רקע
עזריאל נתן פרנק
אִילָנוֹת וּדְשָאִים נִלְחָמִים.
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

הַיָמִים, שֶבָּהֶם נִתְגַלָה הָרַבִּי רַבִּי יַעֲקֹב יִצְחַָק וְשָׂם אֶת מִשְכָּנוֹ בָעִיר לוּבְּלִין, הָיוּ רָעִים וָנוֹרָאִים מְאֹד. שְפִיכוֹת דָמִים וְגָזֵל הָיוּ מְהַלְכִים בֵּין הַיְהוּדִים שְבַּמְדִינָה וְעוֹשִׂים בָּהֶם שַמוֹת. מַלְכֻיוֹת הָיוּ מִתְגָרוֹת זוֹ בְזוֹ וְנִלְחָמוֹת זוֹ בְזוֹ, וְהַגְיָסוֹת 1 שֶלָהֶן עָבְרוּ מִמָקוֹם לְמָקוֹם. הָרְגוּ בַיְהוּדִים, חָבְלוּ בָהֶם וְגָזְלוּ אֶת מָמוֹנָם.

מֶה עָשָׂה הָרַבִּי בְאוֹתָהּ שָעָה? –

הוּא יָשַב לוֹ בְחַדְרוֹ, עֵינָיו הָיוּ נְשׂוּאוֹת לַמָרוֹם וְיָדָיו פְּשוּטוֹת לַשָמָיִם, פָּנָה לִימִין, פָּנָה לִשְׂמֹאל, פָּנָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת, נִכָּר הָיָה בוֹ, שֶהוּא מְחַפֵּש אֵיזוֹ עֵצָה, אֵיזוֹ תַחְבֻּלָה. לִבְסוֹף מָרַט אֶת פֵּאוֹתָיו וּזְקָנוֹ, הָיָה מוֹרִיד וּמַעֲלֶה אֶת כְּתֵפָיו, כְּאוֹמֵר: אֵין עֵצָה. פָּנוּ אֵלָיו הַחֲסִידִים וְצָעָקוּ:

– רַבִּי, כְּלָיָה בָאָה עָלֵינוּ! הַיְהוּדִים נֶהֱרָגִים, נִטְבָּחִים!

קָם הָרַבִּי מִמְקוֹמוֹ וְאָמַר לָצֵאת לַחוּץ. הִתְאַמְצוּ הַחֲסִידִים לַעֲצוֹר בַּעֲדוֹ.

– רַבִּי, חַרְבָּם שֶל הָרְשָעִים מִתְהַפֶּכֶת בַּחוּץ! הַכֹּל נֶחְבָּאִים, מִסְתַּתְּרִים. סַכָּנַת מָוֶת!

לֹא הִשְגִיחַ הָרַבִּי בָהֶם וְיָצָא לַחוּץ. יָצָא וּפָנָה לִימִין פָּנָה לִשְׂמֹאל, פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, נִסְתַּכֵּל לְפָנָיו, הָיָה מְהַלֵךְ הֵנָה וַהֲלוֹם, וְשָלוֹם לוֹ, הַגְיָסוֹת רָאוּ אוֹתוֹ כְשֶהוּא מִסְתַּכֵּל וּמְהַלֵךְ, וְהוֹרִידוּ אֶת כְּלֵי הַזַיִן שֶלָהֶם לָאָרֶץ וְנִצְבוּ בְשוּרוֹת, כְּאִלוּ הָיָה הָרַבִּי הַמְפַקֵד אוֹתָם וּמְצַוֶה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

נִסְתַּכְּלוּ הַיְהוּדִים הַמִתְחַבְּאִים בְּעַד הַסְדָקִים וְַהַחֲרַכִּים וְרָאוּ אֶת הָרַבִּי מְהַלֵךְ וְאֵין פּוֹגֵעַ בּוֹ, וְיָצְאוּ גַם הֵם, וְהִתְהַלְכוּ בַחוּץ, וְגַם בָּהֶם לֹא פָגַע אִיש לְרָעָה. כְּסָבוּרִים הָיוּ אוֹתָם הַיְהוּדִים שֶלֹא הֶאֱמִינוּ בָרַבִּי: מִקְרֶה הוּא. בְּוַדַאי שֶשַׂר אַחֵר, שַׂר שֶל חֶסֶד, קָם לַגְיָסוֹת וְהוּא הַמוֹחֶה בַסָרִים לְמִשְמַעְתּוֹ לְהָרַע לַיְהוּדִים. אֲבָל הַחֲסִידִים הָיוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב, בְּשֶלְמָה הָיָה הַדָבָר.

שָב הָרַבִּי אֶל בֵּיתוֹ, וְשָבוּ גַם הַחֲסִידִים אֶל בָּתֵּיהֶם. אֲבָל אוֹתָם הַיְהוּדִים, שֶלֹא הֶאֱמִינוּ בָרַבִּי, נִשְאֲרוּ בַחוּץ. קָמוּ הַגְיָסוֹת עַל הַיְהוּדִים הָאֵלֶה וְהִכּוּן וְחָבְלוּ בָהֶם.

כֵּיוָן שֶגָדְלוּ צַעֲקוֹתֵיהֶם שֶל הַמֻכִּים וְהַנֶחְבָּלִים וְקוֹלָם הִגִיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶל הָרַבִּי, שוּב יָצָא הָרַבִּי לַחוּץ וְשוּב הוֹרִידוּ הַגְיָסוֹת אֶת כְּלֵי הַזַיִן שֶלָהֶם וְנִצְבוּ בְשוּרוֹת וּמִמְקוֹמָם לֹא זָזוּ, קָצַף הַשָׂר שֶל הַגְיָסוֹת וְחָרַק שֵן.

– יְהוּדִי מְכַשֵף! – קָרָא בַחֲמָתוֹ – בַיְהוּדִים אַחֶיךָ אֶנְקֹם אֶת נִקְמַת כְּבוֹדִי! לִשְאָר הֶעָרִים נֵלֵךְ נַהֲרֹג, נִטְבָּח!

שָמַע הָרַבִּי וְלֹא אָמַר כְּלוּם. פָּקַד הַשַׂר עַל הַגְיָסוֹת שֶלוֹ, שֶיֵצְאוּ מִן הָעִיר וְהוּא יָצָא בְרֹאשָם. רָאָה הָרַבִּי כַךְ וְיָצָא אַחֲרֵיהֶם. יָצָא וְנִסְתַּכֵּל בָּעֲשָׂבִים, נִסְתַּכֵּל וְלָחָש. נִסְתַּכֵּל בַּגְיָסוֹת שֶהָלְכוּ לְפָנָיו, נִסְתַּכֵּל וְלָחָש וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם. פִּתאֹם וְהִנֵה הַשָׂר שֶל הַגְיָסוֹת בּוֹעֵט בְּרַגְלָיו וּמִתְנוֹעֵעַ בְּכָל גוּפוֹ, קוֹפֵץ בָּאֲוִיר בְּרַגְלָיו וְאֶת רֹאשוֹ הוּא מוֹרִיד לְמַטָה, קוֹפֵץ לְמַעְלָה, מוֹרִיד אֶת רֹאשוֹ לְמַטָה וְצוֹעֵק בְּקוֹל גָדוֹל:

– וַי, וָי! הָעֲשָׂבִים דוֹקְרִים, הֶעָלִים נוֹשְרִים מִן הָאִילָנוֹת וְגַם הֵם דוֹקְרִים, דוֹקְרִים וּפוֹלְחִים כַּחֲנִיתוֹת! וַי, וָי!

וּמִן הָאִילָנוֹת מִלְמַעְלָה וְהָעֲשָבִים מִלְמַטָה קוֹל אַדִיר יוֹצֵא וּמַכְרִיז:

– נִקְמַת הַיְהוּדִים!.. כַּאֲשֶר עָשִׂיתָ לַיְהוֹדִים, כֵּן נַעֲשֶׂה לָךְ!

וְהַשָׂר בּוֹעֵט וְקוֹפֵץ בְּרַגְלָיו, מוֹרִיד וּמַעֲלֶה אֶת רֹאשוֹ, מֵנִיעַ כָּל גוּפוֹ וְצוֹעֵק בְּכִָל כֹּחוֹ:

– וַי, וָי! גַם אֲנִי וְגַם הַגְיָסוֹת שֶלִי לֹא נִפְגַע עוֹד בַּיְהוּדִים! וַי, וָי! גַם לִפְנֵי הַמֶלֶךְ אֶתְחַנֵן! וַי, וָי!

אֶתְחַנֵן בְּעַד הַיְהוּדִים! וַי, וָי! טוֹבוֹת וַחֲסָדִים אֶעֲשֶׂה לַיְהוּדִים! וַי, וָי! כָּל יְמֵי חַיֵי חֲסָדִים לַיְהוּדִים אֶעֱשֶׂה! – וַי, וָי!

שָמַע הָרַבִּי וְשָב אֶל הָעִיר. שָב הָרִבִּי וְהַגְיָסוֹת וְהַשָׂר בְּרֹאשָם שָבוּ אַחֲרָיו. שָבוּ וְלֹא פָגְעוּ עוֹד בְּשוּם אִיש יְהוּדִי לְרָעָה. אַדְרַבָּה: טוֹבוֹת וַחֲסָדִים עָשׂוּ אִתָּם. עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְרָצִים יָצְאוּ מֵאֵת הַמֶלֶךְ דְחוּפִים וּמְבֹהָלִים וְהִכְרִיזוּ בְכָל הַמְדִינָה:

– מִטַעַם הַמֶלֶךְ: אָסוּר לִנְגֹעַ בַּיְהוּדִים לְרָעָה! כָּל הַנוֹגֵעַ בִּיהוִדי מוֹת יוּמָת!



  1. גיסות – גדודי צבא.  ↩

המלצות קוראים
תגיות