א.    🔗

בַּר־חַיָּט אֶחָד הָיָה וּשְׁמוֹ לַבַּקָּן, וָיְהִי הָאִישׁ תָּם וְיָשָׁר וְאֶת מְלַאכְתּוֹ לָמַד מֵאֻמָּן מָהִיר אֲשֶׁר בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, אִי־אֶפְשָׁר הָיֶה לְהַגִּיד עלָיו שֶׁלֹא הָיָה בָקִי וְרָגִיל בִּמְלֶאכֶת הַחַיָּטִים; אַדְרַבָּה, מְלַאכְתּוֹ הָיְתָה נְקִיָּה וְטוֹבָה. גַּם אִלּו הָיוּ מוֹכִיחִים אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל עַצְלוּתוֹ, הָיוּ עוֹשִׂים זֹאת שֶׁלֹּא בְצֶדֶק, וְאַף־עַל־פִּ י־כֵן לֹא הָיָה הָאִישׁ כְּאַחַד הָאָדָם, כִּי הוּא הָיָה יָכֹל לִתְפֹּר אֵיזוֹ שָׁעוֹת רְצוּפוֹת בְּלִי הֶפְסֵק, עַד כִּי הַמַּחַט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הִתְחִילָה לוֹהֶטֶת וְהַחוּט – מַעֲלֶה עָשָׁן, וְאָז גַּם הָיָה הַבֶּגֶד יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ מְתֻקָּן בְּתַכְלִית. וְאוּלָם קָרָה מִקְרֶה, וְלֹא לְעִתִים רְחוֹקוֹת, שֶהוּא הָיָה יוֹשֵׁב שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, מַבִּיט נִכְחוֹ בְעֵינַיִם קְפוּאוֹת וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה הָיָה בְּפָנָיו וּבְכָל יֵשׁוּתוֹ אֵיזֶה דָבָר מְיוּחָד בְּמִינוֹ, שֶׁבְּעָלָיו יַחַד עִם חֲבֵרָיו לְאֻמָּנוּת הָיוּ אוֹמְרִים אָז זֶה־אֶל־זֶה: “הִנֵּה שׁוּב לַבַּקָּן אֵינֶּנוּ כִתְמוֹל שִׁלְשֹׁם”.

אוּלָם בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, כְּשֶׁהָיוּ אֲחֵרִים שָׁבִים בִּמְנוּחָה מִבֵּית הַתְּפִילָּה, אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, הָיָה לַבַּקָּן יוֹצֵא מִן הַמִּסְגָּד הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, שֶׁחָשַךְ לוֹ בְעָמָל רַב, וּמְהַלֵּךְ בְּמְתִינוּת וּבְקוֹמָה זְקוּפָה בַּשְׁוָקִים וּבִרְחוֹבוֹת, וְאִם אֶחָד מֵחֲבֵרָיו, שֶהֶיָה פוֹגֵע בּוֹ, הָיָה אוֹמֵר לֹו: “שָלוֹם!” אוֹ “מַה שְּלוֹמְךָ חָבֵר לַבַּקַּן?” לֹא הָיָה עוֹנֶה דָבָר, רַק רוֹמֵז לֹו בְיָדוֹ וּלְכָל הַיּוֹתֵר מְנַעֲנֵעַ לוֹ בַחֲשִׁיבוּת בְּר­ֹאשׁוֹ. וְאִם בְמִקְרִים כָּאֵלּוּ הָיָה הָאֻמָּן אוֹמֵר לוֹ בִשְׂחוֹק: " לַבַּקַּן, רָאוּי אַתָּה לִהְיוֹת בֶּן־מֶלֶך". הָיָה מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וּמֵשִׁיב: “הֲגַם אַתָּה הִרְגַשְׁתָּ בָּזֶה?” אוֹ “יָדַעְתִּי זֹאת זֶה כְבָר!”

כַּךְ הָיָה לַבַּקַּן נוֹהֵג זְמָן רַב וְהָאֻמַּן לֹא הָיָה מוֹחֶה בוֹ וְלֹא הָיָה שָׂם לִבּוֹ לְאִוַּלְתּוֹ, כִּי הָיָה לַבַּקַּן אִישׁ טוֹב וְעוֹבֵד חָרוּץ, וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲחִי הַשֻׂלְטָן שֶׂלִים, שֶׁעָבַר בְּאוֹתוֹ זְמָן דֶּרֶך אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, שָׁלַח אֶל הָאֻמָּן מַחֲלָצָה לַעֲשׂוֹת בָּהּ אֵיזֶה שִׁנּוּיִים וְהָאֻמָּן מָסַר אֶת הַשִּׂמְלָה לְלַבַּקַּן, כִּי הָיָה לַבַּקַּן מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ מִכָּל חֲבֵרָיו. בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַהוּא, כְּשֶׁהָאֻמָּן וְעוֹזְרָיו הָלְכוּ לָהֶם לְהִנָּפֵשׁ מֵעֲמַל הַיּוֹם, לֹא יָכֹל לַבַּקַּן לִכְבּוֹשׁ אֶת גַּעְגּוּעָיו לָשׁוּב אֶל בֵּית הָאֻמָּן, שֶׁשָּׁם הָיְתָה תְלוּיָה שִׂמְלָתוֹ שֶׁל אֲחִי הַמֶּלֶך. זְמָן רַב עָמַד לְפָנֶיהָ, מִתְפַּלֵּא פַּעַם עַל הֲדַר הָרִקְמָה וּפַעַם עַל בְּרַק הַצְּבָעִים שֶׁל הַמֶּשִׁי וְהַקְּטִיפָה, וְלֹא זָז מִמֶּנָּה עַד שֶׁלְבָשָׁה. וּמָה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ, בִּרְאוֹתוֹ, שֶׁהַשִּׂמְלָה הָלְמָה אוֹתוֹ, כְאִילּוּ הָיְתָה נַעֲשֵׂית מִתְּחִלָּה בִּשְׁבִילוֹ. “הַאֵינֶנִּי כְאֶחָד מִבְּנֵי מְלָכִים?” שָאַל אֶת נַפְשׁוֹ, כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּך בַּחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה. “הַאִם לֹא אָמַר זֶה כְבָר הָאֻמָּן עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵינִי כְאִלּוּ נוֹלַדְתִּי בֵּן־מֶלֶךְ?” דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁיַּחַד עִם הַשִּׂמְלָה לָבַשׁ הַנַּעַר גַּם דַּעַת בֶּן־מֶלֶךְ; הוּא לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא מִלִּבּוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא יְרֵכוֹ שֶׁל־מֶלֶךְ, וּכִבְנוֹ שֶׁל מֶלֶך הֶחֱלִיט לָצֵאת לִמְדִינוֹת הַיָּם, וְלַעֲזוֹב אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יוֹשְׁבָיו נוֹאֲלוּ עַד עַתָּה לְבִלְתִּי הַכִּיר תַּחַת שֶׁפֶל מַצָּבוֹ אֶת הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִּגְדֻלָּה. הַשִּׂמְלָה הַיָּפָה הָיְתָה בְעֵינָיו כְּמִנְחָה שְׁלוּחָה אֵלָיו מֵאֵת פֵאָה טוֹבָה, וְאֵיךְ אֵיפֹא יָבוּז לְמַתָּנָה כָזוּ; וְלֹא הִרְבָּה לַבַּקַּן עוֹד מַחֲשָׁבוֹת וַיְמַהֵר וַיָּשֶׁם אֶת צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּכִיס בִּגְדּוֹ וַיֵצֵא אֶת הָעִיר אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה תַּחַת מַסְוֶה הַלַּיְלָה.

 

ב.    🔗

בֶּן־הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הֵעִיר בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו הִשְׁתּוֹמְמוּת גְּדוֹלָה, כִּי הַשִּׂמְלָה הַיָּפָה וְכָל מְהוּתוֹ הַחֲשׁוּבָה וְהַמְּלֵאָה הוֹד מַלְכוּת לֹא הָיוּ מַתְאִימוֹת כְּלָל לְהוֹלֵךְ־רָגֶל. כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ עַל־הַדָּבָר הַזֶּה, הָיָה עוֹנֶה, בְּהַעֲמִידוֹ פָנִים שֶׁל סוֹד, כִּי יֵשׁ דְּבָרִים בְּגֵו. אוּלָם כְּשֶׁהִתְחִיל מַרְגִּישׁ, כִּי הִלּוּכוֹ בְרֶגֶל מְעוֹרֵר שְׂחוֹק. קָנָה לוֹ בִמְחִיר מִצְעָר סוּס זָקָן, שֶׁהָיָה מַתְאִים מְאֹד לְחֶפְצוֹ, בִּהְיוֹתוֹ מָתוּן וּמְיֻשָּׁב וּמַהֲלָכוֹ בְנַחַת, עַד שֶׁבְּשׁוּם פַּעַם לֹא הֵבִיאוֹ לִידֵי נְחִיצוּת לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ בִרְכִיבָה זְרִיזָה, מַה־שֶּׁלֹּא הָיָה כְלַל מֵהַדְּבָרִים, שֶׁהָיָה מוּמְחֶה לָהֶם.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶך, רָכוּב עַל מִרְוָה שֶׁלּוֹ – זֶה הָיָה שֵׁם סוּסוֹ אֲשֶׁר קָרָא לוֹ – פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה, נִטְפַּל אֵלָיו רוֹכֵב אֶחָד, וּבִקֵּש מִמֶּנּוּ לְהַרְשׁוֹת לוֹ לִרְכֹּב בְּחֶבְרָתוֹ, בְּאָמְרוֹ, כִּי תִּקְצַר לוֹ הַדֶּרֶךְ, כְּשֶׁיְהֵא מֵשִׂיחַ עִם אָדָם בְּעֵת רָכְבּוֹ עִמּוֹ. הָרוֹכֵב הָיָה עוּל־יָמִים עַלִּיז, יְפֵה־תֹאַר וְנוֹחַ בְּהִתְהַלְּכוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת. הוּא נִכְנס תֵּכֶּף עִם לַבַּקַּן בִּדְבָרִים עַל אוֹדוֹת מֵאַיִן וּלְאַיִן וּבִמְרוּצַת הַשִּׂיחָה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר לִידֵי כַךְ, שֶׁהָרוֹכֵב גִלָּה לְבַר־הַחַיָּט, שֶׁכָּמוֹהוּ גַּם הוּא נוֹדֵד בָּאָרֶץ בְּלִי תָכְנִית וְבְלִי מַטָּרָה מַמָּשִׁית. הוּא הִגִּיד לוֹ, כִי שְׁמוֹ אוֹמַר, וְכִי הוּא בֵן־אָחִיו שֶׁל אֶלְפִי־בֵּי, הַפֶּחָה הָאֻמְלָל מִקַּאִירוֹ, וְהוּא נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּמִצְוַת דּוֹדוֹ אֲשֶׁר צִוָּה לוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ. לַבַּקַּן לֹא גִלָּה לָרוֹכֵב אֶת כָּל לִבּוֹ, וְרַק רָמַז לוֹ, כִּי בֵן־גְּדוֹלִים הוּא וְנוֹסֵעַ רַק לַהֲנָאָתוֹ.

שְׁנֵי הַצְּעִירִים מָצְאוּ חֵן אִישׁ בְּעֵינֵי רֵעֵהוּ וְעָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם הָלְאָה בְּחַבְרוּתָה. בַּיּום הַשֵּׁנִי לְמַסָּעָם שָׁאַל לַבַּקַן אֶת אוֹמַר, מָה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה לוֹ דוֹדוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ, וּלְתִמְהוֹנוֹ שָׂח לוֹ אוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ: אֶלְפִי־בֵּי, פַחַת קַאִירוֹ, הָיָה אוֹמֵן אֶת אוֹמַר מִשַּׁחַר יַלְדוּתוֹ וְאֶת הוֹרָיו לֹא יָדָע. וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִשְׂתָּעֵר הָאוֹיֵב עַל אֶלְפִי־בֵּי וְאַחֲרֵי שָׁלֹש מִלְחָמוֹת קָשׁוֹת נִפְצַע אֶלְפִי־בֵּי וְנֶאֱלַץ לַעֲזוֹב אֶת שְׂדֵה הַמִּלְחָמָה וְלִבְרֹחַ עַל נַפְשׁוֹ, וַיִקְרָא אֵלָיו אֶת חֲנִיכוֹ וַיְּגַל לו, כִּי לֹא בֵן אָחִיו הוּא, כִּי אִם בֶּן מוֹשֵׁל אַדִּיר, שֶׁבַּעֲצַת אִצְטַגְנִינָיו אֲשֶׁר חָזוּ לוֹ עֲתִידוֹת לֹא־טוֹבִים הִרְחִיק אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ מִבֵּיתוֹ וּבְאוֹתוֹ זְמָן נִשְׁבַּע לִבְלִי לַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו, עַד אֲשֶׁר תִּמָּלֶאנָה לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. אֶלְפִי־בֵּי לֹא הוֹדִיעַ לוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו, רַק צִוָּה עָלָיו בְּמַפְגִּיעַ לְהֵרָאוֹת בַָּרְבִיעִי לְיֶרַח רַמַּדַּן הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם הֻלֶּדֶת אוֹתוֹ הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַים אֵצֶל הָעֲמּוּד הַנּוֹדַע אֶל־שֵׂירָיַה מַהֲלָך אַרְבָּעָה יָמִים מֵאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָה מִזְרָחָה. כַּאֲשֶׁר יָבֹא אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא וְרָאָה שָׁם אֲנָשִׁים אֲחָדִים עוֹמְדִים מְחַכִּים לוֹ, יִמְסוֹר לָהֵם אֶת הַחֶרֶב. אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, וְיֹאמַר: “אֲנִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים!” וְהָיָה אִם יַעֲנוּ לוֹ: “בָּרוּךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר שָׁמַר אוֹתְךָ מִכָּל רָע!” וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם, כִּי הֵם יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל אָבִיו".

לַבַּקָּן הִשְׁתּוֹמֵם מְאוֹד בְּשָמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הוּא הִתְחִיל מַבִּיט אֶל בֶּן־הַמֶּלֶך אוֹמַר בְּעֵינֵי קִנְאָה, מָלֵא חֵמָה עַל הַמַּזָל הָרָע, שֶׁנָתַן לְהַלָּז כְּבוֹד מֶלֶךּ נוֹסַף עַל הֱיוֹתוֹ נֶחְשָׁב כְּבָר לְבֶן־אָחִיו שֶׁל הַפֶּחָה הָאַדִּיר, וְלוֹ, שֶׁחֻנַּן מֵאֵת הַטֶּבַע בְּכָל מַה שֶּנַּחוּץ לְבֶן מֶלֶךְ, לֹא נָתַן מְאוּמָה, רַק הוֹשִׁיבוֹ בַמַחְשַׁכִּים בֵּין דַּלַּת הָעָם. הוּא עָשָׂה הַשְׁוָאוֹת בֵּינוֹ וּבֵין בֶּן־הַמֶּלֶךְ וּבָא לִידֵי מַסְקָנָה שֶׁהוּא נֶחְמָד מְאוֹד לְמַרְאֶה; עֵינָיו יָפוֹת וּמְפִיקוֹת חַיִּים, חָטְמוֹ הַכָּפוּף כֻּלּוֹ אוֹמֵר גְּבוּרָה, מִנְהָגוֹ בְנִימוּס וְדִבּוּרוֹ בְנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, בְּאַחַת, יֵשׁ לוֹ כָּל הַמַּעֲלוֹת הַחִיצוֹנִיוֹת שֶׁבָּהֵן מִצְטַיֵּן אָדָם חָשׁוּב. וְאוּלָם עִם כָּל הַיִּתְרוֹנוֹת הָרַבִּים שֶׁמָּנָה לַבַּקַּן בַּחֲבֵרוֹ לְמַסַּע, לֹא יָכֹל לִבְלִי לְהוֹדוֹת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹתוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ הָאָב מְקַבֵּל בְּאַהֲבָה יוֹתֵר מֵאֵת בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי.

הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶּה מִלְּאוּ אֶת לֵב לַבַּקַּן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְלֹא עָזְבוּ אוֹתוֹ גַם בְּשָׁכְבוֹ לִישׁוֹן בַּמָּלוֹן הַקָּרוֹב; וּכְשֶׁהֵקִיץ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם ורָאָה אֶת אוֹמַר הַיָּשֵׁן בִּמְנוּחָה וּמִצְטָחֵק מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹת נְעִימִים עַל־דְּבַר אָשְׁרוֹ הַבָּטוּחַ, נִתְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ הָרַעְיוֹן לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַשִׂיג בְּעָרְמָה אוֹ בִזְרוֹע, מַה שֶׁמָנַע מִמֶּנּוּ מַזָלוֹ הָרָע. הַחֶרֶב, הָאוֹת, שֶׁבּוֹ הָיָה בֶן־הַמֶלֶךְ הַיָּשֵׁן יָכֹל לְהִתְוָדֵּע אֶל אָבִיו, הָיְתָה תְּחוּּבָה מִתַּחַת לַחֲגוֹרוֹ; בַּחֲשָׁאִי הוֹצִיא אוֹתָהּ מִשָּׁם עַל־מְנַת לְתָקְעָהּ בַחֲזֵה בְעָלֶיהָ. אֶפֶס לִבִוֹ הָרַךְ נִבְעַת מִפְּנֵי מַחֲשֶׁבֶת הָרֶצַח, שֶׁעָלְתָה לְפָנָיו עֲדֵי רֶגַע, וְעַל־כֵּן הִסְתַפֵּק רַק בָּזֶה שֶׁחָגַר אֶת הָחֶרֶב עַל יְרֵכוֹ, וַיַעַל עַל סוּסוֹ שֶׁל הַיָּשֵן, קַל־הַמֵּרוּץ בְּיוֹתֵר, וּבְטֶרֶם הֵקִיץ אוֹמַר מִשְֹּנָתוֹ וְרָאָה אֶת אֲשֶֹר עָשָׂה לוֹ רֵעוֹ הַבּוֹגֵד, כְּבָר נִמְצָא זֶה בְמֶרְחָק פַּרְסָאוֹת רַבּות מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.

הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ גָזַל לַבַּקַּן אֶת הַחֶרֶב וְהַסּוּס מֵאֵת רֵעוֹ בֶּן־הַמֶּלֶךְ, הָיָה הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ רַמַּדַן הַקָּדוֹשׁ, וּבְכֵן אֵיפֹוא, נִשְׁאֲרוּ לוֹ עוֹד אַרְבָּעָה יָמִים, לְמַעַן הַגִּיעַ אֶל עַמּוּד אֶל־שֵׂרָיַּה, שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב. אַף כִּי הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ עָמַד הָעַמּוּד, הָיָה רָחוֹק לְכָל הַיּוֹתֵר רַק מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים, מִהֵר לַבַּקַּן לָבֹא שָׁמָּה, כִּי מִתְיָרֵא הָיָה, פֶּן יִרְדֹּף אַחֲרָיו בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי וְהִשִּׂיגוֹ.

בַּיּוֹם הַשֵׁנִי לִפְנוֹת עֶרֶב רָאָה לַבַּקַּן מֵרָחוֹק אֶת עָמּוּד אֶל־שֵׂירָיַה. הוּא עָמַד עַל רָמָה קְטַנָּה בְּתוֹךְ מִישׁוֹר רְחַב־יָדַים וְהָיָה נִרְאֶה מֵרָחוֹק מַהֲלַךְ שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. לֵב לַבַּקַּן הִתְחִיל דּוֹפֵק בְּחָזְקָה לְמַרְאֵה הַמָּקוֹם הַזֶּה; אַף כִּי בְמֶשֶׁךְ שְׁנֵי הַיָּמִים הַאַחֲרוֹנִים הָיָה לוֹ פְנָאי דֵּי וְהוֹתֵר לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת עַל־דְּבַר הַתַּפְקִיד, שֶׁעָלָיו לְמַלְּאוֹת, יִסְּרוּהוּ כִלְיוֹתָיו מוּסָר אַכְזָרִי וְהִפְרִיעוּ אֶת מְנוּחָתוֹ, אֲבָל הָרַעְיוֹן, כִּי הוּא הָגוּן לְמַלְכוּת שָב וְעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ, עַד כִּי נָחָה דַעְתוֹ וּבְלֵב שָׁקֵט הִתְקָרֵב אֶל מַטָּרָתוֹ.

כָּל הַמָּקוֹם שֶׁמִּסָּבִיב לְעַמּוּד אֶל־שֵׂירָיַה הָיָה שָׁמֵם מֵאֵין יוֹשֵׁב, וְאִלְמָלֵא הָיָה בֶּן־הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ מֵכִין לוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ לִזְמַן יָמִים אֲחֲדִים לֹא הָיָה לוֹ בַמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא הִשְׂתָּרֵעַ עַל הָאָרֶץ תַּחַת דְּקָלִים אֲחָדִים, מַחֲרִישׁ לָדַעַת מַה יִּהְיֶה גוֹרָלוֹ.

 

ג.    🔗

וַיְהִי מִמָּחֳרַת וַיִשָּׂא לַבַּקַּן אֶת עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה אֹרְחַת סוּסִים וּגְמָלִּים גְּדוֹלָה בָאָה דֶרֶךְ הַבִּקְעָה וְהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֶל עַמּוּד אֶל־שֵׂירָיַה. לְרֶגֶל הַגִּבְעָה, אֲשֶׁר שָׁם עָמַד הָעַמּוּד, עַצְרָה הָאֹרְחָה בְלֶכְתָּהּ וְהִתְחִילָה נוֹטָה אֹהָלִים רַבֵּי־תִפְאֶרֶת. הַכֹּל לָבַשׁ צוּרַת מַסָּע שֶׁל פֶּחָה אוֹ שַׁר גָּדוֹל עוֹבֵר אֹרַח וְעוֹמֵד לָנוּחַ. לַבַּקַן שִׁעֵר, שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא בָאוּ אֶלָּא בִשְׁבִילוֹ וּכְבָר הִתְעוֹרְרָה בו הַתְּשׁוּקָה לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם וּלְהַגִּיד לָהֶם מִי הוּא, אֲבָל הוּא כָּבַש אֶת תַּאֲוָתוֹ, בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב, כִּי רַק עוֹד יוֹם אֶחָד וְכָל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ תִמָּלֶאנָה בְאֹפֶן שֶׁלֹּא פִלֵּל כָּזֹאת מִיָּמָיו.

מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר, אַךְ יָצָא הַשֶּׁמֶש עַל הָאָרֶץ, וְלַבַּקַּן הִשְׁכִּים לַעֲמֹד לְגוֹרָלוֹ, הוּא הָרֶגַע הַיּוֹתֵר מְאֻשָּׁר שֶבְּחַיָּיו, שֶהָיָה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתוֹ מֵעֹמֶק שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַצִּיגוֹ לִימִין אָב מוֹשֵׁל אַדִּיר. אָמְנָם בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה עַל סוּסוֹ לִרְכֹּב אֶל מְקוֹם הָעַמּוּד, נִכְנָס בְּלִבּוֹ הָרַעְיוֹן, שֶׁלֹא בֶאֱמוּנָה הוּא עוֹשֶׂה מַה שֶּעוֹשֶׂה; אָמְנָם הָיוּ רְגָעִים, שֶׁכֹּחַ־דִּמְיוֹנוֹ צִיֵּר לוֹ בִצְבָעִים בְּהִירִים אֶת גֹּדֶל צַעֲרוֹ שֶׁל בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי, שֶׁתִקְוֹתָיו הַיּוֹתֵר טוֹבוֹת נִכְזְבוּ בְאֹפֶן כֹּה נוֹרָא, אֲבָל הַגּוֹרָל כְּבָר הוּטַל, מַה־שֶּׁכְּבָר נַעֲשָה אִי אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לְהָשִׁיב, וְהָאַהֲבָה הָעַצְמִית, אֲשֶׁר שָׁלְטָה בוֹ שִלְטוֹן בְלִי מְצָרִים לָחֲשָׁה לוֹ, כִי הוּא בַר־הַדְרַת־פָּנִים בְּמִדָּה הָרְאוּיָה לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּתוֹר בֵּן. הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת אִמְּצָה אֶת לְבָבוֹ וְהִמְרִיצָה אוֹתוֹ לַעֲלוֹת עַל סוּסוֹ וְלַחֲגוֹר שְׁאֵרִית אוֹנִים, בִּכְדֵי לַהֲבִיאוֹ לִידֵי דְהָרָה הֲגוּנָה, וּבְטֶרֶם עָבַר רֶבַע שָׁעָה כְבָר הָיָה אֵצֶל הַגִּבְעָה. הוּא יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וַיִּקִשְׁרֵהוּ אֶל אַחַד הַשִׂיחִים, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים שָׁם בְּמִסְפָּר לֹא־מְעַט; אַחֲרֵי־כֵן הוֹצִיא אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל בֶּן־הַמֶּלֶךְ אוֹמַר תַּחַת לְמַדָּיו עַל הַגִּבְעָה. לְרֶגֶל הָעַמּוּד עַמְדוּ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מִסָּבִיב לְזָקֵן אֶחָד נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים; הַמְּעִיל הַמְּרֻקָּם זָהָב וְאָפוּד שֶׁלָה שֶׁל קַשְׁמִיר לָבָן, הַטְּבוּל מֵאוֹתוֹ הַצֶּבַע הַמְּעֻלָּף אֲבָנִים יְקָרוֹת, נוֹצְצוֹת כְּעֵין הַבְּדֹלַח, הֵעִידוּ בוֹ, כִּי הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל וְאָדָם שֶׁל צוּרָה.

אֶל הַזָּקֵן הַזֶּה נִגַּש לַבַּקַּן, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו אַפַּים אַרְצָה וּבְשָׁלְחוֹ אֵלָיו אֶת יָדוֹ עִם הַחֶרַב, אָמַר: “אֲנִי הַאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּש”.

“יְהִי שֵׁם הַנָּבִיא מְבֹרָךְ, אֲשֶׁר הִצִּילְךָ מֵרָע!” עָנָה הַזָּקֵן וְעֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת מֵרוֹב שִׂמְחָה. “גְּשָׁה נָא וּשְׁקָה לְאָבִיךָ, בְּנִי אוֹמַר!” הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יָצְאוּ מִפִּי הַזָּקֵן בְּהִתְרַגְשׁוּת גְּדוֹלָה, פָּעֲלוּ עַל הַחַיָּט פְּעֻלָּה נִמְרָצָה וּבְשִֹמְחָה מְהוּלָה בְּבשֶׁת פָּנִים נָפַל עַל צַוְּארֵי הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן וַיְחַבְּקֵהוּ.

אוּלָם רַק רֶגַע אֶחָד אַרְכָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל לַבַּקַּן מִפְּאַת שִנּוּי מַצָּבוֹ לְטוֹב וּמִיָּד עָבְרָה, עוֹד לֹא הִסְפִּיק לְהֵחָלֵץ מִבֵּין זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן, וְהִנֵּה רוֹכֵב אֶחָד נִרְאָה מֵרָחוֹק עוֹבֵר עַל־פְּנֵי הַמִּישׁוֹר וּמְמָהֵר לִקְרַב אֶל הַגִּבְעָה. מַרְאֵה הָרוֹכֵב וְסוּסוֹ הָיָה זָר וּמְשֻׁנֶּה: הַסּוּס לֹא חָפֵץ, כְּנִרְאֶה, לָמוּש מִמְּקוֹמוֹ מֵרוֹב לֵאוּת אוֹ עַקְשָׁנוּת; הֲלִיכָתוֹ הָיְתָה כוֹשֶׁלֶת, לֹא גַסָּה וְלֹא קְצָרָה, אֲבָל הָרוֹכֵב הֵאִיץ בּוֹ בְיָדָיו וּבְרָגְלָיו לְמַהֵר וְלָרוּץ. מְבוּכָתוֹ שֶׁל לַבַּקַּן גַדְלָה מְאֹד, בְּהַכּירוֹ בַסּוּס אֶת מֻרְוָה שֶׁלּוֹ וּבַרוֹכֵב אֶת בֵּן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי אוֹמַר, אֲבָל רוּחַ הַשֶּׁקֶר, שֶׁנִּכְנְסָה בוֹ פַּעַם אַחַת, הַיְתָה מְפַעְפַּעַת בּוֹ כְאֶרֶס, עַד כִּי הֶחְלִיט לַעֲמֹד בְּמִרְדוֹ בְמֵצַח נְחוּשָׁה וְלִבְלִי לְוַתֵּר עַל זְכוּתוֹ הַמְּדֻמָּה וִיְהִי מָה.

עוֹד הָיָה לָרוֹכֵב כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶל הַגִּבְעָה, וּכְבָר הִתְחִיל רוֹמֵז בְּיָדָיו אֶל הָעוֹמְדִים עָלֶיהָ. סוֹף־סוֹף הִגִּיעַ אֶל מַטָּרָתוֹ, לַמְרוֹת הִתְנַהֲגוּתוֹ בִּכְבַדוּת עַל מֻרְוָה הַהוֹלֵךְ לְאַט, וַיִּקְפֹּץ מֵעַל סוּסוֹ וַיַעַפֵּל לַעֲלוֹת עַל הַגִּבְעָה. “חַכּוּ”, קָרָא, “תִּהְיוּ מִי שֶׁתִּהְיוּ, חַכּוּ, וְאַל תִּתְנוּ לַנּוֹכֵל הַנִּבְזֶה הַזֶה לְהוֹנוֹת אֶתְכֶם; אֲנִי אוֹמַר וְאִישׁ לֹא יֶעֱרַב אֶת לְבָבוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁמִי שֶלֹא כַדָּת!”

כִּשְׁמוֹעַ הָאֲנָשִׁים הָעוֹטְרִים אֶת הַמֶּלֶךְ, אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִתְמְהוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וּבְיִחוּד גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ שֶל הַזָּקֵן, שֶׁהִבִּיט חֲלִיפוֹת פַּעַם בִּפְנֵי זֶה וּפַעַם בִּפְנֵי זֶה כשׁוֹאֵל: לְמִי מִשְּׁנֵיכֶם אַאֲמִין? אוּלָם לַבַּקַּן אָמַר בִמְנוּחָה מְעֻשָׂה: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶך וְאָבִי רַב־הַחֶסֶד, אַל נָא יִתֵּן הַמֶּלְךְ לָאִישׁ הַזֶּה לְהוֹלִיכוֹ שׁוֹלַל, עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ לִי, הוּא בַר־חַיָּט שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ, שְׁמוֹ לַבַּקַּן וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה; הוּא רָאוּי יוֹתֵר שֶׁנְּרָחֵם מֵאֲשֶׁר נִכְעַס עָלָיו”.

חֲמָת בֶּן־הַמֶּלֶךְ עָלְתָה לְהַשְׁחִית, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. בְּקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו חָפֵץ לְהִתְנַפֵּל עַל לַבַּקַּן, אַךְ הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב אַחֲזוּ בְיָדָיו וְלֹא נְתָנוּהוּ לִנְגֹּעַ בּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: “אֱמֶת הַדָּבָר, דַעְתּוֹ שֶׁל הַמִּסְכֵּן הַזֶּה נִטְרְפָה, אִסְרוּ אוֹתוֹ בַחֲבָלִים וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אַחַד הַהוּגָנִים אֲשֶר לָנוּ; אֶפְשָׁר, שֶיַּעֲלֶה בְיָדֵנוּ לְהוֹשִׁיעַ לָאֻמְלָל הָזֶּה”.

וְאוּלָם חֲמָת בֶּן־הַמֶּלֶךְ שָׁכְכָה מִיָּד, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַזָּקֵן קָרָא מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת: “לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי אָבִי אָתָּה, בְזֵכֶר אִמִּי אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ לְהַטּוֹת אָזְנֶיךָ לִדְבָרַי”.

“יִשְׁמְרֵנוּ הַשֵּׁם!” עָנָָה הַמֶּלֶךְ. “הוּא מַתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר תּוֹעָה; כֵּיצַד אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת כָּאֵלֶּה!” וְכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָחַז בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל לַבַּקַן וְיָרַד עִמּוֹ מִן הַגִּבְעָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ. שָׁם עָלוּ שְׁנֵיהֶם עַל סוּסִים יָפִים מְכֻסִּים שְׂמִיכוֹת יְקָרוֹת, וַיִּרְכְּבוּ בְרֹאשׁ הַמַּסָּע עַל פְּנֵי הַמִישׁוֹר. וְעַל יְדֵי בֵן־הַמֶּלֶךְ הָאֻמְלָל נָתְנוּ כְבָלִים, וַיַּאַסְרוּהוּ בִיתָרִים אֶל דַבֶּשֶׁת הוּגָן וּשְׁנֵי רוֹכְבִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ שָׂמוּ עַין פְּקוּחָה עַל כָּל אַחַת מִתְּנוּעוֹתָיו.

 

ד.    🔗

שֵׁם הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן הָיָה סָעוּד שֻׂלְטַן הַוַּחַבִּים. זְמַן רַב לֹא הָיוּ לוֹ בָנִים וּבָאַחֲרוֹנָה נוֹלָד לוֹ בֵן, שֶׁאֵלָיו נָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ זֶה יָמִים רַבִּים. אוּלָם אִצְטַגְנִינָיו, שֶֹשָּׁאַל אֶת פִּיהֶם עַל־דְבַר גוֹרָל בְּנוֹ, אָמְרוּ לוֹ כִּי עַד יוֹם מְלֹאת לוֹ עֶשְֹרִים וּשְׂתַּים שָׂנָה הוּא עוֹמֵד בְּסַכָּנָה לִהְיוֹת נִדְחֶה מִפְּנֵי אַחֵר. וְעַל־כֵּן, בִּכְדֵי שֶׁיִהְיֶה לִבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי לֹא יְאֻנֶּה לִבְנוֹ כָל רָע עָמַד וּשְׁלָחוֹ אֶל רֵעוֹ מִנּוֹעַר אֶלְפִי־בֵּי שֶׁיְהֵא אוֹמֵן אוֹתוֹ עַד הֲגִּיעוֹ לִשְׁנַת הָעֶשְׂרִים וְשָׁלֹש, וְעַד הַיּוֹם הַהוּא יְהֵא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ.

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סִפֵּר הַשֻׂלְטָן לִבְנוֹ הַמְּדֻמֶּה וְיַחַד עִם זֶה הִגִּיד לוֹ, כִי טוּב תָּאֳרוֹ וְהִתְנַהֲגוּתוֹ הַטּוֹבָה מְפִיקִים רָצוֹן מִמֶּנּוּ עַד מְאֹד.

וַיְהִי כְבוֹאָם אֶל אֶרֶץ הַשֻּׁלְטָן, וַיָּרִיעוּ כָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לִקְרָאתָם בְּקוֹל גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה; כִּי הַשְׁמוּעָה עַל־דְּבַר שִׁיבַת בֶּן־הַמֶּלֶךְ הִקִּיפָה אֶת כָּל הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר עָבְרוּ בָהֶם. הוּקָמוּ שְׁעָרִים מְקֻשָּׁטִים בִּירַק עָלִים וּמִקְלְעוֹת פְּרָחִים, וִילָאוֹת וְקִיטָאוֹת מַזְהִירִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים כִּיסּוּ אֶת פְּנֵי הַבָּתִּים, וְהָעָם נָתַן קוֹלוֹ בְהַלֵּל וְהוֹדָיָה לֵאלֹהָיו וְלִנְבִיאוֹ, שֶׁשָּׁלַח לָהֶם בֵּן־מֶלֶךְ יְפֵה מַרְאֶה כָּזֶה. כָּל זֶה מִלֵּא אֶת לְבָב הַחַיָּט הַיָּהִיר עֵדֶן וָנַחַת; אֲבָל בְּאוֹתָהּ מִדָּה וְעוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִמֶּנָּהּ נִמְּלָא לִבּוֹ שֶׁל בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי אוֹמַר, שֶׁעוֹד הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם אָסוּר בְּזִיקִים, רֶגֶשׁ יֵאוּשׁ. אִישׁ לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב בִּשְׁעַת הַחֶדְוָה הַכְּלָלִית שֶׁבְּאֱמֶת הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מְכֻוֶּנֶת נֶגְדּוֹ. קוֹלוֹת לָאֲלָפִים וּלִרְבָבָה קָרְאוּ בְשֵׁם אוֹמַר, אֲבָל אַף אֶחַד מֵהֶם לֹא הָיָה חוֹלֶה עָלָיו; לְכָל הַיּוֹתֵר הָיָה אֶחָד אוֹ שֵׁנִי שׁוֹאֵל, מִי הוּא הָאִישׁ הַמּוּבָל עָקוּד אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וּכְאֵב נוֹרָא אַחֲזוֹ לְשֶׁמַע הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ: “זֶהוּ חַיָּט מְשֻגָּע.”

לְסוֹף בָּאוּ הָרוֹכְבִים לְעִיר הַבִּירָה שֶׁל הַשֻּׂלְטָן, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה עוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵאֲשֶׁר בֶּעָרִים הָאֲחֵרוֹת. הַשֻׂלְטָנִית, מַטִרוֹנִיתָה חֲשׁוּבָה בָּאָה בְיָמִים, חִכְּתָה לָהֶם יַחַד עִם כָּל מַעֲמַד מְשָׁרְתוֹתֶיהָ בַּהֵיכָל הֲכִי־מְפוֹאָר שֶׁבָּאַרְמוֹן. רִצְפַּת הַהֵיכָל הָיְתָה מְכֻסָּה טָפִיט גָּדוֹל מְאֹד, הַכְּתָלִים הָיוּ מְקֻשָּטִים בִּירִיעוֹת בַּד מִצֶּבַע תְּכֵלֶת אֲחוּזוֹת בַּחֲבָלִים וְצִיצִיּוֹת שֶׁל גְדִילֵי זָהָב מָשְׁזָר עַל גְּלִילֵי כֶסֶף גְּדוֹלִים.

בִּשְׁעַת בִּיאַת הַמַּסָּע לְעִיר הַבִּירָה כְּבָר כִּסָּה חֹשֶׁךְ אֶת עֵין הָאָרֶץ וּמִפְּנֵי זֶה הָדְלְקוּ בַהֵיכָל מְנוֹרוֹת רַבּוֹת כַּדּוּרִיוֹת וּמְרֻבּוֹת הַצְּבָעִים, שֶׁהַלַּיְלָה כַיּוֹם הֵאִירוּ, וְאוּלָם הָאוֹר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל וּמְגֻּוָּן שָׂרַר בַּחֵלֶק הַתֵּחְתּוֹן שֶׁבַּהֵיכָל, בִּמְקוֹם שָׁם יָשְׁבָה הַשֻׂלְטָנִית עַל כִּסֵּא מַלְכוּתָהּ. הַכִּסֵּא עָמַד עַל אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְהָיָה כֻלּוֹ זָהָב טָהוֹר, וּמְשֻׁבָּץ אַחְלָמוֹת גְּדוֹלוֹת. הָאֵמִירִים, הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַמַּלְכוּת, אָחֲזוּ בְאַפִּרְיוֹן שֶׁל מֶשִׁי מִצֶּבַע אַרְגָּמָן שֶהָיָה נָטוּי מִמַּעַל לְרֹאשָׁהּ שֶׁל הַשֻּׂלְטָנִית וְהַשַּׁיִךְ מִמֵּיּדִינָה הֵנִיף עָלֶיהָ בִמְנִיפָה מִנּוֹצוֹת־טַוָּס לְהָפִיג חֻמָּהּ. בְּמַצָּב כָּזֶה יָשְׁבָה הַשֻּׂלְטָנִית וְחִכְּתָה לְבַעֲלָהּ וְלִבְנָהּ; גַּם הִיא לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ לְמִן הַיּוֹם שֶנּוֹלַד לָהּ, אֲבָל חֲלוֹמוֹת רַבֵּי־עִנְיָן הֶרְאוּ לָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב אֶת יֶלֶד גַּעְגּוּעֶיהָ, בְּאוֹפָן שֶׁחָשְׁבָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ בֵּין אֶלֶף מִבְּנֵי גִילוֹ. עַתָּה נִשְׁמַע שְׁאוֹן הַמַּסָּע הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב, קוֹל תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת הִתְעָרֵב בְּקוֹל הָעָם בְּרֵעוֹ, קוֹל שַעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים מִלֵּא אֶת חֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ, קוֹל צַעֲדֵי הַבָּאִים הִגִּיעַ עַד לְאָזְנֵי הַנֶּאֱסָפִים שָׁם. דַּלְתֵי הַהֵיכָל נִפְתְחוּ לִרְוָחָה, וְדֶרֶךְ שׁוּרַת הָעֲבָדִים, שֶׁעָמְדוּ צְפוּפִים, כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים, מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַכִּסֵּא, עָבְרוּ הַשֻּׂלְטָן וּבְנוֹ שְׁלוּבֵי־זְרוֹעַ וַַיִּגְשׁוּ אֶל כִּסֵּא הַמַּלְכָּה.

“הֵיְלִיכִי אֶת בְּנֵךְ אֲשֶׁר הִתְגַּעְגַּעַת עָלָיו זֶה שָׁנִים רַבּוֹת”, אָמַר הַשֻׂלְטָן.

אוּלָם הַשֻׂלְטָנִית נִכְנְסָה לְתוֹךְ דְבָרָיו וַתִּקְרָא: “לֹא בְנִי הוּא זֶה. לֹא אֶת רִשְׁמֵי הַפָּנִים הָאֵלֶּה הֶרְאָה לִי הַנָּבִיא בַחֲלוֹם!”

אַךְ חָפֵץ הַשֻּׁלְטָן לְהוֹכִיחַ אֶת אִשְׁתוֹ עַל אֱמוּנָתָהּ הַטְּפֵלָה וְהִנֵּה דֶלֶת הַהֵיכַל נִפְתְחָה שֵׁנִית וּבֵן־הַמֶּלֶךְ אוֹמַר נִדְחַק וְנִכְנַס, מֻרְדָּף מִשּׁוֹמְרָיו, שֶׁהִתְחַמֵּק וְנִמְלַט מֵהֶם בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו, וַיִּפּל בְּלִי רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו אַרְצָה לְרַגְלֵי הַכִּסֵּא וַיֹּאמַר: “אַמוּתָה פֹה, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אָב אַכְזָרִי; כִּי אֶת הַחֶרְפָּה הָזֹּאת כְּבָר נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא”. כִּשְׂמוֹעַ הַנֶּאֱסָפִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּצֵא לִבָּם וַיִּסַּבּוּ עַל הָאֻמְלָל וַיֹאמְרוּ לְאָסְרוֹ שֵׁנִית בַּחֲבָלִים. אוּלָם הַשֻּׂלְטָנִית, שֶׁהִתְבּוֹנְנָה אֶל כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְעֵינַיִם מְפִיקוֹת תִּמָּהוֹן, קָפְצָה מֵעַל כִּסְאָהּ וַתִּקְרָא: “הַרְפּוּ מִמֶּנּוּ! אִישׁ אַל יָהִין לָגַעַת בּוֹ, כִּי הוּא הַנַּעַר, אֲשֶׁר עֵינַי לֹא רָאוּ עַד עַתָּה, אַךְ לִבִּי יָדַע אוֹתוֹ”!

יְדֵי הַשׁוֹמְרִים, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְאוֹמַר, רָפוּ לְשֶׁמַע דִבְרֵי הַשֻּׂלְטָנִית, אֲבָל הַשֻּׁלְטָן בַּחֲרוֹת אַפּוֹ בוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמּוּזָרָה שֶׁל אוֹמַר, קָרָא לָהֵם לֶאֱסוֹר אֶת הַמְּשֻׁגַּע. “אֲנִי פֹה אָדוֹן”, אָמַר בְּקוֹל מְצַוֶּה, “פֹּה אֵין דָּנִים עַל־פִּי חֲלוֹמוֹת נָשִׁים, אֶלָּא עַל־פִּי סִמָּנִים מוּבְהָקִים! הַנַּעַר הַזֶּה (בְהוֹרוֹתוֹ בְאֶצְבַּע עַל לַבַּקַּן) הוּא בְנִי, כִּי הוּא הֵבִיא לִי אֶת הַסִּמָּן, אֲשֶׁר מָסַרְתִּי לְרֵעִי אֶלְפִי, אֶת הֶחָרֶב”.

“הוּא גָנַב אוֹתָהּ” צָעַק אוֹמַר, הוּא הִשְתַּמַּש בְתֹם לְבָבִי שֶבָּטַח בּוֹ, לְרָעָתִי לִמְעֹל בִּי מָעַל"! אוּלָם הַשֻּׂלְטָן לֹא הִטָּה אֹזֶן לְקוֹל בְּנוֹ, כִּי הוּא הָיָה רָגִיל לַעֲמוֹד כָּל יָמָיו עַל דַּעְתּוֹ, מִבְּלִי לִשְׁמוֹעַ דַּעַת אַחֵר, וַיְצַו הַשֻּׂלְטָן וַיּוֹצִיאוּ אֶת הָאֻמְלָל אוֹמַר בִּנְזִיפָה מִן הַהֵיכָל וְאֶת לַבַּקַן לָקַח עִמּוֹ אֶל חֶדְרוֹ, מָלֵא חֵמָה עַל אִשְׁתּוֹ הַשֻּׂלְטָנִית, שֶׁחַי עִמָּהּ בְּשַלְוָה זֶה חָמֵש וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

 

ה.    🔗

הַמְּאוֹרָעוֹת הַלָלוּ מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ הַשֻּׂלְטָנִית עַד מְאֹד; הִיא יָדְעָה אֶל נָכוֹן, כִּי לֵב הַשֻּׁלְטָן נִפְתָּה לְהַאֲמִין לְאֵיזֶה נוֹכֵל וְרַמָּאִי, כִּי אֶת הַנַּעַר הָאֻמְלָל הַלָּז רַאֲתָה הַרְבֵּה פְעָמִים בַּחֲלוֹם בְּתוֹר בְּנָהּ.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּנַח לָה מְעַט מֵעָצְבָּהּ וּמֵרָגְזָהּ הִתְחִילָה חוֹשֶׁבֶת מַחֲשָׁבוֹת, בְּאֵיזֶה אוֹפֶן יַעֲלֶה בְיָדָהּ לְהוֹכִיחַ לְבַעֲלָהּ אֶת מְשׁוּגָתוֹ, הַדָּבָר הָיָה אָמְנָם כָּבֵד מְאֹד, כִּי הַנַּעַר אֲשֶׁר אָמַר, כִּי הוּא בְנָהּ, מָסַר לַשֻּׂלְטָן אֶת סִמַּן־ הַהַכָּרָה – הַחֶרֶב, וּמִלְבָד זֹאת, כְּפִי שֶהֻגַּד לָהּ, סִפֵּר לוֹ אוֹמַר בְּעַצְמוֹ כָל כַּך הַרְבֵּה דְּבָרִים מִקּוֹרוֹת חַיָּיו, שֶׁנָּקֵל הָיָה לוֹ לְמַלְּאוֹת אֶת תַּפְקִידוֹ מִבְּלִי לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹ.

וַתִּשְׁלַח הַשֻּׁלְטָנִית וָתִּקְרָא לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לִוּוּ אֶת הַשֻׁלְטָן אֶל עַמּוּד אֶל־שֵׂירָיַה, וַתִּשְׁאַל אוֹתָם עַל אֹדוֹת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר רָאוּ וְשָׁמְעוּ שָׁם, הַכֹּל בִּפְרָטוּת יְתֵרָה וּבְדִיּוּק נִמְרָץ, וְאַחֲרֵי כֵן קָרְאָה לְשִׁפְחוֹתֶיהָ לְטַכֵּס עֵצָה עִמָּהֶן. וַתֹּאמֶר לָהּ טְשֶרְקֵיסִית זְקֵנָה אַחַת, וּמֶלֶכְסַלַּה שְׁמָה: “אִם לֹא יַטְעֵנִי זִכְרוֹנִי, גְּבֶרֶת נִכְבָּדָה, קָרַא הַנַּעַר, אֲשֶׁר מָסַר אֶת הַחֶרֶב, לַנַּעַר, אֲשֶׁר אַת חוֹשֶׁבֶת, כִּי הוּא בְנֵך, בְּשֵׁם לַבַּקַּן חַיָּט שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ, הַאַף אֵין זֹאת”? “כֵּן הוּא” עָנְתָה הַשֻּׁלְטָנִית, אוּלָם לָמָּה זֶה תִשְׁאָלִי"?

“מַה דַעְתֵּךְ?” הוֹסִיפָה הַזְּקֵנָה, הָאִם לֹא אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁהָרַמָּאִי הַזֶּה קָרָא אֶת בְּנֵךְ בִּשְׁמוֹ הוּא? – וְאִם כֵּן הוּא בֶאֱמֶת, אָז יֵשׁ אֶמְצָעִי טוֹב אֶחָד לִתְפֹּשׂ אֶת הָרַמָּאִי, וְאוֹתוֹ אֲגַלֶּה לָךְ רַק בַּחֲשָׁאִי". הַשֻׂלְטָנִית הִטְּתָה אֶת אָזְנָה אֶל פִּי שִׁפְחָתָה, וַתִּלְחַש לָהּ הַשִׁפְחָה דָבָר, שְׁכְּנִרְאֶה, מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָּ, כִּי הִיא הֵכִינָה עַצְמָה לָלֶכֶת אֶל הַשֻּׁלְטָן.

הַשֻּׁלְטָנִית הָיְתָה אִשָּׁה חֲכָמָה. הִיא יָדְעָה הֵיטֵב אֶת חֻלְשׁוֹתָיו שֶׁל הַשֻׂלְטָן וְהֵבִינָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן לְטוֹבָתָהּ.

הִיא הֶעֱמִידָה אֵיפוֹא פָנִים, כְּאִילוּ חֲפֵצָה הִיא לְבַטֵּל אֶת רְצוֹנָהּ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ וּלְהַכִּיר אֶת לַבַּקַּן לְבֵן לָהּ, וְרַק תְּנָאי אֶחָד תַּתְנֶה עִמּוֹ. הַשֻּׂלְטָן, שֶׁכְּבָר הִתְחָרֵט עַל כַּעֲסוֹ שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, הִסְכִּים לַתְּנָאי הַזֶּה. וַתֹּאמֶר הַשֻׂלְטָנִית: “רְצוֹנִי לְהַעֲמִיד אֶת שְׁנֵי הַנְּעָרִים עַל הַמִּבְחָן, לְבַעֲבוּר אֵדַע, לְמְי מֵהֶם יִתְרוֹן הַכְשֵׁר. אַחֶרֶת בִמְקוֹמִי הָיְתָה בוֹחֶנֶת אוֹתָם בִּרְכִיבָה, בְּהִתְאַבְּקוּת, בִּזְרִיקַת לֻנְבָּאוֹת, אֲבָל אֵלוּ הֵם דְּבָרִים שֶהַכּל יוֹדְעִים אוֹתָם; לֹא, אֲנִי חֲפֵצָה לִבְחֹן אוֹתָם בְּדָבָר הַצָּרִיךְ חֲרִיפוּת־הַשֵּׂכֶל. כֹּל אֶחָד מֵהֶם יִתְפֹּר לִי שִׂמְלָה וּמִכְנָסַיִם וְנִרְאֶה, מִי מִשְּׁנֵיהֶם יֵיטִיב לַעֲשׂוֹת”.

וַיִשְׂחַק הַשֻּׂלְטָן וַיֹאמַר: לֹא מֵחָכְמָה בִקַּשְׁתְּ זֹאת. הֲיִתָּכֵן, שֶבְּנִי יִתְחָרֶה עִם הַחַיָּט הַמְּטֹרָף בִּתְפִירַת שִׂמְלָה? לֹא, הָיֹה לֹא תִהְיֶה".

וְאוּלָם הַשֻּׂלְטָנִית מֵאֲנָה לְוַתֵּר עַל הַבְטָחַת בַּעֲלָהּ, שֶׁהִבְטִיחַ לָה מֵרֹאשׁ, וְהַשֻּׂלְטָן, שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, נָתַן סוֹף־סוֹף אֶת הַסְכָּמָתוֹ, אַף כִּי קָפַץ וְנִשְׁבַּע, כִּי אֵיךְ שֶׁהַחַיָּט הַמְטֹרָף יִצְטַיֵּן בִּיְדִיעָתוֹ לִתְפֹּר שְׂמָלוֹת לֹא יֹאבֶה וְלֹא יוּכַל לְקַבְּלוֹ בְתוֹר בֵּן.

וּבִכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הָלַךְ הַשֻּׁלְטָן אֶל בְּנוֹ וַיְבַקֵּשׁ מִמֵּנוּ, לִבְלִי לְסָרֵב לְאֵם קַפְּדָנִית, שֶׁהִתְעַקְשָׁה לִדְרוֹש דַּוְקָא מִמֶּנּוּ לִתְפֹּר לָהּ שִׂמְלָה. וַיִּצְחַק לֵב לַבַּקַּן בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה: “אִם אֵין הַשֻּׁלְטָנִית חֲסֵרָה אֶלָּא זֹאת”, אָמַר בְּלִבּוֹ, “מוּבְטָחַנִי שֶׁאָפִיק רָצוֹן מִמֶּנָּה”.

וַיְּצַו הַמֶלֶך וַיְפַנּוּ שְׁנֵי חֲדָרִים, אֶחָד בִּשְׁבִיל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְאֶחָד בִּשְׁבִיל הַחַיָּט, וַיָּבִיאוּ לִפְנֵי כָל אֶחָד מֵהֶם חֲתִיכַת מֶשִׁי, מִסְפָּרַים, מַחַט וְחוּטִים דֵי צָרְכָּם, וַיֵּשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּם.

נַפְשׁוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן עַרְגָה לָדַעַת, אִם יִצְלַח בְּיַד בְּנוֹ לַעֲשׂוֹת שִׂמְלָה שֶׁיְהֵא לָהּ צוּרַת בֶּגֶד; אֲבָל גָּם רוּחָהּ שֶׁל הַשֻּׂלְטָנִית הִתְפַּעֲמָה מִדְּאָגָה, שֶמָּא לֹא תַעֲלֶה עָרְמָתָה יָפֶה. שְׁנֵי יָמִים קָבְעוּ לַנְּעָרִים לִגְמֹר מְלַאכְתָּם. בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי שָׁלַח הַשֻּׂלְטָן לִקְרֹא לְאִשְׁתּוֹ, וְאַחֲרֵי בוֹאָהּ אֵלָיו חָזַר וְשָׁלַח אֶל חַדְרֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַנְּעָרִים לְהָבִיא אֶת הַשְּׂמָלוֹת יַחַד עִם עוֹשֵׂיהֶן. בְּפָנִים שֶׁל מְנַצֵּחַ נִכְנַס לַבַּקַּן אֶל הַשֻּׂלְטָן וַיִּפְרֹשׂ לְעֵינָיו הַמְפִיקוֹתַ תּמָּהוֹן, אֶת הַשִׂמְלָה אֲשֶׁר עָשָׂה, בְּאָמְרוֹ: “רְאֵה־נָא אָבִי, וְאַתְּ, אִמִּי, הוֹאִילִי וּרְאִי, אִם לֹא מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָן הִיא הַשִּׂמְלָה הַזֹּאת? יִתְעָרֵב נָא אִתִּי חַיַּט־הֶחָצֶר הַיּוֹתֵר מָהִיר, אִם יוּכַל לַעֲשֹוֹת כָּמוֹהָ”.

וַתִשְׂחַק הַשֻׂלְטָנִית וָתֵּפֶן אֶל אוֹמַר: “וְאַתָּה, בְּנִי, מֶה עֲשִׂיתָ?” וַיַּשְׁלֵךְ אוֹמַר אֶת הַמֶּשִׁי וְאֶת הַמִּסְפָּרַיִם אַרְצָה וַיִּקְרָא בְאִי־רָצוֹן: “אוֹתִי לִמְּדוּ לִבְלֹם סוּס וְלִשְׁלֹף חֶרֶב; אֶת חֲנִיתִי אֲנִי קוֹלֵעַ אֶל הַמַּטָּרָה בְמֶרְחַק שִׁשִּׁים צְעָדִים וְאֵינֶנִי מַחֲטִיא, אוּלָם מְלֶאכֶת־הַמַּחַט זָרָה לִי וְגַם אֵינָהּ לְפִי כְבוֹדוֹ שֶׁל חֲנִיךְ אֶלְפֵי־בֵּי מוֹשֵׁל קַאִירוֹ”.

“אַתָּה הַבֵּן הָאֲמִתִי לְאָבִיךְ”, קָרְאָה הַשֻּׁלְטָנִית. “הָהּ, לוּ יָכֹלְתִּי לְחַבֶּקְךָ בִּזְרוֹעוֹתָי!” וּבִפְנוֹתָה אֶל הַשֻּׁלְטָן הוֹסִיפָה: “סְלַח־נָא לִי, בַּעֲלִי וְאַלּוּפִי, כִּי הִרְשֵׁיתִי לִי לְהִשְׁתַּמֵּש בְּעָרְמָה זוּ. הַאַינְךָ רוֹאֶה עוֹד, מִי הוּא בֶן־הַמֶּלֶך וּמִי הַחַיָּט? אָכֵן, יָפָה הִיא הַשִּׂמְלָה, שֶׁעָשָׂה לְךָ בִּנְךָ, וְרוֹצָה הָיִיתִי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ, מִמִּי לָמַד אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת”.

שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת הִבִּיט הַשֻּׂלְטָן בְּאִי־אֵמוּן חֲלִיפוֹת פַּעַם אֶל אִשְׁתּוֹ וּפַעַם אֶל לַבַּקַּן, שֶׁאַךְ לַשָּׁוְא הִתְאַמֵּץ לְהִתְגַּבֵּר עַל מְבוּכָתוֹ וּלְהַסְתִּיר אֶת פָּנָיו שֶּׁנִּתְכַּרְכְּמוּ, וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר: הָאוֹת הַזֶּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לִי, אֲבָל תוֹדוֹת לְאַלַּאה יֶשׁ לְאֵל יָדִי לְהתְוַּדֵעַ, אִם רִמּוּנִי אוֹ לֹא, בְּאוֹפֶן אַחֵר."

וַיְּצַו הַשֻּׂלְטָן וַיָבִיאוּ לוֹ אֶת הַסּוּס הַיּוֹתֵר קַל בְּרַגְלָיו וַיַּעַל עָלָיו וַיִּרְכַּב אֶל יַעַר אֶחָד לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר. בַּיַּעַר הַזֶּה גָּרָה עַל־פִּי אֲגָדָה קְדוּמָה פֵיאָה טוֹבַת־לֵב וְאַדוֹלִצַאִידָה שְׁמָה, שֶׁכְּבָר רַבּוֹת פְּעָמִים הָיְתְָה עֶזְרָה בַצָּרָה לַמְּלָכִים מִבְּנֵי שִׁבְטוֹ כְּשֶהָלְכוּ לִטּוֹל עֵצָה מִמֶּנָּה; אֵלֶיהָ מִהֵר עַתָּה הַשֻּׂלְטָן עַל סוּסוֹ הַדּוֹהֵר.

בְּאֶמְצַע הַיַּעַר הָיְתָה כִּכָּר רַחֲבַת יָדַיִם מֻקֶּפֶת אֲרָזִים גְּבוֹהִים. שָׁם יָשְבָה לָהּ הַפֵיאָה גַּלְמוּדָה וְרַק לְעִתִּים רְחוֹקות דָּרְכָה רֶגֶל בֶּן־תְּמוּתָה עַל הַכִּכָּר הַזֹּאת; כִּי עוֹד מִימֵי קֶדֶם הָיְתָה, עַל־פִּי מָסוֹרָה מֵאִישׁ לְאִישׁ, אֵיזוֹ אֵימָה שֶׁלֹא נוֹדָע טִבְעָהּ, מֻטֶּלֶת עַל הַמָּקוֹם הַהוּא.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשֻּׂלְטָן אֶל מְקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁל הַפֵיאָה, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וַיִּקְשַׁר אוֹתוֹ אֶל עֵץ וַיַעֲמֹד בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר וַיִּקְרָא בְקוֹל גָדוֹל: “אִם אֱמֶת הַדָּבָר, כִּי תָמַכְת אֶת אֲבוֹתַי בַּעֲצָתֵךְ הַטּוֹבָה לְעִתוֹת בַּצָּרָה, הַטִּי־נָא אָזְנֵךְ לְבַקָּשַת נֶכְדָם וְעוּצִי גַם לִי עֵצָה, בִּמְקוֹם שֶׁדַעַת אֱנוֹשׁ קָצְרָה מֵהוֹשִׁיעַ”.

וְלֹא הִסְפִּיק הַשֻּׂלְטָן לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת עַד שֶׁנִפְתַּח אַחַד הָאֲרָזִים וְאִשָׁה רְעוּלָה, לְבוּשָׁה שִׂמְלָה אֲרֻכָּה לְבָנָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וַתַּעֲמוֹד לְפָנָיו. “יָדַעְתִּי מַה הֶבִיאֲךָ הֵנָּה” אָמְרָה הַפֵיאָה “כַּוָּנַּתְּךָ, שֻׂלְטָן סָעוּד, טוֹבָה וּרְצוּיָה וְעַל־כֵּן גַּם אֶהְיֶה לְךָ לְעֵזֶר. קַח אֵיפוֹא מִיָּדִי אֶת שְׁנֵי הָאַרְגָּזִים הָאֵלֶּה, יִבְחֲרוּ לָהֵם שְׁנֵי הַנְּעָרִים, הָאוֹמְרִים כּי בָנֵיךָ הֵם, אִישׁ, אִישׁ אַרְגָּז אֶחָד. מִי שֶׁהוּא בִנְךָ בֶּאֱמֶת, בְּטוּחָה אֲנִי בָזֶה, יִבְחָר בָּאַרְגָּז הַטּוֹב”. וּבְדַבְּרָה הוֹשִׁיטָה לוֹ הַזְּקֵנָה שְׁנֵי אַרְגְּזֵי־שֵׁן מְחֻשָּקִים זָהָב וּמְשֻׁבָּצִים פְּנִינִים; עַל הַצְּמִידִים, אֲשֶׁר לַשָּׁוְא הִתְאַמֵּץ הַשֻּׁלְטָן לְפָתְחָם, הָיוּ חֲרוּתוֹת כְּתֹבוֹת מְמֻלָּאוֹת אַבְנֵי שֹׁהַם.

בְּעֵת רָכְבוֹ לְבֵיתוֹ לֹא פָסַק הַשֻּׁלְטָן לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל־אֹדוֹת הָאַרְגָזִים, שֶׁבְּשׁוּם אוֹפֶן לֹא יָכֹל לְפָתְחָם וְלָדַעַת מַה נִּמְצָא בָהֵם. גַם הַכּתֹבוֹת לֹא הֵפִיצוּ אוֹר בָּהִיר עַל הַדָּבָר הַכָּמוּס, כִּי עַל אַחַד הָאַרְגָּזִים הָיָה כָתוּב: כָּבוֹד וּתְהִלָּה, וְעַל הַשֵּׁנִי: אֹשֶׁר וְעֹשֶׁר. “גַּם לִי”, אָמַר הַשֻּׂלְטָן בְּלִבּוֹ, “לֹא הָיָה נָקֵל לִבְחֹר בֵין שְׁנֵי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, שֶהֵם יָפִים וְנֶחֱמָדִים וּמוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב בְּאוֹפֶן אֶחָד”.

 

ו.    🔗

וַיְּהִי כַאֲשֶׁר שָׁב הַשֻּׂלְטָן אֶל אַרְמוֹנוֹ וַיִשְׁלַח לִקְרוֹא לַשֻּׂלְטָנִית וַיְּסַפֶּר לָהּ אֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶֹר דִבְּרָה אֵלָיו הַפֵיאָה. שָׁמְעָה הַשֻּׁלְטָנִית אֶת דִבְרֵי הַפֵיאָה וַתִּשְׂמַח מְאֹד, כִּי לִבָּהּ אָמַר לָהּ, כִּי הַנַּעַר, אֲשֶׁר לִבָּהּ הָלַך אַחֲרָיו, יִבְחַר בָּאַרְגָּז, אֲשֶׁר יוֹכִיחַ בְּאֵיזֶה אוֹפֶן שֶׁהוּא, כִּי הוּא בְנָהּ הָאֲמִתִּי.

לִפְנֵי כִסֵא הַשֻּׂלְטָן הָעָמְדוּ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת; עֲלֵיהֶם הִצִּיג הַשֻּׁלְטָן אֶת שְׁנֵי הָאַרְגָּזִים, אַרְגָּז עַל שֻׁלְחָן, אַרְגָּז עַל שֻׁלְחָן, וְאַחֲרֵי כֵן יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיְּצַו לְאֶחַד מֵעֲבָדָיו לִפְתֹחַ אֶת דַּלְתוֹת הַהֵיכָל. וַיָּבוֹאוּ הָאֵימִרִים וְהַפַּחוֹת, אֲשֶׁר קָרָא לָהֵם הַשֻּׂלְטָן, הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים דֶרֶךְ הַדְּלָתוֹת הַפְּתוּחוֹת וַיֵּשְׁבוּ עַל כְּסָתוֹת יְקָרוֹת, שֶׁהָיוּ מֻצָּעוֹת לְאֹרֶךְ הַכְּתָלִים בְּצִדֵּי הַכִּסֵּא מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.

הֵם יוֹשְׁבִים וְּמְחַכִּים, וְהַשֻּׁלְטָן רָמַז לַעֲבָדָיו לְהָבִיא אֶת לַבַּקַּן. וַיָּבוֹא לַבַּקַן וַיִּצְעַד בְּרֶגֶל גַּאֲוָה דֶּרֶךְ הַהֵיכָל וַיִּשְׁתַּחוּ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן עַל אַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁאַל: “מָה אֲדוֹנִי וְאָבִי מְצַוֶּה?”

וַיָּקָם הַשֻּׂלְטָן מֵעַל כִּסְאוֹ וַיֹּאמַר: “בְּנִי! מַטִּילִים סָפֵק בְּצִדְקַת טַעֲנָתְּךָ עַל הַשֵּׁם הַזֶּה, בְּאֶחָד מֵהָאַרְגָּזִִים הַלָּלוּ תִּמְצָא אִישׁוּר עַל צֶאתְךָ מֵחֲלָצָי! בְּחַר לְךָ וְאֵינִי מְסֻפַּק, כִּי תִבְחַר בָּאַרְגָּז הַטּוֹב!”

וַיָּקָם לַבַּקַּן וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַרְגָּזִים. זְמָן רַב שָׁקָל בְּדַעְתּוֹ, בְּאֵיזֶה מֵהָאַרְגָזִים יִבְחַר, וּבָאַחֲרוֹנָה אָמַר: "אָבִי הַנִּכְבָּד! כְּלוּם יֵשׁ אֹשֶׁר גָּדוֹל מִזֶּה לִהְיוֹת בֵן לְךָ, כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר יָקָר יוֹתֵר מֵעֹשֶׁר חַסְדְּךָ. וּבְכֵן אֵיפוֹא אֲנִי בּוֹחֵר בָּאַרְגָּז עִם הַכְּתֹבֶת אֹשֶׁר וְעֹשֶׁר.

“אִם הֵיטַבְתָּ לִבְחֹר אוֹ לֹא, נִרְאֶה אַחֲרֵי־כֵן, וּלְעֵת עַתָּה שֵׁב עַל הַכֶּסֶת אֲשֶׁר לִימִין פַּחַת מֵידִינָה” אָמַר הַשֻּׁלְטָן וַיִּרְמֹז לַעֲבָדָיו.

וַיַּבְהִילוּ הָעֲבָדִים לְהָבִיא אֶת אוֹמַר; מַבָּטוֹ הָיָה קוֹדֵר, פָּנָיו עֲצוּבִים וּמַרְאֵהוּ עוֹרֵר חֶמְלַת כָּל הַנֶאֱסָפִים. גַּם הוּא הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבַר חֶפְצוֹ.

וּבְשָמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הַשֻּׂלְטָן, כִּי עָלָיו לִבְחוֹר בְּאֶחָד מֵהָאַרְגָּזִים, קָם וַיִּתְיַצֵּב נוֹכַח הַשֻּׁלְחָן.

בְּעִיּוּן נִמְרָץ קָרָא אוֹמַר אֶת שְׁתֵּי הַכְּתֹבוֹת וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר: הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לִמְּדוּנִי לָדַעַת, שֶהָאֹשֶׁר אֵינֶנוּ מַתְמִיד וְהָעֹשֶׁר חוֹלֵף־עוֹבֵר; אֲבָל הֵם אִלְּפוּנִי גַם־כֵּן בִּינָה, כִּי בְלֵב הַגִּבּוֹר חָבוּי הוֹן, אֲשֶׁר לֹא יֹאבַד לָנֶצַח – הַכָּבוֹד, וְשֶכּוֹכַב הַתְּהִילָּה הַמֵּאִיר לֹא יֶאֱסֹף נָגְהוֹ יַחַד עִם הָאֹשֶׁר. וְאַף אִם נָטַל עָלַי לְהִוָּאֵשׁ מִכֶּתֶר מַלְכוּת, הִנֵּה הַגּוֹרָל הֻטָּל: כָּבוֹד וּתְהִלָּה! אֲנִי בוֹחֵר בָּכֶם!"

הוּא הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל הָאַרְגָּז, אֲשֶׁר בָּחַר; אוּלָם הַשֻּׁלְטָן צִוָּה לוֹ לִבְלִי לְקַחְתּוֹ וּלְחַכּוֹת זְמַן־מָה. הוּא רָמַז לְלַבַּקַּן, שֶיִּגַּשׁ גַם הוּא אֶל שֻׁלְחָנוֹ וְִהִנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל הָאַרְגָּז, אֲשֶׁר בָּחַר.

בֵּין כָּה וָכֹה וְהַשֻּׂלְטָן צִוָּה לְהָבִיא לוֹ לְגִין מַיִם מֵהַבְּאֵר הַקְּדוֹשָׁה זֶמְזֶם אֲשֶׁר בְּמֶכָּה וַיִּטֹּל יָדָיו וַיְכַוֵּן פָּנָיו כְּלַפֵּי מִזְרָח וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל: “אֵל אֱלֹהֵי אָבִי! אַתָּה, אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ אֶת שִׁבְטִי בִשְׁלֵמוּתוֹ וּבְטָהֳרָתוֹ בְמֶשֶׁךְ כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים, אַל־נָא תִתֵּן שֶׁיְחֻלַּל שְׁמָם שֶׁל הָאַבַּסִּידִים עַל־יְדֵי אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, הֱיֵה קָרוֹב לִבְנִי וְהָגֵן עָלָיו בְּשָׁעָה קָשָׁה זוּ”.

אַחֲרֵי גָמְרוּ אֶת תְּפִלָּתוֹ קָם מִכְּרֹע עַל בִּרְכָּיו וַיָּשָׁב אֶל כִּסְאוֹ וַיֵּשֶׁב עָלָיו. כָּל הַנֶּאֱסָפִים יָשְׁבוּ מַחֲרִישִׁים וּמְחַכִּים לִרְאוֹת, מַה יִּהְיֶה סוֹף הַדָּבָר. כִּמְעַט שֶׁלֹא עָרַב אִישׁ אֶת לִבּוֹ לִשְׁאוֹף רוּחַ וְהַדְּמָמָה גָדְלָה כָּל כַּך עַד שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹע קוֹל רִשְׁרוּשׁ עַכְבָּר בְּרוּצוֹ; אֵלּוּ שֶׁיַשְׁבוּ מֵאָחוֹר פָּשְׁטוּ אֶת גְּרוֹנָם, בִּכְדֵי לִרְאוֹת מֵעַל כִּתְפוֹת הַיּוֹשְבִים לִפְנֵיהֶם אֶת הָאַרְגָּזִים. פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל הַשֻּׂלְטָן בְּקָרְאוֹ: “פִּתְחוּ אֶת הָאַרְגָּזִים!” וּבְאוֹתוֹ רֶגַע נִפְתְחוּ הָאַרְגָּזִים, שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה בְּכֹחַ אִישׁ לְפָתְחָם, מֵאֲלֵיהֶם.

בַּאַרְגָז, שֶׁבּוֹ בָחַר אוֹמַר, נִמְצָא מוּנָח עַל כַּר שֶׁל קְטִיפָה כֶּתֶר זָהָב קָטָן וְשַׁרְבִיט זָהָב; בְּאַרְגָזוֹ שֶׁל לַבַּקַּן – מַחַט גְּדוֹלָה וּמְעַט חוּטִים. וַיְּצַו הַשֻׂלְטָן לְהָבִיא בְפָנָיו אֶת הָאַרְגָּזִים, וַיָּסַר אֶת הַכֶּתֶר מֵעַל הַכַּר וַיַּנִּיחוֹ עַל כַּף יָדוֹ, וַיְהִי לְפֶלֶא, כִּי אַךְ נָגַע בּוֹ הַשֻּׂלְטָן בְאֶצְבְּעוֹתָיו, וַיֵּלֶךְ הַכֶּתֶר הַזָּעִיר הָלֹך וְגָדֹל, עַד כִּי גָּדַל לְמִדַּת עֲטָרָה אֲמִתִּית. וַיָּשֶׂם הַשֻּׂלְטָן אֶת הָעֲטָרָה בְּרֹאשׁ אוֹמַר, אֲשֶׁר כָּרַע בֶּרֶך לְפָנָיו, וַיִּשַּק לוֹ עַל מִצְחוֹ וַיּוֹשֶׁב אוֹתוֹ לִימִינוֹ. וְאֶל לַבַּקַּן פָּנָה הַשֻּׂלְטָן בִּדְבָרִים הָאֵלֶּה: מְשָׁל קַדְמוֹנִי אוֹמֵר: הִשָּׁאֵר, רַצְעָן, אֵצֶל אִמּוּמְךָ! כִּמְדֻמֶּה לִי, מוּטָב שֶׁתַּחֲזוֹר אֶל הַמַּחַט אַשֶׁר עָזַבְתָּ. אֵינְךָ רָאוּי אָמְנָם, שֶאֶהְיֶה מַטֶּה בִּשְׁבִילְךָ כְּלַפֵּי חֶסֶד, אֲבָל אִישׁ אֶחָד הִשְׁתַּדֵּל בַּעֲדְךָ לְפָנָי, שֶׁלֹּא אוּכַל הַיּוֹם לְהַשִׁיב אֶת פָּנָיו; וְעַל כֵּן אֲנִי מַשְׁאִיר אוֹתְךָ בַּחַיִּים, אוּלָם, אִם לַעֲצָתִי תִשְׁמַע, מַהֵר וַעֲזוֹב אֶת אַרְצִי".

מְדֻכְדָּךְ וּמְלֵא בוּשָׁה וּכְלִימָה עָמַד לַבַּקַּן. מִבְּלִי דַעַת, מַה לַעֲשׂוֹת, נָפַל עַל פָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי בֵן־הַמֶלֶך. "הַיּוּכַל בֵּן־הַמֶּלֶךְ לִסְלוֹחַ לִי? שָׁאַל וּמֵעֵינָיו נָשְׁרוּ דְמָעוֹת.

“אֵמוּן לְרֵעַ, חֶסֶד עִם אוֹיֵב – בִּשְׁתֵי הַמִּדּוֹת הָאֵלֶּה מִתְגָּאֵה הָאַבִּיסִידִי” עָנָה אוֹמַר בַהֲרִימוֹ אֶת לַבַּקַן מִן הָאָרֶץ. “לֵךְ לְשָׁלוֹם!”

“אֲבָל, בְּנִי אַתָּה!” קָרָא הַשֻּׂלְטָן בְּהִתְרַגְּשׁוּת וַיִפֹּל עַל צַוְּארֵי בְנוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִשַּׁק לוֹ. הַפָּחוֹת וְהָאֵמִירִים וְכָל רַבֵּי הֶחָצֵר עָמְדוּ כֻלָם מִמְקוֹמָם וַיִּקְרְאוּ: אַשְׁרֶיךָ בֶּן־הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ! וּבְעוֹד הַנֶּאֱסָפִים צוֹהֲלִים וּמְרִיעִים לִקְרַאת בֶּן מַלְכָּם, חַלַק מֵהֶם לַבַּקַן וַיֵּצֵא בַחֲשַׁאִי מִן הַהֵיכָל וְאַרְגָּזוֹ בְיָדוֹ.

 

ז.    🔗

וַיֵרֶד לַבַּקַּן אֶל הָאֻרְוָה וַיַּחֲבֹשׁ אֶת מֻרְוָה סוּסוֹ וַיֵצֵא אֶת שַׁעַר הָאַרְמוֹן וַיִרְכַּב בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל אַלֶכְּסַנְּדְּרִיָּה. כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ הֱיוֹתוֹ בֶּן מֶלֶךְ הָיָה בְעֵינָיו כַּחֲלוֹם, וְרַק הָאַרְגָּז הַיָּפֶה הַמְצֻפֵּה זָהָב וּמְעֻלָּף אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת הִזְכִּירו, כִּי כָל זֶה רָאָה לֹא בַחֲלוֹם, כִּי אִם בְּהָקִיץ.

וַיְהִי בְּבוֹאוֹ לְאַלֶּכְּסַנְּדְּריָּה וַיָּשֶׂם אֶת פָנָיו יָשָׁר אֶל בֵּית הָאֻמָּן, אֲשֶׁר עָבַד אֶצְלוֹ לִפְנֵי עָזְבוֹ אֶת הָעִיר. שָׁם יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וַיִּקְשְׁרֵהוּ אֶל שַׁעַר הַבַּיִת וַיִּכָּנֵס אֶל חֲדָר הָעֲבוֹדה: הָאֻמָּן, אֲשֶׁר לֹא הִכִּירוֹ בַרֶגַע הָרִאשׁוֹן, פָּנָה אֵלָיו בְּהַכְנָעָה יְתֵרָה וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ, בַּמֶה יוּכָל לְשַׁרְתוֹ; אוּלָם כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל מִקָּרוֹב בָּאוֹרֵחַ וַיַּכֵּר אֶת לַבַּקַּן קָרָא לְעוֹזְרָיו וְתַלְמִידָיו וְכֻלָּם הִתְנַפְּלוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה עַל לַבַּקַּן, שֶלֹא חִכָּה כְלַל לְקַבָּלַת־פָּנִים כָּזוֹ; וַיָּדוּשׁוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בִזְיָרוֹת וּבְאַמּוֹת־הַמִּדָּה, וַיִדְקְרוּהוּ בִמְחָטִים וַיִּנְעֲצוּ בוֹ מִסְפָּרַיִם חָדוֹת, עַד אֲשֶׁר נָפַל מִתְעַלֵּף עַל חֲבִילָה שֶׁל בְּגָדִים יְשָׁנִים.

וּבְשָׁכְבּוֹ עַל חֲבִילַת הַבְּגָדִים הַבָּלִים הוֹכִיחוֹ הָאֻמָּן עַל פָּנָיו בְּדִבְרֵי־כִּבּוּשִׁים קָשִׁים עַל הַשִּׂמְלָה אֲשֶׁר גָנַב, אַךְ שָוְא הִתְאַמֵּץ לַבַּקַּן לְהַבְטִיחוֹ, כִּי הוּא לֹא בָא אֶלָּא עַל מְנַת לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הֶזֵּקוֹ; אַךְ לָרִיק הִצִּיעַ לוֹ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ פִּי שָׁלֹשׁ מִמְּחִיר הַשִּׂמְלָה, – הָאֻמָּן וְעוֹזְרָיו הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שֵׁנִית, מָחוּהוּ וְהִשְׁלִיכוּהוּ מִפֶּתַח הַבַּיִת וָחוּצָה. מֻכֶּה וּמְמֹרָט עָלָה לַבַּקַּן שֵׁנִית עַל סוּסוֹ וַיִרְכָּב אֶל מְלוֹן־שַׁיָּרוֹת. שָׁם הִנִּיחַ אֶת רָֹאשׁוֹ הֶעָיֵף וְהָרָצוּץ עַל כָּרֵי הַמִּטָּה וַיִתְּעַמֵּק בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל־דְּבָר יִסּוּרֵיהֶם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר, עַל־דְּבַר שְׂכַר מַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לָאָדָם בָעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל דְּבַר הָאֹשֶׁר הָאֲנוּשִׁי הַבִּלְתִּי מַתְמִיד וּכְאַין נֶחְשָׁב. וַיַּחֲלֵט לַבַּקַּן לַחְדוֹל מִלְּהַלֵּךְ בִּגְדוֹלוֹת וְלָשׁוּב וְלִהְיוֹת אָדָם כָּשֵׁר וְיָשָׁר.

וַיְהִי מִמָּחֳרַת וַיִיקַּץ לַבַּקַּן מִשְּנָתוֹ וַיַּרְא וְהִנֵּה בִּבְשָׂרוֹ אֵין מְתוֹם מֵהַמַּכּוֹת, אֲשֶׁר הֻכָּה מֵאֵת הָאֻמָּן וְעוֹזְרָיו, וַיָּבֵן, כִּי הַמַּהֲלֻמּוֹת גֵּרְשׁוּ מִמֶּנוּ כָל רַעֲיוֹן עַל־דְּבַר גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד.

וַיִּמְכֹּר לַבַּקַּן בִּמְחִיר גָּדוֹל אֶת אַרְגָּזוֹ לְסוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וַיִּקֵן בַּכֶּסֶף, אֲשֶׁר קִבֵּל מִמֶּנוּ, בֵּית חוֹמָה וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם בֵּית־אֻמָנוּת לִמְלֶאכֶת חַיָּטִים. אַחֲרֵי גָמְרוֹ כָל זֹאת בְּטוֹב וְאַחֲרֵי תְלוֹתוֹ מִתַּחַת חַלּוֹן בֵּיתוֹ מִחוּץ שֶׁלֶט עִם כְּתֹבֶת: “לַבַּקַּן, עוֹשֵׂה־שְׂמָלוֹת” יָשַׁב וְהִתְחִיל טוֹלֵא בַמַּחַט וּבַחוּטִים אֲשֶׁר מָצָא בָאַרְגָּז אֶת בִּגְדּוֹ, אֲשֶׁר נִקְרַע בִּידֵי הַחַיַּט וְעוֹזְרָיו בְּאוֹפֶן כֹּה נֹורָא, וַיְהִי מִקֵּץ שָׁעוֹת אַחֲדוֹת וְלַבַּקַּן הָיָה צָרִיךְ לְהַפְסִיק בּאֶמְצַע הַמְּלָאכָה וְלָצֵאת הָחוּצָה, וּמַה־גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ לְמַרְאֶה הַדָּבָר הַמּוּזָר אֲשֶׁר רָאָה בְּשׁוּבוֹ, הַמַּחַט הוֹסִיפָה לִתְפֹּר מֵאֵלֶיהָ, מִבְּלִי אֲשֶׁר נַהֲגָה בָהּ יַד אִישׁ, הִיא עַשְׂתָה תְּפִירוֹת נָאוֹת וְדָקּוֹת מֵאֲשֶׁר עָשָׂה לַבַּקַּן בְּעַצְמוֹ בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ ביוֹתֵר!

אָמְנָם כֵּן, אַף הַמַּתָּנָה הַיּוֹתֵר קָלָּה בְעֶרְכָּהּ, הָבָּאָה מִיַּד פֵיאָה טוֹבָה מְבִיאָה תֹעֶלֶת וְעֶרְכָּה רָב מְאֹד! אֲבָל עוֹד עֵרֶךְ אָחֵר הָיָה לַמַּתָּנָה הַזֹּאת: הַחוּט לֹא פַסָק מֵעוֹלָם וְאַף אִם הָיְתָה הַמַּחַט שׁוֹקֶדֶת עַל עֲבוֹדָתָהּ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה.

וַיֵּצֵא שֵׁם לַבַּקַּן בְּתוֹר חַיָּט לִתְהִילָּה בְּכָל הָאָרֶץ וַאֲנָשִׁים רַבִּים הִשְׁכִּימוּ לְפִתְחוֹ. אֲחֵרֵי גָזְרוֹ אֶת הָאֲרִיג וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ בוֹ בְמַחְטוֹ אֶת הַדְּקִירָה הָרִאשׁוֹנָה, מִיָּד הִתְחִילָה הַמַּחַט תּוֹפֶרֶת מֵעַצְמָהּ וְלֹא פָסְקָה עַד אֲשֶׁר נִגְמַר הַבֶּגֶד. לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים, וְכָל יוֹשְׁבֵי הָעִיר וּסְבִיבוֹתֶיהָ נָתְנוּ לְלַבַּקַּן לִתְפֹּר אֶת בִּגְדֵיהֶם, כִּי הוּא עָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בֶאֱמוּנָה וּבְהִדּוּר מְיוּחָד וּבִמְחִיר נָמוּךְ מְאֹד, וְרַק דָּבָר אֶחָד הָיָה לְפֶלֶא בְעֵינֵי כָל יוֹשְׁבֵי הָעִיר אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, וְהוּא שֶלַּבַּקַּן עָבַד אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּעַצְמוֹ, בְּלִי עוֹזְרִים עַל יָדוֹ וַחֲדַר אֻמָנוּתוֹ הָיָה תָמִיד סָגוּר וּמְסֻגַּר.

הַכְּתֹבֶת שֶׁעַל גַבֵּי הָאַרְגָּז, שֶׁהָיְתָה מַבְטִיחָה לִבְעָלָיו אֹשֶׁר וְעֹשֶׁר, נִתְאַמְּתָה בְאֹפֶן כָּזֶה; אֹשֶׁר וְעֹשֶר, אַף כִּי בְמִדָּה בֵינוֹנִית, לִוּוּ אֶת לַבַּקַּן עַל דַרְכּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וּבְכָל עֵת שָׁמְעוֹ אֶת שֵמַע הַשֻּׁלְטָן הַצָּעִיר אוֹמַר, אֲשֶׁר שְׁמוֹ יָצַא בְּכָל הָאָרֶץ לְכָבוֹד וְלִתְהִלָּה; בְּכָל פַעַם שֶׁשָׁמַע, כִּי הַגִּבּוֹר הַזֶּה הָיָה לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לְעָמּוֹ וְלִמְחִתָּה לְאוֹיְבָיו, הָיָה אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: נוֹחַ לִי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי חַיָּט, כִּי הַכָּבוֹד וְהַתְהִלָּה אֵינָם נִקְנִים לוֹ לָאָדָם אֶלָּא בְחֵרֶף נֶפֶשׁ. כַּךְ חָי לוֹ לַבַּקַּן בְשַׁלְוָה. נוֹח מֵעַצְמוֹ וּמְכֻבַּד עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאִם בֵּיְנָתַיִם לֹא תָשׁ כֹּחָהּ שֶׁל הַמַּחַט, אָז הִיא תוֹפֶרֶת מֵעַצְמָה עוֹד עַתָּה בַחוּט הַנִּצְחִי שֶׁל הַפֵיאָה הַטּוֹבָה אַדּוֹלְצְאִידָה.