וְסִפְּרוּ שֶׁהָיָה בַּזְּמַן הַקָּדוּם וּבִתְקוּפָה וְעִתּוֹת שֶׁחָלְפוּ סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ כֹרָסָאן, מַגְ’ד אַלדִּין שְׁמוֹ, וְלוֹ הוֹן רַב וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים וּנְעָרִים, אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְשִׁשִּׁים מִשְּׁנוֹת חַיָּיו וְלֹא חוֹנַן וָלָד. וְאַחֲרֵי זֶה חוֹנֵן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בֵּן וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ עַלִי. כְּשֶׁגָּדַל אוֹתוֹ עֶלֶם, הָיָה כַּסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. וּכְשֶׁהִתְבַּגֵּר וְהָיָה לְאִישׁ וְהִשִּׁיג אֶת תְּכוּנוֹת הַשְּׁלֵמוּת, חָלָה אָבִיו בְּמַחֲלַת מָוֶת. קָרָא לִבְנוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה קָרְבָה שְׁעַת הַמָּוֶת, וּרְצוֹנִי לְצַוּוֹתְךָ צַוָּאָה”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא, אָבִי?” אָמַר לוֹ: "מְצַוֶּה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תִּתִרוֹעֵעַ עִם שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם, וְתִתְרַחֵק מִמַּה שֶּׁמֵּבִיא נֵזֶק וָפֶגַע. וְהִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר מֵחָבֵר רַע, שֶׁהוּא כַנַּפָּח, שֶׁאִם לֹא תִשְׂרֹף אוֹתְךָ אִשּׁוֹ, יַזִּיק לְךָ עֲשָׁנוֹ. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֵין בִּזְמַנְךָ אָדָם עַל יְדִידוּתוֹ תְּהֵא נִשְׁעָן,

וְלֹא יָדִיד אֲשֶׁר בִּבְגֹּד הַזְּמַן יִשָּׁאֵר נֶאֱמָן.

חֲיֵה בוֹדֵד וּבְאָדָם אַל תִּבְטָח,

רְאֵה יְעַצְתִּיךָ טוֹב בִּדְבָרַי וְרַב לָךְ.

וְאָמַר אַחֵר:

בְּנֵי־הָאָדָם הֵם חֹלִי צָפוּן,

אַל תִּתֵּן בָּהֶם כָּל אֵמוּן.

תּוֹךְ וּמִרְמָה בְקִרְבָּם,

כַּאֲשֶׁר תִּתְבּוֹנֵן בָּם.

וְאָמַר אַחֵר:

חֶבְרַת בְּנֵי־אָדָם לֹא תוֹעִיל בִּמְאוּם,

רַק לַהֲגֵי הֲבָלִים וְיוֹתֵר לֹא כְלוּם.

מַעֵט אֵפוֹא לִבְנֵי־אָדָם הִתְחַבֵּר,

אִם לֹא לְהַרְבּוֹת דַּעַת וּמַצָּבְךָ לְשַׁפֵּר.

וְאָמַר אַחֵר:

אִם אִישׁ נָבוֹן יִבְחַן בְּנֵי־הָאָדָם,

הֲרֵי כְבָר אֲכַלְתִּים וָאֵדַע טַעֲמָם.

וְלֹא רָאִיתִי בִלְתִּי תּוֹךְ בִּידִידוּתָם,

וְלֹא רָאִיתִי אֶלָּא צְבִיעוּת בְּדָתָם.

אָמַר לוֹ: “אָבִי, שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתְךָ אֲמַלֵּא. וְחוּץ מִזֶּה מָה אֶעֱשֶׂה:”. אָמַר לוֹ: "עֲשֵׂה טוֹב כְּשֶׁאַתָּה יָכוֹל, וּשְׁקֹד לִגְמֹל חֶסֶד עִם בְּנֵי־אָדָם, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּרוּחַ נְדִיבָה, שֶׁלֹּא בְכָל שָׁעָה יַצְלִיחַ בְיָדְךָ חֶפְצְךָ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא בְכָל עֵת וּבְכָל עִדָּן,

עֲשׂוֹת טוֹב בְּיָדְךָ נִתָּן.

בִּהְיוֹת הַדָּבָר בְּיָדְךָ, מַהֵר,

פֶּן תַּעֲבֹר הָאֶפְשָׁרוּת הִזָּהֵר.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְאָבִיו: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה. וְחוּץ מִזֶּה מָה אֶעֱשֶׂה?” אָמַר לוֹ: "זְכֹר אֶת אֱלֹהִים שֶׁיִּזְכֹּר אוֹתְךָ וּנְצֹר הוֹנְךָ וְאַל תְּזַלְזֵל בּוֹ לְבַזְבְּזוֹ, שֶׁאִם אַתָּה מְזַלְזֵל בּוֹ, תְּהֵא זָקוּק לַפָּחוּת שֶׁבִּבְנֵי־אָדָם. וְדַע שֶׁעֵרֶךְ בֶּן־הָאָדָם הוּא הַהוֹן שֶׁבְּיָדוֹ. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

בְּהִתְמַעֵט הוֹנִי לֹא יָדִיד לִי יִתְרוֹעֵעַ,

אַךְ בִּרְבוֹתוֹ כָּל הָאָדָם לִי רֵעַ.

כַּמָּה אוֹיְבִים הָיוּ בִגְלַל הַהוֹן לִי לְאוֹהֲבִים,

וְכַמָּה מִן הַיְדִידִים הָיוּ בְּאָבְדָנוֹ לִי לְאוֹיְבִים.

אָמַר לוֹ: “וְחוּץ מִזֶּה מָה?” אָמַר לוֹ: "בְּנִי, שְׁאַל בַּעֲצַת מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמְּךָ לְשָׁנִים, וְאַל תְּהֵא אָץ בְּדָבָר שֶׁאַתָּה חָפֵץ אוֹתוֹ. וְרַחֵם עַל הַנָּמוּךְ מִמְּךָ, שֶׁיְרַחֵם עָלֶיךָ מִי שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִמְּךָ. וְאַל תַּעֲשֹׁק אָדָם, פֶּן יַשְׁלִיט אֱלֹהִים עָלֶיךָ מִי שֶיַעֲשֹׁק אוֹתְךָ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הִמָּלֵךְ, וְלַעֲצָתְךָ עֲצַת זוּלָתְךָ חַבֵּר,

כִּי הָעֵצָה מִשְּׁנַיִם לֹא תִסָּתֵר.

כִּי הָאָדָם, הַמַּרְאָה תַרְאֵהוּ פָנָיו,

אַךְ בְּהֵחָבֵר שְׁתֵּי מַרְאוֹת יִרְאֶה אֲחוֹרָיו. וְאָמַר אַחֵר:

הֱוֵה מָתוּן בְּדָבָר תַּחְפְּצֶנּוּ וְאַל תְּהִי נִמְהָר

וְרַחֵם עַל בְּנֵי־אָדָם, שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ הָרַחוּם שָׂכָר.

שֶׁאֵין יָד אֲשֶׁר לֹא יַד אֱלֹהִים רָמָה עָלָיו,

וְאֵין עָרִיץ אֲשֶׁר לֹא יִפָּגַע מֵעָרִיץ מֶנּוּ רָב.

וְאָמַר אַחֵר:

אַל תַּעֲשֹׁק וְאִם גַּם כֹּחֲךָ רָב,

כִּי לָעוֹשֵׁק נָקָם יוֹשֵׁב בַּמַּאֲרָב.

תִּישַׁן עֵינְךָ, אַךְ הֶעָשׁוּק עֵר יָקוּם.

יִקְרָא עָלֶיךָ, וְעֵין אֱלֹהִים לֹא תָנוּם.

וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר מִשְּׁתוֹת יַיִן, שֶׁהוּא רֹאשׁ כָּל רַע,

וּשְׁתִיָּתוֹ נוֹטֶלֶת הַדַּעַת וְתָשֵׂם לְבוּז אֶת בְּעָלֶיהָ. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר.

חֵי־אֱלֹהִים לֹא יְשַׁכְּרֵנִי יַיִן, כָּל עוֹד

אֲחוּזָה נַפְשִׁי בְגוּפִי וַאֲמָרַי צַחוֹת.

וְלֹא אֶכְמַהּ לְיַיִן צוֹנֵן לְעוֹלָם,

וְלֹא אֶבְחַר לִי רֵעִים בִּלְתִּי אִם צְלוּלָה דַעְתָּם.

וַהֲרֵי זֹאת הִיא צַוָּאָתִי. שִׂים אוֹתָהּ אֵפוֹא לְנֶגֶד עֵינֶיךָ, וְהִנְנִי מוֹסֵר אוֹתְךָ בִּידֵי אֱלֹהִים". הִתְעַלֵּף וְשָׁתַק שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרֵר וְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחַת אֱלֹהִים וְהִבִּיעַ אֶת אֱמוּנָתוֹ בַּאֲמִתּוּת הָאֵל וּשְׁלִיחוֹ וְנֶאֱסַף לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. בָּכָה עָלָיוּ בְּנוֹ וְנֶאֱנַח. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ לְהָכִין הַלְוָיָתוֹ כְּפִי הָרָאוּי. הָלְכוּ אַחֲרֵי אֲרוֹנוֹ גְדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְהָיוּ קוֹרְאֵי הַקֻּרְאָן קוֹרְאִים מִסָּבִיב לַאֲרוֹנוֹ. וְלֹא הִנִּיחַ הַבֵּן דָּבָר הָרָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂהוּ. אַחַר־כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְטָמְנוּ אוֹתוֹ בֶּעָפָר וְכָתְבוּ עַל קִבְרוֹ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נוֹצַרְתָּ מֵעָפָר וּלְחַיִּים קַמְתָּ,

וַתִּלְמַד דַּבֵּר צַחוֹת, נָאַמְתָּ.

וַתְּהִי לְמֵת וּלְעָפָר שַׁבְתָּ,

כְּמוֹ עָפָר מֵעוֹלָם לֹא עָזַבְתָּ.

הִתְאַבֵּל עָלָיו בְּנוֹ עַלִי שָׁאר אֵבֶל כָּבֵד וְסִדֵּר טֶקֶס אֵבֶל כְּמִנְהַג חֲשׁוּבִים, וְנִשְׁאַר בְּאֶבְלוֹ עַל אָבִיו עַד שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ אַחֲרָיו זְמַן מוּעָט, וְנָהַג בְּאִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְאָבִיו. אַחַר־כָּךְ יָשַׁב בַּחֲנוּת נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וְאֵינוֹ מִתְרוֹעֵעַ אַף לְאֶחָד מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, נוֹהֵג לְפִי צַוָּאַת אָבִיו, וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַחֲרֵי שָׁנָה נִכְנְסוּ אֵלָיו בְּנֵי הַנָּשִׁים הַפְּרוּצוֹת וְהִתְרוֹעֲעוּ אֵלָיו, עַד שֶׁנָּטָה אִתָּם לְמַעֲשִׂים רָעִים וְסָר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְשָׁתָה יַיִן בַּגְּבִיעִים וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי אָבִי צָבַר לִי כָּל זֶה, וַאֲנִי אִם לֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, לְמִי אַנִּיחוֹ? אֵין אֲנִי נוֹהֵג אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אִם כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ תֶּאֱגֹר,

וְתֶאֱסֹף לְךָ וְתִצְבֹּר,

מָתַי אֵפוֹא מֵאֲשֶׁר תִּקְנֶה,

וְתַשִּׂיג וְתִצְבֹּר, תֵּהָנֶה?

לֹא פָסַק עַלִי שָׁאר לְפַזֵּר מָמוֹנוֹ בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּקְצוֹת הַיּוֹם עַד שֶׁהוֹצִיא אֶת כָּל הוֹנוֹ כֻּלּוֹ וְהֶעֱנִי וְהוּרַע מַצָּבוֹ וְנֶעְכְּרָה רוּחוֹ וּמָכַר אֶת הַחֲנוּת וְאֶת הַנַּחֲלָאוֹת וְזוּלָתָן. אַחַר־כָּךְ מָכַר אֶת הַבְּגָדִים שֶׁעַל גּוּפוֹ וְלֹא הִשְׁאִיר לְעַצְמוֹ אֶלָּא חֲלִיפָה אַחַת. כְּשֶׁפָּג שִׁכְרוֹנוֹ וּבָאָה בִינָתוֹ, נָפַל לְתוֹךְ עַצְבוּת. הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד מִן הַבֹּקֶר עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּלִי אֹכֶל וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אֶחֱזֹר עַל פִּתְחֵי אֵלֶּה שֶׁהָיִיתִי מְבַזְבֵּז מָמוֹנִי עֲלֵיהֶם, אֶפְשָׁר יַאֲכִילֵנִי אֶחָד מֵהֶם הַיּוֹם". חָזַר עֲלֵיהֶם כֻּלָּם. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה דוֹפֵק עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, הָיָה הַלָּה מִתְנַכֵּר לוֹ וּמִתְחַבֵּא מִפָּנָיו, עַד שֶׁשָּׂרַף אוֹתוֹ הָרָעָב. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר שֶׁכְּשֶׁשָּׂרַף אוֹתוֹ הָרָעָב הָלַךְ עַלִי שָׁאר לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וּמָצָא חוּג צָפוּף, וְהָאֲנָשִׁים מִתְאַסְּפִים בּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יוֹדֵעַ מַה סִּבַּת הִתְאַסְּפוּת אֵלֶּה בְנֵי־הָאָדָם. אֵינִי זָז מִן הַמָּקוֹם עַד שֶׁאֶתְבּוֹנֵן לְחוּג זֶה”. נִגַּשׁ אֶל הַחוּג, וּמָצָא נַעֲרָה חָמֵשׁ רַגְלַיִם בְּמִדָּה קוֹמָתָהּ, גִּזְרָתָהּ יְשָׁרָהּ וְלֶחְיָהּ וְרֻדָּה, שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, וּכְבָר עָלְתָה עַל כָּל בְּנֵי דוֹרָהּ בְּיֹפִי וָחֵן, וָזֹהַר וָתֹם, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ אֶחָד מִמְּתָאֲרֶיהָ:

כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתּוֹקְקָה כֵּן נוֹצְרָה, עֲדֵי שָׁלְמָה

בִּדְפוּס הַיֹּפִי, לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא קִצְרַת הַקּוֹמָה.

וְהַיֹּפִי הִשְׁכִּים לוֹהֵט בְּאַהֲבַת צוּרָתָהּ,

מוֹכִיחָהּ עַל סוּרָהּ וּצְנִיעוּתָהּ וִיהִירוּתָהּ.

וְאַגַּן הַסַּהַר מַרְאֶיהָ, וְהֶעָנָף קוֹמָתָהּ,

וְהַמֹּר רֵיחַ פִּיהָ אֵין בָּאָדָם כְּמוֹתָהּ.

כְּאִלּוּ מִבְּרַק פְּנִינָה הֻתָּכָה,

בְּכָל אֵבֶר מִיָּפְיָהּ לְבָנָה זָרָחָה.

וְהָיָה שְׁמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה זֻמֻרְרֻד. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי שָׁאר, הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וּלְחִנָּהּ וְאָמַר: “אֵינִי עוֹזֵב אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁאֶרְאֶה אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מְחִירָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ, וְאֵדַע אֶת זֶה שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָהּ בּוֹ”. עָמַד בְּתוֹךְ חֲבוּרַת הַסּוֹחֲרִים, וְהָיוּ מְדַמִּים שֶׁהוּא יִקְנֶה אוֹתָהּ, בַּאֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת עָשְׁרוֹ בְּמָמוֹן שֶׁיָּרַשׁ מֵהוֹרָיו. עָמַד הַכָּרוֹז לְיַד הַנַּעֲרָה וְאָמַר: “הוֹי סוֹחֲרִים, הוֹי רַבֵּי הַהוֹן, מִי יִפְתַּח הַשַּׁעַר בִּמְחִיר זוֹ הַנַּעֲרָה, גְּבֶרֶת כָּל לְבָנָה מְאִירָה. הַפְּנִינָה הַמַּבְרִיקָה זֻמֻרְרֻד, וִילֹונוֹת סוֹרְגָה, חֶשְׁקַת כָּל דּוֹרֵשׁ וְשַׁעֲשׁוּעַ כָּל חוֹשֵׁק. פִּתְחוּ אֵפוֹא אֶת הַשַּׁעַר, שֶׁאֵין עַל כָּל פוֹתְחוֹ לֹא תְלוּנָה וְלֹא תוֹכָחוֹת”. אָמַר אַחַד הַסּוֹחֲרִים: “זְקֹף אוֹתָהּ עָלַי בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר שֵנִי: “וְעוֹד עֲשָׂרָה”. אָמַר זָקֵן אֶחָד, רַשִׁיד אַלדִּין שְׁמוֹ, וְהָיָה תְּכוּל עַיִן¹ וּמְכֹעַר הַמַּרְאֶה: “וְעוֹד מֵאָה”. אָמַר אַחֵר: “וְעוֹד עֲשָׂרָה”. אָמַר הַזָּקֵן: “בְּאֶלֶף דִּינָר”. עָצְרוּ הַסּוֹחֲרִים לְשׁוֹנָם וְשָׁתְקוּ. נִמְלַךְ הַכָּרוֹז בִּבְעָלֶיהָ וְאָמַר: “נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֵינִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא לְזֶה שֶׁהִיא תִבְחַר בּוֹ. הִמָּלְכוּ בָהּ”. בָּא הַכָּרוֹז אֶצְלָהּ וְאָמַר לָהּ: “גְּבֶרֶת הַלְּבָנוֹת, סוֹחֵר זֶה מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתֵךְ”. הִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמְצָאַתְהוּ כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ. אָמְרָה לַכָּרוֹז: אֵינִי נִמְכֶּרֶת לְזָקֵן, שֶׁהִפִּילַתּוּ זִקְנָה מֻפְלֶגֶת בַּגָּרוּעַ שֶׁבַּמַּצָּבִים. וְיִישַׁר כֹּחוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:

שְׁאַלְתִּיהָ נְשִׁיקָה יוֹם אֶחָד, וַתַּרְא

שֵׂיבָתִי, וְאִם עָשִׁיר הָיִיתִי לִי הוֹן יָקָר,

וַתָּסַר מִתֵּת לִי חֶפְצִי וַתֹּאמַר:

לֹא, חֵי זֶה אֲשֶׁר אָדָם מֵאַיִן יָצַר:

אֵין בְּלִבְנַת הַשֵּׂיבָה חֶפְצִי, כָּסְפִּי.

כְּלוּם בַּחַיִּים צֶמֶר־גֶפֶן יְמַלֵּא פִי?

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכָּרוֹז דְּבָרֶיהָ אָמַר לָהּ: “אִתָּךְ הַצְּדָקָה, וְאָכֵן שָׁוָה אַתְּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר”. הוֹדִיעַ לִבְעָלֶיהָ שֶׁלֹּא רָצְתָה בְאוֹתוֹ זָקֵן. אָמַר לוֹ: “הִמָּלֵךְ בָּהּ בִּדְבַר זוּלָתוֹ”. נִגַּשׁ אָדָם אַחֵר וְאָמַר: “עָלַי הִיא בְּמַה שֶּׁנָּתַן אוֹתוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא חָפְצָה בוֹ”. הִסְתַּכְּלָה בְּאוֹתוֹ אָדָם וּמָצְאָה אוֹתוֹ שֶׁזְּקָנוֹ צָבוּעַ בְּצֶבַע וְאָמְרָה: “מָה הֵם נַאֲפוּפִים וְקָלוֹן אֵלֶּה וּשְׁחוֹר פְּנֵי הַשֵּׂיבָה”. הִרְבְּתָה לְהַפְלִיא וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נִגְלָה אֵלַי פְּלוֹנִי גַּם נִגְלָה הִגָּלוֹת

בְּמַפְרֶקֶת – חֵי־אֵל – בְּנַעַל יֵשׁ אוֹתָהּ לְהַכּוֹת.

וְזָקָן לְכִנָּם בּוֹ מְקוֹם מֶרְחָבִים,

וְתַלְתַּל אֲלַכְסוֹן מִקִּשְׁרֵי חֲבָלִים.

הוֹי זֶה מִלֶּחְיִי וְגִזְרָתִי הָקְסַם,

לַשָּׁוְא תְּזַיֵּף וְלֵב אֵינְךָ שָׂם.

וּתְצַבַּע בְּחֶרְפָּה לִבְנַת שֵׂיבָה,

וְתַסְתִּיר כַּאֲשֶׁר נִרְאָה לְעָקְבָּה.

תֵּלֵךְ בְּזָקָן וּבְאַחֵר אַתָּה שָׁב,

כְּאִלּוּ אַתָּה אוּמָנוּתְךָ מַחֲזֵה שָׁוְא.

וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אָמְרָה: “אֶרְאֶךָ צָבַעְתָּ הַשֵּׂיבָה”. וָאֹמַר לָהּ:

אַךְ מִמֵּךְ, עֵינִי וְאָזְנִי, הִסְתַּרְתִּיהָ".

וַתִּפְרֹץ בִּצְחוֹק וַתֹּאמַר: "פֶּלֶא הַדָּבָר,

נִתְרַבָּה הַזִּיּוּף עֲדֵי הָיָה בַשֵּׂעָר".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכָּרוֹז אֶת שִׁירָהּ אָמַר לָהּ: “אָכֵן אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”. אָמַר הַסּוֹחֵר: “מָה אָמְרָה?”. חָזַר לְפָנָיו עַל בָּתֵּי־הַשִּׁיר, וְהִכִּיר שֶׁהָאַשְׁמָה בוֹ, וְנִמְנַע מִלִּקְנוֹתָהּ. נִגַּשׁ סוֹחֵר אַחֵר וְאָמַר: “הִמָּלְכוּ בָהּ בִּמְחִיר זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁרָאוּי הוּא לְכָךְ”. נִמְלְכוּ בָהּ, הִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמָצְאָה אוֹתוֹ עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת. אָמְרָה: “זֶה עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת הוּא”, וּכְבָר אָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

לְעִוֵּר בְּעַיִן אַחַת לְעוֹלָם אַל תֵּחָבֵר,

וּמֵרָעָתוֹ וּכְזָבוֹ הִזָּהֵר הִשָּׁמֵר.

אִלּוּ הָיְתָה בָּעִוֵּר אֵיזוֹ סְגֻלָּה שֶׁהִיא,

כִּי אָז אֱלוֹהַּ עִוָּרוֹן בְּעֵינוֹ לֹא הֵבִיא.

אָמַר לָהּ הַכָּרוֹז: “מַסְכִּימָה אַתְּ לִהְיוֹת נִמְכֶּרֶת לְאוֹתוֹ סוֹחֵר?”. הִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמְצָאַתְהוּ קְצַר קוֹמָה וּזְקָנוֹ יוֹרֵד לוֹ עַד טַבּוּרוֹ. אָמְרָה: "זֶה הוּא שֶׁעָלָיו אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְלִי יָדִיד וְזָקָן לוֹ,

לְלֹא מוֹעִיל אֵל הִצְמִיחוֹ.

כְּאִלּוּ הוּא לַחֹרֶף לֵיל

אָרֹךְ, קַר וְאָפֵל.

אָמַר לָהּ הַכָּרוֹז: "גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, הִתְבּוֹנְנִי מִי הוּא שֶׁמּוֹצֵא־חֵן בְּעֵינַיִךְ מִן הַנִּמְצָאִים כָּאן, וְאִמְרִי שֶׁאֶמְכְּרֵךְ לוֹ: הִסְתַּכְּלָה בְּחוּג הַסּוֹחֲרִים וּבָחֲנָה אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וְנָפַל מַבָּטָה עַל עַלִי שָׁאר.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַחַד עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל מַבָּטָה שֶׁל הַשִּׁפְחָה עַל עַלִי שָׁאר, הִבִּיטָה בוֹ מַבָּט אֶחָד שֶׁגָּרַם לָהּ אֶלֶף אֲנָחוֹת, וְנִתְלָה לִבָּה בּוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה מֻפְלָא בְּחִנּוֹ וְרַךְ מִמַּשַּׁב רוּחַ צְפוֹנִית. אָמְרָה: "כָּרוֹז, אֵינִי נִמְכֶּרֶת אֶלָּא לַאֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, זֶה בַּעַל הַפָּנִים הַנָּאִים וְהַגִּזְרָה הַמְחֻטָּבָה, שֶׁעָלָיו אָמַר אַחַד הַמְתָאֲרִים אוֹתוֹ:

הֶרְאוּ אֶת פָּנֶיךָ חֵן וְכָל נִפְתֶּה אַחֲרֵיהֶם חֵרְפוּ.

לוּ בִצְנִיעוּתִי חָפָצוּ, הִסְתִּירוּ פָּנֶיךָ יָפוּ.

לֹא יִרְכּשׁ אוֹתִי אֶלָּא הוּא, שֶׁמְּלֵאָה לֶחְיוֹ וַחֲלָקָה וְיַיִן מֻבְחָר רֻקּוֹ, וִירַפֵּא חוֹלֶה בְּנֵטֶף שִׂפְתוֹתָיו, וְנָבוֹךְ כָּל פַּיְטָן וּמְשׁוֹרֵר מִסְּגֻלּוֹתָיו. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

רֻקּוֹ יַיִן וְרוּחַ פִּיו מֹר,

וְאוֹתוֹ הַפֶּה אַךְ קַמְפוֹר.

הוֹצִיאוֹ מִמְעוֹנוֹ רִצְ’וָאן²,

יָרֵא לְבַל יְפַתֶּה בְּנוֹת עֵדֶן גַּן.

יְחָרְפוּהוּ בְנֵי אָדָם עַל יְהִירוּתוֹ,

הֵן יָרֵחַ כְּכָל אֲשֶׁר יִתְיַהֵר הַצֶּדֶק אִתּוֹ.

הֲרֵי הוּא תַּלְתַּלִּים שַׂעֲרוֹ, וְרֻדָּה לֶחְיו וּמַקְסִים מַבָּטוֹ וְעָלָיו אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְעֹפֶר אִחוּדִי עִמּוֹ לִי הִבְטִיחַ, יָעַד,

וְהָעַיִן מְצַפָּה וְהַלֵּב יִרְעַד.

עַפְעַפָּיו לִי עָרְבוּ לְמַלֵּא וִעוּדוֹ בְּרוּרוֹת,

אַךְ אֵיךְ יַעַמְדוּ בְּעַרְבוּתָן וְהֵן שְׁבוּרוֹת?

וְאָמַר אַחֵר:

אָמְרוּ: "נִגְלְתָה רִתְמַת שֵׂעָר בְּלֶחְיוֹ, תָּו.

וְאֵיכָה, וְהוּא שָׂעִיר, אוֹתוֹ תֶּאֱהָב?"

עֲנִיתִים: הַרְפּוּ מִתּוֹכֵחָה וְקַצְּרוּ,

– לֹא מוּם בַּתָּו – וְלֹא שֵׂעָר הוּא.

גַּנּוֹת עֵדֶן, פְּרִי עֲדָנִים בִּלְחָיָיו,

וְסִימָנוֹ מַעְיַן עֵדֶן שִׂפְתוֹתָיו.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכָּרוֹז אֶת הַשִּׁירִים שֶׁנָּשְׂאָה עַל דְּבַר סְגֻלּוֹת עַלִי שָׁאר, הִתְפַּלֵּא עַל צַחוּת לְשוֹנָהּ וְזֹהַר יָפְיָהּ. אָמַר לוֹ בְּעָלֶיהָ: “אַל תִּתְמַהּ עַל זֹהַר יָפְיָהּ אֲשֶׁר יָשִׂים לְבוּז אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם, וְלֹא עַל יְדִיעָתָהּ בְּעַל פֶּה אֶת הַנְּעִימִים בַּשִׁירִים, שֶׁכֵּן הִיא קוֹרֵאת עִם זֶה אֶת הַקֻּרְאָן הַנַּעֲלֶה לְפִי שֶׁבַע נֻסְחָאוֹת קְרִיאָתוֹ, וְיוֹדַעַת אֶת הַמָּסוֹרוֹת לְפִי בַּעֲלֵי מָסֹרֶת־אֱמֶת וְהִיא כוֹתֶבֶת שֶׁבַע צוּרוֹת שֶׁל כְּתָב וְיוֹדַעַת מִן הַמַּדָּעִים מַה שֶּׁאֵין הַמְלֻמָּד בַּמְּלֻמָּדִים יוֹדְעוֹ; וּשְׁתֵּי יַדֶיהָ יָפוֹת מִזָּהָב וָכֶסֶף, שֶׁכֵּן הִיא עוֹשָׂה וִילוֹנוֹת מִן הַמֶּשִׁי וּמוֹכֶרֶת אוֹתָם וּמַרְוִיחָה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם חֲמִשִּׁים דִּינָר, וְהִיא גוֹמֶרֶת מַעֲשֵׂה וִילוֹן אֶחָד בִּשְׁמוֹנָה יָמִים”. אָמַר הַכָּרוֹז: “בְּאָשְׁרוֹ הוּא זֶה שֶׁתִּהְיֶה בִמְעוֹנוֹ, וְיָשִׁיב אוֹתָהּ מִמִּכְמַנֵּי אוֹצְרוֹתָיו”. הוֹסִיף בְּעָלֶיהָ וְאָמַר: “מְכֹר אוֹתָהּ לְמִי שֶׁחָפְצָה בוֹ, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה”. הָלַךְ הַכָּרוֹז אֶל עַלִי שָׁאר וְנָשַק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, קְנֵה נַעֲרָה זוֹ, שֶׁכֵּן בָּחֲרָה בְךָ”. סָח לוֹ עַל סְגֻלּוֹתֶיהָ וּמַה שֶּׁהִיא יוֹדַעַת, וְאָמַר לוֹ: “לְטוֹבָתְךָ הִיא, אִם אַתָּה קוֹנֶה אוֹתָהּ, שֶׁמַּתָּנָה הִיא שֶׁנּוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ זֶה שֶׁאֵינוֹ מְקַמֵּץ בְּמַתּוֹתָיו”. הִרְכִּין עַלִי שָׁאר אֶת רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת לָאָרֶץ, כְּשֶׁהוּא מְצַחֵק עַל עַצְמוֹ, וְאָמַר בְּקִרְבּוֹ: “הֲרֵי אֲנִי בְּשָׁעָה זוֹ בְּלִי אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר. וְאוּלָם בּוֹשׁ אֲנִי מִפְּנֵי הַסּוֹחֲרִים לוֹמַר: אֵין לִי מָמוֹן לִקְנוֹת אוֹתָהּ בּוֹ”. הִתְבּוֹנְנָה הַנַּעֲרָה אֶל הַרְכָּנָתוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמְרָה לַכָּרוֹז: “תְּפֹס בְּיָדִי וּהוֹלִיכֵנִי אֵלָיו, שֶׁאַצִּיעַ עַצְמִי לוֹ וַאֲעוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתוֹ לְקַחְתֵּנִי, שֶׁכֵּן אֵינִי נִמְכֶּרֶת אֶלָּא לוֹ”. תָּפַס הַכָּרוֹז בְּיָדָהּ וְהִצִּיגָה לִפְנֵי עַלִי שָׁאר וְאָמַר לוֹ: “מַה דַּעְתְּךָ אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה?”. לֹא הֵשִׁיב לוֹ שׁוּם תְּשׁוּבָה. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה וַאֲהוּב לְבָבִי, מַה לְךָ שֶׁאֵין אַתָּה קוֹנֶה אוֹתִי? קְנֵה אוֹתִי בְמַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ וְאֶהְיֶה עִלָּה לְאָשְׁרְךָ”. הֵרִים רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר: “כְּלוּם הַקְּנִיָּה הִיא בְאֹנֶס. אַתְּ יְקָרָה יוֹתֵר מִדַּי בְּאֶלֶף דִינָר”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, קְנֵה אוֹתִי בִתְשַׁע מֵאוֹת” אָמַר: “לֹא”. אָמְרָה לוֹ: “בִּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת”. אָמַר: “לֹא”. לֹא פָסְקָה מֵהוֹרִיד מִן הַמְּחִיר עַד שֶׁאָמְרָה לוֹ: “בְּמֵאָה דִינָר”. אָמַר: “אֵין עִמִּי מֵאָה שְׁלֵמָה”. צָחֲקָה וְאָמְרָה לוֹ: “כַּמָּה חֲסֵרִים לְךָ לַמֵּאָה שֶׁלְּךָ?” אָמַר לָהּ: “אֵין עִמִּי לֹא מֵאָה וְלֹא זוּלַת זֶה. אֵין בְּיָדִי לֹא לָבָן וְלֹא אָדֹם, לֹא אֲדַרְכְּמוֹן וְלֹא דִינָר, רְאִי לָךְ אֵפוֹא קוֹנֶה זוּלָתִי”. כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ שֶׁאֵין עִמּוֹ כְלוּם, אָמְרָה לוֹ: “תְּפֹס בְּיָדִי וְהוֹלִיכֵנִי לְסִמְטָה כְּאִלּוּ אָמַרְתָ לִבְדֹּק אוֹתִי”. עָשָׂה כָךְ. הוֹצִיאָה מִכִּיס בִּגְדָהּ צְרוֹר שֶׁבּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה: “שְׁקֹל תְּשַׁע מֵאוֹת בִּמְחִירִי, וְהַשְׁאֵר מֵאָה עִמְּךָ, שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ לְתוֹעֶלֶת”. עָשָׂה כְּפִי שֶׁצִּוְתָה עָלָיו, וְקָנָה אוֹתָהּ בִּתְשָׁע מֵאוֹת דִּינָר וְשִׁלֵּם מְחִירָהּ מֵאוֹתוֹ צְרוֹר, וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל הַבַּיִת מָצְאָה אוֹתוֹ אוּלָם רֵיק וְשׁוֹמֵם, אֵין בּוֹ לֹא מִטָּה וְלֹא כֵלִים. נָתְנָה לוֹ אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ לַשּׁוּק וּקְנֵה לָנוּ בִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר מִטָּה וּכְלֵי בַיִת”. עָשָׂה כָּךְ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “קְנֵה לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה”.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר, אָמְרָה: שָמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשִּׁפְחָה אָמְרָה לוֹ: “קְנֵה לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה בִּשְׁלֹשָה דִינָרִים”, וְעָשָׂה כֵן. אַחַר־כָּךְ סִדְּרָה אֶת הַבַּיִת בְּמַצָּעִים וְהִדְלִיקָה נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, וְיָשְׁבָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתוֹת עִמּוֹ, וְלָנוּ חֲבוּקִים, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

בַּקֵּר אֶת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ וְדִבְרֵי מְקַנֵּא עֲזֹב,

שֶׁהַקִּנְאָה עִם הָאַהֲבָה לֹא תַעֲזֹב עָזוֹב.

רְאִיתִיךָ בַּחֲלוֹם עַל מִשְׁכָּבִי עִמִּי יָשֵׁן,

וָאֲנַשֵּׁק מֵעַל שִׂפְתוֹתֶיךָ יַיִן מָתוֹק צוֹנֵן.

אֱמֶת וְנָכוֹן הוּא כָּל אֲשֶׁר חָזוּ עֵינַי,

וְעוֹד אַשִּׂיגֶנּוּ עַל אַף מְקַנְּאַי.

לֹא בָרָא הָרַחֲמָן מַרְאֶה נֶחְמָד,

מִשְּׁנֵי אוֹהֲבִים עַל מַצָּע אֶחָד.

חֲבוּקִים, לְבוּשׁ הָרָצוֹן כְּסוּתָם,

וּפֶרֶק יָד וְאַמָּתָהּ כַּר תַּחְתָּם.

הוֹי הַמְחָרֵף עַל אַהֲבָתָם, אַנְשֵׁי־אַהַב,

הֲתוּכַל רַפֵּא לֵבָב רָקָב?

וְאִם נֶאֱמָן לְךָ בְּחַיֶּיךָ אֶחָד,

הוּא הַמְבֻקָּשׁ וַחֲיֵה בִּשְׁבִיל הָאֶחָד.

וְעֵת לֵב אֶל לֵב בְּאַהֲבָה נִקְשָׁר,

יַכּוּ הָאֲנָשִׁים עַל בַּרְזֶל קַר.

וְנִשְׁאֲרוּ חֲבוּקִים עַד הַבֹּקֶר, וּכְבָר חָדְרָה אַהֲבַת כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם בְּלֵב חֲבֵרוֹ. אַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת הַוִּילוֹן וְרָקְמָה אוֹתוֹ בְמֶשִׁי מְגֻוָּן וְקִשְּׁטָה אוֹתוֹ בְחוּטֵי זָהָב וָכֶסֶף. וְעָשְׂתָה זֵר סָבִיב לִשְׂפָתוֹ וְצִיְּרָה בְּמִסְגַּרְתּוֹ צוּרוֹת שֶׁל חַיּוֹת בָּר, וְלֹא הִנִּיחָה חַיַּת־בָּר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא צִיְּרָה צוּרָתָה בּוֹ. וְעָסְקָה בוֹ בְּאֹרֶךְ־רוּחַ שְׁמוֹנָה יָמִים. כְּשֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ גִּהֲצָה אוֹתוֹ וְקִפְּלָה אוֹתוֹ וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַאֲדוֹנֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹלֵךְ אוֹתוֹ לַשּׁוּק וּמָכְרֵהוּ בַּחֲמִשִּׁים דִּינָר לַסּוֹחֵר, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר מִלִּמְכֹּר אוֹתוֹ לְאָדָם הָעוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן יִהְיֶה זֶה סִבָּה לְפֵרוּד בֵּינִי וּבֵינְךָ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹיְבִים שֶׁאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַשּׁוּק וּמְכָרוֹ לְסוֹחֵר כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ קָנָה מַטְלִית וּמֶשִׁי וְחוּטֵי זָהָב וָכֶסֶף כַּנָּהוּג, וְכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל, וְהֵבִיא לָהּ כָּל זֶה וְנָתַן לָהּ עֹדֶף הַמָּמוֹן. הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ אַחַת לִשְׁמוֹנָה יָמִים וִילוֹן, שֶׁהָיָה מוֹכְרוֹ בַּחֲמִשִּׁים דִּינָר. וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ שָׁנָה תְמִימָה. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הָלַךְ לַשּׁוּק עִם וִילוֹן כְּמִנְהָגוֹ, וְנָתַן אוֹתוֹ לְסַרְסוּר. נִזְדַּמֵּן לוֹ נוֹצְרִי וְשִׁלֵּם לוֹ שִׁשִּׁים דִּינָר, וְסֵרֵב. לֹא פָסַק מִלְּהוֹסִיף לוֹ עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמֵאָה דִינָר, וְשִׁחֵד אֶת הַסַּרְסוּר בְּעֲשָׂרָה דִינָרִים. חָזַר הַסַּרְסוּר אֶל עַלִי שָׁאר וְהִגִּיד לוֹ אֶת הַמְּחִיר, וְשִׁדֵּל אוֹתוֹ שֶׁיִּמְכֹּר אֶת הַוִּילוֹן לַנּוֹצְרִי בִּסְכוּם זֶה, וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַל תַּחֲשׁשׁ לְנוֹצְרִי זֶה וְלֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה מִמֶּנּוּ”. הִפְצִירוּ בוֹ הַסּוֹחֲרִים וּמְכָרוֹ לַנּוֹצְרִי וְלִבּוֹ נִפְחָד. קִבֵּל אֶת הַמָּמוֹן וְהָלַךְ הַבַּיְתָה, וּמָצָא אֶת הַנּוֹצְרִי עוֹקֵב אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: “נוֹצְרִי, מַה־לְךָ שֶׁאַתָּה עוֹקֵב אַחֲרַי?”. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, צֹרֶךְ לִי בְּתוֹךְ הַסִּמְטָה, אַל יַצְרִיכְךָ אֱלֹהִים“. לֹא הִגִּיעַ עַלִי שָׁאר לִמְעוֹנוֹ הוּא וְהַנוֹצְרִי אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: “אָרוּר, מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרַי לְכָל אֲשֶׁר אֵלֵךְ?”. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הַשְׁקֵנִי מְעַט מַיִם שֶׁצָּמֵא אֲנִי וּשְׂכָרְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר עַלִי שָׁאר בְּלִבּוֹ: אָדָם שֶׁהַמֻּסְלִם מְצֻוֶּה לִהְיוֹת לוֹ לְמַחֲסֶה³, וְהוּא פוֹנֶה אֵלַי מְבַקֵּשׁ מַיִם לִשְׁתּוֹת, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ רֵיקָם".

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁלֹשָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלִי שָׁאר אָמַר בְּלִבּוֹ: “אָדָם זֶה זְכוּת לְחָסוּת לוֹ עַל הַמֻּסְלִמִּים, וְהוּא פוֹנֶה אֵלַי מְבַקֵּשׁ מַיִם לִשְׁתּוֹת, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ רֵיקָם”. נִכְנַס לַבַּיִת וְלָקַח כּוּז מַיִם. רָאֲתָה אוֹתוֹ נַעֲרָתוֹ זְמֻרְרֻד, וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, כְּלוּם מָכַרְתָּ אֶת הַוִּילוֹן?” אָמַר: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: לְסוֹחֵר אוֹ לְעוֹבֵר אֹרַח? שֶׁכְּבָר חָשׁ לִבִּי שֶׁאָנוּ נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה". אָמַר לָהּ: “לֹא מְכַרְתִּיו אֶלָּא לַסּוֹחֵר”. אָמְרָה לוֹ: “הַגֵּד לִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, כְּדֵי שֶׁאֵדַע עִנְיָנִי, וּמָה עִנְיָנְךָ שֶׁלָּקַחְתָּ כּוּז הַמַּיִם?” אָמַר לָהּ: “לְהַשְׁקוֹת אֶת הַסַּרְסוּר”. אָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאֱלֹהִים הָאַדִּיר וְהָעֶלְיוֹן”, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הַמְבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאַט לְךָ,

וְאַל נָא חִבּוּק יַתְעֲךָ.

לְאַט לְךָ, שֶׁטֶּבַע הַזְּמַן בְּגִידָה,

וְאַחֲרִית כָּל חֶבְרָה פְּרִידָה.

הוֹצִיא אֶת הַכּוּז וּמָצָא אֶת הַנּוֹצְרִי בְּתוֹךְ מִסְדְּרוֹן הַבַּיִת וְלִפְנִים. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם הִגַּעְתָּ עַד כָּאן כֶּלֶב? כֵּיצַד זֶה אַתָּה נִכְנָס לְבֵיתִי בְלִי רְשׁוּתִי?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַדֶּלֶת וּבֵין הַמִּסְדְּרוֹן, וְאֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי זֶה אֶלָּא לָצֵאת. וְאַתָּה עִמְּךָ הַחֶסֶד וְהַטּוֹב וְהַנְּדִיבוּת, וְהַכָּרַת טוֹבָה מֵאִתִּי”. נָטַל אֶת כּוּז הַמַּיִם וְשָׁתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הוֹשִׁיטוֹ לְעַלִי שָׁאר. לָקַח אוֹתוֹ וְצִפָּה לוֹ שֶׁיָּקוּם וְיֵלֵךְ, וְלֹא קָם. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אִי אַתָּה קָם וְהוֹלֵךְ לְדַרְכְּךָ?” אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, אַל תְּהֵא מֵאֵלֶּה שֶׁעָשׂוּ הַטּוֹב וְחָזְרוּ בָהֶם וְלֹא מֵאֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הָלְכוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר עָמַדְתָּ עַל דַּלְתָּם,

וַיְמַלְּאוּ מְבֻקָּשְׁךָ בִּנְדִיבוּת נִדְבָתָם.

וּבְעָמְדְךָ עַל דֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵיהֶם,

לֹא יָחֹנּוּ אוֹתְךָ גַּם בִּגְמִיעָה מִמֵּימֵיהֶם.

אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי, אָמְנָם כְּבָר שָׁתִיתִי, וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּאֲכִילֵנִי מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּמְצָא בַּבַּיִת הַזֶּה, אַחַת הִיא אִם פְּרוּסַת לֶחֶם אוֹ צְנִים וּבָצָל”. אָמַר לוֹ: “קוּם בְּלִי הִּתְּחַכְּמוּת, אֵין בַּבַּיִת כְּלוּם”. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אִם אֵין בַּבַּיִת כְּלוּם, טֹל מֵאָה דִינָר אֵלֶּה, וְהָבֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַשּׁוּק, וְלוּ גַם כִּכַּר לֶחֶם אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה בֵינִי וּבֵינְךָ בְּרִית לֶחֶם וָמֶלַח". אָמַר עַלִי שָׁאר בְּקִרְבּוֹ: “הֲרֵי נוֹצְרִי זֶה מְשֻׁגָּע הוּא. הֲרֵינִי נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מְאַת הַדִּינָר וּמֵבִיא לוֹ דָבָר הַשָּׁוֶה שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים וּמְצַחֵק עָלָיו”. אָמַר לוֹ הַנּוֹצְרִי: "אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, רְצוֹנִי בְמַשֶּׁהוּ שֶׁיָּפִיג רַעֲבוֹנִי, וְלוּ גַם כִּכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ וּבָצָל. וְהַטּוֹב בַּמְּזוֹנוֹת הוּא זֶה הַמֵּסִיר אֶת הָרָעָב, לֹא הַמַּאֲכָל הַמְשֻׁבָּח. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הֵן כִּכַּר לֶחֶם יָבֵשׁ יְגָרֵשׁ רְעָבוֹן,

וְלָמָּה זֶה גָבְרוּ עָלַי דְאָגָה וְעִצָּבוֹן?

וְהַמָּוֶת בְּקוּמוֹ לִשְׁפֹּט, יִנְהַג בְּשִׁוְיוֹן,

עִם הַכַּלִיף וְעִם הַמִּסְכֵּן הָאֶבְיוֹן.

אָמַר לוֹ עַלִי שָׁאר: “הַמְתֵּן כָּאן עַד שֶׁאֶנְעַל אֶת הָאוּלָם, וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַשּׁוּק”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּמְקַבֵּל אֲנִי”. יָצָא וְנָעַל אֶת הָאוּלָם וְתָלָה עַל הַשַּׁעַר מַנְעוּל וְנָטַל אֶת הַמַּפְתֵּח עִמּוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה גְבִינָה צְלוּיָה וּדְבַשׁ לָבָן וּמֹוז וְלֶחֶם, וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַנּוֹצְרִי לָזֶה, אָמַר: “אֲדוֹנִי, זֶה מַשֶּׁהוּ רַב שֶׁיַּסְפִּיק לַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וַאֲנִי יְחִידִי, אֶפְשָׁר אַתָּה אוֹכֵל עִמִּי?”. אָמַר לוֹ: “אֱכֹל לְבַדְּךָ, שֶׁשָּׂבֵעַ אֲנִי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חֲכָמִים אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עִם אוֹרְחוֹ, בֶּן זְנוּנִים הוּא”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי שָאר מִפִּי הַנּוֹצְרִי דְבָרִים אֵלֶּה, יָשַׁב וְאָכַל עִמּוֹ מַשֶּׁהוּ, דָּבָר מוּעָט, וּבִקֵּשׁ לִמְשֹׁךְ יָדוֹ מִן הַמַּאֲכָל.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר שֶׁעַלִי שָׁאר יָשַׁב וְאָכַל עִמּוֹ מַשֶּׁהוּ, דָּבָר מוּעָט, וּבִקֵּשׁ לִמְשֹׁך אֶת יָדוֹ מִן הַמַּאֲכָל. תָּפַס הַנּוֹצְרִי מוֹז וְקִלְּפוֹ וּבָקַע אוֹתוֹ לִשְׁנֵי חֲצָאִים, וְשָׂם בְּחֶצְיוֹ הָאֶחָד בַּנַּג מְזֻקָּק מָסוּךְ בְּאוֹפְיוֹם, שֶׁדִּרְהָם מִמֶּנּוּ יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַפִּיל אֶת הַפִּיל. טָבַל אֶת חֲצִי הַמּוֹז בִּדְבַשׁ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַּאֲמִתּוּת דָּתְךָ, שֶׁתִּקַּח זֶה”. הִתְבַּיֵּשׁ עַלִי שָׁאר לְהָפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעָהוּ וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ וּבְלָעוֹ. לֹא נִכְנַס לְתוֹךְ בִּטְנוֹ, עַד שֶׁהִקְדִּימוּ רַגְלָיו לְרֹאשׁוֹ, וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הָיָה יָשֵׁן שָׁנָה. כְּשֶׁרָאָה הַנּוֹצְרִי כָּךְ, קָם עַל רַגְלָיו כְּאִלּוּ הָיָה זְאֵב מֻכֵּה שְׁחִין אוֹ כְּשׁוֹמֵעַ פִּתְאֹם מִשְׁפָּט מִפִּי הַשּׁוֹפֵט, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת מַפְתֵּחַ הָאוּלָם, וְעָזַב אוֹתוֹ מוּטָל, וְהָלַךְ, חָשׁ אֶל אָחִיו, וְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַדָּבָר. וְהָיְתָה סִבַּת הַדָּבָר, שֶׁאֲחִי הַנּוֹצְרִי, הוּא הַזָּקֵן הַיָּשִׁישׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ בְּאֶלֶף דִּינָר וְלֹא הִסְכִּימָה לוֹ וְלָעֲגָה לוֹ בַּשִּׁיר. וְהָיָה כּוֹפֵר בַּמִּסְתָּרִים וּמֻסְלִמִּי לְמַרְאִית־עַיִן, וְכִנָּה אֶת עַצְמוֹ בְּשֵׁם רַשִׁיד אַלדִּין. וּכְשֶׁלָּעֲגָה לוֹ זֻמֻרְרֻד וְלֹא רָצְתָה בוֹ, הִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי אָחִיו הַנּוֹצְרִי שֶׁהֶעֱרִים כְּדֵי לְקַחְתָּה מֵאֵת אֲדוֹנָהּ עַלִי שָׁאר, וְהָיָה שְׁמוֹ בַּרְסוּם. אָמַר לוֹ: “אַל תִּצְטָעֵר עַל הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁכֵּן אֶמְצָא לְךָ תַּחְבּוּלָה שֶׁתִּקָּחֶנָּה בְלִי אֲדַרְכְּמוֹן וּבְלֹא דִינָר”. שֶׁכֵּן הָיָה נוֹכֵל וְרַמַּאי וּפוֹשֵׁעַ. וְלֹא הָיָה פוֹסֵק לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה וְעָרְמָה, עַד שֶׁתִּכֵּן תַּחְבּוּלָה זוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ. לָקַח אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְהָלַךְ אֶל אָחִיו וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁעָלָה בְיָדוֹ. רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלָקַח נְעָרָיו עִמּוֹ וְשָׂם פָּנָיו עִם אָחִיו לְבֵית עַלִי שָׁאר, וְלָקַח עִמּוֹ כִּיס וּבוֹ אֶלֶף דִּינָר, שֶׁאִם יִתָּקֵל בְּדַרְכּוֹ בַּמּוֹשֵׁל יִתְּנֵם לוֹ. פָּתַח אֶת הָאוּלָם וְהִתְנַפְּלוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ עַל זֻמֻרְרֻד, נְטָלוּהָ בְּעַל־כָּרְחָהּ וְאִיְּמוּ עָלֶיהָ שֶׁיַּהַרְגוּהָ אִם תְּדַבֵּר. עָזְבוּ אֶת הַבֵּית כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְלֹא לָקְחוּ מִמֶּנּוּ כְּלוּם. עָזְבוּ אֶת עַלִי שָׁאר מוּטָל יָשֵׁן בַּפְּרוֹזְדוֹר, וְנָעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת עָלָיו וְעָזְבוּ אֶת מַפְתֵּחַ הָאוּלָם לְצִדּוֹ. הוֹלִיךְ הַנּוֹצְרִי אוֹתָהּ לְאַרְמוֹנוֹ וְשָׁת אוֹתָהּ בְּתוֹךְ נַעֲרוֹתָיו וּפִילַגְשָׁיו וְאָמַר לָהּ: “פּוֹשַׁעַת, אֲנִי הִנְנִי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא רָצִית בִּי וְלָעַגְתְּ לִי, וַהֲרֵי לְקַחְתִּיךְ בְּלִי אֲדַרְכְּמוֹן וּבְלִי דִינָר”. אָמְרָה לוֹ, כְּשֶׁעֵינֶיהָ מְלֵאוֹת דִּמְעָה: “לֵאלֹהִים מִשְׁפָּטְךָ, זְקַן־הָרָעָה, בַּאֲשֶׁר הִפְרַדְתָּ בֵינִי וּבֵין אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “הוֹי פּוֹשַׁעַת וְחוֹשֶׁקֶת, עוֹד תִּרְאִי מַה שֶּׁאֶגְרֹם לָךְ מִן הַיִּסּוּרִים. הֲרֵי אִם אֵין אַתְּ מְצַיֶּתֶת לִי וּמְקַבֶּלֶת דָּתִי, אֲנִי מְעַנֶּה אוֹתָךְ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים”. אָמְרָה לוֹ: “אֲפִלּוּ אִם אַתָּה חוֹתֵךְ אֶת בְּשָׂרִי חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת, אֵינִי עוֹזֶבֶת אֶת דַּת הָאִסְלָאם, וְאֶפְשָׁר יִשְׁלַח לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה תְּשׁוּעָה קְרוֹבָה, שֶׁכֵּן אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: פֶּגַּע בַּגּוּף וְלֹא פֶגַּע בַּדָּת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִזְעִיק אֶת הַמְשָׁרְתִים וְאֶת הַנְּעָרוֹת וְאָמַר לָהֶם: “הַפִּילוּ אוֹתָהּ לָאָרֶץ”. הִפִּילוּ אוֹתָהּ, וְהִכָּה אוֹתָהּ מַכּוֹת קָשׁוֹת. הָיְתָה צוֹעֶקֶת לִישׁוּעָה וְאֵין מוֹשִׁיעַ. חָדְלָה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “רַב לִי בֵּאלֹהִים וְדַי לִי בוֹ”, עַד אֲשֶׁר נֶעֶצְרָה נְשִׁימָתָהּ וּפָסְקוּ אַנְחוֹתֶיהָ. אַחֲרֵי שֶׁהִשְׂבִּיעַ אֶת לִבּוֹ בְנִקְמָתוֹ בָהּ, אָמַר לַעֲבָדִים: “גָרְרוּ אוֹתָהּ בְּרַגְלֶיהָ וְהַשְׁלִיכוּהָ בַּמִּטְבָּח וְאַל תַּאֲכִילוּ אוֹתָהּ כְּלוּם”. לָן הָאָרוּר אוֹתָהּ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, דָּרַשׁ לַהֲבִיאָהּ וְחָזַר לְהַכּוֹתָהּ וְצִוָּה אֶת הָעֲבָדִים לְהַפִּילָהּ בִּמְקוֹמָהּ, וְעָשׂוּ כֵן. וְכַאֲשֶׁר נִחֲתוּ עָלֶיהָ שׁוּב הַמַּכּוֹת, אָמְרָה: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ. רַב לִי בֵּאלֹהִים וְיָפֶה הוּא הַמִּשְׁעָן”. אַחַר־כָּךְ בִּקְשָׁה מֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – לִהְיוֹת בְּעֶזְרָתָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזֻמֻרְרֻד בִּקְּשָׁה מֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – לִהְיוֹת בְּעֶזְרָתָהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי שָׁאר, הִנֵּה נִשְׁאַר יָשֵן עַד לַיּוֹם הַשֵּׁנִי. אַחַר־כָּךְ פָּג הַבַּנַּג מֵרֹאשׁוֹ, וּפָתַח אֶת עֵינָיו וְצָעַק וְקָרָא: “הוֹי זֻמֻרְרֻד”. וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ אָדָם, נִכְנַס לָאוּלָם וּמָצָא חָלָל רֵיק, וְאֶת הַמִּקְדָּשׁ⁴ רָחוֹק. וְהֵבִין שֶׁלֹּא בָא עָלָיו עִנְיָן זֶה אֶלָּא מִן הַנּוֹצְרִי. הִתְגַּעְגַּע וּבָכָה וְגָנַח וְהִתְאוֹנֵן. וְשָׁטְפוּ וְעָבְרוּ דִמְעוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אַהֲבָתִי עַזָּה, אַל תָּחוּסִי וְאַל תַּרְפִּי.

הוֹי תּוֹךְ־לִבִּי בֵּין תְּלָאָה, וְסַכָּנָה בְקִרְבִּי.

הוֹי אֲדוֹנַי חִמְלוּ עַל עֶבֶד אֲשֶׁר שָׁפַל

בִּגְלַל אַהֲבָה, וַעֲשִׁיר עָם אֲשֶׁר נִדַּלְדַּל.

מַה תַּחְבּוּלָה לְרוֹמֵה־קֶשֶׁת עִם אוֹיְבִים יִפָּגֵשׁ,

אִם נִתַּק הַיֶּתֶר עֵת לִירוֹת חֵץ יְבַקֵּשׁ?

וּבִרְבוֹת הַדְּאָגוֹת עַל הָאִישׁ, עָלוּ עָל

וַיִצְטַבְּרוּ, הֵיכָן הַמִּפְלָט מִפְּנֵי הַגּוֹרָל?

וְכַמָּה הִזְהַרְתִּיכֶם מִפְּנֵי פֵרוּד חֲבִילָתֵנוּ,

אַךְ בְּעֵת נִחַת הַגּוֹרָל נִתְעַוֵּר מַבָּטָנוּ.

כְּשֶׁגָמַר אֶת שִׁירוֹ עָלוּ אַנְחוֹתָיו, וְהוֹסִיף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹפִיעָה יְחִידָה דְמוּת תַּבְנִיתָהּ בְּחוֹלוֹת הַמַּחֲנֶה,

וַיִכְמַהּ לִמְעוֹנָהּ בִּתְשׁוּקָתוֹ מִתְעַנֶּה.

וַתַּבֵּט לַמִּשְׁכָּנוֹת וְכִסּוּפִים בָּהּ עוֹרְרוּ,

מְעוֹנוֹת נִמְחוּ שְׂרִידֵיהֶם וְנִתְפַּזְּרוּ.

עָמְדָה וַתִּשְׁאָלֵם וּתְשׁוּבָה לָהּ עָנוּ

כְּבַת־קוֹל: “אֵין כָּל דֶּרֶך אֲשֶׁר תִּפְגְּשֶׁנּוּ”.

כְּאִלּוּ הוּא בָּרָק נִצְנֵץ וַיַּעֲבֹר

בַּמָּקוֹם, וְלֹא יָשׁוּב יוֹפִיעַ בִּרְקוֹ אוֹר.

הִתְחָרֵט בִּזְמַן שֶׁלֹּא הוֹעִילָה לוֹ הַחֲרָטָה. קָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְלָקַח בְּיָדוֹ שְׁתֵּי אֲבָנִים וְשׁוֹטֵט, סוֹבֵב בָּעִיר, מַכֶּה בָּהֶן עַל חָזֵהוּ וְצוֹעֵק וְאוֹמֵר: “הוֹי זֻמֻרְרֻד”. הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַתִּינוֹקוֹת וְאָמְרוּ: “מְשֻּׁגָּע, מְשֻׁגָּע”. וְכָל מִי שֶׁמַּכִּירוֹ בוֹכֶה עָלָיו וְאוֹמֵר: “זֶהוּ פְלוֹנִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ?”. לֹא פָסַק מִהְיוֹת שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה, עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם. כְּשֶׁהֶחְשִׁיךְ עָלָיו הַלַּיְלָה, יָשַׁן בְּאַחַת הַסִּמְטוֹת עַד לַבֹּקֶר, וְהִשְׁכִּים וְשׁוֹטֵט בָּאֲבָנִים מִסָבִיב לָעִיר עַד סוֹף הַיּוֹם וְאַחַר־כָּךְ חָזַר אֶל הָאוּלָם לָלוּן בּוֹ. רָאֲתָה אוֹתוֹ שְׁכֶנְתּוֹ, וְהָיְתָה אִשָּׁה זְקֵנָה מִבַּעֲלֵי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַךְ שָׁלוֹם לְךָ, מַתַי הִשְׁתַּגַּעְתָ?”. הֵשִׁיב לָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָמְרוּ: נִשְׁתַּגַּעְתָּ עַל־יְדֵי זֶה אָהַבְתָּ, וָאֹמַר לָהֶם:

אָכֵן, תַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים אַךְ לַמְשֻׁגָּעִים הֵם.

הַנִּיחוּ לְשִׁגְעוֹנִי וְהָבִיאוּ אֶת אֲשֶׁר מִיָּדוֹ שִׁגְעוֹנִי,

וְאִם יְרַפֵּא שִׁגְעוֹנִי, לֹא תָשׁוּבוּ עוֹד תְּחָרְפוּנִי".

הֵבִינָה שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁאוֹהֵב הוּא נִפְרָד מֵאֲהוּבָתוֹ, וְאָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. בְּנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵאִתְּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי עִנְיַן צָרָתְךָ. אֶפְשָׁר שֶׁיִּתֵּן לִי אֱלֹהִים יְכֹלֶת לַעֲזֹר לְךָ, בִּרְצוֹנוֹ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם בַּרְסוּם הַנּוֹצְרִי, אֲחִי הַמְכַשֵּׁף שֶׁקָּרָא לְעַצְמוֹ רַשִׁיד אַלדִּין. כְּשֶׁשָׁמְעָה זֹאת אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אָכֵן הִתְנַצְּלוּת בְּיָדְךָ”. שָׁטְפוּ וְעָבְרוּ דִמְעוֹת הָעַיִן וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דַּיָּם לָאוֹהֲבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה יִסּוּרֵיהֶם,

חַי־אֵל, לֹא תְעַנֵּם עוֹד אֵשׁ־גֵּיהִנּוֹם אַחֲרֵיהֶם.

כִּי נִסְפּוּ אָבְדוּ בְּאַהֲבָתָם, וְאַךְ

לִצְנִיעוּתָם הִסְתִּירוּ. הַמָּסוֹרוֹת יָעִידוּ עַל כַּךְ.

כְּשֶׁגָמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה לוֹ: “קוּם עַכְשָׁו וּקְנֵה קֻפָּה כְּקֻפּוֹת בַּעֲלֵי הָאוּמָנוּת וּקְנֵה שֵׁרוֹת וְטַבָּעוֹת וְתַכְשִׁיטִים הַמְתֻקָּנִים לְנָשִׁים, וְאַל תְּקַמֵּץ בְּמָמוֹן, וְשִׂים כָּל זֶה בַקֻפָּה וְהָבֵא קֻפָּה זוֹ, וְאָשִׂים אוֹתָהּ עַל רֹאשִׁי כְּצוּרַת רוֹכֶלֶת, וַאֲשׁוֹטֵט לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ בַבָּתִּים עַד שֶׁאֶתְחַקֶּה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. שָׂמַח עַלִי שָאר עַל דְבָרֶיהָ וְנָשַק שְׁתֵּי יָדֶיהָ. הָלַךְ מַהֵר וְהֵבִיא לָהּ מַה שֶׁבִּקְשָׁה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁהֵבִיא זֶה אֶצְלָהּ, קָמָה וְלָבְשָׁה בֶּגֶד טְלָאִים, וְשָׂמָה עַל רֹאשָׁהּ צָעִיף שֶל הַמּוֹכְרִים מַשְׁקֵה־דְבַשׁ. וְלָקְחָה בְּיָדָהּ מִשְׁעֶנֶת וְטָעֲנָה אֶת הַקֻּפָּה וְסוֹבְבָה בְּפִנּוֹת הַדְּרָכִים וּבַבָּתִּים, וְלֹא פָסְקָה מִשׁוֹטֵט מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה וּמִסִּמְטָה לְסִמְטָה, עַד שֶׁנָּחָה אוֹתָהּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל רַשִׁיד אַלדִּין הַנּוֹצְרִי וְשָׁמְעָה מִתּוֹכוֹ קוֹל תַּאֲנִיָּה וְדָפְקָה עַל הַשַּׁעַר.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה קוֹל מִתּוֹךְ הַבַּיִת, קוֹל תַּאֲנִיָּה, דָּפְקָה עַל הַשַּׁעַר. יָרְדָה אֵלֶיהָ נַעֲרָה וּפָתְחָה לָהּ אֶת הַשַּׁעַר וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה" “הִנֵּה אִתִּי חֲפָצִים לִמְכֹּר. כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלְכֶם מִי שֶׁיִּקְנֶה מֵהֶם מַשֶּׁהוּ?” אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה: “הֵן”. הִכְנִיסָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ הֶחָצֵר וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ, וְיָשְׁבוּ הַנְּעָרוֹת סְבִיבָהּ, וְלָקְחָה כָל אַחַת מֵהֶן מַשֶּׁהוּ מִמֶּנָּה, הָיְתָה הַזְּקֵנָה נוֹהֶגֶת עֲדִינוּת בַּנְּעָרוֹת, מַרְאָה לָהֶן וַתְּרָנוּת בַּמְּחִיר, וְשָׂמְחוּ בָהּ הַנְּעָרוֹת בִּגְלַל חַסְדָּהּ וְרַכּוּת דְּבָרֶיהָ, וְהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בְּכָל רוּחוֹת הַבַּיִת, תָּרָה אַחֲרֵי יְדִידַת הַנֶּאֱנָק. הִפְנְתָה מִבְּלִי מֵשִׂים מַבָּטָהּ אֵלֶיהָ, וְהִתְבּוֹנְנָה וּמְצָאה אוֹתָהּ, אֶת זֻמֻרְרֻד מֻטָּלָהּ עַל הָאָרֶץ. הִכִּירָה אוֹתָהּ וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “יְלָדַי, מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ בְּמַצָּב זֶה?” סִפְּרוּ לָהּ הַנְּעָרוֹת אֶת כָּל הַסִּפּוּר וְאָמְרוּ לָהּ: “הָעִנְיָן אֵינֶנּוּ עַל־פִּי בְחִירָתֵנוּ, וְאוּלָם אֲדוֹנֵנוּ צִוָּה עַל כָּךְ, וְהוּא עַכְשָׁו בְּנְסִיעָה”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “יְלָדַי, בַּקָּשָׁה לִי מִכֶּם, וְהִיא שֶׁתַּתֵּרְנָה אֶת הַמִּסְכֵּנָה הַזֹּאת מִכְּבָלֶיהָ עַד שֶׁתֵּדְעוּ עַל בוֹא אֲדוֹנְכֶן וְאָז תִּכְבְּלוּ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְתִּזְכֶּינָה לְשָׂכָר מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתֵךְ נַעֲשֶׂה”. הִתִּירוּ אֲסוּרֶיהָ וְהֶאֱכִילוּ אוֹתָהּ וְהִשְׁקוּהָ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּלְוַאי שֶׁהָיְתָה רַגְלִי נִשְׁבֶּרֶת וְלֹא הָיִיתִי נִכְנֶסֶת לִמְעוֹנְכֶן”. אַחֲרֵי־כֵן הָלְכָה אֶל זֻמֻרְרֻד וְאָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, אַךְ שָׁלוֹם אֲאַחֵל לָךְ, וֵאלֹהִים יִשְׁלַח לָךְ רֶוַח וְהַצָּלָה”. סִפְּרָה לָהּ שֶׁבָּאָה מֵאֵת אֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָאר, וְהוֹעִידָה אוֹתָהּ שֶׁבְּלֵיל מָחָר תְּהֵא נְכוֹנָה וְתַט אָזְנָהּ לַקּוֹל, וְאָמְרָה לָהּ: “אֲדוֹנֵךְ יָבוֹא אֵלַיִךְ תַּחַת אִצְטַבַּת הָאַרְמוֹן וְיִשְׁרֹק לָךְ, וּכְשֶׁתִּשְׁמְעִי זֹאת תִּשְׁרְקִי לוֹ וּתְשַׁלְשְׁלִי עַצְמֵךְ אֵלָיו מִן הַקּוֹמָה בְחֶבֶל, וְהוּא יִקַּח אוֹתָךְ וְיֵלֵךְ לוֹ”. הוֹדְתָה לָהּ עַל כָּךְ. יָצְאָה הַזְּקֵנָה וְהָלְכָה אֶל עַלִי שָׁאר וְהוֹדִיעָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “שִׂים פָּנֶיךָ בַּלַּיְלָה הַבָּא בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לִרְחוֹב פְּלוֹנִי, שֶׁבֵּית הָאָרוּר שָׁם, וְסִימָנוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְתַעֲמֹד תַּחַת אַרְמוֹנוֹ וּשְׁרֹק, שֶׁהִיא תִּשְׁתַּלְשֵׁל וְתֵרֵד אֵלֶיךָ, וְתִקַּח אוֹתָהּ וְתֵלֵךְ לְכָל אֲשֶׁר תִּרְצֶה”. הוֹדָה לָהּ עַל כָּךְ. הִזִּיל דְמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַרְפּוּ מְחָרְפִים מִלַּהֲגֵי מָעוֹג אֵלֶּה,

לִבִּי מְעֻנֶּה וְגֵוִי נִרְזָה בָּלֶה.

וְהַדְּמָעוֹת מָסוֹרוֹת בְּשַׁלְשֶׁלֶת נֶאֱמֶנֶת,⁵

עַל מְצוּקָתִי וַעֲזוּבָתִי יָעִידוּ אֱמֶת.

הוֹי נְטוּל דְּאָגָה מִיגוֹנִי וְעָצְבִּי,

קַצֵּר בַּעֲמָלְךָ לִשְׁאֹל עַל מַצָּבִי.

מֶתֶק שְׂפָתַיִם עִם חִטּוּב הַגֵּו,

בְּדִבְשָׁם וְנֹפֶת צוּפָם שָׁבוּ לַלֵּב,

לֹא שָׁקַט לִבִּי מֵאָז נֶעְדַּרְתֶּם, וְלֹא נָחָה

עֵינִי, וְרוּחִי הַאֲרֵךְ תִּקְוָתִי לֹא צָלָחָה.

עֲזַבְתֶּם אוֹתִי עֵרָבוֹן בְּיַד חֵשֶׁק כּוֹאֵב,

מְטֻלְטָּל מִתְנוֹדֵד בֵּין מְקַנֵּא וּמְחָרֵף.

וְאוּלָם הַסָּחַת־דַּעַת הִיא דָבָר לֹא יָדַעְתִּי,

וְזוּלַתְכֶם מֵעוֹלָם לֹא עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ נֶאֱנַח וְזָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יְיַשֵּׁר כֹּחֲךָ – הַמְבַשְּׂרֵנִי בּוֹאֲכֶם שָׁלוֹם,

שֶׁכְּבָר בָּא עִם הַנְּעִימָה בַּשְּׁמוּעוֹת הֲלֹם.

לוּ הִסְתַּפֵּק בְּשַׁי לוֹ אַגִּישָׁה,

לוֹ הִגַּשְׁתִּי לֵב נִקְרַע בִּשְׁעַת פְּרִישָׁה.

הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ הַלַּיְלָה וּבָאָה הַשָּׁעָה שֶׁנּוֹעֲדוּ לָהּ. הָלַךְ אֶל אוֹתוֹ רְחוֹב שֶׁתֵּאֲרָה לוֹ שְׁכֶנְתּוֹ וְרָאָה אֶת הָאַרְמוֹן וְהִכִּיר אוֹתוֹ וְיָשַׁב עַל הַסַּפְסָל מִתַּחְתָּיו, וְתָקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה – יִתְפָּאֵר זֶה אֲשֶׁר לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן – שֶׁכֵּן הָיָה לוֹ זֶה זְמַן אָרֹךְ שֶׁלֹּא יָשֵׁן מֵעָצְמַת הָאַהֲבָה שֶׁבּוֹ, וְנַעֲשָׂה כַשִּׁכּוֹר. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁבְעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה יָשֵׁן, וְהִנֵּה לִסְטִים מִן הַלִּסְטִים יָצָא בְאוֹתוֹ לַיְלָה בִּקְצוֹת הָעִיר לִגְנֹב מַשֶּׁהוּ, וֶהֱטִילוֹ הַגּוֹרָל תַּחַת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נוֹצְרִי. הִסְתּוֹבֵב סְבִיבוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ דֶרֶךְ לַעֲלוֹת אֵלָיו. הָיָה מִסְתּוֹבֵב סְבִיבוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַסַּפְסָל וְרָאָה אֶת עַלִי שָׁאר יָשֵׁן. נָטַל אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְאַחֲרֵי שֶׁנְּטָלָהּ טֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, הִשְׁקִיפָה זֻמֻרֻד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ נִצָּב בַּחֲשֵׁכָה. חָשְׁבָה אוֹתוֹ לַאֲדוֹנֶיהָ וְשָׁרְקָה לוֹ. שָׁרַק לָהּ הַגַּנָּב. שִׁלְשְׁלָה עַצְמָהּ אֵלָיו בְחֶבֶל וְאִתָּהּ אַמְתַּחַת מְלֵאָה זָהָב. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַלִּסְטִים אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֶה אֶלָּא עִנְיָן נִפְלָא שֶׁלּוֹ סִבָּה מֻפְלָאָה”. נָשָׂא אֶת הָאַמְתַּחַת וּנְשָׂאָהּ אוֹתָהּ עַל כְּתֵפָיו, וְהָלַךְ אִתָּהּ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הַזְּקֵנָה הִגִּידָה לִי שֶׁאַתָּה נֶחֱלַשְׁתָּ בְּסִבָּתִי, וַהֲרֵי אַתָּה חָזָק יוֹתֵר מִן הַסּוּס”. לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה. מִשְּׁשָׁה עַל פָּנָיו וּמָצְאָה לֶחִי כְמַטַּאֲטֵא נְצָרִים שֶׁל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, כְּאִלּוּ הָיָה חֲזִיר שֶׁבָּלַע נוֹצוֹת וְיָצְאָה כְּשׁוּתָן מִגְּרוֹנוֹ. נִבְעֲתָה מִפָּנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֵיזֶה דָבָר אָתָּה?” אָמַר לָהּ: “הוֹי פְּרוּצָה, אֲנִי בֶּן־הַחַיִל גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי מִקְּבוּצַת אַחְמָד אַלדַּנָף, וַאֲנַחְנוּ אַרְבָּעִים בְּנֵי־חַיִל”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו בָּכְתָה וְסָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְיָדְעָה, כִּי יַד הַגּוֹרָל גָבְרָה עָלֶיהָ, וְשֶׁאֵין תַּחְבּוּלָה לָהּ אֶלָּא לְהַשְׁלִיךְ יְהָבָהּ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הֶאֱרִיכָה רוּחָהּ וּמָסְרָה עַצְמָהּ לְדִין שָׁמַיִם וְאָמְרָה: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ. כָּל פַּעַם שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ מִצָּרָה הֵטִיל אוֹתָנוּ לְתוֹךְ צָרָה קָשָׁה הֵימֶנָּה”. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל גַ’וָאן לְמָקוֹם זֶה, שֶׁאָמַר לְאַחְמָד אַלדַּנָף: “בֶּן־חַיִל, אֲנִי נִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זוֹ לִפְנֵי כֵן וּמַכִּיר בָּהּ מְעָרָה מִחוּץ לָעִיר מְכִילָה אַרְבָּעִים נֶפֶשׁ, וּרְצוֹנִי לְהַקְדִּים אֶתְכֶם אֵלֶיהָ, וּלְהַכְנִיס אֶת אִמִּי לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶחֱזֹר לְאוֹתָהּ עִיר וְאֶגְנֹב מִתּוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ לְמַזַּלְכֶם וְאֶשְׁמֹר אוֹתוֹ לְשִׁמְכֶם עַד שֶׁתָּבוֹאוּ, וְיִהְיֶה זֶה מְנַת הָאוֹרְחִים לָכֶם מֵאִתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם”. אָמַר לוֹ אַחְמָד אַלדַּנַף: “עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. יָצָא לִפְנֵיהֶם וְעָבַר לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִנִּיחַ אֶת אִמּוֹ בְאוֹתָהּ מְעָרָה. וּכְשֶׁיָּצָא מִן הַמְּעָרָה מָצָא אִישׁ־צָבָא שׁוֹכֵב יָשֵׁן וְאֶצְלוֹ סוּסָתוֹ אֲסוּרָה. שָׁחַט אוֹתוֹ וְנָטַל אֶת סוּסָתוֹ וְזֵינוֹ וּבְגָדָיו, וְטָמַן אוֹתוֹ בַּמְּעָרָה אֵצֶל אִמּוֹ וְקָשַׁר אֶת הַסּוּס שָׁם. אַחַר־כָּךְ חָזַר לָעִיר וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַנּוֹצְרִי וְעָשָׂה מַה שֶׁנִּזְכַּר לִפְנֵי כֵן מִלְּקִיחַת מִצְנַפְתּוֹ שֶׁל עַלִי שָׁאר וּמִלְּקִיחַת זֻמֻרְרֻד שִׁפְחָתוֹ. לֹא פָּסַק לָרוּץ עִמָּהּ עַד שֶׁהוֹרִידָה אֵצֶל אִמּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “שִׁמְרִי עָלֶיהָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלַיִךְ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם”, וְהָלַךְ לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכֻּרְדִי גַ’וָאן אָמַר לְאִמּוֹ: “שִׁמְרִי עָלֶיהָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלַיִךְ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם”, וְהָלַךְ לוֹ. אָמְרָה זֻמֻרְרֻד בְּלִבָּה: “מַה הִיא הַסָּחַת הַדַּעַת מֵהַצִּיל נַפְשִׁי בְּתַחְבּוּלָה? כֵּיצַד זֶה אַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלֶּה אַרְבָּעִים הָאֲנָשִׁים וְיעַנּוּנִי?”. הִמְתִּינָה עַד לַבֹּקֶר, מְתַכֶּנֶת תַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל. וּכְשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, פָּנְתָה אֶל הַזְּקֵנָה אֵם גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי וְאָמְרָה לָהּ: “דּוֹדָתִי אֲחוֹת אִמִּי, כְּלוּם לֹא תָקוּמִי אִתִּי וְנֵצֵא אֶל מִחוּץ לַמְּעָרָה, שֶׁאֶפְלֶה אֶת הַכִּנִּים שֶׁלָּךְ בַּשֶׁמֶשׁ?” אָמְרָה לָהּ: “כֵּן בִּתִּי, שֶׁזֶּה לִי זְמַן רַב שֶׁאֲנִי רְחוֹקָה מִן הַמֶּרְחָץ, מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה הַחֲזִירִים אֵינָם פּוֹסְקִים מִלְּהָנִיד אוֹתִי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם”. יָצְאָה אִתָּה, וְהָיְתָה פוֹלָה אֶת כִּנֶּיהָ מֵרֹאשָׁהּ וְהוֹרֶגֶת אוֹתָן, עַד שֶׁהַזְּקֵנָה הִתְעַנְּגָה עַל זֶה וְנִרְדְּמָה. קָמָה זֻמֻרְרֻד וְלָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵּי אִישׁ־הַצָּבָא שֶׁהָרַג אוֹתוֹ גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי, וְחָגְרָה חַרְבּוֹ בְמָתְנֶיהָ וְצָנְפָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ, עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כְאִלּוּ הִיא גֶבֶר. רָכְבָה עַל הַסּוּסָה וְנָטְלָה אֶת אַמְתַּחַת הַזָּהָב עִמָּה וְאָמְרָה: “הוֹי הַטּוֹב לְחָסוּת, הֱיֵה לִי מַחְסֶה לִכְבוֹד מֻחַמָּד יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם”. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אִם אֲנִי הוֹלֶכֶת לָעִיר, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּרְאֵנִי אָדָם מִמִּשְׁפַּחַת אִישׁ־הַצָּבָא, וְלֹא תַגִּיעַ לִי טוֹבָה”. סָטְתָה מִלְּהִכָּנֵס לָעִיר וְנָסְעָה לַמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם. וְלֹא פָסְקָה מִנְּסֹעַ עִם הָאַמְתַּחַת וְהַסּוּסָה, אוֹכֶלֶת מִצִּמְחֵי הָאֲדָמָה וּמַאֲכִילָה אֶת הַסּוּסָה מֵהֶם וְשׁוֹתָה וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ מִן הַנְּהָרוֹת מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. בַּיּוֹם הָאַחַד־עָשָׂר קָרְבָה לְעִיר נָאָה וּבְטוּחָה בְטוֹב וְעוֹמֶדֶת אֵיתָן, כְּבָר סָרָה מֵעָלֶיהָ עוֹנַת הַגֶּשֶׁם עִם קָרָתוֹ, וּבָאָה אֵלֶיהָ עוֹנַת הָאָבִיב בִּפְרָחָיו וּוְרָדָיו, וְעָלוּ פוֹרְחִים פְּרָחֶיהָ וְשִׁקְשְׁקוּ נַהֲרוֹתֶיהָ, וְצִיְּצוּ צִפָּרֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה לָעִיר וְקָרְבָה אֶל שַׁעְרָהּ מָצְאָה אֶת אַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְאֶת הַנְּסִיכִים וְאֶת גְּדוֹלֵי בְּנֵי־הַמְּדִינָה, וְתָמְהָה כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָם בְּמַצָּב זֶה, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “הֲרֵי בְנֵי מְדִינָה זוֹ מִתְאַסְּפִים כֻּלָּם בְּשַׁעְרָהּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁסִּבָּה לְכָךְ”. שָׂמָה פָנֶיהָ אֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁקָּרְבָה אֲלֵיהֶם, הִקְדִּימוּ וּבָאוּ אֵלָיהָ אַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְיָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמְרוּ: “יִנְצָרְךָ אֱלֹהִים אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן”. וְעָמְדוּ בְמַעֲרָכָה לְפָנֶיהָ גְדוֹלֵי־הַמַּעֲמָד, וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא מְסַדְּרִים אֶת הָאֲנָשִׁים וְקוֹרְאִים: “אֱלֹהִים יִנְצָרְךָ וְיָשֵׁת אֶת בּוֹאֲךָ לִבְרָכָה לַמֻּסְלִמִּים. הוֹי שֻׂלְטָאן הָעוֹלָם, יְגוֹנֵן אוֹתְךָ אֱלֹהִים. הוֹי מֶלֶךְ הַזְּמַן, יְחִיד הַדּוֹר וְכָל הָעִתִּים”. אָמְרָה לָהֶם זֻמֻרְרֻד: “מָה עִנְיַנְכֶם, בְּנֵי מְדִינָה זוֹ?”. אָמַר לָהּ שׁוֹמֵר־הַסַּף: “הִנֵּה נָתַן לְךָ זֶה שֶׁאֵינוֹ מְקַמֵּץ בַּמַּתָּתוֹ וְשָׁת אוֹתְךָ שֻׂלְטָאן עַל בְּנֵי־מְדִינָה זוֹ, וּמוֹשֵׁל עַל צַוְּארוֹת כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ. וְדַע שֶׁמִּנְהַג בְּנֵי־מְדִינָה זוֹ הוּא, כְּשֶׁיָּמוּת מַלְכָּם וְאֵין לוֹ וָלָד, יוֹצְאִים אַנְשֵׁי־הַצָּבָא אֶל מִחוּץ לָעִיר וְשׁוֹהִים שְׁלֹשָה יָמִים, וְאֵיזֶה אָדָם שֶׁהוּא הַבָּא מִדַּרְכְּךָ שֶׁבָּאתָ בּוֹ, יָשִׂימוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִנְחָה אֵלֵינוּ אָדָם מִבְּנֵי הַתֻּרְכִּים, יְפֵי הַפָּנִים. וְאִלּוּ עָלָה אֵלֵינוּ פָּחוּת מִמְּךָ, הָיָה שֻּׂלְטָאן”. וְהָיְתָה זֻמֻרְרֻד בַּעֲלַת עֵצָה בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ וְאָמְרָה: “אַל תְּדַמּוּ שֶׁאֲנִי מִבְּנֵי הֶהָמוֹן שֶׁבַּתֻּרְכִּים. לֹא כֵן, אֶלָּא מִבְּנֵי הַגְּדוֹלִים, וְאוּלָם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי קִפְּחוּ אוֹתִי וְיָצָאתְי מֵאֶצְלָם וַעֲזַבְתִּים. וּרְאוּ אַמְתַּחַת זוֹ שֶׁל זָהָב תַּחְתַּי שֶׁהֵבֵאתִי לְתִתּוֹ צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ”. בֵּרְכוּ אוֹתָהּ וְשָׂמְחוּ בָהּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְכָזֹאת שָׂמְחָה זֻמֻרְרֻד בָהֶם. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה בְלִבָּה: “אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְעִנְיָן זֶה”.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְתִשְׁעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזֻּמֻרְרֻד אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְעִנְיָן זֶה, אֶפְשָׁר יְקַבְּצֵנִי אֱלֹהִים עִם אֲדוֹנִי בְּמָקוֹם זֶה, וַהֲרֵי הוּא כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל”. נָסְעָה וְנָסְעוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא לְמַסָּעֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הָעִיר. יָרְדוּ אַנְשֵׁי־הַצָּבָא מִן הַסּוּסִים וְהָלְכוּ בָרֶגֶל לְפָנֶיהָ עַד שֶׁהִכְנִיסוּהָ לָאַרְמוֹן. יָרְדָה וְתָפְסוּ אוֹתָהּ הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִּים תַּחַת אֲצִילֵי יָדֶיהָ עַד שֶׁהוֹשִׁיבוּהָ עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת וְנָשְׁקוּ כֻלָּם אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. כְּשֶׁיָּשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא צִוְּתָה לִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְנִפְתְּחוּ, וּפִזְּרָה מַתּוֹת לְכָל אַנְשֵׁי־הַצָּבָא. הִתְפַּלְּלוּ עָלֶיהָ שֶׁמַּלְכוּתָהּ יִכּוֹן לָעַד. וְצִיְּתוּ לָהּ הָעֲבָדִים וְכָל בְּנֵי הָאָרֶץ. הִמְשִׁיכָה בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן, מְצַוָּה וְאוֹסֶרֶת. וְהָיָה לָהּ יִרְאַת־כָּבוֹד בְּלִבּוֹת בְּנֵי־הָאָדָם בִּגְלַל הָאֲצִילוּת וְהַצְּנִיעוּת. בִּטְּלָה אֶת הַמְּכָסִים וְשִׁחְרְרָה אֶת הַחֲבוּשִׁים בְּבָתֵּי־הָאֲסוּרִים, וְשָׂמָה קֵץ לְכָל עַוְלָה. אָהֲבוּ אוֹתָהּ כָּל הָאֲנָשִׁים. וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּזְכְּרָה בַּאֲדוֹנֶיהָ הָיְתָה בוֹכָה וְקוֹרְאָה לֵאלֹהִים לְאַחֲדָם יַחַד. אֵרַע בְּאַחַד הַלֵּילוֹת שֶׁהִרְהֲרָה בוֹ וְזָכְרָה אֶת יָמֶיהָ שֶׁעָבְרוּ לָהּ עִמּוֹ. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת חָדָשׁ תָּמִיד,

וְדֶמַע גַּלְגַּל עֵינִי נֻגְּעָה, יוֹסִיף יָרִיד.

וּבְבִכְיִי אֶבְכֶּה בְיָגוֹן אַהַב אֶכְאַב,

כִּי הַפֵּרוּד קָשֶׁה עַל אֲשֶׁר יֶאֱהַב.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְעָלְתָה לָאַרְמוֹן וְנִכְנְסָה אֶל חֲצַר הַהַרְמוֹן, וְיִחֲדָה לַנְּעָרוֹת וְלַפִּילַגְשִׁים מִשְׁכָּנוֹת מְבֻדָּדִים, וְקָצְבָה לָהֶן מַשְׂכּוֹרוֹת וּקְצָבוֹת, וְאָמְרָה לָהֶן שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם לְבַדָּהּ, עֲצוּרָה לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים. וְהָיְתָה צָמָה וּמִתְפַּלֶּלֶת עַד שֶׁאָמְרוּ הַנְּסִיכִים: “הִנֵּה שֻׂלְטָאן זֶה שׁוֹמֵר דַּת עָצוּם הוּא”. לֹא הִנִּיחָה אֶצְלָהּ גַּם אֶחָד מִן הַמְשָׁרְתִים מִלְּבַד שְׁנֵי סָרִיסִים קְטַנִּים לְשֵׁם שֵׁרוּת. יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה שָׁנָה, כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ שׁוֹמַעַת עַל־דְּבַר אֲדוֹנֶיהָ דָּבָר, וְאֵינָהּ מוֹצֵאת לוֹ כָּל עֲקֵבוֹת, וּמָלְאָה דְאָגָה מִזֶּה. כַּאֲשֶׁר גָּבְרָה דַאֲגָתָהּ קָרְאָה לַמִּשְׁנִים וּלְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לְהָבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַמְּהַנְדְּסִים וְאֶת הַבַּנָּאִים, וְשֶׁיִּבְנוּ לָהּ תַּחַת הָאַרְמוֹן מִגְרָשׁ אָרְכּוֹ פַּרְסָה וְרָחְבּוֹ פַּרְסָה. עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם בַּזְּמַן הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר, וְנַעֲשָׂה הַמִּגְרָשׁ כְּפִי רְצוֹנָהּ. כְּשֶׁנִּגְמַר אוֹתוֹ מִגְרָשׁ יָרְדָה אֵלָיו, הֵקִימָה עָלָיו קִמָּרוֹן, וְסִדְּרָה בוֹ כִּסְאוֹת הַנְּסִיכִים וְצִוְּתָה לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן עִם כָּל הַמַּטְעַמִּים הַמְשֻׁבָּחִים בְּאוֹתוֹ מִגְרָשׁ, וְעָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת רַבֵּי־הַמְּלוּכָה שֶׁיֹּאכְלוּ וְאָכְלוּ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לַנְּסִיכִים: “כְּשֶׁיִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ הֶחָדָשׁ תַּעֲשׂוּ כֵן וְתַכְרִיזוּ בָעִיר, שֶׁלֹּא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּתוֹ, אֶלָּא יָבוֹאוּ כֻלָּם וְיֹאכְלוּ מִשֻּׁלְחַן הַמֶּלֶךְ וְכָל מִי שֶׁיַּמְרֶה מֵהֶם, יִתָּלֶה עַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ”. כְּשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ שֶׁל הַחֹדֶשׁ הֶחָדָשׁ, עָשׂוּ מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם עָלָיו, וְהִמְשִׁיכוּ בְמִנְהַג זֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ לַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה. יָרְדָה אֶל הַמִּגְרָשׁ וְהִכְרִיז הַכָּרוֹז: “הוֹי כָּל מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם, כָּל מִי שֶׁיִפְתַּח חֲנוּתוֹ אוֹ מַחְסָנוֹ אוֹ בֵיתוֹ יִתָּלֶה מִיָּד עַל שַׁעַר מְקוֹמוֹ. לֹא כִי הַחוֹבָה עֲלֵיכֶם שֶׁתָּבוֹאוּ כֻּלְכֶם לְמַעַן תֹּאכְלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ”. כְּשֶׁכִּלּוּ הַכָּרוֹזִים, וּכְבָר עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן בָּאוּ הַבְּרִיּוֹת בַּהֲמוֹנִים, צִוְּתַה אוֹתָם לָשֶׁבֶת לְיַד הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל עַד שֶׁיִּשְׂבְּעוּ מִכָּל הַמִּינִים. יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם, וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהֶם. וְהָיָה כָל מִי שֶׁיָּשַב לַשֻּׁלְחָן אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “אֵין הַמֶּלֶךְ מִתְבּוֹנֵן אֶלָּא בִי”, וְהָיוּ אוֹכְלִים. וְהָיוּ הַנְּסִיכִים אוֹמְרִים לָאֲנָשִׁים: “אִכְלוּ וְאַל תִּתְבַּיְשׁוּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב זֹאת”. אָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ וְנִפְטְרוּ לְבֵיתָם מְבָרְכִים אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה אִיש מֵהֶם אוֹמֵר לְרֵעֵהוּ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֻׂלְטָאן אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים כְּמוֹ שֻׂלְטָאן זֶה”, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, וְהָלְכָה אֶל אַרְמוֹנָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד הָלְכָה אֶל אַרְמוֹנָהּ וְהִיא שְׂמֵחָה בְמַה שֶׁסִּדְּרָה, וְאָמְרָה בְלִבָּה: אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶתְחַקֶּה בָזֶה עַל יְדִיעָה מֵאֲדוֹנִי עַלִי שָׁאר“. וּכְשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ שֶׁל הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, עָשְׂתָה אוֹתוֹ עִנְיָן, כְּפִי הַמִּנְהָג, וְהֵקִימוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת וְיָרְדָה זֻמֻרְרֻד וְיָשְׁבָה עַל כִּסְאָהּ וְצִוְּתָה אֶת בְּנֵי־הָאָדָם לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכֹל. וַעֲדַיִן הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וְהָאֲנָשִׁים סְמוּכִים עָלָיו חֲבוּרָה אַחֲרֵי חֲבוּרָה, אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, כְּשֶׁנָּפְלָה עֵינָהּ עַל בַּרְסוּם הַנּוֹצְרִי, זֶה שֶׁקָּנָה אֶת הַוִּילֹון מֵאֵת אֲדוֹנֶיהָ. הִכִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “זוֹ הִיא הַתְחָלַת הַגְּאֻלָּה וְהַשָּׂגַת הַשְּׁאִיפָה”. נִגַּשׁ בַּרְסוּם וְיָשַׁב עִם בְּנֵי־הָאָדָם לֶאֱכֹל. הִסְתַּכֵּל בְּצַלַּחַת אֹרֶז מָתוֹק זָרוּי עָלָיו סֻכָּר. וְהָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ. נִדְחַק אֵלֶיהָ וּפָשַׁט יָדוֹ אֵלֶיהָ וְהִגִּישָׁהּ אֵלֶיהָ וְשָׂם אוֹתָהּ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ אָדָם: “מִשּׁוּם מָה אִי אַתָּה אוֹכֵל מִמַּה שֶּׁלְּפָנֶיךָ, כְּלוּם אֵין בוּשָׁה לְךָ? כֵּיצַד אַתָּה מוֹשִׁיט יָדְךָ לְדָבָר רָחוֹק מִמְּךָ? כְּלוּם אֵין אַתָּה בוֹשׁ?”. אָמַר לוֹ בַּרְסוּם: “אֵינִי אוֹכֵל אֶלָּא מִמֶּנָּה”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “אֱכֹל, אַל יִתֵּן לְךָ אֱלֹהֵים הֲנָאָה מִמֶּנָּה”. אָמַר אִישׁ מְעַשֵּׁן חָשִׁישׁ: “הַנַּח לוֹ שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנָּה שֶׁאֹכַל אַף אֲנִי, שֵׁנִי, עִמּוֹ”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “הוֹי הַמְּתֹעָב שֶׁבִּמְעַשְּׁנֵי הֶחָשִׁישׁ, אֵין זֶה מַאֲכָלְכֶם; אֵינוֹ אֶלָּא מַאֲכַל הַנְּסִיכִים. עִזְבוּ אוֹתוֹ אֵפוֹא, שֶׁיַחֲזֹר אֶל בְּעָלָיו וְיאכְלוּהוּ”. לֹא צִיֵּת לוֹ בַרְסוּם וְנָטַל מִמֶּנּוּ לְגִימָה וְשָׂם אוֹתָה בְּתוֹךְ פִּיו וּבִקֵּשׁ לָקַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה מִתְבּוֹנֶנֶת אֵלָיו. קָרְאָה לְאַחַד הַחַיָּלִים וְאָמְרָה: הָבִיאוּ אֵלַי אֶת זֶה שֶׁלְּפָנָיו צַלַּחַת הָאֹרֶז הַמָּתוֹק וְאַל תַּנִּיחוּ לוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶת הַלְּגִימָה שֶׁבְּיָדוֹ, אֶלָּא הַפִּילוּהָ מִתּוֹךְ יָדוֹ”. בָּאוּ אֵלָיו אַרְבָּעָה מֵאַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְגָרְרוּ אוֹתוֹ עַל פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁהִפִּילוּ אֶת הַלְּגִימָה מִיָּדוֹ, וְהֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי זֻמֻרְרֻד. עָצְרוּ בְּנֵי־הָאָדָם בַּאֲכִילָתָם וְאָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “אָכֵן פּוֹשֵׁעַ הוּא, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמַּאֲכַל הַדּוֹמִים לוֹ”. אָמַר אֶחָד: “אֲנִי הִסְתַּפַּקְתִּי בְמַאֲכַל חִטָּה בְחָלָב חָמוּץ זֶה שֶׁלְּפָנַי”. אָמַר מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁעִכְּבַנִי מִלֶּאֱכֹל מִצַּלַחַת הָאֹרֶז הַמָּתוֹק מַשֶּׁהוּ, שֶׁכֵּן הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁתַּעֲמֹד לְפָנָיו וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְאַחַר־כָּךְ אֹכַל מִמֶּנָּה אָנִי, וְהִנֵּה הִגִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁרָאִינוּ”. אָמְרוּ בְנֵי־הָאָדָם אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “הַמְתִּינוּ שֶׁנִּרְאֶה מַה יָּבוֹא עָלָיו”. כְּשֶׁהִגִּישוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד אָמְרָה לוֹ: “הוֹי לְךָ אַתָּה מִתְּכֻלֵּי הָעֵינַיִם, מַה שִּׁמְךָ, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְאַרְצֵנוּ?”. כִּחֵד הָאָרוּר שְׁמוֹ וְהָיָה צָנוּף מִצְנֶפֶת לְבָנָה, וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, שְׁמִי עַלִי וְאוּמָנוּתִי אוֹרֵג, וּבָאתִי לְעִיר זוֹ לְשֵׁם סְחוֹרָה”. אָמְרָה זֻמֻרְרֻד: “הָבִיאוּ אֵלַי חוֹל וְעֵט שֶׁל נְחֹשֶת”. הֵבִיאוּ לָהּ מַה שֶּׁבִּקְשָׁה מִיָּד. נָטְלָה אֶת לוּחַ הַחוֹל וְאֶת הָעֵט וְנִחֲשָׁה בְלוּחַ הַחוֹל וְהִתְוְתָה בָעֵט צוּרָה כְּצוּרַת קוֹף. אַחַר־כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְהִסְתַּכְּלָה בְבַּרְסוּם שָׁעָה שֶׁל זְמַן וְאָמְרָה לוֹ: “כֶּלֶב כֵּיצַד זֶה תְּשַׁקֵּר לַמְּלָכִים? כְּלוּם אֵין אַתָּה נוֹצְרִי, וְשִׁמְךָ בַּרְסוּם, וּכְבָר בָּאתָ בִּגְלַל חֵפֶץ שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ? הַגֵּד לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ. וָלֹא, הֲרֵינְי נִשְׁבָּע בֶּעֱזוּז הָאֱלֹהוּת, שֶׁאֲנִי מַתִּיז רֹאשְׁךָ”. גִּמְגֵּם הַנּוֹצְרִי, וְאָמְרוּ הַנְּסִיכִים וְהָעוֹמְדִים שָׁם: “אָכֵן מֶלֶךְ זֶה יוֹדֵעַ נַחַשׁ הַחוֹל. יִשְּתַּבַּח מִי שֶׁחָנַן אוֹתוֹ בָזֶה”. גָעֲרָה בַּנּוֹצְרִי וְאָמְרָה: “הַגֵּד לִי אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, שַׁאִם לֹא כֵן אֲנִי מַשְׁמִידְךָ”. אָמַר הַנּוֹצְרִי: “עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, מֶלֶךְ הַזְּמַן. אֱמֶת הֶעֱלֵיתָ בְּנַחַשׁ הַחוֹל, שֶׁכֵּן נוֹצְרִי אָנֹכִי”.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּרְסוּם אָמַר: “עִמְּךָ הַסְּלִיחָה מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֱמֶת הֶעֱלֵיתָ בְּנַחַשׁ הַחוֹל, שֶׁכֵּן נוֹצְרִי אֲנִי”. וְהִשְׁתּוֹמְמוּ הַנִּמְצָאִים מִן הַנְּסִיכִים מִקְּלִיעַת הַמֶּלֶךְ לַמַּטָּרָה בְּנַחַשׁ הַחוֹל וְאָמְרוּ: “אָכֵן מֶלֶךְ זֶה אִצְטְרוֹלוֹגוֹס שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כְּמוֹתוֹ”. צִוְּתָה הַמַּלְכָּה לִפְשֹׁט אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַנּוֹצְרִי מֵעָלָיו, וּלְמַלֵּא אוֹתוֹ תֶבֶן וְלִתְלוֹתוֹ עַל שַׁעַר הַמִּגְרָשׁ, וְשֶׁיַּחְפְּרוּ חֲפִירָה מִחוּץ לָעִיר וְיִשְׂרְפוּ בָהּ אֶת בְּשָׂרוֹ וְעַצְמוֹתָיו וְשֶׁיַּשְׁלִיכוּ עָלָיו אַשְׁפָּה וְטִנֹּפֶת, וְאָמְרוּ: שָׁמַעְנוּ וּנְמַלֵּא מִצְוָתְךָ“, וְעָשׂוּ כָּל מַה שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם. וְּכשֶׁרָאוּ הַבְּרִיּוֹת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בַנּוֹצְרִי, אָמְרוּ: “בְּצֶדֶק הוּא עָשְנׁוֹ שֶׁבָּא עָלָיו. מָה רַע הָיָה הַמַּזָּל שֶׁהֵבִיאָה לוֹ לְגִימָה זוֹ”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “לֹא עָלֵינוּ, שְׁבוּעָה שֶׁאֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתִּי, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אֹרֶז מָתוֹק כָּל יְמֵי חַיָּי”. אָמַר מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁפִּטְּרַנִי מִמַּה שֶּׁבָּא עַל אָדָם זֶה, כְּשֶׁשְּׁמָרַנִי מִלֶּאֱכֹל אֹרֶז מָתוֹק זֶה”. יָצְאוְ בְנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם, וְּכָבר קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּאִסּוּר שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת עַל הָאֹרֶז הַמָּתוֹק בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל נוֹצְרִי זֶה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן כַּמִּנְהָג וּמִלְּאוּ אוֹתוֹ בַצַּלָּחוֹת וְיָשְׁבָה הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד עַל הַכִּסֵּא, וְעָמְדוּ אַנְשֵׁי־הַצָּבָא כְּפִי מִנְהָגָם כְּשֶׁהֵם יְרֵאִים מִתָּקְפָּהּ. נִכְנְסוּ בְּנֵי־הָאָדָם מִבְּנֵי־הַמְּדִינָה כַּמִּנְהָג, וְסָבְבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן וְהִסְתַּכְּלוּ מִסָּבִיב לַצַּלָּחוֹת, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “הוֹי חַאג' כַלַף”. אָמַר לוֹ: חַאג' כַאלִד אָנִי”. אָמַר לוֹ: “הִתְרַחֵק מִצַּלַּחַת הָאֹרֶז הַמָּתוֹק, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם אַתָּה אוֹכֵל מִמֶּנּוּ, אַתָּה מַשְׁכִּים תָּלוּי”. יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל וּבְעוֹד הֵם אוֹכְלִים וְהַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד יוֹשֶׁבֶת, כְּשֶׁפָּנָה מַבָּטָהּ מִבְּלִי מֵשִׂים לְאָדָם נִכְנָס מְמַהֵר מִשַּׁעַר הַמִּגְּרָשׁ. הִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו וּמָצְאָה שֶׁהוּא גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי הַלִּסְטִים שֶׁהָרַג אֶת אִישׁ הַצָּבָא. וְסִבַּת בּוֹאוֹ הָיְתָה, שֶׁעָזַב אֶת אִמּוֹ וְהָלַךְ אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִרְוַחְתִּי תְּמוֹל רֶוַח יָפֶה, שֶׁהָרַגְתִּי אִישׁ־צָבָא וְלֶקַחְתִּי סוּסָתוֹ, וְהִגִּיעָה לְיָדִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה אַמְתַּחַת מְלֵאָה זָהָב וְנַעֲרָה שֶׁעֶרְכָּה רַב מִן הַזָּהָב שֶׁבָּאַמְתַּחַת, וְשַׂמְתִּי כָל זֶה אֵצֶל אִמִּי”, וְשָׂמְחוּ בָזֶה וּפָנוּ וּבָאוּ לְאוֹתָהּ מְעָרָה בְסוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם. נִכְנַס גַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי לִפְנֵיהֶם וְהֵם אַחֲרָיו, וּבִקֵּשׁ לְהָבִיא לָהֶם מַה שֶּאָמַר, וּמָצָא אֶת הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם. שָׁאַל אֶת אִמּוֹ עַל הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, וְסִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. נָשַׁךְ אֶת שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו מֵחֲרָטָה וְאָמַר: “אֲשׁוֹטֵט לְחַפֵּשׂ פּוֹשַׁעַת זוֹ, וְאֶקַּח אוֹתָהּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁהִיא בוֹ, וַאֲפִלּוּ מִתּוֹךְ קְלִפַּת הַבָּטְנִים, וְאֶמְצָא סִפּוּק לְצִמְאוֹנִי לִנְקָמָה בָהּ”. יָצָא מְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ וְלֹא פָסַק מִשּׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת הַמָּלְכָּה זֻמֻרְרֻד. כְּשֶׁנִּכְנַס לָעִיר לֹא מָצָא אָדָם בָּהּ, שָׁאַל אֶת אַחַת הַנָּשִׁים הַמַּשְׁקִיפוֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת, וְהִגִּידָה לוֹ, שֶׁבְּרֹאשׁ כָּל חֹדֶשׁ עוֹרֵךְ הַשֻּׂלְטָאן שֻׁלְחָן וּבָאִים הָאֲנָשִׁים וְאוֹכְלִים מִמֶּנּוּ, וְהֶרְאֲתָה לוֹ עַל הַמִּגְרָשׁ שֶׁבּוֹ יֵעָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן. בָּא מְמַהֵר אָץ וְלֹא מָצָא מָקוֹם פָּנוּי שֶׁיֵּשֵׁב בּוֹ, אֶלָּא אֵצֶל הַצַּלַּחַת, שֶׁנִּזְכְּרָה קֹדֶם לָכֵן, וְיָשַׁב כְּשֶׁהַצַּלַּחַת לְפָנָיו, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ אֵלֶיהָ. קָרְאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ לוֹ: “אָחִינוּ, מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?”. אָמַר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לֶאֱכֹל מִצַּלַּחַת זוֹ עַד שֶׁאֶשְׂבַּע”. אָמַר לוֹ אֶחָד: “אִם אַתָּה אוֹכֵל, אַתָּה מַשְׁכִּים תָּלוּי”. אָמַר לוֹ: “שְׁתֹק וְאַל תְּדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה”. הוֹשִׁיט יָדוֹ לְאוֹתָהּ צַלַּחַת וּמְשָׁכָהּ לְפָנָיו. וְהָיָה מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ שֶׁנִּזְכַּר קֹדֶם לָכֵן יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ, וּכְשֶׁרָאָהוּ מוֹשֵׁךְ אֶת הַצַּלַּחַת לְפָנָיו בָּרַח מִמְּקוֹמוֹ, וּפָג הֶחָשִׁישׁ מֵרֹאשׁוֹ וְיָשַׁב הַרְחֵק וְאָמַר: “אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בְּצַלַּחַת זוֹ”. הוֹשִׁיט גַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי אֶת כַּף יָדוֹ לַצַּלַּחַת כָּעוֹרֵב הַשּׁוֹלֵחַ כַּף רַגְלוֹ. וְשָׁאַב מִמֶּנָּה בְּכַפּוֹ וְהוֹצִיאָהּ מִתּוֹכָהּ, בְּצוּרַת פַּרְסַת הַגָּמָל.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי הוֹצִיא אֶת יָדוֹ מִתּוֹךְ הַצַּלַּחַת בְּצוּרַת פַּרְסַת הַגָּמָל. גִּלְגֵּל כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה בְּכַף יָדוֹ עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כְּתַפּוּחַ־הַזָּהָב הַגָּדוֹל וְהִטִּילָהּ לְתוֹךְ פִּיו בִּמְהִירוּת. חָדְרָה בְּתוֹךְ גְרוֹנוֹ וְלָהּ רַעַשׁ כָּרַעַם, וְנִשְׁמְטָה תַּחְתִּית הַצַּלַּחַת מִמְּקוֹמָהּ. אָמַר לוֹ זֶה שֶׁלְּצִדּוֹ: “הַתְּהִלָּה לָאֱלֹהִים שֶׁלֹּא עָשַׂנִי מַאֲכָל לְפָנֶיךָ, שֶׁכֵּן עָשִׂיתָ אֶת הַצַּלַּחַת קַלָּה אַחֲרֵי כִמְלֹא לֻגְמָה אַחַת שֶׁנָּטַלְתָּ הֵימֶנָּה”. אָמַר מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ: “הַנִּיחוּ לוֹ וְיֹאכַל, שֶׁכֵּן אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בְדִמְיוֹנִי בְצוּרַת תָּלוּי”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֱכֹל אַל יְהַנֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. שָׁלַח יָדוֹ וְנָטַל כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה בַּשְּׁנִיָּה וּבִקֵּשׁ לְגַלְגְּלוֹ בְּיָדוֹ כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה הָרִאשׁוֹן, וְהִנֵּה הַמַּלְכָּה קוֹרֵאת לַאֲחָדִים מֵאַנְשֵי הַצָּבָא. אָמְרָה לָהֶם: “הַגִּישׁוּ אֵלַי אָדָם זֶה מְהֵרָה וְאַל תַנִּיחוּ לוֹ לֶאֱכֹל אֶת כִּמְלֹא הַלֻּגְמָה שֶׁבְּיָדוֹ”. אָצוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי־הַצָּבָא כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵד עַל הַצַּלַּחַת וּתְפָסוּהוּ וּנְטָלוּהוּ וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד. חֵרְפוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אָכֵן רָאוּי הוּא לְכָךְ, שֶׁכֵּן יָעַצְנוּ אוֹתוֹ טוֹב וְלֹא קִבֵּל עֲצָתֵנוּ, וְזֶה הַמָּקוֹם מוּכָן לַהֲרִיגָה לְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב בּוֹ, וְאֹרֶז זֶה לְמַזָּל רַע הוּא לְכָל מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ”. אָמְרָה לוֹ הַמַּלְכָּה: “מַה שִּמְךָ, וּמַה אוּמָנוּתְךָ, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָתֵנוּ?” אָמַר: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שְׁמִי עֹתְ’מָאן, וְאוּמָנוּתִי שׁוֹמֵר גַּן, וְסִבַּת בּוֹאִי לְעִיר זוֹ הִיא שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דָבָר שֶׁאָבַד מִמֶּנִּי”. אָמְרָה הַמַּלְכָּה: “הָגִּישׁוּ אֵלַי לוּחַ הַחוֹל”. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ. נָטְלָה אֶת הַקֻּלְמוֹס וּפָגְעָה בְלוּחַ הַחוֹל, הִתְבּוְנָנה בוֹ שָׁעָה אַחַת, אַחַר־כָּךְ הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹי לְךָ מְתֹעָב, כֵּיצַד זֶה תְּשַׁקֵּר לַמְּלָכִים? חוֹל זֶה מַגִּיד לִי שֶׁשִּׁמְךָ גַ’וָאן הַכֻּרְדִּי וְאוּמָנוּתְךָ הִיא זוֹ שֶׁאַתָּה לִסְטִים, נוֹטֵל מָמוֹנָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם בַּשָּׁוְא וְהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁאָסַר אֱלֹהִים הֲרִיגָתָהּ אִם לֹא בְמִשְׁפָּט”. גָעֲרָה בוֹ וְאָמְרָה: “חֲזִיר, הַגֵּד לִי דְבַר אֱמֶת בְּעִנְיָנָם, וְאִם לָאו הֲרֵינִי כּוֹרֵת רֹאשֶׁךָ”. כְּשֶׁשָׂמַע דְּבָרֶיהָ צָהֲבוּ פָנָיו וְצָחֲקוּ שִׁנָּיו, וְהָיָה מְדַמֶּה, שֶׁאִם יַגִּיד הָאֱמֶת, יִנָּצֵל. אָמַר: “אֱמֶת אָמַרְתָּ הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם חוֹזֵר אָנֹכִי בִתְשׁוּבָה עַל יָדְךָ מֵעַכְשָׁו וְשָׁב אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמְרָה לוֹ הַמַּלְכָּה: “אֵין הוּא מֻתָּר לִי לְהָנִיחַ פֶּגַע רָע בְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לַאֲחָדִים מִבְּנֵי לִוְיָתָהּ: “טְלוּהוּ וּפִשְׁטוּ עוֹרוֹ, וַעֲשׂוּ בוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעֲשִׂיתֶם בַּדּוֹמֶה לוֹ בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר”. עָשׂוּ בוֹ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה מְעַשֵּׁן הֶחָשִׁישׁ אֶת אַנְשֵׁי־הַצָּבָא בְּשָׁעָה שֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ אָדָם, הָפַךְ גַּבּוֹ לְאוֹתוֹ אֹרֶז וְאָמַר: “קוֹנָם שֶׁאֵינִי מַפְנֶה פָּנַי אֵלֶיךָ”. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל נִתְפַּזְּרוּ וְהָלְכוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְעָלְתָה הַמַּלְכָּה אֶל אַרְמוֹנָהּ, וְנָתְנָה רְשׁוּת לַמַּמְלוּכִּים לְהִפָּטֵר מִלְּפָנֶיהָ. וּכְשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִי, יָרְדוּ לַמִּגְרָשׁ כְּפִי הַנָּהוּג וְהֵבִיאוּ הַמַּאֲכָל, וְיָשְׁבוּ בְנֵי־הָאָדָם מְצַפִּים לִרְשׁוּת. קָרְבָה הַמַּלְכָּה וּבָאָה וְיָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא, כְּשֶׁהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת אֲלֵיהֶם, וּמָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם לְיַד צַלַּחַת הָאֹרֶז פָּנוּי, כְּדֵי מָקוֹם הַמֵּכִיל אַרְבָּעָה בְּנֵי־אָדָם, תָּמְהָה עַל כָּךְ. וּבְעוֹד הִיא מְשׁוֹטֶטֶת בְּמַבָּטָהּ, פָּנְתָה מִבְּלִי מֵשִׂים וְרָאֲתָה אָדָם נִכְנָס דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּגְרָשׁ, אָץ. וְלֹא פָסַק מִלָּאוּץ עַד שֶׁעָמַד לְיַד הַשֻׁלְחָן, וְלֹא מָצָא לוֹ מָקוֹם אֶלָּא אֵצֶל הַצַּלַּחַת וְיָשַׁב. הִתְבּוֹנְנָה בוֹ וּמָצְאָה שֶׁהוּא הַנּוֹצְרִי שֶׁכִּנָּה עַצְמוֹ בְשֵׁם רַשִׁיד אַלדִּין. אָמְרָה בְלִבָּה: “כַּמָּה בָּרוּךְ הוּא מַאֲכָל זֶה, שֶׁהִפִּיל בַּחֲבָלָיו כּוֹפֵר זֶה”. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאוֹ פִלְאִית, וְהִיא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָזַר מִנְּסִיעָתוֹ…

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָזַר הַמְתֹעָב, שֶׁכִּנָּה עַצְמוֹ בְּשֵׁם רַשִׁיד אַלדִּין, מִנְּסִיעָתוֹ, סִפְּרוּ לוֹ בְנֵי־בֵיתוֹ, שֶׁזֻּמֻרְרֻד נֶעְלְמָה וְעִמָּהּ אַמְתַּחַת מָמוֹן. כְּשֶׁשָּׁמַע דָּבָר זֶה, קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמַרַט זְקָנוֹ וְשָׁלַח אֶת אָחִיו בַּרְסוּם לְחַפְּשָׂהּ בָּאָרֶץ. וּכְשֶׁהִתְמַהְמַהּ לַחֲזֹר לְהָשִׁיב לוֹ דָבָר, יָצָא בְעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת אָחִיו וְאֶת זֻמֻרְרֻד בָּאָרֶץ. וְהֵטִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל לִמְדִינַת זֻמֻרְרֻד. וְנִכְנַס לְאוֹתָהּ מְדִינָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ. כְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, מְצָאָהּ רֵיקָה, וְרָאָה אֶת הַחֲנֻיּוֹת נְעוּלוֹת, וְרָאָה אֶת הַנָּשִׁים בָּאֶשְׁנַבִּים. שָׁאַל אֲחָדוֹת מֵהֶן עַל דְּבַר הַמַּצָּב הַזֶה, וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹרֵךְ סְעֻדָּה לְכָל בְּנֵי־הָאָדָם בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, וְאוֹכְלִים מִמֶּנָּה כָּל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּן, וְלֹא הֻרְשָׁה לְאָדָם לָשֶׁבֶת לֹא בְּבֵיתוֹ וְלֹא בַחֲנוּתוֹ, וְהֶרְאוּ לוֹ עַל הַמִּגְרָשׁ. כְּשֶׁנִּכְנַס לַמִּגְרָשׁ מָצָא אֶת בְּנֵי הָאָדָם נִדְחָקִים לָאֹכֶל, וְלֹא מָצָא לוֹ מָקוֹם פָּנוּי אֶלָּא הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ צַלַּחַת הָאֹרֶז הַיְדוּעָה, וְיָשַׁב בּוֹ וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה. צָוְחָה הַמַּלְכָּה לַאֲחָדִים מֵאַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְאָמְרָה: “הַגִּישׁוּ אֶת זֶה שֶׁיָּשַב לְיַד צַלַּחַת הָאֹרֶז”. הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן וְתָפְשׂוּ אוֹתוֹ וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד. אָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, מַה שִּׁמְךָ וּמָה אוּמָנוּתְךָ וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָתֵנוּ?”. אָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, שְׁמִי רֻסְתָּם וְאֵין אוּמָנוּת לִי, שֶׁכֵּן אֶבְיוֹן אֲנִי, דַרְוִישׁ”. אָמְרָה לִבְנֵי־חֶבְרָתָהּ: “הַגִּישׁוּ אֵלַי לוּחַ הַחוֹל וְעֵט הַנְּחֹשֶת”. הֵבִיאוּ לָהּ מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה כַּנָּהוּג. נָטְלָה אֶת הַקֻּלְמוֹס וְהִתְוְתָה בוֹ בְּלוּחַ הַחוֹל, וְשָׁהֲתָה מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ אֵלָיו וְאָמְרָה: “הוֹי כֶּלֶב, כֵּיצַד זֶה תְשַׁקֵּר לַמְּלָכִים? אַתָּה שִׁמְךָ רַשִׁיד אַלדִּין הַנּוֹצְרִי וְאוּמָנוּתְךָ שֶׁאַתָּה מַצִּיג פַּח לְנַעֲרוֹת הַמֻּסְלִמִים וְתוֹפֵס אוֹתָן, וְאַתָּה מֻסְלִם לְמַרְאִית עַיִן וְנוֹצְרִי בַּסֵּתֶר. הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, שֶׁאִם אֵינְךָ מַגִּיד הָאֱמֶת הֲרֵינִי מַתִּיז רֹאשֶׁךָ”. גִּמְגֵּם בִּדְבָרָיו, אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ מֶלֶךְ הַדּוֹר”. צִוְּתָה לְהַפִּילוֹ לָאָרֶץ וּלְהַכּוֹתוֹ עַל כָּל רֶגֶל מֵאָה מַלְקוֹת וְעַל גּוּפוֹ אֶלֶף מַכּוֹת וְשֶׁאַחֲרֵי כֵן יִפְשְׁטוּ אֶת עוֹרוֹ וִימַלְּאוּהוּ אֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וְאַחַר־כָּךְ יַחְפְּרוּ לוֹ חֲפִירָה מִחוּץ לָעִיר וְיִשְׂרְפוּהוּ, וְאַחַר־כָּךְ יָטִילוּ אוֹתוֹ עַל הָאַשְׁפָּה וְהַזֶּבֶל. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתָם. נָתְנָה רְשׁוּת לִבְנֵי־הָאָדָם לֶאֱכֹל וְאָכְלוּ. כְּשֶׁגָּמְרוּ בְּנֵי־הָאָדָם וְנִפְטְרוּ לְדַרְכָּם אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ, עָלְתָה הַמַּלְכָּה זֻמֻרְרֻד לְאַרְמוֹנָהּ וְאָמְרָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הֵנִיחַ לְלִבִּי מֵאֵלֶּה שֶׁהִזִּיקוּ לִי”. נָתְנָה הוֹדָיָה לְבוֹרֵא אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מָשְׁלוּ בְרֶשַע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,

אַךְ עַד אַרְגִיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.

לוּ בְצֶדֶק שָׁפָטוּ, שָׁפְטוּ כֵן גַּם אוֹתָם,

וַיִהְיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הַזְּמַן דִּבֵּר אוֹדוֹתָם:

“זֶה גְמוּל זֶה” וְאֵין תּוֹכָחוֹת עַל גּוֹרָלָם.

וּכְשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ עָלָה בְּדַעְתָּהּ זֵכֶר אֲדונֶיהָ עַלִי שָׁאר, בָּכְתָה בְּדִמְעוֹת שָׁלִישׁ. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה לְדַעְתָּה, וְאָמְרָה בְלִבָּה: “אֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לִי נְקָמוֹת בְּאוֹיְבַי, יַעֲשֶׂה חַסְדּוֹ עִמִּי בַּחֲזִירַת אֲהוּבִי”. וְהִתְפַּלְּלָה לִסְלִיחַת אֱלֹהִים יִתְפָּאַר וְיִתְהַדָּר.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמָּלְכָּה הִתְפַּלְּלָה לִסְלִיחַת אֱלֹהֵים יִתְפָּאַר וְיִתְהַדַּר וְאָמְרָה: “אֶפְשָׁר יְקַבֵּץ אֱלֹהִים וְאֶתְאַחֵד עִם אֲהוּבִי עַלִי שָׁאר בְּקָרוֹב, כִּי הוּא אֶת כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל וְחַנּוּן לְעוֹבְדָיו וְיוֹדֵעַ כֹּל”. נָתְנָה שֶׁבַח לֵאלֹהִים וְהִתְמִידָה לְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחָתוֹ וְהִשְׁלִיכָה יְהָבָהּ עַל הַגּוֹרָל. וְהֶאֱמִינָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא רֵאשִׁית כֹּל וְאַחֲרִית כֹּל. וְנָשְׂאָה קוֹלָה בְּשִׁיר הַמְשׁוֹרֵר:

הָקֵל מֵעָלֶיךָ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים

בִּידֵי אֱלֹהִים נִגְזָרִים.

וְלֹא יְבוֹאֲךָ דָּבָר יְנִיאוֹ,

וַאֲשֶׁר יְצַוֶּנּוּ אֵין מוֹנְעוֹ.

וְדִבְרֵי שֵׁנִי:

הַנַּח לַיָּמִים כְּמִנְהָגָם לַעֲבֹר,

וּלְבָתֵּי דְאָגָה אַל תַּחְדֹּר.

יֵשׁ דָּבָר אֲשֶׁר בְּעָמָל יְבֻקַּשׁ,

וּשְׁעַת־רְוָחָה תְקָרְבוֹ וְיִגַּשׁ.

וְדִבְרֵי אַחֵר:

הֱוֵה מְיֻשָּׁב בְּדַעְתְּךָ אִם בְּכַעַס נִתְנַסֵּיתָ,

וְהַאֲרֵךְ רוּחֲךָ אִם בְּצָרָה נִמְצֵאתָ.

הִנֵּה הַלֵּילוֹת מִן הַגּוֹרָל יַהֲרוּ, יִכְבְּדוּ

עֲמוּסִים מַשָּׂא לַעֲיֵפָה, וְכָל פֶּלֶא יֵלְדוּ.

וְדִבְרֵי אַחֵר:

הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ כִּי אֹרֶךְ רוּחַ טוֹב, לוּ זֹאת יָדַעְתָּ

הָיָה לִבְּךָ טוֹב עָלֶיךָ וְלֹא עוֹד מִכְּאֵב רָגַזְתָּ.

וְדַע שֶׁאִם לֹא תַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ בִּרְצוֹנֶךָ,

תַּאֲרִיכֶנּוּ עַל אַפְּךָ כַּאֲשֶׁר נֶחֱרַץ עָלֶיךָ.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, שָׁהֲתָה אַחֲרֵי זֶה חֹדֶשׁ תָּמִים, בַּיּוֹם הִיא שׁוֹפֶטֶת בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וּמְצַוָּה וְאוֹסֶרֶת וּבַלַּיְלָה בוֹכָה וְנֶאֱנַחַת עַל פֵּרוּד מֵאֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָׁאר. וּכְשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ הֶחָדָשׁ, צִוְּתָה לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן בַּמִּגְרָשׁ כַּמִּנְהָג וְיָשְׁבָה בְרֹאשׁ הָאֲנָשִׁים, וְהָיוּ מְצַפִּים לִרְשׁוּת לֶאֱכֹל. וְהָיָה מְקוֹם צַלַּחַת הָאֹרֶז פָּנוּי. יָשְׁבָה הִיא בְרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, וְהָיוּ עֵינֶיהָ מוּל שַׁעַר הַמִּגְרָשׁ, שֶׁתִּרְאֶה אֶת כָּל מִי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת בְּחֻבָּהּ: “הוֹ מִי שֶׁהֶחֱזִיר אֶת יוֹסֵף אֶל יַעֲקֹב, וְהֵסִיר פֶּגַע מֵעַל אִיּוֹב, עֲשֵׂה חֶסֶד עִמָּדִי לְהָשִׁיב אֵלַי אֶת אֲדוֹנִי עַלִי שָׁאר בִּיכָלְתְּךָ וְתַעֲצוּמוֹת עֻזֶּךָ, כִּי אַתָּה הַכֹּל יוּכַל. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הַמּוֹלִיךְ נְכוֹחָה תּוֹעִים, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּפִלָּה וְעוֹנֶה לְקוֹרֵא אֵלֶיךָ. קַבֵּל עֲתִירָתִי, הוֹי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”. וַעֲדַיִן לֹא גָמְרָה אֶת תְּפִלָּתָהּ, כְּשֶׁאָדָם נִכְנַס מִשַּׁעַר הַמִּגְרָשׁ. וְהָיְתָה קוֹמָתוֹ סְעִיף עֵץ רַעֲנָן אֶלָּא שֶׁהָיָה רָזֶה בְגוּפוֹ, נִרְאֶה בוֹ חִוָּרוֹן, וְהוּא הַיָּפֶה שֶׁבְּכָל הַבַּחוּרִים, שָׁלֵם בְּשֵׂכֶל וּבְתַרְבּוּת. כְּשֶׁנִּכְנַס לֹא מָצָא מָקוֹם פָּנוּי מִלְּבַד הַמָּקוֹם שֶׁאֵצֶל צַלַּחַת הָאֹרֶז, וְיָשַׁב בּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ זֻמֻרְרֻד עָלָה לִבָּהּ עַד גְּרוֹנָה. חָקְרָה אוֹתוֹ בְּמַבָּטָהּ וְנִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא אֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָׁאר. בִּקְּשָׁה לְהִצָּעֵק מִשִּׂמְחָה. מָשְלָה בְרוּחָהּ וְחָשְׁשָׁה שֶׁלֹּא תִּפָּרַע לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם, וְאוּלָם קְרָבֶיהָ נִתְחַלְחֲלוּ וְנִתְרַגֵּשׁ לִבָּהּ, שֶׁהִסְתִּירָה מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל עַלִי שָׁאר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל הָאִצְטַבָּה וְיָרְדָה זֻמֻרְרֻד, וְלָקַח אוֹתָהּ גַּ’וָאן הַכֻּרְדִּי, הִתְעוֹרֵר אַחַר־כָּךְ וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ גְּלוּי רֹאשׁ, וְהֵבִין שֶׁאָדָם הִתְנַפֵּל עָלָיו וְנָטַל אֶת מִצְנַפְתּוֹ כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. אָמַר אֶת הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹש אוֹמְרוֹ, וְהוּא: “אָכֵן אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. חָזַר אֶל הַזְּקֵנָה שֶׁהוֹדִיעָה לוֹ עַל מְקוֹמָהּ שֶׁל זֻמֻרְרֻד. דָּפַק עַל דַּלְתָּהּ וְיָצְאָה אֵלָיו. בָּכָה לְפָנֶיהָ עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתוֹ. נָזְפָה בוֹ וְגָעֲרָה בוֹ, עַל מַה שֶּׁהָיְתָה לוֹ מִיָּדוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אָכֵן צָרָתְךָ וַאֲסוֹנְךָ מֵאִתְּךָ בָּאוּ עָלֶיךָ”. וְלֹא פָסְקָה מִנְּזֹף בּוֹ עַד שֶׁשָּׁתַת הַדָּם מִנְּחִירָיו, וְנָפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ… הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהִתְעוֹרֵר עַלִי שָׁאר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, רָאָה אֶת הַזְּקֵנָה בּוֹכָה בִגְלָלוֹ וְשׁוֹפֶכֶת דְּמָעוֹת. קָץ בְּחַיָּיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מַה מַּר לִידִידִים הַפֵּרוּד,

וּמַה נָּעִים לְאוֹהֲבִים הָאִחוּד.

יְאַחֵד אֱלֹהִים כָּל אוֹהֵב וִיחַבֵּר,

וּשְׁמָרַנִי, כִּי אֲנִי מֵת חוֹלֵף וְעוֹבֵר.

נִצְטַעֲרָה עָלָיו הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “שֵׁב כָּאן עַד שֶׁאֶחְקֹר אֶת הַדָּבָר וְאֶחֱזֹר בִּמְהֵרָה”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. עָזְבָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה וְנֶעְדְּרָה מִמֶּנּוּ עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “עַלִי, מְדַמָּה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה אֶלָּא מֵת בִּיגוֹנְךָ, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוּב אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת אֲהוּבָתְךָ אֶלָּא עַל גֶּשֶׁר גֵיהִנּוֹם, שֶׁכֵּן, כְּשֶׁקָּמוּ בְּנֵי־הָאַרְמוֹן בַּבֹּקֶר, מָצְאוּ אֶת הַחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל הַגָּן נָעוּל וּמָצְאוּ אֶת זֻמֻרְרֻד אֲבוּדָה וְעִמָּה אַמְתַּחַת מָמוֹן שֶׁלַּנּוֹצְרִי. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁם מָצָאתִי אֶת הַמּוֹשֵׁל עוֹמֵד עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן הוּא וַחֲבוּרָתוֹ. וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי שָׁאר מִפִּיהָ דְּבָרִים אֵלֶּה, הוּמַר הָאוֹר בְּפָנָיו לְחֹשֶךְ וְנִתְיָאֵשׁ מִן הַחַיִּים, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת, וְלֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, הִכּוּהוּ הַחֵשֶׁק וְהַפְּרִידָה בְּשִׁתּוּק, וְחָלָה מַחֲלָה קָשָׁה, וְנִשְאַר כָּבוּל לְבֵיתוֹ. לֹא פָּסְקָה הַזְּקֵנָה מִלְּהָבִיא לוֹ רוֹפְאִים וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ מַשְׁקָאוֹת וּמְכִינָה לוֹ מְרָקִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה, עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. נִזְכַּר בְּמַה שֶּׁעָבַר וְכָלָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַצַּעַר מִצְטַבֵּר וְהַקִּבּוּץ מִתְפַּזֵּר,

וְהַדֶּמַע נִגָּר וְהַלֵּב בּוֹעֵר.

רַבּוּ כִּסּוּפֵי זֶה אֲשֶׁר לֹא מָנוֹחַ לוֹ,

וְאַהֲבָה וְחֵשֶׁק וְחַלְחָלָה כִּלּוּ אוֹתוֹ.

אֱלֹהִים, אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בּוֹ רְוָחָה לִי,

הַאֲצִילֵהוּ לִי כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְקִרְבִּי.

וּכְשֶׁנִּכְנְסָה עָלָיו הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה, אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בְּנִי, זֶה שֶׁאַתָּה בְּיָגוֹן וְאֵבֶל, לֹא יַחֲזִיר לְךָ אֶת אֲהוּבָתְךָ, קוּם אֵפוֹא וַחֲבֹש סוּסְךָ וְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ בָּאָרֶץ, אֶפְשָׁר תִּוָּדַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ דָּבָר”. לֹא פָסְקָה מֵאַמֵּץ רוּחוֹ וּמֵחַזְּקוֹ עַד שֶׁעוֹדְדָה אוֹתוֹ וְהִכְנִיסַתּוּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ מַשְׁקֶה וְהֶאֱכִילָה אוֹתוֹ תַרְנְגֹלֶת, וְהָיְתָה כָל יוֹם עוֹשָׂה עִמּוֹ כֵן זְמַן חֹדֶשׁ, עַד שֶׁנִּתְחַזֵּק וְנָסַע. לֹא פָסַק מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת זֻמֻרְרֻד וְנִכְנַס לַמִּגְרָשׁ וְיָשַׁב לְיַד הָאֹכֶל וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶאֱכֹל. הָיוּ בְנֵי־הָאָדָם מִצְטַעֲרִים עָלָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: “בָּחוּר, אַל תֹּאכַל מִצַּלַּחַת זוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה הִגִּיעַ לוֹ נֵזֶק”, וְהוּא אוֹמֵר: “הַנִּיחוּ לִי וְאֹכַל מִמֶּנּוּ וְיַעֲשׂוּ בִי מַה שֶׁהֵם רוֹצִים, אוּלַי יִרְוַח לִי מִן הַחַיִּים הַיְגֵעִים הָאֵלֶּה”. אָכַל כִּמְלֹא לֻגְמָה רִאשׁוֹן, וּבִקְּשָׁה זֻמֻרְרֻד לַהֲבִיאוֹ לְפָנֶיהָ, וְנִצְנֵץ בְּדַעְתָּהּ, שֶׁרָעֵב הוּא וְאָמְרָה בְלִבָּה: “הַנְּכוֹנָה הִיא שֶׁאַנִּיחֵהוּ אוֹכֵל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע”. הָיָה אוֹכֵל, וְהַבְּרִיּוֹת מִשְׁתָּאִים וּמְצַפִּים לָדַעַת מַה יִּקְרֶה לוֹ. כְּשֶׁאָכַל וְשָׂבַע, אָמְרָה לַאֲחָדִים מִן הַסָּרִיסִים: “גְּשׁוּ אֶל בָּחוּר זֶה הָאוֹכֵל מִן הָאֹרֶז וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ בְרַכּוּת וְאִמְרוּ אֵלָיו: דַּבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ וַעֲנֵה לִשְׁאֵלָה נוֹחָה תְשׁוּבָה”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. הָלְכוּ אֵלָיו עַד שֶׁעָמְדוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִתְכַּבֵּד וְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ בְּהַרְחָבַת הַלֵּב”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְאֶת הַפְּקֻדָּה אֲמַלֵּא”, וְהָלַךְ עִם הַסָּרִיסִים.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשֵׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלִי שָׁאר אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְאֶת הַפְּקֻדָּה אֲמַלֵּא”, וְהָלַךְ עִם הַסָּרִיסִים. אָמְרוּ הַבְּרִיּוֹת זוֹ לזוֹ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, מִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ הַמֶּלֶךְ”. אָמַר הָאֶחָד: “לֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ אֶלָּא טוֹב, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָרַע לוֹ, לֹא הָיָה מַנִּיחוֹ שֶׁיֹּאכַל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע”. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי זֻמֻרְרֻד, נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְנָשַק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְהֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם, וְקִבְּלָה פָנָיו בִנְדִיבוּת וְאָמְרָה לוֹ: “מַה שִּׁמְךָ וּמַה אוּמָנוּתְךָ וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָה זוֹ?”. אָמַר לָהּ: “הַמֶּלֶךְ, שְׁמִי עַלִי שָׁאר וַאֲנִי מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים וְעִירִי כֹרָסָאן. וְסִבַּת בּוֹאִי לְעִיר זוֹ לְחַפֵּשׂ נַעֲרָה שֶׁאָבְדָה לִי, וְהָיְתָה יְקָרָה לִי יוֹתֵר מֵאָזְנִי וְעֵינִי, וְנַפְשִׁי קְשׁוּרָה בָהּ מֵאָז אָבְדָה, וְזֶהוּ סִפּוּרִי”. בָּכָה עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. צִוְּתָה לְהַזְלִיף עַל פָּנָיו מֵי וְרָדִים, וְהִזְלִיפוּ עַל פָּנָיו מֵי־וְרָדִים עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ אָמְרָה: “הָבִיאוּ לוּחַ הַחוֹל אֵלַי וְאֶת קֻלְמוֹס הַנְּחֹשֶת”. הֵבִיאוּ אוֹתָם. נָטְלָה אֶת הָעֵט וְנִחֲשָׁה בוֹ בְּלוּחַ הַחוֹל וְהִתְבּוֹנְנָה בוֹ שָׁעָה אַחַת שֶׁל זְמַן, וְאַחַר כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת אָמַרְתָּ בִּדְבָרֶיךָ. אֱלֹהִים יְאַחֵד אוֹתְךָ עִמָּהּ בִּזְמַן קָרוֹב, אַל תִּרְגַּז אֵפוֹא”. צִוְּתָה עַל שׁוֹמֵר־הַסַּף, לְהוֹבִיל אוֹתוֹ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּלְהַלְבִּישׁוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים נָאָה מִבִּגְדֵי הַמְּלָכִים, וְשֶׁיַּרְכִּיב אוֹתוֹ עַל סוּסָה מִן הַמְיֻחָדוֹת שֶׁבְּסוּסֵי הַמֶּלֶךְ, וְיָבִיא אוֹתוֹ אַחֲרֵי זֶה בִּנְטוֹת הַיּוֹם אֶל הָאַרְמוֹן. אָמַר שׁוֹמֵר הַסַּף: “שָׁמַעְתִּי וְכַפְּקֻדָּה אֶעֱשֶׂה”. לָקַח אוֹתוֹ מֵעַל פָּנֶיהָ וּפָנָה לָלֶכֶת עִמּוֹ. אָמְרוּ בְנֵי־הָאָדָם זֶה לָזֶה: “מַה מַּחֲשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג נְעִימוֹת אֵלֶּה בְּעֶלֶם זֶה?”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנּוּ, שֶׁכֵּן מַרְאֵהוּ נָאֶה. וּמִשָׁעָה שֶׁהִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּשְׂבַּע יָדַעְתִּי זֹאת”. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר מַאֲמָר. אַחַר־כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְדַרְכָּם, וְקָצְרָה רוּחַ זֻמֻרְרֻד לְחַכּוֹת עַד שֶׁיָּבוֹא הַלַּיְלָה, שֶׁתִּתְיַחֵד עִם אֲהוּב לִבָּהּ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִכְנְסָה לִמְקוֹם לִינָתָהּ, וְהֶעֱמִידָה פָנִים שֶׁהַשֵּׁנָה גָבְרָה עָלֶיהָ. וְלֹא הָיָה מִמִּנְהָגָהּ שֶׁיִּישַן אֶצְלָהּ אָדָם זוּלַת שְׁנֵי מְשָׁרְתִים קְטַנִּים לְשֵׁם שֵׁרוּת. כַּאֲשֶׁר הָיְתָה נְכוֹנָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם, שָׁלְחָה אֶל אֲהוּבָה עַלִי שָׁאר, וּכְבָר יָשְׁבָה עַל הַמִּטָּה וְנֵרוֹת הַדּוֹנַג מְאִירִים לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ וּלְמַרְגְּלוֹתֶיהָ וְנִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב מַזְהִיבָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם. כְּשֶׁשָׁמְעוּ בְנֵי־הָאָדָם עַל זֶה שֶׁשָּׁלְחָה אֵלָיו, תָּמְהוּ עַל כָּךְ וְהָיָה כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה וְאוֹמֵר מַה שֶׁאָמַר. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “הִנֵּה עַל כָּל פָּנִים דָּבַק הַמֶּלֶךְ בְּעֶלֶם זֶה בְּאַהֲבָה וּלְמָחָר הוּא שָׂם אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד־צָבָא”. כְּשֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת עִמּוֹ שָׁעָה אַחַת וְאֵינִי מִתְוַדַּעַת אֵלָיו”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי עַלִי, כְּלוּם הָלַכְתָּ אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ?”. אָמַר לָהּ: “כֵּן, מוֹשְׁלִי”. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וֶאֱכֹל מִתַּרְנְגֹלֶת זוֹ וּמִן הַבָּשָׂר וּשְׁתֵה מִיַּיִּן זֶה וּמִן הַמַּשְׁקֶה, שֶׁעָיֵף אַתָּה, וְאַחַר־כָּךְ גַּשׁ לְכָאן”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וְכַמִּצְוָה אֶעֱשֶׂה”. עָשָׂה מַה שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו. כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אָמְרָה לוֹ: “עֲלֵה אֵלַי לַמִּטָּה וְעַסֵּה אוֹתִי”. הִתְחִיל מְעַסֶּה אֶת רַגְלֶיהָ וְשׁוֹקֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “עַסֵּה לְמַעְלָה מִזֶּה”. אָמַר לָהּ: “סְלִיחָה אֲדוֹנִי, עַד לַבֶּרֶךְ, וְלֹא לְמַעְלָה מִזֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מֵעֵז אַתָּה לְהַמְרוֹת מִצְוָתִי? אָסוֹן יָמִיט עָלֶיךָ הַדָּבָר הַזֶּה”…

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזֻּמֻרְרֻד אָמְרָה לַאֲדוֹנֶיהָ עַלִי שָׁאר: “כְּלוּם מֵעֵז אַתָּה לְהַמְרוֹת מִצְוָתִי! אָסוֹן יָמִיט עָלֶיךָ הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא כִי עָלֶיךָ לְהִשָּׁמַע לִי. רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת אוֹתְךָ לְאָהוּב לִי וּלְמַנּוֹת אוֹתְךָ לְאַחַד הָאֶמִירִים שֶׁלִּי”. אָמַר לָהּ עַלִי שָׁאר: וּבְמַה זֶּה אֶשָּׁמַע לְךָ". אָמְרָה לוֹ: “הַתֵּר מִכְנָסֶיךָ וּשְׁכַב עַל פָּנֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “דָּבָר הוּא זֶה שֶׁלֹּא עֲשִׂיתִיו מֵעוֹלָם, וְאִם אַתָּה מְאַנְּסֵנִי לְכָךְ הֲרֵי אֶמְסֹר מִשְׁפָּטִי נֶגְדְּךָ לֵאלֹהִים בְּיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים. קַח חֲזָרָה כָּל מַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי, וְתֵן לִי לָצֵאת מִמְּדִינָתֶךָ”. הִתְחִיל לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ. וְאוּלָם הִיא פָקְדָה: “הַתֵּר מִכְנָסֶיךָ וּשְׁכַב עַל פָּנֶיךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵינִי מַתִּיז אֶת רֹאשֶׁךָ”. עָשָׂה כָךְ וְעָלְתָה עַל גַּבּוֹ, וְחָשׁ מַשֶּׁהוּ רַךְ מִמֶּשִׁי וְחָלָק מֵחֶמְאָה וְהִשְׁתָּאָה עַל כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי מֶלֶךְ זֶה שָׁוֶה יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים כֻּלָּן”. שָׁהֲתָה עַל גַּבּוֹ זְמַן מָה, אַחַר־כָּךְ הִטִּילָה עַצְמָה עַל הַמִּטָּה. אָמַר עַלִי שָׁאר: “תּוֹדָה לָאֵל, נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁאֵין אֶבְרוֹ מִתְקַשֶּׁה”. אָמְרָה לוֹ: “עַלִי אֵין אֶבְרִי מִתְקַשֶּׁה כָּל עוֹד אֵין מְעַסִּים אוֹתוֹ בַיָּד. גַּשׁ אֵפוֹא וְשַׁפְשְׁפוֹ בְיָדֶךָ שֶׁיִּתְקַשֶּׁה, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי מְמִיתְךָ”. שָׁכְבָה עַל גַּבָּה וְהֶעֱבִירָה אֶת יָדוֹ עַל חֵיקָהּ. מָצָא אוֹתוֹ רַךְ מִמֶּשִׁי, לָבָן תָּפוּחַ וּמָעֳגָל, חַם כַּמֶּרְחָץ הַחַם אוֹ כְּלֵב אוֹהֵב, דִּלְדְּלָהוּ כְאֵב. אָמַר עַלִי שָׁאר בְּלִבּוֹ: “מֶלֶךְ זֶה בֵּית בֹּשֶת לוֹ, אָכֵן פֶּלֶא כָּל פְּלָאִים הוּא זֶה”. תָּקְפָה אוֹתוֹ תַאֲוָה וְנִתְקַשָּׁה אֶבְרוֹ וְנִזְדַּקֵּף. כְּשֶׁרָאֲתָה זֻמֻרְרֻד כָּךְ, פָּרְצָה בִצְחוֹק וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם לֹא הִכַּרְתָּ אוֹתִי בְכָל אֵלֶּה?”. אָמַר לָהּ: “מִי אַתָּה אֵפוֹא הַמֶּלֶךְ?”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אֲנִי שִׁפְחָתְךָ זֻמֻרְרֻד הִנֵּנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ נָשַׁק לָהּ וְחִבְּקָהּ; זִנֵּק עָלֶיהָ כָּאַרְיֵה עַל הַכִּבְשָׂה. נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאָמְנָם שִׁפְחָתוֹ הִיא וְצָפַן שַׁרְבִיטוֹ בְאַמְתּחְתָּהּ, וְנַעֲשָׂה שׁוֹמֵר דַּלְתָּהּ וּלְאִמָּאם⁶ תָּא־תְּפִלָּתָהּ, כְּשֶׁהִיא נוֹטָה וּמִשְׁתַּחֲוָה וְקָמָה וְיוֹשְׁבָה הָכֵן, מְלַוָּה אֶת קְרִיאוֹתֶיהָ בִּתְהִלַּת אַללָּהּ בְּרַחֲשֵׁי תְשׁוּבָה וּבְפִתּוּלִים וּדְבֵקוּת וּשְׁאָר נִעְנוּעִים, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ הַסָּרִיסִים הַקְּטַנִּים. מִהֲרוּ וְהֵצִיצוּ מִבַּעַד לַמָּסָךְ, וְרָאוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מוּטָל עַל גַּבּוֹ, כְּשֶׁעַלִי שָׁאר כָּפוּי עָלָיו. וְהָיָה הוּא תּוֹקֵעַ וּמְשַׁסֵּף, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נוֹשֶׁפֶת וְנוֹשֶׁמֶת וּמִתְפַּתֶּלֶת. אָמְרוּ לְעַצְמָם: “אֵין אֵלֶּה פִּתּוּלֵי גֶבֶר, כְּלוּם אִשָּׁה הוּא מֶלֶךְ זֶה?” וְאוּלָם הֵם הֶחֱרִישׁוּ וְלֹא גִלּוּ אֶת עִנְיַן הַשְׁנַיִם לְשׁוּם אָדָם.

כְּשֶׁקָּמָה זֻמֻרְרֻד בַּבֹּקֶר, שָׁלְחָה אֶל כָּל הַצָּבָא כֻּלּוֹ וְאֶל רַבֵּי הַמְּלוּכָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם וְאָמְרָה לָהֶם: “רְצוֹנִי לִנְסֹעַ לְעִירוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה. בַּחֲרוּ לָכֶם אֵפוֹא סְגַן שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם עַד שֶׁאָשׁוּב אֶצְלְכֶם”. נַעֲנוּ לָהּ שׁוֹמְעִים לִדְבָרֶיהָ וּמְצַיְּתִים. הִתְחִילָה בַהֲכָנַת הַצִּיּוּד לַנְּסִיעָה מִצֵּידָה וְעַד מָמוֹן וּמְזוֹנוֹת וְכֵלִים וּגְמַלִּים וּפְרָדִים. נָסְעָה מִן הָעִיר, וְלֹא פָסְקָה מִלִּנְסֹע אֶל עִירוֹ שֶׁל עַלִי שָׁאר. נִכְנַס לִמְעוֹנוֹ וְנָתַן מַתּוֹת וְחִלֵּק צְדָקָה וְחִלֵּק מַתָּנוֹת וּפִרְנֵס מִזֶּה אֶת הַיְלָדִים. חָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּטּוֹבָה שֶׁבַּשְּׂמָחוֹת עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמְפָרֵד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח הַנִּשְׁאָר קַיָּם בְּלִי חִדָּלוֹן וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל כָּל מַצָּב. וּמִמַּה שֶׁיְסֻפַּר הוּא: