אגרת ארבעים.    🔗

שאוול כ“ז טבת ברכ”ת.

ה' עליך ידידי שאהבה נפשי המשכיל היקר כמהורר"ז קאַפלאַן.

דבריך היקרים מן י“ג טבת ישעשעוני זה ימים אחדים ואני טרם צלחה בידי לגמול לך כטובתך, ולהודיעך משלומי ומצבי, ואני לא מאהבתי את העטיקעטטע עצרתי את דברי אליך עד כה כי אם מרב עבודה העמוסה על בשרי ועל רוחי עתה משנה על אשר עד בואי הנה. כי בעיר מושבי היוקר גדול מאד ואנכי גוזר על ימין ועל שמאל להאכיל לבני ביתי; מלבד בית הספר להממשלה ובית הספר לנערות אשר פתחתי זה קרוב לשנה תמימה ואשר עוד לא הביא לי חלף עבודתי הרַבה שכר מאומה, עוד לי עבודה אחרת והוראת שעה בבתים שונים אשר תרדיפני כל היום ותדריכני מנוחה מן הבקר עד הערב. ובערב כנוח בשרי מעמלי יצא רוחי לעבודתי עד אישון לילה. והנה אלה הוגיעו את נפשי והֶלאו את ידי מהרבות דברים גם לידידים רבים אשר נפשי ולבי אליהם כל היום, וגם אליך ידידי, מבחַר ידידי,מָעטו דברי מיום יָרדי שאַוָל; ומאשר לא עצרתי כח לערוך פעם בפעם דברים אחדים מיוחדים ומעי המו לך ונחומי נכמרו לשלומך, על כן נתתי הרוָחָה ללבי לדרוש בשלומך ע”י אחד מידידינו אשר היו דברי אליו בפעם ההיא. וזה היה בעיני דרך ישר לא אֹרח עָקוֹב, ומי יודע עד מתי ישנתי ונדהמתי כעצל לולא הרהיבוני ויעוררוני דבריך הנעימים; לך ידידי הצדק ולי בֹשת הפנים. רבות שבעה נפשי עונג ונחת בקראי דבריך בשערי ציון; אף כי לא דעתי דעתך בכל הדברים אשר תדבר שמה. אבל בזה לא תנוח דעתי עד אשר תודיעני אם תקבל שכר חלף עבודתך מן הרדקציון וכמה קבלתָ. אנכי מקבל מן 40 עד 50 רו“כ לעלה. מלבד מה שראית נדפס ממני, (גם הקארריספונדנץ זאַגאַרד בנומר 20 ממני היא) עוד יצא בקרוב לאור ממני מאמר גדול יקב Иеторія басни у евреевЪ בעל ששה פרקים גדולים. כמקרה אשר קרה לך קרה גם לי עם הד”ר פ“ז. הבטיח לי לשלם שכר טוב בעד מאמרי….. הנדפס בנומר 40־45 בפ”ב, אבל לא מלא הבטחתו, ואנכי גם כתבתי לו וגם הזכרתיו את הבטחתו בדרך העברה והוא כמחריש ולא ענני על מכתבי. ואתה בטובך הודיעני בפרוטרוט את הדבר אשר היה בינך ובינו. להכרמל אנכי שולח לעתים מזומנים דברים אחדים; כי יליד ארצנו הוא וחובה עלינו לתמוך בידו – המליץ לא אוסיף עוד לראות כי אין מחזיקו בעירי ודבר אין לי עמו. המגיד ישלח לי את עליו חנם אין כסף, אבל אודה ולא אכחד כי בימים האחרונים האלה עמדתי מכתוב עוד בשפת עבר ושמתי לבי אל השפות החיות וביחוד אל שפת רוסיה.

כפי אשר אראה אינך יודע כי ביום כפור העבר ילדה לי אשתי בן ואקרא את שמו בשם אבי אשר – Oscar –. אשתי עוד לא שבה לאיתנה מיום לִדְתָה; בתי הבכורה חלתה במחלת השאַרלאַך ועוד לא התעודדה. ושאר בני ביתי וגם אני בכללם חיים ובריאים. בשבוע הבא אנכי נוסע לפאָניעוועז, אשר לא הייתי שם מיום צאתי משם זה כחמש עשרה ירחים ואשב שם ימים אחדים.

שלום לך חזק בבשר וחזק ברוח ואתה ורעיתך וששת ילדיך שלום. הזכירני לטוב לפני הד“ר ניימאַן נ”י וסלח לי גם הפעם את קצר דבָרַי כי עם כל זאת ארוכים הם ממדת עתי הפנויה.

ידידך באמת יל"ג

 

אגרת ארבעים ואחת.    🔗

יום ו' ר"ח אדר ראשון תבֹרך. שואאל.

[להזק"ן]

שלום לך ידידי שאהבה נפשי!

בטרם צאתי מעיר מושבי ללכת לפאָניעוועז כתבתי אליך בתשובה על מכתבך האחרון; ואין ספק בדבר שקבלת את מכתבי, כי ע"י הפאָסט שלחתיו; והנני שב עוד הפעם לדבר אליך אף כי עוד לא עניתני כי דבר נחוץ לי אליך.

בחפצי להוציא אור בקיץ הבא ספר שׁנָתִי (יאַרבוך) כעין הלוחות אשר יוציאו שנה שנה החכמים ווערטהיימער; קאָמפערט, פאַשעלעם, קליין, ווינטער ועוד. המה יכתבו בלשון אשכנז ואנכי אחפוץ להוציא בלשון עבר להורות דעת את העם. בטרם אבוא לפני הממשלה לבקש ממנה רשיון, נועצתי להוציא חלק אחד בתור נסיון, לראות אם ימצא חן בעיני העם ואם יקובל בסבר פנים יפות; וכבר גליתי בזאת אזני אחד החכמים בפ"ב וינענע לי ראשו וגם הבטיחני כי הרשיון לא יִמָנַע ממני וזה דבר הספר.

א) מאמר מדבר על מעמד המדיני של אחב"י בארצנו על החדשות שנשתנו בהם במשך השנה שעברה.

ב) בקרת ספרים שיצאו במשך השנה שעברה הנוגעים לחכמת ישראל בכל לשון שהיא.

ג) מאמרים מדברים מידיעות הטבע לכל חלקיה כתובים בסגנון פשוט בלי פלפול ובלי עמיקות עיונית רבה, למען ישמע העם בקראו בו.

ד) מאמרים מתולדות עם ישראל וביחוד מן הזמנים הבלתי גלוים וידועים עד הנה להמון העם.

ה) תולדות גדולים אנשי שם.

ו) שירים טובים; ויותר טוב באַללאַדען מקורות ישראל.

ז.) ספורים. – בזה כַוָנָתי הראשית להעביר לעיני הקורא חזיונות מן הימים הַהוִים ולשום לפניהם את כל צלמי בית ישראל, טובותיהם ותועבותיהם, לפקוח עיניו על דבריו.

לספר הזה יבוא כעין תוספת לוח לשנה הבאה. בלוח הזה יושמו ציונים לכל יום ויום כל אשר נעשה בו גדולות בקורות ישראל כפי שקבעום חכמי הבקרת החדשה. והנה לַסֵפר הראשון אשר אנכי מתעתד להוציא בקיץ הבא כבר יש לי דברים טובים הרבה. משלי: שירים טובים, וספור טוב בשם עולם כמנהגו; ידידנו ה' סירקין קבל על עצמו לחבר מאמר מדבר בידיעת תולדות הארץ “געאָלאָגיע” ועוד שאר דברים. גם שמתי פני לשאר חכמי לב ארצנו ואשים לפניהם את חפצי זה.

ועתה הנני גם אליך ידידי לבקשך שתגיד לי משׁפטך על הדבר הזה אשר אנכי מתחיל לעשות, משפט אמת וצדק בלי משוא פנים, וגם עצתך תנחני אם תמצא מגרעות, למלאות אותם. וממך ידידי אבקש שתכתוב [ב] עבורי מאמר, מסַפר בפרטיות את דבר אסֵפת הרבנים בשנה זו בעה“מ, כפי אשר תשיג ידך לדעתי, והר”ר הד“ר ניימאַן יהיה בעזרך; ונזהרתָ בלשונך לבלי הרחיב במקום הראוי לקצר ולבלי קצר במקום הראוי להאריך; גם תסיר את כל הציורים השיריים והתמונות השונות ותדבר אל העם דברים קלים ונכֹחים וישרים למבין. את המאמר הזה תמציא לידי אם תוכל ליום ראש חדש ניסן הבע”ל. כי בימי הפסח אחפוץ לנסוע לווילנא, שם אתן את ההס' לבית הדפוס למען יצא לאור עד ר"ח אב, לא יאוחר. אחכה לתשובתך בקרוב למען דעת אם תמלא בקשתי אם לא.

ידידך הכותב בחפזון יל"ג.

(S. P ) עד עת מצוא יהיה נא הדבר כמוס אצלך.

 

אגרת ארבעים ושתים.    🔗

(י“ז סיון תרכ”ב). קאוונא 3 יוני 1862.

שלום לך ידידי המשכיל הנבון כמ"ר זאב קאַפלאַן נ"י.

מדי קבלי בשאוועל את מכתבך האחרון על ידי פאָסט הייתי טרוד בהכנותי לדרך וזה כשני שבועות ימים אשר עזבתי ביתי ואבוא לווילנא לקאָוונאָ. ומה גדלה שמחתי למצוא בעיר הזאת את אשתך היקרה ולדבר עמה פנים אל פנים מכל המוצאה אותכה וזה הדבר אשר קראני לצאת ממחבואי על ארץ רבה. סלאָנימסקי המוציא את הצפירה היה לאינספעקטאר בבית מדרש הרבנים בזיטאמיר והנהו מבקש לו איש כלבבו לתת את הצפירה בידו ויבחר בי ויבטיח לי שכר קצוב ויבקש לבוא ולהתראות פנים עמו בשובו מפ“ב. באתי לווילנא ולא ראיתי פניו כי עודנו לא ישוב מפ”ב ולא קבלתי עלי את רידקציון הצפירה, כי השכר אשר יקב איננו מספיק לחיי ולחיי אנשי ביתי בעיר גדולה כווארשא ומה גם כי רבים שתו לי הבטחות רבות ויקראוני קריאה גדולה למקומות שונים; וגם הפקודה בבתי ספרי הממשלה מבטחת פרי יותר טוב מאשר עד הנה. על כן יראתי להַניח מקומי ולהַניח הצלחתי והצלחת ביתי על קרן הצבי ישראל: מדאגה בדבר פן יבלע להצפירה ונשארתי קרח מכאן ומכאן.

בין כה וכה אודיעך כי דבר בטוח הוא שמעיר שאַוועל אצא לגור בעיר אחרת גדולה ממנה; אף כי טרם אדע איזה המקום אשר אבחר בו לשכן ביתי שם, אבל בקרוב אדע ואודיעך גם אתה. ומה ה' אלהים עושה עמך? אולי תיטיב תרומת הגבירים פֿרידלאַנדסקי אשר הרימו לבית כפרך את מעמדך כי יוסיפו לך על שכרך? ומדוע לא דבר עליך הד“ר ניימאַן אשר גדול שמו בפ”ב בהמיניסטעריום טוב לפני המיניסטער להעלותך מן המקום הצר הזה אל מקום רב ורחב ידים לטוב לך ולטוב לבית עבודתך כל הימים? המכתב הראשון אשר אמרת אשר שלחת על ידי עגלון לא ראיתי ולא בא לידי ומחברתי אחת בשנה איזט אויפֿגעשאָבען, ניכט אייפֿגעהאָבען.

היה שלום ושמחני לעתים מזֻמנות באמרי פיך, כי כל עוד אשר אנכי יושב בארץ צחיחה הרחק מאדם, מכתבי רעי בעלי הנפש מרחוק המה ישעשעוני ואהבתם הנאמנה היא נחמתי בעניי.

מפֹה אנכי הולך לביתי שאַוועלה.

ידידך יל"ג.

 

אגרת ארבעים ושלש.    🔗

שאַוועל ה' לחדש שמזלו בתולה. ברכ"ת.

ידידי משה פראָזער שלום לך!

הנני משיב לך את עלי הצייט' די יודענטהומס בתודה על טרחתך; אבקשך עוד זאת: בעבור דרך שאַוועל שאֵרי בנימין בן אלעזר אהרנשטאם ללכת לריגא, נתתי לו מכתב להמו“ס דייבנער לקחת ממנו את עלי העתים אשר לי; ובלתי ספק לְקָחָם והמה שמורים אתו; ואתה בטובך תקחם מידו ותגיעם לי ע”י מוקדם.

על דבר האיש בעל דו פרצופין, המראה פנים לכאן ולכאן, הקורא שלום ונושך בשניו, ידעתי אמנם גם אני כמוך כי יצחק זה עָקֹב יעקב; אבל בוז אבוז לו ולמרמתו. כי מה מני יקח? את ברכתי או את בכֹרָתי? לא יפול לבי אם יחַלִלני, ולא ירום לבי אם יהַלְלֵני; מורם אנכי מחרפת אדם כזה ומתהלתו, וקול שריקתו ולחישתו לא יגיע עדי. ידעתי כי קטן ערכי ודל אבל לא לפי מדת ערכו; לא אגיע לקרסולי חכמי דורנו הגדולים, אבל לא אתרפס לפני זוחלי עפר כאלה; ואם כי צעיר אנכי הרבה ממנו לימים, כי בעת אשר הייתי עוד תינוק של בית רבו, היה הוא איש בא בימים שנתמלא זקנו, כדמותו וכצלמו היום, בכל זאת לבי ראה הרבה חכמה ודעת ממנו; ואם הוא זכה בשנת הארבעים וחמשה (או יותר) שנה לימי חייו להעתיק ס' ראָבינזאָהן ולהוציא לאור בעזרת אחרים אשר חלו ידיהם במחברתו קלת הערך, והזכות הדקה מן הדקה הזאת העלתה את הזמורה אל אפו עד כי אבד רוח מבינתו, וישמן ויבעט וינַבל את תור האדם המשכיל ואת דרך הארץ לבָרך את נפשו להתגדל ולהשתבח ולהתפאר ולהתרומם ולהתנשא ולהתעלות ולהתהלל כי “עשה לו שם עולם” (דבריו בעצמו) וכי בהשכלתו לקח לו קרנים לנגח יחדו כל ברואי ארץ, ובעל התנ"ך הזה שכח מקרא מפֹרָש "יהללך זר ולא פיך, נכרי ואל שפתיך' – הנה כל זה עשה איש שתום עינים וקצר ידים ורְחַב שפתים, איש אשר לבו נקוב כמחט סדקית ופיו פתוח בפתחו של אולם; ואולם האיש אשר הגביהו האלהים למעלה למשכיל, ורוח בינתו מרחפת על פני המים העליונים, ומראש הררי החכמה וגבעות הנסיון יביט בעיני מחקר על כל הענין הנעשה תחת השמש, ויצרף את כל הדברים בכור אמת לא בכור עֹני הוא ידַע כי כל כבוד סופרים הוא הבל ורעות רוח ואין יתרון לבעליו כי אם צחוק וטיול הילדים; ושם עולם זה הוא רק טוב לַסָריסים אשר בהיכל העֹשר, כי טוב הוא מבנים ומבנות, כי לא ישאל מזונות ולא יבקש מֹהר ומתן; אבל מי אשר יש לו גם מתת אלהים זה – האם בכבוד סופרים ובשם עולם יאכיל את בטנם וימלא מעיהם? גם בהשכלה ובחכמה יש גבוה מעל גבוה, וגבוהים עליהם! אם לא התגאה הומבאָלד – איך יתגאה משכיל להבל דמה? הנה כל בית ישראל כנגד החיים המהלכים תחת השמש הוא כביצת החרגול, כי הוא המעט מכל העמים; ובכל העמים וגם במשפחות בני ישראל איש בארצו ללשונו יש חכמים מצוינים בכל חכמה ודעת, ובכל מחקר ותושיה, ושפת עבר דלה מאנוש נעה, וגם מבני עמה רבים הפנו ערף לה ורבים לא קרבו אליה ולא דרשוה מעודם ורק מתי מספר יתעסקו במת מצוה זה; וגם במתי מספר אלה יש חכמים הרבה כבירי כח לב עושים גדולות ונפלאות – ועתה צא וחשוב את ערך איש בעל כשרונות קלות ודלות אשר זכה לעת זקנתו להעתיק בשפה נשכחת ספר ספורי לילדים קטנים, אשר לא ביד יקָחו, צא וחשוב את ערכו לעֻמַת המון המשכילים החכמים האמתים ההולכים ומתרבים בזמן הזה מיום ליום ומוציאים את מעשה ידיהם להתפאר בכל השפות החיות – ואיך יתגאה?

לא שמעתי דבר מסירקין ידידנו, ואולי ידעת והשמעתני; מתי תצא הילני שטערן מבית אביה והיתה לאיש? כי בלתי ספק אהיה מן הקרואים ואבוא לפאָניעוועז לימים אחדים, הגידה נא לי מי הוא השליט על ספריו של סירקין לעת כזאת ואז אוכל להוציא מתחת ידו ספר אחד הנדרש לי? אל תשכח את אשר בקשתיך על דבר מכתבי העתים אשר לי ביד בנימין אהרנשטאם והיה שלום.

ידידך גארדאן.

בידי דיללאָן ס' רוסיה Калейдоскопъ בשני כרכים, שלי; תקחנו מידו ותשיבנו לי ע"י הזדמנות.