סִפְּרוּ שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד שָׁלַח לִקְרֹא אֵלָיו אָדָם מֵעוֹזְרָיו, צָאלִח שְׁמוֹ, לִפְנֵי הַזְּמַן שֶׁבּוֹ נִשְׁתַּנָּה יַחֲסוֹ כְּלַפֵּי הַבַּרְמַכִּים. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: “הוֹי צָאלִח, לֵךְ אֶל מַנְצוּר וֶאֱמֹר לוֹ: ‘הֲרֵי לָנוּ בְּיָדְךָ אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְנִגְזַר עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא לָנוּ סְכוּם זֶה מִיָּד’. וּרְאֵה צִוִּיתִיךָ, צָאלִח, שֶׁאִם לֹא יִמְסֹר לְךָ סְכוּם זֶה מִשָּׁעָה זוֹ וְעַד לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, תַּתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ, וְתָבִיא אוֹתוֹ אֵלַי”. אָמַר לוֹ צָאלִח: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. הָלַךְ אֶל מַנְצוּר וְהוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁאָמַר נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אָמַר מַנְצוּר: “כְּבָר נִשְׁמַדְתִּי, שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדִי וְכָל רְכוּשִׁי, חֵי אֱלֹהִים, אִם גַּם אֶמְכְּרֵנּוּ בַּמְּחִיר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לֹא יַעֲלֶה עֶרְכּוֹ עַל מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וּמֵאַיִן, הוֹי צָאלִח, אוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת תְּשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף הָאֲדַרְכְּמוֹנִים הַנּוֹתָרִים?”. אָמַר לוֹ צָאלִח: “תַּכֵּן לְךָ תַּחְבּוּלָה שֶׁתִּנָּצֵל בָּהּ מְהֵרָה, וְאִם לָאו אַתָּה נִשְׁמָד, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַרְוִיחַ לְךָ הַזְּמַן גַּם הֶרֶף עַיִן אֶחָד אַחֲרֵי הַמּוֹעֵד שֶׁקָּבַע לִי הַכַּלִיף, וְאֵינִי יָכוֹל לְהָפֵר בְּמַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּׁצִּוָּנִי עָלָיו נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. מַהֵר אֵפוֹא וּמְצָא תַחְבּוּלָה שֶׁתַּצִּיל עַל יָדָהּ אֶת נַפְשֶׁךָ לִפְנֵי שֶׁתִּסְתַּיֵּם הַשָׁעָה”. אָמַר לוֹ מַנְצוּר: “הוֹי צָאלִח מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵחַסְדְּךָ שֶׁתַּעֲבִירֵנִי לְבֵיתִי שֶׁאֶפָּרֵד מִיְּלָדַי וּבְנֵי־בֵיתִי וַאֲצַוֶּה אֶת קְרוֹבַי צַוָּאָתִי”. אָמַר צָאלִח: "הָלַכְתִּי עִמּוֹ לְבֵיתוֹ, וְהָיָה נִפְרָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ. קָם שָׁאוֹן בְּבֵיתוֹ וְעָלוּ הַבְּכִיוֹת עִם הַזְּעָקוֹת וְהַקְּרִיאָה לְעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמַר לוֹ צָאלִח: “כְּבָר עָלָה בְדַעְתִּי שֶׁאֱלֹהִים יַעֲשֶׂה לְךָ תְּשׁוּעָה עַל־יְדֵי הַבַּרְמַכִּים. הָבָה בּוֹא עִמִּי אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל יַחְיָא בֶּן כָאלִד”. כְּשֶׁבָּאנוּ אֶל יַחְיָא בֶּן כָאלִד, הוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבוֹ. הִצְטָעֵר עַל כָּךְ וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשוֹ וְקָרָא אֵלָיו אֶת שׁוֹמֵר־הָאוֹצָר שֶׁלוֹ וְאָמַר לוֹ: “כַּמָּה מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “בְּסַךְ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים”. צִוָּה לְהָבִיא אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח שָׁלִיחַ עִם אִגֶּרֶת אֶל בְּנוֹ אַלְפַצְ’ל, וּבָהּ לֵאמֹר: “הִנֵּה נִזְדַּמְּנָה לִי לִקְנוֹת נַחֲלַת אֲחֻזָּה חֲשׁוּבָה שֶׁלֹּא תֶחֱרַב לְעוֹלָם. שְׁלַח לָנוּ אֵפוֹא מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים”. שָׁלַח לוֹ מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. שָׁלַח אָדָם שֵׁנִי אֶל בְּנוֹ גַ’עְפָר עִם אִגֶּרֶת וּבָהּ לֵאמֹר: “הִנֵּה בָא לְיָדִי עֵסֶק חָשׁוּב וְאָנוּ זְקוּקִים לְמַשֶּׁהוּ מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים”, וְהֵרִיץ לוֹ גַ’עְפָר מִיָּד מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. וְלֹא פָסַק לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים אֶל הַבַּרְמַכִּים עַד שֶׁאָסַף מֵהֶם לְמַנְצוּר מָמוֹן רַב, וְצָאלִח וּמַנְצוּר אֵינָם יוֹדְעִים זֹאת. אָמַר מַנְצוּר לְיַחְיָא: “אֲדוֹנִי, כְּבָר הֶחֱזַקְתִּי בְשׁוּלֶיךָ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג מָמוֹן זֶה אֶלָּא מִמְּךָ, כְּפִי שֶׁהוּא מִמִּנְהַג נְדִיבוּתְךָ. הַשְׁלֵם לִי שְׁאֵרִית חוֹבִי וְשִׁית אוֹתִי עֶבֶד מְשֻחְרָר לְךָ”. הִרְכִּין יַחְיָא אֶת רֹאשׁוֹ וּבָכָה וְאָמַר לְנַעֲרוֹ: “הִנֵּא נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים נָתַן לְשִׁפְחָתֵתוּ דָנָאנִיר אֶבֶן יְקָרָה בַעֲלַת עֵרֶךְ עָצוּם, לֵךְ אֵפוֹא אֵלֶיהָ וֶאֱמֹר לָהּ שֶׁתִּשְׁלַח לָנוּ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ”. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֵלָיו. אָמַר: “אֲנִי קָנִיתִי אֶבֶן יְקָרָה זוֹ לִנְשִׂיא־הַמָאֲמִינִים בְּמָאתַיִם אֶלֶף דִּינָר, וְנָתַן אוֹתָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בְּמַתָּנָה לְשִׁפְחָתֵנוּ דַנָאִנִיר הַמְנַגֶּנֶת עַל כְּלִי הָעוּד, וּכְשֶׁיִרְאֶה אוֹתָהּ עִמְּךָ יַכִּיר אוֹתָהּ וִיכַבֵּד אוֹתְךָ וְיִמָּנַע מִשְּׁפֹךְ דָּמְךָ בִּגְלָלֵנוּ וּמִתּוֹךְ כָּבוֹד לָנוּ. וּמֵעַכְשָׁו הֲרֵי נִשְׁלַם מַה שָּׁאַתָּה זָקוּק לוֹ, מַנְצוּר, מִן הַמָּמוֹן”. אָמַר צָאלִח: נָשָׂאתִי אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה אֶל אַלרְרַשִׁיד וּמַנְצוּר עִמִּי. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי בַדֶּרֶךְ שְׁמַעְתִּיו נוֹשֵׂא מְשָׁלוֹ בְּבֵית שִׁיר זֶה:

וְלֹא אַהֲבָה הֵחִישָׁה צְעָדַי אֲלֵיהֶם,

וְאוּלָם כִּי יָרֵאתִי מִפְּנֵי מַחַץ חִצֵּיהֶם.

תָּמַהְתְּי עַל רֹעַ טִבְעוֹ וּגְרִיעוּתוֹ וּשְׁחִיתוּתוֹ וְתוֹעֲבַת שָׁרְשׁוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ. הֵשַבְתִּי לְעֻמָּתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֵין עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה טוֹב מִן הַבַּרְמַכִּים. וְלֹא נִתְעָב יוֹתֵר וָרַע יוֹתֵר מִמְּךָ, שֶׁכֵּן הֵם פָּדוּ אוֹתְךָ מִן הַמָּוֶת וְהִצִּילוּךָ מִן הָאֲבַדּוֹן, וְעָשׂוּ חֶסֶד בָּזֶה שֶׁשִּׁחְרְרוּךָ, וְאֵין אַתָּה מוֹדֶה לָהֶם, וְאֵין אַתָּה נוֹהֵג כְּמִנְהַג בְּנֵי־חוֹרִין אֶלָּא הִקְבַּלְתָּ אֶת חַסְדָּם בְּדִבּוּר זֶה”. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי אֶל אַלרְרַשִׁיד וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַסִּפּוּר…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצָּאלִח אָמַר: "סִפַּרְתִּי לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת הַסִּפּוּר וְהוֹדַעְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. הִתְפַּלֵּא אַלרְרַשִׁיד עַל נְדִיבוּתוֹ שֶׁל יַחְיָא וְעַל רֹחַב לִבּוֹ וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְעַל שִׁפְלוּתוֹ שֶׁל מַנְצוּר וּגְרִיעוּתוֹ, וְצִוָּה לְהַחֲזִיר אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה לְיַחְיָא בֶּן כָאלִד וְאָמַר: “כָּל מַה שֶּׁאָנוּ נָתַנּוּ בְמַתָּנָה לֹא יִתָּכֵן שֶׁנְּקַבֵּל אוֹתוֹ חֲזָרָה”. חָזַר צָאלִח אֶל יַחְיָא בֶּן כָאלִד, וְסִפֵּר לוֹ עִנְיָן מַנְצוּר וְרֹעַ פָּעֳלוֹ. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “הוֹי צָאלִח, כְּשֶׁאִישׁ הוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן, לִבּוֹ מֵצֵר וְדַעְתּוֹ טְרוּדָה בְדַאֲגוֹתָיו. הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁיֵצֵא מִמֶּנּוּ אֵין לָשֵׂאת טִינָה עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִלִּבּוֹ”, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַצְדִּיק אֶת מַנְצוּר. בָּכָה צָאלִח וְאָמַר: “לֹא יָקִים הַגַּלְגַּל הַחוֹזֵר לְעוֹלָם אִישׁ כְּמוֹתְךָ. אָכֵן חֲבָל, כֵּיצַד יִטָּמֵן תַּחַת הֶעָפָר מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ טֶבַע כְּטִבְעֲךָ וּנְדִיבוּת כִּנְדִיבוּתְךָ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִזְדָּרֵז לַטּוֹב אֲשֶׁר בְּדַעְתְּךָ לִגְמֹל,

שֶׁלֹּא בְכָל עֵת בְּיָדְךָ נְדִיבוּת לִפְעֹל.

כַּמָּה מָנְעוּ מֵעֲשׂוֹת טוֹב, עַצְמָם,

בִּהְיוֹת לְאֵל יָדָם, עֲדֵי מַחֲסוֹר עֲצָרָם.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר הוּא: