רקע
אלמוני/ת
אלף לילה ולילה: נְסִיעָתוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)

“דְּעוּ, אַחַי, שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בְּחַיֵּי עֹנֶג שֶׁאֵין כְּמוֹתָם וּבַשְּׂמָחוֹת הַצַּחוֹת, כְּפִי שֶׁהִקְדַמְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם אֶתְמוֹל”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, אָמַר לַחֲבֵרָיו כְּשׁהִתְאַסְּפוּ אֶצְלוֹ: "חָיִיתִי חַיֵּי תַעֲנוּג עַד שֶׁעָלָה בְדַעְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים לִנְסֹעַ אֶל אַרְצוֹת בְּנֵי אָדָם, וְהִשְׁתּוֹקְקָה נַפְשִׁי לְמִסְחָר וּלְהִסְתַּכֵּל בַּאֲרָצוֹת וּבְאִיִּים וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן. הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי בְעִנְיָן זֶה וְהוֹצֵאתִי מֵהוֹנִי מַשֶּׁהוּ רָב וְקָנִיתִי בוֹ סְחוֹרָה וּצְרָכיִם אֲשֶׁר יִצְלְחוּ לַנְּסִיעָה. אָרַזְתִּי אוֹתָם וּבָאתִי אֶל הַחוֹף וּמָצָאתִי סְפִינָה נָאָה, חֲדָשָׁה וְלָהּ מִפְרָשִׂים שֶׁל אָרִיג נָאֶה, וְהִיא מְרֻבָּה בַאֲנָשִׁים וּמְצֻיֶּדֶת בְּיוֹתֵר בְּכֵלִים. הוֹרַדְתִּי אֶת מַשָּׂאִי לְתוֹכָהּ אֲנִי וַחֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים, וְנָסַעְנוּ בְאוֹתוֹ יוֹם. הָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה לָנוּ, וְלֹא פָסַקְנוּ מִנְּסֹעַ מִיַּם אֶל יָם וּמֵאִי אֶל אִי, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיִינוּ עוֹגְנִים בוֹ, הָיִינוּ נִפְגָּשִׁים עִם הַסּוֹחֲרִים וְרַבֵּי־הַמֶּמְשָׁלָה וְעִם הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים וּמוֹכְרִים וְקוֹנִים וּמַחֲלִיפִים סְחוֹרָה בִסְחוֹרָה. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהֱטִילָנוּ הַגּוֹרָל לְאִי נָאֶה מֻשְׁפָּע בְּאִילָנוֹת, פִּרְיוֹ בָשֵׁל וְגָמֵל, וּפִרְחוֹ נוֹתֵן רֵיחוֹ. צִפָּרָיו מְזַמְּרוֹת, וְזַכִּים בּוֹ הַנְּהָרוֹת. וְאוּלָם אֵין בּוֹ שׁוֹכֵן וְיוֹשֵׁב וְלֹא נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ, נוֹשֵׁב. הִטִּיל לָנוּ רַב־הַחוֹבֵל עֹגֶן לְיַד אוֹתוֹ אִי, וְעָלוּ הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים אֶל אוֹתוֹ אִי לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הָעֵצִים וְהָעוֹפוֹת. הָיוּ מְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים הָאֶחָד לְכֹחַ כַּבִּיר, וּמִתְפָּעֲלִים מִיכָלְתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַבִּיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלִיתִי אֶל הָאִי עִם חֲבוּרַת אֵלֶּה שֶׁעָלוּ וְיָשַׁבְתִּי לְיַד מַעֲיַן מַיִּם זַכִּים בֵּין הָעֵצִים. וְהָיָה אִתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְיָשַׁבְתִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם אוֹכֵל מֵאֲשֶׁר חָלַק לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. נֶהֱנֵיתִי מֵרוּחַ הַזֶּפִיר שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָיָה נָעִים לִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה וַאֲחָזַתְנִי שֵׁנָה וְנִרְדַּמְתִּי, וְנַחְתִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם. שָׁקַעְתִּי בְשֵׁנָה וְהִתְעַנַּגְתִּי עַל אוֹתוֹ זֶפִיר נָעִים וְרֵיחוֹת הַפְּרָחִים הָעֲדִינִים. אַחַר־כָּך קַמְתִּי וְלֹא מָצָאתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא אָדָם וְלֹא שֵׁד, שֶׁכְּבָר הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה עִם הַנּוֹסְעִים מִבְּלִי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ אֵלַי אֶחָד מֵהֶם, לֹא מִן הַסּוֹחֲרִים וְלֹא מִן הַמַּלָּחִים, וַעֲזָבוּנִי בָאִי. פָּנִיתִי בוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלֹא מָצָאתִי בוֹ גַּם אֶחָד זוּלָתִי. תְּקָפַתְנִי מְגִנַּת־לֵב קָשָׁה שֶׁאֵין רַב מִמֶּנָה, וְכִמְעַט נִתְפּוֹרֵר כְּבֵדִי מֵרֹב מַה שֶּׁהָיִיתִי נָתוּן בּוֹ מִן הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן וְהֶעָמָל. וְלֹא הָיָה עִמִּי מַשֶּׁהוּ מִן הָעוֹלָם וְלֹא מִן הַמַּאֲכָל וְלֹא מִן הַמַּשְׁקֶה. נִמְצֵאתִי יְחִידִי וְיָגַעְתִּי בְרוּחִי וְנוֹאַשְׁתִּי מֵחַיִּים, וְאָמַרְתִּי: “לֹא בְכָל יוֹם יִפָּגַע הַכַּד וְיֵצֵא בְשָׁלוֹם. וְאִם יָצָאתִי בְשָׁלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וּמָצָאתִי מִי שֶׁלְּקָחַנִי עִמּוֹ מִן הָאִי אֶל הַיִּשּׁוּב, הֲרֵי בְפַעַם זוֹ מָה רָחוֹק הַדָּבָר, מָה רָחוֹק הוּא שֶׁאֶמְצָא מִי שֶׁיּוֹבִילֵנִי לְאֶרֶץ שֶׁל יִשּׁוּב”. הִתְחַלְתִּי בוֹכֶה וְנֶאֱנַח עַל עַצְמִי עַד שֶׁגָּבְרָה מְגִנַּת לִבִּי עָלַי, וְהוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי וְעַל זֶה שֶׁתִּכַּנְתִּי לִי מֵעִנְיַן הַנְּסִיעָה וְהֶעָמָל, אַחֲרֵי שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה בְּבֵיתִי וּבְאַרְצִי כְּשֶׁאֲנִי שְׂבַע־רָצוֹן וְנֶהֱנֶה מֵאֹכֶל טוֹב וּמַשְׁקֶה טוֹב וּלְבוּשׁ טוֹב, וְאֵינִי זָקוּק לְמַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְלֹא מִן הַסְּחוֹרָה. הָיִיתִי מִתְחָרֵט עַל צֵאתִי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד וּנְסִיעָתִי בַיָּם אַחֲרֵי מַה שֶׁסָּבַלְתִּי עָמָל בַּנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה וְהָיִיתִי צָפוּי לָמוּת, וְאָמַרְתִּי: “אָכֵן לְאֱלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים”. הָיִיתִי בְגֶדֶר שֶׁל מְשֻׁגָּעִים. אַחֲרֵי זֶה קַמְתִּי וְאָזַרְתִּי חַיִל וְהִתְהַלַּכְתִּי בָאִי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְנַעֲשֵׂיתִי אֵינוֹ יָכֹל לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם אֶחָד. עָלִיתִי עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, וְהִתְחַלְתִּי מִסְתַּכֵּל מֵעָלָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאִיתִי אֶלָא שָׁמַיִם וּמַיִם וְעֵצִים וְעוֹפוֹת וְאִיִּים וְחוֹלוֹת, כִּוַּנְתִּי מַבָּטִי יָפֶה וְנִגְלְתָה לִי בָאִי דְמוּת לְבָנַָה עֲצוּמַת הַצוּרָה. יָרַדְתִּי מֵעַל הָעֵץ, וְכִוַּנְתִּי אֶת דַּרְכִּי אֵלֶיהָ. הָיִיתִי הוֹלֵךְ כְּלַפָּהּ וְלֹא חָדַלְתִּי מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא כִּפָּה גְדוֹלָה וּלְבָנָה, מִתְנַשְׂאָה לִמְרוֹמִים וְרַבַּת הַהֶקֵּף. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִקַּפְתִּיהָ מִסָּבִיב לָהּ, וְלֹא מָצָאתִי לָהּ דֶּלֶת, וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ וְלֹא גְמִישׁוּת לַעֲלוֹת עָלֶיהָ מֵרֹב הֱיוֹתָה חֲלָקָה. עָשִׂיתִי לִי סִימָן בִּמְקוֹם עֲמִידָתִי וְהִקַּפְתִּי מִסָּבִיב הַכִּפָּה לִמְדֹד שֵׁעוּר הֶקֵּפָהּ, וְהִנֵּה הִיא חֲמִישִׁים צַעַד מְלֵאִים. הִתְחַלְתִּי חוֹשֵׁב לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לִמְצֹא דֶרֶךְ לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ, וּכְבָר קָרַב הַיּוֹם לִפְנוֹת וְהַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ. וְהִנֵּה נִסְתַּתְּרָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהֶחֱשִׁיךְ הָאֲוִיר, וְנֶעֶלְמָה הַשֶּׁמֶשׁ מִמֶּנִי. דִמִּיתִי שֶׁעָנָן הוּא שֶׁבָּא עַל הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָיָה זֶה בִזְמַן הַקַּיִץ וְתָמַהְתִּי וְהֵרַמְתִּי רֹאשִׁי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בַדָּבָר, וְרָאִיתִי עוֹף עָצוּם בְּצוּרָתוֹ, כַּבִּיר בְּגוּפוֹ וּרְחַב־הַכְּנָפַיִם עָף בָּאֲוִיר, וְהוּא שֶׁכִּסָּה אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְעָמַד לְחַיִץ בֵּינָהּ וּבֵין הָאִי. נִתְוַסְפָה תְמִיהָתִי, וְנִזְכַּרְתִּי בְסִפּוּר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד סִפֵּר: "כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָעוֹף מֵעַל לָאִי וְנִתְוַסְּפָה תְמִיהָתִי, נִזְכַּרְתִּי בְסִפּוּר, שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ לִי לְפָנִים אֶחָד הַנּוֹסְעִים וְהַתַּיָּרִים, וְהוּא שֶׁבְּאַחַד הָאִיִּים יֵשׁ עוֹף עֲצוּם הַצּוּרָה אַלרְרֻךְ שְׁמוֹ, הַשָּׂם פִּילִים בְמַקּוֹר אֶפְרוֹחָיו לְזוּנָם. נִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַכִּפָּה שֶׁרְאִיתִיהָ אֵין הִיא אֶלָּא בֵיצָה מִבֵּיצֵי הָרֻךְ. הִשְׁתָּאֵיתִי לִבְרִיאַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וַעֲדַיִן אֲנִי בְמַצָּב זֶה, כְּשׁיָּרַד אוֹתוֹ הָעוֹף עַל אוֹתָהּ כִּפָּה וְאָסַף אוֹתָהּ בִּכְנָפָיו וְשִׁלַּח אֶת שְׁתֵי רַגְלָיו לַאֲחוֹרָיו עַל הָאָרֶץ וְיָשֵׁן עָלֶיהָ. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לֹא יָנוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קַמְתִּי וְהִתַּרְתִּי אֶת מִצְנַפְתִּי מֵעַל רֹאשִׁי וְקִפַּלְתִּיהָ וּפְתַלְתִּיהָ עַד שֶׁנַּעַשְׂתָה כְּחֶבֶל, הִדַּקְתִּיהָ אֵלַי וְאָזַרְתִּי אוֹתָהּ בְּמָתְנַי וְקָשַׁרְתִּי אֶת עַצְמִי בְרַגְלֵי אוֹתוֹ עוֹף, וְחִזַּקְתִּי קֶשֶׁר אַמִּיץ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה מוֹבִילֵנִי אֶל אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת שֶׁל יִשּׁוּב, וְיִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר מִישִׁיבָתִי בְאִי זֶה”. לַנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה עֵר, מִפַּחַד שֶׁמָּא אֵרָדֵם וִיעִירֵנִי בְהַפְתָּעָה כְּשֶׁאֲנִי נִדְהָם. כֱּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם הָעוֹף מֵעַל בֵּיצָתוֹ וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְהִתְרוֹמֵם עִמִּי לָאֲוִיר עַד שֶׁדִּמִּיתִי שֶׁהִגִּיעַ לְעַנְנֵי־הַשָּׁמַיִם. וְאַחַר־כָּך הִתְחִיל לָרֶדֶת עִמִּי עַד שֶׁיָּרַד עַל הָאָרֶץ וְנָפַל עַל מָקוֹם גָּבוֹהַּ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לָאָרֶץ נִזְדָּרַזְתִּי וְהִתַּרְתִּי אֶת הַקְּשָׁרִים מֵרַגְלָיו, כְּשֶׁאֲנִי מְפַחֵד מִפָּנָיו. אַךְ הוּא לֹא הִרְגִּישׁ בִּי. וְאַחֲרֵי שֶׁהִתַּרְתִּי מִצְנַפְתִּי מִמֶּנּוּ וְהֵסַרְתִּי אוֹתָהּ מֵעַל רַגְלָיו, רוֹעֵד מִפַּחַד, הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם. נָטַל מַשֶׁהוּ בְצִפָּרְנָיו מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעָף לְעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם. הִתְבּוֹנַנְתִּי וְרָאִיתִי שֶׁנָּחָשׁ עֲצוּם הַצּוּרָה בַּעַל גּוּף גָּדוֹל הוּא זֶה שֶׁנְּטָלוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַיָּם, וְתָמַהְתִּי עַל כָּךְ. הִתְהַלַּכְתִּי בְאוֹתוֹ מָקוֹם, וּמָצָאתִי עַצְמִי בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ וּמִתַּחַת לוֹ נַחַל גָּדוֹל וְרָחָב וְעָמֹק, וּלְצִדּוֹ הַר עָצוּם וְנִשָּׂא לַמָּרוֹם, לֹא יוּכַל אָדָם לִרְאוֹת שִׂיאוֹ מֵעֹצֶם גָּבְהוֹ, וְאֵין אָדָם שֶׁיּוּכלַ לַעֲלוֹת עָלָיו. הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאָמַרְתִּי: “וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי נִשְׁאָר בָּאִי, שֶׁטּוֹב הוּא מִמְקוֹם צִיָּה זֶה. שֶׁכֵּן הָיָה נִמְצָא עַל הָאִי מַשֶּׁהוּ מִמִּינֵי הַפֵּרוֹת שֶׁאֹכַל, וּמִן הַנְּהָרוֹת שֶׁאֶשְׁתֶּה, בְּעוֹד שֶׁמָּקוֹם זֶה אֵין בּוֹ לֹא עֵץ וְלֹא פְרִי וְלֹא נָהָר. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. הֲרֵי כָל פַּעַם שׁאֲנִי נִצָּל מִצָּרָה אֲנִי נוֹפֵל בְּצָרָה גְדוֹלָה הֵימֶנָּה וְקָשָׁה יוֹתֵר”. קַמְתִּי וְאִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בְאוֹתוֹ נַחַל וְרָאִיתִי שֶׁהַקַּרְקַע שֶׁלוֹ הוּא מֵאֶבֶן הַיַּהֲלֹם, שֶׁמְּנַקְּבִים בּוֹ אֶת הַמַּתָּכוֹת וְאֶת הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, וּבוֹ יְנַקְּבוּ אֶת הַחַרְסִינָה וְאֶת הַשֹּׁהַם, וְהוּא אֶבֶן קָשָׁה וִיבֵשָׁה שֶאֵין הַבַּרְזֶל יָכֹל לוֹ וְלֹא חַלְמִישׁ צוּר. וְאֵין מִי שֶׁהוּא יָכֹל לִקְטֹעַ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ וְלֹא לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, אֶלָּא בְאֶבֶן הָעֹפֶרֶת. וְכָל אוֹתוֹ הַנַּחַל מָלֵא נְחָשִׁים וְאֶפְעֶה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם כַּדֶּקֶל, וְעָצוּם בְּגוּפוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאִלּוּ הָיָה בָא אֵלָיו פִּיל הָיָה בוֹלְעוֹ. וְאוֹתָם הַנְּחָשִׁים מוֹפִיעִים בַּלַּיְלָה וּמִסְתַּתְּרִים בַּיּוֹם מִפַּחַד עוֹף הָרֻךְ וְהַנֶּשֶׁר שֶׁלֹא יַחְטְפוּם וְיִגְזְרוּם לִגְזָרִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה סִּבַּת הַדָּבָר. עָמַדְתִּי בְאוֹתוֹ נַחַל, פּוֹנֶה כֹה וָכֹה לִמְצֹא מָקוֹם שֶׁאָלוּן בּוֹ וּמְפַחֵד מִפְּנֵי אוֹתָם נְחָשִׁים, כְּשֶׁאֲנִי מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן מִהַרְתִּי לְהָבִיא אֲבָדוֹן עַל עַצְמִי”. וּכְבָר פָּנָה הַיּוֹם וַאֲנִי מִתְהַלֵּךְ בְאוֹתוֹ נַחַל פּוֹנֶה כֹה וָכֹה לִמְצֹא מָקוֹם שֶׁאָלוּן בּוֹ וּמְפַחֵד מִפְּנֵי אוֹתָם נְחָשִׁים. שָׁכַחְתִּי אָכְלִי וּמַשְקִי, שֶׁהָיִיתִי דָאוּג לְחַיַּי. נִגְלְתָה לְפָנַי מְעָרָה קָרוֹב אֵלַי. הָלַכְתִּי וּמָצָאתִי פִתְחָהּ צַר. נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי אֶבֶן גְּדוֹלָה לְיַד פִּתְחָהּ. דָּחַפְתִּי אוֹתָהּ וְסָתַמְתִּי בָהּ אֶת פֶּתַח אוֹתָה הַמְּעָרָה כְּשֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר בָּטוּחַ אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְמָקוֹם זֶה, וּכְשֶׁיַּעֲלֶה עָלַי הַיּוֹם, אֲנִי יוֹצֵא וְאֶרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה בִי הַגּוֹרָל”. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה בְתוֹךְ הַמְּעָרָה וְרָאִיתִי נָחָשׁ עָצוּם רוֹבֵץ עַל בֵּיצָיו בְּרֹאשׁ הַמְּעָרָה, נִסְתַּמֵּר גּוּפִי וְנָשָׂאתִי רֹאשִׁי וּמָסַרְתִּי עִנְיָנַי בְּיַד הַמַּזָּל וְהַגּוֹרָל, וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר. הִזַּחְתִּי אֶת הָאֶבֶן שֶׁסָּתַמְתִּי בָהּ אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה וְיָצָאתִי מִתּוֹכָהּ, וַאֲנִי כְשִׁכּוֹר מִקְשִׁי זֶה שֶׁנְּעוּרוֹתִי וּמֵרָעָב וּמִפַּחַד, וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּנַּחַל. וַעֲדַיִן אֲנִי בְמַצָּב זֶה, כְּשֶׁנָּפְלָה לְפָנַי חַיָּה שְׁחוּטָה, מִבְּלִי שֶׁאֶרְאֶה אֶחָד. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְהִרְהַרְתִּי בְסִפּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְפָנִים מִפִּי אֲחָדִים מִן הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהַתַּיָּרִים, הַיְנוּ שֶׁבְּהַר אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם בַּלָהוֹת עֲצוּמוֹת, וְלֹא יוּכַל אָדָם לָלֶכֶת אֵלָיו. וְאוּלָם הַסּוֹחֲרִים הַמְּבִיאִים אֶת הַיַּהֲלֹם יוֹדְעִים תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו. הֵם נוֹטְלִים שֶׂה מִן הַצֹּאן וְשׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ וּפוֹשְׁטִים אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו וִינַתְחוּ אֶת בְּשָׂרוֹ לִנְתָחִים וְיַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ מֵעַל אוֹתוֹ הַר לְקַרְקַע הַנַּחַל, וְיִפֹּל כְּשֶׁהוּא טָרִי וְיִדְבַּק בּוֹ מַשֶּׁהוּ מֵאֶבֶן זוֹ. אַחַר־כָּךְ יַעַזְבוּ אוֹתוֹ הַסּוֹחֲרִים עַד חֲצוֹת־הַיּוֹם, וְיֵרְדוּ הָעוֹפוֹת מִן הַנֶּשֶׁר וְהָרָחָם עַל אוֹתוֹ בָשָׂר וְיִטְּלוּהוּ בְצִפָּרְנֵיהֶם וְיַעֲלוּ אֶל מְרוֹמֵי הָהָר, וְיָבוֹאוּ הַסּוֹחֲרִים וְיָרִימוּ קוֹל צְעָקָה עֲלֵיהֶם וְיָעוּפוּ וְיָסוּרוּ מֵאוֹתוֹ בָשָׂר. אַחַר־כָּך יִגְּשׁוּ הַסּוֹחֲרִים אֶל אוֹתוֹ בָשָׂר, וְיָסִירוּ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֲבָנִים הַדְּבוּקוֹת בּוֹ וְיַעַזְבוּ אֶת הַבָּשָׂר לָעוֹפוֹת וּלְחַיּוֹת־הַבָּר וְיִשְּׂאוּ אֶת הָאֲבָנִים לְאַרְצָם. וְאֵין אָדָם יָכֹל לְהַגִּיעַ לָקַחַת אֶת אֶבֶן הַיַּהֲלֹם אֶלָּא בְתַחְבּוּלָה זוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר לִידִידָיו כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְּהַר אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם, וּבֵאֵר לָהֶם שֶׁאֵין הַסּוֹחֲרִים יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ בְּשׁוּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, וְשֶׁהִמְשִׁיךְ וְאָמַר: “כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל אוֹתוֹ בְשַׂר הַשְּׁחוּטָה וְנִזְכַּרְתִּי בְאוֹתוֹ סִפּוּר, קַמְתִּי וּבָאתִי אֵצֶל בְּשַׂר הַשְּׁחוּטָה, וּפוֹרַרְתִּי מֵאוֹתָהּ אֶבֶן מַשֶּׁהוּ רַב וְהִכְנַסְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ כִּיסֵי בִגְדִי וּבֵין בְּגָדַי, וְהָיִיתִי מְפוֹרֵר וּמַכְנִיס לְתוֹךְ כִּיסַי וְאַבְנְטִי וּמִצְנַפְתִּי וּבֵין קִפּוּלֵי בְגָדַי. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁמָּצָאתִי לְפָנַי נֶתַח בָּשָׂר גָּדוֹל. קָשַׁרְתִּי עַצְמִי אֵלָיו בְּמִצְנַפְתִּי, וְהִשְׂתָּרַעְתִּי עַל גַּבִּי וְשַׂמְתִּי אוֹתוֹ עַל חָזִי, כְּשֶׁאֲנִי תוֹפֵס בּוֹ, וְנַעֲשָׂה גָּבוֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ. וְהִנֵּה נֶשֶׁר יָרַד עַל אוֹתוֹ נֶתַח בָּשָׂר וְתָפַשׂ אוֹתוֹ בְּצִפָּרְנָיו וְהִפְלִיג בּוֹ לָאֲוִיר, כְּשֶׁאֲנִי תָלוּי בוֹ, וְלֹא פָסַק מִלָּעוּף עַד שֶׁעָלָה עִמּוֹ אֶל מְרוֹמֵי הָהָר, וְהִנִּיחוֹ וּבִקֵּשׁ לְרַטֵּשׁ אוֹתוֹ, נִשְׁמְעָה צְעָקָה בְּקוֹל רָם מֵאֲחוֹרֵי אוֹתוֹ נֶשֶׁר וּמַשֶּׁהוּ חוֹבֵט בְּקֶרֶשׁ עַל אוֹתוֹ הָר. נִבְעַת הַנֶּשֶׁר וּפָחַד וְעָף לָאֲוִיר. הִתַּרְתִּי עַצְמִי מִנֶּתַח הַבָּשָׂר, וּכְבַר הִרְטַבְתִּי בְגָדַי בְדָמוֹ, וְעָמַדְתִּי לְצִדּוֹ. נִגַּשׁ אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר שֶׁהֵרִים קוֹל צְעָקָה עַל הַנֶּשֶׁר, אֶל נֶתַח הַבָּשָׂר, וְרָאַנִי עוֹמֵד, וְלֹא דִבֵּר אֵלַי, שֶׁכֵּן נִבְהַל מִפָּנַי וְנִתְיָרֵא. בָּא אֶל נֶתַח הַבָּשָׂר וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “אוֹי לָאַכְזָבָה. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים. בֵּאלֹהִים אֲבָקֵשׁ לִי מַחֲסֶה מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָרָגוּם”. הָיָה מֵצַר וּמַכֶּה כַף אֶל כַּף וְאוֹמֵר: “אוֹי מָה רַב הַצַּעַר. מַה הוּא מַצָּב זֶה?” נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו. אָמַר לִי: “מִי אַתָּה, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תִּירָא וְאַל תַּחֲשׁשׁ, שֶׁאָדָם אֲנִי מִטּוּבֵי בְנֵי־הָאָדָם, וְהָיִיתִי סוֹחֵר וְלִי סִפּוּר נוֹרָא וּמְאֹרָע מוּזָר. וְסִבַּת הַגִּיעִי לְהַר זֶה וְעֵמֶק זֶה, לָהּ סִפּוּר מַפְלִיא, אַל תִּירָא. וְהֲרֵי לְךָ מַה שֶּׁיְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ בִּי, שֶׁכֵּן אֲנִי אִתִּי מַשֶּׁהוּ רַב מֵאַבְנֵי הַיַּהֲלֹם, וְאֲנִי נוֹתֵן לְךָ דֵּי־סִפְקְךָ מֵהֶן, וְכָל חֲתִיכָה שֶׁעִמִּי טוֹבָה יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ, אַל תִּירָא אֵפוֹא וְאַל תֵּחַת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹדָה לִי הָאִישׁ וּבֵרֵךְ אוֹתִי וְשׂוֹחֵחַ עִמִּי. כְּשָׁשְמעוּ הַסּוֹחֲרִים דְּבָרַי עִם בֶּן־לִוְיָתָם, בָּאוּ אֵלַי. וּכְבָר הִשְׁלִיךְ כָּל סוֹחֵר נֶתַח בָּשָׂר. כְּשֶקָּרְבוּ אֵלַי נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם. לָקְחוּ אוֹתִי אִתָּם, וְהִגַּדְתִּי לָהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי בִנְסִיעָתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם סִבַּת הַגִּיעִי לְאוֹתוֹ נַחַל. נָתַתִּי לְבַעַל נֵתַח־הַבָּשָׂר שֶׁבּוֹ נִתְלֵיתִי מַשֶּׁהוּ רַב מִמַּה שֶׁהָיָה עִמִּי, וְשָׂמַח בִּי וּבֵרֵךְ אוֹתִי וְהוֹדָה לִי עַל כָּךְ וְאָמַר לִי הַסּוֹחֵר: “אָכֵן נִכְתְּבוּ לְךָ חַיִּים חֲדָשִׁים, שֶׁכֵּן לֹא הִגִּיעַ אֶחָד לְפָנֶיךָ לְמָקוֹם זֶה וְנִמְלַט מִמֶּנוֹ. וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם”. לָנוּ בְמָקוֹם נָאֶה וְלַנְתִּי אֶצְלָם, כְּשֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ תַּכְלִית שִׂמְחָה עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם וְנִצַּלְתִּי מִנַּחַל הַנְּחָשִׁים, וְהִגַּעְתִּי לְאֶרֶץ שֶׁל יִשּׁוּב. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם קַמְנוּ וְנָסַעְנוּ עַל אוֹתוֹ הַר עָצוּם, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּתוֹךְ אוֹתוֹ נַחַל נְחָשִׁים מְרֻבִּים. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁבָּאנוּ לְגַן בְּאִי גָדוֹל וְנָאֶה וּבוֹ עֵץ הַקַּמְפּוּר. כָּל עֵץ מִמֶּנּוּ יָצֵל תַּחְתָּיו עַל מֵאָה אִישׁ. וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לָקַחַת מִמֶּנוּ מַשֶּׁהוּ, יִנְקֹב נֶקֶב בִּמְרוֹמֵי הָעֵץ בְּמַשֶּהוּ אָרוֹךְ וְיֶאֱסֹף מַה שֶּׁיֵּרֵד מִמֶּנּוּ וְיִזַּל, מִיץ הַקַּמְפּוּר. וְהוּא מִתְעַבֶּה כַגּוּמִי, וְהוּא כָמוֹהוּ, וְאַחַר־כָּךְ יִיבַשׁ הָעֵץ וְהָיָה לְעֵץ דֶּלֶק. וּבְאוֹתוֹ אִי מִין מִחַיּוֹת הַבָּר, קַרְנָף שְׁמוֹ. וְהוּא רוֹעֶה בוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹעִים הַבָּקָר וְהַכּוֹי בְּאַרְצֵנוּ. וְאוּלָם גּוּפָהּ שֶׁל אוֹתָהּ חַיַּת־בָּר גָּדוֹל מִגּוּפוֹ שֶׁל הַגָּמָל, וְהִיא אוֹכֶלֶת מִסְפּוֹא. וְהִיא בְהֵמָה עֲצוּמָה, וְלָהּ קֶרֶן עָבָה בְאֶמְצַע רֹאשָׁהּ, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה בְמִדָּה. וּבַקֶּרֶן צוּרַת אָדָם. וּבְאוֹתוֹ אִי מַשֶּׁהוּ מִמִּין הַבָּקָר. וּכְבָר אָמְרוּ לָנוּ הַמַּלָּחִים הַנּוֹסְעִים בַּיָּם וְהַתַּיָּרִים בֶּהָרִים וּבָאֲרָצוֹת, שֶׁחַיַּת־בָּר זוֹ, הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם קַרְנָף, נוֹשֵׂאת אֶת הַפִּיל עַל קַרְנָהּ וְרוֹעָה כְּשֶׁהַפִּיל עָלֶיהָ, בָּאִי וְעַל חוֹף הַיָּם, וְאֵינָה מַרְגִּישָׁה בַּפִּיל. וְיָמוּת הַפִּיל עַל קַרְנָהּ, וְתִמַּס שַׁמְנוּנִיתוֹ מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעַל רֹאשָׁהּ וְתִכָּנֵס לְתוֹךְ עֵינֶיהָ וְתִתְעַוֵּר עַל־יָדָהּ, וְתִרְבַּץ עַל שְׂפַת הַיָּם וְיָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹף הָרֻךְ וְיִשָּׁא אוֹתָהּ בְצִפָּרְנָיו וְיוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל אֶפְרוֹחָיו וִיכַלְכֵּל אוֹתָם בָּהּ וּבְמַה שֶׁעַל קַרְנָהּ. וּכְבָר רָאִיתִי בְאוֹתוֹ אִי מַשֶּׁהוּ רַב מִמִּין הַכּוֹי, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ אֶצְלֵנוּ. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיָה עִמִּי מַשֶּׁהוּ רַב מֵאֶבֶן־הַיַּהֲלֹם שֶׁנְּשָאתִיו עִמִּי מִנַּחַל אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם וּטְמַנְתִּיו בְתוֹךְ כִּיסַי, הֶחֱלִיפוּהוּ עִמִּי בִסְחוֹרוֹת וַחֲפָצִים מִמַּה שֶׁאֶצְלָם וְטָעֲנוּ לִי אוֹתָם עִמָּהֶם וְנָתְנוּ לִי אֲדַרְכְּמוֹנִים וְדִינָרִים. וְלֹא פָסַקְתִּי נוֹסֵעַ אִתָּם, כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִים בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם וּבְמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים, מִנַּחַל אֶל נַחַל וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה, מוֹכְרִים וְקוֹנִים, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. עָמַדְנוּ בָהּ יָמִים מְעַטִּים. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְסנִּדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת הַיָּמִים, גָּמַר אֶת סִפּוּרוּ לֵאמֹר: “וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מִנְּסִיעָתִי בְמֶרְחַקֶּי אֶרֶץ, וּבָאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, מְעוֹן הַשָּׁלוֹם, נִכְנַסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי וּבָאתִי אֶל מְעוֹנִי, וְעִמִּי מִמִּין אֶבֶן־הַיַּהֲלֹם מַשֶּׁהוּ רָב וּמָמוֹן וַחֲפָצִים וּסְחוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן צוּרָה. נִתְוָעַדְתִּי עִם בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וּקְרוֹבַי, וּפִזַּרְתִּי לִצְדָקָה וְנָתַתִּי מַתָּת וְחִלַּקְתִּי מַתָּנוֹת לְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי. וְהָיִיתִי אוֹכֵל מַאֲכָל יָפֶה וְשׁוֹתֶה מַשְׁקֶה יָפֶה וְלוֹבֵשׁ לְבוּשׁ נָאֶה, וְשָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁסָבַלְתִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי לִחְיוֹת חַיֵּי הֲנָאָה וּבְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ וְהַרְחָבַת־הַלֵּב וּמִשְׂחָק וּמַנְגִּינַת גִּיל. וְהָיָה כָל מִי שֶׁשָּׁמַע עַל דְּבַר בּוֹאִי, בָּא אֵלַי וְשׁוֹאֲלֵנִי לְמַצָּבִי וּלְמַצָּב הָאֲרָצוֹת הַשּׁוֹנוֹת, וְהָיִיתִי מְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי, וְהָיָה מְבָרֵךְ אוֹתִי לְהַגִּיעִי בְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ סוֹף מַה שֶּׁקָּרָה לִי וְאֵרַע בַּנְּסִיעָה הַשְּׁנִיָּה. וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲסַפֵּר לָכֶם מַצַּב הַנְּסִיעָה הַשְּׁלִישִׁית”. כְּשֶׁגָּמַר אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים אֶת סִפּוּרוֹ, הִתְפַּלְאוּ עַל כָּךְ וְסָעֲדוּ אֶצְלוֹ אֲרוּחַת־הָעֶרֶב. צִוָּה לְאַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל זָהָב. נָטַל אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, כְּשֶׁהוּא תָמֵהַּ עַל מַה שֶּׁסָּבַל אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים. הוֹדָה לוֹ וְהִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמוֹ בְּבֵיתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קָם אַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וּבָא לְבֵית אַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ, אֵלָיו, וּבֵרְכוֹ בְבִרְכַּת הַבֹּקֶר. בֵּרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַד שֶׁבָּאוּ שְׁאַר יְדִידָיו וְאַנְשֵׁי־חֶבְרָתוֹ. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְנִגְנוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם. אַחַר־כָּךְ פָּתַח אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים בִּדְבָרִים וְאָמַר:

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53502 יצירות מאת 3182 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!