רקע
עזריאל נתן פרנק
ר' יִשְׂרָאֵל בַּעַל­­־שֵם־טוֹב בְּיַלְדוּתוֹ.
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

הַיֶלֶד יִשְׂרָאֵל הָלַךְ הָלֹךְ וְגָדֹל, וְאִתּוֹ גָדְלוּ גַם הַפְּלָאוֹת, אֲשֶר חָזוּ בוֹ כָּל רֹאָיו. שָמַע קוֹל תּוֹרָה וְנֶהֱנָה הֲנָאָה גְדוֹלָה. עַל אֲנָשִים כְּשֵרִים הִתְרַפֵּק וּמִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם שֶאֵינָם מְהֻגָנִים הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו. אָסוֹן כִּי קָרָה בָעִיר, בָּכָה תַמְרוּרִים. בְּשָעָה שֶאִמוֹ נָתְנָה פְּרוּסַת לֶחֶם אוֹ פְרוּטָה לֶעָנִי, שָׂמַח, שָׂחַק בְּכָל פֶּה. הִתְחִיל עוֹמֵד עַל רַגְלָיו וּמִתְהַלֵךְ בַּבַּיִת, וְהַכּל רָאוּ שֶמַלְאֲכֵי הַשָרֵת עוֹמְדִים הָכֵן לְשָמְרוֹ מִכָּל פֶּגַע: נִתְקַל בְּעֵץ וּבְאֶבֶן, וְלֹא נָפַל, מִתְמוֹטֵט הָיָה, מִתְנוֹדֵד, אֲבָל לֹא נָפָל.

הִגִיעָה הַשָעָה לְלַמְדוֹ “אָלֶף־בֵּית”, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ כִּמְעַט לְאַחֵר נֶהְפָּךְ. טַבְּלָא שֶל נְיָר לָבָן עָשָׂה לוֹ אָבִיו וְכָתַב עָלֶיהָ אֶת הָאוֹתִיוֹת. שָׂם אֶת הַטַבְּלָא לִפְנֵי הַיֶלֶד, וְהִנֵה שְתֵּי עֵינָיו נַעֲשׂוּ כִשְתֵּי אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְאוֹרָה גְדוֹלָה יָצְאוּ מֵהֶן. וְהָאוֹרָה הָיְתָה בֹקַעַת וְעֹלָה בְּעַד הַחַלֹנוֹת וְהַסְדָקִים שֶבַּכְּתָלִים, הֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶטֶת בָּעוֹלָם, וְעֵינֵי בְנֵי הָאָדָם אוֹרוּ. רָאוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִנֵה טוֹבָה הִיא מְאֹד, אֶת הַצְדָקָה וְהַמַעֲשִׂים הַטוֹבִים, וְהִנֵה הֵם מַנְחִילִים אֹשֶר לְאֵין קֵץ לִבְעָלֶיהָ, וְאֶת הַבַּטָלָה וְהַמַעֲשִׂים הָרָעִים, וְהִנֵה הֵם מְבִיאִים רָעוֹת נוֹרָאוֹת מְאֹד לְבַעֲלֵיהֶן וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ. אָז זָנְחוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הַבַּטָלָה, חָדְלוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים רָעִים, וְאַךְ טוֹב וָחֶסֶד עָשׂוּ כָל הַיָמִים.

וְהִנֵה קָם רַעַש גָדוֹל בַּפַּמַלְיָה שֶל מַעְלָה. הַשָׂטָן שָׂם עַצְמוֹ דֹאֵג לִבְרִיוֹתָיו שֶל הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא וְהִתְיַצֵב לִפְנֵי כִסֵא־הַכָּבוֹד וְצָעָק: – רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם! רָעָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְבִיאִים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבְנוֹ עַל בְּרִיוֹתֶיךָ!

הַמַלְאָכִים שָׂחֲקוּ בְקוֹל אַדִיר:

– רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבְנוֹ מֵבִיא רָעָה! הֲלֹא בִגְלָלָם תַּמָה הָרָעָה מִן הָאָרֶץ, בְּנֵי הָאָדָם חָדְלוּ מֵעֲשׂוֹת רָע, נִדְבְּקוּ בַתּוֹרָה וְעוֹשִׂים רַק מַעֲשִׂים טוֹבִים.!

וְהַשָׂטָן הוֹסִיף לִטְעֹן:

– רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם! בָּרָאתָ אֶת בְּנֵי הָאָדָם וְנָתַתָּ לִפְנֵיהֶם שְתֵּי דְרָכִים: דֶרֶךְ הַטוֹב וְדֶרֶךְ הָרָע, לְמַעַן אֲשֶר הֵם בְּעַצְמָם יִבְחֲרוּ לָהֶם אֶת הַדֶרֶךְ שֶבָּם יֵלְכוּ וְכֶל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יְקַבֵּל בָּעוֹלָם הַבָּא אֶת חֶלְקוֻ הָרָאוּי לוֹ: הַבּוֹחֵר בַּדֶרֶךְ הַטוֹב יְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב כְּפִי מַעֲשָׂיו הַטוֹבִים וְהַבּוֹחֵר בַּדֶרֶךְ הָרָע יֵעָנֵש כְּפִי רָעָתוֹ. עַתָּה, כַּאֲשֶר אוֹרָם שֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבְנוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵט בָּעוֹלָם, הִנֵה בְנֵי הָאָדָם רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַטוֹב וּשְׂכָרוֹ וְאֶת הָרָע וְעָנְשוֹ, הֲיוּכְלוּ אֵיפוֹא לִבְחוֹר בָּרָע? – אִם אֵינָם יְכֹלִים לִבְחוֹר בָּרָע – הֵשִיבוּ הַמַלְאָכִים – אֵינָם עוֹשִׂים רָע וְהָעוֹלָם יִהְיֶה כֻלוֹ טוֹב, כֻּלוֹ נָעִים! – וּמִי יְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַטוֹב וְהַנֹעַם? – שָאַל הַשָׂטָן וְשָׂם עַצְמוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת – הֲלֹא רַק מִפְּנֵי הָאוֹרָה הַיוֹצֵאת מֵעֵינָיו שֶל הַיֶלֶד יִשְׂרָאֵל בְּשָעָה שֶאָבִיו מְלַמֵד אוֹתוֹ אַלֶף־בֵּית נִמְנָעוֹת כָּל הַבְּרִיוֹת מֵעֲשׂוֹת רָע, וּבְכֵן כָּל הַשָׂכָר לָהֶם הוּא, לִשְאָר הַבְּרִיוֹת אֵין עוֹד עֹנֶש, אֲבָל אֵין גַם שָׂכָר!

הַמַלְאָכִים נֶאֶלְמוּ, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה לַעֲנוֹת עַל דְבָרָיו. – בְּנֵי מָוֶת הֵם! – צָרַח הַשָׂטָן – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבְנוֹ מוֹת יָמוּתוּ!

אָז קָם רַעַש גָדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. כָּל מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְלִיצֵי הַיֹשֶר נֶחְפְּזוּ לָבוֹא וּלְהַגִיעַ עַד כִּסֵא הַכָּבוֹד וּלְהַמְלִיץ טוֹב עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבְנוֹ.

– הַצַדִיק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבְנוֹ יִשְׂרָאֵל מוֹת יָמוּתוּ וְהַשִׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, שֶיִשְׂרָאֵל עָתִיד לְהָבִיא לְכָל הָעוֹלָמוֹת. מה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? וְהַשְאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה וְהִרְגִיזָה אֶת כָּל הַשֵדִים וּמַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה, וְכֻלָם פָּעַרוּ פִיהֶם וְצָרָחוּ:

– מוֹת יָמוּתוּ! מוֹת יָמוּתוּ!

– מַה חֲטְאָתָם? מַה פִּשְעָם? – הִתְחַנְנוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים – מַה הֶעֱווּ?

וְהַשָׂטָן עוֹמֵד וּמְקַטְרֵג: – שְׂכָרָה שֶל צְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מָנְעוּ מִן הַבְּרִיוֹת! יָמוּתוּ וְהַבְּרִיוֹת תִּרְאֶינָה שָׂכָר טוֹב עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַטוֹבִים!

– אִם יָמוּתוּ – הִמְלִיצוּ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים – תָּשוּב הַחֲשֵכָה לָעוֹלָם וְהַשִׂמְחָה וְהַחֶדְוָה לֹא תָּבֹאנָה לִשְכּוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.

– מוֹת יָמוּתוּ! מוֹת יָמוּתוּ! – צָרְחוּ לְעֻמָתָם הַשֵדִים וּמַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה.

– אִם יָמוּתוּ, יִתְמַלֵא הַגֵיהִנֹם פּוֹשְעִים – קָרְאוּ הַמַלְאָכִים.

– אִם יִחְיוּ אַף אֶחָד לֹא יִהְיֶה נוֹסָף עַל דָרֵי גַן הָעֵדֶן – עָנָה הַשָׂטָן, וְהַשֵדִים וּמַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה קָרְאוּ אַחֲרָיו:

– מוֹת יָמוּתוּ! מוֹת יָמוּתוּ!

וּמְלִיצֵי הַיֹשֶר שָבוּ וְהִצִיעוּ אֶת טַעֲנָתָם:

– מַה פִּשְעָם וּמַה חֲטָאתָם? וְהַיֶלֶד שֶלֹא טָעַם טַעַם חֵטְא, וְגַם הִרְהוּר עֲבֵרָה רָחַק עוֹד מִמֶנוּ, עַל מַה יֵעָנֵש? שָמַע הַשָׂטָן וְרָאָה שֶדִבְרֵיהֶם שֶל מְלִיצֵי הַיֹשֶר נְכוֹניִם לְהִתְקַבֵּל עַל הַלֵב וְאָמָר:

– הַיֶלֶד תָּמִים, אֲבָל יִחְיֶה נָא וְיִגְדַל בְּלִי אָבִיו וְנִרְאֶה אִם צַדִיק יִהְיֶה.

– מַה פִּשְעוֹ וּמַה חֲטָאתוֹ שֶל הַצַדִיק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? – הוֹסִיפוּ מַלְאֲכֵי הָרַחֲמִים לְהִתְחַנֵן.

– זָקֵן הוּא, שְׂבַע־יָמִים, וְעַתָּה הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר הַבְּרִיוֹת וְעוֹד יַרְבֶּה לְקַפֵּחַ כָּל הַיָמִים אֲשֶר יִחְיֶה. וְאִם גַם אֶת שְׂכַר בְּנוֹ יְקַפֵחַ מוֹת יָמוּת, כִּי כְבָר הִגִיעָה הַשָעָה, שֶנֵשְמָתוֹ תִפָּרֵד מִגוּפוֹ וְתַעֲלֶה אֶל גַן־הָעֵדֶן, לְמַעַן תִּתְעַנֵג עַל זִיו הַשְכִינָה.

– מוֹת יָמוּת! – מוֹת יָמוּת – הֵרִיעוּ כָל הַשֵדִים וּמַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה.

הוֹרִידוּ מַלְאֲכֵי־יֹשֶר אֶת רָאשֵיהֶם וְנֵאֱלָמוּ. וּמִיָד יָצְאָה בַת־קוֹל וְקָרְאָה בַמְרוֹמִים:

– פַּנוּ מָקוֹם! פַּנוּ מָקוֹם! נִשְמַת הַצַדִיק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֹלֶכֶת וּבָאָה!

וְהַקוֹל הִגִיעַ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲשֶר יָשַב אָז וְלִמֵד אֶת בְּנוֹ “אָלֶף־בֵּית”. כְּרֶגַע רָאָה הֲמוֹן מַלְאָכִים נֶאֱסָפִים סְבִיבוֹתָיו, לְמַעַן קַבֵּל אֶת נִשְמָתוֹ וּלְהַעֲלוֹתָה אֶל גַן הָעֵדֶן. וַיֵדַע כִּי כְבָר הִגִיעָה עִתּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, וְכָל תְּפִלָה לֹא תוֹעִיל עוֹד לְהַצִילוֹ מִמָוֶת וּלְהַשְאִיר אוֹתוֹ בַחַיִים, עַד אֲשֶר יִזְכֶּה לְגַדֵל אֶת בְּנוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה.

וַיִקַח אֶת בְּנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו וַיֹאמֶר אֵלָיו:

– יוֹדֵעַ אֲנִי בְךָ, שֶאַתָּה עָתִיד לְהָבִיא אוֹרָה, שִׂמְחָה וְחֶדְוָה לָעוֹלָם, אֲבָל רַבִּים וַעֲצֻמִים יִהְיוּ הַמִכְשוֹלִים, אֲשֶר תִּמְצָא עַל דַרְכֶּךָ. וְאוּלָם זָכֹר תְּזִכֹּר כָּל יָמֶיךָ, כִּי ה' אִתְּךָ וְלֹא תִירָא מִכָּל פֶּגַע. וַכַאֲשֶר כִּלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְדַבֵּר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, פָּרְחָה נִשְמָתוֹ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים וְהַיֶלֶד יִשְׂרָאֵל נִשְאַר יָתוֹם.

המלצות קוראים
תגיות