הָעִיר קְרַסְנִיבְּרוֹד הוֹמָה: תַּכְשִיט בָּא לָעִיר. הַקְהִלָה תִּתְפָּאֵר בּוֹ וְיִהְיֶה לָהּ בַּמֶה לְהִתְפָּאֵר.
הַגְבִיר רַבִּי יַעֲקֹב הֵבִיא אֶת הַתַּכְשִיט הַלָז. עַל מָמוֹנוֹ לֹא חָס, אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב לֹא חָשַׂךְ וְהֵבִיא אֶת הַתַּכְשִיט לְבֵיתוֹ.
שְמוּעָה שָמַע: עִלוּי, גָדוֹל מְאֹד יֵש בְּעִיר שֶבֶּרְשִין וּבֶן הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם אֱלִיעֶזֶר הַלֵוִי הוּא, וְגָזַר אֹמֶר: “לְחָתָן לְבִתִּי הַיְחִידָה אֶקָחֵהוּ”. שָׂכַר לוֹ רַבִּי יַעֲקֹב שְנֵי רַבָּנִים וְנָסַע אִתָּם לְשֶבֶּרְשִין.
רָאוּ שְנֵי הָרַבָּנִים אֶת הַבָּחוּר וְהִשְתָּאוּ לוֹ: הַשְכִינָה שוֹרָה עָלָיו. תָּהוּ עַל קַנְקַנוֹ1, וּמָצְאוּ שֶבְּדַעַת הַתּוֹרָה הוּא עוֹלֶה הַרְבֵּה מְאֹד עַל אֲשֶר הֻגַד לָהֶם. נָתַן הַגְבִיר רַבִּי יַעֲקֹב מַתָּנוֹת לַאֲבִי הַבָּחוּר, לְאִמוֹ, לְאֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו וּלְכָל בְּנֵי מִשְפַּחְתּוֹ וְאָמַר לַהֶם:
– כָּל עָשְרִי הָרַב לְבָחוּר זֶה יִהְיֶה, מְזונוֹת עַל שֻלְחָנִי, דִירָה נָאָה וּמְרֻוָחָה בְבֵיתִי, מַלְבּוּשִים וְכָל צְרָכָיו אַסְפִּיק לוֹ כָּל יְמֵי חַיָי, נְדוּנְיָה כְפִי חֶפְצְכֶם אֶתֵּן לוֹ, וְגַם לָכֶם אַעֲנִיק מִכָּל הַטוֹב אֲשֶר בְּבֵיתִי, אַךְ תְּנוּ אוֹתוֹ לִי לְחָתָן לְבִתִּי הֵיְחִידָה.
וּשְנֵי הָרַבָּנִים מִלְאוּ אַחֲרֵי דְבָרָיו שֶל הַגְבִיר רַבִּי יַעֲקֹב. הִלְלוּ אוֹתוֹ וְאֶת כְּבוֹד עָשְרוֹ, אֶת מַעֲשֵׂי צִדְקוֹתָיו וְאֶת תִּפְאֶרֶת בֵּיתוֹ.
הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם אֱלִיעֶזֶר הִסְכִּים. הַשִדוּךְ טוֹב מְאֹד. הַמְחֻתָּן עָשִיר, נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים, מוֹקִיר תּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ וְאֶת כֶּל הוֹנוֹ הֲרֵיהוּ מוּכָן לָתֵת לִבְנוֹ, וְגַם לוֹ, לְאָבִיו,ָ הוּא אוֹמֵר לָתֵת מַתָּנוֹת – הֲיֵש שִדוּךְ טוֹב מִזֶה? לְבִתּוֹ שֶל רַבִּי יַעֲקֹב, לַכַּלָה, לֹא שָאַל וְלֹא דָרָש. – בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יָפוֹת וּצְנוּעוֹת הֵן – חָשַב בְּלִבּוֹ – הַאִם תִּגָרע בַּת רַבִּי יַעֲקֹב מִכֻּלָן?
כָּתְבוּ אֵיפוֹא “תְּנָאִים” וְקָבְעוּ אֶת זְמַן הַחֲתֻנָה. וְהַמְחֻתָּן הִלְבִּיש אֶת הֶחָתָן וְהַמְחֻתָּן וְהַמְחֻתֶּנֶת וְכָל בְּנֵי בֵיתָם – וְנָתַן לְכֻלָם מַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת כְּיַד עָשְרוֹ הַגָדוֹל, וְהִנֵה הִגִיעַ יוֹם הַחֲתֻנָה וְכָל הָעִיר קְרַסְנִיבְּרוֹד הוֹמָה.
כָּל אַנְשֵי הָעִיר לְמִקָטן וְעַד גָדוֹל יָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן וְהַמְחֻתָּנִים, וּבְתֻפִים וּמְחוֹלוֹת יָצְאוּ וּמְנַגְנִים בְּכָל כְּלִי שִיר וּבַדְחָנִים בְּרֹאשָם. יָצְאוּ, רָאוּ וְהֵרִיעוּ:
אוֹר גָדוֹל בָּא לָעִיר! הִקִיפוּ הַגְבִירִים אֶת הָרַב הַמְחֻתָּן וְאֶת הַבָּחוּר וְאָמָרוּ:
– רָאוּי הוּא רַבִּי יַעֲקֹב לְחָתָן זֶה.
– הִקִיפוּ הַנָשִים אֶת הָרַבָּנִית הַמְחֻתֶּנֶת וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאָמָרוּ:
– רְאוּיָה בִּתּוֹ הַיְחִידָה שֶל רַבִּי יַעֲקֹב לְחָתָן זֶה.
נִכְנְסָה הַמְחֻתֶּנֶת אֶל חֲדַר הַכַּלָה, נִסְתַּכְּלָה בָהּ וְשָבָה אֶל בַּעֲלָהּ וְקָרְאָה:
– כַּלָה נָאָה וְחֲסוּדָה! הַצְנִיעוּת שֶלָהּ שוֹרָה עַל פָּנֶיהָ הַיָפִים.
וְעֵין הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם אֱלִיעֶזֶר לֹא שָבְעָה מֵהַבִּיט אֶל הֶהָדָר הָרָב אֲשֶר בְּבֵית מְחֻתָּנוֹ הַגְבִיר, אֶל כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָהָב הָרַבִּים, אֶל מְנוֹרוֹת הַכֶּסֶף הָרַבּוֹת, הַמִתְנוֹצְצוֹת לְאוֹר הַנֵרוֹת, הַדוֹלְקִים בָּהֶן וְאֶל הַמַאֲכָלִים וְהַמַשְקִים הָרַבִּים, אֲשֶר הוּכְנוּ לִכְבוֹד הָאֹרְחִים. נִסְתַּכֵּל הָרַב בְּיַעֲקֹב יִצְחַק בְּנוֹ וְנַפְשוֹ מָלְאָה עֹנֶג: כָּל הָעֹשֶר הַזֶה, כָּל הַהוֹד וְהֶהָדָר, אֲשֶר הוּא רוֹאֶה, לִבְנוֹ מַחְמַדוֹ זֶה יִהְיֶה.
וְהֵנֵה אַחַד הַבַּדְחָנִים בָּא וּמַכְרִיז בַּחֲרֻזִים עַל כְּבוֹדָם וּתְהִלָתָם שֶל הַמְחֻתָּנִים, הֶחָתָן וְהַכַּלָה וְכָל הַקְרוּאִים, וַהֲרֵיהוּ מְסַיֵם אֶת דְבָרָיו בִּקְרִיאָה, שֶהַמְחֻתָּן אֲבִי הֶחָתָן עִם הֶחָתָן יֵלְכוּ וִיכַסוּ אֶת רֹאש הַכַּלָה בְצָעִיף, כְּנָהוּג בֵּין הַיְהוּדִים.
וְהַמְחֻתָּן, הָרַב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הִטָה אֶת בְּנוֹ אֶל אַחַת הַפִּנוֹת וְלָחַש בְּאָזְנוֹ:
– אַל תֵּבוֹש. הִסְתַּכֵּל בַּכַּלָה, הִסְתַּכֵּל וְאַל תֵּבוֹש. כַּךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרָם לִבְרָכָה: “אָסוּר לָאָדָם לְקַדֵש אֶת הָאִשָׂה, עַד שֶיִרְאֶנָה”.
וְ“אָדָם” זֶה, אֲשֶר הָיָה אָז בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָנָה, בּוֹש מְאֹד. בּוֹש לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי נַעֲרָה. אֲבָל חִזֵק אֶת לִבּוֹ וְהֶחְלִיט לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַכַּלָה, אֲשֶר בִּמְהֵרָה תִהְיֶה אִשְתּוֹ וְהוּא יִהְיֶה בַעֲלָהּ. הֲרִי חוֹבָתוֹ הִיא לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. – הֶחְלִיט, אֲבָל לֹא קִיֵם אֶת הַחְלָטָתוֹ. לֹא יָכֹל לְקַיֵם אוֹתָהּ.
אֶל חֲדַר הַכַּלָה הוּבָא, וְאוֹתָהּ לֹא רָאָה. עָנָן שָחוֹר רָאָה בַחֶדֶר, וּבְתוֹךְ הֶעָנָן שֵדִים וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּצְלָמִים בִּידֵיהֶם, וְהֵם מְרַקְדִים סְבִיבוֹת כִּסֵא שָחוֹר, אֲשֶר עָלָיו יוֹשֶבֶת אֵיזוּ תְמוּנָה שְחוֹרָה, מְרַקְדִים וּמְכַרְכְּרִים, מִתְאַמְצִים לָגֶשֶת אֵלָיו וּמוֹשִיטִים אֵלָיו אֶת יְדֵיהֶם הַשְחוֹרוֹת, כְּאִלוּ הֵם אוֹמְרִים לַחֲטֹף אוֹתוֹ וְלִרְקֹד אִתּוֹ. נִבְהַל הֶחָתָן מְאֹד וְהֵתְחַמֵק מִן הַחֶדֶר וּבָרַח מִן הַבָּיִת.
רָאוּ, שֶאֵין הֶחָתָן בַּבַּיִת וְיָצְאוּ לְחַפְּשׂוֹ. חִפְּשׂוּהוּ וּמְצָאוּהוּ עוֹמֵד בְּפִנַת הֶחָצֵר, רוֹעֵד כֻּלוֹ וּבוֹכֶה.
כְּסָבוּרִים הָיוּ, שֶהֶחָתָן נִתְרַגֵש, כְּדֶרֶך כָּל חָתָן, שֶהוּא מִתְרַגֵש לִפְנֵי חֻפָּתוֹ, וְעַל כֵּן הוּא רוֹעֵד וּבוֹכֶה.
אָחֲזוּ בִזְרעוֹתָיו וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל הַבַּיִת, וּלְהַרְגִיעֵהוֹ הִתְאַמָצוּ. אֲבָל הוּא לֹא פָסַק לִבְכּוֹת.
נִגַש אֵלָיו אָבִיו, דִבֵּר אֵלָיו קָשוֹת, רַכּוֹת וְהוּא כְלֹא שוֹמֵעַ. הוּא בוֹכֶה מֵאֵין הֲפוּגוֹת.
הִגִיעָה הַשָעָה לָלֶכֶת אֶל הַחֻפָּה וְהֶחָתָן עוֹדֶנוּ עוֹמֵד וּבוֹכֶה וּמִתְיַפֵּחַ.
הִכְנִיסָהוּ אָבִיו לְחֶדֶר מְיֻחָד וְיִסֵר אוֹתוֹ בִדְבָרָיו. לֹא אֵלֵך אֶל הַחֻפָּה! – אָמַר הֶחָתָן בְּהָחְלֵט מִתּוֹך בֶּכִי, וְאֶת דְבַר המַרְאֶה אֲשֶר רָאָה לֹא הִגִיד לְאָבִיו, כִּי יָרֵא פֶּן יִהְיֶה בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ.
שָמַע אָבִיו אֶת דְבָרָיו אֵלֶה וְהִתְקַצֵף וְאַחַת וּשְתַּיִם עַל לֶחְיוֹ הִכָּהוּ. – מַה זֶה עָלָה עַל לִבְּךָ, שוֹבָב?! – קָרָא אֵלָיו אָבִיו – כְּמַעֲשֵׂה הַפְּחוּתִים וְהָרֵיקִים שֶבֵּין הַבַּחוּרִים אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת! הַכַּלָה לֹא טוֹבָה בְעֵינֶיךָ! בַּת יִשְׂרָאֵל אַתָּה אוֹמֵר לְבַיֵש!
וְהֶחָתָן בְּאַחַת:
– לֹא אֵלֵךְ אֶל הַחֻפָּה!
הִתְחִיל אָבִיו מִתְחַנֵן:
– הַכַּלָה וְכָל הַמְחֻתָּנִים יִתְבַּיְשוּ, וַאֲנִי עִם כָּל בְּנֵי מִשְפַּחְתִּי… אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָה! מַה יֵאָמַר בָּעוֹלָם? בְּנוֹ שֶל הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם אֱלִיעֶזֶר מִשֶבֶּרְשִין, הָעִלוּי הַגָדוֹל, כְּמַעֲשֶׂה הַפְּחוּתִים שֶבַּפְּחוּתִים עָשָׂה. בַּת יִשְׂרָאֵל בִּיֵש! מִן הַחֲתֻנָה שֶלוֹ, לִפְנֵי הַחֻפָּה בָּרָח! – רָאָה הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם אֱלִיעֶזֶר, שֶאֵין דְבָרָיו אֵלוּ נִכְנָסִים אֶל לֵב בְּנוֹ וְתֵאֵר לְפָנָיו אֶת הָאֹשֶר הַשָמוּר לוֹ בְּבֵית חוֹתְנוֹ הַגְבִיר וְאֶת הָרָעָה הַגְדוֹלָה, הַצְפוּיָה לוֹ מִן הַמַעֲשֶׂה אֲשֶר הוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת:– כָּל הַהוֹד וְהֶהָדָר, כָּל הַמַחְמַדִים אֲשֶר בַּבַּיִת הַזֶה וְכָל עָשְרוֹ הַגָדוֹל שֶל הַגְבִיר לְךָ יִהְיוּ. בַּתּוֹרָה תוּכַל לַעֲסֹק בִּמְנוּחָה וּמִתּוֹךְ רְוָחָה. צְדָקָה לַעֲנִיִים תּוּכַל לְפַזֵר כְּחֶפְצֶךָ. אֲשְרֶיךָ בָעוֹלָם הַזֶה וְטוֹב לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא. גַם לִי, אָבִיךָ, יִיטַב בַּעֲבוּרֶךָ. אַתָּה וְהַגְבִיר חוֹתֶנְךָ תּוּכְלוּ לְפַרְנְסֵנִי בְנַחַת וְגַם אֲנִי אֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ רְוָחָה. אִם תִּבְרַח, אוֹי לְךָ וְאוֹי לְנִשְמָתֶךָ. אוֹי לְאָבִיךְ וְאוֹי לְנִשְמָתוֹ. הַחֶרְפָּה גְדוֹלָה. הַדַלוּת עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה. אֶת מַלְבּוּשֵינוּ יִפְשוֹט הַגְבִיר מֵעָלֵינוּ. הֲרֵי הוּא הִתְקִין אוֹתָם לָנוּ. אֶת הַמַתָּנוֹת שֶנָתַן לָנוּ יִתְבַּע מֵאִתָּנוּ. בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל נִשָאֵר וּבַתּוֹרָה לֹא נוּכַל לַעֲסֹק.
וְהַיֵצֶר הָרָע בָּא גַם הוּא וְטָעָן:
– הֲרֵי כַמָה וְכַמָה פְעָמִים רָעַב לַלֶחֶם הָיִיתָ וְאֵין פּוֹרֵס לָךְ. אָבִיךָ עָנִי וְאֵין לוֹ כֹּל. עַל הָאָרֶץ יָשַנְתָּ וְחַיֵי צַעַר חָיִיתָ. עַכְשָו הֲרֵי כָּל טוּב לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה, שוֹטֶה, אוֹמֵר לַעֲזֹב אֶת הַטוֹב וְלִבְחֹר בָּרָע?
וְאוּלָם אָז שָב וְנִצָב לְנֶגֶד עֵינָיו אוֹתוֹ הַמַרְאֶה, אֲשֶר רָאָה בַּחֲדַר הַכַּלָה: שֵדִים וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה מְרַקְדִים בְּתוֹךְ עָנָן שָחוֹר וּצְלָמִים בִּידֵיהֶם. נִמְלַךְ הֶחָתָן בְּדַעְתּוֹ וּפָסַק לִבְכּוֹת.
כְּסָבוּר אָבִיו, שְהִצְלִיחַ לְהַטוֹת בִּדְבָרָיו אֶת לֵב בְּנוֹ אֶל חֶפְצוֹ, וּמִיַד שָב אִתּוֹ אֶל הַחֶדֶר, שֶבּוֹ נֶאֶסְפוּ הַקְרוּאִים וְהַחֲתֻנָה הָיְתָה כַדָת וּכְיַד הַגְבִיר הַטוֹבָה עָלָיו. עָבְרוּ שִבְעַת יְמֵי הַמִשְתֶּה וְאָבִיו וְאִמוֹ שָבוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב לְעִירָם. אָמְנָם רָאוּ, שֶבְּנָם עָצוּב תָּמִיד וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עִם אִשְתּוֹ דָבָר, אֲבָל לֹא שָׂמוּ לֵב לַדָבָר הַזֶה, וְגַם הוֹרֵי הַכַּלָה לֹא הִתְבּוֹנָנוּ. – עוֹדֶנוּ נַעַר – אָמְרוּ בְלִבָּם – הוּא מִתְבַּיֵש.
עָבַר חֹדֶש, עָבְרוּ שְנֵי חֳדָשִים, וְהַ“נַעַר” יוֹשֵב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, מִתְפַּלֵל, נֶאֱנָח וְאֵינוֹ דוֹבֵר דָבָר. אִשְתּוֹ מְלֻבֶּשֶת בִּגְדֵי הוֹד וּמְקֻשֶטֶת בְּתַכְשִיטִים יְקָרִים וְהִיא מַגֶשֶת לוֹ מַעֲדַנִים, אֲבָל הוּא אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּהּ, אוֹכֵל רַק כְּדֵי לְהַחְיוֹת אֶת נַפְשוֹ וּמִתְאַנֵחַ.
אַנְשֵי הָעִיר בָּאִים אֵלָיו, חוֹלְקִים לוֹ כָבוֹד גָדוֹל, וְהוּא אֵינוֹ פוֹנֶה אֲלֵיהֶם. הֲרֵיהוּ יוֹשֵב וּמְעַיֵן הְּסֵפֶר, נֶאֱנָח דֹם וּמִתְעַצֵב.
וְהַיֵצֶר הָרָע בָּא אֵלָיו וּמְפַתֵּהוּ:
– שוֹטֶה, שוֹטֶה! לָמָה זֶה אַתָּה מוֹאֵס בַּטוֹב? כָּל חֲמֻדוֹת הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הֵן. עֹשֶר, כָּבוֹד, גְדֻלָה וְתַעֲנוּגִים לְךָ נִתָּנוּ, וְאַתָּה, שוֹטֶה, מוֹאֵס בְּכָל אֵלֶה?
וְשוּב בָּא אוֹתוֹ הַמַרְאֶה וְנִצָב לִפְנֵי עֵינָיו.
– לֹא, לֹא! אֵינִי רוֹצֶה בְּכָל הַטוֹב הַזֶה – אָמַר אֶל לִבּוֹ וְהוֹסִיף לְהִתְנַהֵג כַּאֲשֶר הִתְנַהֵג עַד אָז וְלֹא עוֹד, אֶלָא שֶכַּאֲשֶר בָּאָה אִשְתּוֹ אֶל חַדְרוֹ וְהִיא מְקֻשֶטֶת בְּכָל מִינֵי קִשוּטִים, הַמַרְהִיבִים אֶת הָעַיִן, שָׂם אֶת שְתֵּי יָדָיו עַל עֵינָיו, לְבַל יִסְתַּכֵּל בָּהּ.
וְכַאֲשֶר אָרְכוּ הַיָמִים, וְהוּא לֹא הֵיטִיב אֶת דַרְכּוֹ חָשְבוּ הַגְבִיר וּבְנֵי בֵיתוֹ, שְהוּא חֲסַר דַעַת וְדָרְשׁוּ מִמֶנוּ, שֶיִתֵּן גֶט פְטוּרִין לְאִשְתּוֹ.
אָז פָּשַט רַבִּי יִצְחָק־יַעֲקֹב מֵעָלָיו אֶת הַמַלְבּוּשִׂים הַיְקָרִים וְחָלַץ מֵרַגְלָיו אֶת הַנְעָלוֹת הַטוֹבוֹת, אֲשֶר הִתְקִין לוֹ חוֹתְנוֹ וְגַם אֶת הַמַתָּנוֹת, אֲשֶר נָתְנוּ לוֹ הֵשִיב, נָתַן לְאִשְתּוֹ גֵט וּבִבְגָדִים קְרוּעִים וּנְעָלוֹת בָּלוֹת יָצָא עַד מְהֵרָה מִן הָעִיר.
וְהַיָמִים יְמֵי הַחֹרֶף, וְהַקֹר גָדוֹל מְאֹד מְאֹד. מִמַעְלָה יוֹרֵד שֶלֶג וּמִטְפָּחוֹת מִטְפָּחוֹת שְלֵמוֹת הוּא יוֹרֵד, וְטֶרֶם שֶהוּא מַגִיעַ לָאָרֶץ רוּחוֹת בָּאוֹת מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָעוֹלָם וּמְטַלְטְלוֹת אוֹתוֹ לְכַאן וּלְכַאן, כּוֹרְכוֹת אוֹתוֹ לְכַדוּר עָבֶה וְגָדוֹל, אֲשֶר רֹאשוֹ עַד הֶעָבִים מַגִיעַ וְסוֹבְבוֹת אִתּוֹ בְעִגוּל, מְפַזְרוֹת אוֹתוֹ וְשָבוֹת וְכוֹרְכוֹת וְסוֹבְבוֹת, עַד שֶׂהוּא מַגִיעַ לְשִפּוּלוֹ2 שֶל הָר, אוֹ לְאֵיזוֹ חוֹמָה וַהֲרֵיהוֹ נִפָּץ וּמִשְׂתָּרֵעַ עַל הָאָרֶץ.
אֵין בִּקְעָה, אֵין עֵמֶק וְאֵין נָחַל. כֻּלָם מְלֵאִים שֶלֶג, שֶעַד רָאשֵי הַגְבָעוֹת וְהֶהָרִים הֲרֵיהוּ מַגִיעַ. בְּאוֹתָהּ שָעָה הָלַךְ לוֹ יְהוּדִי צָעִיר לָבוּש בְּגָדִים קְרוּעִים וּנְעָלוֹת בָּלוֹת עַל רַגְלָיו, וְהוּא צוׁעֵד, נוֹפֵל מֵהַר לְבִקְעָה, מִגִבְעָה לְעֵמֶק, מֵאַדְמַת מִישוֹר אֶל פַּחַת, אֶל נַחַל מַיִם, נוֹפֵל וּמִשְתַּקֵעַ בְּתוֹךְ הַשֶלֶג וּבְתוֹךְ הַמַיִם שֶבַּנְחָלִים, נוֹפֵל וָקָם, גוֹרֵף בְּיָדָיו לְפָנָיו אֶת הַשֶלֶג וְצוֹעֵד הָלְאָה, הָלְאָה. לְאָן הוֹלֵךְ צָעִיר זֶה?
הוּא בְעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ, וְזֶה שְלֹשָה יָמִים הֲרֵיהוּ מְהַלֵךְ בְּתוֹךְ הַשְלָגִים וְהָרוּחוֹת הָרָעוֹת הַמְנַשְבוֹת בּוֹ מִכָּל הָעֲבָרִים וּמְטַפְּחוֹת עָלָיו בַּשֶלֶג וּבְקֹר. לֶחֶם לֹא אָכַל וּמָקוֹם לְהֵרָגֵעַ בּוֹ וּלְחַמֵם אֶת גוּפוֹ לֹא מָצָא. עַתָּה כְבָר הִגִיעַ הַלַיְלָה הַשְלִישִי לְנוּדוֹ בִישִימוֹן וַעֲדַיִן אֵין לוֹ תִקְוָה לִמְצֹא לוֹ אֹכֶל וּמָקוֹם לָלִין, וְכֹחוֹ כְבָר הוֹלֵךְ וְכָלֶה, בִּרְכָּיו כוֹשְלוֹת תַּחְתָּיו וְכָל גוּפוֹ כִמְעַט קָפָא מִקֹר.
פִּתְאֹם וְהִנֵה מֵרָחוֹק נִרְאָה לוֹ אֵיזֶה נִיצוֹץ, וְהַנִיצוֹץ מַבְהִיק וְקַרְנֵי אוֹר יוֹצְאוֹת מִמֶנוּ וְהֵן מִתְפַּשְטוֹת לְכָל הָעֲבָרִים, עוֹלוֹת לְמַעְלָה וְנִמְשָכוֹת עַד הָרָקִיעַ, יוֹרְדוֹת לְמַטָה וּמַגִיעוֹת עַד הַשֶלֶג, הַמְכַסֶה אֶת הָאָרֶץ. הַהֵלֶךְ הַצָעִיר חָגַר שְאֵרִית כֹּחוֹ וְהָלַךְ נֹכַח הַנִיצוֹץ. הָלַך וְאַחֲרֵי רְגָעִים לֹא רַבִּים בָּא אֶל בַּיִת קָטָן וָדַל, אֲשֶר מֵחַלוֹנוֹ הַקָטָן בָּקַע וְיָצָא אוֹתוֹ הַנִיצוֹץ.
דָפַק הַהֵלֶךְ עַל הַחַלוֹן, וְעַד מְהֵרָה נִפְתְּחָה דֶלֶת הַבַּיִת וְאִיש נוֹצְרִי, זָקֵן, יָצָא אֵלָיו וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת בִּקֵש מִמֶנוּ לְהִכָּנֵס אֶל הַבָּיִת. וּבַבַּיִת חַם, חַם מְאֹד, כְּבִימֵי הַקַיִץ, וְהַנֵרוֹת הַדוֹלְקִים בַּמְנוֹרָה אֲשֶר עַל הַשֻלְחָן מְפִיצִים אוֹר וְשָלֹש מִטוֹת מֻצָעוֹת עוֹמְדוֹת הָכֵן, כְּאִלוּ הוּכְנוּ לְקַבֵּל אוֹרְחִים עוֹבְרֵי דֶרֶךּ, אֲשֶר הִתְעַנוּ בַקֹר וּבַשֶלֶג, לְמַעַן אֲשֶר יַחֲלִיפוּ פֹה כֹּחַ, יֵחַמוּ וְייִטַב לָהֶם.
הַהֵלֶךְ נִכְנַס וְהָיָה בְעֵינָיו כְּאִלוּ נִמְלַט מִתּוֹךְ גֵיהִנוֹם וּבָא אֶל גַן הָעֵדֶן. הַחֹם נִכְנַס לְכָל אֵבָרָיו וְגִידָיו וְהִשְׂבִּיעַ אוֹתוֹ תַעֲנוּג לְאֵין קֵץ וְהָאוֹר הַצַח הִרְהִיב אֶת עֵינָיו.
וְהַזָקֵן הַנוֹצְרִי מְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת:
לִין פֹּה הַלָיְלָה פֹּה תִמְצָא מָנוֹחַ. שַל נְעָלֶיךָ הָרְטֻבּוֹת מֵעַל רַגְלֶיךָ, שֵב פֹּה לְיַד הַתַּנוּר וְיֵחַם לְךָ וּמַלְבּוּשֶיךָ הָרְטֻבִּים יִיבָשוּ. הַהֵלֶךְ עָשָׂה, כַּאֲשֶר אָמַר לוֹ בַעַל הַבַּיִת, וְהַלָז הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו דִבְרֵי פִתּוּי:
– גַם לֶחֶם אַאֲכִילְךָ וְגַם חַמִים אַשְקֶה אוֹתְָךְ. אַחַר כַּךְ תִּשְכַּב פֹּה עַל אַחַת הַמִטוֹת, תָּנוּחַ, תִּישָׁן…
יָשַב לוֹ הַהֵלֶךְ לְיַד הַתַּנוּר וְנִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹתָיו. נִסְתַּכֵּל וְרָאָה, וְהִנֵה כָּל כָּתְלֵי הַבַּיִת מְכֻסִים אֵיזוּ תְמוּנוֹת מוּזָרוֹת, אֲשֶר כְּמוֹתָן לֹא רָאָה מִיָמָיו, תְּמוּנוֹת וּצְלָמִים, וְהַתְּמוּנוֹת מֹשְׁכוֹת אֶת הַנֶפֶש וּמְפַתּוֹת לִכְרֹעַ לִפְנֵי הַצְלָמִים.
וּמִחוּץ חוֹדֵר אֶל הַבַּיִת קוֹל הָרוּחוֹת הַמְנַשְבוֹת, קוֹל שְרִיקָה נוֹרָאָה וַאֲיֻמָה וְקוֹל מַפַּץ הַשְלָגִים. וּבַבַּיִת חֹם וָאוֹר וּמִטָה מֻצַעַת, וְהַזָקֵן עוֹמֵד וּמְדַבֵּר רַכּוֹת:
– גַם לֶחֶם אַאֲכִילְךָ וְגַם חַמִים אַשְקְךָ וּבַמִטָּה תִשְׁכַּב וְתָנוּחַ.
– וּבְקֶרֶב הַהֵלֶךְ הַמֵעַיִם כַּחֲלִילִים הוֹמִים מֵרָעָב, וְהַזָקֵן הַנוֹצְרִי כְבָר פּוֹנֶה אֶל הַמְזָוֶה לְהָבִיא לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל, אַךְ הַתְּמוֹנוֹת וְהַצְלָמִים, אֲשֶר עַל הַכְּתָלִים!..
וְהַיֵצֶר הָרָע, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הַהֵלֶךְ אוֹמֵר לוֹ:
– בָּרוּךְ אֱלֹהִים, אֲשֶר הֲבִיאֲךָ הֵנָה וְחָלַץ אוֹתְךָ מִצָרוֹתֶיךָ. אֱכוֹל מִן הַלֶחֶם, אֲשֶר יִתֵּן לְךָ הָאִיש הַטוֹב וְהַיָשָר הַזֶה וּשְתֵה מִן הַמַשְקֶה אֲשֶר יַשְקְךָ וְתַצִיל אֶת נַפְשְׁךָ מִמָוֶת, וְאַחֲרֵי כֵן תִּשְכַּב עַל הַמִטָה הַמֻצַעַת וְתָנוּחַ וְתַחֲלִיף כֹּחַ, וְאִם גַם תִּכְרַע לִפְנֵי הַתְּמוּנוֹת מָה הָרָעָה, אֲשֶר תַּעֲשֶׂה?
הַהֵלֶךְ קָם מִמְקוֹמוֹ, וְעַד אֲשֶר הִסְפִּיק הַזָקֵן לְהֵגִיש לוֹ לֶחֶם, קָפַץ וּפָרַץ לַחוּץ וְאֶת נְעָלָיו הִשְאִיר בַּבָּיִת.
הַָרַב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ יָשָב לוֹ בְבֵיתוֹ אֲשֶר בְּלִיזֶנְסְקְ תָּפוּס בְּמַחְשְבוֹתָיו. אַנְשֵי שְלוֹמוֹ וְתַלְמִידָיו, אֲשֶר הָיוּ מִשְתּוֹקְקִים תָּמִיד לָקַחַת מִפִּיו תוֹרָה, נִכְנְסוּ לְחַדְרוֹ, וְהוּא לֹא פָנָה אֲלֵיהֶם כְּלָל, כְּאִלוּ לֹא רָאָה אוֹתָם. פָּנָיו, אֲשֶר הָיוּ מְאִירִים תָּמִיד כְּאוֹר הַחַמָה, הֵפִיקוּ צַעַר, חֶמְלָה וְרַחֲמִים וּבְיָדָיו עָשָׂה תְנוּעוֹת מִתְּנוּעוֹת שוֹנוֹת. יֵש אֲשֶר הֱרִימָן לְמַעְלָה בִכְבֵדוּת, כְּאִלוּ הֵנִיף אֵיזֶה מַשָׂא: יֵש אֲשֶר הוֹשִיט אוֹתָן לְפָנָיו, כְּאִלוּ הָיָה מַרְאֶה בָּהֵן אֵיזֶה דָבָר, אוֹ מָקוֹם וְיֵש אֲשֶר שִלֵב אוׁתָן עַל לִבּוֹ, כְּאוֹמֵר: הָבָה וְנִרְאֶה אַחֲרִית דָבָר. –
כַּךְ עָשָׂה שְנֵי לֵילוֹת וְשְלֹשָה יָמִים. הַלַיְלָה הַשְלִישִי יָשַב הָרַבִּי עַל כִּסְאוֹ וְנָח מִתְּנוּעוֹתָיו, אַך נִסְתַּכֵּל לְפָנָיו, נִסְתַּכֵּל, כְּאִלוּ הִתְבּוֹנֵן לָדַעַת אֶת אֲשֶר יִקְרֶה.
פִּתְאֹם קָם מִמְקוֹמוֹ וְצָעַק בְּקוֹל גָדוֹל:
– רִתְמוּ הַסוּסִים! רִתְמוּ מְהֵרָה! מַהֲרוּ! אַל תִּתְמַהְמָהוּ!
תַּלְמִידָיו מִהֲרוּ וּפָקְדוּ עַל הָעֶגְלוֹן שֶל הָרַבִּי לִרְתֹּם אֶת הַסוּסִים אֶל הָעֲגָלָה, אַךְ הָרַבִּי הוֹסִיף וְזֵרַז אוֹתָם: – בְּגָדִים חַמִים, אַדֶרֶת שֵׂעַר וּנַעֲלַיִם קְחוּ! קְחוּ, אַל תִּתְמַהְמָהוּ! גַם בַּקְבּוּק יַיִן שָׂרוּף תִּקְחוּ, גַם תּוּפִינִים, אֲשֶר בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם יֵאָכְלוּ – קָחוּ!
הַתַּלְמִידִים עָשׂוּ כַאֲשֶר אָמַר הָרַבִּי וְעַד מְהֵרָה יָשַב הָרַבִּי עַל עֶגְלָתוֹ וַאֲחָדִים מִתַּלְמִידָיו אִתּוֹ. וּמְנַשְבוֹת הָיוּ רוֹחוֹת קָרוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים, וְעַמוּדֵי שֶלֶג הָיוּ מְרַקְדִים וּמְפַזְזִים בָּאֲוִיר, וְהַדֶרֶךְ חֲלַקְלַקָה וּמְלֵאָה חַתְחַתִּים וְהַסוּסִים צוֹעֲדִים וְנִכְשָלִים, וְהָרַבִּי מְזָרֵז אֶת הָעֶגְלוֹן!
– מַהֵר, מַהֵר! חוּשָה!
– לְֹאָן? – שָאַל הַָעֶגְלוֹן – לְאָן? – מַהֵר, מַהֵר! – מְזָרֵז הָרַבִּי – אֶל אֲשֶר יֵלְכוּ הַסוּסִים, יֵלְכוּ, אַךְ מַהֵר!
עָבְרוּ כִבְרַת אֶרֶץ, וְהִנֵה בְתוֹךְ עֲרֵמַת שֶלֶג נִצָב בָּחוּר יְהוּדִי וְהוּא יָחֵף וּמַלְבּוּשָיו אֲשֶר עָלָיו קַלִים וּקְרוּעִים, וְנוצְרִי זָקֵן מַחֲזִיק בּוֹ וּמֹשֵךְ אוֹתוֹ, וְהַבָּחוּר נֶאֱבָק אִתּוֹ וּמִתְאַמֵץ לְהִתְחַמֵק מִיָדָיו.
הָרַבִּי קָפַץ מַהֵר מִן הָעֲגַָלָה וְנִגַש אֶל הַזָקֵן הַנוֹצְרִי וּבִקֵש מִמֶנוּ, שֶיַעֲזוֹב אֶת הַבָּחוּר הַיְהוּדִי.
– לֹֹא אֶעֱזְבֵהוּ! – אָמַר הַזָקֵן הַנוֹצְרִי – אֵינִי רַשָאִי לְעָזְבֵהוּ.
הָרַבִּי, רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ, הוֹסִיף וּבִקֵש:
– הַנַח לוֹ, הַנַח! –
וְכַאֲשֶר רָאָה הָרַבִּי, שֶבַּקָשוֹתָיו, אֵינָן מוֹעִילוֹת לְהַטוֹת אֶת לֵב הַזָקֵן לְחֶפְצוֹ, אָמַר לוֹ;
– לָמָה תַחְפּוֹץ בְּמוֹת הַבָּחוּר הַנָקִי הַזֶה בַּקוֹר? אַלְבִּישֵהוּ, אַנְעִילֵהוּ, אַשְקֵהוּ מְעַט יַיִן שָׂרוּף וְאַחֲרֵי כֵן תַּעֲשֶׂה אִתּוֹ כְחֶפְצֶךָ.
הַנוֹצְרִי הִסְכִּים וְתַלְמִידָיו שֶל הָרַבִּי הִלְבִּישוּ וְהִנְעִילוּ אֶת הַבָּחוּר וְהוֹצִיאוּ גַם אֶת בַּקְבּוּק יַיִן הַשָׂרוּף, אֲשֶר הֵבִיאוּ אִתָּם, וְהָרַבִּי מָסַךְ כּוֹס אַחַת וְהִשְקָה אֶת הַבָּחוּר. מָסַךְ כּוֹס שֵנִית וְנָתַן לַנוֹצְרִי הַזָקֵן. מָסַך כּוֹס שְלִישִית וּרְבִיעִית וְנָתַן אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ נוֹצְרִי. נִכְנַס יַיִן וְיָצָא סוֹד.
הִתְחִיל הַנוֹצְרִי מְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ:
– כְּבָר בָּטוּחַ הָיִיתִי, שֶהוּא, גְדוֹל הַכְּמָרִים, יֵהָנֶה בְכִפְלַיִם: בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה תָבִיא הַנְזִירָה אֵלַי אֶת הַיְהוּדִיָה הַיְפֵהפִיָה מִקְרַסְנִיבְּרוֹד, וְצִפּוֹר זוֹ מֵאֵלֶיהָ בָּאָה אֶל הַמַלְכֹּדֶת!
– לוּלֵא בָאתֶם הֵנָה – אָמַר אֶל הָרַבִּי – כִּי עַתָּה חַג כָּפוּל הָיָה לָנוּ מָחָר: יְהוּדִיָה וִיהוּדִי הָיוּ נִכְנָסִים יַחְדָו לִבְרִית דָתֵנוּ!
הֶחֱזִיק הָרַבִּי בַבָּחוּר וְאָמַר לְהוֹשִיבוֹ עַל הָעֲגָלָה, אֲבָל הַנוֹצְרִי אָחַז בּוֹ גַם הוּא וְקָרָא:
– לֹֹא, לֹא אֶעֱזְבֵהוּ! אֵינִי רַשָׂאִי לְעָזְבֵהוּ! דָמִי בְרֹאשִי!
הֲרֵי לְכַךְ הוֹשִיב אוֹתִי גְדוֹל הַכְּמָרִים בְבַיִת זֶה. כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִיָה הָרוֹצִים לְהִתְנַצֵר, אֶל הַבַּיִת הַזֶה יוּבְאוּ בָרִאשוֹנָה, לְמַעַן הַסְתֵּר אוֹתָם מִפְּנֵי הַיְהוּדִים הָאוֹרְבִים לָהֶם, וְגַם כָּל יְהוּדִי הַסָר אֶל הַבַּיִת, לֹא יִמָלֵט עוֹד מִשָם, עַד אֲשֶר יָמִיר אֶת דָתוֹ. עַתָּה, כַּאֲשֶר יָבֹא רֹאש הַכְּמָרִים אֵלַי מָחָר וְיִרְאֶה עִקְבוֹת רַגְלֵי אִיש בַּשֶלֶג, יָדַע, כִּי אִיש בָּא אֶל הַבַּיִת וְאִם לֹא יִמְצָאֵהוּ וַהֲרָגָנִי.
הָרַבִּי הוֹסִיף וּמָסַךְ כּוֹסוֹת אֲחָדוֹת לַזָקֵן וְהוֹכִיחַ לוֹ, שֶלֹא יִוָדַע לְאִיש דְבַר בֹּא הַבָּחוּר הַיְהוּדִי אֶל הַבַּיִת הַהוּא, כִּי הָרוּחוֹת הַמְנַשְבוֹת מְכַסוֹת אֶת עִקְבוֹת הָרַגְלַיִם אֲשֶר עַל הַשָלֶג.
– אֲבָל מִי זֶה וּמַה זֶה הֵבִיא אֶתְכֶם, יְהוּדִים, לְכַאן, לִמְקוֹם יְשִימוֹן, תֹּהוּ לֹא־דֶרֶךְ, בְּלֵיל קוֹר זֶה? – שָאַל הַנוֹצְרִי הַזָקֵן.
– רָאִיתִי בָחוּר אֻמְלָל זֶה בוֹרֵחַ יָחֵף וְכִמְעַט עֵרוֹם מִמָקוֹם שֶיֵש בּוֹ סַכָּנָה לְנִשְמָתוֹ וְיָצָאתִי לְהַצִילוֹ.
– רָאִיתָ! – קָרָא הַנוֹצְרִי – בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ רָאִיתָ!
נָתַן הַנוֹצְרִי כָבוֹד וּבְרָכָה לֵאלֹהֵי הַיְהוּדִים וְצַדִיקָיו, וּפָנָה וְהָלַךְ לוֹ.
חָבַק הָרַבִּי אֶת הַבָּחוּר הַהֵלֶךְ, נָשַק אוֹתוֹ וְהוֹשִיבָהוּ אֶצְלוֹ עַל עֶגְלָתוֹ וֶהֱבִיאָהוּ לְבֵיתוֹ.
– שְנֵי נִסְיוֹנוֹת גְדוֹלִים נִתְנַסָה יַעֲקֹב־יִצְחָק זֶה – אָמַר הָרַבִּי לְתַלְמִידָיו, כְּשֶשָב עִם הַבָּחוּר לְבֵיתוֹ – וְהוּא עָמַד בָּהֶם. עָתִיד הוּא לִהְיוֹת רַבִּי גָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. וְהָרַבִּי הוֹסִיף וְדִבֶּר אֶל לְבָבוֹ:
– עֲבוֹדָה קָשָה הָיְתָה לְפָנַי, קָשָה מְאֹד. כַּאֲשֶר נָפַל בְּדַרְכּוֹ, הֲקִימוֹתִיו, גָרַף אֶת הַשֶלֶג וְאֲנִי הָיִיתִי עוֹזֵר עִמוֹ. עַל הָרִים וּגְבָעוֹֹת הֶעֱלִיתִיו וְלָעֲמָקִים הוֹרַדְתִּיו. הוֹרֵיתִי לוֹ אֶת הַדֶרֶך, עַד שֶבָּא אֶל אוֹתוֹ הַבַּיִת. הֲרֵי הַקִטְרוּג שֶהָיָה עָלָיו בַשָמַיִם גָדוֹל הָיָה: בְּבַת יִשְׂרָאֵל מָאָס. רָאָה מַה שֶרָאָה, וּמַה בְּכַךְ? לְנַסוֹת הַָיָה מְחֻיָב וְאוּלַי הָיָה מַצְלִיחַ לַהֲשִיבָהּ מִדַרְכָּהּ הָרָעָה. בָּאוּ מְלִיצֵי יֹשֶר וְטָעָנוּ: כְּבָר הִיא מְשֻקָעָה בְכָל מִינֵי טֻמְאָה: וְזֶה שֶמָאַס בָּהּ, בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶה מָאַס וּבָחַר לְהֵעָנוֹת וְלִסְבּוֹל יִסוּרִים קָשִים וְרָעִים, וּבִלְבַד שֶיִתְרַחֵק מִן הַטֻמְאָה. וְהַמְקַטְרְגִים בְּשֶלָהֶם: לֹא נִסָה לְהוֹצִיא בַת יִשְׂרָאֵל מֵעוֹמֶק הַטֻמְאָה. וְהַדִין נִגְמָר: יִבָּחֵן עוֹד הַפַּעַם וְנִרְאֶה, אִם יַעֲמוֹד בְּנִסָיוֹן. בָּא אֶל אוֹתוֹ הַבַּיִת וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן הָיִיתִי: הֲיַעֲמוֹד בְּנִסָיוֹן? וְהוּא עָמַד בְּנִסָיוֹן, עָמָד!
הֲרֵי בַעַל הַנִסָיוֹן לְפָנֵינוּ! – קָרָא הַָרַבִּי לְתַלְמִידָיו.
* * * * *
לְמָחֳרַָת הַיוֹם הַהוּא הִתְגַָרוּ הַגוֹיִם בַּיְהוּדִים יוֹשְבֵי לִיזֶנְסְקְ: – יְהוּדִיָה יְפֵהפִיָה וַעֲשִירָה, בִּתּוֹ הַיְחִידָה שֶל הַגְבִיר רַבִּי יַעֲקֹב מִקְרַסְנִיבְּרוֹד וְכַלָתוֹ שֶל הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם אֱלִיעֶזֶר מִשֶבֶּרְשִין נִכְנְסָה לְדָתֵנוּ. זֶה כְבָר הִכִּירָה אֶת גְדֻלַת אֱלֹהֵינוּ, וְעַתָּה בָרְחָה מִבֵּית אָבִיהָ. וְהַיְהוּדִים כָּבְשוּ אֶת פְּנֵיהֶם בַּקַרְקַע וְשָתָקוּ. מְשֻקָעָה הָיְתָה אוֹתָהּ מְשֻמֶדֶת בְּכָל שַעֲרֵי הַטוּמְאָה, עַד שֶגַם אוֹתוֹ קָדוֹש, רַבִּי יַעֲקֹב יִצְחָק, לֹא יָכוֹל עוֹד לְהַצִילָהּ. הַ“קְלִפָּה”3 שֶתָּקְפָה אוֹתוֹ עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה הָיָתָה. וַי, וַי!..
הַיָמִים, שֶבָּהֶם נִתְגַלָה הָרַבִּי רַבִּי יַעֲקֹב יִצְחַָק וְשָׂם אֶת מִשְכָּנוֹ בָעִיר לוּבְּלִין, הָיוּ רָעִים וָנוֹרָאִים מְאֹד. שְפִיכוֹת דָמִים וְגָזֵל הָיוּ מְהַלְכִים בֵּין הַיְהוּדִים שְבַּמְדִינָה וְעוֹשִׂים בָּהֶם שַמוֹת. מַלְכֻיוֹת הָיוּ מִתְגָרוֹת זוֹ בְזוֹ וְנִלְחָמוֹת זוֹ בְזוֹ, וְהַגְיָסוֹת 1 שֶלָהֶן עָבְרוּ מִמָקוֹם לְמָקוֹם. הָרְגוּ בַיְהוּדִים, חָבְלוּ בָהֶם וְגָזְלוּ אֶת מָמוֹנָם.
מֶה עָשָׂה הָרַבִּי בְאוֹתָהּ שָעָה? –
הוּא יָשַב לוֹ בְחַדְרוֹ, עֵינָיו הָיוּ נְשׂוּאוֹת לַמָרוֹם וְיָדָיו פְּשוּטוֹת לַשָמָיִם, פָּנָה לִימִין, פָּנָה לִשְׂמֹאל, פָּנָה לְאַרְבַּע רוּחוֹת, נִכָּר הָיָה בוֹ, שֶהוּא מְחַפֵּש אֵיזוֹ עֵצָה, אֵיזוֹ תַחְבֻּלָה. לִבְסוֹף מָרַט אֶת פֵּאוֹתָיו וּזְקָנוֹ, הָיָה מוֹרִיד וּמַעֲלֶה אֶת כְּתֵפָיו, כְּאוֹמֵר: אֵין עֵצָה. פָּנוּ אֵלָיו הַחֲסִידִים וְצָעָקוּ:
– רַבִּי, כְּלָיָה בָאָה עָלֵינוּ! הַיְהוּדִים נֶהֱרָגִים, נִטְבָּחִים!
קָם הָרַבִּי מִמְקוֹמוֹ וְאָמַר לָצֵאת לַחוּץ. הִתְאַמְצוּ הַחֲסִידִים לַעֲצוֹר בַּעֲדוֹ.
– רַבִּי, חַרְבָּם שֶל הָרְשָעִים מִתְהַפֶּכֶת בַּחוּץ! הַכֹּל נֶחְבָּאִים, מִסְתַּתְּרִים. סַכָּנַת מָוֶת!
לֹא הִשְגִיחַ הָרַבִּי בָהֶם וְיָצָא לַחוּץ. יָצָא וּפָנָה לִימִין פָּנָה לִשְׂמֹאל, פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, נִסְתַּכֵּל לְפָנָיו, הָיָה מְהַלֵךְ הֵנָה וַהֲלוֹם, וְשָלוֹם לוֹ, הַגְיָסוֹת רָאוּ אוֹתוֹ כְשֶהוּא מִסְתַּכֵּל וּמְהַלֵךְ, וְהוֹרִידוּ אֶת כְּלֵי הַזַיִן שֶלָהֶם לָאָרֶץ וְנִצְבוּ בְשוּרוֹת, כְּאִלוּ הָיָה הָרַבִּי הַמְפַקֵד אוֹתָם וּמְצַוֶה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כָּךְ.
נִסְתַּכְּלוּ הַיְהוּדִים הַמִתְחַבְּאִים בְּעַד הַסְדָקִים וְַהַחֲרַכִּים וְרָאוּ אֶת הָרַבִּי מְהַלֵךְ וְאֵין פּוֹגֵעַ בּוֹ, וְיָצְאוּ גַם הֵם, וְהִתְהַלְכוּ בַחוּץ, וְגַם בָּהֶם לֹא פָגַע אִיש לְרָעָה. כְּסָבוּרִים הָיוּ אוֹתָם הַיְהוּדִים שֶלֹא הֶאֱמִינוּ בָרַבִּי: מִקְרֶה הוּא. בְּוַדַאי שֶשַׂר אַחֵר, שַׂר שֶל חֶסֶד, קָם לַגְיָסוֹת וְהוּא הַמוֹחֶה בַסָרִים לְמִשְמַעְתּוֹ לְהָרַע לַיְהוּדִים. אֲבָל הַחֲסִידִים הָיוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב, בְּשֶלְמָה הָיָה הַדָבָר.
שָב הָרַבִּי אֶל בֵּיתוֹ, וְשָבוּ גַם הַחֲסִידִים אֶל בָּתֵּיהֶם. אֲבָל אוֹתָם הַיְהוּדִים, שֶלֹא הֶאֱמִינוּ בָרַבִּי, נִשְאֲרוּ בַחוּץ. קָמוּ הַגְיָסוֹת עַל הַיְהוּדִים הָאֵלֶה וְהִכּוּן וְחָבְלוּ בָהֶם.
כֵּיוָן שֶגָדְלוּ צַעֲקוֹתֵיהֶם שֶל הַמֻכִּים וְהַנֶחְבָּלִים וְקוֹלָם הִגִיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶל הָרַבִּי, שוּב יָצָא הָרַבִּי לַחוּץ וְשוּב הוֹרִידוּ הַגְיָסוֹת אֶת כְּלֵי הַזַיִן שֶלָהֶם וְנִצְבוּ בְשוּרוֹת וּמִמְקוֹמָם לֹא זָזוּ, קָצַף הַשָׂר שֶל הַגְיָסוֹת וְחָרַק שֵן.
– יְהוּדִי מְכַשֵף! – קָרָא בַחֲמָתוֹ – בַיְהוּדִים אַחֶיךָ אֶנְקֹם אֶת נִקְמַת כְּבוֹדִי! לִשְאָר הֶעָרִים נֵלֵךְ נַהֲרֹג, נִטְבָּח!
שָמַע הָרַבִּי וְלֹא אָמַר כְּלוּם. פָּקַד הַשַׂר עַל הַגְיָסוֹת שֶלוֹ, שֶיֵצְאוּ מִן הָעִיר וְהוּא יָצָא בְרֹאשָם. רָאָה הָרַבִּי כַךְ וְיָצָא אַחֲרֵיהֶם. יָצָא וְנִסְתַּכֵּל בָּעֲשָׂבִים, נִסְתַּכֵּל וְלָחָש. נִסְתַּכֵּל בַּגְיָסוֹת שֶהָלְכוּ לְפָנָיו, נִסְתַּכֵּל וְלָחָש וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם. פִּתאֹם וְהִנֵה הַשָׂר שֶל הַגְיָסוֹת בּוֹעֵט בְּרַגְלָיו וּמִתְנוֹעֵעַ בְּכָל גוּפוֹ, קוֹפֵץ בָּאֲוִיר בְּרַגְלָיו וְאֶת רֹאשוֹ הוּא מוֹרִיד לְמַטָה, קוֹפֵץ לְמַעְלָה, מוֹרִיד אֶת רֹאשוֹ לְמַטָה וְצוֹעֵק בְּקוֹל גָדוֹל:
– וַי, וָי! הָעֲשָׂבִים דוֹקְרִים, הֶעָלִים נוֹשְרִים מִן הָאִילָנוֹת וְגַם הֵם דוֹקְרִים, דוֹקְרִים וּפוֹלְחִים כַּחֲנִיתוֹת! וַי, וָי!
וּמִן הָאִילָנוֹת מִלְמַעְלָה וְהָעֲשָבִים מִלְמַטָה קוֹל אַדִיר יוֹצֵא וּמַכְרִיז:
– נִקְמַת הַיְהוּדִים!.. כַּאֲשֶר עָשִׂיתָ לַיְהוֹדִים, כֵּן נַעֲשֶׂה לָךְ!
וְהַשָׂר בּוֹעֵט וְקוֹפֵץ בְּרַגְלָיו, מוֹרִיד וּמַעֲלֶה אֶת רֹאשוֹ, מֵנִיעַ כָּל גוּפוֹ וְצוֹעֵק בְּכִָל כֹּחוֹ:
– וַי, וָי! גַם אֲנִי וְגַם הַגְיָסוֹת שֶלִי לֹא נִפְגַע עוֹד בַּיְהוּדִים! וַי, וָי! גַם לִפְנֵי הַמֶלֶךְ אֶתְחַנֵן! וַי, וָי!
אֶתְחַנֵן בְּעַד הַיְהוּדִים! וַי, וָי! טוֹבוֹת וַחֲסָדִים אֶעֲשֶׂה לַיְהוּדִים! וַי, וָי! כָּל יְמֵי חַיֵי חֲסָדִים לַיְהוּדִים אֶעֱשֶׂה! – וַי, וָי!
שָמַע הָרַבִּי וְשָב אֶל הָעִיר. שָב הָרִבִּי וְהַגְיָסוֹת וְהַשָׂר בְּרֹאשָם שָבוּ אַחֲרָיו. שָבוּ וְלֹא פָגְעוּ עוֹד בְּשוּם אִיש יְהוּדִי לְרָעָה. אַדְרַבָּה: טוֹבוֹת וַחֲסָדִים עָשׂוּ אִתָּם. עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְרָצִים יָצְאוּ מֵאֵת הַמֶלֶךְ דְחוּפִים וּמְבֹהָלִים וְהִכְרִיזוּ בְכָל הַמְדִינָה:
– מִטַעַם הַמֶלֶךְ: אָסוּר לִנְגֹעַ בַּיְהוּדִים לְרָעָה! כָּל הַנוֹגֵעַ בִּיהוִדי מוֹת יוּמָת!
-
גיסות – גדודי צבא. ↩
יוֹשֵב לוֹ הַָרַבִּי עַל כִּסְאוֹ וּמִצְטָעֵר מְאֹד. הֲמוֹנֵי חֲסִידִים עוֹמְדִים לְפָנָיו וְעֵינֵיהֶם מְפִיקוֹת תַּחֲנוּנִים. פְּלוֹנִי בָא לְבַקֵש רַחֲמִים עַל אִשְתּוֹ הַחוֹלָה וּמַחֲלָתָהּ אֲנוּשָה. אַלְמוֹנִי־הַגַלְגַל נֶהְפַּךְ עָלָיו וְאֵין לוֹ בַמֶה לְפַרְנֵס אִשָּה וִילָדִים. זֶה עוֹמֵד וּבוֹכֶה עַל שֶנִתְחַיֵב חוֹבַת גָלוּת בִּגְלַל עֲלִילַת שָוְא, אֲשֶר שָׂמוּ לוֹ שוֹנְאָיו. הַלָה נֶאֲנָח עַל צָרוֹת רָעוֹת וְרַבּוֹת שֶבָּאוּ עָלָיו. כָּל שְאָר הָאֲנָשִים נֶאֱנָקִים אִיש אִיש מִמַכְאוֹבוֹ וּפִצְעֵי לְבָבוֹ. הַבַּיִת נִמְלָא אֲנָחוֹת וָבֶכִי, וְהָרַבִּי כְלֹא שוֹמֵעַ. לַעֲתִידוֹת צוֹפֶה הָרַבִּי עַתָּה, וְהָעֲתִידוֹת הָאֵלֶה מַה נוֹרָאוֹת הֵן! גְזֵרָה אַחֲרֵי גְזֵרָה יוֹצֵאת וְכָל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן רָעָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, וְהַגְאֻלָה רְחוֹקָה!
צוֹפֶה הָרַבִּי, צוֹפֶה וּמַבִּיט וּפָנָיו הוֹלְכִים וּמִשְתַּנִים, הוֹלְכִים וּמִתְעַקְמִים, כִּי גָדוֹל כְּאֵבוֹ מְאֹד מְאֹד. רָאוּ הַחֲסִידִים וְחֶרְדָתָם גָדְלָה מְאֹד.
פִּתְאֹם אוֹרוּ פְנֵי הָרַבִּי וְעֵינָיו הֵפִיקוּ שִׂמְחָה וְחָדְוָה. עוֹד רֶגַע, וְהִנֵה הוּא מוֹחֶה כָּף אֶל כָּף וּמְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשוֹ, וְאֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו הוּא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, וְהַכֹּל בִּנְעִימָה, כְּיֹצֵא בְמָחוֹל וּמְרַקֵד לְקוֹל הַמְנַגְנִים בְּפֶה, אוֹ בִכְלֵי שִיר.
– קִרְאוּ לוֹ! הֲבִיאוּהוּ אֵלָי, הֲבִיאוּהוּ מְהֵרָה! – קָרָא פִּתְאֹם אֶל הָאֲנָשִים הַנִצָבִים עָלָיו.
– לְמִי נִקְרָא? אֶת מִי נָבִיא? – קָרְאוּ רָאשֵי הַחֲסִידִים וְתָמָהוּ.
– אֶל רְחוֹב פְּלוֹנִי לְכוּ וְאֶת הַיְהוּדִי הַמְרַקֵד שָם בַּחוּץ הָבִיאוּ, הָבִיאוּ חִיש, מַהֵר!
מְבֹהָלִים יָצְאוּ רָאֹשֵי הַחֲסִידִים אֶל הַמָקוֹם, אֲשֶר אָמַר הָרַבִּי, וְהִנֵה הֲמוֹן אֲנָשִים, נָשִים וִילָדִים עוֹמְדִים בְּמַעְגָל, וּבְתוֹךְ הַמַעְגָל מְנַגְנִים בִּכְלֵי שִיר וְלִפְנֵי הַמְנַגְנִים, אֲשֶר בְּיָדוֹ הָאַחַת שוֹט וּבַשְנִיָה – בִּקְבּוק גָדוֹל מָלֵא יַיִן שָׂרוּף וְהוּא מְפַזֵז וּמְכַרְכֵּר, וּמִדֵי רֶגַע בָּרֶגַע הוּא שוֹתֶה מִן הַבַּקְבּוּק נוֹתֵן מִמֶנוּ לַמְנַגְנִים, מֵנִיף אֶת שוֹטוֹ וְאֶת בַּקְבּוּקוֹ וּמוֹסִיף לִרְקֹד.
הְחֱזִיקוּ בוֹ הַחֲסִידִים וְאָמָרוּ:
– בֹּא אִתָּנוּ אֶל הָרַבִּי, בֹּא.
וְהִאישׁ סֵרַב:
– מַה לִי חֲסִידִים? מַה לִי רַבִּי?
וְכַאֲשֶר הִפְצִירוּ בוֹ הַחֲסִידִים, הִגִיש גַם אֶל פִּיהֶם אֶת הַבַּקְבּוּק וְקָרָא:
– שְתוּ וְשִמְחוּ גַם אַתֶּם, שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָה, שְתוּ וְשִׂמְחוּ, וּמַה לָכֶם וְלָרַבִּי?
וְהַָאִיש הוֹסִיף לְכַרְכֵּר וּלְפַזֵז, וּבְפַזְזוֹ קָרָא:
– הַכֹּל הָיָה מוֹכָן לַחֲתֻנָה… חֲתֻנָה שֶל יְתוֹמָה…רַק טַלִית חֲסֵרָה!… וּבִגְלַל טַלִית… לְבַיֵשׂ יְתוֹמָה אָמָרוּ! אֶת הֶחָתָן אָמְרוּ לָקַחַת וְלָלֶכֶת!…לֹא, לֹא! אֲנִי רְאוּבֵן הָעֶגְלוֹן חָי! לֹא אֶתֵּן, לֹא!…בַָּאתִי וְנָתַתִּי מָמוֹן לִקְנוֹת טַלִית!
נָתַתִּי!… הֵא גַם לָכֶם, מְנַגְנִים!…הֵא גַם לָכֶם מָמוֹן וּמַשְקֶה!…שִׂמְחוּ, שִׂישׂוּ בְשִׂמְחַת מִצְוָה!…
וְהִשְלִיך הָאִיש מַטְבֵּעוֹת אֶל הַמְנַגְנִים וְהִגִיש אֶל פִּיהֶם אֶת הַבַּקְבּוּק, וְאַחַר כַּךְ הִגִיש אֶת הַבַּקְבּוּק גַם אֶל פִּי הַחֲסִידִים וְקָרָא גַם אֲלֵיהֶם: – לְחַיִים! שְתוּ, שִׂישׂוּ וְשְׂמָחוּ.
שָתוּ גַם הַחֲסִידִים וְכַאֲשֶר רָאוּ, שְהָאִיש הוּא כְבָר שִכּוֹר, פִּתּוּ אוֹתוֹ, שֶיֵלֵךְ אִתָּם אֶל הָרַבִּי.
– שָם נִשְתֶּה, שָם נִשְׂמַח, שָם נִרְקֹד! הוֹ, נִרְקֹד! וְהָאִיש נִפְתָּה וּבְבִרְכַּיִם כּוֹשְלוֹת הָלַך אִתָּם אֶל הָרַבִּי וּבְלֶכְתּוֹ הוֹסִיף לִרְקֹד בְּאָחֲזוֹ בְיָדוֹ הָאַחַת שוֹט וּבַשֵנִית בַּקְבּוּק.
– שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ! – קָרָא הָאִיש בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָרַבִּי – שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ! הָבוּ יַיִן־שָׂרוּף, הָבוּ. כַּאֲשֶר אֲמַרְתֶּם! מָסַךְ הָרַבִּי לָאִיש כּוֹס גְדוֹלָה, הוֹשִיט אוֹתָהּ לוֹ, אַךְ לִפְנֵי תִתּוֹ אוֹתָהּ בְּיָדוֹ אָמַר לוֹ:
– הַיְהוֹדִים בַּגָלוּת, וְהַגָלוּת מָרָה מְאֹד, גְזֵרוֹת רָעוֹת וְנוֹרָאוֹת מִתְחוֹלְלוֹת וּבָאוֹת, וְאַתָּה בָרֶך נָא אוֹתָנוּ, בָּרֵךְ!
אֲבָל הָאִיש לֹא שָמַע אֶת דִבְרֵי הָרַבִּי. כָּל לִבּוֹ וּמֹחוֹ הָיוֹ מְלֵאִים אַךְ רַעְיוֹן אֶחָד: יְתוֹמָה עֲנִיָה מוּכָנָה לְהִנָשֵׂא לְאִיש, הַכֹּל כְּבָר הוּכַן לַחֲתֻנָה וּבִגְלַל טַלִית הָיְתָה כָל הַחֲתֻנָה עוֹמֶדֶת לְהִבָּטֵל, וְרַק הוּא הִצִיל בְּמָמוֹנוֹ אֶת הַיְתוֹמָה הָעֲנִיָה מִבּוּשָה וּכְִלִמָה וּבִגְלָלוֹ תִנָשֵׂא לְאִיש כְּכָל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל.
– בָּרֶךְ נָא, בָּרֵךְ! – הֵאִיץ בּוֹ הָרַבִּי.
– הַלְוַאי שֶבְּנוֹתֵיכֶן לֹֹא תִהְיֶינָה יְתוֹמוֹת, תִּזְכּוּ לְהַשִׂיא אוֹתָן בְּעַצְמְכֶם לַאֲנָשִים וּלְחַתְנֵיהֶן תִּתְּנוּ טַלִיתוֹת! – קָרָא הָאִיש וְחָטַף מִיַד הָרַבִּי אֶת כּוֹס יַיִן הַשָרוּף.
– זֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׂר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כֻּלְכֶם! – קָרָא הָאִיש בַּהֲרִימוֹ אֶת הַשוֹט אֲשֶר בְּיָדוֹ – לְחַיִים! – לְחַיִים! – עָנוּ אַחֲרָיו כָּל הַנִמְצָאִים שָם.
וְהָרַבִּי שָב לוֹ אֶל כִּסְאוֹ וְנֶאֱנַח, וְשוּב הֵפִיקוּ פָנָיו צַעַר וּמַכְאוֹבִים.
– לֹֹא זָכִינוּ – אָמַר אֶל עַצְמוֹ – עֲדַיִן לֹא זָכִינוּ. כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶכְּבָר, כְּבָר בָּא הַקֵץ… בְּאָדָם זֶה הָיָה הַדָבָר תָּלוּי… הוּא שָׂמַח בְּשִׂמְחַת מִצְוָה גְדוֹלָה שֶעָשָׂה וְכָל הַפַּמַלְיָא שֶל מַעֲלָה שָׂמְחָה אִתּוֹ… הוּא רָקַד וְכָל הַמַלְאָכִים רָקְדוּ עִמוֹ… נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּפַּמַלְיָא שֶל מַעֲלָה: בִּרְכָתוֹ בִּשְעַת שִׂמְחָתוֹ תְקֻיַם… אִלְמָלֵי הָיָה מְבָרֵךְ אוֹתָנוּ, שֶבִּמְהֵרָה יָבֹא הַקֵץ לְגָלוּתֵנוּ!…
– בִּרְכַּת הֶדְיוֹט! – קָרָא הָרַבִּי בִּפְנוֹתוֹ אֶל חֲסִידָיו וַאֲנָחָה מָרָה הִתְפָּרְצָה מִפִּיו.
נִכְנַס אָדָם אֶחָד אֶל הָרַבִּי וְצָוָח: – אֵינִי רוֹצֶה בְמִצְוֹת, אֵינִי רוֹצֶה בַתּוֹרָה, אֵינִי רוֹצֶה בֵּאלֹהִים!
וְאוֹתוֹ אָדָם יָחֵף הָיָה, מַלְבּוּשָיו קְרָעִים, חֶבֶל בְּמָתְנָיו וּמַרְאֵה פָּנָיו הֵעִיד בּוֹ, שֶאָדָם גַס הוּא. שָמְעוּ הַחֲסִידִים, הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הָרַבִּי אֶת דְבָרָיו שֶל אָדָם זֶה וְתָׂמָהוּ:
– כֵּיצַד מֵעֵז זֶה לְדַבֵּר דְבָרָים כָּאֵלֶה לִפְנֵי הָרַבִּי?! וְאוֹתוֹ אָדָם צוֹעֵק וְאֵינוֹ פוֹסֵק:
– אַתֶּם, הַצַדִיקִים וְהַחֲסִידִים, אוֹמְרִים, שֶמִצְוָה לָתֵת צְדָקָה. הוֹ, נָתַתִּי! גַם לְרַבִּי הָיִיתִי נוֹתֵן, נוֹתֵן הַרְבֵּה מְאֹד. אַתֶּם אֹמְרִים, כִּי הָאֱלֹהִים רוֹצֶה שֶיְהוּדִי לֹא יֹאכַל טְרֵפוֹת, לֹא יְחַלֵל אֶת הַשַבָּת, וְכִי הָאֱלֹהִים מְשַלֵם שָׂכָר טוֹב לְנוֹתְנֵי צְדָקָה, לְאֵינָם אוֹכְלִים טְרֵפוֹת, לְשוֹמְרֵי שַבָּת, וַאֲנִי עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶר אֲמַרְתֶּם, וּרְאוּ מֶה עָשָׂה לִי אֱלֹהִים: עֹשֶר הָיָה לִי וְאָבַד מִמֶנִי.
נְכָסִים הָיוּ לִי וְאָבְדוּ מִמֶנִי. עַתָּה אֲנִי עָנִי: אֲנִי, אִשְתִּי וִילָדַי רְעֵבִים לְלֶחֶם, הוֹלְכִים יָחֵף, בְּגָדֵינוּ קְרוּעִים. לְפָנִים, כַּאֲשֶר הָיִיתִי עָשִיר, הָיִיתִי מַכְנִיס אוֹרְחִים אֶל בֵּיתִי, הֶאֱכַלְתִּים, הִשְקִיתִים וּמָקוֹם לָלִין נָתַתִּי לָהֶם. רָאִיתִי עֵרֹם וְנָתַתִּי לוֹ מַלְבּוּשִים, יָחֵף – וְנַעֲלַיִם קִבֵּל מִמֶנִי. מִפִּי הָרַבִּי שָמַעְתִּי תָמִיד, כִּי כַךְ נָאֶה לַעֲשׂוֹת, כִּי תוֹרַת הָאֱלֹהִים מְצַוָה אֶת הַיְהוּדִי לַעֲשׂוֹת כָּךְ, וְעָשִׂיתִי. טִפֵּש הָיִיתִי. כָּל שְאָר הַיְהוּדִים אֵינָם טִפְּשִים. אֲנִי עֵרֹם וְיָחֵף וְרָעֵב, וְשוּם יְהוּדִי אֵינוֹ נוֹתֵן לִי כְלוּם… כְּלוּם…
אָחֲזוּ מְשַמְשֵי הָרַבִּי בְאוֹתוֹ אָדָם וְאָמְרוּ לְהַשְלִיכוֹ לַחוּץ, אַךְ הָרַבִּי כִּהָה בָהֶם:
– הַנִיחוּ לוֹ – אָמַר – הַנִיחוּ לוֹ, יְדַבֵּר מַה שֶׂהוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר.
– אֵינִי רוֹצֶה בָכֶם, אֵינִי רוֹצֶה בַתּוֹרָה שֶלָכֶם, בֵּאלֹהִים שֶלָכֶם! – הוֹסִיף הָאִיש וְצָוָח.
קָרָא הָרַבִּי אֶל אוֹתוֹ הָאָדָם לָגֶשֶת אֵלָיו וְאָמַר לוֹ בְנַחַת וּבְפַשְטוּת:
– אֵינְךָ רוֹצֶה? מַה זֶה “אֵינִי רוֹצֶה”? הֲרֵי הָאֱלֹהִים קַיָם וְגַם תּוֹרָתוֹ קַיֶמֶת בֵּין שֶאַתָּה רוֹצֶה וּבֵין שֶאֵין אַתָּה רוֹצֶה. וְאֶלָא מַאי? בְּטַעֲנָה אַתָּה בָא עַל הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא: מַדוּעַ עָשָׂה לְךָ כָךְ? הַאִם לְהִתְיַצֵב עִמוֹ לְדִין אַתָּה רוֹצֶה?
– לְדִין, לְדִין! – צָוַח הָאִיש – אַךְ הַאִם יָשִיב לִי אֶת עָשְרִי וּנְכָסַי, אִם יִתְחַיֵב בַּדִין?
– יָשִיב, יָשִיב! – עָנָה לוֹ הָרַבִּי – בְּוַדַאי יָשִיב.
– הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְגַם הוּא מְחֻיָב לְקַיֵם פְּסַק בֵּית־דִין שֶלָנוּ – אָמַר הָרַבִּי אֶל הַחֲסִידִים הַנִצָבִים לְפָנָיו.
עִנְיָן זֶה: לְהַזְמִין אֶת הַקָדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לְדִין תּוֹרָה – סִפֵּר הָרַבִּי – מֵאֵת הָרַבִּי רַבִּי יְהוֹשֻעַ הֶשֶל מֵאַפְּטָא קִבֵּל, וְהוּא בְּעַצְמוֹ, הָרַבִּי מִלוּבְּלִין, דַיָן הָיָה בְּדִין תּוֹרָה כָּזֶה. וּמַעֲשֶׂה שֶהָיָה כַּךְ הָיָה: פַּעַם אַחַת גָזְרָה הַמַלְכוּת גְזֵרָה רָעָה עַל יִשְׂרָאֵל וְהָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִיזֶנְסְק לֹא הָיָה יָכֹל לְבַטְלָהּ בִּתְפִלוֹתָיו. נִזְדַמְנוּ שָם הָרַבִּי מֵאַפְּטָא, הַמַגִיד מִקוֹזִינִיץ וְהוּא, הָרַבִּי מִלוּבְּלִין, וְכֻלָם מָצְאוּ, שֶלְפִי הַתּוֹרָה לֹא הָיוּ הַיְהוּדִים צְרִיכִים לְהִמָסֵר בְּיַד אוֹתָה הַמַלְכוּת. אָז קָם הָרַבִּי מֵאַפְּטָא עַל רַגְלָיו וְקָרָא: “הֲרֵי בֵית־דִין שֶל שְלֹשָה אָנוּ וְהָרְשוּת בְּיָדֵנוּ לָדוּן! וּבַדִין אֵין שוּם מַשׂוּא פָנִים. הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, וְעַל פִּי תוֹרָתוֹ נָדוּן אוֹתוֹ!”… יָשְבוּ וְדָנוּ וְהוֹצִיאוּ פְּסַק דִינָם: לֹא הָיְתָה הָרְשוּת לִמְסֹר אֶת הַיְהוּדִים לְאוֹתָהּ הַמַלְכוּת, וְאִם נִמְסְרוּ, שֶלֹא כַדִין נִמְסְרוּ לָהּ, וְאִין לָהּ הָרְשוּת לִגְזֹר גְזֵרוֹת עַל הַיְהוּדִים". – וְכֵיוָן שְהוֹצִיאוּ פְּסַק דִינָם זֶה, מִיַד בָּטְלָה הַגְזֵרָה. –
– וִיהוּדִי זֶה, הַתָּם וְהַפָּשוּט, שֶאֵינוֹ יוֹדֵעַ שוּם חָכְמוֹת – גָמַר הָרַבִּי אֶת דְבָרָיו – וּבִתְמִימוּתוֹ קִיֵם כַּמָה וְכַמָה מִצְוֹת וְנִזְהַר מִכַּמָה וְכַמָה עֲבֵרוֹת, וְעַתָּה הֲרֵיהוּ בָא בְטַעֲנוֹת עַל הַקָדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא, בְּוַדַאי, שֶאָנוּ יְכֹלִים לְהוֹשִיב בֵּית דִין לָדִין אֶת דִינוּ, וְכַאֲשֶר יָדִין בֵּית דִין זֶה, כֵּן יָקוּם.
וְתֵכֶּף קָרָא אֵלָיו הָרַבִּי שְנֵי רַבָּנִים מִבֵין הַחֲסִידִים הַנֶאֱסָפִים בְּבֵיתוֹ, הוֹשִיב אוֹתָם לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ וְאֶת הֵיְהוּדִי הַתּוֹבֵעַ הִצִיג לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ:
– הַגֶד נָא: מָה הָעַוְלָה, אֲשֶר נֶעֶשְׂתָה לָךְ.
הִתְרָעֵם אוֹתוֹ הֵיְהוּדִי עַל הָרָעוֹת הַגְדוֹלוֹת אֲשֶר מְצָאוּהוּ, אַף עַל פִּי שֶקִיֵם מִצְוֹת רַבּוֹת, וְהָרַבִּי יָשַב וְהִקְשִיב, נִעֲנַע בְּרֹאשוֹ וְאָמַר בְּלַחַש:
– כַּךְ, כָּךְ!
גָמַר הַיְהוּדִי לְדַבֵּר, וְהִנֵה אֵיזֶה קוֹל מוּזָר, קוֹל לֹא־אָדָם עוֹנֶה: – בְּיוֹם פְּלוֹנִי, בְּשָעָה פְלוֹנִית, בְּמָקוֹם אַלְמוֹנִי 1 כַּךְ וְכַך עָשִׂיתָ, וְחוֹבַת דַלוּת נִתְחַיַבְתָּ! בְּיוֹם אַלְמוֹנִי, בְּשָעָה פְּלוֹנִית, בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, עָבַרְתָּ עֲבֵרוֹת אֵלוּ וָאֵלוּ, וְנִתְחַיַבְתָּ חוֹבַת רָעָב.
שָמְעוּ הַחֲסִידִים הַנֶאֲסָפִים שָם אֶת הַקוֹל, וְנִבְהֲלוּ מְאֹד. אֲבָל אוֹתוֹ הַיְהוּדִי, בַּעַל הַדִין, לֹא נִבְעַת כְּלָל. בְּעֵינָיו הָיָה הַדָבָר פָּשוּט מְאֹד: הוּא נִצָב לְדִין עִם הַקָדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא, הוּא טוֹעֵן וּבַעַל דִינוֹ מֵשִיב. עַל כֵּן לֹא גִמְגֵם כְּלָל בִּלְשוֹנוֹ וְהֵשִיב גַם הוּא עַל דִבְרֵי הַקוֹל: – כַּמָה וְכַמָה בְנֵי אָדָם עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת כָּאֵלֶה וְכָאֵלֶה: אוֹכְלִים טְרֵפוֹת!… מְחַלְלִים אֶת הַשַבָּתוֹת, אֵינָם מַאֲכִילִים וּמַשְׂקִים עֲנִיִים… אֵינָם נוֹתְנִם צְדָקָה… אֵינָם נוֹתְנִים לְרַבִּי כְלוּם. גַם לִי, כְּשֶאֲנִי רָעֵב, אֵינָם נוֹתְנִים כְּלוּם. אֲנִי הוֹלֵךְ יָחֵף, וְאֵינָם נוֹתְנִים לִי נַעֲלָיִם. אֲנִי לָבוּש קְרָעִים וְאֵינָם נוֹתְנִים לִי בֶּגֶד, וְכַמָה וְכַמָה מֵהֶם הִנָם עֲשִירִים גְדוֹלִים מְאֹד. הוֹ, עֲשִירִים!… וַאֲנִי נוֹתֵן הָיִיתִי, נוֹתֵן לַכֹּל, לָרַבִּי, לָעֲנִייִם. הוֹ, נוֹתֵן!…
וְשוּב עָנָה הַקוֹל מַה שֶעָנָה, וְשוּב הֵשִיב בַּעַל הַדִין מַה שֶהֵשִיב, וְהָרַבִּי הִקְשִיב, הִקְשִיב. לְאַחֲרֵי שֶגָמְרוּ בַעֲלֵי הַדִין אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם הִתְיָעֵץ הָרַבִּי עִם שְנֵי הָרַבָּנִים וְהוֹצִיא אֶת פְּסַק דִינוֹ.
– אָמְנָם גָרְמוּ עֲוֹנוֹתָיו שֶל אָדָם זֶה, שֶכָּל הוֹנוֹ יֻקַח מִמֶנוּ וְהוּא יְדֻכָּא בְדַלוּת, וְאוּלָם הֲרֵי בַתּוֹרָה כָתוּב: “וְעָשִׂיתָ הַטוֹב וְהַיָשָׁר”, וַחֲכָמֵינוּ, זִכְרָם לִבְרָכָה, בֵּאֲרוּ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה: שֶיֵש לְהִתְנַהֵג לִפְנִים מִשוּרַת־הַדִין, וְעַל כֵּן מְחֻיָב הַקָדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא לְהָשִיב לְאָדָם זֶה אֶת עָשְרוֹ. – כַּאֲשֶר גָמַר הָרַבִּי לִקְרֹא אֶת פְּסַק־דִינוֹ זֶה, אוֹתוֹ הַקוֹל הַמוּזָר הִכְרִיז:
– יָפֶה דַנְתָּ, רַבִּי, יָפֶה חִיַבְתָּ:
וְאוֹתוֹ הַיְהוּדִי עָמַד וְקָרָא:
– יָפֶה, יָפֶה!… וְאַיֵה עָשְרִי, אַיֵהוּ?
רָמַז הָרַבִּי לִמְשַמְשָיו וְדָחֲפוּ אֶת הַיְהוּדִי לַחוּץ. אֲבָל הוּא הִתְאַבֵּק אִתָּם. הִתְאַבֵּק וְצָוָח:
– הִתְלוֹצְצוּ בִי, הִתְלוֹצְצוּ: הֹו, הִתְלוֹצְצוּ בְעָנִי!
עוֹדֶנוּ קוֹרֵא, וְהִנֵה אִיש נִגַש אֵלָיו וְמוֹסֵר לוֹ כִיס מָלֵא דִינְרֵי זָהָב: – הֵא לְךָ! – קָרָא אֵלָיו הָאִיש וְנֶעְלַם מֵעֵינָיו.
מָנָה אוֹתוֹ הָאָדָם אֶת דִינְרֵי הַזָהָב, וְכַאֲשֶר מָצָא וְהִנֵה הֵם כְּמִדַת הָעֹשֶר, אֲשֶר הָיָה לוֹ לְפָנִים.
-
לא ידוע, איזהו. ↩
יוֹשֵב לוֹ הָרַבִּי בַבֹּקֶר בְּחַדְרוֹ וּפָנָיו הוֹלְכִים וּמִשְתַּנִים רֶגַע רָגַע. כְּבָר הִגִיעָה הַשָעָה, שֶבָּהּ הוּא רָגִיל תָּמִיד לְהִתְפַּלֵל בְּצִבּוּר, וְהוּא אִינוֹ יוֹצֵא מֵחֶדְרוֹ וְאַף מִכִּסְאוֹ אֵינוֹ זָז. סֵפֶר “הזֹהַר” פָּתוּחַ לְפָנָיו, וְהוּא אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ.
רָאוּ הַחֲסִידִים מְקֹרָבָיו, שֶאֵינוֹ נִכְנָס לְבֵית־הַמִדְרָש בַּשָעָה הַקְבוּעָה לְהִתְפַּלֵל בְּצִבּוּר, וְחָרְדוּ וּבָאוּ אֵלָיו לִרְאוֹת מַה יוֹם מִיוֹמָיִם.
נִכְנְסוּ לְחֶדְרוֹ וְרָאוּ, וְהִנֵה פָנָיו מְפִיקִים צַעַר, אוֹ כַעַס, וְיָדָיו פְּשוּטוֹת כְּאָדָם הַמִתְפַּלֵא בְּשָעָה שֶהוּא שוֹמֵע דְבָרִים מוּזָרִים, מַתְמִיהִים. רֶגַע עוֹבֵר וְחֶדְוָה שׁוֹרָה עַל פָּנָיו, עַל שְׂפָתָיו מְרַחֵף שְׂחוֹק וְהוּא מְנַעֲנֵע בְּרֹאשוֹ, כְּאוֹמֵר: כַּךְ, כָּךְ! עוֹד רֶגַע וּפָנָיו מְלֵאִים זַעַם וְהוּא מֵרִים אֶת כַּפָּיו, כְּכוֹעֵס וּמִתְקַצֵף. רֶגַע מִשְנֵהוּ זוֹלְגוֹת 1 עֵינָיו דְמָעוֹת וְהוּא מִתְנַעֲנֵעַ כְּמִתְחַנֵן. עוֹד רֶגַע וּפָנָיו צוֹהֲלִים מִשִׂמְחָה.
הַחֲסִידִים מִסְתַּכְּלִים וַחֲרֵדִים וּתְמֵהִים:
– מַה נִהְיָתָה?
פִּתְאֹם קָם הָרַבִּי מִמְקוֹמוֹ וַיֵרֶד אֶל בֵּית הַמִדְרָש. כְּסָבוּרִים הָיוּ הַחֲסִידִים, שֶעכְשָו יַתְחִיל בִּמְהֵרָה לְהִתְפַּלֵל .וּכְבָר אָחֲזוּ בְטַלִיתוֹתֵיהֶם וּתְפִלֵיהֶם וְאָמְרוּ לְהַתְחִיל בִּתְפִלָה. אֲבָל הָרַבִּי קָרָא אֲלֵיהֶם:
– נַמְתִּין לְר' יִשְׂרָאֵל, הַהוֹלֵךְ וּבָא.
וְר' יִשְׂרָאֵל – כָּל הַחֲסִידִים הָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ. בַּעַל קוֹמָה וּבַעַל צוּרָה הָיָה, זְקָנוֹ מְגֻדָל וְכֻלוֹ נָאֶה, וְעָשְרוֹ גָדוֹל מְאֹד מְאּד. כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב לָרֹב מְאֹד וּמָמוֹן רַב הָיוּ לוֹ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ הַגָדוֹל, אֲשֶר בִּקְצֵה הָעִיר וּמַטְמוֹנֵי זָהָב, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָלִיוֹת לְאֵין מִסְפָּר. אַף־עַל־פִּי כֵן תָּמְהוּ הַחֲסִידִים, כַּאֲשֶר שָמְעוּ מִפִּי הָרַבִּי, שֶהוּא אוֹמֵר לְהַמְתִּין, עַד שֶיָבֹא ר' יִשְׂרָאֵל זֶה: שֶהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה הָרַבִּי נוֹהֵג לְהַמְתִּין וְשֶלֹא לְהִתְפַּלֵל, עַד שֶיָבֹא אֲפִילוּ אֶחָד מִבַּעֲלֵי רוּחַ־הַקֹדֶש, אֲשֶר הָיוּ מַרְבִּים לְבַקֵר אֶת הָרַבִּי, וְעַכְשָו הוּא מַמְתִּין לְאִיש עָשִיר!
וְהָרַבִּי חוֹזֵר וְאוֹמֵר:
– נַמְתִּין לְר' יִשְׂרָאֵל, נַמְתִּין! הוּא הוֹלֵךְ, עוֹד מְעַט וְיָבֹא.
עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְר' יִשְׂרָאֵל נִכְנַס אֶל בֵּית הַמִדְרָש, וּבְבֶהָלָה נִכְנָס. פָּנָיו הָיוּ אֲדֻמִים, זְקָנוֹ פָרוֹעַ, פִּיו פָּתוּחַ וְעֵינָיו תּוֹעוֹת לְכַאן וּלְכָאן. בִּקְפִיצָה נִגַש אֶל הָרַבִּי. נִכָּר הָיָה בוֹ, שֶהוּא רוֹצֶה לְסַפֵר דְבַר־מָה. אֲבָל הָרַבִּי קָרָא אֵלָיו:
– עַכְשָו נִתְפַּלֵל, נִתְפַּלֵל. וְאַתָּה, ר' יִשְׂרָאֵל, הִתְפַּלֵל אִתָּנוּ.
אַחֲרֵי הַתְּפִלָה שוּב נִגַש ר' יִשְׂרָאֵל אֶל הָרַבִּי וּפָתַח פִּיו וּפָשַט אֶת יָדָיו. נִכָּר הָיָה, שְדָבָר חָשוּב הוּא רוֹצֶה לְסַפֵּר. אֲבָל הָרַבִּי הִפְרִיעָהוּ גַם הַפַּעַם מִסַפֵּר וְאָמָר:
– שְׂתוֹק וַאֲנִי אֲסַפֵּר, אֲסַפֵּר יוֹתֵר מִמָה שֶאַתָּה יוֹדֵעַ, הַרְבֵּה יוֹתֵר.
בְּבֵית הַמִדְרָש קָמָה דֻמִיָה, אַךְ ר' יִשְׂרָאֵל שוּב פָּתַח אֶת פִּיו וּפָשַט אֶת יָדָיו, כִּי לֹא יָכוֹל לַעֲצוֹר בְּרוּחוֹ, וְקָרָא:
– הַסַכָּנָה!… אֲבָל הָרַבִּי הֵרִים אֶת יָדוֹ וְהִשְתִּיקָהוּ:
– לְהִתְפָּאֵר לְפָנַי אַתָּה רוֹצֶה! – אָמַר אֵלָיו הָרַבִּי – דָבָר גָדוֹל מְאֹד עָשִׂיתָ!… רוֹצֶה אַתָּה לְסַפֵּר לָנוּ, שֶכָּל הָעִיר נִמְלְטָה מִמָוֶת בִּגְלָלֶךָ, שֵבְּהוֹנְךָ, מַטְמוֹנֶיךָ וְכָל רְכוּשְךָ הִצַלְתָּ אֶת כֻּלָנוּ. לֹא חַסְתָּ וְלֹא חָמַלְתָּ עַל עָשְרֶךָ!… אֱמֶת הַדָבַר. אֲבָל אֵינְךָ יוֹדֵעַ, מַה מְאֹד גָדוֹל הָיָה הַקִטְרוּג בַּשָמַיִם בִּגְלַל הַמַעֲשֶׂה הַטוֹב הַזֶה, אֲשֶר עָשִׂיתָ. סַמָאֶל בְּעַצְמוֹ עָמַד לִפְנֵי כִסֵא הַכָּבוֹד וְלָמַד קַטֵיגוֹרִיָה.
שָמְעוּ הַחֲסִידִים הַנֶאֱסָפִים בְּבֵית הַמִדְרָש אֶת דִבְרֵי הָרַבִּי וְחָרְדוּ מְאֹד, אֲבָל הָרַבִּי פָנָה אֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמָר:
– עַתָּה אִם אַתָּה רוֹצֶה לְסַפֵּר, סַפֵּר נָא, וַאֲנִי אֲסַפֵּר אַחֲרֶיךָ אֶת אֲשֶר אַתָּה לֹא רָאִיתָ וְלֹא שָמָעְתָּ. הִתְחִיל ר' יִשְׂרָאֵל לְסַפֵּר בְּבֶהָלָה:
– בְּרֹאש גְדוּד צָבָא גָדוֹל שָלֵם בָּא שַׂר אֶחָד, צוֹרֵר יִשְׂרָאֵל, וְנִכְנַס אֶל הָעִיר, וּלְהַשְמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד נִכְנָס. פָּגַע בָּרִאשוֹנָה בְּבֵיתִי וְנִכְנָס אֵלָיו וְחֶרֶב שְלוּפָה בְּיָדוֹ. נִכְנְסוּ אַחֲרָיו חֵילוֹתָיו וְשָלְפוּ גַם הֵם אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם לַהֲרוֹג וּלְהַשְמִיד… נָפַלְתִּי לָאָרֶץ מֵרֹב אֵימָה… הִתְחַנַנְתִּי אֶל הַשָׂר: "חֲמָל נָא! כָּל אֲשֶר לִי קַח, אַךְ בָּנוּ אַל תִּגַע!… וְהוּא אָמַר: “אֶהֱרוֹג אֶתְכֶם, אֶת כָּל הַיְהוּדִים אֶהֱרוֹג וְאַחַר כַּךְ אֶקַח אֶת כָּל אֲשֶר לָכֶם!” וַאֲנִי שַבְתִּי וְהִתְחַנַנְתִּי: “יֵֶש לִי כֶסֶף וְזָהָב וּמָמוֹן רָב, קַח, קַח לְךָ, אַךְ נִשְמָתֵנוּ אַל תִּקַח!”… וְהוּא אָמַר: “לֹא, אֶת כֻּלְכֶם אֶהֱרוֹג!”… אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ? יֶש לִי מַטְמוֹנִים רַבִּים, אִם לֹא תַהַרְגֵנוּ, אֶמְסוֹר לְךָ גַם אֶת הַמַטְמוֹנִים הָאֵלֶה”. שָמַע הַשַָׂר וּמִיַד נַעֲשָׂה רַךְ וְאָמָר: “הַב, יְהוּדִי, הַב! לֹא אֶהֱרוֹג!” – רָאִיתִי, שְהוּא חוֹמֵד אֶת מַטְמוֹנַי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הִשָבַע לִי, שֶלֹא תַהֲרוֹג שוּם יְהוֹדִי וְלֹא תַעֲשֶה רָעָה לְשוּם יְהוּדִי וְאֶתֵּן לְךָ אֶת מַטְמוֹנַי”. וְהַשַר נִשְבָּע. לָקַח אֶת כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָהָב שֶלִי, אֶת כָּל מָמוֹנִי וּמַטְמוֹנֵי הָאֲבָנִים הַטוֹבוֹת וְהַמַרְגָלִיוֹת וְהָלַךְ לוֹ. גָמַר ר' יִשְׂרָאֵל לְסַפֵּר, וְהָרַבִּי סִפֵּר כַּדְבָרִים הָאֵלֶה: בְּשָעָה שֶר' יִשְׂרָאֵל אָמַר לַשָׂר שֶיִתֵּן לוֹ כָּל אֲשֶר לוֹ עָמַד סַמָאֵל וְקִטְרֵג:
– אֶת רְכוּשוֹ, רְכוּש יִשְׂרָאֵל, הוּא מוֹסֵר לְרָשָע!
בָּאוּ מַלְאָכִים, מְלִיצֵי יֹשֶר, וְהֵשִיבוּ:
– פִּקוּחַ נְפָשוֹת!…
עָנָה סַמָאֵל וְאָמַר:
– כַּמָה עֲנִיִים גוֹוְעִים בָּרָעָב וּבַקֹר יָכֹל הָיָה עָשִׂיר זֶה לְהַצִיל מִמָוֶת בְּהוֹנוֹ הַגָדוֹל, וְלֹא הִצִיל. עַכְשָו, כַּאֲשֶר סַכָּנַת מָוֶת בָּאָה עָלָיו, מִיַד הוּא נוֹטֵל אֶת הוֹנוֹ וּמוֹסֵר אוֹתוֹ לָרָשָע!
הַשִיבוּ מְלִיצֵי־יֹשֶר וְאָמָרוּ:
– אִלְמָלֵא מָסַר, הָיָה עוֹבֵר עֲבֵרָה גְדוֹלָה: עַל הַמִצְוָה “וְנִשְמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשוֹתֵיכֶם” הָיָה עוֹבֵר.
נִשְתַּתֵּק סַמָאֵל רֶגַע וְאַחַר כַּךְ שָב וְקִטְרֵג:
– רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, הִסְתַּכֵּל, הִסְתַּכֵּל אַתָּה בִכְבוֹדְךָ וּבְעַצְמֶךְ: הוּא מִשְתַּטֵחַ לִפְנֵי הָרָשָע. אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, שָכָח. אֵינוֹ מִתְפַּלֵל אֵלֶיךָ, אֵינוֹ נוֹדֵר בִּלְבָבוֹ לְחַלֵק אֶת מַטְמוֹנָיו לַעֲנִיִים. אֶלָא לִפְנֵי רָשָע הוּא מִתְחַנֵן וְלוֹ הוּא מוֹסֵר אֶת מַטְמוֹנָיו. כְּלָיָה! בַּחֶרֶב וּבַדָם! אָז קָם רַעַש. שְׂרָפִים וְאוֹפַנִים נֶחְפְּזוּ בַחֲרָדָה, עוֹרְרוּ אֶת הָאָבוֹת. פִּתְאֹם נִשְמַע קוֹל מַשַק כַּנְפֵי כְרוּבִים וְקוֹל בּוֹקֵעַ, עוֹלֶה וּמַכְרִיז:
– פַּנוּ מָקוֹם! זְכוּת הַצָלַת כַּמָה וְכַמָה נַפְשוֹת יִשְׂרָאֵל נִתְגַלְגָלָה!
נִרְתַּע הַקַטִיגוֹר לְאָחוֹר וְהָאָבוֹת נִתְמַלְאוּ שִׂמְחָה.
– אָדָם מִיִשְׂרָאֵל הִצִיל קְהִלָה שְלֵמָה מִמָוֶת, הוּא נַעֲשָׂה עָנִי וְהִצִיל, וְזֶה בָא וְדוֹרֵש לְהָבִיא כְלָיָה עַל כָּל בָּנֵינוּ, בִּגְלַל מַעֲשֶׂה טוֹב וְחֶסֶד זֶה! – אָמְרוּ הָאָבוֹת.
וְהַמְקַטְרֵג שָב וְקִטְרֵג:
– גוּפוֹת הִצִיל וּנְפָשוֹת אִבֵּד. הֲרֵי ר' יִשְׂרָאֵל לֹא “אָדָם מִיִשְׂרָאֵל” סְתַּם הִנֵהוּ. חָשוּב הוּא מְאֹד בֵּין הַיְהוּדִים. הָרַבִּי מִלוּבְּלִין מְכַבֵּד אוֹתוֹ. מִמֶנוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ כֻלָם!
– אַדְרַבָּה, יַעֲשׂוּ, יַעֲשׂוּ! – הֵשִיבוּ הָאָבוֹת – יִמְסְרוּ אֶת כָּל הוֹנָם לְמַעַן הַצִיל אֶת בָּנֵינוּ מִן הַמָוֶת!
וְסַמָאֵל עוֹמֵד וְטוֹעֵן:
– אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, יִשְכָּחוּ, לֹא יִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ כַאֲשֶר תָּבֹא עֲלֵיהֶם צָרָה. לֹא בְךָ יִבְטְחוּ, אַךְ בְּעֹשֶר, בְּמָמוֹן, בְּמַטְמוֹנִים. לֹא אוֹתְךָ יְהַלֵלוּ, אֶלָא אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָהָב. אֵין שׂוֶה לְהַנִיחָם. כְּלָיָה, בַּחֶרֶב וּבַדָם!…
שָמַע הַמַלְאָךְ מִיכָאֵל, וּמִיָד טָס וְשָב וְהֵבִיא אִתּוֹ הֲמוֹנֵי נְשָמוֹת שֶל קְדוֹשִים וּטְהוֹרִים, עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים, זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, וְהִצִיג אוֹתָן לִפְנֵי כִסֵא הַכָּבוֹד וְאָמָר: – אִלְמָלֵי רַבּוּ בֵין הַיְהוּדִים אֲנָשִים, שֶאֵינָם חָסִים עַל הוֹנָם וּבוֹחֲרִים לִהְיוֹת עֲנִיִים, וּבִלְבַד שֶיַצִילוּ אֶת אֲחֵיהֶם מִמָוֶת, לֹא הָיוּ כָל אֵלוּ נֶהֱרָגִים בְּאַכְזְרִיוּת נוֹרָאָה בִידֵי רְשָעִים מְרַצְחִים. וַהֲמוֹנֵי הַנְשָמוֹת עוֹנוֹת אַחֲרָיו:
– כַּךְ, כָּךְ!
וּזְכוּת הַצָלַת נְפָשוֹת עוֹמֶדֶת לִפְנֵי כִסֵא הַכָּבוֹד וַהֲדָרָה וְהַקָדוֹש־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה וְנֶהֲנֶה.
וְסַמָאֵל עוֹדֶנוּ עוֹמֵד וּמְקַטְרֵג:
– וְהַתְּפִלוֹת, הַתְּהִלוֹת, וְהַתִּשְבָּחוֹת לֹא תִשָמַעְנָה עוֹד! וּמִיכָאֵל מֵשִיב וְאוֹמֵר:
– יִתְפַּלָלוּ, יְהַלֵלוּ, יְשַבֵּחוּ. הֲרֵי הַיְהוּדִים מְלֻמָדִים2 בְּצָרוֹת הֵם, וְהִנָם יוֹדְעִים, שֶבְּלִי עֶזְרָתְךָ לֹא יוֹעִיל כָּל עֹשֶר לְהַצִילָם. יִתְפַּלֵלוּ, וְגַם ר' יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ יֵתְפַּלֵל. יִתְפַּלֵל תֵּכֶּף.
– נִרְאֶה, נִרְאֶה! – אָמַר סַמָאֵל מִתּוֹךְ הֶכְרָח.
וְהָרַבִּי סִיֵם אֶת סִפּוּרוֹ:
– מַמְתִּינִים הָיִינוּ לְךָ, ר' יִשְׂרָאֵל. לֹא הִתְפַּלַלְנוּ, לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְפַּלֵל, עַד שְבָּאתָׂ. הִתְפַּלַלְתָּ אִתָּנוּ וְסַמָאֵל שָׂם בְּעָפָר פִּיו וְנִשְתַּתֵּק.
וְהַשָנָה שְנַת מְהוּמָה נוֹרָאָה. נַפּוֹלֵאוֹן, אֲשֶר כָּבַש אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְהִדִיחַ מְלָכִים מִכִּסְאוֹתֵיהֶם, נָפַל, כַּאֲשֶר נִבָּא עָלָיו הַמַגִיד מִקוֹזִינִיץ, וְצִבְאוֹתָיו וְצִבְאוֹת הַמְדִינוֹת, אֲשֶר נִלְווּ עֵלָיו נִמְלְטוּ, בָּרְחוּ וְנָפוֹצוּ. וְאָז בָּאוּ עַל הַיְהוּדִים יוֹשְבֵי מְדִינַת פּוֹלִין יָמִים רָעִים וְנוֹרָאִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִימֵי הַמִלְחָמָה. קַרְדֹם וְסַיָף1 הָיוּ מְהַלְכִים מֵעִיר לָעִיר וּמִבָיִת לְבָיִת. הַקַרְדֹם שֶל רִשְּעֵי הָאֻמוֹת הָיָה מְהָרֵס בְּשַעַת כַּעֲסָם וְקַלְקָלָתָם אֶת בָּתֵּיהֶם וַחֲנֻיוֹתֵיהֶם שֶל הַיְהוּדִים, וְהַסַיָף שֶל הַקַלְגַסִים 2 שֶבָּרְחוּ מִשְׂדֵה הַמִלְחָמָה וְשֶנָפוֹצוּ, הָיָה הוֹרֵג וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין זָקֵן וָנַעַר, בֵּין אִיש לְאִשָה, בֵּין תִּינוֹק וְתִינוֹקֶת. עַל הָעִיר לוּבְּלִין פָּסָחוּ. הָרַבִּי הָיָה יוֹשֵב בַּחֲדַר הָעֲלִיָה שֶלוֹ לְיַד הַחַלוֹן, מִסְתַּכֵּל וְשוֹמֵר.
פִּתְאֹם רָאָה מַה שֶרָאָה וְקָרָא אֶל הַשַמָש שֶלוֹ בְּבֶהָלָה: – לֵךְ וְהַכְרֵז בָּעִיר: הִמָלְטוּ! יָצָא הַקָצֶף. יָצָא הַשַמָש וְהִכְרִיז וְכָל הַיְהוּדִים שָמְעוּ וְנִמְלָטוּ: אֲשֶר לַשָׂדֶה – לַשָׂדֶה וַאֲשֶר לַיַעַר – לַיָעַר. נָפוֹצוּ כָל הַיְהוּדִים הֵם וּנְשֵיהֶם וְטַפָּם אֶל הַשָׂדוֹת וְאֶל הַיְעָרוֹת, וְהָרַבִּי עִם בְּנֵי בֵיתוֹ בְתוֹכָם.
וְהַיָמִים יְמֵי סִיוָן.
מִסָבִיב טֹוָה הַחַמָה אֶת מַטְוֵה הַפָּז שֶלָהּ מֵעָנָף לְעָנָף, מִבַּד אֶל בַּד, מִגִבְעוֹל אֶל גִבְעוֹל, בִּכְדֵי לְקַשֵט אֶת כָּל אֵלוּ לִכְבוֹד הָרַבִּי, שֶיָצָא מִן הָעִיר וּבָא אֲלֵיהֶם. הַצִפֳּרִים אָמְרוּ שִירָה וְרוּחַ קַל הָיָה מְרַקֵד וּמְכַרְכֵּר, וְהַיְהוּדִים תְּמֵהִים: חַיֵיהֶם שֶל הַיְהוּדִים לַסַיָף נִתָּנוּ, בָּתֵּיהֶם וּרְכוּשָם – לַקַרְדֹם, וְהָעוֹלָם מָלֵא הוֹד, רִקוּד וְשִירָה!..
כֵּיוָן שֶשָקְעָה הַחַמָה פָּסַק הַהוֹד, נִשְתַּתְּקָה הַשִירָה, שָבְתוֹ הָרִקוּדִים וִירִיעָה שְחוֹרָה יָרְדָה מִן הַשָמַיִם וְכִסְתָה אֶת הָאָרֶץ.
וְשוּב בָּא הָרוּחַ, וּבִקְפִיצָה הוּא בָא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָמַיִם, וַהֲרֵיהוּ קוֹפֵץ וּמְרַקֵד מִגִבְעוֹל אֶל גִבְעוֹל, מִבַּד אֶל בַּד וּמֵעָנָף אֶל עָנָף, נוֹגֵעַ מִּפְנֵי הַיְעֵפִים וְהַיְגֵעִים וּמְלַטֵף אוֹתָם, כְּאִלוּ הָיָה מַטִיף לָהֶם תַּנְחוּמִים, כְּאֵם הַמְנַחֶמֶת אֵת יְלָדֶיהָ, וּמַלְאַךְ הַשֵנָה בָא וּמַשְכִּיחָם אֶת רָגְזָם וּנְדוּדֵיהֶם.
הַבֹּקֶר בָּא וְשוּב זְמִירוֹת נִשְמָעוֹת, אַךְ עוֹרֵב לְעוֹרֵב צוֹרֵחַ בְּרָאשֵי הָאִילָנוֹת, צוֹרֵחַ וּמִתְרַעֵם עַל הַצִפֳּרִים הָאוֹמְרוֹת שִירָה וְעַל הַחַמָה שֶשָבָה לְקַשֵט אֶת הָעוֹלָם בְּמַטְוֵה הַפָּז שֶלָהּ בְּשָעָה שֶהַיְהוּדִים וְכָל אֲשֶר לָהֶם נְתוּנִים לַסַיִף וְלַקַרְדֹם, וְגַם הַסְמוּכִים לָרַבִּי גוֹלִים מִמְקוֹם מוֹשָבָם.
הַיְהוּדִים נֵעוֹרִים מִשְנָתָם וְהִנָם רוֹאִים אֶת הָרַבִּי וַהֲרֵיהוּ מִתְהַלֵךְ בַּיַעַר בֵּין הָאִילָנוֹת, וְהָאִילָנוֹת כֻּלָם מִשְתַּחֲוִים לְפָנָיו כַּעֲבָדִים לִפְנֵי אֲדוֹנֵיהֶם מַמָש, וַעֲלֵיהֶם מְשַקְשְקִים כַּחֲסִידִים הַמוֹחֲאִים כַּפֵּיהֶם מֵרֹב שִׂמְחָה בְשָעָה שֶהֵם זוֹכִים לִרְאוֹת ִאֶת פְּנֵי הָרַבִּי. וְהָרַבִּי מִתְהַלֵךְ וְהוּא שָקוּעַ בְּרַעְיוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת כָּל אֲשֶר סְבִיבוֹתָיו וְאֵינוֹ שוֹמֵעַ כְּלוּם. עֵינָיו נְשׂוּאוֹת לְמָעְלָה. בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הֲרֵיהוּ מְשוֹטֵט וְאֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ שוֹמֵעַ אֶת אֲשֶר בָאָרֶץ מִתָּחַת. מִסְתַּכְּלִים הַיְהוּדִים בְּפָנָיו וְהֵם רוֹאִים, כִּי הַחֶדְוָה יוֹרֶדֶת מִמָרוֹם, מֵעוֹלַם הַחֶדְוָה, וְשׁוֹרָה עָלָיו, שׁוֹרָה וְחוֹדֶרֶת אֶל כָּל אֲבָרָיו וְגִידָיו, וּפִתְאֹם – וְהִנֵה מִפִּיו מִתְמַלֶטֶת מֵאֵלֶיהָ שִירָה בְלִי אֹמֶר, בְּלִי דְבָרִים. אַךְ נִגוּן בִּלְבָד.
וְהַיַעַר מִתְעוֹרֵר לְעֻמָתוֹ וְגַם הוּא מְזַמֵר, עַנְפֵי הָאִילָנוֹת מְרַקְדִים וַעֲלֵיהֶם מְשַקְשְקִים וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא שִירָה אַדִירָה לְבוֹרֵא הָעוֹלָם.
פּוֹסֵק הָרַבִּי לְלַמֵד וְגַם שִירַת הַיַעַר פוֹסֶקֶת. הָרַבִּי לוֹחֵש תְּפִלָה וּמִתְנוֹעֵעַ, וּמִיַד הַכֹּל מִתְפַּלֵל אִתּוֹ יַחְדָו. מִתְנוֹעֲעִים הָאִילָנוֹת שֶבַּיַעַר, מִתְנוֹעֲעִים הַגִבְעוֹלִים וְהַדְשָאִים שֶבַּשָׂדֶה וְנִשְמַעַת תְּפִלָה אַבִּירָה, תְּפִלָה עֲצוּמָה לַאֲדוֹן הַיְצוּרִים שֶהַסַיִף יִהְיֶה לְמַזְמֵרָה וְהַקַרְדֹם לְאֵת. הַמֶלֶךְ הַמָשִיחַ יָבֹא וְיִגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו.
וְהִנֵה הַכֹּל רוֹאִים אֶת הַחַמָה וְהִיא טֹוָה סֻלָמוֹת שֶל פָּז וְשוֹלַחַת אוֹתָם בַּאֲלַכְסוֹן מִן הָרָקִיעַ אֶל הַיַעַר, וּבַסֻלָמוֹת מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וְנִשְמוֹת צַדִיקִים יוֹרְדִים וְעוֹלִים וּמַעֲלִים אִתָּם אֶת הַתְּפִלוֹת אֶל כִּסֵא הַכָּבוֹד. וְהָרַבִּי עוֹמֵד וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשוֹת תְּפִלָה, וּפִתְאֹם – הָס! אֵין קוֹל, אֵין תְּנוּעָה. הַתְּפִלָה נִגְמָרָה.
שָעָה זוֹ הָיְתָה שַעַת “עֲלִיָה” לָרַבִּי. אֶל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים עָלָה וְהִגִיעַ אֶל הַהֵיכָלוֹת שֶל גַן הָעֵדֶן וְהֶחֱרִיד מִכִּסְאוֹתֵיהֶם אֶת נִשְמוֹתֵיהֶם שֶל הָאָבוֹת וְהַצַדִיקִים הַקְדוֹשִים וְאֶת הַמַלְאָכִים וְהַשְׂרָפִים. – הַיְהוּדִים מֻכִּים, נֶהֱרָגִים בְּזִקְנֵיהֶם, נְשֵיהֶם וְטַפָּם, בָּתֵּיהֶם נֶהֱרָסִים וּרְכוּשָם לָבַז, וְאַתֶּם מַחֲשִים!
וּתְפִילַת הָרַבִּי וּתְפִלוֹתֵיהֶם שֶל הַיְהוּדִים וְכָל אֲשֶר סְבִיבוֹתֵיהֶם בָּאוּ עַד כִּסֵא הַכָּבוֹד וְנִלְווּ אֶל תְּפִלוֹת הָאָבוֹת וְהַצַדִיקִים וְהַמַלְאָכִים וְהַשְׂרָפִים, וְגָעַר אֲלֹהִים בַּמַשְחִיתִים וְלֹא נְתָנָם עוֹד לַהֲרוֹג וּלְהַשְחִית בַּיְהוּדִים. שָב הָרַבִּי אֶל הָעִיר וְאִתּוֹ שָבוּ כָל הַיְהוּדִים. הַקַרְדֹם הָיָה לִבְקוֹעַ בּוֹ עֵצִים וְהַסַיִף נַעֲשָׂה לְתַכְשִיט בִּלְבָד. הַהֲרֵגוֹת וְהַהֲרִיסוֹת חָדֵלוּ, אֲבָל הָרַבִּי לֹא נִסְתַּפֵּק בָּזֶה. כָּל הַיְהוּדִים שְׂרוּיִם בְּגָלוּת, וְהַגָלוּת מַה מָרָה! עַכְשָו פָּסְקוּ לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד, לְהַשְחִית וְלַהֲרוֹס, וּמָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם יָשוּבוּ לַעֲשׂוֹת לַיְהוּדִים כַּאֲשֶר עָשׂוּ. אֲבָל הוּא, הָרַבִּי, כֵּיוָן שֶעָלָה פַּעַם אַחַת וְעָשָׂה מַה שֶעָשָׂה, יַעֲלֶה אֶל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים פַּעַם שֵנִית. יַעֲלֶה מַעְלָה מָעְלָה. הֲרֵי סוֹד הָעֲלִיָה כְבָר נִתְגַלָה לוֹ. יַעֲלֶה וְלֹא יִתֵּן שָם מָנוֹחַ, עַד שֶיוֹרִיד אִתּוֹ אֶת הַמָשִיחַ. וְהָרַבִּי עָלָה. בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹלֶה לְמַעֲלָה, וּבְשַבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים עָלָה מַעְלָה מָעְלָה. הַכֹּל הָיוּ רוֹאִים בּוֹ, שֶגוּפוֹ כַאן וְנִשְמָתוֹ בַמָרוֹם. עָבְרוּ שָבוּעוֹת, חָלְפוּ חֱדָשִים, וְהָרַבִּי עוֹלֶה מַעְלָה מָעְלָה. נִסְתַּכְּלוּ הַחֲסִידִים בְּפָנָיו וְרָאוּ מַה שֶרָאוּ וְאָמָרוּ:
– הַגְאֻלָה קְרוֹבָה!
שָמַע הָרַבִּי וְנִעֲנַע בְּרֹאשוֹ, כְּאוֹמֵר:
– כַּךְ, כָּךְ. קְרוֹבָה הַגְאֻלָה, קְרוֹבָה!
עָבְרוּ יְמֵי הַקַיִץ, עָבַר חֹדֶש אֱלוּל, חָלְפוּ גַם הַיָמִים הַנוֹרָאִים וִימֵי הַחַג שֶל סֻכּוֹת, וְהַכֹּל בַּעֲלִיַת נִשְמָתוֹ שֶל הָרַבִּי, בַּעֲלִיָה מִמַדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מֵעוֹלָם אֶל עוֹלָם, וְהִנֵה בָא יוֹם שְמִינִי הָעֲצֶרֶת, הוּא הַיוֹם הַסָמוּךְ לְשִׂמְחַת־תּוֹרָה. וְהָרַבִּי, כְּדַרְכּוֹ בְכָל אוֹתָם הַיָמִים, עָלָה, אֲבָל לֹא נִסְתַּפֵּק בַּעֲלִיַת נִשְמָתוֹ בִּלְבָד, אֶלָא גַם אֶת כָּל הַחֲסִידִים אֲשֶר נִמְצְאוּ אִתּוֹ בַחֲדַר הָעֲלִיָה שֶלוֹ הִתְאַמֵץ לְהַעֲלוֹת אִתּוֹ. הִתְאַמֵץ וְהִצְלִיחַ. אֶל עוֹלַם הַחֶדְוָה הֶעֱלָה אֶת כֻּלָם. בְּדָבָר קָטָן, בְּדֶרֶךְ הַטֶבַע, הֵחֵל. לִכְבוֹד הַחַג מָסַךְ הוּא בְעַצְמוֹ כּוֹס יַיִן לְכָל חָסִיד וְחָסִיד. מָסַךְ וְאֶת הַבַּקְבּוּקִים שֶנִתְרוֹקְנוּ הִצִיג עַל הַחַלוֹן, כְּאִלוּ חָפֵץ, שֶהֵם יִהְיוּ עֵדִים וְשוֹמְרִים מִפְּנֵי הַמַזִיקִים, הָאוֹרְבִים וּמִתְאַמְצִים לְהַזִיק כָּל מִי שֶרוֹצֶה לְהָבִיא גְאֻלָה לָעוֹלָם: עֵדִים עַל הַחֶדְוָה הַשוֹרֶרֶת כַּאן בְּיוֹם זֶה שֶל שִׂמְחָה כְפוּלָה, זְמַן שִׂמְלָתֵנוּ וְשִׂמְחַת־הַתּוֹרָה, וּמִמֵילָא לֹא יוּכְלוּ הַמַזִיקִים לְהִכָּנֵס בְּעַד הַחַלוֹן.
אַךְ שָתוּ הַחֲסִידִים אִיש־אִיש אֶת כּוֹסוֹ, וְהִנֵה כָל הַחֶדֶר נִמְלָא זִמְרָה וּרְקִידָה. הָרַבִּי הֵחֵל וְהַחֲסִידִים אַחֲרָיו. כָּל פֶּה זִמֵר וְכָל רֶגֶל רָקָדָה. הַפִּיוֹת נִפְתְּחוּ מֵאֲלֵיהֶם וְזִמְרוּ זְמִירוֹת בְּלִי מִלִים, גַם בְּלִי נִגוּן… הָרַגְלַיִם הִתְרוֹמְמוּ גַם הֵן מֵאֲלֵיהֶן וְרָקָדוּ. רָקַד הָרַבִּי, רָקַד כָּל חָסִיד וְחָסִיד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּפִתְאֹם נַעֲשׂוּ לְעִגוּל וְהָרַבִּי מְרַקֵד בְּאֶמְצָע. הָרַגְלַיִם רָקְדוּ וְהַפִּיוֹת זִמְרוּ וְהַכֹּל מֵאֲלֵיהֶם. הֵם זִמְרוּ וְרָקְדוּ וְכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ הָיָה מְזַמֵר וּמְרַקֵד עִמָהֶם.
אֶל עוֹלַם הַחֶדְוָה עָלוּ וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְמַטָה, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶל הָרַבִּי.
וְהָרַבִּי לֹא נִסְתַּפֵּק בָּזֶה. הוּא מוֹכָן וּמְזֻמָן לְהוֹסִיף וְלַעֲלוֹת. אֶל הֵיכָל הַמָשִִיחַ יָבֹא וְגַם אֶת חֲסִידָיו יָבִיא שָמָה וְכֻלָם יוֹרִידוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶה עִם הַמָשִיחַ יַחְדָו אֶל הָעוֹלָם הַזֶה. יַעֲלוּ, יוֹרִידוּ!…
הִגִיעַ זְמַן הַהַקָפוֹת, וְהָרִקוּדִים וְהַזְמִירוֹת פָּסְקוּ לְפִי שָעָה. הֲרֵי הָרַבִּי וַחֲסִידָיו הָיוּ מֻכְרָחִים לַעֲשוֹת הֲכָנוֹת לְהַקָפוֹת אֵלוּ, שֶאַחֲרֵיהֶן תָּבֹא הָעֲלִיָה הַגְדוֹלָה. נָפוֹצוּ הַחֲסִידִים בֶּחָצֵר, טִהֲרוּ אֶת מַחְשְבוֹתֵיהֶם וְהֵסִירוּ מִקֶרֶב לְבָבָם אֶת כָּל מִינֵי הַתַּאֲוֹת וְאֶת הַדְאָגוֹת לְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶה, וְהָרַבִּי נִשְאַר בַּחֲדַר הָעֲלִיָה שֶלוֹ וְעָשָׂה מַה שֶעָשָׂה.
וְהַשָמַיִם מִמַעַל בְּהִירִים וְכוֹכְבֵי אֵל מִתְנוֹצְצִים, מְרַמְזִים בְּקַרְנֵי אוֹרָם אֶל הַחֲסִידִים הַנֶאֱסָפִים בֶּחָצֵר וּמְהַלְכִים הֵנָה וָהֵנָה – שֶיַעֲלוּ אֲלֵיהֶם, יַעֲלוּ לַמָרוֹם וְהֵם יְקַבְּלוּ אוֹתָם שָם בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. פִּתְאֹם – קוֹל נְגִיחָה עֲצוּמָה נִשְמָעָה. נִבְהֲלוּ הַחֲסִידִים מְאֹד וְרָצוּ אַחֲרֵי הַקוֹל. רָצוּ וְרָאוּ לְאוֹר הַכּוֹכָבִים בְּגָדִים לְבָנִים. נִגְשוּ אֶל הַבְּגָדִים, וְהִנֵה – אוֹי וַאֲבוֹי!… הָרַבִּי בְּבִגְדֵי יוֹם־טוֹב הַלְבָנִים שֶלוֹ מוּטָל עַל הָאָרֶץ. אֵיזֶה דֶרֶךְ בָּא שָמָה? –
מִי יוֹדֵעַ?
דֶרֶךְ הַפֶּתַח לֹא קָפַץ, שֶהֲרֵי הַחֲסִידִים נִצְבוּ שָם וְאִלְמָלֵי יָצָא, הָיוּ מַרְגִישִים בּוֹ. דֶרֶךְ הַחֲלוֹן לֹא קָפַץ, שֶהֲרֵי הַבַּקְבּוּקִים הָרֵיקִים, כַּאֲשֶר נִצְבוּ קֹדֶם לָכֵן, עוֹדָם נִצָבִים בְּשוּרָה וְגַם אֶחָד מֵהֶם לֹא נָפָל. וּבַעֲלֵי רוּחַ־הַקֹדֶש, שֶהָיוּ שָם, אָמָרוּ: – עָלָה וּבָא עַד הֵיכַל הַמָשִיחַ. כְּבָר הָיָה מוּכָן לְהִכָּנֵס, אַךְ הַדוֹר אֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ, וְ“הַנְפִילָה” בָּאָה.
וּמֵאָז הָיָה הָרַבִּי שוֹכֵב עַל מִטָתוֹ שָבוּעוֹת וָחֳדׂשִים, עַד אֲשֶר בָּא יוֹם תִּשְעָה־בְּאָב, הוּא הַיוֹם שֶאוֹתוֹ הִתְאַמֵץ הָרַבִּי לַהֲפוֹךְ לְיוֹם־טוֹב – וְנִפְטָר.
לֹא הָיָה הַדוֹר כְּדַאי לְמָשִיחַ.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.