְאָכְלוּ אֲרוּחַת-הָעֶרֶב. וְנִדְבְּרוּ בֵינֵיהֶם וְהִסְכִּימוּ שֶׁמֵּעַכְשָׁו, יֵצְאוּ עִם עֲלוֹת הַיּוֹם בִּדְרָכִים נִפְרָדוֹת, אַחֲרֵי שֶׁעַד כַּאן נָסְעוּ יַחַד, וְכָל אֶחָד מֵהֶם יִסַּע בְּדֶרֶךְ לְבַדּוֹ, וְשֶׁכֻּלָּם יְסַיְּרוּ בַאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת בַּמֶּרְחַקִּים. וְיַחַד עִם זֶה הִסְכִּימוּ לִנְסֹעַ רַק זְמַן שָׁנָה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ, אִם יִהְיוּ עֲדַיִן בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, יִזְדַּמְנוּ שׁוּב יַחַד לְאוֹתָהּ אַכְסַנְיָה, וְיַחְזְרוּ יַחַד אֶל אֲבִיהֶם הַמֶּלֶךְ. וּמִלְבַד זֶה הִסְכִּימוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּגִּיעַ רִאשׁוֹן לָאַכְסַנְיָה, יַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹא הַשֵּׁנִי, וְשֶּׁשְּׁנֵיהֶם יַמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּבוֹא הַשְּׁלִישִׁי. אַחֲרֵי שֶׁכָּרְתוּ בְרִית עַל כָּךְ, שָׁכְבוּ לָנוּחַ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, חִבְּקוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וּבֵרְכוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם. עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם וְרָכְבוּ מִן הַמָּקוֹם, כָּל אֶחָד בְּדַרְכּוֹ.

וְשָׁמַע הַנָּסִיךְ חֻסַיְן, הַגָּדוֹל בָּאַחִים, הַרְבֵּה מְסַפְּרִים עַל דְּבַר מִפְלְאוֹת בִּישַׁנְגָארְה¹ וּכְבָר בִּקֵּר בָּהּ פַּעַם לִפְנֵי זְמַן רַב, וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּחַר בַּדֶּרֶךְ הַמֹּובִילָה אֵלֶיהָ, וְנִלְוָה לְשַׁיָּרָה שֶׁהָיְתָה מְגַמַּת פָּנֶיהָ אֶרֶץ זוֹ. נָסַע בַּשַּׁיָּרָה בַיָּם וּבַיַּבָּשָׁה דֶרֶךְ מְחוֹזוֹת רַבִּים, מִדְבַּר שְׁמָמָה וְעַרְבוֹת צִיָּה, סִבְכֵי יַעַר וַאֲרָצוֹת פּוֹרִיּוֹת, דֶּרֶךְ שָׂדוֹת וּכְפָרִים, גַּנּוֹת וְעָרִים. אַחֲרֵי שֶׁהָיָה בַדֶּרֶךְ מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, הִגִּיעַ סוֹף סוֹף לְבִישַׁנְגָארְה, אֶרֶץ, שֶׁהָיְתָה רְחָבָה וַעֲצוּמָה עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁשָּׁלְטוּ בָהּ שַׁלִּיטִים רַבִּים. נִכְנַס לִמְקוֹם מְלוֹן הָאוֹרְחוֹת, שֶׁנִבְנְתָה לְסוֹחֲרִים הַבָּאִים מִקַּצְוֵי אֶרֶץ בִּמְיֻחָד. שָׁמַע מִפִּי הַנִּמְצָאִים שָׁם, שֶׁבַּבִּירָה יֵשׁ שׁוּק גָּדוֹל, שֶׁבּוֹ קוֹנִים וּמוֹכְרִים כָּל מִינֵי דְבָרִים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים וְנִפְלָאִים. הָלַךְ הַנָּסִיךְ חֻסַיְן לְמָחֳרַת הַיּוֹם אֶל אוֹתוֹ שׁוּק, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עָמַד מִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה מְחֻלָּק לִרְחוֹבוֹת שֶׁכִּפּוֹת מְקֻמָּרוֹת חֻפָּה עֲלֵיהֶן, וּמוּאַר דֶּרֶךְ אֶשְׁנַבִּים שֶׁבָּהֶן מִלְמַעְלָה. וְהָיוּ הַחֲנֻיּוֹת בְּנוּיוֹת אֵיתָן לִשְׁנֵי צְדַדֵיהֶם, כֻּלָּן בְּמַתְכֹּנֶת אַחַת אֲחִידָה, וְגָדְלָן אֶחָד, וְלִפְנֵי כָּל אַחַת מֵהֶן פָרוּשׂ מַחֲסֶה, מִפְרָשׂ בִּפְנֵי זַהֲרוּרֵי הַחַמָּה וּלְהָטִיל צֵל. וְהָיוּ בַחֲנֻיּוּת אֵלּוּ סְחוֹרוֹת מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים עֲרוּכוֹת בְּשׁוּרוֹת. הָיוּ כָּאן גְּלִילִים שֶׁל בַּד חוּר-הֹדִי וּבַדִּים שֶׁל אָרִיג דַּק בַּעֲלֵי גָוֶן אֶחָד, לָבָן, אוֹ צִבְעוֹנִי אוֹ מְקֻשָּׁטִים בְּדֻגְמָאוֹת חַיּוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי-חַיִּים וְעֵצִים וּפְרָחִים, שֶׁהָיוּ בּוֹלְטִים עַד כְּדֵי לְחָשְׁבָם לְחַיּוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְשִׂיחִים וְגַנּוֹת. וְהָיוּ שָׁם אֲרִיגֵי מֶשִׁי, וְדִיבָג וְשֵׁש פַּרְסִי וּמִצְרִי בְּשֶׁפַע רַב. וּבַחֲנֻיּוֹת הַחַרְסִינָה עָמְדוּ כְלֵי זְכוּכִית מִכָּל הַמִּינִים, וְהָיוּ פֹה וְשָׁם גַּם חֲנֻיּוֹת, שֶׁהָיוּ בָּהֶן שְׁטִיחֵי קִיר וְאַלְפֵי שְׁטִיחִים לְרַגְלַיִם, פְּרוּשִׂים לִמְכִירָה.

הָלַךְ הַנָּסִיךְ חֻסַיְן מֵחֲנוּת לַחֲנוּת, וְהָיָה מִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ, שֶׁרָאָה דְּבָרִים נִפְלָאִים כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְתָאֵר לְעַצְמוֹ גַם בַּחֲלוֹם. לִבְסוֹף נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל צוֹרֵף זָהָב, וְרָאָה שָׁם אֲבָנִים יְקָרוֹת וְאַבְנֵי-חֵן, כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף מְשֻׁבָּצִים בְּיַהֲלוֹמִים וְאֹדֶם וּזְמָרַגְדִּין וּפְנִינִים וְכָל אֶבֶן יְקָרָה, וְהֵם נוֹצְצִים וּמַזְהִירִים, עַד שֶׁהָיוּ הַחֲנֻיּוֹת מְאִירוֹת מֵהֶן בְּזֹהַר נִפְלָא. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם בִּרְחוֹב אֶחָד אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹצָרוֹת מֵעֵין אֵלֶּה וַאֲבָנִים יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה, הֲרֵי אֵין יוֹדֵעַ בִּלְעֲדֵי הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר, כַּמָּה מִן הָעֹשֶׁר צָפוּן בְּעִיר זוֹ כֻלָּהּ”. וְלֹא הָיָה פָּחוֹת מִזֶּה תָמֵהַּ, כְּשֶׁרָאָה אֶת נְשֵׁי הַבְּרָהָמִים עֲנוּדוֹת מֵרֹב עָשְׁרָן בַּיָּפוֹת בְּאַבְנֵי הַחֵן וּמְקֻשָּׁטוֹת מִקָּדְקָדָן וְעַד כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶן, בִּבְגָדִים יִקְרֵי-הַמְּחִיר. וַאֲפִלּוּ מְשַׁרְתֵיהֶם וּמְשַׁרְתוֹתֵיהֶם הָיוּ נוֹשְׂאִים עֲנָקִים וְאֶצְעָדוֹת וּצְמִידִים מְשֻבָּצִים בְּאַבְנֵי יְקָר. וּבְאַחַד הַשְּׁוָקִים עָמְדוּ לְאָרְכּוֹ הֲמוֹן מוֹכְרֵי פְרָחִים, שֶׁכֵּן הָיָה כָל הָעָם, כַּנִּכְבָּד כַּנִּקְלֶה נוֹשְׂאִים מַחֲרוֹזוֹת שֶׁל קִשּׁוּטֵי-פְרָחִים, מֵהֶם מַחֲזִיקִים זֵרֵי פְרָחִים בִּידֵיהֶם, וּמֵהֶם עוֹנְדִים אוֹתָם לְרֹאשָׁם, וּמֵהֶם זֵרֵי פְרָחִים וּמִקְלְעוֹתֵיהֶם תְּלוּיִים בְּצַוָּארָם. וְהָיָה מַרְאֵה כָל הָרְחוֹב כִּרְחוֹב פְּרָחִים אֶחָד גָּדוֹל. וְהָיוּ גַם הַסּוֹחֲרִים שָׂמִים אֲגֻדּוֹת פְּרָחִים בְּכָל חֲנוּת, וְהָיָה דוּכַן הַמִּמְכָּר וְכָל הָאֲוִיר כֻּלּוֹ מָלֵא רֵיחָם הֶחָרִיף שֶׁל הַפְּרָחִים.

וּבְעוֹדוֹ מְשׁוֹטֵט נִתְעַיֵּף וּבִקֵּשׁ לָשֶׁבֶת בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא לְהִנָּפֵשׁ. הִרְגִּישׁ בּוֹ אַחַד הַסּוֹחֲרִים שֶׁהוּא נִרְאֶה עָיֵף, וּבִקְשָׁהוּ בִּידִידוּת וּבְכָבוֹד לְהִכָּנֵס לַחֲנוּתוֹ. נָתַן לוֹ הַנָּכְרִי שָׁלוֹם וְיָשָׁב. וּמִיַּד רָאָה סַפְסָר שֶׁבָּא וְהִצִּיעַ לִמְכִירָה שָׁטִיחַ שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת בְּרִבּוּעַ, וּמַכְרִיז: “שָׁטִיחַ לִמְכִירָה. מִי יִתֵּן מְחִירוֹ? שְׁלֹשִים אֶלֶף מַטְבְּעוֹת זָהָב”. תָּמַהּ הַנָּסִיךְ עַד מְאֹד עַל הַמְּחִיר, רָמַז לַמּוֹכֵר לָגֶשֶׁת אֵלָיו. אַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן יָפֶה בַסְּחוֹרָה, אָמַר לוֹ: “הֲרֵי שָׁטִיחַ כָּזֶה נִמְכַּר בְּמַטְבְּעוֹת כֶּסֶף מְעַטּוֹת. מַה סְּגֻלָּה מְיֻחֶדֶת בּוֹ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ סְכוּם שֶׁל שְׁלֹשִים אֶלֶף מַטְבְּעוֹת זָהָב בִּמְחִירוֹ?” וְהָיָה הַסַּפְסָר מְדַמֶּה שֶׁחֻסַיְן סוֹחֵר הוּא, שֶׁהִגִּיעַ זֶה לֹא כְבָר לְבִישַׁנְגָארְה, וְהֵשִׁיב לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כְּלוּם מְדַמֶּה אַתָּה שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה בִּמְחִיר שָׁטִיחַ זֶה יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה? וַהֲרֵי אֲדוֹנִי צִוָּה עָלַי שֶׁלֹּא לְמָכְרוֹ בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁסְּגֻלָּה נִפְלָאָה בְשָׁטִיחַ זֶה, שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא הָיִיתָ דוֹרֵשׁ סְכוּם עָצוּם כָּזֶה”. אָמַר לוֹ הַסַּפְסָר: “אָמְנָם כֵּן, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד. סְגֻלּוֹתָיו מְיֻחָדוֹת הֵן וְנִפְלָאוֹת, שֶׁכֵּן כָּל הַיּוֹשֵׁב עַל שָׁטִיחַ זֶה, וּמְבַקֵּשׁ בְּלִבּוֹ לְהִנָּשֵׂא וְלִהְיוֹת מוּבָל לְמָקוֹם אָחֵר, יִנָּשֵׂא כְהֶרֶף עַיִן אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם, אִם קָרוֹב הוּא וְאִם רָחוֹק מַסַּע יָמִים רַבִּים וְאַף אִם קָשֶׁה לְהַגִּיעַ אֵלָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵינִי יָכֹל לְהָבִיא לְאָבִי הַשֻּׂלְטָאן מַתָּנָה שֶׁתְּהֵא מֻפְלָאָה וּבִלְתִּי מְצוּיָה יוֹתֵר מִשָּׁטִיחַ זֶה, וְלֹא שׁוּם דָּבָר שֶׁיָסֹב לוֹ עֹנֶג יוֹתֵר וְיַפְלִיאֶנּוּ יוֹתֵר מִזֶּה. יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל שֶׁהִשַּׂגְתִּי מַטְּרַת נְסִיעָתִי, וְחֶפְצִי יִתְמַלֵּא, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים עַל יְדֵי זֶה. אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּכֹל לִהְיוֹת לוֹ לִמְקוֹר שָׂשׂוֹן הֲרֵי הוּא שָׁטִיחַ זֶה”. פָּנָה הַנָּסִיךְ אֶל הַסַּפְסָר, מִתְכַּוֵּן לִקְנוֹת אֶת הַשָּׁטִיחַ הַטָּס, וְאָמַר לוֹ: “אִם אָמְנָם כֹּחַ בּוֹ, כְּפִי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, הֲרֵי אֵין הַמְּחִיר שֶׁאַתָּה דוֹרֵשׁ בַּעֲדוֹ רַב מִדַּי, וַהֲרֵינִי מוּכָן לְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לוֹ הַלָּה: “אִם מְסֻפָּק אַתָּה בְּמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר, הֲרֵינִי מְבַקֶּשְׁךָ לִבְחֹן אֶת הַדָּבָר, וְסָר בָּזֶה כָּל חֲשָׁד מִלִּבְּךָ. שֵׁב עַל רִבּוּעַ זֶה שֶׁל הָאָרִיג הַמְּרֻקָּם, וּכְשֶׁרַק תְּבַקֵּשׁ בְּלִבְּךָ וְתִרְצֶה בְכָךְ, הוּא נוֹשֵׂא אוֹתְךָ אֶל תַּחֲנַת הַשַּׁיָּרָה שֶׁאַתָּה גָר בָּהּ. וּבַזֶּה תִּוָּכַח אֶל נָכוֹן, שֶׁאֱמֶת דְּבָרַי. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁתִּוָּכַח בַּאֲמִתּוּת הַדָּבָר תְסַלֵּק לִי אֶת מְחִיר הַסְּחוֹרָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא קֹדֶם לָכֵן”. פָּרַשׂ הָאִישׁ אֶת הַשָּׁטִיחַ מֵאֲחוֹרֵי הַחֲנוּת עַל הָאָרֶץ, וְהִנִּיחַ לוֹ לַנָּסִיךְ לָשֶׁבֶת עָלָיו, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ. פִּתְאֹם הוּרְמוּ הַשְּׁנַיִם עַל פִּי חֶפְצוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ בִּלְבַד, וְנִשְּׂאוֹ אֶל הָאַכְסַנְיָה, כְּאִלּוּ הָיוּ יוֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

שָׂמַח הַגָּדוֹל בִּשְׁלֹשֶׁת הָאַחִים בְּלִבּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לְהַשִּׂיג סְגֻלָּה בִּלְתִּי מְצוּיָה כָזֹאת, שֶׁאֵין לִמְצֹא כְמוֹתָהּ בְּשׁוּם מָקוֹם בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְאַף לֹא אֵצֶל הַמְּלָכִים. שָׂשׂוּ לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁבָּא לְבִישַׁנְגָארְה, וּמָצָא בָּהּ חֵפֶץ פֶּלֶא כָזֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ סִלֵּק אֶת אַרְבָּעִים אֶלֶף הַדִּינָרִים, מְחִיר הַשָּׁטִיחַ, וְנָתַן יֶתֶר עַל כָּךְ, עֶשְׂרִים אֶלֶף דִּינָר לַסַּפְסָר, אוֹמֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ, אַךְ יִרְאֶה אֶת הַשָּטִיחַ, הוּא מַשִּׂיא לוֹ אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, שֶׁהֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶחָד מֵאֶחָיו, גַּם אִם יְחַפֵּשׂ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכָל רוּחוֹתָיו, יִמְצָא סְגֻלָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹתָהּ לְזוֹ. הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לָשֶׁבֶת מִיַּד עַל הַשָּׁטִיחַ וְלָטוּס לְאַרְצוֹ, אוֹ לְפָחוֹת לְהַמְתִּין לְאֶחָיו בְּתוֹךְ אוֹתוֹ פֻּנְדָּק, שֶׁנִפְרְדוּ לְיָדוֹ בִשְׁבוּעַת אֱמוּנִים לְהִזְדַּמֵּן בּוֹ אַחֲרֵי כְלוֹת שָׁנָה. וְאוּלָם מִיַּד הֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ, שֶׁיֶּאֱרַךְ לוֹ הַזְּמַן, שֶׁיִהְיֶה עָלָיו לְהַמְתִּין. שָׁב, וְחָשַׁשׁ מְאֹד שֶׁלֹּא יְהֵא פָזִיז בְּמַעֲשָׂיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ, שֶׁכְּבָר נִכְסָף זְמַן רַב לְהַכִּיר אֶת מַלְכָּהּ וְאֶת תּוֹשָׁבֶיהָ. הֶחְלִיט לְבַלּוֹת אֶת הַזְּמַן מִסְתַּכֵּל בָּאָרֶץ, וּמְטַיֵּל בָּאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת לָהּ.

נִשְׁאַר הַנָּסִיךְ חֻסַיְן חֳדָשִׁים מִסְפָּר בְּתוֹךְ בִּישַׁנְגָארְה. וְהָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ אֶרֶץ נוֹהֵג לָשֶׁבֶת לְמִשְׁפָּט אַחַת לְשָׁבוּעַ, לִשְׁמֹעַ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים הַנָּכְרִים וְלִשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם. וּבְדֶרֶךְ זוֹ רָאָה הַנָּסִיךְ אֶת הַמֶּלֶךְ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אַךְ לֹא סִפֵּר לְאָדָם כְּלוּם מִמַּה שֶׁאֵרַע לוֹ. וְאוּלָם בְּהְיוֹתוֹ יְפֵה-פָנִים וּמָלֵא חֵן בַּהֲלִיכָתוֹ, מְנֻמָּס בְּדִבּוּרוֹ וְעִם זֶה אַמִּיץ-לֵב וְרַב-כֹּחַ, נָבוֹן וְזָהִיר וָּמֵלא רוּחַ חָכְמָה, הָיָה נִכְבָּד עַל פְּנֵי כָל הָעָם יוֹתֵר מִן הַשֻּׂלְטָאן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל פְּנֵי הַסּוֹחֲרִים חֲבֵרָיו. וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נַעֲשָׂה אָהוּב בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, וְנוֹדַע לוֹ מִפִּי הַשַּׁלִּיט בְּעַצְמוֹ הַכֹּל, מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְמַמְלַכְתּוֹ וְכֹחוֹ וּגְדֻלָּתוֹ. וּבִקֵּר הַנָסִיךְ גַּם אֶת הַפַּגָּבוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתָהּ אֶרֶץ. וְהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה בָהֶן שֶׁרָאָה, נְחֹשֶׁת וּנְחֹשֶׁת קָלָל מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן; תָּאָהּ הַפְּנִימִי שָׁלֹשׁ אַמּוֹת רָבוּעַ, וּבְאֶמְצָעָהּ פֶּסֶל בְּגָדְלוֹ שֶׁל אָדָם, וּבְמַרְאֵהוּ, יָפֶה לְהַפְלִיא. וְהָיָה מַעֲשֵׂהוּ מַעֲשֶׂה אָמָּן רַב, שֶׁהָיָה נִדְמֶה מֵישִׁיר מַבָּטוֹ בְעֵינָיו, שְׁתֵּי אַבְנֵי אֹדֶם יִקְרוֹת הַמְּחִיר, אֶל כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בּוֹ בְּכָל אֲשֶׁר עָמָד. וּמִלְבַד זֶה רָאָה הַנָּסִיךְ מִקְדַּשׁ-אֱלִילִים לֹא פָחוֹת נִפְלָא מִן הָרִאשׁוֹן וְלֹא פָחוֹת בִּלְתִּי מָצוּי מִמֶּנּוּ. וְהוּקַם זֶה בְטַבּוּרוֹ שֶׁל כְּפָר, עַל כִּכָּר חֲצִי פַרְסָה אָרְכָּהּ וַחֲצִי פַרְסָה רָחְבָּהּ, וְעָלֶיהָ פוֹרְחִים שׁוֹשַׁנִּים חֲמוּדוֹת וְיַסְמִין וְצִמְחֵי אֲפוּנִין וּשְׁאָר מִינֵי נְטָעִים נְעִימִים וְרֵיחָנִיִּים, שֶׁהָיָה רֵיחָם הַטּוֹב מְמַלֵּא אֶת כָּל הָאֲוִיר. וְהָיְתָה חֲצַר הַמִּקְדָּשׁ מֻקֶּפֶת חוֹמָה, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתָהּ, שֶׁלֹא תִתְעֶה לְתוֹכָהּ שׁוּם חַיָּה. וּבְאֶמְצָעָהּ מִרְפֶּסֶת, כִּמְעַט בְּגָבְהוֹ שֶׁל אָדָם, כֻּלָּהּ בְּנוּיָה שַׁיִשׁ לָבָן וּבַהַט בְּמַרְאֵה גַלִּים מְרַצְּדִים. וְהָיְתָה כָּל מִרְצֶפֶת בְּתוֹכָהּ גָּזִית יָפָה, דְּבוּקוֹת מִרְצֶפֶת אֶל מִרְצֶפֶת, בְּאֹפֶן שֶׁהָיְתָה הָרִצְפָּה כֻלָּהּ, עִם מַה שֶּׁהָיְתָה מְכַסָּה שֶׁטַח גָּדוֹל, נִרְאֵת כְּאִלּוּ הָיְתָה חֲטוּבָה אֶבֶן אַחַת בִּלְבָד. וְהָיָה עוֹמֵד בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל הַמִּרְפֶּסֶת בִּנְיַן-כִּפָּה, מִתְנַשֵּׂא עַד לְגֹבַהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה בְּעֵרֶךְ, וְנִשְׁקָף עַד לְמֶרְחָק שֶׁל הַרְבֵּה מִילִין. וְהָיָה אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ, וְהָיוּ אַבְנֵי הַשַּׁיִשׁ הָאָדֹם הָעוֹטְפִים אֶת חוֹמָתוֹ מְמֹרָטִים וּלְטוּשִׁים כְּמַרְאָה, עַד הֱיוֹת נִשְׁקָף בָּהֶם כָּל דָּבָר בְּמַרְאֵהוּ הַטִּבְעִי. וְהָיְתָה הַכִּפָּה חֲטוּבָה מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּן, וּמְקֻשֶּׁטֶת מִבַּחוּץ בְּקִשּׁוּטִים מְפֹאָרִים. וּבְתוֹכָהּ עָמְדוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל פְּסִילִים עֲרוּכִים לְפִי דַּרְגָּתָם וּכְבוֹדָם. הָיוּ נוֹהֲרִים לְמָקוֹם זֶה קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים בֹּקֶר וָעֶרֶב אַלְפֵי בְּרָהָמִים, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, לַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, וְעוֹרְכִים כָּאן מִשְׂחָקִים וְשַׁעֲשׁוּעִים וּפֻלְחָן וּטְכָסִים. אֵלֶּה סוֹעֲדִים וְאֵלֶּה רוֹקְדִים, אֵלֶּה שָׁרִים וְאֵלֶּה מְנַגְּנִים בִּכְלֵי-זֶמֶר מְעוֹרְרִים שִׂמְחָה וָגִיל. הָיוּ נֶעֱרָכִים בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים מִשְׂחָקִים וּמִשְׁתָּאוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים כְּשֵׁרִים. וְהָיוּ נוֹהֲרִים לְכָאן בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה הֲמוֹנֵי עוֹלִים לָחֹג מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, לְשַׁלֵּם נִדְרֵיהֶם וְלַעֲרֹךְ תְּפִלּוֹתֵיהֶם, וְכֻלָּם מְבִיאִים מִנְחוֹתֵיהֶם, מַטְבְּעוֹת זָהָב וָכֶסֶף וּמַתָּנוֹת יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים אוֹתָם תִּקְרֹבֶת בְּמַעֲמַד פְּקִידֵי הַמַּלְכוּת.

וְרָאָה הַנָּסִיךְ חֻסַיְן חַג, שֶׁהָיוּ חוֹגְגִים אוֹתוֹ רַק אַחַת בְּשָׁנָה בְּבִשַׁנְגָארְה. הָיוּ בָאִים כָּל הָאֲרִיסִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים יַחְדָּו, וְהָיוּ עוֹרְכִים הַקָּפוֹת מִסָּבִיב לַפַּגּוֹדוֹת. וּבִמְיֻחָד מִסָּבִיב לְאַחַת שֶׁעָלְתָה עַל כָּל הַשְּׁאָר בְּגָדְלָהּ וּבְתִפְאַרְתָּהּ. וְהָיוּ פַּנְדִים² גְּדוֹלִים וּמְלֻמָּדִים הַיּוֹדְעִים פֶּרֶק בְּשָׁאסְטְרַס³, עוֹרְכִים נְסִיעוֹת שֶׁאָרְכוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְשׁוֹאֲלִים אִישׁ בִּשְׁלוֹם רֵעֵהוּ בְּחַג זֶה. וְהָיוּ עוֹלִים לְרֶגֶל מִכָּל קַצְוֵי הֹדּוּ, הֲמוֹנִים בְּמִסְפַּר רַב כָּזֶה, שֶׁהָיָה הַנָּסִיךְ חֻסַיְן מִתְפַּלֵּא לְמַרְאָם, וּבִהְיוֹת שֶׁהָיוּ הֲמוֹנֵי-עַם מִצְטוֹפְפִים לְיַד הַמִּקְדָּשִׁים לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת, בְּאֵיזֶה אֹפֶן הֵם עוֹרְכִים אֶת הַפֻּלְחָן.

וְעָמַד עַל עֵבֶר אֶחָד מִן הַמִּישׁוֹר הַקָּרוֹב, שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ לְאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, בִּנְיָן חָדָשׁ גָּדוֹל וְעָצוּם וְרַב הַתִּפְאֶרֶת, תֵּשַׁע דְּיוֹטוֹת גָּבְהוֹ וּמְיֻסָּד עַל אָשְׁיוֹת חֲמִשִּׁים יְתֵדוֹת. וְהָיָה מְכַנֵּס כָּאן הַמֶּלֶךְ אֶת מִשְׁנָיו אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, לִשְׁפֹּט בֵּין הַנָּכְרִים בָּאָרֶץ. וְהָיָה תוֹכוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן, מִבִּפְנִים, מְקֻשָּׁט בְּשֶׁפַע שֶׁל קִשּׁוּטִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ, וְעַל הַקִּירוֹת מִבַּחוּץ מְצֻיָּרִים מַרְאֵי נוֹף מִן הָאָרֶץ עַצְמָהּ וְתַחֲזִיּוֹת שֶׁל סְבִיבוֹת מְחוֹזוֹת רְחוֹקִים, וּבְרֹאשׁ כֹּל, כָּל מִינֵי חַיּוֹת מְהַלְּכֵי אַרְבַּע וְעוֹפוֹת וַחֲרָקִים וַאֲפִלּוּ יִתּוּשִׁים וּזְבוּבִים, שֶׁהָיוּ מְצֻיָּרִים בְּאָמָּנוּת וּבְכִשְׁרוֹן, עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁהָיוּ פְשׁוּטֵי-עַם וְאִכָּרִים מִתְמַלְּאִים אֵימָה וָפַחַד בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק אֶת תְּמוּנוֹת הָאֲרָיוֹת וּשְׁאָר חַיּוֹת הַטֶּרֶף. וּבָעֲבָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁל הַמִּישׁוֹר הָיוּ נִמְצָאִים בִּיתָנִים, גַּם הֵם שֶׁל עֵץ, לְשִׁמּוּשָׁם שֶׁל הֲמוֹנֵי-הָעָם. וְהָיוּ מְסֻדָּרִים יָפֶה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ וּמְצֻיָּרִים כַּבִּנְיָן הָרִאשׁוֹן, וּבְנוּיִים בְּאָמָּנוּת מְרֻבָּה כָּזוֹ, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְסוֹבֵב אוֹתָם עִם כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בְּתוֹכָם, וְלַהֲנִיעָם מִמְקוֹמָם לְכָל אֲשֶׁר חָפְצוּ, וְכָךְ הָיוּ מְטַלְטְלִים אוֹתָם בִּנְיָנִים עֲצוּמִים בְּעֶזְרַת מְכוֹנוֹת לְכָאן וּלְכָאן, וְהָיָה הָעָם שֶׁבְּתוֹכָם יָכֹל לַחֲזוֹת בְּמִשְׂחָקִים וּמַחֲזוֹת מְשַׁעְשְׁעִים שׁוֹנִים בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה. וְהָיוּ בְּכָל עֵבֶר מֵעֶבְרֵי הָרִבּוּעַ מְצֻיָּרִים צוּרוֹת שֶׁל פִּילִים, אֶלֶף בְּמִסְפָּר, עֲרוּכִים בְּמַעֲרָכוֹת, וְחַרְטֻמֵּיהֶם וַאֲחוֹרֵיהֶם מְצֻיָּרִים בְּשָׁשַׁר אָדֹם וּמְקֻשָּׁטִים בְּכָל מִינֵי צִיּוּרִים נָאִים. וְהָיְתָה צָפִית אֻכָּפֵיהֶם דִּיבָג רָקוּם בְּזָהָב, וְהָאַפִּרְיוֹנִים שֶׁעַל גַּבּוֹתָם רְקוּמִים כֶּסֶף, וַעֲלֵיהֶם מְזַמְּרִים יוֹשְׁבִים עַל סַפְסְלֵיהֶם מְנַגְּנִים בִּכְלֵי-שִׁיר מִכְּלֵי-שִׁיר שׁוֹנִים, בְּשָׁעָה שֶׁלֵּיצָנִים מְבַדְּחִים אֶת הֶהָמוֹן בְּמַהֲתַלּוֹתֵיהֶם, וּמְשַׂחֲקִים מַצִּיגִים תַּפְקִידֵיהֶם הַמְּשַעְשְׁעִים. וּמָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַנָּסִיךְ יוֹתֵר מִכָּל הַמַּרְאוֹת הַמַּרְהִיבִים עַיִן שֶׁרָאָה, מַרְאֵה הַפִּילִים, שֶׁמִּלֵּא אוֹתוֹ הִתְפַּלְּאוּת. וְהָיְתָה שָׁם חַיָּה עֲצוּמָה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹלִיכָהּ הָלוֹךְ וָשׁוֹב כִּרְצוֹן הַמְּטַפֵּל בָּהּ, שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּרַגְלָהּ עַל כֵּן שֶׁהָיָה מִתְנוֹעֵעַ עַל גַלְגַּלִּים וּבְחַרְטֻמָּהּ חָלִיל שֶׁהָיָה מַשְׁמִיעַ קוֹל נְגִינָה, לִתְרוּעַת קוֹל הֶהָמוֹן. וְהָיְתָה שָׁם עוֹד חַיָּה קְטַנָּה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל צִדָּהּ שֶׁל קוֹרָה. וְהָיְתָה קוֹרָה זוֹ מוּנַחַת בַּאֲלַכְסוֹן עַל גַבֵּי בּוּל עֵץ, הֲדוּקָה בוֹ בְצִירִים. וּבְקִצָּהּ הַשֵּׁנִי מִשְׁקָל שֶׁל בַּרְזֵל, שֶׁהָיָה כָּבֵד כְּכָבְדּוֹ שֶׁל הַפִּיל, וְהָיָה זֶה לוֹחֵץ עַל הַקּוֹרָה. עַד שֶׁהָיָה קִצָּהּ נוֹגֵעַ בַּקַּרְקַע, וְאָז הָיָה הַמִּשְׁקָל בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי מְרִימוֹ לְמַעְלָה. וְהָיְתָה הַקּוֹרָה מִתְנַדְנֶדֶת כַּנַּדְנֵדָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבְנוּעָהּ הָיָה הַפִּיל מִתְנַדְנֵד בְּאוֹתוֹ הַקֶּצֶב שֶׁל מַנְגִינַת הַמַּקְהֵלָה, וְהוּא מְחַצְצֵר בַּחֲצוֹצְרָה. וְהָיוּ הַהֲמוֹנִים יְכוֹלִים לִנְסֹעַ מִסָּבִיב לְפִיל זֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הוּא מִתְנוֹעֵעַ עַל הַקּוֹרָה. וְהָיוּ הַצָּגוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל פִּילִים מְאֻמָּנִים מֻצָּגוֹת עַל-פִּי-הָרֹב בְּמַעֲמַד הַמֶּלֶךְ.

בִּלָּה הַנָּסִיךְ חֻסַיְן שָׁנָה, חוֹזֶה מַחֲזוֹת מְעַנְיְנִים אֵלֶּה בְּשׁוּקֵי בִּישַׁנְגָארְה וּבַחֲגִיגוֹתֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ נוֹעַד לְהִפָּגֵשׁ עִם אֶחָיו, פָּרַשׂ אֶת הַשָּׁטִיחַ עַל הֶחָצֵר מֵאֲחוֹרֵי הַפֻּנְדָּק, שֶׁהָיָה מִתְאַכְסֵן בּוֹ, עַל הָאָרֶץ, וְהֶעֱלָה אֶת אֲנָשָׁיו וְאֶת סוּסָיו וְכָל מַה שֶּׁהֵבִיא עִמּוֹ עַל הַשָׁטִיחַ. יָשַׁב עָלָיו וְהִבִּיעַ בְּמַחְשַׁבְתּוֹ אֶת רְצוֹנוֹ לִהְיוֹת מָעֳבָר אֶל מְקוֹם הַשַּׁיָּרָה, שֶׁבּוֹ נועַד לְהִפָּגֵשׁ עִם אֶחָיו. וַעֲדַיִן לֹא כִלָּה לַחֲשֹׁב, עַד שֶׁהִתְרוֹמֵם הַשָּטִיחַ כְּהֶרֶף עַיִן לָאֲוִיר, וְסָאַן בַּחֲלַל הָאֲוִיר וְנָשָׂא אוֹתוֹ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁקָבְעוּ. וְנִשְׁאַר הַנָּסִיךְ עוֹד בְּבִגְדֵי סוֹחֲרִים, מַמְתִּין לְאֶחָיו.

וְעַכְשָׁו שָׁמַע, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, מַה שֶׁאֵרַע לַנָּסִיךְ עַלִי הַגָּדוֹל בִּשְׁנֵי אֶחָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ חֻסַיְן. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְהִפָּרְדוֹ מִן הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים, נִלְוָה גַם הוּא לְשַׁיָּרָה וְנָסַע לְפָרַס. וּכְשֶׁהִגִּיעַ אַחֲרֵי מַסַּע אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים לְשִׁירָאז, סָר עִם בְּנֵי שַׁיָּרָתוֹ, שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כִמְעַט יְדִידִים, לְפֻנְדָּק. שָׂכַר לוֹ שָׁם דִּירָה אִתָּם, כְּשֶׁחוֹשְׁבִים אוֹתוֹ לְסוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הָלְכוּ לָהֶם הַסּוֹחֲרִים לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר מַרְכֻּלְתָּם. וְאוּלָם הַנָּסִיךְ עַלִי שֶׁלֹּא הֵבִיא אִתּוֹ כְלוּם, שֶׁהָיָה יָכֹל לִמְכֹּר, מִלְבַד מַה שֶּׁהוּא הָיָה זָקוּק לוֹ לִצְרָכָיו, הֵסִיר מֵעָלָיו מִיָּד אֶת בִּגְדֵי הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ עִם חֲבֵרָיו מִן הַשַּׁיָּרָה אֶל הַשּׁוּק הָרָאשִׁי, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּשֵׁם בַּזִיסְתָּאן, שׁוּק הָאֲרִיגִים. הָיָה מְשׁוֹטֵט בְּשׁוּק זֶה, שֶׁהָיָה בָּנוּי לְבֵנִים, וְשֶׁהָיוּ לַחֲנֻיּוֹתָיו גַּגּוֹת מְקֻמָּרִים נִשָּׂאִים עַל עֲמוּדִים. הָיָה מִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה הַמַּחְסָנִים הַמְּפֹאָרִים שֶׁהָיוּ עֲרוּכִים בָּהֶם לְמִמְכָּר סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת בְּלִי סוֹף, וְאָמַר בְּלִבּוֹ מִשְׁתָּאֶה: “מָה רַב עֹשֶׁר הָעִיר כֻּלָּהּ, מֵאַחֲרֵי שֶׁבְּשׁוּק אֶחָד צְפוּנִים אוֹצָרוֹת מֵעֵין אֵלֶּה”. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַסַּפְסָרִים הוֹלְכִים וּבָאִים וּמַכְרִיזִים עַל סְחוֹרוֹתֵיהֶם, רָאָה בְתוֹכָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מַחֲזִיק בְּיָדוֹ קָנֶה שֶׁל שֵׁן, אַמָּה אָרְכּוֹ בְּעֵרֶךְ, וּמְבַקֵּשׁ בִּמְחִירוֹ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַנָּסִיךְ עַלִי אָמַר בְּלִבּוֹ: “בָּחוּר זֶה וַדַּאי שׁוֹטֶה הוּא, שֶׁהוּא דוֹרֵשׁ מְחִיר כָּזֶה בְּעַד דָּבָר עָלוּב זֶה”. שָׁאַל מִפִּי אַחַד בַּעֲלֵי הַחֲנוּיוֹת שֶׁהָיָה מַכִּירוֹ, וְאָמַר לוֹ: “יְדִידִי, כְּלוּם אָדָם זֶה מְשֻׁגָּע הוּא, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ בִּמְחִיר קְנֵה שֵׁן זָעִיר זֶה מְחִיר שֶׁל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף דִּינָר? רַק שׁוֹטֶה הוּא, מִי שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ וִיבַזְבֵּז אוֹצָר שֶׁל מָמוֹן בְּעַד דָּבָר שֶׁכָּזֶה”. אָמַר לוֹ בַעַל הַחֲנוּת: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, אֲדוֹנִי, סַפְסָר זֶה הוּא פִּקֵּחַ וּמֵבִין יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי מְלָאכְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ מָסַרְתִּי לִמְכִירָה סְחוֹרָה הַשָּׁוָה אַלְפֵי דִינָרִים. וְעַד אֶתְמוֹל הָיָה עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ. וְאוּלָם אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מַּצָּבוֹ כַיּוֹם, אִם יָצָא מִדַּעְתּוֹ אוֹ לָאו. וְאוּלָם אַחַת אֲנִי יוֹדֵעַ בָּרוּר, שֶׁאִם הוּא דוֹרֵשׁ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף בִּמְחִיר קְנֵה שֵׁן, הֲרֵי הוּא שָׁוֶה מְחִיר כָּזֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה. עַל-כָּל-פָּנִים, הָבָה וְנִרְאֶה אוֹתוֹ בְעֵינֵינוּ. שֵׁב כָּאן וְהַמְתֵּן בַּחֲנוּת, עַד שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל פָּנֵינוּ”. יָשַׁב הַנָּסִיךְ עַלִי בַמָּקוֹם, שֶׁאָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר, וּמִיַּד רָאוּ אֶת הַסַּפְסָּר קָרֵב וּבָא בְּדַרְכּוֹ, רָץ בַּעַל-הַחֲנוּת לִקְרָאתוֹ וְאָמַר לוֹ: “בֶּן-אָדָם, קָנֶה זָעִיר זֶה שֶׁלְּךָ, וַדַּאי כֹּחַ פְּלָאִים בּוֹ. הֲרֵי כָל בְּנֵי-הָאָדָם תְּמֵהִים, שֶׁאַתָּה מְבַקֵּש בַּעֲדוֹ מְחִיר רַב כָּזֶה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁיְּדִידִי כָאן דּוֹמֶה שֶׁיָּצָאתָ מִדַּעִתֶּךָ”. וְהַסַּפְסָר שֶׁפִּקֵּחַ הָיָה, לֹא הֶרְאָה כָל סִימָנֵי קְפִידָה לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו, אֶלָּא הֵשִׁיב לוֹ בְּנִימוּס: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֵינִי מַטִּיל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאַתָּה מֻכְרָח לַחְשֹׁב אוֹתִי לִמְשֻׁגָּע, שֶׁאֲנִי דוֹרֵשׁ מְחִיר רַב כָּזֶה, וּמַפְלִיג בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל חֵפֶץ קַל עֵרֶךְ כָּזֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁאֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת סְגֻלּוֹתָיו וְכֹחוֹ, תְּהֵא מוּכָן לִרְכֹּשׁ לְךָ אוֹתוֹ בִּמְחִיר זֶה. וְלֹא אַתָּה בִּלְבַד, אֶלָּא כָל בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁשְּׁמָעוּנִי מַכְרִיז אֶת כְּרוּזִי צוֹחֲקִים וְחוֹשְׁבִים אוֹתִי לְשוֹטֶה”. אָמַר הַסַּפְסָר וְהֶרְאָה לַנָּסִיךְ עַלִי אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת וְהוֹשִיטָהּ לוֹ וְאָמַר לוֹ: “הִסְתַּכֵּל בִּקְנֵה-שֵׁן זֶה, וַהֲרֵינִי לְבָאֵר לְךָ סְגֻלָּתוֹ. רוֹאֶה אַתָּה שֶׁבִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו הֲדוּקָה חֲתִיכָה שֶׁל זְכוּכִית. וּכְשֶׁאַתָּה שָׂם אֶת הַקָּצֶה הָאֶחָד מֵהֶם עַל עֵינְךָ, יָכוֹל הִנְּךָ לִרְאוֹת כָּל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, וְיֵרָאֶה לְךָ מִקָּרוֹב, וְאִם גַּם יִרְחַק מִמְּךָ מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל מִלִּין”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “נִפְלָאת זֹאת מִכָּל בִּינָה. וְאֵינִי מַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שֶׁאֱמֶת הִיא, כָּל עוֹד לֹא בָחַנְתִּי הַדָּבָר וְנוֹכַחְתִּי, שֶׁכֵּן הוּא כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ”. הִנִּיחַ הַסַּפְסָר אֶת הַקָּנֶה בְיָדוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ, וְאָמַר לוֹ, כְּשֶׁהוּא מַרְאֶה לוֹ כֵּיצַד לְהַחֲזִיק אוֹתוֹ: “כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ, יֵרָאֶה לְךָ, כְּשֶׁאַתָּה מַשְׁקִיף דֶּרֶךְ קָנֶה זֶה”. בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ עַלִי בְלִי אֹמֶר וּדְבָרִים לִרְאוֹת אֶת אָבִיו. וְאַךְ שָׁת אֶת הַקָּנֶה סָמוּךְ מְאֹד לְעֵינוֹ, רָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב רַעֲנָן וְשָׂמֵחַ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹפֵט בֵּין עַם הָאָרֶץ. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ, נִכְסָף לִרְאוֹת אֶת אֲהוּבַת נַפְשׁוֹ, אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, וּמִיַּד רָאָה גַם אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת בְּרִיאָה וַעֲלִיזָה עַל מַצָּעָהּ, מְשׂוֹחַחַת וּמְצַחֶקֶת, בְּשָׁעָה שֶׁהָמוֹן מְשַׁרְתוֹת עוֹמְדוֹת מִסָּבִיב לָהּ מְיַחֲלוֹת לִפְקֻדּוֹתֶיהָ. הִשְׁתָּאָה הַנָּסִיךְ תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת, כְּשֶׁרָאָה מִשְׁקֶפֶת נִפְלָאָה וּמוּזָרָה זוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם גַּם אֲחַפֵּשׂ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים וְיוֹתֵר, בְּכָל הַקְּצָווֹת וּבְכָל הַפִּנּוֹת, לֹא אֶמְצָא דָבָר יָקָר וּבְלִתִּי-מָצוּי כִּקְנֵה-שֵׁן זֶה”. אָמַר לַסַּפְסָר: “רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסְּגֻלּוֹתָיו שֶׁל קָנֶה זֶה, אָמְנָם הֵן כְּפִי שֶׁתֵּאַרְתָּ אוֹתָן, וַהֲרֵינִי מְשַׁלֵּם לְךָ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף דִּינָר בְּרָצוֹן בִּמְחִירוֹ”. אָמַר לוֹ הַסַּפְסָר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בְּעָלָיו נִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעָה, שֶׁאֵינוֹ נִפְרָד מִמֶּנּוּ בְפָחוֹת מֵאַרְבָּעִים אֶלֶף מַטְבְּעוֹת זָהָב”. כְּשֶׁרָאָה הַנָּסִיךְ, שֶׁהַסַּפְסָר אָדָם כָּשֵׁר וְיָשָׁר הוּא, שָׁקַל עַל יָדוֹ אַרְבָּעִים אֶלֶף הַדִּינָר, וְנַעֲשָׂה בְּעָלֶיהָ שֶׁל הַמִּשְׁקֶפֶת, מְאֻשָּׁר בְּדַעְתּוֹ שֶׁהִיא תְשַׂמַּח אֶת אָבִיו עַד לִמְאֹד, וְיִרְכֹּשׁ לוֹ בָזֶה אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר. עָבַר עַלִי בְשִׁירָאז וְנָסַע הַלְאָה בִדְרָכִים שׁוֹנִים שֶׁל פָּרַס, וְלִבְסוֹף, כְּשֶׁכִּמְעַט נִגְמְרָה הַשָּׁנָה, נִלְוָה עַל שַׁיָּרָה, וְהִגִּיעַ בַחֲזִירָתוֹ לְהֹדוּ בָּרִיא וְשָׁלֵם, לְפֻנְדֶּק הַשַּׁיָּרוֹת, שֶׁאֵלָיו כְּבָר הִגִּיעַ הַנָּסִיך חֻסַיְן לְפָנָיו. הִמְתִּינוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם עַד שׁוּב הָאָח הַשְּׁלִישִׁי בְשָׁלוֹם.

זֶהוּ, הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְיָּאר, סִפּוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים, וְעַכְשָׁיו מְבַקֶּשֶת אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּטֶּה אֶת אָזְנְךָ וְתִשְׁמַע, מַה שֶּׁאֵרַע לָאַח הַצָּעִיר בָּהֶם, לַנָּסִיךְ אַחְמָד, שֶׁכֵּן הָיוּ מְאֹרְעוֹתָיו הַמְעַנְיְנִים וְהַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁבְּכֻלָּם. כְּשֶׁנִּפְרַד מֵאֶחָיו, בָּחַר לוֹ דֶרֶךְ הַמּוֹבִילָה לִסְמַרְקַנְד. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם אַחֲרֵי נְסִיעָה אֲרֻכָּה סָר כְּאֶחָיו לְפֻנְדָּק. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי יָצָא לִרְאוֹת בַשּׁוּק, שֶׁהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ הָעָם שָׁם בַּזִיסְתָּאן, וְרָאָה שֶׁהוּא מְסֻדָּר יָפֶה. וְהָיוּ הַחֲנֻיּוֹת בְּנוּיוֹת מַעֲשֶׂה-אָמָּן וּמְלֵאוֹת אֲרִיגִים נִפְלָאִים וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֵרֶךְ וּסְחוֹרוֹת יְקָרוֹת. וְעוֹדֶנּוּ מְשׁוֹטֵט, כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו סַפְסָר, שֶׁהִצִּיעַ לִמְכִירָה תַּפּוּחַ קְסָמִים, וְהָיָה מַכְרִיז: “מִי יִקְנֶה פְּרִי זֶה? מְחִירוֹ הוּא שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה אֲלָפִים מַטְבְּעוֹת זָהָב”. אָמַר הַנָּסִיךְ אַחְמָד לְאוֹתוֹ אָדָם: “בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, תֵּן לִי וְאֶרְאֶה פְּרִי זֶה שֶׁבְּיָדְךָ, וּבָאֵר לִי מַה כֹּחַ צָפוּן בּוֹ, שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מְחִיר רַב כָּזֶה”. חִיֵּךְ הַסַּפְסָר וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַתַּפּוּחַ וְאָמַר: “אַל תִּתְמַהּ עַל כָּךְ, אֲדוֹנִי הַטּוֹב. בָּרוּר הוּא לִי, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מְבָרֵר לְךָ סְגֻלָּתוֹ, וְרָאִיתָ אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹכָהּ לִבְנֵי-אָדָם לֹא תִמְצָא אֶת הַמְּחִיר מֻפְרָז וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁתִּתֵּן בְּרָצוֹן אוֹצָר שֶׁל זָהָב בַּעֲדוֹ, אִם יֶשְׁנוֹ בְיָדֶךָ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “וְעַכְשָׁו שְׁמַע לִדְבָרַי, אֲדוֹנִי, וַאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ מַה הַכֹּחַ הַצָּפוּן בְּתַפּוּחַ מַעֲשֵׂה אָמָּן זֶה. כְּשֶׁאָדָם סוֹבֵל מִמַּחֲלָה, וְאִם תְּהִי קָשָׁה כַּמָּה שֶׁתִּהְיֶה, וְיוֹתֵר מִכֵּן, אֲפִלּוּ כְשֶׁהוּא כְבָר נוֹטֶה לָמוּת – וּמֵרִיחַ בְּתַפּוּחַ זֶה, תָּשׁוּב אֵלָיו רוּחוֹ וְיַבְרִיא וְיֵרָפֵא לוֹ מִכָּל מַחֲלָה, הַמְּעַנָּה אוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הִיא דֶבֶר אוֹ שַׁחֶפֶת, קַדַּחַת, אוֹ מַחֲלָה מַמְאֶרֶת אַחֶרֶת אֵיזוֹ שֶׁהִיא, כְּאִלּוּ לֹא חָלָה מֵעוֹלָם. וּמִיַּד יַחֲזֹר אֵלָיו כֹּחוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא מֵרִיחַ בִּפְרִי זֶה, יִפָּטֵר וְיִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע וּמַחֲלָה, כָּל עוֹד רוּחַ חַיִּים בְּקִרְבּוֹ”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ אַחְמָד: “כֵּיצַד זֶה אֶהְיֶה בָטוּחַ שֶׁדְּבָרֶיךָ אֱמֶת? אִם כָּךְ הַדָּבָר, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ בַּשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר אֶת הַסְּכוּם שֶׁאַתָּה דוֹרֵשׁ”. אָמַר לוֹ הַסַּפְסָר: “אֲדוֹנִי, כָּל בְּנֵי-הָאָדָם הַגָּרִים בִּסְבִיבָה זוֹ שֶׁל סְמַרְקַנְד, יוֹדְעִים הֵיטֵב, שֶׁהָיָה גָר בְּעִיר זוֹ לְפָנִים אָדָם חָכָם, שֶׁהָיָה זָרִיז וּמֻמְחֶה עַד לְהַפְלִיא, וְשֶׁהוּא עָשָׂה, אַחֲרֵי עֲמַל שָׁנִים מְרֻבּוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ, תַּפּוּחַ זֶה, עַל יְדֵי תַעֲרֹבֶת שֶׁל סַמְמָנִים רַבִּים לְאֵין קֵץ מִתּוֹךְ צְמָחִים וּמַעֲדַנִּים, וְהוֹצִיא עַל זֶה אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁהֵכִין תַּפּוּחַ זֶה, הָיָה מַחֲזִיר לִבְרִיאוּתָם אֲלָפִים שֶׁל אֲנָשִׁים חוֹלִים, בָּזֶה שֶׁנָּתַן לָהֶם לְהָרִיחַ בִּפְרִי זֶה. וְאוּלָם לְפֶתַע בָּא הַקֵּץ לְחַיָּיו, וְהַמָּוֶת הִפְתִּיעוֹ פִתְאֹם, בְּטֶרֶם הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהַצִּיל עַצְמוֹ עַל-יְדֵי הָרֵיחַ הַנִּפְלָא. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא צָבַר הוֹן, וְלֹא הִנִּיחַ אֶלָּא אַלְמָנָה אֲבֵלָה וּמַחֲנֶה רַב שֶׁל תִּינוֹקוֹת וּקְרוֹבֵי-מִשְׁפָּחָה רַבִּים, לֹא יָכְלָה הָאַלְמָנָה לִמְצֹא לָהּ עֶזְרָה, אֶלָּא בָזֶה שֶׁנִּפְרְדָה מִן הָאוֹצָר הַיָּקָר הַזֶּה, כְּדֵי לִמְצֹא מִחְיָה לָהּ וְלִבְנֵי-מִשְׁפָּחְתָּהּ”. וּבָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַסַּפְסָר מְסַפֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה לַנָּסִיךְ, נִקְהַל הָמוֹן רַב מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר סְבִיבוֹתָם. יָצָא אֶחָד מִן הַקָּהָל, שֶׁהָיָה הַסַּפְסָר מַכִּירוֹ יָפֶה, וְאָמַר: “אֶחָד מִידִידַי מֻטָּל חוֹלֶה נוֹטֶה לָמוּת, וְנוֹאֲשׁוּ הָרוֹפְאִים וְיוֹדְעֵי פֶרֶק בִּרְפוּאָה מֵחַיָּיו. לָזֹאת אֲבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ לְהָרִיחַ בִּפְרִי זֶה שֶׁיִּשָׁאֵר בַּחַיִּים”. כְּשֶׁשָׁמַע הַנָּסִיךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֶל הַמּוֹכֵר וְאָמַר לוֹ: “יְדִידִי, אִם חוֹלֶה זֶה חוֹזֵר לְאֵיתָנוֹ בַּהֲרִיחוֹ בַּתַּפּוּחַ, הֲרֵינִי קוֹנֶה מִיַּד מִיָּדְךָ אֶת הַתַּפּוּחַ בִּמְחִיר אַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר”. וְהָיָה בְּיַד הָאָדָם יִפּוּי-כֹּחַ לִמְכֹּר אֶת הַתַּפּוּחַ בִּסְכוּם שֶׁל חֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף דִּינָר. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיָה שְׂבַע-רָצוֹן בִּשְׂכַר-סַרְסוּרְיָה שֶׁל חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, אָמַר: “מוּטָב, אֲדוֹנִי, עַכְשָׁו תִּבְחַן כֹּחוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ זֶה וְנוֹכַחְתָּ. מֵאוֹת שֶׁל חוֹלִים הִבְרֵאתִי עַל-יָדוֹ”. נִלְוָה הַנָּסִיךְ עַל בְּנֵי-הָאָדָם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה וּמְצָאוֹ כָּל עוֹד רוּחַ חַיִּים בְּקִרְבּוֹ, מֻטָּל בְּמִטָּתוֹ. וְאוּלָם אַךְ הֵרִיחַ הַנּוֹטֶה לָמוּת בַּפְּרִי, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ מִיָּד, וְקָם מַחֲלִים לְגַמְרֵי, בָּרִיא וְעַלִּיז. רָכַשׁ לוֹ אַחְמָד אֶת תַּפּוּחַ הַפְּלָאִים מִיַּד הַסַּפְסָר וְסִלֵּק לוֹ אַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר. אַחֲרֵי שֶׁהִשִּׂיג מַטְרַת נְסִיעָתוֹ, חָשַב לְהִלָּווֹת מִיַּד לְשַׁיָּרָה נוֹסַעַת לְהֹדוּ, וְלַחֲזֹר אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב אָבִיו. וְאוּלָם בְּתוֹךְ כָּךְ גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לְבַלּוֹת זְמַנּוֹ כָּרָאוּי, לִרְאוֹת בְּסְמַרְקַנְד וּבְמִפְלְאוֹתֶיהָ. וְהָיְתָה לוֹ שִׂמְחָה מְיֻחָדָה לְהִסְתַּכֵּל בַּמִּישׁוֹר הַנֶּהְדָּר הַמְּכֻנֶּה כָּאן סוֹגְד, שֶׁהוּא אֶחָד מִפִּלְאֵי הָעוֹלָם. וְהָיָה נוֹף זֶה מִכָּל עֲבָרָיו נֶחְמָד לְמַרְאֶה, כְּשֶׁהוּא עָטוּף לְבוּשׁ יָרֹק שֶׁל זְמָרַגְדִין וּמֵאִיר בִּפְלָגָיו בְּדֹלַח, כְּגַן עֵדֶן. וְהָיוּ הַגַּנִּים נוֹשְׂאִים פְּרָחִים וּפְרִי, וְהֶעָרִים וְהָאַרְמוֹנוֹת שִׂמְחָה לְעֵינֵי הַנָּכְרִים. אַחֲרֵי זְמַן קָצֵר נִלְוָה הַנָּסִיךְ אַחְמָד לְשַׁיָּרָה שֶׁל סוֹחֲרִים נוֹסַעַת לְהֹדוּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ קִצָּהּ שֶׁל נְסִיעָה אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת, הִגִּיעַ לְבַסּוֹף לְפֻנְדַּק הַשַּׁיָּרוֹת, שֶׁבּוֹ הִמְתִּינוּ לוֹ שְׁנֵי אֶחָיו חֻסַיְן וְעַלִי, חַסְרֵי-סַבְלָנוּת. נִמְלְאוּ לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים גִּיל, כְּשֶׁהִתְאַחֲדוּ שׁוּב יַחַד וְחִבְּקוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים, הַמּוֹבִילָם אַחֲרֵי פֵּרוּד אָרֹךְ וְקָשֶׁה בְּרִיאִים וְעַלִּיזִים, רַעֲנַנִּים וּשְׂמֵחִים חֲזָרָה הַבַּיְתָה.

פָּנָה הַבְּכוֹר, הַנָּסִיךְ חֻסַיְן אֶל הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים וְאָמַר: “מִן הָרָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יְסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְיוֹדִיעַ מַה הוּא הַדָּבָר הַנִּפְלָא שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ, וּמַה הַכֹּחַ הַצָּפוּן בּוֹ. וַאֲנִי, כַּבְּכוֹר, אֲסַפֵּר לָכֶם רִאשׁוֹן, מַה שֶּׁאֵרַע לִי. מֵבִיא אֲנִי מִבִּשַׁנְגָארְה שָׁטִיחַ, הַדַּל לְמַרְאֵה עֵינַיִם, וְאוּלָם כֹּחַ נִפְלָא צָפוּן בּוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹשֵׁב עָלָיו וּמְבַקֵּשׁ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ אוֹ בְּעִיר, נִשָּׂא מִיַּד אֵלֶיהָ בְלִי עָמָל וָנֵזֶק, וְאִם גַּם תֶּאֱרַךְ הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ חֳדָשִׁים אוֹ גַם שָׁנָה. וְשִׁלַּמְתִּי בִמְחִירוֹ אַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר זָהָב. וְאַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל הַמִּפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ בִּשַׁנְגָארְה. יָשַׁבְתִּי עַל הָאוֹצָר הַיָּקָר שֶׁרָכַשְׁתִּי לִי וּבִקַּשְׁתִּי לָבוֹא לְמָקוֹם זֶה, וּמִיַּד נִמְצֵאתִי כָאן כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי. וְזֶה לִי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁאֲנִי מַמְתִּין לְבוֹאֲכֶם. וַהֲרֵי שָׁטִיחַ מְעוֹפֵף זֶה אִתִּי כָאן, וְכָל הֶחָפֵץ יִבְחַן אוֹתוֹ”.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר הַנָּסִיךְ הַבְּכוֹר לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ, פָּתַח הַשֵּׁנִי, הַנָּסִיךְ עַלִי וְאָמַר: “אָחִי הֶחָבִיב, אָכֵן שָׁטִיחַ זֶה שֶׁהֵבֵאתָ נִפְלָא הוּא, וְכֹחוֹת בִּלְתִּי מְצוּיִים בּוֹ, וּלְפִי מַה שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר לֹא רָאָה אָדָם מֵעוֹלָם מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹתוֹ לוֹ”. אַחֲרֵי זֶה הוֹצִיא אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת וְהוֹסִיף וְאָמַר: “רְאוּ הִנֵּה אַף אֲנִי קָנִיתִי בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר מַשֶּׁהוּ, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לָכֶם מִיָּד אֶת כֹּחוֹתָיו. רוֹאִים אַתֶּם קְנֵה-שֵׁן זֶה? בְּעֶזְרָתוֹ יְכוֹלִים לִרְאוֹת דְּבָרִים, הַסְּמוּיִים מִן הָעַיִן וּרְחוֹקִים מִילִין רַבִּים. אָכֵן דָּבָר נִפְלָא עַד לִמְאֹד הוּא, וּכְדַאי הוּא שֶׁתִּבְחֲנוּ אוֹתוֹ. שְׁנֵיכֶם תּוּכְלוּ לְבָחֲנוֹ, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְכֶם. שִׂימוּ עַיִן לְיַד הַזְּכוּכִית הַקְּטַנָּה וּבַקְּשׁוּ בְּמַחֲשַׁבְתְּכֶם מַשֶּׁהוּ, שֶׁלִבְּכֶם מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתו. וְאִם קָרוֹב הוּא אוֹ רָחוֹק אַלְפֵי מִילִין, הִנֵּה קְנֵה-שֵׁן זֶה מַקְרִיבוֹ בָּרוּר וְקָרוֹב לְעֵינֵיכֶם”. כְּשֶׁשָׁמַע הַנָּסִיךְ חֻסַיְן דְּבָרִים אֵלֶּה, נָטַל אֶת הַקָּנֶה מִידֵי הַנָּסִיךְ עַלִי. וּכְשֶׁשָּׂם אֶת עֵינוֹ עַל קָצֶהָ, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ, בִּקֵּשׁ בְּלִבּוֹ לִרְאוֹת אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר. וְהָיוּ שְׁנֵי אֶחָיו מִתְבּוֹנְנִים אֵלָיו לִרְאוֹת מַה יֹּאמַר. רָאוּ פִתְאֹם שֶׁהֶחֱוִירוּ פָנָיו וְשָׁקְעוּ כְּפֶרַח הַנּוֹבֵל, וּפֶלֶג דְּמָעוֹת נִגַּר מֵעֵינָיו מֵרָגְזוֹ וְעָצְבּוֹ. וּבְטֶרֶם נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּם שֶׁל אֶחָיו מִתְמִיהָתָם, וּבְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ הַמּוּזָר, קָרָא בְקוֹל: “אוֹי וַאֲבוֹי, נָשָׂאנוּ עָמָל וּתְלָאָה וְנָסַעְנוּ עַד קַצְוֵי אֶרֶץ. בְּתִקְוָתֵנוּ קִוִּינוּ לִרְכֹּשׁ לָנוּ אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר. וְאוּלָם הַכֹּל לַשָּׁוְא: רְאִיתִיהָ חוֹלָה אֲנוּשָׁה עַל עַרְשָׂהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה נוֹשֶׁמֶת נְשִׁימָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה, וּמִסָּבִיב לָהּ עוֹמְדוֹת נַעֲרוֹתֶיהָ, בּוֹכוֹת וּמְיַלְּלוֹת בְּעָצְמַת יְגוֹנָן. אַחַי, אִם בִּרְצוֹנְכֶם לִרְאוֹתָהּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, שִׁלְחוּ לָהּ מַבָּט שֶׁל פְּרִידָה בְּדֶרֶךְ זְכוּכִית זוֹ, בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ וְאֵינֶנָּה”. תָּפַס הַנָּסִיךְ עַלִי אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת וְהִשְׁקִיף דַּרְכָּהּ וְרָאָה אֶת הַנְּסִיכָה בַמַּצָּב, כְּפִי שֶׁתֵּאֵר אוֹתוֹ אָחִיו חֻסַיְן. מָסַר אוֹתָהּ בְיַד אָחִיו הַנָּסִיךְ אַחְמָד, וְרָאָה אַף הוּא וְנוֹכַח לָדַעַת, שֶׁהַגְּבִירָה נוּר אַלנַּהָאר קְרוֹבָה לְהוֹצִיא אֶת נִשְמָתָהּ. אָמַר לְאֶחָיו הַגְּדוֹלִים: “כֻּלָּנוּ, שְׁלֹשְתֵּנוּ, נוֹשְׂאִים אוֹתָם עִנּוּיִים מֵאַהֲבָה שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַנְּסִיכָה, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ כִסּוּפָיו עַזִּים לְהַשִּׂיגָהּ. מֵעַכְשָׁו חַיֶּיהָ הוֹלְכִים וְכָלִים. וְאוּלָם אָנֹכִי יָכוֹל לְהַצִּילָהּ וּלְהַבְרִיאָהּ, אִם נָחִישׁ אֵלֶיהָ מִיָּד, בְּלִי פִקְפּוּק וְהִסּוּס”.

אָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה וְהוֹצִיא אֶת תַּפּוּחַ הַפֶּלֶא מִכִּיסוֹ וְהֶרְאָה אוֹתוֹ לְאֶחָיו וְאָמַר: “זֶה כָאן אֵינוֹ נוֹפֵל בְּעֶרְכּוֹ מִן הַשָּׁטִיחַ הַמְּעוֹפֵף וּמִן הַמִּשְׁקֶפֶת. קְנִיתִיו בִּמְחִיר אַרְבָּעִים אֶלֶף דִּינָר בִּסְמַרְקַנְד, וְעַכְשָׁו הֲרֵי לְפָנֵינוּ הַהִזְדַּמְנוּת הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לִבְחֹן אֶת כֹּחוֹתַיו. שֶׁכֵּן אָמְרוּ לִי, שֶׁכָּל חוֹלֶה הַשָּׂם תַּפּוּחַ זֶה לְאַפּוֹ, נִרְפָּא וּמַבְרִיא מִיָּד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא קָרוֹב לָמוּת. וַאֲנִי בְעַצְמִי בְחַנְתִּיו. וְעַכְשָׁו תִּרְאוּ בְעֵינֵיכֶם אֶת כֹּחַ הַמַּרְפֵּא שֶׁבּוֹ, כְּשֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְרַפֵּא מַחֲלָתָהּ שֶׁל נוּר אַלנַּהָאר, אִם רַק נַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּטֶרֶם תָּמוּת”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ חֻסַיְן: “דָּבָר קַל הוּא זֶה, הַשָּׁטִיחַ שֶׁלִּי יְבִיאֵנוּ כְהֶרֶף עַיִן לְיַד יְצוּעָהּ שֶׁל אֲהוּבַת נַפְשֵׂנוּ. שְׁבוּ מִיַּד אִתִּי עָלָיו שֶׁמָּקוֹם בּוֹ לִשְׁלֹשְׁתֵּנוּ, וְנִנָּשֵׂא בְּלִי עִכּוּב לְשָׁם, וּמְשָׁרְתֵינוּ יִסְעוּ אַחֲרֵינוּ”. יָשְׁבוּ שְׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים עַל הַשָּׁטִיחַ הַמְּעוֹפֵף, וּבִקֵּשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּדַעְתּוֹ לִהְיוֹת לְיַד מִטָּתָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, וּכְהֶרֶף עַיִן נִמְצְאוּ בְחַדְרָהּ. נִבְהֲלוּ הַשְּׁפָחוֹת וְהַסָּרִיסִים שֶׁהָיוּ מְטַפְּלִים וְנִפְתְעוּ לְמַרְאֶה זֶה, שֶׁהָיוּ תְמֵהִים, כֵּיצַד זֶה יָכְלוּ גְבָרִים זָרִים אֵלֶּה לָבֹא לְתוֹךְ הַחֶדֶר. וּבוֹ בָרֶגַע שֶׁבִּקְּשׁוּ הַסָּרִיסִים לְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם בְּחַרְבוֹתֵיהֶם, הִכִּירוּ אֶת הַנְּסִיכִים וְנָסוֹגוּ לְאָחוֹר, תְּמֵהִים עֲדַיִן עַל חֲדִירָתָם לְכָאן. וְאוּלָם הָאַחִים קָמוּ מִיַּד מֵעַל הַשָּׁטִיחַ הַמְּעוֹפֵף, וְנִגַּשׁ הַנָּסִיךְ אַחְמָד וְהִקְרִיב אֶת תַּפּוּחַ הַפֶּלֶא לְאַפָּהּ שֶׁל הַגְּבִירָה. וְאַךְ חָדַר הָרֵיחַ לְמֹחָהּ, עָזְבָה אוֹתָהּ מַחֲלָתָהּ, וְנִרְפְּאָה לְגַמְרֵי. פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ לַמֶּרְחָב, הִתְרוֹמְמָה בְּתוֹךְ כָּרֶיהָ וְהִבִּיטָה סְבִיבוֹתֶיהָ, וּבִפְרָט עַל הַנְּסִיכִים שֶׁעָמְדוּ לְפָנֶיהָ, שֶׁכֵּן הִרְגִּישָׁה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה רַעֲנָנָה וְעַלִּיזָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁקָּמָה מֵעַל מִשְׁכָּבָהּ וְצִוְּתָה עַל הַחַדְרָנִּיוֹת שֶׁלָּהּ לְהַלְּבִּישָׁהּ. וְהָיוּ אֵלֶּה מְסַפְּרוֹת לָהּ בְּשָעָה זוֹ, כֵּיצַד הוֹפִיעוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם שְׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים, בְּנֵי דוֹדָהּ. וְכֵיצַד נָתַן לָהּ הַנָּסִיךְ אַחְמָד מַשֶׁהוּ לְהָרִיחַ בּוֹ, שֶׁעַל-יָדוֹ נִרְפְּאָה מִמַּחֲלָתָהּ. אַחֲרֵי שֶׁסִּדְּרוּ אֶת הָרְחִיצָה שֶׁלְאַחֲרֵי הַמַּחֲלָה, חָזְרָה, וְהֶרְאֲתָה אֶת שִׂמְחָתָהּ הָרַבָּה עַל פְּגִישָׁתָהּ שׁוּב עִם הַנְסִיכִים וְהוֹדְתָה לָהֶם, וּבִמְיֻחָד לַנָּסִיךְ אַחְמָד, שֶׁהֲרֵי הוּא הוּא שֶׁהֶחֱזִיר לָהּ אֶת חַיֶּיהָ וְאֶת בְּרִיאוּתָהּ. שָׂמְחוּ מְאֹד גַּם הַנְּסִיכִים, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, שֶׁהִבְרִיאָה עַד מְהֵרָה מִמַּחֲלָתָהּ הָאֲנוּשָׁה. וְאוּלָם הֵם חָזְרוּ וְנִפְרְדוּ מִמֶּנָּה מִיַּד וְהָלְכוּ לָתֵת שָׁלוֹם לַאֲבִיהֶם.

וּבֵין כָּךְ וְכָךְ הוֹדִיעוּ הַסָּרִיסִים לַשֻּׂלְטָאן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵלָיו הַנְּסִיכִים הִתְנַשֵּׂא מִמּוֹשָׁבוֹ וְחִבְּקָם בְּחִבָּה וּנְשָׁקָם עַל מִצְחָם, מְאֻשָּׁר לִרְאוֹתָם שׁוּב וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם עַל דְּבַר הַחְלָמָתָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה, שֶׁהָיְתָה יְקָרָה לוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה בִּתּוֹ.

הוֹצִיאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים אֶת חֶפְצֵי הַפֶּלֶא שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם מִנְסִיעָתָם. הֶרְאָה הַנָּסִיךְ חֻסַיְן רִאשׁוֹן אֶת הַשָּטִיחַ הַמְעוֹפֵף, שֶׁנָּשָׂא אוֹתָם בְּהֶרֶף עַיִן מִמֶּרְחַקִּים לְבֵיתָם, וְאָמַר: “לְפִי מַרְאֵהוּ אֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ לְשָׁטִיחַ זֶה, וְאוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁכֹּחַ פִּלְאִי כָּזֶה בְּתוֹכוֹ, חָשַׁבְתִּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, דָּבָר שֶׁיְהֵא בִּלְתִּי-מָצוּי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. הִגִּישׁ אַחֲרָיו הַנָּסִיךְ עַלִי אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת שֶׁלּוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “הַמַּרְאָה שֶׁל גַ’מְשֶׁד⁴ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הִיא לְעֻמַּת קָנֶה זֶה, שֶׁדַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר לוֹ לְמַבָּטוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַכִּיר בָּרוּר כָּל דָּבָר מִמִּזְרָח וְעַד מַעֲרָב וּמִצָּפוֹן וְעַד דָּרוֹם”. לִבְסוֹף הוֹצִיא הַנָּסִיךְ אַחְמָד אֶת תַּפּוּחַ הַפֶּלֶא, שֶׁהִצִּיל אֶת חַיֶּיהָ שֶׁל נוּר אַלנַּהָאר בְּאֹרַח בִּלְתִּי רָגִיל עַד מְאֹד וְאָמַר: “בְּעֶזְרַת פְּרִי זֶה יֵרָפֵא מִיָּד כָּל חֹלֵי וָפֶגַע”. הוֹשִׁיט כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת סְגֻלַּת הַיְּקָר שֶׁלּוֹ לַשֻּׂלְטָאן וְאָמְרוּ: “מוֹשְׁלֵנוּ, הוֹאֵל נָא לִבְחֹן יָפֶה אֶת הַמַּתּוֹת שֶׁהֵבֵאנוּ לְךָ, וַחֲרֹץ מִשְׁפָּטְךָ אֵיזוֹ מֵהֶן הִיא הַיְקָרָה בְּיוֹתֵר וְהַנִּפְלָאָה. וְאָז יִשָּׂא אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתָּ לָנוּ, זֶה אֲשֶׁר תִּבְחַר מִתּוֹכֵנוּ”. אַחֲרֵי שֶׁהִקְשִׁיב הַמֶּלֶךְ בְּשִׂים-לֵב לְדִבְרֵיהֶם, וְהִכִּיר בְּאֵיזֶה אֹפֶן הֵבִיאָה כָל מַתַּת לִרְפוּאָתָהּ שֶׁל בַּת-אָחִיו, שָׁקַע שָׁעָה קַלָּה בְיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: “אִם אֲנִי מַכִּיר בִּזְכוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַנָּסִיךְ אַחְמָד, שֶׁתַּפּוּחַ הַפֶּלֶא שֶׁלּוֹ רִפֵּא אֶת הַנְּסִיכָה, הֲרֵי לֹא אֶהְיֶה נוֹהֵג בְּצֶדֶק כְּלַפֵּי הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים. וְאִם אָמְנָם הֵשִׁיבָה לָהּ סְגֻלָּתוֹ אַחֲרֵי הַמַּחֲלָה הַנּוֹאָשָׁה, חַיִּים וּבְרִיאוּת, הֲרֵי הַגִּידוּ לִי, כֵּיצַד הָיָה יוֹדֵעַ הוּא מַשֶּׁהוּ עַל דְּבַר מַחֲלָתָהּ מִבְּלִי כֹּחָהּ שֶׁל מִשְׁקַפְתּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ עַלִי? וּכְמוֹ כֵן הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ הַקְּסָמִים לְלאֹ הוֹעִיל. מִבְּלִי הַשָּׁטִיחַ הַמְּעוֹפֵף שֶׁל הַנָּסִיךְ חֻסַיְן, שֶׁהֵבִיא אֶת שְׁלֹשְׁתְּכֶם כְּהֶרֶף עַיִן אֶחָד לְכָאן. מִשּׁוּם כָּךְ הִנְנִי חוֹרֵץ מִשְׁפָּטִי, שֶׁחֶלְקָם שֶׁל כָּל הַשְּׁלֹשָׁה שָׁוֶה, וּזְכוּת שָׁוָה לְכֻלָּם בְּהַבְרָאָתָהּ, שֶׁכֵּן הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְרַפְּאָהּ, אִלּוּ הָיָה חָסֵר אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַחֲפָצִים הַפִּלְאְיִּים. וּכְמוֹ כֵן שְׁלָשְׁתָּם בִּלְתִּי-מְצוּיִים וְנִפְלָאִים שָׁוִים, מִבְּלִי שֶׁיַעֲלֶה הָאֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, וְאֵין כָּל הַצְדָּקָה שֶׁהִיא לָתֵת לְאֶחָד מֵהֶם יִתְרוֹן עַל הָאֲחֵרִים. אֲנִי הִבְטַחְתִּי לְהַשִּׂיא אֶת הַגְּבִירָה נוּר אַלנַּהָאר, לָזֶה שֶׁיָבִיא אֶת הַדָּבָר הַבִּלְּתִּי מָצוּי הָעוֹלֶה עַל כָּל, וְאוּלָם עַד כַּמָּה שֶׁיִהְיֶה מוּזָר הַדָּבָר, אֵין הוּא פָחוֹת אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים זֶה לָזֶה בִּסְגֻלָּתָם הַמְיֻחֶדֶת לָהֶם, וְהַקֹּשִׁי בְעֵינוֹ עוֹמֵד, וַעֲדַיִן לֹא נִפְתְּרָה הַשְּׁאֵלָה. וְעִם זֶה רְצוֹנִי לַחֲרֹץ דָּבָר עוֹד בְּטֶרֶם יִפְנֶה הַיּוֹם, הַיְנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה עָוֶל גַּם לְאֶחָד, וְעָלַי לְתַכֵּן עֵצָה שֶׁעַל יָדָהּ אוּכַל לוֹמַר, שֶׁאֶחָד מִכֶּם הוּא הַמְּנַצֵּחַ וְלָתֵת לוֹ אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, כְּפִי שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי בִּדְבָרַי, כְּדֵי לְהָסִיר מֵעָלַי כָּל חוֹבָה. מִשּׁוּם כָּךְ הֶחְלַטְתִּי כָזאֹת: כָּל אֶחָד מִכֶּם יַעֲלֶה עַל סוּסוֹ, חָמוּשׁ בְּחֵץ וָקֶשֶׁת, אַחַר כָּךְ תִּרְכְּבוּ עַד לְמִגְרַשׁ הַהִתְחָרוּת, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרֵיכֶם יַחַד עִם הַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה וְנִכְבְּדֵי הָאָרֶץ. אַחַר-כָּךְ תִּירוּ אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו בְּכָל כֹּחַ וָעֹז חֵץ בְּמַעֲמָדִי. וְזֶה אֲשֶׁר חִצּוֹ יַרְחִיק עוּף, לוֹ תִהְיֶה הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר לְאִשָּׁה”. עָלוּ שְׁלֹשֶׁת הַנְּסִיכִים, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַמְרוֹת פִּי אֲבִיהֶם, וְאַף הִכִּירוּ בְחָכְמָתוֹ וְצִדְקָתוֹ, עַל סוּסֵיהֶם הַדּוֹהֲרִים וְאָצוּ בְחֵץ וָקֶשֶׁת יָשָׁר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְבַּע. הִגִּיעַ לְשָׁם גַּם הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנִים וּבַעֲלֵי הַמִּשְׂרָה הָרָמָה שֶׁל הַמַּמְלָכָה, אַחֲרֵי שֶׁצָפַן אֶת הַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת בְּבֵית גְּנָזָיו. וּכְשֶׁהָיָה הַכֹּל מוּכָן, נִסָּה הַבֵּן הַבְּכוֹר וְיוֹרֵשׁ הָעֶצֶר הַנָּסִיךְ חֻסַיְן אֶת כֹּחוֹ וְאֶת זְרִיזוּתוֹ, וְיָרָה חֵץ מֵעַל לִפְנֵי הַמִּישׁוֹר הַמִּשְׂתָּרֵעַ. אַחֲרָיו תָּפַס הַנָּסִיךְ עַלִי אֶת קַשְׁתּוֹ וְשָׁלַח חֵץ בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן, וְעָבַר אֶת הָרִאשׁוֹן. לְבַסּוֹף בָּא הַתּוֹר לַנָּסִּיךְ אַחְמָד. כִּוֵּן אַף הוּא לְאוֹתוֹ כִּוּוּן, וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁגָּזַר הַגּוֹרָל, לֹא יָכְלוּ בְנֵי הַפַּמַּלְיָה וְהַפָּרָשִׁים לְגַלּוֹת עִקְּבוֹת חִצּוֹ, אִם כִּי אָצוּ בְסוּסֵיהֶם קָדִימָה לִרְאוֹת הֵיכָן יִפֹּל חִצּוֹ עַל הָאָרֶץ, וְלֹא יָדַע אָדָם אִם שָׁקַע הַחֵץ בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, אוֹ טָס עַד לִמְרוֹמֵי רָקִיעַ. וְאַף הָיוּ בֵינֵיהֶם אֲשֶׁר חָשְׁבוּ בְרֶשַׁע שֶׁהַנָּסִיךְ אַחְמָד לֹא יָרָה כְלָל, וְלֹא נִתַּר הַחֵץ מֵעַל יִתְרוֹ. לִבְסוֹף צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו עוֹד, וְחָרַץ מִשְׁפָּטוֹ לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ עַלִי שֶׁזֶּה יִשָּׂא אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר לְאִשָּׁה, בִּהְיוֹת שֶׁחִצּוֹ עָבַר אֶת חִצּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ חֻסַיְן. סִדְּרוּ אֶת הַחֲגִיגוֹת וְאֶת הַטְּכָסִים שֶׁל הַחֲתוּנָה כַּמִּשְׁפָּט וּכְמִנְהַג הַמְּדִינָה בְּרֹב פְּאֵר וּבְהָדָר רַב, וְאוּלָם הַנָּסִיךְ חֻסַיְן לֹא חָפֵץ לִהְיוֹת בְּמַעֲמַד חֲגִיגוֹת-הַחֲתוּנָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְזְבָה תִּקְוָתוֹ, וְהָיָה מָלֵא קִנְאָה, שֶׁכֵּן דָּבַק הוּא בְעֹז אַהֲבָתוֹ אֶת הַגְּבִירָה נוּר אַלנַּהָאר יוֹתֵר מִשְּׁנֵי אֶחָיו. מִשּׁוּם כָּךְ פָּשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַנְּסִיכִים מֵעָלָיו וְלָבַשׁ לְבוּשׁ שֶׁל פַקִירִים, וְנָסַע מִן הַמָּקוֹם לִחְיוֹת חַיֵּי מִתְבּוֹדְדִים. גַּם אֶת הַנָּסִיךְ אַחְמָד אָכְלָה הַקִּנְאָה וְסֵרֵב לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגוֹת הַנִּשּׂוּאִים. וְאוּלָם לֹא פָּרַשׁ כְּנָסִיךְ חֻסַיְן לְחַיֵּי בְּדִידוּת, אֶלָּא בִלָּה כָּל יָמָיו בְּחַפְּשׂוֹ אֶת הַחֵץ, לִקְבֹּעַ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָפַל.

וְאֵרַע, שֶׁיָּצָא בֹּקֶר אֶחָד שׁוּב לְבַדּוֹ לְחַפֵּשׂ חִצּוֹ כְּמִנְהָגוֹ. הִתְחִיל בְּמָקוֹם זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ יָרוּ אֶת הַחִצִּים, וְהִגִּיעַ לִשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם מָצְאוּ אֶת חִצֵּי הַנְּסִיכִים חֻסַיְן וְעַלִי. הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ יָשָׁר נִכְחוֹ, וְשָׁלַח מַבָּטוֹ לְכָל הָעֲבָרִים מֵעַל לִגְבָעוֹת וַעֲמָקִים, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וַעֲדַיִן הוּא מְחַפֵּשׂ, כְּשֶׁרָאָה פִּתְאֹם, אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ דֶּרֶךְ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת, אֶת הַחֵץ מֻנָּח שָׁטוּחַ עַל גַּבֵּי סֶלַע. תָּמַהּ מְאֹד עַל כָּךְ, שֶׁהָיָה מִשְׁתּוֹמֵם, כֵּיצַד הָיָה הַחֵץ יָכוֹל לָעוּף רָחוֹק עַד כְּדֵי כָךְ, וְיוֹתֵר מִכֵּן, כְּשֶׁעָלָה וּמָצָא שֶׁהַחֵץ לֹא שָׁקַע בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, אֶלָּא נִתַּר כַּנִרְאֶה וְנָפַל שָׁטוּחַ עַל פְּנֵי רִצְפַּת אֶבֶן. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אָכֵן דְּבַר סֵתֶר יָצוּק וַדַּאי בְּכָךְ. כֵּיצַד זֶה יָכוֹל מִי שֶׁהוּא לִירוֹת חֵץ בְּמֶרְחָק כָּזֶה וְלִמְצֹא אוֹתוֹ אַחֲרֵי זֶה מֻנָּח בְּאֹפֶן כָּזֶה?”. עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ בֵּין צוּקֵי הַסְּלָעִים וְהַמְּצָרִים וְהִגִּיעַ עַד לִמְעָרָה שֶׁבְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, שֶׁבָּהּ מַעֲבָר מִתַּחַת לָאָרֶץ. כְּשֶׁחָדַר לְתוֹכָהּ צְעָדִים מִסְפָּר, רָאָה דֶלֶת שֶׁל בַּרְזֶל. פְּתָחָהּ עַל נְקַלָּה, בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיְתָה נְעוּלָה, וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ וְחִצּוֹ בְיָדוֹ. הִגִּיעַ לְדֶרֶךְ הַיּוֹרֶדֶת בְּמוֹרָד, וְיָרַד בָּהּ. וּבְעוֹדוֹ מְפַחֵד, מִשּׁוּם שֶׁמָּצָא הַכֹּל חֹשֶׁךְ, רָאָה בְּמֶרְחָק לֹא רָב, בְּמָקוֹם שֶׁהַמְּעָרָה הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶבֶת, חֶדֶר גָּדוֹל, שֶׁהָיָה מוּאָר לְכָל עֲבָרָיו בִּמְנוֹרוֹת וּמְאוֹרוֹת. אַחֲרֵי שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה בְּעֵרֶךְ, חָל מַבָּטוֹ עַל אַרְמוֹן עָצּום וְיָפֶה. מִיָּד יָצְאָה מִתּוֹכוֹ לְתוֹךְ אוּלַם הָעַמּוּדִים נַעֲרָה חֲמוּדָה, יָפָה וּמְלֵאָה חֵן, מַרְאֵה פֵיָּה לָהּ, בִּלְבוּשׁ נְסִיכִים, וַעֲנוּדָה בְשֶׁפַע רַב שֶׁל אַבְנֵי-חֵן יְקָרוֹת. צָעֲדָה לְאִטָּהּ בְּהוֹד מַלְכוּת וְעִם זֶה בְחֵן וָקֶסֶם בְּתוֹךְ נַעֲרוֹתֶיהָ כְּאַגַּן הַסַּהַר בֵּין הַכּוֹכָבִים. כְּשֶׁרָאָה הַנָּסִיךְ מַרְאֶה זֶה שֶׁל יֹפִי, מִהֵר לָתֵת לָהּ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם. נִגְּשָׁה אֵלָיו וּבֵרְכָה אוֹתוֹ בְּרֹב חֵן לְבוֹאוֹ, וְאָמְרָה בְקוֹל נָעִים: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַנָּסִיךְ אַחְמָד. שְׂמֵחָה אֲנִי לִרְאוֹתְךָ. כֵּיצַד שְׁלוֹם מַעֲלָתְךָ, וְלָמָּה זֶה הִתְמַהְמַהְתָּ זְמָן רָב כָּל-כָּךְ?” הִשְׁתָּאָה בֶּן-הַמֶּלֶךְ לְכָךְ, כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ קוֹרְאָה אוֹתוֹ בִשְׁמוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִי הִיא, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא רָאוּ זֶה אֶת זוֹ קֹדֶם לָכֵן, וְכֵיצַד נוֹדַע לָהּ כִּנּוּיוֹ וּמַעֲלָתוֹ. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִירָה נַעֲלָה, אֲסִיר תּוֹדָה רַבָּה אֲנִי לָךְ, עַל חַסְדֵּךְ אִתִּי בְּקַדְּמֵךְ אֶת פָּנַי בְּמָקוֹם נִפְלָא זֶה בְּדִבְרֵי יְדִידוּת כָּאֵלֶּה כָּאן, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הִרְהַבְתִּי עֹז לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אֲנִי נָכְרִי בּוֹדֵד. וְאוּלָם חִידָה הִיא לִי בְּהַעֲלוֹתִי בְּדַעְתִּי, כֵּיצַד זֶה נוֹדַע לָךְ שֵׁם עַבְדֵּךְ?” חִיְּכָה וְאָמְרָה: “מוֹשְׁלִי, גֶּש הֵנָּה שֶׁנֵּשֵׁב בְּתוֹךְ אַרְמוֹן-שַׁעֲשׁוּעִים שָׁם בְּנַחַת, וְשָׁם אֲנִי עוֹנָה לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ”.

הָלְכוּ לְשָׁם, כְּשֶׁהַנָּסִיךְ אַחְמָד הוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ. כְּשֶׁנִּכְנַס רָאָה מָלֵא הִתְפָּעֲלוּת אֶת הַתִּקְרָה הַמְּקֻמָּרָה מַעֲשֵׂה הָדָר וּמְקֻשָּׁטָה זָהָב וְאֶבֶן-תְכֻלָּה, צִיּוּרִים וְקִשּׁוּטִים, שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָם כְּמוֹתָם. כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה הַגְּבִירָה שֶׁהוּא מִשְׁתָּאֶה, אָמְרָה לַנָּסִיךְ: “בַּיִת זֶה כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמַּת שְׁאַר הַבָּתִּים הָאֲחֵרִים שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מוֹסֶרֶת אוֹתָם לְךָ בִּרְצוֹנִי הַטּוֹב. וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם תִּהְיֶה לְךָ הַצְּדָקָה לִתְמֹהַּ”. וּמִיַּד יָשְׁבָה אוֹתָהּ דְּמוּת שֶׁל פֵיָּה עַל גַּבֵּי אִצְטַבָּה גְבוֹהָה, וּבְהַרְאוֹתָהּ הַרְבֵּה אוֹתוֹת חִבָּה לַנָּסִיךְ אַחְמָד, בִּקְשָׁה מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת לְצִדָּהּ. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “אִם אַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי מִיָּד, הֲרֵי אֲנִי מַכִּירָה אוֹתְךָ יָפֶה. כְּפִי שֶׁתִּרְאֶה מִתּוֹךְ הִתְפַּעֲלוּת, כְּשֶׁאֲסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל סִפּוּרִי. וְאוּלָם מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁאָגִיד לְךָ רֵאשִׁית כֹּל, מִי אֲנִי. בְּוַדַּאי קָרָאתָ בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ מָעוֹן רַק לִבְנֵי-הָאָדָם, אֶלָּא גַם לִבְנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי, הַנִּקְרָאִים הָרוּחוֹת, הַדּוֹמִים בְּמַרְאָם לְגַמְרֵי לִבְנֵי תְמוּתָה. וַאֲנִי הִנְּנִי בִתּוֹ הַיְחִידָה שֶׁל נְסִיךְ הָרוּחוֹת מִגֶּזַע נִכְבָּדִים, וּשְׁמִי פֶּרִי בַּנוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לא תְהֵא מִשְׁתּוֹמֵם כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי אוֹמֶרֶת, מִי אַתָּה וּמִי אָבִיךָ, הַמֶּלֶךְ, וּמִי בַת דּוֹדְךָ נוּר אַלנַּהָאר. יוֹדַעַת אֲנִי יְדִיעָה שְׁלֵמָה מִכָּל הַנּוֹגֵעַ לְךָ וּלְמִשְׁפַּחְתְּךָ וּלְגִזְעֲךָ. אַתָּה הִנְּךָ אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הָאָחִים, שֶׁשָּׁבְתָה אֶת לֵב שְׁלָשְׁתָּם הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְשֶׁרָבוּ בֵינֵיהֶם לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה. וְאָבִיךָ מָצָא שֶׁהַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא לִשְׁלֹחַ אֶתְכֶם לַמֶרְחַקִּים לַאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת. נָסַעְתָּ אַתָּה לְסַמַרְקַנְד, וְהֵבֵאתָ מִשָּׁם תַּפּוּחַ פֶּלֶא, שֶׁנַּעֲשָׂה בָאֳמָנוּת בִּלְתִּי מְצוּיָה וּמְלֵאָה רָז וְשֶׁשִּׁלַּמְתָּ מְחִירוֹ אַרְבָּעִים אֶלֶף דִינָר. וּבְעֶזְרָתוֹ רִפֵּאתָ אֶת אֲהוּבַת לִבְּךָ מִמַּחֲלָה קָשָׁה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִיךָ הַבְּכוֹר, הַנָּסִיךְ חֻסַיְן, הִנֵּה קָנָה בְּאוֹתוֹ מְחִיר שָׁטִיחַ מְעוֹפֵף בְּבִּשַׁנְגָארְה. וְהַנָּסִיךְ עַלִי הֵבִיא הַבַּיְתָה מִשְׁקֶפֶת מִמְדִינַת שִׁירָאז. וְזֶה יַסְפִּיק לְךָ כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לְךָ, שֶׁלֹּא נֶעְלַם מִמֶּנּוּ כְלוּם מִכָּל הַנּוֹגֵעַ לְךָ. וְאוּלָם אֱמֹר נָא לִי אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, מִי מַפְלִיא אוֹתְךָ יוֹתֵר בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, אֲנִי אוֹ הַגְּבִירָה נוּר אַלנַּהָאר, אֵשֶׁת אָחִיךָ? לִבִּי מִתְגַּעְגֵּעַ עָלֶיךָ בְּכִסוּפִים עַזִּים וּמְבַקֵּשׁ שֶׁנִּתְחַתֵּן, וְנֵהָנֶה מִשִּׂמְחוֹת הַחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹת הָאַהֲבָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֱמֹר לִי, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָשֵׂאת אוֹתִי לְאִשָּׁה, אוֹ אִם תְּשׁוּקָה עַזָּה יוֹתֵר לְבַת דּוֹדְךָ אוֹכֶלֶת אוֹתְךָ? בְּרֹב אַהֲבָתִי עָמַדְתִּי, מִבְּלִי שֶׁיִּרְאוּנִי, לְצִדְּךָ, בִּשְׁעַת הַהִתְחָרוּת בִּירִיַּת הַחִצִּים עַל מִגְרַשׁ הַהִתְחָרוּת. וּכְשֶׁיָּרִיתָ אַתָּה אֶת חִצְּךָ, יָדַעְתִּי שֶׁיַּעֲבֹר הַלְאָה הַרְבֵּה יוֹתֵר אֶת חִצּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ עַלִי. תְּפַסְתִּיו בְּטֶרֶם יִגַּע בָּאָרֶץ וּנְשָׂאתִיו הַרְחֵק מִתְּחוּם מַרְאֵה הָעֵינָיִם. וּמִתּוֹךְ זֶה שֶׁעָשִׂיתִי שֶׁיִּפֹּל עַל דֶּלֶת הַבַּרְזֵל, גָּרַמְתִּי שֶׁיְנַתֵּר מִמְּקוֹמוֹ וְיִפֹּל שָׁטוּחַ עַל הַסֶּלַע, שֶׁעָלָיו מָצָאתָ אוֹתוֹ. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת תָּמִיד כָּאן וּמְצַפָּה לְךָ, שֶׁכֵּן יָדַעְתִּי שֶׁתְּחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, עַד שֶׁתִּמְצָאֶנוּ, וְהָיִיתִי בְּטוּחָה, שֶׁאוֹבִיל אוֹתְךָ לְכָאן אֵלַי”. דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה הַיָּפָה פֶּרִי בַּנוּ כָךְ, וְהִבִּיטָה בְּמֶבָּט שֶׁל כִּסּוּפֵי אַהֲבָה עַל הַנָּסִיךְ אַחְמָד. אַחַר-כָּךְ הִשְׁפִּילָה מִצְחָהּ בְּבֹשֶׁת צְנוּעָה, וְהִפְנְתָה אֶת מַבָּטָהּ מִמֶּנּוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ אַחְמָד דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי פֶּרִי בַּנוּ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין בְּיָדִי לִזְכּוֹת בַּנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר, וּפֶּרִי בַּנוּ הֲרֵי עוֹלָה עָלֶיהָ בְּקֶסֶם חֵן פָּנֶיהָ וּבִיפִי מַרְאֶיהָ וּבְחֵן הֲלִיכוֹתֶיהָ”. בְּקִצּוּר הַדְּבָרִים: הוּא הִתְפַּעֵל וְנִמְשַׁךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁשָּׁכַח לְגַמְרֵי אֶת אַהֲבָתוֹ לְבַת-דּוֹדוֹ. וּבְהַכִּירוֹ לָדַעַת שֶׁלֵּב הַקּוֹסֶמֶת הַחֲדָשָׁה שֶׁלּוֹ נוֹטָה אֵלָיו אַהֲבָה, אָמַר: “גְּבִירָה נַעֲלָה, הַיָּפָה בַיָּפוֹת, אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְשָׁרְתֵךָ וּלְמַלֵּא פְקֻדָּתְךָ כָּל עוֹד אֲנִי חַי. וְאוּלָם הֲרֵי אֲנִי מִצֶּאֱצָאֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם, וְאַתְּ נַעֲלָה בְּמוֹלַדְתֵּךְ עַל אֱנוֹשׁ. אֶפְשָׁר יִשְּׂאוּ עָלַיִךְ טִינָא יְדִידַיִךְ וּקְרוֹבַיִךְ, גִּזְעֵךְ וּבְנֵי שִׁבְטֵךְ, כְּשֶׁתִּתְקַשְּׁרִי אִתִּי בְקֶשֶׁר שֶׁכָּזֶה”. אָמְרָה לוֹ: “חֹפֶשׁ נִתַּן לִי מֵהוֹרַי לְהִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁאֲנִי רוֹצָה וְלָזֶה שֶׁאֶתֵּן לוֹ אֶת אַהֲבָתִי. אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה חָפֵץ לִהְיוֹת מְשָׁרְתִּי. לֹא כִי, אַתָּה תִּהְיֶה לִי לְאָדוֹן וּלְמוֹשֵׁל; שֶׁלְּךָ אָנִי, וְחַיַּי וְכָל אֲשֶׁר לִי לְךָ הֵם, וְשִׁפְחָתְךָ אֶהְיֶה לְעוֹלָם. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ, הַסְכֵּם נָא לָשֵׂאת אוֹתִי לְאִשָּׁה. וְלִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁלֹּא תָּשִׁיב בַּקָּשָׁתִי רֵיקָם”. הוֹסִיפָה פֶּרִי בַּנוּ וְאָמָרה: “כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאָנֹכִי יְכוֹלָה לְהַחֲלִיט בְּכָל הַחֹפֶשׁ לְפִי רְצוֹנִי. וּמִלְּבַד זֶה מִנְהָג הוּא אֶצְלֵנוּ עִם הָרוּחוֹת, וְכֵן נוֹהֲגִים מִימֵי קֶדֶם, שֶׁאָנוּ הַבָּנוֹת, כְּשֶׁהִנְנוּ מַגִּיעוֹת לְבַגְרוּת וְלִשְׁנוֹת בִּינָה, יְכוֹלוֹת אָנוּ לְהִנָּשֵׂא לְפִי מַה שֶּׁלִּבֵּנוּ מְצַוֶּה עָלֵינוּ, כָּל אַחַת לְאִישׁ הַמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיהָ בְּיוֹתֵר, וְשֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת עָלָיו, שֶׁיְאַשְּׁרֶנָּה בַחַיִּים. וְכָךְ חַיִּים הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה כָּל יְמֵיהֶם בְּאַחְדוּת וָאֹשֶׁר. וְאוּלָם כְּשֶׁהַנַּעֲרָה נִשֵּׂאת לְפִי בְּחִירַת הוֹרֶיהָ, לֹא לְפִי בְּחִירַת עַצְמָהּ, וְהִיא כְבוּלָה עַל-יְדֵי בַעֲלָהּ שֶׁאֵינוֹ הַמַּתְאִים לָהּ, מִשּׁוּם שֶׁמַרְאֶהוּ מְכֹעָר אוֹ נַפְשׁוֹ מְכֹעֶרֶת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכֹּשׁ אֶת לִבָּהּ יָרִיבוּ הַשְּׁנַיִם כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם זֶה עִם זֶה, וְתִצְמַח צָרָה בְּלִי-קֵץ לִשְׁנֵיהֶם מִתּוֹךְ הִתְקַשְּׁרוּת לְלֹא אֹשֶׁר זוֹ. וְאֵין אָנוּ כְּפוּתוֹת גַּם לַחֹק הַשֵּׁנִי, הַמְּחַיֵּב אֶת הַנְּעָרוֹת הַצְּנוּעוֹת שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם, שֶׁכֵּן אָנוּ מַרְאוֹת גָּלוּי אֶת נְטִיָּתֵנוּ לָאִישׁ שֶׁאָנוּ אוֹהֲבוֹת אוֹתוֹ, וְאֵין אָנוּ זְקוּקוֹת לְצַפּוֹת וּלְהֵעָגֵן עַד שֶׁיְּדַבְּרוּ בָנוּ לְהִנָּשֵׂא וְיִרְכְּשׁוּ אוֹתָנוּ”. כְּשֶׁשָׁמַע הַנָּסִיךְ אַחְמָד דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְגָחַן לְנַשֵּׁק אֶת שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ, וְאוּלָם הִיא מָנְעָה אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ, לֹא אֶת בִּגְדָהּ. תָּפַס הַנָּסִיךְ בְּיָדָהּ מָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת, וְנָשַׁק אוֹתָהּ כְּמִנְהַג הָאָרֶץ וְהִנִּיחָהּ עַל חָזֵהוּ וְעַל עֵינָיו. אָמְרָה לוֹ הַפֵיָּה בְּחִיּוּךְ מַקְסִים: “בְּיָדִי הָאֲמוּצָה בְּיָדְךָ הִשָּׁבַע לִי אֱמוּנִים, כְּפִי שֶׁאֲנִי מַבְטִיחָה אוֹתְךָ נֶאֱמָנָה: נֶאֱמָנָה אֶהְיֶה לְךָ בְּלִי שַׁנּוֹת לְעוֹלָם, וְלֹא אֶחֱטָא לָנֶצַח לְהָמִיר דְּבָרִים וּלְהַחֲלִיפֶנוּ”. אָמַר לָהּ הַנָּסִיךְ: “נְשָׁמָה מְלֵאָה חֵן, אֲהוּבַת נַפְשִׁי, כְּלוּם מְדַמָּה אַתְּ שֶׁאֶמְעַל מָתַי שֶׁיִהְיֶה בְלִבִּי הָאוֹהֵב אוֹתָךְ עַד לְטֵרוּף הַדַּעַת, וְהַמּוֹסֵר לָךְ גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, אַתְּ מַלְכַּת לִבִּי הַמּוֹשֶׁלֶת בּוֹ? הִנְּנִי מוֹסֵר עַצְמִי כֻּלִּי לָךְ, עֲשִׂי בִי כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי”. אָמְרָה לוֹ פֶּרִי בַּנוּ לַנָּסִיךְ אַחְמָד: “אַתָּה הִנְּךָ בַּעֲלִי וַאֲנִי אִשְׁתְּךָ, הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְנוּ זֶה לְזוֹ, הִיא בִמְקוֹם שְׁטַר נִשּׂוּאִין, וְאֵין אָנוּ זְקוּקִים לְקָאצִ’י, שֶׁכֵּן אֶצְלֵנוּ הֵם לְלֹא תוֹעֶלֶת וּלְלֹא צֹרֶךְ כָּל הַנֻּסְחָאוֹת וְהַטְּכָסִים, מִיָּד אֲנִי מַרְאָה לְךָ אֶת הַחֶּדֶר שֶׁבּוֹ נָחֹג לֵיל כְּלוּלוֹתֵינוּ, וּמְדַמָּה אֲנִי שֶׁאַתָּה תִּשְׁתָּאֶה לוֹ וְתוֹדֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּכָל עוֹלָמָם שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם”. מִיָּד עָרְכוּ הַשְּׁפָחוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְשָׂמוֹ מַטְעַמִּים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְעִם זֶה יַיִן בְּבַקְבּוּקִים וּגְבִיעִים שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לִסְעֻדָּה וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ דֵי שָׂבְעָם. תָּפְסָה לוֹ פֶּרִי בַּנוּ לַנָּסִיךְ אַחְמָד בְּיָדוֹ וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ לְחַדְרָהּ, שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה בוֹ. וְאוּלָם הוּא נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל הַסַּף, מְנֻצָּח מִן הַתִּפְאֶרֶת שֶׁרָאָה שָׁם וְשֶׁפַע אַבְנֵי-הַחֵן וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, שֶׁהִכּוּ אֶת עֵינָיו בַּסַּנְוֵרִים. וּכְשֶׁחָזְרָה אֵלָיו דַּעְתּוֹ אָמַר: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵין חֶדֶר מְפֹאָר כָּזֶה, הַזָּרוּעַ חֲפָצִים יְקָרִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת כָּאֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ פֶּרִי בַּנוּ: “אִם אֶת הָאַרְמוֹן הַזֶּה אַתָּה מְהַלֵּל כָּךְ, מַה תֹּאמַר כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת הַטִּירוֹת וְאֶת הָאַרְמוֹנוֹת שֶׁל אָבִי, מֶלֶךְ הָרוּחוֹת? וּכְשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת הַגַּן שֶׁלִּי, תִּתְמַלֵּא וַדַּאי תְּמִיהָה וְהִתְפַּעֲלוּת. וְאוּלָם הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּעֵת לְהּוֹבִילְךָ לְשָׁם, שֶׁהַלַּיְלָה קָרוֹב”. הוֹבִילָה אֶת הַנָּסִיךְ אַחְמָד לְחֶדֶר שֵׁנִי, בְּמָקוֹם שֶׁהוּכְנָה סְעֻדַּת-הָעֶרֶב, וְלֹא הָיָה בְרָקוֹ שֶׁל אוּלָם זֶה פָּחוּת מִזֶּה שֶׁל הָאַחֵר, לֹא כִי נֶהְדָּר הָיָה מִמֶּנּוּ וּמַבְרִיק יוֹתֵר, וְהָיוּ עֲרוּכוֹת בּוֹ מֵאוֹת שֶׁל נֵרוֹת שַׁעֲוָה בְפָמוֹטִים שֶׁל עִנְבָּר נֶהְדָּר וּבְדֹלַח טָהוֹר בְּכָל רוּחוֹתָיו, שֶׁהָיוּ יוֹצְקִים זְרָמִים שֶׁל אוֹר בַּכֹּל, בְּעוֹד שֶׁהָיוּ כֵלִים מַחֲזִיקִים פְּרָחִים וְצַלָּחוֹת מַעֲשֶׂה אָמָּן, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם עֲרֹךְ, בְּצוּרוֹת נָאוֹת וְאָמָּנוּת נִפְלָאָה, מְקַשְּׁטִים אֶת הַמִּשְׁקָעִים שֶׁבַּקִּירוֹת. וְאֵין לָשׁוֹן אֲשֶׁר תּוּכַל לְתָאֵר תִּפְאֶרֶת חֶדֶר זֶה. וְהָיוּ בְתוֹכוֹ הֲמוֹן פֶרִיּוֹת נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת נֶחְמָדוֹת לְתֹאַר וַחֲנוּנוֹת לְמַרְאֶה, שֶׁהָיוּ לְבוּשׁוֹת בְּגָדִים מֻבְחָרִים וּמְנַגְּנוֹת בְּכְלֵי זֶמֶר שֶׁל שְׂמָחוֹת וָגִיל אוֹ שָׁרוֹת שִׁירֵי אַהֲבָה לְקוֹל מַנְגִינוֹת הַלּוֹקְחוֹת לֵב.

יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם, הַבַּעַל הַצָּעִיר וְאִשְׁתּוֹ לִסְעֻדָּה. וְאוּלָם הָיוּ מַפְסִיקִים מִשָּׁעָה לְשָׁעָה מִשְׁתַּעַשְׁעִים זֶה בָזֶה וּמִתְמַסְּרִים לְמִשְׂחֲקֵי אַהֲבָה בַּיְשָׁנִיִּים וּמִתְעַלְסִים בִּצְנִיעוּת בַּאֲהָבִים. הוֹשִׁיטָה פֶּרִי בַּנוּ לַנָּסִיךְ אַחְמָד כָּל נֵתַח מֻבְחָר בְּיָדָהּ הִיא, וְנוֹתֶנֶת לוֹ לִטְעֹם מִכָּל קְעָרָה וּמִכָּל מִינֵי תַּרְגִּימָה, מַגִּידָה לוֹ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם וּמְסַפֶּרֶת לוֹ דֶּרֶךְ עֲשִׂיָּתָם. וְאוּלָם כֵּיצַד אוּכַל אֲנִי, הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִיָּאר הַמְאֻשָּׁר, לְתָאֵר לְךָ אוֹתָם מַטְעַמֵּי הָרוּחוֹת אוֹ אֶת טַעְמָם שֶׁל הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא רָאָם בֶּן תְּמוּתָה מֵעוֹלָם וְלֹא טָעַם מֵהֶם. בְּמִלִּים שֶׁל תְהִלָּה מַתְאִימוֹת? כְּשֶׁגָּמְרוּ הַשְּׁנַיִם אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב שָׁתוּ אֶת הַיַּיִן הַמָּלֵא טַעַם וְהֵשִׁיבוּ אֶת לִבָּם בְּמִינֵי הַמְּתִיקָה, פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וּפַרְפְּרָאוֹת, מַעֲדַנִּים מִמַּעֲדַנִּים שׁוֹנִים. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ דַיָּם, נִכְנְסוּ לְחֶדֶר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה בוֹ אִצְטַבָּה נִשָּׂאָה מְפֹאֶרֶת, מְכֻסָּה כְּסָתוֹת רְקוּמוֹת זָהָב וְכָרִים עֲשׂוּיִים פְּנִינֵי סְרִיגָה וּמִטְוֵה פַרְסִי קַדְמוֹן. יָשְׁבוּ זֶה לְצַד זֶה לְשׂוֹחֵחַ וּלְהִתְמַסֵּר לְגִיל. אַחַר-כָּךְ נִכְנְסוּ קָהָל שֶׁל רוּחות וּפֵיוֹת, שֶׁרָקְדוּ לִפְנֵיהֶם בְּחֵן נִפְלָא וְאָמָּנוּת וְשָׁרוּ. שִׂמַּח מַחֲזֵה שַׁעְשׁוּעִים זֶה אֶת פֶּרִי בַּנוּ וְאֶת הַנָּסִיךְ אַחְמָד, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים לַמִּשְׂחָק וְלַמְּחוֹלוֹת בְּהִתְפָּעֲלוּת שֶׁחָזְרָה וְנִתְחַדְּשָׁה בְּכָל פַּעַם. לְבַסּוֹף קָם הַזּוּג הֶחָדָשׁ וּפָרַשׁ עָיֵף מִן הַחֲגִיגוֹת לְחֶדֶר אַחֵר. מָצְאוּ שָׁם אֶת יְצוּעַ הָרוּחוֹת, שֶׁהֻצַּע בִּידֵי הַמְּשָׁרְתִים. וְהָיְתָה מִסְגַּרְתּוֹ זָהָב מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּכְסָתוֹת וְכָרָיו סַטִין אֲרִיג כֻתְנָה דַק וְרָקוּם פְּרָחִים. עָמְדוּ כָּאן הָאוֹרְחִים שֶׁהָיוּ בְמַעֲמָד חֲגִיגַת הַנִּשׂוּאִים וְשִׁפְחוֹת הָאַרְמוֹן בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְהֵרִיעוּ לַזוּג הַצָּעִיר בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס. אַחַר-כָּךְ בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִסְתַּלֵּק, וְצַעֲדוּ יַחְדָו מִן הַמָּקוֹם וְהָלְכוּ וְעָזְבוּ אֶת הַשְּׁנַיִם לְהִתְעַלֵּס בְּשִׂמְחַת חֲתֻנָּתָם. וְכָךְ הָיוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַנִּישׂוּאִין לְשִׂמְחַת הַחֲתוּנָה יוֹם יוֹם, תָּמִיד בְּמַטְעַמִּים חֲדָשִׁים וּבְמִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים, וּמְחוֹלוֹת וּמַנְגִּינוֹת חֲדָשׁוֹת תָּמִיד, וְאִלּוּ חָיָה הַנָּסִיךְ אַחְמָד אֶלֶף שָׁנִים בְּתוֹךְ גֶּזַע בְּנֵי הַתְּמוּתָה, לֹא הָיָה רוֹאֶה חֲגִיגוֹת כָּאֵלֶּה, וְלֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ נִגּוּנִים כָּאֵלֶּה, וְנֶהֱנֶה מִנְּעִימוּת כָּזֹאת.

עָבְרוּ עָלָיו שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּאֶרֶץ הַפֵיוֹת לְיַד פֶרִי בַּנוּ, כְּשֶׁהוּא דָּבֵק בָּהּ בְּאַהֲבָה מְלֵאָה חִבָּה, עַד לֹא הָיָה סוֹבֵל שֶׁלֹּא לִרְאוֹתָהּ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף-עַיִן אֶחָד. וּכְשֶׁלֹּא הָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ פַּעַם, נִגְזְלָה מְנוּחָתוֹ, וְהָיָה אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. וְכָזֹאת הָיְתָה גַּם פֶּרִי בַּנוּ מְלֵאָה אַהֲבָה אֵלָיו, מְבַקֶּשֶׁת בְּכָל עֵת יוֹתֵר וְיוֹתֵר אָמָּנֻיּוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל שַׁעֲשׁוּעִים וְהַמְצָאוֹת שֶׁל תַּעֲנוּגִים, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי בַעֲלָהּ, עַד שֶׁהָיְתָה תְּשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ אוֹכֶלֶת אוֹתוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִבֵּיתוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וּמִגִּזְעוֹ וְאוּלָם אַחֲרֵי זְמָן נִתְעוֹרֵר כֹּחַ זִכְרוֹנוֹ מִתַּרְדֵּמָתוֹ, וְהָיָה לְעִתִּים תּוֹפֵס אֶת עַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ לִרְאוֹת שׁוּב אֶת אָבִיו, אִם כִּי יָדַע שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לוֹ לְהִוָּדַע מַה שְּׁלוֹם הָרָחוֹק, אֶלָּא אִם כֵּן יִסַּע בְּעַצְמוֹ לְבַקְּרוֹ. אָמַר בְּאַחַד הַיָּמִים לְפֶּרִי בַּנוּ: “אִם יֵשׁ אֶת נַפְשֵׁךְ, הֲרֵי אֲבַקֵּשׁ מִמָּךְ לִפְקֹד עָלַי, לְעָזְבֵךְ יָמִים מִסְפָּר, כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אָבִי הַנֶּעֱצָב וַדַּאי בִּגְלָל הִתְמַהְמְהִי זְמָן כֹּה רַב, וְסוֹבֵל כָּל מִינֵי יִסּוּרִים עַל פְּרִידָתוֹ מִבְּנוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה פֶרִי בַּנוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, נִבְהֲלָה מְאֹד, שֶׁאָמְרָה בְלִבָּהּ, אַךְ תּוֹאֲנָה הִיא, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט עַל יָדָהּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַתַּעֲנוּג וְכָל הָרְכוּשׁ, הֵבִיאוּ אֶת נַפְשׁוֹ לִמְאֹס בְּאַהֲבָתָהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם שָׁכַחְתָּ אֶת נִדְרְךָ וְאֶת הַבְטָחָתְךָ שֶׁהִבְטַחְתָּ, שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲזֹב אוֹתִי? כְּלוּם פָּסְקוּ אַהֲבָה וָחֵשֶׁק לְעוֹרֵר אֶת לִבְּךָ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁכָּל קְרָבַי רוֹעֲדִים בְּכָל עֵת מִגִּיל, בְּהַרְהֲרִי בְּךָ, כְּפִי שֶׁהָיוּ תָּמִיד?”. אָמַר לָהּ הַנָּסִיךְ: “אֲהוּבַת נַפְשִׁי, אַתְּ הַמַּלְכָּה הַמּוֹשֶׁלֶת בְּלִבִּי, מַה הוּא הַסָּפֵק הָעוֹלֶה בְּדַעְתֵּךְ? מִשּׁוּם מָה דְּאָגָה מַחְרִידָה זוֹ וּדְבָרִים עֲצוּבִים אֵלֶּה? אָמְנָם יָדַעְתִּי שֶׁאַהֲבָתֵךְ וּתְשׁוּקָתֵךְ אֵלַי הֵם כְּפִי שֶׁאָמַרְתְּ. וְאִלּוּלֵא הִכַּרְתִּי בְּאֲמִתּוּת זוֹ, אוֹ שֶׁהָיִיתִי כְּפוּי טוֹבָה, אוֹ שֶׁלֹּא הָיִיתִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּאוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה וַעֲמֻקָּה, כֵּנָה וְרַכָּה, כְּפִי שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי, כִּי אָז הָיִיתִי בֶאֱמֶת כְּפוּי טוֹבָה וּבוֹגֵד שָׁחוֹר שֶׁבִּשְׁחוֹרִים. רְחוֹקָה הִיא מִמֶּנִּי הַמַּחֲשָׁבָה לְהִפָּרֵד מֵאִתָּךְ, וּמֵעוֹלָם לֹא עָלְתָה הַמַּחֲשָׁבָה בְּדַעְתִּי לְעָזְבֵךְ לִבְלִי שׁוּב. וְאוּלָם אָבִי הוּא כַיּוֹם אִישׁ זָקֵן וּבָא בַיָּמִים, וְלִבּוֹ דָאוּג עַל פְּרִידָתוֹ הָאֲרֻכָּה מִבְּנוֹ הַצָּעִיר. וְאִם אַתְּ נוֹתֶנֶת לִי רְשׁוּת, אֵלֵךְ לְשָׁם לְבַקְּרוֹ, וְאֶחֱזֹר עַד מְהֵרָה לְתוֹךְ זְרוֹעוֹתַיִךְ. וְעַל-כָּל-פָּנִים אֵינִי עוֹשֶׂה בָזֶה כְלוּם נֶגֶד רְצוֹנֵךְ. אַהֲבָתִי הָעַזָּה אֵלַיִךְ הִיא עַד כְּדֵי לְבַלּוֹת בִּתְשׁוּקָה כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה לְצִדֵּךְ, וְשֶׁלֹּא לְעָזְבֵךְ גַּם כְּהֶרֶף עַיִן אֶחָד”. הִתְנַחֲמָה פֶּרִי בַּנוּ קְצָת בְּדְבָרָיו, וְהִכִּירָה בָּרוּר מִתּוֹךְ מַבָּטָיו, דְּבָרָיו וּתְנוּעוֹתָיו שֶׁאָמְנָם אוֹהֵב אוֹתָהּ הַנָּסִיךְ אַחְמָד אַהֲבָה עַזָּה, וְשֶׁלִּבּוֹ וּפִיו שָׁוִים בְּנֶאֱמָנוּתָם לָהּ כְּזָהָב. נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לִנְסֹעַ וּלְבַקֵּר אֶת אָבִיו, וְאוּלָם שִׁנְּנָה לוֹ בְמַפְגִּיעַ, שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ זְמָן שְׁהוּתוֹ אֵצֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְנֵי-גִזְעוֹ.

וְעַכְשָׁו שְׁמַע, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, מַה שֶׁאֵרַע לְשֻׂלְטָאן הֹדוּ, וּמַה שֶּׁהָיָה בוֹ אַחֲרֵי שֶׁנָשָׂא הַנָּסִיךְ עַלִי אֶת הַנְּסִיכָה נוּר אַלנַּהָאר. אַחֲרֵי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַנָּסִּיךְ חֻסַיְן וְאֶת הַנָּסִּיךְ אַחְמָד יָמִים רַבִּים, נַעֲשָׂה עָצוּב וּמְדֻכָּא, וּבְאַחַד הַיָּמִים שָׁאַל בַּבֹּקֶר אַחֲרֵי מוֹשַׁב-הַמַּלְכוּת מִפִּי הַמִּשְׁנִים וְהַיּוֹעֲצִים, מַה הוּא שֶׁהָיָה בְאֵלֶּה, וְהֵיכָן הֵם? אָמְרוּ לוֹ יוֹעֲצָיו: “אֲדוֹנֵנוּ הַנַּעֲלֶה, אַתָּה צִלְלֵי אֱלֹהִים עֲלֵי אֲדָמוֹת. בִּנְךָ הַבְּכוֹר, פְּרִי אַהֲבָתְךָ וְיוֹרֵשׁ כִּסְאֲךָ, הַנָּסִּיךְ חֻסַיְן הֵסִּיר מֵעָלָיו בִּגְדֵי הַמַּלְכוּת בְּאַכְזָבָתוֹ וּמִקִּנְאָתוֹ וִיגוֹנוֹ הַגָּדוֹל, וְנַעֲשָׂה לְנָזִיר הַמְוַתֵּר כְּעוֹבֵד אֱלֹהִים עַל כָּל תְּשׁוּקוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְעִנְיָנָיו. וְאוּלָם בִּנְךָ הַשְּׁלִישִׁי הַנָּסִּיךְ אַחְמָד, עָזַב בְּרֻגְזוֹ אֶת הָעִיר, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר, לְאָן בָּרַח אוֹ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ”. נִתְמַלֵּא הַמֶּלֶךְ דְּאָגָה וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לִכְתֹב בְּלִי שְׁהִיּוֹת וְהִסּוּסִים תֵּכֶף וּמִיָּד כְּתָבִים וּפְקֻדּוֹת וְלִשְׁלֹחַ אֶל כָּל הַנְּצִיבִים וּמוֹשְׁלֵי הַמְּחוֹזוֹת, וְלִדְרֹשׁ מֵהֶם בְּתֹקֶף שֶׁיְחַפְּשׂוּ אַחֲרֵי הַנָּסִּיךְ אַחְמָד מִבְּלִי עִכּוּב וְלִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ חֲזָרָה אֶל אָבִיו מִיָּד כְּשֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתוֹ. וְאוּלָם אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּצְאוּ הַפְּקֻדּוֹת בְּדִיּוּק, וְהָיוּ מְטַפְּלִים כָּל אֵלֶּה שֶׁחִפְּשׂוּ בְּכָל הַדַּיְקָנוּת, לֹא נִמְצְאוּ לוֹ כָּל עִקְבוֹת. נֶעֶצְבָה רוּחוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן עַל כָּךְ וְצִוָּה עַל רֹאשׁ מִשְׁנָיו לְחַפֵּשׂ אֶת הַבּוֹרֵחַ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “נָכוֹן אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ וּלְשֵׁרוּתְךָ. עַבְדְךָ כְּבָר צִוָּה לְחַפֵּשׂ בְּדַיְקָנוּת בְּכָל הַגְּלִילוֹת, וְאוּלָם לֹא גִּלּוּ עַד עַכְשָׁו גַּם עִקְּבוֹת קַלִּים שֶׁבְּקַלִּים. וְדָבָר זֶה מְצָעֵר אוֹתִי יוֹתֵר מִשּׁוּם שֶׁהָיָה חָבִיב עָלַי כִּבְנִי” הִרְגִּישׁוּ הַמִּשְׁנֶה וּגְדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה, שֶׁגָּבְרוּ עַל הַמֶּלֶךְ יִסּוּרָיו, וְשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו וְשֶׁלִּבּוֹ מֵצַר עַל אָבְדָן הַנָּסִּיךְ אַחְמָד. עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה עִנְיַן מְכַשֵּׁפָה, שֶׁהָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת בִּכְשָׁפֶיהָ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לְהוֹרִיד בִּכְשָׁפֶיהָ כּוֹכָבִים מִן הַשָּׁמַיִם, וְהָיְתָה יְדוּעָה בָּעִיר. הָלַךְ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְהִלֵּל אֶת מֻמְחִיּוּתָהּ בְּדַעַת הַנִּסְתָּרוֹת וְאָמַר: “אֲבַקֵּשׁ, נִכְנַע לְפָנֶיךָ, שֶׁיּוֹאִיל הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶל מְכַשֵּׁפָה זוֹ וְלִשְׁאֹל אֶת פִּיהָ בִּדְבַר הַבֵּן שֶׁאָבַד”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: נְכוֹחָה עֲצָתְךָ, יָבִיאוּ אוֹתָהּ לְפָנַי, אֶפְשָׁר תּוּכַל לְהוֹדִיעַ אוֹתִי דָבָר בְּעִנְיַן הַנָּסִיךְ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ“. הֵבִיאוּ אֶת הַמְכַשֵּׁפָה וְהִכְנִיסוּהָ אֶל הַשֻּׂלְטָאן. אָמַר לָהּ: “אִשָּׁה טוֹבָה, הִנְנִי מוֹדִיעַ לָךְ, שֶׁמִּזְמַן נִשּׂוּאֵי הַנָּסִּיךְ עַלִי עִם הַגְּבִירָה נוּר אַלנַּהָאר, נֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ בְנֵנוּ הַצָּעִיר, הַנָּסִיךְ אַחְמָד שֶׁנִכְזָב בְּאַהֲבָתוֹ, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר. הִשְׁתַּמְּשִׁי אֵפוֹא מִיָּד בָּאֳמָנוּת הַכְּשָׁפִים שֶׁלָךְ וְהַגִּידִי לִי רַק אַחַת: הַאִם עוֹדֶנּוּ חַי, אוֹ כְּבָר מֵת? וְאִם חַי הוּא, הֲרֵי רְצוֹנִי לָדַעַת, הֵיכָן הוּא וּמַה אִתּוֹ. וּמִלְבַד זֹאת שׁוֹאֵל אֲנִי: הַאִם כָּתוּב בְּסֵפֶר גּוֹרָלִי, שֶׁעוֹד אָשׁוּב לִרְאוֹתוֹ?” אָמְרָה לוֹ הַמְּכַשֵּׁפָה: “הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּם בְּדוֹרֵנוּ, וְהָאַבִּיר בְּכָל הַדּוֹרוֹת, אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲנוֹת מִיָּד עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ שֶׁכֵּן שַׁיָּכִים הֵם לְדִבְרֵי הַתַּעֲלוּמָה. וְאוּלָם אִם מַעֲלָתְךָ תִּתֵּן לִי זְמָן שֶׁל יוֹם אֶחָד, אֶשְׁאַל בְּסִפְרֵי הַקְּסָמִים שֶׁלִּי וְאַנִּיחַ אֶת דַּעֲתְּךָ לְמָחָר בִּתְשׁוּבָה מַסְפִּיקָה”. הִסְכִּים הַשֻּׁלְטָאן לְכָךְ וְאָמַר: אִם עוֹלֶה הַדָּבָר בְּיָדֶךְ לָתֵת לִי תְּשׁוּבָה מְלֵאָה וּמְדֻיֶּקֶת, וּמַרְגִּיעָה שׁוּב אֶת לִבִּי אַחֲרֵי כָּל הַדְּאָגָה הַזֹּאת, יִהְיֶה רַב שְׂכָרֵךְ, וּמְכַבְּדֵךְ אֲנִי כָּבוֹד גָּדוֹל”. בַּיוֹם הַשֵּׁנִי בַּבֹּקֶר בִּקְּשָׁה הַמְּכַשֵׁפָה שֶׁבָּאָה בְּלִוְיַת הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל, רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, וְאַחֲרֵי שֶׁנִּתַן לָהּ רְשׁוּת, נִגְּשָׁה וְאָמְרָה: “חָקַרְתִּי וְדָרַשְּׁתִּי בִּשְׁקִידָה בָּאֳמָנוּת הַנִּסְתֶּרֶת שֶׁלִּי, וְנוֹדַע לִי וַדַּאי, שֶׁהַנָּסִיךְ אַחְמָד עוֹדֶנּוּ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וִּמִשּׁוּם כָּךְ אַל יְהֵא לִבְּךָ דוֹאֵג בִּגְלָלוֹ. וְאוּלָם כָּעֵת אֵינִי יְכוֹלָה לְהִוָּדַע עַל אוֹדוֹתָיו, מִלְּבַד זֶה כְּלוּם. וְאֵינִי יְכוֹלָה עוֹד לְהַגִּיד דָּבָר בָּרוּר הֵיכָן הוּא, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתוֹ”. מָצָא הַשֻּׂלְטָאן נֶחָמָה בִּדְבָרִים אֵלֶּה, וְצָצָה בְּתוֹךְ חָזֵהוּ הַתִּקְוָה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת בְּנוֹ בְּטֶרֶם יָמוּת. נַחֲזֹר נָא אֶל הַנָּסִּיךְ אַחְמָד. כְּשֶׁהִכִּירָה פֶּרִי בַּנוּ, שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לְבַקֵּר אֶת אָבִיו, וּכְשֶׁנּוֹכְחָה לָדַעַת, שֶׁאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ עַזָּה וְנֶאֱמָנָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי כֵן, חָשְׁבָה בַדָּבָר, שֶׁאֵין הַדָּבָר הוֹלֵם אוֹתָהּ יָפֶה, אִם לֹא תִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת וָחֹפֶשׁ לְשֵׁם זֶה. חָזְרָה וְשָׁקְלָה בְדַעֲתָּהּ. וְלֹא שָׁעָה אַחַת בִּלְבַד נִלְחֲמָה בְּנַפְשָׁהּ עַד שֶׁלְּבַסּוֹף פָּנְתָה בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל בַּעֲלָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אַף עַל-פִּי שֶׁלִּבִּי אֵינוֹ מְקַבֵּל לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ אֲפִלּוּ כְהֶרֶף עַיִן אֶחָד אוֹ לְאַבֵּד אוֹתְךָ מִנֶּגֶד עֵינַי אֲפִלוּ שָׁעָה אַחַת, לֹא אֶמְנַע אוֹתְךָ מִמַּה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּש, אַחֲרֵי שֶׁהִפְצַרְתָּ בִּי כָל-כָּךְ רַבּוֹת, וְגִלִּיתָ אֶת דַאֲגָתְךָ לִרְאוֹת אֶת אָבִיךָ. וְאוּלָם חַסְדִּי זֶה תָלוּי בִּתְנַאי אֶחָד, שֶׁבִּלְעָדָיו אֵינִי מְמַלְּאָה בַקָּשָׁתְךָ וְאֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ רְשׁוּתִי לְכָךְ: הִשָּׁבַע לִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, שֶׁאַתָּה חוֹזֵר לְכָאן בְּכָל הַמְּהִירוּת שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, וְשֶׁלֹּא תִּגְרֹם לִי בִּהְיוֹתְךָ רָחוֹק זְמַן רַב לְגַעֲגוּעִים מַדְאִיבִים וְחֶרְדַּת הַצִּפִּיָּה לְשׁוּבֶךָ” הוֹדָה לָהּ הַנָּסִּיךְ אַחְמָד, שָׂמֵחַ מְאֹד עַל כִּי נִמְלְאָה בַּקָּשָׁתוֹ, וְאָמַר לָהּ: “אֲהוּבַת נַפְשִׁי, אַל תְּהִי מְפַחֶדֶת עָלַי וֶהֱוִי בְּטוּחָה, שֶׁאֲנִי חוֹזֵר אֵלַיִךְ בְּכָל הַמְהִירוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת אָבִי, שֶׁכֵּן אֵין הַחַיִּים שׁוֹוִים לִי, כְּשֶׁאֲנִי רָחוֹק מִמֵּךְ. וְאִם גַּם אֶהְיֵה נֶאֱלָץ לִהְיוֹת נִפְרָד מֵאִתָּךְ יָמִים מְעַטִּים, הֲרֵי יְהַרְהֵר לִבִּי תָּמִיד בָּךְ וְרַק בָּךְ”. שִׂמְּחוּ דְבָרִים אֵלֶּה שֶׁל הַנָּסִּיךְ אַחְמָד אֶת לִבָּהּ שֶׁל פֶּרִי בַּנוּ, וְהֵסִירוּ מִקִּרְבָּהּ כָּל סָפֵק וּדְאָגָה קָשָׁה שֶׁהִטְרִידוּהָ בַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ בַּלַּיְלָה וּבְהִרְהוּרֶיהָ בַּיּוֹם. אָמְרָה לְבַעֲלָהּ, אַחֲרֵי שֶׁנִּרְגְעָה עַל-יְדֵי שְׁבוּעָתוֹ: “לֵךְ אֵפוֹא, כְּפִי שֶׁלִּבְּךָ מְבַקֵּשׁ, וּבַקֵּר אֶת אָבִיךָ. וְאוּלָם לִפְנֵי שֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ מִכָּאן, רְצוֹנִי לִמְסֹר לְךָ הַזְהָרָה בְּדַרְכְּךָ, וְהִזָּהֵר בְּדַרְכְּךָ, וְהִשָּׁמֵר לְךָ שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח אֶת עֲצָתִי וְהוֹרָאָתִי. אַל תְּסַפֵּר לְאָדָם גַּם מִלָּה אַחַת בִּדְבַר מְקוֹם נִשּׂוּאֶיךָ כָּאן, וְאַף לֹא בִּדְבַר הַנִּפְלָאוֹת שֶׁרָאִיתָ, וּבִיחוּד הַסְתֵּר אוֹתָם מֵאָבִיךָ וּמֵאַחֶיךָ, מִבְּנֵי שִׁבְטְךָ וּבְנֵי גִזְעֲךָ בִּזְהִירוּת. וְאַךְ זֹאת תּוּכַל לְהוֹדִיעַ לְאָבִיךָ, לְמַעַן יֵרָגַע רוּחוֹ, שֶׁאַתָּה עַלִּיז וּמְאֻשָּׁר, וְאַף זֹאת שֶׁבָּאתָ אֶל מוֹלַדְתְּךָ רַק לִזְמַן קָצָר לִרְאוֹתוֹ וּלְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בְּנַחַת”. נָתְנָה פְּקֻדָּה לַאֲנָשֶׁיהָ וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לְהָכִין הַכֹּל מִבְּלִי שְׁהִיּוֹת לַנְּסִיעָה. וּכְשֶׁהָיָה הַכֹּל מוּכָן, מִנְתָה עֶשְׂרִים פָּרָשִׁים מְזֻיָּנִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ וַחֲמוּשִׁים, לְלַוּוֹת אֶת בַּעֲלָהּ, וְנָתְנָה לוֹ עַצְמוֹ סוּס שָׁלֵם בְּמִבְנֵהוּ וּבְגִדּוּלוֹ, מָהִיר כַּבָּרָק הַמַּכֶּה בְּסַנְוֵרִים אוֹ כְּכַלַּת-הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת וְהָיוּ רִתְמָתוֹ וּמִכְסָיו מְקֻשָּׁטִים מַתֶּכֶת יְקָרָה וּמְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. נָפְלָה עַל צַוָּארָיו וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּכְשֶׁנִּפְרְדוּ זֶה מִזּוֹ בִּבְרָכָה, חָזַר הַנָּסִּיךְ אַחְמָד, כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ אֶת רוּחָהּ עַל הַבְטָחוֹתָיו נֶאֱמָנָה, וְנִשְׁבַּע לָהּ שׁוּב שְׁבוּעַת אֱמוּנִים. עָלָה עַל סוּסוֹ וְנָסַע בְּתִפְאֶרֶת רַבָּה, בְּלִוְיַת אֲנָשָיו, כֻּלָּם פָּרָשִׁים מִגֶּזַע הָרוּחוֹת, וְהִגִּיעַ בִּרְכִיבָה מְהִירָה אֶל בִּירַת אָבִיו. נִתְקַבֵּל שָׁם בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה, שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּמוֹהָ לִפְנֵי כֵן בָּאָרֶץ. וְעָלְתָה שִׂמְחַת הַמִּשְׁנִים וּפְקִידֵי הַמְּדִינָה, הַתּוֹשָׁבִים וְהַנְּתִינִים עַד לִמְרוֹם שִׂיאָהּ לְמַרְאֵה שׁוּבוּ. הִנִּיחוּ הָעָם אֶת עֲבוֹדָתָם וְהָלְכוּ אַחֲרֵי תַּהֲלוּכַת הַפָּרָשִׁים בִּבְרָכוֹת בְּפִיהֶם וְקִידוֹת, וְנִצְטוֹפְפוּ מִכָּל עֵבֶר, מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד לְשַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַנָּסִּיךְ לַסַּף, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְנִכְנַס לְהֵיכַל הַמַּלְכוּת וְנָפַל לְרַגְלֵי אָבִיו וְנָשַׁק אוֹתָן בְּשֶפַע אַהֲבַת בָּנִים לְהוֹרֵיהֶם. וְהַשֻּׂלְטָאן, שֶׁכִּמְעַט נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו מִשִּׂמְחָתוֹ לְמַרְאֵה הַנָּסִיךְ אַחְמָד מִבְּלִי שֶׁפִּלֵּל לָזֹאת, קָם מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתו וְנָפַל עַל צַוְּארֵי בְנוֹ, כְּשֶׁדִּמְעוֹת גִּיל בְּעֵינָיו. נְשָׁקוֹ עַל מִצְחוֹ וְאָמַר: “בְּנִי הֶחָבִיב, בְּיֵאוּשְׁךָ עַל אָבְדַּן הַגְּבִירָה נוּר אַלנַּהָאר, בָּרַחְתָּ לְפֶתַע פִּתְאֹם מִבֵּיתְךָ, וְלַמְרוֹת כָּל הַחִפּוּשִׂים, לֹא יָכֹלְנוּ לְגַלּוֹת כָּל עִקְּבוֹת וְכָל סִימָן מֵאִתְּךָ גַּם אַחֲרֵי חָקְרֵנוּ בִשְׁקִידָה. וַאֲנִי נֶעְכַּרְתִּי מְאֹד בִּגְלַל הֵעָלֶמְךָ וְהִגַּעְתִּי לַמַּצָּב שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי בוֹ. הֵיכָן הַיִיתָ אֵפוֹא כָל אוֹתוֹ זְמַן אָרֹךְ? וְכֵיצַד חָיִיתָ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֵלֶּה?” אָמַר לוֹ הַנָּסִּיךְ אַחְמָד: “אֱמֶת, נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁנִּדְכֵּאתִי עַד מְאֹד וְנֶעְכְּרָה רוּחִי, כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַנָּסִּיךְ עַלִי זָכָה בְּבַת דּוֹדִי. וְאוּלָם אֵין זוֹ הַסִּבָּה הַיְחִידָה לְרָחֲקִי. זוֹכֵר אַתָּה יָפֶה, כַּאֲשֶׁר רָכַבְנוּ, שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים. בִּפְקֻדָּתְךָ אֶל הַמִּישׁוֹר לְהִתְחָרוֹת בַּקֶּשֶׁת, וְשֶׁחִצִּי נֶעֱלַם מִן הָעַיִן,אִם כִּי הָיָה הַשֶּׁטַח רָחָב וְיָשָׁר, וְכֵיצַד לֹא יָכֹל שׁוּם אָדָם לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נָפַל. וְכַךְ אֵרַע שֶׁיָצָאתִי בְאַחַד הַיָּמִים יְחִידִי, נֶעְכָּר עַד מְאֹד וּמִבְּלִי כָל מְלַוִּים, לַחְקֹר אֶת הַקַּרְקָע מִסָּבִיב וּלְנַסּוֹת, אוּלַי אוּכַל עוֹד לִמְצֹא אֶת חִצִּי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם שֶׁבֹּו נָפְלוּ חִצֵּי אַחַי, הַנְּסִיכִים חֻסַיְן וְעַלִי, חִפַשְׂתִּי בְכָל הַכִּוּוּנִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, מִלְפָנִים וּמֵאָחוֹר, שֶׁכֵּן הֶאֱמַנְתִּי לְגַלּוֹתוֹ שָׁם. וְאוּלָם כָּל עֲמָלִי עָלָה בַתֹּהוּ: לֹא מָצָאתִי לֹא אֶת הַחֵץ וְלֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר. צָעַדְתִּי הָלְאָה, מִתְעַקֵּשׁ לְחַפֵּשׂ, וְעָבַרְתִּי דֶרֶךְ אַרֻכָּה. לְבַסּוֹף אָמַרְתִּי לַחְדֹּל מֵחַפֵּשׂ, בְּיֵאוּשִׁי, שֶׁכֵּן יָדַעְתִּי שֶׁקַּשְׁתִּי לֹא הִרְחִיקָה לִירוֹת עַד לְמֶרְחָק שֶׁכָּזֶה. וְאָמְנָם אִי-אֶפְשָׁר לְשׁוּם יוֹרֵה חִצִּים, לִירוֹת חֵץ אוֹ יָתֵד בְּמֶרְחָק רַב שֶׁכָּזֶה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, נִגְלָה לִי חִצִּי פִתְאֹם, כְּשֶׁהוּא מֻנָּח שָׁטוּחַ עַל גַבֵּי סֶלַע, בְּמֶרְחָק אַרְבַּע פַּרְסָאוֹת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם”. תָּמַהּ הַשֻּלְטָאן תֵּמַהּ רַב עַל דְבָרָיו. וְאוּלָם הַנָּסִּיךְ הוֹסִיף וְאָמַר: “כְּשֶׁהֲרִימוֹתִי אֶת הַחֵץ, מוֹשְׁלִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, הִכַּרְתִּי שֶׁהוּא אוֹתוֹ חֵץ שֶׁיָּרִיתִי. תָּמַהְתִּי בְלִבִּי, שֶׁהִרְחִיק לָטוּס עַד כְּדֵי כָךְ, וְלֹא הָיִיתִי מְסֻפָּק בַּדָּבָר, שֶׁדְּבַר סֵתֶר יָצוּק בּוֹ. וַעֲדַיִן אֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הִרְהוּרַי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ חָיִיתִי מֵאוֹתוֹ יוֹם בְּשִׂמְחָה זַכָּה וְאֹשֶׁר. יוֹתֵר מִכֵּן לֹא הֻתַּר לִי לְסַפֵּר לְךָ מִסִּפּוּרִי. וְלֹא בָאתִי אֶלָּא לְהַרְגִּיעַ אֶת לִבְּךָ, וְעַכְשָׁו אֲבַקֶּשְׁךָ, שֶׁתּוֹאִיל לָתֵת לְךָ אֶת רְשׁוּתְךָ הַנַּעֲלָה, לַחֲזֹר בְּקָרוֹב כְּכָל הָאֶפְשָׁר, אֶל מְעוֹן שִׂמְחָתִי, וְלֹא אֶתְמַהְמַהּ לְבַקֶּרְךָ מִזְמַן לִזְמַן וּלְהִוָּדַע עַל דְּבַר שְׁלוֹמְךָ בְּכָל אַהֲבַת-יְלָדִים לְהוֹרֵיהֶם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּנִי אֲהוּבִי, מַרְאֲךָ שִׂמַּח אֶת עֵינַי, וּמֵעַכְשָׁו נִרְגָּע אֲנִי. לֹא בְאִי-רָצוֹן נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רְשׁוּת לָלֶכֶת, מֵאַחַר שֶׁמְאֻשָּׁר אַתָּה בְמָקוֹם כָּל-כָּךְ קָרוֹב. וְאוּלָם אִם תִּשְׁהֶה פַּעַם יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה, אֱמֹר לִי, כֵּיצַד אוּכַל לְהִוָּדַע אָז עַל דְּבַר שְׁלוֹמְךָ וּמַצָּבְךָ?” אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, זֶה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי עַל אוֹדוֹתָיו, הוּא חֵלֶק מִסּוֹדִי, וְחַיָּב לְהִשָּׁאֵר צָפוּן עָמֹק בְּתוֹךְ חָזִי, וּכְפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי לִפְנֵי-כֵן שֶׁאֵין לִי לְגַלּוֹת זֹאת, וְכֵן אֵין לִי לְהַגִּיד לְמִי שֶׁהוּא כְלוּם, שֶׁיָּבִיא לְגַלּוֹת אֶת זֹאת. וְאוּלָם אַל תְּהִי דְאָגָה בְּלִבְּךָ, שֶׁכֵּן אוֹפִיעַ לְפָנֶיךָ לְעִתִּים, וְאֶפְשָׁר שֶׁבּוֹאִי אֵלֶיךָ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מִדַּי יִהְיוּ עָלֶיךָ לְמַשָּׂא”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּנִי חֲבִיבִי, אֵין אֲנִי חָפֵץ לַחְדֹּר אֶל צְפוּנוֹתֶיךָ, אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַסְתִּירָם מִפָּנַי. וְאוּלָם בַּקָּשָׁה אַחַת לִי אֵלֶיךָ, וְהִיא שֶׁאֶוָּכַח מִזְּמַן לִזְמַן עַל דְּבַר שְׁלוֹמְךָ וְאָשְׁרְךָ שֶׁהֵם קַיָּמִים וְעוֹמְדִים. חָפְשִׁי אַתָּה לָחוּשׁ לַחֲזֹר לִמְקוֹמְךָ. וְאוּלָם אַל תִּשְׁכַּח לָבוֹא לְפָחוּת פַּעַם בְּחֹדֶשׁ וּלְבַקְרֵנִי, כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ הַפַּעַם, שֶׁלֹּא יְבִיאֵנִי הֶעְדֵּרְךָ לִידֵי פַחַד וּמְצוּקָה, דְאָגָה וָצַעַר”. שָׁהָה הַנָּסִיךְ אַחְמָד עוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים תְּמִימִים אֵצֶל אָבִיו, וְאוּלָם מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לֹא סָרוּ גַּם כְּהֶרֶף עַיִן אֶחָד מִן הַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי עָלָה עַל סוּסוֹ, וְנָסַע חֲזָרָה בְּאוֹתָהּ תִּפְאֶרֶת שֶׁבָּהּ בָּא.

כְּשֶׁרָאֲתָה פֶּרִי בַּנוּ אֶת הַנָּסִּיךְ חוֹזֵר, שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְדוֹמֶה הָיָה בְעֵינֶיהָ שֶׁהָיוּ נִפְרָדִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, שֶׁכָּךְ הִיא הָאַהֲבָה: רִגְעֵי פְּרִידָה נִדְמִים אֲרֻכִּים וּלְאֵין סוֹף כְּשָׁנִים. הִצְטַדֵּק לְפָנֶיהָ הַנָּסִיךְ עַל הֶעְדֵּרוֹ הַקָּצָר, וְהָיוּ דְבָרָיו מַלְהִיבִים אֶת פֶּרִי בַּנוּ עוֹד יוֹתֵר, וּבִלּוּ שְׁנֵיהֶם, הָאוֹהֵב וְהָאֲהוּבָה, אֶת יְמֵיהֶם בְּאֹשֶׁר שָׁלֵם, וְשָׂמְחוּ זֶה בְזוֹ. וְכָךְ עָבַר חֹדֶשׁ, מִבְּלִי שֶׁיַּזְכִּיר הַנָּסִּיךְ אַחְמָד אֶת שֵׁם אָבִיו, וּמִבְּלִי שֶׁיַּבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לְבַקְּרוֹ, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה הַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ בְּשִׁנּוּי זֶה, אָמְרָה לוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים: “הֲרֵי פַּעַם אָמַרְתָּ לִי, שֶׁבִּרְצוֹנְךָ לִנְסֹעַ בְּכָל פַּעַם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, לָלֶכֶת אֶל אַרְמוֹן אָבִיךָ, לָדַעַת שְׁלוֹמוֹ. וּמִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה נוֹתֵן דַּעְתְּךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת, אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְצַפֶּה לְךָ עָצוּב וְדוֹאֵג?” אָמַר לָהּ הַנָּסִיךְ אַחְמָד: “מַמְתִּין אֲנִי לִפְקֻדָּתֵךְ וְלָרְשׁוּת שֶׁתִּתְּנִי לִי. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְנַעְתִּי מִלְּדַבֵּר אִתָּךְ בִּדְבַר הַנְּסִיעָה”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא יְהֵא צֵאתְךָ וּבוֹאֲךָ תָּלוּי בָזֶה; הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ הַחֹפֶשׁ לִנְסֹעַ. וּבְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּכָל שֶׁהוּא חוֹזֵר, רְכַב מִכָּאן. מֵעַתָּה אֵין אַתָּה זָקוּק לִטֹּל רְשׁוּת מִמֶּנִּי. שְׁהֵה שְׁלֹשָׁה יָמִים תְּמִימִים אֵצֶל אָבִיךָ וַחֲזֹר תָּמִיד בַּיּוֹם הָרְבִיעִי אֵלַי”. קָם הַנָּסִיךְ אַחְמָד מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, וְרָכַב כְּמוֹ לִפְנֵי כֵן בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְנִכְנַס לְאַרְמוֹן אָבִיו הַשֻּׂלְטָאן, וְחָלַק לוֹ הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ. וְהָיָה מַמְשִׁיךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ לִנְסֹעַ בְּכָל חֹדֶשׁ, וְאוּלָם בְּכָל פַּעַם בְּפָמַלְיָא שֶׁל פָּרָשִׁים יוֹתֵר גְּדוֹלָה וְיוֹתֵר מַזְהִירָה מֵאֲשֶׁר בַּפַּעַם שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְאַף הוּא עַצְמוֹ הָיָה תָּמִיד רָכוּב וְחָמוּשׁ בְּהָדָר יוֹתֵר. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ מוֹפִיעַ בְּמַעֲרַב הַשָּׁמַיִם, הָיָה נִפְרַד בְּרֹךְ מֵאִשְׁתּוֹ, וּבָא לְבַקֵּר אֶת אָבִיו הַמֶּלֶךְ. הָיָה שׁוֹהֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים אֶצְלוֹ וְחוֹזֵר בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לַעֲמֹד אֵצֶל פֶּרִי בַּנוּ. וְאוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה בָּא, הָיְתָה לִוְיָתוֹ מְרֻבָּה יוֹתֵר וּמְפֹאֶרֶת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּפַּעַם שֶׁלְּפָנֶיהָ, נִתְמַלֵּא לְבַסּוֹף אֶחָד הַמִּשְנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִמְּקֹרָבָיו וּמֵרֵעָיו, תְּמִיהָה וְקִנְאָה, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנָּסִיךְ אַחְמָד מוֹפִיעַ בָּאַרְמוֹן בְּעֹשֶׁר וְתִפְאֶרֶת אֵלּוּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין אָדָם יָכֹל לְהַגִּיד, מֵאַיִן נָסִיךְ זֶה בָּא, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן רָכַשׁ לוֹ לְוָיָה מְפֹאָרָה זוֹ”. הִתְחִיל בְּקִנְאָתוֹ הַמְּלֵאָה זָדוֹן, לִלְחֹשׁ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ דִּבְרֵי כָּזָב, וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה וּמוֹשְׁלִי הָאַדִּיר, אֵין זֶה יָאֶה לְךָ שֶׁאֵינְךָ נוֹתֵן דַּעְתְּךָ עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַנָּסִיךְ אַחְמָד אֶלָּא מְעָט.

כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹאֶה שֶׁבְּנֵי לִוְיָתוֹ הוֹלְכִים וְרַבִּים מִיּוֹם לְיוֹם בְּמִסְפָּר וּבְעֹז? כֵּיצַד יִהְיֶה הַדָּבָר, אִם יִקְשֹׁר עָלֶיךָ קֶשֶׁר וְיָשִׂים אוֹתְךָ בְּמַאֲסָר וְיִתְפֹּס אֶת רֶסֶן הַמֶּמְשָלָה בְּיָדָיו? הֲרֵי יָדַעְתָּ הֵיטֵב, שֶׁעוֹרַרְתָּ חֲמַת הַנְּסִיכִים חֻסַיְן וְאַחְמָד, כְּשֶׁהִשֵּׂאתָ אֶת הַגְּבִירָה נוּר אַלנַּהָאר לַנָּסִיךְ עַלִי. וְאָז וִתֵּר הָאֶחָד מֵהֶם, בְּהִתְמַרְמְרותוֹ, עַל הַפְּאֵר וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְנַעֲשָׂה פַקִיר, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַשֵּנִי, הַיְנוּ הַנָּסִיךְ אַחְמָד, מוֹפִיעַ לְפָנֶיךָ דַּוְקָא בְכֹחַ וַהֲדַר-מַלְכוּת לְלֹא גְבוּל כָאֵלֶּה. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהַשְּׁנַיִם זוֹמְמִים מְזִמַּת נָקָם; וּכְשֶׁאַתָּה נוֹפֵל בְּיָדָם, יִבְגְּדוּ בְךָ שְׁנֵיהֶם. מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ לְהִזָּהֵר, וְשׁוּב אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: הִזָּהֵר. וּתְפֹס אֶת הַהִזְדַּמְנוּת בְּצִיצַת רֹאשָׁהּ לִפְנֵי שֶׁתְּאַחֵר הַמּוֹעֵד. שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים:

בְּרֶגֶב חֵמָר תּוּכַל אֶת הַמַּעְיָן עֲצֹר.

אַךְ בִּגְאוֹתוֹ, יוּכַל לִגְרֹף חַיִל וְלַעֲבֹר".

כָּכָה דִּבֵּר הַמִּשְׁנֶה הַזֵּד. וְהוֹסִיף וְאָמַר: “הֲרֵי יָדַעְתָּ גַּם זֹאת, שֶׁבְּהִגָּמֵר בִּקּוּרוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ אַחְמָד אֶצְלְךָ שְׁלֹשָׁה יָמִים, אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִנְסֹעַ וְאֵינוֹ מְבָרְכְךָ בְּבִרְכַּת הַפְּרִידָה וְאֵינוֹ בָא לְהִפָּרֵד גַּם מֵאֶחָד מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ. הִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת הִיא רֵאשִׁית מֶרֶד, וּמוֹכִיחָה, שֶׁטִּינָה בְלִבּוֹ. וְאוּלָם בְּיָדְךָ הַדָּבָר לִשְׁפֹּט כְּחָכְמָתֶךָ”. נִכְנְסוּ דְבָרִים אֵלֶּה עָמֹק לְתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן הַתָּמִים, וְהִבְשִׁילוּ בְתוֹכוֹ אֶת זֶרַע הַחֲשָׁד הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר. וְעַד מְהֵרָה אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יוֹדֵעַ הַנָּסִיךְ אַחְמָד וְכַוָּנוֹתָיו, אִם לִידִידוּת אֵלַי הֵם אוֹ לְמַשְׂטֵמָה? אֶפְשָׁר שֶׁבֶּאֱמֶת הוֹגֶה הוּא מַחְשֶׁבֶת נָקָם. מִשּׁוּם כָּךְ רָאוּי לִי לַחֲקֹר עַל אוֹדוֹתָיו וּלְהִוָּדַע, הֵיכָן הוּא שׁוֹכֵן, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הִגִּיעַ לְכֹחַ וּלְתִפְאֶרֶת כָּאֵלֶּה”. כְּשֶׁנִתְמַלֵּא מַחְשְׁבוֹת-חֲשָׁד אֵלֶּה, שָׁלַח בְּאַחַד הַיָּמִים בַּסֵּתֶר, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב תָּמִיד עַל הַנָּסִיךְ אַחְמָד טוֹבוֹת, לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְכַשֵּׁפָה, וְאַחֲרֵי שֶׁהִכְנִיס אוֹתָהּ דֶּרֶךְ דֶּלֶת סְתָרִים לְתוֹךְ חַדְרוֹ. חָקַר אוֹתָהּ וְאָמַר: “לִפְנֵי כֵן הֶעֱלֵית בְּכֹחַ כְּשָׁפַיִךְ, שֶׁהַנָּסִיךְ אַחְמָד בַּחַיִּים, וְהוֹדַעַתְּ לִי עַל אוֹדוֹתָיו. חַיָב אֲנִי לְהַכִּיר לָךְ טוֹבָה עַל כָּךְ. וְעַכְשָׁו מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתָּךְ, שֶׁתּוֹסִיפִי לַחְקֹר עַל אוֹדוֹתָיו וּלְהַרְגִיעַ אֶת לִבִּי הַשָּׁרוּי בִּדְאָגָה רַבָּה. וַהֲרֵי אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּנִי חַי וּמְבַקְרֵנִי בְּכָל חֹדֶשׁ, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ כְּלוּם בִּדְבַר הַמָּקוֹם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ וְשֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא בָא, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּר אוֹתִי, שֶׁמַּסְתִּיר הוּא זֶה בְּכָל תֹּקֶף מֵאָבִיו. צְאִי אֵפוֹא מִיָּד לְדַרְכֵּךְ בַּסֵּתֶר, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע אָדָם הַדָּבָר, לֹא מִשְׁנַי וְלֹא נְצִיבַי, אוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי חֲצֵרִי וּמְשָׁרְתַי וְחִקְרִי בִשְׁקִידָה, וְהָשִׁיבִי לִי דָבָר בְּעִנְיַן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא חַי. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה זוּ הוּא נִמְצָא אֶצְלִי בְּבִקּוּרוֹ הָרָגִיל, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי יֶאֱסֹף אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ וְיַעֲלֶה עַל סוּסוֹ, מִבְּלִי לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי אוֹ מֵאֶחָד מִמִּשְׁנַי וּמֵאַנְשֵׁי-הַמִּשְׁנֶה שֶׁאֶצְלִי, וּמִבְּלִי לְהַגִּיד מִלָּה אַחַת לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ. אַחַר-כָּךְ רוֹכֵב הוּא דֶּרֶךְ קְצָרָה מִכָּאן וְנֶעְלָם לְפֶתַע פִּתְאֹם. לְכִי אֵפוֹא מִבְּלִי פִּקְפּוּק וְהִסּוּס לִפְנֵי כֵן, וְרִבְצִי בְמַחֲבוֹא מַתְאִים, אֵיפֹה שֶׁהוּא, סָמוּךְ לַדֶּרֶךְ, בַּמַּאֲרָב, כְּדֵי לִבְחֹן מִשָּׁם לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, וְהָשִׁיבִי לִי עַד מְהֵרָה דָבָר”.

עָזְבָה הַמְכַשֵׁפָה אֶת הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁעָבְרָה אֶת אַרְבַּע הַפַּרְסָאוֹת, הִסְתַּתְּרָה בְמַחֲבוֹא בֵּין הַסְּלָעִים סָמוּךְ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ. עָצַר בְּסוּסוֹ וְשָׁאַל אוֹתָהּ, מַה הִיא מְבַקֶּשֶׁת מֵאִתּוֹ, וּמַה סִּבַּת בְּכִיָּתָהּ וְזַעֲקָתָהּ. הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה הַנּוֹכֶלֶת לִזְעֹק יוֹתֵר, וְנִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵי הַנָּסִיךְ עוֹד יוֹתֵר, כְּשֶׁרָאָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְשָׁמַע גִּמְגּוּם דְּבָרֶיהָ. וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה הַמְּכַשֵּׁפָה, שֶׁהַנָּסִיךְ מְרַחֵם עָלֶיהָ וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ חֶסֶד, הֶעֶלְתָה אֲנָחָה עֲמֻקָּה וּפָנְתָה אֵלָיו בְּקוֹלוֹת נְהִי, בְּדִבְרֵי כָּזָב, נֶאֱנְקָה וְנֶאֱנְחָה, מַחֲזִיקָה בְשׁוּלֵי בִגְדוֹ, וּמַפְסִיקָה מִשָּׁעָה לְשָׁעָה כְּאִלּוּ נִתְעַוְּתָה מִכְּאֵבִים וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲדוֹן כָּל הָדָר, כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִבֵּיתִי שֶׁבְּעִיר פְּלוֹנִית לְמָקוֹם כָּךְ וְכָךְ לְמַלֵּא פְקֻדָּה, תְּקָפַתְנִי קַדַּחַת קָשָׁה לְפֶתַע, בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָאן, וְהִתְחַלְתִּי רוֹעֶדֶת וּמִתְחַלְחֶלֶת, עַד שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתַי וְנָפַלְתִּי בְּאֵין אוֹנִים לָאָרֶץ, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי עַכְשָׁו. וְאַף עַכְשָׁו אֵין בִּי כֹּחַ, בְּיָדַי וּבְרַגְלָי לָקוּם מִן הָאָרֶץ וְלַחֲזֹר הַבַּיְתָה”. אָמַר לָהּ הַנָּסִיךְ:“אִשָּׁה טוֹבָה, אֵין כָּאן בַּיִת בְּקִרְבַת מָקוֹם, שֶׁתּוּכְלִי לָסוּר אֵלָיו לִמְצֹא מִי שֶׁיְטַפֵּל בָּךְ וְיִדְאַג לָךְ. וְאוּלָם יוֹדֵעַ אֲנִי מָקוֹם, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהָבִיאֵךְ אֵלָיו, אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ. וְשָׁם תֵּרָפְאִי מִמַּחֲלָתֵךְ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, עַל-יְדֵי טִפּוּל שֶׁל יְדִידוּת. לְכִי אַחֲרַי כְּכָל אֲשֶׁר תּוּכְלִי”. אָמְרָה לוֹ הַמְכַשֵׁפָה בַּאֲנָקָה וַאֲנָחָה: “חֲלָשָׁה אֲנִי בְּכָל אֲבָרַי וְחַסְרַת אוֹנִים עַד כְדֵי כָךְ שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לָקוּם מִן הָאָרֶץ וּלְהִתְנוֹעֵעַ מִבְּלִי עֶזְרַת יַד יְדִידוֹת”.

צִוָּה הַנָּסִיךְ אֶת אַחַד הַפָּרָשִׁים לְהָרִים אֶת הַזְּקֵנָה הַחוֹלָה וְהַחַלָּשָׁה וּלְהוֹשִׁיבָהּ עַל סוּסוֹ. מִלֵּא מִיַּד הַפָּרָשׁ אֶת פְּקֻדַּת אֲדוֹנָיו, וְהוֹשִׁיבָהּ עַל סוּסוֹ מֵאֲחוֹרָיו. רָכַב אִתָּהּ הַנָּסִיךְ אַחְמָד חֲזָרָה וְעָבַר דֶּרֶךְ שַׁעַר הַבַּרְזֵל וֶהֱבִיאָהּ לְחַדְרוֹ וְשָׁלַח לִקְרֹא לְפֶּרִי בַּנוּ. מִהֲרָה אִשְׁתּוֹ מִיָּד וּבָאָה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה:“הַכֹּל בְּסֵדֶר? מִשּׁוּם מָה חָזַרְתָּ? וּמַה הוּא שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁשָׁלַחְתָּ אַחֲרָי?” סִפֵּר לָהּ הַנָּסִיךְ אַחְמָד עַל דְּבַר הַזְּקֵנָה הַחוֹלָה וְחַסְרַת-הַיֶּשַׁע, וְאָמַר: אַךְ יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, רָאִיתִי זְקֵנָה זוֹ, מֻטֶּלֶת עַל הַדֶּרֶךְ בִּכְאֵבִים וְיִסּוּרִים. נִתְמַלֵּא לִבִּי רַחֲמִים עָלֶיהָ כְּשֶׁרְאִיתִיהָ מֻטֶּלֶת כָּךְ וְעוֹרְרַנִי לַהֲבִיאָהּ לְכָאן, אַחֲרֵי שֶׁאִי-אֶפְשָׁר הָיָה לִי לְעָזְבָהּ לָמוּת בַּסְּלָעִים. וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ לֶאֱסֹף אוֹתָהּ בְּרַחֲמַיִךְ וְלָתֵת לָהּ רְפוּאָה שֶׁתַּבְרִיא עַד מְהֵרָה, וַאֲסִיר תּוֹדוֹת אֶהְיֶה לָךְ תָּמִיד כְּשֶׁתַּעֲשִׂי מַעֲשֶׂה-טוֹב זֶה". הִסְתַּכְּלָה פֶּרִי בַּנוּ בַּזְּקֵנָה וְצִוְּתָה עַל שְׁתַּיִם מִשִּׁפְחוֹתֶיהָ, לְשֵׂאתָהּ לְחֶדֶר אַחֵר וְלִשְׁקֹד עַל טִפּוּלָהּ בִּדְאָגָה רַבָּה. עָשׂוּ הַשְּׁפָחוֹת כְמִצְוָתָהּ וְהֵבִיאוּ אֶת הַמְכַשֵׁפָה לַחֶדֶר שֶׁאָמְרָה לָהֶם. פָּתְחָה פֶּרִי בַּנוּ וְאָמְרָה לַנָּסִיךְ אַחְמָד: “מוֹשְׁלִי, שְׂמֵחָה אֲנִי לִרְאוֹתְךָ רַחֲמָן וְטוֹב לְאִשָּׁה זְקֵנָה זוֹ, וְרְצוֹני לַעֲזֹר לָהּ כְּפִי שֶׁצִּוִּיתָ אוֹתִי. וְאוּלָם לִבִּי מְהַסֵּס וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁטּוּב לִבְּךָ יָבִיא אָסוֹן בְּעִקְבוֹתָיו. אִשָּׁה זוֹ אֵינָה חוֹלָה, כְּפִי שֶׁהִיא מַעֲמִידָה פָּנִים, וְרַק מִרְמָה אִתָּהּ. וְלִבִּי אוֹמֵר לִי, שֶׁאוֹיֵב אוֹ מְקַנֵּא חוֹרֵשׁ רָעָה עָלֶיךָ וְעָלַי. עַל כָּל פָּנִים לֵךְ לְדַרְכְּךָ בְּשָׁלוֹם”. לֹא שָׁת הַנָּסִיךְ לִבּוֹ לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: "גְּבִרְתִּי, אַללָּה הָאַדִּיר יָגֵן בַּעֲדֵךְ מִנֵּזֶק. וְכָל עוֹד אַתְּ עוֹזֶרֶת לִי וְשׁוֹמֶרֶת עָלַי, אֵינִי מְפַחֵד מִשּׁוּם אָסוֹן. אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם אוֹיֵב הַמְבַקֵּשׁ לְאַבְּדֵנִי, שֶׁכֵּן אֵינִי נוֹשֵׂא טִינָה בְּלִבִּי עַל שׁוּם בְּרִיָּה. וְאֵינִי יָרֵא רָע לֹא מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא מִן הָרוּחוֹת, נִפְרַד הַנָּסִיךְ אַחְמָד שׁוּב מִפֶּרִי בַּנוּ, וְהָלַך עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ אֶל אַרְמוֹן אָבִיו שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לְבוֹא בְּנוֹ בְּלֵב חָרֵד בְּרִשְׁעַת הַמִּשְׁנֶה הַזֶּה. וְעִם זֹאת הֶרְאָה לוֹ כְּלַפֵּי חוּץ הַרְבֵּה אוֹתוֹת אַהֲבָה וְחִבָּה.

בֵּינְתַּיִם נָשְׂאוּ שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת הַפֵיוֹת, שֶׁהִפְקִידָה אוֹתָן פֶּרִי בַּנוּ לְטַפֵּל בַּחוֹלָה, אוֹתָהּ לְחֶדֶר גָדוֹלֹ וּמְפֹאָר, וְהִשְׁכִּיבוּ אוֹתָהּ בְמִטָּה, שֶׁכָּרָהּ סַטִין וּמִכְסָהּ דִּיבָג. יָשְׁבָה הָאַחַת לְיָדָהּ, בְּעוֹד הַשְּׁנִיָּה מְבִיאָה חִישׁ בְּכוֹס שֶׁל חַרְסִינָה תַּמְצִית, רְפוּאָה לְחֹם הַקַּדַּחַת. הֵרִימוּ אֶת הַזְּקֵנָה, וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ וְאָמְרוּ לָהּ! “שְׁתִי מַשְׁקֶה זֶה, מֵי מַעְיַן הָאַרְיֵה הֵם, וְכָל חוֹלֶה הַטּוֹעֵם מֵהֶם מִתְרַפֵּא מִיָּד מִמַּחֲלָתוֹ, תִּהְיֶה אֲשֶׁר תִּהְיֶה”. נָטְלָה הַמְּכַשֵׁפָה אֶת הַגָּבִיעַ בְּעָמָל רָב, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁתְתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, שָׁכְבָה עַל הַמִּטָּה. פָּרְשׂוּ הַשְּׁפָחוֹת אֶת הַמִּכְסֶה עָלֶיהָ וְאָמְרוּ: “עַכְשָׁו נוּחִי זְמָן מָה, וּמִיָּד תַּרְגִּישִׁי בִּפְעֻלַּת הַמַּרְפֵּא שֶׁל רְפוּאָה זוֹ”. הִסְתַּלְקוּ לָתֶת לָהּ לִישׁוֹן שָׁעָה בְּעֵרֶךְ. וְאוּלָם הַמְּכַשֵׁפָה שֶׁלֹּא הֶעֱמִידָה פְּנֵי חוֹלָה אֶלָּא כְדֵי לְהִוָּדַע, הֵיכָן הַנָּסִיךְ אַחְמָד גָּר וּלְהוֹדִיעַ הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן, הָיְתָה עַכְשָׁו בְּטוּחָה, שֶׁהִשִּׂיגָה אֶת מַטְרָתָהּ. קָמָה מִיָּד וְקָרְאָה לַשְּׁפָחוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “מַשְׁקֶה רִפּוּי זֶה הֶחֱזִיר לִי לְגַמְרֵי אֶת בְּרִיאוּתִי וְכֹחִי. וְהִנְנִי מַרְגִּישָׁה עַצְמִי רַעֲנָנָה וּשְׂמֵחָה, וְכָל אֲבָרַי נִמְלְאוּ שׁוּב חַיִּים וְכֹחוֹת חֲדָשִׁים. הוֹדִיעוּ אֵפוֹא אֶת זֹאת לִגְבִרְתְּכֶן, שֶׁאֲנַשֵּׁק אֶת שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ לְהוֹדוֹת לָהּ עַל חַסְדָּהּ. וְאַחַר כָּךְ אֵלֵךְ מִכָּאן וְאֶחֱזֹר לְבֵיתִי”. לָקְחוּ שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת אֶת הַמְּכַשֵׁפָה אִתָּן, וְהֶרְאוּ לָהּ בְּדַרְכָּן אֶת הַחֲדָרִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁהָיָה הָאֶחָד מֵהֶם נֶהְדָּר יוֹתֵר מֵהַשֵּׁנִי וּמַלְכוֹתִי יוֹתֵר. לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ לְאוּלָם גָּדוֹל, לָאוּלָם הַיָּפֶה בְּכֻלָּם, שֶׁהָיָה מְתֻקָּן כֻּלּוֹ בְּכֵלִים בִּלְתִּי מְצוּיִים וִיקָרִים. יָשְׁבָה כָאן פֶּרִי בַּנוּ עַל כִּסֵּא-מְלָכִים שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁט בְּיַהֲלוֹמִים וְאַבְנֵי-אֹדֶם, זְמָרַגְדִּין וּפְנִינִים וּשְׁאָר אֲבָנִים יְקָרוֹת. יָשְׁבָה בְּגֹדֶל וְזֹהַר בִּלְתִּי מָצוּי, וְעָמְדוּ מִסָּבִיב לָהּ פֵיוֹת, קוֹמָתָן נָאָה וּפְנֵיהֶן, וְהָיוּ לְבוּשׁוֹת בִּגְדֵי פְּאֵר וִידֵיהֶן מְשֻׁלָבוֹת, מְצַפּוֹת לִפְקֻדָּה. תָּמְהָה תְּמִיהָה מֻפְלָגָה, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת תִּפְאֶרֶת הַחֲדָרִים וּכְלֵיהֶם, וּבְיִחוּד כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְלֹא יָכְלָה בִּמְבוּכָתָהּ וְיִרְאַת-הַכָּבוֹד שֶׁבָּהּ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהָ, וְרַק הִשְׁתַּחְוְתָה וְהִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל רַגְלֵי פֶּרִי בַּנוּ. אָמְרָה הַנְּסִיכָה בִּדְבָרִים רַכִּים, כְּדֵי לְאַמֵּץ אֶת רוּחָהּ:“אִשָּׁה טוֹבָה, שְׂמֵחָה אֲנִי לִרְאוֹתֵךְ אוֹרַחַת בְּאַרְמוֹנִי. וְאוּלָם שְׂמֵחָה אֲנִי יוֹתֵר מִכֵּן לִשְׁמֹעַ שֶׁנִּרְפֵּאת לַחֲלוּטִין מִמַּחֲלָתֵךְ. וְעַכְשָׁו הֵיטִיבִי נַפְשֵׁךְ בְּטַיְּלֵךְ כָּאן בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת. מְשָׁרְתוֹתַי תְּלַוֶּינָה אוֹתָךְ וְיַרְאוּ לָךְ מַה שֶּׁכְּדַאי לָךְ לִרְאוֹת”. קָדָה הַמְּכַשֵׁפָה שׁוּב קִידָה עֲמֻקָּה וְנָשְׁקָה אֶת הַשָּׁטִיחַ שֶׁמִּתַּחַת לְרַגְלֵי פֶּרִי בַּנוּ וְנִפְרְדָה מֵהַנְּסִיכָה בְּמִלִּים מְסֻדָּרוֹת יָפֶה וּבְהַבָּעַת תּוֹדָה עֲמֻקָּה עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשְׂתָה עִמָּהּ. הוֹבִילוּ אוֹתָהּ הַשְּׁפָחוֹת בְּכָל הַמְקוֹמוֹת וְהֶרְאוּ לָהּ אֶת כָּל הַחֲדָרִים, שֶׁהִקְסִימוּ אוֹתָהּ וְהִכּוּ אֶת עֵינֶיהָ בְּסַנְוְרִים, עַד לְלֹא מְצֹא דֵי מִלִּים לְהַלְּלָם. הָלְכָה לְדַרְכָּהּ, כְּשֶׁהַפֵיוֹת מְלַוּוֹת אוֹתָהּ עַד מֵעֵבֶר לְשַׁעַר הַבַּרְזֵל, שֶׁדַּרְכּוֹ הִכְנִיסָהּ הַנָּסִּיךְ אַחְמָד וְעָזְבוּ אוֹתָהּ, נִפְרָדוֹת מִמֶּנָּהּ בִּבְרָכָה וְאִחוּלֵי כָּל טוּב, וְהָלְכָה הַזְּקֵנָה הַמְגֻנָּה לְדַרְכָּהּ הַבַּיְתָה. וַעֲדַיִן לֹא עָבְרָה דֶרֶךְ קְצָרָה, כְּשֶׁעָלָה בְדַעְתָּה, לְהִתְבּוֹנֵן שׁוּב פַּעַם לְדֶלֶת הַבַּרְזֵל, שֶׁיֵּקַל לָהּ לְמָצְאָהּ שֵׁנִית. חָזְרָה וּמָצְאָה אֶת הַמָּבוֹא שֶׁנֶּעֱלַם וְלֹא נִרְאָה לָהּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִרְאָה לְשׁוּם אִשָּׁה. אַחֲרֵי שֶׁחִפְּשָׂה כָל מָקוֹם וְהִתְהַלְּכָה פֹּה וְשָׁם, מִבְּלִי לִמְצֹא כָּל אוֹת וְסִימָן מִן הָאַרְמוֹן וְהַשַּׁעַר, הָלְכָה מְיֻאֶשֶׁת הָעִירָה. הִתְחַמְּקָה וְנִכְנְסָה דֶּרֶךְ רְחוֹב בּוֹדֵד, וְאַחַר כָּךְ נִכְנְסָה כְּמִנְהָגָהּ דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת הַנִּסְתֶּרֶת לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁנִּמְצְאָה בְשָׁלוֹם מִבִּפְנִים הוֹדִיעָה מִיַּד לַשֻּׂלְטָאן עַל-יְדֵי סָרִיס, וּפָקַד לַהֲבִיאָהּ לְפָנָיו. נִגְשָׁה אֵלָיו בְּפָנִים עֲצוּבוֹת. וּכְשֶׁהִכִּיר מִתּוֹךְ זֶה, שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדָהּ לְהַשִּׂיג מַטְרָתָהּ, אָמַר לָהּ: “מַה הַמַּצָּב? כְּלוּם בִּצַּעְתְּ אֶת תָּכְנִיתֵךְ, אוֹ לֹא הִצְלִיחָה?” וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא בְּרִיָּתוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה הַזֵּד אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, חָקַרְתִּי הַכֹּל בִּמְדֻיָּק, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁפָּקַדְתָּ עָלַי, וַהֲרֵינִי מְסַפֶּרֶת לְךָ מִיָּד כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְסִבָּה אַחֶרֶת הִיא לְעִקְּבוֹת הַדְּאָגָה וְסִימָנֵי הַצַּעַר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּפָנַי, וְנוֹגַעַת הִיא עַד מְאֹד לְמַעֲלָתְךָ”. הוֹסִיפָה וְסִפְּרָה מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ לֵאמֹר: “כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַסְּלָעִים, יָשַׁבְתִּי וְהֶעֱמַדְתִּי פָנִים כְּחוֹלָה. וּכְשֶׁבָּא הַנָּסִיךְ בְּדַרְכּוֹ וְשָׁמַע אוֹתִי מִתְאוֹנֶנֶת וְרָאָה אֶת מַצָּבִי הֶעָלוּב, רִחֵם עָלַי, אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ בֵּינֵינוּ מִסְפַּר מִלִּים, וּנְטָלַנִי עִמּוֹ לְתוֹךְ מָבוֹא מִתַּחַת לָאֲדָמָה וּבְדֶרֶךְ שַׁעַר לְתוֹךְ אַרְמוֹן מְפֹאָר. מְסָרַנִי שָׁם לִידֵי פֵיָה אַחַת, פֶּרִי בַּנוּ שְׁמָהּ, יָפָה וַחֲנוּנָה לְאֵין דּוֹמָה לָהּ, וְשֶׁלֹּא רָאֲתָה עֵין אָדָם כְּמוֹתָהּ מֵעוֹלָם. צִוָּה אוֹתָהּ הַנָסִּיךְ אַחְמָד לְאָרֵחַ אוֹתִי יָמִים מִסְפָּר וְלָתֵת לִי רְפוּאָה שֶׁתַּחְלִימֵנִי לְגַמְרִי. וּכְדֵי לָשֵׂאת חֵן לְפָנָיו, מִנְּתָה מִיָּד שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת לְטַפֵּל בִּי. וְעַד מְהֵרָה הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם קְשׁוּרִים זֶה לָזֶה בְּמוֹסְרוֹת בַּעַל וְאִשָּׁה לִבְלִי הִפָּרֵד. הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים כְּאִלּוּ אֲנִי עֲיֵפָה וִיגֵעָה, וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּאִלּוּ אֵין בִּי כֹּחַ לָלֶכֶת אוֹ אֲפִלּוּ לַעֲמֹד. סְמָכוּנִי שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת מִשְּנֵי צְדָדַי, וְכָךְ הוּבַלְתִּי לְתוֹךְ חֶדֶר, שֶׁבּוֹ נָתְנוּ לִי מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת וְהִנִּיחוּנִי עַל גַּבֵּי מִטָּה, שֶׁאָנוּחַ וְאִישַׁן. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אָכֵן הִשַּׂגְתִּי אֶת מַטְּרָתִי, שֶׁלְּמַעֲנוֹ הֶעֱמַדְתִּי פָנִים כְּחוֹלָה’. וְכְשֶׁנּוֹכַחְתִּי שֶׁאֵין עוֹד כָּל תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר לְהִתְחַפֵּשׂ, קַמְתִּי אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה וְאָמַרְתִּי לַמְּשָׁרְתוֹת, שֶׁהַמַּשְׁקֶה שֶׁהִגִּישׁוּ לִי, גֵּרַשׁ אֶת הַקַּדַּחַת, וְהֶחֱזִיר לַאֲבָרַי אֶת הַבְּרִיאוּת וּלְגוּפִי אֶת הַחַיִּים. הוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל הַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ, שֶׁהֶרְאֲתָה שִׂמְחָה רַבָּה, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי רַעֲנָנָה וּשְׂמֵחָה, וְצִוְּתָה עַל שִׁפְחוֹתֶיהָ לְהוֹלִיכֵנִי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאַרְמוֹן וּלְהַרְאוֹת לִי כָּל חֶדֶר בְּהוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ. אַחַר כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי רְשׁוּת לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְלָלֶכֶת לְדַרְכִּי, וַהֲרֵינִי כָאן מְצַפָּה לִרְצוֹנְךָ”. כְּשֶׁסִּפְּרָה לַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “יִתָּכֵן שֶׁאַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת כָּל כֹּחָהּ וַהֲדָרָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ, עָשְׁרָהּ וְזָהֳרָהּ, אַתָּה שָׂמֵחַ וְאוֹמֵר בְּלִבְּךָ: ‘טוֹב הַדָּבָר שֶׁנָּשָׂא הַנָּסִּיךְ אַחְמָד אֶת הַגְּבִירָה פֶּרְי בַּנוּ, וְשֶׁרָכַשׁ לוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֹשֶׁר וְעֹז’. וְאוּלָם בְּעֵינֵי שִׁפְחָתֵךְ נִרְאִים הַדְּבָרִים אַחֶרֶת לְגַמְרִי. מֵעִזָּה אֲנִי לוֹמַר, שֶׁלֹּא טוֹב הַדָּבָר, שֶׁבִּנְךָ מוֹשֵׁל בְּכֹחַ רַב כָּזֶה וְאוֹצָרוֹת כָּאֵלֶּה. כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יְעוֹרֵר בְּעֶזְרַת פֶּרִי בַּנוּ פֵּרוּד וּמְדָנִים בַּמַּמְלָכָה? הִשָּׁמֵר לְךָ מֵעָרְמַת הַנָּשִׁים וּמְזִמּוֹתֵיהֶן. הִיא לָקְחָה אֶת לֵב הַנָּסִיךְ בְּאַהֲבָתָהּ, וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁתְּבִיאֵהוּ לִידֵי כָךְ, שֶׁיִּנְהַג בְּךָ שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה, וְיָשִׂים יָדוֹ עַל אוֹצְרוֹתֶיךָ וְיָסִית נֶגְדְּךָ אֶת נְתִינֶיךָ, וְיִשְׁתַּלֵּט עַל מַמְלַכְתֶּךָ. וְאִם גַּם לֹא יַעֲשֶׂה מִרְצוֹנוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁיִּרְאַת הַכָּבוֹד וְרַחֲשֵׁי הַכָּבוֹד כְּלַפֵּי אָבִיו וַאֲבוֹת אֲבוֹתָיו מְצַוִּים עָלָיו, הֲרֵי אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁקִּסְמֵי נְסִיכָתוֹ יַשְׁפִּיעוּ עליו הַשְׁפֵּעַ וְגָבוֹר. וְיַעֲשׂוּהוּ לְבַסּוֹף לְמוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, וְאֶפְשָׁר גַּם לְגָרוּעַ מִזֶּה, מַה שֶּׁאֵינִי רוֹצָה לְהַזְכִּיר. וְעַכְשָׁו הֲרֵי תִּוָּכַח שֶׁהָעִנְיָן רְצִינִי הוּא. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא תְּהֵא בִּלְתִּי-זָהִיר אֶלָּא תֵּן דַּעְתְּךָ עַל כָּךְ בְּשִׂימַת לֵב”. קָמָה הַמְּכַשֵׁפָה לָלֶכֶת לְדַרְכָּהּ, וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ פָּתַח וְאָמַר: “עַל שְׁתַּיִם חָיַב אֲנִי לְהַכִּיר לָךְ טוֹבָה. רֵאשִׁית כָּל נָטַלְתְּ עַל עַצְמֵך הַרְבֵּה עָמָל וְטִרְחָה, וַאֲפִלּוּ בְּנַפְשֵׁךְ סִכַּנְתְּ, כְּדֵי לְהִוָּדַע דְּבַר אֱמֶת עַל אוֹדוֹת בְּנִי הַנָּסִיךְ אַחְמָד. וְשֵׁנִית עָלַי לְהוֹדוֹת לָךְ עַל הָעֵצָה הַמְּצֻיָּנָה וְהָאַזְהָרָה הַפִּקְחִית שֶׁנָּתַתְּ לִי”. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּטַר אוֹתָהּ מִלְפָנָיו בְּכָבוֹד רַב. וְאוּלָם אַךְ עָזְבָה אֶת הָאַרְמוֹן, קָרָא מִתּוֹךְ חֹסֶר-מְנוּחָה קָשָׁה לְמִשְׁנֵהוּ הַשֵּׁנִי, אוֹתוֹ מִשְׁנֵה זֵד, שֶׁעוֹרֵר אוֹתוֹ רִאשׁוֹנָה נֶגֶד הַנָּסִיךְ אַחְמָד. וּכְשֶׁהוֹפִיעַ עִם יְדִידָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שָׂם לִפְנֵיהֶם אֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ וְשָׁאַל אוֹתָם לֵאמֹר: “מָה אַתֶּם מְיָעֲצִים אוֹתִי? מָה אֶעֱשֶׂה, כְּדֵי לְהָגֵן עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי נֶגֶד מְזִמּוֹת הַפֵיָה?”. אָמַר אַחַד הַיּוֹעֲצִים: “דָּבָר קַל הוּא, וְהַדֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה וּבַיָּד הִיא. הוֹצֵא פְקֻדָּה שֶׁהַנָּסִיךְ אַחְמָד הַשּׁוֹהֶה עַכְשָׁו בָּעִיר, יָחֳזַק כְּשָׁבוּי, אִם גַּם לָאו דַּוְקָא כָּאן בָּאַרְמוֹן. וְאוּלָם אַל תּוֹצִיא אוֹתוֹ לַמָּוֶת, שֶׁאִם כָּךְ יָכוֹל מוֹתוֹ לְהָקִים מֶרֶד. עַל-כָּל-פָּנִים תָּפְסֵהוּ, וְאִם יִתְנַגֵּד, כָּבְלֵהוּ בְּבַרְזֵל”. מָצְאָה עֵצָה מְעוֹרֶרֶת פַּלָּצוּת זוֹ חֵן בְּעֵינֵי הַמִּשְׁנֶה הַזֵּד, וְהִסְכִּימוּ לָהּ כָּל דּוֹרְשֵׁי טוֹבָתוֹ וּמְקֹרָבָיו בְּכָל לֵב, אַךְ הַשֻּׂלְטָאן שָׁתַק וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר. וְאוּלָם בַּבֹּקֶר לְמָחֳרָת שָׁלַח לְהָבִיִא לְפָנָיו אֶת הַמְּכַשֵׁפָה, וְנוֹעַץ בָּהּ, אִם לָשִׂים אֶת הַנָּסִיךְ אַחְמָד בַּמַּאֲסָר אִם לָאו. אָמְרָה לוֹ: “מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, עֵצָה זוֹ הִיא נֶגֶד כָּל מַחֲשָׁבָה נְכוֹנָה וְנֶגֶד כָּל תְּבוּנָה. אִם רְצוֹנְךָ לָשִׂים אֶת הַנָּסִּיךְ אַחְמָד בַּמַּאֲסָר, עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ דָּבָר גַּם בְּפָרָשָׁיו וּבַנְּעָרִים נוֹשְׂאֵי-כְלֵיהֶם. וְאוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁהֵם רוּחוֹת וְשֵׁדִים, אֵין יוֹדֵעַ, בְּאֵיזֶה אֹפֶן יִתְנַקְּמוּ. שׁוּם תָּא בְּבֵית-הַסֹּהַר אַף לֹא שׁוּם שַׁעַר שֶׁל פְּלָדָה יָכוֹל לַעֲצֹר בַּעֲדָם. הֵם יִמָּלְטוּ מִיָּד וִיסַפְּרוּ לַפֵיָה עַל דְּבַר מַעֲשֶׂה הֶחָמָס הַזֶּה. וּכְשֶׁתִּשְׁמַע שֶׁבַּעֲלָהּ הוּשַׂם בַּמַּאֲסָר, נִקְלֶה, כְּפוֹשֵעַ רָגִיל, וְכָל זֶה מִבְּלִי כָּל חֵטְא וָפֶשַׁע אֶלָּא נִתְפַּס מִן הַמַּאֲרָב, תִּבְעַר חֲמָתָהּ עַד מְאֹד, וְתָבִיא עַל רֹאשְׁךָ נָקָם וְתָמִיט עָלֵינוּ קָלוֹן, שֶׁלֹּא נוּכַל לַהֲסִירוֹ. אִם אַתָּה בוֹטֵחַ בִּי, הֲרֵינִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה חֶפְצְךָ בְּיָדְךָ, מִבְּלִי שֶׁיִּקְרַב אָסוֹן אֵלֶיךָ אוֹ לְמַמְלַכְתְּךָ. יוֹדֵעַ אַתָּה יָפֶה שֶׁבְּכֹחָם שֶׁל רוּחוֹת וּפֵיוֹת לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים נִפְלָאִים מַתְמִיהִים בִּזְמַן קָצָר עַד מְאֹד, מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בִּידֵי בְנֵי-תְּמוּתָה לַעֲשׂוֹתָם אַחֲרֵי עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת. וְעַתָּה: הֲרֵי כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לְצַיִד אוֹ לְשׁוֹטֵט סְתָם, זָקוּק אַתָּה לְאֹהֶל-תִּפְאֶרֶת לְךָ וְאֹהָלִים רַבִּים לְפָמַלְיָתְךָ וְלִמְשָׁרְתֶיךָ וּלְחֵילְךָ. וְהַרְבֵּה זְמַן וּמָמוֹן יֵשׁ לְבַזְבֵּז מִבְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת כְּדֵי לְהָקִים וּלְכוֹנֵן מַחֲנֶה מֵעֵין זֶה. עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, שֶׁתְּנַסֶּה אֶת הַנָּסִיךְ אַחְמָד. צַוֵּה עָלָיו לְהָבִיא לְךָ אֹהֶל-מְלָכִים רָחָב וְאָרֹךְ עַד כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ כָּל אַנְשֵׁי חֲצֵרְךָ וְכָל חֵילֶךָ, כָּל כְּבוּדַת מַחֲנֶךָ וּבַהֲמוֹת מַשָּׂאֶךָ, וְלִמְצֹא בוֹ מַחֲסֶה. וְעִם זֶה יִהְיֶה, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאָדָם אֶחָד יוּכַל לָשֵׂאת אוֹתוֹ בְּכַף יָדוֹ וּלְהוֹבִילוֹ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”. שָׁתְקָה רֶגַע קַל וְאַחַר כָּךְ אָמְרָה שׁוּב לַמֶּלֶךְ: “וּכְשֶׁיְמַלֵּא הַנָּסִיךְ אַחְמָד עִנְיָן זֶה שֶׁתִּפְקֹד עָלָיו, דְּרֹשׁ מִמֶּנּוּ גְדוֹלָה וְנִפְלָאָה מִזּוֹ. וַאֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה הוּא, וְיִמְצָא עָמָל רַב לְהוֹצִיאָהּ לְפֹעַל. בְּדֶרֶךְ זוֹ תְמַלֵּא אֶת בֵּית גְּנָזֶיךָ דְּבָרִים בִּלְתִּי-מְצוּיִים וְנִפְלָאִים, מַעֲשֵׂי הָרוּחוֹת, וְזֶה יִמָּשֵׁך עַד אֲשֶׁר יַגִּיעַ בִּנְךָ לְקֵץ כֹּחוֹ, וְלאֹ יוּכַל עוֹד לְמַלֵּא פְּקֻדוֹתֶיךָ. אָז לֹא יָעֵז עוֹד, בִּהְיוֹתוֹ עָלוּב וּמְבֻיָּשׁ, לָבוֹא אֶל עִיר בִּירָתְךָ וּלְהוֹפִיעַ לְפָנֶיךָ, וְתִהְיֶה חָפְשִׁי מִפַּחַד נֵזֶק מִיָּדוֹ. אִי-אַתָּה זָקוּק לָשִׂים אוֹתוֹ בְמַאֲסָר, אוֹ מַה שֶּׁגָּרוּעַ יוֹתֵר, לְהָמִית אוֹתוֹ”. כְּשֶׁשָּמַע הַשֻּׂלְטָאן דִּבְרֵי חָכְמָה אֵלֶּה, מָסַר אֶת תָּכְנִית הַמְּכַשֵׁפָה לְיוֹעָצָיו, וְשָׁאַל לְדַעְתָּם עָלֶיהָ. שָׁתְקוּ וְלֹא הֵשִׁיבוּ כְלוּם לֹא הַסְכָּמָה וְלֹא הִתְנַגְּדוּת. וְאוּלָם הוּא הִסְכִּים לְכָךְ וְלֹא אָמַר עוֹד דָּבָר. בְּיוֹם הַשֵּׁנִי בָּא אַחְמָד לְבַקֵּר אֶת הַמֶּלֶךְ, קִבֵּל אוֹתוֹ בְּשֶׁפַע חִבָּה, אִמְצוֹ אֶל חָזֵהוּ וּנְשָׁקוֹ עַל מִצְחוֹ וְעֵינָיו. יָשְׁבוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה יַחַד וְשׂוֹחֲחוּ בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים, עַד שֶׁמָּצָא הַשֻּׂלְטָאן הִזְדַּמְנוּת וּפָתַח וְאָמַר: “בְּנִי הַיָּקָר אַחְמָד, יָמִים רַבִּים נָשָׂאתִי יָגוֹן בְּלִבִּי וּדְאָגָה בְּנַפְשִׁי, עַל פֵּרוּדִי מִמְּךָ, וּכְשֶׁחָזַרְתָּ אַחַר-כָּךְ, נִמְלֵאתִי שִׂמְחָה רַבָּה לְמַרְאֶךָ; וְאַף-עַל-פִּי שֶלֹּא הִגַּדְתָּ לִי מְאוּמָה עַד עַכְשָׁו עַל הַמָּקוֹם שֶׁאַתָּה גָּר בּוֹ, כָּבַשְׁתִּי אֶת רוּחִי וְלֹא שְׁאַלְתִּיךָ וְלֹא חָקַרְתִּי, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה לְפִי רוּחֲךָ לְסַפֵּר לִי, הֵיכָן אַתָּה גָּר. וְאוּלָם עַכְשָׁו הֻגַּד לִי, שֶׁאַתָּה נָשׂוּי לְשֵׁדָה אֲדִירָה הַיָּפָה לְאֵין דּוֹמָה לָהּ, וִידִיעָה זוֹ שִׂמְחָה אוֹתִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וְעַכְשָׁו אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִוָּדַע כְּלוּם עַד דְּבַר אִשְׁתְּךָ הַפֵיָה, אִם לֹא תּוֹדִיעַ לִי מֵרְצוֹנְךָ. וְאוּלָם הַגֵּד נָא לִי: אִם אֲבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ מַשֶּׁהוּ, כְּלוּם תּוּכַל לְהַשִּׂיגוֹ מִמֶּנָּהּ? הַאִם יָקָר אַתָּה וְאָהוּב בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁלֹּא תַּחֲשׂךְ מִמְּךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ?”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “מוֹשְׁלִי, מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אִשְׁתִּי מְסוּרָה לְבַעֲלָהּ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. וְלָכֵן מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, לְהַגִּיד לִי מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּהּ וּמִמֶּנִּי”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן:“יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֲנִי יוֹצֵא לְעִתִּים לִקְרָב וּלְמִלְחָמָה, וְזָקוּק אֲנִי לְכָךְ לְאֹהָלִים וּלְבִיתָנִים וְלִצְרִיפִים. וַהֲרֵי מַחֲנוֹת שֶׁל צָבָא וּגְמָלִים וּפְרָדִים וּשְׁאָר בַּהֲמוֹת-מַשָּׂא. זְקוּקִים לְהַעְתִּיק אֶת הַמַּחֲנֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. לָזֹאת הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתָּבִיא לִי אֹהֶל קַל עַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל אָדָם לְשֵׂאתוֹ בְּכַף יָדוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה עִם זֶה גָּדוֹל עַד כְּדֵי לְהַחֲזִיק בְּתוֹכוֹ אֶת בְּנֵי-חֲצֵרִי וְאֶת כָּל חֵילִי, אֶת הַכְּבוּדָה וְאֶת בַּהֲמוֹת הַמַּשָּׂא. וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ זֹאת מֵאֵת הַגְּבִירָה הִיא נוֹתֶנֶת אוֹתָהּ לְךָ, וְתִמְנַע מֵאִתִּי טִרְחָה רַבָּה שֶׁאֲנִי טוֹרֵחַ בְּהַעֲתָקַת הָאֳהָלִים, וְתַחֲשׂך לִי מַחֲסוֹר בַּאֲנָשִׁים שֶׁאֵינוֹ לְתוֹעֶלֶת”. אָמַר הַנָּסִיךְ: “אָבִי אֲהוּבִי וְשֻׂלְטָאן. אַל תִּדְאַג לְכָךְ. אֲנִי מַגִּיד מִיַּד אֶת בַּקָּשָׁתְךָ לְאִשְׁתִּי, לַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ. וְאִם גַּם שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם בְּכֹחָן שֶׁל פֵיוֹת בֶּאֱמֶת לַעֲזֹר לִי וְאִם לָאו, הֲרֵי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַבְטִיחֲךָ מַתָּנָה כָּזוֹ, הִנְנִי לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה כְּכָל אֲשֶׁר בְּכֹחִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לַנָּסִיךְ: “אִם אֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדְךָ, וְאֵין אַתָּה מֵבִיא אֵלַי אֶת הַמַּתָּנָה הַמְבֻקָּשָׁה, בְּנִי, אֵינִי רוֹצֶה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת פָּנֶיךָ עַד עוֹלָם. שֶׁאָז אֵין אַתָּה אֶלָּא בַּעַל עָלוּב, אִם אִשְׁתְּךָ מְסָרֶבֶת לְמַלֵּא לְךָ בַּקָּשָׁה קַלַּת-עֵרֶךְ כָּזוֹ, וְאֵינָה מִזְדָּרֶזֶת, יֶתֶר עַל כֵּן, לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁאַתָּה דוֹרֵשׁ מֵאִתָּהּ. שֶׁעַל-יְדֵי כֵן הִיא נוֹתֶנֶת לְךָ לָדַעַת, שֶׁעֶרְכְּךָ וַחֲשִׁיבוּתְךָ קַלִּים בְּעֵינֶיהָ, וְשֶׁהָאַהֲבָה אֵלֶיךָ כָּמוֹהָ כְאַיִן בְּלִבָּהּ. וְאוּלָם, עַכְשָׁו בְּנִי, לֵךְ וּבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ מִיָּד אֶת הָאֹהֶל. אִם הִיא נוֹתֶנֶת לְךָ, דַּע שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ, וְשֶׁאַתָּה הוּא הָאָהוּב עָלֶיהָ בְּכָל הָעוֹלָם. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בְּכָל לִבָּהּ וְנַפְשָׁהּ, וְאֵינָה מְשִׁיבָה אֶת פָּנֶיךָ לְכָל שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׂ מֵאִתָּהּ, וְלוּ גַּם אִישׁוֹן עֵינָהּ”.

כָּרָגִיל הָיָה הַנָּסִיךְ אַחְמָד שׁוֹהֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּחֹדֶשׁ אֵצֶל אָבִיו, הַשֻּׂלְטָאן. בַּפַּעַם הַזֹּאת נִשְׁאַר רַק שְׁנֵי יָמִים, וְנִפְרַד מֵאָבִיו כְּבָר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. כְּשֶׁנִּכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִּרְאֶה פֶּרִי בַּנוּ, שֶׁהוּא עָצוּב בְּלִבּוֹ וּמְדֻכָּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: “הֲשָׁלוֹם לְךָ? לָמָּה בָּאתָ כְּבָר הַיּוֹם מֵאָבִיךָ הַמֶּלֶךְ וְלֹא מָחָר, וּמַדּוּעַ פָּנֶיךָ זוֹעֲפִים כָּל-כָּךְ?”. נָשַׁק לָהּ עַל מִצְחָהּ וְחִבְּקָהּ בְּרֹךְ וְסִפֵּר לָהּ הַכֹּל מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ:“הֲרֵינִי מַרְגִּיעַ אֶת לִבְּךָ עַד מְהֵרָה, שֶׁאֵינִי רוֹצָה לִרְאוֹתְךָ נֶעְכָּר אֲפִלּוּ עוֹד הֶרֶף-עַיִן אֶחָד. וְאוּלָם יוֹדַעַת אֲנִי וַדַּאי, אֲהוּבִי, מִתּוֹךְ בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל אָבִיךָ, הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁקִּצּוֹ קָרוֹב, וּבְקָרוֹב יֵאָסֵף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים הָרַחֲמָן. אוֹיֵב הוּא שֶׁתִּכֵּן אֶת זֹאת, וְצָרָה גְּדוֹלָה נִשְׁקֶפֶת לְךָ וְהַתּוֹצָאָה מִזֶּה הִיא, שֶׁאָבִיךָ, שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת-מָה מִן הָאָסוֹן הַהוֹלֵךְ וּבָא, שׁוֹקֵד עַל אָבְדָּנוֹ לַהֲבִיאוֹ”. נִבְהַל הַנָּסִיךְ וְנִפְחַד וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח אַללָּה הָרַחֲמָן; הַמֶּלֶךְ, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה עַל כָּל עֶלְיוֹן, הוּא בִּבְרִיאוּת שְׁלֵמָה וְאֵין בּוֹ כָל סִימָן שֶׁל מַחֲלָה אוֹ שֶׁל חֻלְשַׁת זִקְנָה. עוֹד הַבֹּקֶר עֲזַבְתִּיו רַעֲנָן וְשָׂמֵחַ. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו בְּמַצָּב טוֹב מִזֶּה. מוּזָר הוּא, שֶׁתְּהִי אַתְּ יוֹדַעַת אֶת הַצָּפוּי לוֹ, לִפְנֵי שֶׁהִגַּדְתִּי לְךָ דָּבָר עַל אוֹדוֹתָיו, וּבִפְרָט שֶׁאַתְּ מְשַׁעֶרֶת כֵּיצַד נוֹדַע לוֹ עַל דְּבַר נִשּׂוּאֵינוּ וּמְקוֹם מְגוּרֵינוּ”. אָמְרָה לוֹ פֶּרִי בַּנוּ: “נְסִיכִי, זוֹכֵר אַתָּה מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הַזְּקֵנָה שֶׁהֲבֵאתָהּ לְכָאן, כְּשֶׁסָּבְלָה מֵחֹם הַקַּדַחַת? אוֹתָהּ אִשָּׁה מְכַשֵׁפָה הִיא, מִזַּרְעוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן, וְהִיא הֵבִיאָה לְאָבִיךָ פֶּשֶׁר-דָּבָר עַל מְקוֹם מְגוּרֵינוּ, שֶׁבִּקֵּשׁ לָדַעַת. וְאִם כִּי רָאִיתִי בָרוּר שֶׁאֵינָהּ לֹא חֲלוּיָה וְלֹא רְפוּיָה, וְרַק מַעֲמִידָה פָּנִים כְּקוֹדַחַת, נָתַתִּי לָהּ לִשְׁתּוֹת רְפוּאָה הַמְרַפְּאָה כָּל פֶּגַע אֵיזֶה שֶׁהוּא. וְרַק בְּמִרְמָה עָשְׂתָה עַצְמָהּ, כְּאִלּוּ עַל-יָדָהּ חָזְרוּ עָלֶיהָ בְּרִיאוּתָהּ וְכֹחוֹתֶיהָ. כְּשֶׁבָּאָה אֵלַי אַחֲרֵי זֶה לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי, שָׁלַחְתִּי שְׁתַּיִם מִשִּׁפְחוֹתַי אִתָּהּ, וְצִוִּיתִי עֲלֵיהֶן לְהַרְאוֹת לָהּ כָּל חֶדֶר בָּאַרְמוֹן עַל סִדּוּרוֹ וְקִשּׁוּטוֹ, לְמַעַן תֵּדַע יוֹתֵר טוֹב עַל דְּבַר הַמַּצָּב שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ. וְכָל זֶה לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא בְּגִינְךָ, לִנְהֹג בְּרַחֲמִים עִם הַזְּקֵנָה, וְשָׂמַחְתִּי לִרְאוֹתָהּ הוֹלֶכֶת מִכָּאן בְּרִיאָה וַעֲלִיזָה וְרַעֲנָנָה. מִבִּלְעָדֶיהָ לֹא נוֹדַע לְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁל בְּנֵי אָדָם מֵעוֹלָם מַשֶּׁהוּ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא יָכְלָה גַּם לָבוֹא אֵלָיו”. כְּשֶׁשָׁמַע הַנָּסִיךְ אַחְמָד דְּבָרִים אֵלֶּה, הוֹדָה לָהּ מִלִּבּוֹ וְאָמַר: “פָּנִים שֶׁל יֹפִי הַדּוֹמִים לַשֶּׁמֶשׁ, רְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בְּכָל זֹאת, חֶסֶד זֶה, שֶׁתְּמַלְּאִי בַקָּשַׁת אָבִי. מְבַקֵּשׁ הוּא אֹהֶל-מְלָכִים גָּדוֹל עַד כְּדֵי לְהַחֲזִיק בּוֹ אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ, אֶת הַכְּבֻדָּה שֶׁלּוֹ וְאֶת בַּהֲמוֹת-מִטְעָנוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה עִם זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נִשָּׂא בְּכַף-יַד אַחַת. אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ דְּבַר-פֶּלֶא מֵעֵין זֶה. וְאוּלָם רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לִיצֹר אוֹתוֹ, וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לוֹ בְנֶאֱמָנוּת”. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה מִתְרַגֵּשׁ כָּל-כָּךְ בִּגְלַל דָּבָר פָּעוּט כָּזֶה? הֲרֵינִי שׁוֹלַחַת וּמוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לְךָ”. קָרְאָה לְאַחַת מִשִּׁפְחוֹתֶיהָ שֶׁהָיְתָה סוֹכֶנֶת עַל אוֹצְרוֹתֶיהָ, וְאָמְרָה לָהּ: “נוּר גֶ’הָאן⁵, לְכִי תֵּכֶף וּמִיָּד וְהָבִיאִי לִי אֹהֶל-מָעוֹן כָּזֶה וְכָזֶה”. מִהֲרָה הַשִּׁפְחָה וְחָזְרָה חִישׁ מָהֵר עִם הָאֹהֶל, וְשָׂמָה אוֹתוֹ עַל כַּף יָדוֹ שֶׁל אַחְמָד. וְאוּלָם כְּשֶׁהֶחֱזִיק זֹאת בְּיָדוֹ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה הוּא זֶה שֶׁפֶּרִי בַּנוּ נוֹתֶנֶת לִי? וַדַּאי בְּדִיחָה שֶׁהִיא מִתְבַּדַּחַת עִמִּי”. אַךְ אִשְׁתּוֹ שֶׁקָּרְאָה אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ מֵעַל פָּנָיו, הִתְחִילָה צוֹחֶקֶת בְּקוֹל וְקָרְאָה: “מַה הוּא זֶה נְסִיכִי הָאָהוּב? כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה בֶאֱמֶת שֶׁאֲנִי מִתְלוֹצֶצֶת וּמְשַׁטָּה בְךָ?” אַחַר-כָּךְ הוֹסִיפָה וְאָמְרָה, פּוֹנָה לַסּוֹכֶנֶת שֶׁעַל אוֹצָרָהּ, לְנוּר גֶ’הָאן: “טְלִי אֶת הָאֹהֶל מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ אַחְמָד וְהָקִימִי אוֹתוֹ בַשָּׂדֶה, שֶׁיִּרְאֶה מַה גָּדוֹל הוּא עַד מְאֹד, וְיִתְבּוֹנֵן, אִם הוּא מֵאוֹתוֹ מִין שֶׁאָבִיו הַשֻּׂלְטָאן מְבַקֵּשׁ”. נָטְלָה הַשִּׁפְחָה אֶת הָאֹהֶל וְנָטְתָה אוֹתוֹ הַרְחֵק מִן הָאַרְמוֹן, וְעִם זֶה הִגִּיעַ מִן הַקָּצֵה הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַכִּכָּר עַד לָאַרְמוֹן. וְהָיָה גָּדוֹל לִבְלִי קֵץ עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁהָיָה בוֹ, לְפִי מַה שֶּׁרָאָה הַנָּסִיךְ אַחְמָד, דֵּי מָקוֹם לְכָל כְּבֻדַּת הֶחָצֵר שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְאַף אִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי-מַחֲנוֹת עִם כָּל כְּבֻדַּת מַשָּׂאָם וּבֶהֱמַת-רִסְנָם מִתְיַצְּבִים תַּחְתָּיו, לֹא הָיוּ דּוֹחֲקִים וְלוֹחֲצִים זֶה אֶת זֶה. בִּקֵּשׁ מִפֶּרִי בַּנוּ סְלִיחָה, אוֹמֵר: “לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא אֹהֶל כָּל כָּךְ גָּדוֹל וְנִפְלָא, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה סָפֵק בְּעֵינַי, כְּשֶׁרְאִיתִיו לָרִאשׁוֹנָה”. מִיָּד סָתְרָה הַסּוֹכֶנֶת עַל הָאוֹצָר אֶת הָאֹהֶל וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַנָּסִיךְ שׁוּב בְּיָדוֹ. עָלָה עַל סוּסוֹ בְּלִי פִּקְפּוּק וְהִסּוּס וְנָסַע בְּלִוְיַת אֲנָשָׁיו חֲזָרָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּמָסַר לוֹ אֶת הָאֹהֶל, אַחֲרֵי שֶׁחָלַק לוֹ אֶת הַכָּבוֹד וְהַיְקָר כַּמִּשְׁפָּט. וְאַף הַשֻּׂלְטָאן דִּמָּה, כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמַּתָּנָה לָרִאשׁוֹנָה, שֶׁרַק דָּבָר פָּעוּט הוּא. וְאוּלָם כְּשֶׁנָּטוּ אוֹתוֹ, הִשְׁתָּאָה מְאֹד לְמַרְאֵה גָדְלוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה יָכוֹל לְחַפּוֹת עַל עִיר בִּירָתוֹ וְכָל בְּנוֹתֶיהָ. וְעִם זֹאת לֹא הָיָה שְׂבַע-רָצוֹן לְגַמְרֵי, אַחֲרֵי שֶׁנִּרְאָה לוֹ הָאֹהֶל גָּדוֹל יוֹתֵר מִדַּי. וְאוּלָם בְּנוֹ הִבְטִיחוֹ שֶׁהָאֹהֶל יַתְאִים אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, לְפִי מַה שֶּׁעָלָיו לְהָכִיל בְּתוֹכוֹ. הוֹדָה לַנָּסִיךְ עַל שֶׁהֵבִיא לוֹ מַתָּנָה בִּלְתִּי-מְצוּיָה כָזֹאת, וְאָמַר: “בְּנִי הֶחָבִיב, הוֹדַע לְאִשְׁתְּךָ, שֶׁאֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה לָהּ, וְהַבַּע לָהּ אֶת תּוֹדָתִי הַלְּבָבִית עַל הַמַּתָּנָה שֶׁהוֹאִילָה לָתֵת לִי. עַתָּה יָדַעְתִּי בֶּאֱמֶת, בָּרוּר, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בְּכָל לְבָבָהּ וּבְכָל נַפְשָׁהּ, וְכָל סְפֵקוֹתַי וְהִסּוּסַי סָרוּ”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְקַפֵּל אֶת הָאֹהֶל וְלִשְׁמֹר אוֹתוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה בְּבֵית גְּנָזָיו.

מוּזָר הוּא הַדָּבָר, וְאוּלָם אֱמֶת הוּא, שֶׁבְּלֵב הַמֶּלֶךְ נִתְעוֹרְרוּ וְנִתְרַגְּשׁוּ עוֹד יוֹתֵר פַּחַד וְסָפֵק, קִנְאָה וְצָרוּת-עַיִן כְּלַפֵּי בְנוֹ, שֶׁעוֹרְרוּ אוֹתָם הַמְּכַשֵׁפָה וְהַמִּשְׁנֶה הַזֵּד וּשְׁאַר יוֹעֲצָיו הָרָעִים. שֶׁכֵּן עַכְשָׁו נוֹדַע לוֹ בָרוּר, שֶׁהַשֵׁדָה מְחַבֶּבֶת אֶת בְּנוֹ מֵעַל לְכָל גְּבוּל, וְשֶׁהִיא עוֹלָה עָלָיו, עַל הַמֶּלֶךְ, בְּמַעֲשִׂים כַּבִּירִים לַמְרוֹת עָשְׁרוֹ הָרַב וְכֹחוֹ, כְּשֶׁתִּרְצֶה לַעֲזֹר לְבַעֲלָהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִתְמַלֵּא אֵימָה וָפַחַד, שֶׁהִיא יְכוֹלָה לָזֹם לַהֲמִיתוֹ וּלְהוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ תַּחְתָּיו. קָרָא לַמְכַשֵּׁפָה שֶׁכְּבָר יָעֲצָה אוֹתוֹ לִפְנֵי כֵן, וְשֶׁהָיָה סוֹמֵךְ עַל מְזִמָּתָהּ וּתְכָכֶיהָ יוֹתֵר מִכֹּל. כְּשֶׁסִפֵּר לָהּ עַל דְּבַר תּוֹצְאוֹת עֲצָתָהּ, חָשְׁבָה שָׁעָה קַלָּה, אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, דָּאוּג אַתָּה מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה לְכָךְ. עָלֶיךָ רַק לִפְקֹד עַל הַנָּסִיךְ אַחְמָד לְהָבִיא לְךָ מַיִם מִמַּעְיַן הָאַרְיֵה. הוּא יְהֵא נֶאֱלָץ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתְךָ מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ, וְאִם אֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְיָדוֹ לֹא יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ מִתּוֹךְ בּוּשָׁה, לְהַרְאוֹת שׁוּב אֶת פָּנָיו בַּחֲצַר מַלְכוּתְךָ. אֵין לְךָ דֶּרֶךְ טוֹבָה מִזּוֹ. דְּאַג אֵפוֹא לְכָךְ וְאַל תִּשְׁהֶה לְהוֹצִיא זֶה לְפֹעַל”. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּשֶׁיָּשַׁב הַמֶּלֶךְ בַּאֲסֵפַת מְדִינָתוֹ הַמְּלֵאָה, מֻקָּף מִשְׁנָיו וּפְקִידָיו, בָּא לְפָנָיו הַנָּסִיךְ אַחְמָד וְחָלַק לוֹ אֶת הַכָּבוֹד כַּמִּשְׁפָּט, וְיָשַׁב לְצִדּוֹ עַל מוֹשָׁב נָמוּךְ מִכִּסֵּא הַמַּלְכוּת. דִבֵּר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ כְּהֶרְגְּלוֹ, מַרְאֶה לוֹ אֶת הַחֶסֶד שֶׁהוּא נוֹטֶה אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ: “שִׂמְחָה רַבָּה הִיא לִי שֶׁהֵבֵאתָ לִי אוֹתוֹ אֹהֶל, שֶׁבִּקַּשְׁתִּיו מֵאִתְּךָ, שֶׁכֵּן אֵין בֶּאֱמֶת בְּבֵית-גְּנָזַי דָּבָר שֶׁיְּהֵא בִּלְתִּי מָצוּי וְנִפְלָא כָמוֹהוּ. וְאוּלָם חָסֵר אֲנִי עוֹד דָּבָר, וְאִם אַתָּה מְבִיאוֹ לִי, תַּעֲבֹר שִׂמְחָתִי כָּל גְּבוּל. שָׁמַעְתִּי, שֶׁהַפֵיָּה, אִשְׁתְּךָ, מִשְׁתַּמֶּשֶׁת תָּמִיד בְּמַיִם, הַזּוֹרְמִים מִתּוֹךְ מַעְיַן הָאַרְיֵה, וְשֶׁלְּגִימָה אַחַת מֵהֶן מְרַפְּאָה כָל קַדַּחַת וְכָל שְׁאָר מַחֲלָה אֲנוּשָׁה. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתָּה דוֹאֵג וּמָלֵא פַחַד לִבְרִיאוּתִי, וּבְכֵן תְּשַׂמַּח אוֹתִי גַם בָּזֶה שֶׁתָּבִיא לִי מֵאוֹתָם מַיִם, שֶׁאֶשְׁתֶּה מֵהֶם בִּשְׁעַת הֶכְרֵחַ. וְאַף יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַהֲבָתִי וְחִבָּתִי יְקָרִים בְּעֵינֶיךָ, וְלֹא תְסָרֵב מִשּׁוּם כָּךְ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ אַחְמָד דְּרִישָׁה זוֹ, נִפְתַע מְאֹד שֶׁאָבִיו מַבִּיעַ עַד מְהֵרָה בַּקָּשָׁה חֲדָשָׁה. שָׁתַק שָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “הִנֵּה סִדַּרְתִּי בְאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא, שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הָאֹהֶל מֵהַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ. וְאוּלָם אֱלֹהִים רַק הוּא הַיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁהִיא תַעֲשֶׂה. וְאִם בַּקָּשָׁה זוֹ תְּעוֹרֵר אֶת כַּעֲסָהּ אִם לָאו. אַךְ יִהְיֶה אֵיך שֶׁיִּהְיֶה, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא תִמְנַע מִמֶּנִּי שׁוּם חֶסֶד שֶׁאֲבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ”. וּבְכֵן הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ אַחְמָד אַחֲרֵי פִּקְפּוּק אָרֹךְ: “אָדוֹן נַעֲלֶה וָמֶלֶךְ, אֵין לִי כָל כֹּחַ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁבְּיַד אִשְׁתִּי הַנְּסִיכָה הוּא. וְאוּלָם רְצוֹנִי לְבַקְּשָׁהּ לָתֵת לִי אֶת הַמַּיִם, וְאִם תּוֹאִיל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי, הֲרֵינִי מְבִיאָם לְךָ מִיָּד. אָמְנָם אֵינִי יָכֹל לְהַבְטִיחֲךָ מַתָּנָה כָזוֹ בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר, וְאוּלָם רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר בְּכֹחִי בְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ לְמוֹעִיל. אָכֵן כְּשֶׁאֲנִי מַשִּׂיג מִמֶּנָּהּ אֶת הַמַּיִם בְּבַקָּשָׁתִי, הֲרֵי זֶה מַעֲשֶׂה חָשׁוּב יוֹתֵר מִן הָאֹהֶל”.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם נִפְרַד הַנָּסִיךְ וְחָזַר אֶל פֶּרִי בַּנוּ, וְאַחֲרֵי שֶׁחִבֵּק אוֹתָהּ בְּחִבָּה וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמָהּ אָמַר: “שַׁלִּיטָתִי וּמְאוֹר עֵינַי, אָבִי הַשֻּׂלְטָאן שׁוֹלֵחַ לָךְ אֶת תּוֹדָתוֹ הַלְּבָבִית עַל מַלְּאֵךְ בַּקָּשָׁתוֹ בְּשָׁלְחֵךְ אֶת הָאֹהֶל. וְאוּלָם כָּעֵת מַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ שׁוּב, וּבָטוּחַ בְּטוּבֵךְ וְחַסְדֵּךְ. מְבַקֵּשׁ הוּא מִלְפָנַיִךְ שֶׁתּוֹאִילִי לִשְׁלֹחַ לוֹ מְעַט מַיִם מִמַעְיַן-הָאַרְיֵה. וְאוּלָם אֲנִי, רְצוֹנִי לְהַגִּיד לָךְ: אִם אֵין הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינַיִךְ לָתֵת מַיִם אֵלֶּה, שִׁכְחִי אֶת כָּל זֹאת, שֶׁהֲרֵי בַּקָּשָׁתִי הָאַחַת וְהַיְּחִידָה הִיא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֵךְ”. אָמְרָה לוֹ פֶּרִי בַּנוּ: “דּוֹמָה אֲנִי, שֶׁאָבִיךָ הַשֻּׂלְטָאן רְצוֹנוֹ לִבְחֹן אוֹתִי כְּלִפְנֵי כֵן כֵּן עַכְשָׁו, בְּבַקְּשׁוֹ מַתָּנוֹת מִמִּין זֶה, שֶׁלִּמְדָה אוֹתוֹ הַמְכַשֵׁפָה”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “וְעִם זֹאת רְצוֹנִי לְהַעֲנִיק לוֹ גַּם מַתָּנָה זוֹ. בִּהְיוֹת שֶׁהַשֻּׂלְטָאן נִכְסָף לָהּ. וְלֹא תְאֻנֶה מִזֶּה רָעָה לֹא לְךָ וְלֹא לִי, אִם כִּי יֵשׁ בָּזֶה אֹמֶץ-לֵב שֶׁל סִכּוּן רַב, שֶׁזָּמְמוּ מִתּוֹךְ תְּכָכִים וּזְדוֹן לֵב. שִׂים אֵפוֹא לֵב לִדְבָרַי. וְאַל תִּשְׁכַּח כְּלוּם מֵהֶם, שֶׁאִם לֹא כֵן אַתָּה מֵת וַדָּאי. בְּאוּלָם אוֹתָהּ טִירָה הַמִּתְנַשְּׂאָה עַל הָהָר יֵשׁ מִזְרָקַת מַיִם, שֶׁאַרְבָּעָה אֲרָיוֹת טוֹרְפִים וּפְרָאִים עֵרִים עָלֶיהָ וְשׁוֹמְרִים אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֵלֶיהָ. שַׁנִים מֵהֶם עוֹמְדִים תָּמִיד עַל הַמִּשְׁמָר, בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם יְשֵׁנִים. וְכָךְ אֵין שׁוּם בְּרִיָּה חַיָּה יְכוֹלָה לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ. וְאוּלָם אֲנִי מְגַלָּה לְךָ דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, מִבְּלִי שֶׁיְאֻנֶּה לְךָ כָּל פֶּגַע וְצָרָה מִן הַחַיּוֹת הַזּוֹעֲמוֹת”. בְּאָמְרָהּ דְּבָרִים אֵלֶּה הוֹצִיאָה פְּקַעַת שֶׁל חוּטִים מִתּוֹךְ קֻפְסָה שֶׁל שֵׁן, וְעָשְׂתָה מֵהֶם כַּדּוּר בְּעֶזְרַת מְחָטִים, שֶׁהָיְתָה עוֹבֶדֶת בָּהֶם. נָתְנָה אוֹתוֹ בְּיַד בַּעֲלָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “רֵאשִׁית כֹּל. שִׂים לֵב וְהִשָּׁמֵר, שֶׁיִּהְיֶה עִמְּךָ כַּדּוּר זֶה, וּמִיַּד אֲנִי מְבָאֶרֶת לְךָ אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּדָּבָר. שֵׁנִית, בְּחַר לְךָ שְׁנֵי סוּסִים מְהִירִים, הָאֶחָד לִרְכִיבָתְךָ וְהַשֵּׁנִי לִטְעֹן עָלָיו גּוּף שֶׁל כֶּבֶשׂ שֶׁנִּשְׁחַט זֶה עַתָּה, וְשֶׁבֻּתַּר לְאַרְבָּעָה בְּתָרִים, שְׁלִישִׁית, קַח אִתְּךָ צִנְצֶנֶת שֶׁאֵתֶּן לְךָ, שֶׁתָּכִיל אֶת הַמַּיִם שֶׁתָּבִיא עִמְּךָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, וּכְשֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, תָּקוּם עִם אוֹר הַיּוֹם וְתִרְכַּב עַל סוּסְךָ שֶׁבָּחַרְתָּ, כְּשֶׁאַתָּה מוֹבִיל עִמְּךָ אֶת הַסּוּס הַשֵּׁנִי לְיָדְךָ בְּרִסְנוֹ. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשַׁעַר הַבַּרְזֶל הַמּוֹבִיל אֶל חֲצַר הַטִּירָה, הַשְׁלֵךְ לְיַד הַשַּׁעַר מֵעָלֶיךָ אֶת הַכַּדּוּר עַל הָאָרֶץ, וְהוּא יַתְחִיל לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכֹחַ עַצְמוֹ עַד לְשַׁעַר הַטִּירָה. לֵךְ אַחֲרָיו בְּדֶרֶךְ הַמָּבוֹא הַפָּתוּחַ עַד שֶׁהוּא מַפְסִיק לְהִתְגַּלְגֵּל. בְּאוֹתוֹ רֶגַע תִּרְאֶה אֶת אַרְבַּעַת הָאֲרָיוֹת. הַשְּׁנַיִם הָעֵרִים הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר יָעִירוּ אֶת הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים הַנָּחִים וִישֵׁנִים. וְאַרְבָּעְתָּם יִפְעֲרוּ אֶת לוֹעָם וְיִנְהֲמוּ וְיִשְׁאֲגוּ, מוֹרָא לִשְׁמֹעַ, כְּאִלּוּ בִּקְּשׁוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֶיךָ וְלִקְרֹעַ אוֹתְךָ לִגְזָרִים. וְאוּלָם אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת, אֶלָּא רְכַב בְּלֵב אַמִּיץ קָדִימָה, הַשְׁלֵךְ אֶת אַרְבָּעַת בִּתְרֵי הַכֶּבֶשׂ מֵעַל הַסּוּס שֶׁבְּלִוְיָתְךָ,לָאָרֶץ, בֶּתֶר בֶּתֶר לְאַרְיֵה, וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵרֵד מֵעַל הַסּוּס. אֶלָּא הַטְבַּע מִשְׁוַרְתּוֹ בְּתוֹךְ צַלְעוֹתָיו וּרְכַב יָשָׁר נִכְחֲךָ מַהֵר כְכָל הָאֶפְשָׁר אֶל הָאַגָּן, שֶׁבּוֹ הַמַּיִם נִקְוִים. וְשָׁם תֵּרֵד וּתְמַלֵּא אֶת הַצִּנְצֶנֶת, כְּשֶׁהָאֲרָיוֹת טְרוּדִים בְּטַרְפָּם. וּלְבַסּוֹף תַּחֲזֹר מַהֵר, וְהָאֲרָיוֹת לֹא יַעֲצְרוּךָ בְּרָכְבְּךָ עַל פְּנֵיהֶם”. לְמָחֳרַת הַיּוֹם, כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָשָׂה הַנָּסִיךְ אַחְמָד כְּכָל אֲשֶׁר צִוְּתָה אוֹתוֹ פֶּרִי בַּנוּ, וְנָסַע אֶל הַטִּירָה. אַחֲרֵי שֶׁהָיָה כְּבָר שַׁעַר הַבַּרְזֶל מֵאַחֲרָיו וְעָבַר אֶת הֶחָצֵר וְנִפְתְחָה לְפָנָיו הַדֶּלֶת שֶׁל הָאוּלָם, רָכַב לְשָׁם. הִשְׁלִיךְ אֶת אַרְבַּעַת בִּתְרֵי הַכֶּבֶשׂ לִפְנֵי הָאֲרָיוֹת, בֶּתֶר בֶּתֶר לְאַרְיֵה וְהִגִּיעַ לַמַּעְיָן. מִלֵּא אֶת הַצִּנְצֶנֶת מַיִם מִן הָאַגָּן וְאָץ בְּלִי הִתְעַכֵּב חֲזָרָה, וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁעָבַר מֶרְחָק קָצָר, פָּנָה לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה שְׁנַיִם מִמִּשְׁמַר הָאֲרָיוֹת עוֹקְבִים אַחֲרָיו. אַךְ הוּא לֹא פָחַד, אֶלָּא שָׁלַף חַרְבּוֹ מִנַּרְתִּיקָהּ, נָכוֹן לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַחַד הַשְּׁנַיִם מוֹצִיא אֶת חַרְבּוֹ לְהִתְגּוֹנֵן, צָעַד קְצָת לְצִדֵּי-הַדֶּרֶךְ נִשְׁאַר עוֹמֵד וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, כְּאִילוּ הָיָה חָפֵץ לְבַקֵּשׁ מִן הַנָּסִיךְ לְהָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ, וּלְהַבְטִיחוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לִרְכֹּב בְּשָׁלוֹם, מִבְּלִי לַחֲשֹׁשׁ לְסַכָּנָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זִנֵּק הָאַרְיֵה הַשֵּׁנִי לְפָנָיו וְנִתְעַכֵּב סָמוּךְ לוֹ, וְהָיוּ רָצִים הַשְּׁנַיִם לְפָנָיו קָדִימָה, קָדִימָה עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַשַּׁעַר, וְיָתֵר מִכֵּן לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. וְאוּלָם שְׁנֵי הָאֲחֵרִים דָהֲרוּ אַחֲרָיו, עַד שֶׁנִכְנַס הַנָּסִיךְ אַחְמָד בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, וּכְשֶׁרָאוּ כָךְ חָזְרוּ אַרְבַּעְתָּם עַל עִקְבוֹתֵיהֶם לְדַרְכָּם, כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ. וְאוּלָם תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, כְּשֶׁרָאוּ מַחֲנֶה כָזֶה, נָסוּ כֻלָּם בְּבֶהָלַת אֵימָה, אִם כִּי לֹא עָשׂוּ חַיּוֹת הַקֶּסֶם רָעָה לְשׁוּם בְּרִיָּה. כְּשֶׁרָאוּ אֲנָשִׁים רוֹכְבִים אֲחָדִים אֶת נְסִיכָם רוֹכֵב לְבַדּוֹ בְּאֵין מְלַוִּים עִמּוֹ, מִהֲרוּ אֵלָיו וְעָזְרוּ לוֹ לָרֶדֶת. וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן יוֹשֵׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּאוּלַם-מַלְכוּתוֹ מְשׂוֹחֵחַ עִם מִשְׁנָיו וְיוֹעֲצָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹפִיעַ לְפָנָיו בְּנוֹ. נָתַן לוֹ הַנָּסִיךְ שָׁלוֹם וּבֵרְכוֹ שֶׁתָּחוּל בְּרָכָה עַל רֹאשׁוֹ, וְהִתְפַּלֵּל כַּמִּשְׁפָּט לְאֹרֶךְ יָמָיו וְאָשְׁרוֹ וְעָשְׁרוֹ, וְהִנִּיחַ אֶת הַצִּנְצֶנֶת עִם מֵי מַעְיַן-הָאֲרָיוֹת לְרַגְלָיו, וְאָמַר: “הֲרֵי הֵבֵאתִי לְךָ הַמַּתָּת שֶׁבִּקַּשְׁתָּ אוֹתָהּ. מַיִם אֵלֶּה בִּלְתִּי-מְצוּיִם הֵם עַד מְאֹד וְקָשֶׁה לְהַשִּׂיגָם, וְאֵין בְּכָל בֵּית-גְּנָזֶיךָ דָּבָר יָקָר וְחָשׁוּב כָּזֶה. כְּשֶׁתָּבוֹא עָלֶיךָ מַחֲלָה אֵיזוֹ שֶׁהִיא, יִשְׁמָרְךָ אַללָּה הָרַחֲמָן מִהְיוֹת נִגְזָר עָלֶיךָ כָּזֹאת, תִּשְׁתֶּה לְגִימָה מֵהֶם, וְתֵרָפֵא מִיָּד מִכָּל מַחֲלָה, תִּהְיֶה אֵיזוֹ שֶׁתִּהְיֶה”. כְּשֶׁגָּמַר הַנָּסִיךְ אַחְמָד אֶת דְּבָרָיו, חִבְּקוֹ הַמֶּלֶךְ בְּכָל אַהֲבָה וְחִבָּה, חֶסֶד וִיקָר. וּנְשָׁקוֹ עַל מִצְחוֹ. הוֹשִׁיבוֹ לִימִינוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲסִיר תּוֹדוֹת אֲנִי לְךָ מֵעַל לְכָל גְּבוּל, שֶׁהֲרֵי אֶת נַפְשְׁךָ שַׁמְתָּ בְּכַפְּךָ וְהֵבֵאתָ אֵלַי מַיִם אֵלֶּה בְּעָמָל רַב וּבְסִכּוּן הַנֶּפֶשׁ מִמָּקוֹם נוֹרָא כָּזֶה”. שֶׁכֵּן כְּבָר סִפְּרָה הַמְּכַשֵׁפָה לַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כֵן עַל-דְּבַר מַעְיַן הָאֲרָיוֹת וְהַסַּכָּנוֹת הָאוֹרְבוֹת שָׁם, בְּאֹפֶן שֶׁיָּדַע יָפֶה, כַּמָּה אֹמֶץ-לֵב הָיָה לִבְנוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מְסֻכָּן זֶה. וּמִיַּד הוֹסִיף וְאָמַר: “אֱמֹר לִי בְּנִי, כֵּיצַד זֶה הִרְהַבְתָּ עֹז בְּנַפְשְׁךָ לָלֶכֶת לְשָׁם? כֵּיצַד נִצַּלְתָּ מִן הָאֲרָיוֹת, עַד שֶׁעָלָה בְּיָדְךָ לְהָבִיא מַיִם אֵלֶּה מִבְּלִי כָּל פֶּגַע וָנֶגַע?” אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “נִשְׁבַּע אֲנִי בְחַסְדְךָ אָדוֹן וָמֶלֶךְ, שֶׁיּוֹתֵר מִכָּל חָזַרְתִּי בֶטַח מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, מִשּׁוּם שֶׁנָּהַגְתִּי כְּפִי מִצְוַת אִשִׁתִּי הַגְּבִירָה פֶּרִי בַּנוּ. וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִיא מַיִם אֵלּוּ מִמַּעְיַן הָאֲרָיוֹת, אֶלָּא בַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי לְקוֹלָהּ”. סִפֵּר לְאָבִיו כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בַהֲלִיכָתוֹ וּבַחֲזָרָתוֹ.

כְּשֶׁהִכִּיר הַשֻּׂלְטָאן אֶת תָּקְפּוֹ שֶׁל בְּנוֹ וְאֶת אֹמֶץ לִבּוֹ הָעוֹבְרִים עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים, אָחַז אוֹתוֹ פַּחַד עוֹד יוֹתֵר, וְנִתְחַזְּקוּ פִּי עֲשָׂרָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְנֵי כֵן, הַנְּכָלִים הַזְּדוֹנִיִּים וְצָרוּת-הָעַיִן שֶׁל קִנְאָה, שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבּוֹ. וְאוּלָם הוּא נִפְטַר מהַנָּסִיךְ אַחְמָד, מַסְתִּיר אֶת הַרְגָּשׁוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת, וְנִכְנַס אֶל חֶדְרוֹ הַפְּרָטִי. שָׁלַח מִיַּד לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְּכַשֵׁפָה. כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו, שָׂח לָהּ, שֶׁהַנָּסִיךְ בִּקֵּר אוֹתוֹ וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמַּיִם מִמַּעְיַן-הָאֲרָיוֹת. וּכְבָר שָׁמְעָה מַשֶּׁהוּ בִדְבַר זֶה, מִשּׁוּם שֶׁבּוֹא הָאֲרָיוֹת עוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת בָּעִיר. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעָה אֶת כָּל פַּרָשַׁת הַדָּבָר, הִשְׁתּוֹמְמָה עַד מְאֹד. אַחֲרֵי שֶׁלָחֲשָׁה אֶת תָּכְנִיתָהּ עַל אֹזֶן הַשֻּׂלְטָאן, אָמְרָה כִּמְנַצַּחַת: “מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, הַפַּעַם תִּפְקֹד עַל הַנָּסִיךְ דָּבָר, שֶׁיִּגְרֹם לוֹ, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְדַמָּה, עָמָל, וְאַף יִקְשֶׁה עָלָיו לְמַלֵּא אֲפִלּוּ מִקְצָתוֹ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “אָכֵן רוֹצֶה אֲנִי לְנַסּוֹת אֶת הַתָּכְנִית, שֶׁזָּמַמְתְּ בִּשְׁבִילִי”. כְּשֶׁהוֹפִיעַ הַנָּסִיךְ אַחְמָד לִפְנֵי אָבִיו לְמָחֳרַת הַיּוֹם, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “בְּנִי הַיָּקָר, שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הִיא לִי לִרְאוֹתְךָ אִישׁ-חַיִל וְאַמִּיץ לֵב וְלִרְאוֹת אֶת הָאַהֲבָה לְהוֹרֶיךָ הַמְּמַלְּאָה אֶת לִבְּךָ. אַתָּה הוֹכַחְתָּ שֶׁתְּכוּנוֹת אֵלֶּה לְךָ, בְּהֲבִיאֲךָ אֵלַי אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי-מְצוּיִים, שֶׁבִּקַּשְׁתִּים מִמְּךָ. וְעַכְשָׁו עוֹד בַּקָּשָׁה אַחַת לִי אֵלֶיךָ וְהִיא הָאַחֲרוֹנָה. וְאִם עוֹלֶה בְיָדְךָ לְמַלֵּא אֶת חֶפְצִי, הֲרֵי יִמְצָא בְּנִי הַיָּקָר חֵן בְּעֵינַי וַאֲסִיר-תּוֹדוֹת אֶהְיֶה לוֹ כָּל עוֹדֶנִי חַי”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ אַחְמָד: “וּמַה הִיא הַמַּתָּנָה שֶׁאַתָּה חָפֵץ? מִצִּדִּי רוֹצֶה אֲנִי לְמַלֵּא פְקֻדָּתְךָ, עַד כַּמָּה שֶׁבְּכֹחִי לְמַלְּאוֹתָהּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנִי שֶׁתָּבִיא אֵלַי אִישׁ שֶׁאֵין גָּבְהוֹ עוֹלֶה עַל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם בְּמִדָּה, וּזְקָנוֹ אָרֹךְ עֶשְׂרִים אַמָּה. עַל כְּתֵפוֹ יִהְיֶה מַקֵּל קָצָר שֶׁל פְּלָדָה, מָאַתַיִם וְשִׁשִּׁים לִטְרָה מִשְׁקָלוֹ, וְהוּא יוּכַל לַהֲרִימוֹ עַל נְקַלָּה, וּלְהָנִיעוֹ מִסָּבִיב לְרֹאשׁוֹ, מִבְּלִי לְקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מְסוֹבְבִים אַלָּה שֶׁל עֵץ”. וּבִקֵּשׁ זֹאת הַשֻּׂלְטָאן, בְּלֶכְתּוֹ שׁוֹלָל אַחֲרֵי הַגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, מִבְּלִי לַחֲשֹׁב טוֹב אוֹ רַע. בִּקֵּשׁ דַּוְקָא מַה שֶּׁהָיָה עָתִיד לְהָבִיא עָלָיו אֶת הַמָּוֶת וַדָּאי. וְהָיָה מוּכָן גַּם הַנָּסִיךְ אַחְמָד, שׁוֹמֵעַ לְקוֹל אָבִיו מִתּוֹךְ אַהֲבָה טְהוֹרָה לוֹ, לְהָבִיא לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנִּגְזַר בְּמִסְתְּרֵי הַגּוֹרָל עָלָיו. אָמַר לוֹ: “אָבִי וְשֻׂלְטָאן, אָמְנָם חוֹשֵׁב אָנֹכִי שֶׁיִּקְשֶׁה הַדָּבָר לִמְצֹא אִישׁ כָּזֶה, כְּפִי שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ, בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְאוּלָם רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדִי, לְמַלֵּא פְּקֻדָּתְךָ”. נָסַע הַנָּסִיךְ לְבֵיתֹו וְחָזַר כָּרָגִיל לְאַרְמוֹנוֹ, לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁאַל לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל פֶּרִי בַּנוּ בְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה. וְאוּלָם פָּנָיו הָיוּ סָרִים וְזוֹעֲפִים, וְלִבּוֹ כָבֵד עָלָיו, בְּהַרְהֲרוֹ בִּפְקֻדָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה הַנְּסִיכָה, שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “אֲהוּבִי הַיָּקָר, מַה יְדִיעָה מֵבִיא אַתָּה לִי הַיּוֹם?” אָמַר לָהּ: “הַשֻּׂלְטָאן דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי בְּכָל בִּקּוּר דָּבָר חָדָשׁ, וְהָיָה עָלַי לְמַשָּׂא בְּבַקָּשׁוֹתָיו. כַּיּוֹם רוֹצֶה הוּא לְנַסּוֹתֵנִי; וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה לְשִׂימֵנִי חֶרְפָּה, הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי דָּבָר שֶׁלַּשָּׁוא אֲחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה פֶּרִי בַּנוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרָה לַנָּסִיךְ:“אַל תִּדְאַג לְכָךְ. אַתָּה הֵעַזְתָּ מִתּוֹךְ סִכּוּן בְּעַצְמְךָ לְהָבִיא לְאָבִיךָ מַיִם מִמַּעְיַן הָאֲרָיוֹת, וְעָלְתָה מַטְרָתְךָ בְּיָדְךָ. וְתַפְקִיד חָדָשׁ זֶה אֵינוֹ קָשֶׁה בְּשׁוּם פָּנִים יוֹתֵר אוֹ מְסֻכָּן יוֹתֵר, מִשֶּׁהָיָה הַלָּה. לֹא כִי קַל הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהָאִישׁ שֶׁאַתָּה מְתָאֵר אוֹתוֹ, אָחִי מֵרֶחֶם, שַׁבַּר⁶ הוּא. וְאִם כִּי לִשְׁנֵינוּ אוֹתָם הוֹרִים, הִנֵּה מָצָא אַללָּה הָרַחֲמָן לְטוֹב לְפָנָיו לַעֲשׂוֹת אוֹתָנוּ בְּמַרְאוֹת שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, וְלַעֲשׂוֹתוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ בִּלְתִּי דּוֹמֶה לַאֲחוֹתוֹ, כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר הַדָּבָר רַק בִּדְמוּתָם שֶׁל בְּנֵי תְּמוּתָה. מִלְבַד זֶה, הֲרֵי הוּא אַמִּיץ-לֵב וְתָאֵב לְמַעֲשִׂים, וְתָמִיד הוּא מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא יָכוֹל לְשַׁרְתֵּנִי בּוֹ, לִפְעֹל וּלְהוֹצִיאוֹ לְפֹעַל. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מַתְחִיל בּוֹ הוּא גוֹמְרוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְלוֹ מַרְאֶה וְצוּרָה כְּפִי שֶׁתֵּאֲרָם הַשֻּׁלְטָאן אָבִיךָ, וְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ רַק בְּאַלָּה שֶׁל פְּלָדָה, שֶׁהִיא נִשְׁקוֹ הַיְחִידִי. הֲרֵינִי שׁוֹלַחַת אַחֲרָיו מִיָּד, אַךְ אַל תִּבָּהֵל כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ”. אָמַר לָהּ הַנָּסִיךְ אַחְמָד: “אִם אַךְ אָחִיךְ הוּא, מַה חֲשִׁיבוּת כֵּיצַד מַרְאֵהוּ? אֲנִי אֶשְׂמַח עַד מְאֹד לִרְאוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּקַדְּמִים פְּנֵי יְדִיד יָקָר אוֹ קָרוֹב אָהוּב. וְלָמָּה זֶה אֶפְחַד לְהַבִּיט אֵלָיו?” כְּשֶׁשָׁמְעָה פֶּרִי בַּנוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׁלְחָה אַחַת מְשַׁרְתּוֹתֶיהָ, שֶׁהֵבִיאָה אֵלֶיהָ מִבֵּית-גְּנָזֶיהָ הַנִּסְתָּרִים מַחְתַּת-קְטֹרֶת שֶׁל זָהָב. צִוְּתָה לְהָצִּית בָּהּ אֵשׁ, וְאַחֲרֵי שֶׁצִּוְּתָה לְהָבִיא תֵּבָה קְטַנָּה מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת, מַתַּת בְּנֵי שִׁבְטָהּ, נָטְלָה מִתּוֹכָהּ קְצָת לְבוֹנָה וְהֵטִילָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַלֶּהָבָה. מִיַּד נִתְאַבֵּךְ עָשָׁן סָמִיךְ, שֶׁעָלָה לִמְרוֹמֵי הָאֲוִיר וְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאַרְמוֹן. רְגָעִים קַלִּים אַחֲרֵי זֶה הִפְסִיקָה פֶּרִי בַּנוּ אֶת הַשְׁבָּעוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: “רְאֵה, הִנֵּה אָחִי בָא. יָכוֹל אַתָּה לְהַכִּיר מַרְאֵהוּ?”. הִסְתַּכֵּל הַנָּסִיךְ וְרָאָה אִישׁ זָעִיר בְּצוּרָה שֶׁל גַמָּדִים, שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ רַק שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם בְּמִדָּה. חֲטוֹטֶרֶת עַל חָזֵהוּ וַחֲטוֹטֶרֶת עַל גַּבּוֹ, וְעִם זֶה הָיוּ תְּנוּעוֹת פָּנָיו מְפִיקִים גָּאוֹן וּמַרְאֶה שֶׁל הַדְרָה. וְהָיְתָה עַל כְּתֵפוֹ הַיְמָנִית אֵלֶּה שֶׁל בַּרְזֵל, מָאתַיִם וְשִׁשִׁים לִטְרָה מִשְׁקָלָהּ. וְהָיָה זְקָנוֹ עָבֹת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ, וְהָיְתָה מִקְלַעְתּוֹ עֲשׂוּיָה בָאֳמָנוּת כָּזוֹ שֶׁלֹּא נָגְעָה בָאָרֶץ. וְהָיָה שְׂפָמוֹ אָרֹךְ וּמְסֻלְסָל, מִתַּלְתֵּל עַד לְאָזְנָיו, וְכָל פָּנָיו מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת. וְהָיָה מַרְאֵה עֵינָיו כְּמַרְאֵה עֵינֵי הַחֲזִיר מִתּוֹךְ רֹאשׁוֹ, שֶׁעָלָיו תִּפּוּחַ שֶׁל שְׂעֲרוֹת בִּדְמוּת כֶּתֶר. וְהָיָה רֹאשׁוֹ גָּדוֹל לִבְלִי חֹק וּבוֹלֵט לְעֻמַּת גּוּפוֹ הַדַּל.

יָשַׁב הַנָּסִיךְ אַחְמָד בִּמְנוּחָה לְיַד אִשְׁתּוֹ הַפֵיָה, וְלֹא חָשׁ כָּל פַּחַד, כְּשֶׁקָּרְבָה הַדְּמוּת. מִיַּד נִגַּשׁ שַׁבַּר וְשָׁאַל אֶת פֶּרִי בַּנוּ, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט עַל הַנָּסִיךְ, וְאָמַר: “מִי הוּא בֶן-תְּמוּתָה זֶה הַיּוֹשֵׁב לְצִדֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָחִי הָאָהוּב, בַּעֲלִי הָאָהוּב הוּא זֶה, הַנָּסִיךְ אַחְמָד בֶּן שֻׂלְטָאן הֹדּוּ. וְלֹא שָׁלַחְתִּי לְךָ הַזְמָנָה לַחֲתוּנָה, מִשּׁוּם שֶׁעָסוּק הָיִיתָ בְאוֹתוֹ זְמָן בְּמִלְחָמָה רַבָּה. וְאוּלָם עַכְשָׁו הֲרֵי חָזַרְתָּ בְּחֶסֶד אַללָּה הָרַחֲמָן מְנַצֵּחַ וְעֶלְיוֹן עַל אוֹיְבֶיךָ, וְלָזֹאת בִּקַּשְׁתִּיךָ לָבוֹא אֵלַי לְשֵׁם עִנְיָן הַנּוֹגֵעַ לִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁבַּר דְּבָרִים אֵלֶּה, הִבִּיט בְּחִבָּה אֶל הַנָּסִיךְ אַחְמָד וְאָמַר: “אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה, כְּלוּם יָכוֹל אֲנִי לְשָׁרְתוֹ אֵיזֶה שֵׁרוּת שֶׁהוּא?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִיו הַשֻּׂלְטָאן לוֹהֵט בְּכִסּוּפָיו לִרְאוֹתְךָ. וַהֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ, לֵךְ מִיָּד אֵלָיו וְקַח אֶת הַנָּסִיךְ לְמוֹרֶה דֶרֶךְ לְךָ”. לֹא עָנָה אֶלָּא: “הֲרֵינִי מוּכָן בְּהֶרֶף עַיִן זֶה לָצֵאת לְדַרְכִּי”. אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, הֲרֵי עָיֵף אַתָּה עֲדַיִן מִן הַדֶּרֶךְ, וּמִשּׁוּם כָּךְ דְּחֵה אֶת בִּקּוּרְךָ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עַד לְמָחָר. רְצוֹנִי לְסַפֵּר לְךָ הָעֶרֶב, לִפְנֵי כֵן, אֶת כָּל הַנּוֹגֵעַ לַנָּסִיךְ אַחְמָד”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב הוֹדִיעָה פֶּרִי בַּנוּ לְאָחִיהָ אֶת הַכֹּל בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו הָרָעִים, וְהִטְעִימָה בִּמְיֻחָד אֶת מַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים שֶׁל הַפְּרוּצָה הַזְּקֵנָה, הַמְּכַשֵׁפָה: אֶת הַתָּכְנִית שֶׁזָּמְמָה, לִגְרֹם רָעָה לַנָּסִיךְ אַחְמָד, וְלִמְנֹעַ אוֹתוֹ בִּתְכָכֶיהָ מִלְּבַקֵּר בָּעִיר וּבַחֲצַר-הַמַּלְכוּת, וּאֶת הַשְׁפָּעָתָהּ הָרַבָּה שֶׁרָכְשָׁה לָהּ עַל הַשֻּׂלְטָאן, עַד שֶׁהָלַךְ לְגַמְרֵי אַחֲרֵי רְצוֹנָהּ, עַד שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה תָמִיד אֶלָּא מַה שֶּׁהִיא מְצַוָּה עָלָיו.

לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם יָצְאוּ יַחְדָו, שַׁבַּר הַשֵּׁד וְהַנָּסִיךְ אַחְמָד, לְדַרְכָּם, לְבַקֵּר אֶת הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָעִיר, אָחֲזָה אֶת הַתּוֹשָׁבִים, כַּנִּכְבָּד כַּנִּקְלֶה, פַּלָּצוּת לְמַרְאֵה דְמוּתוֹ הָאָיֹם שֶׁל הַגַּמָּד. נָסוּ מְלֵאֵי אֵימָה לְכָל עֵבֶר, וְנִמְלְטוּ לְתוֹךְ הַחֲנֻיּוֹת וְהַבָּתִּים וְהִבְרִיחוּ עַל בְּרִיחַ אֶת הַדְּלָתוֹת וְסָגְרוּ אֶת הַחַלּוֹנוֹת וְהִסְתַּתְּרוּ שָׁם. וְהָיְתָה מְנוּסָתָם בְּבֶהָלָה אֲיֻמָּה עַד כְּדֵי זֶה שֶׁהַרְבֵּה רַגְלַיִם אִבְּדוּ אֶת סַנְדְּלֵיהֶן בְּנוּסָם, וְהַרְבֵּה גֻלְגָּלוֹת עָזְבוּ אֶת הַמִּצְנֶפֶת הָרְפוּיָה לִפֹּל לָאָרֶץ. וּבְשָׁעָה שֶׁרָכְבוּ שְׁנֵי אֵלֶּה לְדַרְכָּם אֶל הָאַרְמוֹן בַּדֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת וְכִכָּרוֹת וּשְׁוָקִים, שֶׁהָיוּ עֲזוּבִים כְּמִדְבָּר סַמַאוָה⁷, הִפְנוּ כָּל שׁוֹמְרֵי הַשַּׁעַר לִבְרֹחַ לְמַרְאֵה שַׁבַּר, וְנָפוֹצוּ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא נִמְצָא אָדָם לְעַכְּבָם מִלְּהִכָּנֵס. הָלְכוּ יָשָׁר לְאוּלַם הַמֶּמְשָׁלָה, בְּמָקוֹם שֶׁיָּשַב הַשֻּׂלְטָאן בַּאֲסֵפַת-הַמְּדִינָה, וּמָצְאוּ מִסָּבִיב לוֹ הָמוֹן מִמִּשְׁנָיו וְיוֹעֲצָיו, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, שֶׁעָמְדוּ לְפִי דַרְגָּתָם וַּמֵעֲלָתָם. וְאַף הֵם מִהֲרוּ לָנוּס אֲחוּזֵי בַלָּהָה וּלְהֵחָבֵא. מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁרָאוּ אֶת שַׁבַּר. וְאַף שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עָזְבוּ אֶת מִשְׁמַרְתָּם, וְלֹא חָשַׁב אָדָם בַּדָּבָר אִם לָתֵת לַשְּׁנַיִם לְהִכָּנֵס אוֹ לְעַכְּבָם. וְאוּלָם הַשַּׁלִּיט יָשַׁב עֲדַיִן בְּלִי נוֹעַ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו שַׁבַּר בְּגָאוֹן וַהֲדַר מַלְכוּת וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה הִבַּעְתָּ אֶת רְצוֹנְךָ לִרְאוֹתֵנִי, וַהֲרֵי אֲנִי בְכָאן. וְעַכְשָׁו הַגֵּד מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵאִתִּי?”. לֹא עָנָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ כְּלוּם, אֶלָּא שָׂם יָדָיו עַל עֵינָיו, שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הַדְּמוּת הַמַּבְהִילָה וְהִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ, וְהָיָה בוֹרֵחַ מִשָּׁם בְּרָצוֹן בְּבֶהָלָתוֹ. נִתְפָּרַע שַׁבַּר לְרֶגֶל הַנְהָגָתוֹ חַסְרַת-הַנִּימוּס שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן, מִזַּעַם, וְהִרְעִים עָלָיו בְּכַעַס עָצוּם, בַּהֲשִׁיבוֹ אֶל לִבּוֹ, שֶׁטָּרַח לָבוֹא עַל פִּי בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל מוּג-לֵב שֶׁכָּזֶה, שֶׁהָיָה מוּכָן לִבְרֹחַ עַכְשָׁו כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ. הֵרִים הַשֵּׁד מִבְּלִי לְהַסֵּס רֶגַע אֶת אַלָּתוֹ שֶׁל פְּלָדָה, וְהֵנִיעַ אוֹתָהּ פַּעֲמַיִם בָּאֲוִיר וּפָגַע, עוֹד בְּטֶרֶם הִגִּיעַ הַנָּסִיךְ אַחְמָד אֶל כִסֵּא הַמַּלְכוּת וּבְטֶרֶם יָכוֹל לַעֲמֹד בֵּינֵיהֶם, אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּרֹאשׁוֹ, עַד שֶׁנִּתְרוֹצְצָה גֻלְגָּלְתּוֹ וְנִתַּז מֹחוֹ לָאָרֶץ. אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה שַׁבַּר כָּלָה בְּמִתְנַגְּדוֹ, פָּנָה בִּפְרָאוּת נֶגֶד הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל שֶׁעָמַד לִימִין הַשֻּׂלְטָאן, וְהָיָה מְמִיתוֹ כְרֶגַע, אִלּוּלֵא בִּקֵּשׁ הַנָּסִיךְ רַחֲמִים עַל חַיָּיו וְקָרָא: “אַל תָּמֶת אוֹתוֹ; יְדִידִי הוּא. וּמֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר מִלָּה רָעָה נֶגְדִּי לֹא עָשׂוּ זֹאת אֶלָּא הָאֲחֵרִים, חֲבֵרָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁבַּר כָּךְ, הִתְנַפֵּל בַּחֲמָתוֹ עַל הַמִּשְׁנִים וְהַיּוֹעֲצִים הָרָעִים, עַל כָּל אֵלֶּה שֶׁזָּמְמוּ מְזִמּוֹת נֶגֶד הַנָּסִיךְ אַחְמָד, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, וְהִכָּם כֻּלָּם כְּאֶחָד, וְלֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ מֵהֶם לְהִמָּלֵט, מִלְבַד אֵלֶּה שֶׁכְּבָר נִמְלְטוּ קֹדֶם לָכֵן וְהִתְחַבְּאוּ. אַחַר-כָּךְ יָצָא הַגַּמָּד מֵאוּלָם הַמִּשְׁפָּט לֶחָצֵר וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה שֶׁהִצִּיל אֶת חַיֵּי הַנָּסִיךְ: “שְׁמַע יֶשְׁנָה כָּאן מְכַשֵׁפָה שֶׁחָרְשָׁה רָעָה עַל אָחִי, בַּעֲלָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי, רְאֵה לַהֲבִיאָהּ מִיָּד, וְכֵן אֶת הַנָּבָל שֶׁמִּלֵּא אֶת לֵב אָבִיו שִׂנְאַת זָדוֹן וְצָרוּת עַיִן שֶׁל קִנְאָה, שֶׁאֲשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּל מַעֲלְלֵיהֶם כְּמִדָּתָם בְּמִלּוּאָהּ”. הֵבִיא הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל אֶת כֻּלָּם, לָרִאשׁוֹנָה אֶת הַמְּכַשֵׁפָה וְאַחַר-כָּךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה הַזֵּד עִם מַחֲנֶה אַנְשֵׁי-חַסְדּוֹ וּמְקוֹרָבָיו. הִכָּה שַׁבַּר אֶת כֻּלָּם אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, בְּאַלַּת הַבַּרֵזל שֶׁלּוֹ וֶהֱמִיתָם בְּלִי רַחֲמִים, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא לַמְכַשַׁפָה וְאוֹמֵר: “זֶהוּ סוֹפָם שֶׁל כָּל תְּכָכַיִךְ עִם הַמֶּלֶךְ, זֶהוּ פְּרִי הֶעָרְמָה וְהַתּוֹךְ. מִכָּאן יְכוֹלָה אַתְּ לִלְמֹד שֶׁלֹּא לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּחוֹלָה”. וּבְעֶבְרָתוֹ הָעִוְרוֹנִי, הָיָה מֵמִית כִּמְעַט אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְאוּלָם הַנָּסִיךְ אַחְמָד עָצַר אוֹתוֹ, וְהִרְגִּיעוֹ בְמִלִּים רַכּוֹת וְטוֹבוֹת. הִלְבִּישׁ שַׁבַּר אֶת אָחִיו אֶת בִּגְדֵי-הַמַּלְכוּת הוֹשִׁיבוֹ עַל כִסֵּא הַמַּלְכוּת וְהִכְרִיזוֹ שֻׂלְטָאן עַל הֹדוּ. שָׂמְחוּ כָל הָעָם, כַּנִּכְבָּד כַּנִּקְלֶה, מְאֹד עַל הַיְדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הָיָה הַנָּסִיךְ אַחְמָד אָהוּב עַל כֻּלָּם. מִהֲרוּ לְהִשָּבַע לוֹ אֱמוּנִים וּלְהַגִּישׁ לוֹ מַתָּנוֹת וְהוֹבִילוּ לוֹ שַׁי וְהֵרִיעוּ: “יְחִי הַמֶּלֶךְ אַחְמָד”. אַחֲרֵי שֶׁאֵרַע כָּל זֶה, שָׁלַח שַׁבַּר אֶל אֲחוֹתוֹ פֶּרִי בַּנוּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ מַלְכָּה וְהֵסֵב אֶת שְׁמָהּ שַׁהְר⁸ בַּנוּ. וְאַחֲרֵי זְמָן קָצָר נִפְרַד מֵאִתָּהּ וּמֵהַמֶּלֶךְ אַחְמָד וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ.

קָרָא הַמֶּלֶךְ אַחְמָד לְאָחִיו הַנָּסִיךְ עַלִי וּלְנוּר אַלנַּהאר. מִנָּהוּ לְנָצִיב עַל אַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת, קְרוֹבָה לְעִיר הַבִּירָה, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁם בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר. וְכֵן מִנָּה פָּקִיד גָּבוֹהַּ, לְשַׁמֵּשׁ אֶת הַנָּסִיךְ חֻסַיְן, וְצִוָּה לְהַגִּיד לוֹ: “רְצוֹנִי לְמַנּוֹתְךָ מוֹשֵׁל עַל כָּל עִיר אוֹ לִנְצִיבוּת כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ. וְאִם מַסְכִּים אַתָּה, אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ אֶת כְּתָב הַמִּנּוּי”. וְאוּלָם הַנָּסִיךְ הָיָה שְׂבַע-רָצוֹן בְּחַיֵּי הַדֶּרְוִישִׁים שֶׁלּוֹ וּמְאֻשָׁר, וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לְכֹחַ וְשִׁלְטוֹן וְשַׁעֲשׁוּעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. שָׁלַח אֶת הַשָּלִיחַ, מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת אָחִיו וְתוֹדָה מִלֵּב, וּבִקֵּשׁ לְהַנִּיחוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו בִּבְדִידוּתוֹ וּבְוִתּוּרוֹ עַל כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

וּכְשֶׁגָּמְרָה שַׁהַרַזָאד סִפּוּרָהּ, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִיָּאר:“מַה מַּפְלִיא סִפּוּרֵךְ וּמַה תָּמוּהַּ הוּא. שִׂמְחָה רַבָּה שִׂמְּחַנִי. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמֵּךְ, שֶׁתַּמְשִׁיכִי עַד חֲלֹף הַלַּיְלָה”. אָמְרָה לוֹ:"מְרֻבִּים הֵם הַסִּפּוּרִים בִּדְבַר הַנְּדִיבִים, וּמֵהֶם מַה שֶׁסֻּפַּר בִּדְבַר חָאתִם אַלטָּאאִי.