סִפְּרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁמֵּת חָאתִם אַלטָּאאִי, קְבָרוּהוּ בְרֹאשׁ הָר וּבָנוּ עַל יַד קִבְרוֹ שְׁתֵּי בְרֵכוֹת מַיִם מֵאֶבֶן, וְחָקְקוּ צוּרוֹת נְעָרוֹת פְּרוּעוֹת שֵׂעָר בָּאֶבֶן. וְהָיָה מִתַּחַת לְאוֹתוֹ הַר נָהָר זוֹרֵם. וּכְשֶׁהָיוּ הַשַּׁיָּרוֹת חוֹנוֹת שָׁם, הָיוּ שׁוֹמְעוֹת קוֹלוֹת זְעָקָה בַּלַּיְלָה, מִן הָעֶרֶב עַד לַבֹּקֶר, וּכְשֶׁקָּמוּ בַּבֹּקֶר לֹא מָצְאוּ אָדָם זוּלַת צוּרוֹת הַנְּעָרוֹת הַחֲקוּקוֹת בָּאֶבֶן. כְּשֶׁחָנָה דֹוּ אַלְקֻרָאע מֶלֶךְ חִמְיָר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, בִּזְמַן שֶׁעָזַב אֶת בְּנֵי־שִׁבְטוֹ, לָן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. הִתְקָרֵב לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְשָׁמַע אֶת קוֹלוֹת הַזְּעָקָה. שָׁאַל: “יְלָלָה זוֹ שֶׁבְּרֹאשׁ הָהָר מַה הִיא?” אָמְרוּ לוֹ: “קֶבֶר חָאתִם אַלטָּאאִי הוּא. וּלְיָדוֹ שְׁתֵּי בְרֵכוֹת אֲבָנִים וְצוּרוֹת נְעָרוֹת פְּרוּעוֹת־שֵׂעָר מֵאֶבֶן, וּבְכָל לַיְלָה יִשְׁמְעוּ הַחוֹנִים בְּמָקוֹם זֶה יְלָלוֹת וּזְעָקוֹת אֵלּוּ”. אָמַר דֹוּ אַלְקֻרָאע, לוֹעֵג לְחָאתִם אַלְטָּאאִי: “הוֹי חָאתִם, אוֹרְחֶיךָ אָנוּ הַלַּיְלָה, וְגֹוְעִים בָּרָעָב הִנֵּנוּ”. וְתָקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרֵר נִרְעָשׁ וְנִפְחָד וְאָמַר: “עַרְבִים, גְּשׁוּ אֵלַי, וּרְאוּ מֶה הָיָה לִגְמַלַּת רִכְבִּי”. כְּשֶׁבָּאוּ, מָצְאוּ אֶת גְּמַלָּתוֹ אֲחוּזָה בַּלָּהוֹת. נְחָרוּהָ וְצָלוּ אֶת בְּשָׂרֶהּ1 וְאָכְלוּ. אַחַר־כָּךְ שְׁאָלוּהוּ לְסִבַּת הַדָּבָר. אָמַר לָהֶם: “כְּשֶׁיָּשַׁנְתִּי רָאִיתִי אֶת חָאתִם אַלטָּאאִי בַּחֲלוֹם, בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב, אוֹמֵר: ‘בָּאתָ אֵלַי בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אִתִּי כְלוּם’, וְדָקַר אֶת גְּמַלָּתִי בֶּחָרֶב. וְאִלּוּלֵא שֶׁהֱיִיתֶם נוֹחֲרִים אוֹתָהּ, הָיְתָה מֵתָה”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכַב דֹוּ אַלְקֻרָאע עַל גְּמַלַּת אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ, וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ עָלֶיהָ מֵאַחֲרָיו. וּכְשֶׁהֵאִיר חֲצוֹת הַיּוֹם, רָאוּ רוֹכֵב עַל גְּמַלָּה אַחֶרֶת. אָמְרוּ לוֹ: “מִי אָתָּה?”. אָמַר: “אֲנִי עַדִי בֶן חָאתִם אַלטָּאאִי אָנֹכִי”. הוֹסִיף וְאָמַר: “הֵיכָן דֹוּ אַלְקֻרָאע נְשִׂיא חִמְיָר?”. אָמְרוּ לוֹ: “זֶה הוּא”. אָמַר לוֹ: “רְכַב עַל גְּמַלָּה זוֹ, תְּמוּרַת גְּמַלָּתְךָ, שֶׁכֵּן נָחַר אָבִי אֶת גְּמַלָּתְךָ אָתָּה”. אָמַר לוֹ: “וּמִי הִגִּיד לְךָ זֹאת?”. אָמַר לוֹ: “בָּא אֵלַי אָבִי, בַּחֲלוֹם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְאָמַר לִי: 'עַדִי, הִנֵּה דֹוּ אַלְקֻרָאע מֶלֶךְ חִמְיָר הִתְאָרַח אֶצְלִי הַלַּיְלָה, וְנָחַרְתִּי לוֹ גְמַלָּתוֹ. הַשִּׂיגֵהוּ אֵפוֹא וּמְסֹר לוֹ גְּמַלָּה שֶּיִרְכַּב עָלֶיהָ, מִשׁוּם שֶׁאֲנִי אֵין עִמִּי כְלוּם”. נְטָלָהּ דֹוּ אַלְקֻרָאע, וְהִתְפַּלֵּא עַל נְדִיבוּת חָאתִם בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ.
וּמִסִּפּוּרֵי הַנְּדִיבִים הוּא גַם מַה שֶּׁמְּסֻפָּר עַל דְּבַר מַעַן בֶּן זָאאִדָה.
-
בְּשָׁרֶהּ – כך במקור – הערת פב"י. ↩
יוֹם אֶחָד הָיָה בְּצֵיד אַיָּלוֹת וְחַיּוֹת הַבָּר. צָמֵא, וְלֹא מָצָא אֵצֶל נְעָרָיו מַיִם. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ כְּשֶׁרָאָה שָׁלֹש נְעָרוֹת הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת אֵלָיו נוֹשְׂאוֹת שְׁלֹשָה נֹאדוֹת מַיִם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁלֹש נְעָרוֹת נוֹשְׂאוֹת נֹאדוֹת מַיִם הָלְכוּ וּבָאוּ אֵלָיו. בִּקֵּשׁ מֵהֶן לְהַשְׁקוֹתוֹ וְהִשְׁקוּהוּ. בִּקֵּשׁ מִנְּעָרָיו מַה שֶּׁהוּא לָתֵת אוֹתוֹ לַנְּעָרוֹת, וְלֹא מָצָא אִתָּם מָמוֹן. נָתַן לְכָל אֶחָד מֵהֶן עֲשָׂרָה חִצִּים מֵאַשְׁפָּתוֹ, נִצְּבֵיהֶם זָהָב. אָמְרָה אַחַת מֵהֶן לְחַבְרוֹתֶיהָ: “אֵין מִדָּה זוֹ אֶלָּא לְמַעַן בֶּן זָאאִדָה. תֹּאמַר אֵפוֹא כָּל אַחַת מִכֶּן מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר בְּשִׁבְחוֹ”. אָמְרָה הָרִאשׁוֹנָה:
יָשִׂים עַפְרוֹת זָהָב בְּרֹאשׁ חִצָּיו,
וַיִּיר נְדִיבוּת וָחֶסֶד בְּאוֹיְבָיו.
לְנִפְצָעִים מִפִּצְעֵיהֶם מַרְפֵּא יָחֹן
וְתַכְרִיכִים לַאֲשֶׁר קְבָרוֹת יִשְׁכֹּן.
אָמְרָה הַשְּׁנִיָּה:
וְלוֹחֵם רֹב־טוּב יִזַּל מִקְּצֵה אֶצְבְּעוֹתָיו,
תִּכְלֹלְנָה אוֹהֲבָיו וְאוֹיְבָיו נִדְבוֹתָיו.
חֹד חִצָּיו זָהָב יָקָר יְקַשֵּׁט,
לְבַל יַעַצְרוֹ קְרָב נִדְבוֹתָיו מִתֵּת.
אָמְרָה הַשְּׁלִישִׁית:
וּבְחַסְדּוֹ יִירֶה חִצִּים בְּאוֹיְבָיו
אֲשֶׁר חֻדֵּיהֶן קֻשְּׁטוּ בְזָהָב,
לְמַעַן יִתְפַּרְנֵס בּוֹ הַפָּצוּעַ בְּהֵרָפְאוֹ,
וַאֲשֶׁר יֵהָרֵג, תַּכְרִיכִים יִקְנֶה לוֹ.
אָמְרוּ שֶׁמַּעַן בֶּן זָאאִדָה יָצָא בַחֲבוּרָה לְצַיִד. נִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם עֵדֶר שֶׁל צְבָאִים. נִתְפַּזְּרוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְנִשְׁאַר מַעַן יְחִידִי מֵאַחֲרֵי צְבִי. כְּשֶׁגָּבַר עָלָיו, יָרַד וּזְבָחוֹ. רָאָה אָדָם מִתְקָרֵב וּבָא מִן הַמִּדְבָּר עַל חֲמוֹר. רָכַב עַל סוּסוֹ וְקִדֵּם פָּנָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “מֵהֵיכָן אַתָּה בָא?” אָמַר לוֹ: “בָּא אֲנִי מֵאֶרֶץ קֻגָ’אעָה. זֶה מֶשֶׁךְ שָׁנִים שֶׁבַּצֹּרֶת שׁוֹרָה בָהּ, וּכְבָר נָתְנָה פִּרְיָהּ הַשָּׁנָה. זָרַעְתִּי בָהּ מִקְשָׁה, וְעָלָה הַזֶּרַע שֶׁלֹּא בְעוֹנָתוֹ. אָסַפְתִּי כְּכָל אֲשֶׁר עָלָה בְיָדִי, וּפָנַי מוּעָדוֹת אֶל הַנָּסִיךְ מַעַן בֶּן זָאאִדָה, בִּגְלַל נְדִיבוּתוֹ הַמְפֻרְסֶמֶת וְחַסְדּוֹ הָרָשׁוּם”. אָמַר לוֹ: “כַּמָּה אַתָּה מְצַפֶּה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ?”. אָמַר לוֹ: “אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “וְאִם יֹאמַר לְךָ סְכוּם זֶה רַב הוּא?”. אָמַר לוֹ: “אֹמַר: חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “וְאִם יֹאמַר לְךָ זֶה הַרְבֵּה?” אָמַר לוֹ: “אֹמַר לוֹ: שְׁלֹש מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “וְאִם יֹאמַר לְךָ זֶה הַרְבֵּה?”. אָמַר לוֹ: “אֹמַר: מָאתַיִם דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “וְאִם יֹאמַר זֶה הַרְבֵּה?” אָמַר לוֹ: “אֹמַר: מֵאָה דִינָר”. אָמַר לוֹ: “וְאִם יֹאמַר לְךָ זֶה הַרְבֵּה?” אָמַר לוֹ: “אֹמַר: חֲמִשִּׁים דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “וְאִם יֹאמַר לְךָ זֶה הַרְבֵּה?” אָמַר לוֹ: “אֹמַר לוֹ: שְׁלֹשִים דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “וְאִם יֹאמַר לְךָ גַּם זֶה הַרְבֵּה?” אָמַר לוֹ: “כִּי אָז אֲנִי מַכְנִיס רַגְלֵי חֲמוֹרִי בְּהַרְמוֹנוֹ וְחוֹזֵר אֶל מִשְׁפַּחְתִּי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת”. צָחַק מַעַן לִדְבָרָיו, וְהוֹבִיל סוּסוֹ עַד שֶׁהִדְבִּיק אֶת צִבְאוֹתָיו וּבָא אֶל בֵּיתוֹ, וְאָמַר לְשׁוֹמֵר־סִפּוֹ: “כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ אָדָם עַל חֲמוֹר בְּקִשּׁוּאִים, הַכְנֵס אוֹתוֹ אֵלַי”. בָּא אוֹתוֹ אָדָם אַחֲרֵי שָׁעָה, וְנָתַן לוֹ שׁוֹמֵר־הַסַּף רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַנָּסִיךְ מַעַן לֹא הִכִּיר, שֶׁזֶּה הוּא שֶׁעָמַד לְפָנָיו בַּמִּדְבָּר, בִּגְלַל הַדְרַת־מַרְאֵהוּ וְהוֹדוֹ וְרֹב מְשָׁרְתָיו וְסָרִיסָיו, וֶהֱיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא־מַלְכוּתוֹ בָּרֹאשׁ וּבְנֵי פַמַּלְיָתוֹ לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ וּלְפָנָיו. אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “בֶּן־עַרְבִים, מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לְכָאן?” אָמַר לוֹ: “מְצַפֶּה אֲנִי לְחַסְדּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר, וְהֵבֵאתִי לוֹ קִשּׁוּאִים שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָם”. אָמַר לוֹ: “לְכַמָּה אַתָּה מְצַפֶּה מִמֶּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “לְאֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “רַב הוּא”. אָמַר לוֹ: “חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “רַב הוּא”. אָמַר לוֹ: “שְׁלֹש מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “רַב הוּא”. אָמַר לוֹ: “מָאתַיִם דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “רַב הוּא”. אָמַר לוֹ: “מֵאָה דִינָר”. אָמַר לוֹ: “רַב הוּא”. אָמַר לוֹ: “חֲמִשִּׁים דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “רַב הוּא”. אָמַר לוֹ: “שְׁלֹשִים דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “רַב הוּא”. אָמַר לוֹ: “אָכֵן לְסִימָן רַע הָיָה לִי אוֹתוֹ אָדָם שֶׁפְּגָשַׁנִי בַמִּדְבָּר. אֵינִי נוֹטֵל פָחוֹת מִשְּׁלֹשִים דִּינָר”. צָחַק מַעַן וְשָׁתַק. הִכִּיר הַבְּדוּאִי שֶׁזֶּהוּ אוֹתוֹ שֶׁפְּגָשׁוֹ בַמִּדְבָּר. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, אִם אֵין אַתָּה מֵבִיא שְׁלֹשִים דִּינָר, הֲרֵי הַחֲמוֹר אָסוּר לַשַּׁעַר וַהֲרֵי מַעַן כָּאן1. צָחַק מַעַן עַד שֶׁהִתְגַּלְגֵּל עַל גַּבּוֹ, וְקָרָא לְסוֹכְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לוֹ אֶלֶף דִּינָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹש מֵאוֹת וּמָאתַיִם וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלֹשִים דִּינָר, וְהַנַּח לוֹ לַחֲמוֹר אָסוּר לַשַּׁעַר”. נִפְתַּע הַבְּדוּאִי וְקִבֵּל אֶת הָאַלְפַּיִם וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים דִּינָר. יְרַחֵם אוֹתָם אֱלֹהִים כֻּלָּם. וְשָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, סִפּוּר הָעִיר לַבְּטַיְט.
-
רמז הוא לזה שאמר מקדם באיומו להכניס את החמור לחדרי חדריו. ↩
הָיְתָה עִיר, לַבְּטַיְט שְׁמָהּ, וְהָיְתָה בְּעָרֵי מַלְכוּת רוֹמִי, וְהָיָה בָהּ אַרְמוֹן נָעוּל תָּמִיד. וְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מֵת וּמָשַׁל תַּחְתָּיו מֶלֶךְ אַחֵר מִן הָרוֹמִים, הָיָה מַטִּיל עָלָיו מַנְעוּל חָזָק, עַד שֶׁנֶּאֶסְפוּ עַל הַשַּׁעַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מַנְעוּלִים, מַנְעוּל מִכָּל מֶלֶךְ. אַחַר־כָּךְ מָשַׁל אַחֲרֵיהֶם אִישׁ שֶׁלֹּא מִמִּשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה. בִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ אוֹתָם הַמַּנְעוּלִים, לִרְאוֹת מַה בְּאוֹתוֹ אַרְמוֹן. מְנָעוּהוּ מִכָּךְ רַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה וְגִנּוּ הַדָּבָר לְפָנָיו וְעִכְּבוּ בְיָדוֹ, סֵרַב וְאָמַר: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת”. פִּזְּרוּ וְנָתְנוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁבִּידֵיהֶם מִן הַהוֹן הַיָּקָר וְהָאוֹצָרוֹת, עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִפְתַּח, וְלֹא חָזַר בּוֹ מִלְּפָתְחוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁרַבֵּי אוֹתָהּ מֶמְשָׁלָה, פִּזְּרוּ וְנָתְנוּ לְאוֹתוֹ מֶלֶךְ כָּל מַה שֶּׁבִּידֵיהֶם מִן הַהוֹן הַיָּקָר וְהָאוֹצָרוֹת עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִפְתַּח וְלֹא חָזַר בּוֹ מִלְּפָתְחוֹ. הוֹרִיד אֶת הַמַּנְעוּלִים וּפָתַח הַשַּׁעַר וּמָצָא בְתוֹכוֹ צוּרוֹת עַרְבִים עַל סוּסֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם, וַעֲלֵיהֶם מִצְנָפוֹת מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת וְיוֹרְדוֹת, וְהֵם חֲגוּרֵי־חֶרֶב, וּרְמָחִים אֲרֻכִּים בִּידֵיהֶם, וּמָצָא סֵפֶר בְּתוֹכוֹ. נָטַל אֶת הַסֵּפֶר וּקְרָאוֹ וּמָצָא כָתוּב בּוֹ: “כְּשֶׁיִּפָּתַח שַׁעַר זֶה, יִכְבּשוּ עַמִּים מִן הָעַרְבִים אֶת הַמָּחוֹז הַזֶּה, וְהֵם כִּדְמוּת הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ. יֵשׁ אֵפוֹא לְהִשָּׁמֵר וּלְהִזָּהֵר מִלִּפְתֹּחַ”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ עִיר בְּאַנְדַלוּסְיָה וְכָבַשׁ אוֹתָהּ טָארִק בֶּן זִיאָד בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, בִּזְמַן כַלְיפוּתוֹ שֶׁל אַלְחַלִיד בֶּן עַבְּד אַלְמַלִךְּ מִבְּנֵי אֻמַיָּה, וְהֵמִית אֶת הַמֶּלֶךְ הַהוּא בַּמְגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, וּבָזַז אֶת אַרְצוֹ וְלָקַח בַּשֶּׁבִי כָּל מִי שֶׁהָיָה בָהּ מִן הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרִים, וְשָׁלַל רְכוּשָׁהּ, וּמָצָא בָהּ אוֹצָרוֹת עֲצוּמִים, וּבְתוֹכָם יוֹתֵר מִמֵּאָה וְשִׁבְעִים כְּתָרִים מִן הַפְּנִינִים וְהַיַּקֶנֶת, וּמָצָא בְתוֹכָהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמָצָא בָהּ אוּלָם שֶׁהָיוּ הַפָּרָשִׁים יְכוֹלִים לְהָטִיל בּוֹ רִמְחֵיהֶם. וּמָצָא בְתוֹכוֹ כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי כֶסֶף מַה שֶּׁאֵין לְתָאֵר. וּמָצָא בְתוֹכָהּ אֶת הַשֻּׂלְחָן שֶׁהָיָה לִנְבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְהָיָה, לְפִי מַה שֶּמְּסַפְּרִים, מִזְּמַרַגְדִּין יָרֹק. וְשֻׁלְחָן זֶה נִשְׁמָר עַד הַיּוֹם בְּעִיר רוֹמִית, וְכֵלָיו זָהָב וְקַעֲרוֹתָיו תַּרְשִׁישׁ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּמָצָא בָהּ אֶת מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים כְּתוּבִים בִּכְתָב יָד יְוָנִי עַל עָלִים שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמָצָא בָהּ סֵפֶר שֶׁמְּסֻפָּר בּוֹ עַל דְּבַר תּוֹעֲלִיּוֹת הָאֲבָנִים וְהַצְּמָחִים וְהַמַּתָּכוֹת וְהַקְּמִיעוֹת וּמַדַּע הָאַלְכִימִיָּה בְזָהָב וָכֶסֶף. וּמָצָא סֵפֶר אַחֵר הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה תַכְשִׁיטֵי־הַיַּקֶּנֶת וְהָאֲבָנִים וְהַרְכָּבַת הַסַּמִּים וְהַתִּרְיָקוֹת וְצוּרַת דְּמוּת הָאָרֶץ וְהַיַּמִּים וְהָאֲרָצוֹת וְהֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. וּמָצָא בָהּ אוּלָם גָּדוֹל מָלֵא מִתַּמְצִית־הַסַּמִּים שֶׁמִּשְׁקַל אֲדַרְכְּמוֹן מִמֶּנָּה יַהֲפֹךְ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף לְזָהָב טָהוֹר. וּמָצָא בָהּ מַרְאָה גְדוֹלָה מְעֻגָּלָה, נִפְלָאָה, עֲשׂוּיָה מִתַּעֲרֹבֶת חֳמָרִים, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לִנְבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁהָיָה הַמִּסְתַּכֵּל מִסְתַּכֵּל בָּהּ, הָיָה רוֹאֶה אֶת שֶׁבַע אַקְלִימֵי הָאָרֶץ עַיִן בְּעַיִן. וּמָצָא בָהּ אוּלָם שֶׁבּוֹ מֵאֶבֶן הָהַרְמָתִי מַה שֶּׁאֵין לְתָאֵר וְהֵבִיא אֶת כָּל זֶה אֶל אַלְוַלִיד בֶּן עַבְּד אַלְמַלִךְּ. נָפוֹצוּ הָעַרְבִים בְּכָל עָרֶיהָ, וְהִיא מִן הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁבָּאֲרָצוֹת. וְזֶה הוּא סוֹף סִפּוּר הָעִיר לַבְּטַיְט.
וּמִמַּה שֶּׁמְסַפְּרִים הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל הִשָּׁאם בֶּן עַבְּד אַלְמָלִךְּ בֶּן מַרְוָאן.
-
או “לַבְּטִיט”, כנראה הכונה לסֶבְתָּח היא קוֹיְתָה במרוקו. מבצר זה היה שייך לבּיזנטיה בזמן כבוש הערבים בספרד. ↩
בְּאַחַד הַיָּמִים הָיָה הוֹלֵךְ לָצוּד וְרָאָה צְבִי. רָדַף אַחֲרָיו עִם כְּלָבִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחֲרֵי הַצְּבִי, רָאָה נַעַר מִן הַבְּדוּאִים רוֹעֶה צֹאן. אָמַר לוֹ הִשָׁאם: “נַעַר, הֲרֵי לְפָנֶיךָ צְבִי זֶה, הֲבִיאֵהוּ אֵלַי”. נָשָׂא אֵלָיו רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “הוֹי אַתָּה הַנִּבְעָר מִדַּעַת עֵרֶךְ הַנִּבְחָר, הִבַּטְתָּ אֵלַי כְּמוֹ קָטֹנְתִּי בְעֵינֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ אֵלַי כְּאִלּוּ נְקַלּוֹתִי לְפָנֶיךָ. הֲרֵי דְבָרֶיךָ דִּבְרֵי עָרִיץ־גִּבּוֹר וּפָעָלְךָ פֹעַל חֲמוֹר”. אָמַר לוֹ הִשָׁאם: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם אִי אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?”. אָמַר לוֹ: “כְּבָר נָתַן לִי לְהַכִּירְךָ רֹעַ נִימוּסְךָ, כְּשֶׁהֶעֱבַרְתַּנִי בִדְבָרֶיךָ מִבְּלִי לְהַקְדִּים שְׁלוֹמוֹתֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, הִשָׁאם בֶּן עַבְּד אַלְמָלִךְּ אָנֹכִי”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “אַל יַעַשׂ אֱלֹהִים לֶרוֹבָה1 חֲצַר־מְגוּרֶיךָ וּבַל יְהִי מָגֵן לִדְרָכֶיךָ. מָה רַבִּים דְּבָרֶיךָ וּמַה קַּל רֶגֶשׁ כְּבוֹדֶךָ”. וַעֲדַיִן לֹא גָמַר אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַחַיָּלִים מִכָּל צַד, וְכָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהֶם הִשָׁאם: “יְהִי דִבּוּרְכֶם קָצָר, וְשִׂימוּ עַל נַעַר זֶה מִשְׁמָר”. תָּפְסוּ אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַנַּעַר אֶת רֹב שׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת, לֹא שָׁת לִבּוֹ וְלֹא שָׁעָה אֲלֵיהֶם אֶלָא שָׂם אֶת סַנְטֵרוֹ עַל חָזֵהוּ. צוֹעֵד וּמִסְתַּכֵּל אֶל מְקוֹם מִצְעַד רַגְלֵהוּ, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הִשָׁאם. עָמַד לְפָנָיו וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְשָׁתַק וְלֹא אָמַר לוֹ שָׁלוֹם, וְנִמְנַע מִלְּדַבֵּר. אָמַר לוֹ אַחַד הַמְּשָׁרְתִים: “הוֹי כֶּלֶב שֶׁל בְּדוּאִים, מַה מְּנָעֲךָ מִבָּרֵךְ בְּשָׁלוֹם אֶת נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים?”. פָּנָה אֶל הַמְּשָׁרֵת בְּכַעַס וְאָמַר לוֹ: “הוֹי מִרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, מְנָעוּנִי מִזָּה אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ וְהָעֲלִיָּה בַמַּדְרֵגוֹת וְהַזֵּעָה שֶׁאֲנִי מֵזִיעַ” אָמַר הִשָׁאם, וּכְבָר נִתְוַסֵּף בּוֹ הַכַּעַס: “נַעַר, בָּאתָ בְּיוֹם שֶׁבָּא אִתְּךָ גַּם קִצֶּךָ, וְאָבְדָה תִּקְוָתֶךָ, וְנִכְרְתוּ יְמֵי חַיֵּיךָ” אָמַר לוֹ: “הוֹי הִשָׁאם, אִם יִהְיֶה עַד לַמּוֹעֵד שָׁהוּת וִיאֻחָר, וּזְמַן חַיַּי לֹא קֻצַּר, הֲרֵי לֹא יַזִּיק לִי מִדְּבָרֶיךָ דָּבָר, לֹא בְרַב וְלֹא בִמְעַט מִצְעָר כָּל עִקָּר”. אָמַר לוֹ שׁוֹמֵר הַסַּף: “כְּלוּם הִגִּיעָה מַעֲלָתְךָ, אַתָּה הַבָּזוּי בָּעַרְבִים, עַד כְּדֵי שֶׁתְּדַבֵּר אֶל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים דִּבּוּר כְּנֶגֶד דִּבּוּר”. אָמַר לוֹ חִישׁ מַהֵר: “תִּלָּקֶה בְטִפְּשׁוּת וְלֹא יַעַזְבוּךָ אָסוֹן וּשְׁטוּת, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “יֵשׁ יוֹם אֲשֶׁר תָּבוֹא כָּל נֶפֶשׁ וְתִתְוַכֵּחַ לְנָפְשָׁהּ?”2. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכָּעֵס הִשָׁאם כַּעַס רָב וְאָמַר: “תַּלְיָן, הַתֵּז לִי רֹאשׁ נַעַר זֶה, שֶׁהִרְבָּה בִדְבָרִים וְלֹא חָשַׁש לְתוֹכֵחָה”. הֶחֱזִיק בַּנַּעַר וְהוֹרִידוֹ עַל עוֹר־הַדָּמִים3, וְשָׁלַף חַרְבּוֹ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי זֶה עַבְדְּךָ הַמֵּעֵז פָּנָיו, וְהוֹלֵךְ אֶל קִבְרוֹ וַעֲפָרָיו. כְּלוּם אַתִּיז רֹאשׁוֹ וְאֶהְיֶה נָקִי מִדָּמָיו?”. אָמַר לוֹ: “הֵן”. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת פַּעַם שְׁנִיָּה וְהִרְשָׁה לוֹ. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת פַּעַם שְׁלִישִׁית, וְהֵבִין הַנַּעַר שֶׁאִם יַרְשֶׁה לוֹ בַפַּעַם הַזֹּאת, יַהַרְגֶנוּ. צָחַק עַד שֶׁנִּתְגַלּוּ כָּל שִׁנָּיו. הוֹסִיף הִשָׁאם כַּעַס עַל כַּעְסוֹ וְאָמַר: נַעַר, דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלָּקוּי בְשִׂכְלְךָ אָתָּה. כְּלוּם אִי־אַתָּה רוֹאֶה, שֶׁאַתָּה עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה? וְכֵיצַד זֶה תִצְחַק, לוֹעֵג לְעַצְמְךָ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אִם הָיָה עַד לַמּוֹעֵד שָׁהוּת וִיאֻחָר, וּזְמַן חַיַּי לֹא קֻצַּר, לֹא יַזִּיקוּ לִי מִדְּבָרֶיךָ דָבָר לֹא בְרַב וְלֹא בִמְעַט מִצְעָר כָּל עִקָּר. וְאוּלָם עָלוּ בְדַעְתִּי בָּתֵּי־שִׁיר, שְׁמַע אוֹתָם אֵפוֹא, שֶׁהֲרֵי הֲרִיגָתִי לֹא תִמָּלֵט מִיָּדְךָ”. אָמַר לוֹ הִשָׁאם: “הַשְׁמַע אוֹתָם וְקַצֵּר בִּדְבָרִים”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
סֻפַּר לִי, כִּי הַבָּז פַעַם לוֹ נִזְדַּמָּן
אַנְקוֹר, הִקְרָהוּ לְפָנָיו הַגּוֹרָל וְהַזְּמָן.
אָמַר לוֹ הָאַנְקוֹר בְּצִפָּרְנָיו נִתְקָף,
וְהַבָּז מַחֲזִיק בּוֹ בְעֹז וְעָף:
"אֵין כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ שְׁכְּמוֹתְךָ בְתוֹכִי,
וְאִם אֲכַלְתַּנִי, רַק עָלוּב, נִקְלֶה אָנֹכִי".
חִיֵּךְ הַבָּז סָמוּךְ וּבוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ, רַהַב,
מִתְפַּלֵּא, וְאֶת הָאַנְקוֹר חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ עָזָב.
חִיֵּךְ הִשָׁאם וְאָמַר: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְּקִרְבָתִי לִשְׂלִיחַ4 אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – שֶׁאִלּוּ הָיָה מַבִּיעַ מִלְּכַתְּחִלָּה הַבָּעָה זוֹ, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי מַה שֶּׁהָיָה מְבַקֵּשׁ – מִלְּבַד הַכַּלִיפוּת – הָיִיתִי נוֹתְנוֹ לוֹ. מְשָׁרֵת, מַלֵּא אֶת פִּיו אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְתֵן לוֹ פְּרָס יָפֶה”. נָתַן לוֹ הַמְשָׁרֵת מַתָּת עֲצוּמָה נְטָלָהּ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וּמִן הַסִּפּוּרִים הַנְּעִימִים
דַּע שֶׁאִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי הָיָה אָחִיו שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וּכְשֶׁהִגִּיעָה מִשְׂרַת הַכַּלִיפוּת אֶל אַלְמַאֲמוּן בֶּן אָחִיו הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, לֹא הִכִּיר בּוֹ כְּכַלִיף, אֶלָּא הָלַךְ אֶל אַלרְרַי1, וְתָבַע אֶת הַכַּלִיפוּת לְעַצְמוֹ, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ שָׁנָה אַחַת וַאַחַד־עָשָׂר חֹדֶשׁ וּשְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם. וְהָיָה בֶן־אָחִיו מְצַפֶּה שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ וִיצַיֵּת לוֹ וְיִצְטָרֵף לְאֹרַח כָּל הָעָם כֻּלּוֹ, עַד שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מֵחֲזָרָתוֹ. נָסַע עִם פָּרָשָׁיו וְחֵיל הָרַגְלִים אֲשֶׁר לוֹ וְהָלַךְ אֶל אַלרְרַי. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאִבְּרָאהִים, לֹא מָצָא לוֹ דֶרֶךְ אֶלָּא לָלֶכֶת לְבַגְדָאד, וְהִתְחַבֵּא שָׁם, חוֹשֵׁש לְדָמִים. קָבַע אַלְמַאֲמוּן פְּרָס שֶׁל מֵאָה אֶלֶף דִּינָר לְכָל מִי שֶׁיִּמְסֹר אוֹתוֹ.
אָמַר אִבְּרָאהִים: “כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר פְּרָס זֶה, יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִבְּרָאהִים אָמַר: "כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר פְּרָס זֶה, יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי, וְהָיִיתִי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנִי. יָצָאתִי מִמְּעוֹנִי בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֶפְנֶה. נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ רְחוֹב בִּלְתִּי מְפֻלָּשׁ, וְאָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי: ‘אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו נָשׁוּב. אָכֵן הִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי, שֶׁכֵּן אִם אֲנִי שָׁב עַל עִקְּבוֹתַי יִתְעוֹרֵר חֲשָׁד עָלַי, שֶׁמַּרְאִי כְמִתְחַפֵּשׂ’. וּבְעוֹדֶנִי תָפוּשׂ בְּהִרְהוּרִים, רָאִיתִי בְּקָצֶהָ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַסִּמְטָא עֶבֶד כּוּשִׁי עוֹמֵד עַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘כְּלוּם מָקוֹם אֶצְלְךָ שֶׁאֶשְׁהֶה בוֹ שָׁעָה אַחַת מִן הַיּוֹם?’ אָמַר: ‘הֵן’. פָּתַח הַשַּׁעַר וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ בַּיִת נָקִי, וּבְתוֹכוֹ מַצָּעִים וּשְׁטִיחִים וְכָּרֵי עוֹר. אַחַר כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁהִכְנִיסָנִי, נָעַל עָלַי הַדֶּלֶת וְהָלַךְ לוֹ. שִׁעַרְתִּי בְנַפְשִׁי, שֶׁהוּא שָׁמַע עַל דְּבַר הַפְּרָס, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אָכֵן הוּא יָצָא לִמְסֹר אוֹתִי’ נִשְׁאַרְתִּי רוֹתֵחַ כִּקְדֵרָה עַל הָאֵשׁ, מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ כְּשֶׁבָּא וּבְחֶבְרָתוֹ סַבָּל נוֹשֵא כָּל מַה שֶּׁזְקוּקִים לוֹ מִלֶּחֶם וּבָשָׂר וּקְדֵרוֹת חֲדָשׁוֹת וְהַכֵּלִים הַשַּׁיָּכִים לָהֶן וְכַד חָדָשׁ וּגְבִיעִים חֲדָשִׁים. פָּרַק אוֹתָם מֵעַל הַסַּבָּל וּפָנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: ‘תְּהִי נַפְשִׁי כַפָּרָתְךָ. אָדָם אוּמָן מַקִּיז דָּם אָנֹכִי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתָּה תַרְגִּישׁ בְּחִילָה מִמֶּנִּי בִּגְלַל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹסֵק בוֹ לְפַרְנָסָתִי. וַהֲרֵי לִרְשׁוּתְךָ כֵּלִים אֵלֶּה שֶׁלֹּא מִשְּׁשׁוּ בָהֶם יָדַיִם, וַעֲשֵׂה כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ’. אָמַר אִבְּרָאהִים: ‘וְהָיִיתִי זָקוּק לַאֲכִילָה וּבִשַּׁלְתִּי לְעַצְמִי מְלֹא הַקְּדֵרָה, עַד כְּדֵי שֶׁאֵינִי זוֹכֵר שֶׁאָכַלְתִּי פַּעַם אַחַת כְּמוֹתָהּ’. כְּשֶׁמִּלֵּאתִי סִפְקִי, אָמַר לִי: ‘אֲדוֹנִי יְשִׂימֵנִי אֱלֹהִים כַּפָּרָה לְךָ, כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לִשְׁתּוֹת? הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה מֵנִיחַ אֶת הַדַּעַת וּמֵסִיר דְּאָגָה’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין אֲנִי מְמָאֵס בָּזֶה’, שֶׁכֵּן חָפַצְתִּי לִנְהֹג רֵעוּת בְּאוֹתוֹ אוּמָן. הֵבִיא לִי כְלֵי זְכוּכִית חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא מִשְּׁשׁוּ בָהֶם יָדַיִם וְכַד יַיִן מָסוּךְ בִּתְבָלִין וְאָמַר: ‘מְסֹךְ אוֹתוֹ לְךָ כַּאֲשֶׁר אָהַבְתָּ’. מָסַכְתִּי לִי מַשְׁקֶה מְשֻׁבָּח לַחֲלוּטִין, וְהֵבִיא לִי גָבִיעַ חָדָשׁ וּפֵרוֹת וּפְרָחִים בִּכְלֵי־חֶרֶס חֲדָשִׁים וְאָמַר לִי: ‘נוֹתֵן אַתָּה לִי רְשׁוּת לָשֶׁבֶת מִן הַצַּד וְלִשְׁתּוֹת לְעַצְמִי מִמַּשְׁקֶה אֲשֶׁר לִי, מִשִּׂמְחָתִי בְּךָ וְלִכְבוֹדְךָ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘עֲשֵׂה כֵן’. שָׁתִיתִי וְשָׁתָה, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַיַּיִן חִלְחֵל בְּתוֹכֵנוּ. קָם הָאוּמָן וְנִכְנַס לְבֵית־אוֹצָר שֶׁלּוֹ וְהוֹצִיא כְּלִי מֵיתָרִים “עוּד” מֵעֵץ מְשֻׁפֶּה וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה אֵין זֶה מֵעֶרְכִּי שֶׁאֲבַקֶּשְׁךָ לָשִׁיר, וְאוּלָם רַחֲשֵׁי הַכָּבוֹד שֶׁאֲנִי רוֹחֵשׁ לְךָ נוֹתְנִים שֶׁאֲבַקֵּשׁ חַסְדְּךָ. וְאִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לְכַבֵּד אֶת עַבְדֶּךָ, הִנֵּה יְהִי כַּאֲשֶׁר תִּיעַץ, מַעֲלָתֶךָ'. אָמַרְתִּי לוֹ, כְּשֶׁאֲנִי מְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אוֹתִי: ‘וּמִנַיִן לְךָ שֶׁמֵּיטִיב זֶמֶר אָנֹכִי?’ אָמַר לִי: ‘יִשְׁתַּבַּח אַללָּה. הֲרֵי פִרְסוּמוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי רַב מִזֶּה, שֶׁכֵּן אַתָּה אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי הַכַּלִיף שֶׁלָּנוּ לִפְנֵי כֵן, אֲשֶׁר קָבַע אַלְמַאֲמוּן פְּרָס שֶׁל מֵאָה אֶלֶף דִּינָר לְזֶה שֶׁיִּמְסָרְךָ בְּיָדוֹ. וְאוּלָם חֲסוּתִי נְתוּנָה לְךָ’. אָמַר אִבְּרָאהִים: "כְּשֶׁאָמַר כָּךְ נַעֲלָה בְּעֵינַי, וְיָדַעְתִּי אֶל נָכוֹן שֶׁאֲצִיל־נֶפֶשׁ הוּא. נַעֲנֵיתִי לְבַקָּשָׁתוֹ וְנָטַלְתִּי אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים וְתִקַּנְתִּי אוֹתוֹ וְשַׁרְתִּי, מְהַרְהֵר בְּפֵרוּד יְלָדַי וּמִשְׁפַּחְתִּי, וָאֹמַר:
וְאוּלַי אֲשֶׁר הָשֵׁב אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁפַּחְתּוֹ חָנַן,
וְגִדְּלוֹ בַכֶּלֶא עֵת בַּמַּאֲסָר נִתַּן,
יֵעָנֶה גַם לָנוּ לְקַבְּצֵנוּ יַחְדָּו,
וֵאלֹהִים אֲדוֹן עוֹלָם כֹּחוֹ רָב.
תָּקַף אוֹתוֹ רֶטֶט־גִּיל עָצוּם וְנַעֲשָׂה לִבּוֹ טוֹב עָלָיו עַד לִמְאֹד, שֶׁכֵּן מְסַפְּרִים שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ שְׁכֵנֵי אִבְּרָאהִים שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ רַק אוֹמֵר: “הוֹי נַעַר חֲבֹש אֶת הַפִּרְדָּה”, הָיָה רֶטֶט גִּיל עוֹבֵר אוֹתָם גַּם לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו אֵלֶּה. וּכְשֶׁהָרְחְבָה דַעְתּוֹ שֶׁל הָאוּמָן וְגָבְרָה עָלָיו עֲלִיצוּתוֹ אָמַר: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מַרְשֶׁה אַתָּה לִי שֶׁאֹמַר מַה שֶּׁעָלָה בְדַעְתִּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינִי כָּשֵׁר לְאוּמָנוּת זוֹ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: “עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וַהֲרֵי זֶה הוּא מִתּוֹךְ שֶׁפַע נִימוּסְךָ הַטּוֹב וּנְדִיבוּת רוּחֲךָ”. נָטַל כְּלִי הַמֵּיתָרִים וְשָׁר בְּשִׁיר:
הִתְלוֹנַנּוּ בְאָזְנֵי אֲהוּבֵינוּ עַל אֹרֶךְ לֵילֵנוּ,
וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ: “אַךְ קָצָר הַלַּיְלָה עָלֵינוּ”
זֹאת בַּאֲשֶׁר הַשֵּׁנָה חִישׁ עֵינֵיהֶם עָטָפָה
וְלֹא עָטתָה לָנוּ עַיִן, וְלֹא אָסָפָה.
אָכֵן בִּקְרֹב הַלַּיִל הַמֵּצֵר לַאֲשֶׁר אָהַב,
תִּקְצַר רוּחוֹ בְּעוֹד הֵם יָגִילוּ עֵת יִקְרַב.
וְאִלּוּ אֲשֶׁר מָצָאנוּ אוֹתָם מָצָא,
הָיוּ כָּמוֹנוּ עַל מִשְׁכָּב וּמַצַּע.
אָמַר אִבְּרָאהִים: 'אָמַרְתִּי לוֹ: חֵי אֱלֹהִים, אָכֵן הֵיטַבְתָּ מֵרֵ2 הֵיטֵב בְּכִשָּׁרוֹן וְהֶעֲבַרְתָּ מֵעָלַי עָצְמַת הַיָּגוֹן. הוֹסֵף נָא מִן הַשִּׁירִים הַקַּלִּים הָאֵלֶּה". נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
כָּל עוֹד הָאִישׁ אֶת כְּבוֹדוֹ לֹא יַכְתִּימֶנּוּ
יָפֶה יַהַלְמֶנּוּ כָּל מְעִיל יַעֲטֶנּוּ.
תְּגַדְּפֵנוּ כִּי מִסְפָּרֵנוּ מְעַט, מִצְעָר
וָאֹמַר לָהּ: “אַךְ מְעַטִּים בְּנֵי־נָדִיב, יָקָר”
וְלֹא הִזִּיקָנוּ אֲשֶׁר מְעַטִּים אָנוּ, וּשְׁכֵנֵינוּ רַבּוּ.
אָכֵן בֶּן־חָסוּת עַל הָרֹב אַךְ בָּזוּי הוּא,
וְאָכֵן אָנוּ עָם לֹא יִרְאֶה בַּמָּוֶת קָלוֹן,
כַּאֲשֶׁר רָאוּהוּ עָאמִר וְסָלוּל3, חִדְלֵי אוֹן.
בְּבוֹא מוֹעֵד־קִצֵּנוּ, יְקָרֵב אַהֲבַת הַמָּוֶת אֵלֵינוּ
וּבְבוֹא מוֹעֵד־קִצָּם, יְתָעֲבֶנּוּ וְיִדְחֶנּוּ.
וַנְּכַחֵשׁ בִּרְצוֹתֵנוּ דִּבְרַת בְּנֵי־אָדָם
וְלֹא יְכַחֵשׁ דְּבָרֵינוּ, עֵת נְדַבֵּר, עָם.
אָמַר אִבְּרָאהִים: "כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שִׁיר זֶה הִתְפַּלֵּאתִי עָלָיו תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְהִתְעוֹרֵר בִּי גִיל עָצוּם. נִרְדַּמְתִּי וְלֹא הִתְעוֹרַרְתִּי אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב. רָחַצְתִּי פָנַי וְהֶחֱזִירוּנִי הִרְהוּרַי לְהַרְהֵר בִּדְבַר יִקְרַת עֵרֶךְ אוּמָן זֶה וְתַרְבּותוֹ הַנָּאָה. עוֹרַרְתִּיו וְלָקַחְתִּי צְרוֹר שֶׁהָיוּ צְרוּרִים לִי בְתוֹכוֹ דִּינָרִים הַרְבֵּה וְהִטַּלְתִּי אוֹתוֹ אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘מַפְקִיד אֲנִי אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים, שֶׁהוֹלֵךְ אֲנִי מֵאֶצְלֶךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתּוֹצִיא מַה שֶּׁבִּצְרוֹר זֶה לְמַשֶּׁהוּ מִצְּרָכֶיךָ, וּלְךָ עוֹד אִתִּי שָׂכָר נוֹסָף עַל כָּךְ, כַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה בֶּטַח מִפַּחְדִּי’. הֶחֱזִיר לִי אֶת הַצְּרוֹר וְאָמַר: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אָכֵן קַבְּצָנִים שֶׁכְּמוֹתִי לֹא עֵרֶךְ לָהֶם בְּעֵינֶיךָ. וְאוּלָם אֲנִי, אֵיךְ אֶקַּח, לְפִי עֵרֶךְ נִימוּסִי, מְחִיר לָזֶה שֶׁאָצַל לִי הַזְּמָן מִקִּרְבָתְךָ וּמֵחֲנוֹתְךָ אֶצְלִי? וְאִם אַתָּה חוֹזֵר וּמְדַבֵּר אֵלַי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַטִּיל לִי אֶת הַצְּרוֹר פַּעַם שְׁנִיָּה, הֲרֵינִי מֵמִית4 עַצְמִי’. אָמַר אִבְּרָאהִים: "נָטַלְתִּי אֶת הַצְּרוֹר בְּשַׁרְווּל בִּגְדִּי, אַף כִּי כָבֵד הָיָה עָלַי לְשֵׂאתוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁאִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִי אָמַר: "נָטַלְתִּי אֶת הַצְּרוֹר בְּשַׁרְווּל בִּגְדִּי, אַף כִּי כָבֵד הָיָה עָלָי לְשֵׂאתוֹ וְהִסְתַּלַּקְתִּי‘. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְשַׁעַר חֲצֵרוֹ אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הֲרֵי מָקוֹם זֶה מִסְתּוֹר הוּא לְךָ יוֹתֵר מִזּוּלָתוֹ, וְאֵין פַּרְנָסָתְךָ לְמַשָּׂא עָלַי. שֵׁב אֶצְלִי עַד אֲשֶׁר יָבִיא לְךָ אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה” חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘בִּתְנַאי שֶׁתּוֹצִיא לְפַרְנָסָתִי מִצְּרוֹר זֶה’. נָתַן בְּלִבִּי לַחְשֹׁב שֶׁמַּסְכִּים הוּא לִתְנַאי זֶה. שָׁהִיתִי אֶצְלוֹ יָמִים מִסְפָּר בְּמַצָּב זֶה שֶׁל חַיִּים נְעִימִים, כְּשֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מִן הַצְּרוֹר כְּלוּם. מָצָאתִי מְגֻנֶּה לִשְׁהוֹת אֶצְלו וּלְהִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ, וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי לִפֹּל לְמַשָּׂא עָלָיו. עֲזַבְתִּיו וְקַמְתִּי וְהִתְחַפַּשְׂתִּי בִּלְבוּשׁ שֶׁל נָשִׁים, סַנְדָלִים צְהֻבִּים וְצָעִיף עַל הַפָּנִים, וְיָצָאתִי מֵחֲצֵרוֹ. כְּשֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ נִכְנַס לְלִבִּי פַּחַד עָצוּם, וּכְשֶׁבָּאתִי לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר, הִגַּעְתִּי לְמָקוֹם מֻרְבָּץ בְּמַיִם. רָאָה אוֹתִי אִישׁ־צָבָא מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים אוֹתִי וְהִכִּירַנִי וְצָעַק וְאָמַר: "הִנֵּה זֶה מְבֻקָּשׁוֹ שֶׁל אַלְמַאֲמוּן’, וְהֶחֱזִיק בִּי. אַךְ מִתְּשׁוּקָתִי לַחַיִּים הָדַפְתִּי אוֹתוֹ וְאֶת סוּסוֹ וְהִטַּלְתִּיו בְּאוֹתוֹ מְקוֹם חֲלַקְלַקּוֹת, וְהָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל מְבַקֵּשׁ מוּסָר. חָשׁוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים, וַאֲנִי הִתְאַמַּצְתִּי בְדַרְכִּי עַד שֶׁעָבַרְתִּי אֶת הַגֶּשֶׁר. נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ רְחוֹב וּמָצָאתִי שַׁעַר שֶׁל חָצֵר פָּתוּחַ, וְאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בִּפְרוֹזְדוֹרָהּ. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, רַחֲמִי עָלַי וּמִנְעִי דָמַי שֶׁלֹּא יִשָּׁפְכוּ, שֶׁאָדָם מְפַחֵד אָנֹכִי’. אָמְרָה לִי: ‘רְחַב יָדַיִם הַבַּיִת וּמָקוֹם רַב בּוֹ, הִכָּנֵס’. הֶעֶלְתָה אוֹתִי לְחֶדֶר וְהִצִּיעָה לִי בוֹ מַצָּע, וְהִגִּישָׁה לִי מַאֲכָל וְאָמְרָה לִי: ‘הֵרָגַע מִבֶּהָלָתְךָ, שֶׁאֵין בְּרִיָּה יוֹדַעַת עַל אוֹדוֹתֶיךָ’. וַעֲדַיִן הִיא בְכָךְ, כְּשֶׁדָּפְקוּ עַל הַשַּׁעַר דְּפִיקָה עַזָּה. יָצְאָה וּפָתְחָה אֶת הַשַׁעַר, וְהִנֵּה בַעַל דְּבָרִי שֶׁהֲדַפְתִּיו עַל הַגֶּשֶׁר הוֹלֵךְ וּבָא, רֹאשׁוֹ חָבוּשׁ, דָּמוֹ שׁוֹתֵת עַל בְּגָדָיו, וְסוּסוֹ אֵינוֹ עִמּוֹ. אָמְרָה לוֹ: ‘הוֹי אַתָּה, מַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה עָלֶיךָ?’ אָמַר לָהּ: ‘זָכִיתִי בְּעֹשֶר, וְנִשְׁמַט מִיָּדִי’, וְהוֹדִיעַ לָהּ עַל הַמַּצָּב. הוֹצִיאָה נְעֹרֶת וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְתוֹךְ מַטְלִית וְחָבְשָׁה בָהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִצִּיעָה לוֹ מַצָּע וְשָׁכַב עָלָיו חוֹלֶה. אַחַר־כָּךְ עָלְתָה אֵלַי וְאָמְרָה לִי: ‘דּוֹמָה אֲנִי שֶׁאַתָּה הוּא בַּעַל הַדָּבָר’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֵן’. אָמְרָה לִי: ‘אֵין כָּל רָעָה צְפוּיָה לְךָ’. הֶרְאֲתָה לִי חַסְדָּהּ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, וְשָׁהִיתִי אֶצְלָהּ שְׁלֹשָה יָמִים. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לִי: ‘חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי אָדָם זֶה, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בְּךָ וְיַלְשִׁין עָלֶיךָ, בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאַתָּה מְפַחֵד מִפָּנָיו. הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ’. בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָהּ לָתֵת לִי שָׁהוּת עַד הַלַּיְלָה. אָמְרָה: ‘אֵין כָּל רָעָה לְנֶגֶד פָּנֶיךָ’. כְּשֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה לָבַשְׁתִּי לְבוּשׁ שֶׁל נָשִׁים וְיָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וּבָאתִי לְבֵית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהָיְתָה לָנוּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, בָּכְתָה וְהֶעֱמִידָה פָנִים כְּמִצְטָעֶרֶת וְהוֹדְתָה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם, וְיָצְאָה כְאִלּוּ הִיא מְבַקֶּשֶׁת לָלֶכֶת לַשּׁוּק לִדְאֹג לִצְרָכִים כְּדֵי לְאָרְחֵנִי, וְחָשַׁבְתִּי זֹאת לְטוֹבָה. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, וְהִנֵּה אִבְּרָאהִים אַלְמַוְצְלִי5 הוֹלֵךְ וְקָרֵב עִם נְעָרָיו וְאַנְשֵׁי־צְבָאוֹ וְאִשָּׁה הוֹלֶכֶת בְּרֹאשָׁם. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא הַשִּׁפְחָה בַּעֲלַת הֶחָצֵר שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמָּסְרָה אוֹתִי לְיָדָם. רָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת עַיִן בְּעַיִן. נָטְלוּ אוֹתִי בַלְּבוּשׁ שֶׁאֲנִי בוֹ אֶל אַלְמַאֲמוּן. עָרַךְ מוֹעָצָה כְּלָלִית וְהִכְנִיסַנִי לְפָנֶיהָ. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִים אֶת הַכַּלִיף. אָמַר לִי: ‘אַל יָשֵׂם אֱלֹהִים לְךָ שָׁלוֹם וְאַל יְחַיֶּה אוֹתְךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לְאַט לְךָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים. הֲרֵי גּוֹאֵל הַדָּם בְּיָדוֹ נִתָּן אִם לְהַעֲנִישׁ וְאִם לִסְלֹחַ. וְאוּלָם הַסְּלִיחָה קְרוֹבָה יוֹתֵר לְיִרְאַת אֱלֹהִים. וַהֲרֵי כְּבָר שָׁת אֱלֹהִים סְלִיחָתְךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל סְלִיחָה, וְחֶטְאִי לְמַעְלָה מִכָּל חֵטְא וְאִם כָּלְתָה מֵאִתְּךָ לְהַעֲנִישֵׁנִי, הֲרֵי זְכוּתְךָ הִיא, וְאִם תִּסְלַח, הֲרֵי בְחַסְדְּךָ הוּא’, אַחַר־כָּךְ נָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
חַטָּאתִי לְפָנֶיךָ רַבָּה הִנָּהּ,
אַךְ אַתָּה עָצוּם מִנָּהּ.
גְּבֵה חוֹבְךָ אוֹ לָאו,
וּסְלַח לִי בְאֹרֶךְ רוּחֲךָ כִּי רָב.
וְאִם לֹא הָיִיתִי בְּפָעֳלִי בֶּן־
אֲצִילִים, הֱיֵה אַתָּה כֵּן.
אָמַר אִבְּרָאהִים: נָשָׂא אַלְמַאֲמוּן רֹאשׁוֹ אֵלַי. הִקְדַּמְתִּיו וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
עֲצוּמִים הֵם חֲטָאַי,
אַךְ אַתָּה לִסְלֹחַ כְּדָאי.
וְאִם תִּסְלַח הִנֵּה רַב חַסְדֶּךָ,
וְאִם תַּעֲנִישׁ הִנֵּה צֶדֶק מִשְׁפָּטֶךָ.
הִרְכִּין אַלְמַאֲמוּן רֹאשׁוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר:
וָאֱהִי, בִרְצוֹת יָדִיד לְהַכְעִיסֵנִי,
וַיְבַקֵּשׁ בְּרִיבִי הַחֲנִיקֵנִי,
סוֹלֵחַ לַעֲווֹנוֹ וּמוֹחֵל לַחֲטָאָיו,
חוֹשֵׁשׁ פֶּן אֶהְיֶה בְּלִי יָדִיד, בִּלְעָדָיו.
אָמַר אִבְּרָאהִים: כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה הֵרַחְתִּי רֵיחַ הָרַחֲמִים מִטִּבְעוֹ. פָּנָה אֶל בְּנוֹ אַלְעַבָּאס וְאֶל אָחִיו אַבּוּ אִסְחָאק וְאֶל כָּל הַנִּמְצָאִים מִפַּמַּלְיָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: ‘מַה דַּעְתְּכֶם בְּעִנְיָנוֹ?’ יְעָצוּהוּ כֻלָּם לְהָרְגֵנִי. אֶלָּא שֶׁנֶּחְלְקוּ בַדָּבָר, כֵּיצַד תִּהְיֶה מִיתָתִי. אָמַר אַלְמַאֲמוּן אֶל אַחְמָד בֶּן כָאלִד: “מָה אַתָּה אוֹמֵר, אַחְמָד?” אָמַר לוֹ: 'נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אִם אַתָּה הוֹרֵג אוֹתוֹ, הֲרֵי אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁכְּמוֹתְךָ שֶׁהָרַג שֶׁכְּמוֹתוֹ. אַךְ אִם תִּסְלַח לוֹ, הִנֵּה לֹא מָצָאנוּ שֶׁכְּמוֹתְךָ שֶׁסָּלַח לְשֶׁכְּמוֹתוֹ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִבְּרָאהִים בֶּן אַלְמַהְדִּי סִפֵּר: כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְמַאֲמוּן אֶת דִּבְרֵי אַחְמָד בֶּן כָאלִד, הִרְכִּין וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
הֵן בְּנֵי־עַמִּי אֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת אֻמַיְמָה אָחִי
וְאִם אִירֶה חִצִּי, יִנְחַת רַק בִּי.
וְנָשָׂא קוֹלוֹ עוֹד בְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
סְלַח לְאָחִיךָ כַּאֲשֶׁר עִרְבֵּב
הַנְּכוֹחָה בַטָּעוּת וְשִׁרְבֵּב.
וּשְׁמֹר חַסְדְּךָ עִמּוֹ וְטוּבֶךָ,
אִם יוֹדֶה וְאִם כְּפוּי טוֹבָה הוּא לְחַסְדֶּךָ.
וּרְחַק מֵהוֹכִיחוֹ, בּוֹ אַל תִגְעַר,
אִם שָׂטָה פַּעַם, וְאִם יָשַׁר.
הֲלֹא רָאִיתָ אֶת הֶחָבִיב עָלֶיךָ וְהַנִּתְעָב
חֲבוּקִים, צְמוּדִים בְּתוֹךְ כְּסוּת יַחְדָּו
וְנֹעַם חַיִּים אֲרֻכִּים וְאִם רָבָה,
תַּשְׁבִּיתֶנּוּ קַלְקָלַת זִקְנָה, שֵׂיבָה
וְהַנִּצָּן יוֹפִיעַ בֶּעָנָף
יַחַד עִם פְּרִי בָשֵׁל הַנִּקְטָף.
מִי הוּא אֲשֶׁר לֹא הֵרַע כְּלָל?
וּמִי הוּא אֲשֶׁר אַךְ טוֹב פָּעַל?
וְאִלּוּ בָחַנְתָּ אֶת בְּנֵי־הַזְּמָן בָּחוֹן
מָצָאתָ אֶת כֻּלָּם נִכְשְׁלוּ בְכִשָּׁלוֹן.
וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, הֲסִירוֹתִי אֶת הַצָּעִיף מֵעַל רֹאשִׁי, וְגִדַּלְתִּי גַדֵּל לְאַלְלָּה וְאָמַרְתִּי: ‘כְּבָר סָלַח לִי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים’. אָמַר לִי: ‘לֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה, דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘עֲווֹנִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, גָּדוֹל הוּא מִכְּדֵי זֶה שֶׁאוּכַל לְהִצְטַדֵּק, וּסְלִיחָתְךָ רַבָּה מִכְּדֵי זֶה שֶׁאוּכַל לְהַבִּיעַ תּוֹדָה עָלֶיהָ’. הִנְעַמְתִּי זֶמֶר וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אָכֵן אֲשֶׁר מִדּוֹת־הָאֲצִילוּת יָצָר,
וְלָאִמָאם הַשְּׁבִיעִי בַּחֲלָצֵי אָדָם אוֹתָן שָׁמָר6,
מָלְאוּ חֲרָדָה מִפָּנֶיךָ לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם,
אַךְ אַתָּה בְלֵב עֲנָוָה תָּסֹךְ עַל כֻּלָּם
אֵין מָרְדִי בְךָ, כַּאֲשֶׁר מַדִּיחַ הִדִּיחַנִי,
כִּי אִם בַאֲשֶׁר הַחֵפֶץ בְּחַסְדְּךָ הִשִּׂיאַנִי.
אָכֵן סָלַחְתָּ לַאֲשֶׁר כַּפָּרָה אֵין לוֹ,
וּבְאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר יַעְתִּיר בַּעֲדוֹ,
וַתְּרַחֵם אֶפְרוֹחִים כְּאֶפְרוֹחֵי הַקּוֹרֵא בַּמִּדְבָּר,
וּכְמִיהַת אֵם בְּלֵב כּוֹאֵב וְנִסְעָר.
אָמַר אַלְמַאֲמוּן: ‘אוֹמֵר אֲנִי, מַחֲזִיק בְּדֻגְמַת אֲדוֹנֵנוּ יוֹסֵף, לְפִי דִבְרֵי נְבִיאֵנוּ, עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם: ‘אֵין תְּלוּנָה עֲלֵיכֶם הַיּוֹם, יִסְלַח אֱלֹהִים לָכֶם, וְהוּא הָרַחוּם בָּרַחֲמָנִים’7 כְּבָר סָלַחְתִּי לְךָ וּמַחֲזִיר אֲנִי לְךָ אֶת רְכוּשְׁךָ וַאֲחֻזּוֹתֶיךָ, דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי, וְאֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ’, הֶעְתַּרְתִּי בַעֲדוֹ בַטּוֹבָה שֶׁבַּתְּפִלּוֹת וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הֶחֱזַרְתָּ לִי הוֹנִי וְלֹא מְנָעְתּוֹ מִנִּי,
וְלִפְנֵי הַחֲזִירְךָ הוֹנִי חָשַׂכְתָּ דָּמִי.
וְאִלּוּ נָתַתִּי דָמִי מְבַקֵּשׁ רְצוֹנְךָ לִי,
וְאַף הוֹנִי עַד שְׁלֹף נַעֲלִי מֵרַגְלִי –
לֹא הָיָה כָּל זֶה בִּלְתִּי מִלְוֶה הֶחֱזַרְתִּי לְךָ,
אֲשֶׁר אַף לוּלֵא הִלְוֵיתוֹ לֹא עָלֶיךָ תּוֹכָחָה.
וְאִם אֲכַחֵשׁ בְּחַסְדֶּךָ, עִמִּי הֵיטַבְתָּ,
לְגִנּוּי אֱהִי רָאוּי יוֹתֵר מִלְכָבוֹד אָתָּה.
כִּבְּדַנִי אַלְמַאֲמוּן וְהֵיטִיב עִמִּי וְאָמַר לִי: ‘דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי, הִנֵּה אַבּוּ־אִסְחָאק וְאַלְעַבָּאס. יְעָצוּנִי לְהָרְגֶךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אָכֵן אַךְ טוֹב יְעָצוּךָ אַבּוּ־אִסְחָאק וְאַלְעַבָּאס, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים. וְאוּלָם אַתָּה נָהַגְתָּ כְּפִי שֶׁרָאוּי לְךָ, וְדָחִיתָ אֶת אֲשֶׁר יָרֵאתִי מִפָּנָיו בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְצַפֶּה לוֹ’. אָמַר אַלְמַאֲמוּן: ‘דּוֹדִי אֲחִי־אָבִי, הֵמַתָּ מַשְׂטֵמָתִי בִּצְנִיעוּת הִצְטַדְּקוּתְךָ, וּכְבָר סָלַחְתִּי לְךָ, וְלֹא אַשְׂבִּיעֲךָ אֶת הַמְרוֹרוֹת לִהְיוֹת אֲסִיר תּוֹדָה לִמְלִיצֵי־יֹשֶר’. הִשְׁתַּחֲוָה אַלְמַאֲמוּן אֲרֻכּוֹת לֵאלֹהִים. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא רֹאשׁוֹ וְאָמַר: ‘דּוֹדִי אֲחִי־אָבִי, יוֹדֵעַ אַתָּה עַל שׁוּם מָה הִשְׁתַּחֲוֵיתִי לֵאלֹהִים?’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘יִתָּכֵן שֶׁהִשְׁתַּחֲוֵיתָ מוֹדֶה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לְךָ נִצָּחוֹן עַל אוֹיִבְךָ’. אָמַר לִי: ‘לֹא זֹאת הָיְתָה כַוָּנָתִי. וְאוּלָם הוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִשְׁרָה עָלַי רוּחַ לִסְלֹחַ לְךָ וְנָתַן בְּלִבִּי רַחֲשֵׁי יְדִידוּת כֵּנָה אֵלֶיךָ. וְעַכְשָׁו סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ’. פֵּרַשְׁתִּי לוֹ אֶת כָּל פָּרָשַׁת עִנְיָנִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם הָאוּמָן וְעִם אִישׁ־הַצָּבָא וְאִשְׁתּוֹ וְשִׁפְחָתִי הַמְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁהִלְשִׁינָה עָלַי. צִוָּה אַלְמַאֲמוּן לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַשִּׁפְחָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת, שֶׁהָיְתָה עֲדַיִן בַּחֲצֵרוֹ מְצַפָּה לִשְׁלִיחַת הַפְּרָס אֵלֶיהָ. כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו אָמַר לָהּ: ‘מַה הֵנִיעַ אוֹתָךְ לַעֲשׂוֹת בַּאֲדוֹנֵךְ מַה שֶּׁעָשִׂית?’. אָמְרָה לוֹ: ‘תַּאֲוַת הַבֶּצַע’. אָמַר לָהּ: ‘כְּלוּם יֵשׁ לָךְ וָלָד אוֹ בַעַל?’. אָמְרָה: ‘לֹא’. צִוָּה לְהַלְקוֹתָהּ מֵאָה וּלְחָבְשָׁהּ בְּבֵית הַכֶּלֶא לְעוֹלָם. אַחַר־כָּךְ הֵבִיא לְפָנָיו אֶת אִישׁ־הַצָּבָא וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת הָאוּמָן. שָׁאַל אֶת אִישׁ־הַצָּבָא, מַה הוּא זֶה שֶׁהֱנִיעוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁעָשָׂה. אָמַר לוֹ: ‘תַּאֲוַת הַבֶּצַע’. אָמַר לוֹ אַלְמַאֲמוּן: ‘רָאוּי לְךָ שֶׁתְּהֵא אוּמָן מַקִּיז דָּם’. מִנָּה עָלָיו מִי שֶׁיַּנִּיחוֹ בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל הָאוּמָן מַקִּיז הַדָּם עַד שֶׁיִּלְמַד אוּמָנוּת מַקִּיז־הַדָּם. וְכִבֵּד אֶת אֵשֶׁת אִישׁ־הַצָּבָא וְהִכְנִיס אוֹתָהּ אֶל אַרְמוֹנוֹ וְאָמַר: ‘אִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל הִיא זוֹ וְתִצְלַח לְתַפְקִידִים חֲשׁוּבִים’. אַחַר־כָּךְ אָמַר לָאוּמָן הַמַּקִּיז דָּם: “כְּבָר נִרְאֲתָה בָרוּר אֲצִילוּתְךָ, מַה שֶּׁמְחַיֵּב לְהַרְבּוֹת בְּכִבּוּדְךָ”. צִוָּה לִמְסֹר לוֹ אֶת חֲצַר אִישׁ־הַצָּבָא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. נָתַן לוֹ לְבוּשׁ פְּאֵר וְנוֹסָפוֹת עָלָיו חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף דִּינָר לְכָל שָׁנָה. וִיסֻפַּר עוֹד
-
עיר בפרס הצפונית והיא טַהְרָאן היום. ↩
-
מילה מחוקה, לא ברורה – הערת פב"י. ↩
-
שני שבטים ערבים קדמונים. ↩
-
מֵמֵית במקור המודפס – הערת פב"י. ↩
-
אבראהים אל מוצלי היה פרסי לפי מוצאו, וחי זמן רב במוצול שבבבל. הוא היה משורר ומזמר מפורסם בבגדאד בחצר הכליפות בימיו של הארון אלרשיד, לפי האמת כבר מת בימי כליפותו של אלמאמון. ↩
-
לפי תורת כתה מוסלימית אחת האימאם השביעי, כלומר נביא, הוא הנעלה על הששה שקדמו לו (אדם, נח, אברהם, משה, ישו ומחמד) וזוכה לשלנו התגלות האלהית. כאן הוּא משתמש ברעיון זה בשבח אלמאמון השביעי לכליפי בית־עַבָּאס. ↩
-
קראן פרשה יב פסוק צב. ↩
סֻפַּר שֶׁעַבְּדַ אללָּה בֶּן אַבִּי קִלָאבָּה יָצָא לְחַפֵּשׂ גְּמַלּוֹת שֶׁבָּרְחוּ מִמֶּנּוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹבֵר בְּמִדְבְּרוֹתֵיהֶן שֶׁל אַרְצוֹת תֵּימָן וְאֶרֶץ שְׁבָא, נִזְדַמֵּן לְעִיר עֲצוּמָה מֻקֶּפֶת מִבְצָר עָצוּם. וּמִסָּבִיב לְאוֹתוֹ מִבְצָר טִירוֹת נִשָּׂאוֹת עַד לַמָּרוֹם. כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה דוֹמֶה שֶׁתּוֹשָׁבִים בְּתוֹכוֹ, שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר גְּמַלּוֹתָיו, וְשָׂם פָּנָיו אֵלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדַ אללָּה בֶּן אַבִּי קִלָאבָּה סִפֵּר: יָרַדְתִּי מֵעַל גְּמַלָּתִי וְשַׂמְתִּי כְּבָלִים בְּרַגְלֶיהָ וְאִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְקָרַבְתִּי אֶל הַמִּבְצָר וּמָצָאתִי לוֹ שְׁנֵי שְׁעָרִים עֲצוּמִים, שֶׁלֹּא נִרְאוּ בָעוֹלָם כְּמוֹתָם לְעָצְמָה וּלְרוֹם. וְהֵם מְשֻׁבָּצִים בְּמִינֵי אַבְנֵי־יְקָר וְאַבְנֵי חֵן לְבָנוֹת, אֲדֻמּוֹת וִירֻקּוֹת. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת תָּמַהְתִּי תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְנִפְלָא הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינַי. נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הַמִּבְצָר, מָלֵא יִרְאָה, מִשְׁתָּאֶה בְקִרְבִּי. רָאִיתִי אוֹתוֹ מִבְצָר אָרֹךְ וְרָחָב כְּעִיר אַלְמַדִינָה בִמְמַדֶּיהָ, וּבוֹ טִירוֹת נִשָּׂאוֹת, וּבְכָל טִירָה וְטִירָה חֲדָרִים, וְכֻלָּם בְּנוּיִים זָהָב וָכֶסֶף וּמְשֻׁבָּצִים אַבְנֵי־חֵן וְאַבְנֵי יְקָר, בִּנְיָנִים בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, וּזְמָרַגְדִּין וּפְנִינִים. וְצַלְעוֹת דַּלְתוֹת אוֹתָן טִירוֹת כְּצַלְעוֹת שַׁעֲרֵי הַמִּבְצָר לְיֹפִי. וּכְבָר רֻצְּפָה קַרְקָעָן פְּנִינִים גְּדוֹלוֹת, כַּדּוּרֵי מֹר וְעִנְבָּר וְכַרְכֹּם. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְתוֹךְ הָעִיר פְּנִימָה וְלֹא רָאִיתִי בָהּ בְרִיָּה מִבְּנֵי־אָדָם, כִּמְעָט מַתִּי מֵאֵימָה וָפַחַד. הִסְתַּכַּלְתִּי מִמְּרוֹמֵי הַחֲדָרִים וְהַטִּירוֹת, וְרָאִיתִי1 נְהָרוֹת שׁוֹטְפִים מִתַּחַת לָהּ, וּרְחוֹבוֹתֶיהָ בָהֶם עֵצִים נוֹשְׂאֵי פְרִי וַעֲצֵי תָמָר גְּבוֹהִים. וּבִנְיְנֵיהֶם לִבְנוֹת זָהָב וְלִבְנוֹת כֶּסֶף, חֲלִיפוֹת. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֵין סָפֵק שֶׁזֶּהוּ גַן־הָעֵדֶן הַמֻּבְטָח לָעוֹלָם הַבָּא’ טָעַנְתִּי עָלַי מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, צְרוֹרוֹת, וּמִן הַמֹּר, עֲפָרוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי שֵׂאת, וְחָזַרְתִּי לְעִירִי וְהוֹדַעְתִּי אֶת הַדָּבָר לִבְנֵי־אָדָם.
הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל מֻעָאוִיָּה בֶּן סֻפְיָאן, וְהוּא כַּלִיף בְּחִגָ’אז בָּעֵת הַהִיא. כָּתַב אֶל נְצִיבוֹ בְּצַנְעָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, שֶׁיָּבִיא לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ וְיִשְׁאַל אוֹתוֹ בִּדְבַר אֲמִתּוּת הַדָּבָר. הֵבִיא אוֹתִי נְצִיבוֹ לְפָנָיו וְחָקַר אוֹתִי בִּדְבַר מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וְנִזְדַּמֵּן לִי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁרָאִיתִי. שָׁלַח אוֹתִי אֶל מֻעָאוִיָּה, וְסִפַּרְתִּי גַם לוֹ מַה שֶּׁרָאִיתִי. לֹא חָפַץ מֻעָאוִיָּה לְהַאֲמִין לַדָּבָר. הֶרְאֵיתִי לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַּפְּנִינִים וְכַדּוּרֵי הָעִנְבָּר וְהַמֹּר וְהַכַּרְכֹּם שֶׁהָיָה בָהֶם עוֹד מַשֶּׁהוּ מֵרֵיחַ הַבֹּשֶׂם. וְאוּלָם הַפְּנִינִים כְּבָר הִצְהִיבוּ וְנִשְׁתַנְּתָה מַרְאִיתָן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדַ אללָּה בֶּן אַבִּי קִלָאבָּה אָמַר: “וְאוּלָם הַפְּנִינִים כְּבָר הִצְהִיבוּ וְנִשְׁתַּנְּתָה מַרְאִיתָן”.
הִתְפַּלֵּא עַל כָּך מֻעָאוִיָּה בֶּן אַבִּי סֻפְיָאן, כְּשֶׁרָאָה עִם אַבִּי קִלָאבָּה אֶת הַפְּנִינִים וְאֶת הָמֹּר וְהָעִנְבָּר. שָׁלַח אֶל כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר2 וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר, קְרָאתִיךָ בְּעִנְיָן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אוֹתוֹ לַאֲמִתּוֹ, וּמְקַוֶּה אָנֹכִי, שֶׁאִתְּךָ אֲמִתּוּת הַיְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ מֻעָאוִיָּה: כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה עַל דְּבַר עִיר בְּנוּיָה זָהָב וָכֶסֶף, עַמּוּדֶיהָ זְמָרַגְדִּין וְאַבְנֵי חֵן, וּצְרוֹרוֹתֶיהָ פְּנִינִים וְכַדּוּרֵי מֹר וְעִנְבָּר וְכַרְכֹּם?" אָמַר לוֹ: “הֵן, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי הִיא אִרַם בַּעֲלַת־הָעֲמוּדִים, אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאָה כְמוֹתָהּ בֶּעָרִים3. וּכְבָר בְּנָאָהּ שַׁדָּאד בֶּן עָאד הַקָּדוּם”. אָמַר מֻעָאוִיָּה: “סַפֵּר לָנוּ מַשֶּׁהוּ מִמְאֹרְעוֹתֶיהָ”. אָמַר כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר: "עָאד הַקָּדוּם הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, שַׁדִיד וְשַׁדָּאד. כְּשֶׁמֵּת אֲבִיהֶם מָלְכוּ עַל הַמְּדִינָה אַחֲרָיו שַׁדִיד וְאָחִיו שַׁדָּאד. וְלֹא הָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלֹּא סָר לְמִשְׁמַעְתָּם. מֵת שַׁדִיד בֶּן אָעד וּמָלַךְ אַחֲרָיו עַל הָאָרֶץ אָחִיו שַׁדָּאד, יְחִידִי. וְהָיָה לָהוּט אַחֲרֵי קְרִיאָה בִסְפָרִים קְדוּמִים. כְּשֶׁמָּצָא בָהֶם פַּעַם בִּדְבַר הָעוֹלָם הַבָּא וְגַן הָעֵדֶן וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ מִן הָאַרְמוֹנוֹת וְהַחֲדָרִים וְהַפֵּרוֹת וּמִמַּה שֶּׁבְּגַן־עֵדֶן זוּלָת זֶה, עוֹרְרָה אוֹתוֹ נַפְשׁוֹ לִבְנוֹת כְּמוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּתַבְנִית זוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לִפְנֵי כֵן. וְהָיוּ תַּחַת יָדוֹ מֵאָה אֶלֶף מְלָכִים, וְתַחַת יַד כָּל מֶלֶךְ מֵאָה אֶלֶף שַׁלִּיטִים, וְתַחַת יַד כָּל שַׁלִּיט מֵאָה אֶלֶף אַנְשֵׁי־צָבָא. הֵבִיא אֶת כֻּלָּם לְפָנָיו וְאָמַר לָהֶם: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים הַקַּדְמוֹנִים וְהַמָּסוֹרוֹת בִּדְבַר גַּן־הָעֵדֶן הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם הַבָּא, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּדֻגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. צְאוּ אֵפוֹא חִישׁ־מַהֵר אֶל הַמְשֻׁבָּחוֹת בְּעַרְבוֹת הָאָרֶץ וְהַמְרֻוָּחוֹת בָּהֶן, וּבְנוּ לִי בָּהֶן עִיר מִן הַזָּהָב וּמִן הַכֶּסֶף, וְשִׂימוּ אֶת צְרוֹרוֹת אֲבָנֶיהָ פִּטְדָה וּבָרֶקֶת וּפְנִינִים, וְשִׁיתוּ תַחַת קַשְׁתוֹת אוֹתָהּ עִיר עַמּוּדֵי פִּטְדָה וּמַלְּאוּ אוֹתָהּ טִירוֹת, וְשִׁיתוּ מֵעַל לַטִּירוֹת חֲדָרִים, וּטְעוּ מִתַּחַת לַטִּירוֹת, בְּסִמְטוֹתֶיהָ וּשְׁוָקֶיהָ, עֵצִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, נוֹשְׂאִים פְּרִי בָשֵׁל, וְהַזְרִימוּ מִתַּחַת לָהּ נְהָרוֹת בִּתְעָלוֹת שֶׁל זָהָב וְכָסֶף”. אָמְרוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד: “כֵּיצַד זֶה נוּכַל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁתֵּאַרְתָּ לְפָנֵינוּ? וְאֵיךְ יִהְיֶה בִדְבַר הַפִּטְדָה וְהַבָּרֶקֶת וְהַפְּנִינִים שֶׁהִזְכַּרְתָּ”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם אִי אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁכָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם סָרִים לְמִשְׁמַעְתִּי וְתַחַת יָדִי הֵם, וְשֶׁכָּל מִי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַמְרֶה מִצְוָתִי?”. אָמְרוּ לוֹ: ‘כֵּן, יָדַעְנוּ זֹאת’. אָמַר לָהֶם: ‘אִם כֵּן, צְאוּ אֵפוֹא חִישׁ אֶל מִכְרוֹת הַפִּטְדָה וְהַבָּרֶקֶת וְהַפְּנִינִים וְהַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וְהֵפִיקוּ אוֹתָן וְהוֹצִיאוּ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶן וְלֹא תַחְשְׂכוּ כָל עָמָל. וְעִם זֶה קְחוּ לִי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם מִמִּינִים אֵלֶּה וְלֹא תַחְשְׂכוּ עָמָל וְלֹא תַרְפּוּ, וְהִשָּׁמְרוּ לְבַל תַּמְרוּ פְקֻדָּתִי’. אַחַר כָּךְ כָּתַב מִכְתָּב לְכָל מֶלֶךְ וּמֶלֶךְ שֶׁנִּמְצָא בְּגָלִיל מִגְּלִילוֹת הָאָרֶץ, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לֶאֱסֹף מַה שֶּׁבִּרְשׁוּת בְּנֵי־אָדָם מִמִּינִים אֵלֶּה, וְשֶׁיֵּלְכוּ אֶל מִכְרוֹתֶיהָ וְיָפִיקוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָן מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וַאֲפִלּוּ מִתּוֹךְ תַּחְתִּיּוֹת הַיַּמִּים. אָסְפוּ כָל אֵלֶּה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְעָלָה מִסְפַּר הַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ שׁוֹלְטִים בָּאָרֶץ שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מֶלֶךְ. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא אֶת הַמְהַנְדְּסִים וְאֶת חַכְמֵי הֶחָרָשִׁים וְאֶת הַפּוֹעֲלִים וְאֶת הָאוּמָנִים מִכָּל הֶעָרִים וּגְלִילוֹת הָאָרֶץ. פָּשְׁטוּ בַמִּדְבָּרוֹת וּבָעֲרָבוֹת וּבְכָל הָעֲבָרִים וְהַגְּלִילוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעֲרָבָה שֶׁבָּהּ מֶרְחָב עָצוּם, מְקוֹם בְּרִיאוּת נָקִי מִגְּבָעוֹת וְהָרִים, וּבוֹ מַעְיָנוֹת מוֹשְׁכִים וּנְהָרוֹת זוֹרְמִים וְאָמְרוּ: ‘זֶה תֹּאַר הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּנוּ עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ’. הִתְעַסְּקוּ בְבִנְיָנָהּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ שַׁדָּאד מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הִזְרִימוּ בָהּ תְּעָלוֹת מִן הַנְּהָרוֹת, וְהִנִּיחוּ אֶת הַיְסוֹדוֹת לְפִי הַמִּדָּה שֶׁנִּזְכְּרָה וְשָׁלְחוּ אֵלֶיהָ מַלְכֵי הַגְּלִילוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־יְקָר וּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת אַבְנֵי חֵן אֲדֻמּוֹת וּפָז עַל גְּמַלִּים, בְּדֶרֶךְ מִדְבָּרוֹת וּשְׁמָמוֹת. וְשָׁלְחוּ סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת טְעוּנוֹת בָּהֶן בְּדֶרֶךְ הַיַּמִּים. וְהִגִּיעַ אֶל הָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה מֵאוֹתָם הַמִּינִים מַה שֶּׁלֹּא יְתֹאַר וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב וְלֹא יֵעָרֵךְ. וְעָסְקוּ בַעֲבוֹדָה זוֹ שְׁלָשׁ־מֵאוֹת שָׁנָה. כְּשֶׁכִּלּוּ אוֹתָהּ בָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ לוֹ עַל גְּמִירָתָהּ. אָמַר לָהֶם: “צְאוּ חִישׁ וְשִׁיתוּ עָלֶיהָ מִבְצָר בָּצוּר רָם וְנִשָּׂא, וְשִׁיתוּ מִסָּבִיב לַמִּבְצָר אֶלֶף טִירוֹת וּמִתַּחַת לְכָל טִירָה אֶלֶף עַמּוּדִים, וְשֶׁיִּהְיֶה בְכָל טִירָה מֵהֶן מִשְׁנֶה”. הָלְכוּ מִיָּד וְעָסְקוּ בָזֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה. אַחֲרֵי זֶה עָמְדוּ לִפְנֵי שַׁדָּאד וְהוֹדִיעוּ לוֹ, שֶחֶפְצוֹ הֻשַּׂג. צִוָּה אֶת מִשְׁנָיו, וְהֵם אֶלֶף בְּמִסְפָּר, וְכֵן צִוָּה אֶת אַנְשֵׁי פַמַּלְיָתוֹ וְאֶת אֵלֶּה מִן הַצָּבָא שֶׁבָּטַח בָּהֶם וְאֶת זוּלָתָם, שֶׁיִּתְכּוֹנְנוּ לְמַסָּע וְיִהְיוּ נְכוֹנִים לַעֲבֹר אֶל אִרַם בַּעֲלַת הָעַמּוּדִים בְּפַמַּלְיָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזֶּה שַׁדָּאד בֶּן עָאד. וְצִוָּה אֶת אֵלּוּ אֲשֶׁר חָפֵץ בָּהֶן מִנָּשָׁיו וּסְרִיסֵי הַרְמוֹנוֹ, נַעֲרוֹתָיו וּמְשָׁרְתוֹתָיו שֶׁיִּגְּשׁוּ לְהִצְטַיֵּד. וְעָסְקוּ בַּהֲכָנוֹת עֶשְׂרִים שָׁנָה. אַחַר כָּךְ נָסַע הַמֶּלֶךְ שַׁדָּאד בֶּן עָאד עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁדָּאד בֶּן עָאד נָסַע אַחַר כָּךְ, הוּא וּמִי שֶעִמּוֹ מִן הַצָּבָא, שָׂמֵחַ בָּזֶה שֶׁהִשִּׂיג חֶפְצוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה בֵּינוֹ וּבֵין אִרַם בַּעֲלַת־הָעַמּוּדִים רַק מַסַּע יוֹם אֶחָד. שָׁלַח אֱלֹהִים עָלָיו וְעַל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַכּוֹפְרִים הַמְכַחֲשִׁים בֵּאלֹהִים רַעַשׁ, מִשְּׁמֵי עֻזּוֹ, וְהִשְׁמִיד אוֹתָם כֻּלָּם. בְּקוֹל רַעַשׁ אַדִּיר. וְלֹא הִגִּיעוּ לֹא שַׁדָּאד וְלֹא אֶחָד מֵהֶם אֵלֶיהָ, וְלֹא הִשְׁקִיף עָלֶיהָ, וּמָחָה אֱלֹהִים עִקְּבוֹת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֵלֶיהָ. וְאוּלָם הִיא נִשְׁאֲרָה כְּמוֹת שֶׁהִיא עַל מְקוֹמָהּ וְתִשָּׁאֵר עַד יוֹם־הַדִּין בְּאַחֲרִית הַיָּמִים".
הִשְׁתָּאָה מֻעָאוִיָּה לְסִפּוּרוֹ שֶׁל כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר שֶׁסִּפֵּר לוֹ זֹאת וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם הִגִּיעַ אָדָם, בָּשָׂר וָדָם, אֶל אוֹתָהּ עִיר?” אָמַר לוֹ: “הֵן, אִישׁ מֵחַבְרֵי מֻחֲמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – וְתָאֳרוֹ בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּפִקְפּוּק כְּתֹאַר הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב כָּאן”.
וְאָמַר אַלשַׁעְבִּי: סִפְּרוּ מִשְּׁמָם שֶׁל חַכְמֵי חִמְיָר שֶׁל תֵּימָן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמְדוּ שַׁדָּאד וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ בָּרַעַשׁ, מָלַךְ אַחֲרָיו בְּנוֹ שַׁדָּאד הַקָּטָן. וּמִנָּה אוֹתוֹ אָבִיו שַׁדָּאד הַגָּדוֹל עַל מַלְכוּת אֶרֶץ חֲצַר־מָוֶת וּשְׁבָא, אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לִמְדִינַת אִרַם בַּעֲלַת־הָעַמּוּדִים. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה בִּדְבַר מוֹת אָבִיו בַּדֶּרֶךְ לִפְנֵי הַגִּיעוֹ לִמְדִינַת אִרַם, צִוָּה לָשֵׂאת אֶת אָבִיו מֵאוֹתָהּ עֲרָבָה אֶל חֲצַר־מָוֶת, וְצִוָּה לִכְרוֹת לוֹ קֶבֶר בְּתוֹךְ מְעָרָה. וְאַחֲרֵי שֶׁחָפְרוּ אוֹתוֹ קֶבֶר, שָׂמוּ אוֹתוֹ בְתוֹכוֹ עַל עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב, וְהִטִּיל עָלָיו שִׁבְעִים מַעֲטֶה אֲרוּגִים זָהָב, מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת יִקְרוֹת־הָעֵרֶךְ. וְשָׂם לִמְרַאֲשׁוֹתָיו לוּחַ שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
מוּסָר קַח אֲשֶׁר שׁוֹלָל הָלַךְ,
וְנִתְעָה בַּאֲשֶׁר זְמַן חַיָּיו אָרַךְ.
הִנֵּה אֲנִי שַׁדָּאד בֶּן עָאד,
אֲדוֹן מִבְצָר רָב קַיָּם לָעַד,
אִישׁ בַּעַל־הָעֹז הָאַדִּיר
וְהַכֹּחַ הַכַּבִּיר –
כָּל תּוֹשָׁבֵי אָרֶץ לִי נִשְׁמָעוּ.
מֵרָגְזִי וְאִיּוּמִי פָּחֲדוּ זָעוּ.
בְּמִזְרַח הָעוֹלָם וּבַמַּעֲרָב
שָׁלַטְתִּי שִׁלְטוֹן רָב.
וַיִּקְרָאֵנוּ לְאֹרַח־ישֶׁר נָבִיא,
אֲשֶׁר דְּבַר־נְכוֹחָה הֵבִיא.
וַנַּמְרֶה אֶת פִּיו וַנִּקְרָא כְּלַפָּיו,
“הַאֵין מִפְלָט נִמָּלֵט אֵלָיו?”
וְהִנֵּה רַעַשׁ פְּגָעָנוּ,
מִקְּצֵה הָאֹפֶק הָרָחוֹק בָּאנוּ,
וַיַּפִּילֵנוּ בְתוֹךְ הַשְּׁמָמָה,
כִּנְפֹל בַּקָּצִיר קָמָה,
וַהֲרֵינִי מְצַפֶּה וּמַמְתִּין
תַּחַת שִׁכְבוֹת הֶעָבָר לְיוֹם הַדִּין.
אָמַר אַלתְתַעְלַבִּי: וְקָרָה מִקְרֶה, שֶׁשְּׁנֵי בְנֵי־אָדָם נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְעָרָה וּמָצְאוּ בְקָצֶיהָ לְמַעְלָה מַדְרֵגוֹת וְיָרְדוּ בָהֶן. מָצְאוּ קֶבֶר אָרְכּוֹ כְמִדַּת מֵאָה בָאַמָּה וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעִים בָּאַמָּה, וְקוֹמָתוֹ מֵאָה בָאַמָּה, וּבְאֶמְצַע אוֹתוֹ קֶבֶר עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו אָדָם בַּעַל גּוּף עָצוּם, וְשֶׁתָּפַס מְלֹא אֹרֶךְ הָעֶרֶשׂ וְרָחְבּוֹ, וְעָלָיו תַּכְשִׁיטִים וּבְגָדִים אֲרוּגִים זָהָב וָכֶסֶף, וּלְִמֵרַאֲשׁוֹתָיו לוּחַ שֶׁל זָהָב שֶׁכְּתָב בּוֹ. וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לוּחַ וְטָעֲנוּ לָהֶם מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם מַה שֶּׁיָּכְלוּ לְשֵׂאתוֹ מִמּוֹטוֹת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְזוּלַת זֶה. וּמִמַּה שֶּׁיְּסֻפָּר הוּא:
מְסַפְּרִים שֶׁאִסְחָאק אַלְמַוְצְלִי אָמַר: יָצָאתִי לַיְלָה אֶחָד מִלִּפְנֵי אַלְמַאֲמוּן, וּפָנַי מוּעָדוֹת אֶל בֵּיתִי. הֵצִיקָה לִי עֲצִירוּת הַשֶּׁתֶן. פָּנִיתִי לְתוֹךְ סִמְטָה וְעָמַדְתִּי לְהָטִיל מַיִם, עוֹמֵד, מֵחֲשַׁשׁ שֶׁלֹּא אֶנָּזֵק אִם אֵשֵׁב לְיַד הַקִּיר. וְרָאִיתִי מַשֶּׁהוּ תָּלוּי וְיוֹרֵד מֵאוֹתָהּ חָצֵר. מִשַּׁשְׁתִּי אוֹתוֹ לָדַעַת מַה הוּא. מְצָאתִיו מִין סַל קָלוּעַ, גָּדוֹל, וְאַרְבַּע אָזְנַיִם לוֹ לְהַחֲזִיקוֹ בָּהֶם וְהוּא עָטוּף קְטִיפָה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁסִּבָּה לְכָךְ, וְנַעֲשֵׂיתִי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנִי. הֱבִיאַנִי הַשִּׁכָּרוֹן לָשֶׁבֶת בְּתוֹכוֹ, וְהִנֵּה מְשָׁכוּנִי אֲלֵיהֶם בּוֹ בַּעֲלֵי־הֶחָצֵר, שֶׁדִּמּוּ שֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁהֵם מְצַפִּים לוֹ. הֶעֱלוּ אֶת הַסַּל עַד לְרֹאשׁ הַקִּיר, וְהִנֵּה אַרְבַּע נְעָרוֹת אוֹמְרוֹת אֵלַי: ‘רֵד בִּרְוָחָה וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ’. הָלְכָה נַעֲרָה לְפָנַי עִם נֵר שַׁעֲוָה דּוֹלֵק עַד שֶׁיָּרַדְתִּי לְתוֹךְ חָצֵר, תּוֹכָהּ מוֹשָׁבִים מוּצָעִים בְּמַצָּעִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי כְמוֹתָם גַּם בַּחֲצַר הַכַּלִּיפוּת. יָשַׁבְתִּי וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בְנַפְשִׁי, כְּשֶׁאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה הוּרְמוּ וִילוֹנוֹת בִּקְצֵה הַכֹּתֶל, וְהִנֵּה נְעָרוֹת בְּנוֹת לְוָיָה שֶׁל נְסִיכוֹת מְהַלְּכוֹת, וּבִידֵיהֶן נֵרוֹת שַׁעֲוָה דוֹלְקִים וּמַחְתּוֹת קְטֹרֶת שֶׁל עֲצֵי אֲהָלִים קָאקִילִיִים וּבְתוֹכָם נַעֲרָה כְּאִלּוֹ הִיא הַסַּהַר הָעוֹלֶה. הִזְדַּקְּפָה וְאָמְרָה: ‘בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַמְבַקֵּר’. אַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיבַתְנִי וְשָׁאֲלָה אוֹתִי לְעִנְיָנִי. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘יָצָאתִי מֵעַל פְּנֵי אֲחָדִים מִידִידַי, וְהוֹלִיכַנִי שׁוֹלָל הַזְּמָן וְנָטִיתִי אֶל סִמְטָה זוֹ. וּמָצָאתִי סַל מוּטָל, וְהוֹשִׁיבַנִי הַיַּיִן בְּתוֹךְ הַסַּל, וְהָעֳלָה הַסַּל כְּשֶׁאֲנִי בְתוֹכוֹ לְתוֹךְ חָצֵר זוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי’. אָמְרָה לִי: ‘לֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה, וּמְקַוָּה אֲנִי, כִּי תְשַׁבֵּחַ אַחֲרִית עִנְיָנְךָ’. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לִי: ‘וּמַה אוּמָנוּתְךָ?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘סוֹחֵר מִשּׁוּק בַּגְדָאד אָנֹכִי’. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם יֵשׁ בְּיָדְךָ מָסֹרֶת מַשֶּׁהִי מִן הַשִּׁירִים?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘יוֹדֵעַ אֲנִי לִמְסֹר דָּבָר מוּעָט’. אָמְרָה לִי: ‘סַפֵּר לִי אוֹתוֹ, וְשָׂא בְאָזְנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֲרֵי הַבָּא לְבֵית זָר מֻכֶּה בְתִמָּהוֹן. אִי לָזֹאת פִּתְחִי אַתְּ’. אָמְרָה לִי: ‘אֱמֶת דִּבַּרְתָּ’. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר עָדִין מִדִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, וְהוּא מִן הַמֻבְחָר שֶׁבְּדִבְרֵיהֶם, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶשְׁתָּאֶה לְטִיב תַּרְבּוּתָהּ אוֹ לִיפִי מַרְאֶיהָ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: ‘כְּלוּם קָרָה מַשֶּׁהוּ שֶׁהֻכֵּיתָ בּוֹ מִן הַתִּמָּהוֹן?’. אָמַרְתִּי: ‘הֵן, חֵי אֱלֹהִים’. אָמְרָה: ‘אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, שָׂא בְאָזְנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּסֹרֶת שֶׁבְּיָדֶךָ’. נָשָׂאתִי קוֹלִי בְּשִׁירִים שֶׁל חֶבֶר מִן הַקַּדְמוֹנִים בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה. מָצְאוּ הַדְּבָרִים חֵן בְּעֵינֶיהָ וְאָמְרָה: ‘חֵי אֱלֹהִים, לֹא הֶעֱלֵיתִי בְדַעְתִּי שֶׁיִּמָּצֵא בְאַנְשֵׁי־הַשּׁוּק מֵעֵין זֶה’. צִוְּתָה לְהַגִּישׁ מַאֲכָל וְהֻגַּשׁ.
אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהַרָזָאד: “מַה נִּפְלָא סִפּוּרֵךְ וּמַה נָּעִים, וּמַה יָפֶה וּמַה מַּקְסִים”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “וּמַה הוּא זֶה לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם יַשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים, אָמְרָה: “וּמַה הוּא, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, כָּל מַה שֶּׁסִפַּרְתִּי עַד עַכְשָׁו לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם הַלַּיְלָה, אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “כַּלִּי סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי, וּמִצְוָתְךָ אֲמַלֵּא”. אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶַׁאִסְחָאק אַלְמַוְצְלִי סִפֵּר: "צִוְּתָה הַנַּעֲרָה לְהַגִּישׁ מַאֲכָל וְהֻגַּשׁ. הָיְתָה נוֹטֶלֶת וְשָׂמָה אוֹתוֹ לְפָנַי. וְהָיוּ בְמוֹשָׁב זָה כָּל מִינֵי פְּרָחִים רֵיחָנִיִּים וּפֵרוֹת מֻפְלָאִים שֶׁאֵינָם מְצוּיִים גַּם אֵצֶל מְלָכִים. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא מַשְׁקֶה וְשָׁתְתָה גָבִיעַ, וְהוֹשִׁיטָה לִי גָבִיעַ וְאָמְרָה: ‘שָׁעָה זוֹ שְׁעַת שִׂיחָה וְסִפּוּר הִיא’. הִתְעוֹרַרְתִּי לְשׂוֹחֵחַ אוֹתָהּ וָאֹמַר: ‘שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה כָךְ וְכָךְ’, עַד שֶׁסִּפַּרְתִּי לָהּ מִסְפַּר סִפּוּרִים יָפִים. שָׂמְחָה עֲלֵיהֶם וְאָמְרָה: ‘אָכֵן תְּמֵהָה אֲנִי, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁאָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים יִשְׁמֹר בְּדַעְתּוֹ סִפּוּרִים מֵעֵין אֵלֶּה, וַהֲרֵי מִשִּׂיחוֹת הַמְּלָכִים הֵם’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שֶׁכֵּן הָיָה לִי שָׁכֵן שֶׁהָיָה מְסַפֵּר לִפְנֵי מְלָכִים וּמְשַׁעְשְׁעָם. וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּנֶּה הָיִיתִי בָא לְבֵיתוֹ, וְהַרְבֵּה פְעָמִים סִפֵּר וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו’. אָמְרָה: ‘חֵי־נַפְשִׁי, אָכֵן הֵיטַבְתָּ לִשְׁמֹר אוֹתָם בְּלִבְּךָ’. נִגַּשְׁנוּ לְשׂוֹחֵחַ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי שׁוֹתֵק אֲנִי, הָיְתָה מַתְחִילָה הִיא, עַד שֶׁעָבַרְנוּ רֻבּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה בְּעוֹד קְטֹרֶת הָאֲהָלִים נוֹתֶנֶת רֵיחָהּ אָמְרָה לִי: ‘אָכֵן מִן הַנְּעִימִים בַּגְּבָרִים אַתָּה וּמִן הַפִּקְחִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁכֵּן בַּעַל־תַּרְבּוּת מֻבְהָק אַתָּה, וְלֹא חָסַרְתָּ אֶלָּא דָבָר אֶחָד’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה הוּא?’ אָמְרָה: ‘אִלּוּ הָיִיתָ מְזַמֵּר שִׁירִים מְנַגֵּן עַל כְּלִי מֵיתָרִים’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אָכֵן כָּרוּךְ הָיִיתִי אַחֲרֵי זֶה לְפָנִים, וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא מָצָאתִי אשֶׁר בָּזֶה, הִתְרַחַקְתִּי מִמֶּנּוּ וּבְלִבִּי אֵשׁ יוֹקֶדֶת, וּמִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי לְהֵיטִיב מַשֶּׁהוּ מִן הַנְּגִינָה לְהַשְׁלִים לֵילִי’. אָמְרָה: ‘דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִצַּעְתָּ לְהָבִיא כְלִי מֵיתָרִים שֶׁל עוּד’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘עֲצָתֵךְ תָּקוּם שֶׁהֲרֵי אַתְּ רַבַּת הַחֶסֶד, וַאֲסִיר תּוֹדוֹת אֶהְיֶה לְךָ עַל כָּךְ’. צִוְּתָה וְהוּבָא עוּד. זִמְּרָה בְקוֹל שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי כְיָפְיוֹ וְהוּא רָצוּף נִימוּס נָאֶה וּפְרִיטָה מְשֻׁבַּחַת עַל הַמֵּיתָרִים וּשְׁלֵמוּת עַד לְתַכְלִית, אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: ‘יוֹדֵעַ אַתָּה נִגּוּן זֶה שֶׁל מִי הוּא וּלְמִי שִׁיר זֶה?’. אָמַרְתִּי: ‘לֹא’. אָמְרָה: ‘הַשִּׁיר לִפְלוֹנִי הוּא וְהַנִּגּוּן לְאִסְחָאק’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כְּלוּם – אֶהְיֶה כַּפָּרָתֵךְ – מַגִּיעַ אִסְחַָאק עַד לְדַרְגָּה זוֹ?’ אָמְרָה: הֶאָח, הֶאָח! אִסְחָאק הוּא הַמֻּמְחֶה הַמֻּבְחָר בְּעִנְיָן זֶה'. אָמַרְתִּי: ‘יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים שֶׁחָנַן אֶת הָאִישׁ הַזֶּה מַה שֶּׁלֹא חָנַן אָדָם זוּלָתוֹ’. אָמְרָה: ‘מַה גַּם הָיָה אִלּוּ שָׁמַעְתָּ אֶת הַנִּגּוּן מִפִּיו’. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ עַד הִבָּקַע הַשַּׁחַר. בָּאָה אֵלֶיהָ זְקֵנָה אַחַת, כְּאִלּוּ אוֹמַנְתָּהּ, וְאָמְרָה לָהּ: ‘כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה’. קָמָה מִמְּקוֹמָהּ, לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיהָ וְאָמְרָה: ‘הַסְתֵּר מַה שֶּׁהָיָה בֵּינֵינוּ שֶׁכֵּן וִעוּדֵי־רֵעִים עַל אֵמוּן יְסוּדָתָם’.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאִסְחָאק סִפֵּר וְאָמַר: "אָמְרָה הַנַּעֲרָה: ‘הַסְתֵּר מַה שֶּׁהָיָה בֵּינֵינוּ שֶׁכֵּן וִעוּדֵי־רֵעִים עַל אֵמוּן יְסוּדָתָם’. אָמַרְתִּי לָהּ: אֶהְיֶה כַּפָּרָתֵךְ, אֲנִי אֵינִי זָקוּק שֶׁתְּצַוִּינִי עַל כָּךְ'. אַחַר־כָּךְ נִפְרַדְתִּי מֵעָלֶיהָ וְשָׁלְחָה נַעֲרָה שֶׁתֵּלֵךְ לְפָנַי עַד לְשַׁעַר הֶחָצֵר, פָּתְחָה לִי וְיָצָאתִי וּפָנַי מוּעָדוֹת אֶל מְעוֹנִי, הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, וְהִנֵּה בָּא אֵלַי שְׁלִיחַ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, הָלַכְתִּי אֵלָיו וְנִשְׁאַרְתִּי כָל יוֹמִי אֶצְלוֹ, כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הָעֶרֶב הִרְהַרְתִּי בְּמַה שֶּׁהָיִיתִי בוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר. וַהֲרֵי דָבָר הוּא שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בּוֹ בְסַבְלָנוּת אֶלָּא הַבַּעַר הַשּׁוֹטֶה. יָצָאתִי וּבָאתִי אֶל הַסַּל וְיָשַׁבְתִּי בְתוֹכוֹ, וְנִשֵּׂאתִי אֶל מְקוֹמִי שֶׁהָיִיתִי בוֹ תְמוֹל. אָמְרָה לִי הַנַּעֲרָה: “זָרִיז הִנְּךָ” אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אָכֵן דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵינִי אֶלָּא רַשְׁלָן’.
הִתְחַלְּנוּ לְשׂוֹחֵחַ כְּמִנְהָגֵנוּ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר בְּשִׂיחָה וְשִׁירָה וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים מִצִּדָּהּ וּמִצִּדִּי עַד לַשַּׁחַר. אַחַר־כָּךְ נִפְטַרְתִּי לְבֵיתִי וְהִתְפַּלַלְתִּי תְפִלַּת הַשַּׁחַר וְיָשַׁנְתִּי. בָּא אֵלַי שְׁלִיחַַ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הָלַכְתִּי אֵלָיו וְנִשְׁאַרְתִּי אֶצְלוֹ כָל יוֹמִי. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הָעֶרֶב אָמַר לִי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ, שֶׁתֵּשֵׁב עַד שֶׁאֵלֵךְ לְעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לִי וְאֶחֱזֹר. אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַכַּלִיף וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי, שׁוֹטְטוּ הִרְהוּרַי הָרָעִים וְנִזְכַּרְתִּי בְּמַה שֶּׁהָיִיתִי בוֹ. נָקֵל בְּעֵינַי הָעֹנֶשׁ שֶׁיָּבוֹא עָלַי מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְקָפַצְתִּי, נָסוֹג לְאָחוֹר וְיָצָאתִי רָץ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַסַּל וְיָשַׁבְתִּי בְתוֹכוֹ וְנִשֵּׂאתִי אֶל מְקוֹם מוֹשָׁבִי, אָמְרָה לִי: ‘אֶפְשָׁר יְדִידֵנוּ אָתָּה?’ אָמַרְתִּי לָהּ: “אָמְנָם כֵּן, חֵי אֱלֹהִים”. אָמְרָה לִי: “כְּלוּם שָׂם אַתָּה אֶת חֲצֵרֵנוּ מְעוֹן קֶבַע לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: "אֶהְיֶה כַפָּרָתֵךְ, חוֹבַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים שְׁלֹשָה יָמִים הִיא, וְאִם אֲנִי חוֹזֵר אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי דָמִי מֻתָּר לָכֶם‘. יָשַׁבְנוּ בְאוֹתוֹ מַצָּב, וּכְשֶׁקָּרְבָה הָעֵת יָדַעְתִּי, שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁאַלְררַשִׁיד יִשְׁאָלֵנִי, וְלֹא יִסְתַּפֵּק אֶלָּא בְּבֵאוּר הַסִּפּוּר לִפְרָטָיו. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָךְ מֵאֵלֶּה הַמִּתְפַּלְּאִים מִן הַזִּמְרָה, וְלִי בֶּן־דּוֹד אֲחִי אָבִי, יָפֶה מִמֶּנִּי לְמַרְאֶה וְנִכְבָּד לְמַעֲלָה וְרַב לְתַרְבּוּת, וְהוּא מַכִּיר יוֹתֵר מִכָּל בְּרוּאֵי אֱלֹהִים לְאִסְחָאק’. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם אַתָּה אוֹרֵחַ בִּלְתִּי קָרוּא שֶׁתַּצִּיעַ לָנוּ הַצָּעוֹת?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אַתְּ תִּהְיִי הַשּׁוֹפֶטֶת בַּדָּבָר’. אָמְרָה לִי: "אִם בֶּן־דּוֹדְךָ הוּא כְּפִי שֶׁאַתָּה מְתָאֲרוֹ, לֹא נִמְאַס לְהַכִּיר אוֹתוֹ’. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה וְקַמְתִּי וּפָנַי מוּעָדוֹת לַחֲצֵרִי. וַעֲדַיִן לֹא הִגַּעְתִּי לַחֲצֵרִי וּכְבָר הִתְנַפְּלוּ עָלַי שְׁלִיחָיו שֶׁל הַכַּלִיף וּנְטָלוּנִי בְּכֹחַ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִסְחָאק אַלְמַוְצְלִי סִפֵּר וְאָמַר: "עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתִּי לַחֲצֵרִי, וּכְבָר הִתְנַפְּלוּ עָלַי שְׁלִיחָיו שֶׁל הַכַּלִיף וּנְטָלוּנִי בְכֹחַ וְהוֹלִיכוּ אוֹתִי אֵלָיו. מְצָאתִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וְהוּא מָלֵא זַעַם עָלַי. אָמַר: ‘הוֹי אִסְחָאק, כְּלוּם תָּפֵר מִשְׁמַעַת?’ אָמַרְתִּי: ‘לֹא, חֵי אֱלֹהִים, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שְׁמַע סִפּוּרִי’. אָמַר לִי: ‘וּמַה סִּפּוּרְךָ – סַפֵּר לִי דְּבַר אֱמֶת’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הֵן, וְאוּלָם בִּיחִידוּת בֵּינִי וּבֵינְךָ’. נָתַן אוֹת לְאֵלֶּה הָעוֹמְדִים לְפָנָיו וּפָרְשׁוּ, סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הָעִנְיָן וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘הִבְטַחְתִּי אוֹתָהּ לְהָבִיא אוֹתְךָ אֵלֶיהָ’. אָמַר לִי: ‘הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת’. עָסַקְנוּ בְּתַעֲנוּגוֹתֵינוּ, אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְלִבּוֹ שֶׁל אַלרְרַשִׁיד תָפוּס, וְאַךְ יָדַעְנוּ אֶל נָכוֹן שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה, הָלַכְנוּ, וַאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ‘הִמָּנַע מִקְּרֹא אוֹתִי בִשְׁמִי לְפָנֶיהָ, רַק מַעֲרִיץ שֶׁלְּךָ אֲנִי בְעֵינֶיהָ’. הִסְכַּמְנוּ עַל כָּךְ וְהָלַכְנוּ עַד שֶׁבָּאנוּ לִמְקוֹם הַסַּל, וּמָצָאנוּ שְׁנֵי סַלִּים. יָשַׁבְנוּ בְתוֹכָם וְהָעֳלֵינוּ אֶל הַמָּקוֹם הַמְדֻבָּר בּוֹ. נִגְּשָׁה וְנָתְנָה לָנוּ שָׁלוֹם. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ אַלְררַאשִׁיד נָבוֹךְ מִיָּפְיָהּ וְחִנָּהּ. הִתְחִילָה מְסַפֶּרֶת לוֹ סִפּוּרִים וְנוֹשֵׂאת לְפָנָיו קוֹלָהּ בְּשִׁירִים. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאָה יַיִן וְשָׁתִינוּ, כְּשֶׁהִיא פוֹנָה אֵלָיו שְׂמֵחָה בוֹ, וְאַף הוּא פוֹנֶה אֵלֶיהָ שָׂמֵחַ בָּהּ. נָטְלָה אֶת כְּלִי הַמֵּיתָרִים וְזִמְּרָה זֶמֶר בְּדֶרֶךְ יְדוּעָה וְאַחַר־כָּךְ אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם בֶּן־דּוֹדְךָ מִן הַסּוֹחֲרִים הוּא?’ וְהִצְבִּיעָה עַל אַלרְרַשִׁיד. אָמַרְתִּי: ‘הֵן’. אָמְרָה: ‘אָכֵן שְׁנֵיכֶם קְרוֹבִים אַתֶּם הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה’ אָמַרְתִּי: ‘הֵן’, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתָה אַלרְרַשִׁיד שְׁלשָׁה רוֹטְלִים מִן הַמַּשְׁקֶה נִכְנְסוּ שִׂמְחָה וָגִיל אֶל תּוֹכוֹ, וְקָרָא וְאָמַר: ‘הוֹי אִבְּרָאהִים’. אָמַרְתִּי: ‘הִנְּנִי לִפְקֻדָּתְךָ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים’ אָמַר לִי: ‘זַמֵּר עַל־פִּי אֹפֶן זֶה וָזֶה’. כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ שֶׁהַכַּלִיף הוּא זֶה, פָּרְשָׁה לְמָקוֹם אַחֵר וְנִכְנְסָה לְתוֹכוֹ. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי לְזַמֵּר אָמַר לִי אַלרְרַשִׁיד: ‘רְאֵה מִי הוּא אֲדוֹן הַבַּיִת הַזֶּה?’ נִזְדָּרְזָה זְקֵנָה לַעֲנוֹת וְאָמְרָה: ‘לְחַסַן בֶּן סַבַּל הוּא’2. אָמַר: ‘הָבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנַי’. נֶעֶלְמָה הַזְּקֵנָה שָׁעָה קַלָּה, וְחַסַן בָּא. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: ‘כְּלוּם בַּת לְךָ?’ אָמַר: ‘כֵּן, כַדִיגָ’ה שְׁמָהּ’. אָמַר לוֹ: ‘נְשׂוּאָה הִיא?’ אָמַר לוֹ: ‘לֹא’. אָמַר: ‘אִם כָּךְ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְהַשִּׂיאָהּ לִי’. אָמַר לוֹ: ‘שִׁפְחָתְךָ הִיא, וּבְיָדְךָ נִתָּנָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים’. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: ‘כְּבָר נָשָׂאתִי אוֹתָהּ לְאִשָּׁה בְמֹהַר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר בִּמְזֻמָּנִים שֶׁיּוּבְאוּ אֵלֶיךָ עוֹד בֹּקֶר יוֹמֵנוּ זֶה. וּכְשֶׁתְּקַבֵּל אֶת הַמָּמוֹן הוֹבֵל אוֹתָהּ אֵלֵינוּ בְאוֹתוֹ לַיְלָה’. אָמַר לוֹ: ‘שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא’. אַחַר־כָּךְ יָצָאנוּ, אָמַר לִי: ‘אִסְחָאק, אַל תְּסַפֵּר לְאָדָם’. הִסְתַּרְתִּי הַדָּבָר עַד שֶׁמֵּת אַלרְרַשִׁיד וְלֹא נוֹדַע לְאָדָם מַה שֶּׁנּוֹעַד לִי בְּאוֹתָם אַרְבַּעַת הַיָּמִים. כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בְּמוֹשַׁב הַכַּלִיף בַּיּוֹם וּבְמוֹשַׁב כַדִיגָ’ה בַלַּיְלָה. וְחֵי־אֱלֹהִים לֹא רָאִיתִי אָדָם מִן הַגְּבָרִים כְּמוֹ אַלרְרַשִׁיד וְלֹא רָאִיתִי אִשָּׁה מִן הַנָּשִׁים כְּמוֹ כַדִיגָ’ה, וְאַף לֹא דוֹמָה בְמִקְצָת לְכַדִיגָ’ה, לֹא בִתְבוּנָה וְלֹא בְשֵׂכֶל וְלֹא בְנֹעַם, וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ'. וּמִמַּה שֶׁיְּסֻפַּר הוּא:
-
הוא אסחאק אלמוצלי בן אבראהים אלמוצלי. היה מפורסם כמשורר וכמנגן, והיה נכבד בחצר מלכותם של הארון אלרשיד ובנו אלמאמון אחריו. ↩
-
חַסן בן סבל היה אחיו של פַצְ'ל בן סַבל. ושניהם תפקידם חשוב בימיו של הכליף אלמאמון, ונָשא הכליף את בתו של חסן, ואולם ארסו אותה נעשה במסיבות אחרות ממה שמסופר כאן. [שגיאת התחביר במקור; הערת פב"י] ↩
סֻפַּר שֶׁהָיָה הַדָּבָר בְעוֹנַת הֶחָג בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲנָשִׁים מְמַלְּאִים מִצְוַת הַהַקָּפוֹת מִסָּבִיב לַכַּעְבָּה בְמֶכָּה. בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה דֹחַק הַמַּקִיפִים הַצְּפוּפִים רַב, וְהִנֵּה אָדָם תּוֹפֵס בְּמָסַכֵּי הַכַּעְבָּה, אוֹמֵר מֵעִסְקֵי לִבּוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ אֱלֹהִים, שֶׁהִיא תְהֵא בְּכַעַס עַל בַּעֲלָהּ וְתִתְרוֹעֵעַ לִי” וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו חֲבוּרָה מֵעוֹלֵי־הָרֶגֶל. תָּפְסוּ אוֹתוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל אֶמִיר הֶחָג, אַחֲרֵי שֶׁהִשְׂבִּיעוּהוּ מַכּוֹת. אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי אֶמִיר, הִנֵּה מָצָאנוּ אֶת זֶה בַמְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ”. צִוָּה אֶמִיר הֶחָג לִתְלוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “הוֹי אֶמִיר, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּתוֹ שֶׁל שְׁלִיחַ־אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – שֶׁתִּשְׁמַע סִפּוּרִי וּדְבָרַי, וְאַחֲרֵי זֹאת עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר”. אָמַר לוֹ: "דַּע, אֶמִיר, שֶׁאֲנִי אָדָם מְעַשֵּׁן חֲשִׁישׁ הִנֵּנִי, עוֹסֵק בִּפְשִׁיטַת עוֹר הַצֹּאן, וּמַעֲבִיר אֶת הַדָּם וְהַפֶּרֶשׁ אֶל עֲרֵמַת הָאַשְׁפָּה, אֵרַע לִי שֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ עִם חֲמוֹרִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהוּא עָמוּס מַשָּׂא, וּמָצָאתִי אֶת בְּנֵי־הָאָדָם בּוֹרְחִים. אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם: ‘הִכָּנֵס לְסִמְטָה זוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגּוּךָ’. אָמַרְתִּי: ‘מַה לָּהֶם לִבְנֵי־אָדָם שֶׁהֵם בּוֹרְחִים’? אָמַר לִי אַחַד הַסָּרִיסִים: “אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַחַד הַנִּכְבָּדִים בָּאָה וְהַסָּרִיסִים מַרְחִיקִים אֶת הָאֲנָשִׁים מִן הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ וּמַכִּים אֶת כָּל בְּנֵי־הָאָדָם וְאֵינָם נוֹשְׂאִים פָּנִים לְאָדָם”. נָטִיתִי עִם הַחֲמוֹר לְתוֹךְ רְחוֹב צְדָדִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִישׁ סִפֵּר: "נָטִיתִי עִם חֲמוֹרִי לְתוֹךְ רְחוֹב צְדָדִי, וְהִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁהִתְפַּזְּרוּ בְנֵי־הָאָדָם וְעָבַר הַדְּחָק. רָאִיתִי אֶת הַסָּרִיסִים וּבִידֵיהֶם מַקְלוֹת, וְאִתָּם בְּעֵרֶךְ שְׁלֹשִים נָשִׁים, וּבְתוֹכָן הָאַחַת דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא סְעִיף עֵץ צַפְצָפָה, אוֹ אַיָּלָה עוֹרֶגֶת, שְׁלֵמַת הַיֹּפִי וְהַחֵן וְהָעֲדִינוּת, וְכֻלָּן עוֹסְקוֹת בְּשֵׁרוּתָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל מְקוֹם הַדֶּרֶךְ שֶׁנָּטִיתִי וְעָמַדְתִּי בוֹ, פָּנְתָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אַחַר־כָּךְ קָרְאָה לְסָרִיס וּבָא אֵלֶיהָ, וְלָחֲשָׁה לוֹ סוֹד בְּאָזְנוֹ. בָּא הַסָּרִיס אֵלַי וְתָפַס אוֹתִי, וּבָרְחוּ בְנֵי־הָאָדָם. בָּא סָרִיס שֵׁנִי וְלָקַח אֶת חֲמוֹרִי וְהוֹלִיכוֹ עִמִּי. אַחַר כָּךְ קָם הַסָּרִיס וְאָסַר אוֹתִי בְחֶבֶל וְגָרַר אוֹתִי אַחֲרָיו, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָעִנְיָן, וְהָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרָיו צוֹעֲקִים וְאוֹמְרִים: ‘אֵין זֶה מֻתָּר מֵאלֹהִים כְּלָל. הֲרֵי אִישׁ זֶה הוּא מְעַשֵּׁן חֲשִׁישׁ עָנִי הוּא וָדַל. מַה סִּבָּה שֶׁאָסְרוּ אוֹתוֹ בַחֲבָלִים?’, וְהָיוּ אוֹמְרִים לַסָּרִיסִים: ‘רַחֲמוּ עָלָיו, יְרַחֵם אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם, וּפַטְּרוּהוּ’ אָמַרְתִּי אֲנִי בְלִבִּי: "לֹא תְפָסוּנִי הַסָּרִיסִים אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁגְּבִרְתָּם הֵרִיחָה אֶת רֵיחַ הַפֶּרֶשׁ, וְחָשָׁה גֹעַל מִמֶּנּוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁהִיא הָרָה אוֹ שֶׁנִּזּוֹקָה. וְאוּלָם אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר'. הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעְרָהּ שֶׁל חָצֵר גְּדוֹלָה. נִכְנְסוּ וַאֲנִי אַחֲרֵיהֶם. הִמְשִׁיכוּ לְהַכְנִיס אוֹתִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל אוּלָם גָּדוֹל, אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד אֲתָאֵר יָפְיְפִיתוֹ, וְהוּא מֻצָּע שָׁטִיחַ עָצוּם. אַחַר־כָּךְ נִכְנְסוּ הַנָּשִׁים אֶל אוֹתוֹ אוּלָם, וַאֲנִי אָסוּר עִם הַסָּרִיסִים. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֵין סָפֵק שֶׁהֵם יְיַסְּרוּנִי בְּבַיִת זֶה עַד שֶׁאָמוּת, וְלֹא יֵדַע בְּמוֹתִי אָדָם’. אַחַר־כָּךְ הִכְנִיסוּנִי לְתוֹךְ בֵּית־מֶרְחָץ נָעִים מִפְּנִים לָאוּלָם. וּבָהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בְתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְהִנֵּה נִכְנְסוּ שָׁלֹש נְעָרוֹת. יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לִי, וְאָמְרוּ: ‘פְּשֹׁט בְּגָדֶיךָ וּמַה שֶּׁעָלֶיךָ מִן הַבְּלָיוֹת’. עָשִׂיתִי כֵן. הָיְתָה אַחַת מֵהֶן מְשַׁפְשֶׁפֶת רַגְלַי, וְאַחַת מֵהֶַן רוֹחֶצֶת רֹאשִׁי וְאַחַת מֵהֶן מְעַסָּה גּוּפִי. כְּשֶׁגָּמְרוּ, שָׂמוּ לְפָנַי חֲבִילַת בִּגְדֵי אָרִיג וְאָמְרוּ לִי: ‘לְבַשׁ אֵלֶּה’. אָמַרְתִּי: ‘אֵינִי יוֹדֵעַ כֵיצַד לִלְבּשׁ’. נִגְּשּׁו אֵלַי וְהִלְבִּישׁוּנִי, כְּשֶׁהֵן מְצַחֲקות עָלַי. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ קֻמְקוּמִין מְלֵאִים מֵי וְרָדִים וְזִלְּפוּ עָלַי, וְיָצָאתִי אִתָּן לְאוּלָם אַחֵר, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד אֲתָאֵר יָפְיְפִיתוֹ מֵרֹב מַה שֶּׁהָיוּ בוֹ מִן הַפִּתּוּחִים וְהַמַּצָּעִים. וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ אוּלָם מָצָאתִי אַחַת יוֹשֶׁבֶת עַל סַפָּה שֶׁל קְנֵה בַּמְבּוּס שֶׁרַגְלֶיהָ שֶׁנְהָב, וּלְפָנֶיהָ חֲבוּרַת נְעָרוֹת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִישׁ אָמַר: "כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ אוּלָם מָצָאתִי אַחַת יוֹשֶׁבֶת עַל סַפָּה שֶׁל קְנֵה בַּמְבּוּס שֶׁרַגְלֶיהָ שֶׁנְהָב וּלְפָנֶיהָ חֲבוּרַת נְעָרוֹת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי קָמָה לִקְרָאתִי וְקָרְאָה לִי. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, וְצִוְּתָה עָלַי לָשֶׁבֶת. יָשַׁבְתִּי לְצִדָּהּ. צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת שֶׁתַּגֵּשְׁנָה אֶת הַמַּאֲכָל. הִגִּישׁוּ לִי מַאֲכָל מְפֹאָר מִכָּל הַמִּינִים, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ שְׁמוֹתָם וְלֹא אֵדַע טִיבָן בְּכָל יְמֵי חַיַּי. אָכַלְתִּי מֵהֶם דֵּי שָׂבְעִי, אַחֲרֵי הֲסָרַת הַצַּלָּחוֹת וּרְחִיצַת הַיָּדַיִם, צִוְּתָה לְהָבִיא הַפֵּרוֹת, וְהוּבְאוּ לְפָנֶיהָ מִיָּד. צִוְּתָה אוֹתִי לֶאֱכֹל, וְאָכַלְתִּי. כְּשֶׁגָּמַַרְנוּ לֶאֱכֹל צִוְּתָה עַל אֲחָדוֹת מִן הַנְּעָרוֹת לְהָבִיא מַשְׁקֶה. וְהֵבִיאוּ מַשֶּׁהוּ בִצְבָעִים מִצְּבָעִים שׁוֹנִים. הִצִּיתוּ מַחְתּוֹת עִם כָּל מִינֵי בְשָׂמִים. קָמָה נַעֲרָה יָפָה כַּלְּבָנָה לְהַשְׁקוֹתֵנוּ לְקוֹל מַנְגִּינַת כְּלֵי־הַמֵּיתָר. הִשְׁתַּכַּרְתִּי אֲנִי וְאוֹתָהּ הַגְּבֶרֶת הַיּוֹשֶׁבֶת עִמִּי. כָּל זֶה קָרָה, וַאֲנִי בָטוּחַ שֶׁבַּחֲלוֹם הִנֵּנִי. אַחַר־כָּךְ רָמְזָה לַאֲחָדוֹת מִן הַנְּעָרוֹת לְהַצִּיעַ לָנוּ מַצָּע בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהִצִּיעוּ בַמָּקוֹם שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָן עָלָיו. קָמָה וְהֶחֱזִיקָה בְיָדִי וְהוֹבִילָה אוֹתִי אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַמֻּצָּע. שָׁכְבָה וְשָׁכַבְתִּי לְצִדָּהּ וּבִלִּינוּ שָׁם עַד הַבֹּקֶר. וּכְכָל שֶׁהָיְתָה לוֹחֶצֶת אוֹתִי אֶל חָזָהּ נָשַׁמְתִּי מֵרֵיחַ הַמֹּר וְהַבֹּשֶׂם, כְּשֶׁאֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֵינִי אֶלָּא בְתוֹךְ גַּן עֵדֶן, וְשֶׁאֵינִי אֶלָּא בַחֲלוֹם. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַבֹּקֶר, שָׁאֲלָה אוֹתִי לִמְקוֹמִי, אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בְּרֹבַע פְּלוֹנִי’. צִוְּתָה עָלַי לָצֵאת וְנָתְנָה לִי מִטְפַּחַת רְקוּמָה בְזָהָב וָכֶסֶף, וְעָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ קָשׁוּר, וְאָמְרָה לִי: ‘הִכָּנֵס בָּזֶה לְבֵית־הַמֶּרְחָץ’. שָׂמַחְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: "אִם הָיוּ כָּאן רַק חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת, הֲרֵי יַסְפִּיק לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם לְיוֹם זֶה'. יָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ, כְּאִלּוּ אֲנִי יוֹצֵא מִתּוֹךְ גַּן־עֵדֶן וּבָאתִי אֶל הַמַּחְסָן שֶׁאֲנִי גָר בּוֹ. פָּתַחְתִּי אֶת הַמִּטְפַּחַת וּמָצָאתִי בָהּ חֲמִשִּׁים מִשְׁקָל שֶׁל זָהָב. טָמַנְתִּי אוֹתָם לְיַד הַדֶּלֶת אַחֲרֵי שֶׁקָּנִיתִי בִּשְׁתֵּי פְרוּטוֹת לֶחֶם וּמָזוֹן לְלַפֵּת בּוֹ אֶת פִּתִּי, וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. אַחַר־כָּךְ הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, עַד לִשְׁעַת הָעֶרֶב, כְּשֶׁנַּעֲרָה בָאָה וְאָמְרָה לִי: ‘גְּבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ’. יָצָאתִי אִתָּהּ אֶל שַׁעַר הֶחָצֵר. בִּקְּשָׁה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, וְנִכְנַסְתִּי וְנָשַׁקְתִּי אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. צִוְּתָה עָלַי לָשֶׁבֶת, וְצִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה כַּמִּנְהָג. וְכַאֲשֶׁר קַמְתִּי בַבֹּקֶר הוֹשִׁיטָה לִי מִטְפַּחַת שְׁנִיָּה וּבְתוֹכָהּ חֲמִשִּׁים מִשְׁקָל זָהָב. לְקַחְתִּיהָ וְיָצָאתִי וּבָאתִי אֶל הַמַּחְסָן וּטְמַנְתִּיהָ. הָיִיתִי שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה שְׁמוֹנָה יָמִים, נִכְנָס אֵלֶיהָ כָּל יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם וְאוֹכֵל וְיוֹצֵא מֵאֶצְלָהּ בְּבֹקֶר הַיּוֹם. וּכְבָר הִרְוַחְתִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר. וּבִזְּמַן שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן אֶצְלָהּ בְּלֵיל הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, נִכְנְסָה נַעֲרָה, אָצָה וְאָמְרָה לִי: ‘עֲלֵה לִדְיוֹטָה זוֹ’. עָלִיתִי לְאוֹתָהּ דְּיוֹטָה וּמְצָאתִיהָ נִשְׁקֶפֶת עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב וְהִנֵּה שָׁאוֹן רַב וַהֲמוֹן פָּרָשִׁים בַּסִּמְטָה. וְהָיָה בַקּוֹמָה אֶשְׁנָב נִשְׁקָף עַל הַשַּׁעַר. הִסְתַּכַּלְתִּי דַרְכּוֹ וְרָאִיתִי עֶלֶם רוֹכֵב, כְּאִלּוּ הוּא הַיָּרֵחַ הָעוֹלֶה בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וּלְפָנָיו מַמְלוּכִּים וְחַיָּלִים מְהַלְּכִים לְשֵׁרוּתוֹ. נִגַּשׁ אֶל הַשַּׁעַר וְיָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בָּרֶגֶל וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָאוּלָם וּמָצָא אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ, אַךְ הִיא לֹא דִבְּרָה אֵלָיו. לֹא חָדַל מֵהִתְרַפֵּס לְפָנֶיהָ עַד שֶׁפִּיֵּס אוֹתָהּ וְיָשֵׁן אֶצְלָהּ אוֹתוֹ לַיְלָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִישׁ אָמַר: “אַחֲרֵי שֶׁפִּיֵּס הָעֶלֶם אֶת הַנַּעֲרָה, יָשֵׁן אֶצְלָהּ אוֹתוֹ לַיְלָה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר בָּאוּ אֵלָיו הַחֲיָלוֹת וְרָכַב וְיָצָא מִן הַשַּׁעַר. צִוְּתָה לְהָבִיא אוֹתִי לְפָנֶיהָ. עָלְתָה אֶצְלִי וְאָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם רָאִיתָ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אֶמֶשׁ?’ אָמַרְתִּי: “הֵן”. אָמְרָה לִי: 'בַּעֲלִי הוּא, וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמּוֹ. פַּעַם הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת אֲנִי וְהוּא בְגִנָּה בְתוֹךְ הֶחָצֵר, וְהִנֵּה קָם מֵאֶצְלִי וְנֶעְלַם שָׁעָה אֲרֻכָּה. מָצָאתִי שֶׁהוּא מִתְמַהְמֵהַּ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֶפְשָׁר שֶׁבְּבֵית־הַכָּבוֹד הוּא. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי אֶל בֵּית־הַכָּבוֹד וְלֹא מְצָאתִיו. נִכְנַסְתִּי אֶל הַמִּטְבָּח וְרָאִיתִי נַעֲרָה. שְׁאִלְתִּיהָ עַל אוֹדוֹתָיו וְהֶרְאֲתָה לִי אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב עִם נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת הַמִּטְבָּח. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, שֶׁאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֶשְׁכַּב עִם הַמְלֻכְלָךְ בִּבְנֵי אָדָם וְהַמְזֹהָם בָּהֶם. וְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁתָּפְסוּ אוֹתְךָ הַסָּרִיסִים, הָיוּ לִי זֶה אַרְבָּעָה יָמִים שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת בָּעִיר אָדָם בְּתֹאַר זֶה, וְלֹא מָצָאתִי אָדָם מְלֻכְלָךְ יוֹתֵר מִמְּךָ וְלֹא מְזֹהָם יוֹתֵר מִמְּךָ, וּבִקַּשְׁתִּי אוֹתְךָ, וְהָיָה מַה שֶּׁהָיָה עַל־פִּי גְזֵרַת אֱלֹהִים עָלֵינוּ, וּכְבָר מִלֵּאתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי’. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: ‘וּכְשֶׁיַּחֲזֹר בַּעֲלִי לְסוּרוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה אַחֲזִיר אוֹתְךָ כְּפִי שֶׁהָיִיתָ עִמִּי’. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיהָ דְּבָרִים אֵלֶּה וְיָרְתָה בְלִבִּי חִצֵּי מַבָּטָהּ, זָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת עַד שֶׁנֻּגְּעוּ אֲרֻבּוֹת הָעֵינַיִם בְּמֻרְסוֹת. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה עָלַי לָצֵאת מֵאֶצְלָהּ, אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעָה לִי מֵאִתָּהּ טוֹבָה. בָּאתִי לְכָאן לְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה שֶׁבַּעֲלָהּ יַחֲזֹר אֶל הַשִּׁפְחָה פַּעַם שְׁנִיָּה, אֶפְשָׁר שֶׁאֶחֱזֹר לְמַה שֶּׁהָיִיתִי בוֹ מִן הַנְּעִימוּת וְחַיֵּי הָעֹנֶג”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶמִיר הֶחָג סִפּוּרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שִׁחְרֵר אוֹתוֹ, וְאָמַר לַנִּמְצָאִים: "חֵי אֱלֹהִים שֶׁעֲלֵיכֶם לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנִּמּוּק לוֹ הַמַּצְדִיקוֹ, וּמִמַּה שֶׁיְּסֻפַּר הוּא.
סֻפַּר שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת. צִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ גָ’עְפָר אַלְבַּרְמַכִּי, וְאָמַר לוֹ: “צַר לְלִבִּי, וּרְצוֹנִי הַלַּיְלָה לְטַיֵּל בִּרְחוֹבוֹת בַּגְדָאד וְלִבְחֹן וְלִבְדֹּק אֶת עִנְיָנֵי הַבְּרִיּוֹת, בִּתְנַאי שֶׁנִּתְחַפֵּשׂ בִּלְבוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים עַד שֶׁלֹּא יַכִּירֵנוּ אִישׁ מִן הָאֲנָשִׁים”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. קָמוּ שְׁנֵיהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהֵסִירוּ מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם מִבִּגְדֵי הַפְּאֵר, וְלָבְשׁוּ בִּגְדֵי סוֹחֲרִים וְנִתְלַוָּה עֲלֵיהֶם מַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַכַּלִיף. הִתְהַלְּכוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחִדֶּקֶל, וְרָאוּ אִישׁ זָקֵן יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ סִירָה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “זָקֵן, מִשְׁתּוֹקְקִים אָנוּ, אִם יִהְיֶה מֵחַסְדְּךָ וּמִטּוּבְךָ, שֶׁתּוֹבִילֵנוּ לְטַיֵּל בִּסְפִינָתְךָ, וְטֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכָרְךָ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמְרוּ לַזָּקֵן: “מִשְׁתּוֹקְקִים אָנוּ, אִם יִהְיֶה מֵחַסְדְּךָ וּמִטּוּבְךָ, שֶׁתּוֹבִילֵנוּ לְטַיֵּל בִּסְפִינָתְךָ וְטֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכָרְךָ”. אָמַר לָהֶם: "מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לַעֲרֹךְ טִיּוּל זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד יוֹרֵד כָּל לַיְלָה לִנְהַר חִדֶּקֶל בְּסִירָה קְטַנָּה, וְעִמּוֹ כָרוֹז הַמַּכְרִיז וְאוֹמֵר: “הוֹי קְהַל עֲדַת בְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם, גָּדוֹל וְקָטָן, נְשׂוּאֵי פָנִים וַהֲמוֹן־עָם, תִּינוֹק וָעֶלֶם. כָּל מִי שֶׁיֵּרֵד בִּסְפִינָה וְיַפְלִיג בַּחִדֶּקֶל, הֲרֵינִי מַתִּיז רֹאשׁוֹ אוֹ תוֹלֵהוּ עַל תֹּרֶן סְפִינָתוֹ, וַהֲרֵי דוֹמֶה שֶׁאַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתוֹ בְשָׁעָה זוֹ, כְּשֶׁסִּירָתוֹ מִתְקָרֶבֶת וּבָאָה”. אָמְרוּ הַכַּלִיף וְגַ’עְפָר: “טֹל אֵלֶּה שְׁנֵי הַדִּינָרִים, וְהַכְנֵס אוֹתָנוּ לְתוֹךְ כִּפָּה זוֹ מִן הַכִּפּוֹת עַד שֶׁתַּעֲבֹר סִירַת הַכַּלִיף”. אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן: “הָבוּ אֶת הַזָּהָב, וְעַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יֵשׁ לִסְמֹךְ”. נָטַל אֶת הַזָּהָב, וְהֵשִׁיט אוֹתָם קְצָת, וְהִנֵּה סִירָה הוֹלֶכֶת וּבָאָה מִתּוֹךְ תּוֹכֵי חִדֶּקֶל, וּבְתוֹכָהּ נֵרוֹת שַׁעֲוָה וַאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת. אָמַר לָהֶם הַזָּקֵן: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁהַכַּלִיף חוֹצֶה אֶת הַנָּהָר בְּכָל לַיְלָה?”. הָיָה הַזָּקֵן חוֹזֵר וְאוֹמֵר: “הוֹי אֱלֹהִים הַסּוֹכֵךְ, אַל נָא תָּסִיר מֵעָלֵינוּ אֶת הַמָּסָךְ”, וְהִכְנִיס אוֹתָם לְתוֹךְ כִּפָּה וְשָׂם עֲלֵיהֶם כְּסוּת שְׁחוֹרָה. הִתְבּוֹנְנוּ מִתַּחַת לַכְּסוּת וְרָאוּ בַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל הַסִּירָה אָדָם וּבְיָדוֹ אֲבוּקָה שֶׁל זָהָב אָדֹם וְהוּא מַדְלִיק בּוֹ עֵץ אֲהָלִים קָאקִלִי עִם מְעִיל עֶלְיוֹן בַּעַל שַׁרְווּלִים רְחָבִים שֶׁל אַטְלָס אָדֹם, וְעַל כְּתֵפוֹ רִקְמַת זָהָב צָהֹב, וְעַל רֹאשׁוֹ מִצְנֶפֶת מוֹצְלִית וְעַל כְּתֵפוֹ הַשֵּׁנִית אַמְתַּחַת שֶׁל מֶשִׁי יָרֹק מְלֵאָה עֲצֵי אֲהָלִים קַאקִלִיִּים שֶׁהָיָה מַדְלִיק מֵהֶם אֶת הָאֲבוּקוֹת בִּמְקוֹם עֲצֵי־דֶלֶק. וְרָאוּ אָדָם שֵׁנִי בִקְצֵה הַסִּירָה הָאֲחוֹרִי לוֹבֵשׁ כִּלְבוּשׁוֹ וּבְיָדוֹ אֲבוּקָה כָּאֲבוּקָה שֶׁבְּיָדוֹ. וְרָאוּ בְתוֹךְ הַסִּירָה מָאתַיִם מַמְלוּכִּים עוֹמְדִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, לְיַד כִסֵּא שֶׁל זָהָב אָדֹם עוֹמֵד הָכֵן וְעָלָיו יוֹשֵׁב עֶלֶם יָפֶה כַּיָּרֵחַ וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר שָׁחוֹר בְּרִקְמַת זָהָב צָהֹב, וּלְפָנָיו אָדָם דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר, וּלִמְרַאֲשׁוֹתָיו מְשָׁרֵת עוֹמֵד כְּאִלּוּ הוּא מַסְרוּר, וּבְיָדוֹ חֶרֶב מְפֹאֶרֶת, וְרָאוּ עֶשְׂרִים מֵרֵעֵי־מִשְׁתֶּה. כְּשֶׁרָאָה הַכַּלִיף כָּל זֶה, קָרָא: “הוֹי גַ’עְפָר”. אָמַר לוֹ: “לִפְקֻדָּתְךָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד בָּנַי הוּא, אִם אַלְמַאֲמוּן וְאִם אַלְאַמִין”. הִסְתַּכֵּל בָּעֶלֶם כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וּמְצָאוֹ שָׁלֵם בְּיֹפִי וָחֵן וּבְקוֹמָה וּבְחִטּוּב הַגֵּו, כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו, פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה!” אָמַר לוֹ: “לִפְקֻדָּתְךָ” “אָכֵן זֶה הַיּוֹשֵׁב אֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם מִגִּנּוּנֵי הַכַּלִיפוּת, וְזֶה שֶׁלְּפָנָיו כְּאִלּוּ אַתָּה הוּא, גַ’עְפָר, וְהַמְשָׁרֵת הָעוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו כְּאִלּוּ הוּא מַסְרוּר, וְאֵלּוּ מֵרֵעֵי־הַמִּשְׁתֶּה כְּאִלּוּ מֵרֵעַי לְמִשְׁתֶּה הֵם, וּכְבָר נְבוּכוֹתִי בְדַעְתִּי. חֵי אֱלֹהִים שֶׁתָּמֵהַּ אֲנִי מֵעִנְיָן זֶה, גַ’עְפָר”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הַכַּלִיף כָּל זֶה, נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁנָּבוֹךְ אֲנִי מִמַּרְאֶה זֶה”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “וְאַף אֲנִי, חֵי אֱלֹהִים, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אַחַר־כָּךְ הָלְכָה הַסִּירָה וְעָבְרָה עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעַיִן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא הַזָּקֵן בְּסִירָתוֹ וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאנוּ בְשָׁלוֹם, וְלֹא נִתְקַלְנוּ בְאָדָם”. אָמַר הַכַּלִיף: “זָקֵן, כְּלוּם יוֹרֵד הַכַּלִיף בְּכָל לַיְלָה לַחִדֶּקֶל?”. אָמַר לוֹ: “כֵּן אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, וַהֲרֵי הוּא בְכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְּמִימָה”. אָמַר לוֹ: “מִשְׁתּוֹקְקִים אֲנַחְנוּ, מֵחַסְדְּךָ, שֶׁתַּמְתִּין לָנוּ כָאן בַּלַּיְלָה הַבָּא וַאֲנַחְנוּ נִתֵּן לְךָ חֲמִשָּׁה דִינָרִים זָהָב, שֶׁכֵּן אֲנָשִׁים נָכְרִים אֲנַחְנוּ, וּמְבַקְּשִׁים לְטַיֵּל, וַאֲנַחְנוּ מִתְאַכְסְנִים בְּפֻנְדָּק”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
אַחַר־כָּךְ נִפְטְרוּ הַכַּלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר מִן הַזָּקֵן, וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל הָאַרְמוֹן. הֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עֲלֵיהֶם מִבִּגְדֵי הַסּוֹחֲרִים וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי הַמַּלְכוּת וְלָבַשׁ כָּל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ. נִכְנְסוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְהַנְּצִיבִים, וְעָרְכוּ אֶת הַמּוֹשָׁב בֵּין הָאֲנָשִׁים. כַּאֲשֶׁר עָבַר הַיּוֹם נִתְפַּזְּרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים לְסוּגֵיהֶם, וְהָלַךְ כָּל אֶחָד1 לְדַרְכּוֹ. אָמַר הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד: “גַ’עְפָר, קוּם וְנֵצֵא לְהִסְתַּכֵּל בַּכַּלִיף הַשֵּׁנִי”. צָחֲקוּ גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי הַסּוֹחֲרִים וְיָצְאוּ וְחָצוּ אֶת רְחוֹבוֹת הָעִיר, כְּשֶּׁהֵם בְּתַכְלִית הַרְחָבַת הַדַּעַת. וְהָיְתָה יְצִיאָתָם דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַחִדֶּקֶל מָצְאוּ אֶת הַזָּקֵן בַּעַל הַסִּירָה יוֹשֵׁב לָהֶם מִתּוֹךְ צִפִּיָּה. יָרְדוּ עִמּוֹ בַסְּפִינָה. וְלֹא יָשְׁבוּ הָכֵן עִם הַזָּקֵן שָׁעָה קַלָּה, עַד שֶׁבָּאָה סִירַת הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי וְהִתְקָרְבָה אֲלֵיהֶם. הִפְנוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ וְרָאוּ בָהּ מָאתַיִם מַמְלוּכִּים מִלְּבַד הַמַּמְלוּכִּים הָרִאשׁוֹנִים וְנוֹשְׂאֵי הָאֲבוּקוֹת מַכְרִיזִים כְּמִנְהָגָם. אָמַר הַכַּלִיף: “מִשְׁנֶה, דָּבָר הוּא זֶה שֶׁאִלּוּ שְׁמַעְתִּיו לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין, וְאוּלָם הֲרֵי רָאִיתִי כָּל זֶה עַיִן בְּעַיִן”. אַחַר־כָּךְ אָמַר הַכַּלִיף לְבַעַל הַסִּירָה שֶׁהֵם בְּתוֹכָהּ: “טֹל זָקֵן, עֲשֶׂרֶת דִּינָרִים אֵלֶּה, וְהוֹבֵל אוֹתָנוּ אֶל מְקוֹם מַסָּעָם, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ טְמוּנִים בַּחֲשֵׁכָה, וְנִסְתַּכֵּל בָּהֶם וְנִרְאֶה אוֹתָם, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם לֹא יִרְאוּנִי”. נָטַל הַזָּקֵן אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּינָרִים וְהוֹבִיל אֶת הַסִּירָה לְצִדָּם שֶׁל אוֹתָם הָאֲחֵרִים וְנָסְעוּ בְחֶשְׁכַּת סִירָתָם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָמַר לַזָּקֵן: “טֹל עֲשֶׂרֶת דִּינָרִים אֵלֶּה וְהוֹבֵל אוֹתָנוּ לִמְקוֹם מַסָּעָם”, וְאָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “לִפְקֻדָּתְךָ אֲדוֹנִי”. נָטַל אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּינָרִים וְהוֹבִיל אוֹתָם לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּצֵל הַסִּירָה אֶל הַגַּנִּים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַגַּנִים רָאוּ מִכְלָאָה. עָגְנָה לְיָדָהּ הַסִּירָה, וְהִנֵּה שְׁנֵי נְעָרִים עוֹמְדִים וְאִתָּם פִּרְדָּה חֲבוּשָׁה וּמְרֻסֶּנֶת. עָלָה הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי עַל הַפִּרְדָּה וְרָכַב עָלֶיהָ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו מֵרֵעָיו, וְהִכְרִיזוּ נוֹשְׂאֵי הָאֲבוּקוֹת לְפָנָיו וְהִתְעַסְּקוּ שְׁאָר מְלַוָּיו בְּעִנְיָנֵי הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי. עָלוּ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הוּא וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר לַיַּבָּשָׁה. וְחָצוּ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הַמַּמְלוּכִּים וְהָלְכוּ לִפְנֵיהֶם. הִבִּיטוּ נוֹשְׂאֵי הָאֲבוּקוֹת מִבְּלִי מֵשִׂים וְרָאוּ שְׁלשָׁה בְנֵי־אָדָם לְבוּשָׁם לְבוּשׁ סוֹחֲרִים וְהֵם נָכְרִים בָּאָרֶץ. נִתְרַעֲמוּ עֲלֵיהֶם וְרָמְזוּ לָהֶם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, אָמַר אֲלֵיהֶם: “כֵּיצַד הִגַּעְתֶּם לְמָקוֹם זֶה, וּמַה הוּא שֶׁהֵבִיא אֶתְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ מוֹשְׁלֵנוּ, אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים אָנוּ וְנָכְרִים בְּאֶרֶץ זוֹ. הִגַּעְנוּ הַיּוֹם וְיָצָאנוּ לְטַיֵּל, וְהִנֵּה קְרַבְתֶּם וּבָאתֶם. בָּאוּ אֵלֶּה וְתָפְשׂוּ אוֹתָנוּ וְהֶעֱמִידוּנוּ לְפָנֶיךָ. וְזֶה כָל עִנְיָנֵנוּ”. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי: “לֹא תְאֻנֶּה לָכֶם כָּל רָעָה, מִשּׁוּם שֶׁנָּכְרִים אַתֶּם. וְאִלּוּ מִבַּגְדָאד הֱיִיתֶם הָיִיתִי מַתִּיז רָאשֵׁיכֶם”. פָּנָה אֶל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “קַח אֶת הָאֲנָשִׁים לְחֶבְרָתְךָ, שֶׁאוֹרְחֵינוּ הֵם הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנֵנוּ הַשַּׁלִּיט”. הָלַךְ וְהֵם עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל אַרְמוֹן רָם וְנִשָּׂא בָּנוּי אֵיתָן, שֶׁלֹּא הָיָה לֹא לְמֶלֶךְ וְלֹא לְשֻׂלְטָאן כָּמֹהוּ, צָץ מִן הֶעָפָר, וְנִתְלָה בְכַנְפֵי עָבִים, שַׁעְרוֹ עֵץ שָׂג הֹדִּי מְשֻׁבָּץ זָהָב נוֹצֵץ, יַגִּיעַ בְּדַרְכּוֹ הַנִּכְנָס אֶל אוּלָם מְרֻוָּח מְקֻמָּר וּבוֹ מִזְרָקָה וְאִצְטַבָּה מִסָּבִיב לָהּ וּשְׁטִיחִים וְכָרִים, וּמִן הַקְּטִיפָה כָּרִים קְטַנִּים לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם וְשֻׁלְחָנוֹת, וְשָׁם וִילוֹן מוּרָד וּמַצָּעִים יִשְׁתָּאֶה לָהֶם הַשֵּׂכֶל, וְתֵּלֶא לָשׁוֹן לְתָאֲרָם. וְעַל הַשַּׁעַר כְּתוּבִים שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה: אַרְמוֹן בְּרָכָה וְשָׁלוֹם עָלָיו הֶאֱצִיל הַזְּמַן לוֹ אֶת חִנָּיו תּוֹכוֹ הַפְּלָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת לְגוֹנֵיהֶם נָבוֹכוּ הָעֵטִים לְתָאֵר פְּרָטֵיהֶם. נִכְנַס הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי, וְהַחֲבוּרָה מְלַוָּה אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּשַׁב עַל כִּסֵּא שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְעַל הַכִּסֵּא שָׁטִיחַ שֶׁל מֶשִׁי צָהֹב, וְיָשְׁבוּ הַמֵּרֵעִים וְעָמַד נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה לְפָנָיו. עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ, הֵסִירוּ אֶת הַכֵּלִים וְנָטְלוּ אֶת הַיָּדַיִם וְהֵבִיאוּ אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה, עָרְכוּ מַעֲרֶכֶת הַקַּנְקַנִּים וְהַכּוֹסוֹת וְהִקִּיפוּ אֶת הַכּוֹס בְּתוֹר עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. נִמְנַע מִלִּשְׁתוֹת. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי לְגַ’עְפָר: “מַה לּוֹ לַחֲבֵרְךָ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זֶה לוֹ זְמַן שֶׁאֵין הוּא שׁוֹתֶה מִזֶּה”. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי: “אֶצְלִי מַשְׁקֶה חוּץ מִזֶּה אֲשֶׁר יִכְשַׁר לַחֲבֵרְךָ וְהוּא מַשְׁקֶה שֶׁל תַּפּוּחִים”. אָמַר לְהָבִיא אוֹתוֹ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ מִיָּד. נִגַּשׁ הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי עַד לִפְנֵי הָארוּן אַלרְרַשִׁיד וְאָמַר לוֹ: “בְּכָל פַּעַם שֶׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ הַתּוֹר, שְׁתֵה מִמַּשְׁקֶה זֶה”. לֹא פָסְקוּ שְׁרוּיִים בְּהַרְחָבַת־הַדַּעַת, וְהוֹשָׁטַת גְּבִיעֵי הַיַּיִן עַד שֶׁנִּכְנַס הַמַּשְׁקֶה לְרֹאשָׁם וְהִשְׁתַּלֵּט עַל שִׂכְלָם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הַמְזֻיָּף וּמֵרֵעָיו הוֹסִיפוּ לִשְׁתּוֹת, עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן לְרֹאשָׁם וְהִשְׁתַּלֵּט עַל בִּינָתָם. אָמַר הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד לְמִשְׁנֵהוּ: “גַ’עְפָר, חֵי אֱלֹהִים, אֵין לָנוּ כֵלִים כַּכֵּלִים הָאֵלֶּה. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה טִּיבוֹ שֶׁל מַשְׁקֶה זֶה?”.
וַעֲדַיִן הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּסוֹד כְּשֶׁנָּפַל מַבָּטוֹ שֶׁל הָעֶלֶם מִבְּלִי מֵשִׂים וּמָצָא אֶת הַמִּשְׁנֶה מִסְתּוֹדֵד עִם הַכַּלִיף. אָמַר לוֹ: “הַהִסְתּוֹדְדוּת הִיא הַפְרָעַת חֹק”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֵין כָּאן כָּל הַפְרָעַת חֹק, אֶלָּא שֶׁחֲבֵרִי זֶה אוֹמֵר: ‘הֲרֵי עָבַרְתִּי בְמַסָּעַי בְּרֹב הָאֲרָצוֹת וְאָרַחְתִּי לְחֶבְרָה עִם גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים וְהִתְרוֹעַעְתִּי עִם הַצָּבָא, וְלֹא רָאִיתִי יָפֶה מִן הַסֵּדֶר הַזֶּה וְלֹא מַרְנִין יוֹתֵר מִלַּיְלָה זֶה’, אֶלָּא שֶׁבְּנֵי בַּגְדָּאד אוֹמְרִים: ‘מַשְׁקֶה בְּלִי זֶמֶר וָשִׁיר, רַק מֵחוּשׁ רֹאשׁ יָעִיר’”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי דְבָרִים אֵלֶּה, חִיֵּךְ וְרָחֲבָה דַעְתּוֹ. וְהָיָה בְיָדוֹ שַׁרְבִיט. הִכָּה בוֹ עַל דִּסְקָה. נִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצָא סָרִיס נוֹשֵׂא כִסֵּא שֶׁל שֶׁנְהָב, רָקוּעַ נֹגַהּ זָהָב, וּמֵאַחֲרָיו נַעֲרָה מַזְהִירָה בְיֹפִי וָחֵן וְהָדָר וּשְׁלֵמוּת כֻּלָּהּ. הִצִּיב הַסָּרִיס אֶת הַכִּסֵּא, וְיָשְׁבָה עָלָיו הַנַּעֲרָה, וְהִיא כַשֶּׁמֶשׁ הַמַּזְהִירָה בַשָּׁמַיִם הַצַּחִים, וּבְיָדָהּ כְּלִי־מֵיתָרִים שֶׁל עוּד, מַעֲשֵׂה אוּמָנֵי הֹדּו. הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְחֵיקָהּ, וְגָחֲנָה עָלָיו כִּגְחֹן הָאֵם עַל עֻלָּהּ, וְזִמְּרָה עָלָיו עֲלֵי נַגֵּן, חֲלִיפוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַנְגִּינוֹת, עַד כְּדֵי הִשְׁתָּאוּת הַדַּעַת. אַחַר כָּךְ חָזְרָה אֶל הַמַּנְגִּינָה הָרִאשׁוֹנָה וְהִנְעִימָה זֶמֶר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
לְשׁוֹן הַחֵשֶׁק אֵלֶיךָ שָׂח בְּדַם לֵבָב,
יַגִּיד עָלַי כִּי אֲנִי אוֹתְךָ אֹהַב.
וְלֹא יָדַעְתִּי לִפְנֵי אַהֲבָתְךָ תְּשׁוּקָה מַה הִיא.
אַךְ גְּזֵרַת אֵל מִלְּפָנִים עַל הַבְּרוּאִים תָּקוּם וּתְהִי.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי שִׁיר זֶה מִפִּי הַנַּעֲרָה צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע אֶת הַבֶּגֶד אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו עַד לְשׁוּלָיו. שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ לוֹ לְבוּשׁ אַחֵר יָפֶה מִן הָרִאשׁוֹן. לָבַשׁ אוֹתוֹ וְיָשַׁב כְּמִנְהָגוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו הַגָּבִיעַ הִכָּה בַשַּׁרְבִיט עַל הַדִּסְקָה. נִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצָא מִתּוֹכָהּ סָרִיס נוֹשֵׂא כִסֵּא שֶׁל זָהָב וּמֵאַחֲרָיו נַעֲרָה יָפָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. יָשְׁבָה עַל אוֹתוֹ כִסֵּא וּבְיָדָהּ כְּלִי־מֵיתָרִים שֶׁל עוּד, הַמְעַנֶּה לֵב הַמְקַנְּאִים בְּיִסּוּרֵי גֵיהִנֹּם. זִמְּרָה עָלָיו שְׁנֵי בָתִּים אֵלֶּה:
אֵיכָה אֶשָּׂא אֶסְבֹּל, וְאֵשׁ חֵשֶׁק בִּכְבֵדִי תִשְׁכֹּן,
וְדִמְעַת גַּלְגַּל עֵינִי עֲדֵי־עַד שִׁטָּפוֹן?
חֵי־אֵל לֹא טֹבוּ לִי חַיִּים לֹא לִי בָם שָׂשׂוֹן,
וְאֵיךְ יָשִׂישׂ לֵב מִלּוּאוֹ יָגוֹן.
כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם שִׁיר זֶה צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים עַד לַשּׁוּלַיִם. שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים אַחֶרֶת. לָבַשׁ אוֹתָהּ וְיָשַׁב הָכֵן וְחָזַר לְמַצָּבוֹ כָּרִאשׁוֹנָה וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּשִׂיחָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַגָּבִיעַ אֵלָיו הִכָּה עַל הַדִּסְקָה. יָצָא סָרִיס וְאַחֲרָיו נַעֲרָה יָפָה מִזּוֹ שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְעִמּוֹ כִסֵּא. יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה עַל הַכִּסֵּא וּבְיָדָהּ כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְזִמְּרָה עָלָיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
קַצְּרוּ בְּגִדּוּפֵיכֶם, הַמְעִיטוּ קָשְׁיְכֶם,
כִּי לִבִּי, חַיֵּיכֶם, לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵאִתְּכֶם,
וְרַחֲמוּ חוֹלֶה אָנוּשׁ כָּאוּב וְאָבוּל
אֲסִיר חֵשֶׁק, עֶבֶד נִרְצָע בְּאַהֲבַתְכֶם כָּבוּל.
מֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק חֳלִי קִדְמָהוּ
וַיֶּעְתַּר לֵאלֹהִים כִּי תִּרְצוּהוּ.
הוֹי לְבָנוֹת אֲשֶׁר שָׁכְנוּ תּוֹךְ לְבָבִי,
אֵיכָה מִן הַבְּרִיּוֹת זוּלַתְכֶן אֶבְחַר לִי?
כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים. שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ לוֹ בְגָדִים אֲחֵרִים. חָזַר לְמִנְהָגוֹ עִם מֵרֵעָיו, וְהִקִּיפוּ הַגְּבִיעִים עַד שֶׁהִגִּיעַ הַגָּבִיעַ אֵלָיו. הִכָּה עַל הַדִּסְקָה, וְנִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְיָצָא מִמֶּנָּה עֶלֶם וְעִמּוֹ כִסֵּא וּמֵאַחֲרָיו נַעֲרָה. הִצִּיב לָהּ אֶת הַכִּסֵּא וְיָשְׁבָה עָלָיו. נָטְלָה אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, תִּקְּנָה אוֹתוֹ וְזִמְּרָה עָלָיו בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
עַד מָתַי יֶאֶרְכוּ הָרִחוּק וְהַתֵּעוּב?
וּמַה שֶּׁהָיָה לִי בַתְּחִלָּה מָתַי יָשׁוּב?
לְפָנִים הָיִינוּ הַחֲצֵרוֹת תְּלַכֵּדְנָה אוֹתָנוּ
בְּשַׁעֲשׁוּעֵינוּ, וַנַּרְא מְקַנְּאִים לֹא יָשִׁיתוּ לֵב לָנוּ.
בָּגַד הַזְּמָן בָּנוּ וַיְפַזֵּר קִבּוּצֵנוּ,
אַחֲרֵי עָזְבוֹ שׁוֹמְמִים רֵיקָם אֶת מְעוֹנֵינוּ,
הֲתִדְרְשִׁי מִמֶּנִּי, מְחָרֶפֶת, כִּי אֶשְׁלַו,
בְּעוֹד אֶרְאֶה, כִּי לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל מְחָרֵף לִי לֵבָב.
הֶרֶף מֵחָרֵף, וּבְלַהַט חִשְׁקִי אוֹתִי עָזְבָה,
הֵן לֹא נִתְרוֹקֵן הַלֵּב מִשַּׁעֲשׁוּעֵי אַהֲבָה.
הוֹי אֲדוֹנִים אֲשֶׁר הֵפֵרוּ בְרִית וְאוֹתָהּ נִתְּקוּ,
אַל תְּדַמּוּ כִּי יִשְׁלַו לִבִּי עֵת תִּרְחָקוּ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי אֶת הַנַּעֲרָה נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּשִׁיר, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הַשֵּׁנִי כְּשֶׁשָּׁמַע שִׁירַת הַנַּעֲרָה, צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרַע מַה שֶּׁעָלָיו מִן הַבְּגָדִים וְנָפַל מִתְעַלֵּף. בִּקְּשׁוּ לְשַׁלְשֵׁל עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ כְּפִי מִנְהָגָם, וְנֶעֶצְרוּ חֲבָלָיו. נָפַל מִבְּלִי מֵשִׂים מַבַּט הָארוּן אַלרְרַשִׁיד עָלָיו, וְרָאָה עַל גּוּפוֹ רִשְׁמֵי מַכּוֹת שֶׁל שׁוֹטִים. אָמַר אַלרְרַשִׁיד אַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן וְהָיָה בָטוּחַ בַּדָּבָר: “גַ’עְפָר, אָכֵן עֶלֶם נָאֶה הִנֵּהוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא לִסְטִים מְכֹעָר”. אָמַר גַ’עְפָר: “מִנַּיִן הִכַּרְתָּ זֹאת, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ עַל שְׁנֵי צִדֵּי גוּפוֹ רִשְׁמֵיהֶם שֶׁל שׁוֹטִים?”. אַחַר־כָּךְ שִׁלְשְׁלוּ עָלָיו אֶת הַמָּסָךְ וְהֵבִיאוּ חֲלִיפָה אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה עָלָיו. לָבַשׁ אוֹתָהּ וְיָשַׁב הָכֵן בְּמַצָּבוֹ הָרִאשׁוֹן עִם מֵרֵעָיו. נָפַל מַבָּטוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים וּמָצָא אֶת הַכַּלִיף וְאֶת גַ’עְפָר מְשׂוֹחֲחִים בְּסוֹד. אָמַר לָהֶם: “מָה הָעִנְיָן, אֲדוֹנַי?” אָמַר גַ’עְפָר: “אֲדוֹנֵנוּ, אַךְ טוֹב, אֶלָּא שֶׁבֶּן־לִוְיָתִי זֶה, כְּפִי שֶׁלֹּא נֶעְלַם מִמְּךָ, מִן הַסּוֹחֲרִים הוּא, וּכְבָר עָבַר בְּמַסְעוֹתָיו בְּכָל כְּרַכֵּי מִצְרַיִם וּגְלִילוֹת הָאָרֶץ, וְהִתְרוֹעֵעַ לַמְּלָכִים וְלַמְּעֻלִּים שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם, וְהוּא אוֹמֵר שֶׁמַּה שֶׁיָּצָא מֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ הַכַּלִיף בַּלַּיְלָה הַזֶּה הוּא בִּזְבּוּז עָצוּם, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אָדָם עוֹשֶׂה כְמַעֲשֵׂהוּ בְכָל הָאֲרָצוֹת, שֶׁכֵּן קָרַע כָּךְ וְכָךְ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים, כָּל חֲלִיפָה בְאַלְפֵי דִינָרִים; וְזֶהוּ בִּזְבּוּז יֶתֶר עַל הַמִּדָּה”. אָמַר הַכַּלִיף הַשֵּׁנִי: “הוֹי אַתָּה, הֲרֵי הַהוֹן הוֹנִי וְהָאָרִיג אֲרִיגִי, וְזֶהוּ מִקְצָת מִן הַחֶסֶד לַמְּשָׁרְתִים וְלַפַּמַּלְיָה שֶׁלִּי, שֶׁכֵּן כָּל חֲלִיפָה וַחֲלִיפָה שֶׁקְּרַעְתִּיהָ תְּהֵא לְאֶחָד מִן הַמֵּרֵעִים הַנִּמְצָאִים אִתִּי, וּכְבָר קָצַבְתִּי לָהֶם יַחַד עִם כָּל חֲלִיפָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁעָשִׂיתָ אֲדוֹנֵנוּ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
בָּנְתָה הַנְּדִיבוּת תּוֹךְ כַּפְּךָ לָהּ מָעוֹן,
וְאָצְלָה לִבְנֵי אָדָם מֵאֲשֶׁר לְךָ הוֹן.
וּבְעֵת נְדִיבוּת דַּלְתָּהּ נָעֲלָה,
הָיְתָה יָדְךָ מַפְתֵּחַ לְמַנְעוּלָהּ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם שִׁיר זֶה מִפִּי הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר, קָצַב לוֹ אֶלֶף דִּינָר וַחֲלִיפַת בְּגָדִים. אַחַר־כָּךְ נָקְפוּ בֵינֵיהֶם הַגְּבִיעִים וְנָעַם לָהֶם הַיַּיִן. אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “גַ’עְפָר, שְׁאַל אוֹתוֹ בִדְבַר הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר בְּצַלְעוֹתָיו, שֶׁנִּרְאֶה מַה יֹּאמַר בִּתְשׁוּבָתוֹ”. אָמַר לוֹ: “אַל תְּהֵא נִמְהָר, אֲדוֹנֵנוּ, וְחוּס עַל עַצְמְךָ, שֶׁכֵּן הַסַּבְלָנוּת יָפָה יוֹתֵר”. אָמַר לוֹ: “חֵי רֹאשִׁי וּבְקִבְרוֹ שֶׁל אַלְעַבָּאס2 אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁאִם אֵין אַתָּה שׁוֹאֲלוֹ הֲרֵינִי מְכַבֶּה אֶת אוֹר נִשְׁמָתְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָנָה הָעֶלֶם אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה מִסְתּוֹדֵד עִם בֶּן־לִוְיָתְךָ? הַגֵּד לִי מָה עִנְיַנְכֶם”. אָמַר לוֹ: “אַךְ טוֹב”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “שָׁאַלְתִּי אוֹתְךָ שֶׁתַּגִּיד לִי עִנְיַנְכֶם וְלֹא תַסְתִּיר מִמֶּנִּי דָבָר מֵאֲשֶׁר אִתְּכֶם”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה הוּא הִבְחִין עַל צַלְעוֹתֶיךָ מַכּוֹת וְעִקְּבוֹת שׁוֹטִים וּמַגְלְבִים, וְתָמַהּ עַל זֶה תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמַר: ‘כֵּיצַד זֶה יֻכֶּה הַכַּלִיף?’ וְחֶפְצוֹ לָדַעַת מַה הַסִּבָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם זֹאת חִיֵּךְ וְאָמַר: “דְּעוּ שֶׁסִּפּוּרִי מוּזָר וְעִנְיָנִי נִפְלָא, וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים עַל זָוִיּוֹת הָעֵינַיִם, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. עָלוּ אַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
סִפּוּרִי נִפְלָא, עַל כָּל פְּלָאוֹת עָלָה,
חֵי הָאַהֲבָה, עָלַי צָרוּ דְרָכַי שְׁבִילַי.
וְאִם שְׁמֹעַ תֹאבוּ, הִנֵּה הַקְּשִׁיבוּ,
וְיִשְׁתֹּק הַקָּהָל הַנֶּאֱסָף, בְּכָל אֲגַף
וְהַאֲזִינוּ לְאִמְרָתִי זֹאת, אָכֵן בָּהּ אוֹת:
הָרוּג אֲנִי מִתְּשׁוּקָה רַבָּה וְיִסּוּרֵי אַהֲבָה
וְרוֹצַחְתִּי נַעֲלָה עַל כָּל בַּת־שָׁדַיִם חֲטוּבָה
לָהּ גַּלְגַּלֵּי־עַיִן כְּחֻלִּים כְּחַרְבוֹת הֹדּוּ חַדּוֹת
וַתִּיר חִצֶּיהָ מֵעַל יֶתֶר גַּבּוֹתֶיהָ, קְשָׁתוֹת.
וּכְבָר חָשׁ לִבִּי: בְּתוֹכְכֶם הָאִמָאם בָּנוּ יִמְשֹׁל.
כַּלִיף זֶה הַדּוֹר וּבֶן הַטּוֹבִים מִכֹּל,
וְהַשֵּׁנִי בָכֶם הִנֵּה גַ’עְפָר שְׁמוֹ
יָדִיד וּבֶן יָדִיד מִשְׁנֶה עִמּוֹ.
וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב־נָקָם הַשְּׁלִישִׁי לָכֶם.
וְאִם דְּבָרַי אֵלֶּה לֹא שֶׁקֶר הֵם,
הִנֵּה הִשַּׂגְתִּי אֲשֶׁר אֲצַפֶּה מֵהָעִנְיָן כֻּלּוֹ.
וּבָאָה לַלֵּב מִכָּל צַד שִׂמְחַת גִּילוֹ.
כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁבַּע לוֹ גַ’עְפָר, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁבוּעָתוֹ בְּמִלִּים הַמִּשְׁתַּמְעוֹת לִשְׁתֵּי פָנִים, לֵאמֹר שֶׁאֵין הֵם אֵלֶּה שֶׁנִּזְכַּר שְׁמָם. צָחַק הָעֶלֶם וְאָמַר: "דְּעוּ אֲדוֹנַי הַנַּעֲלִים שֶׁאֵין אֲנִי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְרַק קָרָאתִי עַצְמִי בְּשֵׁם זֶה כְּדֵי לְהַשִּׂיג מִבְּנֵי עִיר זוֹ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ. וְאוּלָם שְׁמִי מֻחַמָּד עַלִי בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהָיָה אָבִי מִנְּשׂוּאֵי־הַפָּנִים וּמֵת וְעָזַב לִי הוֹן רַב, מִזָּהָב וָכֶסֶף וּפְנִינִים וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַבְנֵי חֵן וּפִטְדָה וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְקַרְקָעוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת וְשָׂדוֹת וְגַנּוֹת וַחֲנֻיּוֹת וּטְחָנוֹת וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּנְעָרִים. אֵרַע לִי בְאַחַד הַיָּמִים, שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתִי וּמִסָּבִיב לִי הַמְּשָׁרְתִים וּבְנֵי לִוְיָתִי וְהִנֵּה נַעֲרָה הוֹלְכָה וּבָאָה רוֹכֶבֶת עַל גַּבֵּי פִרְדָּה וּבְשֵׁרוּתָהּ שָׁלֹש נְעָרוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלַי יָרְדָה לְיַד חֲנוּתִי וְיָשְׁבָה אֶצְלִי וְאָמְרָה לִי: ‘אַתָּה הוּא מֻחַמָּד הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כָּךְ הוּא, סָר לְמִשְׁמַעְתֵּךְ וְעַבְדֵּךְ אָנֹכִי’. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלְךָ עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת אֲשֶׁר יִצְלַח לִי?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, כָּל אֲשֶׁר אִתִּי אֶעֱרֹךְ לְעֵינַיִךְ וַאֲבִיאֵהוּ לְפָנַיִךְ, וְאִם יִמְצָא מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ חֵן בְּעֵינַיִךְ, יִהְיֶה זֶה לְמַזָּלוֹ הַטּוֹב שֶׁל עַבְדֵּךְ. וְאִם לֹא יִמְצָא כְלוּם חֵן בְּעֵינַיִךְ הֲרֵי זֶה לְרֹעַ מַזָּלִי’. וְהָיוּ אִתִּי מֵאָה עֲנָקִים שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת. וְעָרַכְתִּי אוֹתָם לְעֵינֶיהָ כֻלָּם. וְלֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ כְּלוּם מִזֶּה. אָמְרָה: ‘רְצוֹנִי בְטוֹב מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי’. הָיָה עִמִּי עֲנָק קָטָן, שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ אָבִי בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָרִים, וְלֹא נִמְצָא כָמוֹהוּ גַם אֵצֶל אֶחָד מִן הַשֻּׂלְטָאנִים הַגְּדוֹלִים. אָמַרְתִּי לָהּ: "גְּבִרְתִּי, עוֹד נִשְׁאַר אֶצְלִי עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי חֵן, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ אֵצֶל שׁוּם אָדָם לֹא מִן הַגְּדוֹלִים וְלֹא מִן הַקְּטַנִּים‘. אָמְרָה לִי: ‘הַרְאֵה אוֹתוֹ לִי’. כְּשֶׁרָאַתּוּ אָמְרָה: "זֶהוּ מְבֻקָּשִׁי, וְזֶהוּ שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלָיו כָל יְמֵי חַיָּי’. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: ‘מַה מְּחִירוֹ?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הַמְּחִיר שֶׁשִּׁלֵּם בַּעֲדוֹ אָבִי הוּא מֵאָה אֶלֶף דִּינָר’. אָמְרָה לִי: ‘וַהֲרֵי לְךָ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר רֶוַח’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, הָעֲנָק וּבְעָלָיו לְפָנַיִךְ הֵם וְלֹא אָפֵר אֶת דְּבָרִי’. אָמְרָה לִי: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּקַּח אֶת הָרֶוַח וְאַכִּיר לְךָ טוֹבָה יָתֵר עַל כֵּן’. קָמָה מִיָּד וְרָכְבָה עַל פִּרְדָּתָהּ בִּמְהִירוּת וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בְּשֵׁם אֱלֹהִים הוֹאִיל בְּטוּבְךָ לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ לָקַחַת אֶת הַמְּחִיר, שֶׁכֵּן יוֹמְךָ זֶה אִתָּנוּ צַח לָנוּ כְּמוֹ הֶחָלָב’. קַמְתִּי וְנָעַלְתִּי אֶת הַחֲנוּת וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ בּוֹטֵחַ בָּהּ, עַד אֲשֶׁר הִגַּעְנוּ אֶל הֶחָצֵר וּמָצָאתִי אוֹתָהּ חָצֵר שֶׁרִשְׁמֵי הָאֹשֶר מַזְהִירִים עָלֶיהָ, וְשַׁעְרָהּ מְקֻשָּׁט בְּזָהָב וָכֶסֶף וְסִמְפּוֹרְיָן, וּכְתוּבִים עָלָיו שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אַתְּ חָצֵר אַל יִכָּנֵס צַעַר לְתוֹכֵךְ,
וְלֹא יִבְגֹּד הַזְּמַן בְּבַעֲלֵךְ.
מַה טּוֹבָה אַתְּ לְכָל אוֹרֵחַ, אַתְּ חֲצַר
נֹעַם, עֵת מָקוֹם לְאוֹרֵחַ יֵצַר.
יָרְדָה הַנַּעֲרָה וְנִכְנְסָה לֶחָצֵר וְצִוְּתָה עָלַי לָשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הָאֶבֶן אֲשֶׁר לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד שֶׁיָּבוֹא הַחַלְפָן. יָשַׁבְתִּי עַל שַׁעַר הֶחָצֵר שָׁעָה, כְּשֶׁיָּצְאָה נַעֲרָה אֵלַי וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הִכָּנֵס לַפְּרוֹזְדוֹר, שֶׁכֵּן יְשִׁיבָתְךָ לְיַד הַשַּׁעַר מְכֹעֶרֶת’. קַמְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַפְּרוֹזְדוֹר וְיָשַׁבְתִּי עַל סַפְסַל הָאֶבֶן שֶׁבּוֹ. וַעֲדַיִן אֲנִי יוֹשֵׁב כְּשֶׁיָּצְאָה נַעֲרָה וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הִכָּנֵס וְשֵׁב עַל שַׁעַר הָאוּלָם שֶׁתְּקַבֵּל מָמוֹנְךָ’. קַמְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַבַּיִת וְיָשַׁבְתִּי כְהֶרֶף־עַיִן, וְהִנֵּה כִסֵּא שֶׁל זָהָב וְעָלָיו וִילוֹן שֶׁל מֶשִׁי. כְּשֶׁהוּסַר הַמָּסָךְ נִגְלְתָה מִתַּחַת לוֹ אוֹתָהּ נַעֲרָה שֶׁקָּנְתָה מִמֶּנִּי אוֹתוֹ עֲנָק, פָּנֶיהָ דוֹמִים לְאַגַּן הַסַּהַר וְהָעֲנָק בְּצַוָּארָהּ. פָּחֲזָה עָלַי דַּעְתִּי וְנִפְתַּע לְבָבִי מִמַּרְאֵה נַעֲרָה זוֹ בִגְּלַל יָפְיָהּ הַמֻּפְלָג וְחִנָּהּ. וּכְשֶׁרָאַתְנִי קָמָה מֵעַל הַכִּסֵּא וְחָשָׁה לִקְרָאתִי וְאָמְרָה לִי: ‘אוֹר עֵינַי, כְּלוּם כָּל מִי שֶׁהוּא יָפֶה כָמוֹךָ לֹא לַאֲהוּבָתוֹ?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, הַיֹּפִי כֻלּוֹ בָךְ הוּא, וְהוּא רַק אַחַת מִסְּגֻלּוֹתַיִךְ’ אָמְרָה לִי: ‘סוֹחֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת, דַּע שֶׁאוֹהֶבֶת אֲנִי אוֹתְךָ וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַאֲרִיךְ רוּחִי עַד שֶׁאֲבִיאֲךָ אֶצְלִי’. נָטְתָה אֵלַי וּנְשַׁקְתִּיהָ, וְנָשְׁקָה לִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל חָזֶהָ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר: 'נָטְתָה אֵלַי וְנָשְׁקָה לִי וּמָשְׁכָה אוֹתִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ. הִכִּירָה מַצָּבִי וְיָדְעָה שֶׁנִּכְסָף אֲנִי לְהִתְאַחֵד עִמָּהּ. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִתְאַחֵד עִמִּי בְאִסּוּר? וַהֲרֵי אֲנִי עַלְמָה בְתוּלָה, לֹא קָרַב אֵלַי אִישׁ, וְאֵינִי בִלְתִּי יְדוּעָה בְעִיר זוֹ. כְּלוּם יָדַעְתָּ מִי אֲנִי?’ אָמַרְתִּי: ‘לֹא, גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה’ אָמְרָה: ‘אֲנִי הַגְּבִירָה דֻנְיָא בַּת יַחְיָה בֶּן כָאלִד אַלְבַּרְמַכִּי וְאָחִי גַ’עְפָר מִשְׁנֵה הַכַּלִיף’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ מִפִּיהָ נִרְתַּעְתִּי מִפָּנֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘גְּבִרְתִּי, לֹא אָשָׁם בִּי, כִּי הִשְׂתָּעַרְתִּי עָלַיִךְ, הֲרֵי אַתְּ הִיא שֶׁעוֹרַרְתְּ תְּשׁוּקָתִי לְהַגִּיעַ אֵלַיִךְ’. אָמְרָה: ‘לֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה מַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ בְּדֶרֶךְ הָרְצוּיָה לֵאלֹהִים, שֶׁעִנְיָנִי מָסוּר בְּיָדִי, וְהַקָּאצִ’י הוּא הַאֶפִּטְרוֹפּוֹס לְהַשִּׂיאֵנִי, וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאֶהְיֶה לְךָ אִשָּׁה וְאַתָּה תִהְיֶה בַעֲלִי’. הִזְמִינָה אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְעָשְׂתָה אֶת הַמַּאֲמַצִּים. וּכְשֶׁבָּאוּ אָמְרָה לָהֶם: ‘מֻחַמָּד עַלִי בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת בִּקֵּשׁ לָשֵׂאת אוֹתִי לוֹ לְאִשָּׁה וְנָתַן לִי עֲנָק זֶה מֹהַר לִי, וַאֲנִי קִבַּלְתִּי וְהִסְכַּמְתִּי, כִּתְבוּ שְׁטַר נִשּׂוּאַי עַל כָּךְ’. בָּאתִי אֵלֶיהָ וְהֵבֵאתִי כְלֵי הַמַּשְׁקֶה וְנָקְפוּ הַגְּבִיעִים בַּסֵּדֶר הַיָּפֶה בְיוֹתֵר וְהַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם. וְכַאֲשֶׁר חָדַר הַיַּיִן לְתוֹךְ רָאשֵׁינוּ, צִוְּתָה עַל נַעֲרָה מְנַגֶּנֶת עַל כְּלִי־מֵיתָרִים שֶׁל עוּד לְזַמֵּר. נָטְלָה אֶת הָעוּד וְהִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹפִיעַ וַיַּרְאֵנִי צְבִי וְעָנָף וְאַגַּן סַהַר,
אָכֵן לֵב בּוֹ לֹא יִשְׁגֶּה אַךְ יוּאָר.
יָפֶה, כַּבּוֹת מַדּוּחִים אֵל בִּקֵּשׁ
בְּלֶחְיוֹ, וְאוּלָם אַךְ פִּתּוּי שֵׁנִי נִתְחַדֵּשׁ,
אַטְעֶה מְחָרְפַי עֵת יָשִׂיחוּ אוֹדוֹתָיו,
כְּאִלּוּ אֶת זִכְרוֹ לֹא אֹהַב,
וְאַקְשִׁיב עֵת יְדַבְּרוּ בְזוּלָתוֹ, הַס,
וְאוּלָם הֵן בַּהֲגִיגִי בוֹ אֶמַּס.
נְבִיא הַחֵן הַכֹּל בּוֹ פְּלָאוֹת,
הַיֹּפִי אָכֵן פָּנָיו גְּדָל הָאוֹתוֹת.
כִּקְרִיאַת בִּלָּאל3, בְּקַעֲרַת לֶחְיוֹ נְקֻדַּת חֵן,
בְּזֹהַר מִצְחוֹ אוֹר שַׁחַר יִבָּחֵן,
יְבַקְּשׁוּ מְחָרְפַי לְבַעֲרוּת הַדִּיחֵנוּ,
אַךְ לֹא אֶרְצֶה לִכְפֹּר אַחֲרֵי הַאֲמִינִי.
שִׁעְשְׁעָה הַנַּעֲרָה בְמַה שֶּׁהִבִּיעָה מִמַּנְגִּינוֹת הַמֵּיתָרִים וַעֲרֵבוּת הַשִּׁירִים, וְלֹא פָסְקוּ הַנְּעָרוֹת לְזַמֵּר נַעֲרָה אַחֲרֵי נַעֲרָה וְנוֹשְׂאוֹת קוֹלָן בְּשִׁירִים עַד שֶׁזִּמְּרוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן נָטְלָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, וְהִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
שְׁבוּעָה בְּרֹךְ גִּזְרָתְךָ בְּגָאוֹן יִתְהַלָּךְ,
כִּי אֶשָּׂא אֵשׁ־צַעַר פֵּרוּדִי מֵעִמָּךְ.
רַחֵם קֶרֶב יוּקַד, בְּאַהֲבָתְךָ יִתְלַקַּח,
אַתָּה סַהַר מָלֵא בַּאֲפֵל חֶשְׁכַּת לֵיל זָרָח.
הַטֵּה חַסְדְּךָ בְּהִתְאַחְדְּךָ עִמִּי, כִּי לָשִׁיר
עַל יָפְיְךָ לֹא אֶחְדַּל לְאוֹר הַכּוֹס הַמֵּאִיר
בֵּין שׁוֹשָׁן מַזְהִיר בְּרֹב גּוֹנָיו
וַיִּפְרְחוּ בְתוֹךְ הֲדַס יִפְעוֹתָיו.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ לָקַחְתִּי מִיָּדָהּ אֶת הָעוּד וְנִגַּנְתִּי עָלָיו מַנְגִּינוֹת נִפְלָאוֹת וְזִמַּרְתִּי בְנָשְׂאִי קוֹלִי בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהַי כָּל יֹפִי לָךְ אָצַל,
עֲדֵי הָיִיתִי אַחַד אֲסִירַיִךְ וְלֹא אֶחְדַּל.
הוֹי אֲשֶׁר לָהּ מֶבָּט בּוֹ אָדָם שְׁבִי תִקַּח.
הִתְפַּלְּלִי עָלֵינוּ, מֵחֵץ תִּירִי נִמְצָא מִבְטָח.
שְׁנֵי הֲפָכִים: מַיִם וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת,
תְּכִילֵם לֶחְיִךְ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא כְּאַחַת.
אַתְּ גֵּיהִנּוֹם בְּלִבִּי וְעֵדֶן לוֹ הִנֵּךְ,
מָה רַב מְרוֹרֵךְ בְּלִבִּי אַף מָתְקֵךְ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי זְמִירוֹת אֵלּוּ, שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה. פִּטְּרָה אֶת הַנְּעָרוֹת מִלְּפָנֶיהָ, וְקַמְנוּ וְהָלַכְנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַיָּפֶה בְיוֹתֵר, שֶׁכְּבָר הִצִּיעָה לָנוּ בוֹ מַצָּע מִכָּל הַגּוֹנִים, וְהִתְאַחַדְתִּי אִתָּהּ אִחוּד אֲהוּבִים. שָׂמַחְתִּי בָהּ, וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי לַיְלָה טוֹב מֵאוֹתוֹ לַיְלָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֻּחַמָּד בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת סִפֵּר: כְּשֶׁבָּאתִי אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא בַּת יַחְיָה בֶּן כָאלִד הַבַּרְמַכִּי, מָצָאתִי אֶת הַנַּעֲרָה בְּכָל כָּבוֹד וִיקָר; פְּנִינָה לֹא נֻקְּבָה וּסְיָח לֹא נִשְׁבָּר, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־הַשִּׁיר הָאֵלֶּה:
חִבַּקְתִּיהָ בִזְרוֹעִי כַעֲנָק הַיּוֹנָה יַקִּיף,
וְיָדִי שֻׁלְּחָה לְהָרִים, גַּלּוֹת הַצָּעִיף.
אָכֵן זֶה הוּא הָאֹשֶר נַעֲלֶה עַל כֹּל,
וַנְּהִי חֲבוּקִים וְלֹא חָפַצְנוּ חֲדֹל.
שָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ תָּמִים, וְזָנַחְתִּי אֶת הַחֲנוּת וְאֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת הַבַּיִת. אָמְרָה לִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים: ‘אוֹר עֵינַי וַאֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה מֻחַמָּד, הִנֵּה הֶחֱלַטְתִּי לָלֶכֶת הַיּוֹם אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. קְנֵה לְךָ שְׁבִיתָה עַל סַפָּה זוֹ וְלֹא תָזוּז מִמְּקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ’. הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי עַל כָּךְ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא’. אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אָזוּז מִמְּקוֹמִי, לָקְחָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהָלְכָה אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ. וְאוּלָם חֵי־אֱלֹהִים, אַחַי, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה לְרֹאשׁ הַסִּמְטָה, וּכְבָר נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְנִכְנְסָה דַרְכּוֹ זְקֵנָה אַחַת וְאָמְרָה: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה מֻחַמָּד, הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה4 קוֹרֵאת לְךָ, שֶׁכְּבָר שָׁמְעָה עַל דְּבַר תַּרְבּוּתְךָ וְנִימוּסֶיךָ הַנָּאִים וְזִמְרָתְךָ הַיָּפָה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי עַד שֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה דֻנְיָא’. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: ‘אֲדוֹנִי, אַל תִּתֵּן אֶת הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לִכְעֹס עָלֶיךָ וּתְהִי לְאוֹיֶבֶת לְךָ. קוּם וְדַבֵּר אֵלֶיהָ וְתַחֲזֹר לִמְקוֹמְךָ’. קַמְתִּי מִיָּד וּפָנִיתִי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ, וְהַזְּקֵנָה לְפָנַי, עַד שֶׁהוֹבִילָה אוֹתִי אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, אָמְרָה לִי: ‘אוֹר־הָעַיִן, אַתָּה אֲהוּבָהּ שֶׁל הַגְּבירָה דֻנְיָא?’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מַמְלוּכֵּךְ אָנֹכִי וְעַבְדֵּךְ’. אָמְרָה: ‘אָכֵן אֱמֶת דִּבֵּר זֶה שֶׁתֵּאַרְךָ כְּיָפֶה וּמָלֵא חֵן וּבַעַל־תַּרְבּוּת וְשָׁלֵם. אָכֵן הוֹסַפְתָּ עַל הַתֵּאוּר וְעַל הַשְּׁמוּעָה. זַמֵּר לְפָנַי שֶׁאֶשְׁמָעֲךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא’. הֵבִיאָה לִי כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְשַׁרְתִּי עָלָיו בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה: עַל לֵב הָאוֹהֵב הָאָהוּב יִתְגַּבָּר, וְגֵווֹ בִידֵי כָל פְּגָעִים נִמְסָר. אֵין אוֹרְחָה אֻסַּר לְמַסַּע רִכְבָּהּ, אֲשֶׁר לֹא יְהִי אוֹהֵב לוֹ אָהוּב בְּתוֹכָהּ. בְּיַד אֵל אַפְקִיד, בְּאָהֳלֵיכֶם, סַהַר, יֶאֱהָבֶנּוּ לִבִּי אִם גַּם מֵעֵינַי נִסְתָּר. אִם מְרֻצֶּה וְאִם כּוֹעֵס, מַה מְּתוּקָה הִתְפַּנְּקוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יִפְעַל הָאָהוּב, אָהוּב עַל אוֹהֲבוֹ. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי לְזַמֵּר, אָמְרָה לִי: ‘יֵיטִיב אֱלֹהִים לְגוּפְךָ וְיָנִיחַ אֶת רוּחֲךָ, אָכֵן שָׁלֵם אַתָּה בְּיֹפִי, בְּתַרְבּוּת וּבְזִמְרָה. מֵעַכְשָׁו קוּם וְלֵךְ אֶל מְקוֹמְךָ לִפְנֵי שֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְלֹא תִמְצָא אוֹתְךָ וְתִכְעַס עָלֶיךָ’. נָשַׁקְתִּי אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְיָצָאתִי, וְהַזְּקֵנָה לְפָנַי, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַדֶּלֶת שֶׁיָּצָאתִי דַרְכָּהּ וְנִכְנַסְתִּי וּבָאתִי אֶל הַסַּפָּה, וּמְצָאתִיהָ שֶׁכְּבָר בָּאָה מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְהִיא יְשֵׁנָה עַל הַסַּפָּה. יָשַׁבְתִּי לְמַרְגְלוֹתֶיהָ, וְעִשִּׂיתִי אֶת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ. פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אוֹתִי. אָסְפָה אֶת רַגְלֶיהָ וּבָעֲטָה בִי וְהִשְׁלִיכָה אוֹתִי מֵעַל הַסַּפָּה וְאָמְרָה לִי: ‘הוֹי בוֹגֵד, חִלַּלְתָּ אֶת הַשְּׁבוּעָה וּמָעַלְתָּ בִּי. הִבְטְחַתַּנִּי שֶׁלֹּא תָזוּז מִמְּקוֹמְךָ וְהֵפַרְתָּ אֶת הַהַבְטָחָה וְהָלַכְתָּ אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. וְאִלּוּלֵא חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא אֶפָּרַע לְשִׁמְצָה, הָיִיתִי הוֹרֶסֶת אֶת אַרְמוֹנָהּ מֵעַל לְרֹאשָׁהּ’. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לְעַבְדָהּ: ‘הוֹי צַוָּאבּ, קוּם וְהַתֵּז רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבּוֹגֵד הַשַּׁקְרָן, שֶׁאֵין לָנוּ חֵפֶץ בּוֹ’. נִגַּשׁ הָעֶבֶד, וְקָרַע מִשּׁוּלֵי בִגְדּוֹ פַּס, וְקָשַׁר בּוֹ אֶת עֵינַי, וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי'.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֻּחַמָּד הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: 'נִגַּשׁ הָעֶבֶד וְקָרַע מִשּׁוּלֵי בִגְדּוֹ פַס וְקָשַׁר בּוֹ אֶת עֵינַי וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. נִתְחַבְּרוּ עָלֶיהָ הַשְּׁפָחוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת וְאָמְרוּ לָהּ: ‘גְּבִרְתֵּנוּ הַנַּעֲלָה, אֵין זֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁגָה, וְהוּא אֵינוֹ מַכִּיר טִבְעֵךְ, וְלֹא עָשָׂה חֵטְא הַמְחַיֵּב מִיתָה’. אָמְרָה: ‘אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה בוֹ סִימָן’. צִוְּתָה לְהַלְקוֹת אוֹתִי וְהִלְקוּ אוֹתִי עַל צַלְעוֹתַי, וּמַה שֶּׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ, הוּא רָשְׁמֵי אוֹתָן הַמַּלְקוֹת. וְאַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהוֹצִיא אוֹתִי, וְהוֹצִיאוּ אוֹתִי וְהִרְחִיקוּנִי מִן הָאַרְמוֹן וֶהֱטִילוּנִי. הִתְאַמַּצְתִּי וְהָלַכְתִּי לְאַט לְאַט עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְעוֹנִי, וְצִוִּיתִי לְהָבִיא לִי רוֹפֵא וְהֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי, וְעָסַק בְּרִפּוּאִי בְרֹךְ. וּכְשֶׁהִבְרֵאתִי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּפָסְקוּ מַכְאוֹבַי אֲשֶׁר נָשָׂאתִי. בָּאתִי אֶל הַחֲנוּת, וְלָקַחְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה בָהּ וּמְכַרְתִּיו וְאָסַפְתִּי מְחִירוֹ, וְקָנִיתִי לִי אַרְבַּע מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁלֹּא אָסַף כְּמוֹתָם שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. וְהָיוּ רוֹכְבִים עִמִּי בְכָל יוֹם מָאתַיִם מֵהֶם, וְעָשִׂיתִי לִי סִירָה זוֹ, וְהוֹצֵאתִי עָלֶיהָ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר שֶׁל זָהָב, וְכִנִּיתִי עַצְמִי כַלִיף. וּמִנִּיתִי מִן הָעֲבָדִים כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּמִשְׂרַת אַחַד בְּנֵי לִוְיַת הַכַּלִיף, וְשִׁוִּיתִי לוֹ מַרְאֵהוּ, וְהִכְרַזְתִּי, שֶׁכָּל מִי שֶׁיְּטַיֵּל בַּחִדֶּקֶל אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ בְלִי כָל דִּחוּי, וַהֲרֵינִי נוֹהֵג בְּכָךְ זֶה שָׁנָה תְמִימָה, כְּשֶׁאֵינִי שׁוֹמֵעַ עַל אוֹדוֹתֶיהָ דָבָר, וְאֵינִי מוֹצֵא זֵכֶר לָהּ". בָּכָה וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
חֵי אֱלֹהִים כָּל יְמֵי עוֹלָם לֹא אֶשְׁכְּחֶנָּה,
וְלֹא אֶקְרַב אֶל אֲשֶׁר לֹא יְבִיאֶנָּה.
כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן סַהַר בְּעֶצֶם יְצוּרָהּ,
יִשְׁתַּבַּח בּוֹרְאָהּ, יִשְׁתַּבַּח יוֹצְרָהּ.
שָׂמַתְנִי אָבוּל, נְדוּד שֵׁנָה וְחֵלֵכָה
וְהַלֵּב אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתַי בָהּ בָּם אֲהַלֵּכָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע הָארוּן אַלרְרַשִׁיד דְּבָרָיו וְהִכִּיר עָצְמַת אַהֲבָתוֹ וְלַהַט תְּשׁוּקָתוֹ וְחִשְׁקוֹ, אָבְדוּ עֶשְׁתְּנוֹתָיו וְנִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ מֵהִתְפַּלְּאוּת, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁת לְכָל דָּבָר סִבָּה”. נָטְלוּ רְשׁוּת מִן הָעֶלֶם לְהִפָּטֵר מִלְּפָנָיו, וְנָתַן לָהֶם. שָׂם אַלרְרַשִׁיד בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּטוֹ וּלְהַעֲנִיק לוֹ כָל טוּב. נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ וְהָלְכוּ, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל בֵּית הַכַּלִיפוּת. וּכְשֶׁיָּשְׁבוּ הָכֵן בִּמְקוֹמָם וְהֶחֱלִיפוּ מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם מִן הַמַּלְבּוּשִׁים וְלָבְשׁוּ בִגְדֵי בֵית־הַמַּלְכוּת וְעָמַד לִפְנֵיהֶם מַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב הַנְּקָמָה, אָמַר הַכַּלִיף לְגַ’עְפָר: “הַמִּשְׁנֶה, הָבֵא לְפָנַי אֶת הָעֶלֶם…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף אָמַר לַמִּשְׁנֶה: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הָעֶלֶם שֶׁהָיִינוּ אֶצְלוֹ בַלַּיְלָה שֶׁעָבַר”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׂם פָּנָיו אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לְהַזְמָנַת נְשִׂיא־הַמַַּאֲמִינִים הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד”. הָלַךְ עִמּוֹ אֶל הָאַרְמוֹן, כְּשֶׁהוּא נִבְהָל וְנִפְחָד מִן הַפְּקֻדָּה. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַכַּלִיף נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְקִיּוּם הָעֹז וְהָאשֶׁר לָעַד וְשֶׁיִּמָּלְאוּ מִשְׁאֲלוֹתָיו וְהַתְמָדַת טוּבוֹ וְשֶׁיָּסוּר כָּל צַעַר וָרֹגֶז. וְיָפֶה אָמַר בִּדְבָרָיו, כְּשֶׁאָמַר: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וּמָגֵן בִּשְׂדֵה קְרָבוֹת הַדָּת”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
לֹא פָסַק שַׁעַרְךָ מִקְדָּשׁ, אֵלָיו יַעֲלוּ, הֱיוֹת
וַעֲפָרוֹ עֲדִי עַל גַּבֵּי הַמְּצָחוֹת.
עֲדֵי יָכְרַז בָּאֲרָצוֹת כֻּלָּן:
זֶה הַמָּקוֹם וְאַתָּה אַבְרָהָם5.
הִסְבִּיר לוֹ הַכַּלִיף פָּנִים וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וּפָנָה אֵלָיו בְּעֵין נְדִיבוּת וְהִקְרִיבוֹ אֵלָיו וְהוֹשִׁיבָהוּ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “מֻחַמָּד עַלִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ בְלַיְלָה זֶה, שֶׁהוּא מִן הַפְּלָאוֹת וְהַמֻּפְלָא שֶׁבַּמּוּזָרוּת”. אָמַר לוֹ הָעֶלָם6 : “עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. הוֹשֵׁט לִי מִטְפַּחַת הַבִּטָּחוֹן, לְמַעַן הַרְגִּיעַ נַפְשִׁי מֵחֲרָדָה, וּלְמַעַן יְהִי לִבִּי שׁוֹקֵט וּבָטוּחַ”. אָמַר לוֹ: “הִנֵּה לְךָ בִּטָּחוֹן מִפַּחַד וּמִיָּגוֹן”. פָּתַח הָעֶלֶם וְסִפֵּר כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְהִכִּיר הַכַּלִיף שֶׁהוּא אוֹהֵב הַמֻּפְרָד מֵאֲהוּבָתוֹ. אָמַר לוֹ: “חָפֵץ אַתָּה שֶׁאַחֲזִירֶנָּה לְךָ?” אָמַר לוֹ: “מֵחֶסֶד נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הוּא”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אֲנַשֵּׁק אֶצְבְּעוֹתָיו, אַךְ אֶצְבָּעוֹת אֵינָן,
וְאוּלָם רַק מַפְתְּחוֹת הַמִּחְיָה הִנָּן.
וַאֲהַלֵּל פְּעֻלּוֹתָיו אַךְ אֵינָן פְּעֻלּוֹת,
וְאוּלָם רַק עֲדִי עֲנָק הֵן לְגַרְגָּרוֹת.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָנָה הַכַּלִיף אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, הָבֵא לְפָנַי אֶת אֲחוֹתְךָ דֻּנְיָא בִּתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה יַחְיָא בֶּן כָאלִד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵבִיא אוֹתָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד. כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו, אָמַר לָהּ הַכַּלִיף: “יוֹדַעַת אַתְּ מִי זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מֵאַיִן הַנָּשִׁים מַכִּירוֹת אֶת הַגְּבָרִים?”. חִיֵּךְ הַכַּלִיף וְאָמַר לָהּ: “הוֹי דֻּנְיָא, זֶהוּ אֲהוּבֵךְ מֻחַמָּד בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּכְבָר יָדַעְנוּ אֶת הַמַּצָּב וְשָׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וַהֲבִינוֹנוּ אוֹתוֹ מִבַּרוֹ וּמִתּוֹכוֹ. וְהָעִנְיָן אֵינוֹ נִסְתָּר, אִם כִּי הָיָה בַּמִּסְתָּרִים”. אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, עִנְיָן זֶה הָיָה רָשׁוּם בַּסֵּפֶר7, וְכָךְ נִגְזַר מִשָּׁמַיִם, וּמִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לִסְלִיחַת הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר לְמַה שֶּׁאֵרַע מִצִּדִּי. וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לִסְלֹחַ לִי”. צָחַק הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְחִדֵּשׁ אֶת קֶשֶׁר נִשּׂוּאֶיהָ לְבַעֲלָהּ מֻחַמָּד בֶּן עַלִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהִשִּׂיגוּ הוּא וְהִיא אשֶׁר שֶׁבָּאֳשָׁרִים, לִמְגִנַּת לֵב מְקַנְּאִים. שָׁת אוֹתוֹ הַכַּלִיף בְּתוֹךְ חֶבֶר מֵרֵעָיו, וּבִלּוּ חַיֵּיהֶם בִּשְׂמָחוֹת וְתַעֲנוּגוֹת וָגִיל עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַמָּוֶת הוֹרֵס כָּל תַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.
-
במקור: אֶהָד – הערת פב"י. ↩
-
עַבָּאס דוֹד הנביא מחמד אביהם, שעל שמו נקראו בני־עבאס ↩
-
בלאל יפה־קול מחברי הנביא, הוא שקרא תחלה בימי מחמד את המאמינים לתפלה בקריאה ובמנגינה הנהוגה מעל המגדל עד היום ↩
-
היא אשת הארון אלררשיד ובת דודו. ↩
-
הכוונה לכעבה שבמכה, ושם בנין קטן מיוחד המכונה “מקום אברהם”, על האב [צריך להיות: האבן; הערת פב"י] אשר עליה עמד אברהם בבנותו הכעבה. ↩
-
הָעֶלָם – הניקוד במקור. הערת פב"י. ↩
-
בספר בשמים שבו כתוב כל מה שנגזר על כל בני־האדם מעולם ועד עולם. ↩
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפַּר עוֹד הוּא שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת. צִוָּה לְהָבִיא אֵלָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, שְׁנָתִי נָדְדָה עָלַי הַלַּיְלָה נְדוּדִים קָשִׁים, וְצַר לְלִבִּי, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּנִיחַ אֶת דַּעְתִּי וְשֶׁיִּרְוַח בּוֹ לִלְבָבִי”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הִנֵּה יָדִיד לִי עַלִי הַפַּרְסִי שְׁמוֹ, וְאִתּוֹ מִן הַסִּפּוּרִים וְהַיְדִיעוֹת הַמַּרְטִיטִים, הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְסִירִים כָּל עֶצֶב מִן הַלֵּב”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא גַ’עְפָר מֵעַל פְּנֵי הַכַּלִיף לְחַפֵּשׂ אֶת הַפַּרְסִי, וְשָׁלַח אַחֲרָיו לַהֲבִיאוֹ. כְּשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכַפְּקֻדָּה אֶעֱשֶׂה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפַּרְסִי אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכַפְּקֻדָּה אֶעֱשֶׂה”. שָׂם פָּנָיו עִמּוֹ יַחְדָּו אֶל הַכַּלִיף. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. אָמַר לוֹ: “עַלִי, הִנֵּה צַר לְלִבִּי הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּכְבָר שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה שְׁמוּרִים בְּזִכְרוֹנְךָ סִפּוּרִים וִידִיעוֹת. מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִמְּךָ שֶׁתַּשְׁמִיעֵנִי מַה שֶּׁיָּסִיר צַעֲרִי וִימָרֵק אֶת הִרְהוּרַי”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, רְצוֹנְךָ שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶּׁרָאִיתִי בְעֵינַי אוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְאָזְנַי?” אָמַר לוֹ: “אִם רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ סַפֵּר אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא. דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁנָּסַעְתִּי בְאַחַת הַשָּׁנִים מֵעִירִי זֹאת וְהִיא מְדִינַת בַּגְדָּאד, וּבְחֶבְרָתִי נַעַר וְעִמּוֹ אַמְתַּחַת נָאָה, וְנִכְנַסְנוּ לְעִיר אַחַת. וּבְעוֹד אֲנִי מוֹכֵר וְקוֹנֶה, כְּשֶׁאָדָם כֻּרְדִּי עַשְׁקָן וְתוֹקְפָן, הִתְנַפֵּל עָלַי וְלָקַח מִמֶּנִּי אֶת הָאַמְתַּחַת וְאָמַר לִי: ‘אַמְתַּחְתִּי הִיא זוֹ וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ רְכוּשִׁי הוּא’. קָרָאתִי: ‘הוֹי קְהַל הַמֻּסְלְמִים, הַצִּילוּנִי מִיַּד הַפָּרוּץ שֶׁבַּגַּזְלָנִים’. אָמְרוּ כָל הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם: ‘לְכוּ שְׁנֵיכֶם אֶל הַקָּאצִ’י וְקַבְּלוּ דִינוֹ וְנַהֲגוּ עַל פִּיו’. פָּנִינוּ אֶל הַקָּאצִ’י, כְּשֶׁאֲנִי מְרֻצֶּה לְקַבֵּל דִּינוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֵלָיו וְעָמַדְנוּ לְפָנָיו, אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘בְּאֵיזֶה עִנְיָן בָּאתֶם וּמַה מִּשְׁפַּט דְּבַרְכֶם?’ אָמַרְנוּ: ‘שְׁנֵי בַעֲלֵי־דִין אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ, בָּאִים בְּטַעֲנוֹתֵינוּ וּמְרֻצִּים בְּמִשְׁפָּטְךָ’ אָמַר: ‘מִי מִכֶּם הוּא הַתּוֹבֵעַ?’ נִגַּשׁ הַכֻּרְדִּי וְאָמַר: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י. אַמְתַּחַת זוֹ אַמְתַּחְתִּי הִיא. וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ לִי הוּא, וּכְבָר אָבְדָה מִמֶּנִּי וּמְצָאתִיהָ עִם הָאִישׁ הַזֶּה’. אָמַר לוֹ הַקָּאצִ’י: ‘וּמָתַי אָבְדָה מִמְּךָ?’. אָמַר הַכֻּרְדִּי: ‘לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה, תְּמוֹל, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן בִּגְלַל אָבְדָנָהּ’. אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘אִם אַתָּה מַכִּירָהּ, תָּאֵר לִי מַה בְּתוֹכָה’. אָמַר הַכֻּרְדִּי: ‘בְּאַמְתַּחְתִּי זוֹ מַחֲטֵי כֹחַל שֶׁל כֶּסֶף, שְׁתַּיִם לִצְבִיעַת הָעֵינַיִם. וּבְתוֹכָהּ מִינֵי כֹּחַל לָעֵינַיִם וּמִטְפַּחַת לַיָּדַיִם. וְשַׂמְתִּי בְתוֹכָהּ שְׁתֵּי כּוֹסוֹת מָזְהָבוֹת וּשְׁנֵי פָּמוֹטוֹת. וְהִיא מְכִילָה בְתוֹכָהּ שְׁנֵי אֹהָלִים וּשְׁתֵּי צַלָּחוֹת וּשְׁתֵּי כַפּוֹת וְכַר וּשְׁנֵי שְׁטִיחֵי עוֹר וּשְׁנֵי בַּקְבּוּקִים, וְטַס וּשְׁתֵּי קַעֲרוֹת נְחשֶׁת וּקְדֵרָה וּשְׁנֵי כַדִּים וְתַרְוָד, וּמַחַט גְּדוֹלָה לִתְפִירַת שַׂקִּים, וּשְׁתֵּי מִזְוָדוֹת וְחָתוּל, וּשְׁנֵי כְלָבִים וַעֲרֵבָה, וּשְׁנֵי שַׂקִּים וּמְעִיל עֶלְיוֹן, וּשְׁתֵּי פַרְווֹת וּפָרָה וּשְׁתֵּי עֲגָלוֹת, וְעֵז וּשְׁנֵי גְּדָיִים, וְכִבְשָׂה וּשְׁנֵי טְלָאִים, וּשְׁנֵי אֹהָלִים שֶׁל אָרִיג יְרֻקִּים, וְגָמָל וּשְׁתֵּי נָאקוֹת, וּתְאוֹ וּשְׁנֵי שְׁוָרִים, וּלְבִיאָה וּשְׁנֵי אֲרָיוֹת, וְדֻבָּה וּשְׁנֵי שׁוּעָלִים, וְסַפְסָל וּשְׁתֵּי סַפּוֹת, וְאַרְמוֹן וּשְׁנֵי אוּלַמּוֹת וּסְטָיו, וּטְרַקְלִין וּמִטְבָּח וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת עָלָיו. וְכָל קְהַל הַכֻּרְדִּים יָעִידוּ שֶׁהָאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘וּמַה תֹּאמַר אַתָּה פְלוֹנִי?’. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אַחֲרֵי שֶׁהִכַּנִי הַכֻּרְדִּי בְּתִמָּהוֹן בִּדְבָרָיו, וְאָמַרְתִּי: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, אֲנִי אֵין לִי בְאַמְתַּחְתִּי זוֹ אֶלָּא אֹהֶל בְּלָיוֹת וְשֵׁנִי בְלִי דְלָתוֹת, וּמְאוּרָה לַכְּלָבִים, וּבָהּ לִילָדִים סֵפֶר וּשְׁנֵי בַּחוּרִים מְשַׂחֲקִים בְּקֻבִּיּוֹת, וּבָהּ אֹהָלִים וּמֵיתָרִים לָהֶם, וּמְדִינַת בָּצְרָה וּבַגְדָּאד וְאַרְמוֹן שַׁדָּאד בֶּן עָאד, וּמַפּוּחַ שֶׁל נַפָּח וְרֶשֶׁת שֶׁל דַּיָג, וּמַקֵּל וִיתֵדוֹת, וִילָדִים וִילָדוֹת. וְאֶלֶף שָׂרֵי־צָבָא יָעִידוּ שֶׁהָאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכֻּרְדִּי דְבָרִים אֵלֶּה בָּכָה וְנֶאֱנַח וְאָמַר: ‘הֲרֵי אַמְתַּחְתִּי זוֹ יְדוּעָה, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מְתֹאָר. בְּאַמְתַּחְתִּי זוֹ טִירוֹת וּמִבְצָרִים וַעֲגוּרִים וַאֲרָיוֹת וַאֲנָשִׁים מְשַׂחֲקִים בְּטַבְלוֹת וּבְשַׁחְמַט. וּבְאַמְתַּחְתִּי זוֹ אֶבֶן רֵחַיִם וּשְׁתֵּי חוֹתָמוֹת, וְסוּס אַבִּיר וּשְׁנֵי סוּסִים זְכָרִים, וּשְׁנֵי רְמָחִים אֲרֻכִּים. וְהִיא מֵכִילָה בְּתוֹכָהּ אַרְיֵה וּשְׁתֵּי אַרְנָבוֹת, וְעִיר וּשְׁנֵי כְפָרִים, וְעִוֵּר וּשְׁנֵי פִקְחִים וּשְׁנֵי מַטְאַטְאִים וְכֹמֶר וּשְׁנֵי שַׁמָּשֵׁי כְנֵסִיָּה, וְהֶגְמוֹן וּשְׁנֵי נְזִירִים, וְקָאצִ’י וּשְׁנֵי עֵדִים. וְהֵם יָעִידוּ שֶׁהָאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘וּמַה תֹּאמַר אַתָּה עַלִי?’ נִתְמַלֵּאתִי חֵמָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י’…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפַּרְסִי אָמַר: נִתְמַלֵּאתִי חֵמָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נִגַּשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י אֲנִי, בְּאַמְתַּחְתִּי זוֹ לִי שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת, וּמַחְסָן לְנֶשֶׁק וְאֶלֶף אֵילִים מַקְרִינִים נוֹגְחִים. בָּהּ לַצֹּאן דִּירִים וְאֶלֶף כְּלָבִים נוֹבְחִים, וְגַנּוֹת וּכְרָמִים וָבֹשֶׂם, וּפְרָחִים וּתְאֵנִים וְתַפּוּחִים. וּתְמוּנוֹת וּדְמֻיּוֹת, וְקַנְקַנִּים וּגְבִיעִים, וּמְזַמְּרוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְגַעַשׁ וָרַעַשׁ, וּגְלִילוֹת רְחָבִים וְאַחִים מַצְלִיחִים, וְחֶבֶר רוֹצְחִים, וְאִתָּם חֲרָבוֹת וּרְמָחִים, וּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים, וִידִידִים וְאוֹהֲבִים, וַאֲסִירִים לָעֳנָשִׁים וּמֵרֵעִים לְמִשְׁתֶּה, וְטַנְבּוּרָה וַחֲלִילִים וְנִסִּים וּדְגָלִים, וּנְעָרוֹת וּנְעָרִים וְכַלּוֹת מְגֻלּוֹת פָּנִים, וּנְעָרוֹת מְזַמְּרוֹת, וְחָמֵשׁ כּוּשִׁיּוֹת וְשָׁלשׁ הֹדִּיּוֹת וְאַרְבַּע מְדִינִיּוֹת, וְעֶשְׂרִים יְוָנִיּוֹת וַחֲמִשִּׁים תֻּרְכִּיּוֹת וְשִׁבְעִים פַּרְסִיּוֹת, וּשְׁמוֹנִים כֻּרְדִיּוֹת וְתִשְׁעִים גּוֹרְגִיּוֹת, וְחִדֶּקֶל וּפְרָת וְרֶשֶׁת דַּיָּג, וְצוּר לְהַדְלִיק בּוֹ אֵשׁ וּמַצִּית, וְאִרַם בַּעֲלַת הָעַמּוּדִים1 וְכִּכָּרוֹת לְמֵרוֹץ הַסּוּסִים וְאֻרְווֹת, וּמִסְגָּדִים וּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת, וּבִנְיָנִים וְנַגָּר וּקְרָשִׁים וּמַסְמְרִים, וְעֶבֶד כּוּשִׁי עִם אַבּוּב. וְשַׂר־צָבָא וְשַׂר־פָּרָשִׁים, וְעָרִים וּכְרַכִּים, וּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְכּוּפָה וְאַלְאַנְבָּאר2, וְעֶשְׂרִים תֵּבוֹת מְלֵאוֹת אָרִיג וַחֲמִשִּׁים מַמְגוּרוֹת לְמָזוֹן, וְעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן, וּמִדִּמְיָאט עַד אַסְוָאן, וְהֵיכַל כִּסְרָא אַנוּשִׁרְוָאן וּמַלְכוּת שְׁלֹמֹה, וּמִנַּחַל נֻעְמַאן עַד אֶרֶץ כֻרָאסָאן וְבַּלַךְ וְאִסְפַּהָאן, וּמֵהֹדּוּ עַד אֶרֶץ סוּדָאן, וּבָהּ – יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים חַיֵּי אֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י – אֲזִקִּים וְכִתְבֵי־בַקָּשָׁה, וְאֶלֶף תַּעַר לְגַלֵּחַ זְקַן הַקָּאצִ’י, אִם לֹא יִירָא מִפְּנֵי עָנְשִׁי וְלֹא יִשְׁפֹּט כִּי הַאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י, נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ מִכָּל זֶה וְאָמַר: ‘אֵינִי רוֹאֶה אֶתְכֶם אֶלָּא שְׁנֵי זְקֵנִים רָעֵי־מַזָּל אוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים כּוֹפְרִים, לוֹעֲגִים לַקָּאצִ’ים וְלַשּׁוֹפְטִים, שֶׁאֵינָם חוֹשְׁשִׁים לִנְזִיפָה, שֶׁכֵּן לֹא תֵּאֲרוּ מְתָאֲרִים וְלֹא שָׁמְעוּ שׁוֹמְעִים תָּמוּהַּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁתֵּאַרְתֶּם, וְלֹא דִבְּרוּ כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְתֶּם, שֶׁכֵּן מִסִּין עַד עֵץ־אֻם גַיְלָאן3 וּמֵאֶרֶץ פָּרָס וְעַד לְאֶרֶץ סוּדָאן וּמִנַּחַל נֻעְמָאן עַד אֶרֶץ כֻרָאסָאן לֹא יָכִיל כָּל מַה שֶּׁהִזְכַּרְתֶּם וּמַה שֶּׁתְּבַעְתֶּם. כְּלוּם אַמְתַּחַת זוֹ יַם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף הִיא? וְיוֹם הַדִּין אֲשֶׁר יִכְלֹל אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הַפּוֹשְׁעִים?’. צִוָּה הַקָּאצִ’י לִפְתֹּחַ אֶת הַאַמְתַּחַת וּפְתָחוּהָ וְנִמְצָא בָהּ לֶחֶם וְלִימוֹנָה וְזֵיתִים וּגְבִינָה. הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַתַּרְמִיל לִפְנֵי הַכֻּרְדִּי, וְהָלַכְתִּי". כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף סִפּוּר זֶה מִפִּי עַלִי הַפַּרְסִי הִתְגַלְגֵּל עַל גַּבּוֹ מִצְּחוֹק, וְגָמַל אוֹתוֹ טוֹב.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפַּר
סִפְּרוּ שֶׁגַּ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי רֵעָה לוֹ לְאַלרְרַשִׁיד לַיְלָה אֶחָד אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “גַ’פְעָר, שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה קָנִיתָ נַעֲרָה פְלוֹנִית, וְלִי זֶה זְמַן רַב שֶׁאֲנִי מְבַקְּשָׁהּ, שֶׁכֵּן הִיא בְתַכְלִית הַיֹּפִי, וְלִבִּי אוֹהֵב אוֹתָהּ וְטָרוּד בָּהּ. מְכֹר אוֹתָהּ אֵפוֹא לִי”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי מוֹכְרָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ תֵּן אוֹתָהּ אֶפוֹא לִי בְמַתָּנָה”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹתְנָהּ”. אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “הֲרֵי זֻבַּיְדָה1 מְגֹרֶשֶׁת גֵּרוּשִׁין מְשֻׁלָּשִׁים אִם אֵין אַתָּה מוֹכֵר אוֹתָהּ לִי אוֹ נוֹתְנָהּ לִי בְמַתָּנָה”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “וְאִשְׁתִּי מְגֹרֶשֶׁת גֵּרוּשִׁין מְשֻׁלָּשִׁים אִם אֲנִי מוֹכֵר אוֹתָהּ אוֹ נוֹתְנָהּ בְמַתָּנָה”. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ מִשִּׁכְּרוֹנָם וְנוֹדַע לָהֶם שֶׁנָּפְלוּ בְדָבָר קָשֶׁה, נִלְאוּ לִמְצֹא תַחְבּוּלָה כֵּיצַד לְסַדֵּר הָעִנְיָן. אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “מִקְרֶה הוּא זֶה שֶׁאֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ אֶלָּא אַבּוּ־יוּסֻף”. בִּקְּשׁוּהוּ, וְהָיָה זֶה בַחֲצִי הַלַּיְלָה. כְּשֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ, קָם בְּבֶהָלָה שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא נִתְבַּקַּשְׁתִּי בְשָׁעָה זוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁאֵרַע בָּאִסְלָאם”. יָצָא מְמַהֵר וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְאָמַר לְנַעֲרוֹ: “קַח אִתְּךָ שַׂק הַמִּסְפּוֹא שֶׁל הַפִּרְדָּה, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַסְפִּיק הַמִּסְפּוֹא שֶׁעִמָּהּ. וּכְשֶׁנִּכָּנֵס לַחֲצַר הַכַּלִיפוּת, שִׂים לְפָנֶיהָ אֶת שַׂק הַמִּסְפּוֹא שֶׁתֹּאכַל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִן הַמִּסְפּוֹא שֶׁבּוֹ עַד שֶׁאֵצֵא, הַיְנוּ אִם לֹא תֹאכַל עוֹד הַלַּיְלָה אֶת כָּל הַמִּסְפּוֹא”. אָמַר הַנַּעַר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אַלרְרַשִׁיד, קָם לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ עַל עַרְשׂוֹ לְצִדּוֹ, וְלֹא הָיָה מוֹשִׁיב עִמּוֹ אָדָם זוּלָתוֹ. אָמַר לוֹ: “לֹא בִקַּשְׁנוּךָ בְּשָׁעָה זוֹ, אֶלָּא בִגְלַל עִנְיָן חָשׁוּב וְהוּא כָךְ וְכָךְ. וּכְבָר נִלְאֵינוּ לִמְצֹא תַּחְבּוּלָה לְסַדֵּר הָעִנְיָן”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אֵין עִנְיָן זֶה אֶלָּא הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר”. הוֹסִיף וְאָמַר: “גַ’עְפָר, מְכֹר לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים חֶצְיָהּ וְתֵן לוֹ חֶצְיָהּ בְּמַתָּנָה, וְתִנָּקוּ שְׁנֵיכֶם מִשְּׁבוּעוֹתֵיכֶם עַל־יְדֵי כָךְ”. שָׂמַח נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בַּדָּבָר, וְעָשׂוּ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּם. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “הָבִיאוּ הַנַּעֲרָה עַכְשָׁו”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָמַר: “הָבִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָה עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שֶׁחָזְקָה תְשׁוּקָתִי אֵלֶיהָ”. הֵבִיאוּ אוֹתָהּ. אָמַר לַקָּאצִ’י אַבּוּ יוּסֻף: “רְצוֹנִי לָבוֹא אֵלֶיהָ עַכְשָׁו, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ נַפְשִׁי לְהַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן שֶׁיֵּשׁ לִפְרשׁ מִמֶּנָּה עַל פִּי הַדִּין”2. אָמַר אַבּוּ יוּסֻף: “הָבִיאוּ אֵלַי מַמְלוּךְּ מִמַּמְלוּכֵּי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁלֹּא שֻׁחְרְרוּ עֲדַיִן”. הֵבִיאוּ לוֹ מַמְלוּךְּ. אָמַר אַבּוּ יוּסֻף: “תֵּן לִי רְשׁוּת לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ, וִיגָרְשֶׁנָּה לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אֵלֶיהָ, וְיִהְיֶה מֻתָּר אָז לָבוֹא אֵלֶיהָ מִבְּלִי לִפְרשׁ מִמֶּנָּה עַל־פִּי הַדִּין”. הִתְפַּלֵּא אַלרְרַשִׁיד עַל זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל פְּסַק־הַדִּין הָרִאשׁוֹן. כְּשֶׁבָּא הַמַּמְלוּךְּ אָמַר הַכַּלִיף לַקָּאצִ’י: “הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לְסַדֵּר הַנִּשּׂוּאִין”. אִשֵּׁר הַקָּאצִ’י אֶת הַנִּשּׂוּאִין וְהִסְכִּים לָהֶם הַמַּמְלוּךְּ. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּאצִ’י: “גָּרֵשׁ אוֹתָהּ וְטֹל מֵאָה דִינָר”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת”. לֹא פָסַק לְהוֹסִיף לוֹ וְהוּא מְסָרֵב, עַד שֶׁהִצִּיעַ לוֹ אֶלֶף דִּינָר. אָמַר לוֹ לַקָּאצִ’י: “כְּלוּם הַגֵּרוּשִׁין בְּיָדִי אוֹ בְיָדְךָ אוֹ בְיַד נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?”. אָמַר לוֹ: “רַק בְּיָדְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת לְעוֹלָם”. גָּבַר כַּעֲסוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְאָמַר: “מַה תַּחְבּוּלָה, אַבּוּ־יוּסֻף?”. אָמַר הַקָּאצִ’י אַבּוּ־יוּסֻף: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אַל תִּצְטָעֵר, שֶׁהָעִנְיָן פָּשׁוּט הוּא. שַׁעְבֵּד מַמְלוּךְּ זֶה לַנַּעֲרָה”. אָמַר לוֹ: “שִׁעְבַּדְנוּ אוֹתוֹ לָהּ”. אָמַר לָהּ הַקָּאצִ’י: “אִמְרִי: מַסְכִּימָה אֲנִי”. אָמְרָה: “מַסְכִּימָה אֲנִי”. אָמַר הַקָּאצִ’י: “מוֹצִיא אֲנִי פְסַק דִּין שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִתְגָּרֵשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנַּעֲשָׂה קִנְיָנָהּ וּפָקְעוּ הַנִּשּׂוּאִין”. קָם נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “שֶׁכְּמוֹתְךָ יִהְיֶה קָאצִ’י בְּיָמַי”. צִוָּה לְהָבִיא סַלִּים מְלֵאֵי זָהָב, וְהוּרְקוּ לְפָנָיו. אָמַר לַקָּאצִ’י: “כְּלוּם יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ לָשִׂים אוֹתוֹ בְתוֹכוֹ?”. נִזְכַּר בְּשַׂק־הַמִּסְפּוֹא שֶׁל הַפִּרְדָּה, וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו וּמִלְּאוּ אוֹתוֹ לוֹ זָהָב. לָקַח אוֹתוֹ וְנִפְטַר לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר אָמַר לַחֲבֵרָיו: “אֵין דֶּרֶךְ קְרוֹבָה יוֹתֵר גַּם לַדָּת וְגַם לָעוֹלָם הַזֶּה מִדֶּרֶךְ הַמַּדָּע, שֶׁכֵּן נִתַּן לִי כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה בְּעַד שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת אוֹ שָׁלשׁ”. הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא אַתָּה הַדּוֹרֵשׁ תַּרְבּוּת אֶל חֵן הַמְּאֹרָע הַזֶּה, הַכּוֹלֵל גַּם סִפּוּרִים יָפִים מֵהֶם חֻצְפַּת הַמִּשְׁנֶה כְּלַפֵּי אַלרְרַשִׁיד, וְאֹרֶךְ־רוּחוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, וְלַמְדָּנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת שֶׁל הַקָּאצִ’י. יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם כֻּלָּם יַחַד.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפַּר
סִפְּרוּ שֶׁכָאלִד בֶּן עַבְּדִ־אללָּהּ הַפַּרְסִי הָיָה נְסִיך בָּצְרָה. בָּאָה אֵלָיו חֲבוּרָה מַחֲזִיקִים בְּבָחוּר בַּעַל יֹפִי מֵאִיר וְנִימוּס מַזְהִיר וְשֵׂכֶל שַׁפִּיר, וְהוּא יָפֶה בְּצוּרָתוֹ, נָעִים בְּרֵיחוֹ וְעָלָיו שַׁלְוָה וִיקָר. וְהִקְרִיבוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי כָאלִד, שָׁאַל אוֹתָם לְסִפּוּרוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: “לִסְטִים הוּא זֶה שֶׁתְּפַסְנוּהוּ תְמוֹל בְּדִירָתֵנוּ”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ כָאלִד, וְהִפְלִיא אוֹתוֹ תָּאֳרוֹ וְטָהֳרוֹ. אָמַר לָהֶם: “הַרְפּוּ מִמֶּנּוּ”. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל סִפּוּרוֹ. אָמַר לוֹ: “אָכֵן אֱמֶת נָכוֹן הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ. וְהָעִנְיָן הוּא כְפִי שֶׁסִּפְּרוּ”. אָמַר לוֹ כָאלִד: “וּמַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ, בְּעוֹד אַתָּה נָאֶה בְמַרְאֶךָ וְיָפֶה בְצוּרָתֶךָ?”. אָמַר לוֹ: “הֱבִיאַתְנִי לִידֵי כָךְ הַתַּאֲוַָה לָעוֹלָם הַזֶּה, וּמַה שֶּׁנִּגְזַר עָלַי מֵאֵת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ כָאלִד: “תִּשְׁכָּלְךָ אִמְּךָ; כְּלוּם לֹא הָיָה בְּחֵן פָּנֶיךָ וּשְׁלֵמוּת שִׂכְלֶךָ וּבַנָּאֶה שֶׁבְּתַרְבּוּתֶךָ מַעֲצוֹר שֶׁיַּעֲצָרְךָ מִגְּנֹב?” אָמַר לוֹ: “הַנַּח זֶה, הַנָּסִיךְ, וּכְלַךְ לְךָ אֶל מַה שֶּׁצִּוָּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁכֵּן הוּא לְפִי מַה שֶּׁפָּעֲלוּ יָדַי, וְאֵין אֱלֹהִים עוֹשֵׁק בְּנֵי אָדָם”. שָׁתַק כָאלִד שָׁעָה אַחַת, שׁוֹקֵל בְּדַעְתּוֹ בְּעִנְיַן הַבָּחוּר. אַחַר־כָּךְ הִקְרִיב אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה זֶה שֶׁהוֹדֵיתָ בְּרֹאשׁ לִפְנֵי בּוֹא הָעֵדִים, מְבִיאֵנִי לְהַטִּיל סָפֵק בַּדָּבָר, וְאֵין אֲנִי מְדַמֶּה שֶׁגַּנָּב אַתָּה, אֶפְשָׁר יֵשׁ לְךָ סִפּוּר שֶׁלֹּא שֶׁל גְּנֵבָה. הַגֵּד אוֹתוֹ אֵפוֹא לִי”. אָמַר לוֹ: “הַנָּסִיךְ, אַל יַעֲלֶה בְדַעְתְּךָ דָּבָר מִלְּבַד מַה שֶּׁהוֹדֵיתִי בוֹ לְפָנֶיךָ, וְאֵין לִי סִפּוּר שֶׁאֲפָרְשֶׁנּוּ אֶלָּא זֶה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַחֲצֵרָם שֶׁל אֵלֶּה וְגָנַבְתִּי כְּפִי מַה שֶּׁעָלָה בְיָדִי, וְתָפְסוּ אוֹתִי וְלָקְחוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי וְהֵבִיאוּ אוֹתִי אֵלֶיךָ”. צִוָּה כָאלִד לְחָבְשׁוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְצִוָּה עַל כָּרוֹז שֶׁיַּכְרִיז בְּבָצְרָה: “הִנֵּה כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזוֹת בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִסְטִים וּקְצִיצַת יָדוֹ, יָבוֹא לְמָחָר אֶל מָקוֹם פְּלוֹנִי”. אַחֲרֵי שֶׁיָּשַׁב הַבָּחוּר קָבוּעַ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים וְשָׂמוּ עַל רַגְלָיו אֶת הַכְּבָלִים, פָּרְצוּ אַנְחוֹתָיו וְשָׁטְפוּ דִמְעוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אִיֵּם עָלַי כָאלִד אֶת יָדִי לְקַצּוֹת,
אִם אֶת סִפּוּרָהּ לֹא אֹבֶה גַלּוֹת.
וָאֹמַר: לֹא יִתָּכֵן אֲשֶׁר אֲגַלֶּה סוֹד
הַצָּפוּן בַּלֵּב בִּדְבַר אַהֲבַת זֹאת.
קְצִיצַת הַיָּד בִּמְחִיר הוֹדָאָתִי עָלָיו
נָקֵל מִפָּרְעָה לְשִׁמְצָה, לַלֵּבָב.
שָׁמְעוּ זֹאת אֵלֶּה הַמֻּפְקָדִים עָלָיו, וּבָאוּ אֶל כָאלִד וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה. כְּשֶׁהֶחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה צִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֶצְלוֹ. כַּאֲשֶׁר חָקַר וְדָרַשׁ אוֹתוֹ מְצָאוֹ בַּעַל־תַּרְבּוּת וְנָבוֹן, נִימוּסָיו נָאִים וְאִישׁ־לֵבָב. צִוָּה לְהַגִּישׁ לוֹ אֹכֶל וְאָכַל. שׂוֹחַח אִתּוֹ שָׁעָה, אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ כָאלִד: "כְּבָר נוֹדַע לִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ סִפּוּר זוּלַת הַגְּנֵבָה, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַבֹּקֶר וְיָבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים וְהַקָּאצִ’י וְיִשְׁאַל אוֹתְךָ בְּעִנְיַן הַגְּנֵבָה, הַכְחֵשׁ אוֹתָהּ וְסַפֵּר מַה שֶּׁיָּסִיר מֵעָלֶיךָ עֹנֶשׁ קְצִיצַת הַיָּד, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלִיחַ־אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם –: “הִמָּנְעוּ מִן הָעֳנָשִׁים בִּמְקוֹם סָפֵק”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְהַחֲזִירוֹ לְבֵית־הָאֲסוּרִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ1.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וּשְמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁשּׂוֹחַח כָאלִד עִם הַבָּחוּר צִוָּה לְהַחֲזִירוֹ לְבֵית־הָאֲסוּרִים, וְנִשְׁאַר בּוֹ לַיְלָה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר בָּאוּ בְּנֵי־הָאָדָם לִרְאוֹת בִקְצִיצַת יַד הַבָּחוּר. וְלֹא נִשְׁאַר אָדָם בְּבָצְרָה לֹא אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה אֶלָּא כְבָר בָּאוּ לִרְאוֹת בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָעֶלֶם. רָכַב כָאלִד וְעִמּוֹ נְשׂוּאֵי־הַפָּנִים שֶׁבְּאַנְשֵׁי בָצְרָה וְזוּלָתָם. שָׁלַח לְהַזְמִין אֶת הַקָּאצִ’ים וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַבָּחוּר. בָּא מְקַשְׁקֵשׁ בַּאֲזִקָּיו, וְלֹא רָאָהוּ גַם אֶחָד מִבְּנֵי־הָאָדָם אֲשֶׁר לֹא בָכָה לוֹ. נִשְּׂאוּ קוֹלוֹת הַנָּשִׁים בִּילָלָה, וְצִוָּה הַקָּאצִ’י לְהַשְׁתִּיק אֶת הַנָּשִׁים. אָמַר לוֹ: “הִנֵּה אֲנָשִׁים אֵלֶּה טוֹעֲנִים שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְבֵיתָם וְגָנַבְתָּ הוֹנָם, אֶפְשָׁר שֶׁגָּנַבְתָּ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ?”2. אָמַר לוֹ: “לֹא כִּי גָנַבְתִּי רְכוּשׁ שֶׁעֶרְכּוֹ מָלֵא”. אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר שֻׁתָּף אַתָּה לִבְנֵי־אָדָם אֵלֶּה בְמַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “לֹא כִי כֻּלּוֹ שֶׁלָּהֶם הוּא, וְאֵין לִי כָל זְכוּת בּוֹ”. כָּעַס כָאלִד וְקָם וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר, נוֹשֵׂא מְשָׁלוֹ, בְּבֵית־שִׁיר זֶה:
יַחְפֹּץ הָאִישׁ כִּי יִנָּתֵן לוֹ חֶפְצֵהוּ,
אַךְ אֱלֹהִים יְמָאֵן בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר יִרְצֵהוּ.
קָרָא לַקַּצָּץ שֶׁיְּקַצֵּץ אֶת יָדוֹ. בָּא וְהוֹצִיא אֶת הַסַּכִּין, וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ וְשָׂם עָלֶיהָ אֶת הַסַּכִּין. הִקְדִּימָה אוֹתוֹ נַעֲרָה מִבֵּין הַנָּשִׁים, עָלֶיהָ בְלוֹיֵי סְחָבוֹת מְלֻכְלָכִים, וְצָעֲקָה וְהֵטִילָה עַצְמָהּ עָלָיו, וְגִלְּתָה פָּנִים כְּאִלּוּ הֵם יָרֵחַ. קָם שָׁאוֹן בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְכִמְעַט שֶׁפָּרְצָה בִּגְלַל זֶה מְהוּמָה מַתִּיזָה גִצִּים. אַחַר־כָּךְ קָרְאָה אוֹתָהּ נַעֲרָה בְּקוֹל רָם כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלָה: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הַנָּסִיךְ, שֶׁלֹּא תְהֵא אָץ בִּקְצִיצַת הַיָּד עַד שֶׁתִּקְרָא פִּתְקָה זוֹ”. מָסְרָה לוֹ פִתְקָה וּפָתַח אוֹתָהּ כָאלִד וְקָרָא, וְהִנֵּה כְתוּבִים בָּהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי כָאלִד, זֶה אוֹהֵב בְּעֹז לְאַהֲבָה נִרְצָע,
יָרְתָה בוֹ זָוִית עֵינִי וְקַשְׁתִּי חִצָּהּ.
וְחֵץ מַבָּט מִנִּי אוֹתוֹ חָלַף עָבַר,
כְּבַעַל־בְּרִית הוּא לְאַהֲבָה מֵחָלְיוֹ לֹא יִתְעוֹרָר.
הוֹדָה בְפֶשַׁע אֲשֶׁר לֹא בִּצַּע,
בִּרְאוֹתוֹ זֶה טוֹב מִשִּׂים אוֹהֵב לְשִׁמְצָה.
אָכֵן לְאַט לְךָ לְאוֹהֵב כּוֹאֵב,
אֲצִיל־אֹפִי בָּאָדָם, לֹא גוֹנֵב.
כְּשֶׁקָּרָא כָאלִד בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, סָר הַצִּדָּה וּפָרַשׁ מִבְּנֵי־הָאָדָם, וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הָאִשָּׁה וְשָׁאַל אוֹתָהּ עַל אֹדוֹת הַסִּפּוּר. הִגִּידָה לוֹ, שֶׁבָּחוּר זֶה אוֹהֲבָהּ הוּא וּבִקֵּשׁ לְבַקְּרָהּ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲצַר בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְהִשְׁלִיךְ אֶבֶן לְתוֹךְ הֶחָצֵר, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָהּ עַל בּוֹאוֹ. שָׁמְעוּ אָבִיהָ וְאַחֶיהָ אֶת קוֹל הָאֶבֶן, וְעָלוּ אֵלָיו. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בָּהֶם צָבַר אֶת בִּגְדֵי־הָאָרִיג שֶׁל כָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ, וְהֶרְאָה עַצְמוֹ לִפְנֵיהֶם כְּגַנָּב, מַחֲסֶה לַאֲהוּבָתוֹ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה, תְּפָשׂוּהוּ וְאָמְרוּ: ‘גַּנָּב’ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, וְהוֹדָה בַגְּנֵבָה וְעָמַד עַל הוֹדָאָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה. וּכְבָר נָטַל עַל עַצְמוֹ עִנְיָנִים אֵלֶּה מֵחֲשָׁד שֶׁל גְּנֵבָה בִּגְלַל נִימוּסוֹ הַמֻּפְלָג וּנְדִיבוּת נַפְשׁוֹ". אָמַר כָאלִד: “אָמְנָם רָאוּי הוּא שֶׁיּוֹשִׁיטוּ לוֹ עֶזְרָה לְהַשִּׂיג חֶפְצוֹ”. צִוָּה לִקְרֹא אֶת הַבָּחוּר אֵלָיו, וְנָשַׁק לוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת אֲבִי הַנַּעֲרָה, וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, הִנֵּה הֶחֱלַטְנוּ לְהוֹצִיא לְפֹעַל הַמִּשְׁפָּט בְּנַעַר זֶה, בִּקְצִיצַת יָדוֹ. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִתְאַדֵּר וְיִתְפָּאַר שְׁמָרוֹ מִזֶּה. וּכְבָר צִוֵּיתִי לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, עַל שֶׁהִפְקִיר אֶת יָדוֹ לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בִּתְּךָ וְלִנְצֹר אֶת שְׁנֵיכֶם מֵחֶרְפָּה. וּכְבָר צִוֵּיתִי לְבִתְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, בַּאֲשֶׁר הִגִּידָה לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּרְשֶׁה לִי לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ”. אָמַר הַזָּקֵן: “הַנָּסִיךְ, כְּבָר נָתַתִּי לְךָ רְשׁוּת לְכָךְ”. הִלֵּל כָאלִד אֶת הָאֱלֹהִים וְשִׁבַּח אוֹתוֹ וְנָאַם נְאוּם יָפֶה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָאלִד הִלֵּל אֶת הָאֱלֹהִים וְשִׁבַּח אוֹתוֹ וְנָאַם נְאוּם יָפֶה וְאָמַר לַבָּחוּר: “הֲרֵי אֲנִי מַשִּׂיא לְךָ נַעֲרָה זוֹ הַנִּצֶּבֶת בָּזֶה בִרְשׁוּתָהּ וּבִרְצוֹנָהּ וּבִרְשׁוּת אָבִיהָ בְּמֹהַר זֶה שֶׁל מָמוֹן, עוֹלֶה לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר הַבָּחוּר: “מַסְכִּים אֲנִי לְךָ לְנִשּׂוּאִים אֵלֶּה”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה כָאלִד לָשֵׂאת אֶת הַכֶּסֶף אֶל בֵּית הַבָּחוּר. כְּשֶׁהַכַּלָּה מוּבָלָה אֵלָיו עַל טַס שֶׁל פְּלִיז. וְנִפְטְרוּ בְנֵי־הָאָדָם לְבָתֵּיהֶם שְׂמֵחִים. וְלֹא רָאִיתִי יוֹם נִפְלָא יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁרֵאשִׁיתוֹ בְּכִי וְתִגְרָה וְאַחֲרִיתוֹ שִׂמְחָה וְגִילָה.
סִפְּרוּ שֶׁגַּ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי, כְּשֶׁצְּלָבוֹ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד1, צִוָּה לִצְלֹב אֶת כָּל מִי שֶיִּסְפֹּד לוֹ וִיקוֹנֵן עָלָיו. נִמְנְעוּ בְּנֵי־אָדָם מִכָּךְ. וְקָרָה שֶבְּדוּאִי אֶחָד הָיָה בַּעֲרָבָה רְחוֹקָה, וּבְכָל שָׁנָה הָיָה בָא אֶל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי הַנִּזְכָּר עִם קַצִידָה2 וְהָיָה זֶה נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר פְּרָס בְּעַד אוֹתָהּ קַצִידָה, וְהָיָה נוֹטֵל אוֹתָם וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ, וּמַמְשִׁיךְ וּמוֹצִיא מֵהֶם לְפַרְנָסַת מִשְׁפַּחְתּוֹ עַד לְסוֹף הַשָׁנָה. בָּא אֵלָיו אוֹתוֹ בְּדוּאִי עִם הַקַּצִידָה כְּמִנְהָגוֹ. כְּשֶׁבָּא מָצָא אֶת גַ’עְפָר צָלוּב. בָּא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא צָלוּב בּוֹ. הִבְרִיךְ אֶת גְּמַלָּתוֹ וּבָכָה בְכִי רָב וְהִתְאַבֵּל אֵבֶל כָּבֵד, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְשִׁירַת הַקַּצִידָה. נִרְדַּם וְרָאָה אֶת גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי בַּחֲלוֹם אוֹמֵר לוֹ: “הִנֵּה הוֹגַעְתָּ עַצְמְךָ וּבָאתָ אֵלֵינוּ, וּמָצָאתָ אוֹתָנוּ כְּפִי מַה שֶּׁרָאִיתָ. וְאוּלָם שִׂים פָּנֶיךָ וְלֵךְ לְבָצְרָה וּשְׁאַל לְאָדָם אֶחָד שְׁמוֹ כָךְ וְכָךְ, מִתַּגָּרִי בָּצְרָה, וֶאֱמֹר לוֹ: ‘הֲרֵי גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי מְשַׁגֵּר לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֵר לְךָ שֶׁתִּתֵּן לִי אֶלֶף דִּינָר, וְסִימָן לְכָךְ הַפּוֹלָה’. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַבְּדוּאִי מִשְּׁנָתוֹ, פָּנָה וְהָלַךְ לְבָצְרָה וְשָׁאַל לְאוֹתוֹ סוֹחֵר וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ, וּמָסַר לוֹ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ גַ’עְפָר בַּחֲלוֹם. בָּכָה הַסּוֹחֵר בְּכִי מָר, עַד שֶׁכִּמְעַט שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי. כִּבֵּד אֶת הַבְּדוּאִי וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְהֵיטִיב שִׁכְנוֹ עִמּוֹ. עָמַד אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים מְכֻבָּד. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ וְלָלֶכֶת נָתַן לוֹ הַסּוֹחֵר אֶלֶף וְחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “הָאֶלֶף הוּא כְּפִי הַמְצֻוֶּה לָתֵת לְךָ וַחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת הַעֲנָקָה מִמֶּנִי לְכַבְּדֶךָ בָּהֶם, וּלְךָ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֶלֶף דִּינָר”. בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מִמֶּנּוּ אָמַר לַסּוֹחֵר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּגִּיד לִי מַה פֵּרוּשׁ ‘הַפּוֹלָה’, שֶׁאֵדַע מַה יְּסוֹדָהּ?”. אָמַר לוֹ: “מִתְּחִלָּה עָנִי הָיִיתִי, סוֹבֵב עִם פּוֹלִים חַמִּים בִּרחוֹבוֹת3 בַּגְדָאד וּמוֹכְרָם לְהִתְפַּרְנֵס בָּזֶה. יָצָאתִי בְּיוֹם קַר וּמַגְשִׁים, וְאֵין עַל גּוּפִי מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּחַסֵּן אוֹתִי מִקֹּר. וּפַעַם הָיִיתִי רוֹעֵד מֵעֹז הַקֹּר וּפַעַם נוֹפֵל בְּמֵי הַגֶּשֶׁם, וַאֲנִי בְּמַצָּב עָלוּב עַד כְּדֵי סְמִירַת הָעוֹר. וְהָיָה גַ’עְפָר יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּתוֹךְ אַרְמוֹן הַנִּשְׁקָף עַל הָרְחוֹב, וְעִמּוֹ הַפַּמַּלְיָה שֶׁלּוֹ וּפִילַגְשָׁיו. נָפַל מַבָּטוֹ עָלַי וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל מַצָּבִי וְשָׁלַח אֵלַי אֶחָד מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ וּלְקָחַנִי אֵלָיו וְהִכְנִיסַנִי לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי אָמַר לִי: ‘מְכֹר כָּל מַה שֶּׁעִמְּךָ מִן הַפּוֹל לַאֲנָשַי’. הִתְחַלְתִּי מוֹדֵד אוֹתָם בְּמִדָּה שֶהָיְתָה עִמִּי, וְכָל מִי שֶׁלָּקַח מִדַּת פּוֹלִים הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ זָהָב, עַד שֶׁכָּלָה כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִתִּי וְלֹא נִשְׁאַר בַּסַּל כְּלוּם. אָסַפְתִּי כָּל הַזָּהָב שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי, כֻּלּוֹ. אָמַר לִי: ‘כְּלוּם נִשְׁאַר עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַפּוֹל?’ אָמַרְתִּי: ‘אֵינִי יוֹדֵעַ’. חִפַּשְׂתִּי בַּסַּל וְלֹא מָצָאתִי אֶלָּא פּוֹלָה אַחַת. נְטָלָהּ גַ’עְפָר מִמֶּנִּי, וּבָקַע אוֹתָהּ לַחֲצָאִין. לָקַח חֶצְיָהּ לְעַצְמוֹ וְנָתַן חֶצְיָהּ הַשֵּׁנִי לְאַחַת פִּילַגְשָׁיו וְאָמַר לָהּ: ‘בְּכַמָּה אַתְּ קוֹנָה חֶצְיָהּ שֶׁל פּוֹלָה זוֹ?’ אָמְרָה לוֹ: ‘בְּמִשְׁנֵה עֵרֶךְ כָּל הַזָּהָב הַזֶּה’. נַעֲשֵׂיתִי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנִי, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: 'דָּבָר שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הוּא”. וַעֲדַיִן אֲנִי מִשְׁתָּאֶה, כְּשֶׁהַפִּילֶגֶשׁ צִוְּתָה עַל אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ וְהֵבִיאָה זָהָב מִשְׁנֵה עֵרֶךְ אוֹתוֹ הַזָּהָב כֻּלּוֹ. אָמַר גַ’עְפָר: ‘וַאֲנִי קוֹנֶה אֶת הַחֵצִי שֶׁלְּקַחְתִּיו בְּמִשְׁנֵה עֵרֶךְ כָּל זֶה יַחַד’. אָמַר לִי גַ’עְפָר: ‘טֹל מְחִיר פּוֹלֶיךָ’. וְצִוָּה עַל אֶחָד מֵעֲבָדָיו, וְאָסַף אֶת כָּל הַהוֹן כֻּלּוֹ וְהִנִּיחוֹ בְקֻפָּתִי. נְטַלְתִּיו וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי לְבָצְרָה, וְנָשָׂאתִי וְנָתַתִּי בְּמַה שֶּׁעִמִּי מִן הַמָּמוֹן, וְהִרְחִיב לִי אֱלֹהִים. וְלֵאֱלֹהִים הַתְּהִלָּה וְהַתּוֹדָה. וּכְשֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ כָּל שָׁנָה אֶלֶף דִּינָר הֲרֵיהוּ מִמִּקְצָת הַטּוֹבָה שֶׁהֵיטִיב עִמִּי גַ’עְפָר, וְלֹא יִגָּרֵם לִי כָּל נֵזֶק”. הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא אֶל מִדַּת נְדִיבוּתוֹ שֶׁל גַ’עְפָר. וְאָכֵן לוֹ הַתְּהִלָּה בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלָיו. וּמִמַּה שֶּׁיְּסֻפַּר הוּא:
סֻפַּר שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד הָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. נִכְנַס אֵלָיו נַעַר מִן הַסָּרִיסִים נוֹשֵׂא כֶּתֶר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת אֲשֶׁר לֹא יֵעָרֵךְ מְחִירָן. נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה מְנַשֶּׁקֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ”.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה: “מַה יָּפִים סִפּוּרַיִךְ וּמַה מַּפְלִיאִים, מַה נְּעִימִים וּמַה מַּקְסִימִים”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה שַהַרָזָאד: “וּמַה כָּל זֶה לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲסַפֵּר בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם יַשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים”. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים אֵינִי מְמִיתָהּ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סוֹף סִפּוּרָהּ”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “סַפְּרִי סוֹף סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה לָהּ שַהַרָזָאד: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד אִם יַרְשֶׁה לִי הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי שַהַרָזָאד. אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסָּרִיסּ הַצָּעִיר אָמַר לַכַּלִיף: “הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה מְנַשֶּׁקֶת אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ: אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁהִיא עָשְׂתָה כֶתֶר זֶה, וְהוּא זָקוּק לְאֶבֶן יְקָרָה גְדוֹלָה, שֶׁתְּהֵא בְרֹאשׁוֹ, וְחִפְּשָׂה בְתוֹךְ אוֹצְרוֹתֶיהָ וְלֹא מָצְאָה בָהֶם אֶבֶן־יְקָרָה גְדוֹלָה לְפִי צָרְכָּהּ”. אָמַר הַכַּלִיף לְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְלַסְּגָנִים: “חַפְּשׂוּ אֶבֶן־יְקָרָה גְדוֹלָה כְּפִי צָרְכָּה שֶׁל זֻבַּיְדָה”. חִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ מַה שֶּׁמַּתְאִים לָהּ, וְהוֹדִיעוּ זֹאת לַכַּלִיף. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו, וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה אֶהְיֶה כַלִיף וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הָאָרֶץ, וְיָדִי תִקְצַר מֵהַשִּׂיג אֶבֶן־יְקָרָה? אוֹי לָכֶם, שַׁאֲלוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים”. שָׁאֲלוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים וְאָמְרוּ לָהֶם: “אֵין אֲדוֹנֵנוּ הַכַּלִיף מוֹצֵא אֶבֶן־יְקָרָה זוֹ, אֶלָּא אֵצֶל אָדָם אֶחָד בְּבָצְרָה, אַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן שְׁמוֹ”. הוֹדִיעוּ אֶת הַדָּבָר לַכַּלִיף, וְצִוָּה עַל מִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר לִשְׁלֹח פִּתְקָה אֶל הָאֶמִיר מֻחַמָּד אלזֻּבַּיְדִּי, הַשַּׁלִיט עַל בָּצְרָה, שֶׁיַּתְקִין אֶת אַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן לִנְסִיעָה וְיָבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. כָּתַב הַמִּשְׁנֶה פִּתְקָה בְּתֹכֶן זֶה וְשָׁלַח אוֹתָהּ בְּיַד מַסְרוּר. פָּנָה מַסְרוּר וְהוֹלִיךְ אֶת הַפִּתְקָה לִמְדִינַת בָּצְרָה וְנִכְנַס אֶל הָאֶמִיר מֻחַמָּד אלזֻּבַּיְדִּי. שָׂמַח בּוֹ וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכִּבּוּד. קָרָא לְפָנָיו פִּתְקַת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. אָמַד לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתוֹ אֲמַלֵּא”. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח אֶת מַסְרוּר וּקְבוּצָה מִבְּנֵי לִוְיָתוֹ אֶל אַבּוּ־מֻחַמָּד הָעַצְלָן. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלָיו וְדָפְקוּ עַל דַּלְתּוֹ. יָצָא אֲלֵיהֶם אַחַד נְעָרָיו. אֵמַר לוֹ, מַסְרוּר: “אֱמֹר לַאֲדוֹנֶיךָ שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקְּשׁוֹ”. נִכְנַס הַנַּעַר וְהוֹדִיעָהוּ הַדָּבָר. יָצָא וּמָצָא אֶת מַסְרוּר שׁוֹמֵר־סַף הַכַּלִיף וְעִמּוֹ בְּנֵי לִוְיָתוֹ שֶׁל הָאֶמִיר מֻחַמָּד אלזֻּבַּיְדִּי. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וַהֲרֵינִי לְמַלֵּא מִצְוַת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְאוּלָם סוּרוּ אֵלָי”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶלָּא חִישׁ־מַהֵר, כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְצַפֶּה לְבוֹאֲךָ”. אָמַר לָהֶם: “הַמְתִּינוּ לִי קְצָת עַד שֶׁאַתְקִין עַצְמִי”. נִכְנְסוּ עִמּוֹ לֶחָצֵר אַחֲרֵי הַפְצִירוֹ בָּהֶם הַרְבֵּה וְדִבֵּר עַל לִבָּם, וְרָאוּ בְתוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן וִילוֹן שֶׁל קְטִיפָה, תְּכֵלֶת רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם. צִוָּה אַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן אֲחָדִים מִנְּעָרָיו לְהִכָּנֵס עִם מַסְרוּר לַמֶּרְחָץ שֶׁבֶּחָצֵר. עָשׂוּ כֵן וְרָאוּ כְתָלָיו וְשֵׁישָם מִן הַנִּפְלָא שֶׁבַּשַּׁיִש וְהוּא מְשֻׁבָּץ בְּזָהָב וּבְכֶסֶף, וּמֵימָיו מְסוּכִים בְּמֵי וְרָדִים. סוֹבְבוּ הַנְּעָרִים אֶת מַסְרוּר וְאֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְשִׁמְּשׁוּם בְּכָל שִּׁמּוּשׁ. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הַמֶּרְחָץ הִלְבִּישׁוּ אוֹתָם בִּגְדֵי פְאֵר שֶׁל קְטִיפָה אֲרוּגָה בְזָהָב. נִכְנְסוּ מַסְרוּר וַחֲבֵרָיו וּמָצְאוּ אֶת אַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹנוֹ, וּמֵעַל לְרֹאשׁוֹ תָּלוּי וִילוֹן שֶׁל קְטִיפָה אָרוּג זָהָב וּמְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהָאַרְמוֹן מֻצָּע כָּרִים אֲרוּגִים זָהָב אָדֹם לְהִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם, וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כַּר גָּבוֹהַּ וְהַכָּר עַל סַפָּה מְשֻׁבָּצָה אֲבָנִים טוֹבוֹת. כְּשֶׁנִּכְנַס מַסְרוּר אֶצְלוֹ בֵּרַךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ וְקִדֵּם פָּנָיו וְהוֹשִיבוֹ לְצִדּוֹ. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא הַשֻּׁלְחָן. כְּשֶׁרָאָה מַסְרוּר אוֹתוֹ שֻׁלְחָן, אָמַר: “לֹּא רָאִיתִי אֵצֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים כְּשֻלְחָן זֶה מֵעוֹלָם”. וְהָיוּ עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים בְּצַלָּחוֹת סִינִיוֹת מָזְהָבוֹת. אָמַר מַסְרוּר: “וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְשָׂמַחְנוּ עַד סוֹף הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ נָתַן לָנוּ, לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי הִלְבִּישׁוּ אוֹתָנוּ בִּגְדֵי־פְאֵר יְרֻקִּים מָזְהָבִים, וְכִבְּדוּ אוֹתָנוּ תַּכְלִית הַכִּבּוּד”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ מַסְרוּר: “אִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לָשֶׁבֶת יוֹתֵר עַל הַזְּמַן הַזֶּה מִתּוֹךְ פַּחַד מֵהַכַּלִיף”. אָמַר לוֹ אַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן: “הַמְתֵּן לִי עַד לְמָחָר, עַד שֶׁנִּצְטַיֵּד וְנִסַּע עִמָּכֶם”. יָשְׁבוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלָנוּ עַד לַבֹּקֶר. חָבְשׁוּ הַנְּעָרִים לְאַבּוּ מֻחַמָּד פִּרְדָּה בְאֻכָּף שֶל זָהָּב מְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי פְנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. אָמַר מַסְרוּר בְּלִבּוֹ: “מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לָדַעַת, כְּשֶׁיָּבוֹא אַבּוּ־מֻחַמָּד לִפְנֵי הַכַּלִיף בְּתֹאַר זֶה, כְּלוּם יִשְׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת כָּל אוֹתוֹ הַהוֹן?”. אַחֲרֵי כֵן בֵּרְכוּ אֶת אַבּוּ־מֻחַמָּד אַלזֻּבַּיְדִּי וְנִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְיָצְאוּ מִבָּצְרָה וְנָסְעוּ, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִיעוּ לְמְדִינַת בַּגְדָאד. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַכַּלִיף וְעָמְדוּ לְפָנָיו, צִוָּה עָלָיו לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. דִּבֵּר בְּנִימוּס וְאָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הִנֵּה הֵבֵאתִי עִמִּי מַתָּנָה מִתּוֹךְ רֶגֶש הָעַבְדוּת לְךָ. כְּלוּם אָבִיא אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, בִּרְשׁוּתְךָ?”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “אֵין כָּל רָעָה בָזֶה”. צִוָּה לְהַגִּישׁ תֵּבָה, פְּתָחָהּ וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ מַתָּנָה יִקְרַת־עֵרֶךְ וּבְתוֹכָהּ עֵצִים שֶׁל זָהָב וַעֲלֵיהֶם מִן הַזְּמָרַגְדִּין הַלְּבָנִים וּפֵרוֹתֵיהֶם אַבְנֵי־חֵן אֲדֻמּוֹת וּצְהֻבּוֹת וּפְנִינִים לְבָנוֹת. הִתְפַּלֵּא הַכַּלִיף עַל כָּךְ. אַחַר כָּךְ הִגִּישׁ תֵּבָה שְׁנִיָּה וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ אֹהֶל שֶׁל קְטִיפָה כָּלוּל בִּפְנִינִים וְאַבְנֵי־חֵן וּזְמָרַגְדִּין וּפִטְדָה וְכָל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְכַרְעוֹתָיו מֵעֵץ עוּד הֹדִּי רַעֲנָן, וְשׁוּלֵי אוֹתוֹ אֹהֶל מְשֻׁבָּצִים בִּזְמָרַגְדִּין יְרֻקִּים; וּבוֹ צוּרוֹת, כָּל צוּרָה מִכָּל מִינֵי בַּעֲלֵי־הַחַיִּים כְּגוֹן עוֹפוֹת וְחַיּוֹת טֶרֶף. וְאוֹתָן צוּרוֹת כְּלוּלוֹת בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת וְאַבְנֵי־חֵן וּזְמָרַגְדִּין וּפִטְדָה וְאֹדֶם בַּלְחָשׁ וְכָל מִינֵי מַתֶּכֶת. כְּשֶׁרָאָה אַלרְרַשִׁיד זֹאת שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. אָמַר אַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אַל תַּעֲלֶה בְדַעְתְּךָ שֶׁהֵבֵאתִי אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ פַּחַד מִפְּנֵי מַשֶּׁהוּ אוֹ מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה לְמַשֶּׁהוּ. וְאוּלָם רָאִיתִי אֶת עַצְמִי אָדָם מֵהֲמוֹן הָעָם וּמָצָאתִי שֶׁכָּל זֶה לֹא יִצְלַח אֶלָּא לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. וְאִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת אַרְאֶה לְךָ מִקְצָת מִמַּה שֶּׁאֲנִי יָכוֹל”. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “עֲשֵׂה מַה שָׁאַתָּה חָפֵץ. שֶׁנִּרְאֶה”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵנִיעַ בִּשְפָתָיו וְנָעוּ פִּנּוֹת הָאַרְמוֹן וְנָטוּ אֵלָיו. רָמַז לָהֶם וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָם, רָמַז בְּעֵינוֹ, וְנִגְלוּ לוֹ חַדְרֵי הַרְמוֹנוֹת שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶם נְעוּלוֹת. דִּבֵּר אֲלֵיהֶן, וְהִנֵּה קוֹלוֹת שֶׁל עוֹפוֹת עוֹנוֹת לוֹ. תָּמַהּ אַלרְרַשִׁיד עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר לוֹ: “מִנַּיִן לְךָ כָּל זֶה, וְאֵין אַתָּה יָדוּעַ אֶלָּא כְּאַבּוּ־מֻחַמָּד הָעַצְלָן, וְסִפְּרוּ לִי שֶׁאָבִיךָ אוּמָן מַקִּיז דָּם הַמְשַׁמֵּש בְּבֵית־מֶרְחָץ הָיָה, וְלֹא עָזַב לְךָ כְּלוּם”. אָמַר: נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים…”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁלֹש מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן אָמַר לַכַּלִיף: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שְׁמַע לְסִפּוּרִי שֶׁנִּפְלָא הוּא וְעִנְיָנוֹ מַתְמִיהַּ, וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן הָיָה לְמָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “סַפֵּר מַה שֶּׁאֶצְלְךָ וְהַגֵּד לִי אוֹתוֹ, אַבּוּ־מֻחַמָּד”. אָמַר לוֹ: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יַתְמִיד אֱלֹהִים לְךָ הָעֹז וְהַשְׁלִיטָה, שֶׁמַּה שֶּׁמְּסַפְּרִים בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֲנִי נוֹדַעְתִּי בְשֵׁם הָעַצְלָן וְשֶׁאָבִי לֹא עָזַב לִי מָמוֹן, אֱמֶת אָמְרוּ, מִשּׁוּם שֶׁאָבִי לֹא הָיָה אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתָּ, שֶׁכֵּן הָיָה אוּמָן מַקִּיז דָּם בְּבֵית־מֶרְחָץ. וְהָיִיתִי אֲנִי בְיַלְדוּתִי הֶעָצֵל בְּכָל הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְהִגִּיעָה עַצְלוּתִי עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁכְּשֶהָיִיתִי יָשֵׁן בִּימֵי הַחֹם וְעָלְתָה עָלַי הַשֶּׁמֶשׁ, הָיִיתִי מִתְעַצֵּל לָקוּם אוֹ לָזוּז מִן הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הַצֵּל. וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ מֶשֶׁךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אַחַר־כָּךְ נֶאֱסַף אָבִי, יְרַחֲמֵהוּ אֲלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְלֹא עָזַב לִי מַשֶּׁהוּ. וְהָיְתָה אִמִּי מְשָׁרֶתֶת בְּנֵי־אָדָם וּמַאֲכִילָה אוֹתִי וּמַשְׁקָה, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב עַל צִדִּי. אֵרַע שֶׁאִמִּי נִכְנְסָה אֵלַי, בְּאַחַד הַיָּמִים, וְעִמָּהּ חֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף, וְאָמְרָה: ‘בְּנִי, הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁהַשֵׁיךְ אַבּוּ אַלְצֻטַ’פְפָר, הֶחֱלִיט לִנְסֹעַ לְסִין’ – וְהָיָה שֵׁיךְ זֶה אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְהוּא מִבַּעֲלֵי־הַצְּדָקָה – קַח אֵפוֹא, בְּנִי, חֲמֵשֶׁת אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה וּבוֹא וְנִמְסֹר אוֹתָם לוֹ וּנְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְנֶה לְךָ בָּהֶם מַשֶּׁהוּ מֵאֶרֶץ סִין, אוּלַי יַגִּיעַ לְךָ מִזֶּה רֶוַח בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה‘. הִתְעַצַּלְתִּי לָקוּם וְלָלֶכֶת עִמָּהּ, וְנִשְׁבְּעָה שֶׁאִם לֹא אֵלֵךְ עִמָּהּ לֹא תַאֲכִילֵנִי וְלֹא תַשְׁקֵנִי וְלֹא תִכָּנֵס אֵלַי, אֶלָּא תַעַזְבֵנִי שֶׁאָמוּת מֵרָעָב וּמִצָּמָא. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יָדַעְתִּי שֶׁהִיא תַעֲשֶׂה זֹאת, אַחֲרֵי שֶׁהִכִּירָה בְּעַצְלוּתִי. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הוֹשִיבִי אוֹתִי’. הוֹשִׁיבָה אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי עֵינִי בוֹכִיָּה. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הָבִי לִי אֶת סַנְדָּלַי’. הֵבִיאָה אוֹתָם לִי. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שִׂימִי אוֹתָם בְּרַגְלַי’. שָׂמָה אוֹתָם בָּהֶן. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שְׂאִי אוֹתִי עַד שֶׁתָּרִימִי אוֹתִי מִן הָאָרֶץ’. עָשְׂתָה כָךְ. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הַשְׁעִינִי אוֹתִי שֶׁאֵלֵךְ’. הָיְתָה מַשְׁעִינָה אוֹתִי וְלֹא פָּסַקְתִּי מִלֶּכֶת וּמֵהִתָּקֵל בְּשׁוּלֵי בִגְדִּי, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל חוֹף הַיָּם. נָתַנּוּ שָׁלוֹם לַשֵיךְ וְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘הוֹי דּוֹדִי, אַתָּה הוּא אַבּוּ אַלְצֻטַ’פְפָר?’ אָמַר לִי: ‘הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ’. ְאָמַרְתִּי לוֹ: ‘טֹל אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה וּקְנֵה לִי בָהֶם מַשֶּׁהוּ מֵאֶרֶץ סִין. אֶפְשָׁר יִשְׁלַח לִי אֱלֹהִים רֶוַח בָּהֶם’. אָמַר הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפָר לַחֲבֵרָיו: מַכִּירִים אַתֶּם בָּחוּר זֶה?’ אָמְרוּ לוֹ: ‘הֵן, הוּא הַיָּדוּעַ בְשֵׁם אַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן, וְלֹא רְאִינוּהוּ מֵעוֹלָם יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ’. אָמַר הַשֵּׁיךְ אַלְמֻטַ’פְפָר: ‘בְּנִי תֵּן לִי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים, וִיהִי רָצוֹן שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִשְׁלַח בָּהֶם בְּרָכָה’. נָטַל מִמֶּנִּי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַר: ‘בְּשֵׁם אֱלֹהִים’. חָזַרְתִּי עִם אִמִּי לַבַּיִת, וּפָנָה הַשֵיךְ אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפָר וְיָצָא לְמַסָּעוֹ וְעִמּוֹ חֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים, וְלֹא פָּסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ סִין. מָכַר הַשֵּׁיךְ וְקָנָה וְאַחַר־כָּךְ פָּנָה לַחֲזֹר הוּא וּמִי שֶׁעִמּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁגָּמְרוּ עִסְקֵיהֶם, וְנָסְעוּ בַיָּם שְׁלֹשָה יָמִים, אָמַר הַשֵּׁיךְ לַחֲבֵרָיו: ‘עִצְרוּ אֶת הַסְּפִינָה’. אָמְרוּ לוֹ הַסּוֹחֲרִים: ‘מָה עִנְיָן לְךָ בָּזֶה?’ אָמַר לָהֶם: ‘דְּעוּ שֶׁהַמִּשְׁלוֹחַ שֶׁעִמִּי לְאַבּוּ מֻחַמָּד הָעַצְלָן שָׁכַחְתִּי, נָשׁוּב אֵפוֹא שֶׁאֶקְנֶה לוֹ בוֹ מַשֶּׁהוּ, שֶׁיָּבִיא לוֹ תוֹעֶלֶת’. אָמְרוּ לוֹ: ‘מְבַקְּשִּׁים אָנוּ מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁלֹּא תַחֲזִיר אוֹתָנוּ, שֶׁהֲרֵי כְבָר עָבַרְנוּ דֶרֶךְ אֲרֻכָּה לְמַדַּי, וְּמצָאוּנוּ מוֹרָאִים קָשִים וְצָרוֹת רַבּוֹת’. אָמַר לָהֶם: ‘אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לַחֲזֹר’. אָמְרוּ לוֹ: ‘קַח מֵאִתָּנוּ כִפְלֵי כִפְלַיִם מֵרֶוַח חֲמֵשֶׁת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וְאַל תַּחֲזִיר אוֹתָנוּ’. הִסְכִּים לָהֶם. אָסְפוּ לוֹ הוֹן יָקָר וְנָסְעוּ עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאִי שֶׁבּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְעָגְנוּ לְיָדוֹ. עָלוּ הַסּוֹחֲרִים לִקְנוֹת בּוֹ סְחוֹרָה שֶל מַתָּכוֹת וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וּפְנִינִים וְזוּלַת זֶה. רָאָה אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפָר אָדָם יוֹשֵׁב וּלְפָנָיו קוֹפִים רַבִּים וּבְתוֹכָם קוֹף מְרוּט הַשֵּׂעָר. וְהָיוּ קוֹפִים אֵלֶּה בְּכָל פַּעַם שֶׁלֹא נָתַן בַּעֲלֵיהֶם דַּעְתּוֹ עַל כָּךְ, תּוֹפְסִים אֶת הַקּוֹף מְרוּט הַשֵּׂעָר וּמַכִּים אוֹתוֹ וְדוֹחֲפִים אוֹתוֹ עַל בַּעֲלֵיהֶם. וְהָיָה זֶה קָם וּמַכֶּה אוֹתָם וּכוֹבְלָם וּמְעַנָּם מִשּׁוּם כָּךְ, וְהַקּוֹפִים כֻּלָּם מִתְמַלְּאִים זַעַם עַל אוֹתוֹ קוֹף וּמַכִּים אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַשֵּׁיךְ אַלְמֻטַ’פְפָר אוֹתוֹ קוֹף, הִצְטָעֵר וְרִחֵם עָלָיו וְאָמַר לִבְעָלָיו: ‘מוֹכֵר אַתָּה לִי קוֹף זֶה?’ אָמַר לוֹ: ‘קְנֵה אוֹתוֹ’. אָמַר לוֹ: ‘הֲרֵי אִתִּי חֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים לְנַעַר יָתוֹם. מוֹכֵר אַתָּה אוֹתוֹ לִי בָהֶם?’ אָמַר לוֹ: ‘מָכַרְתִּי לְךָ, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בוֹ’. קִבֵּל אֶת הַקּוֹף לְיָדָיו וְשִׁלֵּם לוֹ אֶת האֲדַרְכְּמוֹנִים. לָקְּחוּ עַבְדֵי הַשֵיךְ אֶת הַקּוֹף וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ בְתוֹךְ הָאֳנִיָּה. אַחַר־כָּךְ הִתִּירוּ מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה וְנָסְעוּ לְאִי שֵׁנִי וְהִשְׁלִיכוּ עֹגֶן עַל יָדוֹ. יָרְדוּ הַצּוֹלְלִים הַמַּעֲלִים מַתָּכוֹת וּפְנִינִים וַאֲבָנִים־טוֹבוֹת וְזוּלַת זֶה מִמְּצוּלוֹת יָם. נָתְנוּ לָהֶם הַסּוֹחֲרִים פְּרוּטוֹת שְׂכַר צָלְלָם וְצָלְלוּ בַמַּיִם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַקּוֹף עוֹשִׂים כָּךְ, הִתִּיר עַצְמוֹ מֵאֲסוּרָיו וְקָפַץ מִן הַסְּפִינָה וְצָלַל עִמָּם. אָמַר אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר: ‘אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. כְּבָר אָבַד הַקּוֹף מֵאִתָּנוּ בְּמַזָּלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מִסְכֵּן שֶׁקָּנִינוּ אוֹתוֹ לוֹ’, וּכְבָר נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ. אַחַר־כָּךְ עָלְתָה חֲבוּרַת הַצּוֹלְלִים, וְהִנֵּה הַקּוֹף עוֹלֶה עִמָּהֶם וּבְיָדוֹ יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לִפְנֵי אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר. הִשְׁתָּאָה לְכָךְ וְאָמַר: אָכֵן קוֹף זֶה סוֹד עָצוּם בּוֹ'. הִתִּירוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאִי, אִי־הַכּוּשִׁים שְׁמוֹ, וְתוֹשָׁבָיו מִן הַשְּׁחוֹרִים הָאוֹכְלִים בְּשַׂר בְּנֵי־אָדָם. כְּשֶרָאוּ אוֹתָם הַכּוּשִׁים, שָׁטוּ וּבָאוּ אֲלֵיהֶם בְּסִירוֹת, וְלָקְחוּ אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה בַסְּפִינָה וּכְתָפוּם וֶהֱבִיאוּם אֶל מַלְכָּם. צִוָּה לִשְׁחֹט חֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים. שָׁחֲטוּ אוֹתָם וְאָכְלוּ בְשָׂרָם. לָנוּ שְׁאֵרִית הַסּוֹחֲרִים חֲבוּשִׁים כְּשֶׁהֵם סָרִים וְזוֹעֲפִים עַד מְאֹד. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַלַּיְלָה, קָם הַקּוֹף וְנִגַּשׁ אֶל אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר וְהְתִּיר כְּבָלָיו. וּכְשֶׁרָאוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר שֶׁכְּבָר הֻתְּרוּ אֲסוּרָיו אָמְרוּ: ‘אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲמֹד לָנוּ הַצָּלָה עַל־יָדְךָ, אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר. אָמַר לָהֶם: דְּעוּ שֶׁלֹּא הִצִּילַנִי, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֶלָּא קוֹף זֶה’.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ מֻחַמָּד סִפֵּר: "אָמַר אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר: ‘לֹא הִצִּילַנִי, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֶלָּא קוֹף זֶה. וּכְבָר זָקַפְתִּי לִזְכוּתוֹ אֶלֶף דִּינָר מִשֶּׁלִּי’. אָמְרוּ הַסּוֹחֲרִים: וְאַף אָנוּ כָךְ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ זוֹקֵף לִזְכוּתוֹ אֶלֶף דִּינָר אִם יַצִּילֵנוּ‘. נִגַּשׁ הַקּוֹף אֲלֵיהֶם וְהָיָה מַתִּיר אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ עַד שֶׁהִתִּיר אֶת כֻּלָּם מִכַּבְלֵיהֶם. הָלְכוּ אֶל הַסְּפִינָה וְעָלוּ בָהּ וּמְצָאוּהָ שְׁלֵמָה, לֹא חָסֵר מִמֶּנָּה כְלוּם. הִתִּירוּ הַמִּפְרָשִׁים וְנָסְעוּ. אָמַר לָהֶם אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר: ‘עִמְדוּ בְּדִבּוּרְכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לַקּוֹף’. אָמְרוּ לוֹ: ‘שׁוֹמְעִים אֲנַחְנוּ וּמְמַלְּאִים אַחֲרֵי דְּבָרֶיךָ’. מָסַר לוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר, וְהוֹצִיא אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר מֵהוֹנוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְנִצְטַבֵּר לַקּוֹף מִן הַהוֹן מַשֶּׁהוּ עָצוּם. נָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. הִמְתִּינוּ לָהֶם חַבְרֵיהֶם, עַד שֶׁעָלוּ מִן הָאֳנִיָּה. אָמַר אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר: ‘הֵיכָן אַבּוּ־מֻחַמָּד הָעַצְלָן?’ הִגְּיעוּ הַדְּבָרִים אֶל אִמִּי. וַעֲדַיִן אֲנִי יָשֵן, כְּשֶׁבָּאָה אֵלַי אִמִּי וְאָמְרָה לִי: ‘בְּנִי, הִנֵּה הַשֵּׁיךְ אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר כְּבָר בָּא וְהִגִיעַ לָעִיר. קוּם אֵפוֹא וְלֵךְ אֵלָיו וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם, וּשְׁאַל אוֹתוֹ מַה הוּא שֶׁהֵבִיא לְּךָ. אֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָזַר לְךָ בְּמַשֶּׁהוּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: שְׂאִי אוֹתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה’. סִמְּכָה אוֹתִי שֶׁאֵצֵא וְאֵלֵךְ אֶל חוֹף הַיָּם. הָיִיתִי הוֹלֵךְ כְּשֶׁאֲנִי נִתְקָל בְּשׁוּלֵי בְגָדַי, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַשֵיךְ אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר. כְּשֶׁרָאַנִי אָמַר: בָּרוּךְ בּוֹאוֹ שֶׁל זֶה שֶאֲדַרְכְּמוֹנָיו הָיוּ הַסִבָּה לְהַצָּלָתִי וְהַצָּלַת אֵלֶּה הַסּוֹחֲרִים בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה‘. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: טֹל קוֹף זֶה, שֶׁקְּנִיתִיו, לֵךְ וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ לְבֵיתְךָ עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ’. לָקַחְתִּי אֶת הַקּוֹף לְפָנַי וְהָלַכְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘חֵי אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא סְחוֹרָה חֲשׁוּבָה’. נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְאָמַרְתִּי לְאִמִּי: ‘בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי יָשֵׁן אַתְּ מְצַוָּה עָלַי לָקוּם וְלַעֲסֹק בְּמִסְחָר. מֵעַתָּה רְאִי בְעֵינַיִךְ סְחוֹרָה זוֹ’. אַחַר־כָּךְ יָשַבְתִּי. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה עַבְדֵי אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר מִתְקָרְבִים וּבָאִים אֵלַי וְאוֹמְרִים לִי: ‘אַתָּה אַבּוּ־מֻחַמָּד הָעַצְלָן?’ אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘הֵן’. וְהִנֵּה אַבּוּ אַלְמֻטַ’פְפַר בָּא אַחֲרֵיהֶם. קַמְתִּי וְנָשַׁקְתִּי אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לִי: ‘בּוֹא עִמִּי אֶל חֲצֵרִי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה’, וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לֶחָצֵר. צִוָּה עַל עֲבָדָיו שֶׁיָּבִיאוּ אֶת הַמָּמוֹן, וֶהֱבִיאוּהוּ. אָמַר לִי: ‘בְּנִי, כְּבָר עָשָׂה אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עִמְּךָ בְּמָמוֹן זֶה, מֵרֶוַח חֲמֵשֶׁת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים’. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ בְתֵבוֹתָיו עַל רָאשֵׁיהֶם, וּמָסַר לְיָדִי מַפְתְּחוֹת אוֹתָן הַתֵּבוֹת וְאָמַר לִי: ‘עֲבֹר לִפְנֵי הָעֲבָדִים אֶל בֵּיתְךָ, שֶׁכָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה כֻלּוֹ לְךָ הוּא’. הָלַכְתִּי אֶל אִמִּי וְשָׂמְחָה בָזֶה וְאָמְרָה: ‘בְּנִי, כְּבָר שָׁלַח לְךָ אֱלֹהִים אֶת עֶזְרָתוֹ עַל־יְדֵי מָמוֹן רַב זֶה. הַנַּח אֵפוֹא לְעַצְלוּת זוֹ וְרֵד לַשּׁוּק וְשָׂא וְתֵן’. הִנַּחְתִּי אֶת הָעַצְלוּת וּפָתַחְתִּי חֲנוּת בַּשּׁוּק. וְהָיָה הַקּוֹף יוֹשֵב עִמִּי עַל סַפְסָלִי, כְּשֶׁאֲנִי אוֹכֵל הוּא אוֹכֵל עִמִּי, וּכְשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה הוּא שׁוֹתֶה עִמִּי. וְהָיָה נֶעְלָם בְּכָל יוֹם מִן הַבֹּקֶר וְעַד לַצָּהֳרַיִם, וּבָא אַחַר־כָּךְ וְעִמּוֹ כִיס וּבוֹ אֶלֶף דִּינָר וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ לְצִדִּי וְיוֹשֵׁב. וְלֹא פָּסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן עַד שֶׁנִּצְטַבֵּר אֶצְלִי הוֹן רַב. קָנִיתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת הָאֲחֻזּוֹת וְאֶת הַמִּשְׁכָּנוֹת וְנָטַעְתִּי גַנִּים וְקָנִיתִי מַמְלוּכִּים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב וְהַקּוֹף יוֹשֵׁב עִמִּי עַל הַסַּפְסָל, וְהִנֵּה הוּא פוֹנֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘מַה הוּא עִנְיָן זֶה?’. דּוֹבֵב אֱלֹהִים אֶת הַקּוֹף בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה וְאָמַר: ‘הוֹי אַבּוּ־מֻחַמָּד’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרָיו נִבְעַתִּי בְּעָתָה קָשָׁה. אָמָר לִי: ‘אַל תִּבָּעֵת. אֲנִי אַגִּיד לְךָ עַל עִנְיָנִי. אֲנִי שֵׁד עֲנָק מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד מִן הַגִּ’ן. וְאוּלָם בָּאתִי אֵלֶיךָ בִּגְלַל חֻלְשַׁת־מַצָּבְךָ. וַהֲרֵי אַתָּה הַיּוֹם אֵינְךָ יוֹדֵעַ עֵרֶךְ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לְךָ. וְעַכְשָׁו בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ, וְהִיא לְטוֹב לְךָ’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וּמַה הִיא?’ אָמַר לִי: ‘רְצוֹנִי לְהַשִּׂיא לְךָ נַעֲרָה יָפָה כַלְּבָנָה’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וְכֵיצַד זֶה?’ אָמַר לִי: לְמָחָר לְבַשׁ אֶת בְּגָדֶיךָ הַמְפֹאָרִים וּרְכַב עַל פִּרְדָּתְךָ עַל אֻכָּף שֶׁל זָהָב, וְלֵךְ אֶל שׁוּק מוֹכְרֵי הַמִּסְפּוֹא וּשְׁאַל לַחֲנוּת אַלשַּׁרִיף1 , וְשֵׁב אֶצְלוֹ וֶאֱמֹר לוֹ: ‘בָּאתִי אֵלֶיךָ לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, מְבַקֵּשׁ אֶת בִּתְּךָ’. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ: אַתָּה הֲרֵי אֵין לְךָ לֹא הוֹן וְלֹא אֲצִילוּת וְלֹא יַחַס אָבוֹת' – תֵּן לְיָדוֹ אֶלֶף דִּינָר. וּכְשֶׁיֹאמַר: ‘הוֹסֵף’, תּוֹסִיף לוֹ, וְעוֹרֵר אֶת תַּאֲוָתוֹ לַבֶּצַע'. אָמַרְתִּי: ‘שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה. לְמָחָר אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת’. אָמַר אַבּוּ־מֻחַמָּד: “כְּשֶׁקַּמְתִּי בַבֹּקֶר לָבַשְׁתִי אֶת הַמְפֹאָרִים בִּבְגָדַי וְרָכַבְתִּי עַל הַפִּרְדָּה בְּאֻכָּפָהּ שֶׁל זָהָב, וְעָבַרְתִּי אֶל שׁוּק מוֹכְרֵי־הַמִּסְפּוֹא וְשָׁאַלְתִּי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אַלשַּׁרִיף, וּמְצָאתִיו יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ. נָתָתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־מֻחַמָּד סִפֵּר: אַחֲרֵי שֶׁיָּרַדְתִּי מֵעַל הַפִּרְדָּה נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ וְהָיוּ עִמִּי עֲשָׂרָה מִן הָעֲבָדִים וְהַמַּמְלוּכִּים. אָמַר אַלשַׁרִיף: ‘אֶפְשָׁר יֵשׁ לְךָ בַּקָּשָׁה מֵאִתָּנוּ שֶׁיַעֲלֶה בְיָדֵנוּ לְמַלְּאוֹתָהּ?’ אָמַרְתִּי: ‘הֵן’. אָמַר לִי: ‘וּמַה הִיא?’ אָמַרְתִּי לוֹ: בָּאתִי אֵלֶיךָ לְדַבֵּר אֵלֶיךָ מְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת אֶת בִּתְּךָ'. אָמַר לִי: ‘הֲרֵי אַתָּה אֵין לְךָ לֹא הוֹן וְלֹא אֲצִילוּת וְיַחַס אָבוֹת’. הוֹצֵאתִי לוֹ כִּיס שֶבּוֹ אֶלֶף דִּינָר זָהָב אָדֹם, וְאָמַרְתִּי לוֹ: 'זֶה הוּא אֲצִילוּתִי וְיַחַס־אֲבוֹתַי. וּכְבָר אָמַר הַשָּׁלִיחַ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵם לוֹ שָׁלוֹם: הַטּוֹב שֶׁבְּיַחַס־אָבוֹת הוּא הַמָּמוֹן. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:
אֲשֶׁר שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים הוֹנוֹ, שְׂפָתָיו
לָמְדוּ כָּל מִינֵי לְשׁוֹנוֹת וַיְדַבֵּר דְּבָרָיו.
וְנִגְּשוּ אַחִים יַטּוּ לוֹ אָזְנָם,
וּרְאִיתוֹ גֵא בֵּין בְּנֵי־אָדָם.
אִלּוּלֵא שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנָיו בָּם יִתְרַבְרַב,
מְצָאתוֹ בֵּין הָאֲנָשִים בָּרַע בַּמַּצָּב.
אָכֵן הֶעָשִׁיר אִם דִּבֵּר וַיִּשְׁגֵּה,
אָמְרוּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, לֹא הֲבַאי תֶהְגֶּה”.
וְאוּלָם הֶעָנִי גַּם אִם אֱמֶת דְּבָרוֹ,
אָמְרוּ: “כִּזַּבְתָּ” וַיְבַטְּלוּ אֲמָרוֹ.
כִּי הַמָּמוֹן בְּכָל מַעֲמָד
יַּעֲטֶה אֶת הָאָדָם חֵן וְיִכְבַּד.
וְהוּא הַלָּשוֹן לַמְבַקֵּשׁ דַּבֵּר צַחוֹת,
וְהוּא הַנֶּשֶׁק לַמְבַקֵּשׁ קְרָב בְּמַעֲרָכוֹת.
כְּשֵׁשָּׁמַע אַלשַּׁרִיף מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת מַעֲרֶכֶת הַדְּבָרִים, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְאָמַר: ‘אִם אֵין מִפְלָט מִזֶּה, הֲרֵינִי חָפֵץ מֵאִתְּךָ עוֹד שְׁלֹשֶת אֲלָפִים דִּינָר אֲחֵרִים’. אָמַרְתִּי: ‘שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתְךָ אֲמַלֵּא’. שָׁלַחְתִּי אֶת אַחַד הַמַּמְלוּכִּים לְבֵיתִי וְהֵבִיא אֶת הַמָּמוֹן שֶׁבִּקֵּשׁ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמָּמוֹן מַגִּיעַ לְיָדִי, קָם מִן הַחֲנוּת וְאָמַר לִנְעָרָיו: ‘נַעֲלוּ אוֹתָהּ’. הִזְמִין אֶת חֲבֵרָיו מִן הַשּׁוּק לִמְעוֹנוֹ וְכָתַב שְׁטַר נִשּׂוּאַי אֶת בִּתּוֹ, וְאָמַר לִי: ‘אַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים אֲנִי מְבִיאָהּ לְךָ’. הָלַכְתִּי לְבֵיתִי וַאֲנִי שָׂמֵחַ. פָּרַשְׁתִּי בִּיחִידוּת עִם הַקּוֹף וְהוֹדַעְתִּי לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. אָמָר: ‘יָפֶה הוּא מַה שֶּׁעָשִּׂיתָ’. כְּשֶׁקָּרַב מוֹעֵד אַלשַּׁרִיף אָמַר הַקּוֹף: ‘בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ שֶׁאִם אַתָּה מְמַלְּאָהּ, הֲרֵי לְךָ אֶצְלִי כָּל מַה שָּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ’. אָמַרְתִּי: ‘וּמַה חֶפְצֶךָ?’ אָמַר לִי: ‘בְּקָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּלָם שֶׁבּוֹ תָבוֹא אֶל בַּת אַלשַּׁרִיף אָרוֹן, וְעַל דַּלְתּוֹ טַבַּעַת שֶׁל נְחשֶׁת וְהַמַּפְתֵּחַ מִתַּחַת לַטַּבַּעַת. קַח אוֹתוֹ וּפְתַח אֶת הַדֶּלֶת וְתִמְצָא תֵבָה שֶׁל בַּרְזֶל וְעַל קְצוֹתֶיהָ אַרְבָּעָה קְמִיעוֹת בְּצוּרַת דְּגָלִים. וּבְתוֹךְ אֵלֶּה אַגָּן מָלֵא מָמוֹן וּלְצִדּוֹ אַחַד־עָשָׂר נְחָשִׁים. וּבָאַגָּן תַּרְנְגוֹל לָבָן, כַּרְבָּלְתוֹ שְׁסוּעָה וְהוּא קָשׁוּר. וְשָׁם סַכִּין בְּצַד הַתֵּבָה. טֹל אֶת הַסַּכִּין וּשְׁחַט בָּהּ אֶת הַתַּרְנְגֹל וְקַצֵּץ אֶת הַדְּגָלִים וַהֲפֹךְ אֶת הַתֵּבָה עַל פִּיהָ, וְאַחֲרֵי זֶה תָּבוֹא אֶל הָאֲרוּסָה. הִנֵּה זֶה חֶפְצִי מִמְּךָ’. אָמַרְתִּי: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה’. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי לַחֲצַר אַלשַּׁרִיף, וְנִכְנַסְתִּי לָאוּלָם וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאָרוֹן שֶׁתֵּאֵר אוֹתוֹ לִי הַקּוֹף. וּכְשֶׁפָּרַשְׁתִּי יְחִידִי עִם הַכַּלָּה, הִשְׁתָּאֵיתִי לְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְשָׂמַחְתִּי בָהּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה וּכְבָר יָשְׁנָה, קַמְתִּי וְלָקַחְתְּי אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וּפָתַחְתִּי אֶת הָאָרוֹן. נָטַלְתִּי אֶת הַסַּכִּין וְשָׁחַטְתִּי אֶת הַתַּרְנְגוֹל, הֲסִירוֹתִי אֶת הַדְּגָלִים וְהָפַכְתִּי אֶת הַתֵּבָה. הִתְעוֹרְרָה הַנַּעֲרָה וְרָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה שֶׁכְּבָר נִפְתְּחָה וְהַתַּרְנְגוֹל כְּבָר שָׁחוּט. אָמְרָה: ‘אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהֶעָצוּם, כְּבָר תְּפָשַׂנִי הַשֵּׁד הָעֲנָק מִמִּשְׁפַּחַת הַמָּארִד’. לֹא כִלְּתָה אֶת דְּבָרֶיהָ, וּכְבָר הִקִּיף הַשֵּׁד מִמִּשְׁפַּחַת הַמָּארִד אֶת הֶחָצֵר וְחָטַף אוֹתָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם שָׁאוֹן, וְאַלשַּׁרִיף הוֹלֵךְ וּבָא כְּשֶׁהוּא סוֹפֵק עַל פָּנָיו וְאוֹמֵר: ‘הוֹי אַבּוּ־מֻחַמָּד, מַה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁעָשִיתָ עִמָּנוּ? כְּלוּם זֶהוּ גְמוּלֵנוּ מֵאִתְּךָ? וַהֲרֵי עָשִׂיתִי קָמִיעַ זֶה בְאָרוֹן זֶה מֵחֲשָׁשׁ לְבִתִּי מִפְּנֵי אָרוּר זֶה, שֶׁהָיָה צוֹדֶה לָקַחַת נַעֲרָה זוֹ מִזֶּה שֵׁשׁ שָׁנִים וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ. וְאָכֵן לֹא נִשְׁאַר לְךָ מָקוֹם אֶצְלֵנוּ, קוּם וְלֵךְ לְדַרְכְּךָ’. יָצָאתִי מֵחֲצַר אַלשַּׁרִיף וּבָאתִי לְבֵיתִי וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הַקּוֹף וְלֹא מְצָאתִיו וְלֹא רָאִיתִי לוֹ כָל עֲקֵבוֹת. יָדַעְתִּי שֶׁהוּא הוּא הַשֵּׁד מִמִּשְׁפַּחַת הַמָּארִד שֶׁלָּקַח אֶת אִשְׁתִּי וְהֶעֱרִים עָלַי, עַד שֶׁעָשִׂיתִי כֵן בַּקָּמִיעַ וּבַתַּרְנְגוֹל שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִים אוֹתוֹ מִלְּקַחְתָּה. הִתְחָרַטְתִּי וְקָרַעְתִּי אֶת בְּגָדַי וְסָפַקְתִּי עַל פָּנַי וְלֹא מָצָאתִי לִי מָקוֹם עַל הָאָרֶץ שֶׁיָּכִיל אוֹתִי. יָצָאתִי מִיָּד וְשַמְתִּי פָנַי אֶל הַמִּדְבָּר, וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהַלֵּךְ עַד שֶׁהֶעֱרִיב עָלַי הָעֶרֶב, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ. וַעֲדַיִן אֲנִי תָפוּשׂ בְּהִרְהוּרִים, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ אֵלַי שְׁנֵי נְחָשִׁים, אֶחָד שָׁחֹם וְהַשֵּׁנִי לָבָן, וְהֵם נִלְחָמִים זֶה בָזֶה. נָטַלְתִּי אֶבֶן מֵעַל הָאָרֶץ וְהִכֵּיתִי בָהּ אֶת הַנָּחָשׁ הַשָּׁחֹם וַהֲרַגְתִּיו, שֶׁכֵּן הוּא הוּא שֶׁעָשָׂה עָוֶל לַלָּבָן. הָלַךְ הַלָּבָן וְנֶעְלַם שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ חָזַר וְעִמּוֹ עֲשָׂרָה נְחָשִׁים לְבָנִים. בָּא אֶל הַנָּחָשׁ שֶׁמֵּת וְנִתַּח אוֹתוֹ לִנְתָחִים עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר אֶלָּא רֹאשׁוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ. שָׁכַבְתִּי עַל מְקוֹמִי מִתּוֹךְ עֲיֵפוּת. וּבְעוֹד אֲנִי שוֹכֵב מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי, וְהִנֵּה שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל וְאֵינִי רוֹאֶה כָּל גּוּף, וְהוּא אוֹמֵר שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הַנַּח לַגּוֹרָל רִסְנוֹ, דַּרְכּוֹ יְמַהֵר.
וּבַלֵּה לֵילְךָ, וּדְאָגָה מִלִּבְּךָ הָסֵר.
כִּי בְטֶרֶם תַּשְׁפִּיל עַיִן וְתָעִיף,
יְשַׁנֶּה אֵל מִמַּצָּב לְמַצָּב, יַחֲלִיף.
כְּשֶׁשָׁמַעְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים כָּךְ, קְרָאַנִי פַּחַד וְהִרְהוּרִים שֶׁאֵין קָשִׁים מֵהֶם. וְהִנֵּה קוֹל מֵאַחֲרַי, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ נוֹשֵׂא אֶת שְׁנֵי בָתֵּי־הַשִּׁיר הָאֵלֶּה:
הוֹי מֻסְלִם אֲשֶׁר הַקֻּרְאָן נֶגְדּוֹ יְשַׁו,
הִתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, כְּבָר בָּאֲךָ בִטָּחוֹן רָב.
וְאַל תִּירָא אֶת אֲשֶׁר הַשָּׂטָן יפת,
כִּי אָנוּ עַם, הָאֱמוּנָה לָנוּ דָת.
אָמַרְתִּי לוֹ: ‘מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַאֲמִתּוּת הָאֵל שֶׁאַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ, שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה’. נֶהְפַּךְ אוֹתוֹ בַת־קוֹל לְצוּרַת בֶּן־אָדָם, וְאָמַר לִי: ‘אַל תִּפְחַד, שֶׁמַּעַשְׂךָ הַטּוֹב, כְּבָר הִגִּיעָה אֵלֵינוּ שְׁמוּעָתוֹ. וַאֲנַחְנוּ שֵׁבֶט מִן הַגִ’ן הַמַּאֲמִינִים. וְאִם בַּקָּשָׁה לְךָ, הַגֵּד לָנוּ אוֹתָהּ שֶׁנַּצְלִיחַ לְמַלְּאוֹתָהּ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘בַּקָּשָׁה עֲצוּמָה לִי, שֶׁכֵּן נִפְגַּעְתִּי פֶּגַּע קָשֶׁה. וּמִי הוּא שֶׁבָּאָה עָלָיו צָרָה כְצָרָתִי?’. אָמַר לִי: ‘אֶפְשָׁר אַתָּה הוּא אַבּוּ־מֻחַמָּד, הָעַצְלָן?’. אָמַרְתִּי: ‘הֵן’. אָמַר לִי: ‘הוֹי, אַבּוּ־מֻחַמָּד, אֲנִי אָחִיו שֶׁל הַנָּחָשׁ הַלָּבָן שֶׁהָרַגְתָּ אַתָּה אֶת אוֹיְבוֹ. וְאַרְבָּעָה אַחִים אָנוּ לְאָב וּלְאֵם, וְכֻלָּנוּ מוֹדִים לְךָ עַל חַסְדְּךָ. וְדַע שֶׁזֶּה שֶׁהָיָה בְצוּרַת הַקּוֹף וְהֶעֱרִים עָלֶיךָ הָעָרְמָה, הוּא שֵׁד מָארִד מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד הַגִ’נִּי. וְאִלּוּלֵא שֶׁהֶעֱרִים עָרְמָה זוֹ, לֹא הָיָה יָכוֹל לְקַחְתָּהּ לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן זֶה לוֹ זְמַן אָרֹךְ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְתָפְשָׂהּ, וְהָיְתָה מוֹנַעַת אוֹתוֹ קָמִיעַ זוֹ. וְאִלּוּ נִשְׁאַר הַקָּמִיעַ לֹא הָיָה עוֹלֶה בְיָדוֹ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. וְאוּלָם אַל תִּתְעַצֵּב עַל אוֹתוֹ דָבָר, שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹבִיל אוֹתְךָ אֵלֶיהָ וְנַהֲרֹג אֶת הַמָּארִד, שֶׁכֵּן חַסְדְּךָ לֹא יַעֲלֶה בַתֹהוּ אֶצְלֵנוּ’. אַחֲרֵי כֵן צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה בְּקוֹל אָיֹם.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלָךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁד אָמַר: ‘חַסְדְּךָ לֹא יַעֲלֶה בַתֹּהוּ אֶצְלֵנוּ’. אַחֲרֵי כֵן צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה בְקוֹל אָיֹם, וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה חֲבוּרָה אֵלָיו. שָׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר הַקּוֹף. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: ‘אֲנִי יוֹדֵעַ מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ’. אָמַר לוֹ: ‘וְהֵיכָן מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ?’ אָמַר לוֹ: בִּמְדִינַת הַנְּחֹשֶת, שֶׁאֵין הַשֶׁמֶשׁ עוֹלָה אֵלֶיהָ. אָמַר לִי: ‘הוֹי אַבּוּ־מֻחַמָּד, קַח עֶבֶד מֵעֲבָדֵינוּ שֶׁיִּשָׂא אוֹתְךָ עַל גַּבּוֹ, וְיוֹרְךָ כֵּיצַד תִּקַּח אֶת הַנַּעֲרָה. וְדַע שֶׁעֶבֶד זֶה הוּא שֵׁד מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד. וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתְךָ, אַל תַּזְכִּיר שֵׁם אַללָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתְךָ, שֶׁאָז יִבְרַח מִפָּנֶיךָ וְתִפֹּל וְתָמוּת’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘שָׁמַעְתִּי וְּכִמְצָוְתָך אֶעֱשֶׂה’. לָקַחְתִּי עֶבֶד מֵעַבְדֵיהֶם, גָחַן לְפָנַי וְאָמַר: ‘רְכַב’ וְרָכַבְתִּי. הֵטִיס אוֹתִי בָאֲוִיר עַד שֶׁנֶּעַלם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְרָאִיתִי אֶת הַכּוֹכָבִים כֶּהָרִים, מוֹסְדֵי הָאָרֶץ, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁבַח הַמַּלְאָכִים לֵאלֹהִים בַּשָּׁמַיִם. הָיָה כָּל זֶה בְּשָׁעָה שֶהַמָּארִד מְשׂוֹחֵחַ אֵלַי וּמְבַדְּרֵנִי וּמַסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי מִלְּהַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי בְכָךְ כְּשֶׁדְּמוּת גְּבוֹהַת קוֹמָה, לְבוּשָׁה יָרֹק וְלָהּ פֵּאוֹת שֵׂעָר וּפָנִים מְאִירוֹת, וּבְיָדָה פִּגְיוֹן הַמַּתִּיז גִּצִּים, כְּבָר קָרְבָה אֵלַי וְאָמְרָה לִי: ‘הוֹי אַבּוּ־מֻחַמָּד, אֱמֹר: אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ, וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּה, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מַכְּךָ בְּפגְיוֹן זֶה’. וּכְבָר נִקְרְעָה נִשְׁמָתִי לִגְזָרִים בִּשְׁתִיקָתִי מִלְּהַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאָמַרְתִּי: אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ, וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ‘. הְכְּתָה אוֹתָהּ דְּמוּת אֶת הַמָּארֵד בַּפִּגְיוֹן, וְנָמַס וְנַעֲשָׂה אֵפֶר, וְנָפַלְתִּי מֵעַל גַּבּוֹ. וְהָיִיתִי נוֹפֵל לָאָרֶץ עַד שֶׁנָּפַלְתִּי לְתוֹךְ יָם סוֹאֵן וּמַכֶּה גַלִּים, וְהִנֵּה סְפִינָה וּבָהּ חָמֵשׁ דְּמֻיּוֹת יַמִּיוֹת. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי בָּאוּ אֵלַי וּנְשָׂאוּנִי בָּאֳנִיָּה וְהָיוּ מְדַבְּרִים אֵלַי בְּשָׂפָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי. רָמַזְתִּי לָהֶם שֶׁאֵינִי מֵבִין דִּבְרֵיהֶם. נָסְעוּ עַד סוֹף הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ הִשְׁלִיכוּ רֶשֶׁת וְדָגוּ דָג גָּדוֹל וְהֶאֱכִילוּנִי. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסִיעָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מַלְכָּם, וְהִצִיגוּ אוֹתִי לְפָנָיו. נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ, וְנָתַן לִי בֶּגֶד פְּאֵר. וְהָיָה אוֹתוֹ מֶלֶךְ יוֹדֵעַ בְּלָשׁוֹן עַרְבִית, וְאָמַר לִי: ‘כְּבָר שַׁתִּי אוֹתְךָ בְּעוֹזְרַי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וּמַה שְּׁמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ?’ אָמַר לִי: ‘הִנָאד שְׁמָהּ וְהִיא בְאֶרֶץ סִין’. אַחַר־כָּךְ מְסָרַנִי הַמֶּלֶךְ אֶל מִשְׁנֵה הַמְּדִינָה וְצִוָּה עָלָיו לְטַיֵּל אִתִּי בַּמְּדִינָה. וְהָיוּ תוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ מְדִינָה בְּיָמִים מִקֶּדֶם כּוֹפְרִים, וְהָפַךְ אוֹתָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לַאֲבָנִים. טִיַּלְתִּי בָהּ וְלֹא רָאִיתִי שוּם מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּהּ עֵצִים וּפֵרוֹת. עָמַדְתִּי בְתוֹכָהּ זְמַן חֹדֶשׁ. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי אֶל נָהָר וְיָשַׁבְתִּי עַל שְׂפָתוֹ. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב, בָּא אֵלַי פָּרָשׁ וְאָמַר: ‘אַתָּה אַבּוּ־מֻחַמָּד הָעַצְלָן?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הֵן’. אָמַר לִי: ‘אַל תִּירָא שֶׁמַּעַשְׁךָ הַטּוֹב כְּבָר הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ אֵלֵינוּ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘מִי אַתָּה?’ אָמַר לִי: ‘אֲנִי אָחִיו שֶׁל הַנָּחָשׁ וְקָרוֹב אַתָּה לִמְקוֹם הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ’. פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבִּישַׁנִי אוֹתָם וְאָמַר לִי: אַל תִּירָא, שֶׁהָעֶבֶד שֶׁנִּשְׁמַד מִתַּחְתֶּיךָ אַחַד עֲבָדֵינוּ הוּא’. אַחַר־כָּךְ הִרְכִּיבַנִי אוֹתוֹ פָּרָשׁ עַל סוּסוֹ מֵאַחֲרָיו, וְהִסִּיעַנִי אֶל הַמִּדְבָּר וְאָמַר: ‘רֵד מֵאַחֲרַי וְלֵךְ בֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים, עַד שֶׁתִּרְאֶה מְדִינַת הַנְּחֹשֶת. עֲמֹד בְּמֶרְחָק מִמֶּנָּה וְאַל תִּכָּנֵס לְתוֹכָהּ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ וְאֹמַר לְךָ, כֵּיצַד לַעֲשוֹת’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה’. יָרַדְתִּי מֵאַחֲרָיו וְהָלַכְתִּי בָרֶגֶל עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַמְּדִינָה וְרָאִיתִי חוֹמָתָהּ. הָיִיתִי מִסְתּוֹבֵב סְבִיבָהּ, אֶפְשָׁר אֶמְצָא לָהּ שַׁעַר. וּבְעוֹד אֲנִי מִסְתּוֹבֵב סְבִיבָהּ וְהִנֵּה אָחִיו שֶׁל הַנָּחָשׁ כְּבָר קָרֵב וּבָא אֵלַי. נָתַן לִי סַיִף שֶׁקָּמִיעַ בּוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אֶחָד, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. לֹא נֶעֱלַם מִמֶּנִּי שָׁעָה קַלָּה, עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי שָׁאוֹן עָצוּם וְרָאִיתִי בְרִיּוֹת רַבּוֹת, עֵינֵיהֶם בְּחָזֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּנִי אָמְרוּ: ‘מִי אַתָּה וּמַה הוּא שֶׁהֱטִילְךָ לְמָקוֹם זֶה?’. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע. אָמְרוּ לִי: ‘הֲרֵי הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מַזְכִּיר הִיא עִם הַמָּארִד בִּמְדִינָה זוֹ. וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֶה עָשָׂה בָהּ. וַאֲנַחְנוּ אֶחָיו שֶׁל אוֹתוֹ נָחָשׁ’. הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ לִי: ‘לֶךְ לְאוֹתוֹ מַעְיָן, וְהִסְתַּכֵּל מֵאַיִן יִכָּנְסוּ הַמַּיִם, וְתִכָּנֵס דַּרְכָּם וְיוֹבִילוּךָ אֶל הָעִיר’. עָשִׂיתִי כֵן וְנִכְנַסְתִּי עִם הַמַּיִם בְּתוֹךְ מִנְהָרָה מִתַּחַת לָאָרֶץ. אַחַר־כָּךְ עָלִיתִי מִתּוֹכָהּ וּמָצָאתִי עַצְמִי בְּאֶמְצַע הָעִיר, וּמָצָאתִי אֶת הַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת עַל מִטָּה שֶׁל זָהָב וְעָלֶיהָ מָסָךְ שֶׁל קְטִיפָה, וּמִסָּבִיב לַמָּסָךְ גַּן וּבוֹ עֵצִים שֶׁל זָהָב, וּפֵרוֹתֵיהֶם מִן הַיְקָרוֹת שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אֹדֶם וּפִטְדָה וּפְנִינִים וּמַרְגָּלִיּוֹת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אוֹתָהּ נַעֲרָה, הִכִּירַתְנִי וְקִדְּמָה פָנַי בְּשָׁלוֹם וְאָמְרָה לִי: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מִי הוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה?’. סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע. אָמְרָה לִי: ‘דַּע שֶׁאָרוּר זֶה מֵרֹב אַהֲבָתוֹ אֵלַי, הִגִּיד לִי מַה הוּא שֶׁיַּזִּיק לוֹ וּמַה הוּא שֶׁיוֹעִיל לוֹ. וְהִגִּיד לִי שֶׁבִּמְדִינָה זוֹ קָמִיעַ, שֶׁאִם הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד עַל יָדוֹ אֶת כָּל הַנִּמְצָא בִמְדִינָה זוֹ, הָיָה מַשְׁמִידָם. וְכָל מַה שֶׁיְּצַוֶּה אֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת הָעִפְרִית, יְמַלְּאוּ מִצְוָתוֹ. וְאוֹתוֹ קָמִיעַ בְּתוֹךְ עַמּוּד’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וְהֵיכָן הָעַמּוּד?’ אָמְרָה לִי: ‘בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי’. אָמַרְתִּי לָהּ: וּמַה הוּא מַרְאֵה אוֹתוֹ קָמִיעַ?' אָמְרָה: ‘צוּרַת פֶּרֶס לוֹ וְעָלָיו כְּתֹבֶת שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת אוֹתָהּ. קַח אוֹתוֹ בֵּין יָדֶיךָ וְטֹל גַּחֶלֶת שֶׁל אֵשׁ וְהָטֵל לְתוֹכָהּ קֻרְטוֹב שֶׁל מוּשָׁק, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עָשָׁן וְיִמְשֹׁךְ אֶת הַשֵּׁדִים הָעִפְרִיתִים. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, יוֹפִיעוּ לְפָנֶיךָ כֻלָּם וְלֹא יֵעָדֵר אֶחָד מֵהֶם, וִימַלְּאוּ מִצְוָתְךָ. וְכָל מַה שֶּׁתְּצַוֶּה אוֹתָם יַעֲשוּ. קוּם אֵפוֹא וַעֲשֵׂה זֹאת בְבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה’. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי אֶל אוֹתוֹ עַמּוּד וְעָשִיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה אוֹתִי עָלָיו. בָּאוּ הַשֵּׁדִים הָעִפְרִיתִים וְעָמְדוּ לְפָנַי וְאָמְרוּ: ‘הִנְנוּ לִפְקֻדָּתְךָ, אֲדוֹנֵנוּ הַנַּעֲלֶה, וּכְכָל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה עָלֵינוּ נַעֲשֶׂה’. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘כִּבְלוּ אֶת הַשֵּד הַמָּארִד שֶׁהֵבִיא נַעֲרָה זוֹ מִמְּקוֹמָהּ’. אָמְרוּ לִי: ‘שׁוֹמְעִים אֲנַחְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה’. הָלְכוּ אֶל אוֹתוֹ הַשֵּׁד הַמָּארִד וּכְבָלוּהוּ וְחִזְּקוּ מוֹסְרוֹתָיו וְחָזְרוּ אֵלַי וְאָמְרוּ: ‘כְּבָר עָשִׂינוּ אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתָ עָלֵינוּ’. צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם לַחֲזֹר לִמְקוֹמָם. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי אֶל הַנַּעֲרָה וְסִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘הוֹלֶכֶת אַתְּ עִמִּי?’ אָמְרָה: ‘הֵן’. עָלִיתִי אִתָּה בְּדֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי דַרְכָּה, וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹבִילוּ אוֹתִי אֵלֶיהָ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶך הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֻּחַמָּד חָתָם סִפּוּרוֹ בִּדְבָרִים אֵלֶּה: “נָסַעְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹבִילוּ אוֹתִי אֵלֶיהָ. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘הַרְאוּ לִי אֶת הַדֶּרֶך שֶׁתּוֹבִיל אוֹתִי לְאַרְצִי’. הֶרְאוּ לִי וְהָלְכוּ עִמִּי עַד לְחוֹף הַיָּם, וְהוֹרִידוּ אוֹתִי בִסְפִינָה, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ וְהוֹבִילָה אוֹתָנוּ הַסְּפִינָה עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַנַּעֲרָה לְבֵית אָבִיהָ, שָׂמְחוּ בָהּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. אַחַר־כָּךְ קִטַּרְתִּי אֶת הַפֶּרֶס בְּמוּשָׁק, וְהִנֵּה הַשֵּׁדִים הָעַפְרִיתִים קָרְבוּ וּבָאוּ אֵלַי מִכָּל מָקוֹם, וְאָמְרוּ: ‘הִנְנוּ לְשֵׁרוּתְךָ, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה?’. צִוִּיתִי אוֹתָם שֶׁיַּעֲבִירוּ כָּל מַה שֶׁבִּמְדִינַת הַנְּחשֶׁת מֵהוֹן וּמַתָּכוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת לַחֲצֵרִי שֶׁבְּבָצְרָה, וְעָשׂוּ כֵן. אַחַר־כָּךְ צִוִּיתִי אוֹתָם שֶׁיָּבִיאוּ אֶת הַקּוֹף וֶהֱבִיאוּהוּ שָׁפֵל וּבָזוּי. אָמַרְתִּי לוֹ: הוֹי אָרוּר, עַל־שׁוּם מָה בָּגַדְתָּ בִי?'. צִוִּיתִי אוֹתָם לְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ קֻמְקוּם צַר שֶׁל נְחֹשֶת, וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ קֻמְקוּם צַר שֶׁל נְחֹשֶת וְסָתְמוּ עָלָיו בְּעֹפֶרֶת. וְעָמַדְנוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי בְתַעֲנוּגוֹת וּשְׂמָחוֹת. וְאִתִּי עַכְשָׁו, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מִן הַיְקָרִים לְעֵרֶךְ שֶׁבָּאוֹצְרוֹת וּמִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהוֹן רָב אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת וּגְבוּל אֵין לוֹ. וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מַה שֶּׁהוּא מִן הַהוֹן וְזוּלָתוֹ, הֲרֵינִי מְצַוֶּה עַל הַגִּ’ן שֶׁיְבִיאוּהוּ אֵלֶיךָ מִיָּד. וְכָל זֶה בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. תָּמַהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל כָּךְ תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְנָתַן לוֹ מַתּוֹת הַכַּלִיף תְּמוּרַת מַתְּנָתוֹ, וְהֵיטִיב עִמּוֹ טוֹבָה כְּפִי שֶׁהָיָה רָאוּי לָהּ.
וּמִמַּה שֶּׁסֻּפַּר הוּא:
-
כנוי לצאצאי משפחת מחמד נביא האסלאם. ↩
סִפְּרוּ שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד שָׁלַח לִקְרֹא אֵלָיו אָדָם מֵעוֹזְרָיו, צָאלִח שְׁמוֹ, לִפְנֵי הַזְּמַן שֶׁבּוֹ נִשְׁתַּנָּה יַחֲסוֹ כְּלַפֵּי הַבַּרְמַכִּים. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: “הוֹי צָאלִח, לֵךְ אֶל מַנְצוּר וֶאֱמֹר לוֹ: ‘הֲרֵי לָנוּ בְּיָדְךָ אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְנִגְזַר עָלֶיךָ שֶׁתָּבִיא לָנוּ סְכוּם זֶה מִיָּד’. וּרְאֵה צִוִּיתִיךָ, צָאלִח, שֶׁאִם לֹא יִמְסֹר לְךָ סְכוּם זֶה מִשָּׁעָה זוֹ וְעַד לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, תַּתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ, וְתָבִיא אוֹתוֹ אֵלַי”. אָמַר לוֹ צָאלִח: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. הָלַךְ אֶל מַנְצוּר וְהוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁאָמַר נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אָמַר מַנְצוּר: “כְּבָר נִשְׁמַדְתִּי, שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדִי וְכָל רְכוּשִׁי, חֵי אֱלֹהִים, אִם גַּם אֶמְכְּרֵנּוּ בַּמְּחִיר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לֹא יַעֲלֶה עֶרְכּוֹ עַל מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וּמֵאַיִן, הוֹי צָאלִח, אוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת תְּשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף הָאֲדַרְכְּמוֹנִים הַנּוֹתָרִים?”. אָמַר לוֹ צָאלִח: “תַּכֵּן לְךָ תַּחְבּוּלָה שֶׁתִּנָּצֵל בָּהּ מְהֵרָה, וְאִם לָאו אַתָּה נִשְׁמָד, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַרְוִיחַ לְךָ הַזְּמַן גַּם הֶרֶף עַיִן אֶחָד אַחֲרֵי הַמּוֹעֵד שֶׁקָּבַע לִי הַכַּלִיף, וְאֵינִי יָכוֹל לְהָפֵר בְּמַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּׁצִּוָּנִי עָלָיו נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. מַהֵר אֵפוֹא וּמְצָא תַחְבּוּלָה שֶׁתַּצִּיל עַל יָדָהּ אֶת נַפְשֶׁךָ לִפְנֵי שֶׁתִּסְתַּיֵּם הַשָׁעָה”. אָמַר לוֹ מַנְצוּר: “הוֹי צָאלִח מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵחַסְדְּךָ שֶׁתַּעֲבִירֵנִי לְבֵיתִי שֶׁאֶפָּרֵד מִיְּלָדַי וּבְנֵי־בֵיתִי וַאֲצַוֶּה אֶת קְרוֹבַי צַוָּאָתִי”. אָמַר צָאלִח: "הָלַכְתִּי עִמּוֹ לְבֵיתוֹ, וְהָיָה נִפְרָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ. קָם שָׁאוֹן בְּבֵיתוֹ וְעָלוּ הַבְּכִיוֹת עִם הַזְּעָקוֹת וְהַקְּרִיאָה לְעֶזְרַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמַר לוֹ צָאלִח: “כְּבָר עָלָה בְדַעְתִּי שֶׁאֱלֹהִים יַעֲשֶׂה לְךָ תְּשׁוּעָה עַל־יְדֵי הַבַּרְמַכִּים. הָבָה בּוֹא עִמִּי אֶל חֲצֵרוֹ שֶׁל יַחְיָא בֶּן כָאלִד”. כְּשֶׁבָּאנוּ אֶל יַחְיָא בֶּן כָאלִד, הוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר מַצָּבוֹ. הִצְטָעֵר עַל כָּךְ וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשוֹ וְקָרָא אֵלָיו אֶת שׁוֹמֵר־הָאוֹצָר שֶׁלוֹ וְאָמַר לוֹ: “כַּמָּה מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים בְּאוֹצְרוֹתֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “בְּסַךְ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים”. צִוָּה לְהָבִיא אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח שָׁלִיחַ עִם אִגֶּרֶת אֶל בְּנוֹ אַלְפַצְ’ל, וּבָהּ לֵאמֹר: “הִנֵּה נִזְדַּמְּנָה לִי לִקְנוֹת נַחֲלַת אֲחֻזָּה חֲשׁוּבָה שֶׁלֹּא תֶחֱרַב לְעוֹלָם. שְׁלַח לָנוּ אֵפוֹא מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים”. שָׁלַח לוֹ מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. שָׁלַח אָדָם שֵׁנִי אֶל בְּנוֹ גַ’עְפָר עִם אִגֶּרֶת וּבָהּ לֵאמֹר: “הִנֵּה בָא לְיָדִי עֵסֶק חָשׁוּב וְאָנוּ זְקוּקִים לְמַשֶּׁהוּ מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים”, וְהֵרִיץ לוֹ גַ’עְפָר מִיָּד מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. וְלֹא פָסַק לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים אֶל הַבַּרְמַכִּים עַד שֶׁאָסַף מֵהֶם לְמַנְצוּר מָמוֹן רַב, וְצָאלִח וּמַנְצוּר אֵינָם יוֹדְעִים זֹאת. אָמַר מַנְצוּר לְיַחְיָא: “אֲדוֹנִי, כְּבָר הֶחֱזַקְתִּי בְשׁוּלֶיךָ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג מָמוֹן זֶה אֶלָּא מִמְּךָ, כְּפִי שֶׁהוּא מִמִּנְהַג נְדִיבוּתְךָ. הַשְׁלֵם לִי שְׁאֵרִית חוֹבִי וְשִׁית אוֹתִי עֶבֶד מְשֻחְרָר לְךָ”. הִרְכִּין יַחְיָא אֶת רֹאשׁוֹ וּבָכָה וְאָמַר לְנַעֲרוֹ: “הִנֵּא נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים נָתַן לְשִׁפְחָתֵתוּ דָנָאנִיר אֶבֶן יְקָרָה בַעֲלַת עֵרֶךְ עָצוּם, לֵךְ אֵפוֹא אֵלֶיהָ וֶאֱמֹר לָהּ שֶׁתִּשְׁלַח לָנוּ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ”. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֵלָיו. אָמַר: “אֲנִי קָנִיתִי אֶבֶן יְקָרָה זוֹ לִנְשִׂיא־הַמָאֲמִינִים בְּמָאתַיִם אֶלֶף דִּינָר, וְנָתַן אוֹתָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בְּמַתָּנָה לְשִׁפְחָתֵנוּ דַנָאִנִיר הַמְנַגֶּנֶת עַל כְּלִי הָעוּד, וּכְשֶׁיִרְאֶה אוֹתָהּ עִמְּךָ יַכִּיר אוֹתָהּ וִיכַבֵּד אוֹתְךָ וְיִמָּנַע מִשְּׁפֹךְ דָּמְךָ בִּגְלָלֵנוּ וּמִתּוֹךְ כָּבוֹד לָנוּ. וּמֵעַכְשָׁו הֲרֵי נִשְׁלַם מַה שָּׁאַתָּה זָקוּק לוֹ, מַנְצוּר, מִן הַמָּמוֹן”. אָמַר צָאלִח: נָשָׂאתִי אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה אֶל אַלרְרַשִׁיד וּמַנְצוּר עִמִּי. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי בַדֶּרֶךְ שְׁמַעְתִּיו נוֹשֵׂא מְשָׁלוֹ בְּבֵית שִׁיר זֶה:
וְלֹא אַהֲבָה הֵחִישָׁה צְעָדַי אֲלֵיהֶם,
וְאוּלָם כִּי יָרֵאתִי מִפְּנֵי מַחַץ חִצֵּיהֶם.
תָּמַהְתְּי עַל רֹעַ טִבְעוֹ וּגְרִיעוּתוֹ וּשְׁחִיתוּתוֹ וְתוֹעֲבַת שָׁרְשׁוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ. הֵשַבְתִּי לְעֻמָּתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֵין עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה טוֹב מִן הַבַּרְמַכִּים. וְלֹא נִתְעָב יוֹתֵר וָרַע יוֹתֵר מִמְּךָ, שֶׁכֵּן הֵם פָּדוּ אוֹתְךָ מִן הַמָּוֶת וְהִצִּילוּךָ מִן הָאֲבַדּוֹן, וְעָשׂוּ חֶסֶד בָּזֶה שֶׁשִּׁחְרְרוּךָ, וְאֵין אַתָּה מוֹדֶה לָהֶם, וְאֵין אַתָּה נוֹהֵג כְּמִנְהַג בְּנֵי־חוֹרִין אֶלָּא הִקְבַּלְתָּ אֶת חַסְדָּם בְּדִבּוּר זֶה”. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי אֶל אַלרְרַשִׁיד וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת הַסִּפּוּר…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצָּאלִח אָמַר: "סִפַּרְתִּי לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת הַסִּפּוּר וְהוֹדַעְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. הִתְפַּלֵּא אַלרְרַשִׁיד עַל נְדִיבוּתוֹ שֶׁל יַחְיָא וְעַל רֹחַב לִבּוֹ וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְעַל שִׁפְלוּתוֹ שֶׁל מַנְצוּר וּגְרִיעוּתוֹ, וְצִוָּה לְהַחֲזִיר אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה לְיַחְיָא בֶּן כָאלִד וְאָמַר: “כָּל מַה שֶּׁאָנוּ נָתַנּוּ בְמַתָּנָה לֹא יִתָּכֵן שֶׁנְּקַבֵּל אוֹתוֹ חֲזָרָה”. חָזַר צָאלִח אֶל יַחְיָא בֶּן כָאלִד, וְסִפֵּר לוֹ עִנְיָן מַנְצוּר וְרֹעַ פָּעֳלוֹ. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “הוֹי צָאלִח, כְּשֶׁאִישׁ הוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן, לִבּוֹ מֵצֵר וְדַעְתּוֹ טְרוּדָה בְדַאֲגוֹתָיו. הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁיֵצֵא מִמֶּנּוּ אֵין לָשֵׂאת טִינָה עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִלִּבּוֹ”, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהַצְדִּיק אֶת מַנְצוּר. בָּכָה צָאלִח וְאָמַר: “לֹא יָקִים הַגַּלְגַּל הַחוֹזֵר לְעוֹלָם אִישׁ כְּמוֹתְךָ. אָכֵן חֲבָל, כֵּיצַד יִטָּמֵן תַּחַת הֶעָפָר מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ טֶבַע כְּטִבְעֲךָ וּנְדִיבוּת כִּנְדִיבוּתְךָ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הִזְדָּרֵז לַטּוֹב אֲשֶׁר בְּדַעְתְּךָ לִגְמֹל,
שֶׁלֹּא בְכָל עֵת בְּיָדְךָ נְדִיבוּת לִפְעֹל.
כַּמָּה מָנְעוּ מֵעֲשׂוֹת טוֹב, עַצְמָם,
בִּהְיוֹת לְאֵל יָדָם, עֲדֵי מַחֲסוֹר עֲצָרָם.
וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר הוּא:
סִפְּרוּ שֶׁהָיְתָה בֵּין יַחְיָא בֶּן כָאלִד וּבֵין עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי אֵיבָה בַּמִּסְתָּרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מַרְאִים אוֹתָהּ גָּלוּי. וְסִבַּת הָאֵיבָה בֵּין שְׁנֵיהֶם הָיְתָה זוֹ, שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הָיָה אוֹהֵב אֶת עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ אַהֲבָה רַבָּה, עַד שֶׁהָיוּ יַחְיָא בֶן כָאלִד וָּבָניו אוֹמְרִים שֶׁעַבְּדַ־אללָּהּ עוֹשֶׂה כְשָׁפִים לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. וְעָבַר זְמַן אָרֹךְ כְּשֶׁהַשִּׂנְאָה בְּלִבּוֹת שְׁנֵיהֶם. אֵרַע שֶׁאַלרְרַשִׁיד מִנָּה אֶת עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי לְשַׁלִּיט עַל אַרְמִינְיָה וְהִסִּיעוֹ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁנָּכוֹן כִּסְאוֹ בְתוֹכָהּ פָּנָה אֵלָיו אָדָם מֵעִרָאק, שֶׁהָיוּ בוֹ תַרְבּוּת מְעֻלָּה וּפִקְחוּת וַחֲרִיפוּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה דָּחוּק וְקָצְרָה יָדוֹ וְכָלָה הוֹנוֹ וְנִתְנַוֵּן מַצָּבוֹ. זִיֵּף מִכְתָּב בְּשֵׁם יַחְיָא בֶּן כָאלִד אֶל עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ וְנָסַע אֵלָיו לְאַרְמִינְיָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל פִּתְחוֹ מָסַר אֶת הַמִּכְתָּב לְיַד אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי סִפּוֹ. נָטַל שׁוֹמֵר־הַסַּף אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי. פְּתָחוֹ וְקָרָא אוֹתוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְהִכִּיר שֶׁמְזֻיָּף הוּא. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו בֵּרַךְ אוֹתוֹ וְשִׁבְּחוֹ, אוֹתוֹ וְאֶת אַנְשֵי מוֹעֲצָתוֹ. אָמַר לוֹ עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ: “מַה הוּא שֶׁהֱנִיעֲךָ לָשֵׂאת עָמָל בִּנְסִיעָה רְחוֹקָה לָבוֹא אֵלַי בְּמִכְתָּב מְזֻיָּף? וְאוּלָם תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁאֵין אָנוּ מַנִּיחִים לְמַאֲמַצְּךָ שֶׁיַּעֲלֶה בַתהֹּוּ”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים קִיּוּמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוֹ הַמִּשְׁנֶה. אִם קָשֶׁה עָלֶיךָ בּוֹאִי, אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ אֲמַתְלָאוֹת, שֶׁכֵּן אֶרֶץ אֱלֹהִים רְחָבָה הִיא, וְהַזָּן וּמְפַרְנֵס חַי וְקַיָּם, וְהַמִּכְתָּב שֶׁמָּסַרְנוּ לְיָדְךָ מֵאֶת יַחִיַא בֶּן כָאלִד נָכוֹן הוּא, בִּלְתִּי מְזֻיָּף”. אָמָר לוֹ עַבְּדַ־אללָּה: “הֲרֵי אֲנִי כוֹתֵב מִכְתָּב לְסוֹכְנִי בְּבַגְדָאד וּמְצַוֶּה אוֹתוֹ שֶׁיִּשְׁאַל עַל דְּבַר מַצַּב מִכְתָּב זֶה שֶׁהֲבֵאתוֹ אֵלַי. וְאִם אֱמֶת נָכוֹן הוּא, בִּלְתִּי מְזֻיָּף, הֲרֵינִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לֶאֱמִירוּת אַחַת אַרְצוֹתַי וְנוֹתֵן לְךָ מָאתַים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן מִלְּבַד הַסּוּסִים וְהַגְּמַלִּים וּבִגְדֵי הַפְּאֶר. וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אוֹסִיף עוֹד עַל הַמַּתָּת. וְאוּלָם אִם מְזֻיָּף הַמִּכְתָּב, אֲצַוֶּה לְהַלְקוֹתְךָ מֵאָה בְמַקֵּל וּלְגַלֵּחַ אֶת זְקָנְךָ”. צִוָּה עַבְּדַ־אללָּהּ לְעָצְרוֹ בְחֶדֶר וּלְהָבִיא לוֹ לְתוֹכוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר עִנְיָנוֹ עַל נָכוֹן. כָּתַב מִכְתָּב אֶל סוֹכְנוֹ בְּבַגְדָאד וּבוֹ לֵאמֹר: “הִנֵּה הִגִּיעַ אֵלַי אָדָם וְאִתּוֹ מִכְתָּב, שֶׁלְּפִי דְבָרָיו הוּא מֵאֵת יַחְיָא בֶּן כָאלִד, וַאֲנִי בְּלִבִּי אִי־אֵמוּן לַמִּכְתָּב הַזֶּה. עָלֶיךָ אֵפוֹא לֹא לְהִתְרַשֵּׁל בְּעִנְיָן זֶה, אֶלָּא תֵּלֵךְ בְּעַצְמְךָ וְתַחְקֹר עִנְיַן מִכְתָּב זֶה וְתִזְדָּרֵז לְהָשִׁיב לִי תְשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לְהַבְחִין בֵּין אֲמִתּוּתוֹ לִכְזָבוֹ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב לַסּוֹכֵן בְּבַגְדָאד, רָכַב.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסוֹכְנוֹ שֶׁל עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי בְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב, רָכַב מִיָּד וְהָלַךְ לַחֲצֵרוֹ שֶׁל יַחְיָא בֶן כָאלִד, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב עִם מֵרֵעָיו וּפַמַּלְיָתוֹ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וּמַַָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. קְרָאוֹ יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְאָמַר לַסּוֹכֵן: “חֲזֹר אֵלַי לְמָחָר, עַד שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ הַתְּשׁוּבָה”. פָּנָה אֶל מֵרֵעָיו אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק הַסּוֹכֵן וְאָמַר: “מֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה שֶׁחָטָא וְזִיֵּף מִכְתָּב מֵאִתִּי וְהוֹלִיכוֹ אֶל אוֹיְבִי?”. אָמַר כָּל אֶחָד מִמֵּרֵעָיו דְבָרוֹ. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם מַצִּיעַ סוּג מִן הָעֳנָשִׁים. אָמַר לָהֶם יַחְיָא: “כְּבָר שְׁגִיתֶם בְּמַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם, וּבְמַה שֶּׁיְּעַצְתֶּם, אֵין בּוֹ רַק מִן הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁפָל וְהַבָּזוּי. וַהֲרֵי כֻלְּכֶם יוֹדְעִים קִרְבַת מַעֲלָתוֹ שֶׁל עַבְּדַ־אללָּה לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וּמַכִּירִים מַה שֶּׁבֵּינִי וּבֵינוֹ מִן הַכַּעַס וְהַשִּׂנְאָה. וְעַכְשָׁו סִבֵּב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל־יְדֵי אִישׁ זֶה וְשָׁת אֶמְצָעִי לְהַשְׁלִים בֵּינֵינוּ וְסִגֵּל אוֹתוֹ לְכָךְ וְיָעַד אוֹתוֹ לְכַבּוֹת אֵשׁ הָאֵיבָה בְּלִבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְרַבָּה מִזֶּה זְמַן שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי כָךְ עִנְיָנֵינוּ, וְעָלַי לְסַיֵּעַ לָאִישׁ הַזֶּה לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ וּלְתַקֵּן מַצָּבוֹ. וַהֲרֵינִי כוֹתֵב מִכְתָּב לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִך הַכֻזָאעִי, וּבוֹ שֶׁיּוֹסִיף עוֹד עַל כִּבּוּדוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְאַדְּרוֹ וּלְהַדְּרוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מֵרֵעָיו כָּךְ בֵּרְכוּ אוֹתוֹ בְטוֹבוֹת וְהִתְפַּלְּאוּ עַל אֲצִילוּתוֹ וּתְכוּנַת רוּחוֹ הַנְּדִיבָה. בִּקֵּשׁ נְיָר וְקֶסֶת וְכָתַב לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ מִכְתָּב בִכְתָב יָדוֹ, וּבוֹ לֵאמֹר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. הִגִּיעַ מִכְתָּבְךָ, יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים קִיּוּמְךָ, וּקְרָאתִיו וְשָׂמַחְתְּי לָדַעַת כִּי שָׁלוֹם לְךָ, וְשַׂשְׂתִּי עַל מַצָּבְךָ הַמְתֻקָּן וְעַל אָשְׁרְךָ בַכֹּל. וּבַאֲשֶׁר לְמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָאָצִיל זִיֵף בִּשְׁמִי מִכְתָּב, וְאֵינוֹ מֵבִיא מֵאִתִּי דְבָרִים, הֲרֵי אֵין הַדָּבָר כָּךְ. שֶׁכֵּן הַמִּכְתָּב, אֲנִי הוּא שֶׁכְּתַבְתִּיו וְאֵינוֹ מְזֻיָּף. וּמְצַפֶּה אֲנִי מֵאֲצִילוּתְךָ וִיפִי תְּכוּנָתְךָ, שֶׁתְּמַלֵּא לְאוֹתוֹ אִישׁ אָצִיל אֶת שְׁאֵלָתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ וְתִתֵּן דַּעְתְּךָ עַל הַכָּבוֹד שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ, וְתַגִּיעֵהוּ לְמַטְּרָתוֹ, וּתְטַבַּע אוֹתוֹ בִתְהוֹם טוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַיְקָרִים. וְכָל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה לִזְכוּתוֹ, הֲרֵי אֲנִי הוּא הַמְכֻוָּן בְּכָךְ, וַאֲנִי הוּא הַמּוֹדֶה לְךָ עַל כָּךְ”. כָּתַב אֶת הַכְּתֹבֶת עַל הַמִּכְתָּב וְחָתַם אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לַסּוֹכֵן, וְשָׁלַח אוֹתוֹ הַסּוֹכֵן לְעַבְּדַ־אללָּהּ. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתוֹ שָׂמָח בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. הֵבִיא לְפָנָיו אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לוֹ: “מַה מִּשְּׁנֵי הַדְבָרִים הַנְּעִימִים שֶׁיָּעַצְתִּי לְךָ חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר שֶׁאָבִיא אוֹתוֹ לְךָ?”. אָמַר הָאִישׁ: “הַמַּתָּת חָבִיב עָלַי יוֹתֵר מִכֹּל”. צִוָּה לָתֵת לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְעֶשֶׂר סוּסוֹת עַרְבִיּוֹת, חָמֵשׁ מֵהֶן בְּמִכְסוֹת שֶׁל מֶשִׁי וְחָמֵשׁ בְּאֻכְּפֵי הַתַּהֲלוּכָה הָעֲדוּיִים, וְעֶשְׂרִים תֵּבוֹת מִן הַבְּגָדִים וַעֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים רוֹכְבִים עַל סוּסִים, וּמַה שֶּׁמַּתְאִים לָזֶה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר. הֵיטִיב עִמּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבַגְדָאד בְּהָדָר רַב. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבַגְדָאד, שָׂם פָּנָיו לַחֲצַר יַחְיָא בֶּן כָאלִד לִפְנֵי הַגִּיעוֹ אֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו. נְכְנַס שׁוֹמֵר־הַסַּף אֶל יַחְיָא וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, עַל שַׁעֲרֵנוּ אָדָם, מַרְאֵהוּ כָּבוֹד וְצוּרָתוֹ יָפָה וּפִרְקוֹ נָאֶה וְעִמּוֹ נְעָרִים רַבִּים, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ”. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. כְּשֶׁנִכְנַס, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי מֵת מֵעֹשֶׁק הַזְּמַן שֶׁקִּפְּחַנִי, וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי, וּמִקֶּבֶר הַפְּגָעִים הֶעֱלִיתַנִי וַהֲקַמְתַּנִי, וּלְגַן־עֵדֶן הַמְבֻקָּשׁ שְׁלַחְתַּנִי. אֲנִי הוּא זֶה שֶׁזִּיַּפְתִּי מִכְתָּב מִשִּׁמְךָ וּמְסַרְתִּיו לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי”. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “מַה הוּא שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ וְאֵיזֶה דָבָר נָתַן לְךָ?” אָמַר לוֹ: “נָתַן לִי מִיָּדְךָ וּמִטּוּב צְפוּנְךָ וּכְלִיל חַסְדְּךָ וְשֶׁפַע נְדִיבוּתְךָ וּמְרוֹם אֲצִילוּתְךָ וּמֶרְחַב זְכוּתְךָ, עַד שֶׁהֶעֱשִׁיר אוֹתִי, וְהֶעֱנִיק לִי וְנָתַן לִי מַתָּנוֹת, וַהֲרֵי הֵבֵאתִי אֶת כָּל מַה שֶּׁהֶעֱנִיק לִי וְנָתַן לִי וְהֵם עַל שַׁעַר בֵּיתְךָ, וְהַפְּקֻדָּה לְךָ וְהַמִּשְׁפָּט בְּיָדֶיךָ”. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עִמִּי יָפֶה הוּא מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, וְחַיָּב אֲנִי לְךָ עַל חַסְדְּךָ וּנְדִיבוּתְךָ הָעֲצוּמָה עִמִּי, בִּהְיוֹת שֶׁהֲמִירוֹתָ אֶת הָאֵיבָה שֶׁהָיְתָה בֵינִי וּבֵין אוֹתוֹ הָאִישׁ הַנִּכְבָּד וְהַנַּעֲלֶה בִּידִידוֹת וְחִבָּה. וַהֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִן הַהוֹן כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לְךָ עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לָתֵת לוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהַסּוּסִים וְהַסַּפּוֹת כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ עַבְּדַ־אללָּהּ. וְחָזַר לְאוֹתוֹ הָאִישׁ רְכוּשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי נְדִיבוּת רוּחָם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֲצִילִים הָאֵלֶּה.
סֻפַּר שֶׁאַלְמַאֲמוּן, לֹא הָיָה בְּכָל כַּלִיפֵי בְּנֵי־עַבָּאס כַּלִיף מְלֻמָּד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְּכָל הַמַּדָּעִים. וְהָיוּ לוֹ בְכָל שָׁבוּעַ שְׁנֵי יָמִים שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּהֶם לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַמְלֻמָּדִים. וְהָיוּ הַמִּתְוַכְּחִים מֵחַכְמֵי הַדָּת וּפִילוֹסוֹפֵי הַדָּת יוֹשְׁבִים לְפָנָיו לְפִי דַרְגוֹתֵיהֶם וּמַעֲלוֹתֵיהֶם. פַּעַם, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּם, נִכְנַס לְמוֹשָׁבוֹ אָדָם נָכְרִי וְעָלָיו בְּגָדִים לְבָנִים שְׁחוּקִים. יָשַׁב בַּקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאֲנָשִׁים; וְהָיָה יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי חַכְמֵי הַדָּת בְּמָקוֹם צָנוּעַ. פָּתְחוּ בִדְבָרִים וְדָנוּ בִּבְעָיוֹת חֲמוּרוֹת. וְהָיָה מִמִּנְהָגָם שֶׁהָיוּ מַקִּיפִים אֶת הַשְּׁאֵלָה עַל בְּנֵי הַמּוֹשָׁב אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וּמִי שֶׁמָּצָא תוֹסֶפֶת שְׁנוּנָה אוֹ נְקֻדָּה מַפְלִיאָה הָיָה אוֹמְרָהּ. הִקִּיפָה הַשְּׁאֵלָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לְאוֹתוֹ אָדָם נָכְרִי. דִּבֵּר וְהֵשִׁיב תְּשׁוּבָה יָפָה מִתְּשׁוּבוֹת חַכְמֵי הַדָּת כֻּלָּם, וּמְָצְאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַכַּלִיף.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמָעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁדְּבָרָיו מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַכַּלִיף אַלְמַאֲמוּן וְצִוָּה לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם לְמָקוֹם נַעֲלֶה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה יָפָה מִן הַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה. צִוָּה אַלְמַאֲמוּן לְהַעֲלוֹתוֹ לְמָקוֹם נַעֲלֶה יוֹתֵר מֵאוֹתָהּ דַּרְגָּה. כְּשֶׁהִקִּיפָה הַשְּׁאֵלָה הַשְּׁלִישִׁית הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה יָפָה יוֹתֵר וְקוֹלַעַת יוֹתֵר מִשְׁתֵּי הַתְּשׁוּבוֹת הָרִאשֹונוֹת. צִוָּה אַלְמַאֲמוּן שֶׁיֵּשֵׁב קָרוֹב אֵלָיו. כְּשֶׁנִּגְמַר הָעִיּוּן הֵבִיאוּ מַיִם וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם וְהֵבִיאוּ אֹכֶל וְאָכְלוּ. קָמוּ חַכְמֵי הַדָּת וְיָצְאוּ. עִכֵּב אַלְמַאֲמוּן אוֹתוֹ אָדָם מִלָּצֵאת עִמָּהֶם, וְקֵרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וְנָהַג בּוֹ עֲדִינוּת וְהִבְטִיחוֹ לְהֵיטִיב עִמּוֹ וּלְהַאֲצִיל לוֹ חֶסֶד. אַחַר־כָּךְ הוּכַן מוֹשַׁב הַמִּשְׁתֶּה וּבָאוּ מֵרֵעֵי הַכַּלִיף וּמְשַׁעְשְׁעָיו הַנָּאִים וְהִקִּיף הַיַּיִן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר אֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ, קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “אִם יִתֵּן לִי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים רְשׁוּת, אֹמַר דָּבָר אֶחָד”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר: “כְּבָר יָדַע מַעֲלַת הַמֶּלֶךְ, יוֹסִיף לוֹ אֱלֹהִים מַעֲלָה, שֶׁעַבְדּוֹ הָיָה הַיּוֹם בְּמוֹשָׁב זֶה הַמְכֻבָּד מִן הַבִּלְתִּי יְדוּעִים שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם וּמִנְּחוּתֵי הַדַּרְגָּה שֶׁבְּיוֹשְׁבֵי הַמּוֹעָצָה, וְשֶׁנְּשִיא־הַמַּאֲמִינִים קֵרְבָהוּ וְקִדְּמָהוּ בִגְלַל מִקְצָת מִן הַשֵּׂכֶל שֶׁהֶרְאָה, וְשָׁת אוֹתוֹ רָם עַל דַּרְגַּת זוּלָתוֹ, וְהִגִּיעַ עַל יָדוֹ עַד לְקָצֶה אֲשֶׁר לֹא עָרַב לִבּוֹ לְהַגִּיעַ אֵלָיו. וְעַכְשָׁו הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַמִּדָּה הַמּוּעָטָה שֶׁל הַשֵּׂכֶל, שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ לִמְכֻבָּד אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ נִקְלֶה וְהִרְבָּה אוֹתוֹ אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ פְּחוּת הָעֵרֶךְ. וְחַס וְחָלִילָה הוּא לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁיְקַנֵּא בוֹ בִגְלַל מִדָּה זוֹ שֶׁל שֵׂכֶל שֶׁעִמּוֹ, וְהַפִּקְחוּת וְהַמַּעֲלָה, מִשּׁוּם שֶׁהָאָדָם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁתָה מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ הַשֵּׂכֶל וְיִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ אֶת תַּרְבּוּתוֹ, וְיַחֲזֹר לְאוֹתָהּ דַּרְגָּה בְזוּיָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה וְיֵעָשֶׂה בָזוּי וּבִלְתִּי יָדוּעַ בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם. מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִמַּעֲלַת הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹל מִמֶּנִּי אוֹתָהּ הָאֶבֶן הַיְקָרָה, בְּחַסְדּוֹ וּבִנְדִיבוּתוֹ וּמַעֲלַת אַדְנוּתוֹ וִיפִי תְכוּנָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף אַלְמַאֲמוּן מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, הִלֵּל אוֹתוֹ וְשִׁבְּחוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ בְדַרְגָּתוֹ, וְנָתַן לוֹ יְקָר וְצִוָּה לוֹ מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל סוּס וְנָתַן לוֹ בְגָדִים מְפֹאָרִים, וְהָיָה מְרוֹמֵם אוֹתוֹ בְכָל מוֹשָׁב וּמְקָרְבוֹ יֶתֶר עַל כָּל חֶבֶר חַכְמֵי הַדָּת עַד שֶׁהָיָה מוּרָם מִכֻּלָּם בְּדַרְגָּה, בַּמַּעֲלָה הַנַּעֲלָה בְּיוֹתֵר. וֵאלֹהִים הוּא הַּיוֹדֵעַ.
וְסִפְּרוּ שֶׁהָיָה בַּזְּמַן הַקָּדוּם וּבִתְקוּפָה וְעִתּוֹת שֶׁחָלְפוּ סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ כֹרָסָאן, מַגְ’ד אַלדִּין שְׁמוֹ, וְלוֹ הוֹן רַב וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים וּנְעָרִים, אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְשִׁשִּׁים מִשְּׁנוֹת חַיָּיו וְלֹא חוֹנַן וָלָד. וְאַחֲרֵי זֶה חוֹנֵן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בֵּן וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ עַלִי. כְּשֶׁגָּדַל אוֹתוֹ עֶלֶם, הָיָה כַּסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. וּכְשֶׁהִתְבַּגֵּר וְהָיָה לְאִישׁ וְהִשִּׁיג אֶת תְּכוּנוֹת הַשְּׁלֵמוּת, חָלָה אָבִיו בְּמַחֲלַת מָוֶת. קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה קָרְבָה שְׁעַת הַמָּוֶת, וּרְצוֹנִי לְצַוּוֹתְךָ צַוָּאָה”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא, אָבִי?” אָמַר לוֹ: "מְצַוֶּה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תִּתִרוֹעֵעַ עִם שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם, וְתִתְרַחֵק מִמַּה שֶּׁמֵּבִיא נֵזֶק וָפֶגַע. וְהִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר מֵחָבֵר רַע, שֶׁהוּא כַנַּפָּח, שֶׁאִם לֹא תִשְׂרֹף אוֹתְךָ אִשּׁוֹ, יַזִּיק לְךָ עֲשָׁנוֹ. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
אֵין בִּזְמַנְךָ אָדָם עַל יְדִידוּתוֹ תְּהֵא נִשְׁעָן,
וְלֹא יָדִיד אֲשֶׁר בִּבְגֹּד הַזְּמַן יִשָּׁאֵר נֶאֱמָן.
חֲיֵה בוֹדֵד וּבְאָדָם אַל תִּבְטָח,
רְאֵה יְעַצְתִּיךָ טוֹב בִּדְבָרַי וְרַב לָךְ.
וְאָמַר אַחֵר:
בְּנֵי־הָאָדָם הֵם חֹלִי צָפוּן,
אַל תִּתֵּן בָּהֶם כָּל אֵמוּן.
תּוֹךְ וּמִרְמָה בְקִרְבָּם,
כַּאֲשֶׁר תִּתְבּוֹנֵן בָּם.
וְאָמַר אַחֵר:
חֶבְרַת בְּנֵי־אָדָם לֹא תוֹעִיל בִּמְאוּם,
רַק לַהֲגֵי הֲבָלִים וְיוֹתֵר לֹא כְלוּם.
מַעֵט אֵפוֹא לִבְנֵי־אָדָם הִתְחַבֵּר,
אִם לֹא לְהַרְבּוֹת דַּעַת וּמַצָּבְךָ לְשַׁפֵּר.
וְאָמַר אַחֵר:
אִם אִישׁ נָבוֹן יִבְחַן בְּנֵי־הָאָדָם,
הֲרֵי כְבָר אֲכַלְתִּים וָאֵדַע טַעֲמָם.
וְלֹא רָאִיתִי בִלְתִּי תּוֹךְ בִּידִידוּתָם,
וְלֹא רָאִיתִי אֶלָּא צְבִיעוּת בְּדָתָם.
אָמַר לוֹ: “אָבִי, שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתְךָ אֲמַלֵּא. וְחוּץ מִזֶּה מָה אֶעֱשֶׂה:”. אָמַר לוֹ: "עֲשֵׂה טוֹב כְּשֶׁאַתָּה יָכוֹל, וּשְׁקֹד לִגְמֹל חֶסֶד עִם בְּנֵי־אָדָם, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּרוּחַ נְדִיבָה, שֶׁלֹּא בְכָל שָׁעָה יַצְלִיחַ בְיָדְךָ חֶפְצְךָ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
לֹא בְכָל עֵת וּבְכָל עִדָּן,
עֲשׂוֹת טוֹב בְּיָדְךָ נִתָּן.
בִּהְיוֹת הַדָּבָר בְּיָדְךָ, מַהֵר,
פֶּן תַּעֲבֹר הָאֶפְשָׁרוּת הִזָּהֵר.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְאָבִיו: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה. וְחוּץ מִזֶּה מָה אֶעֱשֶׂה?” אָמַר לוֹ: "זְכֹר אֶת אֱלֹהִים שֶׁיִּזְכֹּר אוֹתְךָ וּנְצֹר הוֹנְךָ וְאַל תְּזַלְזֵל בּוֹ לְבַזְבְּזוֹ, שֶׁאִם אַתָּה מְזַלְזֵל בּוֹ, תְּהֵא זָקוּק לַפָּחוּת שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם. וְדַע שֶׁעֵרֶךְ בֶּן־הָאָדָם הוּא הַהוֹן שֶׁבְּיָדוֹ. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
בְּהִתְמַעֵט הוֹנִי לֹא יָדִיד לִי יִתְרוֹעֵעַ,
אַךְ בִּרְבוֹתוֹ כָּל הָאָדָם לִי רֵעַ.
כַּמָּה אוֹיְבִים הָיוּ בִגְלַל הַהוֹן לִי לְאוֹהֲבִים,
וְכַמָּה מִן הַיְדִידִים הָיוּ בְּאָבְדָנוֹ לִי לְאוֹיְבִים.
אָמַר לוֹ: “וְחוּץ מִזֶּה מָה?” אָמַר לוֹ: "בְּנִי, שְׁאַל בַּעֲצַת מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמְּךָ לְשָׁנִים, וְאַל תְּהֵא אָץ בְּדָבָר שֶׁאַתָּה חָפֵץ אוֹתוֹ. וְרַחֵם עַל הַנָּמוּךְ מִמְּךָ, שֶׁיְרַחֵם עָלֶיךָ מִי שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִמְּךָ. וְאַל תַּעֲשֹׁק אָדָם, פֶּן יַשְׁלִיט אֱלֹהִים עָלֶיךָ מִי שֶיַעֲשֹׁק אוֹתְךָ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
הִמָּלֵךְ, וְלַעֲצָתְךָ עֲצַת זוּלָתְךָ חַבֵּר,
כִּי הָעֵצָה מִשְּׁנַיִם לֹא תִסָּתֵר.
כִּי הָאָדָם, הַמַּרְאָה תַרְאֵהוּ פָנָיו,
אַךְ בְּהֵחָבֵר שְׁתֵּי מַרְאוֹת יִרְאֶה אֲחוֹרָיו. וְאָמַר אַחֵר:
הֱוֵה מָתוּן בְּדָבָר תַּחְפְּצֶנּוּ וְאַל תְּהִי נִמְהָר
וְרַחֵם עַל בְּנֵי־אָדָם, שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ הָרַחוּם שָׂכָר.
שֶׁאֵין יָד אֲשֶׁר לֹא יַד אֱלֹהִים רָמָה עָלָיו,
וְאֵין עָרִיץ אֲשֶׁר לֹא יִפָּגַע מֵעָרִיץ מֶנּוּ רָב.
וְאָמַר אַחֵר:
אַל תַּעֲשֹׁק וְאִם גַּם כֹּחֲךָ רָב,
כִּי לָעוֹשֵׁק נָקָם יוֹשֵׁב בַּמַּאֲרָב.
תִּישַׁן עֵינְךָ, אַךְ הֶעָשׁוּק עֵר יָקוּם.
יִקְרָא עָלֶיךָ, וְעֵין אֱלֹהִים לֹא תָנוּם.
וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר מִשְּׁתוֹת יַיִן, שֶׁהוּא רֹאשׁ כָּל רַע,
וּשְׁתִיָּתוֹ נוֹטֶלֶת הַדַּעַת וְתָשֵׂם לְבוּז אֶת בְּעָלֶיהָ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר.
חֵי־אֱלֹהִים לֹא יְשַׁכְּרֵנִי יַיִן, כָּל עוֹד
אֲחוּזָה נַפְשִׁי בְגוּפִי וַאֲמָרַי צַחוֹת.
וְלֹא אֶכְמַהּ לְיַיִן צוֹנֵן לְעוֹלָם,
וְלֹא אֶבְחַר לִי רֵעִים בִּלְתִּי אִם צְלוּלָה דַעְתָּם.
וַהֲרֵי זֹאת הִיא צַוָּאָתִי. שִׂים אוֹתָהּ אֵפוֹא לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, וְהִנְנִי מוֹסֵר אוֹתְךָ בִּידֵי אֱלֹהִים". הִתְעַלֵּף וְשָׁתַק שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרֵר וְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים וְהִבִּיעַ אֶת אֱמוּנָתוֹ בַּאֲמִתּוּת הָאֵל וּשְׁלִיחוֹ וְנֶאֱסַף לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. בָּכָה עָלָיוּ בְּנוֹ וְנֶאֱנַח. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ לְהָכִין הַלְוָיָתוֹ כְּפִי הָרָאוּי. הָלְכוּ אַחֲרֵי אֲרוֹנוֹ גְדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְהָיוּ קוֹרְאֵי הַקֻּרְאָן קוֹרְאִים מִסָּבִיב לַאֲרוֹנוֹ. וְלֹא הִנִּיחַ הַבֵּן דָּבָר הָרָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂהוּ. אַחַר־כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְטָמְנוּ אוֹתוֹ בֶּעָפָר וְכָתְבוּ עַל קִבְרוֹ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
נוֹצַרְתָּ מֵעָפָר וּלְחַיִּים קַמְתָּ,
וַתִּלְמַד דַּבֵּר צַחוֹת, נָאַמְתָּ.
וַתְּהִי לְמֵת וּלְעָפָר שַׁבְתָּ,
כְּמוֹ עָפָר מֵעוֹלָם לֹא עָזַבְתָּ.
הִתְאַבֵּל עָלָיו בְּנוֹ עַלִי שָׁאר אֵבֶל כָּבֵד וְסִדֵּר טֶקֶס אֵבֶל כְּמִנְהַג חֲשׁוּבִים, וְנִשְׁאַר בְּאֶבְלוֹ עַל אָבִיו עַד שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ אַחֲרָיו זְמַן מוּעָט, וְנָהַג בְּאִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְאָבִיו. אַחַר־כָּךְ יָשַׁב בַּחֲנוּת נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וְאֵינוֹ מִתְרוֹעֵעַ אַף לְאֶחָד מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, נוֹהֵג לְפִי צַוָּאַת אָבִיו, וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַחֲרֵי שָׁנָה נִכְנְסוּ אֵלָיו בְּנֵי הַנָּשִׁים הַפְּרוּצוֹת וְהִתְרוֹעֲעוּ אֵלָיו, עַד שֶׁנָּטָה אִתָּם לְמַעֲשִׂים רָעִים וְסָר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְשָׁתָה יַיִן בַּגְּבִיעִים וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי אָבִי צָבַר לִי כָּל זֶה, וַאֲנִי אִם לֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, לְמִי אַנִּיחוֹ? אֵין אֲנִי נוֹהֵג אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
אִם כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ תֶּאֱגֹר,
וְתֶאֱסֹף לְךָ וְתִצְבֹּר,
מָתַי אֵפוֹא מֵאֲשֶׁר תִּקְנֶה,
וְתַשִּׂיג וְתִצְבֹּר, תֵּהָנֶה?
לֹא פָסַק עַלִי שָׁאר לְפַזֵּר מָמוֹנוֹ בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּקְצוֹת הַיּוֹם עַד שֶׁהוֹצִיא אֶת כָּל הוֹנוֹ כֻּלּוֹ וְהֶעֱנִי וְהוּרַע מַצָּבוֹ וְנֶעְכְּרָה רוּחוֹ וּמָכַר אֶת הַחֲנוּת וְאֶת הַנַּחֲלָאוֹת וְזוּלָתָן. אַחַר־כָּךְ מָכַר אֶת הַבְּגָדִים שֶׁעַל גּוּפוֹ וְלֹא הִשְׁאִיר לְעַצְמוֹ אֶלָּא חֲלִיפָה אַחַת. כְּשֶׁפָּג שִׁכְרוֹנוֹ וּבָאָה בִינָתוֹ, נָפַל לְתוֹךְ עַצְבוּת. הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד מִן הַבֹּקֶר עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּלִי אֹכֶל וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אֶחֱזֹר עַל פִּתְחֵי אֵלֶּה שֶׁהָיִיתִי מְבַזְבֵּז מָמוֹנִי עֲלֵיהֶם, אֶפְשָׁר יַאֲכִילֵנִי אֶחָד מֵהֶם הַיּוֹם". חָזַר עֲלֵיהֶם כֻּלָּם. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה דוֹפֵק עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, הָיָה הַלָּה מִתְנַכֵּר לוֹ וּמִתְחַבֵּא מִפָּנָיו, עַד שֶׁשָּׂרַף אוֹתוֹ הָרָעָב. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר שֶׁכְּשֶׁשָּׂרַף אוֹתוֹ הָרָעָב הָלַךְ עַלִי שָׁאר לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וּמָצָא חוּג צָפוּף, וְהָאֲנָשִׁים מִתְאַסְּפִים בּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יוֹדֵעַ מַה סִּבַּת הִתְאַסְּפוּת אֵלֶּה בְנֵי־הָאָדָם. אֵינִי זָז מִן הַמָּקוֹם עַד שֶׁאֶתְבּוֹנֵן לְחוּג זֶה”. נִגַּשׁ אֶל הַחוּג, וּמָצָא נַעֲרָה חָמֵשׁ רַגְלַיִם בְּמִדָּה קוֹמָתָהּ, גִּזְרָתָהּ יְשָׁרָהּ וְלֶחְיָהּ וְרֻדָּה, שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, וּכְבָר עָלְתָה עַל כָּל בְּנֵי דוֹרָהּ בְּיֹפִי וָחֵן, וָזֹהַר וָתֹם, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ אֶחָד מִמְּתָאֲרֶיהָ:
כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתּוֹקְקָה כֵּן נוֹצְרָה, עֲדֵי שָׁלְמָה
בִּדְפוּס הַיֹּפִי, לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא קִצְרַת הַקּוֹמָה.
וְהַיֹּפִי הִשְׁכִּים לוֹהֵט בְּאַהֲבַת צוּרָתָהּ,
מוֹכִיחָהּ עַל סוּרָהּ וּצְנִיעוּתָהּ וִיהִירוּתָהּ.
וְאַגַּן הַסַּהַר מַרְאֶיהָ, וְהֶעָנָף קוֹמָתָהּ,
וְהַמֹּר רֵיחַ פִּיהָ אֵין בָּאָדָם כְּמוֹתָהּ.
כְּאִלּוּ מִבְּרַק פְּנִינָה הֻתָּכָה,
בְּכָל אֵבֶר מִיָּפְיָהּ לְבָנָה זָרָחָה.
וְהָיָה שְׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה זֻמֻרְרֻד. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי שָׁאר, הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וּלְחִנָּהּ וְאָמַר: “אֵינִי עוֹזֵב אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁאֶרְאֶה אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מְחִירָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ, וְאֵדַע אֶת זֶה שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָהּ בּוֹ”. עָמַד בְּתוֹךְ חֲבוּרַת הַסּוֹחֲרִים, וְהָיוּ מְדַמִּים שֶׁהוּא יִקְנֶה אוֹתָהּ, בַּאֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת עָשְׁרוֹ בְּמָמוֹן שֶׁיָּרַשׁ מֵהוֹרָיו. עָמַד הַכָּרוֹז לְיַד הַנַּעֲרָה וְאָמַר: “הוֹי סוֹחֲרִים, הוֹי רַבֵּי הַהוֹן, מִי יִפְתַּח הַשַּׁעַר בִּמְחִיר זוֹ הַנַּעֲרָה, גְּבֶרֶת כָּל לְבָנָה מְאִירָה. הַפְּנִינָה הַמַּבְרִיקָה זֻמֻרְרֻד, וִילֹונוֹת סוֹרְגָה, חֶשְׁקַת כָּל דּוֹרֵשׁ וְשַׁעֲשׁוּעַ כָּל חוֹשֵׁק. פִּתְחוּ אֵפוֹא אֶת הַשַּׁעַר, שֶׁאֵין עַל כָּל פוֹתְחוֹ לֹא תְלוּנָה וְלֹא תוֹכָחוֹת”. אָמַר אַחַד הַסּוֹחֲרִים: “זְקֹף אוֹתָהּ עָלַי בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר שֵנִי: “וְעוֹד עֲשָׂרָה”. אָמַר זָקֵן אֶחָד, רַשִׁיד אַלדִּין שְׁמוֹ, וְהָיָה תְּכוּל עַיִן1 וּמְכֹעַר הַמַּרְאֶה: “וְעוֹד מֵאָה”. אָמַר אַחֵר: “וְעוֹד עֲשָׂרָה”. אָמַר הַזָּקֵן: “בְּאֶלֶף דִּינָר”. עָצְרוּ הַסּוֹחֲרִים לְשׁוֹנָם וְשָׁתְקוּ. נִמְלַךְ הַכָּרוֹז בִּבְעָלֶיהָ וְאָמַר: “נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֵינִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא לְזֶה שֶׁהִיא תִבְחַר בּוֹ. הִמָּלְכוּ בָהּ”. בָּא הַכָּרוֹז אֶצְלָהּ וְאָמַר לָהּ: “גְּבֶרֶת הַלְּבָנוֹת, סוֹחֵר זֶה מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתֵךְ”. הִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמְצָאַתְהוּ כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ. אָמְרָה לַכָּרוֹז: אֵינִי נִמְכֶּרֶת לְזָקֵן, שֶׁהִפִּילַתּוּ זִקְנָה מֻפְלֶגֶת בַּגָּרוּעַ שֶׁבַּמַּצָּבִים. וְיִישַׁר כֹּחוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:
שְׁאַלְתִּיהָ נְשִׁיקָה יוֹם אֶחָד, וַתַּרְא
שֵׂיבָתִי, וְאִם עָשִׁיר הָיִיתִי לִי הוֹן יָקָר,
וַתָּסַר מִתֵּת לִי חֶפְצִי וַתֹּאמַר:
לֹא, חֵי זֶה אֲשֶׁר אָדָם מֵאַיִן יָצַר:
אֵין בְּלִבְנַת הַשֵּׂיבָה חֶפְצִי, כָּסְפִּי.
כְּלוּם בַּחַיִּים צֶמֶר־גֶפֶן יְמַלֵּא פִי?
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכָּרוֹז דְּבָרֶיהָ אָמַר לָהּ: “אִתָּךְ הַצְּדָקָה, וְאָכֵן שָׁוָה אַתְּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”. הוֹדִיעַ לִבְעָלֶיהָ שֶׁלֹּא רָצְתָה בְאוֹתוֹ זָקֵן. אָמַר לוֹ: “הִמָּלֵךְ בָּהּ בִּדְבַר זוּלָתוֹ”. נִגַּשׁ אָדָם אַחֵר וְאָמַר: “עָלַי הִיא בְּמַה שֶּׁנָּתַן אוֹתוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא חָפְצָה בוֹ”. הִסְתַּכְּלָה בְּאוֹתוֹ אָדָם וּמָצְאָה אוֹתוֹ שֶׁזְּקָנוֹ צָבוּעַ בְּצֶבַע וְאָמְרָה: “מָה הֵם נַאֲפוּפִים וְקָלוֹן אֵלֶּה וּשְׁחוֹר פְּנֵי הַשֵּׂיבָה”. הִרְבְּתָה לְהַפְלִיא וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
נִגְלָה אֵלַי פְּלוֹנִי גַּם נִגְלָה הִגָּלוֹת
בְּמַפְרֶקֶת – חֵי־אֵל – בְּנַעַל יֵשׁ אוֹתָהּ לְהַכּוֹת.
וְזָקָן לְכִנָּם בּוֹ מְקוֹם מֶרְחָבִים,
וְתַלְתַּל אֲלַכְסוֹן מִקִּשְׁרֵי חֲבָלִים.
הוֹי זֶה מִלֶּחְיִי וְגִזְרָתִי הָקְסַם,
לַשָּׁוְא תְּזַיֵּף וְלֵב אֵינְךָ שָׂם.
וּתְצַבַּע בְּחֶרְפָּה לִבְנַת שֵׂיבָה,
וְתַסְתִּיר כַּאֲשֶׁר נִרְאָה לְעָקְבָּה.
תֵּלֵךְ בְּזָקָן וּבְאַחֵר אַתָּה שָׁב,
כְּאִלּוּ אַתָּה אוּמָנוּתְךָ מַחֲזֵה שָׁוְא.
וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
אָמְרָה: “אֶרְאֶךָ צָבַעְתָּ הַשֵּׂיבָה”. וָאֹמַר לָהּ:
אַךְ מִמֵּךְ, עֵינִי וְאָזְנִי, הִסְתַּרְתִּיהָ".
וַתִּפְרֹץ בִּצְחוֹק וַתֹּאמַר: "פֶּלֶא הַדָּבָר,
נִתְרַבָּה הַזִּיּוּף עֲדֵי הָיָה בַשֵּׂעָר".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכָּרוֹז אֶת שִׁירָהּ אָמַר לָהּ: “אָכֵן אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”. אָמַר הַסּוֹחֵר: “מָה אָמְרָה?”. חָזַר לְפָנָיו עַל בָּתֵּי־הַשִּׁיר, וְהִכִּיר שֶׁהָאַשְׁמָה בוֹ, וְנִמְנַע מִלִּקְנוֹתָהּ. נִגַּשׁ סוֹחֵר אַחֵר וְאָמַר: “הִמָּלְכוּ בָהּ בִּמְחִיר זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁרָאוּי הוּא לְכָךְ”. נִמְלְכוּ בָהּ, הִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמָצְאָה אוֹתוֹ עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת. אָמְרָה: “זֶה עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת הוּא”, וּכְבָר אָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:
לְעִוֵּר בְּעַיִן אַחַת לְעוֹלָם אַל תֵּחָבֵר,
וּמֵרָעָתוֹ וּכְזָבוֹ הִזָּהֵר הִשָּׁמֵר.
אִלּוּ הָיְתָה בָּעִוֵּר אֵיזוֹ סְגֻלָּה שֶׁהִיא,
כִּי אָז אֱלוֹהַּ עִוָּרוֹן בְּעֵינוֹ לֹא הֵבִיא.
אָמַר לָהּ הַכָּרוֹז: “מַסְכִּימָה אַתְּ לִהְיוֹת נִמְכֶּרֶת לְאוֹתוֹ סוֹחֵר?”. הִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמְצָאַתְהוּ קְצַר קוֹמָה וּזְקָנוֹ יוֹרֵד לוֹ עַד טַבּוּרוֹ. אָמְרָה: "זֶה הוּא שֶׁעָלָיו אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
וְלִי יָדִיד וְזָקָן לוֹ,
לְלֹא מוֹעִיל אֵל הִצְמִיחוֹ.
כְּאִלּוּ הוּא לַחֹרֶף לֵיל
אָרֹךְ, קַר וְאָפֵל.
אָמַר לָהּ הַכָּרוֹז: "גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, הִתְבּוֹנְנִי מִי הוּא שֶׁמּוֹצֵא־חֵן בְּעֵינַיִךְ מִן הַנִּמְצָאִים כָּאן, וְאִמְרִי שֶׁאֶמְכְּרֵךְ לוֹ: הִסְתַּכְּלָה בְּחוּג הַסּוֹחֲרִים וּבָחֲנָה אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וְנָפַל מַבָּטָה עַל עַלִי שָׁאר.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַחַד עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל מַבָּטָה שֶׁל הַשִּׁפְחָה עַל עַלִי שָׁאר, הִבִּיטָה בוֹ מַבָּט אֶחָד שֶׁגָּרַם לָהּ אֶלֶף אֲנָחוֹת, וְנִתְלָה לִבָּה בּוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה מֻפְלָא בְּחִנּוֹ וְרַךְ מִמַּשַּׁב רוּחַ צְפוֹנִית. אָמְרָה: "כָּרוֹז, אֵינִי נִמְכֶּרֶת אֶלָּא לַאֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, זֶה בַּעַל הַפָּנִים הַנָּאִים וְהַגִּזְרָה הַמְחֻטָּבָה, שֶׁעָלָיו אָמַר אַחַד הַמְתָאֲרִים אוֹתוֹ:
הֶרְאוּ אֶת פָּנֶיךָ חֵן וְכָל נִפְתֶּה אַחֲרֵיהֶם חֵרְפוּ.
לוּ בִצְנִיעוּתִי חָפָצוּ, הִסְתִּירוּ פָּנֶיךָ יָפוּ.
לֹא יִרְכּשׁ אוֹתִי אֶלָּא הוּא, שֶׁמְּלֵאָה לֶחְיוֹ וַחֲלָקָה וְיַיִן מֻבְחָר רֻקּוֹ, וִירַפֵּא חוֹלֶה בְּנֵטֶף שִׂפְתוֹתָיו, וְנָבוֹךְ כָּל פַּיְטָן וּמְשׁוֹרֵר מִסְּגֻלּוֹתָיו. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:
רֻקּוֹ יַיִן וְרוּחַ פִּיו מֹר,
וְאוֹתוֹ הַפֶּה אַךְ קַמְפוֹר.
הוֹצִיאוֹ מִמְעוֹנוֹ רִצְ’וָאן2,
יָרֵא לְבַל יְפַתֶּה בְּנוֹת עֵדֶן גַּן.
יְחָרְפוּהוּ בְנֵי אָדָם עַל יְהִירוּתוֹ,
הֵן יָרֵחַ כְּכָל אֲשֶׁר יִתְיַהֵר הַצֶּדֶק אִתּוֹ.
הֲרֵי הוּא תַּלְתַּלִּים שַׂעֲרוֹ, וְרֻדָּה לֶחְיו וּמַקְסִים מַבָּטוֹ וְעָלָיו אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
וְעֹפֶר אִחוּדִי עִמּוֹ לִי הִבְטִיחַ, יָעַד,
וְהָעַיִן מְצַפָּה וְהַלֵּב יִרְעַד.
עַפְעַפָּיו לִי עָרְבוּ לְמַלֵּא וִעוּדוֹ בְּרוּרוֹת,
אַךְ אֵיךְ יַעַמְדוּ בְּעַרְבוּתָן וְהֵן שְׁבוּרוֹת?
וְאָמַר אַחֵר:
אָמְרוּ: "נִגְלְתָה רִתְמַת שֵׂעָר בְּלֶחְיוֹ, תָּו.
וְאֵיכָה, וְהוּא שָׂעִיר, אוֹתוֹ תֶּאֱהָב?"
עֲנִיתִים: הַרְפּוּ מִתּוֹכֵחָה וְקַצְּרוּ,
– לֹא מוּם בַּתָּו – וְלֹא שֵׂעָר הוּא.
גַּנּוֹת עֵדֶן, פְּרִי עֲדָנִים בִּלְחָיָיו,
וְסִימָנוֹ מַעְיַן עֵדֶן שִׂפְתוֹתָיו.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכָּרוֹז אֶת הַשִּׁירִים שֶׁנָּשְׂאָה עַל דְּבַר סְגֻלּוֹת עַלִי שָׁאר, הִתְפַּלֵּא עַל צַחוּת לְשוֹנָהּ וְזֹהַר יָפְיָהּ. אָמַר לוֹ בְּעָלֶיהָ: “אַל תִּתְמַהּ עַל זֹהַר יָפְיָהּ אֲשֶׁר יָשִׂים לְבוּז אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם, וְלֹא עַל יְדִיעָתָהּ בְּעַל פֶּה אֶת הַנְּעִימִים בַּשִׁירִים, שֶׁכֵּן הִיא קוֹרֵאת עִם זֶה אֶת הַקֻּרְאָן הַנַּעֲלֶה לְפִי שֶׁבַע נֻסְחָאוֹת קְרִיאָתוֹ, וְיוֹדַעַת אֶת הַמָּסוֹרוֹת לְפִי בַּעֲלֵי מָסֹרֶת־אֱמֶת וְהִיא כוֹתֶבֶת שֶׁבַע צוּרוֹת שֶׁל כְּתָב וְיוֹדַעַת מִן הַמַּדָּעִים מַה שֶּׁאֵין הַמְלֻמָּד בַּמְּלֻמָּדִים יוֹדְעוֹ; וּשְׁתֵּי יַדֶיהָ יָפוֹת מִזָּהָב וָכֶסֶף, שֶׁכֵּן הִיא עוֹשָׂה וִילוֹנוֹת מִן הַמֶּשִׁי וּמוֹכֶרֶת אוֹתָם וּמַרְוִיחָה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם חֲמִשִּׁים דִּינָר, וְהִיא גוֹמֶרֶת מַעֲשֵׂה וִילוֹן אֶחָד בִּשְׁמוֹנָה יָמִים”. אָמַר הַכָּרוֹז: “בְּאָשְׁרוֹ הוּא זֶה שֶׁתִּהְיֶה בִמְעוֹנוֹ, וְיָשִׁיב אוֹתָהּ מִמִּכְמַנֵּי אוֹצְרוֹתָיו”. הוֹסִיף בְּעָלֶיהָ וְאָמַר: “מְכֹר אוֹתָהּ לְמִי שֶׁחָפְצָה בוֹ, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה”. הָלַךְ הַכָּרוֹז אֶל עַלִי שָׁאר וְנָשַק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, קְנֵה נַעֲרָה זוֹ, שֶׁכֵּן בָּחֲרָה בְךָ”. סָח לוֹ עַל סְגֻלּוֹתֶיהָ וּמַה שֶּׁהִיא יוֹדַעַת, וְאָמַר לוֹ: “לְטוֹבָתְךָ הִיא, אִם אַתָּה קוֹנֶה אוֹתָהּ, שֶׁמַּתָּנָה הִיא שֶׁנּוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ זֶה שֶׁאֵינוֹ מְקַמֵּץ בְּמַתּוֹתָיו”. הִרְכִּין עַלִי שָׁאר אֶת רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת לָאָרֶץ, כְּשֶׁהוּא מְצַחֵק עַל עַצְמוֹ, וְאָמַר בְּקִרְבּוֹ: “הֲרֵי אֲנִי בְּשָׁעָה זוֹ בְּלִי אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. וְאוּלָם בּוֹשׁ אֲנִי מִפְּנֵי הַסּוֹחֲרִים לוֹמַר: אֵין לִי מָמוֹן לִקְנוֹת אוֹתָהּ בּוֹ”. הִתְבּוֹנְנָה הַנַּעֲרָה אֶל הַרְכָּנָתוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמְרָה לַכָּרוֹז: “תְּפֹס בְּיָדִי וּהוֹלִיכֵנִי אֵלָיו, שֶׁאַצִּיעַ עַצְמִי לוֹ וַאֲעוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתוֹ לְקַחְתֵּנִי, שֶׁכֵּן אֵינִי נִמְכֶּרֶת אֶלָּא לוֹ”. תָּפַס הַכָּרוֹז בְּיָדָהּ וְהִצִּיגָה לִפְנֵי עַלִי שָׁאר וְאָמַר לוֹ: “מַה דַּעְתְּךָ אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה?”. לֹא הֵשִׁיב לוֹ שׁוּם תְּשׁוּבָה. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה וַאֲהוּב לְבָבִי, מַה לְךָ שֶׁאֵין אַתָּה קוֹנֶה אוֹתִי? קְנֵה אוֹתִי בְמַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ וְאֶהְיֶה עִלָּה לְאָשְׁרְךָ”. הֵרִים רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר: “כְּלוּם הַקְּנִיָּה הִיא בְאֹנֶס. אַתְּ יְקָרָה יוֹתֵר מִדַּי בְּאֶלֶף דִינָר”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, קְנֵה אוֹתִי בִתְשַׁע מֵאוֹת” אָמַר: “לֹא”. אָמְרָה לוֹ: “בִּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת”. אָמַר: “לֹא”. לֹא פָסְקָה מֵהוֹרִיד מִן הַמְּחִיר עַד שֶׁאָמְרָה לוֹ: “בְּמֵאָה דִינָר”. אָמַר: “אֵין עִמִּי מֵאָה שְׁלֵמָה”. צָחֲקָה וְאָמְרָה לוֹ: “כַּמָּה חֲסֵרִים לְךָ לַמֵּאָה שֶׁלְּךָ?” אָמַר לָהּ: “אֵין עִמִּי לֹא מֵאָה וְלֹא זוּלַת זֶה. אֵין בְּיָדִי לֹא לָבָן וְלֹא אָדֹם, לֹא אֲדַרְכְּמוֹן וְלֹא דִינָר, רְאִי לָךְ אֵפוֹא קוֹנֶה זוּלָתִי”. כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ שֶׁאֵין עִמּוֹ כְלוּם, אָמְרָה לוֹ: “תְּפֹס בְּיָדִי וְהוֹלִיכֵנִי לְסִמְטָה כְּאִלּוּ אָמַרְתָ לִבְדֹּק אוֹתִי”. עָשָׂה כָךְ. הוֹצִיאָה מִכִּיס בִּגְדָהּ צְרוֹר שֶׁבּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה: “שְׁקֹל תְּשַׁע מֵאוֹת בִּמְחִירִי, וְהַשְׁאֵר מֵאָה עִמְּךָ, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ לְתוֹעֶלֶת”. עָשָׂה כְּפִי שֶׁצִּוְתָה עָלָיו, וְקָנָה אוֹתָהּ בִּתְשָׁע מֵאוֹת דִּינָר וְשִׁלֵּם מְחִירָהּ מֵאוֹתוֹ צְרוֹר, וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל הַבַּיִת מָצְאָה אוֹתוֹ אוּלָם רֵיק וְשׁוֹמֵם, אֵין בּוֹ לֹא מִטָּה וְלֹא כֵלִים. נָתְנָה לוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ לַשּׁוּק וּקְנֵה לָנוּ בִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר מִטָּה וּכְלֵי בַיִת”. עָשָׂה כָּךְ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “קְנֵה לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה”.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר, אָמְרָה: שָמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשִּׁפְחָה אָמְרָה לוֹ: “קְנֵה לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה בִּשְׁלֹשָה דִינָרִים”, וְעָשָׂה כֵן. אַחַר־כָּךְ סִדְּרָה אֶת הַבַּיִת בְּמַצָּעִים וְהִדְלִיקָה נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, וְיָשְׁבָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתוֹת עִמּוֹ, וְלָנוּ חֲבוּקִים, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
בַּקֵּר אֶת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ וְדִבְרֵי מְקַנֵּא עֲזֹב,
שֶׁהַקִּנְאָה עִם הָאַהֲבָה לֹא תַעֲזֹב עָזוֹב.
רְאִיתִיךָ בַּחֲלוֹם עַל מִשְׁכָּבִי עִמִּי יָשֵׁן,
וָאֲנַשֵּׁק מֵעַל שִׂפְתוֹתֶיךָ יַיִן מָתוֹק צוֹנֵן.
אֱמֶת וְנָכוֹן הוּא כָּל אֲשֶׁר חָזוּ עֵינַי,
וְעוֹד אַשִּׂיגֶנּוּ עַל אַף מְקַנְּאַי.
לֹא בָרָא הָרַחֲמָן מַרְאֶה נֶחְמָד,
מִשְּׁנֵי אוֹהֲבִים עַל מַצָּע אֶחָד.
חֲבוּקִים, לְבוּשׁ הָרָצוֹן כְּסוּתָם,
וּפֶרֶק יָד וְאַמָּתָהּ כַּר תַּחְתָּם.
הוֹי הַמְחָרֵף עַל אַהֲבָתָם, אַנְשֵׁי־אַהַב,
הֲתוּכַל רַפֵּא לֵבָב רָקָב?
וְאִם נֶאֱמָן לְךָ בְּחַיֶּיךָ אֶחָד,
הוּא הַמְבֻקָּשׁ וַחֲיֵה בִּשְׁבִיל הָאֶחָד.
וְעֵת לֵב אֶל לֵב בְּאַהֲבָה נִקְשָׁר,
יַכּוּ הָאֲנָשִׁים עַל בַּרְזֶל קַר.
וְנִשְׁאֲרוּ חֲבוּקִים עַד הַבֹּקֶר, וּכְבָר חָדְרָה אַהֲבַת כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בְּלֵב חֲבֵרוֹ. אַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת הַוִּילוֹן וְרָקְמָה אוֹתוֹ בְמֶשִׁי מְגֻוָּן וְקִשְּׁטָה אוֹתוֹ בְחוּטֵי זָהָב וָכֶסֶף. וְעָשְׂתָה זֵר סָבִיב לִשְׂפָתוֹ וְצִיְּרָה בְּמִסְגַּרְתּוֹ צוּרוֹת שֶׁל חַיּוֹת בָּר, וְלֹא הִנִּיחָה חַיַּת־בָּר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא צִיְּרָה צוּרָתָה בּוֹ. וְעָסְקָה בוֹ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ שְׁמוֹנָה יָמִים. כְּשֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ גִּהֲצָה אוֹתוֹ וְקִפְּלָה אוֹתוֹ וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַאֲדוֹנֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹלֵךְ אוֹתוֹ לַשּׁוּק וּמָכְרֵהוּ בַּחֲמִשִּׁים דִּינָר לַסּוֹחֵר, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר מִלִּמְכֹּר אוֹתוֹ לְאָדָם הָעוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן יִהְיֶה זֶה סִבָּה לְפֵרוּד בֵּינִי וּבֵינְךָ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹיְבִים שֶׁאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַשּׁוּק וּמְכָרוֹ לְסוֹחֵר כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ קָנָה מַטְלִית וּמֶשִׁי וְחוּטֵי זָהָב וָכֶסֶף כַּנָּהוּג, וְכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל, וְהֵבִיא לָהּ כָּל זֶה וְנָתַן לָהּ עֹדֶף הַמָּמוֹן. הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ אַחַת לִשְׁמוֹנָה יָמִים וִילוֹן, שֶׁהָיָה מוֹכְרוֹ בַּחֲמִשִּׁים דִּינָר. וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ שָׁנָה תְמִימָה. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הָלַךְ לַשּׁוּק עִם וִילוֹן כְּמִנְהָגוֹ, וְנָתַן אוֹתוֹ לְסַרְסוּר. נִזְדַּמֵּן לוֹ נוֹצְרִי וְשִׁלֵּם לוֹ שִׁשִּׁים דִּינָר, וְסֵרֵב. לֹא פָסַק מִלְּהוֹסִיף לוֹ עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמֵאָה דִינָר, וְשִׁחֵד אֶת הַסַּרְסוּר בְּעֲשָׂרָה דִינָרִים. חָזַר הַסַּרְסוּר אֶל עַלִי שָׁאר וְהִגִּיד לוֹ אֶת הַמְּחִיר, וְשִׁדֵּל אוֹתוֹ שֶׁיִּמְכֹּר אֶת הַוִּילוֹן לַנּוֹצְרִי בִּסְכוּם זֶה, וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַל תַּחֲשׁשׁ לְנוֹצְרִי זֶה וְלֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה מִמֶּנּוּ”. הִפְצִירוּ בוֹ הַסּוֹחֲרִים וּמְכָרוֹ לַנּוֹצְרִי וְלִבּוֹ נִפְחָד. קִבֵּל אֶת הַמָּמוֹן וְהָלַךְ הַבַּיְתָה, וּמָצָא אֶת הַנּוֹצְרִי עוֹקֵב אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: “נוֹצְרִי, מַה־לְךָ שֶׁאַתָּה עוֹקֵב אַחֲרַי?”. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, צֹרֶךְ לִי בְּתוֹךְ הַסִּמְטָה, אַל יַצְרִיכְךָ אֱלֹהִים“. לֹא הִגִּיעַ עַלִי שָׁאר לִמְעוֹנוֹ הוּא וְהַנוֹצְרִי אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: “אָרוּר, מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרַי לְכָל אֲשֶׁר אֵלֵךְ?”. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הַשְׁקֵנִי מְעַט מַיִם שֶׁצָּמֵא אֲנִי וּשְׂכָרְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר עַלִי שָׁאר בְּלִבּוֹ: אָדָם שֶׁהַמֻּסְלִם מְצֻוֶּה לִהְיוֹת לוֹ לְמַחֲסֶה3, וְהוּא פוֹנֶה אֵלַי מְבַקֵּשׁ מַיִם לִשְׁתּוֹת, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ רֵיקָם".
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלִי שָׁאר אָמַר בְּלִבּוֹ: “אָדָם זֶה זְכוּת לְחָסוּת לוֹ עַל הַמֻּסְלִמִּים, וְהוּא פוֹנֶה אֵלַי מְבַקֵּשׁ מַיִם לִשְׁתּוֹת, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ רֵיקָם”. נִכְנַס לַבַּיִת וְלָקַח כּוּז מַיִם. רָאֲתָה אוֹתוֹ נַעֲרָתוֹ זְמֻרְרֻד, וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, כְּלוּם מָכַרְתָּ אֶת הַוִּילוֹן?” אָמַר: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: לְסוֹחֵר אוֹ לְעוֹבֵר אֹרַח? שֶׁכְּבָר חָשׁ לִבִּי שֶׁאָנוּ נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה". אָמַר לָהּ: “לֹא מְכַרְתִּיו אֶלָּא לַסּוֹחֵר”. אָמְרָה לוֹ: “הַגֵּד לִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, כְּדֵי שֶׁאֵדַע עִנְיָנִי, וּמָה עִנְיָנְךָ שֶׁלָּקַחְתָּ כּוּז הַמַּיִם?” אָמַר לָהּ: “לְהַשְׁקוֹת אֶת הַסַּרְסוּר”. אָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאֱלֹהִים הָאַדִּיר וְהָעֶלְיוֹן”, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי הַמְבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאַט לְךָ,
וְאַל נָא חִבּוּק יַתְעֲךָ.
לְאַט לְךָ, שֶׁטֶּבַע הַזְּמַן בְּגִידָה,
וְאַחֲרִית כָּל חֶבְרָה פְּרִידָה.
הוֹצִיא אֶת הַכּוּז וּמָצָא אֶת הַנּוֹצְרִי בְּתוֹךְ מִסְדְּרוֹן הַבַּיִת וְלִפְנִים. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם הִגַּעְתָּ עַד כָּאן כֶּלֶב? כֵּיצַד זֶה אַתָּה נִכְנָס לְבֵיתִי בְלִי רְשׁוּתִי?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַדֶּלֶת וּבֵין הַמִּסְדְּרוֹן, וְאֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי זֶה אֶלָּא לָצֵאת. וְאַתָּה עִמְּךָ הַחֶסֶד וְהַטּוֹב וְהַנְּדִיבוּת, וְהַכָּרַת טוֹבָה מֵאִתִּי”. נָטַל אֶת כּוּז הַמַּיִם וְשָׁתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיטוֹ לְעַלִי שָׁאר. לָקַח אוֹתוֹ וְצִפָּה לוֹ שֶׁיָּקוּם וְיֵלֵךְ, וְלֹא קָם. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אִי אַתָּה קָם וְהוֹלֵךְ לְדַרְכְּךָ?” אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, אַל תְּהֵא מֵאֵלֶּה שֶׁעָשׂוּ הַטּוֹב וְחָזְרוּ בָהֶם וְלֹא מֵאֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
הָלְכוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר עָמַדְתָּ עַל דַּלְתָּם,
וַיְמַלְּאוּ מְבֻקָּשְׁךָ בִּנְדִיבוּת נִדְבָתָם.
וּבְעָמְדְךָ עַל דֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵיהֶם,
לֹא יָחֹנּוּ אוֹתְךָ גַּם בִּגְמִיעָה מִמֵּימֵיהֶם.
אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי, אָמְנָם כְּבָר שָׁתִיתִי, וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּאֲכִילֵנִי מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּמְצָא בַּבַּיִת הַזֶּה, אַחַת הִיא אִם פְּרוּסַת לֶחֶם אוֹ צְנִים וּבָצָל”. אָמַר לוֹ: “קוּם בְּלִי הִּתְּחַכְּמוּת, אֵין בַּבַּיִת כְּלוּם”. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אִם אֵין בַּבַּיִת כְּלוּם, טֹל מֵאָה דִינָר אֵלֶּה, וְהָבֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַשּׁוּק, וְלוּ גַם כִּכַּר לֶחֶם אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה בֵינִי וּבֵינְךָ בְּרִית לֶחֶם וָמֶלַח". אָמַר עַלִי שָׁאר בְּקִרְבּוֹ: “הֲרֵי נוֹצְרִי זֶה מְשֻׁגָּע הוּא. הֲרֵינִי נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מְאַת הַדִּינָר וּמֵבִיא לוֹ דָבָר הַשָּׁוֶה שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים וּמְצַחֵק עָלָיו”. אָמַר לוֹ הַנּוֹצְרִי: "אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, רְצוֹנִי בְמַשֶּׁהוּ שֶׁיָּפִיג רַעֲבוֹנִי, וְלוּ גַם כִּכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ וּבָצָל. וְהַטּוֹב בַּמְּזוֹנוֹת הוּא זֶה הַמֵּסִיר אֶת הָרָעָב, לֹא הַמַּאֲכָל הַמְשֻׁבָּח. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
הֵן כִּכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ יְגָרֵשׁ רְעָבוֹן,
וְלָמָּה זֶה גָבְרוּ עָלַי דְאָגָה וְעִצָּבוֹן?
וְהַמָּוֶת בְּקוּמוֹ לִשְׁפֹּט, יִנְהַג בְּשִׁוְיוֹן,
עִם הַכַּלִיף וְעִם הַמִּסְכֵּן הָאֶבְיוֹן.
אָמַר לוֹ עַלִי שָׁאר: “הַמְתֵּן כָּאן עַד שֶׁאֶנְעַל אֶת הָאוּלָם, וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַשּׁוּק”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּמְקַבֵּל אֲנִי”. יָצָא וְנָעַל אֶת הָאוּלָם וְתָלָה עַל הַשַּׁעַר מַנְעוּל וְנָטַל אֶת הַמַּפְתֵּח עִמּוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה גְבִינָה צְלוּיָה וּדְבַשׁ לָבָן וּמֹוז וְלֶחֶם, וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַנּוֹצְרִי לָזֶה, אָמַר: “אֲדוֹנִי, זֶה מַשֶּׁהוּ רַב שֶׁיַּסְפִּיק לַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וַאֲנִי יְחִידִי, אֶפְשָׁר אַתָּה אוֹכֵל עִמִּי?”. אָמַר לוֹ: “אֱכֹל לְבַדְּךָ, שֶׁשָּׂבֵעַ אֲנִי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חֲכָמִים אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עִם אוֹרְחוֹ, בֶּן זְנוּנִים הוּא”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי שָאר מִפִּי הַנּוֹצְרִי דְבָרִים אֵלֶּה, יָשַׁב וְאָכַל עִמּוֹ מַשֶּׁהוּ, דָּבָר מוּעָט, וּבִקֵּשׁ לִמְשֹׁךְ יָדוֹ מִן הַמַּאֲכָל.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר שֶׁעַלִי שָׁאר יָשַׁב וְאָכַל עִמּוֹ מַשֶּׁהוּ, דָּבָר מוּעָט, וּבִקֵּשׁ לִמְשֹׁך אֶת יָדוֹ מִן הַמַּאֲכָל. תָּפַס הַנּוֹצְרִי מוֹז וְקִלְּפוֹ וּבָקַע אוֹתוֹ לִשְׁנֵי חֲצָאִים, וְשָׂם בְּחֶצְיוֹ הָאֶחָד בַּנַּג מְזֻקָּק מָסוּךְ בְּאוֹפְיוֹם, שֶׁדִּרְהָם מִמֶּנּוּ יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַפִּיל אֶת הַפִּיל. טָבַל אֶת חֲצִי הַמּוֹז בִּדְבַשׁ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַּאֲמִתּוּת דָּתְךָ, שֶׁתִּקַּח זֶה”. הִתְבַּיֵּשׁ עַלִי שָׁאר לְהָפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעָהוּ וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ וּבְלָעוֹ. לֹא נִכְנַס לְתוֹךְ בִּטְנוֹ, עַד שֶׁהִקְדִּימוּ רַגְלָיו לְרֹאשׁוֹ, וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הָיָה יָשֵׁן שָׁנָה. כְּשֶׁרָאָה הַנּוֹצְרִי כָּךְ, קָם עַל רַגְלָיו כְּאִלּוּ הָיָה זְאֵב מֻכֵּה שְׁחִין אוֹ כְּשׁוֹמֵעַ פִּתְאֹם מִשְׁפָּט מִפִּי הַשּׁוֹפֵט, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת מַפְתֵּחַ הָאוּלָם, וְעָזַב אוֹתוֹ מוּטָל, וְהָלַךְ, חָשׁ אֶל אָחִיו, וְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַדָּבָר. וְהָיְתָה סִבַּת הַדָּבָר, שֶׁאֲחִי הַנּוֹצְרִי, הוּא הַזָּקֵן הַיָּשִׁישׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ בְּאֶלֶף דִּינָר וְלֹא הִסְכִּימָה לוֹ וְלָעֲגָה לוֹ בַּשִּׁיר. וְהָיָה כּוֹפֵר בַּמִּסְתָּרִים וּמֻסְלִמִּי לְמַרְאִית־עַיִן, וְכִנָּה אֶת עַצְמוֹ בְּשֵׁם רַשִׁיד אַלדִּין. וּכְשֶׁלָּעֲגָה לוֹ זֻמֻרְרֻד וְלֹא רָצְתָה בוֹ, הִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי אָחִיו הַנּוֹצְרִי שֶׁהֶעֱרִים כְּדֵי לְקַחְתָּה מֵאֵת אֲדוֹנָהּ עַלִי שָׁאר, וְהָיָה שְׁמוֹ בַּרְסוּם. אָמַר לוֹ: “אַל תִּצְטָעֵר עַל הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁכֵּן אֶמְצָא לְךָ תַּחְבּוּלָה שֶׁתִּקָּחֶנָּה בְלִי אֲדַרְכְּמוֹן וּבְלֹא דִינָר”. שֶׁכֵּן הָיָה נוֹכֵל וְרַמַּאי וּפוֹשֵׁעַ. וְלֹא הָיָה פוֹסֵק לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה וְעָרְמָה, עַד שֶׁתִּכֵּן תַּחְבּוּלָה זוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ. לָקַח אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְהָלַךְ אֶל אָחִיו וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁעָלָה בְיָדוֹ. רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלָקַח נְעָרָיו עִמּוֹ וְשָׂם פָּנָיו עִם אָחִיו לְבֵית עַלִי שָׁאר, וְלָקַח עִמּוֹ כִּיס וּבוֹ אֶלֶף דִּינָר, שֶׁאִם יִתָּקֵל בְּדַרְכּוֹ בַּמּוֹשֵׁל יִתְּנֵם לוֹ. פָּתַח אֶת הָאוּלָם וְהִתְנַפְּלוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ עַל זֻמֻרְרֻד, נְטָלוּהָ בְּעַל־כָּרְחָהּ וְאִיְּמוּ עָלֶיהָ שֶׁיַּהַרְגוּהָ אִם תְּדַבֵּר. עָזְבוּ אֶת הַבֵּית כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְלֹא לָקְחוּ מִמֶּנּוּ כְּלוּם. עָזְבוּ אֶת עַלִי שָׁאר מוּטָל יָשֵׁן בַּפְּרוֹזְדוֹר, וְנָעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת עָלָיו וְעָזְבוּ אֶת מַפְתֵּחַ הָאוּלָם לְצִדּוֹ. הוֹלִיךְ הַנּוֹצְרִי אוֹתָהּ לְאַרְמוֹנוֹ וְשָׁת אוֹתָהּ בְּתוֹךְ נַעֲרוֹתָיו וּפִילַגְשָׁיו וְאָמַר לָהּ: “פּוֹשַׁעַת, אֲנִי הִנְנִי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא רָצִית בִּי וְלָעַגְתְּ לִי, וַהֲרֵי לְקַחְתִּיךְ בְּלִי אֲדַרְכְּמוֹן וּבְלִי דִינָר”. אָמְרָה לוֹ, כְּשֶׁעֵינֶיהָ מְלֵאוֹת דִּמְעָה: “לֵאלֹהִים מִשְׁפָּטְךָ, זְקַן־הָרָעָה, בַּאֲשֶׁר הִפְרַדְתָּ בֵינִי וּבֵין אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “הוֹי פּוֹשַׁעַת וְחוֹשֶׁקֶת, עוֹד תִּרְאִי מַה שֶּׁאֶגְרֹם לָךְ מִן הַיִּסּוּרִים. הֲרֵי אִם אֵין אַתְּ מְצַיֶּתֶת לִי וּמְקַבֶּלֶת דָּתִי, אֲנִי מְעַנֶּה אוֹתָךְ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים”. אָמְרָה לוֹ: “אֲפִלּוּ אִם אַתָּה חוֹתֵךְ אֶת בְּשָׂרִי חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת, אֵינִי עוֹזֶבֶת אֶת דַּת הָאִסְלָאם, וְאֶפְשָׁר יִשְׁלַח לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה תְּשׁוּעָה קְרוֹבָה, שֶׁכֵּן אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: פֶּגַּע בַּגּוּף וְלֹא פֶגַּע בַּדָּת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִזְעִיק אֶת הַמְשָׁרְתִים וְאֶת הַנְּעָרוֹת וְאָמַר לָהֶם: “הַפִּילוּ אוֹתָהּ לָאָרֶץ”. הִפִּילוּ אוֹתָהּ, וְהִכָּה אוֹתָהּ מַכּוֹת קָשׁוֹת. הָיְתָה צוֹעֶקֶת לִישׁוּעָה וְאֵין מוֹשִׁיעַ. חָדְלָה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “רַב לִי בֵּאלֹהִים וְדַי לִי בוֹ”, עַד אֲשֶׁר נֶעֶצְרָה נְשִׁימָתָהּ וּפָסְקוּ אַנְחוֹתֶיהָ. אַחֲרֵי שֶׁהִשְׂבִּיעַ אֶת לִבּוֹ בְנִקְמָתוֹ בָהּ, אָמַר לַעֲבָדִים: “גָרְרוּ אוֹתָהּ בְּרַגְלֶיהָ וְהַשְׁלִיכוּהָ בַּמִּטְבָּח וְאַל תַּאֲכִילוּ אוֹתָהּ כְּלוּם”. לָן הָאָרוּר אוֹתָהּ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, דָּרַשׁ לַהֲבִיאָהּ וְחָזַר לְהַכּוֹתָהּ וְצִוָּה אֶת הָעֲבָדִים לְהַפִּילָהּ בִּמְקוֹמָהּ, וְעָשׂוּ כֵן. וְכַאֲשֶׁר נִחֲתוּ עָלֶיהָ שׁוּב הַמַּכּוֹת, אָמְרָה: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ. רַב לִי בֵּאלֹהִים וְיָפֶה הוּא הַמִּשְׁעָן”. אַחַר־כָּךְ בִּקְשָׁה מֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – לִהְיוֹת בְּעֶזְרָתָהּ.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזֻמֻרְרֻד בִּקְּשָׁה מֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – לִהְיוֹת בְּעֶזְרָתָהּ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי שָׁאר, הִנֵּה נִשְׁאַר יָשֵן עַד לַיּוֹם הַשֵּׁנִי. אַחַר־כָּךְ פָּג הַבַּנַּג מֵרֹאשׁוֹ, וּפָתַח אֶת עֵינָיו וְצָעַק וְקָרָא: “הוֹי זֻמֻרְרֻד”. וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ אָדָם, נִכְנַס לָאוּלָם וּמָצָא חָלָל רֵיק, וְאֶת הַמִּקְדָּשׁ4 רָחוֹק. וְהֵבִין שֶׁלֹּא בָא עָלָיו עִנְיָן זֶה אֶלָּא מִן הַנּוֹצְרִי. הִתְגַּעְגַּע וּבָכָה וְגָנַח וְהִתְאוֹנֵן. וְשָׁטְפוּ וְעָבְרוּ דִמְעוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי אַהֲבָתִי עַזָּה, אַל תָּחוּסִי וְאַל תַּרְפִּי.
הוֹי תּוֹךְ־לִבִּי בֵּין תְּלָאָה, וְסַכָּנָה בְקִרְבִּי.
הוֹי אֲדוֹנַי חִמְלוּ עַל עֶבֶד אֲשֶׁר שָׁפַל
בִּגְלַל אַהֲבָה, וַעֲשִׁיר עָם אֲשֶׁר נִדַּלְדַּל.
מַה תַּחְבּוּלָה לְרוֹמֵה־קֶשֶׁת עִם אוֹיְבִים יִפָּגֵשׁ,
אִם נִתַּק הַיֶּתֶר עֵת לִירוֹת חֵץ יְבַקֵּשׁ?
וּבִרְבוֹת הַדְּאָגוֹת עַל הָאִישׁ, עָלוּ עָל
וַיִצְטַבְּרוּ, הֵיכָן הַמִּפְלָט מִפְּנֵי הַגּוֹרָל?
וְכַמָּה הִזְהַרְתִּיכֶם מִפְּנֵי פֵרוּד חֲבִילָתֵנוּ,
אַךְ בְּעֵת נִחַת הַגּוֹרָל נִתְעַוֵּר מַבָּטָנוּ.
כְּשֶׁגָמַר אֶת שִׁירוֹ עָלוּ אַנְחוֹתָיו, וְהוֹסִיף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹפִיעָה יְחִידָה דְמוּת תַּבְנִיתָהּ בְּחוֹלוֹת הַמַּחֲנֶה,
וַיִכְמַהּ לִמְעוֹנָהּ בִּתְשׁוּקָתוֹ מִתְעַנֶּה.
וַתַּבֵּט לַמִּשְׁכָּנוֹת וְכִסּוּפִים בָּהּ עוֹרְרוּ,
מְעוֹנוֹת נִמְחוּ שְׂרִידֵיהֶם וְנִתְפַּזְּרוּ.
עָמְדָה וַתִּשְׁאָלֵם וּתְשׁוּבָה לָהּ עָנוּ
כְּבַת־קוֹל: “אֵין כָּל דֶּרֶך אֲשֶׁר תִּפְגְּשֶׁנּוּ”.
כְּאִלּוּ הוּא בָּרָק נִצְנֵץ וַיַּעֲבֹר
בַּמָּקוֹם, וְלֹא יָשׁוּב יוֹפִיעַ בִּרְקוֹ אוֹר.
הִתְחָרֵט בִּזְמַן שֶׁלֹּא הוֹעִילָה לוֹ הַחֲרָטָה. קָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְלָקַח בְּיָדוֹ שְׁתֵּי אֲבָנִים וְשׁוֹטֵט, סוֹבֵב בָּעִיר, מַכֶּה בָּהֶן עַל חָזֵהוּ וְצוֹעֵק וְאוֹמֵר: “הוֹי זֻמֻרְרֻד”. הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַתִּינוֹקוֹת וְאָמְרוּ: “מְשֻּׁגָּע, מְשֻׁגָּע”. וְכָל מִי שֶׁמַּכִּירוֹ בוֹכֶה עָלָיו וְאוֹמֵר: “זֶהוּ פְלוֹנִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ?”. לֹא פָסַק מִהְיוֹת שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה, עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם. כְּשֶׁהֶחְשִׁיךְ עָלָיו הַלַּיְלָה, יָשַׁן בְּאַחַת הַסִּמְטוֹת עַד לַבֹּקֶר, וְהִשְׁכִּים וְשׁוֹטֵט בָּאֲבָנִים מִסָבִיב לָעִיר עַד סוֹף הַיּוֹם וְאַחַר־כָּךְ חָזַר אֶל הָאוּלָם לָלוּן בּוֹ. רָאֲתָה אוֹתוֹ שְׁכֶנְתּוֹ, וְהָיְתָה אִשָּׁה זְקֵנָה מִבַּעֲלֵי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַךְ שָׁלוֹם לְךָ, מַתַי הִשְׁתַּגַּעְתָ?”. הֵשִׁיב לָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אָמְרוּ: נִשְׁתַּגַּעְתָּ עַל־יְדֵי זֶה אָהַבְתָּ, וָאֹמַר לָהֶם:
אָכֵן, תַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים אַךְ לַמְשֻׁגָּעִים הֵם.
הַנִּיחוּ לְשִׁגְעוֹנִי וְהָבִיאוּ אֶת אֲשֶׁר מִיָּדוֹ שִׁגְעוֹנִי,
וְאִם יְרַפֵּא שִׁגְעוֹנִי, לֹא תָשׁוּבוּ עוֹד תְּחָרְפוּנִי".
הֵבִינָה שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁאוֹהֵב הוּא נִפְרָד מֵאֲהוּבָתוֹ, וְאָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. בְּנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵאִתְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי עִנְיַן צָרָתְךָ. אֶפְשָׁר שֶׁיִּתֵּן לִי אֱלֹהִים יְכֹלֶת לַעֲזֹר לְךָ, בִּרְצוֹנוֹ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם בַּרְסוּם הַנּוֹצְרִי, אֲחִי הַמְכַשֵּׁף שֶׁקָּרָא לְעַצְמוֹ רַשִׁיד אַלדִּין. כְּשֶׁשָׁמְעָה זֹאת אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אָכֵן הִתְנַצְּלוּת בְּיָדְךָ”. שָׁטְפוּ וְעָבְרוּ דִמְעוֹת הָעַיִן וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
דַּיָּם לָאוֹהֲבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה יִסּוּרֵיהֶם,
חַי־אֵל, לֹא תְעַנֵּם עוֹד אֵשׁ־גֵּיהִנּוֹם אַחֲרֵיהֶם.
כִּי נִסְפּוּ אָבְדוּ בְּאַהֲבָתָם, וְאַךְ
לִצְנִיעוּתָם הִסְתִּירוּ. הַמָּסוֹרוֹת יָעִידוּ עַל כַּךְ.
כְּשֶׁגָמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה לוֹ: “קוּם עַכְשָׁו וּקְנֵה קֻפָּה כְּקֻפּוֹת בַּעֲלֵי הָאוּמָנוּת וּקְנֵה שֵׁרוֹת וְטַבָּעוֹת וְתַכְשִׁיטִים הַמְתֻקָּנִים לְנָשִׁים, וְאַל תְּקַמֵּץ בְּמָמוֹן, וְשִׂים כָּל זֶה בַקֻפָּה וְהָבֵא קֻפָּה זוֹ, וְאָשִׂים אוֹתָהּ עַל רֹאשִׁי כְּצוּרַת רוֹכֶלֶת, וַאֲשׁוֹטֵט לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ בַבָּתִּים עַד שֶׁאֶתְחַקֶּה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. שָׂמַח עַלִי שָאר עַל דְבָרֶיהָ וְנָשַק שְׁתֵּי יָדֶיהָ. הָלַךְ מַהֵר וְהֵבִיא לָהּ מַה שֶׁבִּקְשָׁה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁהֵבִיא זֶה אֶצְלָהּ, קָמָה וְלָבְשָׁה בֶּגֶד טְלָאִים, וְשָׂמָה עַל רֹאשָׁהּ צָעִיף שֶל הַמּוֹכְרִים מַשְׁקֵה־דְבַשׁ. וְלָקְחָה בְּיָדָהּ מִשְׁעֶנֶת וְטָעֲנָה אֶת הַקֻּפָּה וְסוֹבְבָה בְּפִנּוֹת הַדְּרָכִים וּבַבָּתִּים, וְלֹא פָסְקָה מִשׁוֹטֵט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה וּמִסִּמְטָה לְסִמְטָה, עַד שֶׁנָּחָה אוֹתָהּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל רַשִׁיד אַלדִּין הַנּוֹצְרִי וְשָׁמְעָה מִתּוֹכוֹ קוֹל תַּאֲנִיָּה וְדָפְקָה עַל הַשַּׁעַר.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה קוֹל מִתּוֹךְ הַבַּיִת, קוֹל תַּאֲנִיָּה, דָּפְקָה עַל הַשַּׁעַר. יָרְדָה אֵלֶיהָ נַעֲרָה וּפָתְחָה לָהּ אֶת הַשַּׁעַר וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה" “הִנֵּה אִתִּי חֲפָצִים לִמְכֹּר. כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלְכֶם מִי שֶׁיִּקְנֶה מֵהֶם מַשֶּׁהוּ?” אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה: “הֵן”. הִכְנִיסָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ הֶחָצֵר וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ, וְיָשְׁבוּ הַנְּעָרוֹת סְבִיבָהּ, וְלָקְחָה כָל אַחַת מֵהֶן מַשֶּׁהוּ מִמֶּנָּה, הָיְתָה הַזְּקֵנָה נוֹהֶגֶת עֲדִינוּת בַּנְּעָרוֹת, מַרְאָה לָהֶן וַתְּרָנוּת בַּמְּחִיר, וְשָׂמְחוּ בָהּ הַנְּעָרוֹת בִּגְלַל חַסְדָּהּ וְרַכּוּת דְּבָרֶיהָ, וְהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בְּכָל רוּחוֹת הַבַּיִת, תָּרָה אַחֲרֵי יְדִידַת הַנֶּאֱנָק. הִפְנְתָה מִבְּלִי מֵשִׂים מַבָּטָהּ אֵלֶיהָ, וְהִתְבּוֹנְנָה וּמְצָאה אוֹתָהּ, אֶת זֻמֻרְרֻד מֻטָּלָהּ עַל הָאָרֶץ. הִכִּירָה אוֹתָהּ וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “יְלָדַי, מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ בְּמַצָּב זֶה?” סִפְּרוּ לָהּ הַנְּעָרוֹת אֶת כָּל הַסִּפּוּר וְאָמְרוּ לָהּ: “הָעִנְיָן אֵינֶנּוּ עַל־פִּי בְחִירָתֵנוּ, וְאוּלָם אֲדוֹנֵנוּ צִוָּה עַל כָּךְ, וְהוּא עַכְשָׁו בְּנְסִיעָה”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “יְלָדַי, בַּקָּשָׁה לִי מִכֶּם, וְהִיא שֶׁתַּתֵּרְנָה אֶת הַמִּסְכֵּנָה הַזֹּאת מִכְּבָלֶיהָ עַד שֶׁתֵּדְעוּ עַל בוֹא אֲדוֹנְכֶן וְאָז תִּכְבְּלוּ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְתִּזְכֶּינָה לְשָׂכָר מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתֵךְ נַעֲשֶׂה”. הִתִּירוּ אֲסוּרֶיהָ וְהֶאֱכִילוּ אוֹתָהּ וְהִשְׁקוּהָ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּלְוַאי שֶׁהָיְתָה רַגְלִי נִשְׁבֶּרֶת וְלֹא הָיִיתִי נִכְנֶסֶת לִמְעוֹנְכֶן”. אַחֲרֵי־כֵן הָלְכָה אֶל זֻמֻרְרֻד וְאָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, אַךְ שָׁלוֹם אֲאַחֵל לָךְ, וֵאלֹהִים יִשְׁלַח לָךְ רֶוַח וְהַצָּלָה”. סִפְּרָה לָהּ שֶׁבָּאָה מֵאֵת אֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָאר, וְהוֹעִידָה אוֹתָהּ שֶׁבְּלֵיל מָחָר תְּהֵא נְכוֹנָה וְתַט אָזְנָהּ לַקּוֹל, וְאָמְרָה לָהּ: “אֲדוֹנֵךְ יָבוֹא אֵלַיִךְ תַּחַת אִצְטַבַּת הָאַרְמוֹן וְיִשְׁרֹק לָךְ, וּכְשֶׁתִּשְׁמְעִי זֹאת תִּשְׁרְקִי לוֹ וּתְשַׁלְשְׁלִי עַצְמֵךְ אֵלָיו מִן הַקּוֹמָה בְחֶבֶל, וְהוּא יִקַּח אוֹתָךְ וְיֵלֵךְ לוֹ”. הוֹדְתָה לָהּ עַל כָּךְ. יָצְאָה הַזְּקֵנָה וְהָלְכָה אֶל עַלִי שָׁאר וְהוֹדִיעָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “שִׂים פָּנֶיךָ בַּלַּיְלָה הַבָּא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לִרְחוֹב פְּלוֹנִי, שֶׁבֵּית הָאָרוּר שָׁם, וְסִימָנוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְתַעֲמֹד תַּחַת אַרְמוֹנוֹ וּשְׁרֹק, שֶׁהִיא תִּשְׁתַּלְשֵׁל וְתֵרֵד אֵלֶיךָ, וְתִקַּח אוֹתָהּ וְתֵלֵךְ לְכָל אֲשֶׁר תִּרְצֶה”. הוֹדָה לָהּ עַל כָּךְ. הִזִּיל דְמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הַרְפּוּ מְחָרְפִים מִלַּהֲגֵי מָעוֹג אֵלֶּה,
לִבִּי מְעֻנֶּה וְגֵוִי נִרְזָה בָּלֶה.
וְהַדְּמָעוֹת מָסוֹרוֹת בְּשַׁלְשֶׁלֶת נֶאֱמֶנֶת,5
עַל מְצוּקָתִי וַעֲזוּבָתִי יָעִידוּ אֱמֶת.
הוֹי נְטוּל דְּאָגָה מִיגוֹנִי וְעָצְבִּי,
קַצֵּר בַּעֲמָלְךָ לִשְׁאֹל עַל מַצָּבִי.
מֶתֶק שְׂפָתַיִם עִם חִטּוּב הַגֵּו,
בְּדִבְשָׁם וְנֹפֶת צוּפָם שָׁבוּ לַלֵּב,
לֹא שָׁקַט לִבִּי מֵאָז נֶעְדַּרְתֶּם, וְלֹא נָחָה
עֵינִי, וְרוּחִי הַאֲרֵךְ תִּקְוָתִי לֹא צָלָחָה.
עֲזַבְתֶּם אוֹתִי עֵרָבוֹן בְּיַד חֵשֶׁק כּוֹאֵב,
מְטֻלְטָּל מִתְנוֹדֵד בֵּין מְקַנֵּא וּמְחָרֵף.
וְאוּלָם הַסָּחַת־דַּעַת הִיא דָבָר לֹא יָדַעְתִּי,
וְזוּלַתְכֶם מֵעוֹלָם לֹא עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ נֶאֱנַח וְזָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
יְיַשֵּׁר כֹּחֲךָ – הַמְבַשְּׂרֵנִי בּוֹאֲכֶם שָׁלוֹם,
שֶׁכְּבָר בָּא עִם הַנְּעִימָה בַּשְּׁמוּעוֹת הֲלֹם.
לוּ הִסְתַּפֵּק בְּשַׁי לוֹ אַגִּישָׁה,
לוֹ הִגַּשְׁתִּי לֵב נִקְרַע בִּשְׁעַת פְּרִישָׁה.
הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה וּבָאָה הַשָּׁעָה שֶׁנּוֹעֲדוּ לָהּ. הָלַךְ אֶל אוֹתוֹ רְחוֹב שֶׁתֵּאֲרָה לוֹ שְׁכֶנְתּוֹ וְרָאָה אֶת הָאַרְמוֹן וְהִכִּיר אוֹתוֹ וְיָשַׁב עַל הַסַּפְסָל מִתַּחְתָּיו, וְתָקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה – יִתְפָּאֵר זֶה אֲשֶׁר לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן – שֶׁכֵּן הָיָה לוֹ זֶה זְמַן אָרֹךְ שֶׁלֹּא יָשֵׁן מֵעָצְמַת הָאַהֲבָה שֶׁבּוֹ, וְנַעֲשָׂה כַשִּׁכּוֹר. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁבְעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה יָשֵׁן, וְהִנֵּה לִסְטִים מִן הַלִּסְטִים יָצָא בְאוֹתוֹ לַיְלָה בִּקְצוֹת הָעִיר לִגְנֹב מַשֶּׁהוּ, וֶהֱטִילוֹ הַגּוֹרָל תַּחַת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נוֹצְרִי. הִסְתּוֹבֵב סְבִיבוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ דֶרֶךְ לַעֲלוֹת אֵלָיו. הָיָה מִסְתּוֹבֵב סְבִיבוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַסַּפְסָל וְרָאָה אֶת עַלִי שָׁאר יָשֵׁן. נָטַל אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְאַחֲרֵי שֶׁנְּטָלָהּ טֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, הִשְׁקִיפָה זֻמֻרֻד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ נִצָּב בַּחֲשֵׁכָה. חָשְׁבָה אוֹתוֹ לַאֲדוֹנֶיהָ וְשָׁרְקָה לוֹ. שָׁרַק לָהּ הַגַּנָּב. שִׁלְשְׁלָה עַצְמָהּ אֵלָיו בְחֶבֶל וְאִתָּהּ אַמְתַּחַת מְלֵאָה זָהָב. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַלִּסְטִים אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֶה אֶלָּא עִנְיָן נִפְלָא שֶׁלּוֹ סִבָּה מֻפְלָאָה”. נָשָׂא אֶת הָאַמְתַּחַת וּנְשָׂאָהּ אוֹתָהּ עַל כְּתֵפָיו, וְהָלַךְ אִתָּהּ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הַזְּקֵנָה הִגִּידָה לִי שֶׁאַתָּה נֶחֱלַשְׁתָּ בְּסִבָּתִי, וַהֲרֵי אַתָּה חָזָק יוֹתֵר מִן הַסּוּס”. לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה. מִשְּׁשָׁה עַל פָּנָיו וּמָצְאָה לֶחִי כְמַטַּאֲטֵא נְצָרִים שֶׁל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, כְּאִלּוּ הָיָה חֲזִיר שֶׁבָּלַע נוֹצוֹת וְיָצְאָה כְּשׁוּתָן מִגְּרוֹנוֹ. נִבְעֲתָה מִפָּנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֵיזֶה דָבָר אָתָּה?” אָמַר לָהּ: “הוֹי פְּרוּצָה, אֲנִי בֶּן־הַחַיִל גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי מִקְּבוּצַת אַחְמָד אַלדַּנָף, וַאֲנַחְנוּ אַרְבָּעִים בְּנֵי־חַיִל”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו בָּכְתָה וְסָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְיָדְעָה, כִּי יַד הַגּוֹרָל גָבְרָה עָלֶיהָ, וְשֶׁאֵין תַּחְבּוּלָה לָהּ אֶלָּא לְהַשְׁלִיךְ יְהָבָהּ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הֶאֱרִיכָה רוּחָהּ וּמָסְרָה עַצְמָהּ לְדִין שָׁמַיִם וְאָמְרָה: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ. כָּל פַּעַם שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ מִצָּרָה הֵטִיל אוֹתָנוּ לְתוֹךְ צָרָה קָשָׁה הֵימֶנָּה”. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל גַ’וָאן לְמָקוֹם זֶה, שֶׁאָמַר לְאַחְמָד אַלדַּנָף: “בֶּן־חַיִל, אֲנִי נִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זוֹ לִפְנֵי כֵן וּמַכִּיר בָּהּ מְעָרָה מִחוּץ לָעִיר מְכִילָה אַרְבָּעִים נֶפֶשׁ, וּרְצוֹנִי לְהַקְדִּים אֶתְכֶם אֵלֶיהָ, וּלְהַכְנִיס אֶת אִמִּי לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶחֱזֹר לְאוֹתָהּ עִיר וְאֶגְנֹב מִתּוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ לְמַזַּלְכֶם וְאֶשְׁמֹר אוֹתוֹ לְשִׁמְכֶם עַד שֶׁתָּבוֹאוּ, וְיִהְיֶה זֶה מְנַת הָאוֹרְחִים לָכֶם מֵאִתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם”. אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנַף: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. יָצָא לִפְנֵיהֶם וְעָבַר לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִנִּיחַ אֶת אִמּוֹ בְאוֹתָהּ מְעָרָה. וּכְשֶׁיָּצָא מִן הַמְּעָרָה מָצָא אִישׁ־צָבָא שׁוֹכֵב יָשֵׁן וְאֶצְלוֹ סוּסָתוֹ אֲסוּרָה. שָׁחַט אוֹתוֹ וְנָטַל אֶת סוּסָתוֹ וְזֵינוֹ וּבְגָדָיו, וְטָמַן אוֹתוֹ בַּמְּעָרָה אֵצֶל אִמּוֹ וְקָשַׁר אֶת הַסּוּס שָׁם. אַחַר־כָּךְ חָזַר לָעִיר וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַנּוֹצְרִי וְעָשָׂה מַה שֶׁנִּזְכַּר לִפְנֵי כֵן מִלְּקִיחַת מִצְנַפְתּוֹ שֶׁל עַלִי שָׁאר וּמִלְּקִיחַת זֻמֻרְרֻד שִׁפְחָתוֹ. לֹא פָּסַק לָרוּץ עִמָּהּ עַד שֶׁהוֹרִידָה אֵצֶל אִמּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “שִׁמְרִי עָלֶיהָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלַיִךְ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם”, וְהָלַךְ לוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכֻּרְדִי גַ’וָאן אָמַר לְאִמּוֹ: “שִׁמְרִי עָלֶיהָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלַיִךְ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם”, וְהָלַךְ לוֹ. אָמְרָה זֻמֻרְרֻד בְּלִבָּה: “מַה הִיא הַסָּחַת הַדַּעַת מֵהַצִּיל נַפְשִׁי בְּתַחְבּוּלָה? כֵּיצַד זֶה אַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלֶּה אַרְבָּעִים הָאֲנָשִׁים וְיעַנּוּנִי?”. הִמְתִּינָה עַד לַבֹּקֶר, מְתַכֶּנֶת תַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל. וּכְשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, פָּנְתָה אֶל הַזְּקֵנָה אֵם גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי וְאָמְרָה לָהּ: “דּוֹדָתִי אֲחוֹת אִמִּי, כְּלוּם לֹא תָקוּמִי אִתִּי וְנֵצֵא אֶל מִחוּץ לַמְּעָרָה, שֶׁאֶפְלֶה אֶת הַכִּנִּים שֶׁלָּךְ בַּשֶׁמֶשׁ?” אָמְרָה לָהּ: “כֵּן בִּתִּי, שֶׁזֶּה לִי זְמַן רַב שֶׁאֲנִי רְחוֹקָה מִן הַמֶּרְחָץ, מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה הַחֲזִירִים אֵינָם פּוֹסְקִים מִלְּהָנִיד אוֹתִי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם”. יָצְאָה אִתָּה, וְהָיְתָה פוֹלָה אֶת כִּנֶּיהָ מֵרֹאשָׁהּ וְהוֹרֶגֶת אוֹתָן, עַד שֶׁהַזְּקֵנָה הִתְעַנְּגָה עַל זֶה וְנִרְדְּמָה. קָמָה זֻמֻרְרֻד וְלָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵּי אִישׁ־הַצָּבָא שֶׁהָרַג אוֹתוֹ גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי, וְחָגְרָה חַרְבּוֹ בְמָתְנֶיהָ וְצָנְפָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ, עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כְאִלּוּ הִיא גֶבֶר. רָכְבָה עַל הַסּוּסָה וְנָטְלָה אֶת אַמְתַּחַת הַזָּהָב עִמָּה וְאָמְרָה: “הוֹי הַטּוֹב לְחָסוּת, הֱיֵה לִי מַחְסֶה לִכְבוֹד מֻחַמָּד יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם”. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אִם אֲנִי הוֹלֶכֶת לָעִיר, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּרְאֵנִי אָדָם מִמִּשְׁפַּחַת אִישׁ־הַצָּבָא, וְלֹא תַגִּיעַ לִי טוֹבָה”. סָטְתָה מִלְּהִכָּנֵס לָעִיר וְנָסְעָה לַמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם. וְלֹא פָסְקָה מִנְּסֹעַ עִם הָאַמְתַּחַת וְהַסּוּסָה, אוֹכֶלֶת מִצִּמְחֵי הָאֲדָמָה וּמַאֲכִילָה אֶת הַסּוּסָה מֵהֶם וְשׁוֹתָה וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ מִן הַנְּהָרוֹת מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. בַּיּוֹם הָאַחַד־עָשָׂר קָרְבָה לְעִיר נָאָה וּבְטוּחָה בְטוֹב וְעוֹמֶדֶת אֵיתָן, כְּבָר סָרָה מֵעָלֶיהָ עוֹנַת הַגֶּשֶׁם עִם קָרָתוֹ, וּבָאָה אֵלֶיהָ עוֹנַת הָאָבִיב בִּפְרָחָיו וּוְרָדָיו, וְעָלוּ פוֹרְחִים פְּרָחֶיהָ וְשִׁקְשְׁקוּ נַהֲרוֹתֶיהָ, וְצִיְּצוּ צִפָּרֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה לָעִיר וְקָרְבָה אֶל שַׁעְרָהּ מָצְאָה אֶת אַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְאֶת הַנְּסִיכִים וְאֶת גְּדוֹלֵי בְּנֵי־הַמְּדִינָה, וְתָמְהָה כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָם בְּמַצָּב זֶה, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “הֲרֵי בְנֵי מְדִינָה זוֹ מִתְאַסְּפִים כֻּלָּם בְּשַׁעְרָהּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁסִּבָּה לְכָךְ”. שָׂמָה פָנֶיהָ אֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁקָּרְבָה אֲלֵיהֶם, הִקְדִּימוּ וּבָאוּ אֵלָיהָ אַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְיָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמְרוּ: “יִנְצָרְךָ אֱלֹהִים אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן”. וְעָמְדוּ בְמַעֲרָכָה לְפָנֶיהָ גְדוֹלֵי־הַמַּעֲמָד, וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא מְסַדְּרִים אֶת הָאֲנָשִׁים וְקוֹרְאִים: “אֱלֹהִים יִנְצָרְךָ וְיָשֵׁת אֶת בּוֹאֲךָ לִבְרָכָה לַמֻּסְלִמִּים. הוֹי שֻׂלְטָאן הָעוֹלָם, יְגוֹנֵן אוֹתְךָ אֱלֹהִים. הוֹי מֶלֶךְ הַזְּמַן, יְחִיד הַדּוֹר וְכָל הָעִתִּים”. אָמְרָה לָהֶם זֻמֻרְרֻד: “מָה עִנְיַנְכֶם, בְּנֵי מְדִינָה זוֹ?”. אָמַר לָהּ שׁוֹמֵר־הַסַּף: “הִנֵּה נָתַן לְךָ זֶה שֶׁאֵינוֹ מְקַמֵּץ בַּמַּתָּתוֹ וְשָׁת אוֹתְךָ שֻׂלְטָאן עַל בְּנֵי־מְדִינָה זוֹ, וּמוֹשֵׁל עַל צַוְּארוֹת כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ. וְדַע שֶׁמִּנְהַג בְּנֵי־מְדִינָה זוֹ הוּא, כְּשֶׁיָּמוּת מַלְכָּם וְאֵין לוֹ וָלָד, יוֹצְאִים אַנְשֵׁי־הַצָּבָא אֶל מִחוּץ לָעִיר וְשׁוֹהִים שְׁלֹשָה יָמִים, וְאֵיזֶה אָדָם שֶׁהוּא הַבָּא מִדַּרְכְּךָ שֶׁבָּאתָ בּוֹ, יָשִׂימוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִנְחָה אֵלֵינוּ אָדָם מִבְּנֵי הַתֻּרְכִּים, יְפֵי הַפָּנִים. וְאִלּוּ עָלָה אֵלֵינוּ פָּחוּת מִמְּךָ, הָיָה שֻּׂלְטָאן”. וְהָיְתָה זֻמֻרְרֻד בַּעֲלַת עֵצָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ וְאָמְרָה: “אַל תְּדַמּוּ שֶׁאֲנִי מִבְּנֵי הֶהָמוֹן שֶׁבַּתֻּרְכִּים. לֹא כֵן, אֶלָּא מִבְּנֵי הַגְּדוֹלִים, וְאוּלָם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי קִפְּחוּ אוֹתִי וְיָצָאתְי מֵאֶצְלָם וַעֲזַבְתִּים. וּרְאוּ אַמְתַּחַת זוֹ שֶׁל זָהָב תַּחְתַּי שֶׁהֵבֵאתִי לְתִתּוֹ צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ”. בֵּרְכוּ אוֹתָהּ וְשָׂמְחוּ בָהּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְכָזֹאת שָׂמְחָה זֻמֻרְרֻד בָהֶם. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה בְלִבָּה: “אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְעִנְיָן זֶה”.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזֻּמֻרְרֻד אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְעִנְיָן זֶה, אֶפְשָׁר יְקַבְּצֵנִי אֱלֹהִים עִם אֲדוֹנִי בְּמָקוֹם זֶה, וַהֲרֵי הוּא כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל”. נָסְעָה וְנָסְעוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא לְמַסָּעֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הָעִיר. יָרְדוּ אַנְשֵׁי־הַצָּבָא מִן הַסּוּסִים וְהָלְכוּ בָרֶגֶל לְפָנֶיהָ עַד שֶׁהִכְנִיסוּהָ לָאַרְמוֹן. יָרְדָה וְתָפְסוּ אוֹתָהּ הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִּים תַּחַת אֲצִילֵי יָדֶיהָ עַד שֶׁהוֹשִׁיבוּהָ עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת וְנָשְׁקוּ כֻלָּם אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. כְּשֶׁיָּשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא צִוְּתָה לִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְנִפְתְּחוּ, וּפִזְּרָה מַתּוֹת לְכָל אַנְשֵׁי־הַצָּבָא. הִתְפַּלְּלוּ עָלֶיהָ שֶׁמַּלְכוּתָהּ יִכּוֹן לָעַד. וְצִיְּתוּ לָהּ הָעֲבָדִים וְכָל בְּנֵי הָאָרֶץ. הִמְשִׁיכָה בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן, מְצַוָּה וְאוֹסֶרֶת. וְהָיָה לָהּ יִרְאַת־כָּבוֹד בְּלִבּוֹת בְּנֵי־הָאָדָם בִּגְלַל הָאֲצִילוּת וְהַצְּנִיעוּת. בִּטְּלָה אֶת הַמְּכָסִים וְשִׁחְרְרָה אֶת הַחֲבוּשִׁים בְּבָתֵּי־הָאֲסוּרִים, וְשָׂמָה קֵץ לְכָל עַוְלָה. אָהֲבוּ אוֹתָהּ כָּל הָאֲנָשִׁים. וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּזְכְּרָה בַּאֲדוֹנֶיהָ הָיְתָה בוֹכָה וְקוֹרְאָה לֵאלֹהִים לְאַחֲדָם יַחַד. אֵרַע בְּאַחַד הַלֵּילוֹת שֶׁהִרְהֲרָה בוֹ וְזָכְרָה אֶת יָמֶיהָ שֶׁעָבְרוּ לָהּ עִמּוֹ. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת חָדָשׁ תָּמִיד,
וְדֶמַע גַּלְגַּל עֵינִי נֻגְּעָה, יוֹסִיף יָרִיד.
וּבְבִכְיִי אֶבְכֶּה בְיָגוֹן אַהַב אֶכְאַב,
כִּי הַפֵּרוּד קָשֶׁה עַל אֲשֶׁר יֶאֱהַב.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְעָלְתָה לָאַרְמוֹן וְנִכְנְסָה אֶל חֲצַר הַהַרְמוֹן, וְיִחֲדָה לַנְּעָרוֹת וְלַפִּילַגְשִׁים מִשְׁכָּנוֹת מְבֻדָּדִים, וְקָצְבָה לָהֶן מַשְׂכּוֹרוֹת וּקְצָבוֹת, וְאָמְרָה לָהֶן שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם לְבַדָּהּ, עֲצוּרָה לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים. וְהָיְתָה צָמָה וּמִתְפַּלֶּלֶת עַד שֶׁאָמְרוּ הַנְּסִיכִים: “הִנֵּה שֻׂלְטָאן זֶה שׁוֹמֵר דַּת עָצוּם הוּא”. לֹא הִנִּיחָה אֶצְלָהּ גַּם אֶחָד מִן הַמְשָׁרְתִים מִלְּבַד שְׁנֵי סָרִיסִים קְטַנִּים לְשֵׁם שֵׁרוּת. יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה שָׁנָה, כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ שׁוֹמַעַת עַל־דְּבַר אֲדוֹנֶיהָ דָּבָר, וְאֵינָהּ מוֹצֵאת לוֹ כָּל עֲקֵבוֹת, וּמָלְאָה דְאָגָה מִזֶּה. כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה דַאֲגָתָהּ קָרְאָה לַמִּשְׁנִים וּלְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לְהָבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַמְּהַנְדְּסִים וְאֶת הַבַּנָּאִים, וְשֶׁיִּבְנוּ לָהּ תַּחַת הָאַרְמוֹן מִגְרָשׁ אָרְכּוֹ פַּרְסָה וְרָחְבּוֹ פַּרְסָה. עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם בַּזְּמַן הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר, וְנַעֲשָׂה הַמִּגְרָשׁ כְּפִי רְצוֹנָהּ. כְּשֶׁנִּגְמַר אוֹתוֹ מִגְרָשׁ יָרְדָה אֵלָיו, הֵקִימָה עָלָיו קִמָּרוֹן, וְסִדְּרָה בוֹ כִּסְאוֹת הַנְּסִיכִים וְצִוְּתָה לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן עִם כָּל הַמַּטְעַמִּים הַמְשֻׁבָּחִים בְּאוֹתוֹ מִגְרָשׁ, וְעָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת רַבֵּי־הַמְּלוּכָה שֶׁיֹּאכְלוּ וְאָכְלוּ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לַנְּסִיכִים: “כְּשֶׁיִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ הֶחָדָשׁ תַּעֲשׂוּ כֵן וְתַכְרִיזוּ בָעִיר, שֶׁלֹּא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּתוֹ, אֶלָּא יָבוֹאוּ כֻלָּם וְיֹאכְלוּ מִשֻּׁלְחַן הַמֶּלֶךְ וְכָל מִי שֶׁיַּמְרֶה מֵהֶם, יִתָּלֶה עַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ”. כְּשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ שֶׁל הַחֹדֶשׁ הֶחָדָשׁ, עָשׂוּ מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם עָלָיו, וְהִמְשִׁיכוּ בְמִנְהַג זֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ לַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה. יָרְדָה אֶל הַמִּגְרָשׁ וְהִכְרִיז הַכָּרוֹז: “הוֹי כָּל מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם, כָּל מִי שֶׁיִפְתַּח חֲנוּתוֹ אוֹ מַחְסָנוֹ אוֹ בֵיתוֹ יִתָּלֶה מִיָּד עַל שַׁעַר מְקוֹמוֹ. לֹא כִי הַחוֹבָה עֲלֵיכֶם שֶׁתָּבוֹאוּ כֻּלְכֶם לְמַעַן תֹּאכְלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ”. כְּשֶׁכִּלּוּ הַכָּרוֹזִים, וּכְבָר עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן בָּאוּ הַבְּרִיּוֹת בַּהֲמוֹנִים, צִוְּתַה אוֹתָם לָשֶׁבֶת לְיַד הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל עַד שֶׁיִּשְׂבְּעוּ מִכָּל הַמִּינִים. יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם, וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהֶם. וְהָיָה כָל מִי שֶׁיָּשַב לַשֻּׁלְחָן אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “אֵין הַמֶּלֶךְ מִתְבּוֹנֵן אֶלָּא בִי”, וְהָיוּ אוֹכְלִים. וְהָיוּ הַנְּסִיכִים אוֹמְרִים לָאֲנָשִׁים: “אִכְלוּ וְאַל תִּתְבַּיְשׁוּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב זֹאת”. אָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ וְנִפְטְרוּ לְבֵיתָם מְבָרְכִים אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה אִיש מֵהֶם אוֹמֵר לְרֵעֵהוּ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֻׂלְטָאן אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים כְּמוֹ שֻׂלְטָאן זֶה”, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, וְהָלְכָה אֶל אַרְמוֹנָהּ.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד הָלְכָה אֶל אַרְמוֹנָהּ וְהִיא שְׂמֵחָה בְמַה שֶׁסִּדְּרָה, וְאָמְרָה בְלִבָּה: אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶתְחַקֶּה בָזֶה עַל יְדִיעָה מֵאֲדוֹנִי עַלִי שָׁאר“. וּכְשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ שֶׁל הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, עָשְׂתָה אוֹתוֹ עִנְיָן, כְּפִי הַמִּנְהָג, וְהֵקִימוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת וְיָרְדָה זֻמֻרְרֻד וְיָשְׁבָה עַל כִּסְאָהּ וְצִוְּתָה אֶת בְּנֵי־הָאָדָם לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכֹל. וַעֲדַיִן הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וְהָאֲנָשִׁים סְמוּכִים עָלָיו חֲבוּרָה אַחֲרֵי חֲבוּרָה, אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, כְּשֶׁנָּפְלָה עֵינָהּ עַל בַּרְסוּם הַנּוֹצְרִי, זֶה שֶׁקָּנָה אֶת הַוִּילֹון מֵאֵת אֲדוֹנֶיהָ. הִכִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “זוֹ הִיא הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַשָּׂגַת הַשְּׁאִיפָה”. נִגַּשׁ בַּרְסוּם וְיָשַׁב עִם בְּנֵי־הָאָדָם לֶאֱכֹל. הִסְתַּכֵּל בְּצַלַּחַת אֹרֶז מָתוֹק זָרוּי עָלָיו סֻכָּר. וְהָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ. נִדְחַק אֵלֶיהָ וּפָשַׁט יָדוֹ אֵלֶיהָ וְהִגִּישָׁהּ אֵלֶיהָ וְשָׂם אוֹתָהּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ אָדָם: “מִשּׁוּם מָה אִי אַתָּה אוֹכֵל מִמַּה שֶּׁלְּפָנֶיךָ, כְּלוּם אֵין בוּשָׁה לְךָ? כֵּיצַד אַתָּה מוֹשִׁיט יָדְךָ לְדָבָר רָחוֹק מִמְּךָ? כְּלוּם אֵין אַתָּה בוֹשׁ?”. אָמַר לוֹ בַּרְסוּם: “אֵינִי אוֹכֵל אֶלָּא מִמֶּנָּה”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “אֱכֹל, אַל יִתֵּן לְךָ אֱלֹהֵים הֲנָאָה מִמֶּנָּה”. אָמַר אִישׁ מְעַשֵּׁן חָשִׁישׁ: “הַנַּח לוֹ שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנָּה שֶׁאֹכַל אַף אֲנִי, שֵׁנִי, עִמּוֹ”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “הוֹי הַמְּתֹעָב שֶׁבִּמְעַשְּׁנֵי הֶחָשִׁישׁ, אֵין זֶה מַאֲכָלְכֶם; אֵינוֹ אֶלָּא מַאֲכַל הַנְּסִיכִים. עִזְבוּ אוֹתוֹ אֵפוֹא, שֶׁיַחֲזֹר אֶל בְּעָלָיו וְיאכְלוּהוּ”. לֹא צִיֵּת לוֹ בַרְסוּם וְנָטַל מִמֶּנּוּ לְגִימָה וְשָׂם אוֹתָה בְּתוֹךְ פִּיו וּבִקֵּשׁ לָקַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה מִתְבּוֹנֶנֶת אֵלָיו. קָרְאָה לְאַחַד הַחַיָּלִים וְאָמְרָה: הָבִיאוּ אֵלַי אֶת זֶה שֶׁלְּפָנָיו צַלַּחַת הָאֹרֶז הַמָּתוֹק וְאַל תַּנִּיחוּ לוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶת הַלְּגִימָה שֶׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא הַפִּילוּהָ מִתּוֹךְ יָדוֹ”. בָּאוּ אֵלָיו אַרְבָּעָה מֵאַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְגָרְרוּ אוֹתוֹ עַל פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁהִפִּילוּ אֶת הַלְּגִימָה מִיָּדוֹ, וְהֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי זֻמֻרְרֻד. עָצְרוּ בְּנֵי־הָאָדָם בַּאֲכִילָתָם וְאָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “אָכֵן פּוֹשֵׁעַ הוּא, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמַּאֲכַל הַדּוֹמִים לוֹ”. אָמַר אֶחָד: “אֲנִי הִסְתַּפַּקְתִּי בְמַאֲכַל חִטָּה בְחָלָב חָמוּץ זֶה שֶׁלְּפָנַי”. אָמַר מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁעִכְּבַנִי מִלֶּאֱכֹל מִצַּלַחַת הָאֹרֶז הַמָּתוֹק מַשֶּׁהוּ, שֶׁכֵּן הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁתַּעֲמֹד לְפָנָיו וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְאַחַר־כָּךְ אֹכַל מִמֶּנָּה אָנִי, וְהִנֵּה הִגִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁרָאִינוּ”. אָמְרוּ בְנֵי־הָאָדָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “הַמְתִּינוּ שֶׁנִּרְאֶה מַה יָּבוֹא עָלָיו”. כְּשֶׁהִגִּישוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד אָמְרָה לוֹ: “הוֹי לְךָ אַתָּה מִתְּכֻלֵּי הָעֵינַיִם, מַה שִּׁמְךָ, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְאַרְצֵנוּ?”. כִּחֵד הָאָרוּר שְׁמוֹ וְהָיָה צָנוּף מִצְנֶפֶת לְבָנָה, וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, שְׁמִי עַלִי וְאוּמָנוּתִי אוֹרֵג, וּבָאתִי לְעִיר זוֹ לְשֵׁם סְחוֹרָה”. אָמְרָה זֻמֻרְרֻד: “הָבִיאוּ אֵלַי חוֹל וְעֵט שֶׁל נְחֹשֶת”. הֵבִיאוּ לָהּ מַה שֶּׁבִּקְשָׁה מִיָּד. נָטְלָה אֶת לוּחַ הַחוֹל וְאֶת הָעֵט וְנִחֲשָׁה בְלוּחַ הַחוֹל וְהִתְוְתָה בָעֵט צוּרָה כְּצוּרַת קוֹף. אַחַר־כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְהִסְתַּכְּלָה בְבַּרְסוּם שָׁעָה שֶׁל זְמַן וְאָמְרָה לוֹ: “כֶּלֶב כֵּיצַד זֶה תְּשַׁקֵּר לַמְּלָכִים? כְּלוּם אֵין אַתָּה נוֹצְרִי, וְשִׁמְךָ בַּרְסוּם, וּכְבָר בָּאתָ בִּגְלַל חֵפֶץ שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ? הַגֵּד לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ. וָלֹא, הֲרֵינְי נִשְׁבָּע בֶּעֱזוּז הָאֱלֹהוּת, שֶׁאֲנִי מַתִּיז רֹאשְׁךָ”. גִּמְגֵּם הַנּוֹצְרִי, וְאָמְרוּ הַנְּסִיכִים וְהָעוֹמְדִים שָׁם: “אָכֵן מֶלֶךְ זֶה יוֹדֵעַ נַחַשׁ הַחוֹל. יִשְּתַּבַּח מִי שֶׁחָנַן אוֹתוֹ בָזֶה”. גָעֲרָה בַּנּוֹצְרִי וְאָמְרָה: “הַגֵּד לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, שַׁאִם לֹא כֵן אֲנִי מַשְׁמִידְךָ”. אָמַר הַנּוֹצְרִי: “עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, מֶלֶךְ הַזְּמַן. אֱמֶת הֶעֱלֵיתָ בְּנַחַשׁ הַחוֹל, שֶׁכֵּן נוֹצְרִי אָנֹכִי”.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּרְסוּם אָמַר: “עִמְּךָ הַסְּלִיחָה מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֱמֶת הֶעֱלֵיתָ בְּנַחַשׁ הַחוֹל, שֶׁכֵּן נוֹצְרִי אֲנִי”. וְהִשְׁתּוֹמְמוּ הַנִּמְצָאִים מִן הַנְּסִיכִים מִקְּלִיעַת הַמֶּלֶךְ לַמַּטָּרָה בְּנַחַשׁ הַחוֹל וְאָמְרוּ: “אָכֵן מֶלֶךְ זֶה אִצְטְרוֹלוֹגוֹס שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כְּמוֹתוֹ”. צִוְּתָה הַמַּלְכָּה לִפְשֹׁט אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַנּוֹצְרִי מֵעָלָיו, וּלְמַלֵּא אוֹתוֹ תֶבֶן וְלִתְלוֹתוֹ עַל שַׁעַר הַמִּגְרָשׁ, וְשֶׁיַּחְפְּרוּ חֲפִירָה מִחוּץ לָעִיר וְיִשְׂרְפוּ בָהּ אֶת בְּשָׂרוֹ וְעַצְמוֹתָיו וְשֶׁיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו אַשְׁפָּה וְטִנֹּפֶת, וְאָמְרוּ: שָׁמַעְנוּ וּנְמַלֵּא מִצְוָתְךָ“, וְעָשׂוּ כָּל מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם. וְּכשֶׁרָאוּ הַבְּרִיּוֹת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בַנּוֹצְרִי, אָמְרוּ: “בְּצֶדֶק הוּא עָשְנׁוֹ שֶׁבָּא עָלָיו. מָה רַע הָיָה הַמַּזָּל שֶׁהֵבִיאָה לוֹ לְגִימָה זוֹ”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “לֹא עָלֵינוּ, שְׁבוּעָה שֶׁאֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתִּי, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אֹרֶז מָתוֹק כָּל יְמֵי חַיָּי”. אָמַר מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁפִּטְּרַנִי מִמַּה שֶּׁבָּא עַל אָדָם זֶה, כְּשֶׁשְּׁמָרַנִי מִלֶּאֱכֹל אֹרֶז מָתוֹק זֶה”. יָצְאוְ בְנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם, וְּכָבר קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּאִסּוּר שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת עַל הָאֹרֶז הַמָּתוֹק בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל נוֹצְרִי זֶה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן כַּמִּנְהָג וּמִלְּאוּ אוֹתוֹ בַצַּלָּחוֹת וְיָשְׁבָה הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד עַל הַכִּסֵּא, וְעָמְדוּ אַנְשֵׁי־הַצָּבָא כְּפִי מִנְהָגָם כְּשֶׁהֵם יְרֵאִים מִתָּקְפָּהּ. נִכְנְסוּ בְּנֵי־הָאָדָם מִבְּנֵי־הַמְּדִינָה כַּמִּנְהָג, וְסָבְבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן וְהִסְתַּכְּלוּ מִסָּבִיב לַצַּלָּחוֹת, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “הוֹי חַאג' כַלַף”. אָמַר לוֹ: חַאג' כַאלִד אָנִי”. אָמַר לוֹ: “הִתְרַחֵק מִצַּלַּחַת הָאֹרֶז הַמָּתוֹק, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם אַתָּה אוֹכֵל מִמֶּנּוּ, אַתָּה מַשְׁכִּים תָּלוּי”. יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל וּבְעוֹד הֵם אוֹכְלִים וְהַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד יוֹשֶׁבֶת, כְּשֶׁפָּנָה מַבָּטָהּ מִבְּלִי מֵשִׂים לְאָדָם נִכְנָס מְמַהֵר מִשַּׁעַר הַמִּגְּרָשׁ. הִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו וּמָצְאָה שֶׁהוּא גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי הַלִּסְטִים שֶׁהָרַג אֶת אִישׁ הַצָּבָא. וְסִבַּת בּוֹאוֹ הָיְתָה, שֶׁעָזַב אֶת אִמּוֹ וְהָלַךְ אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִרְוַחְתִּי תְּמוֹל רֶוַח יָפֶה, שֶׁהָרַגְתִּי אִישׁ־צָבָא וְלֶקַחְתִּי סוּסָתוֹ, וְהִגִּיעָה לְיָדִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה אַמְתַּחַת מְלֵאָה זָהָב וְנַעֲרָה שֶׁעֶרְכָּה רַב מִן הַזָּהָב שֶׁבָּאַמְתַּחַת, וְשַׂמְתִּי כָל זֶה אֵצֶל אִמִּי”, וְשָׂמְחוּ בָזֶה וּפָנוּ וּבָאוּ לְאוֹתָהּ מְעָרָה בְסוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם. נִכְנַס גַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי לִפְנֵיהֶם וְהֵם אַחֲרָיו, וּבִקֵּשׁ לְהָבִיא לָהֶם מַה שֶּאָמַר, וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם. שָׁאַל אֶת אִמּוֹ עַל הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, וְסִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. נָשַׁךְ אֶת שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו מֵחֲרָטָה וְאָמַר: “אֲשׁוֹטֵט לְחַפֵּשׂ פּוֹשַׁעַת זוֹ, וְאֶקַּח אוֹתָהּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁהִיא בוֹ, וַאֲפִלּוּ מִתּוֹךְ קְלִפַּת הַבָּטְנִים, וְאֶמְצָא סִפּוּק לְצִמְאוֹנִי לִנְקָמָה בָהּ”. יָצָא מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ וְלֹא פָסַק מִשּׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת הַמָּלְכָּה זֻמֻרְרֻד. כְּשֶׁנִּכְנַס לָעִיר לֹא מָצָא אָדָם בָּהּ, שָׁאַל אֶת אַחַת הַנָּשִׁים הַמַּשְׁקִיפוֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת, וְהִגִּידָה לוֹ, שֶׁבְּרֹאשׁ כָּל חֹדֶשׁ עוֹרֵךְ הַשֻּׂלְטָאן שֻׁלְחָן וּבָאִים הָאֲנָשִׁים וְאוֹכְלִים מִמֶּנּוּ, וְהֶרְאֲתָה לוֹ עַל הַמִּגְרָשׁ שֶׁבּוֹ יֵעָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן. בָּא מְמַהֵר אָץ וְלֹא מָצָא מָקוֹם פָּנוּי שֶׁיֵּשֵׁב בּוֹ, אֶלָּא אֵצֶל הַצַּלַּחַת, שֶׁנִּזְכְּרָה קֹדֶם לָכֵן, וְיָשַׁב כְּשֶׁהַצַּלַּחַת לְפָנָיו, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֵלֶיהָ. קָרְאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?”. אָמַר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לֶאֱכֹל מִצַּלַּחַת זוֹ עַד שֶׁאֶשְׂבַּע”. אָמַר לוֹ אֶחָד: “אִם אַתָּה אוֹכֵל, אַתָּה מַשְׁכִּים תָּלוּי”. אָמַר לוֹ: “שְׁתֹק וְאַל תְּדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה”. הוֹשִׁיט יָדוֹ לְאוֹתָהּ צַלַּחַת וּמְשָׁכָהּ לְפָנָיו. וְהָיָה מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ שֶׁנִּזְכַּר קֹדֶם לָכֵן יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ, וּכְשֶׁרָאָהוּ מוֹשֵׁךְ אֶת הַצַּלַּחַת לְפָנָיו בָּרַח מִמְּקוֹמוֹ, וּפָג הֶחָשִׁישׁ מֵרֹאשׁוֹ וְיָשַׁב הַרְחֵק וְאָמַר: “אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בְּצַלַּחַת זוֹ”. הוֹשִׁיט גַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי אֶת כַּף יָדוֹ לַצַּלַּחַת כָּעוֹרֵב הַשּׁוֹלֵחַ כַּף רַגְלוֹ. וְשָׁאַב מִמֶּנָּה בְּכַפּוֹ וְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹכָהּ, בְּצוּרַת פַּרְסַת הַגָּמָל.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי הוֹצִיא אֶת יָדוֹ מִתּוֹךְ הַצַּלַּחַת בְּצוּרַת פַּרְסַת הַגָּמָל. גִּלְגֵּל כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה בְּכַף יָדוֹ עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כְּתַפּוּחַ־הַזָּהָב הַגָּדוֹל וְהִטִּילָהּ לְתוֹךְ פִּיו בִּמְהִירוּת. חָדְרָה בְּתוֹךְ גְרוֹנוֹ וְלָהּ רַעַשׁ כָּרַעַם, וְנִשְׁמְטָה תַּחְתִּית הַצַּלַּחַת מִמְּקוֹמָהּ. אָמַר לוֹ זֶה שֶׁלְּצִדּוֹ: “הַתְּהִלָּה לָאֱלֹהִים שֶׁלֹּא עָשַׂנִי מַאֲכָל לְפָנֶיךָ, שֶׁכֵּן עָשִׂיתָ אֶת הַצַּלַּחַת קַלָּה אַחֲרֵי כִמְלֹא לֻגְמָה אַחַת שֶׁנָּטַלְתָּ הֵימֶנָּה”. אָמַר מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ: “הַנִּיחוּ לוֹ וְיֹאכַל, שֶׁכֵּן אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בְדִמְיוֹנִי בְצוּרַת תָּלוּי”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֱכֹל אַל יְהַנֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. שָׁלַח יָדוֹ וְנָטַל כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה בַּשְּׁנִיָּה וּבִקֵּשׁ לְגַלְגְּלוֹ בְּיָדוֹ כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה הָרִאשׁוֹן, וְהִנֵּה הַמַּלְכָּה קוֹרֵאת לַאֲחָדִים מֵאַנְשֵי הַצָּבָא. אָמְרָה לָהֶם: “הַגִּישׁוּ אֵלַי אָדָם זֶה מְהֵרָה וְאַל תַנִּיחוּ לוֹ לֶאֱכֹל אֶת כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה שֶׁבְּיָדוֹ”. אָצוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי־הַצָּבָא כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵד עַל הַצַּלַּחַת וּתְפָסוּהוּ וּנְטָלוּהוּ וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד. חֵרְפוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אָכֵן רָאוּי הוּא לְכָךְ, שֶׁכֵּן יָעַצְנוּ אוֹתוֹ טוֹב וְלֹא קִבֵּל עֲצָתֵנוּ, וְזֶה הַמָּקוֹם מוּכָן לַהֲרִיגָה לְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב בּוֹ, וְאֹרֶז זֶה לְמַזָּל רַע הוּא לְכָל מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ”. אָמְרָה לוֹ הַמַּלְכָּה: “מַה שִּמְךָ, וּמַה אוּמָנוּתְךָ, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָתֵנוּ?” אָמַר: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שְׁמִי עֹתְ’מָאן, וְאוּמָנוּתִי שׁוֹמֵר גַּן, וְסִבַּת בּוֹאִי לְעִיר זוֹ הִיא שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דָבָר שֶׁאָבַד מִמֶּנִּי”. אָמְרָה הַמַּלְכָּה: “הָגִּישׁוּ אֵלַי לוּחַ הַחוֹל”. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ. נָטְלָה אֶת הַקֻּלְמוֹס וּפָגְעָה בְלוּחַ הַחוֹל, הִתְבּוְנָנה בוֹ שָׁעָה אַחַת, אַחַר־כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹי לְךָ מְתֹעָב, כֵּיצַד זֶה תְּשַׁקֵּר לַמְּלָכִים? חוֹל זֶה מַגִּיד לִי שֶׁשִּׁמְךָ גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי וְאוּמָנוּתְךָ הִיא זוֹ שֶׁאַתָּה לִסְטִים, נוֹטֵל מָמוֹנָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם בַּשָּׁוְא וְהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁאָסַר אֱלֹהִים הֲרִיגָתָהּ אִם לֹא בְמִשְׁפָּט”. גָעֲרָה בוֹ וְאָמְרָה: “חֲזִיר, הַגֵּד לִי דְבַר אֱמֶת בְּעִנְיָנָם, וְאִם לָאו הֲרֵינִי כּוֹרֵת רֹאשֶׁךָ”. כְּשֶׁשָׂמַע דְּבָרֶיהָ צָהֲבוּ פָנָיו וְצָחֲקוּ שִׁנָּיו, וְהָיָה מְדַמֶּה, שֶׁאִם יַגִּיד הָאֱמֶת, יִנָּצֵל. אָמַר: “אֱמֶת אָמַרְתָּ הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם חוֹזֵר אָנֹכִי בִתְשׁוּבָה עַל יָדְךָ מֵעַכְשָׁו וְשָׁב אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמְרָה לוֹ הַמַּלְכָּה: “אֵין הוּא מֻתָּר לִי לְהָנִיחַ פֶּגַע רָע בְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לַאֲחָדִים מִבְּנֵי לִוְיָתָהּ: “טְלוּהוּ וּפִשְׁטוּ עוֹרוֹ, וַעֲשׂוּ בוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעֲשִׂיתֶם בַּדּוֹמֶה לוֹ בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר”. עָשׂוּ בוֹ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ אֶת אַנְשֵׁי־הַצָּבָא בְּשָׁעָה שֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ אָדָם, הָפַךְ גַּבּוֹ לְאוֹתוֹ אֹרֶז וְאָמַר: “קוֹנָם שֶׁאֵינִי מַפְנֶה פָּנַי אֵלֶיךָ”. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל נִתְפַּזְּרוּ וְהָלְכוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְעָלְתָה הַמַּלְכָּה אֶל אַרְמוֹנָהּ, וְנָתְנָה רְשׁוּת לַמַּמְלוּכִּים לְהִפָּטֵר מִלְּפָנֶיהָ. וּכְשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִי, יָרְדוּ לַמִּגְרָשׁ כְּפִי הַנָּהוּג וְהֵבִיאוּ הַמַּאֲכָל, וְיָשְׁבוּ בְנֵי־הָאָדָם מְצַפִּים לִרְשׁוּת. קָרְבָה הַמַּלְכָּה וּבָאָה וְיָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא, כְּשֶׁהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת אֲלֵיהֶם, וּמָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם לְיַד צַלַּחַת הָאֹרֶז פָּנוּי, כְּדֵי מָקוֹם הַמֵּכִיל אַרְבָּעָה בְּנֵי־אָדָם, תָּמְהָה עַל כָּךְ. וּבְעוֹד הִיא מְשׁוֹטֶטֶת בְּמַבָּטָהּ, פָּנְתָה מִבְּלִי מֵשִׂים וְרָאֲתָה אָדָם נִכְנָס דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּגְרָשׁ, אָץ. וְלֹא פָסַק מִלָּאוּץ עַד שֶׁעָמַד לְיַד הַשֻׁלְחָן, וְלֹא מָצָא לוֹ מָקוֹם אֶלָּא אֵצֶל הַצַּלַּחַת וְיָשַׁב. הִתְבּוֹנְנָה בוֹ וּמָצְאָה שֶׁהוּא הַנּוֹצְרִי שֶׁכִּנָּה עַצְמוֹ בְשֵׁם רַשִׁיד אַלדִּין. אָמְרָה בְלִבָּה: “כַּמָּה בָּרוּךְ הוּא מַאֲכָל זֶה, שֶׁהִפִּיל בַּחֲבָלָיו כּוֹפֵר זֶה”. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאוֹ פִלְאִית, וְהִיא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָזַר מִנְּסִיעָתוֹ…
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָזַר הַמְתֹעָב, שֶׁכִּנָּה עַצְמוֹ בְּשֵׁם רַשִׁיד אַלדִּין, מִנְּסִיעָתוֹ, סִפְּרוּ לוֹ בְנֵי־בֵיתוֹ, שֶׁזֻּמֻרְרֻד נֶעְלְמָה וְעִמָּהּ אַמְתַּחַת מָמוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע דָּבָר זֶה, קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמַרַט זְקָנוֹ וְשָׁלַח אֶת אָחִיו בַּרְסוּם לְחַפְּשָׂהּ בָּאָרֶץ. וּכְשֶׁהִתְמַהְמַהּ לַחֲזֹר לְהָשִׁיב לוֹ דָבָר, יָצָא בְעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת אָחִיו וְאֶת זֻמֻרְרֻד בָּאָרֶץ. וְהֵטִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל לִמְדִינַת זֻמֻרְרֻד. וְנִכְנַס לְאוֹתָהּ מְדִינָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ. כְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, מְצָאָהּ רֵיקָה, וְרָאָה אֶת הַחֲנֻיּוֹת נְעוּלוֹת, וְרָאָה אֶת הַנָּשִׁים בָּאֶשְׁנַבִּים. שָׁאַל אֲחָדוֹת מֵהֶן עַל דְּבַר הַמַּצָּב הַזֶה, וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹרֵךְ סְעֻדָּה לְכָל בְּנֵי־הָאָדָם בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, וְאוֹכְלִים מִמֶּנָּה כָּל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן, וְלֹא הֻרְשָׁה לְאָדָם לָשֶׁבֶת לֹא בְּבֵיתוֹ וְלֹא בַחֲנוּתוֹ, וְהֶרְאוּ לוֹ עַל הַמִּגְרָשׁ. כְּשֶׁנִּכְנַס לַמִּגְרָשׁ מָצָא אֶת בְּנֵי הָאָדָם נִדְחָקִים לָאֹכֶל, וְלֹא מָצָא לוֹ מָקוֹם פָּנוּי אֶלָּא הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ צַלַּחַת הָאֹרֶז הַיְדוּעָה, וְיָשַׁב בּוֹ וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה. צָוְחָה הַמַּלְכָּה לַאֲחָדִים מֵאַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְאָמְרָה: “הַגִּישׁוּ אֶת זֶה שֶׁיָּשַב לְיַד צַלַּחַת הָאֹרֶז”. הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן וְתָפְשׂוּ אוֹתוֹ וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד. אָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, מַה שִּׁמְךָ וּמָה אוּמָנוּתְךָ וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָתֵנוּ?”. אָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, שְׁמִי רֻסְתָּם וְאֵין אוּמָנוּת לִי, שֶׁכֵּן אֶבְיוֹן אֲנִי, דַרְוִישׁ”. אָמְרָה לִבְנֵי־חֶבְרָתָהּ: “הַגִּישׁוּ אֵלַי לוּחַ הַחוֹל וְעֵט הַנְּחֹשֶת”. הֵבִיאוּ לָהּ מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה כַּנָּהוּג. נָטְלָה אֶת הַקֻּלְמוֹס וְהִתְוְתָה בוֹ בְּלוּחַ הַחוֹל, וְשָׁהֲתָה מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ אֵלָיו וְאָמְרָה: “הוֹי כֶּלֶב, כֵּיצַד זֶה תְשַׁקֵּר לַמְּלָכִים? אַתָּה שִׁמְךָ רַשִׁיד אַלדִּין הַנּוֹצְרִי וְאוּמָנוּתְךָ שֶׁאַתָּה מַצִּיג פַּח לְנַעֲרוֹת הַמֻּסְלִמִים וְתוֹפֵס אוֹתָן, וְאַתָּה מֻסְלִם לְמַרְאִית עַיִן וְנוֹצְרִי בַּסֵּתֶר. הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, שֶׁאִם אֵינְךָ מַגִּיד הָאֱמֶת הֲרֵינִי מַתִּיז רֹאשֶׁךָ”. גִּמְגֵּם בִּדְבָרָיו, אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ מֶלֶךְ הַדּוֹר”. צִוְּתָה לְהַפִּילוֹ לָאָרֶץ וּלְהַכּוֹתוֹ עַל כָּל רֶגֶל מֵאָה מַלְקוֹת וְעַל גּוּפוֹ אֶלֶף מַכּוֹת וְשֶׁאַחֲרֵי כֵן יִפְשְׁטוּ אֶת עוֹרוֹ וִימַלְּאוּהוּ אֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וְאַחַר־כָּךְ יַחְפְּרוּ לוֹ חֲפִירָה מִחוּץ לָעִיר וְיִשְׂרְפוּהוּ, וְאַחַר־כָּךְ יָטִילוּ אוֹתוֹ עַל הָאַשְׁפָּה וְהַזֶּבֶל. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם. נָתְנָה רְשׁוּת לִבְנֵי־הָאָדָם לֶאֱכֹל וְאָכְלוּ. כְּשֶׁגָּמְרוּ בְּנֵי־הָאָדָם וְנִפְטְרוּ לְדַרְכָּם אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ, עָלְתָה הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד לְאַרְמוֹנָהּ וְאָמְרָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הֵנִיחַ לְלִבִּי מֵאֵלֶּה שֶׁהִזִּיקוּ לִי”. נָתְנָה הוֹדָיָה לְבוֹרֵא אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
מָשְׁלוּ בְרֶשַע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,
אַךְ עַד אַרְגִיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.
לוּ בְצֶדֶק שָׁפָטוּ, שָׁפְטוּ כֵן גַּם אוֹתָם,
וַיִהְיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הַזְּמַן דִּבֵּר אוֹדוֹתָם:
“זֶה גְמוּל זֶה” וְאֵין תּוֹכָחוֹת עַל גּוֹרָלָם.
וּכְשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ עָלָה בְּדַעְתָּהּ זֵכֶר אֲדונֶיהָ עַלִי שָׁאר, בָּכְתָה בְּדִמְעוֹת שָׁלִישׁ. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה לְדַעְתָּה, וְאָמְרָה בְלִבָּה: “אֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לִי נְקָמוֹת בְּאוֹיְבַי, יַעֲשֶׂה חַסְדּוֹ עִמִּי בַּחֲזִירַת אֲהוּבִי”. וְהִתְפַּלְּלָה לִסְלִיחַת אֱלֹהִים יִתְפָּאַר וְיִתְהַדָּר.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמָּלְכָּה הִתְפַּלְּלָה לִסְלִיחַת אֱלֹהֵים יִתְפָּאַר וְיִתְהַדַּר וְאָמְרָה: “אֶפְשָׁר יְקַבֵּץ אֱלֹהִים וְאֶתְאַחֵד עִם אֲהוּבִי עַלִי שָׁאר בְּקָרוֹב, כִּי הוּא אֶת כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל וְחַנּוּן לְעוֹבְדָיו וְיוֹדֵעַ כֹּל”. נָתְנָה שֶׁבַח לֵאלֹהִים וְהִתְמִידָה לְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחָתוֹ וְהִשְׁלִיכָה יְהָבָהּ עַל הַגּוֹרָל. וְהֶאֱמִינָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא רֵאשִׁית כֹּל וְאַחֲרִית כֹּל. וְנָשְׂאָה קוֹלָה בְּשִׁיר הַמְשׁוֹרֵר:
הָקֵל מֵעָלֶיךָ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים
בִּידֵי אֱלֹהִים נִגְזָרִים.
וְלֹא יְבוֹאֲךָ דָּבָר יְנִיאוֹ,
וַאֲשֶׁר יְצַוֶּנּוּ אֵין מוֹנְעוֹ.
וְדִבְרֵי שֵׁנִי:
הַנַּח לַיָּמִים כְּמִנְהָגָם לַעֲבֹר,
וּלְבָתֵּי דְאָגָה אַל תַּחְדֹּר.
יֵשׁ דָּבָר אֲשֶׁר בְּעָמָל יְבֻקַּשׁ,
וּשְׁעַת־רְוָחָה תְקָרְבוֹ וְיִגַּשׁ.
וְדִבְרֵי אַחֵר:
הֱוֵה מְיֻשָּׁב בְּדַעְתְּךָ אִם בְּכַעַס נִתְנַסֵּיתָ,
וְהַאֲרֵךְ רוּחֲךָ אִם בְּצָרָה נִמְצֵאתָ.
הִנֵּה הַלֵּילוֹת מִן הַגּוֹרָל יַהֲרוּ, יִכְבְּדוּ
עֲמוּסִים מַשָּׂא לַעֲיֵפָה, וְכָל פֶּלֶא יֵלְדוּ.
וְדִבְרֵי אַחֵר:
הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ כִּי אֹרֶךְ רוּחַ טוֹב, לוּ זֹאת יָדַעְתָּ
הָיָה לִבְּךָ טוֹב עָלֶיךָ וְלֹא עוֹד מִכְּאֵב רָגַזְתָּ.
וְדַע שֶׁאִם לֹא תַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ בִּרְצוֹנֶךָ,
תַּאֲרִיכֶנּוּ עַל אַפְּךָ כַּאֲשֶׁר נֶחֱרַץ עָלֶיךָ.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, שָׁהֲתָה אַחֲרֵי זֶה חֹדֶשׁ תָּמִים, בַּיּוֹם הִיא שׁוֹפֶטֶת בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וּמְצַוָּה וְאוֹסֶרֶת וּבַלַּיְלָה בוֹכָה וְנֶאֱנַחַת עַל פֵּרוּד מֵאֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָׁאר. וּכְשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ הֶחָדָשׁ, צִוְּתָה לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן בַּמִּגְרָשׁ כַּמִּנְהָג וְיָשְׁבָה בְרֹאשׁ הָאֲנָשִׁים, וְהָיוּ מְצַפִּים לִרְשׁוּת לֶאֱכֹל. וְהָיָה מְקוֹם צַלַּחַת הָאֹרֶז פָּנוּי. יָשְׁבָה הִיא בְרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, וְהָיוּ עֵינֶיהָ מוּל שַׁעַר הַמִּגְרָשׁ, שֶׁתִּרְאֶה אֶת כָּל מִי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת בְּחֻבָּהּ: “הוֹ מִי שֶׁהֶחֱזִיר אֶת יוֹסֵף אֶל יַעֲקֹב, וְהֵסִיר פֶּגַע מֵעַל אִיּוֹב, עֲשֵׂה חֶסֶד עִמָּדִי לְהָשִׁיב אֵלַי אֶת אֲדוֹנִי עַלִי שָׁאר בִּיכָלְתְּךָ וְתַעֲצוּמוֹת עֻזֶּךָ, כִּי אַתָּה הַכֹּל יוּכַל. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הַמּוֹלִיךְ נְכוֹחָה תּוֹעִים, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּפִלָּה וְעוֹנֶה לְקוֹרֵא אֵלֶיךָ. קַבֵּל עֲתִירָתִי, הוֹי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”. וַעֲדַיִן לֹא גָמְרָה אֶת תְּפִלָּתָהּ, כְּשֶׁאָדָם נִכְנַס מִשַּׁעַר הַמִּגְרָשׁ. וְהָיְתָה קוֹמָתוֹ סְעִיף עֵץ רַעֲנָן אֶלָּא שֶׁהָיָה רָזֶה בְגוּפוֹ, נִרְאֶה בוֹ חִוָּרוֹן, וְהוּא הַיָּפֶה שֶׁבְּכָל הַבַּחוּרִים, שָׁלֵם בְּשֵׂכֶל וּבְתַרְבּוּת. כְּשֶׁנִּכְנַס לֹא מָצָא מָקוֹם פָּנוּי מִלְּבַד הַמָּקוֹם שֶׁאֵצֶל צַלַּחַת הָאֹרֶז, וְיָשַׁב בּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ זֻמֻרְרֻד עָלָה לִבָּהּ עַד גְּרוֹנָה. חָקְרָה אוֹתוֹ בְּמַבָּטָהּ וְנִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא אֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָׁאר. בִּקְּשָׁה לְהִצָּעֵק מִשִּׂמְחָה. מָשְלָה בְרוּחָהּ וְחָשְׁשָׁה שֶׁלֹּא תִּפָּרַע לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם, וְאוּלָם קְרָבֶיהָ נִתְחַלְחֲלוּ וְנִתְרַגֵּשׁ לִבָּהּ, שֶׁהִסְתִּירָה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל עַלִי שָׁאר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל הָאִצְטַבָּה וְיָרְדָה זֻמֻרְרֻד, וְלָקַח אוֹתָהּ גַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי, הִתְעוֹרֵר אַחַר־כָּךְ וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ גְּלוּי רֹאשׁ, וְהֵבִין שֶׁאָדָם הִתְנַפֵּל עָלָיו וְנָטַל אֶת מִצְנַפְתּוֹ כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. אָמַר אֶת הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹש אוֹמְרוֹ, וְהוּא: “אָכֵן אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. חָזַר אֶל הַזְּקֵנָה שֶׁהוֹדִיעָה לוֹ עַל מְקוֹמָהּ שֶׁל זֻמֻרְרֻד. דָּפַק עַל דַּלְתָּהּ וְיָצְאָה אֵלָיו. בָּכָה לְפָנֶיהָ עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתוֹ. נָזְפָה בוֹ וְגָעֲרָה בוֹ, עַל מַה שֶּׁהָיְתָה לוֹ מִיָּדוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אָכֵן צָרָתְךָ וַאֲסוֹנְךָ מֵאִתְּךָ בָּאוּ עָלֶיךָ”. וְלֹא פָסְקָה מִנְּזֹף בּוֹ עַד שֶׁשָּׁתַת הַדָּם מִנְּחִירָיו, וְנָפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ… הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהִתְעוֹרֵר עַלִי שָׁאר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, רָאָה אֶת הַזְּקֵנָה בּוֹכָה בִגְלָלוֹ וְשׁוֹפֶכֶת דְּמָעוֹת. קָץ בְּחַיָּיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
מַה מַּר לִידִידִים הַפֵּרוּד,
וּמַה נָּעִים לְאוֹהֲבִים הָאִחוּד.
יְאַחֵד אֱלֹהִים כָּל אוֹהֵב וִיחַבֵּר,
וּשְׁמָרַנִי, כִּי אֲנִי מֵת חוֹלֵף וְעוֹבֵר.
נִצְטַעֲרָה עָלָיו הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “שֵׁב כָּאן עַד שֶׁאֶחְקֹר אֶת הַדָּבָר וְאֶחֱזֹר בִּמְהֵרָה”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. עָזְבָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה וְנֶעְדְּרָה מִמֶּנּוּ עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “עַלִי, מְדַמָּה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה אֶלָּא מֵת בִּיגוֹנְךָ, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּב אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת אֲהוּבָתְךָ אֶלָּא עַל גֶּשֶׁר גֵיהִנּוֹם, שֶׁכֵּן, כְּשֶׁקָּמוּ בְּנֵי־הָאַרְמוֹן בַּבֹּקֶר, מָצְאוּ אֶת הַחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל הַגָּן נָעוּל וּמָצְאוּ אֶת זֻמֻרְרֻד אֲבוּדָה וְעִמָּה אַמְתַּחַת מָמוֹן שֶׁלַּנּוֹצְרִי. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁם מָצָאתִי אֶת הַמּוֹשֵׁל עוֹמֵד עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן הוּא וַחֲבוּרָתוֹ. וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי שָׁאר מִפִּיהָ דְּבָרִים אֵלֶּה, הוּמַר הָאוֹר בְּפָנָיו לְחֹשֶךְ וְנִתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת, וְלֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, הִכּוּהוּ הַחֵשֶׁק וְהַפְּרִידָה בְּשִׁתּוּק, וְחָלָה מַחֲלָה קָשָׁה, וְנִשְאַר כָּבוּל לְבֵיתוֹ. לֹא פָּסְקָה הַזְּקֵנָה מִלְּהָבִיא לוֹ רוֹפְאִים וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ מַשְׁקָאוֹת וּמְכִינָה לוֹ מְרָקִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה, עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. נִזְכַּר בְּמַה שֶּׁעָבַר וְכָלָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הַצַּעַר מִצְטַבֵּר וְהַקִּבּוּץ מִתְפַּזֵּר,
וְהַדֶּמַע נִגָּר וְהַלֵּב בּוֹעֵר.
רַבּוּ כִּסּוּפֵי זֶה אֲשֶׁר לֹא מָנוֹחַ לוֹ,
וְאַהֲבָה וְחֵשֶׁק וְחַלְחָלָה כִּלּוּ אוֹתוֹ.
אֱלֹהִים, אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בּוֹ רְוָחָה לִי,
הַאֲצִילֵהוּ לִי כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְקִרְבִּי.
וּכְשֶׁנִּכְנְסָה עָלָיו הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה, אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בְּנִי, זֶה שֶׁאַתָּה בְּיָגוֹן וְאֵבֶל, לֹא יַחֲזִיר לְךָ אֶת אֲהוּבָתְךָ, קוּם אֵפוֹא וַחֲבֹש סוּסְךָ וְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ בָּאָרֶץ, אֶפְשָׁר תִּוָּדַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ דָּבָר”. לֹא פָסְקָה מֵאַמֵּץ רוּחוֹ וּמֵחַזְּקוֹ עַד שֶׁעוֹדְדָה אוֹתוֹ וְהִכְנִיסַתּוּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ מַשְׁקֶה וְהֶאֱכִילָה אוֹתוֹ תַרְנְגֹלֶת, וְהָיְתָה כָל יוֹם עוֹשָׂה עִמּוֹ כֵן זְמַן חֹדֶשׁ, עַד שֶׁנִּתְחַזֵּק וְנָסַע. לֹא פָסַק מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת זֻמֻרְרֻד וְנִכְנַס לַמִּגְרָשׁ וְיָשַׁב לְיַד הָאֹכֶל וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶאֱכֹל. הָיוּ בְנֵי־הָאָדָם מִצְטַעֲרִים עָלָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “בָּחוּר, אַל תֹּאכַל מִצַּלַּחַת זוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה הִגִּיעַ לוֹ נֵזֶק”, וְהוּא אוֹמֵר: “הַנִּיחוּ לִי וְאֹכַל מִמֶּנּוּ וְיַעֲשׂוּ בִי מַה שֶׁהֵם רוֹצִים, אוּלַי יִרְוַח לִי מִן הַחַיִּים הַיְגֵעִים הָאֵלֶּה”. אָכַל כִּמְלֹא לֻגְמָה רִאשׁוֹן, וּבִקְּשָׁה זֻמֻרְרֻד לַהֲבִיאוֹ לְפָנֶיהָ, וְנִצְנֵץ בְּדַעְתָּהּ, שֶׁרָעֵב הוּא וְאָמְרָה בְלִבָּה: “הַנְּכוֹנָה הִיא שֶׁאַנִּיחֵהוּ אוֹכֵל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע”. הָיָה אוֹכֵל, וְהַבְּרִיּוֹת מִשְׁתָּאִים וּמְצַפִּים לָדַעַת מַה יִּקְרֶה לוֹ. כְּשֶׁאָכַל וְשָׂבַע, אָמְרָה לַאֲחָדִים מִן הַסָּרִיסִים: “גְּשׁוּ אֶל בָּחוּר זֶה הָאוֹכֵל מִן הָאֹרֶז וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ בְרַכּוּת וְאִמְרוּ אֵלָיו: דַּבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ וַעֲנֵה לִשְׁאֵלָה נוֹחָה תְשׁוּבָה”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. הָלְכוּ אֵלָיו עַד שֶׁעָמְדוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִתְכַּבֵּד וְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ בְּהַרְחָבַת הַלֵּב”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְאֶת הַפְּקֻדָּה אֲמַלֵּא”, וְהָלַךְ עִם הַסָּרִיסִים.
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשֵׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלִי שָׁאר אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְאֶת הַפְּקֻדָּה אֲמַלֵּא”, וְהָלַךְ עִם הַסָּרִיסִים. אָמְרוּ הַבְּרִיּוֹת זוֹ לזוֹ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, מִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ הַמֶּלֶךְ”. אָמַר הָאֶחָד: “לֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ אֶלָּא טוֹב, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָרַע לוֹ, לֹא הָיָה מַנִּיחוֹ שֶׁיֹּאכַל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע”. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי זֻמֻרְרֻד, נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְנָשַק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְהֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם, וְקִבְּלָה פָנָיו בִנְדִיבוּת וְאָמְרָה לוֹ: “מַה שִּׁמְךָ וּמַה אוּמָנוּתְךָ וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָה זוֹ?”. אָמַר לָהּ: “הַמֶּלֶךְ, שְׁמִי עַלִי שָׁאר וַאֲנִי מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים וְעִירִי כֹרָסָאן. וְסִבַּת בּוֹאִי לְעִיר זוֹ לְחַפֵּשׂ נַעֲרָה שֶׁאָבְדָה לִי, וְהָיְתָה יְקָרָה לִי יוֹתֵר מֵאָזְנִי וְעֵינִי, וְנַפְשִׁי קְשׁוּרָה בָהּ מֵאָז אָבְדָה, וְזֶהוּ סִפּוּרִי”. בָּכָה עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. צִוְּתָה לְהַזְלִיף עַל פָּנָיו מֵי וְרָדִים, וְהִזְלִיפוּ עַל פָּנָיו מֵי־וְרָדִים עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ אָמְרָה: “הָבִיאוּ לוּחַ הַחוֹל אֵלַי וְאֶת קֻלְמוֹס הַנְּחֹשֶת”. הֵבִיאוּ אוֹתָם. נָטְלָה אֶת הָעֵט וְנִחֲשָׁה בוֹ בְּלוּחַ הַחוֹל וְהִתְבּוֹנְנָה בוֹ שָׁעָה אַחַת שֶׁל זְמַן, וְאַחַר כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת אָמַרְתָּ בִּדְבָרֶיךָ. אֱלֹהִים יְאַחֵד אוֹתְךָ עִמָּהּ בִּזְמַן קָרוֹב, אַל תִּרְגַּז אֵפוֹא”. צִוְּתָה עַל שׁוֹמֵר־הַסַּף, לְהוֹבִיל אוֹתוֹ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּלְהַלְבִּישׁוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים נָאָה מִבִּגְדֵי הַמְּלָכִים, וְשֶׁיַּרְכִּיב אוֹתוֹ עַל סוּסָה מִן הַמְיֻחָדוֹת שֶׁבְּסוּסֵי הַמֶּלֶךְ, וְיָבִיא אוֹתוֹ אַחֲרֵי זֶה בִּנְטוֹת הַיּוֹם אֶל הָאַרְמוֹן. אָמַר שׁוֹמֵר הַסַּף: “שָׁמַעְתִּי וְכַפְּקֻדָּה אֶעֱשֶׂה”. לָקַח אוֹתוֹ מֵעַל פָּנֶיהָ וּפָנָה לָלֶכֶת עִמּוֹ. אָמְרוּ בְנֵי־הָאָדָם זֶה לָזֶה: “מַה מַּחֲשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג נְעִימוֹת אֵלֶּה בְּעֶלֶם זֶה?”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנּוּ, שֶׁכֵּן מַרְאֵהוּ נָאֶה. וּמִשָׁעָה שֶׁהִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּשְׂבַּע יָדַעְתִּי זֹאת”. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר מַאֲמָר. אַחַר־כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְדַרְכָּם, וְקָצְרָה רוּחַ זֻמֻרְרֻד לְחַכּוֹת עַד שֶׁיָּבוֹא הַלַּיְלָה, שֶׁתִּתְיַחֵד עִם אֲהוּב לִבָּהּ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִכְנְסָה לִמְקוֹם לִינָתָהּ, וְהֶעֱמִידָה פָנִים שֶׁהַשֵּׁנָה גָבְרָה עָלֶיהָ. וְלֹא הָיָה מִמִּנְהָגָהּ שֶׁיִּישַן אֶצְלָהּ אָדָם זוּלַת שְׁנֵי מְשָׁרְתִים קְטַנִּים לְשֵׁם שֵׁרוּת. כַּאֲשֶׁר הָיְתָה נְכוֹנָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם, שָׁלְחָה אֶל אֲהוּבָה עַלִי שָׁאר, וּכְבָר יָשְׁבָה עַל הַמִּטָּה וְנֵרוֹת הַדּוֹנַג מְאִירִים לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ וּלְמַרְגְּלוֹתֶיהָ וְנִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב מַזְהִיבָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם. כְּשֶׁשָׁמְעוּ בְנֵי־הָאָדָם עַל זֶה שֶׁשָּׁלְחָה אֵלָיו, תָּמְהוּ עַל כָּךְ וְהָיָה כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה וְאוֹמֵר מַה שֶׁאָמַר. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “הִנֵּה עַל כָּל פָּנִים דָּבַק הַמֶּלֶךְ בְּעֶלֶם זֶה בְּאַהֲבָה וּלְמָחָר הוּא שָׂם אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד־צָבָא”. כְּשֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עִמּוֹ שָׁעָה אַחַת וְאֵינִי מִתְוַדַּעַת אֵלָיו”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי עַלִי, כְּלוּם הָלַכְתָּ אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ?”. אָמַר לָהּ: “כֵּן, מוֹשְׁלִי”. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וֶאֱכֹל מִתַּרְנְגֹלֶת זוֹ וּמִן הַבָּשָׂר וּשְׁתֵה מִיַּיִּן זֶה וּמִן הַמַּשְׁקֶה, שֶׁעָיֵף אַתָּה, וְאַחַר־כָּךְ גַּשׁ לְכָאן”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וְכַמִּצְוָה אֶעֱשֶׂה”. עָשָׂה מַה שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו. כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אָמְרָה לוֹ: “עֲלֵה אֵלַי לַמִּטָּה וְעַסֵּה אוֹתִי”. הִתְחִיל מְעַסֶּה אֶת רַגְלֶיהָ וְשׁוֹקֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “עַסֵּה לְמַעְלָה מִזֶּה”. אָמַר לָהּ: “סְלִיחָה אֲדוֹנִי, עַד לַבֶּרֶךְ, וְלֹא לְמַעְלָה מִזֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מֵעֵז אַתָּה לְהַמְרוֹת מִצְוָתִי? אָסוֹן יָמִיט עָלֶיךָ הַדָּבָר הַזֶּה”…
הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזֻּמֻרְרֻד אָמְרָה לַאֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָׁאר: “כְּלוּם מֵעֵז אַתָּה לְהַמְרוֹת מִצְוָתִי! אָסוֹן יָמִיט עָלֶיךָ הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא כִי עָלֶיךָ לְהִשָּׁמַע לִי. רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת אוֹתְךָ לְאָהוּב לִי וּלְמַנּוֹת אוֹתְךָ לְאַחַד הָאֶמִירִים שֶׁלִּי”. אָמַר לָהּ עַלִי שָׁאר: וּבְמַה זֶּה אֶשָּׁמַע לְךָ". אָמְרָה לוֹ: “הַתֵּר מִכְנָסֶיךָ וּשְׁכַב עַל פָּנֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “דָּבָר הוּא זֶה שֶׁלֹּא עֲשִׂיתִיו מֵעוֹלָם, וְאִם אַתָּה מְאַנְּסֵנִי לְכָךְ הֲרֵי אֶמְסֹר מִשְׁפָּטִי נֶגְדְּךָ לֵאלֹהִים בְּיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים. קַח חֲזָרָה כָּל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי, וְתֵן לִי לָצֵאת מִמְּדִינָתֶךָ”. הִתְחִיל לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ. וְאוּלָם הִיא פָקְדָה: “הַתֵּר מִכְנָסֶיךָ וּשְׁכַב עַל פָּנֶיךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵינִי מַתִּיז אֶת רֹאשֶׁךָ”. עָשָׂה כָךְ וְעָלְתָה עַל גַּבּוֹ, וְחָשׁ מַשֶּׁהוּ רַךְ מִמֶּשִׁי וְחָלָק מֵחֶמְאָה וְהִשְׁתָּאָה עַל כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי מֶלֶךְ זֶה שָׁוֶה יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים כֻּלָּן”. שָׁהֲתָה עַל גַּבּוֹ זְמַן מָה, אַחַר־כָּךְ הִטִּילָה עַצְמָה עַל הַמִּטָּה. אָמַר עַלִי שָׁאר: “תּוֹדָה לָאֵל, נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁאֵין אֶבְרוֹ מִתְקַשֶּׁה”. אָמְרָה לוֹ: “עַלִי אֵין אֶבְרִי מִתְקַשֶּׁה כָּל עוֹד אֵין מְעַסִּים אוֹתוֹ בַיָּד. גַּשׁ אֵפוֹא וְשַׁפְשְׁפוֹ בְיָדֶךָ שֶׁיִּתְקַשֶּׁה, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי מְמִיתְךָ”. שָׁכְבָה עַל גַּבָּה וְהֶעֱבִירָה אֶת יָדוֹ עַל חֵיקָהּ. מָצָא אוֹתוֹ רַךְ מִמֶּשִׁי, לָבָן תָּפוּחַ וּמָעֳגָל, חַם כַּמֶּרְחָץ הַחַם אוֹ כְּלֵב אוֹהֵב, דִּלְדְּלָהוּ כְאֵב. אָמַר עַלִי שָׁאר בְּלִבּוֹ: “מֶלֶךְ זֶה בֵּית בֹּשֶת לוֹ, אָכֵן פֶּלֶא כָּל פְּלָאִים הוּא זֶה”. תָּקְפָה אוֹתוֹ תַאֲוָה וְנִתְקַשָּׁה אֶבְרוֹ וְנִזְדַּקֵּף. כְּשֶׁרָאֲתָה זֻמֻרְרֻד כָּךְ, פָּרְצָה בִצְחוֹק וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם לֹא הִכַּרְתָּ אוֹתִי בְכָל אֵלֶּה?”. אָמַר לָהּ: “מִי אַתָּה אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ?”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אֲנִי שִׁפְחָתְךָ זֻמֻרְרֻד הִנֵּנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ נָשַׁק לָהּ וְחִבְּקָהּ; זִנֵּק עָלֶיהָ כָּאַרְיֵה עַל הַכִּבְשָׂה. נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאָמְנָם שִׁפְחָתוֹ הִיא וְצָפַן שַׁרְבִיטוֹ בְאַמְתּחְתָּהּ, וְנַעֲשָׂה שׁוֹמֵר דַּלְתָּהּ וּלְאִמָּאם6 תָּא־תְּפִלָּתָהּ, כְּשֶׁהִיא נוֹטָה וּמִשְׁתַּחֲוָה וְקָמָה וְיוֹשְׁבָה הָכֵן, מְלַוָּה אֶת קְרִיאוֹתֶיהָ בִּתְהִלַּת אַללָּהּ בְּרַחֲשֵׁי תְשׁוּבָה וּבְפִתּוּלִים וּדְבֵקוּת וּשְׁאָר נִעְנוּעִים, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ הַסָּרִיסִים הַקְּטַנִּים. מִהֲרוּ וְהֵצִיצוּ מִבַּעַד לַמָּסָךְ, וְרָאוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מוּטָל עַל גַּבּוֹ, כְּשֶׁעַלִי שָׁאר כָּפוּי עָלָיו. וְהָיָה הוּא תּוֹקֵעַ וּמְשַׁסֵּף, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נוֹשֶׁפֶת וְנוֹשֶׁמֶת וּמִתְפַּתֶּלֶת. אָמְרוּ לְעַצְמָם: “אֵין אֵלֶּה פִּתּוּלֵי גֶבֶר, כְּלוּם אִשָּׁה הוּא מֶלֶךְ זֶה?” וְאוּלָם הֵם הֶחֱרִישׁוּ וְלֹא גִלּוּ אֶת עִנְיַן הַשְׁנַיִם לְשׁוּם אָדָם.
כְּשֶׁקָּמָה זֻמֻרְרֻד בַּבֹּקֶר, שָׁלְחָה אֶל כָּל הַצָּבָא כֻּלּוֹ וְאֶל רַבֵּי הַמְּלוּכָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם וְאָמְרָה לָהֶם: “רְצוֹנִי לִנְסֹעַ לְעִירוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה. בַּחֲרוּ לָכֶם אֵפוֹא סְגַן שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם עַד שֶׁאָשׁוּב אֶצְלְכֶם”. נַעֲנוּ לָהּ שׁוֹמְעִים לִדְבָרֶיהָ וּמְצַיְּתִים. הִתְחִילָה בַהֲכָנַת הַצִּיּוּד לַנְּסִיעָה מִצֵּידָה וְעַד מָמוֹן וּמְזוֹנוֹת וְכֵלִים וּגְמַלִּים וּפְרָדִים. נָסְעָה מִן הָעִיר, וְלֹא פָסְקָה מִלִּנְסֹע אֶל עִירוֹ שֶׁל עַלִי שָׁאר. נִכְנַס לִמְעוֹנוֹ וְנָתַן מַתּוֹת וְחִלֵּק צְדָקָה וְחִלֵּק מַתָּנוֹת וּפִרְנֵס מִזֶּה אֶת הַיְלָדִים. חָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּטּוֹבָה שֶׁבַּשְּׂמָחוֹת עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמְפָרֵד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח הַנִּשְׁאָר קַיָּם בְּלִי חִדָּלוֹן וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל כָּל מַצָּב. וּמִמַּה שֶׁיְסֻפַּר הוּא:
-
עינים תכולות כיונים נחשבו לכיעור. ↩
-
מלאך בגן־עדן ↩
-
היינו נוצרי או יהודי הנחשבים לבעלי זכות של חסות, והשלטון המסלמי חייב לתת להם מחסה תמורת מס שהם משלמים. ↩
-
בדיוק מקום מעליה לרגל. תמונה לקוחה מחיי העולה לרגל המבקש להגיע למקדש והוא רחוק ממנו. ↩
-
התמונה לקוחה מאת מסורת האסלאם שנמסרת בשלשלת דורות איש מפי איש עד מחמד. ↩
-
שליח־צבור העובר לפני התבה. ↩
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.