רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1968

שָׁמַעְתִּי, שׁהָיָה בִזְמַנּוֹ שֶׁל הַכַּלִיף נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד אָדָם, אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל שְׁמוֹ. וְהָיָה אָדָם עָנִי, נוֹשֵׂא בִּשְׂכָרוֹ מַשָּׂא עַל רֹאשׁוֹ. אֵרַע שֶׁנָּשָׂא בְּיוֹם מִן הַיָּמִים מַשָׂא כָבֵד. וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם חַם עַד מְאֹד, וְנִתְעַיֵּף מֵאוֹתוֹ מַשָּׂא וְהֵזִיעַ, וְכָבֵד עָלָיו הַחֹם. עָבַר לִפְנֵי שַׁעֲרוֹ שֶׁל אָדָם סוֹחֵר, שֶׁהָיָה מְכֻבָּד וּמָרְבָּץ הַמָּקוֹם שֶׁלְּפָנָיו וּמֶזֶג הָאֲוִיר שָׁם נוֹחַ. וְהָיָה לְצִדּוֹ שֶׁל הַשַּׁעַר סַפְסָל רָחָב. הֵנִיחַ הַסַּבָּל אֶת מַשָּׂאוֹ עַל אוֹתוֹ סַפְסָל לָפוּשׁ וְלִשְׁאֹף אֲוִיר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵנִיחַ הַסַּבָּל אֶת מַשָּׂאוֹ עַל אוֹתוֹ סַפְסָל לָפוּשׁ וְלִשְׁאֹף אֲוִיר, יָצָא אֵלָיו מֵאוֹתוֹ שַׁעַר מַשַּׁב־רוּחַ נָעִים וְצַח. הִתְעַנֵּג הַסַּבָּל עַל זֶה וְיָשַׁב עַל הַסַּפְסָל. שָׁמַע מֵאוֹתוֹ מָקוֹם מַנְגִּיַנת מֵיתָרִים וּכְלִי נַגֵּן, עוּד, וְקוֹלוֹת מַרְעִידִים בְּגִיל וּמִינֵי שִׁירִים נְעִימִים. וְשָׁמַע גַּם קוֹלָם שֶׁל עוֹפוֹת מְצַיְּצִים וּמְשַׁבְּחִים לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּקוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים וּבְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת, תּוֹר וְזָמִיר וְשַׁחְרוּר וְקִיכְלִי וּסְנוּנִית וְיוֹנָה וּשְׂלָו. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִשְׁתָּאָה וְרָעַד בְּגִיל עַד מְאֹד וְנִגַּשׁ לְאוֹתוֹ שַׁעַר, וּמָצָא בִּפְנִים הַבַּיִת גַּן גָּדוֹל, וְרָאָה בְתוֹכוֹ נְעָרִים וַעֲבָדִים וְסָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם בְּנִמְצָא אֶלָּא אֵצֶל מְלָכִים וְשֻׂלְטָאנִים. אַחֲרֵי זֶה נָשַׁב אֵלָיו רֵיחַ שֶׁל מַאֲכָלִים טְעִימִים וּנְעִימִים מִכָּל הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים וּמַשְׁקָאוֹת נְעִימִים. נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: “לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹהִים, הַבּוֹרֵא וְהַמְפַרְנֵס, תְּפַרְנֵס אֶת אֲשֶׁר תִּרְצֶה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן. אֱלֹהִים מֵאִתְּךָ אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה לְכָל הַחֲטָאִים וְאָשׁוּב אֵלֶיךָ מִכָּל עָוֹן. אֱלֹהִים אֵין אֲשֶׁר יַעֲמֹד בְּפָנֶיךָ בְּחָכְמָתְךָ וּבְכֹחֲךָ, שֶׁאֵין לִשְׁאֹל מִמְּךָ חֶשְׁבּוֹן עַל אֲשֶׁר תִּפְעַל, וְאַתָּה כֹּל תּוּכָל. לְךָ הַשֶּׁבַח, תַּעֲשִׁיר אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְתַעֲנִי אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וּתְרוֹמֵם אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, וְתַשְׁפִּיל אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ. אֵין אֱלוֹהַ אֶלָּא אָתָּה. מַה מְּרוֹמָה מַעֲלָתְךָ וּמָה אַדִּיר שִׁלְטוֹנְךָ וּמַה יָפִים סְדָרֶיךָ. תֵּט חַסְדְּךָ לַאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ מֵעֲבָדֶיךָ… הֲרֵי מָקוֹם זֶה בְעָלָיו בְּתַכְלִית הַטּוֹבָה, וְהוּא מִתְעַנֵּג עַל הָרֵיחוֹת הַנְּעִימִים וּמַעֲדַנֵּי הַמַּאֲכָלִים וְהַמְּפֹאָרִים שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת מִכָּל הַסּוּגִים. אַתָּה הַשַּׁלִּיט בִּבְרִיּוֹתֶיךָ כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וּבַאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ עֲלֵיהֶם. וּמֵהֶם יְגֵעִים וּמֵהֶם נָחִים וּמֵהֶם מְאֻשָּׁרִים, וּמֵהֶם מִי שֶׁהוּא כָמוֹנִי בְּתַכְלִית הַיְגִיעָה וְהַשֵּׂפֶל”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

כַּמָּה יֵשׁ בְּלִי מָנוֹחַ אֻמְלָלִים,

לֹא יִתְעַנְּגוּ עַל טוּב מַחֲסֶה וּצְלָלִים.

בְּעָמָל הוֹלֵךְ וָרָב אַךְ אֱהִי,

וְעִנְיָנִי פִלְאִי וְרַב מַשָּׂאִי,

וְזוּלָתִי מְאֻשָּׁר טֹרַח לֹא יָדָע,

מֵעוֹלָם לֹא נָשָׂא כַּגּוֹרָל אֶשָּׂא.

תָּמִיד אַךְ יִתְעַנֵּג עַל חַיָּיו

בְּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְכָבוֹד וּמֶרְחָב.

הֵן כָּל הַבְּרוּאִים מִטִּפָּה נִבְרָאוּ,

וַאֲנִי הֵן כָּמוֹהוּ וְכָמוֹנִי גַם הוּא.

וְאוּלָם רַב הַהֶפְרֵשׁ בֵּינִי וּבֵינוֹ,

הֶפְרֵש שֶׁבֵּין יַיִן וָחֹמֶץ הִנּוֹ.

וְאוּלָם לֹא אָבוֹא עָלֶיךָ בַּעֲלִילוֹת,

הֵן אַתָּה שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק יִשְׁפֹּט.


כְּשֶׁגָּמַר אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל אֶת שִׁירוֹ וַחֲרוּזָיו, בִּקֵּש לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂאוֹ וְלָלֶכֶת, כְּשֶׁיָצָא אֵלָיו מֵאוֹתוֹ שַׁעַר נַעַר צָעִיר לְשָׁנִים, יְפֵה־פָנִים וּנְאֵה הַגִּזְרָה וְלָבוּשׁ בְּגָדִים מְפֹאָרִים. תָּפַס בְּיַד הַסַּבָּל וְאָמַר לוֹ: “הִכָּנֵס וְדַבֵּר אֶל אֲדוֹנִי, שֶׁהוּא קוֹרֵא לְךָ”. בִּקֵּש הַסַּבָּל לְסָרֵב מֵהִכָּנֵס עִם הַנַּעַר וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ. הִנִּיחַ אֶת מַשָּׂאוֹ אֵצֶל הַשּׁוֹעֵר בִּפְרוֹזְדוֹר הַמָּקוֹם וְנִכְנַס עִם הַנַּעַר. מָצָא חָצֵר מְרֻוָּחָה וְנָסוּךְ עָלֶיהָ חִבָּה וִיקָר. הִסְתַּכֵּל בְּאוּלָם גָּדוֹל וְרָאָה בְּתוֹכוֹ מִן הָאֲדוֹנִים הַנִּכְבָּדִים וְרָמֵי הַמַּעֲלָה, וּבְתוֹכוֹ מִכָּל מִינֵי הַפְּרָחִים וְכָל מִינֵי הַצְּמָחִים הָרֵיחָנִיִּים וּמִסּוּגֵי הַמַּמְתַּקִּים וְהַפְּרִי, וּמַשֶּׁהוּ רַב מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ, וּבְתוֹכוֹ מַשְׁקָאוֹת מִסְּגֻלַּת גַּפְנֵי הַכְּרָמִים, וּבְתוֹכוֹ זִמְרָה וּנְגִינָה מִמִּינֵי הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת. וְיָשַׁב כָּל אֶחָד מִן הָאוֹרְחִים בִּמְקוֹמוֹ לְפִי עֶרֶךְ מַעֲלָתוֹ. וּבְרֹאשׁ אוֹתוֹ אוּלָם אִישׁ נַעֲלֶה וּמְכֻבָּד, כְּבָר זָרְקָה שֵׂבָה בִזְקַן לֶחְיוֹ וְהוּא נְאֵה צוּרָה וִיפֵה מַרְאֶה וְעָלָיו הַדְרָה וִיקְרָה וְכָבוֹד וְתִפְאָרָה. הִשְׁתָּאָה אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "מָקוֹם זֶה מֵחַבְלֵי־אֶרֶץ גַּן־עֵדֶן הוּא אוֹ שֶׁהוּא אַרְמוֹן מֶלֶךְ אוֹ שֻׂלְטָאן. הֶחֱוָה קִדָּה וְנָתַן שָׁלוֹם וּבֵרֵךְ אוֹתָם וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם וְעָמַד מֻרְכָּן רֹאשׁוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּשַׁק אַלסִּנְדְבָּאד אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֲדוֹנִים וְעָמַד מֻרְכָּן רֹאשׁוֹ וּבְהַכְנָעָה, נָתַן לוֹ בַעַל־הַבַּיִת רְשׁוּת לָשֶׁבֶת וְיָשַׁב. וּכְבָר קֵרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וְהָיָה מְשַׁעַשְׁעוֹ בִדְבָרִים וּמְבָרְכוֹ לְבוֹאוֹ. הִגִּישׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים הַמְּפֹאָרִים, וְהַטְּעִימִים וְיִקְרֵי הָעֵרֶךְ. הִתְקָרֵב אַלְסִּינְדְבָּאד הַסַּבָּל וְקָרָא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְאָכַל דֵּי שָׂבְעוֹ, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל כָּל מַצָּב”. רָחַץ אֶת יָדָיו וְהוֹדָה לָהֶם עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ בַעַל־הַבַּיִת: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וּמְבֹרָךְ יוֹמְךָ, וּמַה שִּׁמְךָ, וּמַה מִּן הָאוּמָנוּיוֹת עִסְקֶךָ?” אָמַר לֹו: “אֲדוֹנִי, שְׁמִי אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וַאֲנִי נוֹשֵׂא עַל רֹאשִׁי צָרְכֵי בְּנֵי־אָדָם בִּשְׂכָר”. חִיֵּךְ בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “דַּע, סַבָּל שֶׁשִּמְךָ כִּשְׁמִי, וַאֲנִי אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים. וְאוּלָם חֶפְצִי, סַבָּל, הוּא שֶׁתַּשְׁמִיעֵנִי אֶת בָּתֵּי־הַשִּׁיר שֶׁהִשְׁמַעְתָּ כְּשֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד עַל הַשַּׁעַר”. הִתְבַּיֵּשׁ הַסַּבָּל וְאָמַר לוֹ: “אַל נָא תִשָּׂא עָלַי חַטָּאת, שֶׁכֵּן הַיְּגִיעָה וְהַטֹּרַח וְהַמְּעַט מַה שֶּׁבַּיָּד מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם מִעוּט־נִמּוּס וְהַסִּכְלוּת”. אָמַר לוֹ: “אַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁנִּהְיֵיתָ אָח לִי, הַשְׁמַע אֵפוֹא אֶת בָּתֵי־הַשִּׁיר, שֶׁמָצְאוּ חֵן בְּעֵינַי כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אוֹתָם מִפִּיךָ, כְּשֶׁנָּשָׂאתָ קוֹלְךָ בָהֶם עַל הַשַּׁעַר”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִשְׁמִיעַ אוֹתוֹ הַסַּבָּל אֶת בָּתֵי־הַשִּׁיר, וּמָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְרָעַד בְּגִיל לְמִשְׁמָעָם. אָמַר לוֹ: סַבָּל, דַּע שֶׁיֵשׁ לִי סִפּוּר נִפְלָא וְעוֹד אַגִּיד לְךָ כָּל מַה שֶׁהָיָה עִמִּי, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְאֹשֶׁר זֶה וְיָשַׁבְתִּי בְמָקוֹם זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי בוֹ. שֶׁכֵּן לֹא הִגַּעְתִּי לְאֹשֶׁר זֶה וּמָקוֹם זֶה אֶלָּא אַחֲרֵי עָמָל וָטֹרַח קָשִׁים וּבַלָּהוֹת רַבּוֹת שֶׁסָּבַלְתִּי בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן מִן הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל. וּכְבָר נָסַעְתִּי שֶׁבַע נְסִיעוֹת. וְכָל נְסִיעָה לָהּ סִפּוּר נִפְלָא, הַמֵּבִיא בִמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת. וְכָל זֶה לְפִי מַה שֶׁנֶּחֱרַץ וְנִגְזַר, שֶׁאֵין מִמַּה שֶּׁכָּתוּב לֹא מִפְלָט וְלֹא מָנוֹס”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל הַנִּמְצָאִים, וְהִתְחִיל מְסַפֵּר לָהֶם

המלצות קוראים
תגיות