לוּחַ רִאשׁוֹן    🔗

(התוהו־ובוהו הקדמון ותולדות האלים. כוחות התוהו־ובוהו קושרים קשר על אלוהי השמים וצאצאיהם, האל אֵאָה מנצח את אַפסוּ ואת מומו. תיאמת אוספת חיל חדש של אלים ובני־שחץ, וקיגו, אל שאול־תחת, הולך בראשם.)

בְּטֶרֶם יְכֻנּוּ הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל,

וְרָקִיעַ מִתַּחַת עַד קֹרָא לוֹ שֵׁם; ¹

בְהיוֹת אַפְסוּ² הַקַּדְמוֹן, בּוֹרֵא־הַכֹּל,

וּמוּמוּ³ וְתִיאַמַת⁴ אֵם כָּל־הֶחָי,

מֵימֵיהֶם מִתְחַבְּרִים וְהָיוּ לַאֲחָדִים;

בְּטֶרֶם תִּגָּלֶה יַבֶּשֶׁת, וְסוּף טֶרֶם יִהְיֶה,

עַד שֶׁהָיָה מִן הָאֵלִים גַּם אֶחָד,

עַד שֶׁקֹּרָא בְשֵׁם גַּם לְאֶחָד,

וּבְטֶרֶם יוּחַק גּוֹרַל מְנָת־אִישׁ –

אָז נִבְרְאוּ בַעֶצֶם־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים,

אֲזַי נִהְיוּ לַחְמוּ וְלַחַמוּ.

נוֹסְפוּ הַיָּמִים, וְרַבּוּ עִדָּנִים;

עָלוּ וְצָמְחוּ אַנְשָׁר וְכִישָׁר⁵, אַדִּירִים מֵאֵלֶּה.

רַבּוּ הַיָּמִים, גָּדַל מִסְפַּר הַשָּׁנִים,

וַיִּוָּלֶד אַנוּ הַדּוֹמֶה לַאֲבוֹתָיו.

גִּדֵּל אַנְשָׁר אֶת אַנוּ אֶת בְּכוֹרוֹ,

וַיּוֹלֶד אַנוּ אֶת נוּדִימוּד⁶ כִּדְמוּתוֹ.

גָּדוֹל נוּדִימוּד מִכָּל אֲבוֹתָיו,

אֵין חֵקֶר לְחָכְמָתוֹ, לִגְבוּרָתוֹ אֵין עֲרֹךְ;

עוֹלֶה בכֹחוֹ עַל אַנְשָׁר אֲבִי־אָבִיו,

בִקְהַל אֶחָיו אֵין דּוֹמֶה לוֹ.

אָז יַעֲשׂוּ הָאֵלִים־הָאַחִים אֲגֻדָּה אֶחָת,

הִרְגִּיזוּ מְנוּחַת תִּיאַמַת, לָעֲגוּ לַשּׁוֹמְרִים;

דָּלְחוּ חֵיק תִּיאַמַת בִּמְהוּמוֹתָם,

וְכָל כֹּחָה הָיָה לְפֶתַע כְּלֹא הָיָה.

וַיָּנוּעַ וַיֶּחֱרַד אַפְסוּ מְאֹד,

וְאֵל לִבָּהּ הִתְעַצְּבָה תִיאַמַת,

סָפַק מוּמוּ כַפָּיו עַל יְרֵכָיו:

עֲלִילוֹתֵיהֶם נוֹרָאוֹת, מֶרֶד יָזֹמּוּ.

וַיִּקְרָא אַפְסוּ, אֲבִי הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים,

אֶל מוּמוּ מַלְאָכוֹ, וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר:

"מוּמוּ, מַלְאָכִי וּמַחְמַל־נַפְשִׁי,

שִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמֶיךָ, וְאֶל תִּיאַמַת נֵלֵכָה."

הָלְכוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם לִפְנֵי תִיאַמַת,

עַל בְּנֵיהֶם הָאֵלִים⁷ יַחְדָּו נוֹסָדוּ.

פָּתַח אַפְסוּ אֶת פִּיהוּ וַיֹּאמַר,

כָּכָה עָנָה לְתִיאַמַת הַנֶּהְדָּרָה:

"הָיוּ עָלַי לְטֹרַח מַעַלְלֵיהֶם, נִלְאֵיתִי נְשׂא,

גַּם יוֹמָם גַּם לַיְלָה לֹא אֵדַע מַרְגּוֹעַ.

רְצוֹנִי לְאַבְּדָם, לְהַשְׁבִּית מַעֲשֵׂיהֶם,

וְהָיָה מָנוֹחַ, וְיִפְרַח שָׁלוֹם."

שָׁמְעָה תִיאַמַת דְּבָרָיו אֵלֶּה,

חָרָה אַפָּהּ, קָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל;

עָצְמוּ מַכְאוֹבֶיהָ, וּבַחֲרוֹן אַפָּהּ

אָמְרָה וְחָרְשָׁה הָרָעָה בְלִבָּהּ:

"אֵין בְּרֵרָה בִּלְתִּי אִם לְהָכִין אָבְדָנָם,

לְהַכְנִיעַ זְדוֹנָם וּמְלֹךְ בְּאֵין מַעְצוֹר."

וַיַּעַן מוּמוּ וַיִּיעַץ לְאַפְסוּ,

הָעֵצָה הָרָעָה יָעַץ מוּמוּ הָאַכְזָר:

"הָבֵא מְהוּמָה עַל עֹז־גְּבוּרָתָם,

וְיָנוּחַ לְךָ גַּם יוֹמָם גַּם לָיְלָה."

שָׁמַע אַפְסוּ, וַיִּנְהֲרוּ פָנָיו,

חָרַץ הָאָבְדָן עַל בְּנֵי־הָאֱלֹהִים.

חִבֵּק אֶת מוּמוּ וַיְלַטְּפֵהוּ רַכּוֹת,

הוֹשִׁיבָהוּ עַל בִּרְכָּיו וַיִּשָּׁקֵהוּ.

(שמעו אלהי השמים וייבהלו בהיוודע להם את אשר זממו כוחות התוהו־ובוהו. אֵאָה [הוא נודימוד] הציל אותם, כי הוא החכם בין כל צאצאי האלים: הוא גבר על כל כוחות המחשכים ב“לחש טהור”. הוא ניצח את אפסו ואת מומו וישימם בכבלים. אך תיאמת, אֵם התןהן־ובוהו, לא נוצחה, היא ועוד כמה מן האלים השניים במעלה, וביניהם קינגו, “האל המזהיר”. הוא פיתה את תיאמת להוסיף ולהילחם באלים, ותיאמת אספה צבא איום ותאסור את המלחמה.)

נִקְבְּצוּ הָלְכוּ יַחַד עִם תִּיאַמַת,

אַפָּם בּוֹעֵר, יוֹמָם וָלַיְלָה יָזֹמּוּ וְלֹא יָנוּחוּ,

מִתְכּוֹנְנִים בְּעֶבְרָה וְחֵמָה לַמִּלְחָמָה,

מִתְגּוֹדְדִים, נִקְהָלִים לֶאֱסֹר אֶת הַקְרָב.

אֵם הַתֹּהוּ־וּבֹהוּ⁸ יוֹצֶרֶת־הָעוֹלָם

לָהֶם נֶשֶׁק נָתָנָה, נְחָשִׁים־עֲנָקִים הוֹלִידָה,

חַדֵּי־שִׁנַּיִם, אֲשֶׁר רַחֵם לֹא יֵדָעוּ,

גְּוִיָּתָם מְלֵאָה אֶרֶס כְּמוֹ דָמִים.

דְּרָקוֹנִים־מִפְלָצוֹת הִלְבִּישָׁה אֵימָה,

נוֹשְׁמֵי נוֹשְׁפֵי עֶבְרָה, מְהַלְּכֵי־אֵימִים,

לְמַרְאֵה פְנֵיהֶם נָמוֹגוּ צָרֵיהֶם,

לֹא הָיָה מָנוֹס מִגּוּפָם הַזָּקוּף.

עָרְכָה עֲכָסִים, שְׂרָפִים מְעוֹפְפִים, צִפְעוֹנִים,

כְּלָבִים שׁוֹטִים, רוּחוֹת־סַעַר וְעַקְרַבֵּי־אָדָם,

סוּפוֹת אַכְזָרִיּוֹת, אָדָם־דָּג וְאֵילֵי־יַמִּים,

תּוֹפְשֵׂי כְלֵי־מָוֶת, לֹא יֵחַתּוּ בַקְרָב.

בְּזַעַף תִּפְקֹד, לֹא תֵדַע מַעְצוֹר

בְּעָרְכָה אַחַד־עָשָׂר בְּנֵי־אֵימָה לַמִּלְחָמָה.

גִּדְּלָה וַתְּנַשֵּׂא אֶת קִינְגוּ⁹ בְכוֹרָה וַתְּרוֹמְמֶנְהוּ

בְּקֶרֶב כָּל צְבָא צֶאֱצָאֵי הָאֱלֹהִים –

לְנַצֵּחַ עַל הַצָּבָא, לְפַקֵּד אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה,

לְהַתְחִיל הַמִּלְחָמָה, לְעוֹרֵר מְדָנִים,

מִלְאָה יָדוֹ לָצֵאת וְלָבוֹא לִפְנֵי הָעָם בַּקְרָב,

עָשְׂתָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ, הִלְבִּישַׁתּוּ מַחְלָצוֹת.

"הַנִּקְדָּשׁ בַּקְּסָמִים, נִשֵּׂאתָ, רוֹמָמְתָּ,

עֶלְיוֹן נְתַתִּיךָ לִמְשֹׁל בָּאֵלִים!

מְלֹךְ מֵעַתָּה, אִישִׁי בְּחִיר־נַפְשִׁי,

יְרוֹמְמוּךָ וִינַשְּׂאוּךָ מוֹשְׁלֵי תְהֹום רַבָּה."

לוּחוֹת הַגּוֹרָל שָׂמָה עַל חָזֵהוּ:¹⁰

“לֹא תוּפַר מִצְוָתְךָ, מִשְׁפָּטְךָ – חֹק־עוֹלָם!”

וְקִינְגוּ הַשַּׁלִּיט הָעֶלְיוֹן בָּאֵלִים

מַגִּיד מְנָת־חֶבְלָם לִבְנֵי־הָאֱלֹהִים:

"כְּפָתְחֲכֶם פִּיכֶם תְּשַׁכְּכוּ הָאֵשׁ,

תָּעֹזוּ בִגְבוּרָה בַמִּלְחָמָה!"

 

לוּחַ שֵׁנִי    🔗

(אֵאָה גָלה את אוזני אנשר כל אשר יזמה תיאמת, ולא קם רוח באֵאה ואנו להילחם בתיאמת; אך מרדוך בן־אֵאה אמר להילחם בכוחות התוהו־ובוהו ודרש בשכר זה את הממשלה על האלים.)

וַיְהִי כַּעֲשׂוֹת תִּיאַמַת אֶת כָּל אֵלֶּה,

יָצְאָה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי־הָאֱלֹהִים.

לִנְקֹם נִקְמַת אַפְסוּ עָשְׂתָה הָרָעָה.

וְאוּלָם אֵאָה יָדַע הֲמוֹן תְּכָכֶיהָ.

כִּשְׁמֹעַ אֵאָה אֶת אֲשֶׁר הֵחֵלָּה,

נֶעֱצַב אֶל לִבּוֹ, הִצְטַעֵר מְאֹד,

אַךְ לָאַחֲרוֹנָה חֲמָתוֹ שָׁכָכָה.

שָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל אָבִיהוּ, אֶל אַנְשָׁר,

וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אָבִיו, לִפְנֵי אַנְשָׁר,

הִגִּיד אֶת אֲשֶׁר זָמְמָה תִיאַמַת:

"אִמֵּנוּ תִיאַמַת מִשִּׂנְאָתָהּ אוֹתָנוּ

אָסְפָה חֲיָלוֹת בַּחֲרוֹן אַפָּהּ;

כָּל הָאֵלִים אֵלֶיהָ נִלְווּ, אִתָּהּ יַחַד יָצָאוּ,

עָמְדוּ לִימִינָהּ גַּם יְצוּרֵיכֶם אַתֶּם . "נִקְבְּצוּ הָלְכוּ יַחַד עִם תִּיאַמַת,

אַפָּם בּוֹעֵר, יוֹמָם וָלַיְלָה יָזֹמּוּ וְלֹא יָנוּחוּ,

מִתְכּוֹנְנִים בְּעֶבְרָה וְחֵמָה לַמִּלְחָמָה,

מִתְגּוֹדְדִים, נִקְהָלִים לֶאֱסֹר אֶת הַקְרָב.

"אִם הַתֹּהוּ־וָבֹהוּ יוֹצֶרֶת־הָעוֹלָם

לָהֶם נֶשֶׁק נָתָנָה, נְחָשִׁים־עֲנָקִים הוֹלִידָה,

חַדֵּי־שִׁנַּיִם, אֲשֶׁר רַחֵם לֹא יֵדָעוּ,

גְּוִיָּתָם מְלֵאָה אֶרֶס כְּמוֹ דָמִים.

"דְּרָקוֹנִים־מִפְלָצוֹת הִלְבִּישָׁה אֵימָה,

לְמַרְאֵה פְנֵיהֶם נָמוֹגוּ צָרֵיהֶם,

לֹא הָיָה מָנוֹס מִגּוּפָם הַזָּקוּף.

"עָרְכָה עֲכָסִים, שְׂרָפִים מְעוֹפְפִים, צִפְעוֹנִים,

כְּלָבִים שׁוֹטִים, רוּחוֹת־סַעַר וְעַקְרַבֵּי־אָדָם,

סוּפוֹת אַכְזָרִיּוֹת, אָדָם־דָּג וְאֵילֵי־יַמִּים

תּוֹפְשֵׂי כְלֵי־מָוֶת, לֹא יֵחַתּוּ בַקְרָב.

"בְּזַעַף תִּפְקֹד, לֹא תֵדַע מַעְצוֹר

בְּעָרְכָה אַחַד־עָשָׂר בְּנֵי־אֵימָה לַמִּלְחָמָה.

גִּדְּלָה וַתְּנַשֵּׂא אֶת קִינְגוּ בְכוֹרָה וַתְּרוֹמְמֶנְהוּ

בְּקֶרֶב כָּל צְבָא צֶאֱצָאֵי הָאֱלֹהִים –

"לְנַצֵּחַ עַל הַצָּבָא, לְפַקֵּד אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה,

לְהַתְחִיל הַמִּלְחָמָה, לְעוֹרֵר מְדָנִים,

מִלְאָה יָדוֹ לָצֵאת וְלָבוֹא לִפְנֵי הָעָם בַּקְרָב,

עָשְׂתָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ, הִלְבִּישַׁתּוּ מַחְלָצוֹת.

"הַנִּקְדָּשׁ בַּקְּסָמִים, נִשֵּׂאתָ, רוֹמָמְתָּ,

עֶלְיוֹן נְתַתִּיךָ לִמְשֹׁל בָּאֵלִים!

מְלֹךָ מֵעַתָּה, אִישִׁי בְחִיר־נַפְשִׁי,

יְרוֹמְמוּךָ וִינַשְׂאוּךָ מוֹשְׁלֵי תְהוֹם רַבָּה.'

"לוּחוֹת הַגּוֹרָל שָׂמָה עַל חָזֵהוּ;

‘לֹא תוּפַר מִצְוָתְךָ, מִשְׁפָּטְךָ – חֹק־עוֹלָם!’

'וְקִינְגוּ הַשַּׁלִּיט הָעֶלְיוֹן בָּאֵלִים

מַגִּיד מְנָת־חֶבְלָם לִבְנֵי־הָאֱלֹהִים:

'כְּפָתְחֲכֶם פִּיכֶם תְּשַׁכְּכוּ הָאֵשׁ,

תָּעֹזּוּ בִגְבוּרָה בַמִּלְחָמָה!"

שָׁמַע אַנְשָׁר, אֲשֶׁר תִּיאַמַת מִתְהוֹלֶלֶת,

סָפַק עַל יְרֵכוֹ, נָשַׁךְ שְׂפָתָיו,

לִבּוֹ הִתְקוֹמֵם מִמְּהוּמָה וּמְבוּכָה,

אַחַר עָנָה, כִּי הִשְׁבִּית אֶנְקוֹתָיו:

"הוֹי, בְּנִי אֵאָה, אֱסֹר אֶת הַמִּלְחָמָה,

חֲגֹר אַתָּה, הַגִּבּוֹר, כְּלֵי הַמִּלְחָמָה!

הֲלֹא אַתָּה גָבַרְתָּ עַל מוּמוּ וְאַפְסוּ,

הַכְרַע אֶת קִינְגוּ שַׂר צִבְאוֹתֶיהָ."

(כאן חסר. כנראה, נפלה אימה על אֵאה. אז פנה אנשר אל בנו אל אנו.)

אָמַר אַנְשָׁר וְקָרָא אֶת אַנוּ הָאֵל,

נָשָׂא מְשָׁלוֹ אֶל בְּנוֹ אֶל אַנוּ:

"אַנוּ, בְנִי, הַגִּבּוֹר שַׂגִּיא־הַכֹּחַ,

הַנֶּאֱזָר בִּגְבוּרָה, אֵין מִי יַעֲמֹד בְּפָנֶיךָ.

"עַתָּה לְכָה וּגְשָׁה לִפְנֵי תִיאַמַת,

תִּכְבֹּשׁ חֲמָתָה וְתַרְגִּיעַ לְבָבָהּ,

וְאִם לֹא תֵט אֹזֶן לִדְבָרֶיךָ,

תַּגִּיד לָהּ אִמְרָתֵנוּ, ¹¹ וְתִכָּנַע."

שָׁמַע אַנוּ לְמִצְוַת אָבִיהוּ,

שָׂם פְּעָמָיו לַדֶּרֶךְ אֶל תִּיאַמַת,

וַיְהִי אַךְ קָרַב, הֵבִין מְזִמָּתָהּ,

נָפַל לִבּוֹ, וַיָּשָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו.

(ותהי עצת האלים, אשר יפנה אֵאה אל בנו מרדוך הדומה לו בחָכמה.)

"בְּנִי מַרְדּוּךְ, הַט אָזְנְךָ לְאִמְרֵי אָבִיךָ,

אַךְ אַתָּה וְאֵין בִּלְתְּךָ לְהַרְגִּיעַ לֵב נִדְכָּא.

הֱיֵה גִבּוֹר מִלְחָמָה לִפְנֵי אַנְשָׁר,

יִרְאֶה אֶת פָּנֶיךָ, וְשָׁב וְנָח לוֹ."

שָׂמַח לֵב אֲדֹנָי¹² לְאִמְרֵי אָבִיהוּ,

נֶחְפַּז וְעָמַד לִפְנֵי אַנְשָׁר.

רָאָה אוֹתוֹ אַנְשָׁר, וַיָּגֶל לְבָבוֹ,

נְשָׁקוֹ שְׂפָתַיִם וַיִּשְׁכַּח כָּל פְּחָדָיו.

הוֹי אָבִינוּ, אַל תֹּאמַר נוֹאָשׁ, פְּתַח פִּיךָ;

בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אֶעֱשֶׁה רְצוֹנֶךָ.

הוֹי אַנְשָׁר, אַל תֹּאמַר נוֹאָשׁ, פְּתַח פִּיךָ;

בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה אֶעֱשֶׁה רְצוֹנֶךָ.

"אַיֵּה הָאִישׁ הַיּוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ?

הַאֻמְנָם תֵּצֵא הָאִשָּׁה תִיאַמַת?

הוֹי אֲבִי־הָאֵלִים, שִׂישָׂה וְשִׂמְחָה,

מְהֵרָה תִדְרֹךְ עַל עֹרֶף תִּיאַמַת!

הוֹי, אַנְשָר אָבִי, שִׂישָׂה וְשִׂמְחָה,

מְהֵרָה תִדְרֹךְ עַל עֹרֶף תִּיאַמַת!"

"בְּנִי הַיּוֹדֵעַ כָּל אָרְחוֹת חָכְמָה,

הַכְנַע אֶת תִּיאַמַת בְּלַחַשׁ טָהוֹר!

אַל תִּתְמַהְמַהּ לָצֵאת לִקְרָאתָהּ;

תִּרְאֶה אוֹתְךָ וְתִפֶן לִבְרֹחַ."

שָׂמַח אֲדֹנָי לְאִמְרֵי אָבִיהוּ,

וַיִּחַדְּ לְבָבוֹ, וַיֹּאמֶר לְאָבִיהוּ:

"הוֹי, הַמּוֹשֵׁל הָעוֹצֵר בִּמְנָת־הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים!

אִם רוֹצִים אַתֶּם, אֲשֶׁר אֲחוֹלֵל הַגְּבוּרָה,

אַצִּיל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, אֲמַגֵּר אֶת תִּיאַמַת –

הִקָּהֲלוּ כֻלְּכֶם וְרוֹמְמוּ גוֹרָלִי.¹³

"שְׁבוּ כֻלְּכֶם בְּשִׂמְחָה בְּאוּפְשׁוּקִינָק,¹⁴

וַאֲנִי תַחְתֵּיכֶם אִיעַד גּוֹרָלוֹת;

אֲשֶׁר אֶבְרָא יִהְיֶה וְלֹא יוּפָר,

אִמְרֵי־פִי לֹא יָשׁוּבוּ אָחוֹר, לֹא יְשֻׁנֶּה מוֹצָא־שְׂפָתָי!"

 

לוּחַ שְׁלִישִׁי    🔗

(אנשר קרא למועצה את כל קהל־האלים, ויעשו משתה וינשאו את מרדוך.)

פָּתַח אַנְשָׁר פִּיהוּ, וַיַּעַן

וַיֹּאמֶר לְגַגָּה הַשָּׂר – מַלְאָכוֹ:

"גַּגָּה הַשָּׂר, מַלְאָכִי, מַחְמַל־לְבָבִי,

אֲנִי אֶשְׁלָחֲךָ אֶל לַחְמוּ וְלַחַמוּ,

וְהִגַּדְתָּ לָהֶם אֶת רְצוֹן לִבִּי,

מַהֵר וְקַבֵּץ אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם.

"יָבוֹאוּ לְפָנַי כָּל צִבְאוֹת הָאֵלִים,

יִכּוֹנוּ לַזֶּבַח, יֵשְׁבוּ לַמִּשְתֶּה,

יִטְעֲמוּ מִן הַלֶּחֶם וְיִמְזְגוּ יָיִן.

יִיעֲדוּ הַגּוֹרָל לְמַרְדּוּךְ הַגּוֹאֵל.

"הִכּוֹן לַדֶּרֶךְ, גַּגָּה, עֲמֹד לִפְנֵיהֶם,

הוֹדִיעֵם אֶת דְּבָרַי אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ:

בִּנְכֶם אַנְשָׁר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם,

רְצוֹן לִבּוֹ הִגִּיד לִי:

”אִמֵּנוּ תִיאַמַת מִשִּׂנְאָתָהּ אוֹתָנוּ

אָסְפָה חֲיָלוֹת בַּחֲרוֹן אַפָּה;

כָּל הָאֵלִים אֵלֶיהָ נִלְווּ, אִתָּה יַחַד יָצָאוּ,

עָמְדוּ לִימִינָהּ גַּם יְצוּרֵיכֶם אַתֶּם.

"נִקְבְּצוּ הָלְכוּ יַחַד עִם תִּיאַמַת,

אַפָּם בּוֹעֵר, יוֹמָם וָלַיְלָה יָזֹמּוּ וְלֹא יָנוּחוּ,

מִתְכּוֹנְנִים בְּעֶבְרָה וְחֵמָה לַמִּלְחָמָה,

מִתְגּוֹדְדִים, נִקְהָלִים לֶאֱסֹר אֶת הַקְרָב.

"אֵם הַתֹּהוּ־וָבֹהוּ יוֹצֶרֶת־הָעוֹלָם

לָהֶם נֶשֶׁק נָתָנָה, נְחָשִׁים־עֲנָקִים הוֹלִידָה,

חַדֵּי שִׁנַּיִם, אֲשֶׁר רַחֵם לֹא יֵדָעוּ,

גְּוִיָּתָם מְלֵאָה אֶרֶס כְּמוֹ דָמִים.

"דְּרָקוֹנִים־מִפְלָצוֹת הִלְבִּישָׁה אֵימָה,

נוֹשְׁמֵי נוֹשְׁפֵי עֶבְרָה, מְהַלְּכֵי־אֵימִים,

לְמַרְאֵה פְנֵיהֶם נָמוֹגוּ צָרֵיהֶם,

לֹא הָיָה מָנוֹס מִגּוּפָם הַזָּקוּף.

"עָרְכָה עֲכָסִים, שְׂרָפִים מְעוֹפְפִים, צִפְעוֹנִים,

כְּלָבִים שׁוֹטִים, רוּחוֹת־סַעַר וְעַקְרַבֵּי־אָדָם,

סוּפוֹת אַכְזָרִיּוֹת, אָדָם־דָּג וְאֵילֵי־יַמִּים,

תּוֹפְשֵׂי כְלֵי־מָוֶת, לֹא יֵחַתּוּ בַקְרָב.

"בְּזַעַף תִּפְקֹד, לֹא תֵדַע מַעְצוֹר

בְּעָרְכָהּ אַחַד־עָשָׂר בְּנֵי־אֵימָה לַמִּלְחָמָה.

גִּדְּלָה וַתְּנַשֵּׂא אֶת קִינְגוּ בְכוֹרָה וַתְּרוֹמְמֶנְהוּ

בְּקֶרֶב כָּל צְבָא צֶאֱצָאֵי הָאֱלֹהִים –

"לְנַצֵּחַ עַל הַצָּבָא, לְפַקֵּד אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה,

לְהַתְחִיל הַמִּלְחָמָה, לְעוֹרֵר מְדָנִים,

מִלְאָה יָדוֹ לָצֵאת וְלָבוֹא לִפְנֵי הָעָם בַּקְרָב,

עָשְׂתָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ, הִלְבִּישַׁתּוּ מַחְלָצוֹת.

'הַנִּקְדָּשׁ בַּקְּסָמִים, נִשֵּׁאתָ, רוֹמָמְתָּ,

עֶלְיוֹן נְתַתִּיךָ לִמְשֹׁל בָּאֵלִים!

מְלֹך מֵעַתָּה, אִישִׁי בְחִיר־נַפְשִׁי,

יְרוֹמְמוּךָ וִינַשְּׂאוּךָ מוֹשְׁלֵי תְהוֹם רַבָּה.'

"לוּחוֹת הַגּוֹרָל שָׂמָה עַל חָזֵהוּ:

‘לֹא תוּפַר מִצְוָתְךָ, מִשְׁפָּטְךָ – חֹק־עוֹלָם!’

"וְקִינְגוּ הַשַּׁלִיט הָעֶלְיוֹן בָּאֵלִים

מַגִּיד מְנָת־חֶבְלָם לִבְנֵי־הָאֱלֹהִים:

'כְּפָתְחֲכֶם פִּיכֶם תְּשַׁכְּכוּ הָאֵשׁ,

תָּעֹזּוּ בִגְבוּרָה בַמִּלְחָמָה!'

"וָאֶשְׁלַח אֶת אֶנוּ אֲלֵיהֶם, וְלֹא עָמַד,

אֵאָה נִבְהַל,שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו.

וַיָּקָם מַרְדוּךְ הֶחָכָם בָּאֵלִים, בִּנְכֶם,

כִּי לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ לָצֵאת לִקְרַאת תִּיאַמַת.

"פָּתַח אֶת פִּיהוּ וְכָכָה עָנָנִי:

'אִם רוֹצִים אַתֶּם, אֲשֶׁר אֳחוֹלֵל הַגְּבוּרָה,

אַצִּיל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, אֲמַגֵר אֶת תִּיאַמַת –

הִקָּהַלוּ כֻלְּכֶם וְרוֹמְמוּ גוֹרָלִי.

'שְׁבוּ כֻלְּכֶם בְּאוּפְשׁוּקִינָק,

וַאֲנִי תַחְתֵּיכֶם אִיעַד גּוֹרָלוֹת:

אֲשֶׁר אֶבְרָא יִהְיֶה וְלֹא יוּפָר,

אִמְרֵי־פִי לֹא יָשׁוּבוּ אָחוֹר, לֹא יְשֻׁנֶּה מוֹצָא־שְׂפָתָי!'

"וּבְכֵן מַהֲרוּ לִיעֹד לוֹ הַגּוֹרָל,

לְמַעַן יַךְ אָחוֹר אֶת הַצּוֹרֵר הָאַדִּיר."

וַיָּקָם גַּגָּה וַיָּשֶׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו

אֶל לַחְמוּ וְלַחַמוּ אֲבוֹת־הָאֵלִים;

נָשַׁק עֲפַר רַגְלֵיהֶם בְּהַכְנָעָה,

וַיִּקֹּד וַיֹּאמַר, וְאֵלֶּה דְבָרָיו:

"בִּנְכֶם אַנְשָׁר שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם

לְהַגִּיד לָכֶם אֶת רְצוֹן לְבָבוֹ:

"אִמֵּנוּ תִיאַמַת מִשִּׂנְאָתָהּ אוֹתָנוּ

אָסְפָה חֲיָלוֹת בַּחֲרוֹן אַפָּה;

כָּל הָאֵלִים אֵלֶיהָ נִלְווּ, אִתָּהּ יַחַד יָצָאוּ,

עָמְדוּ לִימִינָהּ גָּם יְצוּרֵיכֶם אַתֶּם.

"נִקְבְּצוּ הָלְכוּ יַחַד עִם תִיאַמַת,

אַפָּם בּוֹעֵר, יוֹמָם וָלַיְלָה יָזֹמּוּ וְלֹא יָנוּחוּ,

מִתְכּוֹנְנִים בְּעֶבְרָה וְחֵמָה לַמִּלְחָמָה,

מִתְגּוֹדְדִים, נִקְהָלִים לֶאֱסֹר אֶת הַקְרָב.

"אֵם הַתֹּהוּ־וָבֹהוּ יוֹצֶרֶת־הָעוֹלָם

לָהֶם נֶשֶׁק נָתָנָה, נְחָשִׁים עֲנָקִים הוֹלִידָה,

חַדֵּי־שִׁנַּיִם, אֲשֶׁר רַחֵם לֹא יֵדָעוּ,

גְּוִיָּתָם מְלֵאָה אֶרֶס כְּמוֹ דָמִים.

"דְּרָקוֹנִים־מִפְלָצוֹת הִלְבִּישָׁה אֵימָה,

נוֹשְׁמֵי נוֹשְׁפֵי עֶבְרָה, מְהַלְּכֵי־אֵימִים,

לְמַרְאֵה פְנֵיהֶם נָמוֹגוּ צָרֵיהֶם,

לֹא הָיָה מָנוֹס מִגּוּפָם הַזָּקוּף.

"עָרְכָה עֲכָסִים, שְׂרָפִים מְעוֹפְפִים, צִפְעוֹנִים,

כְּלָבִים שׁוֹטִים, רוּחוֹת־סַעַר וְעַקְרַבֵּי־אָדָם,

סוּפוֹת אַכְזָרִיּוֹת, אָדָם־דָּג וְאֵילֵי־יַמִּים,

תּוֹפְשֵׂי כְלֵי־מָוֶת, לֹא יֵחַתּוּ בַקְרָב.

בְּזַעַף תִּפְקֹד, לֹא תֵדַע מַעְצוֹר

בְּעָרְכָה אַחַד־עָשָׂר בְּנֵי־אֵימָה לַמִּלְחָמָה.

גִּדְּלָה וַתְּנַשֵּׁא אֶת קִינְגוּ בְכוֹרָה וַתְּרוֹמְמֶנְהוּ

בְּקֶרֶב כָּל צְבָא צֶאֱצָאֵי הָאֱלֹהִים.

"לְנַצֵּחַ עַל הַצָּבָא, לְפַקֵּד אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה,

לְהַתְחִיל הַמִּלְחָמָה, לְעוֹרֵר מְדָנִים,

מִלְאָה יָדוֹ לָצֵאת וְלָבוֹא לִפְנֵי הָעָם בַּקְרָב,

עָשְׂתָה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ, הִלְבִּישַׁתּוּ מַחְלָצוֹת.

'הַנִּקְדָּשׁ בַּקְּסָמִים, נִשֵּׂאתָ, רוֹמָמְתָּ,

עֶלְיוֹן נְתַתִּיךָ לִמְשֹׁל בָּאֵלִים!

מְלֹךְ מֵעַתָּה, אִישִׁי בְחִיר־נַפְשִׁי,

יְרוֹמְמוּךָ וִינַשְּׂאוּךָ מוֹשְׁלֵי תְהוֹם רַבָּה.'

"לוּחוֹת־הַגּוֹרָל שָׂמָה עַל חָזֵהוּ:

‘לֹא תוּפַר מִצְוָתְךָ, מִשְׁפָּטְךָ – חָק־עוֹלָם!’

"וְקִינְגוּ הַשַּׁלִיט הָעֶלְיוֹן בָּאֵלִים

מַגִּיד מְנָת־חֶבְלָם לִבְנֵי־הָאֱלֹהִים:

'כְּפָתְחֲכֶם פִּיכֶם תְּשַׁכְּכוּ הָאֵשׁ,

תָּעֹזּוּ בִגְבוּרָה בַמִּלְחָמָה!'

"וָאֶשְׁלַח אֶת אַנוּ אֲלֵיהֶם, וְלֹא עָמָד,

אֵאָה נִבְהַל, שָׁב עַל עִקְּבוֹתָיו.

וַיָּקָם מַרְדּוּךְ, הֶחָכָם בָּאֵלִים, בִּנְכֶם,

כִּי לִבּוֹ יִדְּבֶנּוּ לָצֵאת לִקְרַאת תִּיאַמַת.

"פָּתַח אֶת פִּיהוּ וְכָכָה עָנָנִי:

אִם רוֹצִים אַתֶּם, אֲשֶׁר אֲחוֹלֵל הַגְּבוּרָה,

אַצִּיל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, אֲמַגֵּר אֶת תִּיאַמַת –

הִקָּהַלוּ כֻלְּכֶם וְרוֹמְמוּ גוֹרָלִי.

'שְׁבוּ כֻלְּכֶם בְּשִׂמְחָה בְּאוּפְשׁוּקִינָק,

וַאֲנִי תַחְתֵּיכֶם אִיעַד גּוֹרָלוֹת;

אֲשֶׁר אֶבְרָא יִהְיֶה וְלֹא יוּפָר,

אִמְרֵי־פִי לֹא יָשׁוּבוּ אָחוֹר, לֹא יְשֻׁנֶּה מוֹצָא־שְׂפָתָי!'

"וּבְכֵן מַהֲרוּ לִיעֹד לוֹ הַגּוֹרָל,

לְמַעַן יַךְ אָחוֹר אֶת הַצּוֹרֵר הָאַדִּיר."

קָרְאוּ לַחְמוּ וְלַחַמוּ כִּי שָׁמְעוּ הַבְּשׂוֹרָה,

כָּל הָאִיגִיגִים אִתָּם הֵילִילוּ מָרָה:

"לָמָּה זֶּה יָזְמָה לַעֲשׂוֹת אֵלֶּה?

קָשֶׁה מִמֶּנּוּ לְהָבִין אֶת מַעֲשֵׂי תִיאַמַת."

וַיִּקָּהֲלוּ הָאֵלִים וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו,

הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹצְרִים בַּגּוֹרָל;

מִלְאוּ אֶת אוּפְשׁוּקִינָק, עָמְדוּ לִפְנֵי אַנְשָׁר,

פָּגְעוּ זֶה בָזֶה, נָשְׁקוּ אִישׁ לְאָחִיו.

הִתְכּוֹנְנוּ לַמִּשְׁתֶּה וַיֵּשְׁבוּ לַזֶּבַח,

טָעֲמוּ מִן הַלֶּחֶם, מָזְגוּ הַיָּיִן.

הַמַּשְׁקֶה הַמָּתוֹק בִּלְבֵּל חוּשֵׁיהֶם,

מַהֵר שָׁכְרוּ, כִּי אָכְלוּ, שָׂבְעוּ.

שָׁכְחוּ דְאָגָה, וַיִּחַדְּ לְבָבָם;

גּוֹרָל יָעֲדוּ לְמַרְדּוּךְ הַגּוֹאֵל.

 

לוּחַ רְבִיעִי    🔗

(מרדוך מגלה את כוח־הקסמים אשר בו, הורג את תיאמת, נוטה את כיפת הרקיע ותופשׂ את לוחות־הגורל.)

הֵקִימוּ לְמַרְדּוּךְ זְבוּל־מְלָכִים,

וְלִפְנֵי אֲבוֹתָיו יָשַׁב כְּשַׁלִיט.

"אַתָּה הַנַּעֲרָץ בָּאֵלִים הַגְּדוֹלִים עָתָּה,

אֵין עוֹד כְּגוֹרָלְךָ, וּלְעֻזְּךָ אֵין חֵקֶר.

הוֹי, מַרְדּוּךְ הַנַּעֲרָץ בָּאֵלִים הַגְּדוֹלִים מֵעָתָּה,

אֵין עוֹד כְּגוֹרָלְךָ, וּלְעֻזְּךָ אֵין חֵקֶר.

מֵעַתָּה לֹא יַמְרֶה אִישׁ אֶת פִּיךָ,

בְּיָדְךָ לְהָרִים, בְּיָדְךָ לְהַשְׁפִּיל.

מוֹצָא־פִיךָ עַז, וְצַוְּךָ לֹא יוּפָר,

לֹא יָעֵז אֵל מִן הָאֵלִים לִפְצוֹת פֶּה נֶגְדֶּךָ!

"הֶיֵה דוֹאֵג מֵעַתָּה לְאַרְמְנוֹת הָאֵלִים;

יִקְדְּשׁוּ נְוֵיהֶם בְּהֵיכַל קָדְשֶׁךָ.

הוֹי מַרְדּוּךְ, אַתָּה לְבַדְּךָ מַחְסֵנוּ הַנֶּאֱמָן,

לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים אוֹתְךָ נְרוֹמֵמָה.

"יְרוֹמַם מִשְׁפָּטְךָ בְּסוֹד הָאֵלִים,

לֹא יַעֲמוֹד דָּבָר בִּפְנֵי נִשְׁקְךָ, אָבְדָן יָבִיא לָאוֹיְבִים.

הַצִּילָה, אֲדֹנָי, אֶת כָּל הַבּוֹטְחִים בָּךְ

וּכְלָיָה הָבֵא עַל חַיֵּי הָאֵלִים הָרְשָׁעִים!"

אָז יָבִיאוּ שִׂמְלָה לִפְנֵיהֶם,

וְעָנוּ וְאָמְרוּ לְמַרְדּוּךְ בְּכוֹרָם:

"אֲדֹנָי, יָרוּם גּוֹרָלְךָ מִגּוֹרַל כָּל הָאֵלִים!

בְּאִמְרֵי־פִיךָ הַבִּנְיָן וְהַסְּתִירָה!

צַו, וְתִשָּׁחֵת כְּרֶגַע הַשִּמְלָה,

שׁוּב וְצַו, וְהָיְתָה שֵׁנִית כְּבַתְּחִלָּה!"

וַיְצַו – וְהִנֵּה פִתְאֹם נֶעֶלְמָה הַשִּׂמְלָה,

שָׁב וְצִוָּה – וְהִנֵּה שָׁבָה וְהָיָתָה.

רָאוּ הָאֵלִים אִמְרָתוֹ כִי אַדִּירָה,

וַיִּחַדְּ לְבָבָם: “מַרְדּוּךְ, אַתָּה מַלְכֵּנוּ!”

וַיִּתְּנוּ לוֹ הַשַּׁרְבִיט, הַמַּטֶּה וְהַכִּסֵּא

וְנֶשֶׁק־הַנִּצָּחוֹן הַמַּכְרִיעַ אוֹיְבִים.

"מַהֵר וְהַשְמֵד עַתָּה חַיֵּי תִיאַמַת,

וְנָשְׁאוּ הָרוּחוֹת דָּמָהּ לַמִּסְתָּרִים!"

וַיְהִי כִּי חָרְצוּ הָאָבוֹת בָּאֵלִים אֶת הַדָּבָר,

וַיִּשְׁלָחוּהוּ לִהְיוֹת לְיֶשַׁע וּלְאשֶׁר.

בָּרָא הַקֶּשֶׁת וַיַּעֲשֶׂנָּה כְלִי־זַיִן,

כּוֹנֵן אֶת הַחֵץ הַשָּׁנוּן, עָשָׂה הַיֶּתֶר,

הֵנִיף בִּימִין־עֻזּוֹ הַמַּפָּץ,

אָזַר עַל יְרֵכוֹ הַקֶּשֶׁת וְהָאַשְׁפָּה.

בָּרָא וְהִצִּיג לְפָנָיו הַבָּרָק,

מִלֵּא בִטְנוֹ הָאֵשׁ הַלּוֹהָטֶת.

עָשָׂה רְשָׁתוֹת לָצוּד בָּהֶן אֶת תִיאַמַת,

נְתָנָן בְּיַד הָרוּחוֹת, וְלֹא תִמָּלֵט מִיָּדָיו.

מִנֶּגֶב וּמִצָּפוֹן, מִמִּזְרָח וּמִיָּם

הִקִּיף אוֹתָהּ מְצוּדוֹת, מַתְּנַת אָבִיו אַנוּ.

יָצַר רוּחַ רָעָה, סוּפָה וָסַעַר וְסוֹעָה,

רוּחַ מְרֻבַּעַת, רוּחַ מְשֻׁבַּעַת, נֵפֶץ וְרוּחַ־פְּגָעִים;

שֶׁבַע סְעָרוֹת בָּרָא וּשְׁלָחָן לַחָפְשִׁי,

הֵנָּה פָרְצוּ לְהַרְגִּיז אֶת בֶּטֶן תִיאַמַת.

אֲדֹנָי, רוּחַ־פְּרָצִים אֲזֵנוֹ הַשַּׁגִּיא,

רָכַב עַל סַעַר אַכְזָרִי מְאֹד,

אָסַר אַרְבָּעָה מַלְאָכִים רָעִים לְרִכְבּוֹ:

אַכְזָרִי, מַשְׁחִית, מְחַבֵּל וְקַל־אֵבֶר.

עַל שִׁנֵּיהֶם קֶצֶף מָלֵא אֶרֶס,

מְבִינִים לְהַכְרִיעַ, יוֹדְעִים לְנַפֵּץ,

אֲיֻמִּים בַּקְרָב, נוֹרָאִים בַּמִּלְחָמָה,

דַּרְכָּם יַבְקִיעוּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה.

מַעֲטֵהוּ – אֵימָה, אַדַּרְתּוֹ – פָּחַד,

עוֹטֵר לְרֹאשׁוֹ נֹגַהּ־בַּלָּהוֹת.

כָּכָה הִתְכּוֹנֵן, שָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו,

הִפְנָה פָנָיו כְּלַפֵּי תִיאַמַת הָאַכְזָרִיָּה.

בְּפִיהוּ עַיִן עֲשׂוּיָה מִשְׁחָה אֲדֻמָּה,

בְּכַפּוֹ הָעֵשֶׂב כְּנֶגֶד סַם־מָוֶת.

וַיְרוֹמְמוּהוּ הָאֵלִים וַיְנַשְּׂאוּהוּ בְּפִיהֶם,

הִלְלוּהוּ אֲבוֹתָיו הָאֵלִים, פֵּאֲרוּהוּ.

הֵבִין אֶת זְמַם קִינְגוּ זֶה אִישָׁהּ,

קָרַב אֲדֹנָי, מִתְבּוֹנֵן בְּתִיאַמַת.

הִבִּיט בּוֹ קִינְגוּ – מָעֲדוּ קַרְסֻלָּיו,

אָבְדָה חָכְמָתוֹ, לֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה.

רָאוּ הָאֵלִים אַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה, מְתֵי־סוֹד קִינְגוּ,

רָאוּ אֶת הַגִּבּוֹר, עָשְׁשׁוּ עֵינֵיהֶם.

תִּיאַמַת אַךְ הִיא לֹא חָרְדָה, לֹא פָנְתָה עֹרֶף.

שִׂפְתוֹתֶיהָ הַגֵּאוֹת נִאֲצוּ, חֵרֵפוּ:

"הַאֻמְנָם הָיִיתָ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאֵלִים,

אוֹ אַךְ הֶחֱלַפְתָּ מְקוֹמְךָ בִּמְקוֹמָם?"

אָז תָּפַס מַרְדּוּךְ אֶת רוּחַ־הַסּוֹעָה,

הִיא אֲזֵנוֹ, זְרָקָהּ בְּזַעַף בְּתִיאַמַת הַזּוֹעָמֶת.

"עַתָּה חִגְרִי נָשֶׁק, קוּמִי הִתְנַשְּׂאִי,

הִתְעוֹרְרִי, דִּרְכִי עֹז לַמִּלְחָמָה.

אֵיכָה נוֹסְדוּ מְתֵי־סוֹדֵךְ עַל הָאָבוֹת?

אֵיךְ מָצָאת אֶת לִבֵּךְ לְשָׂנְאָם חִנָּם?

"לָמָּה בָחַרְתְּ בְּקִינְגוּ לִהְיוֹת לְאִישׁ לָךְ,

תָּבַעַתְּ יְכֹלֶת־כֹּל־אֵלִים וְלֹא בְצֶדֶק,

חָרַשְׁתְּ רָעָה עַל מֶלֶךְ הָאֵלִים, עַל אַנְשָׁר,

חָרַצְתְּ אֲבַדּוֹן עַל אֲבוֹת־הָאֱלֹהִים?

"חִזְקִי וְאִמְצִי! חַזְּקִי כְלֵי מִלְחַמְתֵּךְ!

אִסְרִי הַקְרָב! נִרְאֶה, מִי יֶאֱמָץ!"

שָׁמְעָה תִיאַמַת אֶת דְּבָרָיו אֵלֶּה,

וַיִּבְעַר בָּהּ אַפָּהּ, הִשְׁתּוֹלְלָה בְּמַשְׂטֵמָה,

וַתִּצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה בַּחֲמָתָהּ הַשְּׁפוּכָה

וַתִּרְגַּז כֻּלָּהּ עַד מַעֲמַקֵּי חֵיקָה.

מִלְּלָה הַשְבָּעוֹת, לָחֲשָׁה לְחָשִׁים,

אֱלֹהֵי־הַמִּלְחָמָה לָבְשׁוּ מַדֵּיהֶם.

זֶה עַל זֶה הִשְׂתָּעֲרוּ מַרְדּוּךְ וְתִיאַמַת,

יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, נִגְּשׁוּ לַקְרָב.

פָּרַשׂ אֲדֹנָי רִשְׁתוֹתָיו, יָקַשׁ לְתִיאַמַת,

שָׁלַח בה אֶת הָרוּחַ הָרָעָה.

פָּתְחָה אֶת פִּיהָ, אָמְרָה לְבָלְעָהּ,

נִכְנְסָה בָּהּ הָרוּחַ, וְלֹא סֻגְּרוּ שְׂפָתֶיהָ.

מִלֵּא מַרְדּוּךְ בִּטְנָהּ רוּחוֹת אַכְזָרִיּוֹת;

אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ, פָּעֲרָה לֹעָהּ.

הֵטִיל בָּהּ חִצּוֹ, רִטֵּשׁ אֶת כְּרֵסָהּ,

פֵּרַר מֵעֶיהָ, בִּתֵּר לְבָבָהּ.

הַכְנֵעַ הִכְנִיעָהּ, דִּכָּא חַיָּתָה,

הִשְׁלִיךְ נִבְלָתָהּ, רְמָסָהּ בְּרַגְלָיו.

נָפְלָה תִיאַמַת, קָרְסָה, כָּרָעָה,

צִבְאוֹתֶיהָ נָמוֹגוּ, נִפְזְרוּ גְדוּדֶיהָ,

הָאֵלִים אַדִּירֵי־הַמִּלְחָמָה, מְתֵי־סוֹדָהּ,

חִיל וּרְעָדָה אֲחָזוּם, אָחוֹר נָסוֹגוּ.

אָמְרוּ לָנוּס, לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹתָם,

גֻּדְּרָה דַרְכָּם, כִּי צָדוּם כֻּלָּהַם.

אֲסָרָם אֶת כֻּלָּם, שִׁבֵּר אֶת נִשְׁקָם,

זְרָקָם בִּרְשָׁתוֹת, הִקִּיפָם בְּמוֹקֵשׁ.

רָעֲמוּ גַלְגַּלִּים מֵעֹצֶר יִלְלָתָם;

בְּסֹהַר וּבְצִינוֹק עֻנּוּ בְעַד פִּשְׁעָם.

וְאֶת עַשְׁתֵּי־עֶשְרֵה הַחַיּוֹת, מְתֵי סוֹד תִּיאַמַת,

אֶת כָּל בְּנֵי־הַשַּׁחַץ הַנְּמוֹגִים מִפַּחַד

שָׂם בָּאזִקִּים, הִתִּישׁ אֶת כֹּחָם,

הִכְנִיעַ קְשִׁי עָרְפָּם, מִגְּרָם לָאָרֶץ.

אַךְ אֶת קִינְגוּ, אֲשֶׁר הִתְנַשֵּׂא עֲלֵיהֶם,

הִכְרִיעַ, הִקְרִיב נַפְשׁוֹ לֵאלֹהֵי־הַמָּוֶת.

לָקַח מִמֶּנּוּ לוּחוֹת־הַגּוֹרָל, אֲשֶׁר לֹא הֲלָמוּהוּ,

וַיַּחְתְּמֵם בְּחוֹתָם וְשָׂמָם עַל חָזֵהוּ.

וַיְהִי כְּשֶׁהִכְרִיעַ מְשַׂנְאָיו וְהִכְנִיעָם,

הִכָּה וְלֹא חָמַל צָרָיו הָאֲיֻמִּים,

גָּבַר עַל אוֹיְבֵי אַנְשָׁר הַשַּׁלִּיט,

עָשָׂה רְצוֹן אֵאָה מַרְדּוּךְ הַגִּבּוֹר,

נָתַן בִּכְבָלִים אֶת הָאֵלִים שֶׁהִכְנִיעַ,

פָּנָה אֶל תִּיאַמַת אֲשֶׁר הִכְרִיעַ.

דָּרַךְ אֲדֹנָי עַל עַצְמוֹת תִּיאַמַת,

בְּמַפָּצוֹ הָאָיֹם בִּקַּע גֻּלְגָּלְתָּהּ,

בִּתֵּר עוֹרְקֵי דָמֶיהָ,

וְרוּחַ צְפוֹנִית נָשְׂאָה דָמֶיהָ לַמִּסְתָּרִים.

רָאוּ אֲבוֹת־הָאֵלִים, וַיִּחַדְּ לְבָבָם, וַיָּרִיעוּ,

שָׁלְחוּ לְמַרְדּוּךְ מְנָחוֹת וּמַתָּנוֹת.

עָמַד אֲדֹנָי מִתְבּוֹנֵן בְּנִבְלָתָהּ;

שִׁסַּע גְּוִיָתָהּ, כִּי יָזַם בְּחָכְמָה;

פִּלְּגָהּ לִשְׁתַּיִם כְּפַלֵּג קוֹנְכִיָּה

וַיַּעַשׂ מַחֲצִיתָהּ הָאַחת רְקִיעַ שָׁמָיִם.

גְּבוּל נָטָה וַיַּפְקֵד עָלָיו שׁוֹמְרִים,

צִוָּה עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר אֶת מֵימֵי־הַמְּרוֹמִים;

עָבַר בַּשָּׁמַיִם, הִתְבּוֹנֵן בַּמֶּרְחַבְיָה,

בָּא עַד הָאוֹקְיָנוֹס, מְעוֹנַת אֵאָה.

מָדַד מַרְדּוּךְ צוּרַת הָאוֹקְיָנוֹס,

בָּנָה אֶת אֵשָׁרָה¹⁵ בְּצַלְמוֹ וּדְמוּתוֹ;

בְּאַרְמְנוֹת אֵשָׁרָה הַמִּתְנַשְּׂאִים כְּכִפַּת הַשָּׁמָיִם

כּוֹנֵן מְעוֹנוֹת לְאַנוּ, לְאֶנְלִיל וּלְאֵאָה.

 

לוּחַ חֲמִישִׁי    🔗

(מרדוך קובע בשמים את המזלות במסילותם.)

הֵקִים בָּתֵּי־זְבוּל לָאֱלֹהִים הַגְּדוֹלִים,

קָבַע אֶת הַלּוּמָשִׁים¹⁶ בְּצֶלֶם כּוֹכָבִים וּדְמוּתָם,

יָעַד מוֹעֲדֵי שָׁנָה, נָטַע גְּבוּלֵיהֶם,

שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה מַזָּלוֹת לִשְׁנֵים־עָשָׂר הַחֹדֶשׁ קָבַע,

לִתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה קָבַע הַמַּזָלוֹת,

הֵכִין מָקוֹם לְנִיבִּירוּ¹⁷ לִגְדֹּר אֶת אָרְחָם.

הֵכִין מָקוֹם לְאֶנְלִיל וּלְאֵאָה,

וְלֹא יִתְעוּ וּמִדַּרְכָּם לֹא יִטּוּ.

פָּתַח שְׁעָרִים לִשְׁנֵי קְצוֹת הַשָּׁמָיִם

עִם מַנְעוּלִים גְּדוֹלִים מִימִינָם וּמִשְׂמֹאלָם

וּבְלֵב הַשָּׁמַיִם קָבַע שִׂיא גָבְהָם.

צִוָּה וְיָהֵל סִין וַיְמַן לוֹ הַלָּיְלָה,

לְתִפְאֶרֶת בַּלַּיְלָה וּלְמִסְפַּר מוֹעֲדִים,

מִדֵּי יֶרַח בְּיֶרַח נָתַן לוֹ נֵזֶר־גְּדֻלָּה:

"בְּרֵאשִׁית הַחֹדֶשׁ עֲלֵה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

הָאֵר בִּקְרָנֶיךָ, תּוֹרֶה שֵׁשֶׁת יָמִים,

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסִיר נֵזֶר־גְּדֻלָּתֶךָ.

בָּאֶמְצַע תִּשְׁתַּוֶּינָה שְׁתֵּי הַמַּחֲצִיוֹת.

"וּכְשֶׁיַּגִּיעֲךָ הַשֶּׁמֶשׁ בְּכִפַּת הַשָּׁמָיִם,

יֵלֵךְ גּוּפְךָ וְיִדַּל, יִפְחַת יוֹם יוֹם.

בָּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קְרַב אֶל דֶּרֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ,

אַךְ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ בּוֹא עָדָיו וְהֵעָלֵם."

(סוף הלוח החמישי נהרס, כנראה. האלים התאוננו, כי אין מי שיביא להם קרבנות, והם במצוקה. אז אמר מרדוך לברוא את האדם, אשר תעודתו לעבוד את האלוהים.)

 

לוּחַ שִׁשִּׁי    🔗

כִּשְׁמֹעַ מַרְדּוּךְ אֶת דִּבְרֵי הָאֵלִים,

אָמַר בְּלִבּוֹ לִבְרֹא דְבַר־חָכְמָה.

פָּתַח אֶת פִּיהוּ, עָנָה לְאֵאָה

וַיַּגֶּד לוֹ אֶת אֲשֶׁר יָזַם בְּלִבּוֹ:

"לֶאֱסֹף דָּמִים חָפַצְתִּי, לְצָרֵף עֲצָמוֹת,

וַהֲקִימוֹתִי אִישׁ, אָדָם יִקָּרֵא.

נַפְשִׁי אִוְּתָה לִבְרֹא אוֹתוֹ, אֶת הָאָדָם,

לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים תִּהְיֶה תְעוּדָתוֹ.

"אֲשַׁנֶּה אֶת דַּרְכֵי הָאֵלִים בְּהַשְׂכֵּל,

אֲחַלְקֵם לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.¹⁸ וּכְאֶחָד יִכָּבֵדוּ."

הֵשִׁיב אֲמָרָיו אֵאָה וַיַּעֲנֵהוּ,

הוֹרָה אֶת הַדֶּרֶךְ, אֵיךְ יְקַלֵּס לָאֵלִים:

"אֶחָד מֵאֲחֵיהֶם יִהְיֶה לְקָרְבָּן,

יֹאבַד הוּא, וְיִבָּרֵא הָאָדָם.

יָבוֹאוּ וְיִקָּבְצוּ הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים,

הָאֶחָד יִהְיֶה לְקָרְבָּן, וְהֵם יִחְיוּ."

וַיַּקְהֵל מַרְדּוּךְ אֶת הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים,

וַיָּקָם בְּקִרְבָּם וַיַּגֵּד רְצוֹנוֹ.

פָּתַח אֶת פִּיהוּ, וְכָל הָאֵלִים הֶאֱזִינוּ;

אֶל רוּחוֹת שְׁאוֹל מִתַּחַת נָשָׂא מְשָׁלוֹ:

"אֶמֶת וְנָכוֹן אֲשֶׁר אַגִּיד לָכֶם,

כֵּנִים דְּבָרַי, מִלִּבִּי הֵם נוֹבְעִים.

מִי הוּא אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת הַמֶּרֶד?

מִי פִתָּה אֶת תִּיאַמַת, אָסַר הַמִּלְחָמָה?

"מֵפִיחַ הַמָּדוֹן הוּא יִהְיֶה לְקָרְבָּן,

גְּמוּלוֹ יָשׁוּב בְּרֹאשׁוֹ עֵקֶב רִשְעָתוֹ."

אָז יַעֲנוּהוּ אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם,

אֶת מֶלֶךְ־הָעוֹלָם, אֶת יוֹעֲצָם וּמוֹשְׁלָם:

"קִינְגוּ הוּא אֲשֶׁר עוֹרֵר אֶת הַמֶּרֶד,

פִּתָּה אֶת תִּיאַמַת, אָסַר הַמִּלְחָמָה."

בָּאַזִקִּים הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי אֵאָה.

עָנְשׁוֹ בָאָהוּ: חָתְכוּ אֶת עוֹרְקָיו.

מִדָּמָיו נִבְרְאוּ נוֹצְרוּ בְנֵי־הָאָדָם,

וּלְיֶתֶר הָאֵלִים סָלַח הַמֶּלֶךְ מַרְדּוּךְ.

(אז אמרו האנונקים – המה רוחות שאול־תחתית – לבנות למרדוך לאות תודה מקדש מפואר, וייעד לו מרדוך מקום בבבל. ויבנו האנונקים את בית המקדשׁ אזגילה עם המגדל הרם זכרת. ויעש מרדוך משתה גדול לכל האלים בהיכל החדש, וישירו לכבודו את השירים הבאים להלן.)

 

לוּחַ שְׁבִיעִי    🔗

(האלים קוראים למרדוך חמישים שמות. דבר אל המאמינים.)

עֲזָרִי הַחוֹנֵן אֶרֶץ פּוֹרִיָּה, הַקּוֹבֵעַ גְּבוּלִים,

עוֹשֵׂה הַזֶּרַע וּפְּרִי־תַרְמִיל, מַצְמִיחַ הַדָּגָן.

עֲזַר־אַלִּים הַמְכֻבָּד בְּבֵית־הַמּוֹעָצָה, יוֹעֵץ אַדִּיר,

לוֹ אֵלִים יְיַחֲלוּ בְּאֵימָה וָפָחַד.

עֲזַר־אַלִּים־נוּנָה הַשַּׂגִּיא, אוֹר־אֲבִי־אֱלֹהִים,

הָעוֹשֶׂה מִצְווֹת אַנוּ, אֶנְלִיל וְאֵאָה.

הוּא לְבַדּוֹ דוֹאֵג לָמוֹ, מְנַצֵּחַ עַל עֲבוֹדָתָם,

אֲשֶׁר מֵאוֹצְרוֹתָיו כָּל חֲסָדָיו בְּשֶׁפַע מַשְׁפִּיעַ.

הוּא – תּוּתּוּ, שֶׁהוֹלִיד מֵחָדָשׁ כָּל הָאֵלִים,

יְהִי מִקְדָּשָׁם טָהוֹר, וִיהַלְלוּ לִשְׁמָם.

בְּכֹחַ הַשְׁבָּעוֹתָיו יָנוּחַ לָאֵלִים,

אַךְ אֲיֻמָּה נִקְמָתוֹ לַמּוֹרְדִים בְּעֶבְרָה!

אָכֵן מְרוֹמָם הוּא וְנִשָּׂא בְסוֹד אֱלֹהִים,

בִּקְהַל כָּל הָאֵלִים אֵין מִי יִדְמֶה לוֹ.

תּוּתוּ־צִי־אוּקִינָה – חַיֵּי־כָל־הָאֵלִים –

אֲשֶׁר קָבַע לָאֵלִים הַשָּׁמַיִם בְּנָגְהָם,

תִּקֵּן מְסִלּוֹתָם, חָקַק דַּרְכֵיהֶם –

עֲלִילוֹתֶיךָ לֹא תִשְכַּח תֵּבֵל עַד עוֹלָם!

בַּשְּׁלִישִׁית, קָרְאוּ לְתוּתוּ: צִי־אֲצָג – הַמְטַהֵר –

אֱלֹהֵי נְשָׁמָה טוֹבָה, אֵל מַקְשִׁיב וּמְרַחֵם,

מַעֲנִיק הָעשֶׁר, רָב־הַטּוּב וְהָעֲתֶרֶת,

הַהוֹפֵךְ כָּל עָנְיֵנוּ לִבְרָכָה,

אֲשֶׁר נִשְׁמָתוֹ הַטּוֹבָה בַּצַּר לָנוּ הִרְגַּשְׁנוּ! – –

כֵּן יְתַנּוּ מַהֲלָלָיו בְּהַכְנָעָה.

בָּרְבִיעִית, צְבָאוֹת יְגַדְּלוּ אֶת תּוּתּוּ כּאֶת אֲגָצָג,

אֵל הַלַּחַשׁ הַטָּהוֹר, מְחַיֵּה הַמֵּתִים,

אֲשֶׁר חֲסָדָיו עַל הָאֵלִים הַנִּכְנָעִים,

מֵסִיר הָעֹל מֵעַל מְשַׂנְאָיו הָאֵלִים.

בָּרָא אֶת הָאָדָם לְהוֹשִׁיבוֹ בַשֶּׁבִי,¹⁹

הָאֵל הָרַחֲמָן, אֲשֶׁר יָדָיו לְהַחֲיוֹת,

דְּבָרָיו לֹא יִשַּׁכְחוּ עַד בִּלְתִּי שָׁמָיִם

בְּפִי בְנֵי־הָאָדָם, אֲשֶׁר יָדָיו יָצָרו.

בַּחֲמִישִׁית, יְכוֹנֵן תּוּתּוּ כְטוּ־אֲצָג

שְׂפָתַיִּם בְּלַחַשׁ טָהוֹר,

הוּא אֲשֶׁר לַחֲשׁוֹ עוֹצֵר בְּעַד כָּל רָע,

שַׁא־צוּ, יוֹדֵעַ לֵב אֵלִים, בּוֹחֵן כְּלָיוֹת,

לֹא יוּכַל עוֹשֵׂה עַוְלָה לְהִסָּתֵר מִפָּנָיו.

הוּא מַקְהִיל אֶת כָּל הָאֵלִים, מְשַׂמֵּחַ לְבָבָם,

מַדְבִּיר אוֹיְבִים תַּחְתָּיו וּמַכְנִיעָם,

מְקַיֵּם הָאֱמֶת, מַמְלִיךְ צֶדֶק,

שָׂם גְּבוּל לַשֶּׁקֶר וְלַזָּדוֹן.

תּוּתוּ־זִיצִי – עוֹקֵר הָאוֹיְבִים – שְׁמוֹ יִקָּרֵא,

הַשָּׂם קֵץ לְפַחַד מְשׁוֹמֵם,

וְגַם תּוּתוּ־זוּכְרִים – מְכַלֵּה הַצּוֹרְרִים,

מְהָרֵס מְזִמּוֹתֵיהֶם, הַשָּׂם לְאַל תַּחְבּוּלוֹתֵיהֶם,

הַמַּשְׁמִיד כָּל הָרָעִים, עַד הַיְסוֹד יְעָרֵם.

לוּגַל־דּוּרְמָךְ, מֶלֶךְ, מָעֹז־אֵלִים, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא,

הַמּוּרָם בְּאַרְמְנוֹת מֶלֶךְ, הַשַּׂגִּיא בָאֵלִים,

אֲרָנוּנָה, יוֹעֵץ־אֵאָה, יוֹצֵר אֲבוֹת־הָאֵלִים,

נְתִיבַת־מַלְכוּתְךָ נַעֲלָה עַל כָּל הָאֱלֹהִים.

הוּא סְפִינַת־הַכּוֹכָבִים²⁰ הַמַּבְרִיקָה בַשָּׁמָיִם,

הוּא רֵאשִׁיתָם וְהוּא סוֹפָם; אֵלָיו יְשַׂבֵּרוּ.

הוּא שֶׁהִקִּיף אֶת תִּיאַמַת כֻּלָּהּ וְלֹא עָיֵף,

יֹאחֵז בְּעֹרֶף, כָּל עֹרֶף אֲשֶׁר יִרְאֶה;

יְהִי שְׁמוֹ נִיבִּירוּ, הָאוֹחֵז בְּקִרְבִּיס,

יִקְבַּע לְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם מְסִלוֹתָם.

יִרְעֶה אֶת הֵאִלים כִּרְעוֹת אֶת הַטְּלָאִים,

יְנַצַּח אֶת תִּיאַמַת, יָצִיק לָהּ, יְקַצֵּר יָמֶיהָ,²¹

וִיהִי כֵן לָעַד, לְעוֹלָם לֹא יֵרָפֶה,

עִדָּן וְעִדָּנִים, כָּל יְמֵי הָאָדָם.

בְּיוֹם בָּרָא אֶרֶץ וַיְכוֹנֵן רָקִיעַ,

אָבִינוּ בֵל קְרָאוּהוּ אֲדוֹן־הָאֲרָצוֹת;

בִּקְרֹא לוֹ הָאִיגִיגִים אֶת הַשֵּׁמוֹת,

שָׁמַע אֵאָה, וַיָּגֶל כְּבֵדוֹ:

"אֲשֶׁר לוֹ נָתְנוּ הָאֵלִים שֵׁמוֹת לִתְהִלָּה,

יְהִי שְׁמוֹ כִשְׁמִי, יִקָּרֵא לוֹ אֵאָה,

יְהִי מְבַשֵּׂר דְּבָרַי, מַשְׁמִיעַ חֻקּוֹתָי,

וְכָל מִצְווֹתַי הוּא יִמְסֹר."

“חֲמִשִּׁים” קָרְאוּ הָאֵלִים הַגְּדוֹלִים

לַחֲמִישִּׁים שְׁמוֹתָיו; אִמְּצוּהוּ מְאֹד.

יִזָּכְרוּ הַדְּבָרִים, וּזְקֵנִים יוֹדִיעוּם,

חֲכָמִים וְחַרְטֻמִּים יָבִינוּ בָרָזִים,

יְסַפֵּר וְיוֹרֶה אָב אֶת בְּנוֹ אֶת הַתּוֹרָה,

וְנִפְתְּחוּ אָזְנֵי הָרוֹעֶה וְהַשּׁוֹמֵר.

כָּל הַשָּׂמֵחַ בְּמַרְדּוּךְ מוֹשֵׁל הָאֵלִים,

תְּהִי אַדְמָתוֹ פוֹרִיָּה, יַאֲרִיךְ יָמָיו.

דְּבָרוֹ אֶמֶת, בַּעֲצָתוֹ אֵין סֶלֶף,

מִשְׁפַּט פִּיהוּ לֹא יְשַׁנֶּה אִישׁ מִן הָאֵלִים,

מֶבָּטוֹ לֹא יֵחָת, כֹּחוֹ לֹא יִמּוֹט,

לִפְנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא יַעֲמֹד כָּל אֵל.

לִבּוֹ מְרַחֵם כֹּל, חֲסָדָיו מְאֹד גָּדְלוּ,

חוֹמֵל עַל חוֹטֵא, סוֹלֵחַ לְעוֹשֵׂי־רָע.

(הסוף חסר)

סְוִינֶמִינְדֶּה, 1924