אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, שׁהָיָה בִזְמַנּוֹ שֶׁל הַכַּלִיף נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד אָדָם, אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל שְׁמוֹ. וְהָיָה אָדָם עָנִי, נוֹשֵׂא בִּשְׂכָרוֹ מַשָּׂא עַל רֹאשׁוֹ. אֵרַע שֶׁנָּשָׂא בְּיוֹם מִן הַיָּמִים מַשָׂא כָבֵד. וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם חַם עַד מְאֹד, וְנִתְעַיֵּף מֵאוֹתוֹ מַשָּׂא וְהֵזִיעַ, וְכָבֵד עָלָיו הַחֹם. עָבַר לִפְנֵי שַׁעֲרוֹ שֶׁל אָדָם סוֹחֵר, שֶׁהָיָה מְכֻבָּד וּמָרְבָּץ הַמָּקוֹם שֶׁלְּפָנָיו וּמֶזֶג הָאֲוִיר שָׁם נוֹחַ. וְהָיָה לְצִדּוֹ שֶׁל הַשַּׁעַר סַפְסָל רָחָב. הֵנִיחַ הַסַּבָּל אֶת מַשָּׂאוֹ עַל אוֹתוֹ סַפְסָל לָפוּשׁ וְלִשְׁאֹף אֲוִיר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵנִיחַ הַסַּבָּל אֶת מַשָּׂאוֹ עַל אוֹתוֹ סַפְסָל לָפוּשׁ וְלִשְׁאֹף אֲוִיר, יָצָא אֵלָיו מֵאוֹתוֹ שַׁעַר מַשַּׁב־רוּחַ נָעִים וְצַח. הִתְעַנֵּג הַסַּבָּל עַל זֶה וְיָשַׁב עַל הַסַּפְסָל. שָׁמַע מֵאוֹתוֹ מָקוֹם מַנְגִּיַנת מֵיתָרִים וּכְלִי נַגֵּן, עוּד, וְקוֹלוֹת מַרְעִידִים בְּגִיל וּמִינֵי שִׁירִים נְעִימִים. וְשָׁמַע גַּם קוֹלָם שֶׁל עוֹפוֹת מְצַיְּצִים וּמְשַׁבְּחִים לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּקוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים וּבְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת, תּוֹר וְזָמִיר וְשַׁחְרוּר וְקִיכְלִי וּסְנוּנִית וְיוֹנָה וּשְׂלָו. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִשְׁתָּאָה וְרָעַד בְּגִיל עַד מְאֹד וְנִגַּשׁ לְאוֹתוֹ שַׁעַר, וּמָצָא בִּפְנִים הַבַּיִת גַּן גָּדוֹל, וְרָאָה בְתוֹכוֹ נְעָרִים וַעֲבָדִים וְסָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם בְּנִמְצָא אֶלָּא אֵצֶל מְלָכִים וְשֻׂלְטָאנִים. אַחֲרֵי זֶה נָשַׁב אֵלָיו רֵיחַ שֶׁל מַאֲכָלִים טְעִימִים וּנְעִימִים מִכָּל הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים וּמַשְׁקָאוֹת נְעִימִים. נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: “לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹהִים, הַבּוֹרֵא וְהַמְפַרְנֵס, תְּפַרְנֵס אֶת אֲשֶׁר תִּרְצֶה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן. אֱלֹהִים מֵאִתְּךָ אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה לְכָל הַחֲטָאִים וְאָשׁוּב אֵלֶיךָ מִכָּל עָוֹן. אֱלֹהִים אֵין אֲשֶׁר יַעֲמֹד בְּפָנֶיךָ בְּחָכְמָתְךָ וּבְכֹחֲךָ, שֶׁאֵין לִשְׁאֹל מִמְּךָ חֶשְׁבּוֹן עַל אֲשֶׁר תִּפְעַל, וְאַתָּה כֹּל תּוּכָל. לְךָ הַשֶּׁבַח, תַּעֲשִׁיר אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וְתַעֲנִי אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וּתְרוֹמֵם אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, וְתַשְׁפִּיל אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ. אֵין אֱלוֹהַ אֶלָּא אָתָּה. מַה מְּרוֹמָה מַעֲלָתְךָ וּמָה אַדִּיר שִׁלְטוֹנְךָ וּמַה יָפִים סְדָרֶיךָ. תֵּט חַסְדְּךָ לַאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ מֵעֲבָדֶיךָ… הֲרֵי מָקוֹם זֶה בְעָלָיו בְּתַכְלִית הַטּוֹבָה, וְהוּא מִתְעַנֵּג עַל הָרֵיחוֹת הַנְּעִימִים וּמַעֲדַנֵּי הַמַּאֲכָלִים וְהַמְּפֹאָרִים שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת מִכָּל הַסּוּגִים. אַתָּה הַשַּׁלִּיט בִּבְרִיּוֹתֶיךָ כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ וּבַאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ עֲלֵיהֶם. וּמֵהֶם יְגֵעִים וּמֵהֶם נָחִים וּמֵהֶם מְאֻשָּׁרִים, וּמֵהֶם מִי שֶׁהוּא כָמוֹנִי בְּתַכְלִית הַיְגִיעָה וְהַשֵּׂפֶל”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

כַּמָּה יֵשׁ בְּלִי מָנוֹחַ אֻמְלָלִים,

לֹא יִתְעַנְּגוּ עַל טוּב מַחֲסֶה וּצְלָלִים.

בְּעָמָל הוֹלֵךְ וָרָב אַךְ אֱהִי,

וְעִנְיָנִי פִלְאִי וְרַב מַשָּׂאִי,

וְזוּלָתִי מְאֻשָּׁר טֹרַח לֹא יָדָע,

מֵעוֹלָם לֹא נָשָׂא כַּגּוֹרָל אֶשָּׂא.

תָּמִיד אַךְ יִתְעַנֵּג עַל חַיָּיו

בְּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְכָבוֹד וּמֶרְחָב.

הֵן כָּל הַבְּרוּאִים מִטִּפָּה נִבְרָאוּ,

וַאֲנִי הֵן כָּמוֹהוּ וְכָמוֹנִי גַם הוּא.

וְאוּלָם רַב הַהֶפְרֵשׁ בֵּינִי וּבֵינוֹ,

הֶפְרֵש שֶׁבֵּין יַיִן וָחֹמֶץ הִנּוֹ.

וְאוּלָם לֹא אָבוֹא עָלֶיךָ בַּעֲלִילוֹת,

הֵן אַתָּה שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק יִשְׁפֹּט.


כְּשֶׁגָּמַר אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל אֶת שִׁירוֹ וַחֲרוּזָיו, בִּקֵּש לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂאוֹ וְלָלֶכֶת, כְּשֶׁיָצָא אֵלָיו מֵאוֹתוֹ שַׁעַר נַעַר צָעִיר לְשָׁנִים, יְפֵה־פָנִים וּנְאֵה הַגִּזְרָה וְלָבוּשׁ בְּגָדִים מְפֹאָרִים. תָּפַס בְּיַד הַסַּבָּל וְאָמַר לוֹ: “הִכָּנֵס וְדַבֵּר אֶל אֲדוֹנִי, שֶׁהוּא קוֹרֵא לְךָ”. בִּקֵּש הַסַּבָּל לְסָרֵב מֵהִכָּנֵס עִם הַנַּעַר וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ. הִנִּיחַ אֶת מַשָּׂאוֹ אֵצֶל הַשּׁוֹעֵר בִּפְרוֹזְדוֹר הַמָּקוֹם וְנִכְנַס עִם הַנַּעַר. מָצָא חָצֵר מְרֻוָּחָה וְנָסוּךְ עָלֶיהָ חִבָּה וִיקָר. הִסְתַּכֵּל בְּאוּלָם גָּדוֹל וְרָאָה בְּתוֹכוֹ מִן הָאֲדוֹנִים הַנִּכְבָּדִים וְרָמֵי הַמַּעֲלָה, וּבְתוֹכוֹ מִכָּל מִינֵי הַפְּרָחִים וְכָל מִינֵי הַצְּמָחִים הָרֵיחָנִיִּים וּמִסּוּגֵי הַמַּמְתַּקִּים וְהַפְּרִי, וּמַשֶּׁהוּ רַב מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ, וּבְתוֹכוֹ מַשְׁקָאוֹת מִסְּגֻלַּת גַּפְנֵי הַכְּרָמִים, וּבְתוֹכוֹ זִמְרָה וּנְגִינָה מִמִּינֵי הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת. וְיָשַׁב כָּל אֶחָד מִן הָאוֹרְחִים בִּמְקוֹמוֹ לְפִי עֶרֶךְ מַעֲלָתוֹ. וּבְרֹאשׁ אוֹתוֹ אוּלָם אִישׁ נַעֲלֶה וּמְכֻבָּד, כְּבָר זָרְקָה שֵׂבָה בִזְקַן לֶחְיוֹ וְהוּא נְאֵה צוּרָה וִיפֵה מַרְאֶה וְעָלָיו הַדְרָה וִיקְרָה וְכָבוֹד וְתִפְאָרָה. הִשְׁתָּאָה אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "מָקוֹם זֶה מֵחַבְלֵי־אֶרֶץ גַּן־עֵדֶן הוּא אוֹ שֶׁהוּא אַרְמוֹן מֶלֶךְ אוֹ שֻׂלְטָאן. הֶחֱוָה קִדָּה וְנָתַן שָׁלוֹם וּבֵרֵךְ אוֹתָם וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם וְעָמַד מֻרְכָּן רֹאשׁוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּשַׁק אַלסִּנְדְבָּאד אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֲדוֹנִים וְעָמַד מֻרְכָּן רֹאשׁוֹ וּבְהַכְנָעָה, נָתַן לוֹ בַעַל־הַבַּיִת רְשׁוּת לָשֶׁבֶת וְיָשַׁב. וּכְבָר קֵרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וְהָיָה מְשַׁעַשְׁעוֹ בִדְבָרִים וּמְבָרְכוֹ לְבוֹאוֹ. הִגִּישׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים הַמְּפֹאָרִים, וְהַטְּעִימִים וְיִקְרֵי הָעֵרֶךְ. הִתְקָרֵב אַלְסִּינְדְבָּאד הַסַּבָּל וְקָרָא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְאָכַל דֵּי שָׂבְעוֹ, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל כָּל מַצָּב”. רָחַץ אֶת יָדָיו וְהוֹדָה לָהֶם עַל כָּךְ. אָמַר לוֹ בַעַל־הַבַּיִת: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וּמְבֹרָךְ יוֹמְךָ, וּמַה שִּׁמְךָ, וּמַה מִּן הָאוּמָנוּיוֹת עִסְקֶךָ?” אָמַר לֹו: “אֲדוֹנִי, שְׁמִי אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וַאֲנִי נוֹשֵׂא עַל רֹאשִׁי צָרְכֵי בְּנֵי־אָדָם בִּשְׂכָר”. חִיֵּךְ בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “דַּע, סַבָּל שֶׁשִּמְךָ כִּשְׁמִי, וַאֲנִי אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים. וְאוּלָם חֶפְצִי, סַבָּל, הוּא שֶׁתַּשְׁמִיעֵנִי אֶת בָּתֵּי־הַשִּׁיר שֶׁהִשְׁמַעְתָּ כְּשֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד עַל הַשַּׁעַר”. הִתְבַּיֵּשׁ הַסַּבָּל וְאָמַר לוֹ: “אַל נָא תִשָּׂא עָלַי חַטָּאת, שֶׁכֵּן הַיְּגִיעָה וְהַטֹּרַח וְהַמְּעַט מַה שֶּׁבַּיָּד מְלַמֶּדֶת אֶת הָאָדָם מִעוּט־נִמּוּס וְהַסִּכְלוּת”. אָמַר לוֹ: “אַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁנִּהְיֵיתָ אָח לִי, הַשְׁמַע אֵפוֹא אֶת בָּתֵי־הַשִּׁיר, שֶׁמָצְאוּ חֵן בְּעֵינַי כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אוֹתָם מִפִּיךָ, כְּשֶׁנָּשָׂאתָ קוֹלְךָ בָהֶם עַל הַשַּׁעַר”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִשְׁמִיעַ אוֹתוֹ הַסַּבָּל אֶת בָּתֵי־הַשִּׁיר, וּמָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְרָעַד בְּגִיל לְמִשְׁמָעָם. אָמַר לוֹ: סַבָּל, דַּע שֶׁיֵשׁ לִי סִפּוּר נִפְלָא וְעוֹד אַגִּיד לְךָ כָּל מַה שֶׁהָיָה עִמִּי, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי לִפְנֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְאֹשֶׁר זֶה וְיָשַׁבְתִּי בְמָקוֹם זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי בוֹ. שֶׁכֵּן לֹא הִגַּעְתִּי לְאֹשֶׁר זֶה וּמָקוֹם זֶה אֶלָּא אַחֲרֵי עָמָל וָטֹרַח קָשִׁים וּבַלָּהוֹת רַבּוֹת שֶׁסָּבַלְתִּי בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן מִן הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל. וּכְבָר נָסַעְתִּי שֶׁבַע נְסִיעוֹת. וְכָל נְסִיעָה לָהּ סִפּוּר נִפְלָא, הַמֵּבִיא בִמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת. וְכָל זֶה לְפִי מַה שֶׁנֶּחֱרַץ וְנִגְזַר, שֶׁאֵין מִמַּה שֶּׁכָּתוּב לֹא מִפְלָט וְלֹא מָנוֹס”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל הַנִּמְצָאִים, וְהִתְחִיל מְסַפֵּר לָהֶם

וְאָמַר: "דְּעוּ, אֲדוֹנִים וְנִכְבָּדִים, שֶׁהָיָה לִי אָב סוֹחֵר. וְהָיָה מִנִּכְבַּדֵי הָאֲנָשִׁים וְהַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה אֶצְלוֹ הוֹן רַב וּרְכוּשׁ יָקָר. וּכְבָר מֵת בְּעוֹדִי יֶלֶד קָטָן, וְעָזַב לִי אַחֲרָיו הוֹן וְקַרְקָעוֹת וַאֲחֻזּוֹת. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי שַׂמְתִּי אֶת יָדִי עַל הַכֹּל וְהָיִיתִי אוֹכֵל מַאֲכָל יָפֶה וְשׁוֹתֶה מַשְׁקֶה יָפֶה וּבָאתִי בְחֶבְרַת הַבַּחוּרִים, וְהִתְקַשַּׁטְתִּי בִלְבוּשִׁים נָאִים, וְהִתְהַלַּכְתִּי עִם יְדִידִים וְרֵעִים, מַאֲמִין שֶׁכָּל זֶה יִשָּׁאֵר לִי תָמִיד וְיוֹעִיל לִי. לֹא חָדַלְתִּי מִמַּצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי לְדַעְתִּי וְהִתְעוֹרַרְתִּי מֵאִי־שִׂימַת לִבִּי, וּמָצָאתִי אֶת הוֹנִי שֶׁכְּבָר אֵינוֹ, וּמַצָּבִי שֻׁנָּה לְרָעָה, וּכְבָר הָלַךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי. וְלֹא הִתְפַּכַּחְתִּי אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי נִבְהָל וְנִדְהָם, וְהִרְהַרְתִּי בְסִפּוּר שֶׁהָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ לְפָנִים, וְהוּא סִפּוּר אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָׁלוֹם, כְּשֶׁאָמַר: שְׁלשָׁה טוֹבִים מִשְּׁלשָׁה. יוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלֶד, וְהַכֶּלֶב הַחַי טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת וְהַקֶּבֶר טוֹב מִן הָעֹנִי1. קַמְתִּי וְאָסַפְתִּי מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי מִן הָרְהִיטִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים, וּמָכַרְתִּי קַרְקְעוֹתַי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי וְאָסַפְתִּי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים. עָלָה בְדַעְתִּי לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בִּדְבָרָיו שֶׁל אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁאָמַר:

בְּכֹחַ הֶעָמָל תֻּשַּׂגְנָה הַמַּעֲלוֹת,

וְהַשּׁוֹאֵף אֶל עָל יֵעוֹר בַּלֵּילוֹת.

יִצְלֹל בַּיָּם כָּל מְבַקֵּשׁ פְּנִינָה,

וְשִׁלְטוֹן וָהוֹן יִהְיוּ לוֹ לְמָנָה.

וְהַמְבַקֵּשׁ עֲלוֹת עָל בְּלִי עָמָל רָב,

אִבֵּד חַיָּיו בְּבַקְשׁוֹ תֹהוּ, שָׁוְא.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּמַרְתִּי בְדַעְתִּי וְקַמְתִּי וְקָנִיתִי לִי סְחוֹרָה וּמְטַלְטְלִין וַחֲפָצִים וּמַה שֶׁצְרִיכִים לֹו מִצָּרְכֵי הַנְּסִיעָה, וּבִקְּשָׁה נַפְשִׁי לִנְסֹעַ בַּיָּם. יָרַדְתִּי בַסְפִינָה וְנָסַעְתִּי לִמְדִינַת בָּצְרָה עִם חֲבוּרָה שֶׁל סוֹחֲרִים. נָסַעְנוּ בַיָּם בְּמֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת, וְעָבַרְנוּ עַל־פְּנֵי אִי אַחֲרֵי אִי וּמִיָּם אֶל יָם וּמִיַּבָּשָׁה אֶל יַבָּשָׁה, וּבְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו הָיִינוּ מוֹכְרִים בּוֹ וְקוֹנִים, וּמַחֲלִיפִים סְחוֹרָה בִּסְחוֹרָה. הִפְלַגְנוּ בִנְסִיעָתֵנוּ בַיָּם עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאִי, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא גַן מִגַּנּוֹת גַּן־עֵדֶן. חָנָה אִתָּנוּ רַב־הַחוֹבְלִים וְעָגַן לְיַד אוֹתוֹ אִי. הִטִיל אֶת הָעֹגֶן וְהִצִּיב אֶת הַסֻּלָּם, וְיָרְדוּ כָּל מִי שֶׁהָיוּ בַסְּפִינָה לְאוֹתוֹ אִי. כּוֹנְנוּ לָהֶם כִּירַיִם וְהֵצִיתוּ בָהֶן אֵשׁ, וְעָסְקוּ בַעֲבוֹדוֹת מֵעֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת. מֵהֶם מִי שֶׁמְבַשֵּׁל וּמֵהֶם מִי שֶׁמְכַבֵּס וּמֵהֶם מִי שֶׁמִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב. וְהָיִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְשׁוֹטְטִים בִּסְבִיבוֹת הָאִי. הִתְאַסְּפוּ הַנּוֹסְעִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְשַׂחֵק. וַעֲדַיִן אֲנַחְנוּ בְמַצָּב זֶה, וְהִנֵּה רַב־הַחוֹבֵל עוֹמֵד עַל קְצֵה הַסְּפִינָה וְקוֹרֵא בְקוֹלוֹ הָרָם בְּיוֹתֵר: “הוֹי הַנּוֹסְעִים לְשָׁלוֹם, מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל הַסְּפִינָה וְהִזְדָּרְזוּ לַעֲלוֹת וְעִזְבוּ אֶת חֲפֵצֵיכֶם וּבִרְחוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְהַצִּילוּ בְשָׁלוֹם אֶת עַצְמְכֶם מִן הָאֲבָדוֹן, שֶׁכֵּן אִי זֶה שֶׁאַתֶּם עָלָיו אֵינוֹ אִי, אֵין הוּא אֶלָּא דָג גָּדוֹל, שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁבִיתָה בְלֵב הַיָּם, וְנִצְטַבֵּר עָלָיו הַחוֹל וְנַעֲשָׂה כְאִי. וּכְבָר צָמְחוּ עָלָיו הָעֵצִים מִזְּמַנִּים קְדוּמִים. וּכְשֶׁהִצַּתֶּם עָלָיו אֶת הָאֵשׁ, חָשׁ בַּחֹם, וְהִתְנָעֵר, וּבְשָׁעָה זוֹ הוּא צוֹלֵל אִתְכֶם בְּתוֹךְ הַיָּם, וְאַתֶּם טוֹבְעִים כֻּלְּכֶם יַחְדָּו. בַּקְּשׁוּ אֵפוֹא הַצָּלָה לִפְנֵי הָאֲבַדּוֹן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל קָרָא לַנּוֹסְעִים: “בַּקְּשׁוּ אֵפוֹא הַצָּלָה לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם לִפְנֵי הָאֲבַדּוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנּוֹסְעִים אֶת דִּבְרֵי אוֹתוֹ רַב־הַחוֹבֵל, מִהֲרוּ וְהִזְדָּרְזוּ לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְעָזְבוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם וּבִגְדֵיהֶם וְסִירֵיהֶם וְכִירוֹתֵיהֶם וְהָיוּ מֵהֶם מִי שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַסְּפִינָה, וּמֵהֶם מִי שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָהּ. וּכְבָר הִתְנָעֵר אוֹתוֹ אִי וְיָרַד לִמְצוּלוֹת הַיָּם עִם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו, וְסָגַר עָלָיו הַיָּם הַסּוֹאֵן הַמַּכֶּה גַלִים. וְהָיִיתִי אֲנִי בְּתוֹךְ אֵלֶּה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ אָחוֹר בָּאִי וְטָבַעְתִּי בַיָּם עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁטָבְעוּ. וְאוּלָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הִצִּילַנִי וְהִמְלִיטַנִי מִן הַטְּבִיעָה, וּמִנָּה לִי עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְכַבְּסִים בָּהֶן. תְּפַסְתִּיהָ בְיָדַי וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, דּוֹאֵג לַחַיִּים הַמְּתוּקִים, וּבָעַטְתִּי בְרַגְלַי בַּמַּיִם כְּמוֹ בְמָשׁוֹטִים, כְּשֶׁהַגַּלִּים מְשַׂחֲקִים בִּי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וּכְבָר פָּרַשׂ רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַמִּפְרָשִׂים שֶׁל הַסְּפִינָה וְנָסַע עִם אֵלֶּה שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָם אֶל הַסְּפִינָה, מִבְּלִי לִשְׁעוֹת אֶל אֵלֶּה מֵהֶם שֶׁטָבְעוּ. לֹא פָסַקְתִּי לְהַבִּיט אַחֲרֵי הַסְּפִינָה עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינָי, וְהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי אוֹבֵד. נִכְנַס עָלַי הַלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה, וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ יוֹם וְלַיְלָה, וְהָיְתָה הָרוּחַ בְּאָשְׁרִי וְכֵן הַגַּלִּים, עַד אֲשֶׁר הִנִּיחוּנִי תַּחַת אִי גָבוֹהַּ, וּבוֹ עֵצִים נִּשְׁקָפִים עַל הַיָּם. תָּפַסְתִּי עָנָף שֶׁל עֵץ גָּבוֹהַּ וְנִתְלֵיתִי בוֹ אַחֲרֵי שֶׁהָיִיתִי צָפוּי לְמִיתָה, וְהֶחֱזַקְתִּי בוֹ עַד שֶׁעָלִיתִי לָאִי. מָצָאתִי רַגְלַי צָבוֹת וּבְצֵקוֹת, וּבָהֶן סִימָנִים שֶׁאָכַל הַדָּג בְּכַפּוֹתֵיהֶן, מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר מִתּוֹךְ עָצְמַת הַצַּעַר וְהֶעָמָל שֶׁהָיִתִי שָׁרוּי בָהֶם. הֵטַלְתִּי עַצְמִי בָאִי כְּשֶׁאֲנִי דוֹמֶה לְמֵת, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי וְשָׁקַעְתִּי בְתִמְהוֹנִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה עַד לַיּוֹם הַשֵּׁנִי. וּכְשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלַי הִתְעוֹרַרְתִּי בָאִי. מָצָאתִי אֶת רַגְלַי תְּפוּחוֹת. וְהָיִיתִי בַאֲשֶׁר אֲנִי בוֹ, פַּעַם מַחֲלִיק כְּתִינוֹק וּפַעַם זוֹחֵל עַל בִּרְכַּי. וְהָיָה בָאִי פְרִי לְמַכְבִּיר, רַב, וּמַעֲיָנוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים. הָיִיתִי אוֹכֵל מֵאוֹתָם פֵּרוֹת. וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה בְמֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת, וְחָיְתָה נַפְשִׁי וְשָׁבָה אֵלָי רוּחִי, וְנִתְחַזֵּק כֹּחַ תְּנוּעָתִי. חָשַׁבְתִּי בְלִבִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בְצִדֵּי הָאִי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָאִילָנוֹת וּבְמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְתִקַּנְתִּי לִי מֵשְׁעֶנֶת מֵאוֹתָם עֵצִים שֶׁאֶשָּׁעֵן עָלֶיהָ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהִתְהַלַּכְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים בְּצַד הָאִי, וְהוֹפִיעָה לְפָנַי דְּמוּת מֵרָחוֹק. דִּמִּיתִי שֶׁחַיַּת־בָּר הִיא אוֹ בַּעַל־חַי מִבַּעֲלֵי־הַחַיִּים. הָלַכְתִּי כְלַפָּיו, וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהִנֵּה הוּא סוּס אַבִּיר לְמַרְאֶה קָשׁוּר לְצַד הָאִי עַל חוֹף הַיָּם. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֵלָיו צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה. נִבְעַתִּי וּבִקַּשְׁתִּי לַחֲזֹר. וְהִנֵּה יָצָא אָדָם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְקָרָא אֵלָי וְהָלַךְ אַחֲרַי וְאָמַר לִי: “מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ, וּמַה סִּבַּת הַגִּיעֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁאָדָם נָכְרִי אֲנִי וְהָיִיתִי בִסְפִינָה וְטָבַעְתִּי אֲנִי וּמִקְצָת מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בָהּ. מִנָּה לִי אֱלֹהִים עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, וְשָׁטָה עִמִּי עַד שֶׁהֱטִילוּנִי הַגַּלִּים לְאִי זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרַי, תְּפָסַנִי בְיָדִי וְאָמַר לִי: “בּוֹא עִמִּי”. הָלַכְתִּי עִמּוֹ. הוֹרִידַנִי לְתוֹךְ מִנְהָרָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהִכְנִיסַנִי לְתוֹךְ אוּלָם גָּדוֹל מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהוֹשִׁיבַנִי בְרֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוּלָם, וְהֵבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וּמֵהְיוֹתִי רָעֵב אָכַלְתִּי עַד דֵּי שָׂבְעִי וְנָחָה נַפְשִׁי. שְׁאָלַנִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶׁאֵרָע לִי. סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנִי מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. הִשְׁתּוֹמֵם עַל סִפּוּרִי, וּכְשֶׁגָּמַרְתִּי סִפּוּרִי אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, אַל תַּקְפִּיד עָלַי, שֶׁכְּבָר סִפַּרְתִּי לְךָ כָּל מַצָּבִי לַאֲמִתּוֹ וְכָל מַה שֶׁאֵרַע לִי, וַהֲרֵינִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁמִּצִּדְךָ אַתָּה תַּגִּיד לִי מִי אַתָּה, וּמַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ בְאוּלָם זֶה שֶׁמִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּמַה הַסִּבָּה שֶׁאָסַרְתָּ סוּס זֶה לִשְׂפַת הַיָּם?” אָמַר לִי: “דַּע שֶׁאָנוּ חֲבוּרָה נְפוּצָה עַל הָאִי הַזֶּה בְּכָל קְצוֹתָיו, וְאָנוּ הָאֻרְוְתָנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אָן, וְתַחַת יָדֵנוּ כָל סוּסָיו. וּבְכָל חֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, אָנוּ מְבִיאִים אֶת הַסּוּסוֹת הָאֲצִילוֹת וְאוֹסְרִים אוֹתָן לָאִי הַזֶּה, כָּל סוּסָה בְתוּלָה, וּמִתְחַבְּאִים בְּאוּלָם זֶה מִתַּחַת לָאֲדָמָה, שֶׁלֹא יִרְאֶה אוֹתָנוּ אֶחָד, וְיָבוֹאוּ סוּסִים זְכָרִים מִסּוּסֵי הַיָּם לְרֵיחַ אוֹתָן סוּסוֹת וְיַעֲלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה, וּפוֹנִים כֹה וָכֹה, וּכְשֶׁאֵין הֵם רוֹאִים אֶחָד, מְזַנְקִים הֵם וּבָאִים עֲלֵיהֶן. אַחַר־כָּךְ הֵם מְבַקְּשִׁים לְקַחְתָּן אִתָּם, אַךְ אֵין הֵן יְכוֹלוֹת לָלֶכֶת עִמָּם בִּגְלַל הַקְּשָׁרִים שֶׁהֵן קְשׁוּרוֹת בָּהֶם. צוֹעֲקִים הַסּוּסִים עֲלֵיהֶן וּמַכִּים אוֹתָן בְּרָאשֵׁיהֶן וּבְרַגְלֵיהֶן. וּכְשֶׁהֵם צוֹעֲקִים אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם וְיוֹדְעִים שֶׁכְּבָר יָרְדוּ מֵעֲלֵיהֶן, וְאָז אָנוּ עוֹלִים צוֹעֲקִים עֲלֵיהֶם, וְהֵם מְפַחֲדִים מִפָּנֵינוּ וְיוֹרְדִים לַיָּם, וְהַסּוּסוֹת תַּהֲרֶינָה לָהֶם וְתֵלַדְנָה סְיָחִים שָׁוִים אוֹצְרוֹת שֶׁל מָמוֹן, שֶׁאֵין בְּנִמְצָא דּוֹמֶה לָהֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וְזוֹהִי שְׁעַת עֲלִיַּת הַסּוּסִים הַזְּכָרִים, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ עִמִּי אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֻרְוְתָן אָמַר לְאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים: “אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ עִמִּי אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן וּמַרְאֶה לְךָ אֶת אַרְצֵנוּ. וְדַע שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁפָּגַשְׁתָּ אוֹתָנוּ לֹא הָיִיתָ רוֹאֶה אֶחָד בְּמָקוֹם זֶה זוּלָתֵנוּ, וְהָיִיתָ מֵת מֵעֹצֶר יָגוֹן, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע עָלֶיךָ אֶחָד. וְאוּלָם אֲנִי אֶהֱיֶה הַסִּבָּה לְחַיֶּיךָ וּלְחֲזָרָתְךָ לְאַרְצֶךָ”. בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדוֹ וְטוּבוֹ. וַעֲדַיִן אָנוּ בְּשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁהַסּוּס כְּבָר עָלָה מִן הַיָּם, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה. אַחַר־כָּך זִנֵּק עַל הַסּוּסָה. כְּשֶׁגָּמַר יָרַד מֵעָלֶיהָ. בִּקֵּשׁ לְקַחְתָהּ אִתּוֹ וְלֹא יָכֹל, וּבָעֲטָה וְנָעֲרָה נֶגְדּוֹ. נָטַל הָאִישׁ הָאֻרְוְתָן חֶרֶב בְּיָדוֹ וּמָגֵן שֶׁל עוֹר וְעָלָה מִדֶּלֶת אוֹתוֹ אוּלָם, צוֹעֵק וְקוֹרֵא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ: “עֲלוּ אֶל הַסּוּסִים”. וּמַכֶּה בַחֶרֶב עַל הַמָּגֵן שֶׁל עוֹר. בָּאָה חֲבוּרָה בִרְמָחִים, צוֹעֲקִים. נִבְעַת הַסּוּס מִפְּנֵיהֶם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְיָרַד בַּיָּם כַּכּוֹי, וְנֶעְלָם מִתַּחַת לַמַּיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב הָאִישׁ קְצָת, וְהִנֵּה חֲבֵרָיו כְּבָר בָּאוּ, וְעִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם סוּסָה שֶׁהוּא מוֹבִילָהּ. רָאוּ אוֹתִי אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְעִנְיָנִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁסִפַּרְתִּי לוֹ. נִגְשׁוּ אֵלַי וְעָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאָכְלוּ, וְהִזְמִינוּ אוֹתִי וְאָכַלְתִּי אִתָּם. אַחַר־כָּךְ קָמוּ וְרָכְבוּ עַל הַסּוּסוֹת וּלְקָחוּנִי אִתָּם וְהִרְכִּיבוּנִי עַל גַּבֵּי סוּסָה, וְנָסַעְנוּ. לֹא פָסַקְנוּ מִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן. נִכְנְסוּ אֵלָיו וְהוֹדִיעוּ לוֹ סִפּוּרִי. בִּקֵּשׁ אוֹתִי לָבוֹא לְפָנָיו, וְהִכְנִיסוּנִי אֵלָיו וְהִצִּיגוּנִי לְפָנָיו. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֶזִיר לִי שָׁלוֹם, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי, וְקִדֵּם פָּנַי בְּכָבוֹד וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי, וְהִגַּדְתִּי לוֹ כָל מַה שֶׁבָּא עָלַי וְכָל מַה שֶׁרָאִיתִי מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְפַּלֵּא עַל מַה שֶׁבָּא עָלַי וּמָה שֶׁאֵרַע לִי וְאָמַר לִי: “בְּנִי, כְּבָר הִגִּיעַ לְךָ שֶׁפַע שֶׁל שָׁלוֹם, וְאִלּוּלֵא שֶׁנִגְּזַר עָלֶיךָ אֹרֶךְ־יָמִים, לֹא הָיִיתָ נִצָּל מִצָּרוֹת אֵלּוּ. וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם”. הֵיטִיב עִמִּי וְכִבְּדַנִי וְקֵרְבַנִי אֵלָיו, וְהָיָה מְשַׁעֲשֵעַ אוֹתִי בִּדְבָרִים וּבַחֲסָדִים וּמִנָּה אוֹתִי אֶצְלוֹ לְפָקִיד עַל הַיָּם וְסוֹפֵר לְכָל אֳנִיָּה. עָמַדְתִּי עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ עֲסָקָיו וְהוּא מֵיטִיב עִמִּי וּמוֹעִיל לִי מִכָּל צַד. וּכְבָר הִלְבִּישַׁנִי לְבוּשׁ נָאֶה וּמְפֹאָר. וְהָיִיתִי רִאשׁוֹן אֶצְלוֹ לְהַמְלָצוֹת וּלְמַלֵּא בַקָּשׁוֹת בְּנֵי־הָאָדָם. לֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן אָרוֹךְ, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאתִי אֶל שְׂפַת הַיָּם, אֶת הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהַמַּלָּחִים עַל־דְּבַר הַכִּוּוּן לְעֵבֶר מְדִינַת בַּגְדָּאד, אֶפְשָׁר יוֹדִיעֵנִי אָדָם דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאֵלֶךְ עִמּוֹ אֵלֶיהָ וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי. אַךְ שׁוּם אָדָם לֹא הָיָה מַכִּירָהּ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ. נְבוּכוֹתִי מִכָּךְ וְקַצְתִּי בְּאֹרֶךְ שִׁבְתִּי בַּנֵּכָר. לֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן, עַד שֶׁבָּאתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים וְנִכְנַסְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן, וּמָצָאתִי אֶצְלוֹ חֲבוּרָה שֶׁל הֹדִּים. נָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירוּ לִי שָׁלוֹם וְקִדְמוּ פָנַי בִּבְרָכָה וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְאַרְצִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסִנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָם לְאַרְצָם, סִפְּרוּ לִי שֶׁהֵם כִּתּוֹת שׁוֹנוֹת. מֵהֶן הַשָּׁאכִּרִיָּה2, וְהִיא הַנִּכְבָּדָה בְּכִתּוֹתֵיהֶם, אֵינָם עוֹשְׁקִים אָדָם וְלֹא נוֹהֲגִים בּוֹ עֲרִיצוּת. וּמֵהֶם חֲבוּרָה הַנִּקְרָאָה בְּשֵׁם אַלְבְּרָאהְמָה, וְהֵם בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם שׁוֹתִים יַיִן לַחֲלוּטִין, וְאוּלָם הֵם מְאֻשָּׁרִים וְחַיִּים בְּשִׂמְחָה וּמִשְׂחָק וָזֶמֶר, וְלָהֶם גְּמַלִּים, סוּסִים וּמִקְנֶה. וְהוֹדִיעוּ אוֹתִי שֶׁאוּכְלוּסֵי הַהֹדִּים מְחֻלָּקִים לִשְׁתַּיִם וְשִׁבְעִים כִּתָּה. הִתְפַּלֵאתִי עַל כָּךְ תַּכְלִית הִהִתְפַּעֲלוּת. וְרָאִיתִי בְמַמְלֶכֶת אַלְמִהְרְגָ’אן אִי בְתוֹךְ כְּלָל הָאִיִּים, וּשְׁמוֹ כָּאבִּל, שֶׁנִּשְׁמַעַת בּוֹ הַהַכָּאָה בְתֻפִּים וְטַמְבּוּרִין כָּל הַלַּיְלָה. וּכְבָר סִפְּרוּ לִי בְּנֵי־הָאִיִּים וְהַנּוֹסְעִים שֶׁהָאֲנָשִׁים שָׁם מְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתָּם וּבַעֲלֵי־תְבוּנָה. וְרָאִיתִי בְאוֹתוֹ יַם דָּג שֶׁאָרְכּוֹ מֵאָה אַמָּה3 וְרָאִיתִי גַם דָּג שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי הַיַּנְשׁוּף. וְרָאִיתִי בְאוֹתָה נְסִיעָה הַרְבֵּה מִן הַפְּלָאוֹת וְהַמּוּזָרוֹת, מֵאֵלֶּה שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי בָא לְסַפְּרָם הָיָה אוֹרֵךְ הַזְּמָן לְבָאֲרָם. וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִסְתַּכֵּל בְּאִי זֶה וּבַמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ, עַד אֲשֶׁר הִגַעְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶל שְׂפַת־הַיָּם, וּמִשְׁעֶנֶת בְּיָדִי כְּמִנְהָגִי, וְהִנֵּה אֳנִיָּה גְדוֹלָה קָרְבָה וּבָאָה וּבְתוֹכָהּ סוֹחֲרִים רַבִּים. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל נָמֵל הָעִיר וּמְקוֹם הַמַּעֲגָן, קִפֵּל רַב־הַחוֹבֵל אֶת מִפְרָשֶׂיהָ, וְהִטִּיל עָגְנָהּ בַּיַּבָּשָׁה. הִצִּיג הַסֻּלָּם וְהֶעֱלוּ הַמַּלָּחִים אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּאוֹתָהּ סְפִינָה לַיַּבָּשָׁה, וְהֶאֱרִיכוּ בָהַעֲלָאָה כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד וְכוֹתֵב אֶת מַה שֶּׁהֵם מַעֲלִים. אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל: “כְּלוּם נִשְׁאַר בִּסְפִינָתְךָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַר לִי: “כֵּן אֲדוֹנִי, עִמִּי סְחוֹרָה בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה. וְאוּלָם בְּעָלֶיהָ טָבְעוּ בַיָּם בְּאַחַד הָאִיִּים, כְּשֶׁאָנוּ בָאִים בַּיָּם, וְנִשְׁאֲרָה סְחוֹרָתוֹ לְפִקָּדוֹן עִמָּנוּ, וַחֲפֵצִים אָנוּ לְמָכְרָהּ וְלִטֹּל מְחִיָרּה בְּאִשּׁוּר בִּכְתַב שֶׁנְּבִילוֹ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ בִמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם”. אָמַרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל: “מַה שְּׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם בַּעַל הַסְּחוֹרָה?” אָמַר לִי: “שְׁמוֹ אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וּכְבָר טָבַע עָלֵינוּ בַּיָּם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרָיו, הִתְבּוֹנַנְתִּי בוֹ מִתְחַקֶּה הֵיטֵיב, וְהִכַּרְתִּיו. קָרַאתִי אֵלָיו קוֹל גָּדוֹל וְאָמַרְתִּי: “רַב־הַחוֹבֵל, דַּע שֶׁאֲנִי בְּעָלֶיהָ שֶׁל סְחוֹרָה זוֹ שֶׁהִזְכַּרְתָּ, וַאֲנִי אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים שֶׁיָרַדְתִּי מִן הָאֳנִיָּה בָאִי בְּתוֹךְ אֵלֶּה מִן הַסּוֹחֲרִים שֶׁיָרְדוּ. וּכְשֶׁהִתְנָעֵר הַדָּג שֶׁהָיִינוּ עָלָיו, וְקָרָאתָ לָנוּ אַתָּה, עָלָה מִי שֶׁעָלָה וְטָבְעוּ הַשְּׁאָר. וְהָיִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ, וְאוּלָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הֶעֱלָנִי בְשָׁלוֹם וְהִצִּילָנִי מִטְּבִיעָה עַל־יְדֵי עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ גְּדוֹלָה, מֵאֵלֶּה שֶׁהַנּוֹסְעִים מְכַבְּסִים בָּהֶן. רָכַבְתִּי עָלֶיהָ וְהִתְחַלְתִּי בוֹעֵט בְּרַגְלַי, וְהָיְתָה הָרוּחַ בְּעֶזְרָתִי וְהַגַּלִּים, עַד שֶׁהִגַעְתִּי לְאִי זֶה וְעָלִיתִי בוֹ, וְעָזַר לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְנִפְגַּשְׁתִּי עִם אֻרְוְתָנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן, וּנְטָלוּנִי אִתָּם עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לְעִיר זוֹ וְהִכְנִיסוּנִי אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַלְמִהְרְגָ’אן, וְסִפַּרְתִּי לוֹ סִפּוּרִי, וְנָטָה לִי חֶסֶד וְשָׂמַנִי סוֹפֵר נְמַל עִיר זוֹ, וּמָצָאתִי לִי תוֹעֶלֶת בְּשֵׁרוּתִי לוֹ, וְנָשָׂאתִי חֵן בְּעֵינָיו. וּסְחוֹרוֹת אֵלוּ שֶׁעִמְּךָ סְחוֹרוֹתַי הֵן וְקִנְיָנִי הֵן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים לְרַב־הַחוֹבֵל: “סְחוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁעִמְךָ סְחוֹרוֹתַי הֵן וְקִנְיָנִי”, אָמַר רַב־הַחוֹבֵל: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. לֹא נִשְׁאַר עוֹד לְשׁוּם אָדָם לֹא נֶאֱמָנוּת וְלֹא מַצְפּוּן”. אָמַרְתִּי לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, מַה סִּבַּת זֶה? וַהֲרֵי שְׁמַעְתַּנִי מְסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי”. אָמַר לִי רַב־הַחוֹבֵל: “מִשּׁוּם שֶׁשָּמַעְתָּ אוֹתִי אוֹמֵר שֶׁעִמִּי סְחוֹרוֹת בַּעֲלֵיהֶן שֶׁטָּבְעוּ, מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִטְּלָן בְּלִי צֶדֶק. וְזֶה אָסוּר לְךָ, שֶׁכֵּן רְאִינוּהוּ כְּשֶׁטָּבַע, וְהָיוּ עִמּוֹ חֲבוּרָה מִן הַנּוֹסְעִים רַבִּים, וְלֹא נִצַּל אֶחָד מֵהֶם. וְכֵיצַד תִּתְיַמֵּר שָׁאַתָּה הִנְּךָ בַּעַל־הַסְּחוֹרוֹת?” אָמַרְתִּי לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, שְׁמַע סִפּוּרִי וְהָבֵן דְּבָרַי, וְתִתְגַּלֶּה לְךָ צִדְקָתִי וְשֶׁהַשֶּׁקֶר מִסִּימָנֵי הַנּוֹכִלים הוּא”. סִפַּרְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַזְּמַן שֶׁיָצָאתִי עִמּוֹ מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד וְעַד הַגִּיעֵנוּ לְאוֹתוֹ אִי שֶׁטָּבַעְנוּ בוֹ. וְהִגַּדְתִּי לוֹ מִקְצָת מִן הָעִנְיָנִים שׁקָּרוּ בֵינִי וּבֵינוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבָּרְרָה לָהֶם לְרַב־הַחוֹבֵל וְלַסּוֹחֲרִים צִדְקָתִי וְהִכִּירוּנִי וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם וְאָמְרוּ כֻּלָּם: “לֹא הָיִינוּ מַאֲמִינִים שֶׁנִּצַּלְתָּ מִטְּבִיעָה. וְאוּלָם אֱלֹהִים חָנַן אוֹתְךָ חַיִּים חֲדָשִׁים”. נָתְנוּ לִי אֶת הַסְּחוֹרוֹת וּמָצָאנוּ אֶת שְׁמִי כָתוּב עֲלֵיהֶן, וְלֹא חָסֵר מֵהֶן כְּלוּם“. פָּתַחְתִּי אוֹתָן וְהוֹצֵאתִי מִתּוֹכָן מַשֶּׁהוּ יְקַר־הָעֵרֶךְ רַב־הַמְּחִיר, וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ עִמִּי מַלָּחֵי הַסְּפִינָה וְהֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה. הוֹדַעְתִּי לַמֶּלֶךְ שֶׁזּוֹ הַסְּפִינָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ, וְסִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁסְּחוֹרָתִי הִגִּיעָה לְיָדִי בִּשְׁלֵמוּת כֻּלָּה, וְשֶׁמַּתָּנָה זוֹ מֵאִתִּי הִיא. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל עִנְיָן זֶה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְנִתְגַלְּתָה לוֹ אֲמִתּוּתִי בְכָל מַה שֶׁאַָמַרְתִּי, וְאָהַב אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה וְכִבְּדַנִי תוֹסֶפֶת כָּבוֹד, וְנָתַן לִי מַשֶּׁהוּ רַב בְּהֶתְאֵם לְמַתָּנָתִי. מָכַרְתִּי מִטְעָנִי וּמַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַסְּחוֹרוֹת וְהִרְוַחְתִּי מַשֶּׁהוּ רָב, וְקָנִיתִי סְחוֹרָה וּצְרָכִים וַחֲפָצִים מֵאוֹתָהּ מְדִינָה. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ סוֹחֲרֵי הַסְּפִינָה לִנְסֹעַ, טָעַנְתִּי מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי עַל הָאֳנִיָּה, וְנִכְנַסְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנוּ רְשׁוּת לִנְסֹעַ אֶל אַרְצִי וּמִשְׁפַחְתִּי. נִפְרַד מִמֶּנִּי וְנָתַן לִי מַשֶּׁהוּ רָב מִן הַחֲפָצִים שֶׁבְּאוֹתָהּ מְדִינָה, בְּשְׁעַת נְסִיעָתִי. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנוּ וְיָרַדְתִּי בַסְּפִינָה וְנָסַעְנוּ בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעָמַד לְשֵׁרוּתֵנוּ הַמַּזָּל־הַטּוֹב וְהָיָה בְעֶזְרֵנוּ הַגּוֹרָל. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ לַיְלָה וְיוֹמָם עַד שֶׁהִגַּעְנוּ בְשָׁלוֹם לִמְּדִינַת בָּצְרָה וְעָלִינוּ בָהּ. עָמַדְנוּ בָהּ זְמָן מוּעָט, כְּשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ עַל שְׁלוֹמִי וְשׁוּבִי לְאַרְצִי, וְאַחַר־כָּךְ שַׂמְתִּי פָנַי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם וְעִמִּי מִן הַמִּטְעָן וְהַחֲפָצִים וְהַצְּרָכִים מַשֶּׁהוּ רַב שֶׁעֵרֶךְ עָצוּם לוֹ. בָּאתִי אֶל הָרֹבַע שֶׁלִּי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וּבָאוּ אֵלַי מַהֵר כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי. קָנִיתִי לִי סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים וּמַמְלוּכִּים וּפִלַּגְשִׁים וְעֲבָדִים־כּוּשִׁים עַד שֶׁהָיָה אֶצְלִי רַב מֵהֶם. וְקָנִיתִי לִי חֲצֵרוֹת וְנַחֲלוֹת וּמְקַרְקְעִין רַב מֵאֲשֶׁר הָיָה לִי בַּתְּחִלָּה. הִתְרוֹעַעְתִּי לִידִידִים וּבָאתִי בְּחֶבְרַת רֵעִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיִיתִי נוֹהֵג בָּזֶה בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן, וְשָׁכַחְתִּי כָּל מַה שֶּׁסָבַלְתִּי מִן הֶעָמָל וְהַנֶּכֶר וְהַצָּרוֹת וּבַהֲלוֹת הַנְּסִיעָה, וְהִתְמַכַּרְתִּי לְתַעֲנוּגוֹת וְלִשְׂמָחוֹת וּלְמַאֲכָל טוֹב וּמַשְׁקֶה יְקַר עֵרֶךְ. וְלֹא חָדַלְתִּי מִמַּצָּב זֶה. זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן נְסִיעָתִי הָרִאשׁוֹנָה. וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַשֵּׁנִי מִשֶּׁבַע נְסִיעוֹת”.

אַחַר־כָּךְ הֶאֱכִיל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים אֶת אַלסִּנְדְבָּאד הַיּוֹשֵׁב בַּיַּבָּשָׁה אֶת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מֵאָה מִשְׁקָל מִן הַזָּהָב, וְאָמַר לוֹ: “הָיְתָה חֶבְרָתְךָ לְשַׁעֲשׁוּעִים לָנוּ הַיּוֹם”. הוֹדָה לוֹ הַסַּבָּל וְנָטַל מִמֶּנּוֹ מַה שֶּׁנָתַן לוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁעָלוּל לִקְרוֹת וּבְמַה שֶׁיֶּאֱרַע לִבְנֵי־אָדָם וְתָמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. לָן אוֹתוֹ לַיְלָה בְּבֵיתוֹ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבּקֶר בָּא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וְנִכְנַס אֶצְלוֹ. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ וְכִבְּדוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁבָּאוּ שְׁאָר יְדִידָיו, הִגִּישׁ לָהֶם מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְהָיְתָה הַשָּׁעָה צַחָה לָהֶם, וְהִשִּׂיגוּ שִׂמְחָה וָגִיל. פָּתַח אַלסִּנְדְבָּאד בִּדְבָרִים וְאָמַר:


  1. קהלת פרק ז פסוק א. ופרק ט פסוק ד  ↩

  2. הכוונה לכת אנשי המלחמה כשתריה.  ↩

  3. נקט גוזמא, שאם כי אמנם נמצאים לויתנים באוקינוס ההדי, אך אינם מגיעים לארך כזה.  ↩

“דְּעוּ, אַחַי, שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בְּחַיֵּי עֹנֶג שֶׁאֵין כְּמוֹתָם וּבַשְּׂמָחוֹת הַצַּחוֹת, כְּפִי שֶׁהִקְדַמְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם אֶתְמוֹל”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, אָמַר לַחֲבֵרָיו כְּשׁהִתְאַסְּפוּ אֶצְלוֹ: "חָיִיתִי חַיֵּי תַעֲנוּג עַד שֶׁעָלָה בְדַעְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים לִנְסֹעַ אֶל אַרְצוֹת בְּנֵי אָדָם, וְהִשְׁתּוֹקְקָה נַפְשִׁי לְמִסְחָר וּלְהִסְתַּכֵּל בַּאֲרָצוֹת וּבְאִיִּים וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן. הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי בְעִנְיָן זֶה וְהוֹצֵאתִי מֵהוֹנִי מַשֶּׁהוּ רָב וְקָנִיתִי בוֹ סְחוֹרָה וּצְרָכיִם אֲשֶׁר יִצְלְחוּ לַנְּסִיעָה. אָרַזְתִּי אוֹתָם וּבָאתִי אֶל הַחוֹף וּמָצָאתִי סְפִינָה נָאָה, חֲדָשָׁה וְלָהּ מִפְרָשִׂים שֶׁל אָרִיג נָאֶה, וְהִיא מְרֻבָּה בַאֲנָשִׁים וּמְצֻיֶּדֶת בְּיוֹתֵר בְּכֵלִים. הוֹרַדְתִּי אֶת מַשָּׂאִי לְתוֹכָהּ אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים, וְנָסַעְנוּ בְאוֹתוֹ יוֹם. הָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה לָנוּ, וְלֹא פָסַקְנוּ מִנְּסֹעַ מִיַּם אֶל יָם וּמֵאִי אֶל אִי, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיִינוּ עוֹגְנִים בוֹ, הָיִינוּ נִפְגָּשִׁים עִם הַסּוֹחֲרִים וְרַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה וְעִם הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים וּמוֹכְרִים וְקוֹנִים וּמַחֲלִיפִים סְחוֹרָה בִסְחוֹרָה. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהֱטִילָנוּ הַגּוֹרָל לְאִי נָאֶה מֻשְׁפָּע בְּאִילָנוֹת, פִּרְיוֹ בָשֵׁל וְגָמֵל, וּפִרְחוֹ נוֹתֵן רֵיחוֹ. צִפָּרָיו מְזַמְּרוֹת, וְזַכִּים בּוֹ הַנְּהָרוֹת. וְאוּלָם אֵין בּוֹ שׁוֹכֵן וְיוֹשֵׁב וְלֹא נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ, נוֹשֵׁב. הִטִּיל לָנוּ רַב־הַחוֹבֵל עֹגֶן לְיַד אוֹתוֹ אִי, וְעָלוּ הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים אֶל אוֹתוֹ אִי לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הָעֵצִים וְהָעוֹפוֹת. הָיוּ מְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים הָאֶחָד לְכֹחַ כַּבִּיר, וּמִתְפָּעֲלִים מִיכָלְתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַבִּיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלִיתִי אֶל הָאִי עִם חֲבוּרַת אֵלֶּה שֶׁעָלוּ וְיָשַׁבְתִּי לְיַד מַעֲיַן מַיִּם זַכִּים בֵּין הָעֵצִים. וְהָיָה אִתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְיָשַׁבְתִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם אוֹכֵל מֵאֲשֶׁר חָלַק לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. נֶהֱנֵיתִי מֵרוּחַ הַזֶּפִיר שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָיָה נָעִים לִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה וַאֲחָזַתְנִי שֵׁנָה וְנִרְדַּמְתִּי, וְנַחְתִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם. שָׁקַעְתִּי בְשֵׁנָה וְהִתְעַנַּגְתִּי עַל אוֹתוֹ זֶפִיר נָעִים וְרֵיחוֹת הַפְּרָחִים הָעֲדִינִים. אַחַר־כָּך קַמְתִּי וְלֹא מָצָאתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא אָדָם וְלֹא שֵׁד, שֶׁכְּבָר הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה עִם הַנּוֹסְעִים מִבְּלִי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ אֵלַי אֶחָד מֵהֶם, לֹא מִן הַסּוֹחֲרִים וְלֹא מִן הַמַּלָּחִים, וַעֲזָבוּנִי בָאִי. פָּנִיתִי בוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלֹא מָצָאתִי בוֹ גַּם אֶחָד זוּלָתִי. תְּקָפַתְנִי מְגִנַּת־לֵב קָשָׁה שֶׁאֵין רַב מִמֶּנָה, וְכִמְעַט נִתְפּוֹרֵר כְּבֵדִי מֵרֹב מַה שֶּׁהָיִיתִי נָתוּן בּוֹ מִן הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן וְהֶעָמָל. וְלֹא הָיָה עִמִּי מַשֶּׁהוּ מִן הָעוֹלָם וְלֹא מִן הַמַּאֲכָל וְלֹא מִן הַמַּשְׁקֶה. נִמְצֵאתִי יְחִידִי וְיָגַעְתִּי בְרוּחִי וְנוֹאַשְׁתִּי מֵחַיִּים, וְאָמַרְתִּי: “לֹא בְכָל יוֹם יִפָּגַע הַכַּד וְיֵצֵא בְשָׁלוֹם. וְאִם יָצָאתִי בְשָׁלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וּמָצָאתִי מִי שֶׁלְּקָחַנִי עִמּוֹ מִן הָאִי אֶל הַיִּשּׁוּב, הֲרֵי בְפַעַם זוֹ מָה רָחוֹק הַדָּבָר, מָה רָחוֹק הוּא שֶׁאֶמְצָא מִי שֶׁיּוֹבִילֵנִי לְאֶרֶץ שֶׁל יִשּׁוּב”. הִתְחַלְתִּי בוֹכֶה וְנֶאֱנַח עַל עַצְמִי עַד שֶׁגָּבְרָה מְגִנַּת לִבִּי עָלַי, וְהוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי וְעַל זֶה שֶׁתִּכַּנְתִּי לִי מֵעִנְיַן הַנְּסִיעָה וְהֶעָמָל, אַחֲרֵי שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה בְּבֵיתִי וּבְאַרְצִי כְּשֶׁאֲנִי שְׂבַע־רָצוֹן וְנֶהֱנֶה מֵאֹכֶל טוֹב וּמַשְׁקֶה טוֹב וּלְבוּשׁ טוֹב, וְאֵינִי זָקוּק לְמַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְלֹא מִן הַסְּחוֹרָה. הָיִיתִי מִתְחָרֵט עַל צֵאתִי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד וּנְסִיעָתִי בַיָּם אַחֲרֵי מַה שֶׁסָּבַלְתִּי עָמָל בַּנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה וְהָיִיתִי צָפוּי לָמוּת, וְאָמַרְתִּי: “אָכֵן לְאֱלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. הָיִיתִי בְגֶדֶר שֶׁל מְשֻׁגָּעִים. אַחֲרֵי זֶה קַמְתִּי וְאָזַרְתִּי חַיִל וְהִתְהַלַּכְתִּי בָאִי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְנַעֲשֵׂיתִי אֵינוֹ יָכֹל לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם אֶחָד. עָלִיתִי עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, וְהִתְחַלְתִּי מִסְתַּכֵּל מֵעָלָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאִיתִי אֶלָא שָׁמַיִם וּמַיִם וְעֵצִים וְעוֹפוֹת וְאִיִּים וְחוֹלוֹת, כִּוַּנְתִּי מַבָּטִי יָפֶה וְנִגְלְתָה לִי בָאִי דְמוּת לְבָנַָה עֲצוּמַת הַצוּרָה. יָרַדְתִּי מֵעַל הָעֵץ, וְכִוַּנְתִּי אֶת דַּרְכִּי אֵלֶיהָ. הָיִיתִי הוֹלֵךְ כְּלַפָּהּ וְלֹא חָדַלְתִּי מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא כִּפָּה גְדוֹלָה וּלְבָנָה, מִתְנַשְׂאָה לִמְרוֹמִים וְרַבַּת הַהֶקֵּף. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִקַּפְתִּיהָ מִסָּבִיב לָהּ, וְלֹא מָצָאתִי לָהּ דֶּלֶת, וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ וְלֹא גְמִישׁוּת לַעֲלוֹת עָלֶיהָ מֵרֹב הֱיוֹתָה חֲלָקָה. עָשִׂיתִי לִי סִימָן בִּמְקוֹם עֲמִידָתִי וְהִקַּפְתִּי מִסָּבִיב הַכִּפָּה לִמְדֹד שֵׁעוּר הֶקֵּפָהּ, וְהִנֵּה הִיא חֲמִישִׁים צַעַד מְלֵאִים. הִתְחַלְתִּי חוֹשֵׁב לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לִמְצֹא דֶרֶךְ לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, וּכְבָר קָרַב הַיּוֹם לִפְנוֹת וְהַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ. וְהִנֵּה נִסְתַּתְּרָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהֶחֱשִׁיךְ הָאֲוִיר, וְנֶעֶלְמָה הַשֶּׁמֶשׁ מִמֶּנִי. דִמִּיתִי שֶׁעָנָן הוּא שֶׁבָּא עַל הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָיָה זֶה בִזְמַן הַקַּיִץ וְתָמַהְתִּי וְהֵרַמְתִּי רֹאשִׁי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בַדָּבָר, וְרָאִיתִי עוֹף עָצוּם בְּצוּרָתוֹ, כַּבִּיר בְּגוּפוֹ וּרְחַב־הַכְּנָפַיִם עָף בָּאֲוִיר, וְהוּא שֶׁכִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְעָמַד לְחַיִץ בֵּינָהּ וּבֵין הָאִי. נִתְוַסְפָה תְמִיהָתִי, וְנִזְכַּרְתִּי בְסִפּוּר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד סִפֵּר: "כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָעוֹף מֵעַל לָאִי וְנִתְוַסְּפָה תְמִיהָתִי, נִזְכַּרְתִּי בְסִפּוּר, שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ לִי לְפָנִים אֶחָד הַנּוֹסְעִים וְהַתַּיָּרִים, וְהוּא שֶׁבְּאַחַד הָאִיִּים יֵשׁ עוֹף עֲצוּם הַצּוּרָה אַלרְרֻךְ שְׁמוֹ, הַשָּׂם פִּילִים בְמַקּוֹר אֶפְרוֹחָיו לְזוּנָם. נִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַכִּפָּה שֶׁרְאִיתִיהָ אֵין הִיא אֶלָּא בֵיצָה מִבֵּיצֵי הָרֻךְ. הִשְׁתָּאֵיתִי לִבְרִיאַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וַעֲדַיִן אֲנִי בְמַצָּב זֶה, כְּשׁיָּרַד אוֹתוֹ הָעוֹף עַל אוֹתָהּ כִּפָּה וְאָסַף אוֹתָהּ בִּכְנָפָיו וְשִׁלַּח אֶת שְׁתֵי רַגְלָיו לַאֲחוֹרָיו עַל הָאָרֶץ וְיָשֵׁן עָלֶיהָ. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לֹא יָנוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קַמְתִּי וְהִתַּרְתִּי אֶת מִצְנַפְתִּי מֵעַל רֹאשִׁי וְקִפַּלְתִּיהָ וּפְתַלְתִּיהָ עַד שֶׁנַּעַשְׂתָה כְּחֶבֶל, הִדַּקְתִּיהָ אֵלַי וְאָזַרְתִּי אוֹתָהּ בְּמָתְנַי וְקָשַׁרְתִּי אֶת עַצְמִי בְרַגְלֵי אוֹתוֹ עוֹף, וְחִזַּקְתִּי קֶשֶׁר אַמִּיץ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה מוֹבִילֵנִי אֶל אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת שֶׁל יִשּׁוּב, וְיִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר מִישִׁיבָתִי בְאִי זֶה”. לַנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה עֵר, מִפַּחַד שֶׁמָּא אֵרָדֵם וִיעִירֵנִי בְהַפְתָּעָה כְּשֶׁאֲנִי נִדְהָם. כֱּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם הָעוֹף מֵעַל בֵּיצָתוֹ וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְהִתְרוֹמֵם עִמִּי לָאֲוִיר עַד שֶׁדִּמִּיתִי שֶׁהִגִּיעַ לְעַנְנֵי־הַשָּׁמַיִם. וְאַחַר־כָּך הִתְחִיל לָרֶדֶת עִמִּי עַד שֶׁיָּרַד עַל הָאָרֶץ וְנָפַל עַל מָקוֹם גָּבוֹהַּ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לָאָרֶץ נִזְדָּרַזְתִּי וְהִתַּרְתִּי אֶת הַקְּשָׁרִים מֵרַגְלָיו, כְּשֶׁאֲנִי מְפַחֵד מִפָּנָיו. אַךְ הוּא לֹא הִרְגִּישׁ בִּי. וְאַחֲרֵי שֶׁהִתַּרְתִּי מִצְנַפְתִּי מִמֶּנּוּ וְהֵסַרְתִּי אוֹתָהּ מֵעַל רַגְלָיו, רוֹעֵד מִפַּחַד, הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם. נָטַל מַשֶׁהוּ בְצִפָּרְנָיו מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעָף לְעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם. הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁנָּחָשׁ עֲצוּם הַצּוּרָה בַּעַל גּוּף גָּדוֹל הוּא זֶה שֶׁנְּטָלוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַיָּם, וְתָמַהְתִּי עַל כָּךְ. הִתְהַלַּכְתִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם, וּמָצָאתִי עַצְמִי בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ וּמִתַּחַת לוֹ נַחַל גָּדוֹל וְרָחָב וְעָמֹק, וּלְצִדּוֹ הַר עָצוּם וְנִשָּׂא לַמָּרוֹם, לֹא יוּכַל אָדָם לִרְאוֹת שִׂיאוֹ מֵעֹצֶם גָּבְהוֹ, וְאֵין אָדָם שֶׁיּוּכלַ לַעֲלוֹת עָלָיו. הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאָמַרְתִּי: “וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי נִשְׁאָר בָּאִי, שֶׁטּוֹב הוּא מִמְקוֹם צִיָּה זֶה. שֶׁכֵּן הָיָה נִמְצָא עַל הָאִי מַשֶּׁהוּ מִמִּינֵי הַפֵּרוֹת שֶׁאֹכַל, וּמִן הַנְּהָרוֹת שֶׁאֶשְׁתֶּה, בְּעוֹד שֶׁמָּקוֹם זֶה אֵין בּוֹ לֹא עֵץ וְלֹא פְרִי וְלֹא נָהָר. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. הֲרֵי כָל פַּעַם שׁאֲנִי נִצָּל מִצָּרָה אֲנִי נוֹפֵל בְּצָרָה גְדוֹלָה הֵימֶנָּה וְקָשָׁה יוֹתֵר”. קַמְתִּי וְאִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בְאוֹתוֹ נַחַל וְרָאִיתִי שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁלוֹ הוּא מֵאֶבֶן הַיַּהֲלֹם, שֶׁמְּנַקְּבִים בּוֹ אֶת הַמַּתָּכוֹת וְאֶת הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, וּבוֹ יְנַקְּבוּ אֶת הַחַרְסִינָה וְאֶת הַשֹּׁהַם, וְהוּא אֶבֶן קָשָׁה וִיבֵשָׁה שֶאֵין הַבַּרְזֶל יָכֹל לוֹ וְלֹא חַלְמִישׁ צוּר. וְאֵין מִי שֶׁהוּא יָכֹל לִקְטֹעַ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ וְלֹא לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, אֶלָּא בְאֶבֶן הָעֹפֶרֶת. וְכָל אוֹתוֹ הַנַּחַל מָלֵא נְחָשִׁים וְאֶפְעֶה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם כַּדֶּקֶל, וְעָצוּם בְּגוּפוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאִלּוּ הָיָה בָא אֵלָיו פִּיל הָיָה בוֹלְעוֹ. וְאוֹתָם הַנְּחָשִׁים מוֹפִיעִים בַּלַּיְלָה וּמִסְתַּתְּרִים בַּיּוֹם מִפַּחַד עוֹף הָרֻךְ וְהַנֶּשֶׁר שֶׁלֹא יַחְטְפוּם וְיִגְזְרוּם לִגְזָרִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה סִּבַּת הַדָּבָר. עָמַדְתִּי בְאוֹתוֹ נַחַל, פּוֹנֶה כֹה וָכֹה לִמְצֹא מָקוֹם שֶׁאָלוּן בּוֹ וּמְפַחֵד מִפְּנֵי אוֹתָם נְחָשִׁים, כְּשֶׁאֲנִי מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן מִהַרְתִּי לְהָבִיא אֲבָדוֹן עַל עַצְמִי”. וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם וַאֲנִי מִתְהַלֵּךְ בְאוֹתוֹ נַחַל פּוֹנֶה כֹה וָכֹה לִמְצֹא מָקוֹם שֶׁאָלוּן בּוֹ וּמְפַחֵד מִפְּנֵי אוֹתָם נְחָשִׁים. שָׁכַחְתִּי אָכְלִי וּמַשְקִי, שֶׁהָיִיתִי דָאוּג לְחַיַּי. נִגְלְתָה לְפָנַי מְעָרָה קָרוֹב אֵלַי. הָלַכְתִּי וּמָצָאתִי פִתְחָהּ צַר. נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי אֶבֶן גְּדוֹלָה לְיַד פִּתְחָהּ. דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ וְסָתַמְתִּי בָהּ אֶת פֶּתַח אוֹתָה הַמְּעָרָה כְּשֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר בָּטוּחַ אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְמָקוֹם זֶה, וּכְשֶׁיַּעֲלֶה עָלַי הַיּוֹם, אֲנִי יוֹצֵא וְאֶרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה בִי הַגּוֹרָל”. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה בְתוֹךְ הַמְּעָרָה וְרָאִיתִי נָחָשׁ עָצוּם רוֹבֵץ עַל בֵּיצָיו בְּרֹאשׁ הַמְּעָרָה, נִסְתַּמֵּר גּוּפִי וְנָשָׂאתִי רֹאשִׁי וּמָסַרְתִּי עִנְיָנַי בְּיַד הַמַּזָּל וְהַגּוֹרָל, וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר. הִזַּחְתִּי אֶת הָאֶבֶן שֶׁסָּתַמְתִּי בָהּ אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה וְיָצָאתִי מִתּוֹכָהּ, וַאֲנִי כְשִׁכּוֹר מִקְשִׁי זֶה שֶׁנְּעוּרוֹתִי וּמֵרָעָב וּמִפַּחַד, וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּנַּחַל. וַעֲדַיִן אֲנִי בְמַצָּב זֶה, כְּשֶׁנָּפְלָה לְפָנַי חַיָּה שְׁחוּטָה, מִבְּלִי שֶׁאֶרְאֶה אֶחָד. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְהִרְהַרְתִּי בְסִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְפָנִים מִפִּי אֲחָדִים מִן הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהַתַּיָּרִים, הַיְנוּ שֶׁבְּהַר אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם בַּלָהוֹת עֲצוּמוֹת, וְלֹא יוּכַל אָדָם לָלֶכֶת אֵלָיו. וְאוּלָם הַסּוֹחֲרִים הַמְּבִיאִים אֶת הַיַּהֲלֹם יוֹדְעִים תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו. הֵם נוֹטְלִים שֶׂה מִן הַצֹּאן וְשׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ וּפוֹשְׁטִים אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו וִינַתְחוּ אֶת בְּשָׂרוֹ לִנְתָחִים וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ מֵעַל אוֹתוֹ הַר לְקַרְקַע הַנַּחַל, וְיִפֹּל כְּשֶׁהוּא טָרִי וְיִדְבַּק בּוֹ מַשֶּׁהוּ מֵאֶבֶן זוֹ. אַחַר־כָּךְ יַעַזְבוּ אוֹתוֹ הַסּוֹחֲרִים עַד חֲצוֹת־הַיּוֹם, וְיֵרְדוּ הָעוֹפוֹת מִן הַנֶּשֶׁר וְהָרָחָם עַל אוֹתוֹ בָשָׂר וְיִטְּלוּהוּ בְצִפָּרְנֵיהֶם וְיַעֲלוּ אֶל מְרוֹמֵי הָהָר, וְיָבוֹאוּ הַסּוֹחֲרִים וְיָרִימוּ קוֹל צְעָקָה עֲלֵיהֶם וְיָעוּפוּ וְיָסוּרוּ מֵאוֹתוֹ בָשָׂר. אַחַר־כָּך יִגְּשׁוּ הַסּוֹחֲרִים אֶל אוֹתוֹ בָשָׂר, וְיָסִירוּ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֲבָנִים הַדְּבוּקוֹת בּוֹ וְיַעַזְבוּ אֶת הַבָּשָׂר לָעוֹפוֹת וּלְחַיּוֹת־הַבָּר וְיִשְּׂאוּ אֶת הָאֲבָנִים לְאַרְצָם. וְאֵין אָדָם יָכֹל לְהַגִּיעַ לָקַחַת אֶת אֶבֶן הַיַּהֲלֹם אֶלָּא בְתַחְבּוּלָה זוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר לִידִידָיו כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְּהַר אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם, וּבֵאֵר לָהֶם שֶׁאֵין הַסּוֹחֲרִים יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ בְּשׁוּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, וְשֶׁהִמְשִׁיךְ וְאָמַר: “כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל אוֹתוֹ בְשַׂר הַשְּׁחוּטָה וְנִזְכַּרְתִּי בְאוֹתוֹ סִפּוּר, קַמְתִּי וּבָאתִי אֵצֶל בְּשַׂר הַשְּׁחוּטָה, וּפוֹרַרְתִּי מֵאוֹתָהּ אֶבֶן מַשֶּׁהוּ רַב וְהִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ כִּיסֵי בִגְדִי וּבֵין בְּגָדַי, וְהָיִיתִי מְפוֹרֵר וּמַכְנִיס לְתוֹךְ כִּיסַי וְאַבְנְטִי וּמִצְנַפְתִּי וּבֵין קִפּוּלֵי בְגָדַי. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁמָּצָאתִי לְפָנַי נֶתַח בָּשָׂר גָּדוֹל. קָשַׁרְתִּי עַצְמִי אֵלָיו בְּמִצְנַפְתִּי, וְהִשְׂתָּרַעְתִּי עַל גַּבִּי וְשַׂמְתִּי אוֹתוֹ עַל חָזִי, כְּשֶׁאֲנִי תוֹפֵס בּוֹ, וְנַעֲשָׂה גָּבוֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ. וְהִנֵּה נֶשֶׁר יָרַד עַל אוֹתוֹ נֶתַח בָּשָׂר וְתָפַשׂ אוֹתוֹ בְּצִפָּרְנָיו וְהִפְלִיג בּוֹ לָאֲוִיר, כְּשֶׁאֲנִי תָלוּי בוֹ, וְלֹא פָסַק מִלָּעוּף עַד שֶׁעָלָה עִמּוֹ אֶל מְרוֹמֵי הָהָר, וְהִנִּיחוֹ וּבִקֵּשׁ לְרַטֵּשׁ אוֹתוֹ, נִשְׁמְעָה צְעָקָה בְּקוֹל רָם מֵאֲחוֹרֵי אוֹתוֹ נֶשֶׁר וּמַשֶּׁהוּ חוֹבֵט בְּקֶרֶשׁ עַל אוֹתוֹ הָר. נִבְעַת הַנֶּשֶׁר וּפָחַד וְעָף לָאֲוִיר. הִתַּרְתִּי עַצְמִי מִנֶּתַח הַבָּשָׂר, וּכְבַר הִרְטַבְתִּי בְגָדַי בְדָמוֹ, וְעָמַדְתִּי לְצִדּוֹ. נִגַּשׁ אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר שֶׁהֵרִים קוֹל צְעָקָה עַל הַנֶּשֶׁר, אֶל נֶתַח הַבָּשָׂר, וְרָאַנִי עוֹמֵד, וְלֹא דִבֵּר אֵלַי, שֶׁכֵּן נִבְהַל מִפָּנַי וְנִתְיָרֵא. בָּא אֶל נֶתַח הַבָּשָׂר וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “אוֹי לָאַכְזָבָה. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים. בֵּאלֹהִים אֲבָקֵשׁ לִי מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָרָגוּם”. הָיָה מֵצַר וּמַכֶּה כַף אֶל כַּף וְאוֹמֵר: “אוֹי מָה רַב הַצַּעַר. מַה הוּא מַצָּב זֶה?” נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו. אָמַר לִי: “מִי אַתָּה, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תִּירָא וְאַל תַּחֲשׁשׁ, שֶׁאָדָם אֲנִי מִטּוּבֵי בְנֵי־הָאָדָם, וְהָיִיתִי סוֹחֵר וְלִי סִפּוּר נוֹרָא וּמְאֹרָע מוּזָר. וְסִבַּת הַגִּיעִי לְהַר זֶה וְעֵמֶק זֶה, לָהּ סִפּוּר מַפְלִיא, אַל תִּירָא. וְהֲרֵי לְךָ מַה שֶּׁיְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ בִּי, שֶׁכֵּן אֲנִי אִתִּי מַשֶּׁהוּ רַב מֵאַבְנֵי הַיַּהֲלֹם, וְאֲנִי נוֹתֵן לְךָ דֵּי־סִפְקְךָ מֵהֶן, וְכָל חֲתִיכָה שֶׁעִמִּי טוֹבָה יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ, אַל תִּירָא אֵפוֹא וְאַל תֵּחַת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹדָה לִי הָאִישׁ וּבֵרֵךְ אוֹתִי וְשׂוֹחֵחַ עִמִּי. כְּשָׁשְמעוּ הַסּוֹחֲרִים דְּבָרַי עִם בֶּן־לִוְיָתָם, בָּאוּ אֵלַי. וּכְבָר הִשְׁלִיךְ כָּל סוֹחֵר נֶתַח בָּשָׂר. כְּשֶקָּרְבוּ אֵלַי נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם. לָקְחוּ אוֹתִי אִתָּם, וְהִגַּדְתִּי לָהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי בִנְסִיעָתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם סִבַּת הַגִּיעִי לְאוֹתוֹ נַחַל. נָתַתִּי לְבַעַל נֵתַח־הַבָּשָׂר שֶׁבּוֹ נִתְלֵיתִי מַשֶּׁהוּ רַב מִמַּה שֶׁהָיָה עִמִּי, וְשָׂמַח בִּי וּבֵרֵךְ אוֹתִי וְהוֹדָה לִי עַל כָּךְ וְאָמַר לִי הַסּוֹחֵר: “אָכֵן נִכְתְּבוּ לְךָ חַיִּים חֲדָשִׁים, שֶׁכֵּן לֹא הִגִּיעַ אֶחָד לְפָנֶיךָ לְמָקוֹם זֶה וְנִמְלַט מִמֶּנוֹ. וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם”. לָנוּ בְמָקוֹם נָאֶה וְלַנְתִּי אֶצְלָם, כְּשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ תַּכְלִית שִׂמְחָה עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם וְנִצַּלְתִּי מִנַּחַל הַנְּחָשִׁים, וְהִגַּעְתִּי לְאֶרֶץ שֶׁל יִשּׁוּב. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם קַמְנוּ וְנָסַעְנוּ עַל אוֹתוֹ הַר עָצוּם, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּתוֹךְ אוֹתוֹ נַחַל נְחָשִׁים מְרֻבִּים. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁבָּאנוּ לְגַן בְּאִי גָדוֹל וְנָאֶה וּבוֹ עֵץ הַקַּמְפּוּר. כָּל עֵץ מִמֶּנּוּ יָצֵל תַּחְתָּיו עַל מֵאָה אִישׁ. וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לָקַחַת מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ, יִנְקֹב נֶקֶב בִּמְרוֹמֵי הָעֵץ בְּמַשֶּהוּ אָרוֹךְ וְיֶאֱסֹף מַה שֶּׁיֵּרֵד מִמֶּנּוּ וְיִזַּל, מִיץ הַקַּמְפּוּר. וְהוּא מִתְעַבֶּה כַגּוּמִי, וְהוּא כָמוֹהוּ, וְאַחַר־כָּךְ יִיבַשׁ הָעֵץ וְהָיָה לְעֵץ דֶּלֶק. וּבְאוֹתוֹ אִי מִין מִחַיּוֹת הַבָּר, קַרְנָף שְׁמוֹ. וְהוּא רוֹעֶה בוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹעִים הַבָּקָר וְהַכּוֹי בְּאַרְצֵנוּ. וְאוּלָם גּוּפָהּ שֶׁל אוֹתָהּ חַיַּת־בָּר גָּדוֹל מִגּוּפוֹ שֶׁל הַגָּמָל, וְהִיא אוֹכֶלֶת מִסְפּוֹא. וְהִיא בְהֵמָה עֲצוּמָה, וְלָהּ קֶרֶן עָבָה בְאֶמְצַע רֹאשָׁהּ, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה בְמִדָּה. וּבַקֶּרֶן צוּרַת אָדָם. וּבְאוֹתוֹ אִי מַשֶּׁהוּ מִמִּין הַבָּקָר. וּכְבָר אָמְרוּ לָנוּ הַמַּלָּחִים הַנּוֹסְעִים בַּיָּם וְהַתַּיָּרִים בֶּהָרִים וּבָאֲרָצוֹת, שֶׁחַיַּת־בָּר זוֹ, הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם קַרְנָף, נוֹשֵׂאת אֶת הַפִּיל עַל קַרְנָהּ וְרוֹעָה כְּשֶׁהַפִּיל עָלֶיהָ, בָּאִי וְעַל חוֹף הַיָּם, וְאֵינָה מַרְגִּישָׁה בַּפִּיל. וְיָמוּת הַפִּיל עַל קַרְנָהּ, וְתִמַּס שַׁמְנוּנִיתוֹ מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעַל רֹאשָׁהּ וְתִכָּנֵס לְתוֹךְ עֵינֶיהָ וְתִתְעַוֵּר עַל־יָדָהּ, וְתִרְבַּץ עַל שְׂפַת הַיָּם וְיָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹף הָרֻךְ וְיִשָּׁא אוֹתָהּ בְצִפָּרְנָיו וְיוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל אֶפְרוֹחָיו וִיכַלְכֵּל אוֹתָם בָּהּ וּבְמַה שֶׁעַל קַרְנָהּ. וּכְבָר רָאִיתִי בְאוֹתוֹ אִי מַשֶּׁהוּ רַב מִמִּין הַכּוֹי, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ אֶצְלֵנוּ. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיָה עִמִּי מַשֶּׁהוּ רַב מֵאֶבֶן־הַיַּהֲלֹם שֶׁנְּשָאתִיו עִמִּי מִנַּחַל אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם וּטְמַנְתִּיו בְתוֹךְ כִּיסַי, הֶחֱלִיפוּהוּ עִמִּי בִסְחוֹרוֹת וַחֲפָצִים מִמַּה שֶׁאֶצְלָם וְטָעֲנוּ לִי אוֹתָם עִמָּהֶם וְנָתְנוּ לִי אֲדַרְכְּמוֹנִים וְדִינָרִים. וְלֹא פָסַקְתִּי נוֹסֵעַ אִתָּם, כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִים בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם וּבְמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים, מִנַּחַל אֶל נַחַל וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה, מוֹכְרִים וְקוֹנִים, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. עָמַדְנוּ בָהּ יָמִים מְעַטִּים. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסנִּדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת הַיָּמִים, גָּמַר אֶת סִפּוּרוּ לֵאמֹר: “וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מִנְּסִיעָתִי בְמֶרְחַקֶּי אֶרֶץ, וּבָאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, מְעוֹן הַשָּׁלוֹם, נִכְנַסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי וּבָאתִי אֶל מְעוֹנִי, וְעִמִּי מִמִּין אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם מַשֶּׁהוּ רָב וּמָמוֹן וַחֲפָצִים וּסְחוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן צוּרָה. נִתְוָעַדְתִּי עִם בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וּקְרוֹבַי, וּפִזַּרְתִּי לִצְדָקָה וְנָתַתִּי מַתָּת וְחִלַּקְתִּי מַתָּנוֹת לְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי. וְהָיִיתִי אוֹכֵל מַאֲכָל יָפֶה וְשׁוֹתֶה מַשְׁקֶה יָפֶה וְלוֹבֵשׁ לְבוּשׁ נָאֶה, וְשָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁסָבַלְתִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי לִחְיוֹת חַיֵּי הֲנָאָה וּבְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ וְהַרְחָבַת־הַלֵּב וּמִשְׂחָק וּמַנְגִּינַת גִּיל. וְהָיָה כָל מִי שֶׁשָּׁמַע עַל דְּבַר בּוֹאִי, בָּא אֵלַי וְשׁוֹאֲלֵנִי לְמַצָּבִי וּלְמַצָּב הָאֲרָצוֹת הַשּׁוֹנוֹת, וְהָיִיתִי מְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, וְהָיָה מְבָרֵךְ אוֹתִי לְהַגִּיעִי בְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ סוֹף מַה שֶּׁקָּרָה לִי וְאֵרַע בַּנְּסִיעָה הַשְּׁנִיָּה. וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲסַפֵּר לָכֶם מַצַּב הַנְּסִיעָה הַשְּׁלִישִׁית”. כְּשֶׁגָּמַר אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים אֶת סִפּוּרוֹ, הִתְפַּלְאוּ עַל כָּךְ וְסָעֲדוּ אֶצְלוֹ אֲרוּחַת־הָעֶרֶב. צִוָּה לְאַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל זָהָב. נָטַל אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, כְּשֶׁהוּא תָמֵהַּ עַל מַה שֶּׁסָּבַל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים. הוֹדָה לוֹ וְהִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמוֹ בְּבֵיתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קָם אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וּבָא לְבֵית אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ, אֵלָיו, וּבֵרְכוֹ בְבִרְכַּת הַבֹּקֶר. בֵּרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַד שֶׁבָּאוּ שְׁאַר יְדִידָיו וְאַנְשֵׁי־חֶבְרָתוֹ. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְנִגְנוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם. אַחַר־כָּךְ פָּתַח אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים בִּדְבָרִים וְאָמַר:

דְּעוּ, אַחַי, וְשִׁמְעוּ מִפִּי סִפּוּר זֶה, שֶׁכֵּן נִפְלָא הוּא יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁאֵרְעוּ בַזְּמַן לְפָנָיו. וְאָכֵן אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ יוֹתֵר בְּתַעֲלוּמוֹתָיו וּבְמִשְׁפָּטוֹ. הִנֵּה כְשֶׁבָּאתִי מִן הַנְּסִיעָה הַשְּׁנִיָּה כְּפִי שֶׁכְּבָר סֻפָּר לִפְנֵי כֵן, וַאֲנִי בְתַכְלִית שְׂבִיעוּת־הָרָצוֹן וְהַרְחָבַת־הַלֵּב, אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁלוֹם וְהִרְוַחְתִּי הוֹן רָב, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם תְּמוֹל, וְאַחֲרֵי שֶׁהֶחֱזִיר לִי אֱלֹהִים כָּל מַה שֶּׁאָבַד מִמֶּנִּי, עָמַדְתִּי בִמְדִינַת בַּגְדָּאד מֶשֶׁךְ זְמַן, כְּשֶׁאֲנִי בְתַכְלִית הָאֹשֶׁר וְהַחַיִּים הַבִּלְתִּי עֲכוּרִים וְהַרְחָבַת הַלֵּב. וְאוּלָם נַפְשִׁי נִכְסְפָה לִנְסִיעָה וּלְהִסְתַּכְּלוּת בָּעוֹלָם. וְהִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְמִסְחָר וּלְרֶוַח וּלְהוֹסִיף הוֹן, וְהַנֶּפֶשׁ הֲרֵי נוֹטָה לְרָעָה1. הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי וְקָנִיתִי מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַסְּחוֹרוֹת הַמַּתְאִימוֹת לִנְסִיעָה בַיָּם וְאָרַזְתִּי אוֹתָן לִנְסִיעָה, וְנָסַעְתִּי עִמָּן מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד אֶל בָּצְרָה וּבָאתִי אֶל חוֹף הַיָּם וְרָאִיתִי אֳנִיָּה גְדוֹלָה, וּבְתוֹכָה נוֹסְעִים רַבִּים אֲנָשִׁים טוֹבִים וַאֲנָשִׁים שׁוֹמְרֵי־דַת וְעוֹשֵׂי־חֶסֶד וִישָׁרִים. יָרַדְתִּי עִמָּם וְנָסַעְנוּ סוֹמְכִים עַל בִּרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ אוֹתָנוּ, וּכְבָר רָאִינוּ אוֹת לְטוֹבָה וּלְשָׁלוֹם בְּדַרְכֵּנוּ. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ מִיָּם אֶל יָם וּמֵאִי אֶל אִי וּמִמְּדִינָה לִמְּדִינָה, מִסְתַּכְּלִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו וּמוֹכְרִים וְקוֹנִים, כְּשֶׁאָנוּ בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשוֹן, עַד שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּלֵב הַיָּם הַסּוֹאֵן וּמַכֶּה גַלִּים. וְהִנֵּה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַסְּפִינָה מִסְתַּכֵּל לְקַצְוֵי הַיָּם, מַכֶּה עַל פָּנָיו וּמְקַפֵּל מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה וּמַשְׁלִיךְ עָגְנָהּ וּמוֹרֵט זְקָנוֹ וְקוֹרֵעַ בְּגָדָיו וְצוֹעֵק צְעָקָה גְדוֹלָה. אָמַרְנוּ אֵלָיו: “רַב־הַחוֹבֵל מֶה הָעִנְיָן?” אָמַר לָנוּ: “דְּעוּ, הַנּוֹסְעִים לְשָׁלוֹם, שֶַׁהָרוּחַ גָּבְרָה עָלֵינוּ, וְסָעֲרָה עָלֵינוּ בְּלֶב־ים, וֶהֱטִילָנוּ הַגּוֹרָל, לְמַזָּלֵנוּ הָרָע, אֶל הַר הַקּוֹפִים. וְלֹא הִגִּיעַ אָדָם לְמָקוֹם זֶה וְיָצָא בְשָׁלוֹם. וּכְבָר הִרְגִּישׁ לִבִּי בְאָבְדַּנֵּנוּ כֻלָּנוּ”. וְלֹא כִלָּה רַב־הַחוֹבֵל אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁבָּאוּ עָלֵינוּ הַקּוֹפִים וְהִקִּיפוּ אֶת הַסְּפִינָה מִכָּל עֵבֶר, וְהָיוּ מַשֶּׁהוּ רַב כְּמוֹ הָאַרְבֶּה הַמִּתְפַּשֵּׁט בַּחוֹף וּבַיַּבָּשָׁה. חָשַׁשְׁנוּ שֶׁאִם נַהֲרֹג מֵהֶם אֶחָד אוֹ נַכֶּה אוֹתוֹ אוֹ נְגָרְשֶׁנּוּ, יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ בִגְלַל מִסְפָּרָם הֶעָצוּם וְהָרָב, שֶׁכֵּן הַמִּסְפָּר הָרַב מְנַצֵּחַ אֶת הַגְּבוּרָה וְאֹמֶץ־הַלֵּב. וְהָיִינוּ מְפַחֲדִים מֵהֶם שֶׁלֹּא יִבְזְזוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ וְאֶת חֲפָצֵינוּ. וְהֵם הַמְּכֹעָרִים שֶׁבְּחַיּוֹת הַבָּר, וַעֲלֵיהֶם שֵׂעָר כַּלֶּבֶד הַשָּׁחוֹר וּמַרְאֵיהֶם אֵימוֹת, וְאֵין אֶחָד מֵבִין דָּבָר שֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו וְלֹא עִנְיָן. וְהֵם חֲרֵדִים מִפְּנֵי בְנֵי־אָדָם. עֵינֵיהֶם צְהֻבּוֹת, וּפְנֵיהֶם שְׁחוֹרִים, קְטַנִּים בְּגוּפָם. אֹרֶךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּכְבָר עָלוּ עַל חַבְלֵי הָעֹגֶן וְחָתְכוּ אוֹתָם בְּשִׁנֵּיהֶם, וְחָתְכוּ אֶת כָּל חַבְלֵי הַסְּפִינָה מִכָּל עֵבֶר. נָטְתָה הַסְּפִינָה מִפְּנֵי הָרוּחַ וְעָגְנָה לְיַד הָהָר שֶׁלָּהֶם, וְנִמְצְאָה בַיַּבָּשָׁה. תָּפְסוּ אֶת כָּל הַנּוֹסְעִים וְהַסּוֹחֲרִים וְהֶעֱלוּם לָאִי. אַחַר־כָּךְ נָטְלוּ אֶת הַסְּפִינָה עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, וְעָזְבוּ אוֹתָנוּ עַל הָאִי. נֶעֶלְמָה הַסְּפִינָה מֵעֵינֵינוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ לְאָן הָלְכוּ עִמָּהּ. וּבְעוֹד אָנוּ בְאוֹתוֹ אִי אוֹכְלִים מִפֵּרוֹתָיו, יַרְקוֹתָיו וְעִנְּבוֹתָיו וְשׁוֹתִים מִן הַנְּהָרוֹת שֶׁבּוֹ, נִגְלָה לְעֵינֵינוּ בַּיִת מְיֻשָּׁב בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ אִי. שַׂמְנוּ פָנֵינוּ וְהָלַכְנוּ אֵלָיו, וְהִנֵּה הוּא אַרְמוֹן בָּנוּי אֵיתָן עַל עַמּוּדִים וְלוֹ חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת וְשַׁעַר שֶׁל עֲצֵי הָבְנִים. נִכְנַסְנוּ לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן וּמָצָאנוּ לוֹ חֲצֵר רְחָבָה כְּמִגְרָשׁ גָּדוֹל וּרְחַב־יָדַיִם, וּבְהֶקֵפָהּ דְּלָתוֹת רַבּוֹת גְּבוֹהוֹת, וּבְרֹאשָׁהּ מִמּוּל לַכְּנִיסָה סַפְסָל גָּבוֹהַּ רָחָב. וְהָיוּ בָּה כְּלֵי־בִשּׁוּל תְּלוּיִם מֵעַל לְאָחִים וּמִסָּבִיב לָהֶם עֲצָמוֹת הַרְבֵּה, אַךְ לֹא רָאִינוּ בָהּ אָדָם. תָּמַהְנוּ עַל כָּךְ תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְיָשַׁבְנוּ בַחֲצַר אוֹתוֹ אַרְמוֹן זְמַן מוּעָט, אַחַר־כָּךְ נִרְדַמְנוּ. וְלֹא חָדַלְנוּ מֵהְיוֹת יְשֵׁנִים מֵעֶצֶם הַיּוֹם עַד לִשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהִנֵּה רָעֲדָה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֵּנוּ וְשָׁמַעְנוּ קוֹל רַעַם מִן הָאֲוִיר. וְיָרַד עָלֵינוּ מִמְרוֹמֵי הָאַרְמוֹן יְצוּר, וְגוּפוֹ גָדוֹל בִּדְמוּת אָדָם, וְהוּא שְׁחוֹר הַצֶּבַע אֶרֶךְ הַקּוֹמָה כְּאִלּוּ הוּא דֶקֶל עָצוּם, וְלוֹ שְׁתֵי עֵינַיִם כְּאִלוּ הָיוּ אֲבוּקוֹת שֶׁל אֵשׁ, וְלוֹ שִׁנַּיִם כְּשִׁנֵּי הַחֲזִירִים, וְלוֹ פֶה גָדוֹל בְּצוּרָתוֹ כְּפִי הַבְּאֵר, וְלוֹ שְׂפָתַיִם גַּסּוֹת כְּשִׂפְתֵי הַגָּמָל, יוֹרְדוֹת לוֹ עַל חָזֵהוּ. וְלוֹ אָזְנַיִם כִּשְׁתֵי שְׂמִיכוֹת מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת וְיוֹרְדוֹת עַל כְּתֵפָיו, וְצִפָּרְנֵי יָדָיו כְּצִפָּרְנֵי הָאַרְיֵה. כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה נִטְרְפָה עָלֵינוּ דַעְתֵּנוּ וְגָבַר פַּחְדֵּנוּ וְחָזְקָה עָלֵינוּ הָאֵימָה, וְהָיִינוּ כְמֵתִים מֵרֹב פַּחַד וְאֵימָה וּפַלָּצוּת.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת הַיָּמִים, סִפֵּר: "כְּשֶׁרָאִינוּ אֲנִי וַחֲבֵרָי מִפְלֶצֶת אֲיוּמָה זוֹ, אָחֲזוּ אוֹתָנוּ אֵימָה וָפַחַד. כְּשֶׁיָרַד לָאָרֶץ יָשַׁב קְצַת עַל הַסַּפְסָל, אַחַר־כָּךְ קָם וּבָא אֶצְלֵנוּ. תָּפַס בְּיָדִי מִבֵּין חֲבֵרַי הַסּוֹחֲרִים, וְהֵרִים אוֹתִי בְיָדוֹ מֵעַל הָאָרֶץ וּמִשְּשַׁנִי וְהָפַךְ בִּי, וְהָיִיתִי בְיָדוֹ כִלְגִימָה קְטַנָּה. הָיָה מְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי כְמוֹ שֶׁהַקַּצָּב מְמַשֵּׁש אֶת טִבְחוֹ מִן הַצֹּאן, וּמְצָאַנִי רָזֶה מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּתִי, וְצָנוּם מֵרֹב הֶעָמָל וְהַנְּסִיעָה, וְשֶׁאֵין בִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָׂר. הוֹצִיאָנִי לַחָפְשִׁי מִיָּדוֹ וְנָטַל אֶחָד זוּלָתִי מִבְּנֵי לִוְיָתִי וְהָפַךְ בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהָפַךְ בִּי וּמִשֵּׁש אוֹתוֹ כְמוֹ שֶׁמִּשֵּׁשׁ אוֹתִי, וְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי. לֹא פָסַק לְמַשֵּׁשׁ אוֹתָנוּ וְלַהֲפֹךְ בָּנוּ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל רַב־הַחוֹבֵל. וְהָיָה אָדָם שָׁמֵן וְעָבֶה, רְחַב הַכְּתֵפַיִם, בַּעַל כֹּחַ וָאוֹן. מָצָא חֵן בְּעֵינָיו וּתְפָסוֹ כְּמוֹ שֶׁהַקַּצָב תּוֹפֵס אֶת טִבְחוֹ וֶהֱטִילוֹ לָאָרֶץ, וְשָׂם אֶת רַגְלוֹ עַל עָרְפּוֹ וְרוֹצֵץ אֶת עָרְפּוֹ, וְהֵבִיא שַׁפּוּד אָרוֹךְ וְהִכְנִיסוֹ בְלוֹעוֹ עַד שֶׁהוֹצִיאוֹ דֶרֶךְ אֲחוֹרָיו, וְהִצִּית אֵשׁ גְּדוֹלָה, וְשָׂם עָלֶיהָ אוֹתוֹ שַׁפּוּד הַנָּעוּץ בְּרַב־הַחוֹבֵל, וְלֹא פָסַק לְהָפְכוֹ עַל הַגֶּחָלִים הַבּוֹעֲרוֹת עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּשָׂרוֹ כָּל צָרְכּוֹ. הֵסִיר אוֹתוֹ מֵעַל הָאֵשׁ וּנְתָחוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם נוֹתֵחַ פַּרְגִּית, וְהָיָה קוֹרֵעַ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּצִפָּרְנָיו וְאוֹכֵל מִמֶּנוּ. לֹא חָדַל מִזֶּה עַד שֶׁאָכַל אֶת בְּשָׂרוֹ וְגֵרֵם אֶת עַצְמוֹתָיו וְלֹא הִשְׁאִיר מִמֶּנוּ כְלוּם, וְהִשְׁלִיךְ אֶת שְׁאֵרִית הָעֲצָמוֹת לְצַד הָאַרְמוֹן. יָשַׁב קְצָת. אַחַר־כָּךְ הִשְׂתָּרֵעַ וְיָשֵׁן עַל אוֹתוֹ סַפְסָל וְהִתְחִיל נוֹחֵר כְּנַחֲרַת הַבְּהֵמָה הַשְּׁחוּטָה, וְלֹא פָסַק לִישֹׁן עַד הַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ קָם וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁנִּתְרַחֵק, שׂוֹחַחְנוּ בֵינֵינוּ וּבָכִינוּ עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ: “וּלְוַאי הָיִינוּ טוֹבְעִים בַּיָּם, אוֹ הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתָנוּ הַקּוֹפִים. זֶה הָיָה טוֹב לָנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת נִצְלִים עַל הַגֶּחָלִים, וְאָכֵן מִיתָה זוֹ מִיתָה מְגֻנָּה הִיא. וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. מֵתִים אָנוּ בְיָגוֹן מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע עַל אוֹדוֹתֵינוּ אָדָם. וְלֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ הַצָּלָה מִמָּקוֹם זֶה”. קַמְנוּ וְיָצַאנוּ אֶל הָאִי לִרְאוֹת לָנוּ מָקוֹם שֶׁנִּתְחַבֵּא בוֹ אוֹ נִבְרַח, וְהָיָה קַל בְּעֵינֵינוּ יוֹתֵר לָמוּת מֵאֲשֶׁר זֶה שֶׁיִּצָּלֶה בְשָׂרֵנוּ בָאֵשׁ. אַךְ לֹא מָצָאנוּ לָנוּ מָקוֹם שֶׁנִּתְחַבֵּא בוֹ, וּכְבָר הִשִּׂיגָנוּ הָעֶרֶב. חָזַרְנוּ אֶל הָאַרְמוֹן מֵרֹב פַּחְדֵּנוּ וְיָשַׁבְנוּ קְצָת, וְהִנֵּה רָעֲדָה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֵּנוּ, וְקָרַב וּבָא אִלֵינוּ אוֹתוֹ יְצוּר שָׁחוֹר וּבָא אֶצְלֵנוּ, וְהִתְחִיל מְהַפֵּךְ בָּנוּ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד כְּמוֹ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וּמְמַשֵּׁשׁ בָּנוּ עַד אֲשֶׁר מָצָא אֶחָד חֵן בְּעֵינָיו. תְּפָשׂוֹֹ וְעָשָׂה בוֹ כְמוֹ שֶׁעָשָה בְּרַב־הַחוֹבֵל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְצָלָהוּ וְאָכַל אוֹתוֹ וְיָשֵׁן עַל אוֹתוֹ סַפְסָל. וְלֹא פָסַק לִישֹׁן אוֹתוֹ לַיְלָה כְּשֶׁהוּא נוֹחֵר כַּבְּהֵמָה הַשְּׁחוּטָה. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם קָם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְעָזַב אוֹתָנוּ כְמִנְהָגוֹ. הִתְאַסַּפְנוּ יַחַד וְשׂוֹחַחְנוּ וְאָמַרְנוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: “אִם נָטִיל אֶת עַצְמֵנוּ לַיָּם וְנָמוּת טוֹבְעִים, טוֹב לָנוּ מֵאֲשֶׁר נָמוּת בִשְׂרֵפָה, שֶׁמִיתָה מְגֻנָּה הִיא”. אָמַר אֶחָד מֵאִתָּנוּ: “שִׁמְעוּ לִדְבָרַי, נָזֹם מְזִמָּה וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְיָנוּחַ לָנוּ מֵאֵימָתוֹ, וְנָנִיחַ לַמֻּסְלְמִים מֵעֲרִיצוּתוֹ וּמֵעָשְׁקוֹ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “שִׁמְעוּ אַחַי: אִם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנַּהַרְגֶּנוּ, הֲרֵי נַעֲבִיר עֵץ זֶה וְנַעְתִּיק מַשֶּׁהוּ מֵעֲצֵי דֶלֶק אֵלֶּה אֶל שְׂפַת הַיָּם וְנַעֲשֶׂה לָנוּ סִירָה כְדוּגְמַת סְפִינָה, וְאַחַר־כָּךְ נָזֹם מְזִמָּה לְהָרְגוֹ וְנֵרֵד בַּסִּירָה וְנַפְלִיג בַּיָּם לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁיַּחְפֹּץ אֱלֹהִים, אוֹ נֵשֵׁב בְּמָקוֹם זֶה עַד שֶׁתַּעֲבֹר עַל פָּנֵינוּ סְפִינָה, וְאִם לֹא נוּכַל לְהָרְגוֹ נֵרֵד וְנַפְלִיג בַּיָּם וַאֲפִלּוּ טוֹבְעִים אֲנַחְנוּ, וְיָנוּחַ לָנוּ מִהְיוֹת צָלִי עַל הָאֵשׁ וּמִן הַשְּׁחִיטָה, וְאִם נֵצֵא בְשָׁלוֹם, נֵצֵא בְשָׁלוֹם, וְאִם נִטְבַּע נָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים”. אָמְרוּ לִי: “אָכֵן עֵצָה נְכוֹחָה הִיא וּמַעֲשֶׂה יָשָׁר”. הִסְכַּמְנוּ עַל כָּךְ וְנִגַּשְׁנוּ לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר לְפֹעַל, וְהֶעֱבַרְנוּ אֶת הָעֵצִים אֶל מִחוּץ לָאַרְמוֹן וְעָשִׂינוּ סִירָה וְקָשַׁרְנוֹ אוֹתָהּ לִשְׂפַת־הַיָּם וְהוֹרַדְנוּ לְתוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַצֵּידָה וְחָזַרְנוּ אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הָעֶרֶב, רָעֲדָה הָאֲדָמָה תַּחְתֵּנוּ, וְנִכְנַס אֵלֵינוּ הַשָּׁחוֹר, כְּשֶׁהוּא דוֹמֶה לַכֶּלֶב הַנַּשְׁכָן. הָפַךְ בָּנוּ וּמִשֵּׁשׁ אוֹתָנוּ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד וְנָטַל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְעָשָׂה בוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִשְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁלְּפָנָיו וְאָכַל אוֹתוֹ וְיָשֵׁן עַל הַסַּפְסָל, וְהָיְתָה נַחֲרָתוֹ כָּרַעַם. הִתְנַשֵּׂאנוּ וְקַמְנוּ וְלָקַחְנוּ שְׁנֵי שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל מִן הַשַּׁפּוּדִים הָעוֹמְדִים שָׁם. שַׂמְנוּ אוֹתָם בָּאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת עַד שֶׁאָדְמוּ וְהָיוּ כַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת. הֶחֱזַקְנוּ בָהֶם הַחֲזֵק הֵיטֵב, וּבָאנוּ אִתָּם אֶל אוֹתוֹ שָׁחוֹר, כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְנוֹחֵר, וְשַׂמְנוּ אוֹתָם בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, וְנִשְׁעַנּוּ עֲלֵיהֶם כֻּלָּנוּ יַחַד בְּכָל כֹּחֵנוּ וֶאֱיָלוּתֵנוּ. הִכְנַסְנוּ אוֹתָם לְתוֹךְ שְׁתֵי עֵינָיו כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, וְנִסְתַּמְּאוּ. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָפְצּו לִבּוֹתֵנוּ מִמֶּנוּ. קָם מֵעַל אוֹתוֹ סַפְסָל בְּכָל כֹּחוֹ וְהִתְחִיל מְחַפֵּשׂ אוֹתָנוּ וַאֲנַחְנוּ בוֹרְחִים מִפָּנָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָנוּ, שֶׁכְּבָר נִסְתַּמְאוּ עֵינָיו. פָּחַדְנוּ מִפָּנָיו פַּחַד גָּדוֹל. וְהָיָה בָרִי לָנוּ בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹבְדִים, וְהִתְיָאַשְׁנוּ מִן הַהַצָּלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂם פָּנָיו אֶל הַדֶּלֶת כְּשֶׁהוּא מְגַשֵּׁשׁ וְיָצָא מִמֶּנָּה כְּשֶׁהוּא צוֹעֵק וְאָנוּ בְתַכְלִית הָאֵימָה מִפָּנָיו, וְרָעֲדָה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֵּנוּ לְקוֹל צַעֲקָתוֹ. כְּשֶׁיָּצָא מִן הָאַרְמוֹן הָלַכְנוּ בְעִקְבוֹתָיו, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, מִסְתּוֹבֵב לְחַפְּשֵׂנוּ. אַחַר־כָּךְ חָזַר וְעִמּוֹ עֲנָקִית גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ וַאֲיֻמָּה לְצוּרָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ וְאֶת זוֹ שֶׁעִמּוֹ אֲיֻמָּה לְמַרְאֶה מִמֶּנּוּ, פָּחַדְנוּ תַכְלִית הַפָּחַד וּמִהַרְנוּ וְקַמְנוּ וְהִתַּרְנוּ אֶת הַסִּירָה שֶׁעָשִׂינוּ וְיָרַדְנוּ בָהּ וְהָדַפְנוּ אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַיָּם. רָדְפו אַחֲרֵינוּ, כְּשֶׁעִם כָּל אֶחָד מֵהֶם צוּר סֶלַּע עָצוּם. וְהָיוּ רוֹגְמִים אוֹתָנוּ בוֹ, עַד שֶׁמֵּתוּ הָרֹב מֵאִתֶּנוּ מִן הָרְגִימָה, וְנִשְׁאֲרוּ מֵאִתָּנוּ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, אֲנִי וְעוֹד שְׁנַיִם.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׂמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: "כְּשֶׁיָרַדְנוּ אֲנִי וַחֲבֵרַי לַסִּירָה וְרָגְמוּ אוֹתָנוּ הַשָּׁחוֹר וַחֲבֵרָתוֹ בַּאֲבָנִים, מֵתוּ הָרֹב מֵאִתָּנוּ מִן הָרְגִימָה, וְלֹא נִשְׁאֲרְנוּ בַחַיִּים אֶלָּא שְׁלֹשָה. הִגַּעְנוּ אֶל אִי וְהִתְהַלַּכְנוּ בוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, וְנִכְנַס עָלֵינוּ הַלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנוּ בְמַצָּב זֶה. יָשַׁנּוּ קְצָת וְהִתְעוֹרַרְנוּ מִשְׁנָתֵנוּ וְהִנֵּה פֶתֶן גָּדוֹל עָצוּם לְאֹרֶךְ, גּוּפוּ רַב וִּבִטְנוֹ רְחָבָה, כְּבָר הִקִּיף אוֹתָנוּ, וּפָנָה אֶל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וּבָלַע אוֹתוֹ עַד לִכְתֵפָיו, וְאַחַר־כָּךְ בָּלַע שְׁאֵרִיתוֹ, וְשָׁמַעְתִּי אֶת צַלְעוֹתָיו נִשְׁבָּרוֹת בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ לְדַרְכֹּו. הִתְפַּלֵאנוּ עַל זֶה תַכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת וְהִתְאַבַּלְנוּ עַל בֶּן־לִוְיָתֵנוּ, וְהָיִינוּ שְׁרוּיִים בְּתַכְלִית הַפַּחַד עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ: “עִנְיָן מוָּזר הוּא זֶה. כָּל מָוֶת מְגֻנֶּה מִזֶּה שֶׁלְפָנָיו. שְׂמֵחִים הָיִינוּ שֶׁיָּצָאנוּ בְשָלוֹם מִן הַשָּׁחוֹר וִּמן הַטְּבִיעָה, וְכֵיצַד תְּהִי הַצָּלָתֵנוּ מִפֶּגַע רָע זֶה”?. קַמְנוּ וְהִתְהַלַּכְנוּ בָאִי וְאָכַלְנוּ מִפִּרְיוֹ וְשָׁתִינוּ מִנַּהֲרוֹתָיו, וְלֹא פָסַקְנוּ מִזֶּה עַד שְׁעַת־הַלַּיְלָה. מָצָאנוּ אִילָן גָּדוֹל וְרָם וְעָלִינוּ וְיָשַׁנּוּ עָלָיו. וּכְבָר עָלִיתִי אֲנִי אֶל הַגָּבוֹהַּ בַּעֲנָפָיו. כְּשֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה וְהֶחֱשִׁיךְ הַזְּמַן, בָּא הַפֶּתֶן, וּפָנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אַחַר־כָּךְ שָׂם פָּנָיו אֶל אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָנוּ עָלָיו, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֶּן־לִוְיָתִי וּבָלַע אוֹתוֹ עַד לִכְתֵפָיו וְנִלְפַּת סְבִיבוֹ עַל הָאִילָן, וְשָׁמַעְתִּי אֶת עַצְמוֹתָיו נִשְׁבָּרוֹת בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ. אַחַר־כָּךְ בָּלַע אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, וַאֲנִי רוֹאֶה בְעֵינַי. יָרַד הַפֶּתֶן מֵעַל אוֹתוֹ אִילָן וְהָלַךְ לְדַּרְכּוֹ, וְנִשְׁאַרְתִּי עַל אוֹתוֹ אִילָן שְׁאֵרִית אוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִגְלָה הָאוֹר, יָרַדְתִּי מֵעַל הָאִילָן וַאֲנִי כַמֵּת מֵרֹב פַּחַד וְאֵימָה, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי לְתוֹךְ הַיָּם, שֶׁיָּנוּחַ לִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. וְלֹא הָיְתָה נַפְשִׁי קַלָּה בְעֵינַי, שֶׁהַנֶּפֶשׁ יְקָרָה בְעֵינֵי אָדָם. קָשַׁרְתִּי קוֹרַת־עֵץ אֲרֻכָּה לְכַפּוֹת רַגְלַי לָרֹחַב וְקָשַׁרְתִּי אַחַת כָּמֹוהָ לְצִדִּי הַשְּׂמָאלִי וּכְמוֹתָהּ לְצִדִּי הַיְמָנִי, וּכְמוֹתָהּ עַל בִּטְנִי, וְקָשַׁרְתִּי אַחַת אֲרֻכָּה וּרְחָבָה מֵעַל לְרֹאשִׁי לָרֹחַב, כָּזֹאת שֶׁמִּתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלַי. וְהָיִיתִי אֲנִי בְאֶמְצַע אוֹתָן קוֹרוֹת־עֵץ, וְהֵן מַקִּיפוֹת אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר. וּכְבָר הִדַּקְתִּי כָל זֶה הָדֵק הֵיטֵב, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי עִם כָּל זֶה לָאָרֶץ, וְהָיִיתִי יָשֵׁן בְּתוֹךְ אוֹתָן קוֹרוֹת, כְּשֶׁהֵן מַקִּיפוֹת אוֹתִי כְּתָא. כְּשֶׁהֶעֱרִיב הַלַּיְלָה, קָרֵב וּבָא אוֹתוֹ פֶתֶן כְּמִנְהָגוֹ, הִתְבּוֹנֵן בִי וְשָׂם פָּנָיו אֵלַי וְלֹא יָכוֹל לְבַלְעֵנִי כְּשֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה שֶׁהַקּוֹרוֹת מִסָּבִיב לִי מִכֹּל עֵבֶר. הִסְתּוֹבֵב הַפֶּתֶן מִסָּבִיב לִי וְלֹא יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלַי. לֹא פָסַק מִכָּך מִשְּׁעַת שְׁקִיעַת־הַחַמָּה עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה הָאוֹר וְהוֹפִיעָה הַשֶּׁמֶשׁ. הָלַךְ הַפֶּתֶן לְדַרְכּוֹ כְּשֶׁהוּא בְתַכְלִית מַה שֶׁיִּתָּכֵן מִן הַזַּעַף וְהַזַּעַם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי וְהִתַּרְתִּי עַצְמִי מֵאוֹתָן קוֹרוֹת־הָעֵץ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי בְשִׁלְטוֹן הַמָּוֶת מֵרֹב מַה שֶׁסָּבַלְתִּי מֵאוֹתוֹ פֶתֶן. קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בָאִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְקִצּוֹ. וְהָפְנָה מַבָּטִי לְעֵבֶר הַיָּם וְרָאִיתִי סְפִינָה מֵרָחוֹק בְּאֶמְצַע לֵב הַיָּם. נָטַלְתִּי עָנָף גָּדוֹל מֵעֵץ, וְרָמַזְתִּי בוֹ לְעֶבְרָם, כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא לָהֶם בְּקוֹל גָּדוֹל. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי אָמְרוּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ רוֹאִים מַה הוּא זֶה, אֶפְשָׁר אָדָם הוּא”. קָרְבוּ אֵלַי וְשָׁמְעוּ צַעֲקָתִי וּבָאוּ אֵלַי וְלָקְחוּ אוֹתִי אִתָּם אֶל הַסְּפִינָה וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וּמַה שֶׁסָבַלְתִּי מִן הַצָּרוֹת. תָּמְהוּ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. הִלְבִּישׁוּ אוֹתִי מֵאֵצְלָם בְּגָדִים וְכִסּוּ מַעֲרוּמַי, וְאַחַר־כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַצֵּידָה, וְאָכַלְתִּי דֵי־שָׁבְעִי. הִשְׁקוּנִי מַיִם צוֹנְנִים וְּמתוּקִים, וְחָיְתָה נַפְשִׁי וְשָׁבָה רוּחִי, וְנִרְגַּעְתִּי עַד מְאֹד, וְהֶחֱיָנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שֶׁפַע חַסְדּוֹ. חָזְקָה רוּחִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי אוֹבֵד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי נִמְצָא בוֹ בַחֲלוֹם הוּא. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ וְהָרוּח טוֹבָה לָנוּ בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁקָּרַבְנוּ לְאִי, אִי אַלסַּלָאהִטָה2 שְׁמוֹ, וְהֶעֶמִיד רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַסְּפִינָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: "כְּשֶׁעָגְנָה הַסְּפִינָה, שֶׁהָיִיתִי בְתוֹכָהּ לְיַד אוֹתוֹ אִי, יָרְדוּ מִמֶּנָה כָל הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהוֹצִיאוּ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת. פָּנָה אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל וְאָמַר: “שְׁמַע לִדְבָרַי, הֲרֵי אִישׁ נָכְרִי אַתָּה וְעָנִי, וּכְבָר סִפַּרְתָּ לָנוּ שֶׁסָבַלְתָּ בַּלָּהוֹת רַבּוֹת. רְצוֹנִי לְהוֹעִיל לְךָ בְמַשֶּׁהוּ שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ לְהַגִּיעַ לְאַרְצְךָ, שֶׁתְּהֵא מְבָרֵךְ אוֹתִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מוּטָב, וַהֲרֵי אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ”. אָמַר לִי: “דַּע שֶׁהָיָה עִמָּנוּ אָדָם נוֹסֵעַ שֶׁנֶעְדַּר מֵאִתָּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם בַּחַיִּים הוּא אוֹ מֵת וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל אֹודוֹתָיו דָּבָר. רְצוֹנִי אֵפוֹא הוּא לִמְסֹר לְיָדְךָ מִטְעָנוֹ שֶׁתִּמְכְּרֶנוּ בְּאִי זֶה וְתִשְׁמֹר עָלָיו, וְאָנוּ נִתֵּן לְךָ מַשֶּׁהוּ לְפִי עֲמָלְךָ וְשֵׁרוּתְךָ. וּמַה שֶּׁיִּוָּתֵר מִמֶּנוּ נִקַּח אִתָּנוּ עַד שֶׁנַּחֲזֹר לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וְנִשְׁאַל עַל־דְּבַר בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתוֹ וְנִמְסֹר לָהֶם שְׁאֵרִיתָהּ וּמְחִיר מַה שֶּׁנִּמְכַּר מִמֶּנָּה. רְצוֹנְךָ לְקַבֵּל אוֹתָהּ וְלָרֶדֶת אִתָּהּ לְאִי זֶה וּלְמָכְרָהּ כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אָכֵן אַתָּה רַב הַחֶסֶד”. בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל־כָּךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה עַל הַסַּבָּלִים וְעַל הַמַּלָּחִים לְהוֹצִיא אוֹתָן סְחוֹרוֹת אֶל הָאִי וּלְמָסְרָן לְיָדִי. אָמַר סוֹפֵר הַסְּפִינָה: “רַב־הַחוֹבֵל, מַה הֵן סְחוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָן הַמַּלָּחִים וְהַסַּבָּלִים, וְעַל שֵׁם מִי מִן הַסּוֹחֲרִים אֶרְשֹׁם אוֹתָן?” אָמַר לוֹ: “כְּתֹב אוֹתָן לְשֵׁם אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיָּמִים, שֶׁהָיָה אִתָּנוּ וְטָבַע בָּאִי, וְלֹא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ עַל אוֹדוֹתָיו כָל יְדִיעָה. רְצוֹנֵנוּ שֶׁאִישׁ נָכְרִי זֶה יִמְכְּרֶנָּה וְיָבִיא מְחִירָה וְנִתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנוּ לְפִי עֲמָלוֹ וּלְפִי מַה שֶּׁיִּמְכֹּר, וְאֶת הַשְּׁאָר נִשָּׂא אִתָּנוּ עַד שֶׁנַּחֲזֹר לְבַגְדָּאד, וְאִם אָנוּ מוֹצְאִים אוֹתוֹ נִתֵּן אוֹתָהּ לוֹ. וְאִם לֹא נִמְצָא אוֹתוֹ נִמְסְרֶנָה לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתוֹ בִמְדִינַת בַּגְדָּאד”. אָמַר לוֹ הַסּוֹפֵר: “יָפִים דְּבָרֶיךָ וַעֲצָתְךָ בְּדַעַת”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי רַב־הַחוֹבֵל, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהַמִּטְעָן רָשׁוּם לִשְׁמִי, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “הֲרֵי אֲנִי אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וַאֲנִי הוּא שֶׁטָבַעְתִּי בָאִי בְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ”. הִבְלַגְתִּי וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁעָלוּ הַסּוֹחֲרִים מִן הַסְּפִינָה וְהִתְאַסְפוּ כְּשֶׁהֵם מְשׂוֹחֲחִים וּמְדַבְּרִים בְּעִנְיְנֵי הַמִּקַּח־וְהַמִּמְכָּר. נִגַּשְׁתִּי אֶל רַב־הַחוֹבֵל וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, כֵּיצַד הָיָה בַעַל־הַמִּטְעָן שֶׁמָּסַרְתָּ לִי מִטְעָנוֹ שֶׁאֶמְכְּרֶנוּ?” אָמַר לִי: “אֵינִי יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר. וְאוּלָם הוּא הָיָה אָדָם מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד, וּשְׁמוֹ אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר‏־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים. וּכְבָר הִשְׁלַכְנוּ עֹגֶן לְיַד אִי מִן הָאִיִּים, וְטָבְעוּ מֵאִתָּנוּ בוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְנֶעְדַּר גַּם הוּא בְתוֹכָם. וְאֵין לָנוּ עַל אוֹדוֹתָיו שׁוּם יְדִיעָה עַד עַכְשָׁו”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָעַקְתִּי צְעָקָה גְּדוֹלָה וְאָמַרְתִּי: “רַב־הַחוֹבֵל, יָשֶׂם לְךָ אֱלֹהִים שָׁלוֹם, דַּע שֶׁאֲנִי הוּא אַלְסִּנְדְבָּאד, וְלֹא טָבַעְתִּי. וְאוּלָם כְּשֶעָגְנָה הַסְּפִינָה לְיַד הָאִי וְעָלוּ הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים לַיַּבָּשָׁה, עָלִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ הָאֲנָשִׁים, וְעִמִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֹכַל אוֹתוֹ עַל שְׂפַת הָאִי. הִתְעַנַּגְתִּי עַל הַיְשִׁיבָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְּתְפָסַתְנִי שֵׁנָה וְנִרְדַּמְתִּי וְשָׁקַעְתִּי בְתַרְדֵּמָה, וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי לֹא מָצַאתִי אֶת הַסְּפִינָה וְלֹא מָצָאתִי אָדָם אֶצְלִי, וּרְכוּשׁ זֶה רְכוּשִׁי הוּא וּסְחוֹרָה זוֹ סְחוֹרָתִי. וְכָל הַסּוֹחֲרִים הַמְבִיאִים אֶת אַבְנֵי־הַיַּהֲלֹם, רָאוּ אוֹתִי כְּשֶׁהָיִיתִי עַל הַר אַבְנֵי־הַיַּהֲלֹם, וְיָעִידוּ לִי שֶׁאֲנִי הוּא, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי וַּמה שֶּׁאֵרַע לִי אִתְּכֶם בַּסְּפִינָה. וְהִגַּדְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם שְׁכַחְתֶּם אוֹתִי בָאִי, כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, וְקַמְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אָדָם וְאֵרַע לִי מַה שֶּׁאֵרַע”. כְּשֶׁשָׁמְעוּ הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים אֶת דְּבָרַי הִתְאַסְּפוּ עָלַי, מֵהֶם מִי שֶׁהֶאֱמִין לִדְבָרַי וּמֵהֶם מִי שֶׁחָשַׁב אוֹתִי לְשַׁקְרָן. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁסּוֹחֵר אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, כְּשֶׁשְּמָעַנִי מַזְכִּיר אֶת נַחַל הַיַּהֲלֹם, קָפַץ וְנִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר לָהֶם: “שִׁמְעוּ, הַקָּהָל, אֶת דְּבָרַי. הִנֵּה כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם בַּדָּבָר הַנִּפְלָא מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בִנְסִיעוֹתַי, כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְנוּ אֶת נִתְחֵי־הַבָּשָׂר בְּתוֹךְ נַחַל־הַיַּהֲלֹם וְהִשְׁלַכְתִּי נֶתַח־הַבָּשָׂר שֶׁלִי אִתָּם כְּמִנְהָגִי וְעָלָה בְנֶתַח הַבָּשָׂר שֶׁלִי אָדָם נִתְלָה בוֹ – לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לִי וַחֲשַׁבְתֶּם אוֹתִי לְשַׁקְרָן”. אָמְרוּ לֹו: “אָמְנָם כֵּן, סִפַּרְתָּ לָנוּ עִנְיָן זֶה וְלֹא הֶאֱמַנּוּ לְךָ”. אָמַר לָהֶם הַסּוֹחֵר: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁנִתְּלָה בְנֶתַח־הַבָּשָׂר שֶׁלִי, וְּכְבָר נָתַן לִי מַשֶּׁהוּ מֵאַבְנֵי־הַיַּהֲלֹם יְקַר־הַמְּחִיר, שֶׁאֵין בְּנִמְצָא דוֹמֶה לוֹ, וְנָתַן לִי בִתְמוּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהָיָה עוֹלֶה לִי בְנֵתַח־הַבָּשָׂר שֶׁלִי. וּכְבָר הָיָה בְחֶבְרָתִי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְאַחַר־כָּך פָּנָה וְהָלַךְ לִמְדִינָתוֹ וְנִפְרַד מֵאִתָּנוּ וְחָזַרְנוּ אֲנַחְנוּ לְאַרְצֵנוּ. וַהֲרֵי זֶה הוּא, וּכְבָר הִגִּיד לָנוּ שֶׁשְׁמוֹ אַלְסִּנְדְבָּאד וְסִפֵּר לָנוּ עַל דְּבַר הַסְּפִינָה שֶׁהִפְלִיגָה וִישִׁיבָתוֹ בָאִי. וּדְעוּ שֶׁלֹּא בָא אֵלֵינוּ אָדָם זֶה לְכָאן, אֶלָּא כְדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ לִדְבָרַי מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לָכֶם. וְכָל הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת כֻּלָּה רְכוּשׁו הִיא, שֶׁכֵּן סִפֵּר לָנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ בְשָׁעָה שֶׁנִפְגַשׁ אִתָּנוּ. וּכְבָר נִרְאֲתָה הָאֱמֶת שֶׁבִּדְבָרָיו”. כְּשֶׁשָׁמַע רַב־הַחוֹבֵל אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, קָם וְנִגַּשׁ קָרוֹב אֵלַי. וּבָחַן אוֹתִי בְמַבָּטוֹ שָׁעָה אַחַת וְאָמַר לִי: “מַה סִּימָן סְחוֹרָתְךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “דַּע שֶׁסִּימָן סְחוֹרָתִי הוּא כָךְ וְכָךְ”. וְאָמַרְתִּי לוֹ אֶת הָעִנְיָן שֶׁהָיָה בֵינִי וֵּבינוֹ, כְּשֶׁיָרַדִתִּי עִמּוֹ לַסְּפִינָה מִבָּצְרָה. נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲנִי הִנְּנִי זֶה, חִבֵּק אוֹתִי וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וּבֵרֵךְ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם, וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אָכֵן סִפּוּרְךָ נִפְלָא וְעִנְיָנְךָ מוּזָר. וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר קִבְּצָנוּ יַחְדָּו וְהֶחֱזִיר לְךָ הוֹנְךָ וּסְחוֹרָתְךָ”.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: “כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם לְרַב־הַחוֹבֵל וְלַסּוֹחֲרִים, שֶׁאֲנִי, אֲנִי הוּא אוֹתוֹ אָדָם, אָמַר לִי: “הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁהֶחֱזִיר לְךָ הוֹנְךָ וּסְחוֹרָתְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָסַקְתִּי בִסְחוֹרָתִי כְפִי יְדִיעָתִי, וְהִרְוִיחָה סְחוֹרָתִי בְאוֹתָהּ נְסִיעָה מַשֶּׁהוּ רַב, וְשָׂמַחְתִּי בְכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבֵרַכְתִּי אֶת עַצְמִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם וַחֲזָרַת הוֹנִי אֵלַי. לֹא פָסַקְנוּ מוֹכְרִים וְקוֹנִים בָּאִיִּים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאֶרֶץ אַלסִּנְד, וּמָכַרְנוּ בָהּ וְקָנִינוּ. וְרָאִיתִי בְאוֹתוֹ יַם דְּבָרִים רַבִּים מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַמַּתְמִיהוֹת, אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ וְלֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב. וּבְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁרָאִיתִי בְאוֹתוֹ יַם, הוּא דָג בְּתֹאַר הַפָּרָה, וּמַשֶּׁהוּ בְתֹאַר הַחֲמוֹרִים. וְרָאִיתִי עוֹף הַיּוֹצֵא מִצֶּדֶף הַיָּם. וּמֵטִּיל בֵּיצִים וְדוֹגֵר עֲלֵיהֶן עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאֵין הוּא עוֹלֶה עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה לְגַמְרֵי. וְאַחַר־כָּך לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹע, בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ וְהַנְּסִיעָה, עַד שֵׁהִגַּעְנוּ לְבָצְרָה. עָמַדְתִּי בָהּ יָמִים מוּעָטִים, וְאַחֲרֵי כֵן בָאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וּפָנִיתִי אֶל רֹבַע־מוֹשָׁבִי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְנָתַתִּי שָׁלוֹם לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וַחֲבֵרָי וִידִידַי, וְשָׂמַחְתִּי עַל שׁוּבִי בְשָׁלוֹם וַחֲזָרָתִי אֶל אַרְצִי וּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְעִירִי וַחֲצֵרִי. נָתַתִי צְדָקָה וְחִלַּקְתִּי מַתָּנוֹת וְהִלְבַּשְׁתִּי אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, וְאָסַפְתִּי אֶת חֲבֵרָי וַחֲבִיבַי. וְלֹא פָסַקְתִּי לִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמִשְׂחָק וּנְגִינָה, כְּשֶׁאֲנִי אוֹכֵל יָפֶה וְשׁוֹתֶה יָפֶה וּבָא בְחֶבְרָה וּמְעֹרָב עִם הַבְּרִיוֹת. וּכְבָר שָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי מִן הַצָּרוֹת וְהַבַּלָּהוֹת. וְהִרְוַחְתִּי בְאוֹתָהּ נְסִיעָה מַה שֶּׁלֹא יִסָּפֵר וּלֹא יִמָּנֶה מֵרֹב. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בְאוֹתָהּ נְסִיעָה, וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר הַנְּסִיעָה הָרְבִיעִית, שֶׁכֵּן מֻפְלָאָה הִיא מִנְּסִיעוֹת אֵלּוּ”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה אַלְסִּנְדְבָּאד שֶׁיִּמְסְרוּ לַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל מִן הַזָּהָב, כְּמִנְהָגוֹ, וְצִוָּה לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן וַעֲרָכוּהוּ. סָעֲדָה הַחַבְרָיָה אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְאִים עַל אוֹתוֹ סִפּוּר וְעַל מַה שֶׁאֵרַע בּוֹ. וְאַחֲרֵי סְעֻדַּת הָעֶרֶב הִסְתַּלְקוּ לְדַרְכָּם, וְלָקַח עִמּוֹ אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל מַה שֶּׁהֻקְצַב לוֹ מִן הַזָּהָב, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ תָּמֵהַּ עַל מַה שֶּׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וְלָן בְּבֵיתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קָם אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וְהִתְפַּלֵל תְּפִלַּת־הַבֹּקֶר, וְהָלַךְ אֶל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִּים. נִכְנַס אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. פָּגַשׁ אוֹתוֹ בְשִׂמְחָה וּבְרַחֲבוּת־הַלֵּב וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַד שֶׁבָּאוּ לַמָּקוֹם שְׁאָר חֲבֵרָיו. הִגִּישׁוּ אֹכֶל וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵטִיבוּ לִבָּם, וּפָתַח לָהֶם בִּדְבָרָיו


  1. קראן פרשה יב פסוק נג  ↩

  2. גיאוגרפים ערבים מזכירים שַַלָאהִט אי מאיי סונדה קרוב ליַוָה  ↩

אָמַר אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים: “אַחַי, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, חָיִיתִי בְחֶבְרַת יְדִידַי וּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִי וַאֲהוּבַי, וְהָיִיתִי שָׁרוּי בְּתַעֲנוּג וְשִׂמְחָה וְשַׁלְוָה עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. וּכְבָר שָׁכַחְתִּי מַה שֶׁהָיִיתִי בוֹ בִּגְלַל שֶׁפַע הַטּוֹבָה. שָׁקַעְתִּי בְמִשְׂחָק וּבְמַנְגִינָה וּבְסוֹד רֵעִים וִידִידִים, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּתַעֲנוּגוּת הַחַיִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר. וְאוּלָם נַפְשִׁי הַמְגֻנָּה הִשִׂיאַתְנִי לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם, וְהִתְאַוְּתָה לָבוֹא בְחֶבְרַת עַמִּים שׁוֹנִים וּלְמִסְחָר וָרֶוַח. הֶחְלַטְתִּי בַדָּבָר וְקָנִיתִי סְחוֹרָה יְקָרָה הַמַּתְאִימָה לְמַסָּע בַּיָּם, וְאָרַזְתִּי מִטְעָנִים רַבִּים יֶתֶר עַל הַנָּהוּג וְנָסַעְתִּי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְהוֹרַדְתִּי אֶת מִטְעָנִי בַּסְּפִינָה, וְנִתְחַבַּרְתִּי לְחֶבֶר מֵחֲשׁוּבֵי בָּצְרָה, וְשַׂמְנוּ פָנֵינוּ לְמַסָּע. הִפְלִיגָה אִתָּנוּ הַסְּפִינָה בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בַיָּם הַסּוֹאֵן וְהַמַּכֶּה גַּלִּים. וְהָיְתָה הַנְּסִיעָה נוֹחָה לָנוּ, וְלֹא פָסַקְנוּ מִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה לֵילוֹת וְיָמִים, נוֹסְעִים מֵאִי אֶל אִי וּמִיַּם אֶל יָם, עַד שֶׁיָצְאָה עָלֵינוּ רוּחַ מִתְנַגֶּדֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. הֵטִיל רַב־הַחוֹבֵל עֹגֶן הַסְּפִינָה וְעָצַר אוֹתָהּ בְּלֵב הַיָּם מֵחֲשָׁש שֶׁלֹּא תִטְבַּע בְּתוֹךְ הַהֶפְקֵרוּת. וַעֲדַיִן אָנוּ בְמַצָּב זֶה, קוֹרְאִים וּמַעְתִּירִים אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה נִכְנָעִים לְפָנָיו, כְּשֶּׁיָצְאָה עָלֵינוּ סְעָרָה, רוּחַ קָשָׁה שֶׁקָרְעָה אֶת הַמִּפְרָשִׂים וְגָזְרָה אוֹתָם לִגְזָרִים. וְטָבְעוּ הָאֲנָשִׁים וְכָל מִטְעָנָם וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם מִן הַחֲפָצִים וְהַמָּמוֹן. וְטָבַעְתִּי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ. הָיִיתִי צָף בַּיָּם חֲצִי יוֹם, כְּשֶׁכְּבָר וִתַּרְתִּי עַל נַפְשִׁי. מִנָּה לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁבֶר־לוּחַ שֶׁל עֵץ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה. רָכַבְתִּי עָלָיו אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים שֶׁהִתְלַכַּדְנוּ יַחַד”.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִישִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים אָמַר: "כְּשֶׁטָּבְעָה הַסְּפִינָה וְרָכַבְנוּ אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים עַל לוּחַ, לֹא פָסַקְנוּ לִרְכַּב עַל אוֹתוֹ לוּחַ וּבוֹעֲטִים בְּרַגְלֵינוּ בַיָּם וּבַגַּלִּים, וְהָרוּחַ בְּעֶזְרָתֵנוּ. נִשְׁאַרְנוּ בְמַצָּב זֶה יוֹם וְלַיְלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם, הִתְרַגְשָׁה עָלֵינוּ רוּחַ, וְסָעַר הַיָּם וְחָזְקוּ הַגַּלִּים וְהָרוּחַ, וְהֵטִילוּ אוֹתָנוּ הַמַּיִם אֶל אִי, כְּשֶׁאֲנוּ כַמֵּתִים מֵרֹב מַה שֶׁהָיִינוּ עֵרִים וּמִן הָעֲיֵפוּת וְהַקֹּר וְהָרָעָב וְהַפַּחַד וְהַצָּמָא. הִתְהַלַּכְנוּ עַל קְצֵה אוֹתוֹ אִי וָּמָצָאנוּ בוֹ צְמָחִים רַבִּים, וְאָכַלְנוּ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ לְהָשִׁיב נַפְשֵׁנוּ וּלְהִזּוֹן בוֹ, וְלַנּוּ אוֹתוֹ לַיְלָה עַל קְצֵה הָאִי. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קַמְנוּ וְהִתְהַלַּכְנוּ בָאִי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְנִגְלָה לְעֵינֵינוּ בִנְיָן מֵרָחוֹק. הָלַכְנוּ בְאוֹתוֹ אִי וּמְגַמַּת פָּנֵינוּ אוֹתוֹ בִנְיָן, שֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁעָמַדְנוּ עַל דַּלְתּוֹ. וַעֲדַיִן אָנוּ עוֹמְדִים, כְּשֶׁיָּצָאָה אֵלֵינוּ מֵאוֹתָהּ דֶּלֶת חֲבוּרָה שֶׁל עֲרֻמִּים מִבְּלִי לְבוּשׁ שֶׁלֹא דִבְּרוּ אֵלֵינוּ. תָּפְסוּ אוֹתָנוּ וְלָקְחוּ אוֹתָנוּ אֵצֶל מַלְכָּם. צִוָּה עָלֵינוּ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁבְנוּ. הֵבִיאוּ לָנוּ מַאֲכָל שֶׁלֹא יָדַעְנוּ מַה הוּא וְלֹא רָאִינוּ כְמוֹתוֹ מִיָּמֵינוּ. לֹא נִתְקַבֵּל עַל נַפְשִׁי וְלֹא אָכַלְתִּי מִמֶּנוּ אֲנִי לְבַדִּי מִתּוֹךְ בְּנֵי לִוְיָתִי. וְהָיָה מִעוּט אָכְלִי מִמֶּנוּ חֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, לְהַשְׁאִירֵנִי בַחַיִּים עַד עַכְשָׁו. כְּשֶׁאָכְלוּ חֲבֵרַי מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל נִטְרְפָה עֲלֵיהֶם דַּעְתָּם וְהָיוּ אוֹכְלִים כִּמְשֻׁגָּעִים, וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבָם. אַחֲרֵי־כֵן הֵבִיאוּ לָהֶם שֶׁמֶן שֶׁל אֱגוֹזֵי הֹדֹּו וְהִשְׁקוּם מִמֶּנוּ וּמָשְׁחוּ אוֹתָם בּוֹ. כְּשֶׁשָׁתוּ מֵאוֹתוֹ שֶׁמֶן, נִשְׁתַּרְבְּבוּ עֵינֵיהֶם בִּפְנֵיהֶם וְהִתְחִילוּ אוֹכְלִים מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל שֶׁלֹא כְדֶרֶךְ אֲכִילָתָם. נְבוֹכוֹתִי בְעִנְיָנָם וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עֲלֵיהֶם. וְהָיְתָה בִי דְאָגָה עֲצוּמָה מֵרֹב מַה שֶּׁפָּחַדְתִּי לְנַפְשִׁי מִפְּנֵי אוֹתָם עֲרֻמִּים. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה הֵם אַמְגִשִׁים וּמֶלֶךְ מְדִינָתָם הָיָה גוּל־שֵׁד. וְהָיָה כָל מִי שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְצָם אוֹ רָאוּהוּ אוֹ פְּגָשׁוּהוּ בְנַחַל וּבַדְּרָכִים, הָיוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ אֶל מַלְכָּם וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל וּמוֹשִׁחים אוֹתוֹ בְאוֹתוֹ שֶׁמֶן, וְהָיְתָה קֵבָתוֹ מִתְרַחֶבֶת, כְּדֵי שֶׁיֹאכַל הַרְבֵּה, וְדַעְתוֹ נִטְרֶפֶת עָלָיו וּמַחֲשַבְתּוֹ מִטַּשְׁטֶשֶׁת, וְנַעֲשֶׂה כְשׁוֹטֶה. וְהָיוּ מוֹסִיפִים לוֹ מַאֲכָל וַּמַשְׁקֶה מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל וּמֵאוֹתוֹ מַשְׁקֶה עַד שֶׁהָיָה מַשְׁמִין וְנַעֲבֶה, וְשׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ וְצוֹלִים אוֹתוֹ וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ לְמַלְכָּם. וְאוּלָם אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ הָיוּ אוֹכְלִים מִבְּשַׂר הָאָדָם מִבְּלִי לִצְלוֹתוֹ וּמִבְּלִי לְבַשְּׁלוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי מֵהֶם דָּבָר זֶה נִהְיֵיתִי שָׁרוּי בְתַכְלִית יִסּוּרֵי־הַנֶּפֶשׁ עָלַי וְעַל חֲבֵרַי. וְנַעֲשׂוּ חֲבֵרַי מֵרֹב מַה שֶּׁנִּטַּמְטֵם שִׂכְלָם, אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁיֵּעָשֶׂה בָהֶם. מָסְרוּ אוֹתָם לְאֶחָד וְהָיָה נוֹטְלָם כָּל יוֹם וְיוֹצֵא לִרְעוֹתָם בְּאוֹתוֹ אִי כַּבְּהֵמוֹת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה נַעֲשֵׂיתִי מֵרֹב פַּחַד וְרָעָב חַלָּשׁ וּרְזֶה הַגּוּף, וְנַעֲשָׂה בְשָׂרִי יָבֵשׁ עַל עַצְמוֹתָי. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי בְמַצָּב זֶה, עָזְבוּ אוֹתִי וּשְׁכֵחוּנִי וְלֹא שָׂם אֶחָד מֵהֶם לֵב עָלַי וְלֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עָלַי, עַד שֶׁהֶעֱרַמְתִּי עֲלֵיהֶם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְיָצָאתִי מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהִתְהַלַּכְתִּי בְאוֹתוֹ אִי וְהִתְרַחַקְתִּי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. רָאִיתִי אָדָם רוֹעֶה יוֹשֵׁב עַל מַשֶּׁהוּ גָבוֹהַּ בְּלֵב הַיָּם. הִתְבּוֹנַנְתִּי יָפֶה, וְהִנֵּה הוּא הָאִישׁ שֶׁלּוֹ מָסְרוּ אֶת חֲבֵרַי לִרְעוֹת אוֹתָם, וְעִמּוֹ רַבִּים שֶׁכְּמוֹתָם. כְּשֶׁרָאַנִי אוֹתוֹ אָדָם, הֵבִין שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵט בְּשִׂכְלִי וְשֶׁלֹּא פְגָעַנִי מַה שֶּׁפָּגַע אֶת חֲבֵרַי. רָמַז אֵלַי מֵרָחוֹק וְאָמַר לִי: “חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְלֵךְ בַּדֶרֶךְ שֶׁלִּימִינְךָ וְתַעֲלֶה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ”. חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי כְּפִי שֶׁצִּיֵּן לִי אוֹתוֹ אִישׁ. רָאִיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ לִימִינִי, וְהָלַכְתִּי בָהּ, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁנֶּעֱלַמְתִּי מֵעֵינֵי הָאִישׁ שֶׁהִנְחָנִי עַל הַדֶּרֶךְ, וְלֹא הָיִיתִי רוֹאֶה אוֹתוֹ וְלֹא הוּא רוֹאֶה אוֹתִי. שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלַי וּבָא הַחֹשֶׁךְ, וְיָשַׁבְתִּי לָנוּחַ וּבִקַּשְׁתִּי לִישֹׁן, וְלֹא בָאָה אֵלַי הַשֵּׁנָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה מִגֹּדֶל הַפַּחַד וְהָרָעָב וְהָעֲיֵפוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בָאִי, וֹלא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם וְהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְעָלְתָה הַשֶּמֶשׁ עַל רָאשֵׁי הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים. וּכְבָר הָיִיתִי עָיֵף וְרָעֵב וְצָמֵא, וְהִתְחַלְתִּי אוֹכֵל מִן הֶחָצִיר וְהַצְּמָחִים שֶׁבָּאִי. לֹא פָסַקְתִּי לֶאֱכֹל מֵאוֹתָם צְמָחִים עַד שֶׁשָׂבַעְתִּי וְשָׁבָה אֵלַי רוּחִי. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי בָאִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי רָעֵב, הָיִיתִי אוֹכֵל מִן הַצְּמָחִים, וְלֹא חָדַלְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שִׁבְעַת יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר שֶׁל הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, חָל מַבָּט מִמֶּנִי וְרָאִיתִי דְמוּת מֵרָחוֹק. הָלַכְתִּי כְלַפָּהּ וְלֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִשַּׂגְתִּי אוֹתָהּ אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָהּ הֵיטֵיב, כְּשֶׁאֲנִי רָחוֹק מִמֶּנָה וְלִבִּי חוֹשֵׁשׁ מֵאֲשֶׁר סָבַלְתִּי כְבָר פַּעַם וּשְׁנִיָּה, וְהִנֵּה חֲבוּרָה הִיא הַמְאַסֶּפֶת גַּרְגְּרֵי פִלְפֵּל. כְּשֶׁקָּרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְרָאוּ אוֹתִי, מִהֲרוּ אֵלַי וּבָאוּ אֶצְלִי, וּכְבָר הִקִּיפוּ אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר, וְאָמְרוּ לִי: “מִי אַתָּה, וֵּמאַיִן בָּאתָ?” אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘דְּעוּ, חַבְרַיָּה, שֶׁאָדָם נָכְרִי אֲנִי וּמִסְכֵּן’. וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַבַּלָּהוֹת, וּמַה שֶּׁסָבְלִּתי מִן הַצָּרוֹת.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, סִפֵּר: “כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְאַסְּפִים פִּלְפֵּל עַל הָאִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי, מַה אִתִּי, סִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי, וַּמה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַבַּלָּהוֹת, וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי מִן הַצָּרוֹת”. אָמְרוּ לִי: “עִנְיָן תָּמוּהַּ הוּא. וְאוּלָם כֵּיצַד נִצַּלְתָּ מִן הַשְּׁחוֹרִים, וְכֵיצַד הִתְחַמַּקְתָּ מֵהֶם בְּאִי זֶה, בְּעוֹד הֵם בְּרִיוֹת מְרֻבּוֹת וְאוֹכְלִים בְּנֵי־אָדָם, וְאֵין אִישׁ נִצָּל מֵהֶם, וְאֵין אָדָם יָכֹל לְהִמָּלֵט מֵהֶם?” סִפַּרְתִּי לָהֶם, מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהֶם, וְכֵיצַד לָקְחוּ אֶת חֲבֵרַי וְהֶאֱכִילוּם אֶת הַמַּאֲכָל וְשֶׁאֲנִי לֹא אָכַלְתִּי מִמֶּנוּ. בֵּרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם, וְהָיוּ מִתְפַּלְאִים עַל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הוֹשִׁיבוּנִי אֶצְלָם עַד שֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדָתָם, וְהֵבִיאוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל הַטּוֹב, וְאָכַלְתִּי מִמֶּנוּ, שֶׁהָיִיתִי רָעֵב. נַחְתִּי אֶצְלָם שָׁעָה שֶׁל זְמַן, וְאַחַר־כָּךְ לְקָחוּנִי וְיָרְדוּ עִמִּי בִסְפִינָה וּבָאוּ אֶל אִיָּם וּמִשְׂכְּנוֹתֵיהֶם, וְהִצִּיגוּ אוֹתִי לִפְנֵי מַלְכָּם. נָתַתִי לוֹ שָׁלוֹם, וּבֵרֵךְ אוֹתִי לְבוֹאִי וְכִבַּדְנִי וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי. סִפָּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי וַּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁקָּרָה לִי. הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת הוּא וְכָל הַנִּמְצָאִים בְּמוֹשָׁבוֹ. צִוָּה אוֹתִי לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ וְיָשַׁבְתִּי. צִוָּה לְהָבִיא אֹכֶל וְהֵבִיאוּהוּ. אָכַלְתִּי מִמֶּנוּ דֵי־שָׂבְעִי וְרָחַצְתִּי יָדַי וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל חַסְדּוֹ וְשִׁבַּחְתִּי לוֹ וְהִלַּלִתִּי אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי מֵאֵצֶל מַלְכָּם וְהִתְבּוֹנַנְתִּי לְעִירוֹ, וְהִנֵּה הִיא עִיר בְּנוּיָה וּמְרֻבַּת הָאוּכְלוּסִים וְהָהוֹן, מָשְׁפָּעָה בְּמָזוֹן וּבִשְׁוָקִים וּבִסְחוֹרָה. וְהָיִיתִי אֶצְלָם וְאֵצֶל מַלְכָּם חָבִיב עָלָיו וּמְכֻבָּד יֶתֶר עַל הַגְּדוֹלִים מִבְּנֵי מַמְלַכְתּוֹ. וְרָאִיתִי אֶת כָּל גְּדוֹלֶיהָ וּקְטַנֶּיהָ רוֹכְבִים עַל סוּסִים אַבִּירִים וְיָפִים מִבְּלִי אֻכָּפִים. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְשָׁאַלְתִּי אֶת מַלְכָּם “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מִשּׁוּם מַה אֵין אַתָּה רוֹכֵב עַל אֻכָּף, הֲרֵי בָזֶה נוֹחַ לָרוֹכֵב וְתוֹסֶפֶת כֹּחַ?” אָמַר לִי: “כֵּיצַד הוּא הָאֻכָּף? דָּבָר הוּא שֶׁלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ מִיָּמֵינוּ וְלֹא רָכַבְנוּ עָלָיו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם תַּרְשֶׁה לִי שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ אֻכָּף שֶׁתִּרְכַּב עָלָיו וְתִרְאֶה אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ?” אָמַר לִי: “עֲשֵׂה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “תֵּן לִי מַשֶּׁהוּ מִן הָעֵץ”. צִוָּה לָתֵת לִי כָל מַה שֶׁאֲבַקֵּשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חִפַּשְׂתִי נַגָּר מֻמְחֶה וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ וְהוֹרֵיתִי אוֹתוֹ אוּמָנוּת שֶׁל מַעֲשֶׂה הָאֻכָּף, וְכֵיצַד יַעֲשֶׂנּוּ. נָטַלְתִּי צֶמֶר וְנִפַּצְתִּיו וְעָשִׂיתִי מִמֶּנוּ לֶבֶד. הֵבֵאתִי עוֹר וְחִפִּיתִי בוֹ אֶת הָאֻכָּף וּמֵרַקְתִּי אוֹתוֹ. חִבַּרְתִּי אֵלָיו אֶת רִסְנוֹ וְהִדַּקְתִּי אֶת חֲגוֹרָתוֹ. אַחַר־כָּךְ הֵבֵאתִי אֶת הַנַּפָּח וְתֵאַרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁוֶרֶת. חִשֵּׁל מִשְׁוֶרֶת גְּדוֹלָה. שַׁפְתִּי אוֹתָהּ בִּפְצִירָה וְהִלְבַּשֻתְיִּ אוֹתָהּ בִּבְדִיל. הִדַּקְתִּי אֵלֶיהָ צִיצִיוֹת שֶׁל מֶשִׁי. וְאַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהֵבֵאתְי סוּס מִן הַמְּשֻׁבָּחִים שֶׁבְּסוּסֵי הַמֶּלֶךְ, וְחָבַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְאוֹתוֹ אֻכָּף וְתָלִיתִי בוֹ אֶת הַמִּשְׁוֶרֶת וְשַׂמְתִּי מֶתֶג בְּפִיו וְהִגַּשְׁתִיו לַמֶּלֶךְ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְעָרַב לוֹ. הוֹדָה לִי וְרָכַב עָלָיו, וְשָׂמַח שִׂמְחָה רַבָּה בְאוֹתוֹ אֻכָּף, וְנָתַן לִי מַשֶּׁהוּ רַב לְפִי פָעֳלִי לוֹ. כְּשֶׁרָאֲנִי מִשְׁנֵהוּ שֶׁעֲשִׂיתִי אוֹתוֹ אֻכָּף, בִּקֵּשׁ מִמֶּנִי אֶחָד כָּמוֹהוּ, וְעָשִׂיתִי לוֹ אֻכָּף כָּזֶה. וְהָיוּ גְדוֹלֵי הַמַּמְלָכָה וּבַעֲלֵי הַמִּשְׂרָה מְבַקְשִׁים מִמֶּנִי אֻכָּפִים, וַאֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם. לִמַּדְתִּי אֶת הַנַּגָּר מַעֲשֶׂה הָאֻכָּף וְאֶת הַנַּפָּח מַעֲשֶׂה הַמִּשְׁוֶרֶת, וְהָיִינוּ עוֹשִׂים אֻכָּפִים וּמִשְׁוָרוֹת וּמוֹכְרִים אוֹתָם לַגְּדוֹלִים וְלָאֲדוֹנִים, וְאָסַפְתִּי מִזֶּה מָמוֹן רַב. וְהָיְתָה לִי אֶצְלָם עֶמְדָּה חֲשׁוּבָה, וְאָהֲבוּ אוֹתִי אַהֲבָה יְתֵרָה. וְנַעֲשֵׂיתִי בַעַל מַעֲלָה רָמָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי בְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַיְקָר. וְּבעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ: “דַּע פְּלוֹנִי שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ יָקָר בְּעֵינֵינוּ וּמְכֻבָּד אֶצְלֵנוּ וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְלֹא נוּכַל לְהִפָּרֵד מִמְךָ, וְאֵין אָנוּ רוֹצִים שֶׁתֵּצֵא מִמְּדִינָתֵנוּ. פּוֹנֶה אֲנִי אֵלֶיךָ, לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר שֶׁתְּצַיֵּת לִי בוֹ וְלֹא תָשִׁיב פָּנַי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה הוּא זֶה שָׁאַתָּה חָפֵץ מִמֶּנִּי, הַמֶּלֶךְ? הֲרֵי אֲנִי לֹא אָשִׁיב פָּנֶיךָ, שֶׁכֵּן מַכִּיר אֲנִי לְךָ טוֹבָה עַל הַחֶסֶד וְהַחֵן וְהַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי. תְּהִלָּה לָאֵל נַעֲשֵׂיתִי אַחַד מְשָׁרְתֶיךָ”. אָמַר לִי: “רְצוֹנִי לְהַשִּׂיאֲךָ אֶצְלֵנוּ אִשָּׁה יָפָה וְנָאָה, בַּעֲלַת־חֵן וְהוֹן וְנוֹי, וּתְהִי אֶזְרָח בְּתוֹכֵנוּ, וְאַשְׁכִּין אוֹתְךָ אֶצְלִי וּבְתוֹךְ אַרְמוֹנִי; אַל תַּמְרֶה אֶת פִּי וְלֹא תָשִׁיב אֶת פָּנַי”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הִתְבַּיַּשְׁתִּי מִפָּנָיו וְלֹא הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ תְשׁוּבָה מֵרֹב בּוּשָׁה. אָמַר לִי: “לָמָּה אֵין אַתָּה מֵשִׁיב לִי תְשׁוּבָה, בְּנִי?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הַפְּקֻדָּה פְקֻדָּתְךָ הִיא מֶלֶךְ הַזְּמָן”. שָׁלַח תֵּכֶף וּמִיָּד וְהֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וְהִשִּׂיא לִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה אִשָּׁה בַּעֲלַת עֶמְדָּה כְבוּדָה וְרָמַת הַיַּחַס, רַבַּת הָהוֹן וְהָרְכוּשׁ, מִגֶּזַע נִכְבַּד וּמֻפְלָאָה בְיֹפִי וָחֵן, בַּעֲלַת בָּתִים וַאֲחֻזּוֹת וְקַרְקָעוֹת.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, סִפֵּר: "כְּשֶׁהִשִּׂיא לִי הַמֶּלֶךְ אִשָּׁה נִכְבָּדָה, וְעָרַךְ קֶשֶׁר נִשּׂוּאֵינוּ, נָתַן לִי בַּיִת גָּדוֹל וְיָפֶה עוֹמֵד לְבַדּוֹ, וְנָתַן לִי סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִּים, וְקָצַב לִי קְצָבוֹת וְהַכְנָסוֹת מִמִּסִּים, וִהָיִיתִי בְתַכְלִית הַשַּׁלְוָה וְהָרְוָחָה וְהַרְחָבַת־הַדַּעַת וְשָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁבָּא עָלַי מִן הֶעָמָל וְהַצַּעַר וְהַצָּרָה, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּשֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְאַרְצִי, אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָהּ עִמִּי. וְהַכֹּל בָּא בִגְזֵרָה עַל הָאָדָם וְאֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶׁהוּא שֶׁיִקְרֶה אוֹתוֹ”. אָהַבְתִּי אוֹתָהּ וְאָהֲבָה אוֹתִי אַהֲבָה עֲצוּמָה, וְהָיִינוּ בְדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד. וְחָיִינוּ בַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבִרְוָחָה. וְלֹא פָסַקְנוּ לִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. וְהִנֵּה לָקַח אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֵשֶׁת שְׁכֵנִי מִמֶּנוּ. וְהָיָה יְדִיד לִי. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו לְנַחֲמוֹ עַל מוֹת אִשְׁתּוֹ, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ בָרָע שֶׁבַּמַּצָּבִים, וְהוּא מָלֵא דְאָגָה, וְלִבּוֹ וְדַעְתוֹ טְרוּדִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִחַמְתִּיו וְדִּבַּרְתִּי עַל לִבּוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תִּתְאַבֵּל עַל אִשְׁתְּךָ. אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ תְּמוּרָתהּ טוֹבָה מִמֶּנָּה, וְיֶאֶרְכוּ יָמֶיךָ אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בָּכַה בְכִי רַב וְאָמַר לִי: “יְדִידִי, כֵּיצַד זֶה אֶשָּׂא זוּלָתָהּ אוֹ כֵיצַד זֶה יִתֵּן לִי אֱלֹהִים תְּמוּרָתָהּ טוֹבָה מִמֶּנָּה, אַחֲרֵי שֶׁלֹא נִשְׁאַרוּ מֵחַיָּי גַּם יוֹם אֶחָד?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, חֲזֹר לִתְבוּנָתְךָ, וְאַל תִּקְרָא עַל נַפְשְׁךָ אֶת הַמָּוֶת, הֲרֵי אַתָּה בְטוֹב, בָּרִיא וְשָׁלֵם”. אָמַר לִי: “יְדִידִי, בְּחַיֶּיךָ אֲנִי נִשְׁבַּע, שֶׁלְּמָחָר אַתָּה חָסֵר אוֹתוֹ וְלֹא תָּשׁוּב לִרְאוֹת אוֹתִי כָל שְׁאֵרִית יְמֵי חַיֶּיךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לִי: “הַיּוֹם הֵם קוֹבְרִים אֶת אִשְׁתִּי וְקוֹבְרִים אוֹתָהּ עִמָּהּ בַּקֶּבֶר, שֶׁכֵּן הוּא מִנְהָג אַרְצֵנוּ, כְּשֶׁאִשָּׁה מֵתָה קוֹבְרִים עִמָּהּ אֶת בַּעֲלָהּ חַיִּים, וּכְשֶׁאִישׁ מֵת קוֹבְרִים עִמּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ חַיִּים, שֶׁלֹא יִתְעַנֵּג אֶחָד מֵהֶם עַל הַחַיִּים אַחֲרֵי מוֹת חֲבֵרוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אַלְלָּהּ, מִנְהָג מְגֻנֶּה מְאֹד הוּא זֶה, וְאֵין שׁוּם אָדָם יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְשִׂיחָה זוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ רֹב תוֹשָׁבֵי הָעִיר, וְהָיוּ מְנַחֲמִים אֶת יְדִידִי עַל מוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל מוֹתוֹ הוּא, וּכְבָר הִתְחִילוּ לְהָכִין אוֹתוֹ לְפִי מִנְהָגָם. הֵבִיאוּ אָרוֹן וְשָׂמוּ בְתוֹכוֹ אֶת הָאִשָּׁה וְאוֹתוֹ הָאִישׁ עִמָּם, וְהוֹצִיאוּ אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל מִחוּץ לָעִיר וּבָאוּ לְמָקוֹם בְּאוֹתוֹ הָר עַל שְׂפַת הַיָּם. נִגְּשׁוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד וְהֵרִימוּ מֵעָלָיו אֶבֶן גְּדוֹלָה. וְנִרְאָה מִתַּחַת לְאוֹתָהּ אֶבֶן פֶּתַח שֶׁל אֲבָנִים מְסֻדָּרוֹת כְּפִתְחָהּ שֶׁל בְּאֵר. הֵטִילוּ אוֹתָהּ אִשָּׁה לְתוֹכָהּ, וְהִנֵּה הִיא בְגֹב גָּדוֹל מִתַּחַת לָהָר. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אִישׁ, וּקְשָׁרוּהוּ מִתַּחַת לְחָזֵהוּ בְחֶבֶל וְהוֹרִידוּהוּ לְאוֹתוֹ גֹב, וְהוֹרִידוּ אֶצְלוֹ כּוּז גָּדוֹל שֶׁל מַיִם חַיִּים וְשֶׁבַע כִּכְּרוֹת לֶחֶם מִן הַצֵּידָה. וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹרִידוּ אוֹתוֹ הִתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַחֶבֶל. מָשְׁכוּ אֶת הַחֶבֶל וְכִסּוּ אֶת פִּי הַבְּאֵר בְּאוֹתָהּ אֶבֶן גְּדוֹלָה כְמוֹת שֶׁהָיְתָה וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, וְעָזְבוּ אֶת יְדִידִי אֵצֶל אִשְׁתּוֹ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן מָוֶת זֶה קָשֶׁה הוּא מִן הַמָּוֶת הָרִאשׁוֹן”. בָּאתִי אֶל מַלְכָּם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כֵּיצַד זֶה קוֹבְרִים אַתֶּם אֶת הַחַי עִם הַמֵּת בְּאַרְצְכֶם?” אָמַר לִי: “דַּע, שֶׁזֶּה מִנְהָגֵנוּ בְאַרְצֵנוּ. כְּשֶׁמֵת הָאִישׁ אָנוּ קוֹבְרִים עִמּוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּכְשֶׁהָאִשָּׁה מֵתָה, אָנוּ קוֹבְרִים אִתָּהּ אֶת בַּעֲלָהּ חַיִּים, כְּדֵי שֶׁלֹא נַפְרִיד בֵּינֵיהֶם לֹא בַחַיִּים וְלֹא בַּמָּוֶת. וְזֶהוּ מִנְהָג בְיָדֵנוּ מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ”. אָמַרְתִּי אֵלָיו: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, כְּלוּם כָּךְ הוּא גַם בַּאֲשֶׁר לְאִישׁ נָכְרִי כָּמוֹנִי, שֶּׁאִם תָּמוּת אִשְׁתּוֹ, תַעֲשׂוּ בוֹ כְפִי שֶׁעֲשׂיתֶם בָּזֶה?” אָמַר לִי: “כֵּן, נִקְבֹּר אוֹתוֹ עִמָּהּ וְנִנְהַג בּוֹ כְפִי שֶׁרָאִיתָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו דְבָרִים אֵלֶּה, נִתְפַּקְּעָה מְרֵרָתִי מֵרֹב דְּאָגָה וְצַעַר עַל עַצְמִי, וְנִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָמוּת אִשְׁתִּי לְפָנַי וְיִקְבְּרוּנִי אִתָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי בַחַיִּים. הִשֵּׂאתִי אֶת נַפְשִׁי וְאָמַרְתִּי: “אֶפְשָׁר שֶׁאָמוּת אֲנִי לְפָנֶיהָ, הֲרֵי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מִי הוּא הָעוֹבֵר רִאשׁוֹן וּמִי הַבָּא אַחֲרָיו”, וְהָיִיתִי מֵסִּיחַ דַּעְתִּי בְכַמָּה עִנְיָנִים. לֹא עָבַר אֶלָא זְמַן מוּעָט אַחֲרֵי זֶה עַד שֶׁחָלְתָה אִשְׁתִּי, וְשָׁהֲתָה יָמִים מוּעָטִים וּמֵתָה. נִתְאַסְפוּ מַרְבִּית הָאֲנָשִׁים לְנַחֲמֵנִי וּלְנַחֵם אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ עַל מוֹתָהּ. וּכְבָר בָּא הַמֶּלֶךְ לְנַחֲמֵנִי עַל מוֹתָהּ כְפִי מִנְהָגָם. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לָהּ רוֹחֶצֶת וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ וְהִלְבִּישׁוּהָ בַּמְּפֹאָר מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַבְּגָדִים וְהָעֲדָיִים וְהַקִּשּׁוּטִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יִקְרוֹת־הָעֵרֶךְ. כְּשֶׁהִלְבִּישׁוּ אֶת אִשְׁתִּי שָׂמוּ אוֹתָהּ בָּאָרוֹן וּנְשָׂאוּהָ וְהוֹבִילוּ אוֹתָהּ לְאוֹתוֹ הָר, וְהֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַגֹּב וְהֵטִילוּ אוֹתָהּ לְתוֹכוֹ. אַחַר־כָּךְ נִגְּשׁוּ כָל יְדִידַי וְּבנֵי מִשְׁפַּחַת אִשְׁתִּי נִפְרָדִים מִמֶּנִי בְעוֹדֶנִּי בַחַיִּים, כְּשֶׁאֲנִי צוֹעֵק: “אָדָם זָר אָנֹכִי, וְאֵינִי יָכֹל לַעֲמוֹד בְּמִנְהַגְכֶם”. וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי וְלֹא שָׁעוּ לִדְבָרַי. תְּפָסוּנִי וּקְשָׁרוּנִי בְעַל־כָּרְחִי, וְקָשְׁרוּ עִמִּי שֶׁבַע כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְכוּז שֶׁל מַיִם חַיִּים, כְּמִנְהָגָם וְהוֹרִידוּנִי לְתוֹךְ אוֹתוֹ בּוֹר, וְהִנֵּה הוּא מְעָרָה גְדוֹלָה מִתַּחַת לְאוֹתוֹ הָר, וְאָמְרוּ לִי: “הַתֵּר עַצְמְךָ מִן הַחֲבָלִים”, וְלֹא חָפַצְתִּי לְהַתִּיר עַצְמִי. הִשְׁלִיכוּ עָלַי אֶת הַחֲבָלִים וְכִסּוּ אֶת פִּי אוֹתוֹ הַבּוֹר בְּאוֹתָהּ אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עָלָיו, וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: "כְּשֶׁהוֹרִידוּ אוֹתִי הָאֲנָשִׁים עִם אִשְׁתִּי הַמֵּתָה לַמְּעָרָה וְסָגְרוּ אֶת הַפֶּתַח וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, רָאִיתִי בְאוֹתָהּ מְעָרָה מֵתִים רַבִּים וְרֵיחָם מַסְרִיחַ וּמְעוֹרֵר גֹּעַל. הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי וְאָמַרְתִּי: “אָכֵן רָאוּי אֲנִי לְכָל מַה שֶּׁיִּקְרֶה לִי וּמַה שֶּׁיָּחוּל עָלַי”. לֹא הָיִיתִי מַבְחִין בֵּין לַיְלָה לְיוֹם, וְהִייתִי נִזּוֹן בְּמוּעָט. כְּשֶׁאֵינִי אוֹכֵל עַד שֶׁלֹא הִתִּישַׁנִי הָרָעָב וְאֵינִי שׁוֹתֶה עַד שֶׁלֹּא חָזַק עָלַי הַצָּמָא, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹא יִכְלֶה מַה שֶּׁעִמִּי מִן הַצֵּידָה וְהַמַּיִם, וְאָמַרְתִּי: "אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. מַה צָּרָה בָאָה עָלַי שֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה בִמְדִינָה זוֹ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: “הִנֵּה נֶחֱלַצְתִּי מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְּצָרָה קָשָׁה הֵימֶנָּה. וְאָכֵן מוֹתִי זֶה מָוֶת מְגֻנֶּה הוּא. וּלְוָאי שֶׁהָיִיתִי טוֹבֵעַ בַּיָּם אוֹ מֵת בָּהָר; טוֹב הָיָה מִמָּוֶת מָאוּס זֶה”. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה, מוֹכִיחַ אֶת עַצְמִי, יָשֵׁן עַל עַצְמוֹת הַמֵּתִים וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהָיִיתִי מְיַחֵל לַמָּוֶת מֵעָצְמַת הַצָּרָה שֶאֲנִי בְתוֹכָהּ וְלֹא מְצָאתִיו. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה עַד שֶׁשָּׂרַף הָרָעָב אֶת לִבִּי, וְלִהֲטָה אוֹתִי לַהֲבַת הַצָּמָא. יָשַׁבְתִּי וּמִשַּׁשְׁתִּי אֶת הַלֶּחֶם וְאָכַלְתִּי מַשֶּׁהוּ מוּעָט, וְגִמֵּאתִי עָלָיו מִקְצַת מִן הַמַּיִם. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְהִתְחַלְתִּי מְהַלֵּךְ בְּעֶבְרֵי אוֹתָהּ מְעָרָה וְּמְצָאתִיהָ רַחֲבַת־יָדַיִם וּבְתוֹכָהּ גּוּמוֹת רֵיקוֹת, וְאוּלָם עַל קַרְקָעָהּ מֵתִים רַבִּים וַעֲצָמוֹת בָּלוֹת מִקַּדְמֵי יָמִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָשִׂיתִי לִי מָקוֹם בִּקְצֵה הַמְּעָרָה רָחוֹק מִן הַמֵּתִים הַטְּרִיִּים, וְהָיִיתִי יָשֵׁן בּוֹ. וְהָלְכָה צֵידָתִי הֲלוֹךְ וּפָחוֹת, וְלֹא נוֹתָר עִמִּי אֶלָּא דָבָר מוּעָט, וּכְבָר הָיִיתִי אוֹכֵל בְּכָל יוֹם אוֹ יוֹתֵר מִזֶּה לְגִימָה קַלָּה וְשׁוֹתֶה רַק גְּמִיעָה אַחַת מִפַּחַד שֶׁלֹא יִכְלוּ הַמַּיִם וְהַצֵּידָה שֶׁאִתִּי לִפְנֵי שֶׁאָמוּת. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וּבְעוֹדִי יוֹשֵׁב מְהַרְהֵר בְּלִבִּי, כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁיִּכְלוּ מְזוֹנִי וְהַמַּיִם שֶׁאִתִּי, זָז הַסֶּלַע מֵעַל פִּי הַמְעָרָה מִמְקוֹמוֹ, וְיָרַד בְּדַרְכּוֹ אוֹר אֶצְלִי. אָמַרְתִּי: “מִי יוֹדֵעַ מַה הַדָּבָר”. וְהִנֵּה אֲנָשִים עוֹמְדִים עַל פִּי הַגֹּב, וּכְבָר הוֹרִידוּ אִישׁ מֵת וְאִשָּׁה עִמּוֹ בַחַיִּים, וְהִיא בוכָה וְצוֹעֶקֶת עַל נַפְשָׁהּ. וּכְבָר הוֹרִידוּ אֶצְלָהּ מַשֶּהוּ רַב מִן הַמָּזוֹן וּמִן הַמַּיִם. הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת הָאִשָּׁה, וְהִיא אֵינָה רוֹאָה אוֹתִי, וּכְבָר כִּסּוּ אֶת פִּי הַגֹּב בְּאֶבֶן וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. קַמְתִּי וְלָקַחְתִּי בְיָדִי קְנֵה שׁוֹקוֹ שֶׁל אָדָם מֵת וּבָאתִי אֶל הָאִשָּׁה וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ בוֹ בְאֶמְצַע רֹאשָׁהּ. נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִכֵּיתִי אוֹתָהּ שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית, וּמֵתָה. לָקַחְתִּי אֶת לַחְמָהּ וּמַה שֶּׁהָיָה עִמָּהּ. וְרָאִיתִי עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַבְּגָדִים וְהָעֲדָיִים וְהַקִּשּׁוּטִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּנוֹת הַיְקָרוֹת. לָקַחְתִּי אֶת הַמַּיִם וְאֶת הַמָּזוֹן שֶׁעִם הָאִשָּׁה וְיָשַבְתִּי בַמָּקוֹם שֶׁעֲשִׂיתִיו בִקְצֵה הַמְּעָרָה לִישֹׁן בוֹ, וְהָיִיתִי אוֹכֵל מֵאוֹתוֹ הַמָּזוֹן דָּבָר מוּעָט בְּמִדָּה שֶׁיְחַזֵּק אוֹתִי, כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלֶה מְהֵרָה שֶׁלֹא אָמוּת מִן הָרָעָב וְהַצָּמָא. נִשְׁאַרְתִּי בְאוֹתָהּ מְעָרָה מֶשֶׁךְ זְמָן, כְּשֶׁאֲנִי הוֹרֵג כָל מִי שֶׁנִּקְבָּר חַיִּים עִם מֵת שֶׁקְּבָרוּהוּ, וְנוֹטֵל מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ לִהְיוֹת נִזּוֹן בּוֹ, עַד שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי וִשָׁמַעְתִּי דָבָר נָע בִקְצֵה הַמְּעָרָה. אָמַרְתִּי: “מַה יּוּכַל לִהְיוֹת זֶה?” קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי כְּלַפָּיו וּבְיָדִי קְנֵה־שׁוֹקוֹ שֶׁל אָדָם מֵת. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בִּי נִמְלַט וּבָרַח מִפָּנַי. וְהִנֵּה הוּא חַיַּת־בָּר. הָלַכְתִּי בְעִקְבוֹתָיו עַד קְצֵה הַמְּעָרָה וְנִגְלָה לְפָנַי אוֹר מִמָּקוֹם קָטָן כְּמוֹ הַכּוֹכָב. פַּעַם יֵרָאֶה לִי בָרוּר וּפַעַם יֵעָלֵם מִמֶּנִי. כְּשֶׁרְאִיתִיו הָלַכְתִּי כְלַפָּיו, וְהָיָה כָל מַה שֶּׁהָיִיתִי מִתְקָרֵב אֵלָיו, נִרְאֶה לִי מִמֶּנוּ אוֹר הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבָּרֵר לִי שֶׁבֶּקַע הוּא בְאוֹתָהּ מְעָרָה מְפֻלָּשׁ לַחֲלַל־הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ סִבָּה לְבֶקַע זֶה. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא פֶה שֵׁנִי, כָּזֶה שֶׁהוֹרִידוּנִי בוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ פִּרְצָה לָצֵאת דַּרְכָּהּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. הִרְהַרְתִּי שָׁעָה שֶׁל זְמַן וְהָלַכְתִּי לְעֵבֶר הָאוֹר, וְהִנֵּה חוֹר בְאוֹתוֹ הַר, חוֹר שֶׁל חַיּוֹת־בָּר. וְהָיוּ נִכְנָסוֹת בְּדַרְכּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְאוֹכְלוֹת אֶת הַמֵּתִים. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ שָׁקְטָה רוּחִי וְהָיְתָה נַפְשִׁי בְטוּחָה וְרָגַע לִבִּי, וְהָיִיתִי בָטוּחַ בַּחַיִּים אַחֲרֵי אוֹתוֹ מָוֶת וְהָיִיתִי כְמוֹ בַחֲלוֹם. טִפַּלְתִּי בַדָּבָר עַד שֶׁיָצָאתִי מֵאוֹתוֹ חוֹר, וְרָאִיתִי אֶת עַצְמִי עַל שְׂפַת־הַיָּם הַמָּלוּחַ עַל הָר עָצוּם, הַמַּפְסִיק בֵּין שְׁנֵי הַיָּמִים וּבֵין הָאִי וְהָעִיר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹא יוּכַל אָדָם לְהַגִּיעַ אֵלָיו. שִׁבַּחְתִּי לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהוֹדֵיתִי לוֹ וְשָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנִתְחַזֵּק לִבִּי. אַחֲרֵי כֵן חָזַרְתִּי דֶרֶךְ הַחוֹר לְאוֹתָהּ מְעָרָה, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָהּ מִן הַמָּזוֹן וְהַמַּיִם שֶׁקִמַּצְתִּי לִי. לָקַחְתִּי מִבִּגְדֵּי הַמֵּתִים וְלָבַשְׁתִּי מֵהֶם מִלְּבַד זֶה שֶׁהָיָה עָלַי, וְנָטַלְתִּי מִמַּה שֶּׁהָיָה עֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ רַב מִמִּינֵי הָעֲנָקִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּמַחֲרֹזוֹת הַפְּנִינִים וְהַתַּכְשִׁיטִים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב הַמְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת וְהַסְּגֻלּוֹת הַיְקָרוֹת וְצָרֶרְתִּי אוֹתָם בְּתוֹךְ בְּגָדַי וּבְבִגְדֵּי הַמֵּתִים, וְהֶעֱלֵיתִי אוֹתָם דֶּרֶךְ הַחוֹר עַל גַּבֵּי הָהָר וְעָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַיָּם. הָיִיתִי מַמְשִׁיךְ לָרֶדֶת בְּכָל יוֹם אֶל הַמְּעָרָה וּמִתְבּוֹנֵן בָּהּ. וְכָל מִי שֶׁהָיוּ קוֹבְרִים אוֹתוֹ, הָיִיתִי נוֹטֵל מְזוֹנוֹ וּמֵימָיו וְהוֹרֵג אוֹתוֹ, אַחַת הִיא אִם זָכָר הָיָה אוֹ נְקֵבָה וְעוֹלֶה בְדֶרֶךְ הַחוֹר וְיוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַיָּם, מְצַפֶּה לְהַצָּלָה מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל־יְדֵי סְפִינָה שֶׁתַּעֲבֹר עָלַי. הָיִיתִי מַעֲבִיר מֵאוֹתָהּ מְעָרָה כָל דָּבָר שֶׁרִאִיתִיו מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְצוֹרֵר אוֹתוֹ בְבִגְדֵי הַמֵּתִים. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: “וְהֶעֱבַרְתִּי מֵאוֹתָהּ מְעָרָה כָּל דָּבָר שֶׁרְאִיתִיו מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְצוֹרֵר אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי הַמֵּתִים, וְנִשְׁאַרְתִּי מֶשֶׁךְ זְמָן עַל שְׂפַת־הַיָּם. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל שְׂפַת־הַיָּם, מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי, וְהִנֵּה סְפִינָה עוֹבֶרֶת בְּלֵב הַיָּם הַסּוֹאֵן הַמַּכֶּה גַלִּים. נָטַלְתִּי בְיָדִי בֶגֶד לָבָן מִבִּגְדֵי הַמֵּתִים וְקָשַׁרְתִּי אוֹתוֹ בְמַטֶּה, וְרַצְתִּי עִמּוֹ אֶל חוֹף הַיָּם וְהִתְחַלְתִּי רוֹמֵז לָהֶם בְּאוֹתוֹ בֶגֶד, עַד שֶׁנָּפַל מַבָּטָם וְרָאוּ אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי בְרֹאשׁ הָהָר. בָּאוּ אֵלַי וְשָׁמְעוּ קוֹלִי וְשָׁלְחוּ אֵלַי סִירָה מֵאֶצְלָם וּבָהּ חֲבוּרָה מִן הַמַּלָּחִים. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלַי, אָמְרוּ לִי: “מִי אַתָּה, וּמַה סִּבַּת יְשִׁבָתְךָ בְּמָקוֹם זֶה, וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְהַר זֶה, שֶׁלֹא רָאִינוּ מִיָּמֵינוּ אָדָם שֶׁבָּא אֵלָיו?” אָמַרְתִּי לָהֶם: “אָדָם סוֹחֵר אֲנִי, וְטָבְעָה הַסְּפִינָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ, וְעָלִיתִי עַל לוּחַ וְעִמִּי חֲפָצַי. הֵקֵל אֱלֹהִים לִי אֶת הָעֲלִיָּה לְמָקוֹם זֶה, וַחֲפָצַי עִמִּי בִגְלַל הִתְאַמְּצוּתִי אַחֲרֵי עָמָל רַב”. לְקָחוּנִי אִתָּם בְּסִירָה וְטָעֲנוּ כָל מַה שֶּׁנְּטַלְתִּיו מִן הַמְּעָרָה צָרוּר בַּבְּגָדִים וַּבַתַכְרִיכִים וְנָסְעוּ עִמִּי עַד שֶׁהֶעֱלוּנִי לַסְּפִינָה אֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל. אָמַר לִי רַב־הַחוֹבֵל: “כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁהוּא הַר עָצוּם וּמֵאַחֲרָיו מְדִינָה גְדוֹלָה, הֲרֵי אֲנִי נוֹסֵעַ כָּל יָמַי בְיָם זֶה וְעוֹבֵר עַל פְּנֵי הַר זֶה, וְלֹא רָאִיתִי בוֹ אָדָם אֶחָד זוּלָתִי חַיּוֹת־הַבָּר וְהָעוֹפוֹת?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָדָם סוֹחֵר אֲנִי וְהָיִיתִי בִסְפִינָה גְדוֹלָה וְנִשְׁבְּרָה, וְטָבְעוּ כָל חֲפָצַי מֵאֵלֶּה הָאֲרִיגִים וְהַבְּגָדִים כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם. שַׂמְתִּי אוֹתָם עַל לוּחַ גָּדוֹל מֵלוּחוֹת הַסְּפִינָה. וְהָיוּ הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל בְּעֶזְרָתִי עַד שֶׁעָלִיתִי לְהַר זֶה, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְאָדָם שֶׁיַעֲבֹר וְיִקָּחֵנִי עִמּוֹ”. וְלֹא סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי בָעִיר וְלֹא בַמְּדִינָה, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ אִתָּם אָדָם בַּסְּפִינָה מֵאוֹתָהּ מְדִינָה. הוֹצֵאתִי לְרַב־הַחוֹבֵל מַשֶּׁהוּ רַב מִמָּמוֹנִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַתָּה הָיִיתָ הַסִּבָּה לְהַצָּלָתִי מֵהַר זֶה, קַח אֵפוֹא זֶה מִמֶּנִי כְפִי חַסְדְּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי”. לֹא קִבֵּל אוֹתוֹ מִמֶּנִי וְאָמַר לִי: “אָנוּ אֵין אָנוּ נוֹטְלִים מֵאָדָם כְּלוּם. וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים טוֹבֵעַ עַל שְׂפַת־הַיָּם אוֹ בָאִי אָנוּ מַסִּיעִים אוֹתוֹ עִמָּנוּ וּמַאֲכִילִים אוֹתוֹ וּמַשְׁקִים אוֹתוֹ, וְאִם עָרוֹם הוּא נַלְבִּישֶׁנּוּ, וּכְשֶׁאָנוּ מַגִּיעִים אֶל עִיר־הַחוֹף בְּשָׁלוֹם, אָנוּ נוֹתְנִים לוֹ מַשֶּׁהוּ מֵאֶצְלֵנוּ בְמַתָּנָה, וְאָנוּ עוֹשִׂים עִמּוֹ טוֹב וָחֶסֶד לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ בַאֲרִיכוּת יָמִים. לֹא חָדַלְנוּ לִנְסֹעַ מֵאִי אֶל אִי וּמִיַּם אֶל יַם, כְּשֶׁאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁנִצַּלְתִּי, וְהָיִיתִי שָׂמֵחַ עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. וְכָל פַּעַם שֶׂאֲנִי מְהַרְהֵר בִּישִׁיבָתִי בַמְעָרָה עִם אִשְׁתִּי נִטְרֶפֶת עָלַי דַּעְתִּי. הִגַּעְנוּ בְכֹחַ אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם אֶל מְדִינַת בָּצְרָה. וְעָלִיתִי אֵלֶיהָ וְעָמַדְתִּי בָהּ יָמִים מֻעָטִים. וְאַחַר־כָּךְ בָּאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד. בָּאתִי אֶל רֹבַע הָעִיר שֶׁאֲנִי גָר בּוֹ וְנִכְנַסְתִּי אֶל חֲצֵרִי וְנִפְגַּשְׁתִּי עִם בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וְשָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹמָם. שָׂמְחוּ שֶׁהִגַּעְתִּי בְשָלוֹם וּבֵרְכוּ אותִי. אָצַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַחֲפָצִים בְּתוֹךְ מַחְסָנַי. וְעָשִׂיתִי צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְנָתַתִּי מַתּוֹת וְהִלְבַּשְׁתִּי אֶת הַיְּתוֹמִים וְאֶת הָאַלְמָנוֹת, וְהָיִיתִי בְתַכְלִית הָרְוָחָה וְהַשִּׂמְחָה, וְחָזַרְתִּי לְמַה שֶּׁהָיִיתִי נוֹהֵג, לָבוֹא בְחֶבְרָה וּלְהִתְרוֹעֵעַ עִם יְדִידַי וּלְהִתְחַבֵּר עִם אַחַי לְמִשְׂחָק וְלִנְגִינָה. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא מִמַּה שֶּׁהָיָה עִמִּי בִנְסִיעָתִי הָרְבִיעִית. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִנְסִיעָתִי הַחֲמִשִּׁית, הֲרֵי הִיא נִפְלָאָה יוֹתֵר וּמוּזָרָה יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וּלְמָחָר אֲנִי מְסַפֵּר אוֹתָהּ לָכֶם”. צִוָּה לְהָבִיא מֵאָה מִשְׁקָל זָהָב, וְלַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת. וְאַחֲרֵי שֶׁסָּעֲדוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב הָלְכוּ לְדַרְכָּם, מִתְפַּלְאִים, שֶׁכֵּן הָיָה כָל סִפּוּר מַתְמִיהַּ יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ. הָלַךְ גַּם אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל לְבֵיתוֹ וּבִלָּה אֶת הַלַּיְלָה בְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְהִתְפַּלְאוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ שְׁאָר הָאוֹרְחִים, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ פָּתַח אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים וְאָמַר:

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִישִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד פָּתַח וְסִפֵּר אֶת מְאֹרָעוֹתָיו וּמַה שֶּׁקָּרָה לוֹ.

אָמַר: "דְּעוּ, אַחַי, שֶׁכְּשֶׁחָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה הָרְבִיעִית שָׁקַעְתִּי בְשִׂמְחָה וָגִיל וְרַחֲבוּת־הַלֵּב. וּכְבָר שָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁמְּצָאַנִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, מֵרֹב שִׂמְחָתִי בַשָּׂכָר וּבָרֶוַח וּבַטּוֹבָה. הִשִּׂיאַתְנִי נַפְשִׁי לִנְסֹעַ וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־הָאָדָם וּבָאִיִּים, קַמְתִּי וְהֶחֱלַטְתִּי עַל כָּך וְקָנִיתִי סְחוֹרָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ הַמַּתִאִימָה לַנְּסִיעָה בַיָּם וְאָרַזְתִּי אֶת הַמִּטְעָנִים וְנָסַעְתִּי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד וּפָנִיתִי לִמְדִינַת בָּצְרָה וְהָלַכְתִּי לְעֵבֶר הַחוֹף וְרָאִיתִי סְפִינָה גְדוֹלָה. מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי וְקָנִיתִי אוֹתָהּ, וְהָיָה צִיּוּדָהּ חָדָשׁ. שָׂכַרְתִּי לִי רַב־חוֹבֵל וּמַלָּחִים, וְהִפְקַדְתִּי אֶת עֲבָדַי וּנְעָרַי עַל עֲבוֹדָתָם בַּסְּפִינָה, וְהוֹרַדְתִּי לְתוֹכָהּ מִטְעָנִי. בָּאָה אֵלַי חֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים, וְהוֹרִידוּ בָהּ מִטְעֲנֵיהֶם וְנָתְנוּ לִי אֶת הַשָּׂכָר, וְהִפְלַגְנוּ כְּשֶׁאָנוּ בְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשוֹן. וּכְבָר רָאִינוּ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ שָׁלוֹם וָרֶוַח. לֹא פָסַקְנוּ מִנְּסֹעַ מֵאִי אֶל אִי, וִּמִיַּם אֶל יָם, כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִים בָּאִיִּים וּבָאֲרָצוֹת, וְהָיִינוּ עוֹלִים עֲלֵיהֶם מוֹכְרִים בָּהֶם וְקוֹנִים בָּהֶם. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגַעְנוּ בְיוֹם מִן הַיָּמִים לְאִי גָדוֹל רֵיק מִתּוֹשָׁבִים, וְאֵין בּוֹ אֶחָד וְהוּא חָרֵב וְשׁוֹמֵם, וּבְתוֹכוֹ כִפָּה עֲצוּמָה וּלְבָנָה רַבַּת־הַמִּדָּה. עָלִינוּ לְהִסְתַּכֵּל בָהּ, וְהִנֵּה הִיא בֵיצַת רֻךְ גְּדוֹלָה. כְּשֶׁעָלוּ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֲרִים וְהִתְבּוֹנְנוּ בָהּ, מִבְּלִי דַעַת שֶׁבֵּיצַת רֻךְ הִיא, הְכּוּ בָהּ בַּאֲבָנִים וְנִשְׁבְּרָה, וְיָרְדוּ מִתּוֹכָהּ מַיִם רַבִּים, וְנִגְלָה מִתּוֹכָהּ אֶפְרוֹחַ שֶׁל רֻךְ. גָּרְרוּ אוֹתוֹ מִמֶּנָה וּשְׁחָטוּהוּ וְלָקְחוּ מִמֶּנּוּ בָשָׂר רַב, כְּשֶׁאֲנִי בַסְּפִינָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא הוֹדִיעוּ לִי מַה שֶּׁעָשׂוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לִי אַחַד הַנּוֹסְעִים: “אֲדוֹנִי, קוּם וְהִסְתַּכֵּל בְּבֵיצָה זוֹ שֶׁחָשַׁבְנוּ אוֹתָהּ לְכִפָּה”. קַמְתִּי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, וּמָצָאתִי אֶת הַסּוֹחֲרִים מַכִּים בַּבֵּיצָה. גָּעַרְתִּי בָהֶם לֵאמֹר: “אַל תַּעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עוֹף הָרֻךְ וְיִשְׁבֹּר אֶת סְפִינָתֵנוּ וְיַשְׁמִידֵנוּ”. וְלֹא שָׁמְעוּ לִדְבָרַי. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶלְמֹה מֵאִתָּנוּ וְהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם. וְהָיְתָה מֵעָלֵינוּ עֲנָנָה שֶׁהַיְּקוּם הֶחֱשִׁיךְ מִמֶּנָּה. הֵרָמנוּ אֶת רָאשֵׁינוּ לִרְאוֹת מַה הוּא שֶׁעָמַד לְחַיִץ בֵּינֵינוּ וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ, וְרָאִינוּ אֶת כַּנְפֵי הָרֻךּ אֲשֶׁר סַכּוּ בַעֲדֵנוּ אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיְקוּם. וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁבָּא הָרֻךְ, וְרָאָה אֶת בֵּיצָתוֹ שְׁבוּרָה. צָעַק עָלֵינוּ. בָּאָה בַת־זוּגוֹ, וְהִתְחִילוּ חָגִים מִסָּבִיב לַסְּפִינָה, וְצוֹעֲקִים עָלֵינוּ בְקוֹל חָזָק מִן הָרַעַם. צָעַקְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל וְלַמַּלָּחִים וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “דַּחֲפוּ אֶת הַסְּפִינָה וְהִשְׁתַּדְלוּ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם בְּטֶרֶם נֹאבַד”. עָלוּ הַסּוֹחֲרִים וּמִהֵר רַב־הַחוֹבֵל וְהִתִּיר אֶת הַסְּפִינָה וְנָסַעְנוּ מִן הָאִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָנוּ הָרֻךְ שֶׁהִפְלַגְנוּ בַיָּם, נֶעֱלַם שָׁעָה שֶׁל זְמָן. וּכְבָר הִפְלַגְנוּ וּמִהַרְנוּ לְהַסִּיעַ אֶת הַסְּפִינָה, מְבַקְשִׁים לְהִפָּטֵר מְשְּׁנֵי אֵלֶּה וְלָצֵאת מֵאַרְצָם. וְהִנֵּה רָדְפוּ אַחֲרֵינוּ וְקָרְבוּ אֵלֵינוּ וּבְרַגְלֵי כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם צוּר־סֶלַע עָצוּם מִן הָהָר. הֵטִיל הַזָּכָר אֶת צוּר הַסֶּלַע שֶׁהָיָה עִמּוֹ עָלֵינוּ. מָשַׁךִ רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַסְּפִינָה, וְהֶחֱטִיאָה נְפִילַת צוּר־הַסֶּלַע בְּמִקְצָת, וְנָפַל בַּיָּם מִתַּחַת לַסְּפִינָה. עָלְתָה הַסְּפִינָה וְיָרְדָה מֵעֹצֶם נְפִילַת הַסֶּלַע בַּיָּם. וּכְבָר רָאִינוּ אֶת קַרְקַע הַיָּם מֵעֹצֶם כֹּחָהּ. הֵטִילָה עָלֵינוּ בַת־זוּגוֹ שֶׁל הָרֻךְ אֶת צוּר־הַסֶּלַע שֶׁעִמָּהּ, קָטָן מִן הָרִאשׁוֹן, וְנָפַל עַל פִּי פְּקֻדַּת הָגוֹרָל שֶׁנִּגְזַר עַל הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַסְּפִינָה וְשָׁבַר אוֹתוֹ, וְעָף הַהֶגֶה בְעֶשְׂרִים גְּזָרִים. וּכְבָר טָבַע כָל מַה שֶּׁהָיָה בַסְּפִינָה. הִתְחַלְתִּי שׁוֹקֵד לְהִנָּצֵל, שֶׁהַחַיִּים מְתוּקִים, וּמִנָּה לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לוּחַ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה. רָכַבְתִּי עָלָיו, וְהָיִיתִי חוֹתֵר עָלָיו בְּרַגְלַי, כְּשֶׁהָרוּחַ וְהַגַּלִים מְסַיְּעִים לִי לְהַפְלִיג. וְטָבְעָה הַסְּפִינָה בְקִרְבָתוֹ שֶׁל אִי בְלֵב הַיָּם. הֵטִיל אוֹתִי הַגּוֹרָל בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְאוֹתוֹ אִי. עָלִיתִי עָלָיו, וַאֲנִי בִנְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה וּבְמַצַּב שֶׁל מֵתִים מֵרֹב מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי מִן הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל וְהָרָעָב וְהַצָּמָא. הֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל חוֹף הַיָּם שָׁעָה שֶׁל זְמָן עַד שֶׁשָּׁבָה רוּחִי וְשָׁקַט לִבִּי. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִי בְאוֹתוֹ אִי, וּרְאִיתִיו כְּאִלּוּ הוּא גַן מִגַּנֵּי גַן־עֵדֶן. עֵצָיו נוֹשְׂאִים פְּרִי בָשֵׁל, וּנְהֲרוֹתָיו שׁוֹפְעִים נוֹזְלִים, וְעוֹפוֹתָיו מְצַפְצְפִים, מְשַׁבְּחִים אֶת זֶה אֲשֶׁר לוֹ הָעֹז וְהַקִּיּוּם לָעַד. וּבְאוֹתוֹ אִי מַשֶּהוּ רַב מִן הָאִילָנוֹת וְהַפֵּרוֹת וּמִינֵי הַפְּרָחִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָכַלְתִּי מן הַפֵּרוֹת עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי, וְשָׁתִיתִי מֵאוֹתָם נְהָרוֹת עַד שֶׁרָוִיתִי, וְהִלַּלְתִּי אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתוֹ.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִישִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: כְּשֶׁנִּצַּלְתִּי מִן הַמָּוֶת בַּגַּלִּים, וְהוּטַלְתִּי לְאוֹתוֹ אִי אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְאָכַלְתִּי שָׁם מִפֵּרוֹתָיו וְשָׁתִיתִי מִנַּהֲרוֹתָיו, הִלַלְתִּי אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְשִׁבַּחְתִּי אוֹתוֹ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה, יוֹשֵב בָּאִי עַד שֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב וּבָא הַלַּיְלָה. נִשְׁאַרְתִּי, וַאֲנִי כְהָרוּג מִמַּה שֶׁהִשִּׂיג אוֹתִי מִן הַיְגִיעָה וְהַפַּחַד וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ בְּאוֹתוֹ אִי שׁוּם קוֹל וְאֵינִי רוֹאֶה בוֹ אָדָם, וְלֹא חָדַלְתִּי מִשְּׁכַב עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְהִתְחַזַּקְתִּי וְהָלַכְתִּי בֵין אוֹתָם הָעֵצִים וְרָאִיתִי גַלְגַּל מַיִם עַל מַעֲיָן זוֹרֵם, וּלְיַד גַּלְגַּל־הַמַּיִם יוֹשֵׁב זָקֵן נָאֶה וְעָלָיו סִנּוֹר מֵעֲלֵי הָעֵצִים. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶפְשָׁר שֶׁזָּקֵן זֶה עָלָה אֶל הָאִי, וְהוּא מִן הַנִּטְבָּעִים שֶׁנִּטְרְפָה עֲלֵיהֶם הַסְּפִינָה”. קָרַבְתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם בִּרְמִיזָה מִבְּלִי שֶׁיְּדַבֵּר. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ בְמָקוֹם זֶה?” נִעֲנַע רֹאשׁוֹ מִצְטָעֵר וְרָמַז לִי בְיָדוֹ, הַיְנוּ: “שָׂא אוֹתִי עַל כְּתֵפְךָ וְהַעֲבֵר אוֹתִי אֶל קְצֵה גַלְגַּל־הַמַּיִם הַשֵּׁנִי”. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “עוֹשֶׂה אֲנִי עִמּוֹ חֶסֶד וּמַעֲבִירוֹ לַמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, אֶפְשָׁר יִגְמְלֵנִי אֱלֹהִים טוֹב עַל כָּךְ”. נִגַּשְתִּי אֵלָיו וּנְשָׂאתִיו עַל כְּתֵפַי וּבָאתִי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁרָמַז לִי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “רֵד לְךָ לִאַט”. אַךְ הוּא לֹא יָרַד מֵעַל כְּתֵפַי, וְלִפֵּף רַגְלָיו מִסְבִיב לְצַוָּארִי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְרַגְלָיו, וּרְאִיתִין כְּעוֹר הַכּוֹי לִשְׁחוֹר וּלְגַסּוּת. נִבְעַתִּי מִפָּנָיו וּבִקַּשְׁתֵּי לְהַשְׁלִיכוֹ מֵעַל כְּתֵפַי. הִדֵּק אֶת כְּתֵפַי בְרַגְלָיו וְחִנֵּק אוֹתִי בָהֶם, עַד שֶׁחָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְיָצַאתִי מִדַּעְתִּי וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף, כַּמֵּת. הֵרִים גַּלְגַּל מַיִם וְהִכָּה אוֹתִי בוֹ עַל גַּבִּי וְעַל כְּתֵפַי, וּבָא לִי כְאֵב גָּדוֹל וְהִתְרוֹמַמְתִּי וְעָמַדְתִּי, כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל כְּתֵפַי וַאֲנִי עָיֵף לְשֵׂאתוֹ. רָמַז לִי בְיָדוֹ שֶׁאֶכָּנֵס בֵּין הָעֵצִים, אֶל הַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבַּפֵּרוֹת, וְאִם אָמְרֶה אֶת פִּיו, יַכֵּנִי בְרַגְלָיו מַכָּה קָשָׁה מִמַּלְקוֹת שׁוֹטִים. וְלֹא פָסַק מִלִּרְמֹז לִי עַל כָּל מָקוֹם שֶׁרָצָה, וַאֲנִי מוֹלִיכוֹ אֵלָיו. וּכְשֶׁהָיִיתִי שׁוֹהֶה אוֹ הוֹלֵךְ לְאִטִּי הָיָה מַכֵּנִי, וַאֲנִי עִמּוֹ כְּאַסִּיר. וּכְבָר נִכְנַסְנוּ לְאֶמְצַע הָאִי בֵּין הָעֵצִים. וְהָיָה מַשְׁתִּין וְעוֹשֶׂה צְרָכָיו עַל כְּתֵפַי, וְאֵינוֹ יוֹרֵד לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם. וּכְשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִישֹׁן הָיָה מְלַפֵּת אֶת רַגְלָיו עַל צַוָּארִי וְיָשֵׁן קִמְעָא וְקָם וּמַכֵּנִי וַאֲנִי קָם מַהֵר, וְאֵינִי יָכֹל לַמְרוֹת פִּיו מִקְּשִׁי מַה שֶּׁסָבַלְתִּי מִמֶּנוּ. וּכְבָר נָזַפְתִּי בְעַצְמִי עַל שֶׁנְּשָׂאתִיו וְרִחַמִתִּי עָלָיו. לֹא פָסַקְתִּי עִמּוֹ בְמַצָּב זֶה, וַאֲנִי בַעֲיֵפוּת עַד לִקְצֵה הָאֶפְשָׁרוּת. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֲנִי עָשִׂיתִי טוֹבָה עִם זֶה וְנֶהְפְּכָה עָלַי לְרָעָה. אֵינִי עוֹשֶׂה שׁוּב טוֹבָה עִם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּי”. הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לְעַצְמִי אֶת הַמָּוֶת, חֶסֶד מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה מֵרֹב מַה שֶּׁהָיִיתִי בוֹ מִן הָעֲיֵפוּת וְהֶעָמָל. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן עַד שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתוֹ בְיוֹם מִן הַיָּמִים לְמָקוֹם בָּאִי וּמָצָאתִי בוֹ דְּלוּעִים רַבּוֹת וּמֵהֶן מַשֶּׁהוּ יָבֵשׁ מְאֹד. לָקַחְתִּי מֵהֶן אַחַת גְּדוֹלָה וִיבֵשָׁה, וּפָתַחְתִּי רֹאשָׁהּ וְרוֹקַנְתִּי אוֹתָהּ וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ אֶל עֵץ הַגֶּפֶן וּמִלֵּאתִי אוֹתָהּ מִיץ עֲנָבִים וְסָתַמְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶשׁ וְעָזַבְתִּי אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּיץ יַיִן חָזָק, וְהָיִיתִי כָל יוֹם שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לְהֵעָזֵר בּוֹ וּלְהִנָּצֵל מֵאוֹתוֹ שָׂטָן מוֹרֵד. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ חָזְקָה רוּחִי. רָאָה אוֹתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה, רָמַז לִי בְיָדוֹ, לֵאמֹר: “מַה זֶּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “זֶהוּ דָבָר טוֹב הַמְחַזֵּק אֶת הַלֵּב וּמַרְחִיב אֶת הַדַּעַת”. אַחַר־כָּךְ רַצְתִּי וְרָקַדְתִּי בֵין הָעֵצִים, שֶׁעָבַר עָלַי רוּחַ שִׁכָּרוֹן, וְסָפַקְתִּי בְכַפּוֹת יָדַי וְשַׁרְתִּי וְהִתְעַלַּסְתִּי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בְמַצָּב זֶה רָמַז לִי שֶׁאוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַדַּלַּעַת שֶׁיִּשְׁתֶּה מִתּוֹכָהּ. פָּחַדְתִּי מִפָּנָיו וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לוֹ. שָׁתָה כָל מַה שֶּׁנּוֹתָר בָהּ, וְהִשְׁלִיכָהּ עַל הָאָרֶץ. עָבַר אוֹתוֹ רוּחַ גִילָה וְהִתְחִיל לְהִתְנוֹדֵד עַל כְּתֵפַי. אַחַר־כָּךְ הִשְׁתַּכֵּר וְשָׁקַע בְּשִׁכְרוּת, וּכְבָר רָפוּ כָל אֵבָרָיו וּשְׁרִירָיו, וְהָיָה מִתְנוֹדֵד עַל כְּתֵפַי. וְכַאֲשֶׁר יָדַעְתִּי שֶׁשִּׁכּוֹר הוּא וְאֵינוֹ בְדַעְתּוֹ, שָׁלַחְתִּי אֶת יָדַי אֶל רַגְלָיו, וְהִתַּרְתִּי אוֹתָן מֵעַל צַוָּארִי. אַחַר־כָּךְ הִטֵּיתִי אוֹתוֹ לָאָרֶץ וְיָשַׁבְתִּי וְהִפַּלְתִּיו עָלֶיהָ".

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר “כְּשֶׁהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַשָׂטָן מֵעַל כְּתֵפַי, לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהִצַּלְתִּי נַפְשִׁי וְנִמְלַטְתִּי מֵעִנְיָן זֶה שֶׁהָיִיתִי בוֹ. חָשַׁשְׁתִּי לוֹ שֶׁמָּא יָקוּם מִשִּׁכְרוֹנוֹ וְיַזִּיקֵנִי. נָטַלְתִּי צוּר־אֶבֶן גָּדוֹל מִבֵּין הָעֵצִים וּבָאתִי אֵלָיו וְהִכֵּיתִי בוֹ עַל רֹאשׁוֹ כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, וְנִתְעַרְבֵּב בְּשָׂרוֹ בְּדָמוֹ וְנֶהֱרָג. אַל יָחוּלוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלָיו. אַחַר־כָּךְ הִתְהַלַּכְתִּי בָאִי, וּכְבָר נִרְגְּעָה רוּחִי, וּבָאתִי לַמָּקוֹם שֶׁהָיִיתִי בוֹ עַל חוֹף הַיָּם. וְלֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד בְּאוֹתוֹ אִי, אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו וְשׁוֹתֶה מִנַּהֲרוֹתָיו מֶשֶׁךְ זְמָן, וַאֲנִי מְצַפֶּה לִסְפִינָה, עַד שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי וְאוֹמֵר בְּלִבִּי: “מִי יוֹדֵעַ אִם יַשְׁאִירֵנִי אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם, שֶׁאָשׁוּב אֶל אַרְצִי וְאֶפָּגֵשׁ עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי”, וְהִנֵּה סְפִינָה קְרֵבָה וּבָאָה מִלֵּב הַיָּם וְעָגְנָה לְיַד אוֹתוֹ אִי, וְעָלוּ מִתּוֹכָהּ הַנּוֹסְעִים אֶל הָאִי. הָלַכְתִּי אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּנִי נִגְשׁוּ אֵלַי כֻּלָּם מְמַהֲרִים, וְהִתְאַסְּפוּ סְבִיבִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְמַצָּבִי, וּמַה סִּבַּת הַגִּיעִי לְאוֹתוֹ אִי. סִפַּרְתִּי לָהֶם עִנְיָנִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי. תָּמְהוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמְרוּ לִי: “אָדָם זֶה שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל כְּתֵפֶיךָ, זְקַן הַיָּם שְׁמוֹ, וְלֹא נִכְנַס אֶחָד תַּחַת אֵבָרָיו וְנִצָּל מִמֶּנוּ אֶלָּא אַתָּה. וְהַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם”. הֵבִיאוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַלְתִּי דֵי שָׂבְעִי. נָתְנוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַלְּבוּשׁ וּלְבַשְׁתִּיו וְכִסִּיתִי בוֹ מַעֲרוּמַי. אַחַר־כָּךְ לְקָחוּנִי אִתָּם בַּסְּפִינָה. נָסַעְנוּ יָמִים וְלֵילוֹת וְהֵטִיל אוֹתָנוּ הַגּוֹרָל לִמְדִינָה בְנוּיָה כְמוֹ רָמִים וְכָל בָּתֶיהָ נִשְׁקָפִים לַיָּם. וְאוֹתָהּ מְדִינָה מְדִינַת הַקּוֹפִים שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהַלַּיְלָה נִכְנָס יָבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹכְנִים בְּאוֹתָהּ מְדִינָה וְיֵצְאוּ מֵאוֹתָם הַשְּׁעָרִים שֶׁלְּיַד הַיָּם, וְיֵרְדוּ בְסִירוֹת וְּספִינוֹת וְיָלוּנוּ בָהֶם מִפַּחַד מִן הַקּוֹפִים שֶׁלֹא יֵרְדוּ עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה מִן הֶהָרִים. עָלִיתִי לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָהּ עִיר, וְנָסְעָה הַסְּפִינָה מִבְּלִי שֶׁאֵדַע. הִתְחָרַטְתִּי עַל עֲלוֹתִי לְאוֹתָהּ מְדִינָה, וְהִרְהַרְתִּי בִּבְנֵי לִוְיָתִי וּבְמַה שֶׁאֵרַע לִי עִם הַקּוֹפִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְיָשַׁבְתִּי בוֹכֶה כְּשֶׁאֲנִי עָצוּב. נִגַּשׁ אֵלַי אִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ עִיר וְאָמַר לִי: “אֲדוֹנִי, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נָכְרִי אַתָּה בַחֲצֵרוֹת אֵלּוּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, נָכְרִי אֲנִי וִּמסְכֵּן, וְהָיִיתִי בְתוֹךְ סְפִינָה שֶׁעָגְנָה לְיַד אוֹתָהּ מְדִינָה וְעָלִיתִי מִמֶּנָּה לְהִסְתַּכֵּל בָּעִיר וְחָזַרְתִּי אֵלֶיהָ וְלֹא רְאִיתִיהָ”. אָמַר לִי: “קוּם וּבֹא עִמָּנוּ וְרֵד בַסִּירָה, שֶׁאִם אַתָּה יוֹשֵׁב בָּעִיר בַּלַּיְלָה, הַקּוֹפִים מְמִיתִים אוֹתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קַמְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְיָרַדְתִּי אִתָּם לַסִּירָה. הָדְפוּ אוֹתָהּ מִן הַיַּבָּשָׁה עַד שֶׁהִרְחִיקוּהָ מִשְּׂפַת הַיָּם בְּעֶרֶךְ מִיל וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה וַאֲנִי אִתָּם. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר חָזְרוּ בַסִּירָה אֶל הָעִיר וְעָלוּ, וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְעֶסְקוֹ. וְלֹא פָסַק מִנְהָגָם זֶה בְכָל לַיְלָה. וְכָל מִי שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵיהֶם בָּעִיר בַּלַּיְלָה, הָיוּ בָאִים אֵלָיו הַקּוֹפִים וּמַשְׁמִידִים אוֹתוֹ. וּבַיּוֹם הָיוּ מִסְתַּלְּקִים הַקּוֹפִים אֶל מִחוּץ לָעִיר וְאוֹכְלִים מִפֵּרוֹת הַגַּנִּים וִישֵׁנִים בֶּהָרִים עַד לִשְׁעַת הָעֶרֶב וְחוֹזְרִים לָעִיר. וְעִיר זוֹ בִקְצֵה אֶרֶץ סוּדָאן. וּמִן הַמַּתְמִיהַּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לִי מִתּוֹשָׁבֵי מְדִינָה זוֹ הוּא, שֶׁאָדָם מִן הַחֲבוּרָה שֶׁלַּנְתִּי אִתָּם בַּסִּירָה אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי, נָכְרִי אַתָּה בִמְדִינָה זוֹ. כְּלוּם אוּמָנוּת בְּיָדְךָ שֶׁתַּעֲסֹק בָּהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא, אָחִי, אֵין אוּמָנוּת בְּיָדִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם מְלָאכָה, אֵינִי אֶלָּא אָדָם סוֹחֵר בַּעַל הוֹן וּרְכוּשׁ, וְהָיְתָה לִי סְפִינָה, רְכוּשִׁי, טְעוּנָה הוֹן רַב וּסְחוֹרוֹת, וְנִטְרְפָה בַיָּם וְטָבַע כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָהּ, וְלֹא נִצַּלְתִּי מִן הַטְּבִיעָה אֶלָּא בִרְשׁוּת אֱלֹהִים, שֶׁמִּנָּה לִי גִזְרַת לוּחַ שֶׁרָכַבְתִּי עָלֶיהָ. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְהַצָּלָתִי מִן הַטְּבִיעָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הָאִישׁ וְהֵבִיא לִי תַרְמִיל שֶׁל כֻּתְנָה וְאָמַר לִי: “טֹל תַּרְמִיל זֶה וּמַלֵּא אוֹתוֹ אַבְנֵי חַלָּמִישׁ מֵעִיר זוֹ וְצֵא עִם חֲבוּרָה מִתּוֹשָׁבֵי עִיר זוֹ, שֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתְךָ בְּחֶבְרָתָם וּמְצַוֶּה אוֹתָם עָלֶיךָ, וַעֲשֶׂה כְמוֹ שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ. אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲסֹק בְמַה שֶּׁיַעֲזֹר לְךָ לִנְסִיעָתְךָ וְלַחֲזָרָתְךָ לְאַרְצְךָ”. לָקַח אוֹתִי אוֹתוֹ אָדָם וְהוֹצִיאַנִי אֶל מִחוּץ לָעִיר, וּבֵרַרְתִּי אֲבָנִים קְטַנּוֹת שֶׁל חַלָּמִישׁ וּמִלֵּאתִי אוֹתוֹ תַרְמִיל, וְהִנֵּה חֲבוּרַת־אֲנָשִׁים יוֹצְאִים מִן הָעִיר. הֵבִיא אותִי בְּחֶבְרָתָם וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי וְאָמַר לָהֶם: “זֶהוּ אִישׁ נָכְרִי. קְחוּ אוֹתוֹ אֵפוֹא עִמָּכֶם וְלַמְּדוּ אוֹתוֹ לְלַקֵּט. אֶפְשָׁר שֶׁיַעֲסֹק בְּדָבָר שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ, וְיִהְיֶה לָכֶם שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”. בֵּרְכוּ אוֹתִי לְבוֹאִי וּנְטָלוּנִי עִמָּם, וְהָלְכוּ, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עִמּוֹ תַרְמִיל כַּתַּרְמִיל שֶׁעִמִּי מָלֵא אַבְנֵי חַלָּמִישׁ. לֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְנַחַל רָחָב וּבֹו עֵצִים רַבִּים גְּבוֹהִים, שֶׁלֹא יוּכַל אָדָם לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. וּבְאוֹתוֹ נַחַל קוֹפִים רַבִּים. כְּשֶרָאוּ אוֹתָנוּ קוֹפִים אֵלֶּה בָּרְחוּ מִפָּנֵינוּ וְעָלוּ עַל אוֹתָם הָעֵצִים, וְהִתְחִילוּ הֵם רוֹגְמִים אֶת הַקֹּופִים בָּאֲבָנִים שֶׁהָיוּ עִמָּם בַּתַּרְמִילִים, וְהַקּוֹפִים קוֹטְפִים מִפֵּרוֹת אוֹתָם הָעֵצִים וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל אֹותֹו פְרִי שֶׁהַקּוֹפִים מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הוּא אֱגֹזֵי הֹדּוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי מַעֲשֶׂה זֶה מִן הָאֲנָשִׁים, בָּחַרְתִּי לִי עֵץ גָּדוֹל שֶׁעָלָיו קוֹפִים רַבִּים וּבָאתִי אֵלָיו, וְהִתְחַלְתִּי רוֹגֵם קוֹפִים אֵלֶּה. וְהֵם קוֹטְפִים מֵאוֹתָם הָאֱגוֹזִים וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם עָלַי, וַאֲנִי מְאַסֵּף כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֲנָשִׁים עוֹשִׂים. וְלֹא כָלוּ הָאֲבָנִים שֶׁבְּתַרְמִילִי עַד שֶׁאָסַפְתִּי מַשֶּׁהוּ רַב. כְּשֶׁגָּמְרוּ הָאֲנָשִׁים מְלָאכָה זוֹ, נָשָׂא כָל אֶחָד מֵהֶם מַה שֶּׁהָיָה בִּיכָלְתּוֹ, וְחָזַרְנוּ לָעִיר, בַּזְמַן שֶׁנִשְׁאַר מִיּוֹמֵנוּ זֶה. בָּאתִי אֶל הָאִישׁ, יְדִידִי שֶׁהֵבִיאֲנִי לְתוֹךְ הַחֲבוּרָה, וְנָתַתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאָסַפְתִּי וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ. אָמַר לִי: “קַח אֶת זֶה וּמְכֹר אוֹתוֹ וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחִירוֹ לְתוֹעַלְתֵּךָ”. נָתַן לִי מַפְתֵּחַ שֶׁל מָקוֹם בַּחֲצֵרוֹ וְאָמַר לִי: “הַנַּח בְּמָקוֹם זֶה מַה שֶּׁנּוֹתָר עִמְּךָ מִן הָאֱגוֹזִים, וְצֵא בְּכָל יוֹם עִם הַחֲבוּרָה כְמוֹ שֶׁיָּצָאתָ הַיּוֹם, וּמַה שָּׁאַתָּה מֵבִיא בָּרֵר מִתּוֹכוֹ אֶת הַגְּרוּעִים וּמְכֹר אוֹתָם וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחִירָם לְתוֹעַלְתְּךָ, וְאֶת הַמְשֻׁבָּחִים אֱגֹר כָּאן עִמְּךָ בְמָקוֹם זֶה. אֶפְשָׁר שָׁאַתָּה אוֹגֵר מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיְסַיֵּעַ לְךָ בִּנְסִיעָתְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שְׂכָרְךָ עִם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. וְעָשִׂיתִי כְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לִי, וְלֹא חָדַלְתִּי מִלְּמַלֵּא בְכָל יוֹם אֶת הַתַּרְמִיל מִן הָאֲבָנִים וְיוֹצֵא עִם הָאֲנָשִׁים וְעוֹשֶׂה כְמוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים. צִוּוּ עָלַי זֶה אֶת זֶה, וְהָיוּ מַרְאִים לִי אִילָן שֶׁהַרְבֵּה פֵּרוֹת בּוֹ. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן, וּכְבָר הִתְאַסֵּף אֶצְלִי מַשֶּׁהוּ רַב מִן הָאֱגוֹז הַהֹדִּי הַטּוֹב, וּמָכַרְתִּי מַשֶּׁהוּ רַב, וְנִתְרַבָּה אֶצְלִי מְחִירוֹ. וְהָיִיתִי קוֹנֶה כָל דָּבָר שֶׁרָאִיתִי וְנִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי. וְנִזְדַּכְּכָה שַעְתִּי, וְהָלְכָה עֶמְדָּתִי הָלוֹךְ וָטוֹב בְּכָל הָעִיר, וְאֵינִי פוֹסֵק מִהְיוֹת שָׁרוּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמָן. וּבְעוֹד אֲנִי עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם, וְהִנֵּה סְפִינָה יָרְדָה לְאוֹתָהּ מְדִינָה וּבָהּ סוֹחֲרִים וְאִתָּם סְחוֹרוֹת. הִתְחִילוּ מוֹכְרִים וְקוֹנִים וּמַחֲלִיפִים סְחוֹרָה בְמַשֶּׁהוּ מִן הָאֱגוֹז הַהֹדִּי וְזוּלָתוֹ. בָּאתִי אֵצֶל יְדִידִי וְהוֹדַעְתִּי לוֹ בִדְבַר הַסְּפִינָה וְהִגַּדְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי חָפֵץ לִנְסֹעַ לְאַרְצִי. אָמַר: “עֲשֵׂה כְדַעְתְּךָ”. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנוּ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ אִתִּי. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי אֶל רַב־הַחוֹבֵל וְשָׂכַרְתִּי לִי מָקוֹם אִתּוֹ וְהוֹרַדְתִּי לַסְּפִינָה מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הָאֱגוֹזִים וְזוּלָתָם”.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: ״כְּשֶׁהָלַכְתִּי מֵעִיר הַקּוֹפִים אֶל שְׂפַת הַיָּם, וְלָקַחְתִּי עִמִּי כָל רְכוּשִׁי מִן הָאֱגוֹז הַהֹדִּי וְזוּלָתוֹ וְשָׂכַרְתִּי לִי מָקוֹם אֵצֶל רַב־הַחוֹבֵל, הִפְלַגְנוּ עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם. וְלֹא פָסַקְנוּ מִנְּסֹעַ מֵאִי אֶל אִי וּמִיָּם אֶל יָם, וּבְכָל אִי שֶׁעָגַנּוּ עַל יָדוֹ, הָיִיתִי מוֹכֵר בּוֹ מֵאוֹתָם הָאֱגוֹזִים וּמַחֲלִיפָם בִּסְחוֹרָה אֲחֶרֶת. וּכְבָר נָתַן לִי אֱלֹהִים בְּתוֹסֶפֶת תְּמוּרַת מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וְאָבַד מִמֶּנִי. וְעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אִי שֶׁיֵשׁ בּוֹ מִקְּלִפַּת הַקִּנָּמוֹן וְהַפִּלְפֵּל. וְסִפְּרוּ לָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ עַל כָּל אֶשְׁכּוֹל מֵאֶשְׁכּוֹלוֹת הַפִּלְפֵּל עָלֶה גָדוֹל הַסּוֹכֵךְ עָלָיו, וּמַעֲבִיר מֵעָלָיו אֶת הַגֶּשֶׁם כְּשֶׁהִמְטִיר. וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם סָר מֵעָלָיו, פּוֹנה הֶעָלֶה לְאָחוֹר מֵעַל הָאֶשְׁכּוֹל וְיוֹרֵד לִצְדָדָיו. לָקַחְתִּי עִמִּי מֵאוֹתוֹ אִי מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַפִּלְפֵּל וְהַקִּנָמוֹן תְּמוּרַת אֱגוֹזִים. וְעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אִי־הַמְּצוּקוֹת וְהוּא זֶה שֶׁבּוֹ עֲצֵי הָאָהָל הַקֻּמָארִי, וְאַחֲרָיו עַל פְּנֵי אִי אַחֵר אָרְכּוֹ מַהֲלַךְ חֲמִשָּׂה יָמִים. וּבוֹ עֲצֵי הָאָהָל הַסִּינִי וְהוּא מְשֻׁבָּח מִן הַקֻּמָארִי. וְתוֹשָׁבֵי אוֹתוֹ אִי מְכֹעָרִים בְּדַרְכֵיהֶם וּבְדָתָם מִתּוֹשָׁבֵי אִי הָאָהָל הַקֻּמָּארִי, שֵׁהֶם אוֹהֲבִים הַתּוֹעֵבָה וּשְׁתִיַּת־הַיַּיִן וְאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הַקְּרִיאָה לִתְפִלָה וְלֹא אֶת עִנְיַן־הַתְּפִלָּה. וּבָאנוּ אַחַר־כָּךְ לִמְקוֹם מְצוּלוֹת הַפְּנִינִים. נָתַתִּי לַצּוֹלְלִים מַשֶּׁהוּ מֵאֱגֹזֵי הֹדּוּ וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “צִלְלוּ עַל מַזָּלִי”. צָלְלוּ בְאוֹתָהּ בְּרֵכָה וְהֶעֱלוּ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַפְּנִינִים הַגְּדוֹלוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר, וְאָמְרוּ לִי: “אֲדוֹנִי, מַזָּלְךָ אֹשֶׁר”. לָקַחְתִּי כָל מַה שֶּׁנָתְנוּ לִי אֶל הַסְּפִינָה. נָסַעְנוּ בְּבִרְכַּת אֱלֹהים יִתְעַלֶּה, וְלֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְבָצְרָה. עָלִיתִי וְעָמַדְתִּי בָהּ זְמָן מֻעָט. אַחַר־כָּךְ פָּנִיתִי מִמֶּנָּה וְהָלַכְתִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד וְנִכְנַסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי וָּבאתִי לְבֵיתִי וְנָתַתִּי שָׁלוֹם לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְהַגִּיעִי בְשָׁלוֹם. אָגַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים וְהִלְבַּשְׁתִּי אֶת הַיְּתוֹמִים וְאֶת הָאַלְמָנוֹת וְעָשִיתִי צְדָקָה וְנָתַתִּי מַתּוֹת וּמַתָּנוֹת לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וַחֲבֵרַי וִידִידַי. וּכְבָר נָתַן לִי אֱלִהים תְּמוּרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָבַד לִי פִּי אַרְבָּעָה. שָׁכַחְתִּי מַה שֶּאֵרַע לִי וּמַה שֶׁסָּבַלְתִּי מִן הֶעָמָל בִּגְלַל רֹב הֶרֶוַח וְהַטּוֹבָה, וְחָזַרְתִּי לְמִנְהָגִי בַזְּמַן הָרִאשׁוֹן לָבוֹא בְחֶבְרָה וּלְהִתְרוֹעֵעַ. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא בְיוֹתֵר בָּזֶה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי בַנְּסִיעָה הַחֲמִישִׁית. וְאוּלָם סַעֲדוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב, וּלְמָחָר בּוֹאוּ וּאֲסַפֵּר לָכֶם, מַה שֶּהָיָה בַנְסִיעָה הַשִּׁשִׁית, שֶׁכֵּן נִפְלָאָה הִיא מִזּוֹ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְסָעֲדוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב. כְּשֶגָּמְרוּ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב צִוָּה לְאַלסִנְּדְבָּאד הַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל שֶׁל זָהָב. נְטָלָם וְהָלַךְ לוֹ כְּשֶׁהוּא מִשְׁתָּאֶה לְאוֹתָם הָעִנְיָנִים. לָן אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל בְּבֵיתוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצֵרוֹ שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים. נִכְנָס אֵלָיו וָּבאוּ יֶתֶר חֲבֵרָיו וְשׂוֹחֲחוּ. עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְשָׂשׂוּ. אַחַר־כָּךְ פָּתַח וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ:

אָמַר לָהֶם: "דְּעוּ, אַחַי, חֲבִיבַי וִידִידַי, שְׁכֶּשְׁבָּאתִי מִן הַנְּסִיעָה הַחֲמִשִּׁית שָׁכַחְתִּי מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי בָהּ בְּסִבַּת הַמִּשְׂחָק וְהַנְּגִינָה וְהָרֶוַח וְהָרְחָבָה, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהָשָּׂשׂוֹן. לֹא פָסַקְתִּי מִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁיָּשַׁבְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים בְּאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה וְתוֹסֶפֶת רְחָבָה. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה חֲבוּרָה שֶׁל סוֹחֲרִים יוֹרְדִים אֵלַי וַעֲלֵיהֶם עִקְבוֹת הַנְּסִיעָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכַרְתִּי אֶת יְמֵי בוֹאִי מִן הַנְּסִיעָה וְשִׂמְחָתִי בִפְגִישַׁת בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וַחֲבִיבַי, וְשִׂמְחָתִי בִכְנִיסָתִי לְאַרְצִי, וְהִשְׁתּוֹקְקָה נַפְשִׁי לִנְסִיעָה וּלְמִסְחָר. הֶחְלַטְתִּי לִנְסֹעַ וְקָנִיתִי סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת וּמְפֹאָרוֹת, אֲשֶׁר יִצְלְחוּ לְמַסָּע בַּיָּם. נָשַׂאתִי אֶת מִטְעָנִי וְנָסַעְתִּי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה עֲצוּמָה שֶׁבָּהּ סוֹחֲרִים וַאֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וְאִתָּם סְחוֹרָה יְקָרָה. הוֹרַדְתִּי אֶת מִטְעָנִי אִתָּם בִּסְפִינָה זוֹ וְהִפְלַגְנוּ בְשָׁלוֹם מִמְּדִינַת בָּצְרָה.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: "כְּשֶׁאָרַזְתִּי אֶת מִטְעָנִי וּטְעַנְתִּיו עַל הַסְּפִינָה בְּבָצְרָה, הִפְלַגְנוּ וְהִסִּיעָה אוֹתָנוּ הַסְּפִינָה. וְלֹא פָסַקְנוּ נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה, כְּשֶׁאָנוּ מוֹכְרִים וְקוֹנִים וּמִסְתַּכְּלִים בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־הָאָדָם. וְהָיָה הַמַּזָּל טוֹב לָנוּ וְהַנְּסִיעָה, וְזָכִינוּ בְרֶוַח רַב, עַד שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִנֵּה רַב־הַחוֹבֵל צוֹעֵק וְקוֹרֵא וּמַשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ וְסוֹפֵק עַל פָּנָיו וּמוֹרֵט אֶת זְקָנוֹ בתוֹךְ הַסְּפִינָה מֵעָצְמַת הַדְּאָגָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת. הִתְאַסְּפוּ אֵלָיו כָל הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְאָמְרוּ לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, מָה הָעִנְיָן?” אָמַר לָהֶם: “כְּבָר תָּעִינוּ בִסְפִינָתֵנוּ וְיָצָאנוּ מִן הַיָּם שֶׁהָיִינוּ בוֹ וְנִכְנַסְנוּ לַיָּם שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִים דְּרָכָיו, וְאִם אֵין אֱלֹהִים מְמַנֶּה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּצִּילֵנוּ מֵעִנְיָן זֶה, אוֹבְדִים אֲנַחְנוּ”. קָם רַב־הַחוֹבֵל וְעָלָה עַל הַתֹּרֶן וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיר מִפְרְשֵי הַסְּפִינָה. גָּבַר הָרוּחַ עַל הַסְּפִינָה וְהֱשִׁיבָהּ לְאָחוֹר וְנִשְׁבַּר הָהֶגֶה שֶׁלָּהּ קָרוֹב לְהַר גָּבוֹהַּ. יָרַד רַב־הַחוֹבֵל מֵעַל הַתֹּרֶן וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, לֹא יוּכַל אַף אֶחָד לְעַכֵּב מַה שֶּׁנִּגְזָר. וַהֲרֵי אָנוּ כְבָר נָפַלְנוּ בְתוֹךְ סַכָּנָה עֲצוּמָה, וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ מַצִּיל מִתּוֹכָהּ וְלֹא מִפְלָט”. בָּכוּ כָל הַנּוֹסְעִים עַל עַצְמָם וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, שֶׁכָּלוּ יְמֵיהֶם וְנִכְרְתָה תִקְוָתָם. נָטְתָה הַסְּפִינָה עַל אוֹתוֹ הַר וְנִשְׁבְּרָה וְטָבְעוּ לוּחוֹתֶיהָ, וְטָבַע כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָהּ, וְנָפְלוּ הַסּוֹחֲרִים לְתוֹךְ הַיָּם. מֵהֶם מִי שֶׁטָּבַע וּמֵהֶם מִי שֶׁנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ הַר וְעָלָה עָלָיו. וְהָיִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁעָלוּ לָהָר. וְהִנֵּה אִי גָדוֹל וּלְיָדוֹ רַבּוֹת מִן הַסְּפִינוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ, וּבְתוֹכוֹ טוּב רַב עַל שְפַת הַיָּם, מִמַּה שֶּׁהַיָּם מַשְלִיךְ מִן הַסְּפִינוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ וְשֶׁטָּבְעוּ נוֹסְעֵיהֶן, וּבוֹ מַשֶּׁהוּ רַב הַמְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת וְאֶת הַמַּחֲשָׁבָה מִן הַחֲפָצִים וְהַהוֹן שֶׁהַיָּם מַשְׁלִיךְ עַל קְצוֹתָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלִיתִי לְאוֹתוֹ אִי וְהִתְהַלַּכְתִּי בוֹ וְרָאִיתִי בְאֶמְצָעִיתוֹ מַעֲיָן שֶׁל מַיִם חַיִּים שׁוֹטֵף וְיוֹצֵא מֵרֵאשִית אוֹתוֹ הַר וְנִכְנַס אֶל קָצֵהוּ בָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלוּ כָל הַנּוֹסְעִים עַל אוֹתוֹ הַר, בָּאִים אֶל הָאִי, וְהִתְפַּזְרוּ בוֹ. וּכְבָר נִטְרְפָה דַעְתָּם מִזֶּה, וְנַעֲשׂוּ כִמְשֻׁגָּעִים מֵרֹב מַה שֶּׁרָאוּ בוֹ מִן הַחֲפָצִים וְהַהוֹן שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם. וּכְבָר רָאִיתִי בְאֶמְצַע אוֹתוֹ מַעֲיָן מַשֶּׁהוּ רַב, רַבִּים מִמִּינֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת וְאַבְנֵי־הַחֵן וְהַפְּנִינִים הַגְּדוֹלוֹת הַמַּלְכֻיּוֹת, וְהֵם כֶּחָצָץ בְּתוֹךְ שֶׁטֶף הַמַּיִם בְּאוֹתָם שָׂדוֹת. וְכָל אַדְמַת אוֹתוֹ מַעֲיָן מַבְרִיקָה מִשֶּׁפַע מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הַמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת וְזוּלָתָן. וְרָאִינוּ הַרְבֵּה בְאוֹתוֹ אִי מִן הָאָהָל הַסִּינִי הַגָּבוֹהַּ וּמִן הָאָהָל הַקֻּמָארִי. וּבְאוֹתוֹ אִי מַעֲיָן נוֹבֵעַ מִמִּין הָעִנְבָּר הַגָּלְמִי, וְהוּא נוֹזֵל כַּדֹּנַג עַל שְׂפַת אוֹתוֹ מַעֲיָן מֵרֹב חֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וּמִתְפַּשֵּׁט עַל חוֹף הַיָּם, וְעוֹלוֹת בְּרִיּוֹת הַיָּם הָאֲיֻמּוֹת מִן הִיָּם וּבוֹלְעוֹת אוֹתוֹ וְיוֹרְדוֹת עִמֹּו לַיָּם, וְיֵחָם בְּתוֹךְ בִּטְנָן. אַחַר־כָּךְ הֵן מְקִיאוֹת אוֹתוֹ מִתּוֹךְ פִּיּוֹתֵיהֶן בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהוּא נִקְרָשׁ עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְּבאוֹתָהּ שָׁעָה מִשְׁתַּנִּים צִבְעוֹ וּתְכוּנָתוֹ. וְהַגַּלִּים מְטִילוֹת אוֹתוֹ אֶל שְׂפַת הַיָּם, וְיִקְחוּ אוֹתוֹ הַתַּיָּרִים וְהַסּוֹחֲרִים שֶׁמַּכִּירִים בְּעֶרְכּוֹ וְיִמְכְּרוּ אוֹתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָעִנְבָּר הַגָּלְמִי הַנִּמְלָט מִן הַבְּלִיעָה, הֲרֵי הוּא נוֹזֵל עַל שְׂפַת אוֹתוֹ מַעֲיָן וְיִקְרָשׁ עַל אַדְמָתוֹ. וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה עָלָיו יִמַּס וְיִשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ רֵיחַ אוֹתוֹ נַחַל, כֻּלּוֹ כַּמּוּשְׁק, וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ סָרָה מֵעָלָיו הוּא נִקְרַשׁ. וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עִנְבָּר גָּלְמִי זֶה, לֹא יוּכַל אָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹר בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָהָר מַקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל עֲבָרָיו וְלֹא יוּכַל אָדָם לַעֲלוֹת לְאוֹתוֹ הַר. לֹא חָדַלְנוּ מִשּׁוֹטֵט בְּאֹותֹו אִי, מִסְתַּכְּלִים בְּמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בוֹ מִן הַטּוּב, וְנַעֲשִׂים נְבוֹכִים בְּעִנְיָנֵנוּ וּמִמַּה שֶּׁרְאִינוּהוּ בְתוֹכוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ דְאוּגִים מְאֹד. וּכְבָר אָסַפְנוּ עַל שְׂפַת־הַיָּם מַשֶּׁהוּ מֻעָט מִן הַמָּזוֹן, וְהָיִינוּ אוֹכְלִים בְּכָל יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לְגִימָה אַחַת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַמָּזוֹן מִמֶּנּוּ וְנָמוּת בְּיָגוֹן מֵעָצְמַת הָרָעָב. וְכָל מִי שֶׁהָיָה מֵת מֵאִתָּנוּ הָיִינוּ רוֹחֲצִים אוֹתוֹ וְעוֹטְפִים בְּתַכְרִיכִים שֶׁל בְּגָדִים אוֹ מִמָּה שֶׁהָיָה הַיָּם מַשְׁלִיךְ מִתּוֹכוֹ עַל קְצֵה הָאִי, עַד שֶׁמֵּתוּ מִתּוֹכֵנוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְלֹא נִשְׁאֲרָה מֵאִתָּנוּ אֶלָּא חֲבוּרָה קְטַנָּה. וְחָלִינוּ בִכְאֵב בֶּטֶן מִן הַיָּם. וְלֹא עָמַדְנוּ אֶלָּא זְמַן מֻעָט עַד שֶׁמֵּתוּ כָל חֲבֵרַי וּבְנֵי־לִוְיָתִי אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מֵת מֵאִתָּנוּ הָיִינוּ קוֹבְרִים. וְנִשְׁאַרְתִּי בְאוֹתוֹ אִי לְבַדִּי, וְנִשְׁאֲרָה אֶצְלִי צֵידָה מֻעָטָה, אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ מְרֻבָּה. בָּכִיתִי עַל עַצְמִי וְאָמַרְתִּי: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי מֵת לִפְנֵי בְנֵי לִוְיָתִי, וְהָיוּ רוֹחֲצִים וְקוֹבְרִים אותִי. וְאוּלָם אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: "אַחֲרֵי שֶׁנִקְבְּרוּ כָל בְּנֵי לִוְיָתִי, וְנִשְאַרְתִּי יְחִידִי עַל הָאִי, עָמַדְתִּי שָׁם זְמַן מֻעָט. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְחָפַרְתִּי לְעַצְמִי קֶבֶר עָמֹק בִּקְצֵה אוֹתוֹ אִי, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּשֶׁאֶחֱלֶה וְאֵדַע שֶׁהַמָּוֶת כְּבָר בָּא אֵלַי, אֶשְּׁכַּב בְּקֶבֶר זֶה וְאָמוּת וְהָרוּחַ תַּשֵּב אֶת הָחוֹל עָלַי וִיכַסֵּנִי, וְאֶהְיֶה קָבוּר בּוֹ”. הָיִיתִי נוֹזֵף בְּעַצְמִי עַל מִעוּט שִׂכְלִי וִיצִיאָתִי מֵאַרְצִי וּמֵעִירִי וּנְסִיעָתִי לָאֲרָצוֹת, אַחֲרֵי מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית וְהַרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית. וְלֹא הָיְתָה נְסִיעָה מִן הַנְּסִיעוֹת אֲשֶׁר לֹא סָבַלְתִּי בָהּ בַּלָּהוֹת וְצָרוֹת מְיַגְּעוֹת וְקָשׁוֹת מִן הַבַּלָּהוֹת שֶׁקָּדְמוּ לָהֶן, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי עוֹד בְּהַצָּלָתִי וּבִיצִיאָתִי בְשָלוֹם. נִחַמְתִּי עַל נְסִיעָתִי בַיָּם וְעַל זֶה שֶׁחָזַרְתִּי אֵלָיו בְשָׁעָה שֶׁלֹא הָיִיתִי זָקוּק לְמָמוֹן אַחֵרי שֶׁהָיָה אֶצְלִי מַשֶּׁהוּ רַב, שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכֹל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי וּלְאַבֵּד אֲפִלּוּ חֶצְיוֹ בִשְׁאֵרִית יְמֵי חַיַּי, וְהָיָה אֶצְלִי מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לִי דַי וְהוֹתֵר. הִרְהַרְתִּי בְלִבִּי וְאָמַרְתִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁנָּהָר זֶה רֵאשִׁית לוֹ וְאַחֲרִית, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֵשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת מִמֶּנוּ אֶל מָקוֹם יִשּׁוּב. וְהָעֵצָה הַנְּכוֹחָה אֶצְלִי שֶׁאֶעֱשֶׂה לִי דוֹבְרָה קְטָנָה בְמִדָּה שֶׁאוּכַל לָשֶׁבֶת בְּתוֹכָהּ וְלָרֶדֶת בְּתוֹךְ נָהָר זֶה וְלִנְסֹעַ בּוֹ. וְאִם תִמָּצֵא לִי הַצָּלָה, אֶנָּצֵל וְאֶמָּלֵט בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאִם לֹא אֶמְצָא לִי מַצִּיל אָמוּת בְּתוֹךְ נָהָר זֶה, שֶׁטוֹב הוּא לִי כָךְ מִמָּקוֹם זֶה”. הָיִיתִי נֶאֱנָח עַל נַפְשִׁי, וְאַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהִתְאַמַּצְתִּי וְאָסַפְתִּי קוֹרוֹת עֵץ מֵאוֹתוֹ אִי מֵעֲצֵי הָאָהָל הַסִּינִי וְהַקֻּמָּארִי, וְהִדַּקְתִּי אוֹתָן עַל שְׂפַת הַיָּם בַּחֲבָלִים מֵחַבְלֵי הַסְּפִינוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ וְהֵבֵאתִי לוּחוֹת שָׁוִים זֶה לָזֶה בְּגָדְלָם מֵלוּחוֹת הַסְּפִינוֹת וְשַׂמְתִּי אוֹתָן עַל אוֹתָן הַקּוֹרוֹת וְעָשִׂיתִי מִזֶּה דוֹבְרָה כְּרֹחַב אוֹתוֹ נָהָר אוֹ פָחוֹת מֵרָחְבּוֹ, וְהִדַּקְתִּי אוֹתָהּ בְקֶשֶׁר אַמִּיץ. וּכְבָר לָקַחְתִּי עִמִּי מֵאוֹתָן הַמַּתָּכוֹת וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהָהוֹן וְהַפְּנִינִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהָיוּ כְּאַבְנֵי הַנַּחַל וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁבְּאוֹתוֹ אִי וּמַשֶּׁהוּ מִן הָעִנְבָּר הַגָּלְמִי הַטָּהוֹר הָרֵיחָנִי וְשַׂמְתִּי אוֹתָם בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה. וְשַמְתִּי בָהּ כָל מַה שֶּׁאָסַפְתִּי מִן הָאִי וְלָקַחְתִּי עִמִּי כָּל מַה שֶּׁנוֹתָר מִן הַצֵּידָה. אַחַר־כָּךְ הֵטַלְתִּי אוֹתָהּ דּוֹבְרָה בְתוֹךְ נָהָר זֶה, וְעָשִׂיתִי לָהּ שְׁתֵי קוֹרוֹת לְשְׁנֵי צְדָדֶיהָ כְּמוֹ מְשׁוֹטִים, וְנָהַגְתִּי לְפִי דִבְרֵי אֶחַד הַמְּשׁוֹרְרִים:

סַע מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עֹשֶׁק וְקִפּוּחַ בִּמְעוֹנוֹ,

וְהַנַּח אֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר יְקוֹנֵן עַל קוֹנוֹ.

כִּי אֶרֶץ תַּחַת אֶרֶץ תִּמְצָא,

אַךְ נַפְשְׁךָ נֶפֶשׁ זוּלָתָהּ לֹא תִמְצָא.

וּמִמְּאוֹרָעוֹת הַלַּילוֹת אַל תֵּחַת,

כִּי לְכָל צָרָה קֵץ יַאַת.

וַאֲשֶׁר לוֹ נִקְבַּע בָּאֶרֶץ הַמָּוְתָה,

לֹא יָמוּת מוּת בְּשׁוּם אֶרֶץ בִּלְתָּהּ.

וּבְשׁוּם עִנְיָן שְׁלִיחֲךָ אַל נָא תִּשְׁלְחָה,

שֶׁאֵין לַנֶּפֶשׁ זוּלָתָהּ יוֹעֶצֶת נְכוֹחָה.

נָסַעְתִּי בְאוֹתָהּ דוֹבְרָה בַנָּהָר, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר מַה יִּהְיֶה עוֹד בְּעִנְיָנִי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִנְּסֹעַ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַנָּהָר מִתַּחַת אוֹתוֹ הָר, וְהִכְנַסְתִּי אֶת הַדּוֹבְרָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְנִמְצֵאתִי בַאֲפֵלָה קָשָׁה מִתַּחַת לָהָר. לֹא פָסְקָה הַדּוֹבְרָה לְהַכְנִיס אוֹתִי עִם הַמַּיִם לְתוֹךְ מֵצַר מִתַּחַת לָהָר. וְהָיוּ צִדֵּי הַדּוֹבְרָה מִתְחַכְּכִים בְּצִדֵּי הַנָּהָר, וְרֹאשִׁי מִתְחַכֵּךְ בְּתִקְרַת הַנָּהָר, מִבְּלִי שֶׁאוּכַל לַחֲזֹר מִמֶּנוּ. וּכְבָר נָזַפְתִּי בְעַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בְנַפְשִׁי, וְאָמַרְתִּי: “אִם צַר מָקוֹם זֶה לַדּוֹבְרָה, מְעַטָּה הִיא הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ, וְגַם אִי־אֶפְשָׁר לְהַחֲזִירָהּ, וַהֲרֵינִי מֵת בְּמָקוֹם זֶה מִשִּבְרוֹן לֵב, בְּלִי סָפֵק”. וּכְבָר הֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל פָּנַי בַּדּוֹבְרָה מִפְּנֵי מֵצַר הַנָּהָר. לֹא פָסַקְתִּי מִנְּסֹעַ מִבְּלִי לְהַבְחִין בֵּין לַיְלָה וּבֵין יוֹם בְּסִבַּת הַחֲשֵׁכָה שֶׁאֲנִי בָהּ תַּחַת אוֹתוֹ הָר עִם הָאֵימָה וְהַפַּחַד לְנַפְשִׁי מִפְּנֵי הָאֲבָדוֹן. לֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ נוֹסֵעַ בְּאוֹתוֹ נָהָר, כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵב פַּעַם וּמֵצַר פַּעַם. וְאוּלָם הַחֲשֵׁכָה הָרַבָּה, הוֹגִיעָה אוֹתִי יְגִיעָה קָשָׁה, וּתְפָסַתְנִי שֵׁנָה לַמְרוֹת הִתְרַגְּשׁוּתִי. יָשַׁנְתִּי עַל פָּנַי בַדּוֹבְרָה, וְהִיא אֵינָהּ פוֹסֶקֶת לְהַסִּיעַ אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, מִבְּלִי דַעַת לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעָט, עַד שֶׁהֲקִיצוֹתִי וּמָצָאתִי עַצְמִי בָאוֹרָה. פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי מָקוֹם רְחַב יָדַיִם, וְאוֹתָהּ דּוֹבְרָה קְשׁוּרָה לְאִי, וּמִסָּבִיב לִי חֲבוּרָה שֶל הֹדִּים וַאֲנָשִׁים חוּמִים. כְּשֶׁרָאוּנִי שֶׁקַּמְתִּי הִתְנַשְׂאוּ וּבָאוּ אֵלַי וְדִבְּרוּ אֵלַי בִלְשׁוֹנָם, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע מַה הֵם מְדַבְּרִים. חָשַבְתִּי שֶׁדִּמְיוֹן הוּא וְשֶׁבַּחֲלוֹם הוּא זֶה מֵרֹב מַה שֶּׁהָיִיתִי בִמְצוּקָה וְעָגְמַת־נֶפֶשׁ. כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלַי, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם אוֹמְרִים וְלֹא הֲשִׁיבוֹתִי לָהֶם תְּשׁוּבָה, נִגַּשׁ אֵלַי אָדָם מֵהֶם וְאָמַר לִי בְלָשׁוֹן עַרְבִית: “שָׁלֹום עָלֶיךָ, אָחִינוּ, מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְמָקוֹם זֶה, כֵּיצַד נִכְנַסְתָּ לְתוֹךְ מַיִם אֵלֶּה? וְאֵיזוֹ אֶרֶץ הִיא מֵאֲחוֹרֵי הַר זֶה? אֵין אָנוּ מכִּירִּים אָדָם שֶׁבָּא אֵלֵינוּ מִשָּׁם”. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם: “אֵיזֶה בְּנֵי־אָדָם אַתֶּם? וְאֵיזוֹ אֶרֶץ הִיא זוֹ?” אָמַר לִי: “אָחִי, בַּעֲלֵי שָדוֹת וְגַנִּים אָנוּ וּבָאנוּ לְהַשְׁקוֹת אֶת גַּנּוֹתֵינוּ וּשְׂדוֹתֵינוּ וּמְצָאנוּךָ יָשֵׁן בְּדוֹבְרָה זוֹ. תְּפָשְׂנוָּה וּקְשַרְנוּהָ אֶצְלֵנוּ עַד שֶׁתָּקוּם לְאַט לְאָט. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא, מַה סִּבַּת הַגִּיעֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, תֵּן לִי מַשֶּהוּ מִן הַמַּאֲכָל שֶׁרָעֵב אֲנִי, וְאַחַר־כָּךְ תִּשְׁאַל אוֹתִי מַה שֶּׁתִּרְצֶה”. מִהֵר וְהֵבִיא לִי אֹכֶל, וְאָכַלְתִּי עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי וְרָגַעְתִּי וְשָׁקַט לִבִּי מִפַּחַד, וְנִתְוַסֵּף שָׂבְעִי וְשָׁבָה אֵלַי רוּחִי. הוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֵּה עַל כָּל מַצָּב, וְשָׂמַחְתִּי בִיצִיאָתִי מֵאוֹתוֹ נָהָר וּבְהַגִּיעִי אֲלֵיהֶם, וְסִפַרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּמַה שֶּׁמְּצָאַנִי מִן הַתְּלָאָה בְאוֹתוֹ נָהָר וּמֵצַרוֹ".

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּים וּשְׁתַּיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: “כְּשֶׁיָּרַדְתִּי מִן הַדּוֹבְרָה לַחוֹף, וְרָאִיתִי חֲבוּרָה שֶׁל הֹדִים וַאֲנָשִׁים חוּמִים, וְשָׁבָה אֵלַי רוּחִי מִן הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּנִי, שָׁאֲלוּ אוֹתִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי. דִּבְּרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וְאָמְרוּ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאָנוּ לוֹקְחִים אוֹתוֹ אִתָּנוּ וּמַצִּיגִים אוֹתוֹ לִפְנֵי מַלְכֵּנוּ, שֶׁיְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ”. לְקָחוּנִי אִתָּם וְנָשְׂאוּ אִתִּי אֶת הַדּוֹבְרָה עַל כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ מִן הַמָּמוֹן וְהָרְכוּש וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּכוֹת וְהַתַּכְשִׁיטִים, וְהִכְנִיסוּנִי אֶל מַלְכָּם וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי. נָתַן לִי שָׁלוֹם וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶׁקָּרָה לִי מִן הָעִנְיָנִים. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי וּמַה שֶּׁמָּצָא אוֹתִי מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל סִפּוּר זֶה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וּבֵרְכַנִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קַמְתִּי וְהֶעֱלֵיתִי מֵאוֹתָהּ דּוֹבְרָה מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַמַּתָּכוֹת וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וַעֲצֵי הָאָהָל וְהָעִנְבָּר הַגָּלְמִי, וְנָתַתִּי בְמַתָּנָה לַמֶּלֶךְ. קִבֵּל מִמֶּנִּי וְכִבְּדַנִי כָבוֹד יֶתֶר, וְהִשְׁכִּינַנִי בְמָקוֹם אֶצְלוֹ, וְהִתְרוֹעַעְתִּי לִבְחִירֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם, וְהוֹקִירוּנִי יְקָר רַב. וְלֹא הֹיִיתִי יוֹצֵא מֵחֲצֵרוֹ. וְהָיוּ הַבָּאִים אֶל אוֹתוֹ אִי שׁוֹאֲלִים אוֹתִי עַל עִנְיְנֵי אַרְצִי, וְהָיִיתִי מַגִּיד לָהֶם. וּכְמוֹ כֵן הָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתָם עַל עִנְיְנֵי אַרְצָם, וְהֵם מַגִּידִים לִי, עַד שֶׁשְּׁאֵלַנִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים הַמֶּלֶךְ עַל מַצָּבֵי אַרְצִי וְעַל מַצָּבֵי שִׁלְטוֹן הַכַּלִיף בְּאֶרֶץ מְדִינַת בַּגְדָאד, וְהִגַּדְתִּי לוֹ עַל דְּבַר יָשְׁרוֹ בְּמִשְׁפָּטָיו. הִתְפַלֵּא עַל עִנְיָנָיו וְאָמַר לִי: “אָכֵן שִׁלְטוֹן הַכַּלִיף בִּתְבוּנָה וְהַמַּצָּבִים מְפִיקִים רָצוֹן. וְאַתָה חִבַּבְתָּ אוֹתוֹ עָלַי וַאֲנִי חָפֵץ לְהָכִין לוֹ מַתָּנָה וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לוֹ עַל־יָדְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, מוֹשְלִי, וַאֲנִי מוֹבִילָהּ אֵלָיו, וּמַגִּיד לוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב נֶאֱמָן”. לֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד אֵצֶל אוֹתוֹ מֶלֶךְ, כְּשֶׁאֲנִי בְתַכְלִית הַיְקָר וְהַכָּבוֹד וְחַיִּים טוֹבִים, בְּמֶשֶׁךְ זְמָן, עַד שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְשָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר חֲבוּרָה מֵאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁצִּיְּדוּ לָהֶם סְפִינֶה וּמְבַקְּשִׁים לִנְסֹעַ לִמְחוֹז מְדִינַת בָּצְרָה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין לִי מַתְאִים יוֹתֵר מִן הַנְּסִיעָה עִם חֲבוּרָה זוֹ”. מִהַרְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד, וְאָמַרְתִּי זֹאת לַמֶּלֶךְ וְהוֹדַעְתִּי לוֹ שֶׁרְצוֹנִי לִנְסֹעַ עִם הַחֲבוּרָה, שֶׁנִכְסָף אֲנִי לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאַרְצִי. אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ: “הַדֵּעָה בְיָדְךָ. וְאִם רְצוֹנְךָ לַעֲמֹד אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי אַתָּה עַל רָאשֵׁנוּ וְעֵינֵינוּ, שֶׁכְּבָר הִתְרוֹעַעְנוּ לְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כְּבָר שִׁקַּעְתָּ אוֹתִי בִמְצוּלוֹת חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ, וְאוּלָם נִכְסָף אֲנִי אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאַרְצִי וּבְנֵי־בֵיתִי”. כְּשֶׁשָּמַע אֶת דְבָרַי, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֲרִים שֶׁצִּיְּדוּ אֶת הַסְּפִינָה וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי, וְנָתַן לִי מַתָּת מַשֶּׁהוּ רָב מֵאֶצְלוֹ, וְשִׁלֵּם אֶת שְׂכַר הַסְּפִינָה, וְשָׁלַח בְּיָדִי מַתָּנָה יְקָרָה לַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד שֶׁבִּמְדִינַת בַּגְדָּאד. נִפְרַדְתִּי מֵעִם הַמֶּלֶךְ וְנִפְרַדְתִּי מִכָּל יְדִידַי שֶׁהָיִיתִי יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלָם, וְיָרַדְתִּי בַסְּפִינָה עִם הַסּוֹחֲרִים. נָסַעְנוּ וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ וְהַנְּסִיעָה, כְּשֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים בֵּאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה. וְלֹא חָדַלְנוּ לִנְסֹעַ מִיָּם אֶל יָם וּמֵאִי אֶל אִי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ בְשָׁלוֹם, בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְעָלִיתִי מִן הַסְּפִינָה. וְלֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד עַל אַדְמַת בָּצְרָה יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁצִּיַּדְתִּי עַצְמִי וְטָעַנְתִּי מִטְעָנִי וְשַׂמְתִּי פָנַי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם. נִכְנַסְתִּי אֶל הַכַּלִּיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד וְהִגַּשְׁתִּי לוֹ אוֹתָה מַתָּנָה וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אַחַר־כָּךְ אָגַרְתִּי כָּל הוֹנִי וַחֲפָצַי וְנִכְנַסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי, וּבָאוּ אֵלַי בְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וְחִלַּקְתִּי מַתָּנוֹת לְכָל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי, וְעָשִׂיתִי צְדָקָה וְנָתַתִּי מַתּוֹת. וְאַחֲרֵי מֶשֶׁךְ זְמָן שָׁלַח אֵלַי הַכַּלִיף וְשָׁאַל אוֹתִי לְסִבַּת אוֹתָהּ מַתָּנָה וּמֵאַיִן היִא. אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אֵינִי מַכִּיר אֶת הַמְּדִינָה שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא לֹא בִשְׁמָהּ וְלֹא דֶרֶךְ אֵלֶיהָ”. וְאוּלָם סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי בַנְּסִיעָה, וְכֵיצַד הָיְתָה הַצָּלָתִי מֵאוֹתוֹ נָהָר לְאוֹתָהּ מְדִינָה וַּמה שֶּׁאֵרַע לִי בָהּ, וְסִבַּת שְׁלִיחַת הַמַּתָּנָה. הִתְפַּלֵּא הַכַּלִּיף עַל זֶה תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְצִוָּה לְסוֹפְרֵי דִבְרֵי־הַיָּמִים שֶׁיִּכְתְּבוּ סִפּוּרִי וְיַנִּיחוּ אוֹתוֹ בְבֵית גִּנְזַכָּיו, לִהְיוֹת לְמָשָׁל וְּלמוּסָר לְכָל מִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ, וְכִבְּדַנִי כָבוֹד יֶתֶר. עָמַדְתִּי בִמְדִינַת בַּגְדָּאד כְּפִי מִנְהָגִי בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן, וְשָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִמַּה שֶׁסָּבַלְתִּי מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִחְיוֹת בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּמִשְׂחָק וָגִיל. וְזֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנִי בְּמַסָּעִי הַשִּׁשִּׁי, אַחַי. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי מְסַפֵר לָכֶם לְמָחָר סִפּוּר הַנְּסִיעָה הַשְּׁבִיעִית, שֶׁנִּפְלָאָה הִיא וּמוּזָרָה יוֹתֵר מִנְּסִיעוֹת אֵלּוּ”. צִוָּה לַעֲרוֹךְ אֶת הַשֻּלְחֲנוֹת וְסָעֲדוּ אֶצְלוֹ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב. וְצִוָּה אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיַּמִּים לאַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל שֶׁל זָהָב. נְטָלָם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְהִסְתַּלְקוּ כֻלָּם כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְאִים מִזֶּה תַּכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת.

[לפי נסח ההוֹצאה הראשונה של כּלכּותה משנת 1841 כתך 2 עמוד 444 עד עמוד 447, חתם אלסנדבאד את ספור מסעו הששי לאמר: "אָז נָתַן לִי הַמֶּלֶךְ (שֶׁל סַרְנַדִיב, הַיְינוּ צַיְילוֹן) מַתָּנָה וּמִכְתָּב חָתוּם וְאָמַר לִי: “מָסְרֵהוּ יַחַד עִם מַתָּנָתִי לַכַּלִּיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם רַב מִשְּׁמֵנוּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב לַכַּלִּיף: “שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ שְׁלוֹמוֹתָיו מֶלֶךְ הֹדּוֹ, שֶׁאֶלֶף פִּילִים עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְשֶׁאֶלֶף אֲבָנִים טוֹבוֹת מְקַשְּׁטוֹת אֶת רָמַת גַּג אַרְמוֹנוֹ. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה: הֲרֵינוּ שׁוֹלְחִים אֵלֶיךָ מַתָּנָה מִצְעָרָה, קַבֵּל נָא אוֹתָהּ מֵאִתָּנוּ. יְדִיד אַתָּה לָנוּ כְּאָח, וְאַהֲבָתֵנוּ אֵלֶיךָ כַּבִּירָה בְלִבֵּנוּ. הוֹאִילָה נָא לְהָשִׁיב לָנוּ תְשׁוּבָה. אָמְנָם כִּי אֵין הַמַּתָּנָה שָׁוָה בְעֶרְכְּךָ, וְאוּלָם מְבַקְּשִׁים אָנוּ אוֹתְךָ, אָחִינוּ, לְקַבְּלָהּ בְרָצוֹן וְשָׁלוֹם עָלֶיךָ”. וְהָיְתָה הַמַּתָּנָה כּוֹס שֶׁל אֹדֶם טֶפַח גָּבְהוֹ, וְתוֹכוֹ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים יְקָרוֹת. וּמִלְּבַד זֶה מִכְסֶה מֵעוֹרוֹ שֶׁל נָחָשׁ הַבּוֹלֵעַ אֶת הַפִּיל, וְעָלָיו חֲבַרְבּוּרוֹת כָּל אַחַת כְּגֹדֶל הַדִּינָר, מִכְסֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁיוֹשֵׁב עָלָיו, לֹא יֶחֱלֶה לְעוֹלָם, וּשְׁלִישִׁית מֵאָה קֹרֶט שֶׁל עֲצֵי אָהָל הֹדִּי. וְעִם זֶה שִׁפְחָה, דּוֹמָה לַלְּבָנָה הַמְּאִירָה. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ, וְצִוָּה עָלַי אֶת הַסּוֹחֲרִים וְאֶת רַב־הַחוֹבֵל, נָסַעְתִּי מִשָּׁם וְהִפְלַגְנוּ מֵאִי לְאִי וּמֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְבַגְדָּאד, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְהָיִיתִי שׁוּב בְּתוֹךְ בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאַחַי. לָקַחְתִּי הַמַּתָּנָה יַחַד עִם מַתָּנָה מִצִּדִּי אֲנִי לַכַּלִּיף, וּכְשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו נָשַׁקְתִּי אֶת יָדוֹ וּמָסַרְתִּי לוֹ הַכֹּל, וּכְמוֹ כֵן נָתַתִּי לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב, וּקְרָאוֹ. קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנוֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמַר לִי: “אַלְסִּנְדְבָּאד, כְּלוּם אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁמֶּלֶךְ זֶה אוֹמֵר בְּמִכְתָּבוֹ?” נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַרְתִּי: "אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, רָאִיתִי בְמַלְכוּתוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא כוֹתֵב.]

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְלָן בּוֹ אַחֲרֵי שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים סִפֵּר אֶת סִפּוּר נְסִיעָתוֹ הִשִּׁשִּׁית וְהָלְכוּ כָּל הַחֲבוּרָה לְדַרְכָּם. קָם בַּבֹּקֶר, הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, וּבָאוּ שְׁאָר הָאוֹרְחִים, וּכְשֶׁהִתְאַסְּפוּ כֻלָּם פָּתַח אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים בְּדִבְרֵי1

[בְּיוֹם הֵרָאוֹתוֹ לְעֵינֵי בְנֵי עַמּוֹ, מְכִינִים לוֹ כִסֵּא מַלְכוּת עַל גַּבֵּי פִיל גָּבוֹהַּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, וְהוּא יוֹשֵׁב עָלָיו וְאֶצְלוֹ נוֹשְׂאֵי־הַמִּשְׂרָה וְהַמְשָׁרְתִים וְהָרֵעִים עוֹמְדִים בִּשְׁתֵי מַעֲרָכוֹת לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ. וּלְפָנָיו עוֹמֵד אָדָם, וּבְיָדוֹ חֲנִית שֶׁל זָהָב, וּמֵאַחֲרָיו שֵׁנִי וּבְיָדוֹ אַלָּה שֶׁל זָהָב, שֶׁבְּרֹאשָׁהּ זַמַרַגְדִּין, אָרְכּוֹ טֶפַח. וּכְשֶׁהוּא רוֹכֵב, רוֹכְבִים אֶלֶף פָּרָשִׁים עִמּוֹ, לְבוּשִׁים זָהָב וָמֶשִׁי. וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹצֵא, כָּרוֹז רָץ לְפָנָיו וּמַכְרִיז: “זֶהוּ מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּעֲלֶה הַשֻּׁלְטָאן הָאָדוֹן הָרָם”. וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ בְכַמָּה מִלִּים, שֶׁאֵינִי זוֹכְרָן יוֹתֵר. וּלְבַסּוֹף הוּא מְחַלֵּק לוֹ כָבוֹד וְקוֹרֵא: “זֶהוּ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לוֹ הַכֶּתֶר שֶׁלֹא הָיָה לֹא לִשְׁלֹמֹה וְלֹא לַמַּהֲרָגָה מֵעוֹלָם”. אַחַר־כָּךְ שׁוֹתֵק זֶה הָרָץ לְפָנָיו, וְהָאִישׁ הָרָץ אַחֲרָיו, מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “הוּא יָמוּת”, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: “הוּא יָמוּת”. וּפַעַם שְׁלִישִׁית: “הוּא יָמוּת”. וְאָז מַכְרִיז הָרָץ לְפָנָיו שׁוּב: “הַתְּפִלָּה לַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת”. וּבִמְדִינָתוֹ אֵין קָאצִ’י, שֶׁכָּל הָעָם בְּאַרְצוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב וּבֵין רָע". הְתִפַּלֵּא הַכַּלִיף כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָי, וְקָרָא וְאָמַר: “מָה אַדִּיר מֶלֶךְ זֶה. כְּבָר הֶרְאֵיתָ לִי אֶת מִכְתָּבוֹ. וְאוּלָם אֶת אֲמִתַּת גֹּדֶל מַלְכוּתוֹ לֹא הוֹדַעְתָּ לָנוּ אֶלָּא בָזֶה שֶׁסִּפַּרְתָּ לָנוּ מַה שֶׁרָאִיתָ. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁהֶחָכְמָה וְהַכֹּחַ עָלוּ בְחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת לִי מַתָּנָה וּפִטְּרַנִי לְבֵיתִי. הָלַכְתִּי לְבֵיתִי, וְעָשִׂיתִי צְדָקָה וְנָתַתִּי מַתּוֹת, וְנָהַגְתִּי כְמִקֶּדֶם בְּתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, וְהִשֵׂאתִי דַעְתִּי מִכָּל הַסַּכָּנוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁסָּבַלְתִּי. הִטְרַדְתִּי מִלִּבִּי אֶת כָּל תְּלָאוֹת הַנְּסִיעָה וְהוֹצֵאתִי מִלִּבִּי אֶת כָּל הַצַּעַר וְהַיְגִיעָה, אוֹכֵל מַטְעַמִּים וְשׁוֹתֶה יַיִן, וְנוֹהֵג בִשְׂמָחוֹת וָגִיל.]


  1. המשך המשפט חסר במקור – הערת פב"י  ↩

וְאָמַר: "דְּעוּ, חַבְרַיָּה, שֶׁכְּשֶׁחָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה הַשִּשִּׁית, וְחָזַרְתִּי לְמַה שֶׁהָיִיתִי נוֹהֵג בּוֹ בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן מִן הָרְוָחָה וְהָרְחָבָה וְהַמִּשְׂחָק וְהַזִּמְרָה, וְעָמַדְתִּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן כְּשֶׁאֲנִי מַמְשִׁיךְ בְּתַעֲנוּגוּת וְשִׂמְחָה לַיְלָה וָיוֹמָם, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתִּי רְוָחִים רַבִּים וְטוֹבָה עֲצוּמָה, נִכְסְפָה נַפְשִׁי לְהִסְתַּכֵּל בָּאֲרָצוֹת וְלִנְסֹעַ בַּיָּם, וְלָבוֹא בְחֶבְרַת הַסּוֹחֲרִים וְלִשְׁמוֹעַ יְדִיעוֹת. הֶחְלַטְתִּי עַל כָּךְ וְאָרַזְתִּי מִטְעָנִים הַמַּתְאִימִים לִנְסִיעָה בַיָּם מִן הַחֲפָצִים הַמְפֹאָרִים, וְנָשָׂאתִי אוֹתָם מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה מוּכָנָה לִנְסִיעָה וּבְתוֹכָהּ חֲבוּרָה שֶׁל סוֹחֲרִים חֲשׁוּבִים. יָרַדְתִּי אִתָּם וְהִשְתַּעְשַׁעְתִּי בְחֶבְרָתָם, וְהִפְלַגְנוּ בְשָׁלוֹם וּבִבְרִיאוּת וּמְגַמַּת פָּנֵינוּ לִנְסֹעַ. הָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינָה, מְדִינַת אַלְצִּין שְׁמָהּ, וְהָיִינוּ שְׁרוּיִים בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשׂוֹן, מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה בְעִנְיָן הַנְּסִיעָה. וּבְעוֹד אָנוּ בְכָךְ, קָמָה רוּחַ סְעָרָה שֶׁנָּשְׁבָה בִּפְנֵי הַסְּפִינָה מִלְּפָנֶיהָ וְיָרַד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם חָזָק, עַד שֶׁנִתְרַטַּבְנוּ וְנִתְרַטְּבוּ מִטְעָנֵינוּ. כִּסִּינוּ אֶת הַמִּטְעָנִים בְּמִכְסוֹת שֶׁל לֶבֶד וּבַאֲרִיג שַׂקִּים מֵחֲשַׁש לִסְחוֹרוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לְאִבּוּד בַּגֶּשֶׁם, וְהִתְחַלְנוּ קוֹרְאִים לֵאֱלֹהִים וּמַעְתִּירִים אֵלָיו בְּהַכְנָעָה לָגֹל מֵעָלֵינוּ מַה שֶּׁבָּא עָלֵינוּ מִזֶּה שֶׁהָיִינוּ נִמְצָאִים בּוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם רַב־הַחוֹבֵל וְאָזַר אֶת חֲלָצָיו וְהִפְשִׁיט אֶת שַׁרְווּלָיו וְעָלָה לַתֹּרֶן, וּפָנָה לִרְאוֹת לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אַחַר־כָּךְ הִבִּיט אֶל אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ. אָמַרְנוּ לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, מַה הָעִנְיָן?” אָמַר לָנוּ: “בַּקְשׁוּ מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הַצָּלָה מִמָּה שֶׁנָּפַלְנוּ בוֹ, וּבְכוּ עַל עַצְמְכֶם, וְהִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וּדְעוּ שֶׁהָרוּחַ גָּבְרָה עָלֵינוּ, וְהֵטִילָה אוֹתָנוּ לָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיַמֵּי הָעוֹלָם”. יָרַד רַב־הַחוֹבֵל מֵעַל הַתֹּרֶן וּפָתַח תֵּבָתוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ כִּיס שֶׁל כֻּתְּנָה וְהִתִּיר אוֹתוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ חוֹל כְּמוֹ אֵפֶר וְהִרְטִיב אוֹתוֹ בַמַּיִם וְהִמְתִּין קְצָת, אַחַר־כָּךְ הֵרִיחַ בוֹ. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא מֵאוֹתָהּ תֵּבָה סֵפֶר קָטָן וְקָרָא בוֹ, וְאָמַר לָנוּ: “דְּעוּ הַנּוֹסְעִים שֶׁבְּסֵפֶר זֶה עִנְיָן נִפְלָא, הַמַּרְאֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ זוֹ, לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנָּה וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא יִשָּׁמֵד. שֶׁכֵּן נִקְרָאָה אֶרֶץ זוֹ בְשֵׁם “גְּלִילוֹת הַמְּלָכִים”1 וּבָהּ קִבְרוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וּבוֹ נְחָשִׁים גְּדוֹלֵי גוּף וַאֲיֻמֵּי הַמַּרְאֶה. וְכָל אֳנִיָּה שֶׁהִגִּיעָה לְגָלִיל זֶה, יַעֲלֶה עָלֶיהָ לִוְיָתָן מִן הַיָּם וְיִבְלַע אוֹתָהּ עַל כָּל מַה שְּבְּתוֹכָהּ”. כְּשֶׁשָׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל, תָּמַהְנוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה עַל סִפּוּרוֹ. וַעֲדַיִן לֹא גָמַר רַב־הַחוֹבֵל לְדַבֵּר אֵלֵינוּ, עַד שֶׁהִתְחִילָה הַסְּפִינָה מִתְרוֹמֶמֶת מֵעַל לַמַּיִם, וְשָׁמַעְנוּ צְעָקָה גְדוֹלָה כָרַעַם הַמְפוֹצֵץ. נִבְעַתְנוּ מִפָּנֶיהָ וְהָיִינוּ כְמֵתִים, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ אוֹבְדִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְהִנֵּה לִוְיָתָן קָרֵב וּבָא אֶל הַסְּפִינָה, כְּהַר גָּבוֹהַּ. נִבְהַלְנוּ מִפָּנָיו וּכְבָר בָּכִינוּ עַל עַצְמֵנוּ בְכִי רָב וְהִתְכּוֹנַנּוּ לָמוּת. הָיִינוּ מִסְתַּכְּלִים בְּאוֹתוֹ לִוְיָתָן וּמִסְתַּכְּלִים בִּבְרִיָּתוֹ הַמַּבְהִילָה. וְהִנֵּה לִוְיָתָן שֵׁנִי קָרֵב וּבָא אֵלֵינוּ, וְלֹא רָאִינוּ בְרִיָה עֲצוּמָה מִמֶּנּוּ וְלֹא גְדוֹלָה מִמֶּנוּ. בּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְרַדְנוּ זֶה מִזֶּה כְּשֶׁאָנוּ בוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. וְהִנֵּה לִוְיָתָן שְׁלִישִׁי קָרֵב וּבָא, וְהוּא גָדוֹל מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁבָּאוּנוּ לְפָנָיו. וְנַעֲשֵׂינוּ בְלִי הַכָּרָה וּבְלִי דַעַת, שֶׁנִּדְהֲמָה דַעְתֵּנוּ מֵעָצְמַת הַפַּחַד וְהַאֵימָה. הִתְחִילוּ אֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת הַלִּוְיְתָנִים מִסְתּוֹבְבִים סְבִיב הַסְּפִינָה, וּכְבָר עָט הַלִּוְיָתָן הַשְּׁלִישִׁי לִבְלֹעַ אֶת הַסְּפִינָה עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. וְהִנֵּה הִתְעוֹרְרָה רוּחַ חֲזָקָה וְהִתְרוֹמְמָה הַסְּפִינָה וְיָרְדָה עַל שֵׁן־סֶלַע עָצוּם וְנִשְׁבְּרָה וְנִתְפָּרְקוּ כָל הַלּוּחוֹת וְטָבְעוּ כָל הַמִּטְעָנִים וְהַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים בַּיָּם. פָּשַׁטְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְלֹא נִשְׁאַר עָלַי אֶלָּא לְבוּשׁ אֶחָד, וְשַׁטְתִּי קְצַת וְהִדְבַּקְתִּי לוּחַ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה וְדָבַקְתִּי בוֹ. אַחַר־כָּךְ עָלִיתִי עָלָיו וְרָכַבְתִּי. וּכְבָר הָיוּ הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת מְשַׂחֲקִים בִּי עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּשֶׁאֲנִי תוֹפֵס אוֹתוֹ לוּחַ, בְּעוֹד הַגַּלִּים מְרוֹמְמִים אוֹתִי וּמַנִּיחִים אוֹתִי, וַאֲנִי בַקָּשׁוֹת שֶׁבַּתְּלָאוֹת וּבְפַּחַד וְרָעָב וְצָמָא. הִתְחַלְתִּי נוֹזֵף בְּעַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וּכְבָר עָיְפָה נַפְשִׁי אַחֲרֵי הַמְּנוּחָה, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “הוֹי אַלְסִּנְדְבָּאד, הוֹי עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, אִי אַתָּה חוֹזֵר בְּךָ, וּבְכָל פַּעַם אַתָּה סוֹבֵל צָרוֹת וּתְלָאָה, וְאִי אַתָּה חוֹזֵר בְּךָ מִנְּסֹעַ בַּיָּם. וְאִם אַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי תְכַחֵשׁ בַּתְּשׁוּבָה. סְבֹל אֵפוֹא כָּל מַה שֶּׁיִּמְצָא אוֹתְךָ, שֶׁרָאוּי אַתָּה לְכָל מַה שֶּׁיַּשִּׂיג אוֹתְךָ”.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת ושִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: “כְּשֶׁנָּפַלְתִּי לַיָּם וְהִצַּלְתִּי עַצְמִי עַל לוּחַ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “רָאוּי אַתָּה לְכָל מַה שֶּׁיַּשִּׂיג אוֹתְךָ”. וְכָל זֶה נִגְזַר עָלַי מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, כְּדֵי שֶׁאֶחֱזוֹר בִּי מֵאַהֲבַת הַבֶּצַע. שֶׁזֶה שֶׁאֲנִי סוֹבְלוֹ בָּא לִי מֵאַהֲבָתִי לְבֶצַע גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר אִתִּי הוֹן רָב”. שַׁבְתִּי לְבִינָתִי וְאָמַרְתִּי: “הִנֵּה בִנְסִיעָתִי זוֹ הֲרֵינִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה נְכוֹנָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מִנְּסִיעָה. וְלֹא אַעֲלֶה אוֹתָהּ עוֹד כָּל שְׁאֵרִית יְמֵי חַיָּי עַל לְשׁוֹנִי וְלֹא בְדַעְתִּי”. לֹא פָסַקְתִּי מֵהַעְתִּיר, נִכְנָע לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּבוֹכֶה. הֲשִׁיבוֹתִי אֶל לִבִּי מַה שֶּׁהָיִיתִי שָׁרוּי בּוֹ מִן הַמְּנוּחָה וְהַשִּׂמְחָה וְהַמִּשְׂחָק וְהַנְּגִינָה וְהַרְחָבַת־הַלֵּב. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד שֶׁעָלִיתִי עַל אִי גָדוֹל, שֶׁבּוֹ שֶׁפַע שֶׁל עֵצִים וּנְהָרוֹת. הָיִיתִי אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם עֵצִים וְשׁוֹתֶה מִמֵּי אוֹתָם נְהָרוֹת, עַד שֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי וְשָׁבָה אֵלַי נַפְשִׁי וְחָזְקָה רוּחִי וְרָחַב לְבָבִי. אַחַר־כָּךְ הִתְהַלַּכְתִּי וְרָאִיתִי בְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי נָהָר גָּדוֹל שֶׁל מַיִם חַיִּים, וְאוּלָם אוֹתוֹ נָהָר זוֹרֵם בְּזֶרֶם חָזָק. נִזְכַּרְתִּי בְעִנְיָן הַדּוֹבְרָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ לִפְנֵי כֵן, וְאַמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לִי דוֹבְרָה כְמוֹתָהּ. אֶפְשָׁר שֶׁאֶנָּצֵל מֵעִנְיָן זֶה. וּכְשֶׁאֲנִי נִצָּל הֻשְׂגָּה הַמַּטָּרָה, וְאָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְבִלְתִּי נְסֹעַ עוֹד. וְאִם אֲנִי אוֹבֵד, יָנוּחַ לְלִבִּי מִן הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה”. קַמְתִּי וְצָבַרְתִּי קוֹרוֹת עֵץ מֵאוֹתָם הָעֵצִים מִן הָאַלְמֹג הַמְּפֹאָר שֶׁלֹא יִמָּצֵא כְמוֹתוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. וּכְשֶׁצָּבַרְתִּי אוֹתָן קוֹרוֹת, תִּכַּנְתִּי לִי עֵצָה בְעַנְפֵי אוֹתוֹ אִי וּצְמָחָיו וּקְלַעְתִּים כַּחֲבָלִים, וְהִדַּקְתִּי בָהֶם אֶת הַדּוֹבְרָה וְאָמַרְתִּי: “אִם בְּשָׁלוֹם אֲנִי יוֹצֵא, הֲרֵי רַק מֵאלֹהִים הוּא”. יָרַדְתִּי בְאוֹתָהּ דֹּובְרָה וְנָסַעְתִּי בָהּ בְאוֹתוֹ נָהָר, עַד שֶּׁיָּצָאתִי מִן הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי, וְהִתְרַחַקְתִי מִמֶּנּוּ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִנְּסֹעַ יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הָאִי, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב לְלֹא אֹכֶל כָּל עִקָּר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה. וְאוָּלם כְּשֶׁהָיִיתִי צָמֵא, הָיִיתִי שׁוֹתֶה מֵאוֹתוֹ נָהָר. וְנַעֲשֵׂיתִי כְאֶפְרוֹחַ הַשָּׁחוּף מֵרֹב יְגִיעָה וְרָעָב וּפַחַד, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַר גָּבוֹהַ שֶׁהַנָּהָר נִכְנַס מִתַּחְתָּיו. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי מִן הַמְּצוּקָה שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּנָּהָר שֶׁלִּפְנֵי־כֵן, וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲצֹר אֶת הַדּוֹבְרָה, וְלַעֲלוֹת מִמֶּנָּה אֶל קְצֵה הָהָר. גָּבְרוּ עָלַי הַמַּיִם וּמָשְׁכוּ אֶת הַדּוֹבְרָה, וַאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְהוֹרִידוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת לָהָר. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת, הָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי אוֹבֵד, וְאָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. לֹא חָדְלָה הַדּוֹבְרָה מִשּׁוּט מֶרְחָק מֻעַט, עַד שֶׁעָלְתָה לְמָקוֹם רָחָב, וְהִנֵּה הוּא נַחַל גָּדוֹל וְהַמַּיִם הוֹמִים בְּתוֹכוֹ, וְלָהֶם קוֹל רַעַשֹ כְּקוֹל רַעַשׁ הָרַעַם וְשֶׁטֶף כְּשֶׁטֶף הָרוּחַ. תָּפַסְתִּי בְיָדַי בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה, כְּשֶׁאֲנִי מְפַחֵד שֶׁאֶפֹּל מֵעָלֶיהָ2, וְהַגַּלִּים מְשַׂחֲקִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל בְּלֵב אוֹתוֹ מָקוֹם. וְלֹא פָסְקָה הַדּוֹבְרָה יוֹרֶדֶת בְּמִדְרוֹן עִם הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים בְּאוֹתוֹ נַחַל, כְּשֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לְעָצְרָהּ, וְאֵינִי יָכֹל לְהִכָּנֵס בְּצַד הַיַּבָּשָׁה, עַד שֶׁעָגְנָה לְיַד מְדִינָה עֲצוּמַת הַמַּרְאֶה, יָפָה בְבִנְיָנָהּ וּבְתוֹכָהּ אוּכְלוּסִין רַבִּים. כְּשֶׁרָאוּנִי, כְּשֶׁאֲנִי בְאוֹתָהּ דּוֹבְרָה יוֹרֶדֶת בְּמִדְרוֹן בְּלֵב הַנָּהָר עִם הַזֶּרֶם, הִשְׁלִיכוּ עָלַי רֶשֶׁת וַחֲבָלִים בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה, וְהֶעֱלוּ אֶת הַדּוֹבְרָה מֵאוֹתוֹ נָהָר לַיַּבָּשָׁה, וְנָפַלְתִּי בֵינֵיהֶם וַאֲנִי כְמֵת מֵרֹב הָרָעָב וְחֹסֶר־הַשֵּׁנָה וְהַפַּחַד. קִבֵּל אוֹתִי מִבֵּין חֲבוּרָה זוֹ אִישׁ בָּא בַיָּמִים וְהוּא יָשִׁישׁ נִכְבָּד, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְהֵטִיל עָלַי בְּגָדִים רַבִּים יָפִים. כִּסִּיתִי בָהֶם אֶת מַעֲרוּמַי. אַחַר־כָּךְ נְטָלַנִי וְהוֹלִיכַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְהֵבִיא לִי מַשְׁקָאוֹת מְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ וּבְשָׂמִים בַּעֲלֵי רֵיחַ נָעִים, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָאנוּ מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ לְקָחַנִי לְבֵיתוֹ וְהִכְנִיסַנִי בוֹ, וְשָׂמְחוּ בִי בְנֵי־בֵיתוֹ. הוֹשִׁיבַנִי בְמָקוֹם נָאֶה וְהֵכִין לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל הַמְּשֻׁבָּח, וְאָכַלְתִּי עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל הַצָּלָתִי. וְאַחַר־כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי נְעָרָיו מַיִם וְנָטַלְתִּי יָדַי. בָּאוּ אֵלַי נַעֲרוֹתָיו עִם אֲלֻנְטִיּוֹת שֶׁל מֶשִׁי וְנָגַבְתִּי אֶת יָדַי, וּמָחִיתִי פִי. קָם הַזָּקֵן מִיָּד וְהִקְצָה לִי מָקוֹם מְיֻחָד לִי בַּאֲגָף חֲצֵרוֹ, וְצִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו וְנַעֲרוֹתָיו לְשַׁמְשֵׁני וּלְמַלְּאוֹת צָרְכִּי וְכָל הַטּוֹב לִי, וְהָיוּ שׁוֹקְדִים עַל כָּךְ. לֹא פָסַקְתִּי שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה אֶצְלוֹ בַּחֲצַר הָאוֹרְחִים שֶׁלוֹ זְמַן שְׁלֹשָׁה יָמִים, בְּמַאֲכָל יָפֶה וּמַשְׁקֶה יָפֶה וּבְשָׂמִים יָפִים, עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלַי רוּחִי וְשָׁקַט פַּחְדִּי וְרָגַע לְבָבִי, וְנָחָה נַפְשִׁי. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי, נִגַּשׁ אֵלַי הַזָּקֵן וְאָמַר לִי: “חֶבְרָתְךָ הָיְתָה לָנוּ לְשַׁעֲשׁוּעִים, בְּנִי. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם. רְצוֹנְךָ לָקוּם וְלָצֵאת עִמִּי אֶל חוֹף הַיָּם, שֶׁנֵּרֵד לַשּׁוּק וְנִמְכֹּר סְחוֹרָה וּנְקַבֵּל מְחִירָהּ? אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה קוֹנֶה לְךָ בוֹ מַשּׁהוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה בוֹ סְחוֹרָה”. שָׁתַקְתִּי קְצָת שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִנַּיִן סְחוֹרָה עִמִּי, וּמַה סִּבַּת דְּבָרִים אֵלֶּה?” אָמַר לִי הַזָּקֵן: “בְּנִי אַל תִּדְאַג וְאַל תְּהַרְהֵר. קוּם וְנֵלֵך לַשּׁוּק, וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים מִי שֶׁיִּתֵּן לְךָ בִּסְחוֹרָתְךָ מְחִיר שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לְךָ, אֲנִי מְקַבֵּל אוֹתוֹ בִשְׁבִילְךָ, וְאִם לֹא יָבוֹא בִמְחִירָהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לְךָ, תִּשְׁמֹר אוֹתָהּ לְךָ אֶצְלִי בֵּין סְגֻלּוֹתַי עַד שֶׁיַּגִּיעוּ יְמֵי הַמִּקָּח וְהַמִמְּכָּר”. הִרְהַרְתִּי בְעִנְיָנִי וְאָמַרְתִּי בְדַעְתִּי: “צַיֵּת לוֹ, שֶׁתִּרְאֶה מַה תְּהֵא סְחוֹרָה זוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה. דּוֹדִי הַשֵּׁיךְ, וִיהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה בְרָכָה בְמַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה, הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁאַמְרֶה פִיךָ בְמַה שֶּׁהוּא”. בָּאתִי עִמּוֹ אֶל הַשּׁוּק וּמְצָאתִיו שֶׁכְּבָר פֵּרַק אֶת הַדּוֹבְרָה שֶׁבָּאתִי בָהּ, שֶׁהָיְתָה מִן הָאַלְמֹג, וְהוֹצִיא כָרוֹז לְהַכְרִיז עַל מְכִירָתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים סִפֵּר: “כְּשֶׁיָּרַדְתִּי עִם הַשֵּׁיךְ אֶל הַחוֹף, וְרָאִיתִי שֶׁכְּבָר פֵּרַק אֶת הַדּוֹבְרָה שֶׁל הָאַלְמֹג, וְרָאִיתִי אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז עַל מְכִירָתוֹ, בָאוּ הַסּוֹחֲרִים, וּפָתְחוּ שַׁעַר מְחִירוֹ, וְהָלְכוּ וְהוֹסִיפוּ עָלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁמוֹנַת אֲלָפִים דִּינָר, וְאַחֲרֵי זֶה עָמְדוּ הַסּוֹחֲרִים מִלְּהוֹסִיף. פָּנָה אֵלַי הַשֵּׁיךְ וְאָמַר לִי: “שְׁמַע, בְּנִי, זֶהוּ מְחִיר סְחוֹרָתְךָ כַּיּוֹם, רְצוֹנְךָ לְמָכְרָהּ בִּמְחִיר זֶה אוֹ תַמְתִּין, וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנָה אֶצְלִי בְתוֹךְ אֲסָמַי עַד שֶׁיָּבוֹאוּ זְמַנִּים שֶׁיַּעֲלֶה מְחִירָהּ וְנִמְכְּרֶנָה בִשְׁבִילְךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַפְּקֻדָּה בְיָדְךָ לִפְקֹד. עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לִי: “בְּנִי, כְּלוּם תִמְכֹּר לִי עֵץ זֶה בְּתוֹסֶפֶת מֵאָה דִּינָר, יֶתֶר עַל מַה שֶּׁנָּתְנוּ הַסּוֹחֲרִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, מָכַרְתִּי לְךָ”. וְקִבַּלְתִּי הַמְּחִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת נְעָרָיו לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ עֵץ אֶל אֲסָמָיו, וְחָזַרְתִּי עִמּוֹ לְבֵיתוֹ, וְיָשַׁבְנוּ. מָנָה לִי מְחִיר אוֹתוֹ עֵץ, וְהֵבִיא לִי כִּיס וְהִנִּיחַ אֶת הַמָּמוֹן בְּתוֹכוֹ, שָׂם אוֹתוֹ בְתֵבָה שְׁנְּעָלָהּ עַל מַנְעוּל שֶׁל בַּרְזֶל, וּמָסַר לִי מַפְתֵּחוֹ. אַחֲרֵי מִסְפַּר יָמִים וְלֵילוֹת אָמַר לִי הַשֵּׁיךְ: “בְּנִי, מַצִּיעַ אֲנִי לְפָנֶיךָ דָּבָר וּמִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי שְׁתְּצַיֵּת לִי בוֹ”. אָמַרְתִי לוֹ: “וּמַה הוּא עִנְיָן זֶה?” אָמַר לִי: “דַּע, שֶׁכְּבָר זָקַנְתִּי וּבָאתִי בַיָּמִים, וְאֵין לִי בֵן זָכָר, וְאֶצְלִי בַת צְעִירָה לַשָׁנִים, יְפַת מַרְאֶה, וְלָהּ רְכוּשׁ רַב וְחֵן, וּרְצוֹנִי לְהַשִּׂיאָהּ לְךָ וְתֵשֵׁב עִמָּהּ בְאַרְצֵנוּ, וַאֲנִי מוֹסֵר לִרְשׁוּתְךָ כָּל מַה שֶּׁאֶצְלִי וַאֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדִי, שֶׁכְּבָר אִישׁ זָקֵן אֲנִי, וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמִי”. שָׁתַקְתִּי וְלֹא דִּבַּרְתִּי דָבָר. אָמַר לִי: “שְׁמַע לְקוֹלִי, בְּנִי, לַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שֶׁדּוֹרֵשׁ אֲנִי לְךָ טוֹב. וְאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לְקוֹלִי, אֲנִי מַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי, וְתִהְיֶה כִּבְנִי, וְכָל מַה שֶּׁבְּיָדִי וְכָל רְכוּשִׁי יְהֵא לְךָ. וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׁוֹת סְחוֹרָה וְלִנְסֹעַ לְאַרְצְךָ לֹא יְעַכֵּב עַל יָדְךָ אָדָם. וַהֲרֵי מָמוֹנְךָ תַּחַת יָדְךָ, וַעֲשֵׂה בוֹ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וּכְכָל אֲשֶׁר תִּבְחַר לְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “דּוֹדִי הַשֵּׁיךְ, אַתָּה נעֲשֵׂיתָ לִי כְאָבִי. וְאוּלָם אֲנִי סָבְלִּתי בַּלָּהוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא נִשְׁאֲרָה לִי לֹא עֵצָה וְלֹא דַעַת. הַפְּקֻדָּה אֵפוֹא בְיָדְךָ לְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַשֵּׁיךְ אֶת נְעָרָיו לְהָבִיא אֶת הַקָּאצִ’י ואֶת הָעֵדִים. הֵבִיאוּ אוֹתָם וְהִשִּׂיא לִי אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה לָנו מִשְׁתֶּה גָדוֹל וְשִׂמְחָה רַבָּה, וְהִכְנִיסַנִי אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן, בַּעֲלַת קוֹמָה וַחֲטוַּבת הַגֵּו, וְעָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ רַב מִמִּינֵי הַבְּגָדִים וְהָעֲדָיִים וְהַמַּתָּכוֹת וְהַתַּכְשִׁיטִים וְהָעֲנָקִים וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, יִקְרוֹת הַמְּחִיר שֶׁעֶרְכָּן אַלְפֵי־אֲלָפִים זְהוּבִים, וְשֶׁאֵין אָדָם יָכֹל לָתֵת מְחִירָן. כְּשֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי, וְנָפְלָה אַהֲבָה בֵּינֵינוּ, וְשָׁהִיתִי עִמָּהּ מֶשֶׁךְ זְמָן, כְּשֶׁאֲנִי בְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַרְחֲבַת־הַדַּעַת. וְּכָבר נֶאֱסַף אָבִיהָּ אֶל רַחֲמֵי אֱלִהִים יִתְעַלֶּה, וַהֲכִינוֹנוּ לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְקָבַרְנוּ אוֹתוֹ, וְהִנַּחְתִּי יָדִי עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ, וְעָבְרוּ כָל נְעָרָיו לִרְשׁוּתִי, לְשֵׁרוּתִי, וּמִנּוּ אוֹתִי הַסּוֹחֲרִים לְמִשְׂרָתוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה רֹאשׁ לָהֶם, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם לוֹקֵחַ דָּבָר אֶלָּא בִידִיעָתוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הַשֵּׁיךְ שֶׁלָּהֶם, וְהָיִיתִי אֲנִי בִמְקוֹמוֹ. וּכְשֶׁבָּאתִי בְמַגָּע עִם אַנְשֵׁי אוֹתָהּ מְדִינָה מְצָאתִים, שֶׁמַּצָּבָם נֶהְפַּךְ בְּכָל חֹדֶשׁ, וְתֵרָאֶינָה לָהֶם כְּנָפַיִם שֶׁהֵם עָפִים בָּהֶן לְעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ מֵאַחֲרֵיהֶם בְּאוֹתָהּ מְדִינָה אֶלָא הַטַּף וְהַנָּשִׁים. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ רֹאש־חֹדֶשׁ אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם, אֶפְשָׁר יִשְּׂאוּ אוֹתִי לַמָּקוֹם שֵׁהֶם הוֹלְכִים אֵלָיו”. כְּשֶׁהִגִּיּעַ רֹאשׁ אוֹתוֹ חֹדֶשׁ, נִשְׁתַּנָּה קְלַסְתֵּר־פְּנֵיהֶם וְנֶהְפְּכוּ צוּרוֹתֵיהֶם. נִכְנַסְתִּי אֶל אֶחָד מֵהֶם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּשָּׂאֵנִי עִמְּךָ שֶׁאֶרְאֶה וְאֶחֱזֹר עִמָּכֶם”. אָמַר לִי: “זֶהוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ אֶפְשָׁרִי”. לֹא פָסַקְתִּי מֵהַפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁנִּתְרַצֶּה לִי לְכָךְ. הִסְכַּמְתִּי אִתָּם וְנִתְלֵיתִי בוֹ, וְעָף עִמִּי בָאֲוִיר, מִבְּלִי שֶׁהוֹדַעְתִּי הַדָּבָר לְשׁוּם אָדָם מִבְּנֵי־בֵיתִי וְלֹא מִנְעָרָי וְלֹא מִידִידַי. לֹא פָסַק לָעוּף עִמִּי, כְּשֶׁאֲנִי עַל כְּתֵפָיו, עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתִי בָאֲוִיר, וְשָׁמַעְתִּי תִשְׁבְּחוֹת הַמַּלְאָכִים בְּכִפַּת הַגַּלְגַּלִּים, לֵאלֹהִים. וְהִשְׁתָּאֵיתִי לְכָךְ וְאָמַרְתִּי: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים”. וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי לְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים, עַד שֶׁיָּצְאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁכִּמְעַט שָׂרְפָה אוֹתָם. יָרְדוּ כֻּלָּם וְהֵטִילוּ אוֹתִי עַל הַר גָּבוֹהַּ, שֶׁכְּבָר בָּאוּ לִידֵי כַעַס גָּדוֹל עָלַי, וְהָלְכוּ וְהִנִּיחוּנִי. נִשְׁאַרְתִּי יְחִידִי בְאוֹתוֹ הַר, וְהוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. הֲרֵי כָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִצָּל מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְצָרָה קָשָׁה הֵימֶנָהּ”. לֹא פָסַקְתִּי מִלַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ הַר, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ. וְהִנֵּה שְׁנֵי נְעָרִים הוֹלְכִים, כְּאִלּוּ הֵם שְׁנֵי יְרֵחִים וִּבידֵי כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם שַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב, שֶׁהוּא נִשְׁעָן עָלָיו. נִגַּשְׁתִּי אֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירוּ לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לָהֶם: “מִי אַתֶּם וּמַה עִנְיָנְכֶם?” אָמְרוּ לִי: “אֲנַחְנוּ מֵעוֹבְדֵי הָאֱלִהים יִתְעַלֶּה”. נָתְנוּ לִי שַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב אָדֹם וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם וְעָזְבוּ אוֹתִי. הִתְחַלְתִּי מְהַלֵּךְ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַר, נִשְׁעָן עַל הַמִּשְׁעֶנֶת, וּמְהַרְהֵר בְּעִנְיָן שְׁנֵי הַנְּעָרִים. וְהִנֵּה נָחָשׁ יָצָא מִתַּחַת אוֹתוֹ הַר, וּבְפִיו אָדָם שֶׁבָּלַע אוֹתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק וְאוֹמֵר: “מִי יַצִּילֵנִי, שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ אֱלֹהִים בִּשְׂכַר זֶה מִכָּל צָרָה?” נִגַּשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ נָחָשׁ וְהִכִּיתִיו בְּשַׁרְבִיט הַזָּהָב עַל רֹאשׁוֹ, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הָאִישׁ מִפִּיו”.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: כְּשֶׁהִכֵּיתִי אֶת הַנָּחָשׁ בְּשַׁרְבִיט הַזָּהָב שֶׁבְּיָדִי, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הָאִישׁ מִפִּיו, נִגַּשׁ אֵלַי הָאִישׁ וְאָמַר: “בִּהְיוֹת שֶׁהָיְתָה הַצָּלָתִי עַל יָדְךָ מִנָּחָשׁ זֶה, אֵינִי נִפְרָד עוֹד מִמְּךָ וְהָיִיתָ לְבֶן לְוָיָה לִי בְהַר זֶה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”. הָלַכְנוּ בְאוֹתוֹ הַר, וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מִתְקָרְבִים אֵלֵינוּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה בְתוֹכָם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁנְשָאַנִי עַל כְּתֵפָיו וְעָף עִמִּי. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִצְטַדַּקְתִּי בְּפָנָיו, וְהִתְחַנַּנְתִּי לְפָנָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבֵרִי, אֵין חֲבֵרִים נוֹהֲגִים כֵּן בְּחַבְרֵיהֶם”. אָמַר לִי הָאִישׁ: “אַתָּה הוּא שֶׁאִבַּדְתָּ אוֹתָנוּ בְתִשְׁבַּחְתְּךָ עַל גַּבִּי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תְּהִי טִינָה בְלִבְּךָ עָלַי, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי בְעִנְיָן זֶה. וְאוּלָם מֵעַתָּה לֹא אֲדַבֵּר עוֹד לְעוֹלָם”. נֶעְתַּר לִי לְקַחְתֵּנִי עִמּוֹ. וְאוּלָם תְּנַאי הִתְנָה עָלַי שֶׁלֹא אַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים וְשֶׁלֹא אֲשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ. נְשָׂאַנִי וְעָף עִמִּי כְּבָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁהוֹלִיכַנִי לִמְעוֹנִי. קִבְּלָה אִשְׁתִּי אֶת פָּנַי וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם וּבֵרְכָה אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם, וְאָמְרָה לִי: “הִשּׁמֵר לְךָ מִצֵּאת אַחֲרֵי זֶה עִם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְאַל תָּבוֹא בְחֶבְרָתָם, שֶׁאַחֵי הַשָּׂטָן הֵם וְאֵינָם יוֹדְעִים לִקְרֹא בְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וְכֵיצַד הָיָה מִנְהָג אָבִיךְ אִתָּם?” אָמְרָה לִי: “אָבִי לֹא הָיָה מֵהֶם וְלֹא הָיָה נוֹהֵג כְּמוֹתָם. וַעֲצָתִי הִיא, שֶׁבִּהְיוֹת אָבִי מֵת, תִּמְכֹּר כָּל מַה שֶּׁאֶצְלֵנוּ וְתִטֹּל בִּמְחִירוֹ סְחוֹרוֹת וְנִסַּע אֶל אַרְצְךָ וְאֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ, וַאֲנִי נוֹסַעַת עִמְּךָ, וְאֵין לִי כָּל צֹרֶךְ בִּקְשָׁרִים כָּאן אַחֲרֵי מוֹת אָבִי וְאִמִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחַלְתִּי לִמְכֹּר מֵחֶפְצֵי אוֹתוֹ שֵׁיךְ דָּבָר אַחֲרֵי דָבָר, וּמְצַפֶּה לְאָדָם שֶׁיִּסַּע מֵאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁאֶסַּע עִמּוֹ. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁבִּקְשָׁה חֲבוּרָה בָעִיר לִנְסֹעַ וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם אֳנִיָּה. קָנוּ לָהֶם עֵצִים וְעָשׂוּ לָהֶם סְפִינָה. שָׂכַרְתִּי לִי מָקוֹם אִתָּם וּמָסַרְתִּי לָהֶם אֶת הַשָׂכָר בִּשְׁלֵמוּתוּ. יָרְדָה אִשְׁתִּי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּנוּ לַסְּפִינָה וְעָזַבְנוּ אֶת הָאֲחֻזּוֹת וְהַמְּקַרְקְעִין וְנָסַעְנוּ. לֹא פָסַקְנוּ מִנְסֹעַ בַיָּם מֵאִי אֶל אִי וּמִיָּם אֶל יָם עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. לֹא שָׁהִיתִי בָהּ אֶלָּא שָׂכַרְתִּי סְפִינָה שְׁנִיָּה וְהֶעֱבַרְתִּי אֵלֶיהָ כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וְשַׂמְתִּי פָנַי לִמְדִינַת בַּגְדָאד. נִכְנִסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי וּבָאתִי אֶל חֲצֵרִי. קִבַּלְתִּי אֶת פְּנֵי בְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וַחֲבֵרַי וִידִידַי, וְאָצַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַסְּחוֹרוֹת בַּאֲסָמַי, וּכְבָר חִשְּׁבוּ בְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי אֶת זְמַן הֵעָדְרִי מֵאֶצִלָם בַּנְּסִיעָה הַשְּׁבִיעִית, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, עַד שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתָם עַל אוֹדוֹתָי. וּכְשֶׁבָּאתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, הָיוּ כֻלָּם מִתְפַּלְאִים עַל כָּךְ הִתְפַּלְאוּת רַבָּה, וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם. חָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי שֶׁלֹא אֶסַּע לֹא בַיַּבָּשָׁה וְלֹא בַיָּם, אַחֲרֵי נְסִיעָה שְׁבִיעִית זוֹ שֶׁהִיא הַקֵּץ לַנְּסִיעוֹת וְקֵץ לַתַּאֲווֹת, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה וְהִלַלְתִּיו וְשִׁבַּחְתִּיו עַל שֶׁהֱשִׁיבַנִי אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי. רְאֵה אֵפוֹא אַלְסִּנְדְבָּאד בֶּן־הַיַּבָּשָׁה מַה שֶּׁקָּרָה לִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וּמַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי". אָמַר אַלְסִּנְדְבָּאד בֶּן־הַיַּבָּשָׁה לְאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים: “אַל תַּקְפִּיד עָלַי בְּמַה שֶּׁפָּגַעְתִּי בְךָ”. וְלֹא פָסְקוּ מֵרֵעוּתָם וִידִידוּתָם בִּרְוָחָה יְתֵרָה וְשִׂמְחָה וְהַרְחָבַת־הַלֵּב עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוּת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת וּמַחֲרִיב הָאַרְמוֹנוֹת וּבוֹנֶה הַקְּבָרוֹת, הַיְנוּ כוֹס־הַמָּוֶת. יִשְׁתַּבַח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת.


  1. היינו מלכי הרוחות והשדים.  ↩

  2. “מֵעֶלָיהָ” במקור המודפס, צ“ל ”מֵעָלֶיהָ“ – הערת פב”י.  ↩

1

כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי לַחְדֹּל מִנְּסִיעוֹת וַעֲסָקִים, אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי: “כְּבָר רָאִיתִי דַיִּי, וּמֵעַכְשָׁו אֲבַלֶּה זְמַנִּי בִשְׂמָחוֹת וָגִיל”. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁיָשַׁבְתִּי בְאַחַד הַיָּמִים בְּבֵיתִי, דָּפַק דּוֹפֵק עַל דַּלְתִּי. פָּתַח הַשּׁוֹעֵר, וְנִכְנַס עֶבֶד שֶׁל הַכַּלִיף וְהוֹדִיעַ: “הַכַּלִיף מְבַקֶּשְׁךָ לָבוֹא אֵלָיו”. הָלַכְתִּי אַחֲרֵי הַשָּלִיחַ עַד שֶׁעָמַדְתִי לִפְנֵי הַכַּלִיף. נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם. קִבְּלַנִי הַשַּׁלִּיט בְּכָבוֹד רָב וְאָמַר לִי: “אַלְסִּנְדְבָּאד בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ. כְּלוּם תְּמַלְּאֶנָּה?” נָשַׁקְתִּי יָדוֹ וְאָמַרְתִּי: “מוֹשְׁלִי, מַה בַּקָּשָׁה אֶפְשָׁרִית לְאָדוֹן מֵעַבְדּוֹ?” אָמַר: “רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע לְמֶלֶךְ צַיְלוֹן וְתִמְסוֹר לוֹ מִכְתָּב מִמֶּנִּי וּמַתָּנוֹת, שֶׁכֵּן שָׁלַח אֵלַי מַתּוֹת וְאִגֶּרֶת”. נִבְהַלְתִּי וְאָמַרְתִּי: “חֵי אַללָּהּ הָאַדִּיר, מוֹשְׁלִי, כְּבָר קָצָה נַפְשִׁי בִנְסִיעָה, וּכְשֶׁמַּזְכִּירִים לִי נְסִיעָה בַיָּם אוֹ לְהֵיכָן שֶׁהוּא, תֹּאחֲזֵנִי רְעָדָה בְכָל אֲבָרַי מִפְּנֵי הַסַּכָּנוֹת וְהַבַּלָּהוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלַי. אֵין לִי כָל חֵשֶׁק לְכָךְ, וְקִבַּלְתִּי בִשְׁבוּעָה עָלַי שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת בַּגְדָּאד יוֹתֵר”. סִפַּרְתִּי לַכַּלִּיף כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. שָׁמַע לִדְבָרַי מִשְׁתּוֹמֵם עַד מְאֹד וְאָמַר: “חֵי אַללָּהּ הָאַדִּיר, אַלְסִּנְדְבָּאד, מִימוֹת עוֹלָם לֹא נִשְׁמַע, שֶׁאָדָם נָשָׂא וְסָבַל עַד כְּדֵי זֶה שֶׁסָּבַלְתָּ אַתָּה, וְהַצֶּדֶק אִתְּךָ, כְּשֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה לְדַבֵּר עוֹד בְּעִנְיָן נְסִיעוֹת. וְאוּלָם לְמַעֲנִי, הוֹאִילָה נָא לִנְסֹעַ רַק הַפַּעַם וּמְסֹר מַתְּנוֹתַי וּמִכְתָּבַי לְמֶלֶךְ צַיְלוֹן. אַחֲרֵי־זֶה תּוּכַל לַחֲזֹר מִיָּד, אִם יִרְצֶה אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, וְלֹא תִכְבַּד עָלַי עוֹד מַשָּׂא־תוֹדָה כְּלַפֵּי אוֹתוֹ מֶלֶךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”, שֶׁכֵּן לֹא יָכֹלְתִּי לַמְרוֹת פְּקֻדָּתוֹ. נָתַן בְּיָדִי הַמַּתָּנוֹת וְהַמִּכְתָּב וְהוֹצָאוֹת־הַנְּסִיעָה. נָשַׁקְתִּי יָדוֹ וְיָצָאתִי מִלְפָנָיו. נָסַעְתִּי מִבַּגְדָּאד לְעֵבֶר הַיָם, וּכְשֶׁיָרַדְתִּי בָאֳנִיָּה, נָסַעְנוּ בְעֶזְרַת אַללָּהּ יִתְעַלֶּה יוֹם וָלַיְלָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאִי צַיְלוֹן. וְהָיוּ אִתִּי מִסְפַּר רָב שֶׁל סוֹחֲרִים. אַחֲרֵי שֶׁעָגַנּוּ בַנָּמָל, הָלַכְנוּ מִן הָאֳנִיָּה לָעִיר. לָקַחְתִּי עִמִּי הַמַּתָּנוֹת וְהַמִּכְתָּב וְנִכְנַסְתִּי אִתָּם אֶל הַמֶּלֶךְ, וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לִפָנָיו. כְּשֶרָאַנִי אָמַר: “בָּרוּךְ בֹּואֲךָ אַלסִּנְדְבָּאד. חֵי־אַללָּהּ הָאַדִּיר, כְּבָר הִתְגַּעְגַּעְתִּי עָלֶיךָ. יִשְׁתַּבַּח אַללָּהּ, שֶׁנְּתָנַנִי לִרְאוֹת פָּנֶיך שׁוּב”. תָּפַס בְּיָדִי וְהוֹשִׁיבַנִי לְצִדּוֹ. וְשׁוּב קִדֵּם פָּנַי בְּשָׁלוֹם, בִּיְדִידוּת וּבְשִׂמְחָה. שׂוֹחֵחַ עִמִּי וְהֶרְאָה לִי חַסְדּוֹ. אָמַר לִי: “כֵּיצַד הוּא זֶה, שֶׁבָּאתָ אֵלֶינוּ שׁוּב, אַלְסִּנְדְבָּאד?” – נָשַׁקְתִּי יָדוֹ, הוֹדֵיתִי לוֹ וְאָמַרְתִּי: “מוֹשְׁלִי, בָּא אֲנִי אֵלֶיךָ בְּמַתָּנוֹת וּבְמִכְתָּב מֵאֲדוֹנִי הַכַּלִּיף הַרוּן אַלרְרַשִׁיד”. מָסַרְתִּי לוֹ אֶת הַמַּתָּנוֹת וְאֶת הַמִּכְתָּב. קְרָאוֹ וְשָׂמַח עָלָיו מְאֹד. וְהָיְתָה הַמַּתָנָה סוּס הַשָּׁוֶה בְעֶרְכּוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְאֻכָּף מָזְהָב וּמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת. מִלְּבַד זֶה סֵפֶר, לְבוּשׁ מְפֹאָר, מֵאָה מִינִים שֶׁל בַּד מִצְרִי וַאֲרִיגֵי מֶשִׁי מִסּוּאֶץ, כּוּפָה וְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, מִכְסוֹת יְוָנִיִּים וּמֵאָה לִיטְרָה 2 שֶׁל מֶשִׁי וּפִשְׁתָּן. מִלְּבַד זֶה נִמְצָא בְתוֹךְ זֶה מַחְמַד־סְגֻלָּה, כּוֹס שֶׁל גָּבִישׁ, שֶׁעָלָיו בְאֶמְצָעִיתוֹ תְּמוּנַת אַרְיֵה, וּמִמּוּלוֹ אָדָם כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, כּוֹנֵן חֵץ עַל קֶשֶׁת לִירוֹת בַּמֶּרְחַקִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר. וְנוֹסַף עַל כֹּל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה כָתוּב בַּמִּכְתָּב: שָׁלוֹם מֵאֵת הַמֶּלֶךְ הַרוּן אַלְרְרַשִׁיד, שֶׁאַללָּהּ נָתַן לוֹ שִׁלְטוֹן רָב, וַאֲשֶׁר בְּחַסְדּוֹ רַב כְּבוֹדוֹ כַאֲבוֹתָיו, מְהֻלָּל מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, אֶל הַשֻּׂלְטָאן הָאָדוֹן הַמְּאֻשָּׁר. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, מִכְתָּבְךָ הִגִּיעַ לְיָדֵנוּ, וְשָׂמַחְנוּ מְאֹד. וְעַתָּה שׁוֹלְחִים אָנוּ אֵלֶיךָ סֵפֶר הַנִּקְרָא: מְשִׁיבַת־נֶפֶשׁ לְיוֹדְעֵי בִין וּמַתָּן יָקָר לִידִידֵי־חִין. וְעִם זֶה מַתָּנוֹת יִקְרֵי עֵרֶךְ כַּיָּאֶה לִמְלָכִים. קַבְּלֵם נָא בְחַסְדְּךָ וְשָׁלוֹם עָלֶיךָ". הֶעֱנִיק לִי הַמֶּלֶךְ מַתָּנוֹת בְּיַד רְחָבָה וְחִלֵּק לִי כָבוֹד רָב, וַאֲנִי אֵחַלְתִּי לוֹ בִרְכוֹת שָׁמַיִם עַל רֹאשׁוֹ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל טוּבוֹ. אַחֲרֵי יָמִים מִסְפַּר בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנוּ רְשׁוּת לַחֲזֹר לְבֵיתִי, אוּלָם הוּא לֹא נָתַן לִי אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהִפְצַרְתִּי בוֹ וְהִתְחַנַּנְתִּי רַבּוֹת. נִפְרַדְתִּי מֵאִתּוֹ וְיָצָאתִי מִן הָעִיר יַחַד עִם סוֹחֲרִים אֲחָדִים וְנוֹסְעִים אֲחֵרִים. בִּקַּשְׁתִּי מֵעַכְשָׁו לַחֲזֹר עַד מְהֵרָה לְבֵיתִי. לֹא נִכְסַפְתִּי יוֹתֵר לִנְסִיעוֹת וּלְעִסְקֵי־מִסְחָר. הִפְלַגְנוּ בְדַרְכֵּנוּ וְעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אִיִּים אֲחָדִים, וְאוּלָם בִּשְׁעַת נְסִיעָתֵנוּ הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ בִמְרוֹמֵי הַיָּם סִירוֹת, שֶׁיָּשְׁבוּ בָהֶן אֲנָשִׁים דוֹמִים לְשֵׁדִים, מְזֻיָּנִים בַּחֲרָבוֹת וּדְקָרִים וּקְשָׁתוֹת, וְּלְבוּשִׁים שִׂרְיוֹן וּשְׁאַר נֶשֶׁק. נָפְלוּ עָלֵינוּ בְמַכּוֹת וּדְחִיפוֹת, וּפָצְעוּ אוֹ הֵמִיתוּ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁהִתְנַגֵּד לָהֶם, וְלָקְחוּ לָהֶם אֶת הָאֳנִיָּה וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ. הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לְאִי וּמְכָרוּנוּ שָׁם לַעֲבָדִים בִמְחִיר הַנָּמוּךְ בְיוֹתֵר. קָנָה אוֹתִי אָדָם עָשִׁיר, שֶׁהֱבִיאֲנִי לְבֵיתוֹ. נָתַן לִי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וּבְגָדִים, וְנָהַג בִּי יְדִידוֹת, וְשָׁקְטָה רוּחִי וְנִרְגְּעָה נַפְשִׁי קְצָת. בְּאַחַד הַיָּמִים אָמַר אֵלַי: “כְּלוּם אֵינְךָ מֵבִין בְּאֵיזוֹ עֲבוֹדָה אוֹ מְלָאכָה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, סוֹחֵר אֲנִי, וְאֵינִי מֵבִין אֶלָּא בְמַשָּׂא־וּמַתָּן”. שְׁאָלַנִי שׁוּב: “יוֹדֵעַ אַתָה לִירוֹת בְּחִצִּים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כֵּן. יוֹדֵעַ אֲנִי”. הֵבִיא לִי קֶשֶׁת וְחִצִּים וְהִרְכִּיבַנִי מֵאֲחוֹרָיו עַל גַבֵּי פִיל. כְּשֶׁקָּרַב הַלַּיְלָה לְקִצּוֹ, קָם וְהוֹלִיךְ אוֹתִי בֵין עֵצִים עֲצוּמִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעֵץ גָּבוֹהַּ וְאַדִּיר. צִוָּה עָלַי לְטַפֵּס עָלָיו, נָתַן לִי קֶשֶׁת וְחִצִּים וְאָמַר לִי: “הִשָּׁאֵר יוֹשֵׁב כָּאן, וּבַבֹּקֶר כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַפִּילִים לְמָקוֹם זֶה יְרֵה בָהֶם הַחִצִּים: אֶפְשָׁר תַּפִּיל אֶחָד. וּכְשֶׁאֶחָד מֵהֶם נוֹפֵל, בּוֹא אֵלַי וְהוֹדִיעֵנִי”. עָזַב אוֹתִי וְהָלַךְ לוֹ. נִשְׁאַרְתִּי מָלֵא פַחַד וָרַעַד בְמַחְבּוֹאִי עַל הָעֵץ עַד זְרִיחַת הַחַמָּה. יָצְאוּ הַפִּילִים וְרָצוּ בֵין הָעֵצִים רָצוֹא וָשׁוֹב, יָרִיתִי בָהֶם הַחִצִּים עַד אֲשֶר הִכְרַעְתִּי אֶחָד. בָּעֶרֶב הָלַכְתִּי אֶל אֲדוֹנִי, וּכְשֶׁנוֹדַע לוֹ הַדָּבָר, שָׂמַח וְנָתַן לִי מַתָּנָה. הָלַךְ לְשָם וְהֶעֱבִיר אֶת הַפִּיל הַמֵּת. נִמְשָׁךְ הַדָּבָר כָּךְ. בְּכָל בֹּקֶר הֵמַתִּי פִּיל, וְאַחַר כָּךְ בָּא אֲדוֹנִי וְהֶעֱבִיר אוֹתוֹ אֵלָיו. בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי שׁוּב בְּמַחְבּוֹאִי עַל הָעֵץ, בָּאוּ פִּתְאֹם, בְּטֶרֶם יָכֹלְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר, פִּילִים רַבִּים לְלֹא קֵץ. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הָרַעַשׁ שֶׁהֵקִימוּ בְּצַעֲקוֹתֵיהֶם וַחֲצוֹצְרוֹתֵיהֶם, דּוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁהָאָרֶץ רוֹעֶדֶת לְקוֹלוֹתֵיהֶם. הִקִּיפוּ כֻלָּם אֶת הָעֵץ שֶׁעָלָיו יָשַׁבְתִּי, שֶׁהָיָה בְהֶקֵּפוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה. פִּתְאֹם קָרַב פִּיל אַבִּיר כַּבִּיר, מִהֵר אֶל הָעֵץ, חִתֵּל אֶת חַרְטֻמּוֹ מִסָּבִיב לָגֶזַּע, הִסִּיעוֹ מִמְקוֹמוֹ עַל שָׁרָשָׁיו וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ. נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף בֵין הַפִּילִים. נִגָּשׁ אֵלַי הַפִּיל הָעֲנָק, חִתֵּל חַרְטֻמּוֹ מִסָבִיב לִי, וְשָׂם אוֹתִי עַל גַּבּוֹ, וְרָץ עִמָּדִי מִן הַמָּקוֹם, וּשְׁאָר הַפִּילִים אַחֲרָיו. נָשָׂא אוֹתִי הָלְאָה הָלְאָה, כְּשֶׁאֲנִי מוּטָל עָלָיו וּבִינָתִי אֵינָהּ בִי, עַד שֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתִי מֵעַל גַּבּוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָבִיא אוֹתִי אֵלָיו. עָזַב רָץ אֶת הַמָּקוֹם וּשְׁאָר הַפִּילִים אַחֲרָיו. אָז שָׁבָה אֵלַי מְנוּחָתִי, וְשָׁקַטְתִּי מִפַּחֲדִי. לְאָט לְאָט שָׁבָה אֵלַי בִּינָתִי, וְאוּלָם חוֹשֵׁב הָיִיתִי שֶׁכָּל זֶה רַק חֲלוֹם הוּא. כְּשֶׁקַּמְתִּי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בֵין עַצְמוֹת פִּילִים לְמַכְבִּיר. וְהִכַּרְתִּי שֶׁהַמָּקוֹם שְׂדֵה־מֵתִים לְפִילִים הוּא, וְשֶׁהַפִּיל הָעֲנָקִי הוֹבִילַנִי לְכָאן לְשֵׁם שֵׁן־הַפִּילִים הַנִּמְצָא שָׁם. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי יוֹם אֶחָד וָלַיְלָה, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית אֲדוֹנִי. אָמְנָם רָאָה שֶׁהֶחֱוַרְתִּי מִפַּחַד וְרָעָב, וְאוּלָם שָׂמֵחַ הָיָה עַל חֲזָרָתִי וְאָמַר לִי: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁצַּר הָיָה לִי עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָלַכְתִּי וּמָצָאתִי אֶת הָעֵץ עָקוּר מִשָּׁרְשׁוֹ, חָשַׁבְתִּי שֶׁהַפִּילִים הֵמִיתוּ אוֹתְךָ”. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִתְפַּלֵּא עַד מְאֹד וּשְׁאָלַנִי מִיָּד בְשִׂמְחָה: “מַכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ מָקוֹם?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כֵּן, אֲדוֹנִי”. נְטָלַנִי עִמּוֹ עַל פִּיל וְרָכַבְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמָּקוֹם. כְּשֶׁרָאָה אֲדוֹנִי אֶת כָּל שִׁנֵּי הַפִּיל הַמְרֻבּוֹת, פָּרַץ בְּצָהֳלָה וְטָעַן מֵהֶם כַּמָּה שֶׁבִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ וְחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה. נָהַג בִּי כָבוֹד וִיקָר וְאָמַר לִי: “בְּנִי, הִנְחֵיתָ אוֹתָנוּ לְדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֶוַח רָב. יְשַׁלֵּם לְךָ אֱלֹהִים שְׂכָרְךָ רָב. מֵעַכְשָׁו אֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ, לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הַפִּילִים כְּבָר אִבְּדוּ חַיֵּי כַמָּה אֲנָשִׁים מֵאִתָּנוּ אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ צָדִים מֵהֶם בִּגְלַל שִׁנֵּיהֶם. וְאוּלָם אוֹתְךָ שָׁמַר אַללָּה מִפְּנֵיהֶם. וְהֵבֵאתָ לָנוּ תוֹעֶלֶת רַבָּה, שֱׁהֶרְאֵיתָ לָנוּ הַדֶּרֶךְ אֶל שִׁנֵּי־ הַפִּילִים”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, יִשְׁמֹר אוֹתְךָ אַללָּהּ מֵאֵשׁ גֵּיהִנֹּם. מֵעַכְשָו מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, תֵּן לִי רְשׁוּת לַחֲזֹר לְמוֹלַדְתִּי”. אָמַר לִי: “הֵן. נוֹתֵן אֲנִי רְשׁוּת לְךָ. מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה יֵשׁ לָנוּ יָרִיד, שֶׁסּוֹחֲרִים בָּאִים אָז אֵלֵינוּ לִקְנוֹת שֶׁן־פִּיל זֶה מֵאִתָּנוּ. זְמָן הַיָּרִיד בְּקָרוֹב הוּא. וּכְשֶׁאֲנָשִׁים אֵלּוּ בָאִים, הֲרֵינִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אִתָּם לְאַרְצֶךָ. אַף גַּם אַעֲנִיק לְךָ דֵי צָרְכֶּךָ לְהַגִּיעַ לְאַרְצֶךָ”. הִתְפַּלַּלְתִּי לְבִרְכַּת אֱלֹהִים עָלָיו וְהוֹדֵיתִי לוֹ, וְעָמַדְתִּי אִתּוֹ מֵאָז בְּכָבוֹד וִיקָר. אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר בָּאוּ הַסּוֹחֲרִים כְּפִי שֶׁאָמַר. קָנוּ וּמָכְרוּ וְעָסְקוּ בַחֲלִיפִין, וּכְשֶׁקָּמוּ לַחֲזֹר בָּא אֵלַי אֲדוֹנִי וְאָמַר לִי: “הַסּוֹחֲרִים מוּכָנִים לַחֲזֹר. קוּם אֵפוֹא וְסַע אִתָּם לְמוֹלַדְתֶּךָ”. קַמְתִּי וְהִתְכּוֹנַנְתִּי לְמַסָּע אִתָּם. וְקָנוּ לָהֶם רַב מֵאוֹתוֹ שֶׁן־הַפִּיל וְאָרְזוּ אֶת מִטְעָנָם וְהִכְנִיסוּהוּ לַסְּפִינָה. וּכְשֶׁשְּׁלָחַנִי אֲדוֹנִי אִתָּם לְאַרְצִי, שִׁלֵּם בִּשְׁבִילִי שְׂכַר הַנְּסִיעָה וּשְׁאָר כָּל הַהוֹצָאוֹת שֶׁהָיוּ עָלַי, וְנָתַן לִי מִלְּבַד זֶה מַתָּת רַבָּה בִסְחוֹרָה. הִפְלַגְנוּ מֵאִי אֶל אִי, עַד שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַיָּם וְהִגַּעְנוּ לְחוֹף שֶׁל יַבָּשָׁה. הוֹצִיאוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם וּמְכָרוּם, וְאַף אֲנִי עָשִׂיתִי כֵן בְּרֶוַח גָּדוֹל. אַחֲרֵי זֶה קָנִיתִי מַתָּנוֹת יְקָרוֹת אֲחָדוֹת, וַחֲפָצִים שֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים וְכָל מַה שֶּׁהָיִיתִי זָקוּק לוֹ. מִלְּבַד זֶה רָכַשְׁתִּי לִי בֶהֱמַת־רְכִיבָה, וְנָסַעְנוּ דֶרֶךְ הַמִּדְבָּר מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ, עַד שֶׁמָּצָאתִּי דַרְכִּי לְבַגְדָאד. הָלַכְתִּי אֶל הַכַּלִיף, נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם, נָשַׁקְתִּי אֶת יָדוֹ וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁהָיָה וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. שָׂמַח עַל הַצָּלָתִי וְהוֹדָה לְאַללָּה יִתְעַלֶּה, וְצִוָּה לִרְשֹׁם אֶת סִפּוּרִי בְאוֹתִיּוֹת זָהָב. הָלַכְתִּי אֶל בֵּיתִי וְהָיִיתִי יַחַד עִם בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי.

זֶהוּ סוֹף כָּל מַה שֶׁאֵרַע לִי בְמַסָּעִי, יִשְׁתַּבַּח אַללָּה בּוֹרֵא כֹל עֲדֵי עַד. וּמִמַּה שֶׁמְסֻפָּר


  1. לפי הוצאת כלכותה, כרך ב עמ' 447 – 457.  ↩

  2. משקל שני פפונד.  ↩

וְשָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן שֶׁהָיָה בִּזְמַן לְפָנִים וּבְדוֹרוֹת וְעִתִּים שֶׁעָבְרוּ בְּדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה מֶלֶךְ מִן הַכַּלִיפִים, עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן שְׁמוֹ.1 הָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְאֶצְלוֹ רַבֵּי־מַמְלַכְתּוֹ מִן הַמְלָכִים וְהַשֻּׂלְטָאנִים. נָפַל בֵּינֵיהֶם וִכּוּחַ בְּסִפּוּרֵי הַאֻמוֹת שֶׁקָּמוּ לְפָנִים, וְהִזְכִּירוּ עִנְיַן אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶּן־דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וּמַה שֶׁנָתַן לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִן הַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן בָּאֲנָשִׁים וּבָרוּחוֹת וּבָעוֹף וּבְחַיּוֹת הַבָּר וְזוּלַת זֶה. אָמַר הַכַּלִיף: “כְּבָר שָׁמָעְנוּ מִפִִּי אֵלֶּה שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ, שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה לֹא נָתַן אַף לְאֶחָד כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לַאֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה, וְשֶׁהוּא הִגִּיעַ לְמַה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד, עַד שֶׁהָיָה חוֹבֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת וְאֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וְאֶת הַשְּׂטָנִים בְּקֻמְקוּם שֶׁל פְּלִיז וְיוֹצֵק עַל פִּיהֶם עוֹפֶרֶת וְחוֹתֵם אוֹתָם בְּחוֹתָמוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָעָה שֶׁהָיָה הַכַּלִיף עַבְּדֻ אלְמַלִךְּ מְשׂוֹחֵחַ עִם רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ, וְהִזְכִּירוּ אֶת אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה וְאֶת הֲדַר מַלְכוּתוֹ שֶׁנָתַן לוֹ אֱלֹהִים. אָמַר הַכַּלִיף: "אָכֵן הִגִּיעַ לְמַה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד. עַד שֶׁהָיָה חוֹבֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וְאֶת הַשְּׂטָנִים בְּקֻמְקוּם שֶׁל פְּלִיז וְיוֹצֵק עַל פִּיהֶם עוֹפֶרֶת וְחוֹתֵם אוֹתָם בְּחוֹתָמוֹ ". סִיפֵּר טָאלִבּ בֶּן סַהְל אָמַר: "יָרַד אָדָם2 בִּסְפִינָה עִם חֲבוּרָה, וְהִפְלִיגוּ לְאַרְצוֹת הַהֹדִּים, לֹא פָּסְקוּ לִנְסֹע עַד שֶׁהֱטִילָם הָרוּח לְאֶרֶץ מֵאַרְצוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָיָה זֶה בִשְׁחוֹר הַלַּיְלָה. כְּשֶׁזָּרַח הַיּוֹם יָצְאוּ אֲלֵיהֶם מִמְעָרוֹת אוֹתָהּ אֶרֶץ אֲנָשִׁים שְׁחוֹרֵי־הַצֶּבַע עֲרֻמֵי הַגּוּף, כְּאִלוּ הָיוּ חַיּוֹת־בָּר, לֹא יָבִינוּ מַה שֶׁמְּדַבְּרִים. וְלָהֶם מֶלֶךְ מִמִּינָם, וְאֵין מֵהֶם אֶחָד הַיּוֹדֵעַ עַרְבִית זוּלַת מַלְכָּם. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַסְּפִינָה וּמִי שֶׁבְּתוֹכָה, יָצָא אֲלֵיהֶם עִם חַבוּרָה מֵאֲנָשָׁיו וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וּבֵרְכָם לְבוֹאָם וְשָׁאַל אוֹתָם לְדָתָם. סִפְּרוּ לוֹ עַל מַצָּבָם. אָמַר לָהֶם: “אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם”. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁשָׁאַל הָאִישׁ אוֹתָם עַל דָּבָר דָּתָם, נִמְצָא כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּדַת מִן הַדָּתוֹת, כְּפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר לִפְנֵי דַּת הָאִסְלָאם וּשְׁלִיחוּת מֻחַמָּד יִתְפַּלֵל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם. אָמְרוּ שְׁאָר אַנְשֵׁי־הַסְּפִינָה: “אֵין אָנוּ מְבִינִים מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם מֵאֵלֶּה הַדָּתוֹת”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “לֹא הִגִּיעַ אֵלֵינוּ שׁוּם אָדָם מִבְּנֵי־הָאָדָם לִפְנֵיכֶם”. הִגִּישׁ לָהֶם בְּשַׂר־עוֹפוֹת וְחַיּוֹת־בָּר וְדָגִים, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַאֲכָל זוּלַת זֶה. יָרְדוּ אַנְשֵׁי־הַסְּפִינָה לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָהּ מְדִינָה, וּמָצְאוּ אֶחָד הַדַּיָּגִים שֶׁשִׁלַּח אֶת רִשְׁתוֹ בַיָּם לָדוּג דָּגִים. הֵרִים אוֹתָהּ וְהִנֵּה בָּהּ קֻמְקוּם שֶׁל פְּלִיז סָתוּם בְּעֹפֶרֶת וְחָתוּם בְּחוֹתַמְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. הוֹצִיא אוֹתוֹ הַדַּיָּג וּשְׁבָרוֹ. יָצָא מִתּוֹכוֹ עָשָׁן תָּכֹל שֶׁהִגִּיעַ עַד עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם. שָׁמָעְנוּ קוֹל אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ אוֹמֵר: “חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה נְבִיא־הָאֱלֹהִים”. נַעֲשָׂה אוֹתוֹ עָשָׁן דְּמוּת אֲיֻמַּת הַמַּרְאֶה, יְצוּר מַבְהִיל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לָהָר. אַחַר־כָּךְ נֶעֱלַם מֵעֵינֵיהֶם. וְהִנֵּה בַאֲשֶׁר לְאַנְשֵׁי־הַסְּפִינָה, כִּמְעָט יָצָא לִבָּם מִמְּקוֹמוֹ, וְאוּלָם הַשְּׁחוֹרִים לֹא שָׂמוּ לִבָּם לָזֶה. חָזַר הָאִישׁ אַל הַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בִדְבַר זֶה. אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁזֶּה מִן הָרוּחוֹת שֶׁשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, כְּשֶׁהָיָה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, הָיָה חוֹבְשָׁם בְּאוֹתָם קֻמְקוּמִים וְסוֹתֵם אוֹתָהּ בְּעֹפֶרֶת וּמַשְׁלִיכָם לַיָּם. וּכְשֶׁמַּשְׁלִיךְ דַיָּג אֶת רִשְׁתּוֹ, הוּא מַעֲלֶה עַל הָרֹב מֵאוֹתָם קֻמְקוּמִים. וּכְשֶׁהוּא נִשְׁבַּר יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ שֵׁד, וְהוּא חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁשְׁלֹמֹה חַי, וְהוּא חוֹזֵר בִתְשׁוּבָה וְאוֹמֵר: " חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה נְבִיא־הָאֱלֹהִים”. תָּמַהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים, כְּבָר נָתַן לִשְׁלֹמֹה מַלְכוּת עֲצוּמָה”. וְהָיָה בֵּין הַנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מוֹשָׁב אַלנָּאבִּגָה אַלדֻּ’בְּיָאנִי.3 אָמַר: "אֱמֶת דִּבֵּר טָאלִבּ בְּמַה שֶּׁסִּפֵּר, וּרְאָיָה לַאֲמִתּוּת דְבָרוֹ הֵם דִּבְרֵי הֶחָכָם הַקַּדְמוֹן: וּבִדְבַר שְׁלֹמֹה בֶּאֶמֹר לוֹ אֱלֹהִים אָמוֹר:

"מְשֹׁל בִּשְׁמִי בְּאֶרֶץ וַחֲרֹץ מִשְׁפַּט וּגְזֹר,

וְהָיָה אֲשֶׁר יְצַיֵּת וְכִבַּדְתּוֹ, כִּי צִיֵּת.

אַךְ אִם יַמְרֶה פִיךָ חָבְשֵׁהוּ, וְהָיָה עֲדֵי אוֹבֵד.

וְהָיָה שָׂם אוֹתָם בְּקֻמְקוּמִים שֶׁל פְּלִיז וּמַשְׁלִיכָם לַיָּם“. מָצְאוּ דְּבָרִים אֵלֶּה חֵן בְּעֵינָיו וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ מִקֻּמְקוּמִים אֵלֶּה”. אָמַר לו טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יָכֹל אַתָּה זֹאת, כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּאַרְצְךָ, שָׁלַח אַל אָחִיךָ עַבְּדֻ אלְעַזִיז בֶּן מַרְוָאן4 שֶׁיָּבִיא לְךָ מֵהֶם מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, עַל־יְדֵי זֶה שֶׁיִכְתֹּב אַל מוּסָא בֶּן נֻצַיְר5 שֶׁיִסַּע מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב אַל הַר זֶה שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְיָבִיא לְךָ מִקֻּמְקוּמִים אֵלֶּה כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, שֶׁכֵּן הַיַּבָּשָׁה מְחֻבֶּרֶת בִּקְצֵה אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ בְהַר זֶה”. מָצָא נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת עֲצָתוֹ נְכוֹחָה וְאָמַר: " טָאלִבּ, צָדַקְתָּ בְמַה שֶׁאָמַרְתָּ, וּרְצוֹנִי שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה שְׁלִיחִי אֶל מוּסָא בֶּן נֻצַיְר בְּעִנְיָן זֶה, וּלְךָ הַדֶּגֶל הַלָּבָן6 וְכָל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הַמָּמוֹן אוֹ הַמִּשְׂרָה אוֹ זוּלַת זֶה, וַאֲנִי אֶהְיֶה תַחְתְּךָ לִדְאֹג לִבְנֵי־בֵיתֶךָ”. אָמַר לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “סַע בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ”. צִוָּה שֶׁיִּכְתְבוּ לוֹ מִכְתָּב אֶל אָחִיו עַבְּדֻ־אלְעַזִיז נְצִיבוֹ בְמִצְרַיִם וּמִכְתָּב שֵׁנִי אַל מוּסָא נְצִיבוֹ בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, שֶׁהוּא מְצַוֶּה עָלָיו לָלֶכֶת בְעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקֻּמְקוּמִים שֶׁל שְׁלֹמֹה, וִימַנֶּה בִמְקוֹמוֹ אֶת בְּנוֹ עַל הָאָרֶץ, וְשֶׁיִּקַּח אִתּוֹ מוֹרֵי־דֶּרֶךְ וְיוֹצִיא מָמוֹן וְיַרְבֶּה בַאֲנָשִׁים, וְשֶׁלֹּא יִשְהֶה בַדָּבָר וְשֶׁלֹּא יִדְּחֶנוּ וְשֶׁלֹּא יְבַקֵּש לוֹ אֲמַתְלוֹת. חָתַם אֶת שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים וּמְסָרָם לְטָאלִבּ בֶּן סַהְל וְצִוָּהוּ לְהִזְדָּרֵז וּלְהָרִים אֶת הַדְּגָלִים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. נָתַן לוֹ הַכַּלִיף מָמוֹן וּפָרָשִׁים וְרַגְלִים שֶׁיִהְיוּ עוֹזְרִים לוֹ בְדַרְכּוֹ וְצִוָּה לָתֵת לְהוֹצָאוֹת בֵּיתוֹ כָּל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְשָׂם טָאלִבּ אֶת פָּנָיו לְמִצְרַיִם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים ושמונה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁטָאלִבּ וְאַנְשֵׁי לִוְיָתוֹ יָצְאוּ מִדַּמֶשֶׂק וְעָבְרוּ בָאֲרָצוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַלְקָאהִרָה. יָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו נְצִיב מִצְרַיִם וְאִכְסֵן אוֹתוֹ אֶצְלוֹ וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכִּבּוּד בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שְהוֹתוֹ אֶצְלוֹ. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח אִתוֹ מוֹרֶה־דֶּרֶךְ לְמִצְרַיִם הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הָאֶמִיר מוּסָא בֶּן נֻצַיְר. כְּשֶׁנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא בָא יָצָא לִקְרָאתוֹ וְקִבֵּל פָּנָיו וְשָׂמַח בּוֹ. מָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָב. נְטָלוֹ וּקְרָאוֹ וְהֵבִין עִנְיָנוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּמְמַלֵא פְקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אַחַר־כָּךְ מָצָא בְדַעְתוֹ לְטוֹב לְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתּוֹ וּבָאוּ. שָׁאַל אוֹתָם לְדַעְתָּם בְּעִנְיַן הַמִּכְתָב אָמְרוּ לוֹ: “הָאֶמִיר, אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מִי שֶׁיוֹרֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ לְמָקוֹם זֶה, עָלֶיךָ לְהֵבִיא אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד בֶּן עַבְּדֻ אלְקֻדוּס אַלצַּמוּדִי, שֶׁכֵּן הוּא אָדָם בַּעַל־יְדֵיעוֹת, וּכְבָר נָסַע הַרְבֵּה וּבָקִי הוּא בַמִדְבָּרִיּוֹת וּבַשְׁמָמוֹת וּבָיַּמִּים וּבְשׁוֹכְנֵיהֶם וּבְפִלְאוֹתֵיהֶם, וּבְָאֲרָצוֹת וּגְלִילוֹתֵיהֶן. עָלֶיךָ אֵפוֹא לְהָבִיא אוֹתוֹ. וְהוּא יַנְחֶה אוֹתְךָ נְכוֹחָה לְמָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. צִוָּה לְהָבִיאֹו ֹלְפָנָיו, וְהִנֵּה הוּא שֵׁיךְ בָּא בַיָמִים. כְּבָר בִּלּוּ אוֹתוֹ חֲלִיפוֹת הַשָׁנִים וְהַתְּקוּפוֹת. נָתַן לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: " שֵׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, הִנֵּּה אֲדוֹנֵנוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן צִוָּה כַזֹאת וְכַזֹאת, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מְעָט בְּאוֹתָהּ אֶרֶץ. וְאָמְרוּ לִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶת הַדְּרָכִים אֵלֶיהָ. כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְמַלֵּא חֵפֶץ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?" אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ: “דַּע הָאֶמִיר שֶׁדֶּרֶךְ זוֹ מְלֵאָה חַתְחַתִּים, רְחוֹקָה לְהַגִּיע אֵלֶיהָ, וְהַדְּרָכִים אֵלֶיהָ מְעַטּוֹת”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “כַּמָּה זְמַן דּוֹרֵשׁ הַמַּהֲלָךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “מַהֲלַךְ שְׁנָתַיִם וְכַמָּה חֳדָשִׁים לָלֶכֶת אֵלֶיהָ וְכָזֹאת לַחֲזֹר מִמֶּנָּה. וּבָהּ מְצוּקוֹת וּבַלָּהוֹת וּמוּזָרוֹת וּפְלָאוֹת. וַהֲרֵי אַתָּה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת־הַדָּת וְאַרְצֵנוּ קְרוֹבָה לָאוֹיֵב. וְקָרוֹב הַדָּבָר שֶׁהַנּוֹצְרִים יֵצְאוּ עָלֵינוּ בְהֵעָדְרֶךָ. צָרִיךְ אֵפוֹא שֶׁתִּפְקֹד בִּמְקוֹמְךָ עַל מַמְלַכְתְּךָ אִישׁ אֲשֶׁר יְנַהֲלָהּ”. אָמַר לוֹ: “הֵן”. מִנָּה בִמְקוֹמוֹ אֶת בְּנוֹ הָארוּן תַּחְתָּיו עַל מַמְלַכְתּוֹ וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ וְצִוָּה עַל הַגְּדוּדִים שֶׁלֹּא יַמְרוּ אֶת פִּיו וְאַף יִשְׁמְעוּ לְקוֹלוֹ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם. שָׁמְעוּ אֶת דְבָרָיו וְהִבְטִיחוּ לְמַלְּאוֹתָם. וְהָיָה בְּנוֹ הָארוּן אִישׁ־חַיִל אַמִּיץ־לֵב נַעֲלֶה וְגִבּוֹר מִלְחָמָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר הַשֵּׁיךְ:7 “אֶמִיר, קַח אִתְךָ אֶלֶף גְּמַלִּים, טְעוּנֵי מַיִם וְאֶלֶף גְּמַלִּים נוֹשְׂאֵי מָזוֹן וְכַדִּים”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “וּמַה נַַּעֲשֶׂה בָהֶם?” אָמַר לוֹ: “בְדַרְכֵּנוּ מְשְׂתָּרַעַת עֲרָבַת קַיְרַוָאן, וְזוֹ הִיא עֲרָבָה רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁאֵין בָּהּ מַיִם, בְּדֶרֶך אַרְבָּעִים יוֹם. אֵין קוֹל נִשְׁמַע בָּהּ, כָּל הֶגֶה שָׁם. וְאֵין לִרְאוֹת פְּנֵי אָדָם, רוּחַ סַמוֹם יִשֹּׁב בָּהּ וּשְׁאָר רוּחוֹת, אַלְגֻ’גָ’אבּ שְׁמָם, הַמְיַבְּשִׁים הַמַּיִם עַד כַּלוֹתָם. וְאוּלָם הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכַּדִּים הֵם, כָּל רָעָה לֹא תְאוּנֵם”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “צָדַקְתָּ”. מִיָּד שָׁלַח לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְהֵבִיאוּ מִסְפָּר רָב שֶׁל כַּדִּים. לָקַח עִמּוֹ אֶת מִשְׁנֵהוּ וְאַלְפַּיִם פָּרָשׁ, לוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן וְנוֹשְׂאֵי נֶשֶׁק, וְרָכַב לְדַרְכּוֹ בְּלִוְיַת מַחֲנֶה רַב וְהַגְּמַלִּים, וְהַשֵּׁיךְ שֶׁנָּסַע עַל בֶּהֱמַת רִכְבּוֹ שֶׁלּוֹ בְּרֹאשָׁם לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ. מִהֲרוּ בְדַרְכָּם דֶּרֶךְ שְׂדוֹת יִשּׁוּב, עֲרָבָה וּמִדְבָּר מָלֵא אֵימוֹת, דֶּרֶךְ צִיָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּלוּם, דֶּרֶךְ הָרִים נִשָּׂאִים עַד לַשָּׁמַיִם. נָסְעוּ שָׁנָה תְמִימָה, עַד שֶׁנִתְבָּרֵר לָהֶם בְּאַחַד הַבְּקָרִים, אַחֲרֵי רָכְבָם לַיְלָה אָרוֹךְ, שֶׁאִבְּדוּ אֶת דַּרְכָּם וְשֶׁהֵם נִמְצָאִים בִּסְבִיבָה בִּלְתִּי־יְדוּעָה לָהֶם. אָמַר מוֹרֶה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם: אֵין כֹּח וְאֵין עֹז בִּלְתִּי אִם לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. חֵי אֲדוֹן הַכַּעְבָּה, שֶׁתָּעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ". אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “מַה הוּא שֶׁקָּרָה, הַשֵּׁיךְ?” אָמַר לוֹ: “תָּעִינוּ מִן הַדֶּרֶךְ”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “כְּלוּם יִתָּכֵן הַדָּבָר”. אָמַר לוֹ: “לֹא יָכֹלְתִּי לִצְפּוֹת בַּכּוֹכָבִים שֶׁהָיוּ מְכֻסִּים בַּעֲנָנִים וְלֹא נִרְאוּ”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “וְהֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים, אֵפוֹא?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה”. פָּקַד עָלָיו הָאֶמִיר וְאָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ הַחֲזֵר אוֹתָנוּ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תָעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “שׁוּב אֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “אִם כָּךְ נַמְשִׁיךְ בְדַרְכֵּנוּ. אֶפְשָׁר יַנְחֵנוּ אַללָּהּ, וּבֶעֱזוּז כֹּחוֹ יַדְרִיכֵנוּ בַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה”. רָכְבוּ הָלְאָה בְדַרְכָּם עַד לַצָּהֳרַיִם, וְהִגִּיעוּ לְמִישׁוֹר יָשָׁר שֶׁהָיָה שָׁטוּחַ כַּיָּם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שָׁקֵט וְנָם. וַעֲדַיִן הֵם מַמְשִׁיכִים בְּדַרְכָּם, כְּשֶׁנִּגְלָה לִפְנֵיהֶם בְצַד אֶחָד מֵרָחוֹק מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר, גָדוֹל וְגָבוֹהַ, וּמֵאֶמְצָעִיתוֹ נִרְאָה עָשָׁן עוֹלֶה לְעַנְנֵי־שָׁמַיִם. רָכְבוּ מְכַוְּנִים יָשָׁר אֵלָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב אֵלָיו, וְנִתְגַּלָּה לָהֶם בִּנְיָן רָם וְנִשָּׂא, עַמּוּדָיו מְשֻׁלָּבִים אֵיתָן, כַּבִּירִים וְנוֹרָאִים, דּוֹמִים לְהַר עַל עֲרֵמוֹתָיו. הָיָה בָנוּי אַבְנֵי־גָזִית שְׁחוֹרוֹת וּטְפָחוֹתָיו אֵימָה וְשַׁעֲרוֹ בַּרְזֶל סִינִי מַבְרִיק, מְסַנְוֵר עֵינַיִם וּמוֹשֵׁךְ עֵינֵי־כָּל אֵלָיו, וְטוֹרֵף אֶת הַדַּעַת, וְהֶקֵּפוֹ כְאֶלֶף אַמּוֹת. וּמַה שֶׁנִּרְאָה כְעָשָׁן לֹא הָיָה אֶלָּא כִּפַּת עוֹפֶרֶת בְּאֶמְצָעִיתוֹ, גְּבוֹהָה מֵאָה אַמָּה, וְנִרְאֵית מֵרָחוֹק כַּעֲנַן־עָשָׁן. כְּשֶׁרָאוּ זֹאת תָּמַהּ הָאֶמִיר תְּמִיהָה רַבָּה, מֵאַחַר שֶׁהַמָּקוֹם שׁוֹמֵם מֵאָדָם. אָמַר מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ: “הָבוּ וְנִתְקָרֵב וְנִתְבּוֹנֵן לַטִּירָה וְיָדַעְנוּ מַה פֵּרוּשָׁהּ”. אַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן יוֹתֵר אָמַר: “אֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אַללָּהּ, וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ מְקַדֵּשׁ וּמְשַׁבֵּחַ אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, מָלֵא שִׂמְחָה”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ: “אֶמִיר, שְׂמַח לִבְשׂוֹרָה טוֹבָה. אַללָּהּ יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה הוֹצִיאָנוּ מִמִּדְבָּרִיוֹת מְלֵאוֹת אֵימָה אֵלֶּה וּמִתּוֹךְ עֲרָבוֹת צִחֵי־צָמָא אֵלֶּה”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַר לוֹ: “דַּע, שֶׁאָבִי סִפֵּר לִי בְּשֵׁם אָבִיו, שֶׁפַּעַם נָסַע בְּאֶרֶץ זוֹ, שֶׁנַּסַעְנוּ בָּהּ אֲנַחְנוּ וְתָעִינוּ דֶּרֶךְ, וְכֵיצַד הִגִּיעַ לְטִירָה זוֹ וּמִמֶּנָּה לָעִיר הַפְּלִיז. וּמִשָּׁם עַד לְמָקוֹם זֶה שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֵין אֶלָּא מֵרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים. וְאוּלָם עָלֶיךָ לְהִשָּׁאֵר עַל חוֹף הַיָּם וְלֹא לַעֲזֹב אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן לְיָדוֹ מְקוֹמוֹת מַיִם וּבְאֵרוֹת וּמְקוֹמוֹת לְמַחֲנֶה, וְדֶרֶךְ זוֹ פָתַח אַלֶכְּסַנְדֵּר בַּעַל הַקַּרְנַיִם,8 בְּמַסָּעוֹ לְאַרְצוֹת־הַמַּעֲרָב. הוּא מָצָא כָּאן שְׁמָמוֹת וְעֲרָבוֹת וְתִקֵּן בָּהֶן מְקוֹמוֹת־מַיִם וּבְאֵרוֹת”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “יִגְמָלְךָ אַללָּהּ טוֹב עַל הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה”. וְלֹא פָסְקוּ הָאֶמִיר מוּסָא לָלֶכֶת עִם הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְחֶבֶר אֲנָשֶׁיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן וּמָצְאוּ אוֹתוֹ פָתוּחַ, וְלוֹ עַמּוּדִים גְּבוֹהִים וּמַדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת בְּדֶרֶךְ הַשַּׁעַר. וּבְתוֹךְ אוֹתָן מַדְרֵגוֹת שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת רְחָבוֹת וְהֵן מִן הַשַּׁיִשׁ הַמְגֻוָּן, שֶׁלֹּא נִרְאֶה כְדוּגְמָתוֹ, וְהַתִּקְרָה וְהַכְּתָלִים מְקֻשָּׁטִים פִּתּוּחֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְעַל הַשַּׁעַר לוּחַ וּבוֹ כָתוּב יְוָנִית. אָמַר הַשֵּׁיךְ: “הַאֶקְרְאֶנוּ לְךָ, הָאֶמִיר?” אָמַר לוֹ: “גֵּשׁ וּקְרָא, בִּרְכַּת אֱלֹהִים עָלֶיךָ. שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בִנְסִיעָה זוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְבִרְכָתְךָ”. קָרָא אוֹתוֹ, וְהִנֵּה שִׁיר בּוֹ, וְהוּא:

עַם תִּרְאֶנּוּ אַחֲרֵי פָּעֳלוֹ יָצָר,

יֵבְךְּ עַל הַשִּׁלְטוֹן מֶנּוּ לֻקַּח וָסָר.

וְהָאַרְמוֹן בּוֹ אַחֲרִית דָּבָר,

בִּדְבַר אֲדוֹנִים טֻמְּנוּ בֶעָפָר.

כֻּלָּם הַמָּוֶת, הָפֵץ הֱפִיצָם,

וַיְאַבְּדוּ בֶאָבָק כָּל רְכוּשָׁם.

כְּאִלוּ אַךְ הוֹרִידוּ מַרְכֻּלְתָּם שָׁם

לָנוּחַ, אַךְ בְּהוּלִים נָסְעוּ לְמַסָּעָם.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ הַחַי וְהַקַּיָּם מִבְּלִי חֲדֹל”. נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְנָבוֹךְ מִיָּפְיוֹ וּבִנְיָנוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִן הַתְּמוּנוֹת וְהַפְּסָלִים. וְהִנֵּה עַל הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי בָּתֵּי־שִׁיר כְּתוּבִים. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “גֵּשׁ, הַשֵּׁיךְ וּקְרָא”. קָרָא אוֹתָם וְהִנֵּה הֵם לֵאמֹר:

כַּמָּה מַחֲנוֹת תַּחַת כִּפּוֹתֶיהָ חָנוּ

בְּקִדְמֵי יָמִים, וְנָסְעוּ וּפָנוּ.

הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא, מַה עָשׂוּ בְזוּלָתָם

מְאֹרָעוֹת הַזְּמַן בִּהְיוֹת בָּם יָדָם.

חִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אוֹצְרוֹתָם אֲשֶׁר צָבָרוּ,

וְעָזְבוּ אַחֲרֵיהֶם אשֶׁר זֶה וְנָסְעוּ וְעָבָרוּ.

כַּמָּה הִקִּיפָתָם טוֹבָה וְכַמָּה אָכָלוּ,

וַיַּשְׁכִּימוּ בְתוֹךְ הֶעָפָר וְאֻכָּלוּ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא בְּכִי רַב, וְחָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ, וְאָמַר: “אָכֵן לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְנוּ”.9 הִתְבּוֹנְנוּ בָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה הוּא רֵיק מִיּוֹשֵׁב וְחָסֵר כָּל אָדָם, וְרֵיקָנוּת סְבִיבוֹ, חַצְרוֹתָיו ופִנּוֹתָיו שְׁמָמָה. וּבְאֶמְצָעִיתוֹ כִּפָּה רָמָה וְנִשָּׂאָה בָאֲוִיר, וּמִסָּבִיב לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת קֶבֶר. נִגַּשׁ הָאֶמִיר מוּסָא אֶל אוֹתָם קְבָרִים, וְהִנֵּה בֵינֵיהֶם קֶבֶר בָּנוּי שַׁיִשׁ, וְעָלָיו חֲקוּקִים בָּתֵּי שִׁיר בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

בִּפְנֵי כַּמָּה עָמַדְתִּי, וְכַמָּה הָרַגְתִּי מִן הַבְּרִיּוֹת,

וְכַמָּה כְּבָר רָאִיתִי, וְכַמָּה נָשָׂאתִי מִן הַתְּלָאוֹת.

וְכַמָּה אָכַלְתִּי וְכַמָּה שָׁתִיתִי אֱכֹל וּשְׁתוֹת.

וְכַמָּה שָׁמַעְתִּי זִמְרַת מְזַמְּרוֹת,

וְכַמָּה צִוִּיתִי וְכַמָּה אָסַרְתִּי אָסוֹר וְצַוּוֹת,

וְכַמָּה מִן הַטִּירוֹת תִּרְאֵן בְּצוּרוֹת,

צַרְתִּי עֲלֵיהֶם וָאֲחַפֵּשׂ בָּהֶן צְפוּנוֹת,

וּבֵרַרְתִּי מִתּוֹכָן הַיָּפוֹת בַּמְזַמְּרוֹת.

וְאוּלָם בְּקַלּוּת דַּעְתִּי חָטָאתִי לְהַשִּׂיג

מַאֲוַיִּים עוֹבְרִים, הֶבֶל וָרִיק.

הָשֵׁב, בֶּן־אָדָם, אֵפוֹא אַל לִבֶּךָ,

בְּטֶרֶם כּוֹס הַמָּוֶת יִהְיֶה מִשְׁתֶּיךֶ.

הֵן כִּמְעָט קָט יֵעָרְמוּ רִגְבֵי עָפָר

עָלֶיךָ, וְאַתָּה מִן הַחַיִּים עָבָר.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. קָרַב אֶל הַכִּפָּה, וְהִנֵּה לָהּ שְׁמוֹנֶה דְּלָתוֹת שֶׁל עֵץ אַלְמֹג עִם מַסְמֵרוֹת שֶׁל זָהָב מְקֻשָּׁטוֹת בְּכוֹכְבֵי כֶסֶף וּמְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת מִכָּל הַמִּינִים. וְעַל הַדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה כְתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כָּל אֲשֶׁר הִנַּחְתִּי, לֹא עָזַבְתִּי מִנְּדִיבוּת.

רַק הַגּוֹרָל הוּא וְהַמִּשְׁפָּט יִמְצָא אֶת הַבְּרִיּוֹת.

כָּל עוֹד הָיִיתִי בִשְׂמָחוֹת, וְגִיל אוֹתִי יֶאֱפוֹף,

הָיִיתִי מֵגֵן עַל נַחֲלָתִי כְאַרְיֵה יִטְרֹף.

לֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָתַתִּי בִנְדָבָה גַּם חַרְדָל

מִהְיוֹתִי קַמְצָן בּוֹ, וְלוּּ גַּם לְגֵיהִנֹּם אוּטָל,

עֲדֵי הוּטַלְתִּי בַגּוֹרָל עָלַי נִגְזָר,

מֵאֵת אַל אַדִּיר, הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר יָצָר.

אִם מוֹתִי נֶחְתָּם לָבוֹא עָלַי מַהֵר,

לֹא אוּכַל בְכָל מְזִמָּה הֲסִירוֹ הָסֵר.

וְלֹא יוֹעִילוּ גְדוּדַי אֲסַפְתִּים לִי מָגֵן,

וְלֹא יֹשִׁיעֵנִי יְדִיד לִי וְלֹא שָׁכֵן.

וְכָל יָמַי בַּנְּסִיעָה, טְרוּד עָמָל,

אֶל קֵץ הַחַיִּים אִם יֵצַר וְאִם יֵקַל.

וְאִם גַּם מִזָּהָב הַצְּרוֹר יִצְבֶּה,

וְדִינָר אֶל דִּינָר תְצָרֵף וְתַרְבֶּה –

עוֹד לִפְנֵי בֹקֶר כֻלּוֹ לְזוּלָתְךָ עוֹבֵר,

וְיָבִיאוּ לְךָ סַבָּל וְקֶבֶר חוֹפֵר.

וּבְיוֹם עָמְדְךָ לְדִין תִּפְגֹּשׁ אֱלֹהִים, בּוֹדֵד,

טְעוּן אַשְׁמָה וָפֶשַׁע וּמַשַּׂא כָבֵד.

אַל יַתְעֲךָ אֵפוֹא עוֹלָם זֶה בַעֲצָמָיו,

וְהַבֵּט וּרְאֵה בִידִיד וּבְשָׁכֵן פָּעֳלָיו.

כְּשֶׁשָּׁמַע הָאֶמִיר מוּסָא בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה בָּכָה בְּכִי רַב עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר נִכְנַס לַכִּפָּה וְרָאָה בְתוֹכָה קֶבֶר אָרֹךְ, אָיֹם לְמַרְאֶה, וְעָלָיו לוּחַ שֶׁל בַּרְזֶל סִינִי. קָרַב אֵלָיו הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְקָרָא אוֹתוֹ וְהִנֵּה כָתוּב עָלָיו. בְּשֵׁם אֱלֹהִים הַקַּיָּם עְדֵי עַד. בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יָלַד וְלֹא נוֹלַד וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ אֶחָד10. בְּשֵׁם אֱלֹהִים בַּעַל הַכֹּח וְהָאֲצִילוּת. בְּשֵׁם הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָא דְּבָרִים אֵלֶּה, מָצָא אַחֲרֵי זֶה כָתוּב עַל הַלּוּחַ: “וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הִנֵּּה אַתָּה הַמַּגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה. קַח לְךָ מוּסָר מִמַּה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מִמְאֹרָעוֹת הַזְּמַן וּמִתְּמוּרוֹת הַמִּקְרִים. וְאַל יַתְעֲךָ עוֹלָם זֶה וַעֲדָיָיו, וְזִיּוּפָיו וּשְׁקָרָיו וְתַרְמִיתָיו וְתִפְאַרְתוֹ, שֶׁכֵּן הוּא מָקוֹם פְּגִישַׁת מִרְמָה וּבְגִידָה. כָּל דָּבָר בּוֹ הוּא כְהַלְוָאָה, וְהַמַּלְוֶה יָכֹל לָקַחַת בַּחֲזָרָה מִן הַלֹּוֶה. וְהוּא כְתַעְתּוּעֵי שֵׁנָה וַחֲלוֹם הַחוֹלֵם. דּוֹמֶה הוּא לְעָנָן, שֶׁהַצָּמֵא מְדַמֶּה לְמַיִם. יְיַפֶנּוּ הַשָׂטָן לָאָדָם עַד הַמָּוֶת. אֵלֶּה תְכוּנוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַל תִּבְטַח בּוֹ וְאַל תֵּט אֵלָיו, שֶׁכֵּן בּוֹגֵד הוּא בְכָל הַסּוֹמֵךְ עָלָיו וְהַנִּשְׁעָן בְּעִנְיָנָיו עָלָיו. אַל תִּפֹּל בְחַבְלֵי־רִשְׁתּוֹתָיו וְאַל תֶּאֱחֹז בְּשׁוּלָיו. הֲרֵי אֲנִי הָיוּ לִי אַרְבַּע מֵאוֹת סוּסִים אֲמֻצִּים, וְנָשָׂאתִי לִי אֶלֶף נְעָרוֹת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, מְלֵאוֹת־שַׁדֵּיהֶן, בְּתוּלוֹת כְּאִלוּ הֵן לְבָנוֹת בָּרָקִיעַ, וְחוֹנַנְתִּי אֶלֶף יְלָדִים דּוֹמִים לַלְּבָאִים הַזּוֹעֲפִים, וְחָיִיתִי מִן הַחַיִּים אֶלֶף שָׁנָה בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, וְאָסַפְתִּי מִן הַהוֹן מַה שֶׁאֵין בְּכֹחַ מַלְכֵי הָעוֹלָם לְאָסְפוֹ וְהָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁהַטּוֹב יִתְקַיֵּים לִי לְלֹא קֵץ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר עַד שֶׁיָּרַד עָלַי מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאֲרָצוֹת. וְתָקְפָה אוֹתָנוּ, עֹנֶשׁ אֵל, הָאֱמֶת הַגְּלוּיָה. וְהָיוּ מֵתִים מֵאִתָּנוּ בְכָל יוֹם שְׁנַיִם, עַד שֶׁכָּלָה מֵאִתָּנוּ עַם רָב. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַכְּלָיָה שֶׁנִכְנְסָה לְחַצְרוֹתֵינוּ וּבָאָה עָלֵינוּ, וְשֶׁשַׁקַעְנוּ בְיַם הַמָּוֶת, הֵבֵאתִי סוֹפֵר וְצִוִּיתִי עָלָיו לִכְתֹּב אֵלֶּה הַשִׁירִים וְהַהַזְהָרָה וְהַמּוּסָר. וּכְבָר שַׂמְתִּי אוֹתָם סְדוּרִים חֲקוּקִים עַל שְׁעָרִים אֵלֶּה וְלוּחוֹת וּקְבָרִים אֵלֶּה. וּכְבָר הָיָה לִי חַיִל שֶׁל אֶלֶף אַלְפֵי רְסָנִים, אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה בִרְמָחִים וּמָגִנִּים, וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת גוֹזְרוֹת וְגִבּוֹרֵי־כֹּח אַדִּירִים. וְצִוִּיתִי אוֹתָם לִלְבֹּש אֶת הַשִּׁרְיוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים וְהָרְחָבִים וְשֶׁיַחְגְּרוּ אֶת הַחֲרָבוֹת הַגּוֹזְרוֹת וְיֶאֱסְרוּ אֶת הַרְמָחִים הַמַּבְהִילִים וְיִרְכְּבוּ עַל הַסּוּסִים הַלּוֹהֲטִים. וּכְשֶׁיָּרַד עָלֵינוּ מִשְׁפַּט רִבּוֹן־הָעוֹלָמִים אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְהַשַּׁמַיִם, אָמַרְתִּי: “הוֹי אַנְשֵׁי הַחַיִל וְהַצָּבָא, כְּלוּם יְכוֹלִים אַתֶּם לִמְנֹעַ אֶת אֲשֶׁר יָרַד עָלַי מֵאֵת הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר?” וְקָצְרָה יַד הַצָּבָא וְהַחַיִל מִזֶּה, וְאָמְרוּ: “כֵּיצָד נוּכַל לְהִלָּחֵם11 בְּמִי אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְעַכְּבוֹ שׁוּם שׁוֹמֵר סַף, הַבָּא בַשַׁעַר וְאֵין לוֹ שׁוֹעֵר?” אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֵבִיאוּ לִי אֶת הָאוֹצָרוֹת”. וְהָיוּ אֶלֶף גֹּבִים, בְּכָל גֹּב אֶלֶף כִּכְּרֵי זָהָב אָדֹם, וּבְתוֹכָם מִן הַפְּנִינִים וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וּכְמוֹ זֶה מִן הַכֶּסֶף הַלָּבָן, וְהָאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר תִּקְצַר יַד מַלְכֵי־הָאָרֶץ לְהַשִּׂיגָם. וּכְשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת לְפָנַי, אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּלוּם יְכֹלִים אַתֶּם לְהַצִּילֵנִי בְּאוֹצָרוֹת אֵלֶּה כֻּלָּם וְלִקְנוֹת לִי בָהֶם יוֹם אֶחָד שֶׁאֶחְיֶנּוּ?” וְלֹא יָכְלוּ זֹאת, וְהָיוּ מְסוּרִים לַמִּשְׁפָּט וְלַגְּזֵרָה. מָסַרְתִּי עַצְמִי בְאֹרֶךְ־רוּחַ לַגּוֹרָל וְלַגְּזֵרָה, עַד שֶׁנָּטַל אֶת נִשְמָתִי, וְהִשְׁכִּינַנִי בְקִבְרִי. וְאִם תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, הִנֵּּה אֲנִי כּוּשׁ בֶּן שַׁדַּאד בֶּן עָאד הַגָדוֹל”. וְעַל לוּחַ זֶה הָיוּ כְתוּבִים גַּם בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאִם תַּזְכִּירוּנִי אַחֲרֵי אֲרִיכוּת יָמַי

וְתַהְפּוּכוּת הַיָּמִים וְהַמְאֹרָעוֹת אַחֲרָי,

הִנֵּּה אֲנִי בֶּן שַׁדָּאד אֲשֶׁר מָלַךְ עַל כָּל הָאָדָם

וְהָאָרֶץ כֻּלָּה, בְּכָל מָקוֹם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם.

נִשְׁמְעוּ לִי הַחֲבוּרוֹת הַמִּתְמָרְדוֹת כֻלָּן,

וְסוּרְיָה וּמִמִּצְרַיִם וְעַד עַדְנָאן12.

הָיִיתִי בְתִפְאֶרֶת, אַכְנִיעַ מַלְכֵיהֶן אֲנִי,

וַיִּפְחֲדוּ כָל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ מִפְּנֵי שִׁלְטוֹנִי,

וָאֵרֶא אֶת הַשְּׁבָטִים וְהַצָּבָא בְיָדִי,

וְאֶת הָאֲרָצוֹת וְיוֹשְׁבֵיהֶן יְרֵאִים אוֹתִי.

וְעֵת רָכַבְתִּי רָאִיתִי צִבְאוֹתַי מִנְיָנָם

עֲלֵי סוּסִים, אֶלֶף אֲלָפִים רִסְנָם.

וָאֶרְכֹּשׁ אוֹצָרוֹת אֵין לָהֶם סְפֹר,

לִמְצוּקוֹת הַזְּמַן אוֹתָם אֶאֱצֹר.

וָאֶגְמֹר אֹמֶר לִפְדוֹת בְּכָל רְכוּשִׁי,

לְעֵת מִן הָעִתִּים רוּחִי, נַפְשִׁי.

וַיְמָאֵן אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי חֶפְצוֹ לַעֲשׂוֹת,

וַאֲנִי יְחִידִי מִן הָאַחִים לָעֵת הַזֹּאת.

וְהַמָּוֶת הַמַּפְרִיד בֵּין אָדָם בָּאָנִי,

וּמִפְּאֵר לַחֲצַר קָלוֹן הֶעֱבִירָנִי.

וָאֶמְצָא כָּל קִדַּמְתִּי עֲשׂה מַעֲשָׂי,

וָאֱהִי פוֹשֵׁעַ, וַאֲנִי לָהֶם אַחֲרָאי.

הָשֶׁב אֵפוֹא אֶל לִבְּךָ כִּי עַל פִּי־תְּהֹם הִנְּךָ,

וּמִפִּגְעֵי מְאֹרָעוֹת, אֵל יַנְחֶךָ, הִשָּׁמֶר לְךָ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא עַד שֶׁהִתְעַלֵּף, כְּשֶׁרָאַה אֶת קִבְרוֹת־הָאֲנָשִׁים. וַעֲדַיִן הֵם מְשׁוֹטְטִים בְּעֶבְרֵי הָאַרְמוֹן וּמִתְבּוֹנְנִים לְאוּלָמָיו וּלְגַנּוֹת־הַטִּיּוּל שֶׁבּוֹ, כְּשֶׁרָאוּ שֻׁלְחָן עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם שֶׁל שַׁיִשׁ, וְעָלָיו כָּתוּב: “כְּבָר אָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן זֶה אֶלֶף מְלֶכִים עִוְרִים בְּעֵינָם הָאַחַת וְאֶלֶף מְלָכִים שְׁלֵמִים בִּשְׁתֵי עֵינֵיהֶם, וְכֻלָּם עָזְבוּ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְשָׁכְנוּ עָפָר וּבַקְּבָרוֹת” כָּתַב לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא כָּל זֶה כֻלּוֹ, וְיָצָא וְלֹא נָטַל עִמּוֹ מִן הָאַרְמוֹן זוּלַת הַשֻּלְחָן. נָסְעוּ הַצָּבָא וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד לִפְנֵיהֶם, מַנְחָם הַדֶּרֶךְ, עַד שֶׁעָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם כֻלּוֹ וְיוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם גִּבְעָה נִשָּׂאָה. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ, וְהִנֵּה עָלֶיהָ פָּרָשׁ שֶׁל פְּלִיז, וּבְרֹאשׁ רָמְחוֹ חֹד רָחָב וּמַבְרִיק, עַד שֶׁכִּמְעַט הִכָּה אֶת הַעֵינַיִם בְּסַנְוֵרִים. וְעָלָיו כָּתוּב: "הוֹי הַמַּגִּיעַ אֵלַי, אִם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל מְדִינַת הַפְּלִיז, חַכֵּךְ כַּף יָדוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ, וְיִסְתּוֹבֵב וְאַחַר־כָּךְ יַעֲמֹד. וּבָעֵבֶר אֲשֶׁר יַבִּיט אֵלָיו, לֵךְ וְאֵין פַּחַד עָלֶיךָ וְלֹא מֵצַר, שֶׁכֵּן יוֹבִילְךָ לִמְדִינַת הַפְּלִיז.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחִכֵּךְ הָאֶמִיר מוּסָא אֶת כַּף יָדוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ, הִסְתּוֹבֵב הַפָּרָשׁ כְּאִלוּ הָיָה הַבָּרָק הַמַּכֶּה בַסַּנְוֵרִים וּפָנָה לְעֵבֶר אַחֵר מִזֶּה שֶׁהָיוּ בּוֹ. פָּנוּ הָאֲנָשִׁים אֵלָיו וְנָסְעוּ, וְהִנֵּה הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה. הָלְכוּ בָּהּ, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בָּהּ יוֹמָם וְלֵילָם עַד שֶׁעָבְרוּ אֶרֶץ רְחוֹקָה. וַעֲדַיִן הֵם נוֹסְעִים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁרָאוּ עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שְׁחוֹרָה וּבוֹ דְמוּת אָדָם שָׁקוּעַ בָּאָרֶץ עַד לַאֲצִילֵי יָדָיו וְלוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם גָדוֹלוֹת וְאַרְבַּע יָדַיִם. שְׁתַּיִם מֵהֶן כִּידֵי בֶּן־אָדָם וּשְׁתַּיִם כְּכַפּוֹת הָאַרְיֵה, וְצִפָּרְנַיִם בָּהֶן. וְלוֹ שֵׂעָר בְּראֹשׁוֹ כְּאִלוּ הָיוּ זַנְבוֹת הַסּוּסִים. וּשְׁתֵּי עֵינַיִם לוֹ כְּאִלוּ הָיוּ גֶחָלִים בּוֹעֲרוֹת, וְעַיִן שְׁלִישִׁית לוֹ בְמִצְחוֹ כְּעֵין הַבַּרְדְּלָס, יְנֹוצְצוּ מֵהֶן זִקֵּי אֵשׁ. וְהוּא שָׁחוֹר וְאָרוֹךְ, נִשָּׂא לַמָּרוֹם וּמַכְרִיז: “יִשְׁתַּבַּח אֲדוֹנִי, אֲשֶׁר גָּזַר עָלַי צָרָה קָשָׁה זוֹ וְעֹנֶשׁ הַדְּאָבָה עַד לְיוֹם תְּחִיַּת־הַמֵּתִים”. כְּשֶׁהְתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים בְּעֵינֵיהֶם יָצְאוּ מִדַּעְתָּם וְנִדְהֲמוּ וּכְשֶׁרָאוּ תָאֳרוֹ הִפְנוּ לָנוּס. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “מַה זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא”. אָמַר לוֹ: “גֵּשׁ אֵלָיו וַחֲקֹר לְעִנְיָנוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא מְגַלֶּה לָנוּ עִנְיָנוֹ. וְאוּלַי תַּעֲמֹד עַל עִנְיָנוֹ”. אָמַר הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לָאֶמִיר, מְפַחֲדִים אָנוּ מִפָּנָיו”. אָמַר לוֹ: “אַל תְפַחֲדוּ שֶׁכֵּן כָּפוּת הוּא וְלֹא יוּכַל לָכֶם וְלֹא לְזוּלַתְכֶם מִתּוֹךְ מַה שֶׁהוּא בּוֹ”. נִגַּשׁ אֵלָיו הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד וְאָמַר לוֹ: “הוֹי הַדְּמוּת, מַה שְּׁמֵךְ וּמַה עִנְיָנֵךְ, וּמַה הוּא שֶׁשָּׂם אוֹתָךְ בְמָקוֹם זֶה בְצוּרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “בַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֲנִי מִמִּשְׁפַּחַת הָעִפְרִית מִן הַשֵּׁדִים, וּשְׁמִי דָאהִשׁ בֶּן אַלְאַעְמָשְׁ. וַאֲנִי כָפוּת כָּאן, עַל יְדֵי הָעָצְמָה, חָבוּשׁ עַל־יְדֵי הַכֹּחַ, נֶעֱנָשׁ עַד לַזְּמַן אֲשֶׁר יַחֲפֹּץ אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, שְׁאַל אוֹתוֹ, מַה סִבַּּת מַאֲסָרוֹ לְעַמּוּד זֶה?” שָׁאַל אוֹתוֹ לְכָךְ. אָמַר לוֹ הָעִפְרִית: "סִפּוּרִי מַפְלִיא. וְהוּא זֶה: הָיֹה הָיָה לְאַחַד מִבְּנֵי הַשָׂטָן אִבְּלִיס אֱלִיל שֶׁל צֶדֶף אָדֹם, וְהָיִיתִי מָפְקָד עָלָיו. וְהָיָה עוֹבֵד אוֹתוֹ מֶלֶךְ מִמַלְכֵי הַיָּם, רָם הָעֵרֶךְ וַעֲצוּם הַמַּעֲלָה, שֶׁהָיָה מְפָקֵּד עַל אֶלֶף אֲלָפִים, הַמַּכִּים לְפָנָיו בַּחֲרָבוֹת וְנַעֲנִים לִקְרִיאָתוֹ בְּעֵת צָרָה. וְהָיוּ הַשֵּׁדִים סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, עַל פִּי פְקֻדָּתִי וּמִצְוָתִי, מְמַלְּאִים אַחֲרֵי דְּבָרַי כְּשֶׁאֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיהֶם. וְהָיוּ כֻּלָּם מוֹרְדִים בִּשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְהָיִיתִי נִכְנַס בַּחֲלַל גּוּפוֹ שֶׁל הָאֱלִיל וּמְצַוֶּה עֲלֵיהֶם וְאוֹסֵר. וְהָיְתָה בַת אוֹתוֹ מֶלֶךְ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אֱלִיל, מַרְבָּה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ שְׁטוּפָה בַּעֲבוֹדָתוֹ. וְהָיְתָה הַיָּפָה בִּבְנֵי דוֹרָהּ. בַּעֲלַת יֹפִי וְחֵן וְזֹהַר וּשְׁלֵמוּת. תֵּאַרְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. שָׁלַח אַל אָבִיהָ לֵאמֹר לוֹ: “הַשֵּׂא לִי אֶת בִּתְּךָ וּשְׁבֹר אֱלִילְךָ שֶׁל הַצֶּדֶף הָאָדֹם, וְהָעֵד שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וְשֶׁשְּׁלֹמֹה הוּא נְבִיא אַללָּהּ. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ, הֲרֵי לְךָ מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר לָנוּ וְעָלֶיךָ מֻטָּל מַה שֶׁמֻּטָּל עָלֵינוּ. אַךְ אִם מְסָרֵב אַתָּה, אֲנִי בָא אֵלֶיךָ בִּגְדוּדִים שֶׁלֹּא תוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם. הִתְכּוֹנֵן אֵפוֹא לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה לֵאלֹהִים בְּיוֹם־הַדִּין, וּלְבַשׁ גְּלִימָה לַמָּוֶת. בּוֹא אָבוֹא אֵלֶיךָ בְּצָבָא אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת כָּל הַמִּישׁוֹר, וְיָשִׁית אוֹתְךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל אֲשֶׁר עָבַר”. כְּשֶׁבָּא שְׁלִיחַ שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גָּאָה בְּמֶרִי וְגָבְהָה רוּחוֹ וְהִתְנַשֵׂא בְלִבּוֹ וְהִתְגָּאָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר לְמִשְׁנָיו: “מַה אַתֶּם אוֹמְרִים בִּדְבַר שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד? הִנֵּּה שָׁלַח אֵלַי, מְבַקֵּשׁ אֶת בִּתִּי וְדוֹרֵשׁ שֶׁאֶשְׁבֹּר אֶת פֶּסֶל הַצֶּדֶף הָאָדֹם אֲשֶׁר לִי וְאֶכָּנֵס בְּדָתוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, כְּלוּם יוּכַל שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּךָ כָּזֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה בְּאֶמְצַע יַם עָצוּם זֶה? וְאִם הוּא עוֹלֶה עָלֶיךָ לֹא יוּכַל לְךָ, שֶׁהַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד יִלָּחֲמוּ לְךָ, וְתִמְצָא לְךָ עֶזְרֶה נֶגְדּוֹ בֶּאֱלִילְךָ שֶׁאַתָּה עוֹבְדוֹ, שֶׁכֵּן יַעֲזוֹר לְךָ נֶגְדּוֹ וְיוֹשִׁיעֲךָ. וְהָעֵצָה הַנְכוֹחָה הִיא שֶׁתִּוָּעֵץ בְּדָבָר זֶה בַאֲדוֹנֶיךָ – הָיְתָה כַוָּנָתָם לְזֶה פֶסֶל הַצֶּדֶף הָאָדֹם – וְתִשְׁמַע מַה תְּהֵא תְשׁוּבָתוֹ. וְאִם הוּא מְיָעֵץ אוֹתְךָ לְהִלָּחֵם בּוֹ, הִלָּחֵם וְאִם לָאו, לֹא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד וְנִכְנַס אֶל אֱלִילוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן וְזָבַח זְבָחִים, וְנָפַל לְפָנָיו עַל אַפָּיו וְהִשְׁתַּחֲוָה וְהָיָה בוֹכֶה וְאוֹמֵר שִׁיר זֶה:

אֲדוֹנִי, יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת כֹּחֶךָ.

וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה מְבַקֵּשׁ שָׁבְרֶךָ.

אֲדוֹנִי, הִנֵּּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ עֶזְרָתֶךָ,

צַוֵּה אֵפוֹא, כִּי שׁוֹמֵעַ אֲנִי לְמִצְוָתֶךָ.

אָמַר אוֹתוֹ הָעִפְרִית שֶׁחֶצְיוֹ בְתוֹךְ הָעַמּוּד לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד, וְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ שׁוֹמְעִים: "נִכְנַסְתִּי אֲנִי לְתוֹךְ חֲלַל גּוּפוּ שֶׁל הַפֶּסֶל בְּקַלּוּת־דַּעְתִּי וּמִעוּט שִׂכְלִי וְאִי־שִׂימַת לִבִּי לִפְקֻדַּת שְׁלֹמֹה, וּפָתַחְתִּי וְאָמַרְתִּי בְּשִׁיר:

בַּאֲשֶׁר לִי – לֹא אִירָא מֶנוּ רָע,

שֶׁכֵּן אֲנִי בְכָל דָּבָר אֵדָע.

וְאִם לְהִלָּחֵם בִּי רְצוֹנוֹ, אֵצֵא לִקְרָאתוֹ,

וַאֲנִי נוֹטַל מִקִּרְבּוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ תְּשׁוּבָתִי לוֹ, חָזַק לִבּוֹ, וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִלָּחֵם בִּשְׁלֹמֹה נְבִיא־אֱלֹהִים, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְלַעֲרֹךְ קְרָב נֶגְדּוֹ. וּכְשֶׁבָּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, הִכָּהוּ מַכָּה מַכְאִיבָה, וְהֵשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה מְגֻנָּה, וְשָׁלַח מְאַיֵּם עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ עַל־יְדֵי הַשָּׁלִיחַ: “כְּבָר הִשִׂיאָה אוֹתְךָ נַפְשְׁךָ לִשְׁאוֹ­ל לְךָ מִשְׁאָלוֹת. כְּלוּם תְּאַיֵּם עָלַי בְּדִבְרֶי הֶבֶל? בְּחַר לְךָ, אִם תַּעֲלֶה אַתָּה עָלַי וְאִם אֶעֱלֶה עָלֶיךָ”. חָזַר הַשָּׁלִיחַ אַל שְׁלֹמֹה, וְהוֹדִיעוֹ כָל מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ וּמַה שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּבִיא שְׁלֹמֹה זֹאת עָלְתָה חֲמָתוֹ, וְהֶחֱלִיט בְּרָגְזוֹ וְצִיֵּד אֶת צְבָאוֹ מִן הָרוּחוֹת וּמִן הָאָדָם וְחַיּוֹת־הַבָּר וְהָעוֹפוֹת וְהַשְּׁרָצִים, וְצִוָּה עַל מִשְׁנֵהוּ אַלדִּמִרְיָאט מֶלֶךְ הָרוּחוֹת שֶׁיֶּאֱסֹף אֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם. אָסַף לוֹ מִן הַשְּׂטָנִים שֵׁש מֵאוֹת אֶלֶף אֲלָפִים, וְצִוָּה עַל אָצָף בֶּן בְּרַכְיָה לֶאֶסֹף אֶת צְבָאוֹ מִבְּנֵי־הָאָדָם, וְהָיָה מִסְפָּרָם אֶלֶף אֲלָפִים אוֹ יוֹתֵר. הֵכִין אֶת הַצֵּידָה וְאֶת הַנֶּשֶק וְרָכְבוּ הוּא וְחֵילוֹתָיו מִן הָרוּחוֹת וְהָאָדָם עַל שָׁטִיחַ, כְּשֶׁהָעוֹפוֹת עָפִים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהַחַיוֹת נוֹסְעוֹת מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ, עַד שֶׁחָנָה עַל חוֹף אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וְהִקִּיף אֶת הָאִי שֶׁלּוֹ, וּמִלֵּא אֶת הָאָרֶץ בְּחֵילוֹתָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר שֶׁהַשֵּׁד סִפֵּר: “וּכְשֶׁחָנָה הַנָּבִיא שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עִם חֵילוֹתָיו מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אִי, שָׁלַח אֶל מַלְכֵֵּנוּ לֵאמֹר לוֹ: “הִנֵּּה אֲנִי כְּבָר בָּאתִי, הָשֵׁב מֵעָלֶיךָ13 הַפֶּגֵע אֲשֶׁר בָּאֲךָ, וְאִם לַאו הִכָּנֵס תַּחַת מִשְׁמַעְתִּי וְהוֹדֵה בִשְׁלִיחוּתִי מֵאֱלֹהִים וּשְׁבֹר אֶת פִּסְלְךָ וַעֲבֹד אֶת הָאֶחָד שֶׁאוֹתוֹ יֵאוֹת לַעֲבֹד וְהַשֵּׂא לִי אֶת בִּתְּךָ בְּהֵתֵּר, וֶאֱמֹר אַתָּה וּמִי שֶׁעִמְּךָ: ‘מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁשְּׁלֹמֹה הוּא נְבִיא אַללָּהּ’. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר זֹאת, יִהְיוּ לְךָ בִּטָּחוֹן וְשָׁלוֹם, אַךְ אִם מְמָאֵן אַתָּה, הִנֵּּה לֹא תָגֵן עָלֶיךָ הִתְבַּצְּרוּתְךָ מִפָּנַי בְּאִי זֶה, שֶׁכֵּן צִוָּה אֱלֹהִים יִתְבָּרֵךְ וְיִתְעַלֶּה אֶת הָרוּחַ לִהְיוֹת סָר לְמִשְׁמַעְתִּי. וְצִוָּה עָלָיו לַשֵּׂאת אוֹתִי בַּשָּׁטִיחַ, וַאֲנִי יָכֹל לַעֲשׂוֹתְךָ לְמוּסָר וּלְמָשָׁל לְזוּלָתְךָ”. בָּא הַשָּׁלִיחַ וּמָסַר שְׁלִיחוּת נְבִיא־הָאֱלֹהִים שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֵין לְעִנְיָן זֶה שֶׁאַתָּה דוֹרְשׁוֹ מִמֶּנִי כָּל דֶּרֶךְ”. וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ לַמִּלְחָמָה. חָזַר הַשָּׁלִיחַ אֶל שְׁלֹמֹה, וְהֶחֶזִיר לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל תּוֹשָׁבֵי אַרְצוֹ וְאָסַף אֵלָיו מִן הַשֵּׁדִים שֶׁהָיוּ תַּחַת יָדוֹ אֶלֶף אֲלָפִים, וְצֵרֵף אֲלֵיהֶם מִבַּלְעָדָם מִן הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וּמִן הַשְּׂטָנִים שֶׁבְּאִיֵּי הַיָּמִים וְעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. צִיֵּד אֶת צְבָאוֹ וּפָתַח אֶת אוֹצְרוֹת כְּלֵי־זֵינוֹ וְחִלֵּק אוֹתָם בֵּינֵיהֶם. וְאוּלָם בַאֲשֶׁר לִנְבִיא־הָאֱלֹהִים שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִנֵּּה עָרַךְ אֶת חֵילוֹתָיו וְצִוָּה עַל חַיּוֹת הַטֶּרֶף, שֶׁיִּתְחַלְּקוּ לִשְׁנֵי עֲבָרִים לִימִין הָאֲנָשִׁים וְלִשְׂמֹאלָם. וְצִוָּה עַל הָעוֹפוֹת לַעֲמֹד בָּאִי, וְצִוָּה אוֹתָם לְנַקֵּר אֶת עֵינֵיהֶם בְּמַקּוֹרֵיהֶם בִּשְׁעַת הַהַתְקָפָה וּלְהַכּוֹת עַל פְּנֵיהֶם בְּכַנְפֵיהֶם. וְצִוָּה אֶת חַיּוֹת הַטֶּרֶף לִטְרֹף אֶת סוּסֵיהֶם. הִצִּיב לוֹ כִסֵּא־מַלְכוּת שֶׁל שַׁיִשׁ מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת רָקוּעַ רִקּוּעַ זָהָב אָדוֹם, וְשָׂם אֶת מִשְׁנֵהוּ אָצָף בֶּן בְּרַכְיָה לְצַד יְמִין וְאֶת מִשְׁנֵהוּ אַלדִּמִרְיָאט לְצַד שְׂמֹאל וְאֶת מַלְכֵי בְנֵי־הָאָדָם לִימִינוֹ וְאֶת מַלְכֵי הָרוּחוֹת לִשְׂמֹאלוֹ, וְאֶת חַיּוֹת הַבָּר וְאֶת הָאֶפְעֶה וְאֶת הַנְּחָשִׁים לְפָנָיו. הִסְתָּעֲרוּ עָלֵינוּ כְּאִישׁ אֶחָד וְנִלְחַמְנוּ עִמּוֹ בִמְקוֹם רַחֲבַת־יָדַיִם זְמַן שְׁנֵי יָמִים, וּבָא עָלֵינוּ הָאָסוֹן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וּבֻצַּע בָּנוּ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהָיוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁתָּקְפוּ אֶת שְׁלֹמֹה אֲנִי וְחֵילוֹתַי. אָמַרְתִּי לַאֲנָשַׁי: ‘עִמְדוּ14 נָכוֹן עַל מְקוֹמְכֶם עַד אֲשֶׁר אֵצֵא אֲלֵיהֶם לַמַּעֲרָכָה וַאֲבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם עִם אַלדִּמִרְיָאט’. וְהִנֵּה יָצָא אֶל הַמַּעֲרָכָה, כְּאִלוּ הוּא הַר עָצוּם וְאֵשׁ לוֹהֶטֶת וְעָשָׁן מִתְנַשֵּׂא. קָרַב וְיָרָה בִי שַׁלְהֶבֶת שֶׁל אֵשׁ, גָּבַר חִצּוֹ עַל אִשִּׁי וְצָעַק עָלַי צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהַשָּׁמַיִם15 נִכְפּוּ עָלַי, וְנָעוּ הֶהָרִים לְקוֹלוֹ. צִוָּה אֶת אֲנָשָׁיו וְהִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ וְצָעַקְנוּ אֵלֶּה עַל אֵלֶּה, וְהִתְנַשְּׂאָה הָאֵשׁ וְעָלָה הֶעָשָׁן, וְהַלְּבָבוֹת כִּמְעָט שֶׁנִּתְפּוֹרְרוּ. וְקָמָה הַמִּלְחָמָה בִּמְלֹא תָקְפָה. וְהָיוּ הָעוֹפוֹת נִלְחָמִים בָּאֲוִיר וְחַיּוֹת־הַטֶּרֶף נִלְחָמוֹת עַל הָאֲדָמָה, וַאֲנִי נִלְחָם בְּאַלדִּמִרְיָאט עַד שֶׁהֶלְאָנִי וְהִלְאִיתִיו. אַחַר־כָּךְ חָלַשְׁתִּי וְעָזְבוּ אוֹתִי חֲבֵרַי וְחֵילֹותַי וְנֶהֱדְפוּ אֲנָשַׁי. צָעַק נְבִיא־הָאֱלֹהִים שְׁלֹמֹה: ‘תִּפְסוּ עָרִיץ זֶה, מְתֹעָב וְנוֹכֵל’. תָּקְפוּ בְנֵי־הָאָדָם אֶת בְּנֵי־הָאָדָם וְהָרוּחוֹת אֶת הָרוּחוֹת, וְנֶהְדַּף מַלְכֵּנוּ, וְהָיִינוּ לִשְׁלֹמֹה לָבַז, וְתָקְפוּ צִבְאוֹתָיו אֶת חֵילֹותֵינוּ וְהַחַיּוֹת לָהֶם מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וְהָעוֹפוֹת מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ, מְנַקְּרִים אֶת עֵינֵי הָעָם פַּעַם בְּצִפָּרְנֵיהֶם, וּבְמַקּוֹרֵיהֶם פַּעַם, וְטוֹפְחִים עַל פְּנֵי הָעָם בְּכַנְפֵיהֶם, וְחַיּוֹת־הַטֶּרֶף נוֹשְׁכִים אֶת הַסּוּסִים וְטוֹרְפִים אֶת הָאֲנָשִׁים, עַד שֶׁהָיוּ רֹב הָעָם מוּטָלִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ כְּגִזְעֵי הַדְּקָלִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּּה עַפְתִּי מֵעַל פְּנֵי אַלדִּמִרְיָאט. רָדַף אַחֲרֵי מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהִדְבִּיק אוֹתִי, וּבֻצַּע בִּי אֲשֶׁר צִוָּה שְׁלֹמֹה וְנִהְיֵיתִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה16, שֶׁכֵּן כָּרַעְתִּי מִתּוֹךְ עֲיֵפוּת. הִתְנַפֵּל עָלַי וְלָקַח אוֹתִי בַשְּׁבִי. הִתְחַנַּנְתִּי אֵלָיו אָמַרְתִּי: ‘בְּשֵׁם זֶה שֶׁהֱעֶלָה אוֹתְךָ מַעֲלָה וְהִשְׁפִּיל אוֹתִי, חוּס עָלַי וְהוֹבִלֵינִי אֶל שְׁלֹמֹה – עָלָיו הַשָּׁלוֹם’. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לִפְנֵי שְׁלֹמֹה, קִבֵּל פָּנֵי בְּצוּרָה הַגְּרוּעָה בְיוֹתֵר, וְצִוָּה לְהֵבִיא עַמּוּד זֶה וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ חָלוּל, וְחָבַשׁ אוֹתִי בְתוֹכוֹ. אַחַר־כָּךְ חָתַם אוֹתִי בְחוֹתָמוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה כֵן, כְּבָלַנִי בִכְבָלִים, הֵבִיא אוֹתִי אַלדִּמִרְיָאט לְכָאן וְהִנִּיחָנִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי. עַמּוּד זֶה בֵית־אֲסוּרִים הוּא, אֵפוֹא, עַד לְיוֹם הַדִּין הָאַחֲרוֹן. וּמַלְאָךְ כַּבִּיר־כֹּח הָפְקַד עָלַי לְשָׁמְרֵנִי בְבֵית־סֹהַר זֶה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר17, שֶבְּנֵי־אָדָם הִשְׁתָּאוּ לְמַרְאֵה הַשֵּׁד, מַרְאֵהוּ הַמְּעוֹרֵר זְוָעָה. אָמַר הָאֶמִיר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ. אָכֵן נָתַן לִשְׁלֹמֹה שִׁלְטוֹן רָב”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “רְאֵה מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ, הַגֵּד לָנוּ פֶשֶׁר דָּבָר”. אָמַר הַשֵּׁד: “שָׁאַל כְּחֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם נִמְצָאִים בִּסְבִיבָה זוֹ שֵׁדִים, הַכְּלוּאִים מִזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּתוֹךְ קֻמְקוּמֵי פְּלִיז?” אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “כֵּן בְּיַם אַלְכַּרְכַּר18, וְעַל חוֹפוֹ שׁוֹכֵן עַם מִגֶּזַע נֹח עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכֵּן לֹא הִגִּיעַ הַמַּבּוּל לְאֶרֶץ זוֹ, וְהָעָם בָּדוּל וּפָרוּשׁ מִכָּל יֶתֶר בְּנֵי־הָאָדָם”. שָׁאַל אוֹתוֹ הַזָּקֵן וְאָמַר: " הֵיכָן הַדֶּרֶךְ לְעִיר הַפְּלִיז, וּמַה הַמֵּרְחָק שֶׁלָּהּ מִן הַמָּחוֹז שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים הַקֻּמְקוּמִים?" אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “קְרוֹבָה הִיא מְאֹד”, וְהֶרְאָה לוֹ הַדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר. עָזְבוּ אוֹתוֹ וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם, עַד שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם מַשֶּׁהוּ גָדוֹל וְשָׁחוֹר עִם שְׁתֵּי אִשִּׁים, הַמּוּנָחוֹת זוֹ מוּל זוֹ. אָמַר מוּסָא לַשֵּׁיךְ: “מַהוּ זֶה הַשָּׁחוֹר הַגָּדוֹל שָׁם וּשְׁתֵּי הָאִשִּׁים זוֹ מוּל זוֹ?” אָמַר לוֹ מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ: “שְׂמַח, הָאֶמִיר, זֹאת הִיא עִיר הַפְּלִיז. כָּךְ הִיא מְתֹאֶרֶת בְּסֵפֶר הָאוֹצָרוֹת הַסְּפוּנִים, שֶׁבְּיָדִי. חוֹמוֹתֶיהָ אֶבֶן שְׁחוֹרָה וּשְׁנֵי מִגְדָּלִים שֶׁל פְּלִיז אַנְדַלוּסִי לָהּ, הַנִּרְאִים לָרוֹאֶה כִּשְׁתֵּי אִשִּׁים זוֹ מוּל זוֹ. עַל כֵּן יִקָּרֵא לָהּ עִיר הַפְּלִיז”. נָסְעוּ הָלְאָה יָשָׁר לְשָׁם עַד הַגִּיעָם לָעִיר הַבְּנוּיָה כְּמוֹ רָמִים וּבְצוּרָה וְנִשָּׂאָה בָאֲוִיר כְּסוֹלֵלָה שֶׁאֵין לְכָבְשָׁהּ. גֹּבַהּ חוֹמוֹתֶיהָ שְׁמוֹנִים בָּאַמָּה, וְלָהּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שְׁעָרִים, שֶׁלֹּא נִרְאָה מִבַּחוּץ גַּם אֶחָד מֵהֶם וְלֹא נִכַּר לוֹ כָּל סִימָן, וְהָיוּ חוֹמוֹתֶיהָ דוֹמִים כְּאִלוּ הֵם גּוּשׁ הַר אוֹ בַּרְזֶל שֶׁהֻצַּק בִּדְפוּס. יָרְדוּ הָאֲנָשִׁים וְיָרַד הָאֶמִיר מוּסָא וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, וְשָׁקְדוּ לְהַכִּיר מְקוֹם שַׁעַר לָהּ אוֹ לִמְצֹא דֶּרֶךְ אֵלֶיהָ וְלֹא הִגִיעוּ לְכָךְ. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “טָאלִבּ, מַה תַּחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס לָעִיר זוֹ?” אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא לָהּ שַׁעַר לְהִכָּנֵס דַּרְכּוֹ". אָמַר לוֹ טָאלִבּ: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לָאֶמִיר. נָנוּח יוֹמַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה וּנְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ וּלְהִכָּנֵס לְתוֹכָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הָאֶמִיר מוּסָא עַל אֶחָד נְעָרָיו לִרְכֹּב עַל גָּמָל וּלְשׁוֹטֵט מִסָּבִיב לָעִיר, אֶפְשָׁר יִמְצָא סִימָן שֶׁל שַׁעַר אוֹ מָקוֹם נָמוּךְ יוֹתֵר בַּחוֹמָה, מִזֶּה שֶׁהֵם חוֹנִים בּוֹ. רָכַב אֶחָד נְעָרָיו וְנָסַע מִסָּבִיב לָהּ שְׁנֵי יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, שׁוֹקֵד עַל נְסִיעָתוֹ מִבְּלִי לָנוּחַ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הִשְּׁלִישִׁי הוֹפִיעַ לִפְנֵי חֲבֵרָיו, כְּשֶׁהוּא מָפְתָּע מִמַּה שֶׁרָאָה מֵאָרְכָּהּ וְגֹבְהָהּ, וְאָמַר: “הָאֶמִיר, הַמָּקוֹם הַקַּל בְּיוֹתֵר שֶׁבָּהּ, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁאַתֶּם חוֹנִים בּוֹ”. לָקַח הָאֶמִיר מוּסָא אֶת טָאלִבּ בֶּן סַהְל וְאֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְעָלוּ עַל הַר מִמּוּל לָהּ, וְהוּא נִשְׁקָף עָלֶיהָ וְרָאוּ עִיר שֶׁלֹּא רָאֲתָה עַיִן עֲצוּמָה מִמֶּנָּה, אַרְמוֹנוֹתֶיהָ גְּבוֹהִים וְכִפּוֹתֶיהָ נוֹצְצוֹת וְחַצְרוֹתֶיהָ כְמוֹ מְיֻשָּׁבִים וּנְהָרוֹתֶיהָ זוֹרְמִים מֵימָם, וְאִילָנוֹתֶיהָ נוֹשְׂאִים פִּרְיָם וְגַנֶּיהָ פּוֹרְחִים בַּהֲדָרָם. וְהִיא עִיר שְׁעָרֶיהָ בְּצוּרִים, אַךְ רֵיקָה וְשַׁכָּה, אֵין כָּל קוֹל בָּהּ וְלֹא אָדָם בְּתוֹכָהּ. לִילִית תַעֲנֶה בְכָל עֲבָרֶיהָ, וְהָעוֹף יָחוּג בְּחַצְרוֹתֶיהָ, יִקְרָא עוֹרֵב בִּקְצוֹתֶיהָ וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וִיקוֹנֵן עַל אֲשֶׁר הָיָה בָּהּ. עָמַד הָאֶמִיר מוּסָא מִתְעַצֵּב עַל שׁוֹמְמוּתָהּ מִיּוֹשֵׁב וְחֻרְבָּנָהּ מֵעָם וּמִשּׁוֹכֵן, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לֹא יְשַׁנּוּהוּ הָעֵת וְהַזְּמָנִּים, יוֹצֵר הַבְּרִיאָה בְּכֹחוֹ”. וַעֲדַיִן הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱלֹהִים יִתְרוֹמֵם וְיִתְעַלֶּה, כְּשֶׁנָּפַל מַבָּט19 מִמֶּנּוּ לְצַד אֶחָד וְרָאָה בוֹ שִׁבְעָה לוּחוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ לָבָן וְהֵם מַזְהִיבִים מֵרָחוֹק. נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם חֲקוּקִים וְכָתוּב עֲלֵיהֶם. צִוָּה אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם, וְנִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְקָרָא אוֹתָם. וְהִנֵּה בָהֶם הַזְהָרָה וּמוּסָר וְתוֹכֵחָה לְאַנְשֵׁי־רְאוֹת. וְהָיָה כָתוּב עַל לוּחַ הָרִאשׁוֹן בִּכְתַב יְוָנִי: “הוֹי בֶּן־אָדָם מַה הוּא שֶׁהִסִּיחַ אֶת דַּעְתְּךָ מֵעִנְיָן שֶׁהוּא לְנֶגְדְּךָ?. הִשִּׂיאוּ אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ חֳדָשֶׁיךָ וּשְׁנוֹתֶיךָ. כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁכּוֹס־הַמָּוֶת מָלֵא לְךָ וְעַד מְהֵרָה יִהְיֶה מִשְׁתֶּיךָ. שִׂים אֵפוֹא אֶל לִבְּךָ בְּטֶרֶם תִּטָּמַן בִּרְגָבֶיךָ. הֵיכָן הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מָשְׁלוּ וְאֶת עוֹבְדֵי־אֱלֹהִים הִקְלוּ וְעַל צְבָאוֹת פָּקָדוּ? יָרַד עֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת וּמַחֲרִיב הַדִּירוֹת הַמְּיֻשָּׁבוֹת. הֶעֶבִירָם מִמֶּרְחָבָם בָּאַרְמוֹנוֹת אֶל מְצָרֵי הַקְּבָרוֹת”. וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן הַמְּלְָכִים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יָשָׁבוּ?

אֶת אֲשֶׁר בָּנוּ בָּהּ וְאֶת מוֹשְׁבוֹתָם עָזָבוּ.

הָיוּ מַשְׁכּוֹן־קֶבֶר, עֲרֵבִים לַאֲשֶׁר פָּעָלוּ,

וַיִּהְיוּ מַאֲכָל לְרִמָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּלוּ.

הֵיכָן הַצָּבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יָגֵנּוּ וְלֹא מוֹעִיל בָּם?

וְהֵיכָן כָּל אֲשֶׁר אָסְפוּ בְתוֹכָן וְאוֹצְרוֹתָם?

פְּקֻדַּת אֲדוֹן כִּּסֵא־הַכָּבוֹד עַד מְהֵרָה בָּאָתָם,

וְלֹא הִצִּילָם מֶנּוּ הוֹנָם, וְלֹא בוֹ עֶזְרָתָם.

עָמַד הָאֶמִיר מוּסָא הָמוּם וְנִגְּרוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ, וְאָמַר: “אָכֵן הַנְּזִירוּת הִיא הַהַצְלָחָה עַד תַּכְלִית וּלְכָל חֵקֶר אַחֲרִית”. הֵבִיא קֶסֶת וְגִלָּיוֹן וְכָתַב אֶת אֲשֶׁר עַל הַלּוּחַ הָרִאשׁוֹן. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה כָתוּב עָלָיו: “הוֹי בֶן אָדָם, מַה הִתְעֲךָ בִדְבַר הַחִדָּלוֹן וּמַה הִסִּיחַ דַּעְתְּךָ מִבּוֹא יוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן? כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מְעוֹן הָאֲבַדּוֹן, וְאֵין לְאֶחָד בּוֹ מָקוֹם בּוֹ נֶצַח יִשְׁכֹּן, וְעִם זֶה אַתָּה מַבִּיט אֵלָיו וְשׁוֹקֵד עָלָיו? הֵיכָן הַמְלָכִים אֲשֶׁר בָּבֶל בָּנוּ, וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ מַלְכוּתָם כּוֹנָנוּ? הֵיכָן הֵם אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת אִצְפָהָאן וְאֶת אֶרֶץ כֹרָאסָאן. קְרָאָם קוֹרֵא הַמָּוֶת וְלוֹ נַעֲנוּ, וּדְרָשָׁם כָּרוֹז שֶׁל הַכִּלָּיוֹן וְאָמְרוּ: “הִנֵּנוּ”. וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם אֲשֶׁר בָּנוּ וַאֲשֶׁר כּוֹנָנוּ. וְלֹא הֵגֵן עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר צָבְרוּ וּמָנוּ”. וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן אֲשֶׁר בָּנוּ אֵלֶּה הֵקִימוּ כְמוֹ רָמִים,

תּוֹכָם חֲדָרִים, לֹא יִשְׁווּ לָהֶם בִנְיָנִים?

אָסְפוּ צְבָאוֹת וְחֵילוֹת, מִפַּחַד פָּחָדוּ

מֵהַשְׁפָּלַת גְּזֵרַת אֵל, וַיָּקְלוּ, וְיָרָדוּ.

הֵיכָן מַלְכֵי־פָרָס מִבְצְרֵיהֶם בִּצֵּרוּ?

עָזְבוּ הָאָרֶץ כְּאִילוּ לֹא הָיוּ, עָבְרוּ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא וְאָמַר: “אָכֵן לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְנוּ”.20 כָּתַב מַה שֶׁהָיָה עָלָיו וְנִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשְּׁלִישִׁי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֶמִיר מוּסָא נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשְּׁלִישִׁי, וּמָצָא כָתוּב: “הוֹי בֶּן־אָדָם, אוֹהֵב אַתָּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמַסִּיחַ דַּעְתְּךָ וְשׁוֹכֵחַ עִנְיַן רַבְּךָ. עוֹבֵר כָּל יוֹם מִימֵי חַיֶּיךָ וְאַתָּה מְרֻצֶּה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ. הַקְדֵּם לְהָכִין צֵידָה לְיוֹם הַדִּין וְהִתְכּוֹנֵן לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה שָׁם לִפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָדָם”. וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן הֵם אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הָאֲרָצוֹת כֻּלָן,

סִנְד וְהֹדּוּ, וְְתָקְפוּ וְעָרְצוּ בְתוֹכָן,

וְסִנְג' וְכוּשׁ נִכְנְעוּ לִפְקֻדָּתָם,

וְלוּב אַחֲרֵי הַמְרוֹתָם וְהִתְנַשְׂאָם?

אַל תְּצַפֶּה לִידִיעָה מֵאֲשֶׁר בְּקִבְרוֹ נִקְבָּר,

לֹא יְתֹאַר אֲשֶׁר תִּמְצָא לְכָךְ מַנִּיד דָּבָר.

מִתַּהְפּוּכוֹת הַמָּוֶת תְּאוּנוֹת הִדְהִימוּם

וְלֹא הִצִּילוּם מִן הָאַרְמוֹנוֹת אֲשֶׁר הֵקִימוּם.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא בְּכִי רָב. נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַרְבִיעִי, וְרָאָה כָתוּב עָלָיו: “הוֹי בֶּן־אָדָם, עַד כַּמָּה יִתֵּן לְךָ אֲדוֹנְךָ אָרְכָּה, כְּשֶׁאַתָּה צוֹלֵל בְּיַם שַׁעֲשׁוּעֶיךָ. כְּלוּם הֻגַּד לְךָ כִּי לֹא תָמוּת? הוֹי בֶּן־אָדָם, אַל יַתְעוּךָ יָמֶיךָ וְלֵילוֹתֶיךָ וְשָׁעוֹתֶיךָ הַמַּשִּׂיאִים אוֹתְךָ בְּהַסִּיחָם אֶת דַּעְתְּךָ. וְדַע שֶׁהַמָּוֶת אוֹרֵב לְךָ, וְעוֹלֶה עַל כְּתֵפֶךָ. אֵין יוֹם עוֹבֵר מִבְּלִי שֶׁיַּשְׁכִּים אֵלֶיךָ בַּבֹּקֶר וְיַעֲרִיב בָּעֶרֶב אֶצְלֶךָ. הִשָּׁמֵר מֵהַתְקָפָתוּ וְהִתְכּוֹנֵן לִקְרָאתוֹ. כְּמִקְרֵנִי יִקְרֶה גַּם אוֹתְךָ. כְּבָר הִפְסַדְתָּ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְאִבַּדְתָּ תַּעֲנוּגוֹת עִתּוֹתֶיךָ. שְׁמַע אֵפוֹא לִדְבָרַי וּבְטַח בַּאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. אֵין לְעוֹלָם זֶה יַצִּיבוּת כָּל מְאוּם, אֵין עוֹלָם זֶה אֶלָּא כְּבֵית עַכָּבִיש לֹא יָקוּם”. וְרָאָה בְּשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

"הֵיכָן הָאִישׁ מִגְדָּלִים אֵלֶּה יָצַר וּבָנָם,

יָצַק אוֹתָם אֵיתָן עַד מָרוֹם הֵרִימָם?

הֵיכָן שׁוֹכְנֵי טִירוֹת אֵלֶּה, הָעָם

נָסְעוּ וַיֵּלְכוּ בִּפְקֹד אֵל פְּקֻדָּתָם?

קְבָרוֹת יִשְׁכֹּנוּ, עֵרָבוֹן עַד יוֹם קָם,

בּוֹ יוֹצֵא לָאוֹר כָּל נִסְתָּר וְנֶעֱלָם.

זוּלָתִי אֵל עֶלְיוֹן אֵין קַיָּם,

אַךְ לוֹ הַכָּבוֹד עַד עוֹלָם.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא וְכָתַב אֶת כָּל זֶה כֻלּוֹ21. נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַחֲמִשִּׁי וְרָאָה כָתוּב עָלָיו: הוֹי בֶּן אָדָם, מַה הוּא הָעוֹצֵר בַּעַדְךָ מִשְׁמֹעַ לְקוֹל יוֹצְרךָ, בּוֹרְאֲךָ אֲשֶׁר כִּלְכֵּל אוֹתְךָ וְאַתָּה יֶלֶד, וַיְגַדְּלֶךָ לִהְיוֹת לְאִישׁ? כְּלוּם תְּשַׁלֵּם טוּבוֹ עָלֶיךָ בִּכְפִיַּת־טוֹבָה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַשְׁקִיף עָלֶיךָ בְּחַסְדּוֹ, וּבְחַסְדּוֹ יֶחֱסֶה עָלֶיךָ וְיַעַזְרֶךָּ? אָכֵן שָׁעָה קְבוּעָה לְךָ מָרָה מִדַּם אָהָל וְיוֹקֵד יוֹתֵר מִגְחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, הִכּוֹן אֵפוֹא, כִּי מִי יַמְתִּיק לְךָ מְרִירוּתָהּ, מִי יְכַבֶּה יְקוֹד גְחָלֶיהָ. הִתְבּוֹנֵן לְעַמִּים וּלְדוֹרוֹת אֲשֶׁר קָמוּ לְפָנֵיךָ, וְקַח מָשָׁל וּמוּסָר בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ וְאֵינֶךָ". וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ חֲקוּקִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן נְסִיכֵי עוֹלָם? תַּמּוּ כָּלוּ.

תִּרְאֵם עַל אוֹצְרוֹתֵיהֶם סְרוּחִים בָּלוּ.

בְּרָכְבָם לְפָנִים רָאִיתָ צְבָאָם סְבִיבוֹתָם,

מִלְּאוּ עוֹלָם עַל סוּסֵיהֶם בַּעֲלוֹתָם.

כַּמָּה נְסִיכִים בְּשַׁעְתָּם, תַּחְתָּם כָּפוּ,

כַּמָּה צְבָאוֹת כָּבְשׁוּ תַּחַת יָדָם סָפוּ?

הִנֵּּה מִשְׁפַּט אֲדוֹן כִּסֵא הַכָּבוֹד קִדְּמָם,

אַחֲרֵי כָּל אָשְׁרַם רַק קָלוֹן כִּסָּם.

נָגְעוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר מוּסָא וּכְתָבָם לוֹ. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשִּׁשִּׁי וְרָאָה כָתוּב עָלָיו: “הוֹי בֶּן־אָדָם, אַל תְּדַמֶּה בְּלִבְּךָ כִּי הַבִּטָּחוֹן יְאַשְּׁרֶךָ נֶצַח. שֶׁכֵּן כְּבָר נֶחְתַּם עַל רֹאשְׁךָ חוֹתַם הַמָּוֶת. הֵיכָן הוֹרֶיךָ? הֵיכָן נִשְׁאֲרוּ אֲחֶיךָ? הֵיכָן יְדִידֶיךָ וַאֲהוּבֶיךָ. לַאֲבַק קְבָרוֹת נִתְּנוּ גּוּפוֹת כָּל בְּנֵי תְמוּתָה אֵלֶּה, וְנַפְשׁוֹתֵיהֶם עָמְדוּ לִפְנֵי הֲדַר עֶלְיוֹן, הַסּוֹלֵחַ לַכֹּל, כְּמוֹ לֹא שָׁתוּ לֹא אָכָלוּ מֵעוֹלָם. הָשִׁיבָה אֵפוֹא אֶל לִבֶּךָ אֶת מַצָּבְךָ אַתָּה, בְּטֶרֶם יָרַד גּוּפְךָ לִקְבָרוֹת”. וְהָיוּ חֲקוּקִים שָׁם בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן כָּל הַמּוֹשְׁלִים מוֹשְׁלֵי הַפְרַנְקִים אַיָּם?

הֵיכָן אֵלֶּה אֲשֶׁר טַנְגִ’יר22 הָיְתָה מִשְׁכָּנָם?

הִנֵּּה מַעֲשֵׂה כֻלָם עַל סֶפֶר נִרְשָׁם,

עֵדוּת לְאֶחָד עֵינוֹ פְקוּחָה, וּמְשַׁלֵּם שְׂכָרָם.

תָּמַהּ הָאֶמִיר מוּסָא עַל כָּל זֶה. כָּתַב לוֹ גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה וְיָרַד מִן הָהָר, וּכְבָר צֻיֵּר לִפְנֵי־עֵינָיו כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַצָּבָא, עָמַד שָׁם אוֹתוֹ יוֹם, מְטַכְּסִים תַּחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס לָעִיר. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא לְמִשְנֵהוּ טָאלִבּ בֶּן סַהְל וּלְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ מִן הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ: “כֵּיצָד תִּהְיֶה הַתַּחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס לְעִיר זוֹ, שֶׁנִּרְאֶה נִפְלְאוֹתֶיהָ? וְאֶפְשָׁר אָנוּ מוֹצְאִים בָּהּ, מַה שֶׁנַּשִּׂיג בּוֹ חֶסֶד נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “יַתְמִיד אֱלֹהִים טוּב הָאֶמִיר, נַעֲשֶׂה סֻלָּם וְנַעֲלֶה בוֹ, אֶפְשָׁר אָנוּ מַגִּיעִים לְשַׁעַר מִבִּפְנִים”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “דָּבָר זֶה לֹא עָלָה בְדַעְתִּי, וְהוּא הַטּוֹב שֶׁבָּעֵצוֹת”. קָרָא לַנַּגָּרִים וְלַנַּפָּחִים וְצִוָּה שֶׁיִּגְזְרוּ עֵצִים שָׁוִים זֶה לָזֶה וְיַעֲשׂוּ סֻלָּם רָקוּעַ רִקּוּעֵי בַּרְזֶל. עָשׂוּ כֵן וְחִזְּקוּהוּ, וְשָׁהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ חֹדֶשׁ תָּמִים. הִתְאַסְּפוּ הָאֲנָשִׁים וְהֵקִימוּ אוֹתוֹ וּסְמָרוּהוּ לַחוֹמָה, וְעָלָה שָׁוֶה לָהּ בְּגָבְהוֹ, כְּאִלוּ נַעֲשֶׂה לָהּ עוֹד לִפְנֵי אוֹתוֹ יוֹם. הִתְפַּלֵּא הָאֶמִיר מוּסָא עָלָיו, וְאָמַר: “יְבָרֵךְ אֶתְכֶם אֱלֹהִים, כְּאִלוּ מְדַדְתֶּם אוֹתוֹ לַחוֹמָה, עַד כְּדֵי כָךְ יָפֶה מַעֲשֵׂה־יְדֵיכֶם”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לָאֲנָשִׁים: “מִי מִכֶּם יַעֲלֶה וִיטַפֵּס עַל הַחוֹמָה וְיֵלֵךְ עָלֶיהָ וְיִמְצָא תַּחְבּוּלָה לָרֶדֶת לְמַטָּה לְתוֹךְ הָעִיר, לִרְאוֹת כֵּיצָד הָעִנְיָן וְיוֹדִיעֵנוּ דָּבָר אֵיךְ לִפְתֹחַ אֶת הַשַּׁעַר?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי אֲטַפֵּס עָלֶיהָ, הָאֶמִיר, וְאֵרֵד וְאֶפְתַּח”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “עֲלֵה, יְבָרֵךְ אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. עָלָה הָאִישׁ בַּסֻּלָם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשִׂיאוֹ, קָם עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְנָעַץ מָבָּטוֹ23 בָעִיר, וְהִכָּה בְּכַפָּיו וְצָעַק בְּרוֹם קוֹלוֹ וְאָמַר: “יָפָה אַתְּ”, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הָעִיר. וְנִתְכַּתֵּשׁ בְּשָׂרוֹ עַל עַצְמוֹתָיו. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “אִם פִּקֵּחַ עָשָׂה כָךְ, כֵּיצָד יִהְיֶה מַעֲשֵׂה הַמְשֻׁגָּע? אִם אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן בְּכָל אֲנַשֵׁינוּ לֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד. חֲסַרֵי אוֹן אָנוּ לְמַלֵּא חֶפְצֵנוּ וְחֶפֶץ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. סְעוּ מִפֹּה, אֵין לָנוּ חֶפֶץ בְּעִיר זוֹ”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אַחֵר אַמִּיץ מִמֶּנּוּ”. עָלָה שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַחֲמִשִׁי. לֹא פָסְקוּ לַעֲלוֹת בְאוֹתוֹ סֻלָּם אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, עַד שֶׁהָלְכוּ מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ, וְעָשׂוּ כְפִי שֶׁעָשָׂה הָרִאשׁוֹן. אָמַר הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “לֹא יִסְכֹּן לְעִנְיָן זֶה אָדָם זוּלָתִי אֲנִי”. וְאֵין הַמְנֻסֶּה דּוֹמֶה לַבִּלְתִּי־מְנֻסֶּה. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת, וְאִי־אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה תַּעֲלֶה לַחוֹמָה, שֶׁאִם אַתָּה מֵת, תְּהֵא סִבָּה לְמוֹתֵנוּ כֻּלָּנוּ, וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מוֹרֶה־הַדֶּרֶךְ לָעָם”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “אֶפְשָׁר שֶׁדָּבָר זֶה יִהְיֶה עַל יָדִי, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הִסְכִּימוּ כָּל הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם עַל עֲלִיָּתוֹ. קָם הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְאִמֵּץ רוּחוֹ וְאָמַר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”. עָלָה עַל הַסֻּלָּם, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְקָרָא אֶת פְּסוּקֵי הַהַצָּלָה שֶׁבַּקֻּרְאָן24 עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְרוֹמֵי הַחוֹמָה. סָפַק בְּיָדָיו וְנָעַץ מָבָּטוֹ25. צָעֲקוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם יַחְדָּו וְאָמְרוּ: “הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, אַל תַּעֲשֶׂה כֵן וְאַל תַּפִּיל עַצְמְךָ”. וְאָמְרוּ: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. אִם הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד נוֹפֵל, נִשְׁמָדִים אָנוּ כֻּלָּנוּ”. צָחַק הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד יֶתֶר־צְחוֹק וְיָשָׁב שָׁעָה אֲרֻכָּה מַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְקוֹרֵא פְסוּקֵי הַהַצָּלָה. אַחַר־כָּךְ קָם, הִתְנָשֵּׂא וְהִכְרִיז בְּרוֹם קוֹלוֹ: “הָאֶמִיר, אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדְּכֶם. כְּבָר הֶעֱבִיר אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה מֵעָלַי אֶת מְזִמַּת הַשָׂטָן וְעָרְמָתוֹ בְּבִרְכַּת הַקְרִיאָה”: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “מַה רָאִיתָ, הַשֵּׁיךְ?” אָמַר לוֹ: “כְּשֶׁהִשַּׂגְתִּי אֶת שִׂיא הַחוֹמָה רָאִיתִי עֶשֶׂר נְעָרוֹת הַדּוֹמוֹת כְאִילּוּ הָיוּ לְבָנוֹת בָּרָקִיעַ וְהֵן קוֹרְאוֹת לִי…”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד אָמַר: “כְּשֶׁהִשַּׂגְתִּי אֶת שִׂיא הַחוֹמָה רָאִיתִי עֶשֶׂר נְעָרוֹת הַדּוֹמוֹת כְאִילּוּ הָיוּ לְבָנוֹת בָּרָקִיעַ וְהֵן רוֹמְזוֹת לִי בִידֵיהֶן לֵאמֹר: “בּוֹא אֵלֵינוּ”. וְנִדְמֶה לִי שֶׁמִּתַּחַת לִי יַם שֶׁל מַיִם, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַפִּיל עַצְמִי כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ חֲבֵרֵינוּ. וְאוּלָם רָאִיתִי אוֹתָם מוּטָלִים מֵתִים לָאָרֶץ, וְהִתְאַפַּקְתִּי מִלֶּכֶת אַחֲרֵיהֶן וְקָרָאתִי מַשֶּׁהוּ מִסֶּפֶר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהֶעֱבִיר אֱלֹהִים מֵעָלַי מְזִמָּתָן, וְהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנִי וְלֹא הִשְׁלַכְתִּי עַצְמִי אַחֲרֵי שֶׁהֵשִׁיב אֱלֹהִים מֵעָלַי מְזִמָּתָן וְכִשּׁוּפָן. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁכִּשּוּף הוּא וּתְכָכִים שֶׁעָשׂוּ אוֹתָם תּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ עִיר, כְּדֵי לְהָשִׁיב מֵעָלֶיהָ כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁקִיף עָלֶיהָ וְשׁוֹאֵף לְהַגִּיע אֵלֶיהָ. וַהֲרֵי אֵלֶּה חֲבֵרֵינוּ מוּטָלִים מֵתִים”. הִתְהַלֵךְ עַל הַחוֹמָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שְׁנֵי מִגְדְּלֵי הַפְּלִיז, וְרָאָה שְׁנֵי שְׁעָרִים שֶׁל זָהָב לָהֶם, וְאֵין מַנְעוּל עֲלֵיהֶם וְאֵין סִימָן בָּהֶם לְפָתְחָם. עָמַד הַשֵּׁיךְ כַּמָּה שֶׁחָפֵץ אֱלֹהִים, וְהִתְבּוֹנֵן וְרָאָה בְאֶמְצַע אַחַד השְּׁעָרִים צוּרַת פָּרָשׁ שֶׁל פְּלִיז, לוֹ כַף יַד שְׁלוּחָה כְּאִלוּ הוּא מְרַמֵּז בָּהּ, וְעָלֶיהָ כְתָב כָּתוּב. קָרָא אוֹתוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד, וְהִנֵּה כָּתוּב בּוֹ: “שַׁפְשֵׁף אֶת הַמַּסְמֵר שֶׁבְּטַבּוּרוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁפְשׁוּף, וְהַשַּׁעַר יִפָּתַח”. הִתְבּוֹנֵן בַּפָּרָשׁ, וְהִנֵּה בְטַבּוּרוֹ מַסְמֵר קָבוּעַ אֵיתָן. שִׁפְשֵׁף בּוֹ, וְנִפְתָּח הַשַּׁעַר מִיָּד, וְלוֹ קוֹל כָּרָעַם. נִכְנַס בְּדַרְכּוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד, וְהָיָה אִישׁ נַעֲלֶה וְיוֹדֵעַ בְכָל הַלְשׁוֹנוֹת וְהַכְּתָבִים. הָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לִפְרוֹזְדוֹר אָרֹךְ שֶׁיָּרַד מִמֶּנּוּ בְמַדְרֵגוֹת, וּמָצָא מָקוֹם עִם סַפְסָלִים אֲרֻכִּים לְאֹרֶךְ הַקִּיר, יָפִים, וַעֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים מֵתִים וְעַל רָאשֵׁיהֶם מָגִנִּים מְהֻדָּרִים וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת וּקְשָׁתוֹת דְּרוּכוֹת וְחִצִּים עֲלֵיהֶם, עֲרוּכִים. וּמֵאֲחוֹרֵי הַשַּׁעַר עַמּוּד שֶׁל בַּרְזֶל, וּמִתְרָסִים שֶׁל עֵץ וּמַנְעוּלִים מַעֲשֶׂה אָמָּן וְכֵלִים מְתֻקָּנִים מְשֻׁכְלָלִים לְבִטָּחוֹן. אָמַר בְּלִבּוֹ: "אֶפְשָׁר שֶׁהַמַּפְתֵּחוֹת אֵצֶל אֲנָשִׁים אֵלֶּה. הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְהִנֵּה רָאָה זָקֵן שֶׁנִּרְאֶה הָיָה שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם לְשָׁנִים, וְהוּא עַל סַפְסָל גָּבוֹהַּ בֵּין הָאֲנָשִׁים הַמֵּתִים. אָמַר הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד בְּלִבּוֹ: “וּמַה אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְתֵּחוֹת עִיר זוֹ עִם זָקֵן זֶה? וְאֶפְשָׁר הוּא שׁוֹעֵר הָעִיר וְאֵלֶּה תַּחַת יָדוֹ”. נִגַּשׁ אֵלָיו וְהֵרִים בְּגָדָיו, וְהִנֵּה הַמַּפְתֵּחוֹת תְּלוּיִים בְּמָתְנָיו. כְּשֶׁרָאַה אוֹתָם שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְכִמְעַט יָצָא מִכֵּלָיו מִשִּׂמְחָה. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת וְנִגַּשׁ לַשַּׁעַר, וּפָתַח אֶת הַמַּנְעוּלִים וּמָשַׁךְ אֶת הַשַּׁעַר וְאֶת הַמִּתְרָסִים וְאֶת הַכֵּלִים לְמִשְׁמָר. וְנִפְתְּחוּ וְנִפְתַּח הַשַּׁעַר בְּקוֹל כָּרַעַם, מִהיוֹתוֹ גָדוֹל וְאָיֹם, הַכֹּל בּוֹ עָצוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַשֵּׁיךְ: “אַללָּהּ הוּא הַגָדוֹל”, וְגִדְּלוּ הָאֲנָשִׁים עִמוֹ לְאַללָּה, וְשָׂמְחוּ וְשָׂשׂוּ, וְשָׂמַח הָאֶמִיר מוּסָא שֶׁיָּצָא הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד בְּשָׁלוֹם וּפָתַח אֶת שַׁעַר הָעִיר. הוֹדוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים עַל מַה שֶׁעָשָׂה, וְנִזְדָּרְזוּ הַצָּבָא כֻלָּם לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר. קָרָא אֲלֵיהֶם הָאֶמִיר מוּסָא וְאָמַר לָהֶם: “בְּנֵי־אָדָם, אֵין אָנוּ בְטוּחִים, אִם אָנוּ נִכְנָסִים כֻּלָּנוּ, אֵין אָנוּ בְטוּחִים מִפְּנֵי מִקְרִים שֶׁיְּכֹלִים לִקְרוֹת, וְאוּלָם יִכָּנֵס הַחֵצִי, וְיִשָּׁאֵר הַחֵצִי מֵאַחֲרָיו”. נִכְנַס הָאֶמִיר מוּסָא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר וְעִמּוֹ מַחֲצִית הָאֲנָשִׁים, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים כְּלֵי־מִלְחָמָה. הִתְבּוֹנְנוּ הָאֲנָשִׁים לַחֲבְרֵיהֶם, וּמָצְאוּם מֵתִים, וְקָבְרוּ אוֹתָם. רָאוּ אֶת הַשּׁוֹעֲרִים וְאֶת הַמְּשָׁרְתִּים וְאֶת שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְאֶת הַסְּגָנִים שׁוֹכְבִים עַל מַצָעֵי הַמֶּשִׁי, כֻּלָּם מֵתִים. נִכְנְסוּ לְשׁוּק הָעִיר, וְרָאוּ שׁוּק עָצוּם, בִּנְיָנָיו נִשָּׂאִים, שָׁוִים בְּקוֹמָה, אֵין הָאֶחָד עוֹלֶה מֵעַל הַשֵּׁנִי וְהַחֲנוּיוֹת פְּתוּחוֹת וְהַמֹאזְנַיִם תְּלוּיוֹת וּכְלֵי הַפְּלִיז עֲרוּכִים וְהַמַּחְסָנִים מְלֵאִים מִכָּל הַסְּחוֹרוֹת, וְרָאוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים מֵתִים בַּחֲנוּיוֹתֵיהֶם, וּכְבָר יָבֵשׁ עוֹרָם עֲלֵיהֶם, וְרַקְבוּ עַצְמוֹתֵיהֶם, וְהָיוּ לְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר. רָאוּ אַרְבָּעָה שְׁוָקִים נִפְרָדִים מְלֵאִים הוֹן. הִנִּיחוּ אוֹתָם וְהָלְכוּ אֶל שׁוּק אֲרִיגֵי הַמֶּשִׁי וָצֶמֶר, וְהִנֵּה בוֹ מִן הַמֶּשִׁי וְהַדִּיבָג אָרוּג בְּזָהָב אָדֹם וָכֶסֶף לָבָן בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, וּבַעֲלֵיהֶם מֵתִים, שְׂרוּעִים עַל עוֹרוֹת עִזִּים וְכִמְעַט מְדַבְּרִים. הִנִּיחוּ אוֹתָם וְהָלְכוּ לְשׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַפְּנִינִים וְהָאֹדֶם, וְהָלְכוּ אֶל שׁוּק הַשֻּלְחָנִים וּמָצְאוּם מֵתִים וְתַחְתֵּיהֶם מִינֵי מֶשִׁי וְשִׁירָאִין וַחֲנוּיּוֹתֵיהֶם מְלֵאוֹת זָהָב וָכֶסֶף. הִנִּיחוּ אוֹתָם וְעָבְרוּ לְשׁוּק מוֹכְרֵי־הַבְּשָׂמִים, וְהִנֵּה חֲנֻיוֹתֵיהֶם מְלֵאוֹת כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים וְשַׁלְפּוּחִיּוֹת שֶׁל מוּשָׁק וּמֹר וְעִנְבָּר וַאֲהָלִים וְנַד וְכֹפֶר וְזוּלַת זֶה, וּבַעֲלֵיהֶן כֻּלָּם מֵתִים. וְאֵין אֵצְלָם מַשֶּׁהוּ מִן הָאוֹכָלִין. וּכְשֶׁעָלוּ מִשּׁוּק מוֹכְרֵי־הַבְּשָׂמִים, מָצְאוּ קָרוֹב לוֹ אַרְמוֹן מְפֹאָר וּבָנוּי אֵיתָן. נִכְנְסוּ אֵלָיו וּמָצְאוּ דְגָלִים פְּרוּשִׂים וַחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּקְשָׁתוֹת עַל מֵיתָרִים וּמָגִנִּים תְּלוּיִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף וְקוֹבָעִים מְצֻפִּים זָהָב אָדֹם. וּבְמִסְדְּרוֹן אוֹתוֹ אַרְמוֹן סַפְסָלִים שֶׁל שֵׁן רְקוּעִים זָהָב נוֹצֵץ וּמֶשִׁי, וַעֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר צָפַד עוֹרָם עַל עַצְמוֹתָם. יַחְשְׁבֵם הַבַּעַר לִישֵׁנִים, וְאוּלָם הֵם מֵתוּ מֵחֹסֶר מָזוֹן וְטָעֲמוּ טַעַם מִיתָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הָאֶמִיר מוּסָא מְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן לְיָפְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַרְמוֹן וְאֵיתָן בִּנְיָנוֹ וּפֶלֶא אֳמָנוּתוֹ, בַּתֹּאַר הַיָּפֶה בְיוֹתֵר וְהַהַנְדָסָה הַמְתֻכֶּנֶת בְּיוֹתֵר. וְהָיָה רֹב פִּתּוּחוֹ בְּסִמְפּוֹרְיָן יָרֹק, וְעַל סְבִיבֹותָיו כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְבּוֹנֵן אֶל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה, הָאִישׁ,

וַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר בְּטֶרֶם תִּסַּע חִישׁ.

וְהַקְדִּים לְהָכִין צֵדָה אֲשֶׁר תַּשִׂיג מִכָּל טוֹב,

שֶׁכֵּן כָּל שׁוֹכֵן חָצֵר סוֹפוֹ לִנְסֹעַ וְלַעֲזֹב.

וְהִתְבּוֹנֵן לְקָהָל פֵּאֲרוּ מְעוֹנוֹתֵיהֶם,

וַיַּשְׁכִּימוּ בֶעָפָר מַשְׁכּוֹן עַל פָּעֳלֵיהֶם.

בָּנוּ וְלֹא הוֹעִיל הַבִּנְיָן, וְאָצָרוּ,

הוֹנָם לֹא הִצִּילָם עֵת יְמֵי חַיֵּיהֶם נִגְמָרוּ.

כַּמָּה קִוּוּ לַאֲשֶׁר לֹא חֻלַּק לָהֶם, וַיַעַבְרוּ

אֶל הַקְּבָרוֹת וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ.

וְיָרְדוּ מִמְּרוֹם תִּפְאֶרֶת מַעֲלָתָם

לְשֶׁפֶל מֵצַר שְׁאוֹל, רָעָה יְרִידָתָם.

וַיּבוֹא אֲלֵיהֶם קוֹרֵא אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקְבָּרוּ:

הֵיכָן כִּסְאוֹת־הַמַלְכוּת וְהַכְּתָבִים וּבְגָדִים פֵּאָרוּ?

הֵיכָן הַפָּנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְעוּלוֹת,

עַל פְּנֵיהֶן יוּרְדוּ הַוִּילוֹנוֹת וְהַכִּילוֹת?

וַיְהִי הַקֶּבֶר בִמְקוֹמָם לְשׁוֹאֲלָם מַעַן:

בַּאֲשֶׁר לַלְחָיַיִם הִנֵּּה חָלַף מֵהֶן שׁוֹשָׁן.

אָרְכוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר שָׁתוּ וְאָכָלוּ,

וְאַחֲרֵי טוּב הָאֹכֶל שָׁבוּ אֻכָּלוּ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא עַד שֶׁהִתְעַלֵּף, וְצִוָּה לִכְתֹּב שִׁיר זֶה, וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֶמִיר מוּסָא נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְרָאָה אוּלָם גָּדוֹל וְאַרְבָּעָה חֲדָרִים גְּדוֹלִים וְנִשָּׂאִים, מַקְבִּילִים זֶה אֶל זֶה, רְחָבִים, מְקֻשָּׁטִים פִּתּוּחִים בְּזָהָב וּבְכֶסֶף סַסְגוֹנִי וּבְאֶמְצָעִיתוֹ מִזְרָקָה גְּדוֹלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְעָלֶיהָ אֹהֶל שֶׁל דִּיבָג, וּבְתוֹךְ אוֹתָם חֲדָרִים מְקוֹמוֹת יְקָר וּמִזְרָקָה מְפֹאֶרֶת וַאַגַּן שַׁיִשׁ וְצִנּוֹרוֹת מַיִם עוֹבְרִים מִתַּחַת לְאוֹתָם חֲדָרִים. וְאוֹתָם אַרְבַּעַת הַצִּנוֹרוֹת יִזְרְמוּ מַיִם וְיִקָּוּוּ בְתוֹךְ יַמַּה עֲצוּמָה שֶׁל שַׁיִשׁ סַסְגוֹנִי. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “בּוֹא וְנִכָּנֵס לְתוֹךְ חֲדָרִים אֵלֶּה”. נִכְנְסוּ לַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן וּמָצְאוּהוּ מְמֻלָּא בְזָהָב וּבְכֶסֶף לָבָן וּפְנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְאֹדֶם וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת. וּמָצְאוּ בּוֹ תֵבוֹת מְמֻלָּאוֹת בְּדִּיבָג אָדוֹם וְצָהֹב וְלָבָן. עָבְרוּ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וּפָתְחוּ אָרוֹן שֶׁהָיָה בְתוֹכוֹ, וְהִנֵּה הוּא מְמֻלָּא בְנֶֶשֶׁק וּכְלֵי מִלְחָמָה מִן הַקּוֹבָעִים הַמָּזְהָבִים וּמָגִנֵּי־דָּוִד26 וַחֲרָבוֹת הֹדִּיּוֹת וַחֲנִיתוֹת עַרְבִיוֹת וְאַלּוֹת כְוָארִזְמִיּוֹת27 וְזוּלָתָם מִסּוּגֵי כְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְהַקְּרָב. עָבְרוּ אֶל הָחֶדֶר הִשְּׁלִישִׁי וּמָצְאוּ בּוֹ אָרוֹנוֹת וַעֲלֵיהֶם מַנְעוּלִים סְגוּרִים וּמֵעֲלֵיהֶם וִילוֹנוֹת מְקֻשָּׁטִים בְּמִינֵי28 רִקְמָה. פָּתְחוּ אָרוֹן מֵהֶם וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְמֻלָּא בְנֶשֶׁק מְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. עָבְרוּ אֶל הָחֶדֶר הָרְבִיעִי וּמָצְאוּ בּוֹ אָרוֹנוֹת. פָּתְחוּ אָרוֹן מֵהֶם וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְמֻלָּא בִּכְלֵי מַאֲכָל וּמָשְׁקֶה מִמִּינֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְצַלָּחוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁל בְּדֹלַח וּגְבִיעִים מְשֻׁבָּצִים בִּפְנִינִים צְלוּלוּת וְכוֹסוֹת שֶׁל אַלְמֹג וְזוּלַת זֶה. הִתְחִילוּ נוֹטְלִים מַה שֶׁיִּצְלַח לָהֶם מִזֶּה, וְהָיָה נוֹשֵׂא כָּל אֶחָד מִן הַצָּבָא כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל. כְּשֶׁהֶחֱלִיטוּ לָצֵאת מֵאוֹתָם הַחֲדָרִים, רָאוּ שָׁם דֶלֶת שֶׁל טֶקְטוֹנָה29 גְדוֹלָה מְשֻׁקָּע בָּהּ שֵׁן וְעֵץ הָבְנִים וְהִיא מְצֻפָּה זָהָב נוֹצֵץ, בָּאֶמְצַע שֶׁל אוֹתוֹ אַרְמוֹן, וְעָלֶיהָ וִילוֹן שֶׁל מֶשִׁי מוּרָד וְהוּא מְקֻשָׁט בְּמִינֵי רְקָמוֹת, וְעָלֶיהָ מַנְעוּלִים שֶׁל כֶסֶף לָבָן, הַנִּפְתָּחִים בְּתַּחְבּוּלָה מִבְּלִי מַפְתֵּחַ. נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד אֶל אוֹתָם מַנְעוּלִים, וּפָתַח אוֹתָם בִּידִיעָתוֹ וּבְעֹז־רוּחוֹ וּבְכִשְׁרוֹנוֹ הַמְּעֻלֶּה. נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים דֶּרֶךְ מִסְדְּרוֹן רָצוּף שַׁיִשׁ וְעַל קִירוֹתָיו מַצָּעִים רְקוּמִים כָּל מִינֵי צוּרוֹת שֶׁל חַיּוֹת־בָּר וְעוֹפוֹת, וּגְוִיּוֹתֵיהֶם זָהָב וָכֶסֶף לָבָן וְעֵינֵיהֶם פְּנִינִים וְאֹדֶם הַמְבִיאִים בִּמְבוּכָה כָּל רוֹאֵיהֶם. הִגִיעוּ לְאוּלָם מַעֲשֵׂה־אָמָּן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָאֶמִיר מוּסָא וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד נִפְתְּעוּ מֵאֳמָנוּתוֹ. עָבְרוּ אֵלָיו וּמָצְאוּ אוּלָם עָשׂוּי שַׁיִשׁ חָלָק וּמְלֻטָּשׁ, מְשֻׁקָּעוֹת בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת. יְדַמֶּה הָרוֹאֶה שֶׁבְּדַרְכּוֹ מַיִם זוֹרְמִים, שֶׁאִם הוּא עוֹבֵר עֲלֵיהֶם יִתְחַלֵּק וְיִמְעַד. צִוָּה הָאֶמִיר מוּסָא אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד לְהַשְׁלִיךְ עָלָיו מַשֶּׁהוּ, שֶׁיִהְיֶה אֶפְשָׁרִי לָהֶם לָלֶכֶת עֲלֵיהֶם. עָשָׂה כָּךְ וּמָצָא תַּחְבּוּלָה שֶׁיַעַבְרוּ. מָצְאוּ בּוֹ קֻבָּה עֲצוּמָה בְנוּיָה אֲבָנִים וּמְשֻׁקָּע בָּהֶן זָהָב אָדֹם, שֶׁלֹּא רָאוּ הָאֲנָשִׁים בְכָל מַה שֶׁרָאוּ יָפָה הֵימֶנָּה. וּבְאֶמְצַע אוֹתָהּ קֻבָּה כִּפָּה עֲצוּמָה וּגְדוֹלָה שֶׁל בַּהַט, וּבְהֶקֵּפָהּ שִׂבְכוֹת חַלּוֹנוֹת מְפֻתָּחִים פִּתּוּחִים מְשֻׁבָּצִים בְּקָנִים שֶׁל זְמַרַגְדִּין, שֶׁתִּקְצַר גַּם יַד אֶחָד מִן הַמְלָכִים לְהַשִּׂיגָם. וּבְתוֹכָה אַפִּרְיוֹן שֶׁל דִּיבָג נְטוּיָה עַל עַמּוּדִים שֶׁל זָהָב אָדֹם. וּבֶָהם עוֹפוֹת שֶׁרַגְלֵיהֶם מִן הַזְמַרַגְדִּין הַיְרֻקִּים. וּמִתַּחַת לְכָל עוֹף פַּח שֶׁל פְּנִינִים צְלוּלוּת. וְהָאַפִּרְיוֹן נָטוּי עַל מִזְרָקָה, וּמוּטָל מֵעַל לַמִּזְרָקָה יָצוּעַ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֹדֶם, וְעַל הַיָצוּעַ נַעֲרָה כְּאִילּוּ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ בְעֶצֶם זָהֳרָהּ, לֹא רָאוּ הָרוֹאִים יָפָה הֵימֶנָּה. וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל פְּנִינִים…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הָאֶמִיר מוּסָא אוֹתָהּ נַעֲרָה הִשְׁתָּאָה לָהּ תַכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת וְנָבוֹךְ מִיָּפְיָהּ וְחַכְלִילוּת לְחָיֶיהָ וּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ; יְדַמֶּה הָרוֹאֶה שֶׁבַּחַיִּים הִיא וְאֵינָהּ מֵתָה. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁלוֹם עָלַיִךְ, הַנַּעֲרָה”. אָמַר לוֹ טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “יַצְלִיחַ אֱלֹהִים עִנְיָנְךָ. דַּע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ מֵתָה הִיא וְאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים, וּמִנַּיִן לָהּ שֶׁתַּחֲזִיר שָׁלוֹם?” הוֹסִיף טָאלִבּ בֶּן סַהְל וְאָמַר לוֹ: “הָאֶמִיר, רַק צוּרָה הִיא מְתֻכֶּנֶת בְּחָכְמָה. וּכְבָר הוּצְאוּ עֵינֶיהָ אַחֲרֵי מוֹתָהּ וְהוּשָׂמָהּ תַּחְתֵּיהֶן כַּסְפִּית וְהוּחְזְרוּ לִמְקוֹמָן, וְהֵן מַזְהִירוֹת כְּאִלוּ יָנִיעַ אוֹתָן רִיס הָעַיִן, עַד שֶׁיְּהֵא נִדְמֶה לָרוֹאֶה שֶׁהִיא מְמַצְמֶצֶת בְּעֵינֶיהָ, אִם כִּי מֵתָה הִיא”. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, אֲשֶׁר הִשְׁלִיט עַל בְּנֵי־הָאָדָם אֶת הַמָּוֶת”. וְאוּלָם הַיָּצוּעַ שֶׁהַנַּעֲרָה עָלָיו, הָיוּ לוֹ מַדְרֵגוֹת. וְעַל הַמַּדְרֵגוֹת שְׁנֵי עֲבָדִים, הָאֶחָד מֵהֶם לָבָן וְהַשֵּׁנִי שָׁחוֹר. וּבְיַד אֶחָד מֵהֶם אַלָּה שֶׁל פְּלָדָה וּבְיַד הַשֵּׁנִי חֶרֶב מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת, הַמְסַנְוֶרֶת אֶת הָעֵינַיִם. וְלִפְנֵי שְׁנֵי הָעֲבָדִים לוּחַ שֶׁל זָהָב וְעָלָיו כְּתֹבֶת שֶׁאֶפְשָׁר לְקָרְאָה, וְהִיא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים יוֹצֵר הָאָדָם וְהוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים וּמְסוֹבֵב הַסִּבּוֹת, בְּשֵׁם אֱלֹהִים הַקַּיָּם וְהַנִּצְחִי. בְּשֵׁם אֱלֹהִים הַקּוֹבֵעַ כָּל מִשְׁפַּט וּגְזֵרָה. הוֹי בֶּן־אָדָם, מַה שָׁתְךָ לְנִבְעָר מִדַּעַת בְּאֹרֶךְ תִּקְוָתְךָ. וּמַה הִסִּיחַ אוֹתְךָ מִבּוֹא יוֹם מוֹתְךָ? הַטֶּרֶם תֵּדַע שֶׁהַמָּוֶת כְּבָר קָרָא אֵלֶיךָ, וּמִשְׁתַּדֵּל לֶאֱסֹף אֶת נַפְשֶׁךָ?. הֱיֵה אַתָּה אֵפוֹא מוּכָן לַנְּסִיעָה וְהִצְטַיֵּד בְּצֵידָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁכֵּן נִפְרָד אַתָּה מִמֶּנָּה אַחֲרֵי זְמָן מוּעָט. הֵיכָן אָדָם אֲבִי כָּל בְּנֵי הָאָדָם? הֵיכָן נֹחַ וְצֶאֱצָאָיו? הֵיכָן מַלְכֵי פָרַס וְקֵיסָרֵי רוֹמָא? הֵיכָן מַלְכֵי הֹדּוּ וּבָבֶל? הֵיכָן מַלְכֵי כָּל קַצְוֵי עוֹלָם? הֵיכָן הָעֲמָלֵקִים? הֵיכָן הֶעָרִיצִים? נִתְרוֹקְנוּ מֵהֶם הַמְּעוֹנוֹת, וְעָזְבוּ אֶת הַתּוֹשָׁבִים וְאֶת הַמּוֹלֶדֶת. הֵיכָן מַלְכֵי פָרַס וַעֲרָב? מֵתוּ כֻלָּם וְהָיוּ לֶעָפָר. הֵיכָן הָאֲדוֹנִים רָמֵי הַמַּעֲלָה? כְּבָר מֵתוּ כֻּלָּם. הֵיכָן קָארוּן וְהָאמָאן?30 הֵיכָן שַׁדָּאד בֶּן עָאד? הֵיכָן כְּנַעַן וְדּוּ־אַלְאַוְתָאד?31 קְצָרָם אֱלֹהִים קוֹצֵר הַחַיִּים, וְרוֹקֵן מֵהֶם אֶת הַחֲצֵרוֹת. כְּלוּם הֵכִינוּ אֶת הַצֵּדָה לְיוֹם הַמּוֹעֵד לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים וְהִתְכּוֹנְנוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה לַאֲדוֹן בְּנֵי־הָאָדָם? הוֹי פְּלוֹנִי, אִם אִי־אַתָּה מַכִּירֵנִי, הֲרֵינִי לְהוֹדִיעֲךָ שְׁמִי וְיַחַס מוֹלַדְתִּי. אֲנִי תַּדְמוּרָה32 בַת הָעֲמָלֵקִים, הַמְלָכִים מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בְצֶדֶק בָּאֲרָצוֹת. רָכְשְׁתִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא רְכָשׁוֹ גַּם אֶחָד מִן הַמְלָכִים. וְעָשִׂיתִי הַיָּשָׁר בַּמִּשְׁפָּט, וְשָׁפַטְתִּי בְצֶדֶק בֵּין הַנְּתִינִים. וְנָתַתִּי מַתָּנוֹת וּמַתּוֹת, וְחָיִיתִי זְמַן אָרֹךְ בִּשְׂמָחוֹת וְחַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת. וְשִׁחְרַרְתִּי אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת הָעֲבָדִים, עַד שֶׁיָּרַד עָלַי הַדּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת הַקּוֹרֵא לַמָּוֶת וּפָגַע בִּי הָאָסוֹן, וְהוּא שֶׁבֶּאוּ עָלֵינוּ בָזֶה אַחֲרֵי זֶה שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפוֹת, שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֵינוּ מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא צָמַח לָנוּ עֵשֶׂב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אָכַלְנוּ מַה שֶׁהָיָה אֵצְלֵנוּ מִן הַמָּזוֹן. אַחַר־כָּךְ פָּנִינוּ אֶל מִקְנֵה הַבְּהֵמָה וְאָכַלְנוּ אוֹתוֹ וְלֹא נִשְׁאָר כְּלוּם. בְּאוֹתוֹ זְמַן הֵבֵאתִי אֶת הוֹנִי וְצִוִּיתִי לִשְׁקֹל אוֹתוֹ בְמִשְׁקָל וּשְׁלַחְתִּיו בְּיַד נֶאֱמָנִים מִן הָאֲנָשִׁים. שׁוֹטְטוּ בוֹ בְכָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא הִנִּיחוּ כְרָךְ מִן הַכְּרָכִּים שֶׁלֹּא בִקְּשׁוּ בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּזוֹן, וְלֹא מְצָאוּהוּ. חָזְרוּ אֵלֵינוּ עִם הַמָּמוֹן אַחֲרֵי הֵעָדְרָם זְמַן אָרֹךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצֵאנוּ לְעֵין כֹּל אֶת הוֹנֵנוּ וְאוֹצְרוֹתֵינוּ וְנָעַלְנוּ אֶת שַׁעֲרֵי הַטִּירוֹת שֶׁבְּעִירֵנוּ וּמָסַרְנוּ עַצְמֵנוּ לְמִשְׁפַּט אֱלֹהֵינוּ וְהִפְקַדְנוּ עִנְיָנֵנוּ בְּיַד מוֹשְׁלֵנוּ, וּמַתְנוּ כֻלָּנוּ כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָנוּ, וְעָזַבְנוּ אֶת אֲשֶׁר בָּנִינוּ וַאֲשֶׁר אָצַרְנוּ. וַהֲרֵי כָּךְ הוּא הַדָּבָר, וְאַחֲרֵי מַה שֶׁהָיָה בְּעַיִן לֹא נִשְׁאַרוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא עֲקֵבוֹת”. הִתְבּוֹנְנוּ אֶל שִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ וְרָאוּ כְּתוּבִים בּוֹ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי בֶּן־אָדָם אַל הַתִּקְוָה תִתְקַלֵּס בְּךָ,

הֵן תֵּעָתֵק תָּעֳבַר מִכָּל אֲשֶׁר אָצְרָה כַפְּךָ.

אֶרְאֱךָ שׁוֹאֵף לָעוֹלָם הַזֶּה וְעֶדְיוֹ שָׁאֹף,

וּכְבָר טָרְחוּ לְפָנֶיךָ רִאשׁוֹנִים חָלְפוּ חָלֹף.

וּכְבָר הִשִּׂיגוּ הוֹן מִן הַמֻּתָּר וּמֵאֲשֶׁר נֶאֱסָר,

אַךְ בְּהַגִּיעַ קִצָּם לֹא הֵשִׁיב מֵעֲלֵיהֶם אֲשֶׁר נִגְזָר.

פָּקְדוּ עַל צָבָא, מַחֲנוֹת אֲשֶׁר אָסָפוּ,

וַיַעַזְבוּ הוֹנָם וּבִנְיָנָם וְנָסְעוּ חָלָפוּ.

אֶל קְבָרוֹת וּמֵצַר בָּרְגָבִים הוּטָלוּ,

וְנִשְׁאֲרוּ בְּתוֹכָם מַשְׁכּוֹן לַאֲשֶׁר פָּעָלוּ.

דָּמוּ לְאוֹרְחָה אֲשֶׁר פָּרְקָה מִטְעָנָהּ

בִּכְנַף לַיִל, בְּמָעוֹן אֵין בּוֹ תַחֲנָה.

וַיֹאמֶר בְּעָלָיו: "בְּנֵי־אָדָם אֵין לָכֶם אִתָּנוּ

בּוֹ מָקוֹם" – וַיִּטְעֲנוּ מִטְעָנָם בְּטֶרֶם חָנוּ.

וְכֻלָּם מְפַחֲדִים מָגוֹר בְּקִרְבָּם,

וְלֹא שָׁפְרוּ עֲלֵיהֶם תַּחֲנוֹתָם וּמַסָּעָם.

הַקְדֵּם צֵדָה מִטּוּב מָחָר יְשַׂמְּחֶךָ,

וְאֵין מַעֲשֵׂה טוֹב בִּלְתִּי יִרְאָתְךָ אֱלֹהֶיךָ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, וְקָרָא לְהַלָּן: “אָכֵן יִרְאַת הָאֱלֹהִים הִיא רֹאשׁ כָּל עִנְיָן, וְהָאֲמִתּוּת וְהַבָּטוּחַ לְמִשְׁעָן, וְאָכֵן הַמָּוֶת הוּא הָאֲמִתּוּת הַגְּלוּיָה וּבוֹ הַהַבְטָחָה הַבְּרוּרָה. וּבוֹ, בֶּן אָדָם, הַמָּקוֹר וּמַּטְרַת הַשִּׁיבָה הָאַחְרוֹנָה. וְקַח לְךָ מוּסַר מֵאֵלֶה אֲשֶׁר עָבְרוּ לְפָנֶיךָ לְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, וְהִקְדִּימוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם־הַבָּא. כְּלוּם אִי־אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַשֵּׂיבָה לַקֶּבֶר תִקְרָאֶךָ, וְלִבְנַת שְׂעָרְךָ תְּקוֹנֵן עַל נַפְשְׁךָ? הֱוֵה אֵפוֹא לְמַסַּע נֵעוֹר וְחֶשְׁבּוֹן לִמְסֹר. הוֹי בֶּן־אָדָם, מַה הִקְשָׁה לִבְּךָ? וּמַה הוּא הַמַּתְעֶךָ בִּדְבַר אֱלֹהֶיךָ? הֵיכָן הָאֻמוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ וְחָלְפוּ, מוּסַר לַאֲשֶׁר יִקַּח מוּסַר? הֵיכָן מַלְכֵי סִין אַנְשֵׁי־חַיִל וְהָָעֹז? הֵיכָן עָאד בֶּן שַׁדָּאד וַאֲשֶׁר בָּנָה וְכוֹנֵן? הֵיכָן נִמְרוֹד אֲשֶׁר הִמְרָה וְנָהַג בַּעֲרִיצוּת? הֵיכָן פַּרְעֹה אֲשֶׁר כִּחֵשׁ וְכָפַר. אֶת כֻּלָּם הַמָּוֶת עַד מְהֵרָה קָצַר, וְלֹא הוֹתִיר לֹא קָטָן וְלֹא גָדוֹל וְלֹא נְקֵבָה וְלֹא זָכָר. קְצָרָם קוֹצֵר הַחַיִּים וְצוֹנֵף אֶת הַלֵּילוֹת עַל הַיָּמִים. דַּע הַמַּגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה מִכָּל מִי שֶׁרָאָנוּ, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת נִתְעֶה בְמַשֶּׁהוּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא בוֹגֵד וְנוֹכֵל, מְעוֹן אֲבַדּוֹן. וְאַשְׁרֵי אָדָם זוֹכֵר עֲוֹנוֹתָיו וְיָרֵא אֱלֹהָיו וְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו, וְהִקְדִּים צֵידָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְכָל הַמַּגִּיעַ לְעִירֵנוּ וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ – יָקֵל אֱֱלֹהִים לוֹ כְּנִיסָתוֹ אֵלֶיהָ – יִקַּח מִן הָרְכוּשׁ מַה שֶּׁיּוּכַל לָקַּחַת, אַךְ לֹא יִגַּע בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁמֵּעַל לִגְוִיָּתִי, שֶׁכְּסוּת הוּא לְמַעֲרוּמַי, וְצִיּוּדִי שֶׁנָּטַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. יִירָא נָא אֶת אֱלֹהִים וְלֹא יִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, שֶׁלֹּא יְאַבֵּד בָּזֶה אֶת עַצְמוֹ. וּכְבָר שַׁתִּי זֹאת עֵצָה טוֹבָה מֵאִתִּי לוֹ וְצַוָּאָה מִמֶּנִי, וְשָׁלוֹם. וַאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים לִמְנֹעַ מִכֶּם רָעַת כָּל צָרָה וּמַחֲלָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֶמִיר מוּסָא בָּכָה בְכִי רָב כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר כָּתַב כָּל מַה שֶׁרָאָה וְלָקַח לוֹ מוּסַר מִכָּל מַה שֶׁהָיָה לְנֶגֶד עֵינָיו. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַחֲבֵרָיו: “הֵבִיאוּ אֶת הָאַמְתָּחוֹת שֶׁאֲמַלְּאֵן מֵהוֹן זֶה וּמִכֵּלִים אֵלֶּה וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָה וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת”. אָמַר לוֹ טָאלִבּ בֶּן סַהְל לָאֶמִיר מוּסָא: “כְּלוּם תַּנִּיחַ נַעֲרָה זוֹ בְכָל מַה שֶׁעָלֶיהָ? וַהֲרֵי הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְלֹא יִמָּצֵא בְשׁוּם זְמַן כָּמוֹהוּ, וְהוּא יָקָר מִכָּל מַה שֶׁנָּטַלְתָּ מִן הָרְכוּשׁ, וְהַמַּתָּנָה הַיָפָה בְיוֹתֵר שֶׁתִּתְקָרֵב עַל יָדָהּ אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “הוֹי אַתָּה, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ מַה שֶׁצִּוְּתָה הַנַּעֲרָה בְלוּחַ זֶה. וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתָה אֶת זֹאת צַוָּאָה, וַהֲרֵי אֵין אָנוּ מִן הַמּוֹעֲלִים”? אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “וּכְלוּם מִשּׁוּם דְּבָרִים אֵלֶּה נַעֲזֹב הוֹן זֶה וַאֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ? הֲרֵי מֵתָה הִיא, וּמַה תַּעֲשֶׂה בָזֶה, שֶׁהוּא עֲדִי הָעוֹלָם הַזֶּה וְקִשּׁוּט לַחַיִּים. הִנֵּּה לְבוּשׁ שֶׁל כֻּתְּנָה דַיּוֹ לְכַסּוֹת בּוֹ נַעֲרָה זוֹ. וְאָנוּ רְאוּיִים לוֹ יוֹתֵר מִמֶּנָּה”. נִגַּשׁ אֶל הַסֻּלָּם וְעָלָה בַמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ בֵּין שְׁנֵי הָעַמּוּדִים וּבָא בֵּין שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים, וְהִנֵּה הִכָּהוּ אַחַד שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מַכַּה בְּגַבּוֹ, וְהִכָּהוּ הַשֵּׁנִי בַחֶרֶב שֶׁבְּיָדוֹ, וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ וְנָפַל מֵת. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “אַל יְרַחֵם אֱלֹהִים אוֹתְךָ לַהֲנִיחֲךָ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ. כְּבָר הָיָה בְהוֹן זֶה מַה שֶׁהוּא מַסְפִּיק, וְאַהֲבַת הַבֶּצַע תָּשִׂים לְבוּז אֶת בְּעָלֶיהָ”. צִוָּה עַל הַצָּבָא לְהִכָּנֵס וְנִכְנְסוּ וְטָעֲנוּ אֶת הַגְּמַלִּים מֵאוֹתוֹ הַהוֹן וְהַמַּתָּכוֹת יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ. אַחַר־כָּךְ צִוָּה אוֹתָם הָאֶמִיר מוּסָא לִנְעֹל אֶת הַשְּׁעָרִים כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. הָלְכוּ אֶל חוֹף הַיָּם עַד שֶׁהִשְׁקִיפוּ עַל הַר גָּבוֹהַּ נִשְׁקָף עַל הַיָּם וּבוֹ מְעָרוֹת רָבּוֹת, וְהִנֵּה בְתוֹכָן עַם מִן הַשְּׁחוֹרִים עֲלֵיהֶם לְבוּשׁ עוֹרוֹת וְעַל רָאשֵׁיהֶם בּוּרְנוּס שֶׁל עוֹר, וְאֵין שְׂפָתָם מוּבָנָה. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַצָּבָא נִבְעֲתוּ מִפָּנָיו וְהִפְנוּ לָנוּס לְאוֹתָן מְעָרוֹת, וּנְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם עַל פִּתְחֵי הַמְּעָרוֹת. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “שֵׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, מַה הוּא הָעָם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ: “אֵלֶּה הֵם שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקְּשָׁם”. חָנוּ וְתָקְעוּ אָהֳלֵיהֶם וּפָרְקוּ אֶת מִטְעָנָם. וַעֲדַיִן לֹא יָשְׁבוּ הָכֵן עַל מְקוֹמָם, עַד שֶׁיָּרַד מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים מִן הָהָר וְקָרַב אֶל הַצָּבָא, וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּלָשׁוֹן עַרְבִית. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֶמִיר מוּסָא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְכִבְּדוֹ. אָמַר מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים לָאֶמִיר: “אַתֶּם מִבְּנֵי־הָאָדָם אַתֶּם אוֹ מִן הַשֵּׁדִים?” אָמַר לוֹ: “בֲּאֲשֶׁר לָנוּ הֲרֵי אָנוּ מִבְּנֵי־הָאָדָם וְאוּלָם אַתֶּם אֵין סָפֵק שֶׁמִּן הַשֵּׁדִים אַתֶּם, לִהְיוֹתְכֶם בָּדָד בְּהַר בּוֹדֵד זֶה וּמִתּוֹךְ עֹצֶם גּוּפְכֶם”. אָמַר מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים: “לֹא כִּי עִם בְּנֵי אָדָם אָנוּ מִבְּנֵי חָם בֶּן נֹח, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְיַם זֶה, הִנֵּּה נוֹדַע בְּשֵׁם אַלְכַּרְכָּר”33 אָמַר לוֹ: “וּמִנַּיִן לָכֶם דַּעַת מֵאַחֲרֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֲלֵיכֶם נָבִיא שֶׁבָּא אֵלָיו דְּבַר אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ מֵעֵין זוֹ?” אָמַר לוֹ: "דַּע, הָאֶמִיר שֶׁהָיְתָה מוֹפִיעָה אֵלֵינוּ מִיַּם זֶה דְמוּת, לָהּ אוֹר, שֶׁהָיוּ קַצְוֵי עוֹלָם מְאִירִים מִמֶּנּוּ, וְהָיְתָה מַכְרִיזָה בְקוֹל שֶׁהָיָה שׁוֹמְעוֹ הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב: “הוֹי בְּנֵי־חָם, בּוֹשׁוּ מִזֶּה הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְאִמְרוּ “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ. מֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, וַאֲנִי אַבּוּ אלְעַבָּאס אַלְכִ’צְ’ר34”. וְהָיִינוּ לִפְנֵי כֵן עוֹבְדִים זֶה אֶת זֶה כֵּאלֹהִים, וְקָרָא אוֹתָנוּ לִעֲבוֹדַת אֲדוֹן בְּנֵי־הָאָדָם, וְלִמְּדָנוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אוֹתָם”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “וּמַה הֵן מִלִּים אֵלוּ?” אָמַר לוֹ: "הֵן: אֵין כָּל אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ לְבַדּוֹ, וְאֵין כָּל שֻׁתָּף לוֹ. לוֹ הַמְּלוּכָה וְלוֹ הַתְּהִלָּה. מְחַיֶּה וּמֵמִית וְהוּא הַכֹּל יָכֹל. וְאֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים קִרְבַת אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִלִּים אֵלּוּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים זוּלָתָן. וּבְכָל לֵיל שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ אָנוּ רוֹאִים אוֹר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְשׁוֹמְעִים קוֹל אוֹמֵר: “מְהֻלָּל וְקָדוֹשׁ עַד מְאֹד אֲדוֹן הַמַּלְאָכִים וְהָרוּחַ. כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יִהְיֶה, וְאֶת אֲשֶׁר לֹא יַחְפֹּץ לֹא יִהְיֶה. כָּל טוֹבָה וָחֶסֶד הִיא מֵאלֹהִים וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “אָנוּ אַנְשֵׁי מֶלֶךְ הָאִסְלָאם עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן. וּכְבָר בָּאנוּ בִגְלַל קֻמְקוּמֵי הַפְּלִיז שֶׁאֶצְלְכֶם בְּיַמְּכֶם, שֶׁבָּהֶם הַשְּׂטָנִים חֲבוּשִׁים מִזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וּכְבָר צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁנָּבִיא אֵלָיו מַשֶּׁהוּ מֵהֶם שֶׁיִּרְאֶנּוּ וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ”. אָמַר לוֹ מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אַחַר־כָּךְ אֵרֵחַ אוֹתָם בִּבְשַׂר דָּגִים, וְצִוָּה לַצּוֹלְלִים שֶׁיּוֹצִיאוּ מִן הַיָּם מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּמְקוּמִין שֶׁל שְׁלֹמֹה, וְהוֹצִיאוּ לָהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר קֻמְקוּם. שָׂמַח הָאֶמִיר מוּסָא בָּהֶם וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אַלצַּמַד וְהַצָּבָא עַל שֶׁמִּלְאוּ אֶת חֵפֶץ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. נָתַן הָאֶמִיר מוּסָא לְמֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים מַתּוֹת רַבּוֹת, וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת. וּכְמוֹ כֵן נָתַן לוֹ מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים בְּמַתָּנָה מִפִּלְאֵי הַיָּם בְּתֹאַר בְּנֵי אָדָם וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּּה הָיָה הַמַּאֲכָל שֶׁאֵרַחְתִּי אֶתְכֶם בּוֹ בִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אֵלֶּה מִבְּשַׂר דָגִּים אֵלֶּה”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאָנוּ נוֹטְלִים עִמָּנוּ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְתִהְיֶה לוֹ מִזֶּה נַחַת־רוּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִן הַקֻּמְקוּמִין שֶׁל שְׁלֹמֹה”. נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ סוּרְיָה וְנִכְנְסוּ אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן. סָח לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא כָּל מַה וְרָאָהוּ35 וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ בְעִנְיַן הַשִּׁירִים וְהַסִּפּוּרִים וְהַהַזְהָרוֹת. וְהִגִּיד לוֹ עַל דְּבָר טָאלִבּ בֶּן סַהְל. אָמַר לוֹ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי אֶתְכֶם שֶׁאֶרְאֶה בְעֵינַי מַה שֶׁרְאִיתֶם”. נָטַל אֶת הַקֻּמְקוּמִין וּפְתָחָם קֻמְקוּם אַחֲרֵי קֻמְקוּם והַשְּׂטָנִים יוֹצְאִים מֵהֶם וְאוֹמְרִים: “חוֹזְרִים אָנוּ בִתְשּׁוּבָה, נְבִיא אֱלֹהִים וְלֹא נָשׁוּב עוֹד לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת לְעוֹלָם”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן עַל כָּךְ. וְאוּלָם בַאֲשֶׁר לִבְנוֹת־הַיָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מַתָּנָה מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים, הִנֵּּה תִּקְּנוּ לָהֶן בְּרֵכָה שֶׁל עֵץ וּמִלְּאוּ אוֹתָהּ מַיִם וְהִנִּיחוּן בְּתוֹכָהּ, וּמֵתוּ מֵעָצְמַת הַחֹם. אַחַר־כָּךְ צִוָּה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַהוֹן וְחִלְּקוֹ בֵּין הַמֻּסְלְמִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן, הִתְפַּלֵּא מְאֹד כְּשֶׁרָאַה אֶת הַקֻּמְקוּמִין וּמַה שֶׁבְּתוֹכָם. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַהוֹן וְחִלְּקוֹ בֵּין הַמֻּסְלְמִים וְאָמַר: “לֹא נָתַן אֱלֹהִים לְאֶחָד כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד”. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ הָאֶמִיר מוּסָא מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לְמַנּוֹת אֶת בְּנוֹ בִמְקוֹמוֹ בְאַרְצוֹ, וְשֶׁהוּא יִפְנֶה וְיֵלֵךְ אֶל יְרוּשָׁלַיִם, לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים בְּתוֹכָהּ. מִנָּה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת בְּנוֹ לְמוֹשֵׁל תַּחְתָּיו, וּפָנָה הוּא וְהָלַךְ אֶל יְרוּשָׁלַיִם וּמֵת בָּהּ. וְזֶהוּ הַסּוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלָיו מֵעִנְיַן סִפּוּר עִיר הַפְּלִיז בִּשְׁלֵמוּתוֹ. וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ. וְהִגִּיעַ אֵלַי גַּם:


  1. הכליף החמשי לבני אומיה (705־685 לסה"נ)  ↩

  2. לפי הוצאת ברסלאו היה זה זקנו של טאלב בעצמו, ונסע לסיציליה.  ↩

  3. משורר מִן התקופה שלפני האסלאם שלפי האמת חי כמאה שָׁנָה לפני ימי מלכותו שֶׁל עבד אלמלך בֶּן מרואן  ↩

  4. נציב מצרים בימי כליפות עבד אלמלך.  ↩

  5. כובש צפון אפריקה בימי עבד אלמלך ובימי הכליף שאחריו.  ↩

  6. דגל ונס בני אומיה.  ↩

  7. כָּאן השלמה מהוצאת ברסלאו כרך 1 עַמּוּד 354־350 שבה הנסח השלם.  ↩

  8. אלכסנדר מוקדון, וכן הוּא מכונה בקראן.  ↩

  9. הכוונה לעבודת־אלהים וליום־הדין.  ↩

  10. קראן פרשה קי"ב.  ↩

  11. במקור נוקד בטעות: “לְהִלָּחֵם” – הערת פב"י.  ↩

  12. עדנאן, כנוי לארץ ערב, שם איש שעליו התילדו בני־ערב.  ↩

  13. במקור נוקד בטעות: “מֵעֶלָיךָ” – הערת פב"י.  ↩

  14. במקור נוקד בטעות: “עִמְדוֹ” – הערת פב"י.  ↩

  15. במקור נוקד בטעות: “שֶׁהַשָּׁמִים” – הערת פב"י.  ↩

  16. לפי הוצאת ברסלאו כרך ו' 357־373. בהוצאת כלכותה 373־371. הוּא חותם: ונהייתי במצב זה שאתם רואים אותי.  ↩

  17. בהוצאת כלכותה כתוב: שהאנשים שאלו את השד בעמוד אחרי שספר להם את כל הספור; היכן הדרך המובילה לעיר הפליז? “הראו לנו אתה דרך לעיר, והיו בינינו ובינה עשרים וחמשה שערים”.  ↩

  18. אפשר שהכונה לגֶרְגֶר עַל החוף המערבי של אפריקה במושבה הספרדית רייו דיאורו.  ↩

  19. במקור נוקד בטעות: “מֶבָּט” – הערת פב"י.  ↩

  20. לעבודת אלהים.  ↩

  21. לפי הוצאת ברסלאו כרך ז עַמּוּד 384־381  ↩

  22. עִיר בצפוןן מספוטמיה.  ↩

  23. במקור נוקד בטעות: “מֶבָּטוֹ” – הערת פב"י.  ↩

  24. פרקים שקוראים אותם בשעת סכנה להנצל ממנה.  ↩

  25. במקור נוקד בטעות: “מֶבָּטוֹ” – הערת פב"י.  ↩

  26. לפי מסורת הערבים מיוחסת המצאה המגנים לדוד המלך, ביחוד המגנים היקרים. לפי מַה שמסר לי מורי יוסף הורוביץ ז"ל אֵין הכוונה אלא לבעל־חרשת יהודי ערבי בזמנו בעיר אלמדינה, במקום שהיו היהודים בעלי חרשת זוֹ, ששמו היה דוד.  ↩

  27. מדינה מזרחית לים הכספי.  ↩

  28. במקור נוקד בטעות: “בְּמִינִי” – הערת פב"י.  ↩

  29. טקטונה עץ של אילן הדי, תֶקָה אוֹ תֶקו שהיו מביאים ממנו כבר לפנים לארצות המערב.  ↩

  30. קרח בן יצהר עשיר גם לפי מסורת האסלאם. והמן לפי הקראן וזיר לפרעה במצרים קראן פרשה לה פסוק ג.  ↩

  31. בעל היתדות נקרא פרעה קראן פרשה לח פסוק יא.  ↩

  32. תדמורה על שם מחוז תדמור. הִיא פלמירה עִיר חרבה במדבר סוריה, בנוסח אחר אחר כתוב תַרְמֻז בן הבת תַדֱמונָה.  ↩

  33. יתכן שהכוונה לגריגור לחוף המערבי שֶׁל אפריקה, בקולוניה הספרדית ריו די אורו, נזכרה גַּם לעיל.  ↩

  34. הוּא אליהו אוֹ אולי גיאורג הקדוש.  ↩

  35. כך במקור. כנראה צ“ל: ”שֶׁרָאָהוּ“ – הערת פב”י.  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.