סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִזְמַנּוֹ שֶׁל אַלְחָאכִּם בִּאַמְרִ אַללָּהּ¹ אָדָם בְּאַלְקָאהִרָה וּשְׁמוֹ וַרְדָּאן, וְהָיָה קַצָּב, מוֹכֵר בְּשַׂר צֹאן. הָיְתָה אִשָּׁה אֲצִילָה מְבִיאָה אֵלָיו דִּינָר, שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ קָרוֹב לְמִשְׁקַל שְׁנֵי דִינָרים וָחֵצִי שֶׁל הַדִּינָר הַמִּצְרִי, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “תֵּן לִי טָלֶה”. הָיְתָה שָׂמָה אוֹתוֹ עַל הַסַּבָּל וְלוֹקַחַת אוֹתוֹ עִמָּהּ וְהוֹלֶכֶת לְדַרְכָּהּ, וְחוֹזֶרֶת וּבָאָה לְמָחֳרָת בַּשָּׁעוֹת הַמֻּקְדָּמוֹת לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם. הָיָה אוֹתוֹ קַצָּב מַרְוִיחַ מִמֶּנָּה כָל יוֹם דִּינָר, וְנָהֲגָה כָּךְ זְמַן אָרֹךְ. הִרְהֵר וַרְדָּאן הַקַּצָּב אוֹתוֹ יוֹם בְּעִנְיָנָהּ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִשָּׁה זוֹ קוֹנָה מִמֶּנִּי בְדִינָר וְאֵינָהּ מַחְסִירָה יוֹם אֶחָד, וְאֵינָהּ קוֹנָה מִמֶּנִּי בַאֲדַרְכְּמוֹנִים, דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”. שָׁאַל וַרְדָּאן אֶת הַסַּבָּל שֶׁלֹּא לְעֵינֵי הָאִשָּׁה וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ כָּל יוֹם עִם אִשָּׁה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי בְּתַכְלִית הַפְּלִיאָה מִמֶּנָּה, שֶׁכָּל יוֹם הִיא נוֹתֶנֶת לִי לָשֵׂאת אֶת הַטָּלֶה מֵאֶצְלְךָ, וְקוֹנָה צָרְכֵי אֹכֶל וּפֵרוֹת טְרִיִּים וְנֵרוֹת וּפֵרוֹת יְבֵשִׁים בְּדִינָר שֵׁנִי, וְנוֹטֶלֶת מֵאָדָם נוֹצְרִי שְׁנֵי כַּדֵּי יַיִן וְנוֹתֶנֶת לוֹ דִּינָר וְשָׁתָה עָלַי הַכֹּל, וַאֲנִי הוֹלֵךְ עִמָּהּ אֶל גַּנֵּי הַמִּשְׁנֶה. אַחַר כָּךְ הִיא קוֹשֶׁרֶת אֶת עֵינַי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא אֶרְאֶה עַל הָאֲדָמָה מָקוֹם שֶׁאָשִׂים בּוֹ רַגְלִי, וּמַחֲזִיקָה בְיָדִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. אַחַר־כָּךְ הִיא אוֹמֶרֶת: ‘שִׂים כָּאן’, וְאֶצְלָהּ סַל אַחֵר רֵיק, וְהִיא נוֹתֶנֶת לִי אֶת הָרֵיק וְתוֹפֶסֶת בְּיָדִי וּמַחֲזִירָה אוֹתִי אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁקָּשְׁרָה עֵינַי בּוֹ בַמִּטְפַּחַת, וּמַתִּירָה אוֹתָהּ, וְנוֹתֶנֶת לִי עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לוֹ הַקַּצָּב: “יְהִי אֱלֹהִים בְּעֶזְרָתָהּ”. וְאוּלָם הוּא הוֹסִיף לְהַרְהֵר עוֹד יוֹתֵר בְּעִנְיָנָהּ, וְרַבּוּ אֶצְלוֹ הַהִרְהוּרִים, וְהָיָה מְבַלֶּה הַלֵּילוֹת בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה. אָמַר וַרְדָּאן הַקַּצָּב: "כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר, בָּאָה כְמִנְהָגָהּ וְנָתְנָה לִי אֶת הַדִּינָר וְנָטְלָה אֶת הַטָּלֶה וְשָׂמָה אוֹתוֹ עַל הַסַּבָּל וְהָלְכָה. צִוֵּיתִי נַעַר לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַחֲנוּת וְהָלַכְתִּי בְעִקְּבוֹתֶיהָ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁוַרְדָּאן הַקַּצָּב אָמַר: "צִוֵּיתִי נַעַר אֶחָד לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַחֲנוּת, וְהָלַכְתִּי בְעִקְּבוֹתֶיהָ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִלָּשִׂים עֵינִי עָלֶיהָ, עַד שֶׁיָּצְאָה מֵאַלְקָאהִרָה, וַאֲנִי מִסְתַּתֵּר אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְגַנֵּי הַמִּשְׁנֶה. הִתְחַבֵּאתִי עַד שֶׁקָּשְׁרָה אֶת עֵינֵי הַסַּבָּל, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁבָּאָה אֶל הָהָר. וְהִגִּיעָה לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה וּפָרְקָה אֶת הַסַּל מֵעַל הַסַּבָּל. הִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁהֶחֱזִירָה אֶת הַסַּבָּל, וְחָזְרָה וְהוֹצִיאָה כָל מַה שֶּׁבַּסַּל וְנֶעֶלְמָה שָׁעָה אַחַת. בָּאתִי אֶל אוֹתָהּ אֶבֶן, וְהֶעְתַּקְתִּי אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְנִכְנַסְתִּי ומָצָאתִי מֵאַחֲרֶיהָ דֶלֶת סְתָרִים שֶׁל נְחֹשֶת קָלָל ומַדְרֵגוֹת יוֹרְדוֹת. יָרַדְתִּי בְאוֹתָן מַדְרֵגוֹת לְאַט לְאַט, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִפְרוֹזְדוֹר אָרֹךְ מֻשְׁפָּע בְּאוֹר. הָלַכְתִּי בּוֹ עַד שֶׁרָאִיתִי כְצוּרַת שַׁעַר שֶׁל אוּלָם נָעוּל. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּפִנּוֹת הַשַּׁעַר וּמָצָאתִי קִיטוֹן שֶׁמַּדְרֵגוֹת בּוֹ לְיַד שַׁעַר הָאוּלָם. יָרַדְתִּי בָהֶן וּמָצָאתִי מִשְׁקָע קָטָן שֶׁקִּמְרוֹן בּוֹ נִשְׁקָּף עַל אוּלָם. הִסְתַּכַּלְתִּי בָאוּלָם וּמָצָאתִי אֶת הָאִשָּׁה שֶׁכְּבָר נָטְלָה אֶת הַטָּלֶה וְכָרְתָה מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּתָחִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר וְשָׂמָה אוֹתָם בִּקְדֵרָה וְהִשְׁלִיכָה אֶת שְׁיָרָיו לִפְנֵי דֹב גָּדוֹל, עָצוּם וּמְסֻרְבָּל, וְאָכַל אוֹתָם עַד תֻּמָּם, כְּשֶׁהִיא מְבַשֶּׁלֶת. כְּשֶׁגָּמְרָה, אָכְלָה דֵי־שָׂבְעָהּ וְעָרְכָה אֶת הַפֵּרוֹת הַטְּרִיִּים וְאֶת הַיְבֵשִׁים וְשָׂמָה אֶת הַיַּיִן. הָיְתָה שׁוֹתָה כוֹס וּמַשְׁקָה אֶת הַדֹּב מִתּוֹךְ סֵפֶל שֶׁל זָהָב עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ שִׁכּוֹרִים, פָּשְׁטָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְשָׁכְבָה וְאָצְלָה לוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁנִּתַּן לִבְנֵי אָדָם, גָּמַר וְיָשַׁב. קָפַץ שׁוּב וּבָא עָלֶיהָ עַד שֶׁגָּמַר. יָשַׁב וְנָח, וְעָשָׂה כָךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים. אַחַר־כָּךְ נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם מִתְעַלְּפִים, חַסְרֵי כָל תְּנוּעָה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: זוֹ הִיא שָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לְנַצְּלָהּ. יָרַדְתִּי וְאִתִּי סַכִּין חַדָּה הַחוֹתֶכֶת אֶת הָעֲצָמוֹת עוֹד לִפְנֵי הַבָּשָׂר. כְּשֶׁנִּמְצֵאתִי אֶצְלָם, מְצָאתִים שֶׁאֲפִלּוּ עוֹרֵק אֵינוֹ זָע בָּהֶם בִּגְלַל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם מִן הַיְגִיעָה. שַׂמְתִּי אֶת הַסַּכִּין בִּנְחִירֵי הַדֹּב וְנִשְׁעַנְתִּי עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּפְרַד רֹאשׁוֹ מִגּוּפוֹ, וְנִשְׁמְעָה מֵאִתּוֹ נַחֲרָה כְּנַחֲרַת הָרַעַם. נִתְעוֹרְרָה הָאִשָּׁה נִבְהֶלֶת, וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַדֹּב זָבוּחַ וַאֲנִי עוֹמֵד וְהַסַּכִּין בְּיָדִי, צָעֲקָה צְעָקָה עֲצוּמָה, עַד שֶׁדָּמִיתִי שֶׁנִּשְׁמָתָהּ כְּבָר יָצְאָה וְאָמְרָה לִי: ‘הוֹי, וַרְדָאן, כְּלוּם זֶה הוּא גְמוּל הַטּוֹבָה?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הוֹי שׂוֹנֵאת־נַפְשָׁהּ, כְּלוּם חֲסֵרָה אַתְּ גְּבָרִים עַד כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה זֶה?’ הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ מִבְּלִי לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, הִתְבּוֹנְנָה אֶל הַדֹּב וּכְבָר הוּסַר רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ, וְאָמְרָה: ‘וַרְדָּאן, מַה חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ, וְיִהְיֶה זֶה סִבָּה לִשְׁלוֹמֶךָ?’

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ,

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִשָּׁה אָמְרָה: "וַרְדָּאן, מַה חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁאֹמַר לְךָ, וְיִהְיֶה זֶה סִבָּה לִשְׁלוֹמֶךָ וְעָשְׁרְךָ עַד קֵץ הַיָּמִים, אוֹ שֶׁאַתָּה מַמְרֶה אֶת פִּי, וְתִהְיֶה זוֹ סִבָּה לְהַשְׁמָדָתְךָ?' אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מְבַכֵּר אֲנִי לִשְׁמֹעַ דְּבָרַיִךְ. הַגִּידִי לִי אֵפוֹא מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה’. אָמְרָה לִי: "שְׁחַט אוֹתִי כְּשֵׁם שֶׁשָּׁחַטְתָּ דֹּב זֶה, וְקַח מֵאוֹצָר זֶה מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לוֹ וְלֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ'. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי טוֹב יוֹתֵר מִן הַדֹּב הַזֶּה, חִזְרִי אֵפוֹא בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְשׁוּבִי מִדַּרְכֵּךְ, וַאֲנִי נוֹשֵׂא אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה, וְנִחְיֶה שְׁאֵרִית־יָמֵינוּ בְאוֹצָר זֶה’. אָמְרָה לִי: ‘הוֹי, וַרְדָּאן, רְחוֹקָה הִיא זוֹ. כֵּיצַד אֶחְיֶה אַחֲרָיו? וְאִם אֵין אַתָּה מְצַיֵּת לִי אֲנִי מְאַבֵּד נַפְשְׁךָ, וְאַל תְּסָרֵב לִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁמֵד. וְזוֹ הִיא מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֵצָה, וְשָׁלוֹם’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שׁוֹחֵט אֲנִי אוֹתָךְ וּלְכִי לָךְ לְקִלְלַת אֱלֹהִים’. מְשַׁכְתִּיהָ בְשַׂעֲרוֹתֶיהָ וּזְבַחְתִּיהָ וְהָלְכָה לְקִלְלַת אֱלֹהִים וְהַמַּלְאָכִים וּבְנֵי־הָאָדָם גַּם יַחַד. אַחַר־כָּךְ הִתְבּוֹנַנְתִּי בַמָּקוֹם וּמָצָאתִי בוֹ מִן הַזָּהָב וְאַבְנֵי־תַּשְׁבֵּץ וּפְנִינִים, מַה שֶּׁלֹּא יוּכַל לְכַנְּסוֹ גַּם אֶחָד מִן הַמְּלָכִים. נָטַלְתִּי סַל הַסַּבָּל וּמִלֵּאתִיו כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי. אַחַר־כָּךְ צְפַנְתִּיו בְּבִגְדִּי שֶׁעָלַי וּנְשָׂאתִיו וְעָלִיתִי מִן הָאוֹצָר וְהָלַכְתִּי, וְלֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְשַׁעַר אַלְקָאהִרָה. וְהִנֵּה עֲשָׂרָה מִבְּנֵי חֲבוּרָתוֹ שֶׁל אַלְחָאכִּם בִּאַמְרִ אַללָּהּ בָּאִים, וְאַלְחָאכִּם אַחֲרֵיהֶם. אָמַר לִי: ‘וַרְדָּאן’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הֲרֵינִי לִפְקֻדָּתְךָ, הַמֶּלֶךְ’. אָמַר לִי: ‘כְּלוּם הָרַגְתָּ אֶת הַדֹּב וְאֶת הָאִשָּׁה?’. אָמַרְתִּי: ‘הֵן’. אָמַר לִי: ‘הָסֵר אֶת הַסַּל מֵעַל רֹאשְׁךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעִמְּךָ מִן הַהוֹן לְךָ הוּא, וְלֹא יִשָּׁפֵט אִתְּךָ בּוֹ אָדָם’. הִנַּחְתִּי אֶת הַסַּל לְפָנָיו, גִּלָּה אוֹתוֹ וְרָאָהוּ וְאָמַר: ‘סַפֵּר לִי סִפּוּרָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדְעוֹ, כְּאִלּוּ עִמָּכֶם הָיִיתִי’². סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע וְהוּא אוֹמֵר: ‘אֱמֶת אַתָּה מְדַבֵּר’. אָמַר לִי: ‘וַרְדָּאן, קוּם וְהוֹלֵךְ אוֹתָנוּ אֶל הָאוֹצָר, שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם לְפָתְחוֹ זוּלָתְךָ, שֶׁהוּא מְזֻמָּן עַל־פִּי מַזָּל־הַכּוֹכָבִים לְשִׁמְךָ וּלְתָאֳרֶךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לֹא אוּכַל לְפָתְחוֹ’. אָמַר לִי: ‘גַּשׁ אֵלָיו בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים’. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, וְהִזְכַּרְתִּי שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוֹשַׁטְתִּי יָדִי אֶל הַמִּכְסֶה, וְהִתְרוֹמֵם כְּאִלּוּ הָיָה קַל שֶׁבַּקַּלִּים. אָמַר לִי אַלְחָאכִּם: ‘רֵד וְהַעֲלֵה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁלֹּא יֵרֵד אֶלָּא זֶה שֶׁהוּא בְּשִׁמְךָ וְצוּרָתְךָ וְתָאָרְךָ לְמִן הַזְּמַן שֶׁהֻנַּח. וַהֲרִיגָתָם שֶׁל דֹּב זֶה וְאִשָּׁה זוֹ עַל יָדְךָ, וְכָךְ הוּא רָשׁוּם בַּסֵּפֶר אֶצְלִי, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְכָךְ עַד שֶׁאֵרַע’. אָמַר וַרְדָּאן: “יָרַדְתִּי וְהֶעֱבַרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָאוֹצָר. צִוָּה לְהָבִיא בַהֲמוֹת מַשָּׂא וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ. נָתַן לִי אֶת סַלִּי עִם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, לְקַחְתִּיו וְהוֹלַכְתִּיו יָשָׁר לְבֵיתִי וּפָתַחְתִּי חֲנוּת בַּשּׁוּק”, וְשׁוּק זֶה נִמְצָא עַד הַיּוֹם, וְהוּא יָדוּעַ בְּשֵׁם שׁוּק וַרְדָּאן.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר: