רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַגַּנָּב וְהַקּוֹף
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: קרית-ספר; 1972

שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ קוֹף, וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם גַּנָּב. וְלֹא הָיָה נִכְנַס לְשׁוּק מִשּׁוּקֵי הָעִיר שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר בְּרֶוַח עָצוּם. אֵרַע שֶׁאָדָם אֶחָד הָיָה נוֹשֵׂא בְּגָדִים בְּלוּיִים לְמָכְרָם. הָלַךְ לַשּׁוּק וְהִכְרִיז עֲלֵיהֶם, וְלֹא נִמְצָא אָדָם שׁוֹאֵל אוֹתוֹ לִמְחִירָם, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁלֹּא הִצִּיעָם לְפָנָיו. שֶׁלֹּא נִמְנַע לִקְנוֹתָם. נִזְדַּמֵּן לוֹ הַגַּנָּב שֶׁהַקּוֹף עִמּוֹ, רָאָה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעִמּוֹ הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים, וּכְבָר אָרַז אוֹתָם בַּחֲבִילָה וְיָשַׁב לָנוּחַ מִן הַיְגִיעָה. הֶעֱמִיד הַגַּנָּב אֶת הַקּוֹף מְשַׂחֵק לְפָנָיו עַד שֶׁהֶעֱסִיק אֶת דַּעְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהִשְׁמִיט מִמֶּנּוּ אוֹתָהּ חֲבִילָה. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת הַקּוֹף וְהָלַךְ לְמָקוֹם רֵיק מֵאָדָם, פָּתַח אֶת הַחֲבִילָה וּמָצָא אוֹתָם בְּגָדִים בְּלוּיִים. אָרַז אוֹתָם לַחֲבִילָה בְּמַעֲטֶה יָקָר וְהָלַךְ לְשׁוּק אַחֵר, וְהִצִּיעַ אֶת הַמַּעֲטֶה אוֹתוֹ וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ, לִמְכִירָה, וְהִתְנָה תְנַאי שֶׁלֹּא יִפְתְּחוּ אוֹתָהּ. עוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקַת בְּנֵי־הָאָדָם אֵלֶיהָ בִּגְלַל מְחִירָהּ הַפָּעוּט. רָאָה אוֹתָהּ אָדָם וְהִפְלִיאָה אוֹתוֹ יִקְרַת־עֶרֶךְ הַמַּעֲטֶה, וְקָנָה אוֹתָהּ בִּתְנַאי זֶה וְהוֹלִיכָה לְאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אִשְׁתּוֹ, אָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” אָמַר לָהּ: “חֵפֶץ יְקַר־עֶרֶךְ הוּא שֶׁקְּנִיתִיו בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ לְמָכְרוֹ וְלִטֹּל רְוָחָיו”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹטֶה, כְּלוּם יֵשׁ מוֹכֵר סְחוֹרָה יְקָרָה זוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיָהּ? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁגְּנוּבָה הִיא. וְכִי אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַקּוֹנֶה מַשֶּׁהוּ מִבְּלִי לִבְחוֹן אוֹתוֹ תְּחִלָּה, טוֹעֶה? מָשָׁל לְמִי הוּא דוֹמֶה? לָאוֹרֵג”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ:


המלצות קוראים
תגיות