רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר עַבְּד־אַללָּה בֶּן מַעְמָר וְהָאִישׁ מִבַּצְרָה וְשִׁפְחָתוֹ
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית־ספר; 1963

סִפְּרוּ שֶׁאֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי בַּצְרָה קָנָה לוֹ שִׁפְחָה. חִנֵּךְ אוֹתָהּ לְנִמּוּסִים וְהֵיטִיב לְחַנְּכָה וּלְלַמְּדָהּ, וְהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ תַּכְלִית הָאַהֲבָה, וְהוֹצִיא אֶת כָּל הוֹנוֹ לִשְׂמָחוֹת וְהַרְחָבַת־הַדַּעַת כְּשֶׁהוּא אִתָּהּ, עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר אֶצְלוֹ כְלוּם, וְהֵצִיקָה לוֹ עֲנִיּוּת קָשָׁה. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי, מָכְרֵנִי, שֶׁזָּקוּק אַתָּה לִמְחִירִי, וְנִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל מַצָּבְךָ מִמַּה שֶּׁאֲנִי רוֹאָה בְךָ מִן הָעֹנִי. וְאִלּוּ הָיִיתָ מוֹכֵר אוֹתִי וְהָיִיתָ מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחִירִי לְהוֹצָאוֹתֶיךָ הָיָה מוּטַב לְךָ מֵאֲשֶׁר לְהַשְׁאִירֵנִי אֶצְלְךָ, וְאֶפְשָׁר שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יַרְחִיב לְךָ פַּרְנָסָתְךָ”. נַעֲנָה לָהּ לְכָךְ לְדֹחַק מַצָּבוֹ, תְּפָשָׂהּ בְיָדָה וְיָרַד עִמָּה לַשּׁוּק וְהִצִּיעַ אוֹתָהּ הַסַּפְסָר לְאֵמִיר בָּצְרָה, וְהָיָה שְׁמוֹ עַבְּד־אַללָּה בֶּן מַעְמָר אַלתַּמִימִי. מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְקָנָה אוֹתָהּ בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְשִׁלֵּם סְכוּם זֶה לִבְעָלֶיהָ. כְּשֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ בִּקֵּשׁ לְהִסְתַּלֵּק, בָּכְתָה הַנַּעֲרָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רְאֵה בְרָכָה בַאֲשֶׁר קִבַּלְתּוֹ מִן הַמָּמוֹן,

אַךְ לִי לֹא נִשְׁאֲרוּ בִלְתִּי הִרְהוּרִים וְיָגוֹן.

אֹמַר לְנַפְשִׁי, וְהִיא בָרָעָה שֶׁבְּעָצְבִּי:

מַעֲטִי קִינָה כִּי סָר אָהוּב, אוֹ הַרְבִּי.

כְּשֶׁשָּׁמַע אֲדוֹנָהּ דְּבָרֶיהָ עָלוּ אַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם אֵין תַּחְבּוּלָה בָעִנְיָן אִתֵּךְ,

וְלֹא מָצָאת דָבָר בִּלְתִּי הַמָּוֶת, סִלְחִי.

אֵלֵךְ וְאָבוֹא וְשַׁעְשׁוּעָי זִכְרֵךְ;

בּוֹ אָשִׂיחַ לֵב קָשִׁים הִרְהוּרָיו, בְּשִׂיחִי.

שָׁלוֹם עָלַיִךְ, אֵין כָּל בִּקוּר בֵּינֵינוּ

וְאֵין אִחוּד, בִּלְתִּי אִם בֶּן־מַעְמָר יִרְצֵנוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע עַבְּד־אַללָּה בֶּן מַעְמָר אֶת שִׁירֵי הַשְּׁנַיִם וְרָאָה יִסּוּרֵיהֶם, אָמַר: “לֹא אֶהְיֶה מְסַיֵּעַ לַפֵּרוּד בֵּינֵיכֶם, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְבָּרְרָה לִי שֶׁאַתֶּם שְׁנַיִם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זוֹ, טֹל אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הַנַּעֲרָה, אַתָּה הַגֶּבֶר, וֵאלֹהִים יִשְׁלַח לְךָ אֶת בִּרְכָתוֹ בִשְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד, שֶׁכֵּן פֵּרוּד שְׁנֵי אוֹהֲבִים זֶה מִזּוֹ קָשֶׁה עֲלֵיהֶם”. נָשְׁקוּ הַשְּׁנַיִם אֶת יָדוֹ, וְנִפְטְרוּ מֵעָלָיו וְלֹא פָסְקוּ עוֹד לִחְיוֹת יַחַד עַד שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם הַמָּוֶת.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר:

המלצות קוראים
תגיות