רקע
עזריאל נתן פרנק
עֲלִיתוֹ שֶל הַָרַבִּי מִלוּבְּלִין, "נְפִילָתוֹ" וּפְטִירָתוֹ.
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה

וְהַשָנָה שְנַת מְהוּמָה נוֹרָאָה. נַפּוֹלֵאוֹן, אֲשֶר כָּבַש אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְהִדִיחַ מְלָכִים מִכִּסְאוֹתֵיהֶם, נָפַל, כַּאֲשֶר נִבָּא עָלָיו הַמַגִיד מִקוֹזִינִיץ, וְצִבְאוֹתָיו וְצִבְאוֹת הַמְדִינוֹת, אֲשֶר נִלְווּ עֵלָיו נִמְלְטוּ, בָּרְחוּ וְנָפוֹצוּ. וְאָז בָּאוּ עַל הַיְהוּדִים יוֹשְבֵי מְדִינַת פּוֹלִין יָמִים רָעִים וְנוֹרָאִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִימֵי הַמִלְחָמָה. קַרְדֹם וְסַיָף1 הָיוּ מְהַלְכִים מֵעִיר לָעִיר וּמִבָיִת לְבָיִת. הַקַרְדֹם שֶל רִשְּעֵי הָאֻמוֹת הָיָה מְהָרֵס בְּשַעַת כַּעֲסָם וְקַלְקָלָתָם אֶת בָּתֵּיהֶם וַחֲנֻיוֹתֵיהֶם שֶל הַיְהוּדִים, וְהַסַיָף שֶל הַקַלְגַסִים 2 שֶבָּרְחוּ מִשְׂדֵה הַמִלְחָמָה וְשֶנָפוֹצוּ, הָיָה הוֹרֵג וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין זָקֵן וָנַעַר, בֵּין אִיש לְאִשָה, בֵּין תִּינוֹק וְתִינוֹקֶת. עַל הָעִיר לוּבְּלִין פָּסָחוּ. הָרַבִּי הָיָה יוֹשֵב בַּחֲדַר הָעֲלִיָה שֶלוֹ לְיַד הַחַלוֹן, מִסְתַּכֵּל וְשוֹמֵר.

פִּתְאֹם רָאָה מַה שֶרָאָה וְקָרָא אֶל הַשַמָש שֶלוֹ בְּבֶהָלָה: – לֵךְ וְהַכְרֵז בָּעִיר: הִמָלְטוּ! יָצָא הַקָצֶף. יָצָא הַשַמָש וְהִכְרִיז וְכָל הַיְהוּדִים שָמְעוּ וְנִמְלָטוּ: אֲשֶר לַשָׂדֶה – לַשָׂדֶה וַאֲשֶר לַיַעַר – לַיָעַר. נָפוֹצוּ כָל הַיְהוּדִים הֵם וּנְשֵיהֶם וְטַפָּם אֶל הַשָׂדוֹת וְאֶל הַיְעָרוֹת, וְהָרַבִּי עִם בְּנֵי בֵיתוֹ בְתוֹכָם.

וְהַיָמִים יְמֵי סִיוָן.

מִסָבִיב טֹוָה הַחַמָה אֶת מַטְוֵה הַפָּז שֶלָהּ מֵעָנָף לְעָנָף, מִבַּד אֶל בַּד, מִגִבְעוֹל אֶל גִבְעוֹל, בִּכְדֵי לְקַשֵט אֶת כָּל אֵלוּ לִכְבוֹד הָרַבִּי, שֶיָצָא מִן הָעִיר וּבָא אֲלֵיהֶם. הַצִפֳּרִים אָמְרוּ שִירָה וְרוּחַ קַל הָיָה מְרַקֵד וּמְכַרְכֵּר, וְהַיְהוּדִים תְּמֵהִים: חַיֵיהֶם שֶל הַיְהוּדִים לַסַיָף נִתָּנוּ, בָּתֵּיהֶם וּרְכוּשָם – לַקַרְדֹם, וְהָעוֹלָם מָלֵא הוֹד, רִקוּד וְשִירָה!..

כֵּיוָן שֶשָקְעָה הַחַמָה פָּסַק הַהוֹד, נִשְתַּתְּקָה הַשִירָה, שָבְתוֹ הָרִקוּדִים וִירִיעָה שְחוֹרָה יָרְדָה מִן הַשָמַיִם וְכִסְתָה אֶת הָאָרֶץ.

וְשוּב בָּא הָרוּחַ, וּבִקְפִיצָה הוּא בָא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָמַיִם, וַהֲרֵיהוּ קוֹפֵץ וּמְרַקֵד מִגִבְעוֹל אֶל גִבְעוֹל, מִבַּד אֶל בַּד וּמֵעָנָף אֶל עָנָף, נוֹגֵעַ מִּפְנֵי הַיְעֵפִים וְהַיְגֵעִים וּמְלַטֵף אוֹתָם, כְּאִלוּ הָיָה מַטִיף לָהֶם תַּנְחוּמִים, כְּאֵם הַמְנַחֶמֶת אֵת יְלָדֶיהָ, וּמַלְאַךְ הַשֵנָה בָא וּמַשְכִּיחָם אֶת רָגְזָם וּנְדוּדֵיהֶם.

הַבֹּקֶר בָּא וְשוּב זְמִירוֹת נִשְמָעוֹת, אַךְ עוֹרֵב לְעוֹרֵב צוֹרֵחַ בְּרָאשֵי הָאִילָנוֹת, צוֹרֵחַ וּמִתְרַעֵם עַל הַצִפֳּרִים הָאוֹמְרוֹת שִירָה וְעַל הַחַמָה שֶשָבָה לְקַשֵט אֶת הָעוֹלָם בְּמַטְוֵה הַפָּז שֶלָהּ בְּשָעָה שֶהַיְהוּדִים וְכָל אֲשֶר לָהֶם נְתוּנִים לַסַיִף וְלַקַרְדֹם, וְגַם הַסְמוּכִים לָרַבִּי גוֹלִים מִמְקוֹם מוֹשָבָם.

הַיְהוּדִים נֵעוֹרִים מִשְנָתָם וְהִנָם רוֹאִים אֶת הָרַבִּי וַהֲרֵיהוּ מִתְהַלֵךְ בַּיַעַר בֵּין הָאִילָנוֹת, וְהָאִילָנוֹת כֻּלָם מִשְתַּחֲוִים לְפָנָיו כַּעֲבָדִים לִפְנֵי אֲדוֹנֵיהֶם מַמָש, וַעֲלֵיהֶם מְשַקְשְקִים כַּחֲסִידִים הַמוֹחֲאִים כַּפֵּיהֶם מֵרֹב שִׂמְחָה בְשָעָה שֶהֵם זוֹכִים לִרְאוֹת ִאֶת פְּנֵי הָרַבִּי. וְהָרַבִּי מִתְהַלֵךְ וְהוּא שָקוּעַ בְּרַעְיוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת כָּל אֲשֶר סְבִיבוֹתָיו וְאֵינוֹ שוֹמֵעַ כְּלוּם. עֵינָיו נְשׂוּאוֹת לְמָעְלָה. בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הֲרֵיהוּ מְשוֹטֵט וְאֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ שוֹמֵעַ אֶת אֲשֶר בָאָרֶץ מִתָּחַת. מִסְתַּכְּלִים הַיְהוּדִים בְּפָנָיו וְהֵם רוֹאִים, כִּי הַחֶדְוָה יוֹרֶדֶת מִמָרוֹם, מֵעוֹלַם הַחֶדְוָה, וְשׁוֹרָה עָלָיו, שׁוֹרָה וְחוֹדֶרֶת אֶל כָּל אֲבָרָיו וְגִידָיו, וּפִתְאֹם – וְהִנֵה מִפִּיו מִתְמַלֶטֶת מֵאֵלֶיהָ שִירָה בְלִי אֹמֶר, בְּלִי דְבָרִים. אַךְ נִגוּן בִּלְבָד.

וְהַיַעַר מִתְעוֹרֵר לְעֻמָתוֹ וְגַם הוּא מְזַמֵר, עַנְפֵי הָאִילָנוֹת מְרַקְדִים וַעֲלֵיהֶם מְשַקְשְקִים וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא שִירָה אַדִירָה לְבוֹרֵא הָעוֹלָם.

פּוֹסֵק הָרַבִּי לְלַמֵד וְגַם שִירַת הַיַעַר פוֹסֶקֶת. הָרַבִּי לוֹחֵש תְּפִלָה וּמִתְנוֹעֵעַ, וּמִיַד הַכֹּל מִתְפַּלֵל אִתּוֹ יַחְדָו. מִתְנוֹעֲעִים הָאִילָנוֹת שֶבַּיַעַר, מִתְנוֹעֲעִים הַגִבְעוֹלִים וְהַדְשָאִים שֶבַּשָׂדֶה וְנִשְמַעַת תְּפִלָה אַבִּירָה, תְּפִלָה עֲצוּמָה לַאֲדוֹן הַיְצוּרִים שֶהַסַיִף יִהְיֶה לְמַזְמֵרָה וְהַקַרְדֹם לְאֵת. הַמֶלֶךְ הַמָשִיחַ יָבֹא וְיִגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו.

וְהִנֵה הַכֹּל רוֹאִים אֶת הַחַמָה וְהִיא טֹוָה סֻלָמוֹת שֶל פָּז וְשוֹלַחַת אוֹתָם בַּאֲלַכְסוֹן מִן הָרָקִיעַ אֶל הַיַעַר, וּבַסֻלָמוֹת מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וְנִשְמוֹת צַדִיקִים יוֹרְדִים וְעוֹלִים וּמַעֲלִים אִתָּם אֶת הַתְּפִלוֹת אֶל כִּסֵא הַכָּבוֹד. וְהָרַבִּי עוֹמֵד וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשוֹת תְּפִלָה, וּפִתְאֹם – הָס! אֵין קוֹל, אֵין תְּנוּעָה. הַתְּפִלָה נִגְמָרָה.

שָעָה זוֹ הָיְתָה שַעַת “עֲלִיָה” לָרַבִּי. אֶל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים עָלָה וְהִגִיעַ אֶל הַהֵיכָלוֹת שֶל גַן הָעֵדֶן וְהֶחֱרִיד מִכִּסְאוֹתֵיהֶם אֶת נִשְמוֹתֵיהֶם שֶל הָאָבוֹת וְהַצַדִיקִים הַקְדוֹשִים וְאֶת הַמַלְאָכִים וְהַשְׂרָפִים. – הַיְהוּדִים מֻכִּים, נֶהֱרָגִים בְּזִקְנֵיהֶם, נְשֵיהֶם וְטַפָּם, בָּתֵּיהֶם נֶהֱרָסִים וּרְכוּשָם לָבַז, וְאַתֶּם מַחֲשִים!

וּתְפִילַת הָרַבִּי וּתְפִלוֹתֵיהֶם שֶל הַיְהוּדִים וְכָל אֲשֶר סְבִיבוֹתֵיהֶם בָּאוּ עַד כִּסֵא הַכָּבוֹד וְנִלְווּ אֶל תְּפִלוֹת הָאָבוֹת וְהַצַדִיקִים וְהַמַלְאָכִים וְהַשְׂרָפִים, וְגָעַר אֲלֹהִים בַּמַשְחִיתִים וְלֹא נְתָנָם עוֹד לַהֲרוֹג וּלְהַשְחִית בַּיְהוּדִים. שָב הָרַבִּי אֶל הָעִיר וְאִתּוֹ שָבוּ כָל הַיְהוּדִים. הַקַרְדֹם הָיָה לִבְקוֹעַ בּוֹ עֵצִים וְהַסַיִף נַעֲשָׂה לְתַכְשִיט בִּלְבָד. הַהֲרֵגוֹת וְהַהֲרִיסוֹת חָדֵלוּ, אֲבָל הָרַבִּי לֹא נִסְתַּפֵּק בָּזֶה. כָּל הַיְהוּדִים שְׂרוּיִם בְּגָלוּת, וְהַגָלוּת מַה מָרָה! עַכְשָו פָּסְקוּ לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד, לְהַשְחִית וְלַהֲרוֹס, וּמָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם יָשוּבוּ לַעֲשׂוֹת לַיְהוּדִים כַּאֲשֶר עָשׂוּ. אֲבָל הוּא, הָרַבִּי, כֵּיוָן שֶעָלָה פַּעַם אַחַת וְעָשָׂה מַה שֶעָשָׂה, יַעֲלֶה אֶל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים פַּעַם שֵנִית. יַעֲלֶה מַעְלָה מָעְלָה. הֲרֵי סוֹד הָעֲלִיָה כְבָר נִתְגַלָה לוֹ. יַעֲלֶה וְלֹא יִתֵּן שָם מָנוֹחַ, עַד שֶיוֹרִיד אִתּוֹ אֶת הַמָשִיחַ. וְהָרַבִּי עָלָה. בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹלֶה לְמַעֲלָה, וּבְשַבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים עָלָה מַעְלָה מָעְלָה. הַכֹּל הָיוּ רוֹאִים בּוֹ, שֶגוּפוֹ כַאן וְנִשְמָתוֹ בַמָרוֹם. עָבְרוּ שָבוּעוֹת, חָלְפוּ חֱדָשִים, וְהָרַבִּי עוֹלֶה מַעְלָה מָעְלָה. נִסְתַּכְּלוּ הַחֲסִידִים בְּפָנָיו וְרָאוּ מַה שֶרָאוּ וְאָמָרוּ:

– הַגְאֻלָה קְרוֹבָה!

שָמַע הָרַבִּי וְנִעֲנַע בְּרֹאשוֹ, כְּאוֹמֵר:

– כַּךְ, כָּךְ. קְרוֹבָה הַגְאֻלָה, קְרוֹבָה!

עָבְרוּ יְמֵי הַקַיִץ, עָבַר חֹדֶש אֱלוּל, חָלְפוּ גַם הַיָמִים הַנוֹרָאִים וִימֵי הַחַג שֶל סֻכּוֹת, וְהַכֹּל בַּעֲלִיַת נִשְמָתוֹ שֶל הָרַבִּי, בַּעֲלִיָה מִמַדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מֵעוֹלָם אֶל עוֹלָם, וְהִנֵה בָא יוֹם שְמִינִי הָעֲצֶרֶת, הוּא הַיוֹם הַסָמוּךְ לְשִׂמְחַת־תּוֹרָה. וְהָרַבִּי, כְּדַרְכּוֹ בְכָל אוֹתָם הַיָמִים, עָלָה, אֲבָל לֹא נִסְתַּפֵּק בַּעֲלִיַת נִשְמָתוֹ בִּלְבָד, אֶלָא גַם אֶת כָּל הַחֲסִידִים אֲשֶר נִמְצְאוּ אִתּוֹ בַחֲדַר הָעֲלִיָה שֶלוֹ הִתְאַמֵץ לְהַעֲלוֹת אִתּוֹ. הִתְאַמֵץ וְהִצְלִיחַ. אֶל עוֹלַם הַחֶדְוָה הֶעֱלָה אֶת כֻּלָם. בְּדָבָר קָטָן, בְּדֶרֶךְ הַטֶבַע, הֵחֵל. לִכְבוֹד הַחַג מָסַךְ הוּא בְעַצְמוֹ כּוֹס יַיִן לְכָל חָסִיד וְחָסִיד. מָסַךְ וְאֶת הַבַּקְבּוּקִים שֶנִתְרוֹקְנוּ הִצִיג עַל הַחַלוֹן, כְּאִלוּ חָפֵץ, שֶהֵם יִהְיוּ עֵדִים וְשוֹמְרִים מִפְּנֵי הַמַזִיקִים, הָאוֹרְבִים וּמִתְאַמְצִים לְהַזִיק כָּל מִי שֶרוֹצֶה לְהָבִיא גְאֻלָה לָעוֹלָם: עֵדִים עַל הַחֶדְוָה הַשוֹרֶרֶת כַּאן בְּיוֹם זֶה שֶל שִׂמְחָה כְפוּלָה, זְמַן שִׂמְלָתֵנוּ וְשִׂמְחַת־הַתּוֹרָה, וּמִמֵילָא לֹא יוּכְלוּ הַמַזִיקִים לְהִכָּנֵס בְּעַד הַחַלוֹן.

אַךְ שָתוּ הַחֲסִידִים אִיש־אִיש אֶת כּוֹסוֹ, וְהִנֵה כָל הַחֶדֶר נִמְלָא זִמְרָה וּרְקִידָה. הָרַבִּי הֵחֵל וְהַחֲסִידִים אַחֲרָיו. כָּל פֶּה זִמֵר וְכָל רֶגֶל רָקָדָה. הַפִּיוֹת נִפְתְּחוּ מֵאֲלֵיהֶם וְזִמְרוּ זְמִירוֹת בְּלִי מִלִים, גַם בְּלִי נִגוּן… הָרַגְלַיִם הִתְרוֹמְמוּ גַם הֵן מֵאֲלֵיהֶן וְרָקָדוּ. רָקַד הָרַבִּי, רָקַד כָּל חָסִיד וְחָסִיד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּפִתְאֹם נַעֲשׂוּ לְעִגוּל וְהָרַבִּי מְרַקֵד בְּאֶמְצָע. הָרַגְלַיִם רָקְדוּ וְהַפִּיוֹת זִמְרוּ וְהַכֹּל מֵאֲלֵיהֶם. הֵם זִמְרוּ וְרָקְדוּ וְכָל הָעוֹלָם כֻּלוֹ הָיָה מְזַמֵר וּמְרַקֵד עִמָהֶם.

אֶל עוֹלַם הַחֶדְוָה עָלוּ וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְמַטָה, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶל הָרַבִּי.

וְהָרַבִּי לֹא נִסְתַּפֵּק בָּזֶה. הוּא מוֹכָן וּמְזֻמָן לְהוֹסִיף וְלַעֲלוֹת. אֶל הֵיכָל הַמָשִִיחַ יָבֹא וְגַם אֶת חֲסִידָיו יָבִיא שָמָה וְכֻלָם יוֹרִידוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶה עִם הַמָשִיחַ יַחְדָו אֶל הָעוֹלָם הַזֶה. יַעֲלוּ, יוֹרִידוּ!…

הִגִיעַ זְמַן הַהַקָפוֹת, וְהָרִקוּדִים וְהַזְמִירוֹת פָּסְקוּ לְפִי שָעָה. הֲרֵי הָרַבִּי וַחֲסִידָיו הָיוּ מֻכְרָחִים לַעֲשוֹת הֲכָנוֹת לְהַקָפוֹת אֵלוּ, שֶאַחֲרֵיהֶן תָּבֹא הָעֲלִיָה הַגְדוֹלָה. נָפוֹצוּ הַחֲסִידִים בֶּחָצֵר, טִהֲרוּ אֶת מַחְשְבוֹתֵיהֶם וְהֵסִירוּ מִקֶרֶב לְבָבָם אֶת כָּל מִינֵי הַתַּאֲוֹת וְאֶת הַדְאָגוֹת לְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶה, וְהָרַבִּי נִשְאַר בַּחֲדַר הָעֲלִיָה שֶלוֹ וְעָשָׂה מַה שֶעָשָׂה.

וְהַשָמַיִם מִמַעַל בְּהִירִים וְכוֹכְבֵי אֵל מִתְנוֹצְצִים, מְרַמְזִים בְּקַרְנֵי אוֹרָם אֶל הַחֲסִידִים הַנֶאֱסָפִים בֶּחָצֵר וּמְהַלְכִים הֵנָה וָהֵנָה – שֶיַעֲלוּ אֲלֵיהֶם, יַעֲלוּ לַמָרוֹם וְהֵם יְקַבְּלוּ אוֹתָם שָם בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. פִּתְאֹם – קוֹל נְגִיחָה עֲצוּמָה נִשְמָעָה. נִבְהֲלוּ הַחֲסִידִים מְאֹד וְרָצוּ אַחֲרֵי הַקוֹל. רָצוּ וְרָאוּ לְאוֹר הַכּוֹכָבִים בְּגָדִים לְבָנִים. נִגְשוּ אֶל הַבְּגָדִים, וְהִנֵה – אוֹי וַאֲבוֹי!… הָרַבִּי בְּבִגְדֵי יוֹם־טוֹב הַלְבָנִים שֶלוֹ מוּטָל עַל הָאָרֶץ. אֵיזֶה דֶרֶךְ בָּא שָמָה? –

מִי יוֹדֵעַ?

דֶרֶךְ הַפֶּתַח לֹא קָפַץ, שֶהֲרֵי הַחֲסִידִים נִצְבוּ שָם וְאִלְמָלֵי יָצָא, הָיוּ מַרְגִישִים בּוֹ. דֶרֶךְ הַחֲלוֹן לֹא קָפַץ, שֶהֲרֵי הַבַּקְבּוּקִים הָרֵיקִים, כַּאֲשֶר נִצְבוּ קֹדֶם לָכֵן, עוֹדָם נִצָבִים בְּשוּרָה וְגַם אֶחָד מֵהֶם לֹא נָפָל. וּבַעֲלֵי רוּחַ־הַקֹדֶש, שֶהָיוּ שָם, אָמָרוּ: – עָלָה וּבָא עַד הֵיכַל הַמָשִיחַ. כְּבָר הָיָה מוּכָן לְהִכָּנֵס, אַךְ הַדוֹר אֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ, וְ“הַנְפִילָה” בָּאָה.

וּמֵאָז הָיָה הָרַבִּי שוֹכֵב עַל מִטָתוֹ שָבוּעוֹת וָחֳדׂשִים, עַד אֲשֶר בָּא יוֹם תִּשְעָה־בְּאָב, הוּא הַיוֹם שֶאוֹתוֹ הִתְאַמֵץ הָרַבִּי לַהֲפוֹךְ לְיוֹם־טוֹב – וְנִפְטָר.

לֹא הָיָה הַדוֹר כְּדַאי לְמָשִיחַ.



  1. סיף – חרב.  ↩

  2. קלגסים – אנשי צבא, חילות.  ↩

המלצות קוראים
תגיות