רקע
שאול טשרניחובסקי
אֶל הַסּוֹנֶטָה הָעִבְרִית
mנחלת הכלל [?]
tשירה

יָקַרְתְּ לִי, מַה יָקַרְתְּ, סוֹנֶטָּה, ‘שִׁירַת זָהָב’!

מִימוֹת הָרֵינֵסַנְס מִשְׁמֶרֶת לָנוּ אַתְּ.

הָ’עִמָּנוּאֵל' – הוּא הֵד מַנְגִּינָתֵךְ אָהָב,

וִיחִידֵי-דּוֹר נְצָרוּךְ בְּאִיטַלְיָה, וְלֹא מַתְּ.

אָהַבְתִּי צִמְצוּם נִיב-חֲרוּזֵךְ, פּוֹזֵז כַּזָּהָב,

מְלֻטָּשׁ מַחֲזִיק בּוֹ הַמְּרֻבֶּה שֶׁבַּמּוּעָט,

וּגְמַר-בָּתַּיִךְ לָךְ הַמְצַלְצֵל בְּאוֹן וָרָהַב,

חֲלִיפוֹת הֶגְיוֹן בָּךְ כְּאוֹר הַחֲזִיז הֶחָד.

אַךְ מִשֶּׁרֻכְּזָה בָּךְ מַחֲשָׁבְתִּי בַת הֲגִיגִים

מַה-דְּמוּת אֶעֱרָךְ לָךְ? – קִלּוּחֵי בַרְזֶל סִיגִים,

שֶׁנִּכְנְעוּ לַדְּפוּס, מֻצָּקִים, סְפוּגֵי-צְלִיל.

כִּי כֵן הֲלֹא גַם אַתְּ: צִיּוּרִים מְפֻתָּחִים

בְּמַתְכֹּנֶת כֻּלָּהּ סְיָג, מְסֹרוֹת-קֶדֶם, כְּלִיל,

הֶגְיוֹנָיו צְפוּפִים בּוֹ וּמִדַּבְּרוֹתָיו רְוָחִים.


אודיסה, 1920

המלצות קוראים
תגיות