רקע
וילהלם האוף
מַעֲשֶׂה בִנְסִיךְ הַשָּׁקֶר
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
שפת מקור: גרמנית
פרטי מהדורת מקור: תל־אביב: אל המעין; תשי"?

פַּעַם אַחַת הָיָה שְׁוַלְיָא שֶׁל חַיָּטִים וְלַבַּקַן שְׁמוֹ, בָּחוּר כַּהֲלָכָה שֶׁלָּמַד אֶת מְלַאכְתּוֹ אֵצֶל אֻמָּן מֻמְחֶה בַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַגִּיד עָלָיו שֶׁלֹּא יָדַע כְּהוֹגֵן תּוֹרַת הַמַּחַט, לְהֶפֶךְ, מֵבִין הָיָה לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָבָר מְתֻקָּן. אַף הָיוּ עוֹשִׂים לוֹ עָוֶל אִלוּ הוֹצִיאוּ עָלָיו לַעַז שֶׁרַשְׁלָן הוּא בִמְלַאכְתּוֹ. מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה אֶצְלוֹ הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְסֻגָּל לִתְפּוֹר כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, עַד שֶׁהַמַּחַט הָיְתָה לוֹהֶטֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְהַחוּט הָיָה מַעֲלֶה עָשָׁן, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָבָר נָאֶה וּמְתֻקָּן שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ אֵצֶל שְׁאָר חֲבֵרָיו. וְאוּלָם פְּעָמִים, וְהַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לְצַעֲרֵנוּ שְׁכִיחַ אֶצְלוֹ בְיוֹתֵר, שֶׁהָיָה מִשְׁתַּקֵּעַ בְּהִרְהוּרִים עֲמֻקִּים וְהָיָה מֵצִיץ כְּנֶגְדּוֹ בְעֵינַיִם לְטוּשׁוֹת, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה קְלַסְתֵּר פָּנָיו מְיֻחָד בְּמִינוֹ, עַד שֶׁהָיָה רַבּוֹ וּשְׁאָר חֲבֵרָיו אוֹמְרִים עָלָיו: “לַבַּקַן לָבַשׁ שׁוּב פַּרְצוּף פָּנִים שֶׁל חֲשִׁיבוּת”

אָכֵן בַּיּוֹם הַשִּשִּׁי בַּשַּׁבָּת, בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת חָזְרוּ אַחַר הַתְּפִלָּה לְבָתֵּיהֶם וְנִגְּשׁוּ בִמְנוּחָה לִמְלַאכְתָּם פָּסַע לוֹ לַבַּקַּן, הַלָּבוּשׁ בְּמַלְבּוּשׁ נָאֶה שֶׁחָשַׂךְ לוֹ אֶת דָּמָיו בְּעָמָל רַב, וְיָצָא מִבֵּית הַמִּסְגָּד וְהָלַךְ לְאַט לְאַט בִּפְסִיעָה מְלֵאָה גָּאוֹן דֶּרֶךְ מִגְרְשֵׁי הָעִיר וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וְאִם נִזְדַּמֵּן לִקְרָאתוֹ אֶחָד מֵחֲבֵרָיו וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַת “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם” אוֹ שָׁאַל “הֲשָׁלוֹם לְךָ, לַבַּקַּן רֵעִי?” הָיָה רוֹמֵז בְּיָדוֹ כְּנֶגְּדּוֹ בְרֹב חַסְדּוֹ אוֹ הָיָה מְנַעֲנֵעַ רֹאשׁוֹ בַחֲשִׁיבוּת, אִם זָכָה לְכָךְ. כְּשֶׁהָיָה רַבּוֹ אוֹמֵר לוֹ בְאוֹתָהּ שָׁעָה דֶרֶךְ לָצוֹן: “לַבַּקַּן, רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת נָסִיךְ מִלֵּדָה אֶלָּא שֶׁהַדּוֹר לֹא הָיָה זַכַּאי לְכַךְ”, מִיָּד הָיָה לִבּוֹ מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְהֵשִׁיב: “הַאִם גַּם אַתָּה הִבְחַנְתָּ בַדָּבָר?” אוֹ: “דָּבָר זֶה עָלָה עַל לִבִּי זֶה כְּבָר!”

כַּךְ הָיָה נוֹהֵג לַבַּקַּן הַשְּׁוַלְיָא שֶׁל חַיָּטִים יָמִים רַבִּים, וְרַבּוֹ הָאֻמָּן הָיָה סוֹבֵל בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת אִוַּלְתּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבִּכְלָל הָיָה אִישׁ טוֹב וּפוֹעֵל זָרִיז. אָכֵן בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁלַח שֶׂלִים, אָחִיו שֶׁל הַשֻּׁלְטָן, שֶׁעָבַר בְּאוֹתוֹ זְמָן דֶּרֶךְ אַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, מְעִיל תִּפְאָרָה אֶל הָאֻמָּן לְשַׁנּוֹת בּוֹ כַּמָּה שִׁנּוּיִים, וְהָאֻמָּן מָסַר אֶת הַמְּעִיל לִידֵי לַבַּקַּן, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הַמְּלָאכוֹת הַדַּקּוֹת מִן הַדַּקּוֹת. כְּשֶׁיָצָא הָאֻמָּן וּשְׁאָר הַפּוֹעֲלִים לְעֵת עֶרֶב לָנוּחַ מֵעֲמַל הַיּוֹם, מִיָּד תָּקְפוּ עָלָיו עַל לַבַּקַן גִּעְגּוּעִין עַזִּים וּכְפָאוּהוּ לַחֲזוֹר אֶל בֵּית הַמְּלָאכָה, מְקוֹם שֶׁהָיָה תָלוּי שָׁם מְעִילוֹ שֶׁל אֲחִי הַמֶּלֶךְ. שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד לְפָנָיו שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים וְהָיָה מִתְפַּלֵא בְלִבּוֹ עַל הַזֹּהַר שֶׁל מַעֲשֵׂי הָרִקְמָה וְעַל הַגְּוָנִים הַמְנַצְנְצִים שֶׁל הַקְּטִיפָה וְהַמֶּשִׁי. אָנוּס הָיָה לִלְבּושׁ אֶת הַמְּעִיל, כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, וְהִנֵּה הַמְּעִיל מַתְאִים לוֹ כָל כַּךְ כְּאִלּוּ נִתְפַּר לְכַתְּחִלָּה בִשְׁבִילוֹ. “כְּלוּם אֵין אֲנִי נָסִיךְ נָאֶה כִּשְׁאָר הַנְּסִיכִים?” שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה פוֹסֵעַ וּמְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה. “הַאִם לֹא אָמַר הָאֻמָּן עַצְמוֹ, שֶׁרָאוּי הָיִיתִי לִהְיוֹת נָסִיךְ מִלֵּדָה?” אָכֵן יַחַד עִם הַמְּעִיל לָבַשׁ הַשְּׁוַלְיָא, כְנִרְאֶה, דֵּעָה גְמוּרָה שֶׁל מְלָכִים; אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהַעֲלוֹת מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת עַל לִבּוֹ זוּלַת מַחֲשַׁבְתּוֹ זוֹ, שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא בֶן מֶלֶךְ בִלְתִּי נוֹדָע, וּמִכֵּיוָן שֶׁכַּךְ הוּא בָּא לִידֵי הַחֲלָטָה לָצֵאת לְמֶרְחֲבֵי תֵבֵל וְלַעֲזוֹב אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִבְעָרִים הֵמָּה כָל כַּךְ, עַד שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ בוֹ עַד הַיּוֹם, מִתַּחַת לַמַּסְוֶה שֶׁל מַעֲמָדוֹ הַדַּל, וְלֹא הִכִּירוּ בְעֶרְכּוֹ הָרָם מִלֵּדָה. נִרְאֶה הָיָה לוֹ שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ הַנֶּהְדָּר נִשְׁלַח לוֹ מִידֵי פֵיָה טוֹבָה; לְפִיכָךְ נִזְהָר הָיָה בְיוֹתֵר לִבְעוֹט בְּמַתָּנָה יְקָרָה כָל כַךְ נָטַל עִמּוֹ אֶת כַּסְפּוֹ הַמְּעַט שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַמּוּכָן וְיָצָא משַּׁעַרֵי הָעִיר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, כְּשֶׁחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה סִתְרָה לוֹ.

הַנָּסִיךְ הֶחָדָשׁ עוֹרֵר בְּדַרְכּוֹ תִמָּהוֹן רַב בְּכָל מָקוֹם, מִשׁוּם שֶׁמְּעִיל תִּפְאַרְתּוֹ וְהִלּוּכוֹ הַמָּלֵא כֹבֶד רֹאשׁ וְהוֹד מַלְכוּת לֹא הָלְמוּ כְלָל אֶת בֶּן הָאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּרָגֶל. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ עַל כַּךְ, הָיָה מֵשִׁיב מִתּוֹךְ הַבָּעַת פָּנִים מְלֵאָה רָז, שֶׁיֵּשׁ סוֹד בַּדָּבָר. אָכֵן כְּשֶׁהִבְחִין שֶׁעַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ בָרֶגֶל הוּא נוֹתֵן עַצְמוֹ לִצְחוֹק בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, עָמַד וְקָנָה סוּס זָקֵן בְּדָמִים מוּעָטִּים, שֶׁהָיָה מַתְאִים לוֹ בְיוֹתֵר, הואִיל וְעַל יְדֵי מְתִינוּתוֹ וְרוּחוֹ הַנְּמוּכָה לֹא הֵבִיאוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם בִּמְבוּכָה לְהֵרָאוֹת עַל כָּרְחוֹ כְּפָרָשׁ אַמִּיץ הַלֵּב, דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה כְלָל מֵעִנְיָנוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁרָכַב לוֹ לְאִטּוֹ עַל גַּבֵּי מוּרְבָה שֶׁלּוֹ, כַּךְ כִּנָּה אֵת שֵׁם סוּסוֹ, נִטְפַּל לוֹ בְדַרְכּוֹ פָרָשׁ אֶחָד, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִתֵּן לוֹ רְשׁוּת לִרְכֹּב בְּלִוְיָתוֹ, לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ מִתְקַצֵּר הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׁיחָה עִם בֶּן לְוָיָה. הַפָּרָשׁ הָיָה בָחוּר צָעִיר וְעַלִּיז לֵב, יָפֶה בְמַרְאֵהוּ וְנָעִים בְּנִמּוּסָיו. בִּמְהֵרָה נִכְנַס עִם לַבַּקַן בְּשִׂיחָה וְשָאֲלוּ זֶה לָזֶה מֵאַיִן וּלְאַיִן, וּמִיָּד נִתְגַּלָּה, שֶׁגַּם הוּא יָצָא למֶרְחֲבֵי תֵבֵל בְּלִי מַטָּרָה מְסֻיָּמָה, כְּמוֹת הַשַּׁוַלְיָה שֶׁל הַחַיָּטִים. סָח הָיָה לוֹ שֶׁעוֹמַר שְׁמוֹ, וּבֶן אָחִיו שֶׁל אֶלְפִי בֵּי הִנֵּהוּ, הַפֶּחָה הָאֻמְלָל שֶׁל קַאִירָא, וְעַכְשָׁו נוֹסֵעַ הוּא וּמְחַזֵר בָּעוֹלָם, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ, שֶׁפָּקַד עָלָיו בְּשָׁכְבוֹ עַל עֶרֶשׂ מוֹתוֹ. לַבַּקַּן לֹא סִפֵּר בְּהִתְגַּלּוּת לֵב רַבָּה כָל כַּךְ עַל דְּבַר מוֹצָאוֹ וְעִנְיָנוֹ, אֶלָּא רָמַז לוֹ שֶׁמְיֻחָס הוּא וּבֶן רָמֵי הַמַּעֲלָה וְהוּא נוֹסֵעַ לְשֵׁם תַּעֲנוּג.

שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הַצְּעִירִים מָצְאוּ חֵן אֶחָד בְּעֵינֵי חֲבֵרו וְנָסְעוּ בַדֶּרֶךְ בְּחַבְרוּתָא. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לִנְסִיעָתָם הַמְשֻׁתֶּפֶת שָׁאַל לַבַּקַּן אֶת חֲבֵרוֹ עוֹמַר, מַה הוּא דְבַר הַשְּׁלִיחוּת שֶׁעָלָיו לְמַלֵּא, וְנוֹדְעוּ לוֹ לְתִמְהוֹנוֹ הָרַב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “אֶלְפִי בֵּי, הַפֶּחָה שֶׁל קַאִירָא, גִּדֵּל אֶת עוֹמַר בְּבֵיתוֹ מִקַּדְמַת יַלְדוּתוֹ, וְאֶת הוֹרָיו לֹא יָדַע וְלֹא הִכִּיר כְלָל. וּכְשֶׁהִתְנַפְּלוּ עַכְשָׁו אוֹיְבָיו שֶׁל אֶלְפִי בֵּי עָלָיו, וּלְאַחַר שֶׁנָּחַל מַפָּלָה בִשְׁלֹשָׁה קְרָבוֹת וְנִפְצַע פֶּצַע מָוֶת אָנוּס הָיָה לִבְרוֹחַ מִשְּׂדֵה הַקְּרָב, מִיָּד גִלָּה אֶת אֹזֶן חֲנִיכוֹ, שֶׁאֵין הוּא בֶן אָחִיו כְּלָל, אֶלָּא הֲרֵיהוּ בְנוֹ שֶׁל מוֹשֵׁל כַּבִּיר, שֶׁמִיִּראָה מִפְּנֵי דִבְרֵי נְבוּאָתָם שֶׁל הָאִצְטַגְנִינִין שֶׁלּוֹ, עָמַד וְהִרְחִיק אֶת הַנָּסִיךְ הַצָּעִיר מֵחֲצֵרוֹ וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא לִרְאוֹתוֹ שׁוּב אֶלָּא בְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל שְׁנַת הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לִימֵי חַיָּיו. אֶלְפִי בֵּי לֹא גִלָּה לוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו, אֶלָּא פָּקַד עָלָיו בְּכָל תֹּקֶף לָבֹא בַיּוֹם הָרְבִיעִי לְחֹדֶשׁ רַמַדַן הַבָּא, בּוֹ בַיּוֹם שֶׁיִּמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְלַעֲמוֹד אֵצֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן הַמְפֻרְסָם אֵל־שֶׂרוּיָה, בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה בְצִדָּה הַמִזְרָחִי; לִכְשֶׁיַּגִּיעַ שָׁמָּה עָלָיו לִמְסוֹר לָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים שָׁם פִּגְיוֹן שֶׁנָּתַן בְּיָדוֹ, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה עָלָיו לְהַגִּיד כַּדְבָרִים הָאֵלֶּה: הִנֵּה הָאִישׁ שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם; אִם יָשִׁיבוּ: מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא שֶׁהֱבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם, – מִיָּד עָלָיו לָלֶֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם יוֹלִיכוּהוּ אֶל אָבִיו”.

לַבַּקַּן, הַשְּׁוַלְיָא שֶׁל הַחַיָּטִים, הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד לְמִשְׁמַע סִפּוּרוֹ, וּמֵעַכְשָׁו הֵצִיץ עַל עוֹמַר הַנָּסִיךְ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת קִנְאָה, וְהִתְקַצֵּף עַל הַדָּבָר, שֶׁהַגּוֹרָל חָלַק לוֹ לָזֶה, שֶׁכְּבָר הָיָה בְחֶזְקַת בֶּן אָחִיו שֶׁל הַפֶּחָה הַכַּבִּיר, גַּם כְּבוֹד בֵּן מְלָכִים, וְלוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָל הַמַּעֲלוֹת שֶׁמָּנוּ בְנָסִיךְ, לֹא חָלַק הַגּוֹרָל לְבָשְׁתּוֹ אֶלָּא לֵדָה מְעֻרְפֶּלֶת וְאֹרַח חַיִּים מָצוּי וְרָגִיל. עָמַד וְהֶעֱרִיךְ אֶת עַצְמוֹ לְעֻמַּת חֲבֵרוֹ. אָכֵן מֻכְרָח הָיָה לְהוֹדוֹת לְעַצְמוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ חוֹנַן בְּמַעֲלוֹת שֶׁל יֹפִי; עֵינָיו יָפוֹת וּמְלֵאוֹת חַיִּים, חֹטֶם לוֹ כָּפוּף וּמַבִּיעַ אֹמֶץ לֵב, הִלּוּכוֹ נָאֶה וּמָלֵא נְדִיבוּת, קִצוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בְּגוּף הָאָדָם מְצוּיוֹת בּוֹ. וְאוּלָם כָּל כַמָּה שֶׁמָּצָא מַעֲלוֹת טוֹבוֹת בְּבֶן לִוְיָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם הוֹדָה לְנַפְשׁוֹ, שֶׁבֶּן אָדָם מִמִּינוֹ שֶׁל לַבַּקַּן יִהְיֶה מְקֻבָּל עָלָיו עַל הָאָב הַמּוֹשֵׁל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי.

מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ נִקְּרוּ בְמֹחוֹ שֶׁל לַבַּקַּן כָּל הַיּוֹם, לְרַבּוֹת הַלַּיְלָה עַד שֶׁנִּרְדַּם עַל מִשְׁכָּבוֹ בַפֻּנְדָּק הַסָּמוּךְ; וְאוּלָם כְּשֶׁהֵקִיץ לְמָחָר בַּבֹּקֶר וּמַבַּט עֵינוֹ נָח עַל עוֹמַר הַיָּשֵׁן עַל יָדוֹ בְשַׁלְוָה וְחוֹלֵם בְּוַדַּאי עַל אָשְׁרוֹ הֶעָתִיד לָבֹא, מִיָּד נִתְעוֹרְרָה מַחֲשָׁבָה בְלִבּוֹ, לִרְכּוֹשׁ לוֹ בְעָרְמָה אוֹ בְחֹזֶק יָד, מַה שֶּׁמָּנַע מִמֶּנּוּ גוֹרָלוֹ הָרָע; אוֹתוֹ פִגְיוֹן, הַמְשַׁמֵּשׁ סִמָּן בְּיָדוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ הַחוֹזֵר לְבֵיתוֹ, נָעוּץ הָיָה בַחֲגוֹרָתוֹ שֶׁל הַיָּשֵן; מִיָּד עָמַד וְהוֹצִיא אוֹתוֹ בַלָּאט, כְּדֵי לִתְקוֹעַ אוֹתוֹ בְחָזֵהוּ שֶׁל בְּעָלָיו. אָכֵן נַפְשׁוֹ שֶׁל הַשְּׁוַלְיָא הָאוֹהֶבֶת שָׁלוֹם מִטֶּבַע בְּרִיָּתָהּ הִתְנַגְּדָה לְמַחֲשֶׁבֶת הָרֶצַח, וְהִסְתַּפֵּק בְּמַעֲשֵׂי נְטִילַת הַפִּגְיוֹן לִרְשׁוּתוֹ, וְרָתַם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אֶת סוּסוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ קַל הָרַגְלַיִם, וְעַד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק עוֹמַר לְהָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְלִרְאוֹת עַצְמוֹ מְשׁוֹלָל כָּל תִּקְווֹתָיו, כְּבָר הָיָה בֶן לִוְיָתוֹ הַבּוֹגֵד בִּבְרִיתוֹ בְמֶרְחַק כַּמָּה פַרְסָאוֹת.

אוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ גָזַל לַבַּקַּן אֶת כֵּלָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ הָיָה הָיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ רַמַדַן הַקָּדוֹשׁ, וּבְכֵן עֲדַיִּן נִשְׁאֲרוּ לוֹ אַרְבָּעָה יָמִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה הַיָּדוּעַ לוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָעַמּוּד אֵינוֹ טָעוּן אֶלָּא מַהֲלָךְ שֶׁל שְׁנֵי יָמִים לְכָל הַיּוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם נֶחְפָּז לְהַגִּיעַ לְשָׁם בִּמְהֵרָה, מִיִּרְאָה בְּדָבָר, שֶׁמָּא יַקְדִּימֵהוּ הַנָּסִיךְ הָאֲמִתִּי.

בְּסוֹף הַיּוֹם הַשֵּׁנִי רָאָה לַבַּקַן בְּעֵינָיו אֶת עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה. עַמוּד הַזִכָּרוֹן נָתוּן הָיָה עַל גִּבְעָה קְטַנָּה בְּאַדְמַת מִישׁוֹר רַחֲבַת יָדַיִם, וְנִתַּן לְהַבְחָנַת עֵינַיִם בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁתַּיִם עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. לִבּוֹ שֶׁל לַבַּקַּן פָּעַם בְּחָזְקָה לַמַּרְאֶה הַזֶּה; וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים פָּנוּי הָיָה כָל צָרְכּוֹ לְהַרְהֵר בִּדְבַר הַתַּפְקִיד שֶׁעָלָיו לְמַלֵּא, מִכָּל מָקוֹם הָיָה לִבּוֹ מַכֵּהוּ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וּמֵטִיל עָלָיו פַּחַד בְּמִקְצָת, וְאוּלָם הָרַעְיוֹן שֶׁרָאוּי הוּא לִהְיוֹת נָסִיךְ מִלֵּדָה, עוֹדֵד שׁוּב אֶת רוּחוֹ, וְקָרַב אֶל מַטָּרָתוֹ מִתּוֹךְ תַּנְחוּמִין בְּמִדָּה יְתֵרָה.

הַמָּקוֹם מִסָּבִיב לְעַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה הָיָה רֵיק מִיִּשּׁוּב וְשָׁמֵם, וְהַנָּסִיךְ הֶחָדָשׁ הָיָה עָלוּל לָבוֹא בִּמְבוּכָה מִתּוֹךְ חֹסֶר מְזוֹנוֹת, אִלּוּ לֹא הִתְחַכֵּם מִתְּחִלָּה לְהִצְטַיֵּד בְּמָזוֹן לְכַמָּה יָמִים. מִיָּד בָּחַר לוֹ מְקוֹם מְנוּחָה עַל יַד סוּסוֹ תַחַת עֲצֵי תְמָרִים וְשָׁם הִמְתִּין לְגוֹרָלוֹ הַצָּפוּי לוֹ.

מִמָחֳרַת הַיּוֹם לְעֵת הַצָּהֳרַיִם רָאָה סִיעָה גְדוֹלָה שֶׁל סוּסִים וּגְמַלִּים נוֹסְעִים עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר וּמִתְקָרְבִים וְהוֹלְכִים אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה. הַסִּיעָה עָמְדָה מִלֶּכֶת לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה שֶׁעָלֶיהָ נָתוּן עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן, וּמִיָּד נָטוּ אֹהָלִים נֶהְדָּרִים, וּמַרְאֵה הַסִּיעָה כְמַרְאֵה שַׁיָּרָה שֶׁל פֶּחָה עָשִׁיר אוֹ שֵׁיךְ. לַבַּקַּן שִׁעֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁכָּל הַטִּרְחָה שֶׁטָּרְחוּ הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים הֲלָלוּ לָבוֹא לְכָאן לֹא טָרְחוּ אֶלָּא בִשְׁבִילוֹ, וְהָיָה מִשְׁתּוקֵק לְהַרְאוֹת לָהֶם עוֹד הַיּוֹם אֶת אֲדוֹנֵיהֶם וּמְפַקְּדָם לֶעָתִיד לָבֹא, אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ לְהֵרָאוֹת בְּתוֹרַת נָסִיךְ, הוֹאִיל וּמָחָר בַּבֹּקֶר תִּמָּלֵא מִשְׁאֶלֶת לִבּוֹ בִשְׁלֵמוּת.

הַחַמָּה שֶׁל שַׁחֲרִית הֵעִירָה אֶת הַחַיָּט הַמְאֻשָּׁר לִקְרַאת הָרֶגַע הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּכָל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁיְּרוֹמֵם אוֹתוֹ מִשְּׁפַל גּוֹרָלוֹ וִינַשֵּׂא אוֹתוֹ לִימִינוֹ שֶׁל הָאָב הַמּוֹשֵׁל; אֱמֶת, בְּשָׁעָה שֶׁרָתַם אֶת סוּסוֹ כְּדֵי לִרְכֹּב אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן עָלָה בְלִבּוֹ שֶׁאֵין הוּא נוֹהֵג כְּשׁוּרָה בְמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, אַף שִׁוָּה בְנַפְשׁוֹ אֶת גֹּדֶל צַעֲרוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁתִּקְווֹתָיו הַיָּפוֹת נִכְזָבוּ, וְאוּלָם הַגּוֹרָל כְּבָר הוּטַל, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב אֶת מַעֲשֵׂהוּ אָחוֹר וּלְבַטֵּל אוֹתוֹ מֵעִקָּרָא, אַף לָחֲשָׁה לוֹ אַהֲבַת עַצְמוֹ, שֶׁחָזוּתוֹ יָפָה לְמַדַּי, עַד כְּדֵי לְהַצִּיג עַצְמוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר בְּתוֹרַת בְּנוֹ. מִתּוֹךְ הִתְעוֹדְדוּת הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת הֲלָלוּ עָמַד וְקָפַץ עַל סוּסוֹ, חָגַר אֶת כָּל כֹּחוֹ כְּדֵי לִרְכֹּב כַּהֲלָכָה עַל סוּסוֹ הַדּוֹהֵר, וְעוֹד לֹא עָבַר רֶבַע שָׁעָה וּכְבָר הִגִּיעַ לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה. מִיָּד יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ אֶל אַחַד הַשִּׂיחִים הַגְּדֵלִים עַל הַגִּבְעָה; וְתֵכֶף הוֹצִיא אֶת פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ עוֹמַר וְהִתְחִיל עוֹלֶה עַל הַגִּבְעָה. לְרַגְלֵי עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן עָמְדוּ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מִסָּבִיב לְאִישׁ שֵּׂיבָה, שֶׁמַּרְאֵהוּ מַרְאֵה מֶלֶךְ. מַלְבּוּשׁוֹ הַנֶּהְדָּר הֶעָשׂוּי גְּדִילֵי זָהָב הֶחָגוּר בְּסוּדָר לָבָן שֶּׁל קַשְׁמִיר וְהַצָּנִיף הַלָּבָן הַמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְנוֹצְצוֹת הֵעִידוּ בוֹ שֶׁהוּא אִישׁ בַּעַל עֹשֶׁר וְכָבוֹד.

אֶל הָאִישׁ הַזֶּה נִגַּשׁ לַבַּקַּן, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲוָיָה עֲמֻקָּה וְאָמַר כְּשֶׁהוּא מוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַפִּגְיוֹן: “הִנֵּה הָאִישׁ שֶׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם”.

“מְהֻלָּל שֵׁם הַנָּבִיא שֶׁהֱבִיאֲךָ עַד הֲלוֹם”, הֵשִׁיב הַזָּקֵן בִּדְּמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה, “קוּמָה וְחַבֵּק לְאָבִיךָ הַזָּקֵן, עוֹמַר בְּנִי הֶחָבִיב!” הַחַיָּט הַטּוֹב הָיָה נִרְגָּשׁ כֻּלּוֹ לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי הִתְלַהֲבוּת אֵלֶּה וְנָפַל בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן מִתּוֹךְ תַּעֲרֹבֶת שֶׁל שִׂמְחָה וּבוּשָׁה כְאֶחָד.

וְאוּלָם רַק רֶגַע אֶחָד בִּלְבָד זָכָה לֵהָנוֹת הֲנָאָה שְׁלֵמָה וּלְהִתְעַנֵּג עַל מַצָּבוֹ הֶחָדָשׁ; לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִזְּרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַמּוֹשֵׁל הַזָּקֵן הַנִּלְהָב וְסוֹעֵר, תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה פָרָשׁ אֶחָד רוֹכֵב עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר וּמְמַהֵר וְנֶחְפָּז אֶל הַגִּבְעָה. מַרְאֵה הַפָּרָשׁ וְסוּסוֹ מְשֻׁנֶּה הָיָה וּמְיֻחָד בְּמִינוֹ; הַסּוּס לֹא רָצָה, כְנִרְאֶה, לְהִשָּׁמֵעַ לִרְצוֹנוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ מֵחֲמַת עַקְשָׁנוּת אוֹ עַיְפוּת יְתֵרָה, וּלְפִיכָךְ הִמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ בְמִין הֲלִיכָה שֶׁאֵין בָּהּ מִשּׁוּם פְּסִיעָה אִטִּית וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם רִיצַת רַגְלַיִם; וְאוּלָם הַפָּרָשׁ דָּפָק בּוֹ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו שֶׁיְּמַהֵר לָרוּץ. בִּמְהֵרָה הִכִּיר לַבַּקַּן אֶת סוּסוֹ מוּרְבָה וְאֶת עוֹמַר הַנָּסִיךְ הָאֲמִתִּי; אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁרוּחַ הַשָּׁקֶר כְּבָר נִכְנְסָה בוֹ פַעַם, לְפִיכָךְ גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהָגֵן עַל זְכוּתוֹ שֶׁנָּטַל לוֹ בִזְרוֹעַ וּלְהַחֲזִיק בָּהּ בְּמֵצַח נְחוּשָׁה וּבְחֻצְפָּה יְתֵרָה, וְיַעֲבוֹר עָלָיו מַה.

כְּבָר מִמֶּרְחָק רָאוּ אֶת הַפָּרָשׁ מְנַפְנֵף וְרוֹמֵז לָהֶם בְּיָדָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַסּוּס מוּרְבָה נִתְרַשֵּׁל בְּמַהֲלָכוֹ, מִכָּל מָקוֹם הִנֵּה הִגִּיע סוֹף סוֹף הַפָּרָשׁ לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ וְנִתְפָּרֵץ לַעֲלוֹת עַל הַגִּבְעָה. “עִמְדוּ מִלֶּכֶת”, קָרָא, “עִמְדוּ מִלֶּכֶת וְאַל תִּתְעוּ בְשֶׁקֶר לְהַאֲמִין בְדִבְרֵי רַמָּאי מְנֻוָּל; עוֹמַר שְׁמִי, וְאַל יַרְהִיב שׁוּם בֶּן תְּמוּתָה עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְרָעָה בִשְׁמִי!”

עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב נִרְאָה תִמָּהוֹן רַב עַל הַשִּׁנּוּי הַזֶּה; בְּיִחוּד נִפְגַּע הַזָּקֵן כְּנִרְאֶה בְיוֹתֵר, וְהֵצִיץ בְּמַבָּט שׁוֹאֵל פַּעַם בְּפָנָיו שֶׁל הָאֶחָד וּפַעַם בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ. וְאוּלָם לַבַּקַּן פָּתַח וְאָמַר מִתּוֹךְ מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָלְתָה לוֹ בִיגִיעָה יְתֵרָה: “אֲדוֹנִי אָבִי וּמַלְכִּי רַב הַחֶסֶד, אַל נָא תִתְעֶה בַּשָּׁוְא לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הָאִישׁ הַזֶּה. עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לִי, הֲרֵיהוּ שְׁוַלְיָא שֶׁל חַיָּטִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְלַבַּקַּן שְׁמוֹ, שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ, וַהֲרֵי הוּא רָאוּי לְחֶמְלָה וְלֹא לְקָצֶף”.

אָכֵן דְּבָרָיו אֵלֶּה הֵבִיאוּ אֶת הַנָּסִיךְ עַד לִידֵי טֵרוּף, וּמִתּוֹךְ פֶּה מָלֵא קֶצֶף מֵחֲמַת חֵמָה רָצָה לְהִתְנַפֵּל עַל לַבַּקַּן, אֶלָּא שֶׁהָעוֹמְדִים מִסָּבִיב הִתְפָּרְצוּ בֵינֵיהֶם וְתָפְסוּ בוֹ בְיָד חֲזָקָה, וְהַמֶּלֶךְ אָמָר: “אֱמֶת הַדָּבָר, בְּנִי הַיָּקָר, הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַזֶּה מְשֻׁגָּע הִנֵּהוּ; כִּפְתוּ אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אַחַד הַקְּרוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ; אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדֵנוּ לַעֲזוֹר לָאֻמְלָל הַזֶּה וּלְרַפֵּא אוֹתוֹ”.

חֲמָתוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ שָׁכְכָה וְקָרָא אֶל הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל בֶּכִי: “לִבִּי אוֹמֵר לִי, שֶׁאַתָּה הִנְּךָ אָבִי, וַאֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בְשֵׁם אִמִּי לְהַאֲזִין לִדְבָרָי;”

“הָהּ, יִשְׁמְרֵנוּ הָאֵל”, הֵשִׁיב הַמֶּלֶך. “הֲרֵי הוּא מַתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַטֵּרוּף; כֵּיצַד יוּכַל אָדָם לְהַגִּיעַ לִידֵי מַחֲשָׁבוֹת מְטֹרָפוֹת כָּאֵלֶּה!” וּבְדַבְּרוֹ אָחַז בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל לַבַּקַן וְהִתְחִיל לָרֶדֶת מֵעַל הַגִּבְעָה כְשֶׁהוּא נִשְׁעָן עָלָיו. שְׁנֵיהֶם עָלוּ וְיָשְׁבוּ עַל סוּסִים מְקֻשָּׁטִים בִּשְׂמִיכוֹת יְקָרוֹת וְרָכְבוּ בְרֹאשׁ הַסִּיעָה עַל פְּנֵי אַדְמַת הַמִישׁוֹר. וְאוּלָם לַנָּסִיךְ הָאֻמְלָל כָּפְתוּ אֶת יָדָיו וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ עַל פְּנֵי קָרוֹן אֶחָד וּשְׁנֵי פָרָשִׁים רָכְבוּ מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ וְהִשְׁגִּיחוּ בְעֵינַיִם פְקוּחוֹת עַל כָּל תְּנוּעוֹתָיו.

הַמוֹשֵׁל הַזָּקֵן הָיָה סַעוּד, הַשֻּׁלְטָן שֶׁל הַוֶחַבִּיטִים.1 יָמִים רַבִּים חַי בְּלִי בָנִים, אֲבָל סוֹף סוֹף נוֹלָד לוֹ בֵן שֶׁיִּחֵל לוֹ יָמִים רַבִּים כָּל כַּךְ. אָכֵן הָאִצְטַגְנִינִין שֶׁשָּׁאַל אוֹתָם לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַנַּעַר אָמְרוּ לוֹ שֶׁעַד הַשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לִימֵי חַיָּיו כָּרוּךְ הוּא בְסַכָּנָה לִהְיוֹת נִדָּח עַל יְדֵי אוֹיֵב. וּלְפִיכָךְ, כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁלֹא יֶאֱרַע לוֹ כְלוּם, עָמַד הַשֻּׁלְטָן וּמָסַר אֶת בְּנוֹ בִידֵי אֶלפִי־בֵּי, יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן וּמְנֻסֶּה בְאַהֲבָתוֹ, לְגַדְּלוֹ וּלְחַנְּכוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בַחֲרָדָה וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתוֹ.

דְּבָרִים אֵלּוּ סִפֵּר הַשֻּׁלְטָן לִבְנוֹ הַמְדֻמֶּה, וְדַעְתּוֹ הָיְתָה נוֹחָה בְיוֹתֵר מִדְּמוּת תַּבְנִיתוֹ וּמֵהִלּוּכוֹ הַמָּלֵא חֲשִׁיבוּת.

כְּשֶׁבָּאוּ לִמְדִינָתוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן נִתְקַבְּלוּ בְכָל מָקוֹם מֵאֵת הַתּוֹשָׁבִים בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה; מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ נִתְפַּשְּׁטָה מַהֵר בְּכָל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. בָּרְחוֹבוֹת שֶׁעָבְרוּ בָהֶם הוּקְמוּ שַׁעֲרֵי כָבוֹד קְלוּעִים מִפְּרָחִים וְעַנְפֵי אִילָנוֹת, וּשְׁטִיחִים מַזְהִירִים בְּכָל מִינֵי גְוָנִים קִשְּׁטוּ אֶת הַבָּתִּים, וְהָעָם הֵשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם תְּהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לֵאלֹהִים וְלִנְבִיאוֹ, שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נָסִיךְ נֶחְמָד שֶׁכְּמוֹתוֹ. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִלְּאוּ אֶת לִבּוֹ הַגֵּאֶה שֶׁל הַחַיָּט שִׂמְחָה עֲצוּמָה; אָכֵן בָּהּ בְּמִדָּה חָשׁ עוֹמַר הָאֲמִתִּי בְגֹדֶל אֲסוֹנוֹ, שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ אַחַר הַשַּׁיָּרָה כְּשֶׁהוּא כָפוּת וְלִבּוֹ מָלֵא יִאוּשׁ. אִישׁ לֹא שָׂם לִבּוֹ אֵלָיו בְּתוֹךְ הַצָּהֳלָה הַכְּלָלִית שֶׁנּוֹעֲדָה אַךְ בִּשְׁבִילוֹ. אַלְפֵי קוֹלוֹת הִשְׁמִיעוּ אֶת הַשֵּׁם עוֹמַר, וְלוֹ לְבַעַל הַשֵּׁם הָאֲמִתִּי לֹא נָשָׂא אִישׁ עָיִן; לְכָל הַיּוֹתֵר נִפְנָה הָאֶחָד אוֹ הַשֵּׁנִי וְשָׁאַל, מַה טִּיבוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַמּוּבָל כָּפוּת, וּמַה נּוֹרָאָה הָיְתָה תְשׁוּבַת מְלַוָּיו שֶׁל עוֹמַר שֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנָיו וְשָׂרְטָה שָׂרֶטֶת בְּנַפְשׁוֹ: הֲרֵי זֶה חַיָּט מְשֻׁגָּע.

הַסִּיעָה הִגִּיעָה סוֹף סוֹף לַָעִיר הַבִּירָה שֶׁל הַשֻּׁלְטָן וְשָׁם עָרְכוּ לָהֶם קַבָּלַת פָּנִים נֶהְדָּרָה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הֶעָרִים. אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן, אִשָּׁה כְבוּדָה וּבָאָה בַיָּמִים הָיְתָה מַמְתִּינָה לָהֶם עִם כָּל הַפַּמַלְיָא שֶׁל הֶחָצֵר בְּתוֹךְ הָאוּלָם הַמְפֹאָר בְּיוֹתֵר בְּכָל הָאַרְמוֹן. רִצְפָּתוֹ שֶׁל אוּלָם זֶה הָיְתָה מְכֻסָּה בִשְׁטִיחַ כַּבִּיר, וְהַכְּתָלִים הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בִּירִיעוֹת תְּכֵלֶת שֶׁהָיוּ תְלוּיוֹת בִּמְלִילוֹת וּפְתִילִים שֶׁל זָהָב עַל גַּבֵּי אוֹנְקְלִיּוֹת גְדוֹלוֹת שֶׁל כָּסֶף.

כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּיעָה וּלְפִיכָךְ דָּלְקוּ בָאוּלָם הַרְבֵּה מְנוֹרוֹת עֲגֻלּוֹת כְּכַדּוּר וּמְגֻוָּנוֹת, שֶׁהֵאִירוּ אֵת חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה כְּאוֹר הַיּוֹם. אָכֵן בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם, בִּמְקוֹם שֶׁיָּשְׁבָה אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן עַל כִּסֵּא מַלְכוּת, הֵאִירוּ הַמְנוֹרוֹת בְּאוֹר בָּהִיר וּמְגֻוָּן בְּיוֹתֵר, כִּסֵּא הַמַּלְכוּת עָמַד בְּרוּם אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְעָשׂוּי כֻּלּוֹ זָהָב טָהוֹר וּקְבוּעוֹת בּוֹ אַבְנֵי אַחְלָמָה גְדוֹלוֹת. אַרְבַּעַת הָאֶמִירִים הַמְכֻבָּדִים בְּיוֹתֵר אוֹחֲזִים הָיו בְיָדָם חֻפָּה שֶׁל מֶשִׁי אָדֹם הַפְּרוּשָׂה מִמַּעַל לְרֹאשׁ הַמַּלְכָּה, וְהַשֵּׁיךְ מְמְדִינָא הָיָה מְנַפְנֵף בִּמְנִיפָה שֶׁל נוֹצוֹת הַטַּוַס כְּדֵי לְצַנֵּן אֶת הָאֲוֵיר.

כַּךְ הָיְתָה אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן מְצַפָּה לְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהּ; גַּם הִיא לֹא רָאֲתָה אֶת פָּנָיו מִשְּׁעַת לֵדָתוֹ, אֲבָל בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הֶרְאוּ לָהּ אֶת דְּמוּת דְּיוּקָנוֹ שֶׁל בְּנָהּ שֶׁהִיא נִכְסֶפֶת אֵלָיו, וּדְמוּתוֹ נֶחְקְקָה בְזִכְרוֹנָהּ עַד שֶׁהָיְתָה מַבְחִינָה בוֹ בְּתוֹךְ אַלְפֵי בְנֵי אָדָם. עַכְשָׁו הִגִּיעַ לָאֹזֶן הַשָּׁאוֹן שֶׁל הַסִּיעָה הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, קוֹל חֲצוֹצְרוֹת וְתֻפִּים נִתְעָרֵב בְּצַהֲלַת הֶהָמוֹן, וּמַשַּׁק פַּרְסוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁל הַסּוּסִים הִגִּיעַ עַד לַחֲצַר הָאַרְמוֹן. פְּסִיעוֹת הַבָּאִים הָלְכוּ וְקָרָבוּ, דַּלְתוֹת הָאוּלָם נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה, וּבֵין שׁוּרוֹת הַמְשָׁרְתִים הַמִּשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים לָאָרֶץ נֶחְפַּז הַשֻּׁלְטָן וְהוֹלִיךְ אֶת בְּנוֹ בְיָדוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאֵם.

“כָּאן”, אָמַר, “הֲרֵינִי מֵבִיא לָךְ אֵת הַבֵּן שֶׁנִּכְסַפְתְּ אֵלָיו יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ”.

אָכֵן אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן נִכְנְסָה לְתוֹךְ דְּבָרָיו. “אֵין זֶה בְנִי!” קָרָאָה. “אֵין אֵלֶּה תָוֵי הַפָּנִים שֶׁהֶרְאָה לִי הַנָּבִיא בַחֲלוֹם”.

וּבְשָׁעָה שֶׁרָצָה הַשֻּׁלְטָן לְהוֹצִיא מִלִּבָּהּ אֶת אֱמוּנָתָהּ בְּהַבְלֵי הַשָּׁוְא, נִפְתְּחָה פִתְאוֹם דֶּלֶת הָאוּלָם בְּרַעַשׁ, וְהַנָּסִיךְ עוֹמַר נִתְפָּרֵץ פְּנִימָה, כְּשֶׁהוּא נִרְדָּף מִשּׁוֹמְרָיו, שֶׁנִּתְחַמֵּק מִידֵיהֶם בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו; בְּאֶפֶס כֹּחַ הִתְנַפֵּל לִפְנֵי כִּסֵּא הַמַּלְכוּת: “כָּאן רְצוֹנִי לָמוּת, צַוֵּה לְהָרְגֵנִי, אָב אַכְזָר, אֵינִי יָכוֹל עוֹד לָשֵׂאת חֶרְפָּתִי זוֹ!” הַכֹּל נִרְעֲשׁוּ לְמִשְׁמַע דְּבָרָיו אֵלֶּה וְנִדְחֲקוּ מִסָּבִיב לוֹ, וְהַשּׁוֹמְרִים שֶּׁנֶּחְפְּזוּ אַחֲרָיו רָצוּ שׁוּב לִתְפּוֹס אוֹתוֹ וְלֶאְסוֹר אוֹתוֹ בַחֲבָלִים, וְהִנֵּה בְאוֹתוֹ רֶגַע קָפְצָה הַמַּלְכָּה מִכִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁרָאֲתָה אֶת כָּל הַמַּחֲזֶה מִתּוֹךְ דּוּמִיָּה שֶׁל הִשְׁתּוֹמְמוּת. “עִמְדוּ!” קָרָאָה. “הוּא וְלֹא אַחֵר הִנֵּהוּ הַנָּסִיךְ הָאֲמִתִּי, הוּא הוּא שֶׁעֵינִי לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ מֵעוֹלָם וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִבִּי מַכִּיר בּוֹ!”

שֶׁלֹא בְמִתְכַּוֵּן הִרְפּוּ הַשּׁוֹמְרִים יְדֵיהֶם מֵעוֹמַר, אֲבָל הַשֻׁלְטָן, שֶׁנִּתְלַהֵט כֻּלּוֹ מֵרֹב חֵמָה, קָרָא אֲלֵיהֶם לֶאְסוֹר אֶת הַמְּשֻׁגָּע. “אֲנִי הוּא הַמַּכְרִיעַ כָּאן”, קָרָא בְקוֹל מְצַוֶּה; “כָּאן אֵין מַכְרִיעִים עַל פִּי חֲלוֹמוֹתֵיהֶן שֶׁל הַנָּשִׁים, אֶלָא עַל פִּי אוֹתוֹת נֶאֱמָנִים וּמוֹפְתִים חוֹתְכִים; זֶה הוּא (וּבְדַבְּרוֹ הֶרְאָה בְאֶצְבַּע עַל לַבַּקַּן) בְּנִי, כִּי הוּא הוּא שֶׁהֵבִיא לִי אֵת הַסִּמָּן הַנָּכוֹן, אֵת פִּגְיוֹנוֹ שֶׁל יְדִידִי אֶלְפִי”.

“גָּנֹב גְּנָבוֹ מִיָּדִי”, קָרָא עוֹמַר, “בְּבִטְחוֹנִי שֶׁבָּטַחְתִּי בוֹ לְפִי תֻמִּי הִשְׁתַּמֵּשׁ לְרָעָתִי וּבָגַד בִּי!” אֲבָל הַשֻּׁלְטָן לֹא הִקְשִׁיב לְקוֹל בְּנוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה רָגִיל לְגְזוֹר כָּל דָּבָר עַל פִּי רְצוֹנוֹ בִלְבָד בְּעַקְשָׁנוּת יְתֵרָה; וּמִשׁוּם כַּךְ צִוָּה לְהוֹצִיא בִזְרוֹעַ אֶת עוֹמַר הַמִּסְכֵּן מִתּוֹךְ הָאוּלָם. וְאוּלָם הוּא בְעַצְמוֹ נִכְנַס עִם לַבַּקַּן אֶל חֶדְרוֹ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא חֵמָה עַל הַמַּלְכָּה אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיָה חַי עִמָּה בְּשָׁלוֹם עֶשְׂרִים וחָמֵשׁ שָׁנָה.

אָכֵן אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן שְׁרוּיָה הָיְתָה בְעַצְבוּת בְּשֶׁל הַמְּאֹרָע הַזֶּה; בָּרִי הָיָה בְיָדָהּ, שֶׁרַמָּאי אֶחָד גָּנַב אֶת לֵב הַשֻּׁלְטָן בְּעָרְמָה, שֶׁכֵּן הֶרְאוּ לָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת בַחֲלוֹם אֶת דְּמוּת דְּיוּקָנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֻמְלָל בְּתוֹרַת בְּנָהּ.

כְּשֶׁשָּׁכַךְ קְצָת מַכְאוֹב לִבָּהּ, הִרְהֲרָה בַדָּבָר וּבִקְּשָׁה תַחְבּוּלָה כֵיצַד תּוּכַל לְהוֹכִיחַ לַשֻּׁלְטָן אֶת עִוּוּת דִינוֹ. אָמְנָם דָּבָר זֶה קָשֶׁה הָיָה בְיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁבֶּן אָדָם זֶה שֶׁהִכְרִיז עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְנָהּ, הֵבִיא בְיָדוֹ אֶת הַסִּמָּן הַמֻּבְהָק, אֶת הַפִּגְיוֹן, וְגַם עָלָה בְיָדוֹ, כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לָהּ, לְהוֹצִיא מִפִּיו שֶׁל עוֹמַר פְּרָטִים רַבִּים כָּל כַּךְ מִתּוֹלְדוֹת חַיָּיו הַקּוֹדְמִים, עַד שְׁיֵּשׁ בְּיָּדוֹ לְשַׂחֵק בְּתַפְקִידוֹ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶך וְשֶׁלֹּא לְהִתְבַּדּוֹת.

מִיָּד שָׁלְחָה וְקָרְאָה לָאֲנָשִׁים שֶׁלִּוּוּ אֶת הַשֻּׁלְטָן אֶל עַמּוּד הַזִּכָּרוֹן אֵל־שֶׂרוּיָה, כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ מִפִּיהֶם אֶת מַעֲשֵׂי הַפְּגִישָׁה בִּפְרוֹטְרוֹט, וְאַחַר כַּךְ נִמְלְכָה בַדָּבָר עִם עֲבָדֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים לָהּ בְּיוֹתֵר. בּוֹחֲרִים הָיוּ וְדוֹחִים תַּחְבּוּלָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת; לִבְסוֹף עָמְדָה מֶלֶכְסַלָה, טְשֶׁרְקֶסִית זְקֵנָה וַחֲכָמָה, וְאָמָרָה: “אִם שָׁמְעָה אָזְנִי נְכוֹנָה, גְּבִרְתִּי וּמַלְכָּתִי הַכְּבוּדָה, הֲרֵי כִנָּה הַמֵּבִיא אֶת הַפִּגְיוֹן אֶת הָאִישׁ שֶׁהוּא בְעֵינַיִךְ בְּחֶזְקַת בְּנֵךְ בְּשֵׁם: לַבַּקַן הַחַיָּט הַמְטֹרָף?” “כֵּן, כַּךְ הוּא הַדָּבָר”, הֵשִׁיבָה אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן, “וְאוּלָם מַה כַּוָּנָתֵךְ בִּדְבָרַיִךְ אֵלֶּה?”

“מַה דַּעְתֵּךְ” הוֹסִיפָה הַזְּקֵנָה, “שֶׁמָּא עָמַד הָרַמָּאי וְטָפַל אֶת שֵׁם עַצְמוֹ עַל רֹאשׁ בְּנֵךְ? – וְאִם כַּךְ הוּא הַדָּבָר, הֲרֵי יֵשׁ תַּחְבּוּלָה נִפְלָאָה לִלְכּוֹד אֶת הָרַמָּאי, וְתַחְבּוּלָה זוֹ אֲגַלֶּה לָךְ בַחֲשָׁאי”. אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן הִטְּתָה אֵת אָזְנָה אֶל שִׁפְחָתָהּ הַזְּקֵנָה, שֶׁעָמְדָה וְלָחֲשָׁה לָהּ אֵת עֲצָתָהּ, וְנִרְאָה הַדָּבָר שֶׁהָעֵצָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁעָמְדָה מִיָּד וְהֵכִינָה עַצְמָהּ לָלֶכֶת תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל הַשֻּׁלְטָן.

אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן הָיְתָה אִשָּׁה פִּקְחִית, שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת אֶת חֻלְשׁוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׁלְטָן וְהֵבִינָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְטוֹבָתָהּ. לְפִיכָךְ הֶעֱמִידָה פָנִים כְּאִלוּ הִיא נֶעְתֶּרֶת לוֹ לַשֻּׁלְטָן וּמַכִּירָה בִזְכוּת הַבֵּן, וְאַךְ תְּנָאי אֶחָד הִיא מַתְנָה עִמּוֹ; הַשֻּׁלְטָן, שֶׁהָיָה מֵצֵר בְּלִבּוֹ עַל שֶׁיָּצָא בְדִבְרֵי רֹגֶז כְּלַפֵּי אִשְׁתּוֹ, קִבֵּל אֶת הַתְּנָאי, וּמִיָּד אָמָרָה: “רְצוֹנִי לְנַסּוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם וְלִרְאוֹת מִי מֵהֶם הוּא זָרִיז יוֹתֵר בְמַעֲשֵׂהוּ; אִשָּׁה אַחֶרֶת אֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה מְנַסָּה אוֹתָם בִּרְכִיבָה, בְּמַעֲשֵׂי הִתְאַבְּקוּת וּבַהֲטָלַת כִּידוֹנִים, וְאוּלָם כָּל אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בְּיַד כָּל אָדָם לַעֲשוֹתָם; לֹא, אֲנִי רוֹצָה לָתֵת לָהֶם דָּבָר הַטָּעוּן חֲרִיפוּת הַשֵּׂכֶל. וְזֶה הַדָּבָר, כָּל אֶחָד מֵהֶם יִתְפּוֹר מְעִיל וְזוּג מִכְנָסַיִם, וְכָאן נִרְאֶה מִי מֵהֶם יַעֲשֶׂה אֶֶת מְלַאכְתּוֹ נָאָה וּמְתֻקֶּנֶת בְּיוֹתֵר”.

הַשֻּׁלְטָן צָחַק וְאָמָר: “הוֹ, מָצֹא מָצָאת דָּבָר שֶׁל טָעַם. בְּנִי יֵלֵךְ וְיִתְחָרֶה עִם הַחַיָּט הַמְּשֻׁגָּע בִּתְפִירַת מְעִיל? לֹא, אֵין מַמָּשׁ בְּדָבָר זֶה”.

אֲבָל אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן טָעֲנָה וְאָמְרָה שֶׁכְּבָר קִבֵּל אֶת הַתְּנָאי מֵרֹאשׁ, וְהַשֻּׁלְטָן שֶׁהָיָה אָדָם הָעוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ תָמִיד הִסְכִּים לִבְסוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד וְנִשְׁבַּע שֶׁגַּם אִם הַחַיָּט הַמְּשֻׁגָּע יִתְפוֹר אֶת הַמְּעִיל כַּהֲלָכָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא יוּכַל לְהַכִּיר אוֹתוֹ בְּתוֹרַת בְּנוֹ.

הַשֻּׁלְטָן הָלַךְ בְּעַצְמוֹ אֶל בְּנוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁיְמַלֵּא אֶת רְצוֹנָהּ הַמּוּזָר שֶׁל אִמּוֹ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת דַוְקָא לִרְאוֹת מְעִיל הַתָּפוּר בִּידֵי עַצְמֶךָ. לִבּוֹ שֶׁל לַבַּקַּן הַטּוֹב נִתְמַלֵּא גִילָה; אִם אַךְ דָּבָר זֶה חֲסֵרָה הִיא, הִרְהֵר בְלִבּוֹ, אִם כֵּן תִּשְׂבַּע אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן רֹב נַחַת מִמֶּנִּי.

מִיָּד עָמְדוּ וְהִתְקִינוּ שְׁנֵי חֲדָרִים, חֶדֶר אֶחָד בִּשְׁבִיל הַנָּסִיךְ וְחֶדֶר אֶחָד בִּשְׁבִיל הַחַיָּט; שָׁם עֲלֵיהֶם לְהַרְאוֹת אֶת חָכְמָתָם בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, וְלֹא נָתְנוּ לְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא אֶרֶג מֶשִׁי בְמִדָה מַסְפִּיקָה, מִסְפָּרַיִם, מַחַט וְחוּטִים.

הַשֻּׁלְטָן הִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִרְאוֹת מַה טִּיבוֹ שֶׁל הַמְּעִיל שֶׁיָּצָא מִתַּחַת יְדֵי בְנוֹ; וְאוּלָם גַּם לִבָּה שֶׁל אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן פָּעַם בַּחֲרָדָה, אִם עָרְמָתָהּ תַּעֲמוֹד לָהּ אוֹ לָאו. קָבְעוּ לָהֶם לִשְׁנֵיהֶם זְמָן שֶׁל שְׁנֵי יָמִים לִמְלַאכְתָּם; בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי צִוָּה הַשֻּׁלְטָן לִקְרֹא לְאִשְׁתּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסָה אֶצְלוֹ שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל אוֹתָם שְׁנֵי הַחֲדָרִים לְהָבִיא אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים וְאֶת תּוֹפְרֵיהֶם.ַַּ לַבַּקַן נִכְנַס מִתּוֹךְ גִּיל שֶׁל נִצָּחוֹן וּפָּרַשׂ אֶת מְעִילוֹ לְעֵינֵי הַשֻּׁלְטָן הַמְלֵאוֹת תִּמָּהוֹן וְהִשְׁתּוֹמְמוּת. “הַבִּיטָה וּרְאֵה, אַבָּא”, אָמָר; “הַבִּיטִי וּרְאִי, אִמִּי הַנִּכְבָּדָה, כְּלוּם אֵין זֶה מְעִיל מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן? הֲרֵינִי נָכוֹן לְהַמְרוֹת עִם חַיַּט הֶחָצֵר הַזָּרִיז בְּיוֹתֵר, אִם יוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָבָר מְתֻקָּן כָּזֶה”.

חִיְכָה אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן וּפָנְתָה אֶל עוֹמַר: “וּמַה תִּקַּנְתָּ אַתָּה, בְנִי?” בְּלִי חֶמְדָּה הֵטִיל עוֹמַר אֶת אֶרֶג הַמֶּשִׁי וְהַמִּסְפָּרַיִם לָאָרֶץ. “לַמֵּד לִמְּדוּנִי לִשְׁלוֹט בְּסוּס וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסַיִף, וַאֲנִי מֵטִיל אֵת כִּידוֹנִי אֶל הַמַּטָּרָה בִמֶרְחָק שֶׁל שִׁשִּׁים פְּסִיעָה – אֲבָל חָכְמַת הַמַּחַט זָרָה לִי, אַף אֵין זוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ שֶׁל חֲנִיכוֹ שֶׁל אֶלְפִי בֵּי, מוֹשְלָהּ שֶׁל קַהִירָא”.

“הוֹ, בְנוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל אֲדוֹנִי וְאִישִׁי”, קָרְאָה אֵשֶׁת הַשֻּׁלְטָן. “הֶאָח! תְּנֵנִי נָא וַאֲחַבֵּק אוֹתָךְ, וְאֶקְרָאֲךָ בְשֵׁם בְּנִי! סְלַח נָא לִי, אִישִׁי וַאדוֹנִי”, אָמְרָה בִּפְנוֹתָהּ אֶל הַשֻּׁלְטָן, שֶׁנָּהַגְתִּי בְעָרְמָה כְנֶגְדֶּךָ. כְּלוּם אֵינְךָ רוֹאֶה עֲדַיִן מִי הוּא נָסִיךְ וּמִי חַיָּט? אָמְנָם כֵּן, נִפְלָא הוּא הַמְּעִיל שֶׁתָּפַר בְּנֶךָ, וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לִשְֹאוֹל אוֹתוֹ, מִי הוּא הָאֻמָּן הַמֻּמְחֶה שֶׁלָּמַד אֶצְלוֹ תּוֹרָה זוֹ?"

הַשֻּׁלְטָן יָשַׁב וְנִשְׁתַּקַּע בְּהַרְהוֹרִים וְהֵצִיץ בַּחֲשָׁד פַּעַם בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וּפַעַם בִּפְנֵי לַבַּקַן, שֶׁלְחִנָּם יָגַע לְהַסְתִּיר אֶת פָּנָיו הַסְּמוּקִים וְלִכְבּוֹשׁ אֶת מְבוּכָתוֹ, שֶׁנִּכְשַׁל בִּשְׁטוּת זוֹ. “גַּם מוֹפֵת זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק לִי”, אָמָר. “אָכֵן מְהֻלָּל שֵׁם אַלַּהּ, יוֹדֵעַ אֲנִי תַחְבּוּלָה לִמְצֹא אִם מְרֻמֶּה אֲנִי אוֹ לָאו”.

מִיָּד צִוָּה לְהָבִיא לוֹ אֶת סוּסוֹ הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר, קָפַץ וְעָלָה עָלָיו וְרָכַב אֶל הַיַּעַר הַמָּצוּי לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר. שָׁם יוֹשֶׁבֶת, לְפִי דִבְרֵי אַגָּדָה עַתִּיקָה, פֵיָה טוֹבָה וְאַדוֹלְצָאִידֶה שְׁמָהּ, שֶׁכְּבָר עָמְדָה לָהֶם לִמְלָכִים מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים בְּעֵצָה טוֹבָה בְּשְׁעַת דָּחְקָם; שָׁמָּה נֶחְפַּז הַשֻּׁלְטָן.

בְּלֵב הַיַּעַר הָיָה מִגְרָשׁ רֵק הַמֻּקָּף אֲרָזִים גְּבוֹהִים. שָׁם דָּרָה, לְפִי דִבְרֵי הָאַגָּדָה, פֵיָה זוֹ, וְאַךְ לִפְרָקִים רְחוֹקִים דָּרַךְ בֶּן תְּמוּתָה עַל אַדְמַת הַמִּגְרָשׁ הַזֶּה; מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁרַשׁ בַּלְּבָבוֹת מִין פַּחַד מִפְּנֵי הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁהָיָה עוֹבֵר בִּירֻשָּׁה מֵאָב לִבְנוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם הַשֻּׁלְטָן, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, קָשַׁר אֵת הַסּוּס לְאַחַד הָעֵצִים, עָמַד בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ וְקָרָא בְקוֹל רָם: “אִם אֱמֶת הוּא הַדָּבָר, שֶׁעָמַדְתְּ לָהֶם לַאֲבוֹתַי בְּעֵצָה טוֹבָה בִּשְׁעַת דָּחְקָם, אִם כֵּן אַל נָא תִהְיִי בָזָה לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל נֶכְדָּם וְעוּצִי לִי עֵצָה בַּמָּקוֹם שֶׁתִּקְצַר בִּינַת אָדָם מֵהָבִין”.

אַךְ הִסְפִּיק לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, מִיָּד נִפְתַּח אֶחָד הָאֲרָזִים, וְאִשָּׁה אַחַת מְכֻסָּה צָעִיף וּלְבוּשָׁה מַלְבּוּשִׁים לְבָנִים וַאֲרֻכִּים נִגְלְתָה וָבָאָה. “יוֹדַעַת אֲנִי לְשֵׁם מַה בָּאתָ לְכָאן, הַשֻּׁלְטָן סַעוּד, רְצוֹנְךָ יָשָׁר הוּא וְנָכוֹן, וּלְפִיכָךְ תַּעֲמוֹד לְךָ רֶוַח וְהַצָּלָה עַל יָדִי. קְחָה מִיָּדִי אֶת שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת הֲלָלוּ, צַוֵּה עַל אוֹתָם הַבַּחוּרִים הַשְּׁנַיִם הַמַּכְרִיזִים עַל עַצְמָם שֶׁהֵם בָּנַיִךְ שֶׁיִבְחַר כָּל אֶחָד מֵהֶם תֵּבָה אֶחָת. יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהַבֵּן הָאֲמִתִּי לֹא יִטְעֶה בִּבְחִירָתוֹ”. כַּךְ דִּבְּרָה בַעֲלַת הַצָּעִיף וְהוֹשִׁיטָה לוֹ שְׁתֵּי תֵבוֹת קְטַנּוֹת עֲשׂוּיוֹת שֵׁן וּמְקֻשָּׁטוֹת בְּזָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת; עַל גַּבֵּי הַמִּכְסֶה, שֶׁנִסָּה הַשֻּׁלְטָן לְפָתְחוֹ וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ בְשׁוּם פָּנִים, הָיְתָה כְּתֹבֶת חֲקוּקָה הַמְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת.

הַשֻּׁלְטָן הָיָה מְהַרְהֵר בְּדֶּרֶךְ שׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ וּמְבַקֵּשׁ לָדַעַת מַה הוּא הַדָּבָר הַנָּתוּן בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְפָתְחָן בְּשׁוּם פָּנִים. גַּם הַכְּתֹבֶת לֹא הִגִּיהָה אוֹר עַל פְּנֵי הַחִידָה, שֶׁכֵּן הָיָה כָתוּב עַל הָאֶחָת: כָּבוֹד וּתְהִלָּה, וְעַל הַשֵּׁנִית כָּתוּב: אֹשֶׁר וָעֹשֶׁר. הַשֻּׁלְטָן הִרהֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁגַּם לוֹ הָיְתָה הַבְּחִירָה קָשָׁה לִבְחֹר מִבֵּין שְׁתֵּיהֶן, לְפִי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן כְּאַחַת מוֹשְכוֹת אֵת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם בְּמִדָּה שָׁוָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ שׁוּב אֶל אַרְמוֹנוֹ צִוָּה לִקְרֹא לַמַּלְכָּה וְהִגִּיד לָהּ אֶת מִשְׁפָּטָהּ שֶׁל הַפֵיָה, וּמִיָּד נִתְמַלֵּא לִבָּה תִּקְוַת פְּלָאִים, שֶׁאוֹתוֹ בָחוּר שֶׁלִּבָּהּ נִמְשָׁךְ אֵלָיו יִבְחַר תֵּבָה זוֹ, שֶׁתּוֹכִיחַ עַל מוֹצָאוֹ מִגֶּזַע בֵּית הַמְּלוּכָה.

לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁל הַשֻּׁלְטָן נֶעֶרְכוּ שְׁנֵי שֹֻלְחָנוֹת. עֲלֵיהֶם הִנִּיחַ הַשֻּׁלְטָן בְּעֶצֶם יָדָיו אֵת שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְאַחַר כַּךְ עָלָה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְרָמַז לְאֶחָד מֵעֲבָדָיו לִפְתּוֹחַ אֵת דַּלְתוֹת הָאוּלָם. מִיָּד מִהֲרוּ וָבָאוּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ כָּל הַפַּחוֹת וְהָאֶמִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה, שֶׁהִזְמִינָם הַשֻּׁלְטָן. כֻּלָּם יָשְׁבוּ לָהֶם עַל רְפִידוֹת נֶהְדָּרוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ לְאֹרֶךְ הַכְּתָלִים.

לְאַחַר שֶׁיָּשְׁבוּ הַכֹּל, רִמֵּז הַשֻּׁלְטָן בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית, וּמִיָּד הִכְנִיסוּ אֶת לַבַּקַן אֶל הָאוּלָם. בִּפְסִיעוֹת מְאֻשָּׁשׁוֹת וּמְלֵאוֹת גָּאוֹן פָּסַע בְּתוֹךְ הָאוּלָם, הִתְנַפֵּל לִפְנֵי כִסֵּא הַמַּלְכוּת וְאָמָר: “מַה מְּצַוֶּה עָלַי אָבִי וּמַלְכִּי?”

הַשֻּׁלְטָן נִתְרוֹמֵם מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְאָמָר: “בְּנִי! הִנֵּה נִתְעוֹרְרוּ סְפֵקוֹת בַּאֲמִתּוּת זְכוּתְךָ זוֹ לְהִקָּרֵא בְשֵׁם זֶה; אַחַת מִן הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת הֲלָלוּ מְכִילָה בְּתוֹכָהּ אִשּׁוּרוֹ שֶׁל אֲמִתּוּת מוֹצָאֶךָ; קוּמָה וּבְחַר לָךְ! אֵין אֲנִי מְפַקְפֵּק כְּלָל, שֶׁתִּבְחַר אֶת הַתֵּבָה הַנְכוֹנָה!”

לַבַּקַן נִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ וּפָסַע וְעָמַד לִפְנֵי הַתֵּבוֹת. שָׁעָה אֲרֻכָּה נִמְלַךְ בְּלִבּוֹ בַּמֶּה לִבְחֹר, לִבְסוֹף אָמָר: “אָבִי נִכְבַּדִּי! כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר נַעֲלֶה יוֹתֵר מִן הָאֹשֶׁר לִהְיוֹת בְּנֶךָ, וּמַה דָּבָר נֶאֱצָל יוֹתֵר מִן הָעֹשֶׁר לֵהָנוֹת מֵחַסְדְּךָ הַמְרֻבֶּה? הֲרֵינִי בוֹחֵר בְּאוֹתָהּ תֵבָה שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ: אֹשֶׁר וָעֹשֶׁר”.

“רָאֹה נִרְאֶה אַחַר כַּךְ אִם בָּחַרְתָּ יָפֶה, לְפִי שָׁעָה שֵׁב לְךָ עַל הָרְפִידָה אֵצֶל הַפֶּחָה מִמְּדִינָא”, אָמַר הַשֻּׁלְטָן וְרִמֵּז לְעַבְדּוֹ.

מִיָּד הֵבִיאוּ אֵת עוֹמַר; מַבַּט עֵינָיו קוֹדֵר, פָּנָיו עֲגוּמִים וְכָל מַרְאֵהוּ עוֹרֵר בְּלִבּוֹת הַנֶּאֱסָפִים הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעֲרוֹ. כְּרֶגַע הִתְנַפֵּל לָאָרֶץ לִפְנֵי כִסֵּא הַמְּלוּכָה וְשָׁאַל מַה הוּא רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֻּׁלְטָן.

הַשֻּׁלְטָן הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁעָלָיו לִבְחֹר בְּאַחַת מִן הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת; מִיָּד עָמַד וְנִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן.

בְּשִׂים לֵב קָרָא אֶת שְׁתֵּי הַכְּתוֹבוֹת וְאָמָר: “הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים הוֹרוּנִי דַעַת, כַּמָּה רוֹפֵף הוּא הָאשֶׁר וְכַמָּה חוֹלֵף וְעוֹבֵר הָעשֶׁר; אֲבָל גַּם דָּבָר זֶה הוֹרוּנִי, שֶׁסְּגֻלַּת עַד שְׁרוּיָה בְלִבּוֹ שֶׁל אַמִּיץ הָרוּחַ, הוּא הַכָּבוֹד, וְכוֹכָבָהּ הַמַּזְהִיר שֶׁל הַתְּהִלָּה לֹא יַחֲלוֹף עִם אָבְדַּן הָאֹשֶׁר. וְאִם יֹאבַד לִי כֶתֶר הַמַּלְכוּת, הִנֵּה גוֹרָלִי כָּבוֹד וּתְהִלָּה, אֲנִי בוֹחֵר בָּכֶם!”

מִיָּד הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל הַתֵּבָה, שֶׁבָּחַר בָּהּ; אֲבָל הַשֻּׁלְטָן צִוָּה עָלָיו לְהַמְתִּין, וְרִמֵּז לְלַבַּקַּן שֶׁיִּקְרַב גַּם הוּא אֶל שֻׁלְחָנוֹ, וְאַף הוּא הִנִִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל תֵּבָתוֹ.

הַשֻּׁלְטָן צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אַגַּן מַיִם מִן הַבְּאֵר הַקְּדוֹשָׁה צֶמְצֶם שֶׁבְּמֶכָּה, וּמִיָּד נָטַל יָדָיו לַתְּפִלָּה, הִפְנָה אֶת פָּנָיו כְּלַפֵּי מִזְרָח, נָפַל לָאָרֶץ, וְהִתְפַּלֵל: “אֱלֹהֵי אֲבוֹתָי! מֵאוֹת בְּשָׁנִים שָׁמַרְתָּ אֶת גֶּזַע מִשְׁפַּחְתֵּנוּ בְטָהֳרָה שֶׁלֹּא יִתְעָרֶב בּוֹ זָר, יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, שֶַׁלּא יִפְגֹּם בָּזוּי אֵת שְׁמָם שֶׁל הָאַבַּסִידִים, הֱיֵה מָעוֹז וּמַחֲסֶה לִבְנִי הָאֲמִתִּי בְשָׁעָה זוֹ שֶׁל נִסָּיוֹן”.

הַשֻּׁלְטָן נִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ וְשׁוּב עָלָה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ; כָּל הַנֶּאֱסָפִים חִכּוּ מִתּוֹךְ צִפִּיָּה וְלֹא הִרְהִיבוּ עֹז בְּנַפְשָׁם לִשְׁאֹף רוּחַ כִּמְעָט; דְּמָמָה רַבָּה שְׁרוּיָה הָיְתָה בָאוּלָם, עַד שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹל פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל עַכְבָּר קָטָן; הָאֲנָשִׁים שֶׁיָשְׁבוּ בַּשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שִׁרְבְּוּ אֶת צַוְארֵיהֶם, כְּדֵי לִרְאוֹת מֵעַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵיהֶם אֶת הַתֵּבוֹת הַקְּטַנּוֹת. מִיָּד פָּתַח הַשֻּׁלְטָן וְאָמָר: “פִּתְחוּ אֵת הַתֵּבוֹת”, וְהַתֵּבוֹת הֲלָלוּ שֶׁמִתְּחִלָּה לֹא הָיָה בְכֹחַ שׁוּם אָדָם לְפָתְחָן, הִנֵּה נִפְתְּחוּ עַכְשָׁו מֵאֲלֵיהֶן.

בְּתּוֹךְ הַתֵּבָה שֶׁבָּחַר בָּה עוֹמַר מֻנָּחִים הָיוּ כֶּתֶר קָטָן וְשַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב עַל גַּבֵּי כַּר שֶׁל קְטִיפָה; בְּתֵבָתוֹ שֶׁל לַבַּקַּן מוּטֶלֶת מַחַט וְחוּט קָטָן נָתוּן בְּתוֹכָהּ. הַשֻּׁלְטָן צִוָּה עַל שְׁנֵיהֶם לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת תֵּבוֹתֵיהֶם. נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַכֶּתֶר הַקָּטָן וְהֵרִים אוֹתוֹ מֵעַל הַכָּר, וְאוּלָם נִפְלָא הַדָּבָר לְמַרְאֶה, מִכֵּיוָן שֶׁנָּטַל אוֹתוֹ בְיָדָיו מִיָּד הָלַךְ הָלוֹךְ וְגָדּוֹל, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִכְדֵי מִדָּתוֹ שֶׁל כֶּתֶר הַמְּלוּכָה מַמָּשׁ. עָמַד וְנָתַן אוֹתוֹ בְרֹאשׁוֹ שֶׁל עוֹמַר בְּנוֹ, שֶׁכָּרַע לְפָנָיו, נָשַׁק לוֹ בְמִצְחוֹ וְאָמַר לוֹ לָשֶׁבֶת לִימִינוֹ. אָכֵן אֶל לַבַּקַּן פָּנָה וְאָמָר: “פִּתְגָּם יָשָׁן שָׁגוּר בְּפִי הַבְרִיּוֹת: רַצְעָן, תְּפוֹס מַרְצְעֶךָ! נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁמוּטָל עָלֶיךְ לֶאֱחוֹז בְּמַחְטֶךָ. אָמְנָם זָכֹה לֹא זָכִיתָ לְחַסְדִּי, אֲבָל מִי שֶׁהוּא בִקֵּשׁ עָלֶיךְ רַחֲמִים, שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהָשִׁיב הַיּוֹם אֶת פָּנָיו רֵיקָם; וּלְפִיכָךְ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת חַיֶּיךָ בְּמַתָּנָה, וְאוּלָם אֲנִי מַשִּׂיא לְךָ עֵצָה טוֹבָה, לְמַהֵר וְלָצֵאת מֵאַרְצִי”.

נִכְלָם וְנִדְכָּא לֹא יָכוֹל הַחַיָּט הַמִּסְכֵּן לְהָשִׁיב דָבָר; מִיָּד הִתְנַפֵּל לִפְנֵי הַנָּסִיךְ וּדְמָעוֹת נָשְׁרוּ מֵעֵינָיו. “הַאִם יָכוֹל אַתָּה לִסְלוֹח לִי, נָסִיךְ?” אָמָר.

“אֵמוּן לֵב לְאוֹהֵב וְרוּחַ נְדִיבָה לְאוֹיֵב הוּא מְשׂוֹשׂ גְּאוֹנָם שֶׁל הָאַבַּסִידִים”, הֵשִׁיב הַנָּסִיךְ כְּשֶׁהֵרִים אוֹתוֹ מֵעַל הָאָרֶץ; “לֶךְ לְךָ בְשָׁלוֹם”. – “הוֹי בְנִי הָאֲמִתִּי!” קָרָא הַשֻּׁלְטָן הַזָּקֵן בְּלֵב נִרְגָּשׁ וְהוֹרִיד רֹאשׁוֹ עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַבֵּן; הָאֶמִירִים וְהַפַּחוֹת וְכָל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וְקָרָאוּ: “יְחִי הַנָּסִיךְ הֶחָדָשׁ!” וּבְתוֹךְ הַצָּהֳלָה הַכְּלָלִית נָטַל לַבַּקַּן אֵת תֵּבָתוֹ תַחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ וְיָצָא בַחֲשָׁאי מִן הָאוּלָם.

הָלַךְ וְיָרַד אֶל אֻרְווֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטַן2, רָתַם אֶת סוּסוֹ מוּרְבָה וְרָכַב אֶל שַׁעַר הָעִיר בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה. כָּל חַיֵּי נְסִיכוּתוֹ נִרְאִים הָיוּ לוֹ כְעֵין חֲלוֹם, וְרַק הַתֵּבָה הַנֶּהְדָּרָה הַמְקֻשָּׁטָה בְמַרְגָלִיּוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת הִזְכִּירָה לוֹ כִּי לֹא חֲלוֹם חָלָם.

כְּשֶׁבָּא סוֹף סוֹף שׁוּב לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה, רָכַב וְעָבַר לִפְנֵי בֵיתוֹ שֶׁל הָאֻמָּן שֶׁלּוֹ מִלְּפָנִים, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וּקְשָׁרוֹ אֶל הַדֶּלֶת וְנִכְנַס אֶל בֵּית הַמְּלָאכָה. הָאֻמָּן שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתוֹ תּוֹךְ כְּדֵי רְאִיָה חָרַד אֵלָיו וְשָׁאַל בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד בַּמֶה יוּכַל לְשָׁרְתוֹ; אֲבָל כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹרְחוֹ מִקָּרוֹב וְהִכִּיר בְּפָנָיו אֶת לַבַּקַן מְיֻדָּעוֹ, קָרָא לְפוֹעֲלָיו וְתַלְמִידָיו, וְכֻלָּם הִתְנַפְּלוּ בְחֵמָה שְׁפוּכָה עַל לַבַּקַּן הַמִסְכֵּן, שֶׁלֹּא צִפָּה כְלָל לְקַבָּלַת פָּנִים שֶׁכְּמוֹתָהּ, דְּחָפוּהוּ וְהִכּוּהוּ בִכְלֵי מַגְהֵץ וּבְאַמַת הַמִדָּה, דָּקְרוּ אוֹתוֹ בִמְחָטִים וְקִרְצְפוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְמִסְפָּרַיִם חַדִּים, עַד שֶׁנָּפַל אֵין אוֹנִים עַל גַּל שֶׁל בְּגָדִים יְשָׁנִים.

וּבְשָׁעָה שֶׁשָּׁכַב כַּךְ עָמַד הָאֻמָן וְהִשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו דִּבְרֵי תוֹכֵחָה עַל מַעֲשֶׂה הַגְּנֵבָה שֶׁל הַמְעִיל; לַשָּׁוְא הִבְטִיחַ לַבַּקַן, שֶׁלְּשֵׁם זֶה שָׁב לְכָאן, כְּדֵי לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת דָּמָיו, לְחִנָּם הִצִּיעַ לְפָנָיו שֶׁיָּשִׁיב לוֹ פִי שְׁלֹשָׁה; הָאֻמָּן וּפוֹעֲלָיו הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שׁוּב וְהִכּוּ אוֹתוֹ מַכּוֹת רֶצַח וְהִשְׁלִיכוּהוּ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת וָחוּצָה; מֻכֶּה וּקְרוּעַ בְּגָדִים עָלָה עַל מוּרְבָה סוּסוֹ וְרָכַב לְפֻנְדָּק אֶחָד. שָׁם נִשְׁתַּטַּח עָיֵף וּמֻכֶּה עַל הַמִּטָּה, וְהָיָה מְהַרְהֵר בְּיִסּוּרָיו שֶׁל בֶּן אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, בְּקִפּוּחַ זְכוּתוֹ שֶׁל אָדָם לִפְרָקִים קְרוֹבִים וּבְאַפְסוּתָם שֶׁל נִכְסֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלְפִים וְעוֹבְרִים וְאֵין לָהֶם קִיּוּם. מִיָּד נִרְדָּם מִתּוֹךְ הַחְלָטָה לְוַתֵּר עַל הַגְּדֻלָה וְעַל חַיֵּי בְנֵי עֲלִיָּה וְלִחְיוֹת חַיִּים יְשָׁרִים שֶׁל אֶזְרָח פָּשׁוּט.

וּמִמָּחֳרַת הַיּוֹם לֹא נִתְחָרֵט בְּלִבּוֹ עַל הַחְלָטָתוֹ; מִשּׁוּם שֶׁיְּדֵיהֶם הַכְּבֵדוֹת שֶׁל הָאֻמָּן וּפוֹעֲלָיו גֵּרְשׁוּ כְּנִרְאֶה מִגֵּווֹ אֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁל בֶּן עֲלִיָּה.

עָמַד וּמָכַר בְּדָמִים יְקָרִים אֶת הַתֵּבָה שֶׁלּוֹ לְסוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, קָנָה לוֹ בַיִת וְעָרַךְ בֵּית מְלָאכָה לְמַעֲשֵׂי אֻמָּנוּתוֹ. כְּשֶׁהָיָה הַכֹּל עָרוּךְ וּמְתֻקָּן כַּהֲלָכָה וְגַם שֶׁלֶט הָיָה תָלוּי לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ וְעָלָיו כָּתוּב: לַבַּקַן, תּוֹפֵר בְּגָדִים, יָשַׁב וְהִתְחִיל לְתַקֵּן בְּאוֹתָה מַחַט וּבְחוּט שֶׁבְּתוֹכָהּ, שֶׁמָּצָא בְתוֹךְ הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה, אֶת מְעִילוֹ, שֶׁהָאֻמָּן שֶׁלּוֹ קָרַע אוֹתוֹ לִקְרָעִים בְּאַכְזְרִיּוֹת יְתֵרָה. מִיָּד הִפְסִיקוּהוּ מִמְּלַאכְתּוֹ וְקָרְאוּ לוֹ הַחוּצָה, וּכְשֶׁרָצָה שׁוּב לַחֲזוֹר אֶל מְלַאכְתּוֹ, רָאָה מַחֲזֶה נִפְלָא לְנֶגֶד עֵינָיו: הַמַּחַט הָלְכָה וְתָפְרָה מֵאֵלֶיהָ בִשְׁקִידָה יְתֵרָה, בְּלִי עֶזְרַת יַד אָדָם, וְהָיְתָה תוֹפֶרֶת תְּפִירוֹת דַּקּוֹת וְנָאוֹת, שֶׁכְּמוֹתָן לֹא עָלָה בִידֵי לַבַּקַן אֲפִלּוּ בִרְגָעָיו הַמֻּצְלָחִים בְּיוֹתֵר!

אָמְנָם כֵּן, גַּם הַמַּתָּנָה הַקַּלָּה בְיוֹתֵר הַבָּאָה מִידֵי פֵיָה טוֹבָה שְׁרוּיָה הַבְּרָכָה בְתוֹכָהּ וְעֶרְכָּהּ רַב הוּא! וְאוּלָם עוֹד סְגֻלָּה אַחַת צְפוּנָה בְמַתָּנָה זוֹ: הַחוּט לֹא תַם לְעוֹלָם אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּחַט תָּפְרָה וְתָפְרָה בִשְׁקִידָה יְתֵרָה.

הַרְבֵּה אֲנָשִׁים הָיוּ מוֹסְרִים לְלַבַּקַן אֶת מְלַאכְתָּם וּבִמְהֵרָה הָיָה הַחַיָּט הַמְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק; גּוֹזֵר הָיָה אֶת הָאֶרֶג וְתָפַר בְּמַחַט אֶת הַתְּפִירָה הָרִאשׁוֹנָה, וּמִכָּאן וְאֵילַךְ הָיְתָה הַמַּחַט תּוֹפֶרֶת מֵאֵלֶיהָ בְלִי הֶפְסֵק עַד שֶׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּלְבּוּשׁ. וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וּפָנוּ אֱלֵי לַבַּקַן כָּל בְּנֵי הָעִיר, מִשׁוּם שֶׁמְּלַאכְתּוֹ הָיְתָה נָאָה וְדָמֶיהָ מוּעָטִים בְּמִדָּה בִלְתִּי מְצוּיָה, וְרַק עַל אַחַת הָיוּ בְנֵי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה מְנִיעִים רֹאשׁ: שֶׁעוֹבֵד הוּא מְלַאכְתוֹ בְלִי פוֹעֲלִים וְדַלְתוֹת בֵּית מְלַאכְתּוֹ נְעוּלוֹת בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ.

וּבְכֵן נִתְקַיְּמוּ דִבְרֵי הַכְּתֹבֶת שֶׁעַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, אֹשֶׁר וָעֹשֶר, בִּמְלוֹאָם. שֶׁכֵּן הָיוּ אֹשֶר וָעֹשֶר מְלַוִּים אֶת צַעֲדֵי הַחַיָּט הַטּוֹב, אִם כִּי בְמִדָּה מְצֻמְצֶמֶת, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת רוּם תְּהִלָּתוֹ שֶׁל עוֹמַר, הַשֻּׁלְטָן הַצָּעִיר, בְּפִי כָל הַבְּרִיּוֹת, וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שֶׁאַמִּיץ לֵב זֶה הוּא חֲבִיב עַמּוֹ וּמְשׂוֹשׂ גְּאוֹנוֹ וְהוּא מֵטִיל פַּחַד עַל כָּל אוֹיְבָיו, מִיָּד הָיָה הַנָּסִיךְ מִלְּפָנִים מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי זֶה טוֹב וְיָפֶה שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי חַיָּט מִשּׁוּם שֶׁסַּכָּנָה כְרוּכָה בָהֶם בְּכָבוֹד וּבִתְהִלָּה”. כָּכָה חַי לַבַּקַן וְרוּחוֹ הָיְתָה נוֹחָה מֵעַצְמוֹ וּמְכֻבָּד בְּפִי בְנֵי עִירוֹ, וְאִם עֲדַיִן לֹא תַשׁ כֹּחָהּ שֶׁל הַמַּחַט בֵּינָתָיִם, הֲרֵי הִיא הוֹלֶכֶת וְתוֹפֶרֶת גַּם עַכְשָׁו בַּחוּט הַנִּצְחִי שֶׁל אַדוֹלְצָאִידֶה הַפֵיָה הַטּוֹבָה.

עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה שָׂמָה הַשַּׁיָּרָה פְעָמֶיהָ לַדֶּרֶךְ וּבִמְהֵרָה הִגִּיעָה אֶל בִּרְכַּת אֵל חַד אוֹ בְאֵר הָעוֹלִים לְרֶגֶל וּמִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֵין לָהֶם אֶלָּא דֶרֶךְ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בִּלְבָד עַד לְקַהִירָא הָעִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מְצַפִּים הָיוּ בָעִיר לְבִיאָתָהּ שֶׁל הַשַּׁיָּרָה, וּבִמְהֵרָה שָׂמְחוּ הַסּוֹחֲרִים לִרְאוֹת אֶת מְיֻדָּעֵיהֶם מִבְּנֵי קַהִירָא יוֹצְאִים לִקְרָאתָם. מִיָּד נִכְנְסוּ אֶל הָעִיר דֶּרֶך שַׁעַר בַּבּ אֵל פַלְךְ, מִשּׁוּם שֶׁהַדָּבָר נֶחְשַׁב לְסִמָּן שֶׁל הַצְלָחָה, אִם הָאָדָם הַבָּא מִמֶּכָּה נִכְנָס לָעִיר דֶּרֶך הַשַּׁעַר הַזֶּה, לְפִי שֶׁהַנָּבִיא עָבַר דֶּרֶך הַשַּׁעַר הַזֶּה.

בְּשׁוּק הָעִיר עָמְדוּ אַרְבַּעַת הַסוֹחֲרִים הַטּוּרְקִים וְנָטְלוּ בִרְכַת הַפְּרִידָה מֵאֵת הַזָּר וּמֵאֵת סַלוֹיּקוֹס הַסּוֹחֵר הַיְוָנִי וְהָלְכוּ עִם יְדִידֵיהֶם לְבָתֵּיהֶם. סַלוֹיקוֹס הֶרְאָה לוֹ לַזָּר אַכְסַנְיָא נָאָה, וְהִזְמִין אוֹתוֹ לִסְעוֹד עִמּוֹ סְעוּדַת הַצָּהֳרָיִם. הַזָּר קִבֵּל אֵת הַזְמָנָתוֹ וְהִבְטִיחַ לוֹ לָבֹא מִיָּד, לְאַחַר שֶׁיַּחֲלִיף אֶת בְּגָדָיו.

הַיְוָנִי עָמַד וְהֵכִין סְעוּדָה נָאָה כְּדֵי לְכַבֵּד כַּהֲלָכָה אֵת יְדִידוֹ שֶׁנִּתְחַבֵּב עָלָיו בַּדֶּרֶךְ וּכְשֶׁהָיָה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּמַאֲכָלִים וּבְמַשְׁקָאוֹת מִן הַמֻּבְחָר, יָשַׁב וְהִמְתִּין לְאוֹרְחוֹ.

קוֹל פְּסִיעָה כְבֵדָה וְאִטִּית הִגִּיעַ לְאָזְנָיו הַהוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל חֶדְרוֹ מִמָּעַל. מִיָּד עָמַד מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹתוֹ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּלְבָרֵךְ אוֹתוֹ עַל מִפְתַּן חֶדְרוֹ; אֲבָל כְּרֶגַע נִרְתַּע לְאָחוֹר מִפַּחַד, כְּשֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת, לְפִי שֶׁפָּסַע וָבָא כְּנֶגְדוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ הַנּוֹרָא בַּעַל הַמְּעִיל הָאָדֹם; מִיָּד תָּלָה אֶת עֵינָיו וְהֵצִיץ עוֹד פַּעַם בְּפָנָיו, וְנוֹכַח שֶׁאֵין כָּאן טָעוּת הַחוּשִׁים; אוֹתָה הַקּוֹמָה הַגְּבוֹהָה וְהַזְּקוּפָה הַמַּבִּיעָה עֹז וְשִׁלְטוֹן, זֶה הַמַּסְוֶה שֶׁמִּבַּעֲדוֹ מַבְרִיקוֹת שְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת, וְאוֹתוֹ הַמְּעִיל הָאָדֹם הַמְרֻקָּם זָהָב, כָּל אֵלֶּה הָיוּ יְדוּעִים לוֹ בְיוֹתֵר מִתּוֹךְ אוֹתָן הַשָּׁעוֹת הַנּוֹרָאוֹת בְּחַיָּיו.

רְגָשׁוֹת סוֹתְרִים וּמִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה הִתְרוֹצְצוּ בְחָזֵהוּ שֶׁל סַלוֹיקוֹס; אָכֵן עִם תְּמוּנָה זוֹ הַחַיָּה בְזִכְרוֹנוֹ נִתְפַּיֵּס זֶה כְּבָר וְסָלַח לָהּ סְלִיחָה גְמוּרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן קָרַע מַרְאֵה עֵינָיו שׁוּב אֵת הַקְּרוּם שֶׁעָלָה עַל הַפְּצָעִים; שׁוּב נִצְנְצוּ לְפָנָיו כָּל אוֹתָן הַשָּׁעוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁהָיָה שָׁרוּי בִּמְצוּקַת מָוֶת; וְאוֹתוֹ הַצַּעַר שֶׁהִרְעִיל אֶת חַיָּיו הַפּוֹרְחִים עָבַר כְּרֶגַע בְּתוֹךְ נִשְׁמָתוֹ.

“מָה רְצוֹנְךָ, אִישׁ אָיֹם וְנוֹרָא?” קָרָא הַיְוָנִי, כְּשֶׁעָמְדָה עֲדַיִן הַדְּמוּת עַל הַמִּפְתָּן מִבְּלִי נוֹעַ. “בְּרַח לְךָ מַהֵר מִכָּאן, שֶׁמָא תִפְרוֹץ קְלָלָה מִפִּי!”

“סַלוֹיקוֹס!” קָרָא קוֹל יָדוּעַ לוֹ מִבַּעַד לַמַּסְוֶה. “סַלוֹיקוֹס! כַּךְ אַתָּה מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי אוֹרְחֶךָ?” הַמְדַבֵּר הֵסִיר אֶת הַמַּסְוֶה מֵעַל פָּנָיו וְהִפְשִׁיל אֶת מְעִילוֹ; וְהִנֵּה לְפָנָיו שֶׂלִים בָּרוּךְ, הַזָּר.

וְאוּלָם עֲדַיִין לֹא נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו כְּנִרְאֶה, דַּעְתּוֹ שֶׁל סַלוֹיקוֹס; חִיל אֲחָזוֹ מִפְּנֵי הַזָּר; לְפִי שֶׁהִכִּיר בּוֹ בִּבְהִירוּת יְתֵרָה אֶת הַפֶּלִי שֶׁל Ponte vecchio; אָכֵן הַמִּנְהָג הַיָּשָׁן שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים נִצַּח; בְּדוּמִיָּה רִמֵּז לוֹ לַזָּר לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ לַסְּעוּדָה.

“יוֹדֵעַ אֲנִי אֵת מַחְשְׁבוֹת לִבֶּךָ”, פָּתַח הָאוֹרֵחַ לְאַחַר שֶׁיָּשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן; "עֵינֶיךָ מְצִיצוֹת עָלַי דֶּרֶך שְׁאֵלָה; – יָכוֹלְתִּי לַעֲבוֹר בִּשְׁתִיקָה וְשֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם, אֲבָל חַיָּב אֲנִי לָתֵת לְפָנֶיךָ דִין וְחֶשְֹבּוֹן, וּלְפִיכָךְ הִרְהַבְתִּי עֹז בְּנַפְשִׁי, מֵחֲשַׁשׁ סַכָּנָה שֶׁמָּא אֶהְיֶה מַטָּרָה לְקִלְלַת פִּיךָ, לְהִגָּלוֹת לְפָנֶיךָ בִדְמוּתִי הַיְשָׁנָה. אָמֹר אָמַרְתָּ פַעַם אַחַת אֵלָי: אֱמוּנַת אֲבוֹתַי מְצַוָּה עָלַי לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ, אַף גַּם אֻמְלָל הוּא יוֹתֵר מִמֶּנּי; הַאֲמִינָה בַדָּבָר, יְדִידִי, שֶׁכַּךְ הוּא, וּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הִתְנַצְּלוּתִי.

עָלַי לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר, כְּדֵי שֶׁתָּבִין אוֹתִי כָל צָרְכֶּךָ. נוֹלַדְתִּי בַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה לְהוֹרִים נוֹצְרִים. אָבִי, הַבֵּן הַצָּעִיר שֶׁל מִשְׁפָּחָה צָרְפַתִּית עַתִּיקָה וּמְפֻרְסֶמֶת, הָיָה הַקּוֹנְסוּל שֶׁל אַרְצוֹ בַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה. מִשְּׁנָתִי הָעֲשִׂירִית גֻּדַלְתִּי בְצָרְפַת בְּבֵיתוֹ שֶׁל דּוֹדִי, אֲחִי אִמִּי, וְלֹא עָזַבְתִּי אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי אֶלָּא שָׁנִים אֲחָדוֹת לְאַחַר הִתְפָּרְצוּת הַמַּהְפֵּכָה, כְּדֵי לְהַפְלִיג עִם דּוֹדִי מֵעֵבֶר לַיָּם וּלְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בְּבֵית אֲבוֹתַי, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בָטוּחַ בְּחַיָּיו בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו. מְלֵאֵי תִקְוָה לִמְצֹא בְּבֵית אֲבוֹתַי מְנוּחָה וְשָׁלוֹם, שֶׁגָּזַל מֵאִתָּנוּ הָעָם הַצָּרְפַתִּי הַמִּתְקוֹמֵם, יָרַדְנוּ עַל הַיַּבָּשָׁה. אֲבָל, אֲהָהּ! לֹא מָצָאתִי בְּבֵית אָבִי הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ. אָמְנָם הַסְּעָרוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַזְּמַן הַמָּלֵא תְנוּדוֹת עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְכָאן, וּלְפִיכָךְ פָּגַע הָאָסוֹן שֶׁבָּא עַל בֵּיתֵנוּ פְּגִיעָה בִלְתִּי צְפוּיָה בְלִבִּי לִפְנַי וְלִפְנִים. אָחִי, אִישׁ צָעִיר וּמָלֵא תִקְוָה, מַזְכִּירוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל אָבִי, נָשָׂא לִאִשָׁה לִפְנֵי זְמַן קָצָר נַעֲרָה צְעִירָה, בִּתּוֹ שֶׁל אָצִּיל אֶחָד אִישׁ פְלוֹרֶנְצִיָּה, שֶׁהָיָה דָר בִּשְׁכוּנָתֵנוּ; שְׁנֵי יָמִים לִפְנֵי בִיאָתֵנוּ נֶעֶלְמָה הָאִשָּׁה לְפֶתַע פִּתְאוֹם, וְלֹא מִשְׁפַּחְתֵּנוּ אַף לֹא אָבִיהָ יָכְלוּ לִמְצֹא עִקְבוֹתֶיהָ. לִבְסוֹף סְבוּרִים הָיִינוּ, שֶׁהִפְלִיגָה יוֹתֵר מִדַּי בִשְּׁעַת טִיּוּלָהּ וְנָפְלָה בִידֵי שוֹדְדִים. אָכֵן רַעְיוֹן זֶה הָיְתָה בוֹ קְצָת מִשּׁוּם נֶחָמָה לְאָחִי הַמִּסְכֵּן יוֹתֵר מִן הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית שֶׁנִּתְגַּלְּתָה לָנוּ בִמְהֵרָה. הָאִשָּׁה הַבּוֹגֶדֶת הָלְכָה אַחֲרֵי אִישׁ צָעִיר בֶּן נֵאַפּוֹל, שֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ לָדַעַת בְּבֵית אָבִיהָ, וְהִפְלִיגָה עִמּוֹ בִסְפִינָה. אָחִי שֶׁנִּתְרַגֵּז בְּיוֹתֵר לְמַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂה כָל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ כְּדֵי לְהַעֲנִישׁ אֶת הָאֲשֵׁמָה; וְאוּלָם כָּל יְגִיעָתוֹ הָיְתָה לְבַטָּלָה; נִסְיוֹנוֹתָיו בְּעִנְיָן זֶה שֶׁעוֹרְרוּ אֶת דַּעַת הַקָּהָל בְּנֵאַפּוֹל וּבִפְלוֹרֶנְצִיָּה לֹא הוֹעִילוּ אֶלָּא לְהַשְׁלִים אֶת אֲסוֹנוֹ וַאֲסוֹן כֻּלָּנוּ. הֶאָצִּיל בֶּן פְלוֹרֶנְצִיָּה חָזַר לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וְתוֹאֲנָה בְּפִיו, שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לְסַיֵּעַ בִּידֵי אָחִי לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוֹסִיף לְהַשְׁחִיתֵנוּ. עָמַד וּבִטֵּל בִּפְלוֹרֶנְצִיָּה אֶת כָּל הַחֲקִירוֹת וְהַדְּרִישׁוֹת שֶׁעָרַךְ אָחִי, וּבְהַשְׁפָּעָתוֹ הָרַבָּה שֶׁרָכַשׁ לוֹ בְכָל מִינֵי דְרָכִים הֵבִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְטוֹבָתוֹ וּלְהַכְנִיס חֲשָׁד בְּלֵב הַמֶּמְשָׁלָה הַצָּרְפַתִּית כְּנֶגֶד אָבִי וְאָחִי, וּבְכָל הָאֶמְצָעִים הַמְגֻנִּים שֶׁבְּיָדוֹ הִשְפִּיעַ עַל הַמֶּמְשָׁלָה לֶאְסוֹר אוֹתָם וְלַהֲבִיאָם לְצָרְפַת וְשָׁם הֶעֱלוּ אוֹתָם לְגַרְדּוֹם וְהַתַּלְיָן הֵתִיז אֶת רֹאשָׁם בְּגַרְזֶן. אִמִּי הַמִּסְכֵּנָה יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ, וְאַךְ לְאַחַר עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים גָּאַל אוֹתָהּ הַמָּוֶת מִמַּצָּבָהּ הַנּוֹרָא, אֶלָּא שֶׁבְּיָמֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים שָׁבָה בִינָתָהּ אֵלֶיהָ וְדַעְתָּהּ הָיְתָה צְלוּלָה לְגַמְרֵי. כַּךְ עָמַדְתִּי עַכְשָׁו יְחִידִי בָעוֹלָם, וְאוּלָם אַךְ רַעְיוֹן אֶחָד הֶעֱסִיק אֵת נַפְשִׁי, רַק מַחֲשָׁבָה אַחַת הִשְׁכִּיחָה מִלִּבִּי אֶת יְגוֹנִי, וְזוֹ הִיא הַלֶּהָבָה הַכַּבִּירָה שֶׁנָפְחָה בִי אִמִּי בַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֶּיהָ.

בִּשְׁעוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת, כְּפִי שֶׁכְּבָר הִגַּדְתִּי לָךְ, הָיְתָה דַעְתָּהּ צְלוּלָה עָלֶיהָ; מִיָּד צִוְּתָה לִקְרֹא לִי וְדִבְּרָה עִמִּי בִמְנוּחַת לֵבָב עַל גוֹרָלֵנוּ וְקִצָּהּ הַקָּרוֹב לָבֹא. וְאוּלָם אַחַר כַּךְ צִוְּתָה לְהוֹצִיא אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים מִן הַחֶדֶר, וְנִתְרוֹמְמָה מֵעַל מִשְׁכָּבָהּ הַדַּל מִתּוֹךְ הַבָּעַת פָּנִים שֶׁל הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה, וְאָמְרָה לִי שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לִזְכּוֹת לְבִרְכַת פִּיהָ אִם אֶשָּׁבַע לָהּ לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר שֶׁתָּטִיל עָלָי. נִרְגָּשׁ מִדְּבָרֶיהָ שֶׁל אִמִּי הַהוֹלֶכֶת לָמוּת עָמַדְתִּי וְנִשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה לְקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁתְּצַוֶּה עָלָי. מִיָּד פָּרְצָה בִקְלָלוֹת כְּלַפֵּי הָאִישׁ בֶּן פְלוֹרֶנְצִיָּה וּבִתּוֹ וְהֵטִילָה עָלַי לְהִתְנַקֵּם בָּהֶם נִקְמַת בֵּיתֵנוּ הָאֻמְלָל, וְאִם לָאו תָּחוּל עָלַי קִלְלַת פִּיהָ. וּבִמְהֵרָה מֵתָה בִזְרוֹעוֹתָי. רַעְיוֹן זֶה שֶׁל נְקָמָה הָיָה נָם זֶה כְּבָר בְּתוֹךְ נַפְשִׁי, וְעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר בְּכָל תֹּקֶף. עָמַדְתִּי וְצָבַרְתִּי אֶת שְׁאֵרִית רְכוּשׁוֹ שֶׁל אָבִי וְנִשְׁבַּעְתִּי בְנַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת נִקְמָתִי אֶל הַפֹּעַל אוֹ לְאַבֵּד אֶת עוֹלָמִי גַם אָנִי.

בִּמְהֵרָה בָאתִי לִפְלוֹרֶנְצִיָּה, וְהָיִיתִי שׁוֹהֶה שָׁם בְּסוֹדֵי סוֹדוֹת; הַתָּכְנִית שֶׁהִתְוֵיתִי לִי פָּגְשָׁה בְמִכְשׁוֹלִים גְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַמַּצָּב שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ אוֹיְבָי. הַזָּקֵן בֶּן פְלוֹרֶנְצִיָּה נִתְמַנָּה לְשַׁלִּיט, וְכַךְ נִתְּנוּ בְיָדוֹ כָל הָאֶמְצָעִים לְהַשְׁחִיתֵנִי אִם יִוָּדַע לוֹ מִקְצָת מִן הַמִּקְצָת שֶׁל מַחֲשֶׁבֶת לִבִּי. אָכֵן הַמִּקְרֶה בָא לְעֶזְרָתִי. בְּאַחַד הָעֲרָבִים רָאִיתִי אָדָם אֶחָד הַלָּבוּשׁ בִּגְדֵי שְׂרָד מִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹבוֹת. הִלּוּכוֹ הָרוֹפֵף, מַבָּטוֹ הַקּוֹדֵר וְדִבּוּרוֹ הַיּוֹצֵא מִפִּיו בְּלַחַשׁ santo sacramento גַּם maledeto diavolo הֵעִידוּ בוֹ לְפָנַי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא פְּיֶטְרוֹ מְיֻדָּעִי, מְשָׁרֵת בֵּיתוֹ שֶׁל בֶּן פְלוֹרֶנְצִיָּה, שֶׁיְּדַעְתִּיו עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה. לֹא הָיָה כָל סָפֵק בְּעֵינַי שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּכַעַס עַל אֲדוֹנָיו, וְהֶחְלַטְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַצַּב נַפְשׁוֹ. מִתְפַּלֵּא הָיָה בְיוֹתֵר לִרְאוֹת אוֹתִי כָאן וְקָבַל לְפָנַי עַל יִסּוּרֵי נַפְשׁוֹ, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁעָלָה אֲדוֹנָיו לִגְדֻלָּה וְנִתְמַנָּה לְשַׁלִּיט, שׁוּב אֵין בְיָדוֹ לְסַפֵּק אֶת קוֹרַת רוּחוֹ, וְהַזָּהָב שֶׁלִּי בְצֵרוּף הַטִּינָא שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו הֵבִיאוּ אוֹתוֹ בִמְהֵרָה עַל צִדִּי. אָכֵן הַמִּכְשׁוֹל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּבָר הוּסַר עַכְשָׁו; נִמְצָא לִי אָדָם הַשָּׂכוּר בְּכַסְפִּי, שֶׁהוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לִפְתּוֹחַ לִי אֶת דֶּלֶת אוֹיְבַי, וּמֵעַכְשָׁו גָּמַל רַעְיוֹן הַנְּקָמָה שֶׁבְּלִבִּי בִמְהִירוּת יְתֵרָה. חַיָּיו שֶׁל הַזָּקֵן בֶּן פְלוֹרֶנְצִיָּה נִרְאוּ בְעֵינַי קַלֵּי הָעֵרֶךְ בְּיַחַס אֶל אָבְדַן מִשְׁפַּחְתִּי. מִן הַצֹּרֶךְ לְהָמִית אֶת הַנֶּפֶשׁ הַחֲבִיבָה עָלָיו בְּיוֹתֵר, וְזוֹ הִיא בְּיַאנְקָה בִּתּוֹ. הֲרֵי הִיא הִיא שֶׁסָּרְחָה עַל אָחִי, וְהִיא הִיא שֶׁהָיְתָה הַסִּבָּה הָעִקָּרִית שֶׁגָּרְמָה לַאֲסוֹנֵנוּ. לִבִּי הַצָּמֵא לְנְקָמָה קִבֵּל בְּרָצוֹן אֶת הַבְּשׁוֹרָה, שֶׁבְּיַאנְקָה עֲתִידָה לְהִכָּנֵס לְחֻפָּה בְאֵלֶּה הַיָּמִים בְּפַעַם הַשֵּׁנִית; מִיָּד הֻחְלַט הַדָּבָר וְנִגְזַר עָלֶיהָ לָמוּת. אָכֵן מַעֲשֵׂה הָרֶצַח בִּידֵי עַצְמִי הָיָה לִי לִזְוָעָה, וְאַף גַּם לֹא בָטַחְתִּי בוֹ בִפְּיֶטְרוֹ שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ אַמִּיץ לְמַעֲשֶׂה רַב כָּזֶה. לְפִיכָךְ עָמַדְנוּ וּבִקַּשְׁנוּ בֶּן אָדָם הַמֻּכְשָׁר לְהוֹצִיא דָבָר זֶה אֶל הַפֹּעַל. לֹא הִרְהַבְתִּי עֹז בְּנַפְשִׁי לִשְׂכּוֹר לִי אָדָם מִבְּנֵי פְלוֹרֶנְצִיָּה, לְפִי שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָעִיז לַעֲשׁוֹת דָּבָר כָּזֶה כְנֶגֶד הַשַּׁלִּיט. מִיָּד עָלְתָה הַתָּכְנִית עַל לִבּוֹ שֶׁל פְּיֶטְרוֹ, שֶׁהוֹצֵאתִיהָ אַחַר כַּךְ לִפְעֻלּוֹת וְיַחַד עִם זֶה הִצִּיעַ אוֹתְךָ בְּתוֹרַת גֵּר וְרוֹפֵא כְּאָדָם הַמֻּכְשָׁר לְכַךְ בְּיוֹתֵר. הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדָּבָר יְדוּעָה לָךְ. אָכֵן עַל יְדֵי זְהִירוּתְךָ הַמְרֻבָּה וְישֶׁר לִבְּךָ עָלוּל הָיָה הַדָּבָר לְהִבָּטֵל. לְפִיכָךְ נִתְרַחֵשׁ כָּאן מְאֹרָע הַמְּעִיל.

פְּיֶטְרוֹ פָתַח לָנוּ אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ שֶׁל אַרְמוֹן הַשַּׁלִּיט; אַף נִתְכַּוֵּן לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ בַחֲשַׁאי בַּחֲזִירָתֵנוּ, אִלְמָלֵא בְרִיחָתִי שֶׁבָּרַחְתִּי מִפְּנֵי הַפַּחַד שֶׁתָּקַף אוֹתִי לַמַּחֲזֶה הַנּוֹרָא שֶׁרָאוּ עֵינַי מִבַּעַד הַסְּדָק שֶׁל הַדָּלֶת. נִרְדָּף מִפַּחַד וְרֶגֶשׁ נֹחַם רַצְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַהוּא יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסִיעָה עַד שֶׁנָּפַלְתִּי אֵין אוֹנִים עַל גַּבֵּי הַמַּעֲלוֹת שֶׁל בֵּית כְּנִיסָה אֶחָד. שָׁם שָׁבָה אֵלַי שׁוּב רוּחִי, וְהַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָלְתָה עַל לִבִּי הָיְתָה מַחֲשַׁבְתִּי עָלֶיךָ וְעַל גּוֹרָלְךָ הַנּוֹרָא, אִם יִמְצָאוּךָ בְתוֹךְ הַבָּיִת.

מִיָּד פָּסַעְתִּי בַלָּט וּבָאתִי לְיַד הָאַרְמוֹן, אֲבָל לֹא מָצָאתִי שָׁם לֹא עִקְבוֹתָיו שֶׁל פְּיֶטְרוֹ וְלֹא עִקְבוֹתֶיךָ. וְאוּלָם הַפִּשְׁפָּשׁ הָיָה פָתוּחַ, וּלְפִיכָךְ קִוִּיתִי, שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בַדָּבָר לְשֵׁם בְּרִיחָתֶךָ.

אָכֵן כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם לֹא נְתָנַנִי פַחַד לִבִּי לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ חוֹמַת פְלוֹרֶנְצִיָּה מֵחֲשַׁשׁ שֶׁמָּא יִגָּלֶה הַדָּבָר וְגַם מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל חֲרָטָה שֶׁאֵין לְבַטְּלוֹ בְשׁוּם פָּנִים. נֶחְפַּזְּתִי לָלֶכֶת לְרוֹמָא. וְאוּלָם שַׁוֵּה בְנַפְשְׁךָ אֶת גֹדֶל צַעֲרִי, כְּשֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְסַפְּרִים שָׁם לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים בְּכָל מָקוֹם את הַסִּפּוּר הַזֶּה בְהוֹסָפָה זוֹ שֶׁבְּסוֹפוֹ, שֶׁהָרוֹצֵחַ, רוֹפֵא יְוָנִי, נִתְפָּס. לְאַחַר יָמִים רַבִּים מְלֵאֵי דְאָגָה חָזַרְתִּי שׁוּב לִפְלוֹרֶנְצִיָּה, לְפִי שֶׁאִם גַּם קֹדֶם לָכֵן נִרְאֲתָה לִי נִקְמָתִי גְדוֹלָה יוֹתֵר מִדָּאי, הִנֵּה עַכְשָׁו קִלַלְּתִּי אוֹתָהּ קְלָלָה נִמְרֶצֶת, מִשּׁוּם שֶׁקְּנִיתִיהָ בִמְחִיר יָקָר יוֹתֵר מִדָּי, בִמְחִיר חַיֶּיךָ. בָּאתִי לִפְלוֹרֶנְצִיָּה בְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְגַּדְּמָה יָדֶךָ. עוֹבֵר אֲנִי בִשְׁתִיקָה עַל הָרֶגֶשׁ שֶׁהָיָה תוֹסֵס בְּקִרְבִּי בְּשָׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ עוֹלֶה לְגַרְדֹם וְסָבַלְתָּ יִסּוּרֶיךָ בִגְבוּרָה יְתֵרָה. אָכֵן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁרָאִיתִי אֶת דָּמְךָ מְזַנֵּק וְשׁוֹתֵת הָיְתָה הַחְלָטָתִי קְבוּעָה בְלִבִּי, לְהַמְתִּיק לְךָ שְׁאֵרִית יְמֵי חַיֶּיךָ. מַה שֶּׁאֵרַע אַחַר כַּךְ הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵע, וְרַק אַחַת עוֹד עָלַי לְהַגִּיד לָךְ, מִפְּנֵי מָה אָרַחְתִּי עִמְּךָ לְחֶבְרָה בַדֶּרֶךְ.

כְּעֵין מַשָּׂא כָבֵד הִכְבִּיד עָלַי הָרַעְיוֹן, שֶׁעֲדַיִן לֹא סָלַחְתָּ לִי; וּלְפִיכָךְ הֶחְלַטְתִּי לִחְיוֹת בְּחֶבְרָתְךָ יָמִים רַבִּים, וְלָתֵת לְךְ לִבְסוֹף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשַׂי שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ".

בְּדוּמִיָּה הִקְשִׁיב הַיְוָנִי לְדִבְרֵי אוֹרְחוֹ; וּכְשֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יַד יְמִינוֹ מִתּוֹךְ מַבַּט עַיִן מָלֵא רֹךְ. “יָדֹעַ יָדַעְתִּי, שֶׁאֻמְלָל אַתָּה מִמֶּנִּי, כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָאַכְזָרִי הַהוּא יַקְדִּיר תָּמִיד אֶת חַיֶּיךָ כְעֵין עֲנָנָה מְלֵאָה קַדְרוּת; הֲרֵינִי סוֹלֵחַ לְךָ בְּכָל לִבִּי. וְאוּלָם הַרְשֵׁנִי נָא לִשְׁאוֹל אוֹתְךָ עוֹד שְׁאֵלָה אֶחָת: אֵיךְ זֶה בָאתָ אֶל הַמִּדְבָּר בִּדְמוּתְךָ זוֹ? בַּמֶּה עָסַקְתָּ לְאַחַר שֶׁקָּנִיתָ לִי אֶת הַבַּיִת בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּול?”

“עָמַדְתִּי וְחָזַרְתִּי שׁוּב לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה”, הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל, “שִׂנְאָה לְכָל הַבְּרִיּוֹת תָּסְסָה בְתוֹךְ לִבִּי; בְּיִחוּד מָלֵאתִי שנְאָה לוֹהֶטֶת כְּלַפֵּי אוֹתָם הָעַמִּים הַמְּכֻנִּים בְּשֵם נְאוֹרִים. האֲמִינָה לִי, שֶׁבְּתוֹךְ הַמּוּשְׁלָמִים שֶׁלִּי דַעְתִּי נוֹחָה עָלַי יוֹתֵר! לֹא הִסְפַּקְתִּי לִשְׁהוֹת בַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה חֳדָשִׁים מוּעָטִים וְהִנֵּה יָרְדוּ לְשָׁם צִבְאוֹת בְּנֵי אַרְצִי”.

“רָאִיתִי בָהֶם אֶת הַתַּלְיָנִים שֶׁל אָבִי וְשֶׁל אָחִי; וּלְפִיכָךְ עָמַדְתִּי וְאָסַפְתִּי אֵלַי צְעִירִים אֲחָדִים מִמַּכִּירַי שֶׁהָיוּ עִמִי בְדֵעָה אַחַת וְנִסְפַּחְתִּי אֶל אוֹתָם הַמַּמֶלוּקִים בְּנֵי הֶחָיִל, שֶׁהֵטִילוּ פַחְדָּם לִפְרָקִים קְרוֹבִים עַל צִבְאוֹת הַצָּרְפַתִּים. כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַמִּלְחָמָה לֹא יָכֹלְתִּי לְהַחְלִיט בְּנַפְשִׁי לַחְזוֹר אֶל סִדְרֵי חַיֵּי הַשָּׁלוֹם. חָיֹה חָיִיתִי עִם מִסְפָּר קָטָן שֶׁל חֲבֵרִים לְדֵעָה חַיֵּי נוֹדְדִים הַמֻקְדָשִׁים כֻּלָּם לְמִלְחָמָה וּלְצָיִד. רוּחִי נוֹחָה עָלַי בְּחַיַּי בֵּין הָאֲנָשִים הלָלוּ, הַמְכַבְּדִים אוֹתִי בִּבְחִינַת מְפַקְּדָם וְרֹאשָׁם, מִשּׁוּם שאַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי אַסִיָּא שֶׁלִּי אֵינָם נְאוֹרִים כָּל כַּךְ כִּבְנֵי אֵירוֹפָּא שֶׁלָּכֶם, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי רְחוֹקִים הֵמָה מִקִּנְאָה וְלָשׁוֹן הָרָע, מֵאַהֲבָה עַצְמִית וּרְדִיפָה אַחַר הַכָּבוֹד”…

סַלוֹיקוֹס הוֹדָה לוֹ לַזָּר עַל הַיְדִיעוֹת הֲלָלוּ שֶׁמָסַר לוֹ, אֲבָל לֹא הֶעֱלִים מִמֶּנּוּ שֶׁלְשֵׁם מַעֲמָדוֹ וּמַצַּב הַשְכָּלָתוֹ הֲרֵיהוּ מוֹצֵא לְנָכוֹן יוֹתֵר אִם יִחְיֶה וְיִפְעַל בֵּין הַנּוֹצְרִים שֶׁבְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא. מִיָּד תָּפַס בְּיָדוֹ וּבִקְּשׁוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ וְלָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ כָל יְמֵי חַיָּיו.

נִרְגָּשׁ מִדְּבָרָיו הֵצִיץ עָלָיו אוֹרְחוֹ. “מִכָּאן אֲנִי מַכִּיר”, אָמַר, “שֶׁסָּלַחְתָּ לִי בְלֵב שָׁלֵם וְכִי אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי. קַבֵּל נָא אֵת תּוֹדָתִי הָעֲמֻקָּה עַל כָּךְ”. קָפַץ מִמְקוֹמוֹ וְעָמַד בְּכָל מְלוֹא קוֹמָתוֹ לִפְנֵי הַיְוָנִי, שֶׁתְּקָפַתּוּ אֵימָה מִפְּנֵי חָזוּתוֹ שֶׁל אִישׁ הַמִּלְחָמָה, מִפְּנֵי עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַמַּבְרִיקוֹת וּמִפְּנֵי קוֹלוֹ הַמָּלֵא סוֹד שֶׁל הָאוֹרֵחַ שֶׁלוֹ. “הַצָעָתְךָ יָפָה הִיא בְיוֹתֵר”, הוֹסִיף הָאוֹרֵח לְדַבֵּר, “וַדַּאי שֶׁסְּגֻלָּה בָהּ לִמְשׁוֹךְ אַחֲרֶיהָ לִבּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, אָכֵן אֲנִי – אֵינִי יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ… כְּבָר עוֹמֵד סוּסִי רָתוּם, וּכְבָר מְצַפִּים לִי מְשָׁרְתָי; הֱיֵה שָׁלוֹם, סַלוֹיקוֹס!”

הָרֵעִים, שֶׁהַגּוֹרָל זִמֵּן אוֹתָם בְּדֶרֶךְ מֻפְלָאָה כָל כָּךְ, עָמְדוּ וְחִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה לְשֵׁם פְּרִידָה. “וּמָה הוּא הַשֵׁם שֶׁאֶקְרָאֲךָ בוֹ? מַה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹרְחִי, שֶּׁיִּחְיֶה בְזִכְרוֹנִי לָנֶצַח?” שָׁאַל הַיְוָנִי.

הַזָּר נִסְתַּכֵּל בוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, לָחַץ עוֹד פַּעַם אֶת יָדוֹ וְאָמָר: "מְכֻנֶּה אֲנִי בְּפִי הַבְּרִיּוֹת בְּשֵׁם אֲדוֹנֵי הַמִּדְבָּר; אֲנִי הוּא אָרְבָּשָׁן הַשׁוֹדֵד”.


  1. הַוֶחַבִּיטִים הם כַּתְּ מוּשְׁלָמִית שֶׁנּוֹסְדָה עַל יְדֵי עַבְּדְּ אֻל וַחַבּ (וּלְפִיכָךְ מְכֻנִּים הֵם גַּם בְּשֵׁם וַחַבִּיטִים) בִּשְׁנַת 1745.  ↩

  2. במקור המודפס התחלפו האותיות ל‘ ו־ש’ – הערת פב"י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות