הָיֹה הָיָה אִישׁ שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת הַיָּפוֹת וּמְבַזְבֵּז עֲלֵיהֶן אֶת מָמוֹנוֹ, עַד שֶׁהֶעֱנִי וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ כְּלוּם. צַר לוֹ הָעוֹלָם, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשְּׁוָקִים מְחַזֵּר עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵךְ נִדְקַר בְּמַסְמֵר בְּאֶצְבָּעוֹ וְהָיָה דָמוֹ שׁוֹתֵת. יָשַׁב וְנִגֵּב אֶת הַדָּם וְחָבַשׁ אֶצְבָּעוֹ. קָם וְצָעַק, עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ. נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁהָיָה בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרְחָץ, מָצָא אוֹתוֹ נָקִי. יָשַׁב לְיַד מִזְרָקָה, וְלֹא פָסַק לַעֲרוֹת אֶת הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ עַד שֶׁנִּתְיַגַּע.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהוּא יָשַׁב לְיַד הַמִּזְרָקָה וְלֹא פָּסַק לַעֲרוֹת מַיִם עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁנִּתְיַגַּע. יָצָא אֶל הַבְּרֵכָה הַצּוֹנְנָה, וְלֹא מָצָא אָדָם. פָּרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית וְהוֹצִיא חֲתִיכָה שֶׁל חֲשִׁישׁ וּבְלָעָהּ. עָלְתָה אֶל תּוֹךְ מֹחוֹ, וְנִתְהַפַּךְ עַל גַּבּוֹ עַל הַשַּׁיִשׁ. תִּעְתַּע אוֹתוֹ הַחֲשִׁישׁ בְּדִמְיוֹנוֹת, וְנִדְמָה שֶׁנַּעַר מִנַּעֲרֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת מְעַסֶּה אֶת גּוּפוֹ, וּשְׁנֵי עֲבָדִים עוֹמְדִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו: הָאֶחָד קַעֲרִית בְּיָדוֹ, וְהַשֵּׁנִי עִמּוֹ שְׁאָר כְּלֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ וּמַה שֶּׁהַבַּלָּן זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ: ‘דּוֹמֶה שֶׁאֵלֶּה טָעוּ בִּי, אוֹ מֵעֲדַת אוֹכְלֵי הַחֲשִׁישׁ הֵם’. פָּשַׁט אֶת רַגְלָיו, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁהַבַּלָּן אוֹמֵר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁתַּעֲלֶה, וְהַיּוֹם הִגִּיעַ תּוֹרְךָ”. צָחַק בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “מַה נָּעַמְתָּ, הַחֲשִׁישׁ”. יָשַׁב שׁוֹתֵק. קָם הַבַּלָּן וְתָפַס בְּיָדוֹ. וְעָטַף עַל מָתְנָיו כְּסוּת, חֲגוֹרַת מֶשִׁי שָׁחוֹר, וְהָלְכוּ שְׁנֵי הָעֲבָדִים לְפָנָיו עִם הַקַעֲרִיּוֹת וְצָרְכֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הִנִּיחוּהוּ עַד שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְחֶדֶר מְיֻחָד לְבַדּוֹ, וְהִקְטִירוּ בוֹ קְטֹרֶת. מָצָא אֶת הַחֶדֶר מָלֵא מִכָּל הַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים. בָּקְעוּ לוֹ אֲבַטִּיחַ, וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא שֶׁל עֲצֵי הָבְנִים, וְעָמַד הַבַּלָּן לִרְחֹץ אוֹתוֹ, וְהָעֲבָדִים יוֹצְקִים אֶת הַמַּיִם. שִׁפְשְׁפוּ אוֹתוֹ שַׁפְשֵׁף הֵיטֵב. וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל, תְּהֵא לְךָ הֲנָאָה תָּמִיד”. יָצְאוּ וְסָגְרוּ עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת. כְּשֶׁנִּדְמָה לוֹ כָךְ, קָם וְהֵרִים אֶת הַחֲגוֹרָה מֵעַל מָתְנָיו, וְהָיָה מְצַחֵק עַד שֶׁכִּמְעַט נִתְעַלֵּף, וְנִשְׁאַר מְצַחֵק שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “מָה עִנְיָנָם שֶׁהֵם מְדַבְּרִים אֵלַי כְּדֶרֶךְ שֶׁמְדַבְּרִים לְמִשְׁנֶה, וְאוֹמְרִים: ‘אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל?’ שֶׁמָּא טוֹעִים הֵם בַּדָּבָר בְּשָׁעָה זוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יַכִּירוּ אוֹתִי, וְיֹאמְרוּ: ‘זֶה אֵינוֹ וְלֹא כְלוּם’, וְיַשְׂבִּיעוּ בְּמַכּוֹת אֶת עָרְפִּי”. חָשׁ בַּחֲמִימוּת וּפָתַח הַדֶּלֶת, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁמַּמְלוּךְּ קָטָן וְסָרִיס נִכְנְסוּ אֵלָיו, וְהַמַּמְלוּךְּ חֲבִילָה עִמּוֹ. פָּתַח אוֹתָהּ וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ שָׁלשׁ מַגָּבוֹת שֶׁל מֶשִׁי. הֵטִיל הָרִאשׁוֹנָה עַל רֹאשׁוֹ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה עַל כְּתֵפָיו, וְחָגַר מָתְנָיו בַּשְּׁלִישִׁית. הִגִּישׁ לוֹ הַסָּרִיס קַבְקַבִּים, וּבָאוּ אֵלָיו סָרִיסִים וּמַמְלוּכִּים, וְהָיוּ מְסַמְּכִים אוֹתוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק, עַד שֶׁיָּצָא וְעָלָה לָאוּלָם וּמָצָא שָׁטִיחַ גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לִמְלָכִים. חָשׁוּ לִקְרָאתוֹ הַנְּעָרִים וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַמּוֹשָׁב הָרָם, וְהָיוּ מְעַסִּים אוֹתוֹ, עַד שֶׁתְּקָפַתּוּ שֵׁנָה. כְּשֶׁנִּרְדַּם רָאָה בְּחֵיקוֹ נַעֲרָה, נְשָׁקָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ בֵּין יְרֵכוֹתָיו. אַחַר־כָּךְ כָּרַע כְּלַפֶּיהָ כִּכְרוֹעַ הַגֶּבֶר כְּלַפֵּי הָאִשָּׁה, וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו וְכָבַשׁ אוֹתָהּ תַּחְתָּיו. פִּתְאֹם אוֹמֵר לוֹ אָדָם: “הִתְעוֹרֵר, אַתָּה הָאֶפֶס. כְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וְאַתָּה עֲדַיִן יָשֵׁן”. פָּקַח אֶת עֵינָיו וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ לְיַד הַבְּרֵכָה הַקָּרָה, וּסְבִיבוֹתָיו חֲבוּרָה הַמְצַחֶקֶת עָלָיו כְּשֶׁשַּׁרְבִיטוֹ נִצָּב, וְהַמַּגֶּבֶת נִפְתְּחָה לוֹ מֵעַל חֲלָצָיו, נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁכָּל זֶה הָיָה תַּעֲתּוּעַי חֲלוֹמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת הַחֲשִׁישׁ. נִצְטַעֵר וְהִסְתַּכֵּל בָּזֶה שֶׁעוֹרֵר אוֹתוֹ וְאָמַר: “לוּ הָיִיתָ מַמְתִּין לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר חֲלוֹמִי”. אָמְרוּ לוֹ הַבְּרִיּוֹת: “כְּלוּם אֵינְךָ בּוֹשׁ, אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ?” וְטָפְחוּ עָלָיו עַד שֶׁהֶאֱדִים עָרְפּוֹ. הָיָה רָעֵב, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר טָעַם טַעַם הָאשֶׁר בַּחֲלוֹם.

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן־מָא־כָּאן מִפִּי הַשִּׁפְחָה דְּבָרִים אֵלֶּה, צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לְבָּאכּוּן: “אוֹמַנְתִּי, סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה. יֵשׁ אִתָּךְ זוּלָתוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. לֹא פָּסְקָה הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן לְסַפֵּר לְכָּאן־מָא־כָּאן סִפּוּרֵי בַּדִּים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים וּמַצְחִיקִים, עַד שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְלֹא חָדְלָה אוֹתָהּ שִׁפְחָה לָשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל לַיְלָה. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “זוֹהִי הַשָּׁעָה לִתְפֹּס בָּהִזְדַּמְּנוּת”. קָמָה וְשָׁלְפָה הַפִּגְיוֹן וְזִנְּקָה עַל כָּאן־מָא־כָּאן וּבִקְּשָׁה לְשָׁחֲטוֹ. וְהִנֵּה נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם אִמּוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ בָּאכּוּן, קָמָה לִקְרָאתָהּ וְקִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ. תָּקַף אוֹתָהּ פַּחַד, וְהָיְתָה רוֹעֶדֶת בִּצְמַרְמֹרֶת כְּאִלּוּ מָחֲצָה אוֹתָהּ קַדַּחַת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אִמּוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן, תָּמְהָה וְעוֹרְרָה אֶת בְּנָהּ מִשְּׁנָתוֹ, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מָצָא אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְהִשָּׁאֲרוֹ בַּחַיִּים, זוֹ שֶׁבָּאָה אִמּוֹ. וְסִבַּת בּוֹאָהּ שֶׁל אִמּוֹ אֵלָיו הָיְתָה זוֹ, שֶׁקֻּצִּ’יַ־פַכָּאן שָׁמְעָה אֶת הַשִּׂיחָה וְהַהֶסְכֵּם עַל הֲרִיגָתוֹ, וְאָמְרָה לְאִמּוֹ: “אֵשֶׁת־דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי, הַדְבִּיקִי אֶת בְּנֵךְ לִפְנֵי שֶׁתַּהֲרֹג אוֹתוֹ הַפְּרוּצָה בָּאכּוּן”. וְסִפְּרָה לָהּ מַה־שֶּׁקָּרָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. יָצְאָה אִמּוֹ, מִבְּלִי לַחֲשֹׁב עַל שׁוּם דָּבָר אַחֵר. עַד שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּרְדַּם, וְקָמָה עָלָיו בָּאכּוּן מְבַקֶּשֶׁת לְשָׁחֲטוֹ. כְּשֶׁהֵקִיץ אָמַר לְאִמּוֹ: “אָכֵן בְּשָׁעָה טוֹבָה בָּאת, אִמִּי, כְּשֶׁאוֹמַנְתִּי בָּאכּוּן נִמְצֵאת אֶצְלִי בְלַיְלָה זֶה”. פָּנָה אֶל בָּאכּוּן וְאָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיַּי, יוֹדַעַת אַתְּ סִפּוּר יָפֶה מִן הַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפַּרְתְּ לִי אוֹתָם?” אָמְרָה לוֹ הַשִּׁפְחָה: “וּמַה הוּא מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לְךָ עַכְשָׁו, שֶׁהוּא עָרֵב יוֹתֵר וּמוּזָר יוֹתֵר. וְאוּלָם אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ אוֹתוֹ בִּזְמַן אַחֵר שֶׁלֹּא בְשָׁעָה זוֹ”. קָמָה בָּאכּוּן, וְאֵינָהּ מַאֲמִינָה בְהַצָּלָתָהּ, אָמַר לָהּ: “לְכִי לְשָׁלוֹם”. וְנִחֲשָׁהּ בְעָרְמָתָהּ שֶׁאֵצֶל אִמּוֹ יְדִיעָה מִמַּה שֶּׁאֵרַע. הָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, לַיְלָה מְבֹרָךְ הוּא זֶה, שֶׁאֱלֹהִים הִצִּילְךָ מִיַּד אֲרוּרָה זוֹ”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה?” סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אָמַר לָהּ: “אִמִּי מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַחַיִּים, אֵין לוֹ הוֹרֵג. וַאֲפִלּוּ יֵהָרֵג לֹא יָמוּת, וְאוּלָם הַשְּׁמִירָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר לָנוּ הִיא, שֶׁנִּסַּע מִן הָאוֹיְבִים הָאֵלֶּה, וֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצָא כָּאן־מָא־כָּאן מִן הָעִיר, וְנִתְחַבֵּר לַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָא נָפְלוּ דְבָרִים בֵּין הַמֶּלֶךְ סָאסָאן וּבֵין נֻזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁגָּרְמוּ לִיצִיאַת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן גַּם הִיא מִן הָעִיר. וְנִתְחַבְּרוּ לָהֶם כָּל רַבֵּי־מַלְכוּת הַמֶּלֶךְ סָאסָאן הַנּוֹטִים אֲלֵיהֶם. יָשְׁבוּ לְטַכֵּס עֵצָה, וְהָיוּ בְדֵעָה אַחַת לִפְשֹׁט בִּגְדוּד עַל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְלָקַחַת נָקָם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם לִפְשֹׁט בִּגְדוּד עַל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְנָפְלוּ שְׁבוּיִים בִּידֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שַׁלִּיט אַסְיָה הַקְּטַנָּה, אַחֲרֵי עִנְיָנִים שֶׁיֶּאֱרַךְ לְפָרְשָׁם, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר מִמַּה שֶּׁיָּבוֹא לְהַלָּן. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, צִוָּה הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת כָּאן־מָא־כָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֶת חֲבוּרָתָם. הֱבִיאוּם לְפָנָיו. הוֹשִׁיב אוֹתָם לְצִדּוֹ, וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וֶהֱבִיאוּם, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְהָיוּ בְטוּחִים מֵרָע, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה בָרִי לָהֶם שֶׁיָּמוּתוּ כְּשֶׁצִּוָּה לַהֲבִיאָם לְפָנָיו, וְהָיוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: “לֹא שָׁלַח אַחֲרֵינוּ לַהֲבִיאֵנוּ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתֵנוּ”. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁקְטָה רוּחָם אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “רָאִיתִי חֲלוֹם וְסִפַּרְתִּי אוֹתוֹ לַנְּזִירִים, וְאָמְרוּ לִי: אֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ לְךָ אֶלָּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “אַךְ טוֹב רָאִיתָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, רָאִיתִי עַצְמִי שֶׁאֲנִי בְתוֹךְ שׁוּחָה בְצוּרַת בְּאֵר שְׁחוֹרָה, וְהָיוּ מַחֲנוֹת בְּנֵי־אָדָם מְעַנִּים אוֹתִי. בִּקַּשְׁתִּי לָקוּם וּלְהִמָּלֵט עַל נַפְשִׁי. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְרוֹמַמְתִּי, נָפַלְתִּי עַל רַגְלַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת מֵאוֹתָהּ שׁוּחָה. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וְרָאִיתִי בְתוֹכָהּ אֵזוֹר שֶׁל זָהָב, הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי¹ לְקַחְתּוֹ. כְּשֶׁהֲרִימוֹתִיו מִן הָאָרֶץ, רָאִיתִי וְהִנֵּה הֵם שְׁנֵי אֲזוֹרִים. אָזַרְתִּי בָהֶם אֶת חֲלָצַי, וְהִנֵּה הָיוּ לְאֵזוֹר אֶחָד. וְזֶהוּ, הַמִּשְׁנֶה, חֲלוֹמִי, וּמַה שֶּׁרְאִיתִיו בִּנְעִימוּת שְׁנָתִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “דַּע אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁחֲלוֹמְךָ מַרְאֶה לְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָח וּבֶן־אָח אוֹ בֶן־דּוֹד, אֲחִי־אָבִיךָ, אוֹ אֶחָד שֶׁהוּא מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ מִדָּמְךָ וּמִבְּשָׂרְךָ, וְעַל־כָּל־פָּנִים מִן הָאֲצִילִים שֶׁבָּכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, הִסְתַּכֵּל בְּכָּאן־מָא־כָּאן וְנֻזְהַת־אַלזַמָּאן וְקֻצִּ’יַ־פַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם מִן הַשְּׁבוּיִים. וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי מַתִּיז רָאשֵׁי אֵלֶּה, יִשָּׁבֵר לֵב צִבְאוֹתֵיהֶם, אַחֲרֵי שֶׁיִּשָּׁמְדוּ מוֹשְׁלֵיהֶם, וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי בְקָרוֹב, שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּט הַמַּלְכוּת מִיָּדִי”. וּכְשֶׁגָּמַר זֹאת בְּלִבּוֹ, צִוָּה לִקְרֹא אֶת הַתַּלְיָן, וּפָקַד עָלָיו לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן תֵּכֶף וּמִיָּד. וְהִנֵּה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ בָּאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לָהּ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהָמִית שְׁבוּיִים אֵלֶּה, אַחַר־כָּךְ אַשְׁלִיךְ אֶת רָאשֵׁיהֶם אֶל חַבְרֵיהֶם, וְאֶתְנַפֵּל אֲנִי וַאֲנָשַׁי עֲלֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד, וְנַהֲרֹג אֶת אֲשֶׁר נַהֲרֹג וְנָנִיס אֶת הַשְּׁאָר, וְתִהְיֶה מַעֲרָכָה זוֹ הַמַּכְרִיעָה, וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי בְקָרוֹב, לִפְנֵי שֶׁיֶּאֶרְעוּ מֵאַחֲרַי עִנְיָנִים בְּמַמְלַכְתִּי”. בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דְבָרִים אֵלֶּה, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ בִלְשׁוֹן לוֹעֲזִים: “כֵּיצַד זֶה יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לַהֲרֹג אֶת בֶּן־אֲחוֹתְךָ וְאֶת אֲחוֹתְךָ וּבַת־אֲחוֹתְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מֵאוֹמַנְתּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה נִתְמַלֵּא חֵמָה גְדוֹלָה וְאָמַר לָהּ: “אֲרוּרָה, כְּלוּם אֵינֵךְ יוֹדַעַת שֶׁאִמִּי נֶהֶרְגָה, וְשֶׁאָבִי מֵת בְּסַם שֶׁסִּמְּמוּ אוֹתוֹ, וְאַתְּ נָתַתְּ לִי אֶבֶן־חֵן וְאָמַרָתְּ לִי: ‘אֶבֶן־חֵן זוֹ לְאָבִיךָ הָיְתָה’. מִשּׁוּם מַה לֹא הִגַּדְתְּ לִי אֶת הָאֱמֶת?” אָמְרָה לוֹ: “כָּל מַה שֶּׁהִגַּדְתִּי לְךָ אֱמֶת. וְאוּלָם עִנְיָנִי וְעִנְיָנְךָ מֻפְלָאִים וְגוֹרָלִי וְגוֹרָלְךָ מוּזָרִים. שֶׁאֲנִי שְׁמִי מַרְגָ’אנָה וְשֵׁם אִמְּךָ אַבְּרִיזָה, וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן. וּבְאֹמֶץ לִבָּהּ הָיוּ מְמַשְׁלִים מְשָׁלִים. וְנִתְפַּרְסְמָה בְעֹז רוּחָהּ בֵּין הַגִּבּוֹרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיךָ, הֲרֵי הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן. וְהַדָּבָר וַדָּאי מִבְּלִי כָּל פִּקְפּוּק וְשֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק. וּכְבָר שָׁלַח אֶת בְּנוֹ שַׁרְכָּאן לִפְשֹׁט בִּגְדוּד בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת בְּלִוְיַת הַמִּשְׁנֶה הַזֶּה דִנְדָּאן, וְיָצְאוּ מֵהֶם מַעֲשִׂים שֶׁיָּצְאוּ. וְעָבַר אָחִיךָ שַׁרְכָּאן לִפְנֵי הַגְּיָסוֹת, וְנוֹתַר יְחִידִי נִבְדָּל מִצְּבָאוֹ, וּבָא אֵצֶל אִמְּךָ בְּאַרְמוֹנָהּ. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁיָּרַדְנוּ אֲנַחְנוּ וְהִיא לְהֵאָבֵק בְּמָקוֹם בּוֹדֵד, וּפָגַשׁ בָּנוּ כְּשֶׁאָנוּ בְּמַצָּב זֶה. נֶאֱבַק עִם אִמְּךָ וְנָצְחָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיְתָה מֻפְלָגָה בְיָפְיָהּ וּבְאֹמֶץ לִבָּהּ. אֵרְחָה אוֹתוֹ אִמְּךָ זְמַן חֲמִשָּׁה יָמִים בְּאַרְמוֹנָהּ. וְהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ לְאָבִיהָ עַל־יְדֵי הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי הַמְכֻנָּה בְשֵׁם דַ’את אַלדַּוָאהִי. קִבְּלָה אִמְּךָ אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל־יְדֵי אָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְלָקַח אוֹתָהּ וּפָנָה בְסוֹד לִמְדִינַת בַּגְדָאד. וְהָיִיתִי אֲנִי וְרִיחָאנָה וְעֶשְׂרִים נַעֲרָה עִמָּהּ וְקִבַּלְנוּ כֻלָּנוּ אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְרָאָה אֶת אִמְּךָ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, נָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ. נִכְנַס אֵלֶיהָ לַיְלָה אֶחָד וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ וְהָרְתָה בְךָ. וְהָיוּ עִם אִמְּךָ שָׁלשׁ אַבְנֵי־חֵן, נָתְנָה אוֹתָם לְאָבִיךָ. נָתַן אֶבֶן־חֵן אַחַת לְבִתּוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן, וְנָתַן אֶת הַשְּׁנִיָּה לְאָחִיךָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְנָתַן אֶת הַשְּׁלִישִׁית לְאָחִיךָ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, לָקְחָה אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְשָׁמְרָה אוֹתָהּ לְךָ. כְּשֶׁקָּרְבָה עִתָּהּ לָלֶדֶת נִכְסְפָה אִמְּךָ אֶל מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְגִלְּתָה לִי סוֹדָהּ. נִתְחַבְּרָה לְעֶבֶד כּוּשִׁי, אַלגַצְ’בָּאן שְׁמוֹ, וְהוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד, וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ לִנְסֹעַ עִמָּנוּ. לָקַח אוֹתָנוּ הָעֶבֶד וְיָצָא עִמָּנוּ מִן הָעִיר וּבָרַח אִתָּנוּ. וְקָרְבָה עֵת אִמְּךָ לָלֶדֶת, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְרֵאשִׁית אַרְצֵנוּ בְּמָקוֹם בּוֹדֵד, אָחֲזוּהָ חַבְלֵי לֵדָה. עָלוּ מַחֲשָׁבוֹת שְׁפָלוֹת בְּלֵב הָעֶבֶד, וְנִגַּשׁ אֶל אִמְּךָ, וּכְשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ תּוֹעֵבָה. צָעֲקָה עָלָיו צְעָקָה גְדוֹלָה וְנִתְחַלְחֲלָה מִפָּנָיו וּמֵעָצְמַת מַה שֶּׁהִתְחַלְחֲלָה יָלְדָה אוֹתְךָ מִיָּד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר עָלָה עָלֵינוּ בָּעֲרָבָה מֵעֵבֶר אַרְצֵנוּ אָבָק וְהִתְרוֹמֵם וְעָף עַד שֶׁסָּתַם אֶת הַיְקוּם. יָרֵא הֶעֶבֶד לְנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד, וְהִכָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְחַרְבּוֹ וְהָרַג אוֹתָהּ מֵעֹז כַּעְסוֹ, וְרָכַב עַל סוּסוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הָעֶבֶד, סָר הָאָבָק מֵעַל אֲבִי אִמְּךָ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ שַׁלִּיט אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְרָאָה אֶת אִמְּךָ הֲרוּגָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְגָדַל צַעֲרוֹ, וְשָׁאַל אוֹתִי לְסִבַּת רְצִיחָתָהּ וּלְסִבַּת יְצִיאָתָהּ מִמְּדִינַת אָבִיהָ בַּסֵּתֶר. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל זֶה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וְזוֹהִי סִבַּת הָאֵיבָה שֶׁבֵּין תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ יָוָן וּבֵין תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת בַּגְדָאד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂאנוּ אֶת אִמְּךָ כְּשֶׁהִיא הֲרוּגָה, וְקָבַרְנוּ אוֹתָהּ בְּאַרְמוֹנָהּ. וְאוֹתְךָ נָשָׂאתִי אֲנִי וְגִדַּלְתִּיךָ וְתָלִיתִי עָלֶיךָ אֶת אֶבֶן־הַחֵן שֶׁהָיְתָה עִם אִמְּךָ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וּכְשֶׁגָּדַלְתָּ וְהִתְבַּגַּרְתָּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת אֲמִתַּת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ הִגַּדְתִּי לְךָ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מִתְעוֹרְרוֹת בֵּינֵיכֶם מִלְחָמוֹת. וּכְבָר צִוַּנִי אֲבִי־אִמְּךָ לְהַסְתִּיר, וְלֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לַמְרוֹת מִצְוַת אֲבִי־אִמְּךָ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה. וְזוֹהִי סִבַּת הַסְתָּרַת הַדָּבָר מִמְּךָ, וְהַסִּבָּה שֶׁלֹּא הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁאָבִיךָ הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. וּכְשֶׁעָלִיתָ לְמַלְכוּת, סִפַּרְתִּי לְךָ מִקְצָת הַדָּבָר. וְלֹא הָיָה לִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעֲךָ כֻּלּוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, מֶלֶךְ־הַדּוֹר. וּכְבָר גִּלִּיתִי לְךָ אֶת הַסּוֹד וְאֶת הַהוֹכָחָה לַדָּבָר. זֶהוּ מַה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלִי מִן הַדָּבָר, וְאַתָּה עֲשֵׂה כַּעֲצָתֶךָ”.

וְשָׁמְעוּ הַשְּׁבוּיִים מִפִּי הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה כֻּלָּם. מִיָּד צָעֲקָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “מֶלֶךְ זֶה רֻמְזָאן, אָחִי הוּא מֵאָבִי עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאִמּוֹ הִיא הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וַאֲנִי מַכִּירָה אֶת הַשִּׁפְחָה הַזֹּאת מַרְגָ’אנָה בָּרוּר הֵיטֵב”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן דְּבָרִים אֵלֶּה נִתְחַלְחַל וְנַעֲשָׂה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ. הֵבִיא מִיָּד אֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָטָה הַדָּם לַדָּם וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרָהּ. סִפְּרָה לוֹ אֶת הַסִּפּוּר, וְנִמְצְאוּ דְבָרֶיהָ מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי אוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה וְנִתְאַמֵּת לַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מִבְּנֵי עִרָאק מִבְּלִי כָל פִּקְפּוּק וְשֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק, וְשֶׁאָבִיו הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. קָם מִיָּד וְהִתִּיר אֲסוּרֵי אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָשְׁקָה אֶת יָדָיו וְדָמְעוּ עֵינֶיהָ, וּבָכָה הַמֶּלֶךְ לְבִכְיָתָהּ. תְּקָפוּהוּ רַחֲמֵי אַחֲוָה וְנָטָה לִבּוֹ לְבֶן־אָחִיו הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן. קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְתָפַס אֶת הַחֶרֶב מִיַּד הַתַּלְיָן, וְהָיָה בָרִי לַשְּׁבוּיִים שֶׁהֵם נִשְׁמָדִים, כְּשֶׁרָאוּ מִמֶּנּוּ כָךְ, אַךְ הוּא צִוָּה לַהֲבִיאָם לְפָנָיו וּפָתַח חַבְלֵיהֶם וְאָמַר לְאוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה: “פָּרְשִׁי סִפּוּרֵךְ שֶׁסִּפַּרְתְּ לְחַבְרַיָּה זוֹ”. אָמְרָה אוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁזָּקֵן זֶה הוּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְהוּא הָעֵד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לִי, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת אֲמִתּוּת הָעִנְיָן”. נִגְשָׁה אֲלֵיהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד וְאֶל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד מִמַּלְכֵי הַיְּוָנִים וְהַפְרַנְקִים, וְסִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַסִּפּוּר, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֵלֶּה שֶׁאִתָּם מִן הַשְּׁבוּיִים מְאַשְּׁרִים אוֹתוֹ. כְּשֶׁגָּמְרָה סִפּוּרָהּ, נָפַל מֶבָּטָהּ שֶׁל הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה וְרָאֲתָהּ אֶת אֶבֶן־הַחֵן הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינָהּ, רֵעָה לִשְׁתֵּי אַבְנֵי־הַחֵן שֶׁהָיוּ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן. הִכִּירָהּ אוֹתָהּ וְצָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁצָּלַל חֲלַל־הַמָּקוֹם לְצַעֲקָתָהּ, וְאָמְרָה לַמֶּלֶךְ: “בְּנִי, דַּע שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפָה בְּשָׁעָה זוֹ אֲמִתּוּת בִּטְחוֹנִי, שֶׁכֵּן אֶבֶן־חֵן זוֹ שֶׁבְּצַוַּאר שָׁבוּי זֶה, דּוֹמָה לְאֶבֶן־הַחֵן שֶׁשַּׂמְתִּי בְצַוָּארְךָ, וַחֲבֶרְתָּהּ הִיא. וְשָׁבוּי זֶה בֶּן־אָחִיךָ הוּא, וְהוּא כָּאן־מָא־כָּאן”. פָּנְתָה הַשִּׁפְחָה אֶל כָּאן־מָא־כָּאן וְאָמְרָה לוֹ: “הַרְאֵנִי אֶבֶן־חֵן זוֹ, מֶלֶךְ הַזְּמַן”. הֱסִירָהּ מֵעַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְאוֹתָהּ שִׁפְחָה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן. נָטְלָה אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ, וְשָׁאֲלָה אֶת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן בִּדְבַר אֶבֶן־הַחֵן הַשְּׁלִישִׁית, נָתְנָה אוֹתָהּ לָהּ. כְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי־הַחֵן בְּיַד הַשִּׁפְחָה, הוֹשִׁיטָה אוֹתָן לַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְנִרְאֲתָה לוֹ אֲמִתּוּת הַהוֹכָחָה, וְנוֹכַח שֶׁדּוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן הִנֵּהוּ, וְשֶׁאָבִיו הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. קָם מִיָּד לִקְרַאת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְחִבֵּק אוֹתוֹ, וְחִבֵּק אֶת הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן, וְעָלוּ הַצְּעָקוֹת מֵרֹב הַשְּׂמָחוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה. הִכּוּ בִמְצִלְתַּיִם וּבְתֻפִּים וְחִלְּלוּ בַחֲלִילִים, וְרָבְתָה הַשִּׂמְחָה. וְשָׁמְעוּ צִבְאוֹת עִרָאק וְסוּרְיָה קוֹל עֲנוֹת הַיְּוָנִים, וְרָכְבוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. וְרָכַב הַמֶּלֶךְ אַלזִּבְּלִכָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה סִּבַּת צְעָקוֹת וּשְׂמָחוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּצִבְאוֹת הַפְרַנְקִים וְהַיְּוָנִים”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִצְבָא עִרָאק, הִנֵּה כְבָר בָּאוּ וּבִקְשׁוּ לְהִלָּחֵם וְעָמְדוּ בְמַעַרְכוֹת הַקְּרָב וּמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַדְּקִירָה. פָּנָה הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְרָאָה אֶת הַצְּבָאוֹת בָּאִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה. שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר, וְהִגִּידוּ לוֹ. צִוָּה אֶת קֻצִ’יַ־פַכָּאן בַּת־אָחִיו שַׁרְכָּאן, שֶׁתֵּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל צְבָא סוּרְיָה וְעִרָאק, וְתוֹדִיעַ אוֹתָם מַה שֶּׁקָּרָה וְאֵרַע, וְשֶׁנִּתְגַלָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא דוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן. מִהֲרָה קֻצִ’יַ־פַכָּאן בְּעַצְמָהּ, וּכְבָר עָבְרוּ מֵעָלֶיהָ הָרָעָה וְהַיָּגוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן, וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מִן הַמְּאֹרָע, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן נִתְגַלָּה, שֶׁהוּא דוֹדָהּ וְדוֹדוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן אֲחִי־אֲבוֹתָם. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו מָצְאָה אוֹתוֹ כְּשֶׁעֵינוֹ בוֹכִיָּה מִפַּחַד עַל הַנְּסִיכִים וְעֵינֵי־הָעָם. פֵּרְשָׁה לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. נִתּוֹסְפָה שִׂמְחָתָם וּפָסַק אֶבְלָם, וְרָכַב הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן הוּא וְכָל הַגְּדוֹלִים וְעֵינֵי־הָעָם וְהָעֵדָה, וְעָבְרָה לִפְנֵיהֶם הַנְּסִיכָה קֻצִ’יַ־פַכָּאן עַד שֶׁהוֹבִילָה אוֹתָם לְאֹהֶל־תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, מְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עִם בֶּן־אָחִיו הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן, וּכְבָר נוֹעַץ אִתּוֹ הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן בְּעִנְיַן הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן, וְהִסְכִּימוּ לִמְסֹר לְיָדוֹ מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה וּלְהַנִּיחוֹ מוֹשֵׁל עָלֶיהָ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וּכְפִי הַנָּהוּג, וְשֶׁהֵם יִכָּנְסוּ לְעִרָאק. מִנּוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן לִנְצִיב עַל דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה, וְצִוּוּ עָלָיו לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת אֵלֶיהָ. פָּנָה וְהָלַךְ אֵלֶיהָ עִם צִבְאוֹתָיו. וְהָלְכוּ עִמּוֹ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם פְּרִידָה. אַחַר כָּךְ חָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְהִכְרִיזוּ בֵּין הַצָּבָא לְמַסָּע לְאֶרֶץ עִרָאק. הִתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת יַחַד, וְאָמְרוּ הַמְּלָכִים זֶה אֶל זֶה: "לֹא יָנוּחוּ לִבּוֹתֵינוּ וְלֹא יָשֹׁךְ זַעֲמֵנוּ אֶלָּא בִלְקִיחַת נְקָמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָגֹל הַחֶרְפָּה בְּקַחְתֵּנוּ נָקָם מִן הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי הַמְכֻנֶּה דַ’את־אַלדַּוָאהִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָסַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ וְרַבֵּי־מַלְכוּתוֹ. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן בְּדוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וּבֵרַךְ אֶת הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה, שֶׁהִיא הִיא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם לִידֵי זֶה שֶׁהִכִּירוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. נָסְעוּ וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְצָם. שָׁמַע עַל אוֹדוֹתָם רַב שׁוֹמְרֵי־הַסַּף סָאסָאן, וְעָלָה וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְנָתַן לוֹ לְבוּשׁ־מַלְכוּת. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְהוֹשִׁיב אֶת בֶּן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן לְצִדּוֹ. אָמַר כָּאן־מָא־כָּאן לְדוֹדוֹ הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן: “אֵין לִמְלוּכָה זוֹ רָאוּי אֶלָּא אָתָּה”. אָמַר לוֹ: “חָלִילָה לֵאלֹהִים שֶׁאֶעֱמֹד לְךָ בְּדַרְכְּךָ בְּמַלְכוּתֶךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָעַץ לָהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּמְּלוּכָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם יִמְשֹׁל יוֹם, וְנִתְרַצּוּ בְכָךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הִסְכִּימוּ, שֶׁכָּל אֶחָד יִמְשֹׁל יוֹם. עָרְכוּ מִשְׁתָּאוֹת וְזָבְחוּ זְבָחִים, וְרָבְתָה הַשִּׂמְחָה, וְהִמְשִׁיכוּ בָזֶה זְמַן מִן הַזְּמָן. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן מְבַלֶּה לֵילוֹתָיו עִם בַּת־דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ־פַכָּאן, וְאַחֲרֵי אוֹתוֹ הַזְּמַן, בְּעוֹד הֵם יוֹשְׁבִים שְׂמֵחִים בְּחַיֵּיהֶם וְסִדּוּר עִנְיָנֵיהֶם, נִגְלָה לָהֶם אָבָק שֶׁעָלָה וְעָף עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת הַיְקוּם, וּכְבָר בָּא אֲלֵיהֶם סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים צוֹוֵחַ וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה, וְהוּא מְצָעֵק וְאוֹמֵר: “הוֹי מַלְכֵי־הַדּוֹר, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁאֵצֵא בְשָׁלוֹם מֵאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים וְאֶהְיֶה לָבַז בְּאַרְצְכֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ הַיּשֶׁר וְהַבִּטְחָה?” נִגַּשׁ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. אָמַר לוֹ: “אֲנִי סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים, וְהָיִיתִי נֶעְדָּר מִן הַמּוֹלֶדֶת זְמַן אָרֹךְ, וְנִשְׁתַּקַּעְתִּי בָאֲרָצוֹת עֶשְׂרִים תְּקוּפוֹת שָׁנָה, וְעִמִּי מִכְתָּב מִמְּדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁכְּתָבוֹ לִי הַמָּנוֹחַ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. וְסִבַּת הַדָּבָר הָיְתָה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בְמַתָּנָה נַעֲרָה. וְהִנֵּה כְּשֶׁקָּרַבְתִּי לְאֶרֶץ זוֹ, הָיוּ עִמִּי מֵאָה מַשָּׂא חֲפָצִים יִקְרֵי־עֶרֶךְ מֵהֹדּוּ שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתָם לְבַגְדָאד שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה לָכֶם וּמְקוֹם מִבְטָחִים שֶׁלָּכֶם וּמוֹשַׁב מִשְׁפַּטְכֶם – הַצֶּדֶק שֶׁלָּכֶם, יָצְאוּ עָלֵינוּ עַרְבִים וְעִמָּם כֻּרְדִּים, שָׁנִּקְבְּצוּ מִכָּל הָאָרֶץ, וְהָרְגוּ אֶת אֲנָשַׁי וּבָזְזוּ אֶת רְכוּשִׁי. זוֹהִי פָרָשַׁת מַצָּבִי”. בָּכָה הַסּוֹחֵר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְנָפַל מִתְעַוֵּת וְהִתְאוֹנֵן. רִחֵם עָלָיו הַמֶּלֶךְ וְחָס עָלָיו, וְכֵן רִחֵם עָלָיו בֶּן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁיֵּצְאוּ עֲלֵיהֶם לַקְּרָב. יָצְאוּ עֲלֵיהֶם עִם מֵאָה פָרָשׁ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף אִישׁ, וְאוֹתוֹ הַסּוֹחֵר נוֹסֵעַ עִמָּם לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְעֵמֶק מֻשְׁפָּע בִּנְהָרוֹת וְרַב־הָעֵצִים. מָצְאוּ שֶׁהָאֲנָשִׁים כְּבָר נִתְפַּזְּרוּ, וְחִלְּקוּ בֵינֵיהֶם מַשְׂאוֹת אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִקְצָתָם. חָגוּ סָבִיב לָהֶם חוּגָה שֶׁל פָּרָשִׁים וְהִקִּיפוּ אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר. קָרְאוּ עֲלֵיהֶם קְרִיאַת־הַמִּלְחָמָה, הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא וּבֶן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁלָּקְחוּ בַּשְּׁבִי אֶת כֻּלָּם. וְהָיוּ בְעִנְיָן זֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת פָּרָשִׁים אֲסוּרִים מִן הָעֵרֶב־הָרַב שֶׁל הַבְּדוּאִים. כְּשֶׁלָּקְחוּ אוֹתָם בַּשֶּׁבִי, נָטְלוּ מֵהֶם מַה שֶּׁהָיָה עִמָּם מֵרְכוּשׁ־הַסּוֹחֵר, וּכְבָלוּם בִּכְבָלִים וְהֶעֱלוּ אוֹתָם לִמְדִינַת בַּגְדָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא וּבֶן־אָחִיו הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן עַל כִּסֵּא מַלְכוּת אֶחָד בְּיַחַד. הִצִּיגוּ אֶת כֻּלָּם לִפְנֵיהֶם. שָׁאֲלוּ אוֹתָם לְמַצָּבָם וּבִדְבַר מַנְהִיגֵיהֶם. אָמְרוּ: “אֵין לָנוּ מַנְהִיגִים זוּלַת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וְהֵם שֶׁאָסְפוּ אֶת אַנְשֵׁי כָל הַמְּחוֹזוֹת וְהָאֲרָצוֹת”. אָמְרוּ לָהֶם: “צַיְּנוּ אוֹתָם לָנוּ מִתּוֹכְכֶם”. צִיְּנוּ אוֹתָם. צִוּוּ לִתְפֹּשׂ אוֹתָם וּלְשַׁחְרֵר אֶת שְׁאָר חַבְרֵיהֶם, אַחֲרֵי שֶׁיִּקְּחוּ מֵהֶם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ עִמָּם וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר. בָּדַק הַסּוֹחֵר אֶת אֲרִיגָיו וְאֶת מָמוֹנוֹ וּמָצָא שֶׁכְּבָר אָבַד הָרֶבַע מִמֶּנּוּ. הִבְטִיחוּ אוֹתוֹ שֶׁהֵם יַעֲמִידוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁאָבַד מִמֶּנּוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא הַסּוֹחֵר שְׁנֵי מִכְתָּבִים, הָאֶחָד מֵהֶם בִּכְתָב־יָדוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וְהַשֵּׁנִי בִכְתָב־יָדָהּ שֶׁל נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. וְהָיָה הַסּוֹחֵר זֶה שֶׁקָּנָה אֶת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן מִן הַבְּדוּאִי כְּשֶׁהִיא בְתוּלָה, וְהִגִּישָׁהּ בְמַתָּנָה לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן, וְאֵרַע בֵּינָהּ וּבֵין אָחִיהָ מַה שֶּׁאֵרַע. עָמַד הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן עַל שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים, וְהִכִּיר כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ שַׁרְכָּאן, וְשָׁמַע סִפּוּר דּוֹדָתוֹ אֲחוֹת־אָבִיו נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. נִכְנַס אֵלֶיהָ עִם אוֹתוֹ הַמִּכְתָּב הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתְבָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּאן־מָא־כָּאן אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הִכִּירָה אוֹתוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן וְהִכִּירָהּ אֶת כְּתָב־יָדָהּ. וְצִוְּתָה לְהַגִּישׁ מַתָּנוֹת לַסּוֹחֵר, וְצִוְּתָה עָלָיו אֶת אָחִיהָ אֶת הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְאֶת בֶּן־אָחִיהָ הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן, וְצִוּוּ שְׁנֵיהֶם לָתֵת לוֹ מָמוֹן וַעֲבָדִים וּנְעָרִים לְשֵׁרוּתוֹ. וְשָׁלְחָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן מִן הַמָּמוֹן וַחֲמִשִּׁים מַשָּׂא גָמָל מִן הַסְּחוֹרָה וַחֲפָצִים יִקְרֵי־עֵרֶך, וְשָׁלְחָה אֵלָיו לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא לְפָנֶיהָ. כְּשֶׁבָּא, יָצְאָה אֵלָיו וְשָׁאֲלָה לוֹ לְשָׁלוֹם, וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְשֶׁאָחִיהָ הוּא הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וּבֶן־אָחִיהָ הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן. שָׂמַח הַסּוֹחֵר בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ לְצֵאתָהּ מִכָּל רָע בְּשָׁלוֹם, וּלְהִתְחַבְּרָהּ עִם אָחִיהָ וְעִם בֶּן־אָחִיהָ, וְנָשַׁק אֶת יָדֶיהָ, וְהוֹדָה לָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “חַי־אֱלֹהִים לֹא הָלְכָה לְאִבּוּד הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ”. נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ, וְעָמַד הַסּוֹחֵר אֶצְלָם שְׁלשָׁה יָמִים וְנִפְרַד מֵהֶם וְנָסַע לְאֶרֶץ סוּרְיָה.

אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ הַמְּלָכִים אֶת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַלִּסְטִים, שֶׁהָיוּ רָאשֵׁי מְלַסְטְמֵי־הַדְּרָכִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם לְעִנְיָנָם. נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: “דְּעוּ שֶׁאֲנִי אָדָם בְּדוּאִי הַיּוֹשֵׁב עַל דְּרָכִים לַחְטֹף אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת לִמְכֹּר אוֹתָם לְסוֹחֲרִים. וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן רַב עַד יָמִים אֵלֶּה. עֲקָבַנִי הַשָּׂטָן וּבָאתִי בְהֶסְכֵּם עִם אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הַפּוֹשְׁעִים לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָאֲסַפְסוּף הַזֶּה מִן הַבְּדוּאִים וְהָאֲרָצוֹת, לְשֵׁם בִּזַּת מָמוֹן וּלְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַסּוֹחֲרִים. אָמְרוּ לוֹ הַמְּלָכִים: סַפֵּר לָנוּ אֶת הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁרָאִיתָ בַּחֲטִיפָתְךָ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת”. אָמַר לָהֶם: “הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי, מַלְכֵי־הַדּוֹר, הָיָה לִפְנֵי שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, חָטַפְתִּי נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת יְרוּשָׁלַיִם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מְשָׁרֶתֶת, נְעָלֶיהָ בְּלוּיוֹת וְעַל רֹאשָׁהּ מַטְלִית שֶׁל אַדֶּרֶת. רָאִיתִי אוֹתָהּ, וּכְבָר יָצְאָה מִן הָאַכְסַנְיָה. חֲטַפְתִּיהָ בְעָרְמָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ עַל גָּמָל וְהוֹבַלְתִּיהָ. וְהָיָה בְדַעְתִּי לְהוֹלִיכָהּ אֶל בְּנֵי־שִׁבְטִי בַמִּדְבָּר, וְלָשִׂים אוֹתָהּ אֶצְלִי רוֹעָה אֶת הַגְּמַלִּים וְאוֹסֶפֶת אֶת הַגְּלָלִים מִן הָעֵמֶק. בָּכְתָה בְכִי מָר. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת וּלְקַחְתִּיהָ לִמְדִינַת דַּמֶשֶׂק. רָאָה אוֹתָהּ עִמִּי סוֹחֵר אֶחָד, נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ עָלָיו כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן מָצְאָה בְעֵינָיו חֵן צַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ מִמֶּנִּי. וְלֹא פָסַק מִלְּהוֹסִיף עַל מְחִירָהּ עַד שֶׁמְּכַרְתִּיהָ לוֹ בְמֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. וּבְשָׁעָה שֶׁמָּסַרְתִּי אוֹתָהּ לוֹ, רָאִיתִי מִמֶּנָּה צַחוּת לָשׁוֹן מְרֻבָּה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהַסּוֹחֵר הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ לְבוּשִׁים נָאִים, וְהִגִּישׁ אוֹתָהּ מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ מוֹשֵׁל דַּמֶשֶׂק, וְנָתַן לוֹ זֶה בְעֵרֶךְ הַסְּכוּם כִּפְלַיִם. וְזֶהוּ, מַלְכֵי־הַדּוֹר, הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי. וּבְחַיַּי אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁמְּעַט הָיָה הַמְּחִיר שֶׁנָּתַן בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּלָכִים סִפּוּר זֶה הִשְׁתָּאוּ, וּכְשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת־אַלזַּמָאן מִפִּי הַבְּדוּאִי מַה שֶּׁסִּפֵּר, נֶהְפַּךְ הָאוֹר שֶׁבְּפָנֶיהָ לַחֲשֵׁכָה וְצָעֲקָה וְאָמְרָה לְאָחִיהָ רֻמְזָאן: “הֲרֵי זֶהוּ הַבְּדוּאִי שֶׁחֲטָפַנִי מִירוּשָׁלַיִם, הוּא בְעַצְמוֹ, בְּלִי כָל סָפֵק”. סִפְּרָה לָהֶם נֻזְהַת־אַלזַּמָאן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ בִימֵי נָכְרָהּ, מִן הַצָּרוֹת וְהַמַּכּוֹת וְהָרָעָב וְהַבּוּז וְהַקָּלוֹן. אָמְרָה לָהֶם: “עַכְשָׁו מֻתָּר לִי לְהָרְגוֹ”. תָּפְסָה בְּיָדָהּ חֶרֶב וְקָמָה עַל הַבְּדוּאִי לְהָרְגוֹ. צָעַק וְאָמַר: “הוֹי מַלְכֵי־הַדּוֹר, אַל תַּנִּיחוּ אוֹתָהּ לַהֲרֹג אוֹתִי, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַפְּלָאוֹת”. אָמַר לָהּ בֶּן־אָחִיהָ: “יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, דוֹדָתִי אֲחוֹת־אָבִי. הַנִּיחִי לוֹ, שֶׁיְּסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ עֲשִׂי מַה שָּׁאַתְּ רוֹצָה”. חָזְרָה בָהּ מֵעָלָיו. אָמְרוּ לוֹ הַמְּלָכִים: “עַכְשָׁו סַפֵּר לָנוּ סִפּוּרְךָ”. אָמַר לָהֶם: “מַלְכֵי־הַדּוֹר, אִם אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר נִפְלָא, תִּמְחֲלוּ לִי דָמִי?” אָמְרוּ לוֹ: “הֵן”. הִתְחִיל הַבְּדוּאִי מְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְאָמַר:

דְּעוּ, שֶׁבַּלַּיְלָה אֶחָד לִפְנֵי זְמַן קָצָר, נָדְדָה שְׁנָתִי עַד מְאֹד, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁעוֹד יָאִיר הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קַמְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְחָגַרְתִּי חַרְבִּי וְרָכַבְתִּי עַל סוּסִי וְקָשַׁרְתִּי רָמְחִי וְיָצָאתִי מְבַקֵּשׁ לָצוּד צֵיד חַיַּת־בָּר וּצְבִי וְאַיָּל. בָּאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרַת בְּנֵי־אָדָם בַּדֶּרֶךְ וּשְׁאֵלוּנִי לִמְחוֹז חֶפְצִי. הִגַּדְתִּי לָהֶם. אָמְרוּ לִי: “בְּנֵי לְוָיָה אֲנַחְנוּ לְךָ”. נָסַעְנוּ יַחְדָּו. וּבְעוֹד אָנוּ מְהַלְּכִים, הוֹפִיעָה לְפָנֵינוּ בַת־יַעֲנָה. שַׂמְנוּ אוֹתָהּ לָנוּ לְמַטָּרָה, וּבָרְחָה מִפָּנֵינוּ פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ, לֹא פָסְקָה מִלִּבְרֹחַ וַאֲנַחְנוּ רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ עַד לִשְׁעַת־הַצָּהֳרַיִם, עַד שֶׁהִכְנִיסָה אוֹתָנוּ לְתוֹךְ מִדְבָּר, לֹא צֶמַח בּוֹ וְלֹא מַיִם, וְלֹא שָׁמַעְנוּ מִתּוֹכוֹ אֶלָּא לְחִישַׁת נְחָשִׁים וְזַעֲקַת רוּחוֹת וְיִלְלַת שֵׁדִים הַמַּתְעִים אֶת הַנּוֹסְעִים בְּדַרְכָּם בַּמִּדְבָּר לְטָרְפָם. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם נֶעֶלְמָה בַת־הַיַּעֲנָה מֵעֵינֵינוּ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְנוּ אִם עָפָה לַשָּׁמַיִם אוֹ שָׁקְעָה בָאָרֶץ. הֵסַבְנוּ אֶת רָאשֵׁי סוּסֵינוּ וּבִקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת מִכָּאן. תָּקְפָה אוֹתָנוּ הַחַמָּה, וְצָמֵאנוּ צִמָּאוֹן קָשֶׁה, וְעָמְדוּ סוּסֵינוּ מִלֶּכֶת, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ מֵתִים. בְּעוֹד אָנוּ בְכָךְ רָאִינוּ מֵרָחוֹק כַּר דֶּשֶׁא נִרְחָב, וּבוֹ אַיָּלוֹת שָׂשׂוֹת וּמְקַפְּצוֹת, וְשָׁם אֹהֶל נָטוּי, וּבְצַד הָאֹהֶל סוּס אָסוּר וְרֹאשׁ מַבְרִיק שֶׁל רֹמַח תָּקוּעַ בָּאָרֶץ. שָׁבָה אֵלֵינוּ נַפְשֵׁנוּ אַחֲרֵי הַיֵּאוּשׁ, וְהֵסַבְנוּ אֶת רָאשֵׁי סוּסֵינוּ כְּלַפֵּי אוֹתוֹ אֹהֶל, מְבַקְּשִׁים לְהַגִּיעַ אֶל כַּר־הַדֶּשֶׁא וְאֶל הַמַּיִם. עָמַדְנוּ לְיַד מַעְיָן וְשָׁתִינוּ וְהִשְׁקֵינוּ אֶת סוּסֵינוּ. תָּקְפָה אוֹתִי הִתְלַהֲבוּת שֶׁל קַלּוּת דַּעַת וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֹהֶל, וְרָאִיתִי בְתוֹכוֹ בָּחוּר שֶׁלֹּא צָמַח לוֹ עֲדַיִן סִימַן זָקָן, וְהוּא כַיָּרֵחַ בְּהִתְחַדְּשׁוֹ, וּלִימִינוֹ נַעֲרָה דַקַּת־הַגִּזְרָה כְּעֵץ הַצַּפְצָפָה. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, נִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבִּי. נָתַתִּי שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ בָחוּר וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי בֶּן־בְּדוּאִים, הַגֵּד לִי מִי אַתָּה, וּמַה הִיא לְךָ נַעֲרָה זוֹ שֶׁאֶצְלְךָ?” כָּבַשׁ הַבָּחוּר אֶת פָּנָיו בְּקַרְקַע שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “הַגֵּד לִי אַתָּה, מִי אַתָּה וּמַה הוּא הַסּוּס שֶׁעִמְּךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי חַמָּאד אִבְּן אַלְפַזָארִי הַפָּרָשׁ שֶׁיָּצָא טִיבוֹ, וְהַנֶּעֱרָךְ בֵּין הַבְּדוּאִים שָׁקוּל כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ מֵאוֹת פָּרָשִׁים. וַאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מִמְּקוֹמֵנוּ מְבַקְּשִׁים צֵיד חַיַּת בָּר וּצְבִי וַאַיָּל, וּמְצָאָנוּ צִמָּאוֹן וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל פֶּתַח אֹהֶל זֶה, אוּלַי אֶמְצָא אֶצְלְכֶם מַשְׁקֵה־מַיִם”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֶל הָעַלְמָה הַנָּאָה וְאָמַר: “תְּנִי לְאִישׁ זֶה מַיִם, וּמַה שֶּׁנִּמְצָא עִמָּנוּ מִן הַמַּאֲכָל”. קָמָה הַנַּעֲרָה גוֹרֶרֶת שׁוּלֵי בִגְדָהּ וְאֶצְעָדוֹת זָהָב נוֹקְשׁוֹת בְּרַגְלֶיהָ, וְהִיא נִתְקֶלֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, וְנֶעֶלְמָה זְמַן מֻעָט. אַחַר־כָּך חָזְרָה וּבְיָדָהּ הַיְמָנִית כְּלִי־כֶסֶף מָלֵא מַיִם קָרִים, וּבְיָדָהּ הַשְּׂמָאלִית קְעָרָה מְלֵאָה תְּמָרִים וְחָלָב וּמַה שֶּׁנִּמְצָא אִתָּם מִבְּשַׂר הַצַּיִד. וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ לָקַחַת מִן הַנַּעֲרָה לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה מֵעֹז אַהֲבָתִי אֵלֶּיהָ. וְנָשָׂאתִי בְּהֶגְיוֹן־לִבִּי שְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה וְאָמַרְתִּי:

כְּאִלּוּ הַסִּקְרָא הַכֵּהָה עֲלֵי כַפֶּיהָ,

עוֹרֵב עֲלֵי שֶׁלֶג לָבָן נִצָּב עוֹמֵד.

תִּרְאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לְפָנֶיהָ

בְּקִרְבָתָהּ, זֶה אָבַד זָהֳרוֹ וְזֶה מְפַחֵד.

אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי, אָמַרְתִּי לַבָּחוּר: “הוֹי נְשׂוּא־פָנִים שֶׁבָּעַרְבִים. דַּע שֶׁהֶעֱמַדְתִּיךָ עַל עִנְיָנִי לַאֲמִתּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתּוֹדִיעֵנִי עַל מַצָּבְךָ, וְתַעֲמִידֵנִי עַל סִפּוּרְךָ לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר הַבָּחוּר: “בַּאֲשֶׁר לְעַלְמָה זוֹ, הֲרֵי הִיא אֲחוֹתִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּשִּׂיאֶנָּה לִי מֵרָצוֹן, וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ וְלוֹקְחָהּ בְּעַל־כָּרְחֲךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּבַשׁ הַבָּחוּר אֶת פָּנָיו בַּקַּרְקַע. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֵלַי וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ כְּשֶׁהִתְיַמַּרְתָּ שָׁאַתָּה פָּרָשׁ יָדוּעַ וְגִבּוֹר יָדוּעַ לְשֵׁם, וְשֶׁהִנְּךָ אֲרִי הָעֲרָבָה. וְאוּלָם אִם אַתֶּם מִתְנַפְּלִים עָלַי וְהוֹרְגִים אוֹתִי וְלוֹקְחִים אֶת אֲחוֹתִי, יִהְיֶה זֶה לָכֶם לְבוּז, וְאִם אָמְנָם גִּבּוֹרִים אַתֶּם כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתֶּם, הַיְנוּ שֶׁהִנְּכֶם אַבִּירִים הַמִּתְנַפְּלִים עַל אַדִּירִים, וְאֵינְכֶם חוֹשְׁשִׁים לְמִלְחָמָה וְלִקְרָב, הִנֵּה תְּנוּ לִי זְמַן לֹא רַב עַד שֶׁאֶלְבַּשׁ כְּלֵי מִלְחַמְתִּי וְאֶחְגֹּר אֶת חַרְבִּי וְאֶקְשֹׁר אֶת רָמְחִי וְאֶרְכַּב עַל סוּסִי, וְנֵצֵא אֲנִי וְאַתֶּם אֶל הַמַּעֲרָכָה. וְאִם אֲנִי מְנַצֵּחַ אֶתְכֶם הֲרֵינִי הוֹרֶגְכֶם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם, וְאִם תְּנַצְּחוּ אוֹתִי וְתַהַרְגוּנִי, הֲרֵי הָעַלְמָה הַזֹּאת, אֲחוֹתִי, לָכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ דְבָרִים אֵלֶּה, אָמַרְתִּי לוֹ: “מִשְׁפַּט־צֶדֶק הוּא זֶה, וְאֵין חִלּוּקֵי־דֵעוֹת בֵּינֵינוּ”. הֶחֱזַרְתִּי אֶת רֹאשׁ סוּסִי לְאָחוֹר, וְגָדַל טֵרוּף־דַּעְתִּי מֵאַהֲבָתִי לְאוֹתָהּ נַעֲרָה. חָזַרְתִּי אֶל חֲבֵרַי, וְתֵאַרְתִּי לִפְנֵיהֶם יָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וִיפִי הַבָּחוּר שֶׁאֶצְלָהּ וְאֹמֶץ־לִבּוֹ וְעֹז רוּחוֹ, וְאֵיךְ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יֵצֵא לַקְּרָב נֶגֶד אֶלֶף פָּרָשִׁים. סִפַּרְתִּי לַחֲבֵרַי כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הָאֹהֶל מִן הַהוֹן וּכְלִי־הַיְּקָר, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁבָּחוּר זֶה אֵינוֹ יוֹשֵׁב בּוֹדֵד רָחוֹק מִשִּׁבְטוֹ בְאֶרֶץ זוֹ, אֶלָּא מִהְיוֹתוֹ בַּעַל אֹמֶץ־לֵב עָצוּם. וַהֲרֵינִי מַצִּיעַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁזֶּה שֶׁיַּהֲרֹג אֶת הָעֶלֶם הַזֶּה, יִקַּח לוֹ אֶת אֲחוֹתוֹ”. אָמְרוּ לִי: “מְרֻצִּים אָנוּ בְכָךְ”. לָבְשׁוּ חֲבֵרַי אֶת כְּלֵי־מִלְחַמְתָּם וְרָכְבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַבָּחוּר, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ לָבוּשׁ כְּלֵי־מִלְחַמְתּוֹ וְרָכוּב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר. חָשָׁה אֵלָיו אֲחוֹתוֹ וְנִתְלְתָה בְּמִשְׁוַרְתּוֹ וְהִרְטִיבָה צְעִיפָהּ בְּדִמְעוֹתֶיהָ, כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת: “אוֹי וָשֶׁבֶר” מִתּוֹךְ פַּחְדָּהּ שֶׁפָּחֲדָה עַל אָחִיהָ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לִפְנֵי אֵל אֶתְלוֹנֵן עַל הָעִנּוּי וְהַיָּגוֹן גַּם יַחַד,

אוּלַי אֱלֹהֵי כִּסֵּא־הַכָּבוֹד יֶאֱכַף עֲלֵיהֶם פַּחַד.

יַחְפְּצוּן לַהֲרֹג אֶת אָחִי בְּזָדוֹן,

בְּאֵין כָּל סִבָּה לְהָרְגוֹ וְלֹא עָוֹן.

כִּי אַבִּיר הִנְּךָ יָדַע כָּל פָּרָשׁ סוּס יִרְכָּב,

וְכִי הָאַמִּיץ אַתָּה בְּכָל אֲשֶׁר בְּמִזְרָח וּבְמַעֲרָב,

תָּגֵן עַל אֲחוֹתְךָ אֲשֶׁר אֵין יָדָהּ לְאֵל,

כִּי אַתָּה אָחִיהָ, וְעָלֶיךָ לָאֵל תִּתְפַּלֵּל.

אַל תַּעֲזֹב אֶת הָאוֹיְבִים כּוֹבְשִׁים אֶת רוּחִי,

נִשְׁמָתִי יִקָּחוּנִי כִּכְפוּיָה וְיִשְׁבּוּנִי בְּעַל כָּרְחִי.

בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי אֲשֶׁר לֹא אֶחְיֶה,

בְּעִיר לֹא תְהִי בָהּ, וְאִם גַּם מְלֵאָה טוֹב תִּהְיֶה,

וְאָמִית עַצְמִי מִתְּשׁוּקָה אֵלֶיךָ בְּרָצוֹן,

וּתְהִי רְפִידָתִי עָפָר וּבַקֶּבֶר אֶשְׁכֹּן.

כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיהָ אֶת שִׁירָהּ, בָּכָה בְכִי מָר, וְהֵסֵב אֶת רֹאשׁ סוּסוֹ אֶל אֲחוֹתוֹ וְעָנָה לְשִׁירָתָהּ וְאָמַר:

עִמְדִי וְהַבִּיטִי נִפְלָאוֹת אֲחוֹלֵל הַיּוֹם,

עֵת נִפָּגֵשׁ וְאַכֵּם לֹא אַשְׁאִיר בָּם מְתֹם,

וְאִם יֵצֵא לִקְרָאתִי הַלַּיִשׁ בְּרֹאשָׁם,

וְאַמִּיץ־הַלֵּב וְהֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת בְּקִרְבָּם,

הִנֵּה אַשְׁקֶנּוּ מַכַּת שִׁבְטֵנוּ בְנֵי תַעַלָּבּ,

וְאַשְׁאִיר אֶת הָרֹמַח שׁוֹקֵעַ תּוֹךְ פְּרָקָיו.

וְאִם לֹא אֶלָּחֵם לָךְ אֲחוֹתִי, הִנֵּה כִי אָז

רַק הָרוּג אֱהִי, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם לָבַז.

לְמַעֲנֵךְ אֶלָּחֵם כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל, לְכָבוֹד לִי יֵחָשֵׁב.

סִפּוּר הוּא זֶה סְפָרִים יְמַלֵּא, אַחֲרֵינוּ יִכָּתֵב.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “אֲחוֹתִי, שִׁמְעִי מַה שֶּׁאַגִּיד לָךְ וּמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹמַעַת אֲנִי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. אָמַר לָהּ: “אִם אֶשָּׁמֵד, אַל תִּשָּׁמְעִי לְאִישׁ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה סָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “חָלִילָה לֵאלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ חָלָל וְאֶמְסֹר עַצְמִי בְיַד הָאוֹיְבִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח הַבָּחוּר אֶת יָדוֹ אֵלֶיהָ, וְהֵסִיר אֶת צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ, וְהִזְהִירָה לְעֵינֵינוּ צוּרָתָהּ כַּשֶּׁמֶשׁ מִתַּחַת לָעֲנָנִים. נָשַׁק לָהּ בֵּין שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְנִפְרַד מִמֶּנָּה. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמַר לָנוּ: “פָּרָשִׁים, הַאִם אוֹרְחִים אַתֶּם, אוֹ מַכָּה וּדְקִירָה בְבַקָּשַׁתְכֶם? אִם אוֹרְחִים אַתֶּם, הִנֵּה הֵיטִיבוּ בַכֵּרָה אֶת לִבְּכֶם. אַךְ אִם הַיָּרֵחַ הַמֵּאִיר בִּשְׁאֵלַתְכֶם, הֲרֵי יֵצֵא מִכֶּם פָּרָשׁ אַחֲרֵי פָּרָשׁ אֶל שְׂדֵה הַקְּרָב, וְאֶל מְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרוֹת יִקְרַב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא אֵלָיו פָּרָשׁ אַמִּיץ־לֵבָב, אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “מַה שִּׁמְךָ וְשֵׁם אָבִיךָ מַה הוּא? שֶׁכֵּן נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁמִּי שֶׁשְּׁמוֹ כִּשְׁמִי וּכְשֵׁם אָבִי שֵׁם אָבִיהוּ, אֵין אֲנִי הוֹרְגֵהוּ. וְאִם כֵּן הִנֶּךָ, הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶת הַנַּעֲרָה אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “בִּלָאל שְׁמִי” עָנָה אוֹתוֹ הַבָּחוּר וְאָמַר:

שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּאָמְרְךָ: “בִּלָאל”

וּבְכָזָב בָּאת וּבְנִכְלֵי מְתֻחְבָּל,

אִם עַז לִבֶּךָ הִנֵּה לִדְבָרִי קְשַׁב,

אֲנִי מַפִּיל אַרְצָה גִבּוֹרִים בַּמֶּרְחָב,

וְלִי חֶרֶב כְּחֶרְמֵשׂ־יָרֵחַ חַדָּה,

עֲמֹד אֵפוֹא בִּפְנֵי מַדְקֵרָה הָרִים מַחֲרִידָה.

אַחַר־כָּךְ הִתְנַפְּלוּ זֶה עַל זֶה. דָקַר אוֹתוֹ הַבָּחוּר בְּחָזֵהוּ וְיָצָא חֹד הַחֶרֶב מִגַּבֵּהוּ. יָצָא אֵלָיו שֵׁנִי. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר:

הוֹי כֶּלֶב מִזֻּהֲמָא יָלוּד,

אֵיךְ יִיקַר מְחִיר עֶרְכּוֹ יָרוּד?

רַק לָבִיא אֲצִיל מִשְׁפָּחוֹת,

לֹא יָשִׁית לֵב לִשְׁאוֹן מַעֲרָכוֹת.

לֹא נָתַן לוֹ הַבָּחוּר שְׁהוּת עַד שֶׁעֲזָבוֹ טוֹבֵעַ

בְּדָמוֹ. אַחַר־כָּךְ קָרָא הַבָּחוּר: “מִי יֵצֵא אֵלַי?” יָצָא אֵלָיו אֶחָד, וְהִתְפָּרֵץ עַל הַבָּחוּר, וּפָתַח וְאָמַר:

אֵלֶיךָ אֶקְרַב בְּלִבִּי לֶהָבוֹת,

אֶקְרָא בָּהֶן בְּתוֹךְ רֵעִים, לִקְרָבוֹת,

בַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ הַיּוֹם אֶת נְשִׂיא עֲרָב,

לֹא תִמְצָא הַיּוֹם בַּתְּבִיעָה אֲשֶׁר אוֹתְךָ יֶעֱרַב.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת דְּבָרָיו, עָנָהוּ וְאָמַר:

שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ, שָׂטָן עָלוּב הִנֶּךָ.

כָּזָב תֶּהְגֶּה, אַךְ דִּבָּה דְבָרֶיךָ,

הַיּוֹם תִּפְגשׁ חֹד חֶרֶב תִּמְחַץ,

בְּמַעֲמַד קְרָב וּבְמַדְקֵרָה תִּרְעַץ.

דְּקָרוֹ בְּחָזֵהוּ וְיָצָא חֹד הַחֶרֶב מִּגַּבֵּהוּ.

אַחַר־כָּךְ אָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ יוֹצֵא אֵלָי?” יָצָא אֵלָיו הָרְבִיעִי. שְׁאָלוֹ הַבָּחוּר לִשְׁמוֹ. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “שְׁמִי הִלָאל”. וְנָשָׂא בְּשִׁיר קוֹלוֹ:

שָׁגִיתָ אִם אָמַרְתָּ יַמִּי לַחֲצוֹת,

וַתָּבוֹא בְשֶׁקֶר וּבְרֹב עֵצוֹת.

אֲנִי אֲשֶׁר מִפִּי שִׁירִי תַּאֲזִין,

בְּעָקְבָה אוֹצִיא נְשָׁמָה וְלֹא תָבִין.

הִתְנַפְּלוּ זֶה עַל זֶה וְהִכּוּ זֶה בָזֶה. וְהָיְתָה מַכָּתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר זוֹ שֶׁהִקְדִימָה לְזוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ, וַהֲרָגוֹ. וְכָל מִי שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ, הָיָה הוֹרְגוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת חֲבֵרַי שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגוּ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִם אֲנִי יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ, אֵינִי יָכֹל לוֹ, וְאִם אֲנִי בוֹרֵחַ אֶשָּׁאֵר לְבוּז בֵּין הָעַרְבִים”. לֹא נָתַן לִי הַבָּחוּר שְׁהוּת, אֶלָּא הִתְנַפֵּל עָלַי וּמְשָׁכַנִי בְיָדוֹ, וְהִשְׁמִיט אוֹתִי מֵעַל אֻכָּפִי, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי מִתְעַלֵּף, הַנִיף חַרְבּוֹ עָלַי וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. נֶאֱחַזְתִּי בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו. נְשָׂאַנִי בְכַפּוֹ וְהָיִיתִי עִמּוֹ כְצִפּוֹר. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה זֹאת, שָׂמְחָה בְמַעֲשֵׂה אָחִיהָ, קָרְבָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין עֵינָיו. מָסַר אוֹתִי לַאֲחוֹתוֹ וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי הוּא לְפָנַיִךְ, וְהֵיטִיבִי מוֹשָׁבוֹ אִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נִכְנַס בַּחֲסוּתֵנוּ”. תָּפְסָה הַנַּעֲרָה בְצַוְּארוֹן שִׁרְיוֹנִי, וְהָיְתָה נוֹהֶגֶת אוֹתִי כְדֶרֶךְ כְּאִלּוּ הָיְתָה נוֹהֶגֶת כֶּלֶב. פִּתְּחָה אֶת לְבוּשֵׁי־הַקְּרָב שֶׁל אָחִיהָ, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ חֲלִיפַת־בְּגָדִים וְהִצִּיעָה לוֹ כִּסֵּא שֵׁן וְיָשַׁב עָלָיו, אָמְרָה לוֹ: "יַבְהִיר אֱלֹהִים אֶת כְּבוֹדְךָ וִישִׁיתְךָ מָגֵן וְצִנָּה בְּעֵת צָרָה. עָנָה אוֹתָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמֶרֶת לִי אֲחוֹתִי אַחֲרֵי רְאוֹתָהּ בַּמִּלְחָמָה.

בְּרַק־זֹהַר עֻזִּי כְּזֹהַר קַרְנֵי חַמָּה.

"בָּרֵךְ אֱלֹהִים כֹּחֲךָ אַתָּה, אַמִּיץ לִבּוֹ.

אֲרָיוֹת הַבְּקָעוֹת יָנוּסוּ מִפְּנֵי חַרְבּוֹ"

וָאֹמַר לָהּ: "שַׁאֲלִי עַל אוֹדוֹתַי אֶת ַגִּבּוֹרִים,

בְּעֵת הִפְנוּ נָסוּ רַבֵּי־קְרָב אַבִּירִים.

אֲנִי גַדִּי וְאָשְׁרִי מְפֻרְסָם

וְתֹקֶף־רְצוֹנִי מַה מְרוֹמָם,

הוֹי חַמָּאד! יָצָאתָ מְתַחֲרֶה לִקְרַאת לָבִיא,

כְּאֶפְעֶה יַרְאֲךָ מָוֶת, יָחִישׁ אוֹתוֹ לְהָבִיא.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שִׁירִי נָבוֹכָה בְעִנְיָנִי, וְעִיְּנָה בְמַצָּבִי, וּבְמַה שֶּׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מִן הַשֶּׁבִי. וּנְקַלּוֹתִי בְעֵינֵי עַצְמִי. הִסְתַּכַּלְתִּי בַנַּעֲרָה אֲחוֹת הַבָּחוּר וּבְיָפְיָהּ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “הִיא הִיא סִבַּת הָאָסוֹן”, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּא עַל יָפְיָהּ. שָׁפַכְתִּי דְמָעוֹת, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יְדִידִי, הֶרֶף מִגַּדְּפֵנִי, אוֹתִי לְחָרֵף,

כִּי אֲנִי לִתְלוּנוֹת לֹא אָשִׁית לֵב.

חָשַׁקְתִּי בָעֲנָגָה אֲשֶׁר לֹא נִגְלָתָה,

מִבְּלִי אֲשֶׁר קְרָאוּנִי קוֹרְאִים לְאַהֲבָתָהּ,

אַךְ אָחִיהָ בָאַהֲבָה עָלַי מַשְׁקִיף,

הוּא בַּעַל־הָעֹז מְאֹד תַּקִּיף.

אַחַר־כָּךְ הֵבִיאָה הַנַּעֲרָה לְאָחִיהָ אֹכֶל.

הִזְמִינַנִי לֶאֱכֹל עִמּוֹ, וְשָׂמַחְתִּי, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה הָיִיתִי בָטוּחַ לְנַפְשִׁי מִן הַהֶרֶג. כְּשֶׁגָּמַר אָחִיהָ לֶאֱכֹל הֵבִיאָה לוֹ אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה, נִגַּשׁ אֶל הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתָה עַד שֶׁעָלָה הַמַּשְׁקֶה לְרֹאשׁוֹ וְהֶאְדִּימוּ פָנָיו. פָנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: “אוֹי לְךָ, חַמָּאד. יוֹדֵעַ אַתָּה מִי אֲנִי, אוֹ לָאו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־נַפְשֶׁךָ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף לָדַעַת זֹאת פָּחוֹת”. אָמַר לִי: “אֲנִי עַבָּאד בֶּן־תָּמִים בֶּן תַעְלָבָּה. הִנֵּה נָתַן לְךָ אֱלֹהִים אֶת נַפְשְׁךָ בְּמַתָּנָה, וְשָׁמַר לְךָ אֶת נִשּׂוּאֶיךָ”. הוֹשִׁיט לִי כוֹס מַשְׁקֶה לִבְרָכָה לִי, וְהוֹשִׁיט לִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית, וְשָׁתִיתִי אֶת כֻּלָּן. שׂוֹחֵחַ אִתִּי שִׂיחַת רֵעִים וְהִשְׁבִּיעַנִי שֶׁלֹּא אֶמְעַל בּוֹ, וְנִשְׁבַּעְתִּי לוֹ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁבוּעוֹת, שֶׁלֹּא אֶבְגֹּד בּוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁאֶהְיֶה עוֹזֵר לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת אֲחוֹתוֹ, שֶׁתִּתֵּן לִי עֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים שֶׁל מֶשִׁי, וְזֹאת שֶׁעַל גּוּפִי חֲלִיפָה מֵהֶן הִיא, וְצִוָּה אוֹתָהּ שֶׁתָּבִיא לִי גְמַלָּה מִן הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּגְּמַלּוֹת. הֵבִיאָה לִי גְמַלָּה טְעוּנָה כְלֵי־יָקָר וְצֵדָה. צִוָּה אוֹתָהּ שֶׁתָּבִיא לִי גַם סוּס שָׂרֹק וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִי. נָתַן לִי אֶת כָּל זֶה, וְעָמַדְתִּי אִתָּם שְׁלשָׁה יָמִים אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְזֶה שֶׁנָּתַן לִי נִמְצָא אֶצְלִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים אָמַר לִי: “אָחִי חַמָּאד, רְצוֹנִי לִישֹׁן קְצָת לְהָשִׁיב אֶת נַפְשִׁי. וּכְבָר הִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ אֶת רוּחִי. וְאִם תִּרְאֶה פָּרָשִׁים בָּאִים, אַל תִּבָּהֵל מִפְּנֵיהֶם, שֶׁדַּע לְךָ שֶׁמִּבְּנֵי תַעְלַבָּה הֵם, וּמְבַקְּשִׁים לְהִתְגָרוֹת בִּי”. שָׂם אֶת חַרְבּוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְנִרְדַּם. כְּשֶׁשָּׁקַע בְּשֵׁנָה נָתַן הַשָּׂטָן בְּלִבִּי מַחֲשָׁבָה רָעָה לְהָרְגוֹ. קַמְתִּי מַהֵר וּמָשַׁכְתִּי אֶת חַרְבּוֹ מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ וְהִכִּיתִיו מַכָּה שֶׁהִתִּיזָה אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. כְּשֶׁיָּדְעָה אֲחוֹתוֹ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, זִנְּקָה מִקְּצֵה הָאֹפֶל וְנָפְלָה עַל אָחִיהָ, וְקָרְעָה מַה שֶּׁעָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן הָרָעָה בַּבְּשׂוֹרוֹת אֶת בְּנֵי־עַמִּי הוֹדֵעַ,

וְאֵין מָנוֹס לְאָדָם מֵאֲשֶׁר גָּזַר כֹּל־יוֹדֵעַ,

הוֹי אָחִי, מוּטָל לָאָרֶץ חָלָל הִנֶּךָ,

וִיפִי יָרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ יַבִּיעוּ פָנֶיךָ.

אָכֵן יוֹם רָעוּ אוֹתוֹתָיו יוֹם פְּגַשְׁתָּם,

וְרָמְחְךָ נִשְׁבַּר אַחֲרֵי אֲשֶׁר גֵּרַשְׁתָּם.

לֹא יִרְגַּע סוּס בְּרוֹכְבוֹ עוֹד אַחֲרֶיךָ,

וְלֹא תֵּלֵד אִשָּׁה זָכָר יִדְמֶה אֵלֶיךָ.

וַיְהִי הַיּוֹם רוֹצֵחַ בְּךָ חַמָּאד,

וַיִּמְעַל בִּשְׁבוּעָתוֹ בִּבְרִית לֹא עָמָד.

לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ בָּזָה יֶחְפָּץ,

אָכֵן שִׁקֵּר הַשָּׂטָן בְּכָל אֲשֶׁר יָעָץ.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה לִי: בֶּן־אֲרוּרִים, עַל־מָה הָרַגְתָּ אֶת אָחִי וּבָגַדְתָּ בוֹ, בּוֹ בִזְמַן שֶׁהָיָה בִרְצוֹנוֹ לַהֲשִׁיבְךָ אֶל אַרְצְךָ בְּצֵדָה וּבְמַתָּנוֹת, וְהָיָה גַם חָפֵץ לְהַשִּׂיאֵנִי לְךָ בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ". תָּפְסָה חֶרֶב שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ וְהֵקִימָה אוֹתוֹ נִצָּב בָּאָרֶץ וְקָצֵהוּ כְלַפֵּי לִבָּהּ, וְגָחֲנָה עָלָיו עַד שֶׁיָּצָא מִגַּבָּהּ, וְנָפְלָה לָאָרֶץ מֵתָה. הִתְאַבַּלְתִּי עָלֶיהָ, וְהִתְחָרַטְתִּי בְמָקוֹם שֶׁאֵין הַחֲרָטָה מוֹעִילָה, וּבָכִיתִי. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי מְמַהֵר אֶל הָאֹהֶל, וְלָקַחְתִּי כָל מַה שֶּׁמַּשָּׂאוֹ קַל וְעֶרְכּוֹ יָקָר, וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וּמִפַּחְדִּי שֶׁפָּחַדְתִּי וּמִן הַמְּהִירוּת שֶׁנִּמְהַרְתִּי לֹא שָׁעִיתִי לְאָדָם מֵחֲבֵרַי, וְלֹא קָבַרְתִּי לֹא אֶת הַנַּעֲרָה וְלֹא אֶת הַבָּחוּר. וַהֲרֵי סִפּוּרִי זֶה מוּזָר הוּא יוֹתֵר מִסִּפּוּרִי הָרִאשׁוֹן בִּדְבַר הַנַּעֲרָה שֶׁחֲטַפְתִּיהָ מִירוּשָׁלַיִם.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת־אַלְזַּמָאן מִן הַבְּדוּאִי דְבָרִים אֵלֶּה הוּמַר הָאוֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ לְחשֶׁךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת־אַלְזַּמָאן, כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַבְּדוּאִי דְבָרִים אֵלֶּה, הוּמַר הָאוֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ לְחשֶׁךְ, וְקָמָה וְשָׁלְפָה אֶת הַחֶרֶב וְהִכְּתָה בוֹ אֶת הַבְּדוּאִי חַמָּאד בִּכְתֵפוֹ וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ דֶרֶךְ חָזֵהוּ. אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים: “מִשּׁוּם מָה הִזְדָּרַזְתְּ לְהָרְגוֹ?” אָמְרָה לָהֶם: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶאֱרִיךְ אֶת יָמַי עַד שֶׁלָּקַחְתִּי נִקְמָתִי בְּיָדִי”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיְּגָרְרוּ אוֹתוֹ בְרַגְלָיו וְיַשְׁלִיכוּהוּ לַכְּלָבִים.

פָּנוּ אֶל הַשְּׁנַיִם הַנּוֹתָרִים מִן הַשְּׁלשָׁה. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם כּוּשִׁי שָׁחוֹר. אָמְרוּ לוֹ: “וְאַתָּה, מַה שְּׁמֶךָ? וְהַגֵּד לָנוּ דְבַר אֱמֶת בְּסִפּוּרֶךָ”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שְׁמִי אַלְגַצְ’בָּאן”. וְסִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וּבְאֵיזוֹ דֶרֶךְ הָרַג אוֹתָהּ וּבָרַח. לֹא כִלָּה הַכּוּשִׁי אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁתָּקַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן אֶת חַרְבּוֹ בְלוֹעוֹ, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱיָנִי וְלָקַחְתִּי נִקְמָתִי בְּיָדִי”. וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁאוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה סִפְּרָה לוֹ בִדְבַר כּוּשִׁי זֶה שֶׁשְּׁמוֹ אַלְגַצְ’בָּאן.

פָּנוּ אֶל הַשְּׁלִישִׁי, וְהָיָה הוּא הַגַּמָּל שֶׁשְּׂכָרוּהוּ תוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לָשֵׂאת אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלְהוֹבִילוֹ לְבֵית־הַחוֹלִים שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָא, וְהוֹלִיכוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ בִמְּקוֹם מוֹקֵד בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “הַגֵּד לָנוּ אֶת דְּרָכֶיךָ וְסַפֵּר דְּבַר־אֱמֶת בְּסִפּוּרֶךָ”. סִפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא־אַלְמַכָּאן, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן נְשָׂאוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה עַל מְנָת שֶׁיּוֹבִילֶנּוּ לְסוּרְיָה וְיַשְׁלִיכֶנּוּ בְּבֵית־הַחוֹלִים, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הֵבִיאוּ לוֹ אַנְשֵׁי־יְרוּשָׁלַיִם אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְנָטַל אוֹתָם וּבָרַח אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בִּמְקוֹם מוֹקֵד בֵּית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁכִּלָּה אֶת דְּבָרָיו תָּפַס הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן אֶת הַחֶרֶב וְהִכָּהוּ בוֹ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְאָמַר: “הַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱיָנִי עַד שֶׁשִּׁלַּמְתִּי לְבוֹגֵד זֶה כְּפִי שֶׁנָּהַג בְּאָבִי, שֶׁכֵּן שָׁמַעְתִּי סִפּוּר זֶה בְּעֵינוֹ מִפִּי אָבִי הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן”.

אָמְרוּ הַמְּלָכִים זֶה אֶל זֶה: “לֹא נִשְׁאֲרָה עָלֵינוּ אֶלָּא הַזְּקֵנָה שַׁוָּאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָּאהִי, מִשּׁוּם שֶׁהִיא סִבַּת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן הֵמִיטָה עָלֵינוּ הָאָסוֹן. וּמִי יִתְּנֶנָּה בְיָדֵנוּ, שֶׁנִּקַּח מִמֶּנָּה נָקָם, וְנָגֹל הַחֶרְפָּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן לְבֶן אָחִיו הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיְּבִיאוּהָ”. וְתֵכֶף וּמִיָּד כָּתַב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן מִכְתָּב וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל סָבָתוֹ הַזְּקֵנָה שַׁוָּאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, וְסִפֵּר לָהּ בּוֹ, שֶׁהוּא כָבַשׁ אֶת מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וּמוֹצוּל וְעִרָאק, וְשִׁבֵּר אֶת צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְלָקַח אֶת מַלְכֵיהֶם בַּשֶּׁבִי, וְאָמַר: “רְצוֹנִי שֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלִי בְלִי כָל פִּקְפּוּק אַתְּ וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה בַת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא וְכָל מִי שֶׁאַתֶּם רוֹצִים מִגְּדוֹלֵי הַנּוֹצְרִים בְּלִי צָבָא, שֶׁכֵּן הָאָרֶץ יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְּנָה תַּחַת יָדֵנוּ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב אֵלֶיהָ וְקָרְאָה אוֹתוֹ וְהִכִּירָה אֶת כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהֵכִינָה אֶת עַצְמָהּ לִנְסֹעַ תֵכֶף וּמִיָּד הִיא וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה אִמָּהּ שֶׁל נֻזְהַת־אַלְזַּמָאן וּבְנֵי לִוְיָתָן. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד. עָבַר הַשָּׁלִיחַ לִפְנֵיהֶן וְהוֹדִיעַ עַל־דְּבַר בּוֹאָן. אָמַר רֻמְזָאן: “טוֹבַת הָעִנְיָן דּוֹרֶשֶׁת שֶׁנִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי פְרַנְקִים וּנְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַזְּקֵנָה, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה בְטוּחִים מִפְּנֵי מִרְמָתָהּ וּמְזִמָּתָהּ”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה” לָבְשׁוּ בִגְדֵי פְרַנְקִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה זֹאת קֻצִ’יַ־פַכָּאן, אָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַאֲמִתּוּת הָאֱלֹהִים שֶׁאוֹתוֹ נַעֲבֹד, שֶׁאִלְמָלֵא שֶׁהִכַּרְתִּי אֶתְכֶם הָיִיתִי אוֹמֶרֶת: פְרַנְקִים אַתֶּם”. יָצָא רֻמְזָאן לִפְנֵיהֶם וְיָצְאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַזְּקֵנָה עִם אֶלֶף פָּרָשִׁים. כְּשֶׁרָאוּ זֶה אֶת זֹאת עַיִן בְּעַיִן, יָרַד רֻמְזָאן מֵעַל סוּסוֹ¹ וְחָשׁ אֵלֶיהָ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ וְהִכִּירַתְהוּ, יָרְדָה מֵעַל סוּסָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. לָחַץ בְּיָדָיו עַל צַלְעוֹתֶיהָ עַד שֶׁכִּמְעַט שִׁבֵּר אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ עַד שֶׁקָּרַב אֶל שְׁנֵיהֶם כָּאן־מָא־כָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְנִזְעֲקוּ הַפָּרָשִׁים עַל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת וְהַנְּעָרִים, וְתָפְסוּ אוֹתָם כֻּלָּם וְחָזְרוּ לְבַגְדָאד. צִוָּה אוֹתָם רֻמְזָאן לְפָאֵר אֶת בַּגְדָאד וּפֵאֲרוּהָ שְׁלשָׁה יָמִים. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיאוּ אֶת שַׁוָאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְעַל רֹאשָׁהּ כּוֹבַע לֵיצָנִים אָדֹם מִכַּפּוֹת־תְּמָרִים וְלֹו זֵר סָבִיב גֶּלְלֵי הַחֲמוֹרִים, וּלְפָנֶיהָ כָּרוֹז מַכְרִיז: “זֶהוּ גְמוּל הַמֵּעֵז לִפְגֹּעַ בִּמְלָכִים וּבְנֵי־מְלָכִים”. אַחַר־כָּךְ צָלְבוּ אוֹתָהּ עַל שַׁעַר בַּגְדָאד. וּכְשֶׁרָאוּ חֲבֵרֶיהָ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ, הִתְאַסְלְמוּ כֻלָּם יַחְדָּו. וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הַמְּאֹרָע הַנִּפְלָא הַזֶּה כָּאן־מָא־כָּאן וְדוֹדוֹ רֻמְזָאן וְנֻזְהַת־אַלזַּמָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְצִוּוּ עַל הַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְסֵפֶר דִּבְרֵי־הַיָּמִים, כְּדֵי שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתוֹ אֵלֶּה שֶׁיָּקוּמוּ אַחֲרֵיהֶם. בִּלּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַזְּמַן בִּנְעִימוֹת הַחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם טוֹרֵף הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.

וְזֶהוּ סוֹף מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִתַּהְפּוּכוֹת הַזְּמַן לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וּבְנוֹ שַׁרְכָּאן וּבְנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבֶן־בְּנוֹ כָּאן־מָא־כָּאן וּבִתּוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן וּבִתָּה קֻצִ’יַ פַכָּאן.

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְשַׁהַרָזָאד: “סַפְּרִי לִי מַשֶּׁהוּ מִסִּפּוּרֵי הָעוֹפוֹת”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “לֹא רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ בְּכָל הַזְּמַן שֶׁלִּבּוֹ רָחַב וְשָׁקַט, אֶלָּא בְלַיְלָה זֶה, וּמְקַוָּה אֲנִי שֶׁתְּהֵא אַחֲרִיתֵךְ עִמּוֹ מְשֻׁבַּחַת”. תָּקְפָה עֲיֵפוּת אֶת הַמֶּלֶךְ וְנִרְדָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ וּבַזְּמַנִּים שֶׁחָלְפוּ טַוָּס, שֶׁמָּצָא לוֹ מִשְׁכָּן עַל חוֹף הַיָּם עִם זוּגָתוֹ. וְהָיוּ בְאוֹתוֹ מָקוֹם הַרְבֵּה אֲרָיוֹת וְהָיָה מֻשְׁפָּע בְּשֶׁפַע אִילָנוֹת וּנְהָרוֹת. וְאוֹתוֹ טַוָּס וְזוּגָתוֹ מָצְאוּ לָהֶם מִפְלָט בַּלֵּילוֹת עַל אִילָן מֵאוֹתָם הָאִילָנוֹת מִפַּחַד הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת, וְהָיוּ קָמִים בַּבֹּקֶר לְבַקֵּשׁ מְזוֹנָם בַּיּוֹם. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁגָּדַל פַּחְדָּם, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים לָהֶם מָקוֹם אַחֵר זוּלָתִי מְקוֹמָם, שֶׁיִּמְצְאוּ לָהֶם מַחֲסֶה בוֹ. וּבְעוֹד הֵם מְחַפְּשִׂים מָקוֹם, נִגְלָה עֲלֵיהֶם אִי בְּאִילָנוֹת וּנְהָרוֹת. יָרְדוּ אֶל אוֹתוֹ אִי וְאָכְלוּ מִפִּרְיוֹ וְשָׁתוּ מִנַּהֲרוֹתָיו. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ הָלְכָה וּבָאָה אֲלֵיהֶם בַּרְוָזָה בְּהוּלָה בֶּהָלָה קָשָׁה. לֹא פָסְקָה מִלְּמַהֵר אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁהִגִּיעָה לָאִילָן שֶׁעָלָיו הַטַּוָּס וְזוּגָתוֹ, וְנִרְגְּעָה וּבָטְחָה. לֹא הָיָה הַטַּוָּס מְסֻפָּק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתָהּ בַּרְוָזָה, אֵרַע לָהּ מְאֹרָע מֻפְלָא, וְשָׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ וּלְסִבַּת פַּחְדָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “חוֹלָה אֲנִי מִצַּעֲרִי וּמִפַּחֲדִי מִפְּנֵי בֶּן־הָאָדָם. הִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי בְּנֵי־הָאָדָם”. אָמַר לָהּ הַטַּוָּס: “אַל תִּפְחֲדִי עוֹד אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעַתְּ אֵלֵינוּ”. אָמְרָה הַבַּרְוָזָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֵסִיר מֵעָלַי דַאֲגָתִי וִיגוֹנִי בְּקִרְבַתְכֶם. וְאָכֵן בָּאתִי מְבַקֶּשֶׁת יְדִידוּתְכֶם”. כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, יָרְדָה אֵלֶיהָ זוּגָתוֹ שֶׁל הַטַּוָּס וְאָמְרָה לָהּ: “בַּת־בַּיִת אַתְּ אִתָּנוּ, וְהַמָּקוֹם רְחַב־יָדַיִם לְפָנַיִךְ וּבָרוּךְ בּוֹאֵךְ, וְאֵין כָּל פַּחַד לְנֶגְדֵּךְ. וּמֵהֵיכָן זֶה יַגִּיעַ אֵלֵינוּ בֶן־אָדָם, כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ בְּאִי זֶה בְּאֶמְצַע הַיָּם, שֶׁהֲרֵי מִן הַיַּבָּשָׁה לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֵינוּ, וּמִן הַיָּם אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲלוֹת עָלֵינוּ. תָּנוּחַ אֵפוֹא דַעְתֵּךְ וְסַפְּרִי לָנוּ מַה שֶּׁעָבַר וּבָא עָלַיִךְ מִבֶּן־הָאָדָם”. אָמְרָה הַבַּרְוָזָה: "דְּעִי, הַטַּוָּסָה, שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת בְּאִי זֶה כָל יְמֵי חַיַּי, שׁוֹכֶנֶת בֶּטַח, וְלֹא רָאִיתִי בוֹ כְלוּם שֶׁיִּהְיֶה לִי לְמוֹרַת רוּחַ. בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת יָשַׁנְתִּי וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי צוּרַת בֶּן־אָדָם. וְהָיָה מְדַבֵּר אֵלַי וְדִבַּרְתִּי אֵלָיו. וְהִנֵּה שָׁמַעְתִּי קוֹל קוֹרֵא אֵלַי: "בַּרְוָזָה, הִזָּהֲרִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, וְאַל תִּתְפַּתִּי לִדְבָרָיו וְלֹא לְמַה שֶּׁהוּא לוֹחֵשׁ לָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רַב־הַתַּחְבּוּלוֹת וְהַמִּרְמָה. הִשָּׁמְרִי אֵפוֹא כָּל מִשְׁמָר מֵעָרְמָתוֹ, שֶׁרַמַּאי הוּא וְעָרוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

יִתֵּן מִקְּצֵה הַלָּשׁוֹן מְתִיקוּת לְךָ,

וּכְשׁוּעָל הַמַּעֲרִים שׁוֹלָל יוֹלִיכְךָ.

וּדְעִי שֶׁבֶּן־הָאָדָם מַעֲרִים עַל הַדָּגִים וּמוֹצִיאָם מִן הַיַּמִּים, וְיוֹרֶה בְעוֹפוֹת בְּכַדּוּר שֶׁל חֵמָר וּמַפִּיל אֶת הַפִּיל בְּעָרְמָתוֹ. וּבֶן־הָאָדָם לֹא יֵצֵא בְשָׁלוֹם גַּם אֶחָד מֵרָעָתוֹ וְלֹא יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ לֹא עוֹף וְלֹא חַיַּת הַשָּׂדֶה. הִנֵּה הוֹדַעְתִּיךְ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בִּדְבַר בֶּן־הָאָדָם“. הֱקִיצוֹתִי מְפַחֶדֶת וְנִבְהֶלֶת מֵחֲלוֹמִי, וְלֹא שָׁקַט לִבִּי עַד עַכְשָׁו מִיִּרְאָתִי לְנַפְשִׁי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלַי פֶּתַע בְּתַחְבּוּלוֹתָיו וִיצּוּדֵנִי בַּחֲבָלָיו. וְלֹא הִגִּיעַ אַחֲרִית הַיּוֹם אֵלַי, עַד שֶׁתַּשׁ כֹּחִי וְנָפְלָה רוּחִי. הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתוֹת וְיָצָאתִי מִתְהַלֶּכֶת וְרוּחִי נֶעְכָּרָה וְלִבִּי לָחוּץ. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹתוֹ הַר, מָצָאתִי עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה גוּר אֲרָיוֹת צָהֹב צִבְעוֹ. כְּשֶׁרָאַנִי גוּר־הָאֲרָיוֹת שָׂמַח בִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִפְלִיא אוֹתוֹ צִבְעִי וְרֹךְ יְצוּרַי, קָרָא אֵלַי וְאָמַר לִי: “גְּשִׁי אֵלַי”, כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אָמַר לִי: “מַה שְּׁמֵךְ וּמַה מִּינֵךְ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “שְׁמִי בַּרְוָזָה וּמִמִּין הָעוֹפוֹת אֲנִי”, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: “מַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ בְּשָׁעָה זוֹ בְּמָקוֹם זֶה?” אָמַר גּוּר הָאֲרָיוֹת: “סִבַּת הַדָּבָר הִיא, שֶׁזֶּה יָמִים לִי, שֶׁאָבִי הָאַרְיֵה מַזְהִירֵנִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם”. וְהִנֵּה קָרָה לִי, שֶׁרָאִיתִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה בַּחֲלוֹמִי צוּרַת בֶּן־אָדָם”. וְסִפֵּר לִי גוּר הָאֲרָיוֹת מַמָּשׁ מַה שֶּׁאֲנִי סִפַּרְתִּי לָךְ. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרָיו, אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי אַרְיֵה, הֲרֵי אֲנִי נִמְלַטְתִּי אֵלֶיךָ שֶׁתַּהֲרֹג אֶת בֶּן־הָאָדָם, וְתַעֲמֹד בְּהַחְלָטָתְךָ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָלָה, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מְפַחֶדֶת מִפָּנָיו פַּחַד רָב. וְהִנֵּה הוֹסַפְתָּ פַּחַד עַל פַּחְדִּי בְּפַחְדְּךָ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, עִם זֶה שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ חַיּוֹת־הַטֶּרֶף”. לֹא פָסַקְתִּי, אֲחוֹתִי, מִלְּהַזְהִיר אֶת גּוּר הָאֲרָיוֹת מִפְּנֵי בֶּן־הָאָדָם, וּמִלְּעוֹרֵר אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ, עַד שֶׁקָּם תֵּכֶף וּמִיָּד מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ. וְהָיָה מְהַלֵּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים. מָצָאנוּ אָבָק מִתְרוֹמֵם, וְאַחֲרֵי זֶה סָר הָאָבָק, וְנִרְאָה מִתַּחְתָּיו חֲמוֹר בּוֹרֵחַ עָרֹם, בְּלִי אֻכָּף וָרֶסֶן, מְקַפֵּץ פַּעַם וּפַעַם מִתְחַכֵּךְ בַּקַּרְקַע. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָאַרְיֵה קָרָא לוֹ וּבָא אֵלָיו בְּהַכְנָעָה. אָמַר לוֹ הָאַרְיֵה: “הוֹי חַיָּה מְטֻמְטֶמֶת הַשֵּׂכֶל, מַה מִּינֵךְ וּמַה סִּבַּת בּוֹאֵךְ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר לוֹ: “בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, מִינִי הוּא הַחֲמוֹר, וְסִבַּת בּוֹאִי אֵלֶיךָ הִיא בְרִיחָתִי מִבֶּן־הָאָדָם”. אָמַר לוֹ גוּר הָאֲרָיוֹת: “כְּלוּם מְפַחֵד אַתָּה מִבֶּן־הָאָדָם שֶׁלֹּא יַהַרְגֶךָ” אָמַר לוֹ: “לֹא, בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, וְאוּלָם פַּחְדִּי הוּא שֶׁלֹּא יַעֲרִים וְיִרְכַּב עָלַי, שֶׁכֵּן יֵשׁ אֶצְלוֹ דָּבָר שֶׁהוּא מְכַנֵּהוּ בְשֵׁם מִרְדַּעַת, וְהוּא שָׂם אוֹתוֹ עַל גַּבִּי, וְכֵן דָּבָר שֶׁהוּא קוֹרֵא לוֹ בְשֵׁם רְצוּעַת הָאֻכָּף וְיָשִׂים אוֹתוֹ תַּחַת זְנָבִי, וְדָבָר שֶׁהוּא קוֹרְאוֹ בְּשֵׁם חֲגוֹרָה וְיָשֵׂם אוֹתוֹ תַּחַת בִּטְנִי, וְדָבָר שֶׁהוּא קוֹרְאוֹ בְּשֵׁם מֶתֶג וְיָשֵׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ פִּי, וְיַתְקִין לִי דָּרְבָן שֶׁהוּא עוֹקְצֵנִי בוֹ וּמַכְרִיחֵנִי לָרוּץ יָתֵר עַל כֹּחִי. וּכְשֶׁאֲנִי כּוֹשֵׁל יְקַלְלֵנִי, וּכְשֶׁאֲנִי נוֹעֵר יְחָרְפֵנִי, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאֲנִי מִזְדַּקֵּן וְאֵינִי יָכוֹל לָרוּץ, הוּא מַתְקִין לִי אֻכָּף שֶׁל עֵץ וּמוֹסֵר אוֹתִי לְשׁוֹאֲבֵי־הַמַּיִם, וְהֵם עוֹמְסִים עַל גַּבִּי מִן הַנָּהָר מַיִם בְּתוֹךְ נֹאדוֹת וְכַדּוֹמֶה לָזֶה כְּגוֹן כַּדִּים. וְאֵינִי פוֹסֵק מֵחַיֵּי קָלוֹן וּבִזָּיוֹן וְעָמָל עַד שֶׁאֲנִי מֵת, וְאָז הוּא מַשְׁלִיךְ אוֹתִי עַל גַּל הָאַשְׁפָּה לַכְּלָבִים. וּמַה הִיא שֶׁגְּדוֹלָה מִצָּרָה זוֹ? וְאֵיזֶה אָסוֹן רַב מֵאֲסוֹנוֹת אֵלּוּ?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, טַוָּסָה, אֶת דִּבְרֵי הַחֲמוֹר, סָמַר בְּשָׂרִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, וְאָמַרְתִּי לְגוּר־ הָאֲרָיוֹת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי הַחֲמוֹר אִתּוֹ הַצֶּדֶק. וּכְבָר הוֹסִיפוּ דְבָרָיו אֵימָה עַל אֵימָתִי”. אָמַר לוֹ גוּר־הָאֲרָיוֹת לַחֲמוֹר: “לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ אֵפוֹא?” אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “רָאִיתִי בֶן־אָדָם לִפְנֵי זְרִיחַת הַחַמָּה מֵרָחוֹק וּבָרַחְתִּי עַל נַפְשִׁי מִפָּנָיו, מְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט, וְלֹא פָסַקְתִּי מִלָּרוּץ מִגֹּדֶל פַּחְדִּי מִפָּנָיו, אוּלַי אֶמְצָא לִי מְקוֹם־מִקְלָט מִפְּנֵי הָאָדָם הַבּוֹגֵד”. וּבְעוֹד הַחֲמוֹר מְדַבֵּר עִם גּוּר־הָאֲרָיוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ וְלָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, נִרְאָה לָנוּ אָבָק. צָעַק הַחֲמוֹר צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרָא, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו לְעֵבֶר הָאָבָק, וְהֵפִיחַ נְפִיחָה גְבוֹהָה מִבִּטְנוֹ. וְאַחֲרֵי שָׁעָה מֻעָטָה נֶחֱשַׂף הָאָבָק מֵעַל סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר, וְכֶתֶם צָחוֹר עַל מִצְחוֹ בְּגֹדֶל הָאֲרַדְכְּמוֹן. וְהָיָה אוֹתוֹ סוּס אַבִּיר נָאֶה בְּכִתְמוֹ הַצָּחוֹר עַל מִצְחוֹ, יָפֶה בַּכְּתָמִים הַלְּבָנִים שֶׁבְּקַרְסֻלָּיו וְהָדוּר בְּרַגְלָיו וּבְצָהֳלָתוֹ. וְלֹא פָסַק מִלִּדְהֹר, עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי הַגּוּר בֶּן הָאֲרָיוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ גוּר־הָאֲרָיוֹת, מָצָא אוֹתוֹ גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “מַה מִּינֵךְ, חַיַּת־שָׂדֶה נִכְבָּדָה, וּמַה סִּבַּת בְּרִיחָתֵךְ לְמִדְבָּר רְחַב־יָדַיִם זֶה?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא חַיּוֹת־הַשָּׂדֶה, סוּס אַבִּיר אֲנִי לְמִין הַסּוּסִים, וְסִבַּת בְּרִיחָתִי הִיא, הִמָּלְטִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם”. תָּמַהּ גּוּר הָאֲרָיוֹת לְדִבְרֵי הַסּוּס הָאַבִּיר, וְאָמַר לוֹ: “אַל תְּדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁבּוּשָׁה הֵם לְךָ, וַהֲרֵי אַתָּה גָּבוֹהַּ וּבַעַל גּוּף, וְכֵיצַד זֶה תְּפַחֵד מִבֶּן־הָאָדָם עִם עֹצֶם גּוּפְךָ וּמְהִירוּת מְרוּצָתְךָ? הִנֵּה אֲנִי עִם קֹטֶן גּוּפִי כְּבָר הֶחְלַטְתִּי לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם בֶּן־הָאָדָם וּלְשַׁסֵּעַ אוֹתוֹ וְלֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְהַשְׁקִיט פַּחְדָּהּ שֶׁל בַּרְוָזָה עֲלוּבָה זוֹ, וְלָתֵת לָהּ מָנוֹחַ בִּמְקוֹם מוֹלַדְתָּהּ. וַהֲרֵי אַתָּה, כְּשֶׁבָּאתָ אֵלַי עַכְשָׁו, שִׁבַּרְתָּ אֶת לִבִּי בִּדְבָרֶיךָ, וְהֶחֱזַרְתָּ אוֹתִי מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲשׂוֹת. שֶׁהֲרֵי שֶׁאִם אַתָּה עִם עָצְמְךָ הִדְבִּירְךָ בֶּן־הָאָדָם תַּחְתָּיו, וְלֹא יָרֵא מִפְּנֵי אָרְכְּךָ וְרָחְבְּךָ, לַמְרוֹת מַה שֶּׁאִלּוּ בָעַטְתָּ בוֹ בְרַגְלְךָ הָיִיתָ הוֹרְגוֹ וְלֹא הָיָה יָכֹל לְךָ, וְהָיִיתָ מַשְׁקֶה אוֹתוֹ אֶת כּוֹס הַמָּוֶת”. צָחַק הַסּוּס הָאַבִּיר לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי גוּר־הָאֲרָיוֹת וְאָמַר:" רְחוֹקָה הִיא רְחוֹקָה שֶׁאֲנַצַּח אוֹתוֹ, בֶּן־הַמֶּלֶךְ, וְאַל יַתְעוּךָ לֹא אָרְכִּי וְלֹא רָחְבִּי וְלֹא עָבְיִי בְּעִנְיַן בֶּן־הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לְגֹדֶל עָרְמָתוֹ וּמְזִמָּתוֹ מְתַקֵּן לִי דָבָר הַנִּקְרָא בְּשֵׁם סַד, חֶבֶל לִכְבֹּל, וְיָשִׂים בְּאַרְבַּע רַגְלַי שְׁנֵי סַדִּים מֵחַבְלֵי סִיב הַתָּמָר הַלְּפוּפִים בְּתוֹךְ לֶבֶד וְקוֹשֵׁר אוֹתִי בְּרֹאשִׁי בְּיָתֵד גְּבוֹהָה, וַאֲנִי נִשְׁאָר עוֹמֵד קָשׁוּר, וְאֵינִי יָכֹל לֹא לִשְׁכַּב וְלֹא לִישֹׁן. וּכְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִרְכֹּב עָלַי הוּא מְתַקֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא בִּשְׁתֵּי רַגְלַי, מִשְׁוֶרֶת שְׁמוֹ, וְיָשִׂים עַל גַּבִּי דָבָר שֶׁהוּא קוֹרֵא לוֹ אֻכָּף וּמְהַדֵּק אוֹתוֹ בִשְׁתֵּי רְצוּעוֹת מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיִי, וְיָשִׂים בְּפִי דָּבָר מִבַּרְזֶל שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם מֶתֶג, וּמְחַבֵּר אֵלָיו מַה שֶּׁהוּא שֶׁל עוֹר שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם רֶסֶן. וּכְשֶׁהוּא רוֹכֵב עָלַי הוּא מַחֲזִיק בָּרֶסֶן וּמְנַהֲגֵנִי בּוֹ וּמְדַרְבֵּן אוֹתִי בַּמִּשְׁוֶרֶת בְּצַלְעוֹתַי, עַד שֶׁהֵן שׁוֹתְתוֹת דָּם. וְאַל תִּשְׁאַל, בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, עַל מַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל מִבֶּן־הָאָדָם, וּכְשֶׁאֲנִי מַזְקִין, וְגַבִּי נִרְזֶה וְאֵינִי יָכֹל לְמַהֵר בִּמְרוּצָתִי, הוּא מוֹכֵר אוֹתִי לְטוֹחֵן, שֶׁשָּׂם אוֹתִי לְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה, וְאֵינִי פוֹסֵק מִלְּסוֹבֵב לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁאֲנִי מַזְקִין עַד מְאֹד, וְאָז יִמְכְּרֵנִי לְקַצָּב הַשּׁוֹחֵט אוֹתִי וּפוֹשֵׁט עוֹרִי וּמוֹרֵט זְנָבִי וּמוֹכֵר אוֹתָם לַעֲשׂוֹת מֵהֶם כְּבָרוֹת וְנָפוֹת וּמַתִּיךְ אֶת חֶלְבִּי“. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת דִּבְרֵי הַסּוּס הָאַבִּיר, הוֹסִיף כַּעַס וְהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמַר לוֹ: “מָתַי עָזַבְתָּ אֶת בֶּן־הָאָדָם?” אָמַר לוֹ: “עֲזַבְתִּיו בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, וַהֲרֵי הוּא בְּעִקְּבוֹתַי”. וּבְעוֹד גּוּר־הָאֲרָיוֹת מְדַבֵּר עִם הַסּוּס דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְנַשֵּׂא אָבָק, וְאַחַר־כָּךְ נִבְקַע הָאָבָק וְנֶחֱשַׂף מִתַּחְתָּיו גָּמָל סוֹאֵן, נוֹהֵק וְחוֹבֵט בְּרַגְלָיו בָּאָרֶץ. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת גָּדוֹל וְעָבֶה, דִמָּה שֶׁהוּא הוּא בֶן־הָאָדָם, וּבִקֵּשׁ לְזַנֵּק עָלָיו. אָמַרְתִּי לוֹ:” בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, אֵין זֶה בֶן־הָאָדָם, רַק גָּמָל הוּא, וּכְאִלּוּ הוּא בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם“. וּבְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר עִם גּוּר־הָאֲרָיוֹת, קָרַב הַגָּמָל עַד לִפְנֵי גוּר־הָאֲרָיוֹת וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר לוֹ:” בָּאתִי בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם“. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת: “וְאַתָּה עִם עָצְמַת יְצִירֶיךָ וְאָרְכְּךָ וְרָחְבְּךָ, כֵּיצַד זֶה תְּפַחֵד מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם? הֲרֵי אִלּוּ בָעַטְתָּ בוֹ בְּרַגְלְךָ בְּעִיטָה אַחַת, הָיִיתָ הוֹרְגוֹ”. אָמַר לוֹ הַגָּמָל: “בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, דַּע, שֶׁבֶּן־הָאָדָם לוֹ תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁאֵין בְּרִיָּה יוֹדַעַת אוֹתָם, וְלֹא יְנַצַּח אוֹתוֹ אֶלָּא הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן הוּא שָׂם בְּאַפִּי חֶבֶל שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם נֶזֶם, וְשָׂם בְּרֹאשִׁי רֶסֶן וּמוֹסֵר אוֹתִי לְקָטָן שֶׁבִּילָדָיו, וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן סוֹחֵב אוֹתִי בַּחֶבֶל עִם גָּדְלִי וְעָצְמִי. וּמַעֲמִיסִים עָלַי אֶת הַכְּבֵדִים שֶׁבַּמַּשָּׂאוֹת. וּמַסִּיעִים אוֹתִי לִנְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת, וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בִּי לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם. וּכְשֶׁאֲנִי גָדוֹל בְּשָׁנִים וּמַזְקִין, אֵין הוּא מַנִּיחֵנִי אֶצְלוֹ, אֶלָּא מוֹכְרֵנִי לְקַצָּב שֶׁיִּשְׁחָטֵנִי וְיִמְכֹּר אֶת עוֹרִי לְבוּרְסְקִי וּבְשָׂרִי לְטַבָּח, אַל תִּשְׁאַל אֵפוֹא לְמַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל מִבֶּן־הָאָדָם”. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת: “אֵימָתַי הִסְתַּלַּקְתָּ מִבֶּן־הָאָדָם?” אָמַר לוֹ: “הִסְתַּלַּקְתִּי מֵעָלָיו בִּזְמַן שְׁקִיעַת־הַחַמָּה, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלַּקְתִּי וְלֹא יִמְצָא אוֹתִי, יָחִישׁ לְחַפְּשֵׂנִי, הַנַּח לִי אֵפוֹא, בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן לְהִמָּלֵט לַעֲרָבוֹת וּלְמִדְבָּרוֹת”. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת:” הַמְתֵּן קְצָת, גָּמָל, עַד שֶׁתִּרְאֶה, כֵּיצַד אֲנִי טוֹרֵף אוֹתוֹ וּמַאֲכִילְךָ מִבְּשָׂרוֹ, וַאֲגָרֵם עַצְמוֹתָם וְאֶשְׁתֶּה מִדָּמוֹ“. אָמַר לוֹ הַגָּמָל:” בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, שֶׁכֵּן רַמַּאי הוּא וְעָרוּם". נָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אִם הַמֵּצִיק בְּאֶרֶץ־עַם אָהֳלוֹ תָּקַע,

לֹא נִשְׁאַר לַתּוֹשָׁבִים אֶלָּא לָקוּם לְמַסָּע.

וּבְעוֹד הַגָּמָל מְדַבֵּר עִם גּוּר־הָאֲרָיוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה, עָלָה אָבָק, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה נִבְקַע, וְנִגְלוּ מִתַּחְתָּיו פָּנִים שֶׁל זָקֵן קְצַר הַקּוֹמָה וְדַק הַבָּשָׂר. עַל כְּתֵפוֹ קֻפָּה וּבְתוֹכָהּ כְּלֵי־נַגָּרִים, וְעַל רֹאשׁוֹ עָנָף וּשְׁמוֹנָה קְרָשִׁים, וּבְיָדוֹ הוּא מוֹבִיל יְלָדִים קְטַנִּים, וְהוּא אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ. לֹא פָסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁקָּרַב אֶל גּוּר־הָאֲרָיוֹת. וּכְשֶׁרְאִיתִיו, אֲחוֹתִי, נָפַלְתִּי מֵרֹב פַּחַד. וְאוּלָם גּוּר־הָאֲרָיוֹת קָם וְהָלַךְ לִקְרָאתוֹ וּפָגַשׁ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, צָחַק הַנַּגָּר בְּפָנָיו, וְאָמַר לוֹ בְּלָשׁוֹן צַחָה: “הוֹי הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲרָץ בַּעַל הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְהַזְּרוֹעַ הַנְּטוּיָה. יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים אשֶׁר בְּעַרְבְּךָ זֶה וּבְכָל מַאֲמַצֶּיךָ, וְיוֹסֵף עַל אֹמֶץ רוּחֲךָ וְכֹחֶךָ. הֱיֵה לִי מַחֲסֶה מִפְּנֵי הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרַנִי וּבָרָעָה אֲשֶׁר פְּגָעַתְנִי, שֶׁלֹּא מָצָאתִי עוֹזֵר בִּלְתֶּךָ”. אַחַר־כָּךְ עָמַד הַנַּגָּר לִפְנֵי הָאַרְיֵה וּבָכָה וְיִלֵּל וְהִתְאוֹנֵן. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת בִּכְיָתוֹ וְהִתְאוֹנְנֻיּוֹתָיו, אָמַר לוֹ: “מַחֲסֶה אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי כָּל מַה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ, וּמִי הוּא זֶה שֶׁעָשַׁק אוֹתְךָ? וּמָה אַתָּה חַיַּת־הַשָּׂדֶה שֶׁלֹּא רָאִיתִי מִיָּמַי שֶׁכְּמוֹתְךָ וְלֹא יָפֶה לְצוּרָה יוֹתֵר מִמְּךָ וְלֹא צַח לְלָשׁוֹן? וּמָה עִנְיָנֶךָ?” אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “נְשִׂיא חַיּוֹת־הֶַטֶּרף. בַּאֲשֶׁר לִי הֲרֵי אֲנִי נַגָּר. וּבַאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁעָשַׁק אוֹתִי, הִנֵּה הוּא בֶן־הָאָדָם. וּבְהָאִיר שַׁחֲרוֹ שֶׁל לַיְלָה זֶה, יִהְיֶה אֶצְלְךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת מִפִּי הַנַּגָּר דְּבָרִים אֵלֶּה, הוּמַר הָאוֹר בְּעֵינָיו לְחשֶׁךְ וְשָׁאַף וְנָשַׁם, וְיָרוּ עֵינָיו זִיקִים וְצָעַק וְאָמַר: “חַי־אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי נִשְׁאָר נֵעוֹר לַיְלָה זֶה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵינִי חוֹזֵר אֶל אָבִי עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתִי”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶל הַנַּגָּר וְאָמַר: “רוֹאֶה אֲנִי אֶת צְעָדֶיךָ קְצָרִים, וְלֹא אוּכַל לְהַעֲצִיב אֶת רוּחֲךָ מֵאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי גְדָל־נֶפֶשׁ אָנִי. אַךְ דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִתְנַהֵל בְּרַגְלֶיךָ עִם חַיּוֹת־הַבָּר. הַגֵּד לִי אֵפוֹא לְאָן תֵּלֵךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “דַּע שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל מִשְׁנֵה־אָבִיךָ, אֶל הַנָּמֵר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה, שֶׁבֶּן־הָאָדָם דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, יָרֵא לְנַפְשׁוֹ יִרְאָה גְדוֹלָה, וְשָׁלַח אֵלַי שָׁלִיחַ מֵחַיּוֹת הַטֶּרֶף שֶׁאֶעֱשֶׂה לוֹ בַּיִת שֶׁיִּשְׁכֹּן בּוֹ וְיִמָּלֵט אֵלָיו, וְיָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי אוֹיְבָיו, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד מִבְּנֵי־הָאָדָם. וּכְשֶׁבָּא אֵלַי הַשָּׁלִיחַ, לָקַחְתִּי קְרָשִׁים אֵלּוּ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת דִּבְרֵי־הַנַּגָּר, נִכְנְסָה לְלִבּוֹ קִנְאָה בַּנָּמֵר, וְאָמַר לוֹ: “בְּחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי בַּיִת מִקְּרָשִׁים אֵלֶּה לִפְנֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה לַנָּמֵר אֶת בֵּיתוֹ. וּכְשֶׁתִּגְמֹר אֶת מְלַאכְתִּי, תֵּלֵךְ אֶל הַנָּמֵר וְתַעֲשֶׂה לוֹ מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּגָּר מִפִּי גּוּר־הָאֲרָיוֹת דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמַר לוֹ: “הוֹי נְשִׂיא חַיּוֹת־הַטֶּרֶף, לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ בַּיִת. אֶלָּא אִם כֵּן עָשִׂיתִי לַנָּמֵר מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, וְרַק אַחֲרֵי כֵן אָבוֹא לְשֵׁרוּתְךָ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ בַיִת, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְמִבְצָר בִּפְנֵי אוֹיְבֶיךָ”. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת: “חַי־אֱלֹהִים, אֵינִי מַנִּיחֲךָ לָלֶכֶת מִן הַמָּקוֹם עַד שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי אֶת הַקְּרָשִׁים הָאֵלֶּה בַּיִת”. גָּחַן גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶל הַנַּגָּר וְזִנֵּק עָלָיו לִשְׂחֹק עָלָיו. הִכָּה אוֹתוֹ בְכַפּוֹ וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַקֻּפָּה מֵעַל כִּתְפוֹ, וְנָפַל הַנַּגָּר מִתְעַלֵּף. צָחַק עָלָיו גּוּר־הָאֲרָיוֹת וְאָמַר לוֹ: “אִי לְךָ, נַגָּר, אָמְנָם חַלָּשׁ אַתָּה וְאֵין בְּךָ כֹּחַ, וְיֵשׁ לְהַצְדִּיקְךָ עַל שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא מִבֶּן־הָאָדָם”. כְּשֶׁנָּפַל הַנַּגָּר עַל גַּבּוֹ כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל. וְאוּלָם הִסְתִּיר זֹאת מִגּוּר־הָאֲרָיוֹת, שֶׁפָּחַד מִפָּנָיו. יָשַׁב הַנַּגָּר וְהֶעֱמִיד פָּנִים צוֹחֲקוֹת כְּלַפֵּי גּוּר־הָאֲרָיוֹת, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לְךָ אֶת הַבַּיִת”. לָקַח לוֹ הַנַּגָּר אֶת הַקְּרָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, מִסְמֵר אֶת הַבַּיִת וְשָׂם אוֹתוֹ כְבֵית־דְּפוּס לְמִדַּת גּוּפוֹ שֶׁל גּוּר־הָאֲרָיוֹת, וְהִשְׁאִיר אֶת דַּלְתוֹ פְּתוּחָה, שֶׁכֵּן עָשָׂה אוֹתוֹ בְּצוּרַת תֵּבָה, וּפָתַח לוֹ חַלּוֹן גָּדוֹל וְשָׂם לוֹ מִכְסֶה וְנָקַב בּוֹ נְקָבִים רַבִּים, וְהוֹצִיא דַרְכָּם מַסְמְרִים תְּקוּעִים בּוֹ. אָמַר לוֹ לְגּוּר־הָאֲרָיוֹת: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ בַּיִת זֶה דֶּרֶךְ חַלּוֹן זֶה, שֶׁאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ מַתְאִים לְךָ”. שָׂמַח גּוּר־הָאֲרָיוֹת בְּכָךְ וּבָא לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וּמְצָאוֹ צַר. אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “הִכָּנֵס וּכְרַע עַל יָדֶיךָ וְעַל רַגְלֶיךָ”. עָשָׂה גּוּר־הָאֲרָיוֹת כָּךְ, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַתֵּבָה וְנִשְׁאַר זְנָבוֹ בַּחוּץ. בִּקֵּשׁ גּוּר־הָאֲרָיוֹת לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו וְלָצֵאת אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶרְאֶה, אִם הוּא מֵכִיל אֶת זְנָבְךָ עִמְּךָ אִם לָאו”. מִלֵּא גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת מִצְוָתוֹ. גּוֹלֵל הַנַּגָּר אֶת זְנָבוֹ שֶׁל גּוּר־הָאֲרָיוֹת וּתְחָבוֹ לְתוֹךְ הַתֵּבָה וְהֶחֱזִיר אֶת הַקֶּרֶשׁ עַל הַחַלּוֹן בִּזְרִיזוּת וְתָקַע מַסְמְרִים וְסָגַר אֶת הַתֵּבָה. צָעַק גּוּר־הָאֲרָיוֹת וְאָמַר: “אוֹי נַגָּר, מַה הוּא הַבַּיִת הַצַּר הַזֶּה שֶׁעָשִׂיתָ לִי. הַנַּח לִי וְאֵצֵא מִתּוֹכוֹ”. אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, רְחוֹקָה. אֵין הַחֲרָטָה עַל מַה שֶּׁעָבַר מוֹעִילָה. לֹא תֵצֵא עוֹד מִמָּקוֹם זֶה”. צָחַק הַנַּגָּר וְאָמַר לְגּוּר־הָאֲרָיוֹת: “נָפַלְתָּ בִּכְלוּב וְנַעֲשֵׂיתָ הַמְגֻנֶּה שֶׁבְּחַיּוֹת הַטֶּרֶף”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי?” אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “דַּע, כֶּלֶב הַמִּדְבָּר, שֶׁנָּפַלְתָּ בְּתוֹךְ זֶה שֶׁהָיִיתָ מִתְיָרֵא הֵימֶנּוּ. וּכְבָר הֱטִילְךָ הַגּוֹרָל לְתוֹכוֹ, וְלֹא תוֹעִיל לְךָ עוֹד הַזְּהִירוּת”. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת דְּבָרָיו, יָדַע, אֲחוֹתִי, שֶׁזֶּהוּ הָאָדָם, שֶׁהִזְהִיר אוֹתוֹ מִפָּנָיו אָבִיו בְּהָקִיץ וְקוֹל סְתָרִים בַּחֲלוֹם, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא זֶה וַדַּאי, בְּלִי כָל סָפֵק. פָּחַדְתִּי מִפָּנָיו לְנַפְשִׁי פַּחַד נוֹרָא וְהִתְרַחַקְתִּי מִמֶּנּוּ קְצָת. וְהָיִיתִי מִסְתַּכֶּלֶת מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּגּוּר־הָאֲרָיוֹת, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ, אֶת בֶּן־הָאָדָם חוֹפֵר חֲפִירָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּקִרְבַת הַתֵּבָה, שֶׁגּוּר־הָאֲרָיוֹת בְּתוֹכָהּ, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ אוֹתָהּ חֲפִירָה וְהֵטִיל עָלָיו עֲצֵי דֶלֶק וְשָׂרַף אוֹתוֹ בָאֵשׁ. אָז גָּדַל, אֲחוֹתִי, פַּחְדִּי, וְזֶה לִי יוֹמַיִם שֶׁאֲנִי בּוֹרַחַת מִפְּנֵי בֶּן־הָאָדָם מְפַחֶדֶת מִפָּנָיו".

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַטַּוָּסָה מִפִּי הַבַּרְוָזָה דְּבָרִים אֵלֶּה –

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַטַּוָּסָה, כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַבַּרְוָזָה דְּבָרִים אֵלֶּה, הִשְׁתָּאֲתָה עֲלֵיהֶם תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת וְאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, הֲרֵי בְטוּחָה אַתְּ מִבֶּן־הָאָדָם, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּאִי מֵאִיֵּי הַיָּם, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִבְנֵי־הָאָדָם לְהַגִּיעַ אֵלָיו. בַּחֲרִי לָךְ אֵפוֹא לַעֲמֹד עִמָּנוּ, עַד שֶׁיָּקֵל אֱלֹהִים לָנוּ וָלָךְ”. אָמְרָה לָהּ: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁתִּדְבָּקֵנִי הָרָעָה בַּלַּיְלָה, שֶׁכֵּן הַגּוֹרָל לֹא יִפָּלֵט מִמֶּנּוּ פָּלִיט”. אָמְרָה לָהּ: “שְׁבִי עִמָּנוּ וְהָיִית כָּמוֹנוּ”. לֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנָּה עַד שֶׁיָּשְׁבָה וְאָמְרָה: “אַתְּ יָדַעְתְּ מִעוּט סַבְלָנוּתִי, וְאִלּוּלֵא שֶׁרְאִיתִיךְ כָּאן, לֹא הָיִיתִי מִתְעַכֶּבֶת”. אָמְרָה הַטַּוָּסָה: “אִם מִן הַגּוֹרָל הָתְוָה תָו עַל מִצְחֵנוּ, הֲרֵי יָקוּם הַדָּבָר סוֹף־סוֹף. וְאִם יַגִּיעַ קִצֵּנוּ, מִי הוּא שֶׁיַּצִּילֵנוּ? וְאוּלָם אֵין נֶפֶשׁ מֵתָה מִבְּלִי שֶׁמָּלְאוּ מִדּוֹת מְזוֹנָהּ וּצְבָאָהּ”, וּבְעוֹד הֵם עֲסוּקִים בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ, עָלָה עֲלֵיהֶם אָבָק. בְּאוֹתָה שָׁעָה צָעֲקָה הַבַּרְוָזָה וְיָרְדָה לַיָּם וְאָמְרָה: “הִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מְקוֹם מִבְטָחִים נֶגֶד הַגּוֹרָל”. וְהָיָה הָאָבָק עָצוּם וּכְשֶׁנֶּחֱשַׂף הָאָבָק נִתְגַּלָּה מִתַּחְתָּיו צְבִי. שָׁקְטָה הַטַּוָּסָה וְהַבַּרְוָזָה. אָמְרָה הַטַּוָּסָה לַבַּרְוָזָה: “אֲחוֹתִי, זֶה שֶׁנִּבְהַלְתְּ מִפָּנָיו צְבִי הוּא, וַהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלֵנוּ, וְאֵין לָנוּ מִפָּנָיו כָּל פַּחַד, שֶׁכֵּן אֵין הַצְּבִי אוֹכֵל אֶלָּא יֶרֶק דֶּשֶׁא מִצֶּמַח הָאֲדָמָה, וְכָמוֹךְ מִמִּין הָעוֹפוֹת כָּמֵוֹהוּ¹ גַם הוּא מִמִּין חַיַּת־הַשָּׂדֶה, הִשָּׁקְטִי אֵפוֹא וְאַל תִּדְאֲגִי, שֶׁהַדְּאָגָה מַרְזָה אֶת הַגּוּף”. לֹא גָּמְרָה הַטַּוָּסָה אֶת דְּבָרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַצְּבִי אֲלֵיהֶם, וּבִקֵּשׁ לוֹ צֵל תַּחַת הָעֵץ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַטַּוָּסָה וְאֶת הַבַּרְוָזָה נָתַן לָהֶן שָׁלוֹם, וְאָמַר לָהֶן: “נִכְנַסְתִּי הַיּוֹם לְאִי זֶה, וְלֹא רָאִיתִי רַב מִמֶּנּוּ לְשֶׁפַע וְלֹא יָפֶה מִמֶּנּוּ לְמִשְׁכָּן”. הִזְמִין אוֹתָן לְהִתְרוֹעֵעַ לוֹ לְחֶבְרָה, כְּשֶׁרָאוּ הַטַּוָּסָה וְהַבַּרְוָזָה יְדִידוּתוֹ אֲלֵיהֶן, נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְרָצוּ לְהִתְיַדֵּד עִמּוֹ, וְנִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים עַל כָּךְ. וְהָיָה מְלוֹנָם אֶחָד, וּמַאֲכָלָם וּמִשְׁתָּם יָחַד. וְלֹא חָדְלוּ מִשֶּׁבֶת בֶּטַח, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עַד שֶׁעָבְרָה עַל פְּנֵיהֶם סְפִינָה תוֹעָה בַיָּם, וְהִשְׁלִיכָה עָגְנָהּ קָרוֹב לָהֶם. עָלוּ הָאֲנָשִׁים וְנִתְפַּזְּרוּ בָּאִי וְרָאוּ אֶת הַצְּבִי וְהַטַּוָּסָה וְהַבַּרְוָזָה יַחְדָּו וְנִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם. בָּרַח הַצְּבִי לָעֲרָבָה, וְעָפָה הַטַּוָּסָה בָּאֲוִיר, וְנִשְׁאֲרָה הַבַּרְוָזָה כִּמְשֻׁתֶּקֶת, וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנָּה עַד שֶׁצָּדוּהָ. צָעֲקָה וְאָמְרָה: “לֹא הוֹעִילָה לִי הַזְּהִירוּת כְּנֶגֶד מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלַי מִן הַגּוֹרָל”. הִסְתַּלְּקוּ אִתָּם אֶל סְפִינָתָם. כְּשֶׁרָאֲתָה הַטַּוָּסָה מַה שֶּׁאֵרַע לַבַּרְוָזָה, נָסְעָה מִן הָאִי וְאָמְרָה: “אָכֵן רוֹאָה אֲנִי אֶת הָאֲסוֹנוֹת אוֹרְבִים לַכֹּל. וְאִלּוּלֵא סְפִינָה זוֹ, לֹא הָיְתָה הַחֲבִילָה נִפְרֶדֶת בֵּינִי וּבֵין בַּרְוָזָה זוֹ. אָכֵן הִיא הָיְתָה הַטּוֹבָה שֶׁבִּידִידוֹת”. אַחַר־כָּךְ עָפָה הַטַּוָּסָה וְנִפְגְּשָׁה עִם הַצְּבִי. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וּבֵרְכָהּ לְצֵאתָהּ בְּשָׁלוֹם, וְשָׁאַל אוֹתָהּ בִּדְבַר הַבַּרְוָזָה. אָמְרָה לָהּ: “כְּבָר תָּפַס אוֹתָהּ הָאוֹיֵב, וּמָאַסְתִּי לַעֲמֹד בְּאוֹתוֹ אִי אַחֲרֶיהָ”, בָּכְתָה עַל פֵּרוּד הַבַּרְוָזָה, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

אָכֵן גָּזַר אֶת לִבִּי יוֹם הַפֵּרוּד,

יִגְזֹר אֱלֹהִים אֶת לֵב יוֹם הַפֵּרוּד.

וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ עוֹד בְּבֵית־שִׁיר וְאָמְרָה:

כְּמֵהָה אֲנִי לְיוֹם יָשׁוּב הָאֵחוּד,

לְמַעַן אֲסַפֵּר לוֹ מַה פָּעַל הַפֵּרוּד.

נִצְטַעֵר הַצְּבִי צַעַר רָב, וְהֶחֱזִיר אֶת הַטַּוָּסָה מֵהַחְלָטָתָהּ לִנְסֹעַ, וְעָמַד אִתָּהּ בְּאוֹתוֹ אִי בֶּטַח, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. אַךְ לֹא פָסְקוּ מֵהִתְאַבֵּל עַל פֵּרוּד הַבַּרְוָזָה. אָמַר הַצְּבִי לַטַּוָּסָה: “אֲחוֹתִי הִנֵּה יָדַעְתְּ, שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁעָלוּ אֵלֵינוּ מִן הַסְּפִינָה הֵם שֶׁהָיוּ הַסִּבָּה לְפֵרוּדֵנוּ וּלְאָבְדַן הַבַּרְוָזָה, הִזָּהֲרִי אֵפוֹא מִפְּנֵיהֶם וְהִשָּׁמְרִי מֵהֶם, מִמְּזִמָּתוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם וְעָרְמָתוֹ”. אָמְרָה הַטַּוָּסָה: “אָכֵן יָדַעְתִּי אֶל נָכוֹן שֶׁלֹּא הֲרָגָהּ אֶלָּא זֶה שֶׁהִזְנִיחָה לְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבְּרָאוֹ אֱלֹהִים מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְזַלְזֵל בְּתִשְׁבַּחְתּוֹ, יֵעָנֵשׁ בְּאָבְדָנוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַצְּבִי אֶת דִּבְרֵי הַטַּוָּסָה אָמַר: “יְיַפֶּה אֱלֹהִים צוּרָתֵךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר”, וּפָנָה לְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים, וְלֹא פָסַק מִזֶּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת, וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַצְּבִי אוֹמֵר בְּתִשְׁבַּחְתּוֹ:

“יִשְׁתַּבַּח הַדַּיָּן בַּעַל הָעֹז וְהַשִּׁלְטוֹן”.

וּמָסֹרֶת אַחַת מְסַפֶּרֶת:

עוֹבֵד־אֱלֹהִים אֶחָד פָּרַשׁ לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים עַל אַחַד הֶהָרִים. וְאִוָּה לוֹ לְמוֹשָׁב עַל אוֹתוֹ הַר זוּג יוֹנִים. וְהָיָה אוֹתוֹ עוֹבֵד־אֱלֹהִים מְחַלֵּק עִמּוֹ מְזוֹנוֹ לַחֲצָאִין.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעוֹבֵד הָאֱלֹהִים חִלֵּק אֶת מְזוֹנוֹ לַחֲצָאִין, וְקָצַב חֶצְיוֹ לְעַצְמוֹ וְחֶצְיוֹ לְאוֹתוֹ זוּג הַיּוֹנִים. וּבֵרַךְ אוֹתָם עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים שֶׁיִּרְבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְרָבוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מְבַקְּשִׁים לָהֶם מִשְׁכָּן, זוּלָתִי הָהָר שֶׁעָלָיו עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים. וְהָיְתָה הִתְחַבְּרוּת הַיּוֹנִים עִם עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים בִּגְלַל זֶה שֶׁהָיוּ הַיּוֹנִים מַרְבִּים בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים. אָמְרוּ שֶׁהַיּוֹנִים אוֹמְרִים בְּתִשְׁבַּחְתָּם: “יִשְׁתַּבַּח בּוֹרֵא הַבְּרוּאִים וְקוֹצֵב הַמְּזוֹנוֹת וּבוֹנֶה הַשָּׁמַיִם וְרוֹקַע הָאָרֶץ”. וְלֹא פָּסַק אוֹתוֹ זוּג יוֹנִים מֵחַיֵּי שַׁלְוָה, הֵם וְצֶאֱצָאֵיהֶם עַד שֶׁמֵּת עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים. וְרַק אָז נִפְזְרוּ קִבּוּצֵי הַיּוֹנִים וְנָפוֹצוּ לֶעָרִים וְלַכְּפָרִים וְלֶהָרִים.

וְסִפְּרוּ עוֹד:

הָיָה בְּאַחַד הֶהָרִים אָדָם מִן הָרוֹעִים, שׁוֹמֵר דָּת וְאִישׁ תְּבוּנוֹת וְצָנוּעַ. וְהָיָה לוֹ צֹאן שֶׁהָיָה רוֹעֶה אוֹתָן, וּמִתְפַּרְנֵס בַּחֲלָבָן וְצַמְרָן. וְהָיָה אוֹתוֹ הַר, שֶׁאִוָּה לוֹ הָרוֹעֶה לְמוֹשָׁב לוֹ, מְרֻבֶּה בְּעֵצִים וּבְמִרְעֶה וּבְחַיּוֹת־טֶרֶף, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלוֹת אוֹתָן חַיּוֹת־הַטֶּרֶף לֹא לָרוֹעֶה וְלֹא לְצֹאנוֹ. לֹא פָּסַק לַעֲמֹד בָּהָר שָׁקֵט וּבָטוּחַ, וְאֵינוֹ שָׁת לִבּוֹ לִכְלוּם מֵעִנְיָיֵני הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּהְיוֹתוֹ מְאֻשָּׁר וְנָתוּן לַעֲבוֹדָתוֹ אֶת אֱלֹהִים. אֵרַע לוֹ שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה, וְנִכְנַס לְתוֹךְ מְעָרָה בָּהָר, וְהָיוּ הַצֹּאן יוֹצְאוֹת בַּיּוֹם לְעִנְיָנָן וְחוֹזְרוֹת בָּעֶרֶב לַמְּעָרָה. חָפֵץ אֱלֹהִים לְנַסּוֹת אוֹתוֹ רוֹעֶה, וּלְבָחֲנוֹ אִם יִשְׁמַע לְקוֹלוֹ וְאִם יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְשָׁלַח אֵלָיו מַלְאָךְ. נִכְנַס אֵלָיו הַמַּלְאָךְ בִּדְמוּת אִשָּׁה יָפָה, וְיָשַׁב לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה הָרוֹעֶה אוֹתָהּ אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת לְפָנָיו, הִתְחַלְחֵל גּוּפוֹ מִפָּנֶיהָ. אָמַר לָהּ: “אִשָּׁה, מַה הוּא שֶׁהֵנִיעַ אוֹתָךְ לָבוֹא הֵנָּה, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לִי חֵפֶץ בָּךְ, וְאֵין בֵּינִי וּבֵינֵךְ דָּבָר הַמַּצְרִיךְ הִכָּנְסֵךְ אֶצְלִי?” אָמְרָה לוֹ: “בֶּן־אָדָם, כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹאֶה יָפְיִי וְחִנִּי וְרֵיחִי הַטּוֹב? וְכִי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּשִׁים זְקוּקוֹת לַאֲנָשִׁים? וּמַה הוּא הַמּוֹנֵעַ אוֹתְךָ מִמֶּנִּי, אַחֲרֵי שֶׁבָּחַרְתִּי לִקְרַב אֵלֶיךָ וְחָפַצְתִּי לְהִזְדַּקֵּק לְךָ? הֲרֵי בָאתִי לְהִשָּׁמַע לְךָ וּלְבִלְתִּי חֲשׂךְ עַצְמִי מִמְּךָ, וְאֵין אִתָּנוּ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַחֲשׁשׁ מִפָּנָיו. חֲפֵצָה אֲנִי לַעֲמֹד אִתְּךָ, כָּל זְמַן שֶׁתַּעֲמֹד בְּהַר זֶה, וְאֶהְיֶה רֵעָה לְךָ. וַהֲרֵינִי מוֹסֶרֶת עַצְמִי לְךָ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה זָקוּק לְשִׁמּוּשָׁן שֶׁל נָשִׁים. וּכְשֶׁאַתָּה בָּא אֵלַי, תָּסוּר מֵעָלֶיךָ מַחֲלָתְךָ וְתַחֲזֹר לִבְרִיאוּתְךָ, וְתִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ מִקִּרְבַת הַנָּשִׁים בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ מֵחַיֶּיךָ, רְאֵה יָעַצְתִּי אוֹתְךָ טוֹב, קַבֵּל אֵפוֹא אֶת עֲצָתִי הַטּוֹבָה וּקְרַב אֵלַי”. אָמַר הָרוֹעֶה: "צְאִי מֵעַל פָּנַי, אִשָּׁה מְלֵאָה עָרְמָה וּבוֹגֶדֶת, שֶׁאֵינִי מַאֲמִין לָךְ וְלֹא אֶקְרַב אֵלַיִךְ, וְאֵין לִי חֵפֶץ בְּקִרְבָתֵךְ וְלֹא לִזְבֹּל אוֹתֵךְ, שֶׁכֵּן כָּל הַכָּמֵהַּ אֵלַיִךְ כְּבָר וִתֵּר עַל הָעוֹלָם־הַבָּא, וּמִי שֶׁכָּמֵהַּ לָעוֹלָם־הַבָּא יְוַתֵּר עָלַיִךְ. הֲרֵי אַתְּ הִיא שֶׁהֵבֵאת לִידֵי נִסָּיוֹן אֶת הָרִאשׁוֹנִים בָּאֲנָשִׁים וְאֶת הָאַחֲרוֹנִים.

וֵאלֹהִים יוֹשֵׁב בַּמַּאֲרָב לְעוֹבְדָיו¹ וְאוֹי לוֹ לְזֶה שֶׁנֻּסָּה בְּחֶבְרָתֵךְ". אָמְרָה לוֹ: “הוֹי הַפּוֹרֵשׁ מִן הַנְּכוֹחָה וְהַתּוֹעֶה מִן הַיְשָׁרָה, הַטֵּה פָּנֶיךָ אֵלַי וְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיִי וּזְכֵה בְּחֶבְרָתִי, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ לְפָנֶיךְ מִן הַחֲכָמִים, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי נִסָּיוֹן יוֹתֵר מִמְּךָ, וְדַעְתָּם נְכוֹחָה מִדַּעְתְּךָ אַתָּה, וְעִם זֶה לֹא דָחוּ מַה שֶּׁאַתָּה דוֹחֶה מֵהִתְעַנֵּג עַל הַנָּשִׁים, אֶלָּא חָפְצוּ בְּמַה שֶׁאַתָּה פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ לָבוֹא אֶל הַנָּשִׁים וְלִקְרַב אֲלֵיהֶן. וְלֹא גָרְמָה זֹאת לָהֶם רָעָה לֹא בְּדָתָם וְלֹא בְּעוֹלָמָם בָּזֶה. חֲזֹר אֵפוֹא בְּךָ, וְהָיְתָה אַחֲרִיתְךָ לִתְהִלָּה”. אָמַר הָרוֹעֶה: “כָּל מַה שֶּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת, מָאַסְתִּי בוֹ. וְכָל מַה שֶּׁאַתְּ מַצִּיעָה לְפָנַי פָּרַשְׁתִּי הֵימֶנּוּ. מִשּׁוּם שֶׁאַתְּ מְלֵאָה עָרְמָה וּבוֹגֶדֶת, לֹא אֵמוּן בָּךְ וְלֹא בִּטָּחוֹן, שֶׁכֵּן כַּמָּה הוּא מִן הַכִּעוּר שֶׁאַתְּ טוֹמֶנֶת אוֹתוֹ מִתַּחַת לְיָפְיֵךְ, וְכַמָּה הֵם מִן הַיְשָׁרִים שֶׁפִּתִּית אוֹתָם, וְהָיְתָה אַחֲרִיתָם הַנֹּחַם וְהַיָּגוֹן. סוּרִי מֵעָלַי אַתְּ, הַמְתַקֶּנֶת אֶת עַצְמֵךְ כְּדֵי לְהַשְׁחִית אֶת זוּלָתֵךְ”. הֵלִיט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת פָּנֶיהָ וְהִתְעַסֵּק בְּזֵכֶר אֱלֹהִים. כְּשֶׁרָאָה הַמַּלְאָךְ כַּמָּה נָאֶה סוּרוֹ לְמִשְׁמַעַת אֱלֹהִים, יָצָא וְהִתְנַשֵּׂא לַשָּׁמַיִם.

וְהָיָה בְּקִרְבַת הָרוֹעֶה כְּפָר, וּבוֹ אָדָם מִן הַחֲסִידִים, שֶׁלֹּא יָדַע מְקוֹמוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה. רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ, כְּאִלּוּ קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו: “קָרֹב אֵלֶיךָ בְּמָקוֹם כָּזֶה וְכָזֶה נִמְצָא אִישׁ חָסִיד. לֵךְ אֵלָיו וְשָׁמַעְתָּ לְכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹתְךָ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר פָּנָה לְעֶבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם וְנָסַע. וּכְשֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ חַמָּה, סָר אֶל עֵץ שֶׁעַל יָדוֹ מַעְיָן שׁוֹקֵק, וְיָשַׁב בְּצֵל אוֹתוֹ הָעֵץ לָנוּחַ. בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בָּאוּ חַיּוֹת־בָּר וְעוֹפוֹת אֶל אוֹתוֹ מַעְיָן לִשְׁתּוֹת הֵימֶנּוּ, וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הֶחָסִיד יוֹשֵׁב שָׁם נָסוּ מִפָּנָיו וּבָרְחוּ. אָמַר הֶחָסִיד: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. הִנֵּה יְשִׁיבָתִי בְּמָקוֹם זֶה הַיּוֹם הֵצִיקָה לְבַעֲלֵי־חַיִּים אֵלֶּה. וּבַמֶּה אוּכַל לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי בּוֹרְאִי וּבוֹרֵא עוֹפוֹת וְחַיּוֹת־בָּר אֵלֶּה? הֲרֵי אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי הַסִּבָּה לִמְנוּסָתָם מִמֵּימֵיהֶם וּמִרְעָם. אוֹי לְבוּשָׁתִי מִפְּנֵי אֱלֹהַי בְּיוֹם שֶׁיִּקַּח נִקְמַת הַמִּקְנֶה חַסְרַת־הַקַּרָנַיִם מִן הַמִּקְנֶה בַּעַל־הַקַּרְנַיִם”?² זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן חַי־אֱלֹהִים, אִלּוּ יָדְעוּ בְּנֵי־הָאָדָם

לְמַה נִּבְרְאוּ, לֹא יָשְׁנוּ וְלֹא הִסִּיחוּ דַּעְתָּם.

הַמָּוֶת וְאַחֲרָיו הַתְּחִיָּה, וְיוֹם הַדִּין אַחֲרֵי זֹאת,

וְתוֹכָחוֹת מַה מְּאֹד עָצְמוּ וּבַלָּהוֹת.

וְאָנוּ אִם נֶאֱסַר לָנוּ דָבָר אוֹ עָלָיו צֻוִּינוּ

לִבְנֵי הַמְּעָרָה³, יְשֵׁנִים וְהֵם עֵרִים – דָּמִינוּ.

בָּכָה עַל שֶׁיָּשַׁב תַּחַת הָעֵץ אֵצֶל הַמַּעְיָן וְהִטְרִיד אֶת הָעוֹפוֹת וְחַיּוֹת־הַבָּר מִמְּקוֹם מִשְׁתֵּיהֶם, וְהָפַךְ פָּנָיו חִישׁ מַהֵר עַד שֶׁבָּא אֵל הָרוֹעֶה. נִכְנַס אֶצְלוֹ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְחִבֵּק אוֹתוֹ וּבָכָה. אָמַר לוֹ הָרוֹעֶה: “מַה הוּא שֶׁהוֹבִיל אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁלֹּא נִכְנַס בּוֹ אָדָם אֵלַי?” אָמַר הֶחָסִיד: “רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי מִי שֶׁתֵּאֵר לִי מְקוֹמְךָ וְצִוַּנִי לָלֶכֶת אֵלֶיךָ וְלָתֵת לְךָ שָׁלוֹם, וַהֲרֵי בָאתִי אֵלֶיךָ לִשְׁמֹעַ לְקוֹלְךָ לְכָל מַה שֶׁתְּצַוֶּה אוֹתִי”. נָשַׁק לוֹ הָרוֹעֶה וְנָחָה דַעְתּוֹ בְּחֶבְרָתוֹ וְיָשַׁב עִמּוֹ יַחַד בָּהָר, וְהָיוּ עוֹבְדִים אֶת אֱלֹהִים בְּאוֹתָהּ מְעָרָה, וְהָיְתָה עֲבוֹדָתָם אֶת אֱלֹהִים יָפָה. וְלֹא פָסְקוּ לַעֲבֹד אֶת רִבּוֹנָם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כְּשֶׁהֵם נְזוֹנִים מִבְּשַׂר הַצֹּאן וּמֵחֲלָבָם, נְקִיִּים מֵהוֹן וּמִבָּנִים, עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַקֵּץ הַוַּדָּאִי. וְזֶהוּ סוֹף סִפּוּרָם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר עוֹרַרְתְּ אוֹתִי, שַׁהַרָזָאד, לִפְרשׁ מִמַּלְכוּתִי, וְעוֹרַרְתְּ בִּי רִגְשׁוֹת חֲרָטָה עַל זֶה שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בוֹ בַּהֲרִיגַת הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרוֹת. יֵשׁ אִתָּךְ עוֹד מִסִּפּוּרֵי הָעוֹפוֹת”? אָמְרָה: “הֵן”.

סִפְּרוּ, הַמֶּלֶךְ, שֶׁעוֹף אֶחָד עָף וְהִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר, וְיָרַד עַל סֶלַע בְּאֶמְצַע הַמַּיִם, וְהָיוּ הַמַּיִם שׁוֹקְקִים. וּבְעוֹד הָעוֹף עוֹמֵד עַל הַסֶּלַע, וְהִנֵּה גוּפַת אָדָם, שֶׁהַמַּיִם גְּרָפוּהָ עַד שֶׁהִסְמִיכוּהָ לַסֶּלַע. נִצְּבָה אוֹתָהּ גּוּפָה בְצַד הַסֶּלַע וְצָבְתָה וְהִתְנַפְּחָה. קָרַב הַשָּׁלָךְ אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וּמָצָא אוֹתָהּ גְוִיָּתוֹ שֶׁל בֶּן־אָדָם, וְנִגְלְתָה לוֹ בָהּ מַכַּת חֶרֶב וּדְקִירוֹת רֹמָח. אָמַר בְּלִבּוֹ: “הָרוּג זֶה רַע הָיָה, וְנִתְחַבְּרָה עָלָיו חֲבוּרָה וְהָרְגָה אוֹתוֹ, וְהוּנַח לָהּ מִמֶּנּוּ וּמֵרָעָתוֹ”. לֹא פָסַק הַשָּׁלָךְ מִלְּהִשְׁתָּאוֹת לְאוֹתָהּ גּוּפָה, עַד שֶׁרָאָה נֶשֶׁר וּפֶרֶס, שֶׁהִקִּיפוּהָ מִכָּל עֲבָרֶיהָ, כְּשֶׁרָאָה הַשָּׁלָךְ כָּךְ, נָפְלָה עָלָיו אֵימָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “אֵין רוּחִי קָמָה בִּי לַעֲמֹד בְּמָקוֹם זֶה”. עָף מִמֶּנּוּ לְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם לְהִמָּלֵט אֵלָיו לְמֶשֶׁךְ זְמָן, עַד שֶׁתֵּאָכֵל אוֹתָהּ גּוּפָה וְיָסוּרוּ מִמֶּנָּה הָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים. לֹא פָּסַק לָעוּף עַד שֶׁמָּצָא נָהָר וּבְאֶמְצָעִיתוֹ אִילָן. יָרַד עָלָיו כּוֹאֵב וְנֶעֱצָב עַל רִחוּקוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֵין הַצַּעַר מַרְפֶּה מֵרְדֹף אַחֲרָי. וַהֲרֵי כְבָר נַחְתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ גּוּפָה וְשָׂמַחְתִּי בָהּ שִׂמְחָה רַבָּה. אָמַרְתִּי “מָזוֹן הוּא שֶׁזִּמֵּן אוֹתוֹ לִי אֱלֹהִים”, וְנֶהְפְּכָה שִׂמְחָתִי לְצַעַר וּשְׂשׂוֹנִי לְיָגוֹן וּדְאָגָה, וְגָזְלוּ הָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים מִמֶּנִּי, וְעָמְדוּ לְמִפְגָּע בֵּינָהּ וּבֵינִי, וְאֵיךְ זֶה אוּכַל לְצַפּוֹת, שֶׁשָּׁלוֹם יִהְיֶה לִי בָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵיךְ אוּכַל לִשְׁקֹט בּוֹ? וּכְבָר אָמְרוּ בְּמָשָׁל: “הָעוֹלָם הַזֶּה מְקוֹם־מוֹשָׁב הוּא לְזֶה שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם בּוֹ. מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בוֹ זֶה שֶׁאֵין לוֹ בִינָה, וּבוֹטֵחַ בּוֹ בְּהוֹנוֹ וּבְבָנָיו וּבִבְנֵי־שִׁבְטוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְאֵין הַמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ פוֹסֵק מִלִּסְמֹךְ עָלָיו, וּמַתְעֶה אֶת עַצְמוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עַד שֶׁיּוּרַד תַּחְתֶּיהָ, וְיַעֲרִימוּ עָלָיו עֲרֵמַת עָפָר אֵלֶּה הַחֲבִיבִים עָלָיו בִּבְנֵי הָאָדָם וְהַקְּרוֹבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר. אֵין טוֹב לַגֶּבֶר מֵאֲשֶׁר יִהְיֶה אֶרֶךְ־רוּחַ כְּלַפֵּי עִצְּבוֹנוֹתֶיהָ. הִנֵּה עָזַבְתִּי אֶת מְקוֹמִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיִיתִי מֵצֵר עַל פֵּרוּד אַחַי וְרֵעָי”.

וּבְעוֹד הוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. קָרַב וּבָא צָב זָכָר שָׁט בַּמַּיִם. קָרַב אֶל הַשָּׁלָךְ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ:" אֲדוֹנִי, מַה הוּא שֶׁהִרְחִיק אוֹתְךָ מִמּוֹלַדְתֶּךָ?" אָמַר לוֹ: "כִּבּוּשׁ שֶׁכְּבָשׁוּהוּ אוֹיְבִים. וְאֵין זֶה שֶׁשֵּׂכֶל לוֹ יָכוֹל לָגוּר בִּשְׁכֵנוּת עִם אוֹיְבִים. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אִם בָּא צַר לוֹחֵץ לְאֶרֶץ עָם,

אֵין מִסְתּוֹר אֶלָּא הַמַּסָּע לִבְנֵי אָדָם.

אָמַר לוֹ הַצָּב: “אִם הָעִנְיָן הוּא כְפִי שֶׁתֵּאַרְתּוֹ וְהַמַּצָּב כְּמוֹ שֶׁסִּפַּרְתּוֹ, אֵינִי סָר מִמְּךָ וְאֵינִי נִפְרָד מֵעָלֶיךָ, כְּדֵי שֶׁאֲמַלֵּא צְרָכֶיךָ וְאֶהְיֶה נֶאֱמָן בְּשֵׁרוּתֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: אֵין בְּדִידוּת קָשָׁה מִבְּדִידוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁנִּתַּק מֵעַמּוֹ וּמִמּוֹלַדְתּוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ: הַפֵּרוּד מִן הַטּוֹבִים, אֵין אָסוֹן בַּאֲסוֹנוֹת אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב כָּמוֹהוּ. וּמִמַּה שֶּׁיִּתְנַחֵם בּוֹ בַעַל־הַשֵּׂכֶל הוּא הַהִתְרוֹעֲעוּת לְרֵעִים בַּנֵּכָר וְאֹרֶךְ־הָרוּחַ בַּצַּעַר. וּמְקַוֶה אֲנִי שֶׁתִּמְצָא אֶת חֶבְרָתִי עִמְּךָ מְשֻׁבַּחַת, וְאֶהֱיֶה לְךָ מְשָׁרֵת וְעוֹזֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשָּׁלָךְ אֶת דִּבְרֵי הַצָּב אָמַר: “אָכֵן, דִּבְרֵי אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְחַי־נַפְשִׁי, שֶׁאָמְנָם מָצָאתִי אֶת הַפֵּרוּד דְּאָבָה וּדְאָגָה בְּכָל הַזְּמַן שֶׁהָיִיתִי רָחוֹק מִמְּקוֹמִי וְנִפְרָד מֵאַחַי וַאֲהוּבַי, שֶׁאָמְנָם בַּפֵּרוּד מוּסָר לַאֲשֶׁר יִקַּח מוּסָר, וּמֵבִיא לִידֵי מַחֲשָׁבוֹת אֶת זֶה הַמֵּשִׁיב אֶל לִבּוֹ. וּכְשֶׁאֵין הָאָדָם מוֹצֵא מִי שֶׁיִּתְרוֹעֵעַ אֵלָיו מִן הַחֲבֵרִים, פּוֹסֶקֶת מִמֶּנּוּ טוֹבָה לְעוֹלָם וְצָרָתוֹ קַיֶּמֶת לָעַד. וְאֵין לְבַר־דַּעַת אֶלָּא לְבַקֵּשׁ נֶחָמָה בְאָחִיו מִן הַדְּאָגוֹת בְּכָל הַמַּצָּבִים, וּלְהִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ־רוּחַ וּבְסַבְלָנוּת, שֶׁשְתֵּי אֵלֶּה מִדּוֹת מְהֻלָּלוֹת הֵן, הַמּוֹעִילוֹת כְּנֶגֶד מְסִבּוֹת הַזְּמַן וְדוֹחוֹת אֶת הַפַּחַד וְהָאֵבֶל בְּכָל עִנְיָן”. אָמַר לוֹ הַצָּב: " הִשָּׁמֶר לְךָ מֵאֵבֶל, שֶׁהוּא מְקַלְקֵל לְךָ אֶת חַיֶּיךָ וּמְכַלֶּה אֶת בְּרִיאוּתְךָ". לֹא פָסְקוּ מִלְּשׂוֹחֵחַ זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁאָמַר הַשָּׁלָךְ לַצָּב: “אֵינִי חוֹשֵׁשׁ עוֹד לִמְסִבּוֹת הַזְּמַן וּפִגְעֵי הַמְּאֹרָעוֹת”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַצָּב אֶת דִּבְרֵי הַשָּׁלָךְ נִגַּשׁ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאָמַר לוֹ:" אֵין חֶבְרַת הָעוֹפוֹת פּוֹסֶקֶת לִמְצֹא טוֹב בַּעֲצָתְךָ, וְכֵיצַד זֶה תִּשָּׂא יָגוֹן וָצַעַר?" לֹא פָסַק מֵהָנִיחַ פַּחַד הַשָּׁלָךְ עַד שֶׁשָּׁקַט וּבָטַח.

אַחַר־כָּךְ עָף הַשָּׁלָךְ אֶל מְקוֹם הַגּוּפָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ לֹא מָצָא עוֹד מִן הָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים, וְלֹא מֵאוֹתָהּ גּוּפָה כְלוּם זוּלָתִי עֲצָמוֹת. חָזַר לְהוֹדִיעַ לַצָּב שֶׁהָאוֹיֵב עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַצָּב הִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁרָאָה וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשׁוּב לִמְקוֹמִי, וּלְהִתְעַלֵּס בְּחֶבְרַת אֵלֶּה שֶׁחֲסַרְתִּים, שֶׁאֵין אֹרֶךְ־רוּחַ לְאָדָם בִּהְיוֹתוֹ רָחוֹק מִמּוֹלַדְתּוֹ”. הָלַךְ עִמּוֹ הַצָּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְלֹא מָצְאוּ שָׁם כְּלוּם שֶׁיִּפְחֲדוּ מִפָּנָיו. נָחָה דַעַת הַשָּׁלָךְ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר בְּבוֹא צָרָה עַל בְּנֵי־אָדָם

תִּקְצַר זְרוֹעָם, אַךְ עִם אֱלֹהִים מִפְלָטָם.

מָצוֹק הָיָה – וְכַאֲשֶׁר חָזְקוּ טַבְּעוֹתָיו,

נִצַּלְתִּי, וַאֲנִי דִמִּיתִי כִּי אֵין מַצִּיל מִיָּדָיו.

שָׁכְנוּ בְאוֹתוֹ אִי. וּבְעוֹד הַשָּׁלָךְ בְּשָׂשׂוֹן וּבִטְחָה וְגִילָה וְשִׂמְחָה, הוֹבִיל הַגּוֹרָל אֵלָיו בַּז רָעֵב, וְהִכָּה אוֹתוֹ בְצִפָּרְנָיו מַכָּה וְהָרַג אוֹתוֹ, וְלֹא הוֹעִילָה לוֹ הַזְּהִירוּת כְּשֶׁמָּלְאָה מִדַּת יָמָיו. וְהָיְתָה סִבַּת רְצִיחָתוֹ זֶה שֶׁהִתְרַשֵּׁל בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים. אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּתִשְׁבַּחְתּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהֵינוּ בְּכָל אֲשֶׁר קָצַב וְנָהַג. יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהֵינוּ בְּכָל אֲשֶׁר הֶעֱשִׁיר וְהֶעֱנִי”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַשָּׁלָךְ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שַׁהַרָזָאד, הֲרֵי הוֹסַפְתְּ בְּסִפּוּרֵךְ הַזְהָרָה וּמוּסָר. יֵשׁ אִתָּךְ מִסִּפּוּרֵי חַיַּת־הַבָּר?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”.

דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁשּׁוּעָל וּזְאֵב הִתְחַבְּרוּ בִמְאוּרָה, וְהָיוּ שׁוֹכְנִים בָּהּ יַחְדָּו, וְנִשְׁאֲרוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְהָיָה הַזְּאֵב מִתְאַכְזֵר לַשּׁוּעָל. אֵרַע פַּעַם שֶׁהַשּׁוּעָל רָמַז לַזְּאֵב שֶׁיִּנְהַג בּוֹ בְרַחֲמִים וְשֶׁיַּרְפֶּה מִתַּעֲלוּלָיו. אָמַר לוֹ:" אִם אַתָּה מַמְשִׁיךְ בִּגְאוֹנְךָ, יִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים יַשְׁלִיט עָלֶיךָ בֶּן־אָדָם, שֶׁהוּא בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת וְעָרְמָה, צָד אֶת הָעוֹף מִן הָאֲוִיר וְדָג אֶת הַדָּג מִן הַיָּם, מְפָרֵק הָרִים וּמַעְתִּיקָם מִמְּקוֹמָם, וְכָל זֶה בִמְזִמּוֹתָיו. עָלֶיךָ אֵפוֹא לִנְהֹג בְּצֶדֶק וְלַחְדֹּל מֵרָעָה וְעַוְלָה, שֶׁכָּךְ טוֹב יוֹתֵר לְמַעַן חַיֶּיךָ". לֹא קִבֵּל הַזְּאֵב אֶת דְּבָרָיו, וְהֵשִׁיב לוֹ גַסּוֹת וְאָמַר לוֹ: “אֵין כָּל עֵסֶק בֵּינְךָ וּבֵין הָעִנְיָנִים הַגְּדוֹלִים וְהַחֲשׁוּבִים”, וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל פָּנָיו, עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף מִן הַמַּכָּה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הִסְבִּיר פָּנִים לַזְּאֵב, וְהִצְטַדֵּק לְפָנָיו עַל הַדְּבָרִים הַמְכֹעָרִים שֶׁדִּבֵּר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם אָמְנָם כְּבָר חָטָאתִי לִפְנֵי כֵן

מֵאַהֲבָתִי לָכֶם, וָאֲדַבֵּר דָּבָר לֹא הוֹגֵן.

הִנֵּה שָׁב אֲנִי מֵחֶטְאִי, וּסְלִיחַתְכֶם

תָּכִיל אֶת הַמֵּרֵעַ הַבָּא לְבַקֵּשׁ מְחִילַתְכֶם.

קִבֵּל הַזְּאֵב אֶת הִתְנַצְּלוּתוֹ וְחָדַל מֵרָעָתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אַל תְּדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנְךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יְהֵא לִרְצוֹנְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּאֵב אָמַר לַשּׁוּעָל: “אַל תְּדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנְךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יְהֵא לִרְצוֹנֶךָ”. אָמַר לו הַשּׁוּעָל: "שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה. הִנֵּה אֲנִי חָדֵל מִמַּעֲשִׂים שֶׁאֵינָם לְרָצוֹן לְךָ, וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם: “אַל תַּגֵּד מַה שֶּׁאֵין שׁוֹאֲלִים מִמְּךָ, וְאַל תַּעַן עַל מַה שֶּׁאֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ, וְהַנַּח מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנְךָ, וְאַל תְּפַזֵּר עֲצָתְךָ הַטּוֹבָה לְרֵעִים, שֶׁהֵם יִגְמְלוּךָ רָעָה תַּחְתֶּיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל הִסְבִּיר לוֹ פָּנִים. וְאוּלָם הַשּׁוּעָל שָׁמַר לוֹ טִינָא בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁמִיד אֶת הַזְּאֵב הַזֶּה”.

נָשָׂא בְסַבְלָנוּת כָּל מַה שֶּׁהֵצִיק לוֹ הַזְּאֵב וְאָמַר בְּלִבּוֹ: " גָּאוֹן וְדִבְרֵי בֶּלַע גּוֹרְמִים לַאֲבַדּוֹן, וּמַשְׁלִיכִים לְתוֹךְ צָרָה. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁהִתְנַהֵג בְּחֻצְפָּה אָבַד, וּמִי שֶׁהָיָה קַל־דַּעַת הִתְחָרֵט. וְאוּלָם שָׁלַו מִי שֶׁפָּחַד. צֶדֶק הוּא לְבוּשׁ הָאֲצִילִים וְנִימוּס טוֹב מֵבִיא רֶוַח לָרֹב. וּמִן הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא, שֶׁאֶתְחַפֵּשׂ בִּפְנֵי הֶעָרִיץ הַזֶּה, וְאָז וַדַּאי הוּא שֶׁיִּפֹּל בַּפָּח“. אָמַר הַשּׁוּעָל לַזְּאֵב: “הִנֵּה אֱלֹהִים סוֹלֵחַ וּמְקַבֵּל תְּשׁוּבַת עַבְדּוֹ, כְּשֶׁזֶּה פוֹרֵשׁ מִן הַחֲטָאִים. וַאֲנִי עֶבֶד חַלָּשׁ. וְאָמְנָם נָשָׂאתִי עָלַי עָוֹן כְּשֶׁיָּעַצְתִּי אוֹתְךָ, וְאִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָלָה לִי מִכְּאֵב מַכָּתְךָ, הָיִיתָ מֵבִין, שֶׁאֲפִלּוּ הַפִּיל לֹא הָיָה עוֹמֵד בָּהּ וְלֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ לְשֵׂאתָהּ. וְאוּלָם אֵין אֲנִי קוֹבֵל עַל כְּאֵב הַמַּכָּה, מֵאַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעָה לִי עַל־יָדָהּ שִׂמְחָה, שֶׁאִם גַּם קָשָׁה הָיְתָה, הֲרֵי הִסַּקְתִּי מִתּוֹכָהּ מַסְקָנָה חֲשׁוּבָה שֶׁתּוֹצָאָתָהּ שִׂמְחָה. וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם: מַכַּת הַמְחַנֵּךְ תְּחִלָּתָהּ קָשָׁה מְאֹד וְסוֹפָה מְתוּקָה מִן הַדְּבַשׁ הַמְזֻקָּק”. אָמַר הַזְּאֵב: “נָשָׂאתִי לְחַטָּאתְךָ וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנְךָ. מֵעַתָּה הֱיֵה נִזְהָר מִפְּנֵי כֹחִי וְהוֹדֵה שֶׁעֶבֶד אַתָּה לִי, שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ אֶת יָדִי הַקָּשָׁה עַל אוֹיְבַי”. הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ הַשּׁוּעָל וְאָמַר לוֹ:” יַאֲרֵךְ אֱלֹהִים אֶת חַיֶּיךָ. וְלֹא תִפְסֹק יָדְךָ מִהְיוֹת קָשָׁה עַל אוֹיְבֶיךָ". לֹא פָסַק הַשּׁוּעָל מִשִּׁית בַּחֲלָקוֹת לַזְּאֵב בְּפָחֲדוֹ מִפָּנָיו.

אַחַר־כָּךְ הָלַךְ הַשּׁוּעָל לְכֶרֶם בְּאַחַד הַיָּמִים, וְרָאָה בַּגָּדֵר שֶׁלּוֹ חוֹר. לֹא טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינָיו וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חוֹר זֶה בְּלִי סָפֵק נִמּוּק לוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁרָאָה חֲפִירָה בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְלֹא נָטָה הַצִּדָּה, וְלֹא נִזְהַר מִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ, אֶת עַצְמוֹ הוּא מַטְעֶה, וְצָפוּי הוּא לִכְלָיָה. וּכְבָר נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר, שֶׁקְּצָת אֲנָשִׁים עוֹשִׂים צוּרַת שׁוּעָל בְּכַרְמָם, וְאַף מַעֲמִידִים לְיָדוֹ עֲנָבִים בְּסַלִּים, שֶׁיִּרְאֶה זֹאת שׁוּעָל וְיִתְקָרֵב אֵלָיו וְיִפֹּל בַּשַּׁחַת. וְאָכֵן רוֹאֶה אֲנִי שֶׁחוֹר זֶה מַהֲמוּרָה הוּא. וּכְבָר אָמְרוּ: הַזְּהִירוּת חֲצִי הַתְּבוּנָה הִיא. וּמִן הַזְּהִירוּת הוּא זֶה שֶׁאֶבְדֹּק חוֹר זֶה וְאֶסְתַּכֵּל, אֶפְשָׁר אֶמְצָא עַל־יָדוֹ דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי כְּלָיָה, וְלֹא תַּשִּׂיאֵנִי תַּאֲוָתִי לְהַגִּיעַ לִידֵי־כָךְ שֶׁאֶפֹּל בַּשַּׁחַת”. קָרַב אֵלָיו וְהִקִּיף אוֹתוֹ סָבִיב כְּשֶׁהוּא נִזְהָר. רָאָה שֶׁחֲפִירָה עֲצוּמָה הִיא, שֶׁחָפַר אוֹתָהּ בַּעַל־הַכֶּרֶם וְעָלֶיהָ כִּסּוּי דַּק. נָסוֹג מִמֶּנָּה וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנִּזְהַרְתִּי מִפָּנֶיהָ, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁיִּפֹּל לְתוֹכָהּ אוֹיְבִי הַזְּאֵב, שֶׁעָכַר אֶת חַיַּי, וְיִהְיֶה הַכֶּרֶם רַק לִי לְבַדִּי, וְאֶהְיֶה בוֹ שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ”. הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְצָחַק צְחוֹק רַב, וְהִנְעִים זְמִירוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מִי יִתֵּן וְכָעֵת אֶרְאֶה

אֶת הַזְּאֵב בְּתוֹךְ בּוֹר זֶה.

זֶה זְמַן רַב הֵרַע לְלִבִּי.

וַיַּשְׁקֵנִי מְרוֹרוֹת עַל אַפִּי.

וּמִי יִתֵּן וְאַחֲרָיו אֶשָּׁאֵר,

וְהַזְּאֵב לְעוֹלָמוֹ יִפָּטֵר,

וְהָיָה הַכֶּרֶם מֶנּוּ נָקִי,

וְאֶמְצָא בוֹ שָׁלָל לִי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ הָלַךְ חִישׁ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַזְּאֵב וְאָמַר לוֹ:" אֱלֹהִים הֵקֵל לְךָ דַּרְכְּךָ לְהַגִּיעַ אֶל הַכֶּרֶם מִבְּלִי יְגִיעָה וְזֶה הוֹדוֹת לְמַזָּלְךָ הַטּוֹב, יְהִי אֵפוֹא לַהֲנָאָה לְךָ אֶת אֲשֶׁר חָלַק לְךָ אֱלֹהִים לְהַשִּׂיג שָׁלָל וּמָזוֹן בְּשֶׁפַע בְּלִי עָמָל“. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: " וּמַה הַמּוֹכִיחַ לִי אֶת כָּל זֶה שֶׁתֵּאַרְתָּ לִי?” אָמַר לוֹ: “זֶה שֶׁאֲנִי בָּאתִי עַד הַכֶּרֶם, וּמָצָאתִי שֶׁבְּעָלָיו כְּבָר מֵתוּ. וְנִכְנַסְתִּי לַגַּן וְרָאִיתִי אֶת הַפֵּרוֹת מִתְנוֹצְצִים עַל הָעֵצִים”. לֹא הִטִּיל הַזְּאֵב סָפֵק בְּדִבְרֵי הַשּׁוּעָל, גָּבְרָה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ, וְקָם וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחוֹר, שֶׁכֵּן הוֹלִיכָה אוֹתוֹ תַּאֲוָתוֹ שׁוֹלָל. עָמַד הַשּׁוּעָל וְהֵטִיל עַצְמוֹ כְּמֵת לָאָרֶץ, וְהִמְשִׁיל מָשָׁל בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

הַאִם תִּתְאַו כִּי לַיְלָה¹ אֵלֶיךָ תֵּחָבֵר?

אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁהַתַּאֲוָה לְצַוַּאר גֶּבֶר תָּצֵר.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּאֵב אֶל הַחוֹר, אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “הִכָּנֵס לַכֶּרֶם, וְאֵין עָלֶיךָ גַּם לְטַפֵּס אוֹ לַחֲתֹר בְּתוֹךְ חוֹמַת הַגַּן. הַטּוֹבָה תָּבוֹא בִּשְׁלֵמוּתָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים”. פָּנָה הַזְּאֵב וְהָלַךְ קָדִימָה, מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לַגַּן. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע כִּסּוּי הַחֹמֶר. נָפַל לְתוֹכוֹ. הִתְנוֹדֵד הַשּׁוּעָל וְרָטַט מְאֹד מִשִּׂמְחָה וָגִיל, וְעָבְרוּ דַאֲגָתוֹ וְצַעֲרוֹ. הִנְעִים זְמִירוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי זְמַן עַל מַצָּבִי

וְנִתְעוֹרְרוּ, כִּי אָרְכָּה שְׂרֵפַת לְבָבִי,

וַיַּגֵּשׁ לִי אֶת אֲשֶׁר אֲנִי חָפֵץ,

וְעַל זֶה אוֹתוֹ אִירָא, הֵבִיא קֵץ,

סָלוֹחַ אֶסְלַח לַפֶּשַׁע הַפְּלִילִי

מִן הַחֲטָאִים לְפָנִים חָטָא לִי.

וּמַה גַּם פִּשְׁעוֹ אֲשֶׁר פָּעַל

לְבֶן־הַשֵּׂעָר בְּקָדְקָדִי מֵעָל.

אָכֵן הַזְּאֵב לֹא מִפְלָט לוֹ מִפַּחַת

מִן הַכִּלָּיוֹן בְּתוֹךְ הַשַּׁחַת

וְהַכֶּרֶם אַךְ לִי לְבַדִּי

בְּאֵין שֻׁתָּף אֱוִיל עִמָּדִי.

אַחַר־כָּךְ הִסְתַּכֵּל בַּחֲפִירָה. וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַזְּאֵב בּוֹכֶה עַל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ חֲרָטָה וְיָגוֹן, בָּכָה הַשּׁוּעָל עִמּוֹ. נָשָׂא הַזְּאֵב אֶת רֹאשׁוֹ לַשּׁוּעָל וְאָמַר לוֹ:" כְּלוּם מִתּוֹךְ רַחֲמִים עָלַי אַתָּה בּוֹכֶה, אֲבִי אַלְחֻצַיְן²?" אָמַר לוֹ: לֹא. נִשְׁבָּע אֲנִי, חַי זֶה שֶׁהָדַף אוֹתְךָ לְתוֹךְ שׁוּחָה זוֹ. לֹא בָּכִיתִי אֶלָּא עַל אֲרִיכוּת יָמֶיךָ לִפְנֵי כֵן, וְאֵינִי מִצְטָעֵר אֶלָּא עַל זֶה שֶׁלֹּא נָפַלְתָּ לְתוֹךְ חוֹר זֶה לִפְנֵי יוֹם זֶה. וְאִלּוּ נָפַלְתָּ לְתוֹכוֹ לִפְנֵי שֶׁפְּגַשְׁתִּיךָ הָיִיתִי בִּמְנוּחָה וְשַׁלְוָה. וְאוּלָם אַתָּה נִשְׁאַרְתָּ עַד שֶׁהִגִּיעַ קִצְּךָ שֶׁנִּגְזַר עָלֶיךָ, וּמָלֵא צְבָאֲךָ הַקָּצוּב לְךָ“. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב כִּמְצַחֵק: “לֵךְ, רַע הַמַּעֲלָלִים אֶל אִמִּי וְסַפֵּר לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי, אֶפְשָׁר תִּמְצָא תַּחְבּוּלָה לְהַצָּלָתִי”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל:” כְּבָר הִפִּילָה אוֹתְךָ עָצְמַת תַּאֲוָתְךָ וְרֹב תְּשׁוּקָתְךָ לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַלְתָּ בּוֹ בְּבוֹר זֶה, וְאִי אַתָּה יוֹצֵא בְּשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, זְאֵב נִבְעָר מִדַּעַת, מַה שֶּׁאָמַר בַּעַל מְשָׁלִים? כָּל שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל תּוֹצָאוֹת, אֵינוֹ בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַסַּכָּנוֹת". אָמַר הַזְּאֵב לַשּׁוּעָל: "הוֹי אֲבִי־אַלְחֻצַיְן. הֵן הָיִיתָ מַרְאֶה לִי חִבָּה, וּמְבַקֵּשׁ יְדִידוּתִי וּמִתְיָרֵא מֵעָצְמַת כֹּחִי. אַל נָא תִּשְׂטְמֵנִי בִּגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְךָ, שֶׁכֵּן מִי שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ וּמוֹחֵל, יִמְצָא שְׂכָרוֹ אֶת אֱלֹהִים, וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

זְרַע חֲסָדִים וְאִם גַּם לֹא בִּמְקוֹמָם,

לֹא בַתֹּהוּ עָלָה טוֹב בְּכָל אֲשֶׁר נִזְרַע, מֵעוֹלָם,

שֶׁכֵּן חֶסֶד גַּם אִם עָלָיו זְמַן יַעֲבֹר,

רַק אֲשֶׁר יִזְרָעֶנּוּ אוֹתוֹ יִקְצֹר.

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: "בַּעַר שֶׁבַּטּוֹרְפִים וְשׁוֹטֶה בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה שֶׁעַל הָאֲדָמָה. כְּלוּם שָׁכַחְתָּ עֲרִיצוּתְךָ וְגַאֲוָתְךָ וּגְאוֹנְךָ, הֲרֵי לֹא הִשְׁגַּחְתָּ בִּזְכֻיּוֹת הַיְדִידוּת וְלֹא קִבַּלְתָּ עֵצָה מִדִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תַּעֲשֹׁק בִּהְיוֹת לְאַל יָדְךָ וַתִּכּוֹן,

כִּי הָעוֹשֵׁק עַל גְּבוּל נָקָם יִשְׁכֹּן.

תָּנוּם עֵינְךָ, אַךְ הֶעָשׁוּק עֵר יָקוּם

יִקְרָא עָלֶיךָ, וְעֵין אֱלֹהִים לֹא תָּנוּם.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "הוֹי אֲבִי־אַלְחֻצַיְן, אַל תִּשָּׂא עָלַי אָשָׁם בְּמַה שֶׁעָבַר, הֲרֵי הָאֲצִילִים נִדְרָשִׁים לִסְלֹחַ. וּמַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הוּא מִן הַטּוֹב שֶׁבָּאוֹצְרוֹת, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הִזְדָּרֵז לְהֵיטִיב בִּהְיוֹת לְאֵל יָדֶיךָ,

שֶׁלֹּא בְּכָל עֵת יִגְדַּל כֹּחֶךָ.

לֹא חָדַל הַזְּאֵב מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשּׁוּעָל וְאוֹמֵר לוֹ: “אֶפְשָׁר יֵשׁ בְּיָדְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתַּצִּילֵנִי בּוֹ מִכְּלָיָה?” אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: זְאֵב רַמַּאי רַע פּוֹעֵל, מְרֻמֶּה וְנוֹכֵל, אַל תְּבַקֵּשׁ לְהִנָּצֵל, שֶׁזֶּה הוּא שְׂכַר מַעֲשֶׂיךָ הַמְכֹעָרִים וְזֶה עָנְשָׁם". צָחַק בִּמְלֹא לוֹעוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תּוֹסֵף הוֹלִיכֵנִי שׁוֹלָל

שֶׁלֹּא תַּשִּׂיג גַּם הֶשֵּׂג קַל.

בַּקָּשָׁתְךָ מִנִּי לֹא תִכּוֹן,

זָרַעְתָּ, קְצֹר אֵפוֹא אָסוֹן.

אָמַר הַזְּאֵב לַשּׁוּעָל: “הֲרֵי אַתָּה אֶרֶךְ־אַפַּיִם שֶׁבַּטּוֹרְפִים. נֶאֱמָן אַתָּה עָלַי יוֹתֵר מִכְּדֵי זֶה שֶׁתַּעַזְבֵנִי בְּשׁוּחָה זוֹ”. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אֲשֶׁר הוֹשִׁיט לִי לֹא אַחַת יַד לַעֲזֹר,

וּמַתּוֹתָיו רַבּוּ גַּם עָצְמוּ מִסְּפֹר,

כָּל יָמַי, מֵעוֹלָם לֹא קָרַנִי פֶּגַע מֵצִיק

מִבְּלִי אֲשֶׁר אֶמְצָא בּוֹ בְּיָדִי מַחֲזִיק.

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׂוֹנֵא שׁוֹטֶה, כֵּיצַד זֶה הִגַּעְתָּ לִידֵי (מלה לא ברורה) וְשִׁפְלוּת־בֶּרֶךְ וְהַשְׁפָּלָה וְהַכְנָעָה, אַחֲרֵי הַגַּאֲוָה וְהַגָּאוֹן וְהָעשֶׁק וְהָעֲרִיצוּת? אָמְנָם הָיִיתִי לְךָ רֵעַ מִיִּרְאָתִי מִפְּנֵי תַּקִּיפוּתְךָ, וְהָיִיתִי מַחֲנִיף לְךָ לֹא מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְטוֹבָה מֵאִתְּךָ וְעַכְשָׁו בָּאָה עָלֶיךָ הַקַּלְקָלָה, וְהַנְּקָמָה עָלֶיךָ חָלָה”. נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אַתָּה, רַק עָקְבָּה בִקַּשְׁתָּ,

וּבְכַוָּנָתְךָ הַנִּתְעָבָה הִנֵּה נוֹקַשְׁתָּ.

טְעַם אֵפוֹא מְאֵרַת הָעִנּוּי הַנּוֹרָאָה,

וַחֲבִילָתְךָ עִם הַזְּאֵבִים נִפְרָדָה נִקְרָעָה.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “אַתָּה אֶרֶךְ־אַפַּיִם, אַל תְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן אֵיבָה, וּבְעֵינָהּ אוֹתִי אַל תִּקֹּבָה, וּשְׁמֹר אֶת בְּרִית הַיְדִידוּת אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ, בְּטֶרֶם תַּעֲבֹר שְׁעַת הַהַצָּלָה. קוּם וּבַקֵּשׁ חֶבֶל וּקְשֹׁר אוֹתוֹ בִּקְצֵה עֵץ, וְשַׁלְשֵׁל אֵלַי קָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁאִתָּלֶה בּוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁאֶנָּצֵל מִזֶּה שֶּׁאֲנִי בּוֹ, וְאֶתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶּׁתַּחַת יָדִי מִן הָאוֹצָרוֹת”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “כְּבָר הִרְבֵּיתָ לַהַג שֶׁלֹּא יוֹעִיל לְךָ לְהַצִּילְךָ. אַל תְּצַפֶּה לִתְשׁוּעַת נַפְשְׁךָ עַל יָדִי, וּזְכֹר אֶת מַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים מִלִּפְנֵי כֵן, וּמַה שֶּׁצָּפַנְתָּ לִי בְּחֻבְּךָ מִן הַמִּרְמָה וְהַמְּזִמָּה. וַחֲשֹׁב עַד כַּמָּה אַתָּה עוֹמֵד עַכְשָׁו לִהְיוֹת רָגוּם בַּאֲבָנִים. וְדַע שֶׁנַּפְשְׁךָ עוֹזֶבֶת כָּעֵת אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתַעֲבֹר מִמֶּנּוּ וְתִסַּע וְתַחֲלֹף, וְאַחַר כָּךְ תָּבוֹא לִידֵי כְלָיָה וְלָרָעָה שֶׁבִּמְדוֹרֵי גֵיהִנֹּם”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הֱוֵה קָרוֹב לַחֲזֹר לִידִידוּת וְאַל תַּחֲזֵק בְּלִי הֲפוּגָה בַּשִּׂנְאָה הַכְּבוּשָׁה. וְדַע שֶׁמִּי שֶׁמַּצִּיל נֶפֶשׁ מֵאֲבַדּוֹן, כְּאִלּוּ הֶחֱיָה אוֹתָהּ, וְהַמְחַיֶּה נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ הֶחֱיָה אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם. אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָרָעָה שֶׁמָּאֲסוּ בָהּ הַחֲכָמִים, וְאֵין רָעָה בְּרוּרָה מִזּוֹ, שֶׁאֲנִי בְּתוֹךְ חֲפִירָה זוֹ וְשׁוֹתֶה אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדְךָ לְהַצִּיל אוֹתִי מֵחַבְלֵי הָאָסוֹן”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה גַס, כַּמָּה דוֹמֶה אַתָּה בִּדְבָרֶיךָ הַנָּאִים וְכִעוּר כַּוָּנָתְךָ לַבַּז וְתַרְנְגֹלֶת־הַבָּר”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “וּמַה הוּא סִפּוּר הַבַּז וְתַרְנְגֹלֶת־הַבָּר?” אָמַר הַשּׁוּעָל:

יוֹם אֶחָד נִכְנַסְתִּי לְכֶרֶם לֶאֱכֹל מֵעֲנָבָיו. וּבְעוֹד אֲנִי בְּתוֹכוֹ בָּא בַּז שֶׁהָיָה עָט עַל תַּרְנְגֹלֶת־בָּר, וּכְשֶׁצָּד אוֹתָהּ, נִמְלְטָה מִיָּדוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ קִנָּהּ וְהִתְחַבְּאָה בוֹ. רָדַף אַחֲרֶיהָ הַבַּז וְקָרָא: “חַסְרַת־דַּעַת, רְאִיתִיךְ רְעֵבָה בָּעֲרָבָה וְרִחַמְתִּי עָלַיִךְ וְלָקַטְתִּי לָךְ גַּרְעִינִים וּתְפַסְתִּיךְ שֶׁתֹּאכְלִי, וְאַתְּ בּוֹרַחַת מִמֶּנִּי. וְאֵינִי יוֹדֵעַ פָּנִים לִבְרִיחָתֵךְ, אֶלָּא זֶה שֶׁאַתְּ מַדִּירָה עַצְמֵךְ הֲנָאָה מִמֶּנִּי. הִגָּלִי אֵפוֹא וּטְלִי מַה שֶּׁהֵבֵאתִי לָךְ מִן הַגַּרְעִינִים וְאִכְלִי אוֹתָם לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה תַרְנְגֹלֶת־הַבָּר אֶת דִּבְרֵי הַבַּז, הֶאֲמִינָה לָהֶם וְיָצְאָה אֵלָיו. תָּקַע בָּהּ אֶת צִפָּרְנָיו וְהֶחֱזִיק בָּהּ בָּהֵן. אָמְרָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת־הַבָּר: “וְכִי זֶה הוּא מַה שֶׁסִּפַּרְתָּ שֶׁהֵבֵאתָ לִי מִן הָעֲרָבָה, וְאָמַרְתָּ לִי: לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת? שִׁקַּרְתָּ לִי, יָשֵׂם אֱלֹהִים אֵפוֹא מַה שֶּׁתֹּאכַל מִבְּשָׂרִי סַם מָוֶת בְּקִרְבְּךָ”. כְּשֶׁאָכַל אוֹתָהּ נָשְׁרוּ נוֹצוֹתָיו וְאָפְסוּ כֹחֹתָיו וּמֵת מִיָּד.

אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “דַּע, הַזְּאֵב, שֶׁמִּי שֶׁכָּרָה בוֹר לַחֲבֵרוֹ, יִפֹּל בּוֹ בְּקָרוֹב, וְאַתָּה בָגַדְתָּ בִי רִאשׁוֹן”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הַנַּח לִי מִדְּבָרִים אֵלֶּה וּמִמְּשֹׁל מְשָׁלִים, וְאַל תַּזְכִּירֵנִי אֶת הַמַּעֲשִׂים הַמְכֹעָרִים שֶׁעָשִׂיתִי לְפָנִים. דַּי לִי מַה שֶּׁאֲנִי נִמְצָא בוֹ מִן הַמַּצָּב הָרָע, כְּשֶׁנָּחַלְתִּי מַפָּלָה שֶׁאֲפִלּוּ אוֹיֵב יָנוּד לִי, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָדִיד. וּרְאֵה לִי תַחְבּוּלָה שֶׁאֶנָּצֵל עַל־יָדָהּ לִי לִישׁוּעָה, וְאִם גַּם קָשֶׁה עָלֶיךָ הַדָּבָר, הֲרֵי יָדִיד נוֹטֵל עַל עַצְמוֹ בְּעַד יְדִידוֹ גַּם עָמָל קָשֶׁה, וַאֲפִלּוּ אֶת חַיָּיו הוּא נוֹתֵן כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַיָּדִיד הָרַחוּם טוֹב מֵאָח מֵרֶחֶם. וְאִם תִּהְיֶה אַתָּה הַגּוֹרֵם לְהַצָּלָתִי, אֶאֱסֹף לְךָ מַכְשִׁירִים שֶׁיִּהְיוּ לְךָ לְמַעֲרֶכֶת כֵּלִים וַאֲלַמֵּד אוֹתְךָ תַּחְבּוּלוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁתִּפְתַּח אֶת הַכְּרָמִים הַנּוֹתְנִים פְּרִי רָב, וְתִלְקֹט לְךָ מִן הָעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי, בְּטַח אֵפוֹא בִּי וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל, כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק: “כַּמָּה יָפִים הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים עַל רַב בַּעֲרוּת שֶׁכְּמוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ:" וּמַה הוּא שֶׁאָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים?" אָמַר לוֹ: הַמְלֻמָּדִים אָמְרוּ: הַגַּס בְּגוּפוֹ, גַּס גַּם בְּטִבְעוֹ וְהוּא רָחוֹק מִשֵּׂכֶל וְקָרוֹב לְטִפְּשׁוּת, שֶׁכֵּן מַה שֶּׁאַתָּה הָרַמַּאי הַשּׁוֹטֶה אוֹמֵר שֶׁהַיָּדִיד הָרַחוּם יִטֹּל עַל עַצְמוֹ גַם עָמָל כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יְדִידוֹ אָמְנָם אֱמֶת הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, וְאוּלָם הֲבִינֵנִי בִּינָה לַמְרוֹת טִפְּשׁוּתְךָ וּמִעוּט־שִׂכְלְךָ, כֵּיצַד אֶחֱשׁוֹב אוֹתְךָ לְיָדִיד לִי אַחֲרֵי בְגִידָתְךָ? כְּלוּם תַּחֲשֹׁב אוֹתִי לְיָדִיד לְךָ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אוֹיֵב לְךָ וְשָׂמֵחַ לְאֵידְךָ? וְדִבּוּר זֶה קָשֶׁה הוּא מִירִיַּת חֵץ וּמֵרֶצַח, אִם תַּשְׂכִּיל לְהָבִין. וּבַאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁתִּתֵּן לִי כֵּלִים וְתוֹרֵנִי תַחְבּוּלוֹת לְהַגִּיעַ עַל יָדָם אֶל הַכְּרָמִים הַמֻּשְׁפָּעִים בִּפְרִי, וַאֲלַקֵּט בָּהֶם מִן הָעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי, הִנֵּה מַה לְּךָ, אַתָּה הָרַמַּאי וְהַבּוֹגֵד, שֶׁאִי אַתָּה יָכֹל לִמְצֹא לְעַצְמְךָ תַּחְבּוּלָה לְהַצִּיל אֶת נַפְשְׁךָ מִכְּלָיָה? וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רָחוֹק מֵהוֹעִיל לְעַצְמְךָ, כָּךְ אֲנִי רָחוֹק מִלְּקַבֵּל עֲצָתֶךָ, וְאִם אָמְנָם תַּחְבּוּלָה עִמְּךָ, הִנֵּה הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלָתְךָ לְהִנָּצֵל מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים שֶׁתִּרְחַק הַצָּלָתְךָ מִמֶּנּוּ. רְאֵה אֵפוֹא, בַּעַר, אִם יֵשׁ אִתְּךָ תַּחְבּוּלָה, הִנֵּה הַצֵּל בָּהּ אֶת עַצְמְךָ מֵהֶרֶג, לִפְנֵי זֶה שֶׁתְּפַזֵּר תּוֹרָה לְזוּלָתְךָ. וְאוּלָם מָשָׁל לְמָה אַתָּה דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנִּתְיַסֵּר בְּמַחֲלָה. בָּא אֵלָיו אָדָם חוֹלֶה בְּחָלְיוֹ לְרַפְּאוֹ, וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ שֶׁאֲרַפֵּא אוֹתְךָ מִמַּחֲלָתְךָ?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הִתְחַלְתָּ בְרִפּוּי עַצְמְךָ?” וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וַהֲרֵי אַתָּה הַזְּאֵב כְּמוֹתוֹ, הִשָּׁאֵר אֵפוֹא בִמְקוֹמְךָ וְשָׂא בְסַבְלָנוּת אֶת הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל יָדַע שֶׁאֵין לוֹ לְצַפּוֹת לְטוֹבָה מִמֶּנּוּ, בָּכָה עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: “לֹא שַׂמְתִּי דַעְתִּי לְאוֹרְחוֹתַי וְאוּלָם אִם אֱלֹהִים מַצִּילֵנִי מִצָּרָה זוֹ, הֲרֵינִי חוֹזֵר בִּי מֵעֲרִיצוּתִי כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא חַלָּשׁ מִמֶּנִּי וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי נְזִירִים וְעוֹלֶה לְהַר וְקוֹרֵא בְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מְפַחֵד מֵעָנְשׁוֹ וּפוֹרֵשׁ מִכָּל חַיּוֹת־הַטֶּרֶף, וּמְפַרְנֵס אֶת הַנִּלְחָמִים מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְאֶת הָעֲנִיִּים”. וּבָכָה וְנֶאֱנָח. נִתְרַגֵּשׁ עָלָיו לִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל. וּכְשֶׁשָּׁמַע כְּנִיעָתוֹ וְדִבּוּרָיו הַמּוֹכִיחִים עַל שׁוּבוֹ בִתְשׁוּבָה מִגַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, נִדְמָה כְּאִלּוּ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלָיו, וְקָפַץ בְּשִׂמְחָתוֹ וְעָמַד עַל פִּי הַשּׁוּחָה וְיָשַׁב עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְשִׁלְשֵׁל אֶת זְנָבוֹ לְתוֹךְ הַחֲפִירָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַזְּאֵב וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ אֶל זְנַב הַשּׁוּעָל וּמְשָׁכוֹ אֵלָיו, וְנִמְצָא בְתוֹךְ הַחֲפִירָה עִמּוֹ. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "שׁוּעָל, מְעוּט־הָרַחֲמִים, כֵּצַד זֶה תִשְׂמַח לְאֵידִי, וַהֲרֵי הָיִיתָ חֲבֵרִי וְתַחַת יָדִי, הֲרֵי כְבָר נָפַלְתָּ בְּתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וְחָשׁ עָנְשְׁךָ לָבוֹא. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: כְּשֶׁמְּגַנֶה אֶחָד מִכֶּם אֶת אָחִיו עַל שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי כַלְבָּה, סוֹפוֹ שֶׁיִּינַק אַף הוּא מֵהֶן. וּמַה יָּפִים דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אִם גַּם הֶאֱרִיךְ רָעָתוֹ עַל בְּנֵי אָדָם הַזְּמָן,

הִנֵּה גַּם בִּמְקוֹם אֲחֵרִים זוּלָתֵנוּ יִחַן.

אֱמֹר לַשְּׂמֵחִים לְאֵיד, לוֹעֲגִים: "עוּרוּ מִשְּׁנַתְכֶם.

הַשְּׂמֵחִים לְאֵיד, הֵן כַּאֲשֶׁר קָרָנוּ יִקְרֶה גַם אֶתְכֶם".

אָמַר הַזְּאֵב לַשּׁוּעָל: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַקְדִים לַהֲרָגְךָ לִפְנֵי שֶׁתִּרְאֶה בְמוֹתִי”. אָמַר הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי נָפַלְתִּי בְרָע עִם עָרִיץ זֶה, וְהַמַּצָּב זָקוּק לְתַחְבּוּלָה וּמְזִמָּה, וּכְבָר אָמְרוּ: “הָאִשָּׁה מְכִינָה תַּכְשִׁיטֶיהָ לְיוֹם הַהִתְקַשְּׁטוּת”. וּבַמָּשָׁל אָמְרוּ: “לֹא אֲגַרְתִּיךְ דִמְעָתִי אֶלָּא לְעֵת צָרָתִי”. וּכְשֶׁאֵין אֲנִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה נֶגֶד חַיַּת־פֶּרֶא זוֹ הַפּוֹשַׁעַת, אוֹבֵד אֲנִי בְּלִי שׁוּם סָפֵק, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

חֲיֵה בְעָקְבָּה, כִּי אַתָּה בִזְמָן

אֲשֶׁר בָּנָיו כַּאֲרָיוֹת בְּסֻבְּכָן.

סוֹבֵב תְּעָלוֹת הַמִּרְמָה נוֹכֵל

לְמַעַן טַחֲנַת הַחַיִּים תִּתְגַּלְגֵּל.

וֶאֱרֵה הַפְּרִי. אַךְ אִם אוֹתוֹ לֹא תַשֵּׂג,

גַּם בְּעֵשֶׂב הֱוֵה שְׂבַע־רָצוֹן, הִסְתַּפֵּק.

אָמַר הַשּׁוּעָל לַזְּאֵב: “אַל תְּמַהֵר לְהָרְגֵנִי, שֶׁלֹּא תִתְחָרֵט הָאַבִּיר בְּחַיּוֹת הַבָּר בַּעַל הַכֹּחַ, הָאַמִּיץ. וְאִם אַתָּה מַרְוִיחַ לִי הַזְּמַן וְשָׂם דַּעְתְּךָ לְמַה שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ, תָּבִין לַתָּכְנִית שֶׁסִּדַּרְתִּי לִי. אַךְ אִם אַתָּה מְמַהֵר לְהָרְגֵנִי, לֹא תְהֵא לְךָ שׁוּם תּוֹעֶלֶת בָּהּ וְנָמוּת כָּאן יָחַד”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הוֹי בּוֹגֵד וְרַמַאי, וּמַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה מִמֶּנּוּ הַצָּלָתִי וְהַצָּלָתְךָ, עַד שָׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לָתֵת לְךָ שָׁהוּת? סַפֵּר לִי אֵפוֹא תָּכְנִיתְךָ, שֶׁאַתָּה מִתְכַּוֵּן אֵלֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “הַתָּכְנִית שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי אֵלֶיהָ, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לִגְמֹל לִי טוֹבָה עָלֶיהָ. הֲרֵי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מַה שֶׁהִבְטַחְתָּ לְעַצְמְךָ וּמַה שֶּׁהוֹדֵיתָ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בְמַה שֶּׁעָבַר, וּמַה שֶׁהִרְהַרְתָּ בִתְשׁוּבָה עַל מַעֲשֶׂיךָ לְפָנִים, וְהֶחְלַטְתָּ לַעֲשׂוֹת טוֹב, וְשָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁקִּבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ בְּנֵדֶר לַחֲדֹל מֵהַזִּיק לַחֲבֵרֶיךָ וּלְזוּלָתָם, וְשֶׁתַּנִּיחַ אֲכִילַת עֲנָבִים וְשֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ לִהְיוֹת עָנָו וְשֶׁתְּקַצֵּץ אֶת צִפָּרְנֶיךָ וּתְשַׁבִּר מַלְתְּעוֹתֶיךָ, וְשֶׁתִּלְבַּשׁ בֶּגֶד נְזִירִים. וְתַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַל עַצְמְךָ לִכְשֶׁיַּצִּילְךָ מִמַּה שָּׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, נִתְמָלֵּאתִי רַחֲמִים עָלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מוֹתְךָ. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיךָ עַל דְּבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁחָזַרְתָּ בָהּ וּמַה שֶׁקִּבַּלְתָּ בְנֵדֶר עַל עַצְמְךָ, אִם אֱלֹהִים מַצִּיל אוֹתְךָ, מָצָאתִי לְחוֹבָה לִי לְהַצִּילְךָ מִמַה שֶּׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, וְשִׁלְשַׁלְתִּי אֵלֶיךָ אֶת זְנָבִי כְּדֵי שֶׁתִּתְפֹּשׂ בּוֹ וְתִנָּצֵל. וְאוּלָם אַתָּה לֹא הִנַּחְתָּ אֶת קְשִׁיחוּת הַלֵּב, וְלֹא בִקַּשְׁתָּ שָׁלוֹם וַהֲנָאָה לְעַצְמְךָ עַל־יְדֵי הָרַחֲמִים שֶׁרִחַמְתִּי עָלֶיךָ, אֶלָּא מְשַׁכְתַּנִי מְשִׁיכָה, שֶׁדָּמִיתִי שֶׁנִּשְׁמָתִי יוֹצֵאת עַל־יָדָהּ, וּבָאתִי אֲנִי וְאַתָּה אֶל מְקוֹם הַכְּלָיָה וְהַמָּוֶת. וְאֵין מַצִּילֵנִי לֹא אוֹתִי וְלֹא אוֹתְךָ, אֶלָּא דָּבָר אֶחָד שֶׁאִם אַתָּה מְקַבְּלוֹ מִמֶּנִּי, נִנָּצֵל אֲנִי וָאָתָּה. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֹאת עָלֶיךָ לְקַיֵּם אֶת נִדְרְךָ אֲשֶׁר נָדַרְתָּ וְאֶהְיֶה לְךָ לְרֵעַ”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ?” אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל:" הִזְדַקֵּף עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיךָ הָאֲחוֹרִיוֹת, וְאֶעֱלֶה עַל רֹאשְׁךָ, עַד שֶׁאַגִּיעַ קָרוֹב לִפְנֵי הָאֲדָמָה מִלְּמַעְלָה. וּכְשֶׁאֶהְיֶה לְמַעְלָה, אֵצֵא וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתִּתְפֹּשׂ בּוֹ וְתִנָּצֵל אַתָּה אַחַר־כָּך". אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "אֵין לִי אֵמוּן בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים: “הָאוֹחֵז בְּמִדַּת הָאֵמוּן, בְּמָקוֹם שָׁעָלָיו לִשְׂטֹם, שָׁגָה”. וְאָמְרוּ: "הַבּוֹטֵחַ בְּמִי שֶׁאֵין לִבְטֹחַ בּוֹ, יָצָא מְרֻמֶּה, וּמִי שֶׁחוֹזֵר וּמְנַסֶּה בְּמַה שֶׁכְּבָר נֻסָּה, סוֹפוֹ חֲרָטָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בְּמַצָּבִים וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְכָל מַצָּב אֶת חֶלְקוֹ, אֶלָּא דָּן אֶת כָּל הַמַּצָּבִים כֻּלָּם בְּדֶרֶךְ אֶחָד, מִצְעָר מַזָּלוֹ וְרַבּוֹת צָרוֹתָיו, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תְּהִי אֶלָּא חוֹשֵׁב, חוֹשֵׁד לְרָע,

כִּי הַחֲשָׁד הָאֵיתָן בְּכָל בִּינָה וּמַדָּע

לֹא הֵטִיל אֶת הָאָדָם לִמְקוֹם כְּלָיָה דָבָר,

כְּמוֹ מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה וּמַחֲשֶׁבֶת נָבָר.

וְאָמַר אַחֵר:

הַאֲמֵן בְּכָל לִבְּךָ בְּרָעָה וּבָזֶה תִּמָּלֵט,

אֲשֶׁר יִחְיֶה עֵרָנִי, צָרָתוֹ תִּתְמַעֵט.

פְּגֹשׁ אֶת שׂוֹנַאֲךָ בְּסֵבֶר פָּנִים נְעִימוֹת

וְהָכֵן בְּחֻבְּךָ לוֹ צָבָא עָרוּךְ לְמִלְחָמוֹת.

וְאָמַר אַחֵר:

אֲשֶׁר בָּטַחְתָּ בּוֹ הוּא הָאוֹיֵב בְּאוֹיְבֶיךָ.

וְהִזָּהֵר מֵאָדָם, הִתְחַבֵּר לָהֶם וְתוֹךְ בְּקִרְבֶּךָ.

וְחָשְׁבְךָ טוֹב עַל יָמִים רַק אוֹנְךָ יְרַפֶּה.

חֲשֹׁב עֲלֵיהֶם רָעָה, פְּחַד וְהִזָּהֵר יָפֶה.

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: הַחֲשָׁד, לֹא בְּכָל מַצָּב הוּא מְשֻׁבָּח. וְאוּלָם מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הִיא מִתְּכוּנוֹת הַשְּׁלֵמוּת, וְאַחֲרִיתָהּ יְשׁוּעָה מִבַּלָּהוֹת. וְצָרִיךְ אַתָּה, הַזְּאֵב, לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מִמַּה שָׁאַתָּה שָׁקוּעַ בּוֹ, שֶׁנֵּצֵא בְשָׁלוֹם יַחְדָּו טוֹב מִמּוֹתֵנוּ. חֲזֹר בְּךָ אֵפוֹא מִן הַחֲשָׁד וְהַמַּשְׂטֵמָה, שֶׁכֵּן אִם תִּתֵּן אֵמוּן בִּי, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תִהְיֶה אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם, אִם זוֹ שֶׁאָבִיא אֵלֶיךָ מַשֶּׁהוּא שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹ וְתִנָּצֵל מִמַּה שָׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ אוֹ שֶׁאֶבְגֹּד בְּךָ וְאַצִּיל אֶת עַצְמִי וְאוֹתְךָ אֶעֱזֹב. וְזֶהוּ מִמַּה שֶׁאֵינוֹ אֶפְשָׁרִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֲנִי בָטוּחַ שֶׁלֹּא תָבוֹא עָלַי צָרַה כְּשֵׁם שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ, וְהָיָה זֶה עָנְשָׁהּ שֶׁל הַבְּגִידָה. וּכְבָר אָמְרוּ בִמְשָׁלִים: הַנֶּאֱמָנוּת נֶהְדָּרָה, וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה. וְצָרִיךְ שֶׁתִּתֵּן אֵמוּן בִּי, שֶׁכֵּן לֹא נִבְעַרְתִּי מִדַּעַת מְאֹרְעוֹת הַזְּמַן. אַל תַּחֲמֵץ אֵפוֹא אֶת הָעֵצָה לְהַצָּלָתֵנוּ, שֶׁהָעִנְיָן דּוֹחֵק מִכְּדֵי לְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרִים". אָמַר הַזְּאֵב: “הִנֵּה עִם מִעוּט אֱמוּנִי בְנֶאֱמָנוּתְךָ, הֲרֵי כְּבָר יָדַעְתִּי מַה שֶּׁהָיָה בְדַעְתְּךָ, הַיְנוּ שֶׁחָפַצְתָּ לְהַצִּילֵנִי, כְּשֶׁהִכַּרְתָּ שֶׁחָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אִם אֱמֶת בְּמַה שֶׁהוּא מְדַבֵּר, הֲרֵי יְתַקֵּן מַה שֶּׁחָטָא לִי, וְאִם שֶׁקֶר דִּבֵּר, עַל אֱלֹהִים גְּמוּלוֹ. הֲרֵינִי מְקַבֵּל מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ, אַךְ אִם תִּבְגֹד בִּי, תְּהֵא הַבְּגִידָה הַסִּבָּה לְאָבְדָנְךָ”. הִזְדַּקֵּף הַזְּאֵב עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת בְּתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וְנָטַל אֶת הַשּׁוּעָל עַל כְּתֵפָיו עַד שֶׁהֱרִימוֹ יָשָׁר לְשֶׁטַח הָאֲדָמָה מֵעָל. קָפַץ הַשּׁוּעָל מֵעַל כִּתְפֵי הַזְּאֵב עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שֶׁטַח הָאֲדָמָה, וְנָפַל מִתְעַלֵּף. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “אֲהוּבִי, אַל תַּסִּיחַ דַּעְתְּךָ מֵעִנְיָנִי, וְאַל תִּשְׁהֶה מֵהַצִּיל אוֹתִי”. צָחַק הַשּׁוּעָל וְהִתְפָּרֵץ בִּשְׂחוֹק וְאָמַר: "הוֹי מְרֻמֶּה, לֹא הִפִּילַנִי בְיָדְךָ אֶלַּא זֶה שֶׁהֵתַלְתִּי בְּךָ, לָעַגְתִּי לְךָ. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי תְשׁוּבָתְךָ שֶׁחָזַרְתָּ בָּהּ, עָבְרָה אוֹתִי שִׂמְחָה וְנִתְרַגַּשְׁתִּי וְרָקַדְתִּי וְנִשְׁתַּרְבֵּב זְנָבִי לְתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וּמָשַׁכְתָּ אוֹתִי וְנָפַלְתִּי אֶצְלְךָ. אַחַר־כָּךְ הִצִּילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִיָּדְךָ, וּמַה לִי אֵפוֹא שֶׁלֹּא אֲסַיֵּעַ לְאָבְדָנְךָ. אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן? וְדַע שֶׁרָאִיתִי אֶמֶשׁ בַּחֲלוֹמִי, שֶׁאֶרְקֹד בַּחֲתֻנָּתְךָ, וְסִפַּרְתִּי אֶת הַחֲלוֹם לְפוֹתֵר־חֲלוֹמוֹת, וְאָמַר לִי: “עָתִיד אַתָּה לִפֹּל בְּשׁוּחָה, וְאוּלָם תִּנָּצֵל מִמֶּנָּה. מֵעַתָּה, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁנְּפִילָתִי בְיָדְךָ וְהַצָּלָתִי הֵם פִּתְרוֹן חֲלוֹמִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, אַתָּה הַמְרֻמֶּה הַנִּבְעָר מִדַּעַת, שֶׁאֲנִי שׂוֹנַאֲךָ, וְכֵיצַד זֶה תִתְאַוֶּה בְקֹצֶר שִׂכְלְךָ וּבְטִפְּשׁוּתְךָ שֶׁאַצִּיל אוֹתְךָ, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת דְּבָרַי הַקָּשִׁים? וְכֵיצַד זֶה אֶשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתְךָ, וּכְבָר אָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים: “בְּמִיתָתוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ מְנוּחָה, לִבְנֵי־אָדָם וְטָהֳרָה לָאָרֶץ”. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאָבִיא עַל עַצְמִי, בְעָמְדִי בְדִבּוּרִי אֵלֶיךָ, כְּאֵבִים הַקָּשִׁים מִכְּאֵבֵי הַבְּגִידָה, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהַצָּלָתְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל, נָשַׁךְ כַּפּוֹת־רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת מִנֹּחַם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּאֵב, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל נָשַׁךְ כַּפּוֹת רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת מִנֹּחַם. אַחַר־כָּךְ הֵרַךְ דִּבּוּרוֹ, אַךְ לֹא מָצָא לוֹ יֶשַׁע בְּכָךְ, וְאָמַר בְּקוֹל לְחָשִׁים: “הֲרֵי אַתֶּם, מִשְׁפְּחוֹת הַשּׁוּעָלִים הַמְּתוּקוֹת בָּעַמִּים לְלָשׁוֹן, וְהַנָּאִים מִכֹּל לְמַהֲתַלּוֹת. אֵין זֹאת אֶלָּא מַהֲתַלָּה שֶׁאַתָּה חוֹמֵד לְךָ. וְאוּלָם לֹא כָל שָׁעָה נָאָה לִשְׂחוֹק וּלְמַהֲתַלּוֹת”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה, לְמַהֲתַלּוֹת גְּבוּל שֶׁאֵין בְּעָלָיו עוֹבְרִים אוֹתוֹ. אַל תְּדַמֶּה שֶׁאֱלֹהִים יִתְּנֵנִי בְיָדְךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצִּילַנִי מִיָּדְךָ”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הֲרֵי רָאוּי לְךָ שֶׁתִּשְׁאַף לְהַצִּילֵנִי בִּגְלַל הָאַחֲוָה וְהָרֵעוּת שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ מִלִּפְנֵי־כֵן. וְאִם אַתָּה מַצִּיל אוֹתִי, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי גוֹמֵל לְךָ טוֹב”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: “אַל תְּהִי אָח לַבַּעַר הַפּוֹשֵׁעַ, מִשּׁוּם שֶׁיִּהְיֶה לְכִעוּר לְךָ וְלֹא לַעֲדִי. וְאַל תְּהֵא אָח לַשַּׁקְרָן, מִשּׁוּם שֶׁאִם יִּרְאֶה טוֹב מֵאִתְּךָ יַעֲלִימֶנּוּ, אַךְ אִם יִּרְאֶה רָע מֵאִתְּךָ בָרַבִּים יְפַרְסְמֶנּוּ”. וְאָמְרוּ הַחֲכָמִים: “לְכָל דָּבָר תַּחְבּוּלָה מִלְּבַד לַמָּוֶת. לְכָל דָּבָר יֵשׁ תִּקְוָה מִלְּבַד לַמָּשְׁחָת בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ. וְכָל דָּבָר אֶפְשָׁר לִדְחוֹתוֹ מִלְּבַד הַגּוֹרָל”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשָּׂכָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי, שֶׁאֲנִי אֶזְכֶּה בוֹ מֵאִתְּךָ, הֲרֵי דוֹמֶה אַתָּה בִשְׂכָרְךָ לַנָּחָשׁ הַבּוֹרֵחַ מִפְּנֵי נְבוֹן־לַחַשׁ, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָדָם נִבְהָל וְנִפְחָד, וְאָמַר לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ, הַנָּחָשׁ?” אָמַר לוֹ: " בָּרַחְתִּי מִפְּנֵי נְבוֹן־לַחַשׁ הַמְבַקְשֵׁנִי. וְאִם אַתָּה מַצִּילֵנִי מִיָּדוֹ וּמַסְתִּירֵנִי אֶצְלְךָ, אֲנִי גוֹמֵל לְךָ כָּל טוֹב וְעוֹשֶׂה עִמְּךָ כָּל חֶסֶד”. לָקַח אוֹתוֹ, מְבַקֵּשׁ לִזְכּוֹת בַּשָּׂכָר, וּמִתְאַוֶּה לִגְמוּל טוֹב, וְהִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ כִּיס בִּגְדוֹ. כְּשֶׁעָבַר נְבוֹן־הַלַּחַשׁ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְחָלַף מֵעַל הַנָּחָשׁ זֶה שֶׁהָיָה מְפַחֵד מִפָּנָיו, אָמַר לוֹ הָאָדָם: “הֵיכָן הַגְּמוּל? הֲרֵי הִצַּלְתִּיךָ מִזֶּה שֶׁהָיִיתָ מְפַחֵד מִפָּנָיו וְנִזְהָר”? אָמַר לוֹ הַנָּחָשׁ: “בְּרֹר לְךָ בְּאֵיזֶה אֵבָר מֵאֵבָרֶיךָ אֶשּׁךָ אוֹתְךָ, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁזֶּהוּ גְמוּל שֶׁאֵין אֶצְלֵנוּ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ”, וְנָשַׁךְ אוֹתוֹ נְשִׁיכָה שֶׁמֵת בָּהּ, וְאַתָּה, קַל־הַדַּעַת, דּוֹמֶה אַתָּה, לְאוֹתוֹ נָחָשׁ עִם אוֹתוֹ אָדָם. וּכְלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תַּאֲמֵן לְאָדָם שִׁכַּנְתָּ חָרוֹן בְּנִשְׁמָתוֹ,

וְאַל תְּדַמֶּה כְּבָר חָלְפָה חֲמָתוֹ.

הִנֵּה הָאֶפְעֶה אִם רַךְ לְמִשּׁוּשׁ הִנֵּהוּ,

יְגַל פִּתּוּלָיו גְּמִישִׁים וְיַסְתֵּר סַם מָוֶת תּוֹכֵהוּ.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “מֵלִיץ מְפֹאָר וּבַעַל־מַרְאֶה נֶהְדָּר, אַל יֵעָלֵם מִמְּךָ מַצָּבִי וְהַפַּחַד שֶׁבְּנֵי אָדָם מְפַחֲדִים מִפָּנַי. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי תּוֹקֵף אֶת הַטִּירוֹת וְעוֹקֵר כְּרָמִים מִשּׁרֶשׁ, עֲשֵׂה אֵפוֹא מַה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ וּנְהַג בִּי מִנְהַג עֶבֶד בַּאֲדוֹנָיו”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה נִבְעָר מִדַּעַת הַמְבַקֵּשׁ לַשָּׁוְא, תָּמֵהַּ אֲנִי עַל טִפְּשׁוּתְךָ וּמִצְחֲךָ הַנְּחוּשָׁה בְּמַה שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה אוֹתוֹ עָלַי בְעִנְיָן שֵׁרוּתְךָ וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ כְאִלּוּ הָיִיתִי עַבְדֶּךָ. אָכֵן עוֹד תִּרְאֶה מַה שֶּׁיַּגִּיעַ לְךָ מִפְּצִיעַת רֹאשְׁךָ בַּאֲבָנִים וּשְׁבִירַת מַלְתְּעוֹתֶיךָ הַבּוֹגְדוֹת”. עָמַד הַשּׁוּעָל עַל תֵּל הַנִּשְׁקָף עַל הַכֶּרֶם, וְלֹא פָסַק מִלִּקְרֹא לְבַעֲלֵי־הַכֶּרֶם עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ וּפָנוּ לָבוֹא אֵלָיו חוּשִׁים. הִמְתִּין לָהֶם הַשּׁוּעָל עַד שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו וְאֶל הַחֲפִירָה שֶׁהַזְּאֵב בְּתוֹכָהּ. אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַשּׁוּעָל וּבָרַח. הִסְתַּכְּלוּ בַעֲלֵי־הַכֶּרֶם בַּחֲפִירָה, וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הַזְּאֵב בְּתוֹכָהּ, הִשְׁלִיכוּ עָלָיו אֲבָנִים כְּבֵדוֹת, וְלֹא פָסְקוּ לְהַכּוֹתוֹ בַאֲבָנִים וּבְעֵצִים וְלִדְקֹר אוֹתוֹ בְחֻדֵּי רְמָחִים עַד שֶׁהֵמִיתוּ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהָלְכוּ לְדַרְכָּם חָזַר הַשּׁוּעָל אֶל אוֹתָהּ שׁוּחָה וְעָמַד בִמְקוֹם הֲרִיגַת הַזְּאֵב, וְרָאָה אוֹתוֹ מֵת. הֵנִּיעַ רֹאשׁוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

כִּלָּה הַזְּמַן אֶת נֶפֶשׁ הַזְּאֵב וְנֶחְטָפָה,

הַרְחֵק הָלְאָה הַנְּשָׁמָה חָלָפָה.

כַּמָּה לְהַשְׁמִידֵנִי יָגַעְתָּ, אַתָּה, הַזְּאֵב

אַךְ הַיּוֹם חָלָה בְּךָ הַפֶּגַע וְנִתְלַהֵב.

נָפַלְתָּ בְשׂוּחָה תוֹכָהּ גַם אֶחָד לֹא בָא.

מִבְּלִי אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ רוּחוֹת מָוֶת סָעֲרוּ בָהּ.

עָמַד הַשּׁוּעָל לְבַדּוֹ בֶטַח בַּכֶּרֶם, כְּשֶׁאֵינוֹ מְפָחֵד מִשּׁוּם נֵזֶק. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּרָם שֶׁל הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל.

וּמַה שֶּׁמְּסֻפָּר הוּא

הָיוּ עַכְבָּר וְחֻלְדַּת־סְנָאִים דָּרִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַחַד הָאֲנָשִׁים. וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם עָנִי. וּכְבָר חָלָה אֶחָד מִידִידָיו, וְרָשַׁם לוֹ הָרוֹפֵא שֻׁמְשְׁמִין קְלוּפִים לִרְפוּאָתוֹ. בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ אָדָם מֵאֵת אֶחָד מִמַּכִּירָיו שֻׁמְשְׁמִין שֶׁיִּקְלֹף אוֹתָם לַחוֹלֶה, וְנָתַן לוֹ הַלָּה מִדָּה שֶׁל שֻׁמְשְׁמִין לְאוֹתוֹ אָדָם עָנִי. מָסַר אוֹתָם לְאִשְׁתּוֹ וְצִוָּה עָלֶיהָ לְתַקְּנָם, – קָלְפָה אוֹתָם אוֹתָהּ אִשָּׁה וְתִקְּנָה אוֹתָם. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ חֻלְדַּת־סְנָאִים אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין בְעֵינֶיהָ, בָּאָה אֲלֵיהֶם, וְלֹא פָסְקָה מֵהָעֲבִיר אוֹתָם שֻׁמְשְׁמִין אֶל מְאוּרָתָהּ כָּל יוֹמָהּ, עַד שֶׁהֶעֱבִירָה אֶת רֻבָּם. בָּאָה הָאִשָּׁה וּמָצְאָה אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין חֲסֵרִים בְּמִדָּה נִכֶּרֶת. יָשְׁבָה וְאָרְבָה לוֹ לְזֶה שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע סִבַּת חֶסְרוֹנָם. בָּאָה חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים לְהַעֲבִיר מֵהֶם כְּמִנְהָגָהּ, וְרָאֲתָה אֶת הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת, וְהִכִּירָה שֶׁהִיא אוֹרֶבֶת לָהּ. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אַחֲרִית מְגֻנָּה תְּהֵא לְמַעֲשֶׂה זֶה. חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי מִפְּנֵי אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּמַאֲרָב לִי. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן לְאַחֲרִיתוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין הַזְּמַן יָדִיד לוֹ. וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב, שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁנְּקִיָּה אֲנִי מִכָּל מַה שֶּׁעֲשִׂיתִיו מִן הַמְכֹעָר”. הִתְחִילָה מַעֲבִירָה חֲזָרָה מֵאוֹתָם הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁבִּמְאוּרָתָהּ. רָאֲתָה אוֹתָהּ הָאִשָּׁה, כְּשֶׁהִיא עוֹשָׂה כָךְ וְאָמְרָה בְלִבָּה: “זוֹ אֵינָה זֹאת שֶׁגָּרְמָה לְחֶסְרוֹנָם. שֶׁהֲרֵי הִיא מֵבִיאָה אוֹתָם מִמְּאוּרַת זֶה שֶׁבְּזָזָם וּמַנִּיחָה אוֹתָם עִם הָאֲחֵרִים. וְטוֹבָה הִיא עוֹשָׂה בָזֶה שֶׁהִיא מַחֲזִירָה אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין, וְאֵין גְּמוּלוֹ שֶׁל הָעוֹשֶׂה טוֹב אֶלָּא זֶה שֶׁיֵּיטִיבוּ לוֹ. אָכֵן לֹא זוֹ הִיא שֶׁהִזִּיקָה לַשֻּׁמְשְׁמִין. וְאוּלָם אֵינִי פוֹסֶקֶת לֶאֱרֹב, עַד שֶׁיָּבוֹא וְאֵדַע מִי הוּא”. הִכִּירָה חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּדַעְתָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה, וְהָלְכָה לָהּ אֶל הָעַכְבָּר וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, אֵין טוֹב בָּזֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן מִי שֶׁהוּא דַּעְתּוֹ עַל שְׁכֵנָיו וְלֹא יָקוּם בִּידִידוּתָם”. אָמַר לָהּ הָעַכְבָּר: “אָמְנָם כֵּן הוּא, יְדִידִי, יַשְׁפִּיעַ אֱלֹהִים חַסְדּוֹ לְךָ וְלִידִידוּת הַשְּׁכֵנוּת שֶׁלְּךָ, וְאוּלָם מַה סִּבַּת דְּבָרִים אֵלֶּה?” אָמְרָה לָהּ חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים: “הִנֵּה הֵבִיא בַּעַל־הַבַּיִת שֻׁמְשְׁמִין וְאָכְלוּ מֵהֶם הוּא וּבֵיתוֹ וְשָׂבְעוּ וְהוֹתִירוּ וְעָזְבוּ אוֹתָם וּכְבָר לָקְחוּ מֵהֶם כָּל אֲשֶׁר רוּחַ חַיִּים בְּאַפֵּיהֶם, וְלּו לָקַחְתָּ אַף אַתָּה מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי לְךָ זְכוּת יוֹתֵר מֵאֵלֶּה הַלּוֹקְחִים מֵהֶם”. מָצָא הָעִנְיָן חֵן בְּעֵינֵי הָעַכְבָּר וְרָקַד וּכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ שׁוֹלָל הַתַּאֲוָה לַשֻּׁמְשְׁמִין יָד מִוְקָם וְיָצָא מֵחוֹרוֹ וְרָאָה אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין הַקְּלוּפִים מַבְהִיקִים בְּלַבְנִינוּתָם, וְהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְאוֹרֶבֶת. לֹא שָׂם הָעַכְבָּר אֶת לִבּוֹ לְאַחֲרִית הַדָּבָר, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר הֵכִינָה הָאִשָּׁה רְצוּעָה. לֹא שָׁלַט הָעַכְבָּר בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַשֻּׂמְשְׁמִין וְהִתְחִיל אוֹכֵל מֵהֶם. חָבְטָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה בְּאוֹתָהּ רְצוּעָה וּבָקְעָה אֶת רֹאשׁוֹ. וְהָיוּ הַתַּאֲוָה וְזֶה שֶׁלֹּא שָׂם לֵב לְאַחֲרִית הַדְּבָרִים, הַסִּבָּה לְמוֹתוֹ.

* * *

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "שַׁהַרָזָאד, חֵי אֱלֹהִים, שֶׁסִּפּוּר יָפֶה הוּא זֶה. יֵשׁ אִתָּךְ סִפּוּר עַל דְּבַר הַיְדִידוּת הַנֶּאֱמָנָה וּשְׁמִירָתָה בִּשְׁעַת צָרָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִיא מַצִּילָה מִן הָאֲבַדּוֹן? אָמְרָה: “הֵן, שָׁמַעְתִּי”.

עוֹרֵב וְחָתוּל כָּרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית אַחֲוָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ תַּחַת עֵץ אֶחָד בְּאוֹתוֹ מַצָּב, רָאוּ נָמֵר קָרֵב וּבָא לְאוֹתוֹ עֵץ שֶׁהָיוּ תַּחְתָּיו, אַךְ לֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לָעֵץ. עָף הָעוֹרֵב אֶל מַעֲלֵה הָעֵץ וְנִשְׁאַר הֶחָתוּל נָבוֹךְ. אָמַר לָעוֹרֵב: “אֲהוּבִי, יֵשׁ אִתְּךָ תַּחְבּוּלָה לְהַצָּלָתִי כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לְצַפּוֹת מִמְּךָ?” אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב: "אָכֵן יֵשׁ לִדְרשׁ מִן הָאַחִים לִמְצֹא תַחְבּוּלָה בְּשָׁעָה שֶׁזְּקוּקִים לָהּ כְּדֵי לְהַעֲבִיר צָרָה שֶׁבָּאָה, וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַךְ זֶה יְדִיד אֱמֶת הָעוֹמֵד עִמְּךָ

וַאֲשֶׁר יַזִּיק לְעַצְמוֹ לְמַעַן הוֹעִיל לְךָ,

אֲשֶׁר בְּעֵת חֲרָדוֹת זְמַן בְּטִרְדוֹתֶיךָ

יְפַזֵּר קִבּוּצָיו לְמַעַן קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ.

וְהָיוּ בְּקִרְבַת הָעֵץ רוֹעִים וְעִמָּם כְּלָבִים. הָלַךְ הָעוֹרֵב עַד שֶׁהִכָּה בִּכְנָפָיו עַל הָאֲדָמָה וְצָרַח וְצָוַח. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְהִכָּה בִּכְנָפָיו אֶת אַחַד הַכְּלָבִים, וְהִתְרוֹמֵם קְצָת. רָדְפוּ אַחֲרָיו הַכְּלָבִים וְהָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו. נָשָׂא הָרוֹעֶה רֹאשׁוֹ וְרָאָה עוֹף מְעוֹפֵף קָרוֹב לָאֲדָמָה וְיוֹרֵד. וְהָיָה הָעוֹרֵב עָף רַק בְּמִדָּה עַד כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַכְּלָבִים וּמְעוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתָם לְטָרְפוֹ. אַחַר־כָּךְ הִתְרוֹמֵם קְצָת וְרָדְפוּ אַחֲרָיו הַכְּלָבִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעֵץ שֶׁהַנָּמֵר תַּחְתָּיו. כְּשֶׁרָאוּ הַכְּלָבִים אֶת הַנָּמֵר זִנְּקוּ עָלָיו. פָּנָה הַנָּמֵר לִבְרֹחַ, אַחֲרֵי שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶת הֶחָתוּל, וְנִצַּל מִיָּדוֹ אוֹתוֹ הֶחָתוּל בְּתַחְבּוּלַת הָעוֹרֵב חֲבֵרוֹ. וְסִפַּרְתִּי לְךָ, הַמֶּלֶךְ, אֶת זֹאת, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁאַהֲבַת־אַחִים הַצְּרוּפָה מַצִּילָה מֵאֲבַדּוֹן, וְסִפְּרוּ:

שׁוּעָל הָיָה שׁוֹכֵן בְּבַיִת בָּהָר. וּבְכָל פַּעַם שֶׁיָּלַד וָלָד וְנַעֲשָׂה וְלָדוֹ שָׁמֵן, הָיָה אוֹכֵל אוֹתוֹ מֵרָעָב, שֶׁאִם לֹא הָיָה אוֹכֵל וְלָדוֹ הָיָה הָרָעָב מֵצִיק לוֹ. מָצָא לוֹ מִקְלָט בְּרֹאשׁ אוֹתוֹ הַר עוֹרֵב. אָמַר הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: “רוֹצֶה הָיִיתִי לִקְשֹׁר קִשְׁרֵי יְדִידוּת עִם עוֹרֵב זֶה וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ רֵעַ לִי בִּבְדִידוּתִי וּלְעֵזֶר לִי לְבַקֵּשׁ מָזוֹן, שֶׁכֵּן הוּא יָכֹל זֹאת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי יָכוֹל”. הִתְקָרֵב הַשּׁוּעָל אֶל הָעוֹרֵב, עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לוֹ עַד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע בְּדַבְּרוֹ, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “שְׁכֵנִי, הִנֵּה לַשָּׁכֵן הַמֻּסְלִים עִם שְׁכֵנוֹ שְׁתֵּי זְכֻיּוֹת: זְכוּת הַשְּׁכֵנוּת וּזְכוּת הָאִסְלָאם, וְדַע שֶׁאַתָּה שְׁכֵנִי וּלְךָ עִמִּי זְכוּת שֶׁעָלַי לְקַיְּמָהּ, וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ שְׁכֵנִים זֶה זְמַן רַב, וְלִבִּי הַמָּלֵא וְגָדוּשׁ בְּאַהֲבָה לְךָ, הוּא שֶׁהֱבִיאַנִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת, וְעוֹרֵר אוֹתִי לְבַקֵּשׁ אַחֲוָתְךָ, וּמַה תְּשׁוּבָתְךָ לְכָךְ?” אָמַר הָעוֹרֵב לַשּׁוּעָל: “דַּע שֶׁהַטּוֹבִים שֶׁבְּדִבּוּרִים הֵם הַכֵּנִים שֶׁבָּהֶם, וְאֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנְךָ מַה שֶּׁאֵינוֹ בְּלִבְּךָ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְאַחֲוָתְךָ, שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּלָשׁוֹן כְּלַפֵּי חוּץ, בְּעוֹד שִׂנְאָתְךָ בְּלִבְּךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה מִן הָאוֹכְלִים וַאֲנִי מִן הַנֶּאֱכָלִים. וּלְפִי זֶה נָכוֹן יוֹתֵר שֶׁלֹּא נִתְקַשֵּׁר בְּקִשְׁרֵי אַהֲבָה וִידִידוּת, שֶׁהִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ לֹּא תִּכּוֹן. וּמַה הוּא זֶה שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי זֶה לְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁלֹּא תַּשִּׂיג וְלִשְׁאֹף לְמַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִסּוּג חַיּוֹת הַטֶּרֶף וַאֲנִי מִסּוּג הָעוֹפוֹת, וְאַהֲבָה כָזוֹ לֹא תָבִיא בְּרָכָה”? אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת עֵרֶךְ הַמְּעֻלִּים וּמֵיטִיב לִבְחֹר בְּמַה שֶׁהוּא בּוֹחֵר מֵהֶם, יַגִּיעַ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַד כְּדֵי זֶה שֶׁיּוֹעִיל לָאַחִים. וּכְבָר שָׁאַפְתִּי קִרְבָתְךָ וּבִקַּשְׁתִּי לְהִתְרָעוֹת עִמְּךָ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עֵזֶר לַשֵּׁנִי בְּהַשָּׂגַת מַטְּרוֹתָיו, וְתָבִיא יְדִידוּתֵנוּ לְהַצְלָחָה. וַהֲרֵי אִתִּי סִפּוּרִים בִּדְבַר הַטּוֹב הַצָּפוּן בִּידִידוּת, וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁאֲסַפֵּר אוֹתָם לְךָ, הִנְנִי לְסַפְּרָם לְךָ”. אָמַר הָעוֹרֵב: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רְשׁוּת לְסַפְּרָם. סַפֵּר אוֹתָם אֵפוֹא, שֶׁאֵדַע מַה הוּא הַמְבֻקָּשׁ מֵהֶם”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שְׁמַע, אֲהוּבִי, מַה שֶׁמְּסֻפָּר עַל דְּבַר הַפַּרְעשׁ וְהָעַכְבָּר, רְאָיָה לְמַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ:

סִפְּרוּ שֶׁעַכְבָּר הָיָה בְּבֵית אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים רַבֵּי־הַהוֹן. בְּלַיְלָה אֶחָד בִּקֵּשׁ לוֹ הַפַּרְעשׁ מָעוֹן בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, וּמָצָא גוּף רַךְ. הָיָה הַפַּרְעשׁ צָמֵא, וְשָׁתָה מִדָּמוֹ, וְנִגְרַם לוֹ לַסּוֹחֵר כְּאֵב וְהֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ. הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב וְקָרָא לְאֶחָד מִן הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וּמִהֲרוּ אֵלָיו, וְהִפְשִׁילוּ אֶת שַׁרְווּלֵי יְדֵיהֶם לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַפַּרְעשׁ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ הַפַּרְעשׁ שֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו, פָּנָה עֹרֶף וּבָרַח, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ חוֹרוֹ שֶׁל הָעַכְבָּר, וְנִכְנַס לְתוֹכוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָעַכְבָּר, אָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁהִכְנִיסְךָ אֶצְלִי, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אַתָּה עַצְמִי וּבְשָׂרִי וְלֹא מִמִּינִי, וְאֵין אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא אֶנְהַג עִמְּךָ בְּגַסּוּת וְשֶׁלֹּא אַזִּיק לְךָ?” אָמַר לוֹ הַפַּרְעשׁ: “בָּרַחְתִּי לִמְעוֹנְךָ שֶׁנִּמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי מִמָּוֶת, וּבָאתִי אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה אֶצְלֶךָ, וְאֵין אֲנִי שׁוֹאֵף לָקַחַת מִמְּךָ אֶת בֵּיתְךָ, וְלֹא יַגִּיעַ אֵלֶיךָ רָע מִמֶּנִי שֶׁיִּגְרֹם לְךָ לָצֵאת מִבֵּיתְךָ. וּמְקַוֶּה אֲנִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב עַל הַטּוֹבָה שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. וְעוֹד תְּשַׁבֵּחַ אוֹתִי, כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעַכְבָּר אֶת דִּבְרֵי הַפַּרְעשׁ –

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעַכְבָּר, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַפַּרְעשׁ, אָמַר לוֹ: "אִם הַדָּבָר הוּא כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ, הִנֵּה שֵׁב כָּאן בְּבִטְחָה וְאֵין כָּל פַּחַד עָלֶיךָ, וְלֹא תִמְצָא אֶלָּא מַה שֶּׁיְּשַׂמַּח אוֹתְךָ, וְלֹא יִפְגַּע בְּךָ דָּבָר, אֶלָּא אִם כֵּן יִפְגַּע בִּי. וְנוֹתֵן לְךָ אֲנִי אֶת יְדִידוּתִי בְּשֶׁפַע, וְלֹא תִּתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁאָבַד לְךָ מִדָּמוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר, וְלֹא תִּצְטָעֵר עַל מְזוֹנְךָ שֶׁהָיִיתָ נִזּוֹ הֵימֶנּוּ, וֶהֱיֵה מְרֻצֶּה בַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִן הַפַּרְנָסָה, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לְךָ שָׁלוֹם יוֹתֵר, וּכְבַר שָׁמַעְתִּי, הַפַּרְעשׁ, אֶת אַחַד הַמַּזְהִירִים שֶׁנָּשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶה:

אָחַזְתִּי בְּהִסְתַּפְּקוּת וּבַחַיִּים בָּדָד,

וָאֲבַל אֶת זְמַנִּי בַּאֲשֶׁר בָּא לִי לַיָּד

בִּפְרוּסַת לֶחֶם וּמַיִם גְּמִיעָה

בִּגְרִיסֵי מֶלַח שִׂמְלָה קְרוּעָה.

טוֹב אִם אֱלֹהִים עַל חַיַּי יָקֵל,

וָלֹא, אֶסְתַּפֵּק בַּאֲשֶׁר אוֹתִי יְכַלְכֵּל.

כְּשֶׁשָׁמַע הַפַּרְעשׁ אֶת דִּבְרֵי הָעַכְבָּר אָמַר: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאַתָּה מְצַוָּה אוֹתִי, וּמְקַבֵּל עָלַי לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ, וְאַף אֵין בִּי כֹחַ לַמְרוֹת אֶת פִּיךָ, עַד שֶׁיִּמָּלְאוּ מַטְּרוֹת הַחַיִּים בְּכַוָּנָה טוֹבָה זוֹ”. אָמַר לוֹ הָעַכְבָּר: “דַּי לָהּ לַיְדִידוּת הַכֵּנָה בַּכַּוָּנָה הַטְּהוֹרָה”. כָּרְתוּ בְּרִית יְדִידוּת בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהָיָה הַפַּרְעשׁ מִתְכַּנֵּס אַחֲרֵי זֶה בְּמִטַּת הַסּוֹחֵר בַּלַּיְלָה, וְלֹא הָיָה מוֹסִיף לָקַחַת מִדָּמוֹ יוֹתֵר מִכְּדֵי סִפּוּקוֹ לְמִחְיָתו, וְגָר בַּיּוֹם עִם הָעַכְבָּר בְּדִירָתָם. אֵרַע שֶׁהַסּוֹחֵר הֵבִיא לַיְלָה אֶחָד לְבֵיתוֹ דִּינָרִים הַרְבֵּה, וְהָיָה מְהַפֵּךְ בָּהֶם כְּשֶׁשָׁמַע הָעַכְבָּר אֶת קוֹל הַדִּינָרִים, הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מֵחֹרוֹ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם. עַד שֶׁטְּמָנָם הַסּוֹחֵר תַּחַת כַּר וְיָשֵׁן. אָמַר הָעַכְבָּר לַפַּרְעשׁ: “כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹאֶה מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵן לָנוּ וְאֶת הַמַּזָּל הַגָּדוֹל? יֵשׁ אִתְּךָ תַּחְבּוּלָה שֶׁנַּגִּיעַ בָּהּ לְהַשִּׂיג אוֹתָם הַדִּינָרִים?” אָמַר לוֹ הַפַּרְעשׁ: “אֵין טוֹב לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָה, אִם אֵין בּוֹ דֵי כֹחַ לְהַשִּׂיגָהּ, שֶׁאִם אֵין־אוֹנִים הוּא לְכָךְ, יִפֹּל לְתוֹךְ עִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מִפָּנָיו. וְלֹא יַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ בִּגְלַל חֹסֶר־כּחוֹ, וְאִם גַּם יִתְאַמֵּץ בְּכָל עֹז הָעָרְמָה, כַּצִּפּוֹר הַלּוֹקֵט גַּרְעִינִים הַנּוֹפֵל בַּפַּח שֶׁיְּצוּדֶנּוּ הַצַּיָּד. וַהֲרֵי אֵין לְךָ כֹּחַ לֹא לָקַחַת אֶת הַדִּינָרִים וְלֹא לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַבַּיִת, וְאַף אֲנִי אֵין בִּי יְכֹלֶת לְכָךְ, וַאֲפִלּוּ לָשֵׂאת דִּינָר אֶחָד מֵהֶם. הַנַּח אֵפוֹא לַדִּינָרִים, מַה לְּךָ וְלָהֶם?” אָמַר לוֹ הָעַכְבָּר: “הִנֵּה הֵכַנְתִּי בְחֹרִי שִׁבְעִים מוֹצָאִים לָצֵאת מֵהֶם כְּשֶׁתְּבַקֵּשׁ לָצֵאת, וְהֵכַנְתִּי מְקוֹם מִבְטָחִים לָאוֹצָרוֹת. וּכְשֶׁאַתָּה מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה לְהוֹצִיאָם, אֵין סָפֵק בַּהַצְלָחָה אִם יִהְיֶה הַמַּזָּל לְעֵזֶר לִי”. אָמַר לוֹ הַפַּרְעשׁ: “אֲנִי נוֹטֵל עָלַי לְהַטְרִידוֹ מִן הַבַּיִת”. הָלַךְ הַפַּרְעשׁ אֶל מִטַּת הַסּוֹחֵר וַעֲקָצוֹ עֲקִיצָה קָשָׁה שֶׁלֹּא טָעַם כְּמוֹתָהּ מִיָּמָיו. אַחַר־כָּךְ הִסְתַּלֵּק הַפַּרְעשׁ שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ לְנַפְשׁוֹ מִפְּנֵי הַסּוֹחֵר. הִתְעוֹרֵר הַסּוֹחֵר לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַפַּרְעשׁ, וְלֹא מָצָא כְּלוּם. יָשֵׁן שׁוּב עַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי. עֲקָצוֹ הַפַּרְעשׁ עֲקִיצָה קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה. נִזְדַּעְזַע הַסּוֹחֵר וְעָזַב אֶת הַמִּטָּה וְיָצָא לָאִצְטַבָּא שֶׁעַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ, וְיָשֵׁן שָׁם, וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא בַבֹּקֶר. עָסַק הָעַכְבָּר בְּהַעֲבָרַת הַדִּינָרִים עַד שֶׁלֹּא הִשְׁאִיר מֵהֶם כְּלוּם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, חָשַׁד הַסּוֹחֵר בָּאֲנָשִׁים, וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת.

אָמַר הַשּׁוּעָל לָעוֹרֵב: “וְדַע שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לְךָ דְבָרִים אֵלֶּה, הָעוֹרֵב הָרוֹאֶה דָבָר לַאֲשׁוּרוֹ, הַפִּקֵּחַ וּמֵבִין דָּבָר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ שְׂכַר הֲטָבָתְךָ עִמִּי כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לָעַכְבָּר שְׂכַר זֶה שֶׁהֵיטִיב עִם הַפַּרְעשׁ. וּרְאֵה כֵּיצַד שִׁלֵּם לוֹ טוֹבָה וְגָמַל לוֹ אוֹתוֹ גְמוּל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב: " לְפִי חֶפְצוֹ יָכוֹל בַּעַל הַחֶסֶד לְהֵיטִיב אוֹ שֶׁלֹּא לְהֵיטִיב. וְאֵין חוֹבָה עָלָיו לְהֵיטִיב לְזֶה שֶׁמְּבַקֵּשׁ טוֹבָה בִּמְחִיר הַפֵּרוּד מִן הַיְדִידִים, וּמַה גַם שֶׁאַתָּה הַשּׁוּעָל בַּעַל־מְזִמּוֹת וּמִרְמָה. וּמִי שֶׁטִּיבוֹ מְזִמָּה וּמִרְמָה, אֵין לְהַאֲמִין לִבְרִיתוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לְהַאֲמִין לִבְרִיתוֹ אֵין בוֹ כָל אֵמוּן. וּכְבָר הִגִּיעָה אֵלַי זֶה מִקָּרוֹב הַשְּׁמוּעָה שֶׁבָּגַדְתָּ בַּחֲבֵרְךָ הַזְּאֵב וְזָמַמְתָּ לוֹ מְזִמָּה עַד שֶׁהִשְׁמַדְתָּ אוֹתוֹ בִּבְגִידָתְךָ וְתַחְבּוּלוֹתֶיךָ. וַהֲרֵי עָשִׂיתָ בוֹ מַעֲשִׂים אֵלֶּה אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מִסּוּגְךָ וְהִתְרוֹעַעְתָּ אֵלָיו זְמַן אָרֹךְ. וְאִם לֹא נִשְׁאַרְתָּ נֶאֱמָן לוֹ, כֵּיצַד יְהֵא לִי אֵמוּן בַּאֲמִתּוּת עֲצָתֶךָ? וְאִם הָיָה זֶה מַעַשְׂךָ עִם חֲבֵרְךָ שֶׁהוּא מִמִּינְךָ, כֵּיצַד יִהְיֶה מַעַשְׂךָ עִם אוֹיִבְךָ שֶׁאֵינוֹ מִמִּינְךָ? וְאֵין הַדָּבָר דּוֹמֶה בֵינִי וּבֵינְךָ אֶלָּא כְּמוֹ בֵּין בַּז־הַצַּיָּדִים וּבֵין הַטּוֹרְפִים שֶׁבָּעוֹפוֹת". אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: "וּמַה הוּא סִפּוּר שֶׁל בַּז־ הַצַּיָּדִים עִם הַטּוֹרְפִים שֶׁבָּעוֹפוֹת? " אָמַר הָעוֹרֵב:

סִפְּרוּ שֶׁבַּז־הַצַּיָּדִים אֶחָד הָיָה עָרִיץ וּקְשֵׁה־עֹרֶף.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָּהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעוֹרֵב אָמַר: “סִפְּרוּ שֶׁבַּז־צַיָּדִים הָיָה עָרִיץ וּקְשֵׁה־עֹרֶף בִּימֵי נְּעוּרָיו, וְהָיוּ חַיּוֹת הַבָּר וְעוֹפוֹת־הַבָּר מְפַחֲדִים מִפָּנָיו. וְלֹא יָצָא בְּשָׁלוֹם מֵרָעָתוֹ גַּם אֶחָד. וְהַרְבֵּה סִפּוּרִים יֶשְׁנָם בִּדְבַר מַעֲשֵׂי עֲרִיצוּתוֹ וּמַעֲשְׁקּוֹ. וְהָיָה דַרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַּז־צַיָּדִים לְהַזִּיק לְכָל הָעוֹפוֹת. כְּשֶׁבָּא בַּיָּמִים נֶחֱלַשׁ וְרָעֵב לְעִתִּים, וְהָיָה זָקוּק לְהִתְאַמְּצוּת אַחֲרֵי שֶׁכָּלוּ כֹּחוֹתָיו. גָּמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיָּבוֹא אֶל מְקוֹם אֲסֵפַת הָעוֹפוֹת וְיֹאכַל מֶה שֶׁהֵם מוֹתִירִים. וְהָיָה מֵעַכְשָׁו כֹחוֹ בְּעָרְמָה אַחֲרֵי שֶׁהָיָה בְּאוֹן וּבְעֹז לְפָנִים. וְאַף אַתָּה כֵן, הַשּׁוּעָל. אִם כָּלוּ כֹחוֹתֶיִךָ לֹא אָפְסָה עָרְמָתֶךָ. וְאֵיִן אֲנִי מְסֻפָּק בַּדָּבָר, שֶׁמַּה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ יְדִידוּתִי רַק תַּחְבּוּלָה הִיא לְךָ לְהַשִּׂיג מְזוֹנְךָ, וְאֵיִן אֲנִי מֵאֵלֶּה שֶׁיָּשִׂימוּ אֶת כַּפָּם בְּתוֹךְ כַּפְךָ, שֶׁכֵּן נָתַן לִי אֱלֹהִים כֹּחַ בִּכְנָפַי וּזְהִירוּת בְּנַפְשִׁי וְהִסְתַּכְּלוּת בְּעֵינַי. וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזֶה הַמְבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּוּוֹת לְחָזָק מִמֶּנּוּ יִיגַע וְיִיעַף, וְהַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר יֹאבַד. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּוּוֹת לְמִי שֶׁהוּא חָזָק מִמְּךָ, לֹא יֶאֱרַע לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁאֵרַע לָאַנְקוֹר”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “וּמַה הוּא זֶה שֶּׁאֵרַע לְאַנְקוֹר? בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתְּסַפֵּר אוֹתוֹ לִי”. אָמַר הָעוֹרֵב:

שָׁמַעְתִּי, שֶׁאַנְקוֹר הָיָה עָף עַל פְּנֵי מִכְלָא־צֹאן. הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמִּכְלָא, וְהִנֵּה נֶשֶׁר גָּדוֹל יָרַד עַל טָלֶה מִקְּטַנֵּי וַלְדוֹת הַצֹּאן, חָטַף אוֹתוֹ בְּצִפָּרְנָיו וְעָף לוֹ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הָאַנְקוֹר הִכָּה בִּכְנָפָיו וְאָמַר: “עוֹשֶׂה אֲנִי כְמוֹ שֶׁעָשָׂה זֶה”. וְהִתְיַמֵּר בְּלִבּוֹ וְהִשְׁוָה עַצְמוֹ לָזֶה שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ. מִיָּד עָף וְעָט עַל אַיִל שָׁמֵן שֶׁצַּמְרוֹ מְרֻבֶּה. וּכְבָר נַעֲשָׂה צַמְרוֹ לָבוּד מִתּוֹךְ רְבִיצָה עַל מֵי־רַגְלָיו וּגְלָלָיו, וְנַעֲשָׂה צַמְרוֹ כַּדֶּבֶק. וּכְשֶׁיָּרַד הָאַנְקוֹר עַל גַּבּוֹ, הִכָּה בִּכְנָפָיו, וְנִסְתַּבְּכוּ שְׁתֵּי רַגְלָיו בַּצֶּמֶר. בִּקֵּשׁ לָעוּף וְלֹא יָכֹל. וְהִגִּיעַ לוֹ כָל זֶה, כְּשֶׁהָרוֹעֶה מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה מַה שֶּׁאֵרַע תְּחִלָּה בַנֶּשֶׁר וְאַחֲרָיו בָּאַנְקוֹר. מִהֵר אֵלָיו הָרוֹעֶה כוֹעֵס וּתְפָסוֹ וּמָרַט כְּנָפָיו וְקָשַׁר בְּרַגְלָיו חוּט וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יְלָדָיו וְהֵטִיל אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם. אָמַר אַחַד הַיְלָדִים: “מַה זֶּה?” אָמַר לוֹ: “זֶהוּ מִי שֶׁהִשְׁוָה עַצְמוֹ לְמִי שֶׁהוּא נַעֲלֶה עָלָיו וְאָבַד”. וְאַף אַתָּה כָךְ, הַשּׁוּעָל; מַזְהִירְךָ אֲנִי שֶׁלֹּא תַשְׁוֶה עַצְמְךָ לְזֶה שֶׁהוּא חָזָק מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תֹאבַד. זֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הַדְּבָרִים וְלֵךְ מִמֶּנִּי בְשָׁלוֹם".

כְּשֶׁהִתְיָאֵשׁ הַשּׁוּעָל מִקַּשֵּׁר בְּרִית יְדִידוּת עִם הָעוֹרֵב, חָזַר נֶאֱנָח מִיגוֹנוֹ וְחוֹרֵק שֵׁן מֵחֲרָטָה. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעוֹרֵב בְּכִיָּתוֹ וְאַנְחָתוֹ וְרָאָה אֶת כְּאֵבוֹ וְצַעְרוֹ, אָמַר: “שׁוּעָל, מַה צָּרָה הִגִּיעָה אֵלֶיךָ שֶׁאַתָּה חוֹרֵק בְּשִׁנֶּיךָ?” אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “חָרַקְתִּי שֵׁן עַל שֶׁרְאִיתִיךָ רַמַּאי יוֹתֵר מִמֶּנִּי”. פָּנָה וְהָלַךְ וְחָזַר וּבָא לִמְאוּרָתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּרָם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שַׁהַרָזָאד, כַּמָּה יָפִים סִפּוּרִים אֵלֶּה. יֵשׁ אִתָּךְ עוֹד וּמַשֶּׁהוּ מִן הַמַּעֲשִׂיּוֹת?” אָמְרָה: "מְסַפְּרִים

סִפְּרוּ, שֶׁקִּפּוֹד קָבַע לוֹ דִירָה לְצַד תָּמָר. וּכְבָר בָּנוּ לָהֶם יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ קֵן בַּתָּמָר וְחָיוּ עָלָיו חַיֵּי רְוָחָה. אָמַר הַקִּפּוֹד בְּלִבּוֹ: “הִנֵּה יוֹנַת־הָאִילָן אוֹכֶלֶת מִפְּרִי הַתָּמָר בְּעוֹד אֲנִי אֵינִי מוֹצֵא דֶרֶךְ אֵלָיו. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלָה”. חָפַר בְּשִׁפּוּלֵי הַתָּמָר מָעוֹן וְקָבַע בּוֹ דִירָה לוֹ וּלְבַת־זוּגוֹ, וְקָבַע לְיָדוֹ מִסְגָּד, וּפָרַשׁ אֵלָיו וְהֶרְאָה אֶת עַצְמוֹ נוֹהֵג בִּנְזִירוּת וְעוֹבֵד אֶת אֱלֹהִים בִּפְרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. הָיְתָה יוֹנַת־הָאִילָן רוֹאָה אוֹתוֹ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים וּמִתְפַּלֵּל. נִתְרַגֵּשׁ לוֹ לִבָּהּ בִּגְלַל רֹב פְּרִישׁוּתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כַּמָּה שָׁנִים הֵן שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּכָךְ?” אָמַר לָהּ: מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁלשִׁים שָׁנָה". אָמְרָה לוֹ: “וּמַה מְּזוֹנְךָ?” אָמַר לָהּ: “מַה שֶּׁנּוֹפֵל מִן הַתָּמָר”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה לְּבוּשְׁךָ?” אָמַר לָהּ: “קוֹצִים, מֵפִיק אֲנִי תּוֹעֶלֶת מִקַּשְׁיוּתָם”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה טַּעַם בָּחַרְתָּ לְךָ אֹרַח חַיִּים זֶה מִזּוּלָתוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּחַרְתִּי בוֹ מִזּוּלָתוֹ כָּל דֵּרֶךְ אַחֶרֶת. כְּדֵי לְהוֹרוֹת תּוֹעִים נְכוֹחָה, וּלְלַמֵּד נִבְעָרִים מִדַּעַת בִּינָה”. אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן: “דּוֹמָה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. וְאוּלָם מֵעַתָּה שׁוֹאֶפֶת אֲנִי לְהִדַּמּוֹת אֵלֶיךָ”. אָמַר הַקִּפּוֹד: "חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁדִּבּוּרֵךְ יִהְיֶה הַהֶפֶךְ מִמַּעֲשַׂיִךְ, וְהָיִית כְּזוֹרֵעַ שֶׁבְּהַגִּיעַ שְׁעַת הַזְּרִיעָה הוּא מְקַמֵּץ בִּזְרָעָיו, בְּאָמְרוֹ: “חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁכְּבָר עָבְרָה עוֹנַת הַזְּרִיעָה וַאֲאַבֵּד הוֹן בְּמַהֲרִי לִזְרֹעַ”, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר וְהוּא רוֹאֶה בְּנֵי־אָדָם קוֹצְרִים, הוּא מִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁאִבֵּד בְּקַמְּצוֹ, וּמֵת מִצַּעַר וְיָגוֹן. אָמְרָה יוֹנַת־הָאִילָן לַקִּפּוֹד: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִן הַקְּשָׁרִים עִם הָעוֹלָם הַזֶּה וְלִפְרֹש לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים?” אָמַר לָהּ הַקִּפּוֹד: “הַתְחִילִי לְהָכִין עַצְמֵךְ לָעוֹלָם הַבָּא בָּזֶה שֶׁתִּסְתַּפְּקִי בְמוּעָט מִן הַמָּזוֹן”. אָמְרָה לוֹ הַיּוֹנָה: “וְכֵיצַד אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת? הֲרֵי אֲנִי עוֹף, וְאֵינִי יְכוֹלָה לַעֲזוֹב אֶת הַתָּמָר שֶׁבּוֹ מְזוֹנִי, וְאִלּוּ גַם יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי אֵינִי יוֹדַעַת שׁוּם מָקוֹם שֶׁאָגוּר בּוֹ”. אָמַר לָהּ הַקִּפּוֹד: “אֶפְשָׁר לָךְ לְהַשִּׁיר מִפְּרִי הַתָּמָר שֶׁיַּסְפִּיק לָךְ וּלְבֶן זוּגָתֵךְ מָזוֹן שָׁנָה אַחַת. וְתִשְׁכְּנִי בְתוֹךְ קֵן תַּחַת הַתָּמָר לְבַקֵּשׁ לָךְ דֶּרֶךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַגִּיעַ אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר. אַחַר־כָּךְ פְּנִי אֶל מַה שֶּׁהִשַּׁרְתְּ מִן הַפְּרִי וְהַעֲבִירִי אוֹתוֹ כֻּלּוֹ וְאִגְרִי אוֹתוֹ לְמָזוֹן לְעֵת מַחֲסוֹר. וּכְשֶׁתְּכַלִּי לֶאֱכֹל אֶת הַפְּרִי וְיֶאֶרְכוּ לָךְ הַּיָּמִים, פְּנִי אֶל הַהַסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט מִן הַמָּזוֹן”. אָמְרָה הַיּוֹנָה: “יְשַׁלֵּם לְךָ אֱלֹהִים טוֹבָה עַל שֶׁהִזְּכַּרְתָּ אוֹתִי בָעוֹלָם־הַבָּא וְהִנְחֵיתָ אוֹתִי מֵישָׁרִים”. הָיוּ הַיּוֹנָה וּבַת־זוּגָתָהּ יְגֵעִים לְהַפִּיל אֶת הַפְּרִי עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר בַּתָּמָר כְּלוּם, וּמָצָא הַקִּפּוֹד מַה לֶּאֱכֹל וְשָׂמַח בּוֹ וּמִלֵּא מְעוֹנָתוֹ מִן הַפְּרִי וְאָגַר אוֹתוֹ לִמְזוֹנוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ, כְּשֶׁיִּהְיוּ זְקוּקִים לִמְזוֹנָם יְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, וִיבַקְּשׁוּ מִזֶּה שֶׁנִּמְצָא אֶצְלִי. שֶׁכֵּן יִסְמְכוּ עַל הִסְתַּפְּקוּתִי בְמוּעָט וְעַל חֲסִידוּתִי. וּכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ עֲצָתִי הַטּוֹבָה וְתוֹכַחְתִּי, יִתְקָרְבוּ אֵלַי, וְאָז אֲצוּדֵם וְאֹכַל אוֹתָם, וְיִשָּׁאֵר מָקוֹם זֶה לִי לְבַדִּי, וְכָל מַה שֶׁיִּפֹּל מִפְּרִי הַתָּמָר יַסְפִּיק לִי”.

אַחַר־כָּךְ יָרְדוּ יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ מֵעַל הַתָּמָר, אַחֲרֵי שֶׁהִשִּׁירוּ מַה שֶׁהָיָה עָלָיו מִן הַפְּרִי, וּמָצְאוּ שֶׁכָּבָר הֶעֱבִיר הַקִּפּוֹד כָּל זֶה אֶל מְאוּרָתוֹ. אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן: “הוֹי קִפּוֹד, הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ־הַיָּשָׁר וְהַמַּזְהִיר וְהַיּוֹעֵץ הַטּוֹב, אֵין אָנוּ מוֹצְאִים גַּם סִימָן לִפְרִי, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מָזוֹן לָנוּ מִזּוּלַת הַפְּרִי”. אָמַר לָהֶם: “אֶפְשָׁר שֶׁהָרוּחַ נָשָׂא אוֹתוֹ. וְאוּלָם לָסוּר מִן הַמָּזוֹן וְלִפְנוֹת אֶל הַמֵזִין הוּא הוּא הָאשֶׁר הַגָּדוֹל. וּמִי שֶׁפִּלַּח אֶת זָוִיּוֹת הַפֶּה בַחַי, לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ בְּלִי מָזוֹן”. לֹא פָסַק מִלְּהוֹכִיחָם בְּתוֹכָחוֹת אֵלּוּ, וּמַרְאֶה לָהֶם חֲסִידוּת בְּדִבּוּרִים יָפִים, עַד שֶׁסָּמְכוּ עָלָיו וְהִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְנִכְנְסוּ לְפֶתַח מְעוֹנָתוֹ, וְרָאוּ אֶת עַצְמָם בְּטוּחִים מִמְּזִמָּתוֹ. זִנֵּק אֶל הַפֶּתַח וְשָׁלַף אֶת מַלְתְּעוֹתָיו. כְּשֶׁרָאֲתָה יוֹנַת־הָאִילָן אֶת מְזִמָּתוֹ בָרוּר, אָמְרָה לוֹ: “מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִיּוֹם תְּמוֹל? כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ עוֹזֵר לָעֲשׁוּקִים? הִזָּהֵר אֵפוֹא מִמְּזִמָּה וְעָרְמָה שֶׁלֹּא יִפְגָּעֲךָ מַה שֶּׁפָּגַע אֶת הָרַמָּאִים שֶׁזָּמְמוּ מְזִמָּה לַסּוֹחֵר”. אָמַר הַקִּפּוֹד: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן:

שָׁמַעְתִּי, שֶׁסּוֹחֵר מֵעִיר אַחַת, סִנְדָה שְׁמָהּ, הָיָה בַעַל הוֹן רַב. חִזֵּק מוֹסְרוֹת גְּמַלָּיו וְהֵכִין סְחוֹרוֹתָיו וְיָצָא בָהֶן אֶל אַחַת הֶעָרִים לְמָכְרָן בָהּ. יָצְאוּ בְעִקְּבוֹתָיו שְׁנֵי בְנֵי בְלִיַּעַל, שֶׁטָּעֲנוּ עִמָּם מַשֶּׁהוּ מִן הַהוֹן וְהַסְּחוֹרָה וְהֶרְאוּ עַצְמָם לַסּוֹחֵר כַּסּוֹחֲרִים וְהָלְכוּ עִמּוֹ. כְּשֶׁחָנוּ בַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה, הִסְכִּימוּ הַשְּׁנַיִם בֵּינֵיהֶם לְהַעֲרִים עָלָיו וְלָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁעִמּוֹ. אַךְ עִם זֶה זָמַם כָּל אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם מְזִמָּה לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אָזֹם מְזִמָּה אַחֲרֵי הַמְּזִמָּה נֶגֶד הַסּוֹחֵר, יִהְיֶה הַמַּזָּל מֵאִיר לִי, וַאֲנִי נוֹטֵל לִי אֶת כָּל הַמָּמוֹן”. חָרַשׁ זָמַם כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְזִמָּה רָעָה לַחֲבֵרוֹ, וְלָקַח לוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם מָזוֹן וְשָׂם בְּתוֹכוֹ סַם־הַמָּוֶת וְהִגִּישׁוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְהֵמִיתוּ זֶה אֶת זֶה. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי־כֵן עִם הַסּוֹחֵר וּמְשׂוֹחֲחִים עִמּוֹ. וּכְשֶׁהִתְמַהְמְהוּ וְלֹא חָזְרוּ בִּקֵּשׁ אוֹתָם לָדַעַת מָה אִתָּם, וּמָצָא אֶת שְׁנֵיהֶם מֵתִים, וְהֵבִין שֶׁהָיוּ בְנֵי־בְלִיַּעַל וּבִקְּשׁוּ לָזֹם לוֹ מְזִמָּה, וְשָׁבָה מְזִמָּתָם בְּרֹאשָׁם. וְיָצָא הַסּוֹחֵר בְּשָׁלוֹם, וְנָטַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: שַׁהַרָזָאד, עוֹרַרְתְּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבִּי עַל עִנְיָן, שֶׁהִסַּחְתִּי אֶת דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ, כְּלוּם לֹא תוֹסִיפִי לִי מֵאֵלֶּה הַמְּשָׁלִים?" אָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ קוֹף, וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם גַּנָּב. וְלֹא הָיָה נִכְנַס לְשׁוּק מִשּׁוּקֵי הָעִיר שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר בְּרֶוַח עָצוּם. אֵרַע שֶׁאָדָם אֶחָד הָיָה נוֹשֵׂא בְּגָדִים בְּלוּיִים לְמָכְרָם. הָלַךְ לַשּׁוּק וְהִכְרִיז עֲלֵיהֶם, וְלֹא נִמְצָא אָדָם שׁוֹאֵל אוֹתוֹ לִמְחִירָם, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁלֹּא הִצִּיעָם לְפָנָיו. שֶׁלֹּא נִמְנַע לִקְנוֹתָם. נִזְדַּמֵּן לוֹ הַגַּנָּב שֶׁהַקּוֹף עִמּוֹ, רָאָה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעִמּוֹ הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים, וּכְבָר אָרַז אוֹתָם בַּחֲבִילָה וְיָשַׁב לָנוּחַ מִן הַיְגִיעָה. הֶעֱמִיד הַגַּנָּב אֶת הַקּוֹף מְשַׂחֵק לְפָנָיו עַד שֶׁהֶעֱסִיק אֶת דַּעְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהִשְׁמִיט מִמֶּנּוּ אוֹתָהּ חֲבִילָה. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת הַקּוֹף וְהָלַךְ לְמָקוֹם רֵיק מֵאָדָם, פָּתַח אֶת הַחֲבִילָה וּמָצָא אוֹתָם בְּגָדִים בְּלוּיִים. אָרַז אוֹתָם לַחֲבִילָה בְּמַעֲטֶה יָקָר וְהָלַךְ לְשׁוּק אַחֵר, וְהִצִּיעַ אֶת הַמַּעֲטֶה אוֹתוֹ וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ, לִמְכִירָה, וְהִתְנָה תְנַאי שֶׁלֹּא יִפְתְּחוּ אוֹתָהּ. עוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקַת בְּנֵי־הָאָדָם אֵלֶיהָ בִּגְלַל מְחִירָהּ הַפָּעוּט. רָאָה אוֹתָהּ אָדָם וְהִפְלִיאָה אוֹתוֹ יִקְרַת־עֶרֶךְ הַמַּעֲטֶה, וְקָנָה אוֹתָהּ בִּתְנַאי זֶה וְהוֹלִיכָה לְאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אִשְׁתּוֹ, אָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” אָמַר לָהּ: “חֵפֶץ יְקַר־עֶרֶךְ הוּא שֶׁקְּנִיתִיו בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ לְמָכְרוֹ וְלִטֹּל רְוָחָיו”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹטֶה, כְּלוּם יֵשׁ מוֹכֵר סְחוֹרָה יְקָרָה זוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיָהּ? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁגְּנוּבָה הִיא. וְכִי אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַקּוֹנֶה מַשֶּׁהוּ מִבְּלִי לִבְחוֹן אוֹתוֹ תְּחִלָּה, טוֹעֶה? מָשָׁל לְמִי הוּא דוֹמֶה? לָאוֹרֵג”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ:

שָׁמַעְתִּי, שֶׁהָיָה אוֹרֵג בְּאַחַד הַכְּפָרִים. וְהָיָה עוֹבֵד וְאֵינוֹ מוֹצֵא דֵי פַּרְנָסָתוֹ, אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה רַבָּה. אֵרַע, שֶׁאָדָם מִן הָעֲשִׁירִים הָיָה גָר קָרוֹב לוֹ, וְעָשָׂה סְעֻדָּה וְהִזְמִין אֶת הָאֲנָשִׁים אֵלֶיהָ. בָּא הָאוֹרֵג וְרָאָה שֶׁבְּנֵי־אָדָם שֶׁבְּגָדִים נָאִים עֲלֵיהֶם מַגִּישִׁים לָהֶם אֶת הַמֻּבְחָרִים שֶׁבַּמַּאֲכָלִים, וּבַעַל הַבַּיִת חוֹלֵק לָהֶם כָּבוֹד בִּגְלַל תִּפְאֶרֶת בִּגְדֵיהֶם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִלּוּ הָיִיתִי מַחֲלִיף מְלָאכָה זוֹ בִּמְלָאכָה קַלָּה הֵימֶנָּה וּמְרֻבַּת הַשָּׂכָר, הָיִיתִי צוֹבֵר לִי הוֹן וְקוֹנֶה לִי בְגָדִים מְפֹאָרִים, וְהָיָה עֶרְכִּי עוֹלֶה, וְהָיִיתִי מְכֻבָּד בְּעֵינֵי בְּנֵי־אָדָם”. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה אַחַד הַמְשַׂחֲקִים הָעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה לְהָטִים. שֶׁנִּמְצָא בְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה, שֶׁעָלָה לְחוֹמָה גְבוֹהָה וְנִשָּׂאָה, וְהִפִּיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְקָם נִצָּב עַל רַגְלָיו. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְמַעֲשֶׂה זֶה, וְלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי”. עָלָה לַחוֹמָה וְהִפִּיל עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לָאָרֶץ נִשְׁבְּרָה מַפְרַקְתּוֹ וָמֵת.

וְאֵינִי מְסַפֶּרֶת לְךָ סִפּוּר זֶה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁתְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתְךָ רַק בְּדֶרֶךְ אַחַת שֶׁאַתָּה מַכִּיר וְיוֹדֵעַ אוֹתָהּ, וְשֶׁלֹּא תִשְׁתַּלֵט עָלֶיךָ הַתַּאֲוָה וּתְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶיךָ". אָמַר לָהּ בֶּן־זוּגָהּ: “לֹא כָּל יוֹדֵעַ דַּעַת יוֹצֵא בְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ, וְלֹא כָל נִבְעָר מִדַּעַת אוֹבֵד בְּבַעֲרוּתוֹ. וּכְבָר רָאִיתִי אֶת נְבוֹן־הַלַּחַשׁ הַמֻּמְחֶה לִלְחשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וְהַמַּכִּיר אוֹתָם, שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים יֵשׁ שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וַהֲרָגוֹ, בְּעוֹד שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם זֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בָּהֶם כָּל עִקָּר, וְאֵין לוֹ כָּל יְדִיעָה בְעִנְיָנֵיהֶם”. לֹא שָׁמַע לְקוֹל אִשְׁתּוֹ וְקָנָה אֶת הַחֵפֶץ. וְהֶחֱזִיק בְּמִנְהָג זֶה, קוֹנֶה מִן הַגַּנָּבִים בְּלִי מְחִיר, עַד שֶׁנָּפַל עָלָיו חֲשָׁד, וְנִשְׁמַד עַל־יְדֵי־כָּךְ.

וְהָיָה בִזְמַנּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹרֵג אַנְקוֹר שֶׁהָיָה יוֹם יוֹם בָּא אֶל מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הָעוֹפוֹת, יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְהָיָה רִאשׁוֹן לְהִכָּנֵס אֶצְלוֹ וְאַחֲרוֹן לָצֵאת מִלְּפָנָיו. וְאֵרַע שֶׁקְּהַל עוֹפוֹת נִקְהֲלוּ בְּהַר גָּבוֹהַּ מִן הֶהָרִים. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “הֲרֵי כְּבָר פָּרַצְנוּ לָרֹב. וְרַבּוּ חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת בֵּינֵינוּ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְמַנִּים עָלֵינוּ מֶלֶךְ שֶׁיְּפַקַּח עַל עִנְיָנֵנוּ, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ אַחַת, וְיִפָּסְקוּ חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת שֶׁבֵּינֵינוּ”. נִקְרָה עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ אַנְקוֹר, וְיָעַץ אוֹתָם לְהַמְלִיךְ אֶת הַטַּוָּס, שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלוֹ. בָּחֲרוּ בַטַּוָּס וּמִנּוּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. הֵיטִיב לָהֶם, וְעָשָׂה אוֹתוֹ אַנְקוֹר לְסוֹפֵר לוֹ וּלְמִשְׁנֶה. וְהָיָה זֶה מִתְרַשֵּׁל בְּמִלּוּי חוֹבוֹתָיו וּבַפִּקּוּחַ עַל הָעִנְיָנִים. פַּעַם נִפְקַד מְקוֹם הָאַנְקוֹר אֵצֶל הַטַּוָּס יוֹם תָּמִים וְחָרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁנִכְנַס אֵלָיו הָאַנְקוֹר. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁגָּרַם לְךָ שֶׁפִּגַּרְתָּ לָבוֹא, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה הַקָּרוֹב מִכֹּל לָלֶכֶת אַחֲרָי?” אָמַר לוֹ הָאַנְקוֹר: " רָאִיתִי דָבָר שֶׁהִבְהִילַנִי וּמָלֵאתִי פַחַד מִמֶּנּוּ“. אָמַר לוֹ הַטַּוָּס: “וּמַה הוּא שֶׁרָאִיתָ?” אָמַר לוֹ הָאַנְקוֹר: " רָאִיתִי בֶן־אָדָם וּפַח עִמּוֹ, שֶׁהֶעֱמִידוֹ לְיַד קִנִּי, וְיִצֵּב יְתֵדוֹתָיו וּפִזֵּר בְּתוֹכוֹ גַּרְגְּרֵי תְּבוּאָה. וְיָשַׁב לוֹ מֵרָחוֹק. יָשַׁבְתִּי לִרְאוֹת מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה, וּבְעוֹד אֲנִי בְכָךְ, הוֹבִיל הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל עָגוּר, אוֹתוֹ וְאֶת בַּת־זוּגוֹ, לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַפַּח”. וְהִתְחִילוּ צוֹרְחִים. קָם הַצַּיָּד וּלְקָחָם, וְזִעְזְעַנִי הַדָּבָר. וְזוֹהִי סִבַּת הִפָּקְדִי מֵאֶצְלְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר. וְאֵין אֲנִי גָר שׁוּב בְּקֵן זֶה מִזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַפַּח“. אָמַר לוֹ הַטַּוָּס: “אַל תִּסַּע מִמְּקוֹמְךָ, מִשּׁוּם שֶׁהַזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַגּוֹרָל אֵינָהּ מוֹעִילָה”. צִיֵּת לִפְקֻדָּתוֹ וְאָמַר: “מַאֲרִיךְ אֲנִי אֶת רוּחִי, וְאֵינִי נוֹסֵעַ כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ”. לֹא פָסַק הָאַנְקוֹר מִלִּהְיוֹת נִשְׁמָר לְנַפְשׁוֹ, וּמְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ, הֵבִיא מַאֲכָלוֹ לַטַּוָּס, וְאָכַל זֶה דֵי־שָׂבְעוֹ וְשָׁתָה עַל אֲכִילָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הָיָה הָאַנְקוֹר חוֹזֵר לְקִנּוֹ. יוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן עַל סְבִיבוֹתָיו, רָאָה שְׁנֵי אַנְקוֹרִים נִצִּים עַל הָאָרֶץ. אָמַר בְּלִבּוֹ:” כֵּיצַד זֶה אוּכַל אֲנִי, מִשְׁנֵה־הַמֶּלֶךְ, לִרְאוֹת בִּשְׁכֵנוּתִי אַנְקוֹרִים נִצִּים? חֵי־אֱלֹהִים מַשְׁלִים אֲנִי בֵינֵיהֶם". הָפַךְ הַצַּיָּד אֶת הַפַּח עֲלֵיהֶם כֻּלָּם וְנָפַל אוֹתוֹ אַנְקוֹר בְּאֶמְצָעִיתוֹ. חָשׁ אֵלָיו הַצַּיָּד וּלְקָחוֹ וּמְסָרוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ: “שִׂים עֵינְךָ וּשְׁמֹר עָלָיו שֶׁשָּׁמֵן הוּא, וְלֹא רָאִיתִי טוֹב הֵימֶנּוּ”. אָמַר הָאַנְקוֹר בְּלִבּוֹ: "כְּבָר נָפַלְתִּי בְתוֹךְ זֶה שֶׁיָּגֹרְתִּי מִפָּנָיו. וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמִי בָטוּחַ אֶלָּא בִּגְלַל הַטַּוָּס. וְלֹא הוֹעִילָה לִי זְהִירוּתִי נֶגֶד מַה שֶׁנִּגְזַר עָלַי, וְאֵין מָנוֹס מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה לַנִּזְהָר. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה, לֹא יְהֵא גַּם בְּתַּחְבּוּלָה, לְעוֹלָם.

אַךְ אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה, הוּא יִהְיֶה וָקָם,

אָכֵן אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה יִהְיֶה בְעִתּוֹ,

וְרַק אִישׁ־בַּעַר מְרֻמֶּה נִבְעַר מִדַּעְתּוֹ

* * *

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שַׁהַרָזָאד, הוֹסִיפִי לִי מִסִּפּוּרִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם יַשְׁאִירֵנִי בַחַיִּים הַמֶּלֶךְ, יִתֵּן לוֹ אֱלֹהִים עֹז”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה. אָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בִזְמַן קָדוּם, בִּימֵי כַלִיפוּתוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד, אָדָם סוֹחֵר שֶׁהָיָה לוֹ בֵן, אַבּוּ־אלְחַסַן עַלִי בֶּן טָאהִר שְׁמוֹ. וְהָיָה רַב הַהוֹן וְהַנְּכָסִים, יְפֵה הַתּוֹאַר וְחָבִיב עַל כָּל הָרוֹאִים. וְהָיָה נִכְנָס לַחֲצַר הַכַּלִיפוּת מִבְּלִי לִטֹּל רְשׁוּת, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבוֹת אוֹתוֹ כָל פִּילַגְשֵׁי הַכַלִיף וְאַמְהוֹתָיו. וְהָיָה מֵרֵעֶה לַמֶּלֶךְ, נוֹשֵׂא לְפָנָיו קוֹלוֹ בְשִׁירִים וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים בְּעִנְיָנִים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים. וְעִם כָּל זֹאת הָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּשׁוּק הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה יוֹשֵׁב לְיַד חֲנוּתוֹ עֶלֶם מִבְּנֵי מַלְכֵי פָרַס עַלִי בֶן בַּכָּאר שְׁמוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ עֶלֶם קוֹמָתוֹ נָאָה וּמַרְאֵהוּ נָעִים. שָׁלֵם בְּצוּרָתוֹ וּלְחָיָיו שׁוֹשַנִּים, גַּבּוֹתָיו כַּקְּשָׁתוֹת הַנְּטוּיוֹת, וְדִבּוּרוֹ מִתּוֹךְ שִׁנָּיו הַמְצַחֲקוֹת. וְהָיָה אוֹהֵב עַלִּיזוּת וְרַחֲבוּת־הַלֵּב. אֵרַע פַּעַם, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים מְשׂוֹחֲחִים וּמְצַחֲקִים, שֶׁרָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת דּוֹמוֹת לַיָּרֵחַ, וְכָל אַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן, וְגִזְרָתָן נָאוֹת וְקוֹמָתָן, וּבֵינֵיהֶן עַלְמָה רוֹכֶבֶת עַל פִּרְדָּה עִם אֻכָּף רָקוּם כֶּסֶף וּמִשְׁוְרוֹת זָהָב, וְעָלֶיהָ גְלִימָה דַקָּה, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרַת מֶשִּׁי רְקוּמָה זָהָב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

עוֹרָהּ כְּמֶשִׁי וְלָהּ מִדְבָּר

רַךְ הַמַּבָּע, לֹא פִּטְפּוּט וְלֹא קָצָר.

וְעֵינַיִם אָמַר אֱלֹהִים: “הֲוֶינָה”, וַתִּהְיֶינָה.

וַאֲשֶׁר יַעַשׂ יַיִן בַּלְּבָבוֹת תַּעֲשֶׂינָה.

הוֹי לְאַהֲבָתָהּ כִּסּוּפַי כָּל לַיְלָה יָסָפָה,

אַךְ מְזוֹר הַיָּמִים מוֹעֲדֵךְ לְהִתְאַסָּפָה.

כְּשֶׁהִגִּיעָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַּן, יָרְדָה מֵעַל הַפִּרְדָּה וְיָשְׁבָה לְיַד חֲנוּתוֹ וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי בֶן בַּכָּאר, נִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ וּבִקֵּשׁ לָקוּם. אָמְרָה לוֹ: “שֵׁב בִּמְקוֹמְךָ. כֵּיצַד זֶה תֵלֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בָאנוּ? אֵין זֶה מִן הַנָּכוֹן”. אָמַר לָהּ: "חֵי אֱלֹהִים, בּוֹרֵחַ אֲנִי מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הִיא הַשֶּׁמֶשׁ מְרוֹמִים תִּשְׁכֹּן,

נַחֵם אֵפוֹא לִבְּךָ נֶחָמָה תִּכּוֹן.

הֵן לֹא תוּכַל עֲלוֹת אֵלֶיהָ לְעוֹלָם,

וְלֹא הִיא לָרֶדֶת בַּאֲשֶׁר אַתָּה שָׁם.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה חִיְּכָה וְאָמְרָה לְאַבּוּ־אלְחַסַּן: “מַה שֵׁם בָּחוּר זֶה, וּמֵהֵיכָן הוּא?” אָמַר לָהּ: “זֶהוּ עַלִי בֶּן בַּכָּאר בֶּן מֶלֶךְ פָּרַס, וְהַזָּר יֵשׁ לְכַבְּדוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “כְּשֶׁתָּבוֹא אֶצְלְךָ שִׁפְחָתִי, הָבֵא אוֹתוֹ אֶצְלִי”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַּן: “עַל רֹאשִׁי”. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן בַּכָּאר, הִנֵּה נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יֹּאמַר וּמַה יְּדַבֵּר. אַחֲרֵי שָׁעָה בָאָה הַשִּׁפְחָה אֶל אַבּוּ אלְחַסַּן וְאָמְרָה לוֹ: “גְבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ וְאֶת בֶּן לִוְיָתְךָ”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַּן מִמְּקוֹמוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד. הִכְנִיסָה אוֹתָם לְתָא בְתוֹךְ הַהַרְמוֹן וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָם בּוֹ. יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ שָׁעָה קַלָּה. אַחַר־כָּךְ עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת לִפְנֵיהֶם וְאָכְלוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאָה לָהֶם אֶת הַמַּשְׁקָה וְשָׁתוּ. צִוְּתָה עֲלֵיהֶם לָקוּם וְקָמוּ אִתָּהּ. הִכְנִיסָה אוֹתָם לְתוֹךְ תָּא אַחֵר מְקֹרֶה עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים. וְהוּא מֻצָּע בְּכָל מִינֵי מַצָּעִים מְקֻשָּׁטִים בַּיָּפִים שֶׁבַּקִּשּׁוּטִים, כְּאִלּוּ הָיָה מֵחַדְרֵי גַן־עֵדֶן. הִשְׁתָּאוּ מִמַּה שֶּׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם מִכָּל כְּלִי יָקָר. וּבְעוֹד הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּנִפְלָאוֹת אֵלֶּה, קָרְבוּ וּבָאוּ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת, טוֹפְפוֹת בְּלֶכְתָּן לְהַפְלִיא, כְּאִלּוּ הָיוּ לְבָנוֹת מַפְתִּיעוֹת בְּמַרְאָן וְטוֹרְפוֹת אֶת הַדַּעַת, וְעָמְדוּ בְַּמֲעָרָכה כְּאִלּוּ הֵן שְׁחוֹרוֹת־הָעַיִן שֶׁבְּגַן־עֵדֶן. בָּאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת אֲחֵרוֹת וּבִידֵיהֶן נְבָלִים וּכְלֵי־נְגִינָה וָזֶמֶר. נָתְנוּ לָהֶם שָׁלוֹם, וְהִתְחִילוּ פּוֹרְטוֹת עַל הַנְּבָלִים וְנוֹתְנוֹת קוֹלָן בְּשִׁיר, וְהָיוּ כֻּלָּן עַד כְּדֵי לְהָבִיא לִידֵי נִסָּיוֹן אֲפִלּוּ אֶת עוֹבְדֵי־הָאֱלֹהִים. בָּאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ וּבְנוֹת גִּיל אֶחָד כֻּלָּן, עֵינֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת וּלְחָיֵיהֶן וְרֻדּוֹת, גַּבּוֹת עֵינֵיהֶן נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת וְעֵינֵיהֶן אֲחוּזוֹת תְּנוּמָה, מַסָּה לְעוֹבְדֵי־אֱלֹהִים וְנַחַת־רוּחַ לָרוֹאִים, וַעֲלֵיהֶן צִבְעוֹנִין מִמִּינֵי הַמֶּשִׁי, הַמְבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת. עָמְדוּ לְיַד דֶּלֶת, וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת יָפוֹת מֵהֶן וַעֲלֵיהֶן לְבוּשֵׁי פְּאֵר, וְעָמְדוּ אַף הֵן לְיַד הַדֶּלֶת. אַחַר־כָּךְ יָצְאוּ מִן הַפֶּתַח עֶשְׂרִים נְעָרוֹת, וּבְתוֹכָן נַעֲרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר שְׁמָהּ, דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא יָרֵחַ בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְהִיא מִתְנוֹדֶדֶת בְּשֶׁפַע שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ תְּכֵלֶת וּגְלִימַת מֶשִׁי בְּרִקְמוֹת זָהָב, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת כָּל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת. לֹא פָּסְקָה מִטְּפֹף וּגְרוֹנָהּ נָטוּי עַד שֶׁיָּשְׁבָה עַל הָעֶרֶשׂ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי בֶן בַּכָּאר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן זֹאת הִיא רֵאשִׁית מַחֲלָתִי

וּכְאֵבִי הַמְמֻשָּׁךְ וְאֹרֶךְ אַהֲבָתִי,

עִמָּהּ אֶרְאֶה נַפְשִׁי נִתָּכָה

מִלַּהַט חִשְׁקִי בָהּ, וְעַצְמִי נֶחְרָכָה.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר לְאַבּוּ אלְחַסַן: “לוּ הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה, הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עִנְיָנִים אֵלּוּ לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְכָאן, שֶׁאָכִין נֶפְשִׁי שֶׁתּוּכַל שְׂאֵת מַה שֶּׁיִּמְצָא אוֹתָהּ”. בָּכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְאוֹנֵן. אָמַר לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן: “אָחִי, לֹא דָרַשְׁתִּי לְךָ אֶלָּא טוֹב. וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁאִם אוֹדִיעַ אוֹתְךָ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִים, שֶׁיְּעַכְּבוּ אוֹתְךָ מִלִּפְגּשׁ אוֹתָהּ, וְיַעַמְדוּ לְחַיִץ בֵּינְךָ וּבֵין הַהִתְחַבְּרוּת אֵלֶיהָ. וְאוּלָם תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְתֵרָגַע רוּחֲךָ, שֶׁהִיא לְאָשְׁרְךָ כַּוָּנָתָהּ, וְחֶפְצָה הוּא לִדְבַּק בְּךָ”. אָמַר עַלִי בֶן בַּכָּאר: “מַה שְּׁמָהּ שֶׁל עַלְמָה זוֹ?”, אָמַר לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן: שַׁמְס אַלנַּהָאר שְׁמָהּ, וְהִיא אַחַת אַמְהוֹת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד, וּמָקוֹם זֶה אַרְמוֹן הַכַּלִיפוּת הוּא". יָשְׁבָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְהִסְתַּכְּלָה בְּיָפְיָפוּתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְהוּא מִסְתַּכֵּל בְּיָפְיָהּ, וְנִתְלַקְּחָה בְּקִרְבָּם אַהֲבָתָם זֶה לְזוֹ. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת, שֶׁתֵּשֵׁב כָּל אַחַת מֵהֶן בִּמְקוֹמָהּ עַל עֶרֶשׂ, וְיָשְׁבָה כָּל אַחַת וְאַחַת מוּל חַלּוֹן, צִוְּתָה אוֹתָן לָשִׁיר. נָטְלָה אַחַת מֵהֶן אֶת הַנֵּבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הַחְזֵר הַשְּׁלִיחוּת פַּעַם שְׁנִיָּה

וְקַח עִמְּךָ הַתְּשׁוּבָה גְלוּיָה:

לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ כָּל יְפִי

אֶעֱמֹד אֶתְאוֹנֵן עַל מַצָּבִי

אֲדוֹנִי, לִבִּי יַקִּיר,

וְחַיַּי רַבֵּי־הַמְּחִיר.

הַטֵּה חַסְדְּךָ וְנַשְּׁקֵנִי

מַתָּת, אוֹ בְּמִלְוֶה הַלְוֵנִי,

וְאָשִׁיב בְּעֵינוֹ בְּלִי חֶסְרוֹן,

וְנַפְשְׁךָ תָּפִיק רָצוֹן.

הוֹי הַמַּלְבִּישֵׁנִי לְבוּשׁ לֵאוּת,

יִנְעַם לְךָ לְבוּשׁ הַבְּרִיאוּת.

רָטַט עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִגִּיל וְאָמַר לָהּ: “הוֹסִיפִי לִי מֵעֵין שִׁיר זֶה”. הֵנִיעָה אֶת הַמֵּיתָרִים וְנָשְׂאָה

קוֹלָהּ בְּשִׁיר זֶה:

מֵרֹב רִחוּקְךָ, חֲבִיבִי,

קָרָאתָ לְאֹרֶךְ בֶּכִי עַפְעַפִּי,

הוֹי, אשֶׁר עֵינִי וְתוֹחַלְתִּי

וְתַכְלִית מַטְּרָתִי וְדָתִי,

רַחֵם אֶת אֲשֶׁר עֵינוֹ, הֶעָלוּב,

טוֹבַעַת בְּדִמְעַת הַמְּבוּכָה, עָצוּב.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לְנַעֲרָה זוּלָתָהּ: “שְׂאִי קוֹלֵךְ בְּשִׁיר”. הִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

שְׁכוּרָה מִמַּבָּטוֹ וְלֹא מִיַּיִן,

וְטָפְפוֹ בְגָאוֹן הֵנִיד שְׁנָתִי מִן הָעַיִן,

לֹא יַיִן, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים הֲמִקּוּנִי,

וְלֹא שֵׁכָר, גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ שִׁתְּקוּנִי,

כִּלְּתָה כֹּחִי רַקָּתוֹ עֲטוּרָה תַּלְתַּלָּיו,

וְהִתְעָה שִׂכְלִי הֶעָטוּף תּוֹךְ בִּגְדוֹתָיו.

כְּשֶׁשָּמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת זֶמֶר הַנַּעֲרָה, נֶאֶנְחָה וְהִפְלִיא אוֹתָהּ שִׁירָהּ. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה עַל נַעֲרָה אַחֶרֶת שֶׁתְּזַמֵּר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

פָּנִים מְאִירוֹת מְאוֹר הַשָּׁמַיִם,

עֲלוּמִים יַזְהִירוּ מַעְיָן צְלוּל מַיִם,

רָשְׁמָה כִּשּׁוּת שְׁתֵּי לְחָיָיו בְּאוֹתִיּוֹת,

פֵּשֶׁר דְּבַר אַהֲבָה בְּקִפּוּלֵיהֶן רְצוּפוֹת,

הִכְרִיז עָלָיו הַיֹּפִי: עֵת פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ

יָדַעְתִּי, תַּרְשִׁים זֶה הִתְוָה אֵל תַּבְנִיתוֹ.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר לְנַעֲרָה קְרוֹבָה אֵלָיו: “שְׂאִי קוֹלֵךְ בְּשִׁיר, אַתְּ הַנַּעֲרָה”. נָטְלָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים הָעוּד וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מְצֻמְצָם הוּא זְמַן הַהִתְאַחְדוּת

אַחֲרֵי הַהִתְעַקְּשׁוּת וְהַסָּרְבָנוּת,

עַד כַּמָּה תְכַלֶּה הַהִתְרַחֲקוּת?

לֹא כָזֹאת אַנְשֵׁי־נְדִיבוּת.

נַצְּלוּ אֵפוֹא אשֶׁר הַהִזְדַּמְנוּת

בְּמַנְעַמֵּי שְׁעוֹת הַהִתְחַבְּרוּת.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, נֶאֱנַח עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּפָרַץ בִּדְמָעוֹת פְּלָגִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח וּמִתְלוֹנֵן, שָׂרְפוּ אוֹתָהּ הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים, וְכִלָּה אוֹתָהּ אָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ וְעֶרְגָּתָהּ הַלּוֹהֶטֶת. קָמָה מֵעַל הָעֶרֶשׂ וּבָאָה אֶל דֶּלֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר. וְקָם עַלִי בֶּן בַּכָּאר לִקְרָאתָהּ. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם מִתְעַלְּפִים בְּפֶתַח הַתָּא. חָשׁוּ הַנְּעָרוֹת אֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אוֹתָם וְהִכְנִיסוּם לְתוֹךְ הַתָּא, וְהִזְלִיפוּ עֲלֵיהֶם מֵי־וְרָדִים. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ, לֹא מָצְאוּ אֶת אַבּוּ אלְחַסַן, שֶׁכְּבָר הִסְתַּתֵּר בְּקָצֶה שֶׁל עֶרֶשׂ. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן הֵיכָן הוּא?”. נִגְלָה מִקְּצֵה הָעֶרֶשׂ. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה: " שׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת הַיְכֹלֶת לִגְמֹל לְךָ טוֹב, בַּעַל הַטּוֹבָה". אַחַר־כָּךְ נִגְּשָׁה אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא הִגְדִּילָה הָאַהֲבָה לַעֲשׂוֹת בְּךָ עַד לַקָּצֶה, עַד שֶׁעָשְׂתָה בִּי כִּפְלַיִם. וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ כֹּחֵנוּ בְּזֶה שֶׁמָּצָא אוֹתָנוּ”. אָמַר לָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “גְּבִרְתִּי, חַי אֱלֹהִים, אִחוּדִי עִמָּךְ אֵינוֹ מַנִּיחַ עֲדַיִן אֶת דַּעְתִּי, וְאֵינוֹ מְכַבֶּה אֶת לַהֲבַת תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ. וְאֵין מַעֲבִיר מַה שֶּׁהִשְׁתַּלֵּט מֵאַהֲבָתֵךְ עַל לִבִּי אֶלָּא יְצִיאַת נִשְׁמָתִי”. בָּכָה וְיָרְדָה דִמְעָתוֹ עַל לֶחְיוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה מָטָר. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר בּוֹכֶה, בָּכְתָה לְבִכְיוֹ. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “חַי אֱלֹהִים, תָּמֵהַּ אֲנִי עַל עִנְיַנְכֶם שְׁנֵיכֶם וְנָבוֹךְ אֲנִי בִּגְלַלְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּצַּבְכֶם פֶּלֶא וְעִנְיַנְכֶם מוּזָר. אִם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְאֻחָדִים אַתֶּם בּוֹכִים כָּךְ, אֵיךְ יִהְיֶה הַמַּצָּב אַחֲרֵי הִפָּרֶדְכֶם?”. הוֹסִיף וְאָמַר: “אֵין זוֹ שְׁעַת אֵבֶל וּבְכִי, אֶלָּא שְׁעַת שִׂמְחָה וְרַחֲבוּת־הַלֵּב”. רָמְזָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לְנַעֲרָה, וְיָצְאָה וְחָזְרָה וְעִמָּהּ נְעָרוֹת הַמְשָׁרְתוֹת בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ נוֹשְׂאוֹת שֻׁלְחָן, קַעֲרוֹתָיו כֶּסֶף וּבְתוֹכָן כָּל מִינֵי מַאֲכָל. שָׂמוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵיהֶם, וְהָיְתָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אוֹכֶלֶת וּמַאֲכִילָה אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, עַד שֶׁאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם. אַחַר־כָּךְ הוּסַר הַשֻּׁלְחָן, וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאוּ אֲלֵיהֶם הַנְּעָרוֹת מִינֵי כְּלֵי קְטֹרֶת וּבָהֶם לְבוֹנָה וַאֲהָלִים, וְהֵבִיאוּ קַנְקַנִּים עִם מֵי וְרָדִים, וְהִתְקַטְּרוּ וְהִתְבַּשְּׂמוּ בָהֶם. הִגִּישׁוּ לָהֶם סְפָלִים שֶׁל זָהָב מְפֻתָּחִים פִּתּוּחִים, וּבָהֶם מִינֵי מַשְׁקֶה וּפְרִי וּמִינֵי מְתִיקָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה לָהֶם וְהָעַיִן מִתְעַנֶּגֶת עֲלֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לָהֶם קְעָרָה שֶׁל אֶבֶן־חֵן אֲדֻמָּה מְלֵאָה יַיִן. בָּחֲרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר עֶשֶׂר נְעָרוֹת מִנַּעֲרוֹת חֲצַר הַמַּלְכוּת, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן לְשָׁרְתָם וְעֶשֶׂר נְעָרוֹת מִן הַמְזַמְּרוֹת, וּפִטְּרָה אֶת יֶתֶר הַנְּעָרוֹת לִמְעוֹנוֹתֵיהֶן, וְצִוְּתָה עַל אֲחָדוֹת מִן הַנִּמְצָאוֹת מִן הַנְּעָרוֹת לִפְרֹט עַל כְּלֵי מֵיתָרִים הָעוּד, וְעָשׂוּ כְמִצְוָתָהּ, וְנָשְׂאָה אַחַת מֵהֶן קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

נַפְשִׁי לַאֲשֶׁר מְחַיֵּךְ הֵשִׁיב שָׁלוֹם לְבִרְכָתִי,

וַיְחַדֵּשׁ אַחֲרֵי יֵאוּשׁ לְאִחוּד תִּקְוָתִי.

כְּבָר גִּלּוּ, אֶת אֲשֶׁר צָפַנְתִּי בְּחֻבִּי, יָדַי,

וַיַּרְאוּ לַמְחָרְפִים אֶת אֲשֶׁר בֵּין צְלָעַי.

וְדִמְעַת עֵינִי עָמְדָה לְחַיִץ בֵּינוֹ וּבֵינִי

כְּאִלּוּ תֶאֶהֱבֶנּוּ עִמִּי דִמְעַת עֵינִי.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וּמִלְּאָה אֶת הַכּוֹס מַשְׁקֶה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. אַחַר־כָּךְ מִלְּאָה אוֹתָהּ וְהוֹשִׁיטָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁמְס אַלנַּהָאר מִלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְהוֹשִׁיטָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה נַעֲרָה שֶׁתְּזַמֵּר, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דָּמְתָה דִמְעָתִי בְּרִדְתָּהּ לְיֵינִי

וְכָזֶה אֲשֶׁר בַּכּוֹס תִּשְׁפֹּךְ עֵינִי,

חַי אֱלֹהִים, לֹא אֵדַע אִם עַפְעַפַּי הֵן

אֲשֶׁר הִזִּילוּ הַיַּיִן וְאִם דִּמְעוֹתַי אֶשְׁתֵּן.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ שָׁתָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת כּוֹסוֹ וְהֶחֱזִיר אוֹתָהּ לְשַׁמְס אַלנַּהָאר. מִלּאְהָ אוֹתָהּ וְהוֹשִׁיטָה לְאַבּוּ־אַלחַסַן, וְשָׁתָה. אַחַר־כָּךְ לָקְחָה אֶת הַנֵּבֶל וְאָמְרָה: “לֹא תְּזַמֵּר עַל כּוֹסִי זוּלָתִי אָנִי”. הִדְּקָה אֶת הַמֵּיתָרִים וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁירִים אֵלֶּה:

הַמּוּזָר בַּדֶּמַע עַל לְחָיָיו תִּרְעַד,

תְּשׁוּקָה אוֹ אֵשׁ חֵשֶׁק בְּלִבּוֹ תּוּקַד.

יֵבְךְּ עִם קִרְבָתָם, מֵרִחוּקָם מְפַחֵד,

וְאִם קָרְבוּ וְאִם רָחָקוּ הַדֶּמַע יֵרֵד.

וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַמַּשְׁקֶה, אֶהְיֶה כַּפָּרָתֶךָ,

הוֹד עָטְךָ מִקָּדְקָדְךָ עַד רַגְלֶיךָ,

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבֵּין יָדֶיךָ,

וּמִפִּיךָ כִּימָה, וְיָרֵחַ מִצְּלָעֶיךָ.

לֹא אֶכּוֹן אִם עֲזָבוּנִי גְבִיעֶיךָ

אֲשֶׁר יָסֹבּוּ מִבָּבוֹת עֵינֶיךָ,

הֲלֹא פֶלֶא כִּי סַהַר הִנֶּךָ,

מָלֵא, וְזֹהַר אָבַד מִאוֹהֲבֶיךָ?

תָּסוּר וְתִקְרַב כְּפִי חֶפְצֶךָ,

הֲכָאֵל מֵמִית וּמְחַיֶּה הִנֶּךָ?

אֵל בָּרָא אֶת הַיֹּפִי בְּתַבְנִיתֶךָ,

וְרוּחַ זֶפִיר יִסֹּב מִיצִירֶיךָ.

לֹא אָדָם יְצִיר אֲדָמָה תְּכוּנָתֶךָ,

אַתָּה מַלְאָךְ הוֹרִידְךָ יוֹצְרֶךָ.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאַבּוּ־אלְחַסַן וְהַנִּמְצָאִים אֶת שִׁירָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר, כִּמְעַט יָצְאוּ מִכְּלֵיהֶם מֵרֶטֶט גִּיל וְשִׂחֲקוּ וְצָחֲקוּ. וַעֲדַיִן הֵם בְּמַצָּב זֶה, וְהִנֵּה נַעֲרָה בָּאָה, וְהִיא רוֹעֶדֶת מִפַּחַד, וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר הִגִּיעַ לְכָאן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וַהֲרֵי הֵם לְיַד הַדֶּלֶת, וְעִמָּם עַפִיף וּמַסְרוּר וְזוּלָתָם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, מֵתוּ כִמְעַט מִפַּחַד. צָחֲקָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְאָמְרָה: “אַל תִּפְחֲדוּ”. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לַנַּעֲרָה: “הָשִׁיבִי לָהֶם תְּשׁוּבָה בְּמִדַּת הַזְּמַן הַדָּרוּשׁ לָנוּ שֶׁנַּעֲבֹר מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לִנְעֹל אֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר עַל הָעַמּוּדִים, וּלְשַׁלְשֵׁל אֶת וִילוֹנוֹתָיו עַל דַּלְתוֹתָיו, וְהֵם בְּתוֹכוֹ. נַעֲלָה גַם אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם, וְיָצְאָה אֶל הַגַּן וְיָשְׁבָה עַל עַרְשָׂהּ, וְצִוְּתָה עַל נַעֲרָה לְעַשּׂוֹת אֶת רַגְלֶיהָ, וְצִוְּתָה אֶת יֶתֶר הַנְּעָרוֹת לָלֶכֶת לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן, וְצִוְּתָה אֶת הַנַּעֲרָה לַעֲזֹב אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה שֶׁיִּכָּנֵס הַכַּלִיף. נִכְנְסוּ מַסְרוּר וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, וְהָיוּ עֶשְׂרִים, וּבִידֵיהֶם הַחֲרָבוֹת, וְנָתְנוּ שָׁלוֹם לְשַׁמְס אַלנַּהָאר. אָמְרָה לָהֶם: “לְשֵׁם מַה בָּאתֶם?” אָמְרוּ לָהּ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְשַׁגֵּר לָךְ שָׁלוֹם, וְּמִתְגַּעְגֵּעַ לְמַרְאַיִךְ, וּמוֹדִיעֵךְ שֶׁשִּׂמְחָה עִמּוֹ הַיּוֹם וְאשֶׁר רַב, וְחָפֵץ שֶׁתְּהֵא נְעִילַת הַשִּׂמְחָה בְּהִמָּצְאֵךְ אֶצְלוֹ בְּשָׁעָה זוֹ. הַאִם תָּבוֹאִי אֵפוֹא אַתְּ אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁיָּבוֹא הוּא אֶצְלֵךְ?”. קָמָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ וְאָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וַאֲמַלֵּא אֶת פְּקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַסּוֹכְנוֹת אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְהַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ. הוֹדִיעָה לָהֶם שֶׁהִיא נִגֶּשֶׁת לְמַלֵּא פְּקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהָיָה הַמָּקוֹם שָׁלֵם בְּכָל פְּרָטָיו, וְעִם זֶה צִוְּתָה עַל הַסָּרִיסִים לֵאמֹר: “לְכוּ אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁאֲנִי מְצַפָּה לוֹ אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, עַד שֶׁאֲסַדֵּר לוֹ אֶת הַמָּקוֹם בַּמַּצָּעִים וּבַכֵּלִים”. הָלְכוּ הַסָּרִיסִים מְמַהֲרִים אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. הֵסִירָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת בִּגְדָהּ הָעֶלְיוֹן וְנִכְנְסָה אֶל אֲהוּבָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזָהּ וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ, בָּכָה בְּכִי קָשֶׁה וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, פֵּרוּד זֶה, תְּנִי לִי אֵפוֹא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיַּעֲמֹד לִי לְעֶזְרָה שֶׁלֹּא תִּכְלֶה נַפְשִׁי וְשֶׁלֹּא תֹּאבַד רוּחִי מִתְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ. וְאוּלָם שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֱלֹהִים, שֶׁיָּחֹן אוֹתִי אֹרֶךְ רוּחַ בְּצָרָה זוֹ שֶׁהֵבִיא עָלַי עַל־יְדֵי אַהֲבָתִי”. אָמְרָה לוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא תִּכְלֶה אֶלָּא אָנִי, שֶׁכֵּן אַתָּה תֵצֵא אֶל הַשּׁוּק וְתִפָּגֵשׁ בְּמִי שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ אוֹתְךָ וְתְהֵא נָצוּר, וְעֹז אַהֲבָתְךָ יְהֵא צָפוּן שָׁמוּר. וְאוּלָם אֲנִי, הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶפֹּל בְּאָסוֹן, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִבְטַחְתִּי לַכַּלִיף לְהִוָּעֵד עִמּוֹ. וְיָכֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁתִּצְמַח לִי מִזֶּה סַכָּנָה עֲצוּמָה בְּסִבַּת תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ וְחֶפְצִי בְּךָ וְהִתְאַהֲבִי בְּךָ וְצַעֲרִי עַל פֵּרוּדְךָ. בְּאֵיזוֹ לָשׁוֹן אָשִׁיר אֵפוֹא, וּבְאֵיזֶה לֵב אֶהְיֶה אֵצֶל הַכַּלִיף וּבְאֵיזֶה דִבּוּר אֲשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּבְאֵיזֶה מֶבָּט אַבִּיט אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה בּוֹ? וְאֵיכָה אֶהְיֶה בִמְסִבָּה שֶׁאֵין אַתָּה בָּהּ? וּבְאֵיזֶה טַעַם אֶשְׁתֶּה אֶת הַיַּיִן וְאֵין אַתָּה לְנֶגְדִּי?”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אַל תְּהִי נְבוֹכָה, יַחֲלִי וְאַל תַּסִּיחִי דַעְתֵּךְ מִלְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הַלַּיְלָה, וְאַל תַּרְאִי לוֹ זִלְזוּל”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָתָם, כְּשֶׁבָּאָה נַעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר בָּאוּ נַעֲרֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. הִתְנַשְּׂאָה וְעָמְדָה וְאָמְרָה לַנַּעֲרָה: “קְחִי אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאֶת בֶּן לְוָיָתוֹ וְהוֹשִׁיבִי אוֹתָם עַל הָאֶשְׁנָב לְמַעְלָה הַנִּשְׁקָף אֶל הַגַּן, וְהַנִּיחִי אוֹתָם שָׁם עַד הַחֲשֵׁכָה, אַחַר־כָּךְ בַּקְּשִׁי תַּחְבּוּלָה לִיצִיאָתָם”. לָקְחָה אוֹתָם הַנַּעֲרָה וְהֶעֶלְתָה אוֹתָם אֶל הָאֶשְׁנָב וְנַעֲלָה בַּעֲדָם אֶת הַדֶּלֶת וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בַּגָּן, וְהִנֵּה הַכַּלִיף בָּא וּלְפָנָיו מֵאָה מְשָׁרְתִים בְּעֵרֶךְ וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת, וּמִסָּבִיב לוֹ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן הַלְּבָנוֹת בַּשָּׁמַיִם, וַעֲלֵיהֶן הַמְפֹאָר בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ מִן הַמַּלְבּוּשׁ, וְעַל רֹאשָׁהּ שֶׁל כָּל אַחַת מֵהֶן נֵזֶר כָּלוּל בְּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַבְנֵי־חֵן שְׁקוּפוֹת בִּגְוָנִים מִגְּוָנִים שׁוֹנִים.

וּבְיַד כָּל אַחַת מֵהֶן נֵר־דּוֹנַג דּוֹלֵק, וְהַכַּלִיף מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, וְהֵן מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר, וּמַסְרוּר וְעַפִיף וְיַצִיף הוֹלְכִים לִפְנֵיהֶם, וְהוּא טוֹפֵף בֵּינֵיהֶם. קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לִקְרָאתוֹ וְכָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֶצְלָהּ מִן הַנְּעָרוֹת, וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּשַׁעַר הַגָּן, וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְלֹא פָּסְקוּ מֵהַלְּכוֹת לְעֻמָּתוֹ עַד שֶׁיָּשַׁב עַל הָעֶרֶשׂ, וְאֵלֶּה שֶׁבַּגָּן מִן הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים נִצָּבִים סְבִיבוֹ וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים וּכְלֵי־הַזֶּמֶר מַנְעִימִים זְמִירוֹת, עַד שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לְהִסְתַּלֵּק וְלָשֶׁבֶת עַל הָעֲרָשׂוֹת. יָשְׁבָה שַׁמְס אַלנַּהָאר עַל עֶרֶשׂ לְצַד עֶרֶשׂ הַכַּלִיף וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן וְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִסְתַּכְּלִים וְשׁוֹמְעִים, וְהַכַּלִיף אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָם שְׁנֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ הִתְחִיל הַכַּלִיף מְשַׂחֵק עִם שַׁמְס אַלנַּהָאר, וְצִוָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר. וּפְתָחוּהוּ וּפָתְחוּ לִרְוָחָה אֶת חַלּוֹנוֹתָיו וְהִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַמָּקוֹם בִּשְׁעַת הַחֲשֵׁכָה מֵאִיר כַּיּוֹם. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ הַסָּרִיסִים לְהַעֲבִיר לְשָׁם אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה. הָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן אוֹמֵר:" כִּכְלֵי מַשְׁקֶה אֵלֶּה וְכִשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה אֵלּוּ לֹא רָאִיתִי מִיָּמַי, וְאֵלֶּה הֵן מִמִּינֵי אַבְנֵי־הַחֵן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁמְעָן, וְנִדְמֶה לִי שֶׁבַּחֲלוֹם אֲנִי, וּכְבָר הֻפְתְּעָה דַעְתִּי וּפָעַם לְבָבִי בְּחָזְקָה". וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, הִנֵּה כְּשֶׁנִּפְרְדָה מִמֶּנּוּ שַׁמְס אַלנַּהָאר, נִשְׁאַר מוּטָל עַל הָאָרֶץ מֵעֹז הַחֵשֶׁק. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר הִתְחִיל מִסְתַּכֵּל לְכָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָם בְּנִמְצָא, וְאָמַר לְאַבּוּ־אלְחַסַן: “אָחִי, מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָנוּ הַכַּלִיף, וְיֵדַע עַל דְּבַר מַצָּבֵנוּ. וְהַיּוֹתֵר שֶׁאֲנִי מְפַחֵד הוּא עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן בַּאֲשֶׁר לִי, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי נַפְשִׁי בְּתוֹךְ הָאוֹבְדִים, וְאֵין סִבַּת מוֹתִי אֶלָּא הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה הָעַזָּה וְעָצְמַת הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַכִּסּוּפִים, נְיַחֵל לֵאלֹהִים שֶׁיַּצִּילֵנוּ מִזֶּה שֶׁנִּתְנַסֵּינוּ בּוֹ”. לֹא פָּסְקוּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאַבּוּ־אלְחַסַן מִלְּהִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב אֶל הַכַּלִּיף, וְאֶל מַה שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, עַד שֶׁהוּכְנָה הַמְּסִבָּה בִּשְׁלֵמוּת לִפְנֵי הַכַּלִיף, אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַכַּלִיף אֶל נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת וְאָמַר: “הָבִי מַה שֶּׁאִתָּךְ, גַּרָאם, מִן הַמַּרְטִיט לְשָׁמְעוֹ”. כִּוְּנָה אֶת כְּלִי־הַנְּגִינָה וּפָרְטָה עָלָיו וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאֵין כְּאֵב עַרְבִיָּה רָחֲקָה מִבְּנֵי־עַמָּהּ,

בְּגַעְגּוּעֶיהָ עַל כָּרֵי מִרְעֶה חִגָ’אז וַהֲדַסֶּיהָ שָׁמָּה,

בְּהִשְׁתַּעְשְׁעָה לְיַד בְּנֵי־אוֹרְחָה כִּסּוּפֶיהָ מַנְעִימִים,

עַל יַד אֵשׁ כֵּרָתָם, וְדִמְעוֹתֶיהָ בְּמַשְׁקֶיהָ צוֹנְנִים,

עָצוּם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּאֵבִי בְּאַהֲבָה אֶכְאַב,

אַךְ נִרְאֶה כִּי חֵטְא בָּאַהֲבָה אוֹתוֹ אֹהַב.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת מֵעַל הַכִּסֵּא שֶׁהָיְתָה עָלָיו, וְנִטְּלָה הַכָּרָתָהּ, קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְנָשְׂאוּ אוֹתָהּ. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִן הָאֶשְׁנָב, נָפַל מִתְעַלֵּף. אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: “אָכֵן מִשְׁפַּט הַצֶּדֶק חִלֵּק אֶת הַחֵשֶׁק הָעַז בֵּין שְׁנֵיכֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק”. וּבְעוֹד שְׁנֵי אֵלֶּה מְשׂוֹחֲחִים בָּאָה אֲלֵיהֶם הַנַּעֲרָה שֶׁהֶעֶלְתָה אוֹתָם אֶל הָאֶשְׁנָב וְאָמְרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן, קוּם אַתָּה וּבֶן־לְוָיָתְךָ, רְדוּ, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הָעוֹלָם צַר לָנוּ, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יִתְגַלֶּה עִנְיָנֵנוּ, אוֹ שֶׁלֹּא יִוָּדַע לַכַּלִיף דָּבָר עַל אוֹדוֹתֵיכֶם. קוּמוּ אֵפוֹא מִיָּד. שֶׁאִם לֹא כֵן נָמוּת”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “וְאֵיךְ יָקוּם עִמִּי עֶלֶם זֶה, כְּשֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָקוּם?”. הִתְחִילָה הַנַּעֲרָה מַזְלִיפָה מֵי־וְרָדִים עַל פָּנָיו עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר. נָשָׂא אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן הוּא וְהַנַּעֲרָה וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִן הָאֶשְׁנָב וְהָלְכוּ קְצָת. אַחַר־כָּךְ פָּתְחָה הַנַּעֲרָה דֶלֶת קְטַנָּה שֶׁל בַּרְזֶל וְהוֹצִיאָה אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן, אוֹתוֹ וְאֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, עַל אִצְטְבָא. אַחַר־כָּךְ הִכְּתָה בְכַפֶּיהָ, וּבָאָה סִירָה וּבָהּ אָדָם הַמֵּשִׁיט אוֹתָהּ. הֶעֶלְתָה הַנַּעֲרָה אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה, וְאָמְרָה לְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַסִּירָה: “הֶעֶלְהָ אוֹתָם לְאוֹתָה יַבָּשָׁה שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר”. וּכְשֶׁיָּרְדוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה וְעָזְבוּ אֶת הַגָּן, הִסְתַּכֵּל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בַּתָּא הַמְקֻמָּר וּבַגָּן וְנִפְרַד מֵהֶם בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

פָּרַשְׂתִּי לִפְרִידָה רָפָה כַפִּי,

וּשְׁנִיָּה עֲלֵי לֶהָבָה מִתַּחַת לְלִבִּי.

אַל נָא יְהִי זֶה קֵץ כָּל קֶשֶׁר בֵּינֵינוּ,

וְאַל תְּהִי צֵידָה זוֹ אַחֲרוֹנָה לְצֵידָתֵנוּ.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַמַּלָּח:" חוּשָׁה אִתָּם". הָיָה מֵשִׁיט בְּכֹחַ אֶת הַסִּירָה כְּדֵי לְמַהֵר, וְהַנַּעֲרָה אִתָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלָּח הֵשִׁיט אֶת הַסִּירָה בְּכֹחַ כְּדֵי לְמַהֵר, וְהַנַּעֲרָה אִתָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וְהִגִּיעוּ לַיַּבָּשָׁה. אַחַר־כָּךְ הִסְתַּלְּקָה הַנַּעֲרָה וְנִפְרְדָה מֵהֶם, כְּשֶׁעָלוּ לַיַּבָּשׁה, וְאָמְרָה לָהֶם: “הָיָה בְּכַוָּנָתִי לֹא לְהִפָּרֵד מִכֶּם, וְאוּלָם אֵינִי רַשָּׁאִית לָלֶכֶת אֶלָּא עַד לְמָקוֹם זֶה”. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה הַנַּעֲרָה, וְנִשְׁאַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מוּטָל לִפְנֵי אַבּוּ־אלְחַסַן וְלֹא יָכֹל לָקוּם, אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “מָקוֹם זֶה אֵינוֹ בָּטוּחַ. וְיֵשׁ לָנוּ לַחֲשֹׁשׁ לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִשָּׁמֵד בְּמָקוֹם זֶה בְּסִבַּת הַלִּסְטִים בְּנֵי הַבְּלִיַעַל”. קָם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהָלַךְ קְצָת, אַךְ לֹא יָכֹל לָלֶכֶת. וְהָיוּ לוֹ לְאַבּוּ־אלְחַסַן יְדִידִים בְּעֵבֶר זֶה. שָׂם פָּנָיו אֶל אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁהָיָה בּוֹטֵחַ בָּהֶם וְסוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם, וְדָפַק בְּדַלְתוֹ וְיָצָא אֵלָיו מַהֵר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם שְׁנֵיהֶם קִבְּלָם בִּבְרָכָה וְהִכְנִיס אוֹתָם לִמְעוֹנוֹ וְהוֹשִׁיב אוֹתָם וְשׂוֹחַח אִתָּם וְשָׁאַל אוֹתָם, הֵיכָן הָיוּ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “יָצָאנוּ בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁהָיִינוּ זְקוּקִים לְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן לְאָדָם שֶׁהָיָה לִי עִסְקֵי מָמוֹן עִמּוֹ, וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ בְּמָמוֹנִי. יָצָאתִי הַלַּיְלָה וְשַׂמְתִּי פָּנַי אֵלָיו, וְלָקַחְתִּי לִי לְחֶבְרָה אֶת בֶּן־לְוָיָתִי זֶה, עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּבָאנוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ, הִתְחַבֵּא מִפָּנֵינוּ וְלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ, וְחָזַרְנוּ בְּלֹא כְלוּם, הָיָה קָשֶׁה לָנוּ לַחֲזֹר בְּלַיְלָה זֶה, וְלֹא מָצָאנוּ לָנוּ מָקוֹם זוּלַת מְקוֹמְךָ, וּבָאנוּ אֵלֶיךָ יוֹדְעִים אֶת מִנְהָגֶיךָ הַיָּפִים”. קִדֵּם אוֹתָם בִּבְרָכָה וְשָׁקַד עַל כִּבּוּדָם, וְעָמְדוּ אֶצְלוֹ שְׁאֵרִית לֵילָם, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצְאוּ מֵאֶצְלוֹ, וְלֹא פָסְקוּ לֵילֵךְ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר וְנִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ, וְעָבְרוּ עַל פְּנֵי בֵּית אַבּוּ־אלְחַסַן. הִשְׁבִּיעַ אֶת יְדִידוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ. שָׁכְבוּ קְצָת עַל הַמִּטָּה לָנוּחַ. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרְרוּ וְצִוָּה אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת נְעָרָיו שֶׁיִּפְרְשׂוּ שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים בַּבַּיִת, וְעָשׂוּ כֵן. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הָעֶלֶם הַזֶּה וּמַרְגִּיעַ אוֹתוֹ מִזֶּה שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עִנְיָנוֹ”. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ לְהָבִיא מַיִם לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר שֶׁהִתְעוֹרֵר, וְהֵבִיאוּ לוֹ מַיִם. קָם וְהִתְרַחֵץ לִתְפִלָּה כַּדָּת, וְהִתְפַּלֵּל מַה שֶּׁהֶחֱסִיר מִתְּפִלּוֹת הַחוֹבָה בְּיוֹם שֶׁלִּפְנֵי כֵן וּבַלַּיְלָה, וְיָשַׁב לְהִתְנַחֵם בְּדַבְּרוֹ עִם אַבּוּ־אלְחַסַן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן בְּכָךְ, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי עַלִי, הַאִם לֹא מַתְאִים לַמַּצָּב שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ שֶׁתַּעֲמֹד אֶצְלִי הַלַּיְלָה, לְמַעַן נַרְחִיב אֶת לִבְּךָ וְנָסִיר מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ מִן הַצַּעַר וְהַכִּסּוּפִים, וְנִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַחַד?”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “עֲשֵׂה אָחִי, כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאֲנִי עַל־כָּל־פָּנִים אֵינִי נִצָּל מִן הָרָעָה אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתִי, עֲשֵׂה אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַן וְקָרָא לִנְעָרָיו וְהֵבִיא אֶת חֲבֵרָיו וְשָׁלַח וְקָרָא אֶל רַבֵּי הַזִּמְרָה וְהַנְּגִינָה, וּבָאוּ וְעָסְקוּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְהַרְחָבַת־הַדַּעַת שְׁאֵרִית הַיּוֹם עַד לָעֶרֶב. אַחַר־כָּךְ הִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה, וְהִקִּיפוּ בֵּינֵיהֶם כּוֹסוֹת הַיַּיִן, וּבִלּוּ אֶת הַזְּמַן בִּנְעִימִים. נָטְלָה מְזַמֶּרֶת אֶת הָעוּד וּפָתְחָה וְאָמְרָה:

יָרָה הַזְּמַן חֵץ מֶבָּט בִּי

וַיִּפְגָּעֵנִי, וָאֶפָּרֵד מֵחֲבִיבִי

וּזְמַן הִקְשָׁה לִי עֹרֶף, וְאֹרֶךְ רוּחִי מְעָט,

וְאוּלָם לִפְנֵי כֵן כְּבָר חָזִיתִי אֲשֶׁר יַאַת.

כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דִּבְרֵי הַמְזַמֶּרֶת, נָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף, וְלֹא פָּסַק מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. הִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ אַבּוּ־אלְחַסַן. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם הִתְעוֹרֵר וּבִקֵּשׁ לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ. לֹא מָנַע אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן מִפַּחְדּוֹ מֵאַחֲרִית עִנְיָנוֹ. צִוָּה אֶת נְעָרָיו לְהָבִיא לוֹ פִּרְדָּה וְהִרְכִּיבוּהוּ, וְהָלַךְ עִמּוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ לִמְעוֹנוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִרְגַּע בְּבֵיתוֹ, הוֹדָה אַבּוּ־אלְחַסַן לֵאלֹהִים עַל הַצָּלָתוֹ מֵעֵסֶק־בִּישׁ זֶה, וְהָיָה מְנַחֲמוֹ. אַךְ הוּא לֹא שָׁלַט בְּרוּחוֹ מֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק הָעַז. אַחַר־כָּךְ נִפְרַד מִמֶּנּוּ אַבּוּ־אלְחַסַן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן נִפְרַד מֵעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, אַל תַּפְסִיק מֵהוֹדִיעֵנִי עַל הַמַּצָּב”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעְשֶׂה”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַן מֵאֶצְלוֹ וּבָא אֶל חֲנוּתוֹ וּפְתָחָהּ, וְהָיָה מְצַפֶּה לִידִיעָה מִן הָעַלְמָה, וְלֹא הֵבִיא לוֹ אָדָם כָּל יְדִיעָה. לָן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּמְעוֹנוֹ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְנִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל מִטָּתוֹ, וַחֲבֵרָיו מִסָּבִיב לוֹ, וְהָרוֹפְאִים אֶצְלוֹ, וְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה רוֹשֵׁם לוֹ תְּרוּפָה אַחֶרֶת, וּמְמַשֵּׁשׁ אֶת יָדוֹ, בּוֹחֵן אֶת דָּפְקוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אַבּוּ־אלְחַסַן וְרָאָה אוֹתוֹ, חִיֵּךְ. נָתַן לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וְיָשַׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁיָּצְאוּ הָאֲנָשִׁים, וְאָמַר לוֹ:" מַה הוּא מַצָּב זֶה?“. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, כְּבָר יָצָא הַקּוֹל עַל אוֹדוֹתַי שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, וְנִשְׁמַע הַדָּבָר בֵּין חֲבֵרַי, וְאֵין לִי כֹּחַ לְהִתְאַמֵּץ בּוֹ לָקוּם וְלָלֶכֶת, כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת זֶה שֶׁשָּׂם אוֹתִי חוֹלֶה, וְאֵינִי חָדֵל לִהְיוֹת מוּטָל בִּמְקוֹמִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי, וּכְבָר בָּאוּ חֲבֵרַי לְבַקְּרֵנִי. וְאוּלָם אָחִי, כְּלוּם רָאִיתָ אֶת הַנַּעֲרָה אוֹ שָׁמַעְתָּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ?”. אָמַר לוֹ: “לֹא בָּאָה אֵלַי מִן הַיּוֹם שֶׁנִּפְרְדָה מֵאִתָּנוּ עַל חוֹף נְהַר חִדֶּקֶל”. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: “אָחִי, הִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹּא תִפָּרַע לְשִׁמְצָה וְהִתְרַחֵק מִבְּכִי זֶה”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, אֵין לִי שְׁלִיטָה עַל עַצְמִי”. עָלוּ הָאֲנָקוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

זָכְתָה יָדָהּ בַּאֲשֶׁר לֹא זָכְתָה יָדִי,

בְּצִיּוּר עֲלֵי פֶּרֶק יָדָהּ הִתִּישׁ גִּלְדִּי,

יָרְאָה לְיָדָהּ מִפְּנֵי חֵץ גַּלְגַּל עֵינָהּ, חָשָׁשָׁה,

וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יָדָהּ שִׂרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים לָבָשָׁה.

מִשֵּׁשׁ הָרוֹפֵא דָפְקִי, נִבְעָר מִדַּעַת, וָאֹמַר אֵלָיו:

הַנַּח לוֹ לְדָפְקִי, יִסּוּרִים עִמִּי בַּלֵּבָב.

אָמְרָה: "דְּמוּת חֲזוֹן־לַיִל רַכָּה בִּקְּרַתְנִי וַתַּחֲלֹף חָלוֹף,

בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ תָּאֲרֶנָּה, וְאַל תִּגְרַע וְלֹא תוֹסֵף יָסֹף".

אָמַר: “עֲזַבְתִּיהָ אַחֲרַי וְלוּ גַם תָּמוּת מִצָּמָא”.

אָמַרְתִּי: “הִמָּנַע מֵרֶדֶת אֶל הַמַּיִם”. וְלֹא יָרַד שָׁמָּה.

וַתַּמְטֵר פְּנִינֵי נַרְקִיסִים וַתַּשְׁקְ שׁוֹשַׁנִּים,

וַתִּשֹּׁךְ בְּגַרְגִּירֵי בָּרָד עֲלֵי עִנְּבֵי גְפָנִים.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “כְּבָר נִתְנַסֵּיתִי בְצָרָה, שֶׁהָיִיתִי בָטוּחַ מִפָּנֶיהָ וְאֵין לִי מִמֶּנָּה מְנוּחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵאֲשֶׁר הַמָּוֶת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, אֶפְשָׁר יְרַפֵּא אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. אַחַר־כָּךְ יָרַד אַבּוּ־אלְחַסַן מֵאֶצְלוֹ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲנוּתוֹ וּפָתַח אוֹתָהּ. וְלֹא יָשַׁב אֶלָּא זְמַן מֻעָט, עַד שֶׁקָּרְבָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וּמָצָא שֶׁלִּבָּהּ דּוֹפֵק, וְנִרְאִים עָלֶיהָ סִימָנִים שֶׁל דְּאָבוֹן. אָמַר לָהּ: “בְּרוּכָה הַבָּאָה, וְכֵיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר?”. אָמְרָה לוֹ: “אַחַר־כָּךְ אוֹדִיעַ לְךָ עַל דְבַר מַצָּבָהּ. וְכֵיצַד מַצָּבוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?”. הִגִּיד לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. הִתְעַצְּבָה וְנֶאֱנְקָה וְתָמְהָה עַל זֶה, וְאָמְרָה: מַצָּבָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר מוּזָר עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה. שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר פְּנִיתֶם וַהֲלַכְתֶּם, חָזַרְתִּי וְלִבִּי כּוֹאֵב בִּגְלַלְכֶם, שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתִּי בְהַצָּלַתְכֶם. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מָצָאתִי אֶת גְּבִרְתִּי מוּטָלָה בַּתָּא הַמְקֻמָּר עַל הָעַמּוּדִים, אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ מְשִׁיבָה לְאָדָם, וְנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים יוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ, וְאֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אִתָּהּ. לֹא פָסְקָה מֵהִתְעַלֵּף עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרְרָה. אָמַר לָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “מַה הוּא שֶׁפָּגַע בָּךְ, שַׁמְס אַלנַּהָאר, וּמַה הוּא אֲשֶׁר אֻנָּה לָךְ הַלַּיְלָה?”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת דִּבְרֵי הַכַּלִיף, נָשְׁקָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יְשִׂימֵנִי אֱלֹהִים כַּפָּרָתְךָ, הִטְרִיד אוֹתִי מַאֲכַל־תַּעֲרֹבֶת שֶׁאָכַלְתִּי, וְנִתְלַקְּחָה אֵשׁ בְּגוּפִי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֶּפֶת מֵעָצְמַת זֶה שֶׁבְּתוֹכִי, וְאֵינִי יוֹדַעַת, אֵיךְ הָיָה מַצָּבִי”. אָמַר לָהּ הַכַלִיף: “מַה הוּא זֶה שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתְּ בּוֹ הַיּוֹם לְמַאֲכָלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר דָּבָר שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי אוֹתוֹ מֵעוֹלָם”. אַחַר־כָּךְ הֶרְאֲתָה כְּאִלּוּ חָזְרוּ אֵלֶיהָ כֹּחוֹתֶיהָ, וּבִקְּשָׁה לְהָבִיא לָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ וּבִקְּשָׁה מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁיַּחֲזֹר לְהַרְחָבַת־הַלֵּב שֶׁלּוֹ. חָזַר וְיָשַׁב בַּתָּא הַמְקֻמָּר. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ שָׁאֲלָה אוֹתִי לְמַצַּבְכֶם, וְהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמָּכֶם. וּמָסַרְתִּי לָהּ אֶת הַשִּׁיר שֶׁנָּשָׂא בּוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת קוֹלוֹ, וּבָכְתָה בַמִּסְתָּרִים, אַחַר־כָּךְ נִרְגְּעָה. וְאוּלָם נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים יָשַׁב וְצִוָּה אֶת אַחַת הַנְּעָרוֹת לָשִׁיר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְדָבָר בַּחַיִּים לֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינַי אַחֲרֵי רָחְקְכֶם.

וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד אַחֲרַי מַצַּבְכֶם.

רָאוּי הוּא לְדִמְעִי אֲשֶׁר יִהְיֶה לְדָם,

אִם אַתֶּם לְרָחֲקִי בְּדֶמַע בּוֹכִים שָׁם,

כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבִרְתִּי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְאַבּוּ־אלְחַסַן: “כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבִרְתִּי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הֶחֱזַקְתִּי בְיָדָהּ וְזִלַּפְתִּי מֵי וְרָדִים עַל פָּנֶיהָ, וְהִתְעוֹרְרָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תְּגַלִּי בָרַבִּים אֶת אֲשֶׁר בְּנַפְשֵׁךְ וְאֶת הַכָּלוּל בְּתוֹךְ אַרְמוֹנֵךְ, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיֵּי אֲהוּבֵךְ, שֶׁתַּאֲרִיכִי רוּחֵךְ”. אָמְרָה לִי:” כְּלוּם יֵשׁ בָּזֶה רָעָה יוֹתֵר מִן הַמָּוֶת? וְאוֹתוֹ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁכֵּן בּוֹ מְנוּחָה לִי". וּבְעוֹד אָנוּ מְדַבְּרוֹת כָּךְ, זִמְּרָה נַעֲרָה אַחַת בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אָמְרוּ: אֶפְשָׁר אֹרֶךְ־רוּחַ שַׁלְוָה בְאַחֲרִיתוֹ,

וָאֹמַר: וְאֵיךְ אַאֲרִיךְ רוּחִי אַחֲרֵי פְּרִידָתוֹ?

וּכְבָר אִשֵּׁר הַבְּרִית אֲשֶׁר בֵּינוֹ ּבֵינִי

לְנַתֵּק חֶבֶל אֹרֶךְ הָרוּחַ עֵת יְחַבְּקֵנִי.

כְּשֶׁגָּמְרָה זוֹ אֶת שִׁירָהּ, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ הַכַלִיף וּבָא חִישׁ אֵלֶיהָ וְצִוָּה לְהָסִיר אֶת הַמַּשְׁקֶה, וְשֶׁתַּחֲזֹר כָּל נַעֲרָה לְחַדְרָהּ. וְנִשְׁאַר אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית לֵילוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְהִזְמִין אֶת הָרוֹפְאִים וְצִוָּה אוֹתָם לְטַפֵּל בָּהּ, שֶׁלֹּא יָדַע מַה שֶּׁהִיא בּוֹ בִגְלַל הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים. נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ עַד שֶׁשִּׁעַרְתִּי שֶׁכְּבָר הוּטַב מַצָּבָהּ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁעֲצָרַנִי מִבּוֹא אֲלֵיכֶם. וּכְבָר עָזַבְתִּי אֶצְלָהּ אַחֲרַי קְבוּצָה מִן הַמְשָׁרְתוֹת הַמְיֻחָדוֹת לָהּ, בְּעֵת שֶׁצִּוְּתָה עָלַי לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, לְמַעַן אֲקַבֵּל יְדִיעָה בִּדְבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאֶחֱזֹר אֵלֶיהָ". כְּשֶׁשָּׁמַע אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת דְּבָרֶיהָ, הִתְפַּלֵּא וְאָמַר לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְשׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְאִמְרִי לָהּ שָׁלוֹם, וְעוֹרְרִי אוֹתָהּ לְהַאֲרִיךְ רוּחָהּ וְאִמְרִי לָהּ: הַסְתִּירִי סוֹדֵךְ, וְהַגִּידִי לָהּ שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי אֶת מַצָּבָהּ, שֶׁמַּצָּב קָשֶׁה הוּא הַזָּקוּק לְתִכּוּן עֵצָה”. הוֹדְתָה לוֹ הַנַּעֲרָה וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל גְּבִרְתָּהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־אלְחַסַן, הִנֵּה נִשְׁאַר בַּחֲנוּתוֹ עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. כְּשֶׁעָבַר הַיּוֹם, קָם וְנָעַל אֶת חֲנוּתוֹ עַל מַנְעוּל וּבָא אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. דָּפַק בַּדֶּלֶת, וְיָצָא אֵלָיו אַחַד נְעָרָיו וְהִכְנִיסוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ חִיֵּךְ וְשָׂמַח לְבוֹאוֹ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “עוֹרַרְתָּ בִּי גַּעְגּוּעִים בְּעָזְבְךָ אוֹתִי בוֹדֵד וְלֹא בָאתָ אֶצְלִי הַיּוֹם. וַהֲרֵי נַפְשִׁי תְלוּיָה בְךָ כָּל עוֹד נִשְׁאַר לִי לִחְיוֹת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “הַנַּח דִּבּוּרִים אֵלֶּה. וְאִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כַּפָּרָה בִּשְׁבִילְךָ, הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ. וַהֲרֵי הַיּוֹם בָּאָה אֵלַי נַעֲרַת שַׁמְס אַלנַּהָאר וְהוֹדִיעָה לִי, שֶׁלֹּא עָצַר אוֹתָהּ מִלָּבוֹא, אֶלָּא זֶה שֶׁהַכַלִיף יָשַׁב אֵצֶל גְּבִרְתָּהּ, וְסִפְּרָה לִי מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן גְּבִרְתָּהּ”, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁשְּׁמָעוֹ מִן הַנַּעֲרָה.

נִתְעַצֵּב עַלִי בֶּן־בַּכָּאר תַּכְלִית הַהִתְעַצְּבוּת וּבָכָה. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמַר לוֹ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתַּעֲזֹר לִי בְמַה שֶּׁנִּתְנַסֵּיתִי בוֹ. וְהַגֵּד לִי מַה תִּהְיֶה הַתַּחְבּוּלָה, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁתָּלוּן אֶצְלִי הַלַּיְלָה, בְּחַסְדְּךָ, שֶׁאֶמְצָא לִי חֶבְרָה אִתְּךָ”. צִיֵּת אַבּוּ־אלְחַסַן לִפְקֻדָּתוֹ וְנַעֲנָה לוֹ לָלוּן אֶצְלוֹ, וּבִלּוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. בָּכָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהִזִּיל דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דְּמוּתֵךְ בְּעֵינַי, שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַי,

וְאֵיךְ רָחַקְתְּ מִנִּי וּמְעוֹנֵךְ בִּלְבָבִי?

אַבֵל אֲנִי, פֶּן יָבוֹא קֵץ לְחַיַּי,

מִבְּלִי יוֹבִילֵנִי לְפָגְשֵׁךְ מַזַּל כּוֹכָבִי.

וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר מְשׁוֹרֵר אַחֵר:

נִקְּבָה בְּחֶרֶב מַבָּטָהּ חָסוּת קוֹבַע רֹאשִׁי

וּבְכִידוֹן קוֹמָתָהּ קָרְעָה אֹרֶךְ־רוּחַ נַפְשִׁי,

וַתְּגַל לָנוּ מִתַּחַת לִנְקֻדַּת חֵן

כֹּפֶר שַׁחַר, לִקְרָעִים לֵיל עִנְבָּר יִתֵּן.

נִבְעֲתָה וַתִּשּׂךְ אֶבֶן חֵן אֲדֻמָּה בִּפְנִינִים,

מַרְגָּלִיּוֹת שָׁכְנוּ תּוֹךְ פֶּלֶג נֹפֶת צוּפִים.

נֶאֶנְחָה מִקֹּצֶר רוּחַ, וְכַפָּה לָחֲצָה אָז

עֲלֵי חָזָהּ, וַאֲשֶׁר לֹא חָזִיתִי אַחַז:

עֵטֵי אַלְמֻגִּים כָּתְבוּ בְּעִנְבָּר

עַל גִּלְיוֹן בְּדֹלַח חָמֵשׁ שׁוּרוּת בְּמִסְפָּר.

הוֹי נוֹשֵׂא הַחֶרֶב הַנְּכוֹנָה! בְּעֵת צָלְלָה

הִשָּׁמֵר מִמַּכַּת עֵינָהּ טוֹרְפָה אוֹכְלָה.

וְהִזָּהֵר אֲדוֹן־הָרֹמַח מִפְּנֵי מַדְקְרוֹת תְּנוּפָה

בְּעוֹרְרָה עָלֶיךָ כִּידוֹן קוֹמָתָהּ זְקוּפָה.

כְּשֶׁגָּמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת שִׁירוֹ, צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף, וְהָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן דּוֹמֶה שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ,

נִשְׁאַר בְּהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם, וְהִתְעוֹרֵר וְשׂוֹחַח עִם אַבּוּ־אלְחַסַן. נִשְׁאַר אַבּוּ־אלְחַסַן יוֹשֵׁב אֵצֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַד עֶצֶם הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ נִפְטַר מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ וּפָתַח אוֹתָהּ. וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֵלָיו וְעָמְדָה לְיָדוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ רָמְזָה לוֹ אוֹת שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. מָסְרָה לוֹ שָׁלוֹם מֵאֵת גְּבִרְתָּהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?” אָמַר לָהּ: “הוֹי נַעֲרָה, אַל תִּשְׁאֲלִי עַל מַצָּבוֹ וְעַל מַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ מֵעָצְמַת אַהֲבָתוֹ הָעַזָּה, שֶׁאֵינוֹ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ מוֹצֵא לוֹ מְנוּחָה בַּיּוֹם. וּכְבָר הִרְזָה גוּפוֹ, זֶה שֶׁהוּא נֵעוֹר בַּלֵּילוֹת, וְגָבַר עָלָיו הַשִּׁעֲמוּם, וְהִגִּיעַ לִידֵי מַצָּב, שֶׁאֵינוֹ מְשַׂמֵּחַ יָדִיד”. אָמְרָה לוֹ: "גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת שָׁלוֹם לְךָ וְלוֹ, וּכְבָר כָּתְבָה אֵלָיו פִּתְקָה, שֶׁהִיא בְּמַצָּב קָשֶׁה מִמַּצָּבוֹ, וּכְבָר מָסְרָה לְיָדִי אֶת הַפִּתְקָה וְאָמְרָה: “אַל תָּבוֹאִי אֵלַי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה מֵאִתּוֹ, וַעֲשִׂי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָךְ, וַהֲרֵי הַפִּתְקָה עִמִּי. יֵשׁ עִם נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת עִמִּי אַל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שֶׁנִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה?” אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נָעַל אֶת הַחֲנוּת עַל מַנְעוּל וְלָקַח אֶת הַנַּעֲרָה עִמּוֹ וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ דֶּרֶךְ מָקוֹם אַחֵר מִן הַמָּקוֹם שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ, וְלֹא חָדְלוּ לֵילֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲצַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. עִכֵּב אֶת הַנַּעֲרָה לְיַד הַשַּׁעַר וְנִכְנַס.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן הוֹלִיךְ אֶת הַנַּעֲרָה עַל יַד הַשַּׁעַר וְנִכְנַס לַבַּיִת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שָׂמַח בּוֹ. הוֹדִיעַ לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן סִבַּת בּוֹאוֹ לֵאמֹר: “הִנֵּה פְּלוֹנִי שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת נַעֲרָתוֹ עִם פִּסַּת נְיָר, הַמְּכִילָה שְׁלוֹמוֹת לְךָ, וְהוֹדִיעַ בָּהּ, שֶׁסִּבַּת עִכּוּבוֹ יֵשׁ לָהּ הַצְדָקָה, וְהַנַּעֲרָה עוֹמֶדֶת לְיַד הַשַּׁעַר. נוֹתֵן אַתָּה לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס?” אָמַר עַלִי: “הַכְנִיסוּ אוֹתָהּ”. רָמַז לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁנַּעֲרָתָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר הִיא, וְהֵבִין הָרֶמֶז. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ רָעַד מִגִּיל וְאָמַר לָהּ בְּרֶמֶז: “כֵּיצַד מַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדוֹן? יְרַפֵּא אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְיַבְרִיאֶנּוּ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּטוֹב”. הוֹצִיאָה אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר, נְטָלָהּ וּנְשָׁקָה וְקָרָא אוֹתָהּ, וְהוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְאַבּוּ־אלְחַסַן, וּמָצָא כָּתוּב בָּהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יוֹדִיעֲךָ שָׁלִיחַ זֶה דָּבָר עַל אוֹדוֹתָי,

הִסְתַּפֵּק אֵפוֹא בִּדְבָרָיו בִּמְקוֹם מַרְאוֹתַי,

נַחֲלֵיתִי לָמוּת כִּי לְאַהֲבַתְכֶם כִּסּוּפַי

וְלֹא תֶחְדַּלְנָה מֵהָעִיר לַיְלָה עֵינַי,

אֶשָּׂא בְּאֹרֶךְ־רוּחַ עִנּוּי עָלַי הֻטָּל

כִּי אֵין בְּרִיָּה בִּפְנֵי הַגּוֹרָל עֲמֹד תּוּכָל.

תָּנוּחַ אֵפוֹא דַּעְתְּךָ כִּי לֹא רָחַקְתָּ

מִלִּבִּי, וְלֹא יוֹם מִנֶּגֶד עֵינַי נִפְקַדְתָּ.

הַבֵּט וּרְאֵה נָא אֶת גּוּפְךָ הַנִּרְזֶה.

וַאֲשֶׁר בּוֹ חָלָה, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי אֲנִי כָזֶה.

וְכָתְבָה אַחֲרֵי זֶה:" הִנֵּה כְּבָר כָּתְבָה לְךָ מִכְתָּב בְּלִי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם, וְדִבְּרָה אֵלֶיךָ בְּלִי לָשׁוֹן וּדְבַר שְׂפָתַיִם, וּכְלָלוֹ שֶׁל בֵּאוּר מַצָּבִי הוּא, שֶׁלִּי עַיִן לֹא תֶחְדַּל עֵרָה לְהִשָּׁאֵר, וְלֵב לֹא יִפְסֹק הִרְהוּרָיו לְהַרְהֵר. וּכְאִלּוּ לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם בְּרִיאוּת הַגֵּו וְשִׂמְחַת הַלֵּב, וְלֹא רָאִיתִי מַרְאֶה הָדוּר, וְעֵינִי עֹנֶג לֹא תָּשׁוּר, וּכְאִלּוּ נוֹצַרְתִּי מֵאַהֲבָה בּוֹעֲרָה, וּמִצַּעַר הַהִתְרַגְּשׁוּת וְצָרָה. וְחֹלִי יִרְדְּפֵנִי וְחֵשֶׁק לֹא יַרְפֵּנִי וְהַכִּסּוּפִים רַבִּים, וּמֵאֱלֹהִים אֶשְׁאַל לְקַבֵּץ פִּזּוּרֵנוּ, וּלְהָסִיר יָגוֹן מִלִּבֵּנוּ, וְנָא אֲבַקֵּשׁ, שֶׁתִּשְׁלַח לִי דָּבָר לְנַחֲמֵנִי מֵאִתְּךָ, וְאוּלָם לְךָ יָאֶה לְהַאֲרִיךְ רוּחֲךָ, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא יְשׁוּעָה מֵאֱלֹהִים, וְהִנְנִי מַפְקִיד אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים".

כְּשֶׁגָּמַר עַלִי לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, אָמַר: “בְּאֵיזוֹ יָד אֶמְצָא עֹז לִכְתֹּב? וּבְאֵיזוֹ לָשׁוֹן אֲתַנֶּה צָרָתִי?” וְהָיָה הָעֶלֶם מִצְטַעֵר. אַחַר־כָּךְ הִתְנַשֵּׂא וְיָשַׁב, וְנָטַל גִּלְיוֹן נְיָר בְּיָדוֹ וְכָתַב: "בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. מִכְתָּבֵךְ, גְּבִרְתִּי, הִגִּיעַנִי, וְנָתַן מְנוּחָה לְרוּחִי, אֲשֶׁר כִּסּוּפֵי אַהֲבָה אוֹתָהּ כִלּוּ, וְהֵבִיא מַרְפֵּא לְלִבִּי, אֲשֶׁר מַחֲלוֹת פְּצָעָיו הִפְלוּ, עַבְדְּךָ אֲשֶׁר נִבְזֶה בָּן, לְכָל הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת אֵלָיו שְׁלַחְתָּן. וּבְרֹאשֵׁךְ, גְּבִרְתִּי, נִשְׁבָּע אֲנִי, כִּי מַצָּבִי הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַלֵּב צַר וְהַצַּעַר מִשְׂתָּרֵעַ,

הָעַיִן עֵרָה וְהַגּוּף יָגֵעַ,

אֹרֶךְ־הָרוּחַ פָּרַח וְהַפֵּרוּד אָרַךְ,

הַדַּעַת נְבוֹכָה וְהַלֵּב טֶרֶף הָלַךְ.

וְדַע שֶׁהַתְּלֻנָּה לֹא תְכַבֶּה אֶת אֵשׁ הַתְּאוּנָה,

וְאוּלָם תְּשַׁעֲשֵׁעַ בְּתִקְוָה אֶת אֲשֶׁר הֶחְלְתָה אוֹתוֹ הָאַהֲבָה

וְהִשְׁמִידָה הַפְּרִידָה, וַאֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת, בְּמִלָּה אִחוּד

מַבַּעַת, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:

אִם חָרוֹן וְרָצוֹן בָּאַהֲבָה אָיִן,

מְתִיקוּת אִגְּרוֹת וּשְׁלִיחִים מִנָּיִן?

אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: "כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַמִּכְתָּב עוֹרְרָה הַבָּעָתוֹ אֶת מְבוּכָתוֹ, וּפָגַע בּוֹ תָּכְנוֹ עַד כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ, אַחַר־כָּךְ מָסַר אוֹתוֹ לְיַד הַנַּעֲרָה. וּכְשֶׁנָּטְלָה אוֹתוֹ אָמַר לָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “הָבִיאִי לִגְבִרְתֵּךְ שָׁלוֹם מֵאִתִּי, וְהוֹדִיעִי אוֹתָהּ עַל עֹז חִשְׁקִי וּתְשׁוּקָתִי, וַאֲשֶׁר נִתְמַזְּגָה הָאַהֲבָה בְּעַצְמִי וּבְשָׂרִי, וְהוֹדִיעִי אוֹתָהּ, שֶׁזָּקוּק אֲנִי לְמִי שֶׁיַּצִּילֵנִי מִיָּם הָאֲבַדּוֹן וְיַמְלִיטֵנִי מִמָּבוֹךְ זֶה”. אַחַר־כָּךְ בָּכָה, וּבָכְתָה הַנַּעֲרָה לְבִכְיוֹ, וְנִפְרְדָה מֵאִתּוֹ וְיָצְאָה מֵאֶצְלוֹ, וְיָצָא אַבּוּ־אלְחַסַן עִמָּהּ. אַחַר־כָּךְ נִפְרַד מֵאִתָּהּ וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן נִפְרַד מִן הַנַּעֲרָה וְחָזַר לַחֲנוּתוֹ. וּכְשֶׁיָּשַׁב בְּתוֹכָהּ, מָצָא שֶׁלִּבּוֹ נִתְכַּוֵּץ וְלִבּוֹ צַר, וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ. וְלֹא פָסַק מִלְּהַרְהֵר שְׁאֵרִית יוֹמוֹ וְלֵילוֹ, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הָלַךְ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים, וּשְׁאֵלוֹ לְמַצָּבוֹ. הִתְחִיל לְהִתְלוֹנֵן עַל עָצְמַת אַהֲבָתוֹ וּמַה שֶּׁנִּתְרַגֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ וְעַל עֶרְגָּתוֹ הַלּוֹהֶטֶת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְלוֹנְנוּ עַל יִסּוּרֵי אַהֲבָה לְפָנַי,

וְהָחְרְדוּ עַל־יְדֵי רִחוּק חַיִּים וּמֵתִים.

וְאוּלָם כָּזֶה אֲשֶׁר הִקִּיף צְלָעַי,

לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי בִמְתִים.

וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

פְּגָעַנִי בְּאַהֲבָתִי לָךְ אֲשֶׁר לֹא פָּגָע

בְּאַהֲבָתוֹ לְלֻבְּנָה אֶת קַיְס¹ הַמְשֻׁגָּע.

וְאוּלָם לֹא אֵלֵךְ לְמִדְבָּרוֹת אַחֲרֵי הַחַיּוֹת

כְּקַיְס, וּלְגִלּוּיֵי הַשִּׁגָּעוֹן אֳרָחוֹת.

אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אֲנִי לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אָדָם שֶׁנִּתְפַּס כָּמוֹךָ לְאַהֲבָה, וְכֵיצַד תִּתָּכֵן הִתְרַגְּשׁוּת כָּזֹאת וְחֻלְשָׁה כָּזוּ עַד כְּדֵי רִפְיוֹן כָּל תְּנוּעָה. וְהֵן אַתָּה נִדְבַּקְתָּ לַאֲהוּבָה הַמַּסְכִּימָה עִמְּךָ, וְאֵיךְ הָיָה הַמַּצָּב אִלּוּ נִדְבַּקְתָּ לַאֲהוּבָה מְסָרֶבֶת לְךָ וּבוֹגֶדֶת בְּךָ, כְּשֶׁהָיָה עִנְיָנְךָ מִתְגַּלֶּה?” אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: "סָמַךְ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל דְּבָרַי וְהוֹדָה לִי עַל כָּךְ. וְהָיָה לִי חָבֵר שֶׁבָּא בְּסוֹד עִנְיָנִי וְעִנְיַן עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת. וְלֹא יָדַע אָדָם זוּלָתוֹ זֶה שֶׁבֵּינֵינוּ. הָיָה בָּא וְשׁוֹאֵל אוֹתִי עַל מַצָּבוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְאַחֲרֵי זְמַן מוּעָט שְׁאֵלַנִי בִּדְבַר הַנַּעֲרָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כְּבָר הִזְמִינָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ וְלֹא הָיָה בֵינָהּ וּבֵינוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֶּשְׁנוֹ עַכְשָׁו. וְזֶה הַסּוֹף שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו עִנְיָנָם. וְאוּלָם תִּכַּנְתִּי בְלִבִּי תָּכְנִית שֶׁאֲנִי חָפֵץ לְהַצִּיעָהּ לְפָנֶיךָ”. אָמַר לִי יְדִידִי: “וּמַה הִיא? " אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: " דַּע שֶׁאֲנִי יָדוּעַ בְּרֹב מַה שֶּׁאֲנִי מִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין גְּבָרִים וְנָשִׁים וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּתְגַּלֶּה עִנְיָנָם, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדָנִי וּלְקִיחַת הוֹנִי וְחִלּוּל שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי. וְלָזֹאת הֶחְלַטְתִּי בְּדַעְתִּי לֶאֱסֹף אֶת הוֹנִי וּלְסַדֵּר עִנְיָנִי וְלָשִׂים פָּנַי לְבָצְרָה וְלַעֲמֹד בָּהּ עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יִּהְיֶה בְּמַצָּבָם שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בִּי אָדָם. שֶׁכֵּן תָּקְפָה הָאַהֲבָה אוֹתָם, וְהֶחֱלִיפוּ מִכְתָּבִים בֵּינֵיהֶם, וְהַמַּצָּב הוּא שֶׁהַהוֹלֶכֶת וּבָאָה בֵּינֵיהֶם הִיא נַעֲרָה שֶׁמַּסְתִּירָה אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא תִגְבַּר עָלֶיהָ הַלֵּאוּת וּתְגַלֶּה סוֹדָם לְאָדָם, וְיִתְפַּרְסֵם עִנְיָנָם וְיִגְרֹם זֶה לְמִיתָתִי, וְלֹא תִּהְיֶה לִי כָל הִתְנַצְּלוּת אֵצֶל בְּנֵי־אָדָם”. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: “דָּבָר חָשׁוּב הוֹדַעְתָּ לִי, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת יִפְחַד מִמֶּנּוּ. יִשְׁמֹר אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִן הָרָעָה שֶׁאַתָּה מְפַחֵד מִמֶּנָּה וְחוֹשֵׁשׁ לָהּ, וְיַצִּילְךָ מִן הַתּוֹצָאוֹת שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם, וְרַעְיוֹן זֶה הוּא הַנְּכוֹחָה”. נִפְטַר אַבּוּ־אלְחַסַן לְבֵיתוֹ, וְהָיָה מְסַדֵּר עֲסָקָיו וּמֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְלֹא עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁגָּמַר לְסַדֵּר עִנְיָנָיו וְנָסַע לְבָצְרָה. בָּא חֲבֵרוֹ אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים לְבַקְּרוֹ וְלֹא מָצָא אוֹתוֹ. שָׁאַל אֶת שְׁכֵנָיו עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁפָּנָה וְהָלַךְ מִזֶּה שְׁלשָׁה יָמִים לְבָצְרָה, שֶׁמַּשָּׂא־וּמַתָּן לוֹ עִם סוֹחֲרֶיהָ וְהָלַךְ לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו מִבַּעֲלֵי חוֹבוֹ, וּבְקָרוֹב יַחֲזֹר. נָבוֹךְ הָאִישׁ בְּעִנְיָנוֹ שֶׁלֹּא יָדַע לְאָן יֵלֵךְ, וְאָמַר: “וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹזֵב אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן”. אַחַר־כָּךְ תִּכֵּן תַּחְבּוּלָה לְהִתְקַשֵּׁר עַל יָדָהּ עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לְאַחַד נְעָרָיו: “בַּקֵּשׁ לִי רְשׁוּת מֵאֲדוֹנְךָ וְאֶכָּנֵס וְאֹמַר לוֹ שָׁלוֹם”. נִכְנַס הַנַּעַר וְהוֹדִיעַ עַל אוֹדוֹתָיו לַאֲדוֹנָיו. חָזַר אֵלָיו וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל הַכַּר. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְקִבֵּל אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הִתְנַצֵּל הָאִישׁ עַל שֶׁהִתְמַהְמַהּ מִלָּבוֹא אֶצְלוֹ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בֵּינִי וּבֵין אַבּוּ־אלְחַסַן יְדִידוּת, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לוֹ סוֹדוֹתַי וְלֹא הָיִיתִי עוֹזֵב אוֹתוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וּכְשֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִשּׁוּם עֵסֶק שֶׁהָיָה לִי עִם קְבוּצָה מֵחֲבֵרַי זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים וּבָאתִי אֵלָיו אַחֲרֵי־כֵן, מָצָאתִי אֶת חֲנוּתוֹ נְעוּלָה עַל מַנְעוּל. שָׁאַלְתִּי מִפִּי הַשְּׁכֵנִים עַל אוֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לִי שֶׁפָּנָה וְהָלַךְ לְבָצְרָה. וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ יָדִיד נֶאֱמָן לוֹ יוֹתֵר מִמְּךָ, וְלָזֹאת אֲבַקֶּשְׁךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתּוֹדִיעַ לִי עַל אוֹדוֹתָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרָיו, נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶה פָנָיו וְנִתְחַלְחֵל וְאָמַר: “לֹא שָׁמַעְתִּי בִלְתִּי הַיּוֹם עַל דְּבַר נְסִיעָתוֹ. וְאִם הָעִנְיָן הוּא כְּפִי שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר, הֲרֵי בָּאָה עָלַי טִרְדָּה”. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בּוֹכֶה הָיִיתִי עַל שְׂמָחוֹת מִנִּי עָבָרוּ

בְּעוֹד כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי אִתִּי, לֹא נִפְזָרוּ.

וְהַיּוֹם הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם הַזְּמָן,

וְאֵבְךְּ עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי כִּי אֵינָם.

הוֹרִיד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ מְהַרְהֵר. וְאַחֲרֵי שָׁעָה נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ אֶל אַחַד מְשָׁרְתָיו וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל חֲצַר אַבּוּ־אלְחַסַן וּשְׁאַל עַל אוֹדוֹתָיו, אִם עוֹמֵד הוּא בְּכָאן אוֹ נָסַע, וּכְשֶׁיֹּאמְרוּ נָסַע, שְׁאַל לְאֵיזֶה צַד פָּנָה”. הָלַךְ הַנַּעַר וְנֶעְדַּר שָׁעָה אֶחָת. אַחַר־כָּךְ בָּא אֶל אֲדוֹנָיו וְאָמַר: "כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת אַבּוּ־אלְחַסַן, הִגִּידוּ לִי אֲנָשָׁיו שֶׁנָּסַע לְבָצְרָה. וְאוּלָם מָצָאתִי נַעֲרָה עוֹמֶדֶת עַל הַשַּׁעַר. וְּכְשֶׁרָאַתְנִי, הִכִּירָה אוֹתִי, וַאֲנִי אֵינִי מַכִּירָהּ. אָמְרָה לִי: “לֹא נַעֲרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אַתָּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לִי: “אִגֶּרֶת לִי אֵלָיו מֵהָאֲנָשִׁים הַיְקָרִים לוֹ מִכֹּל”. וּבָאָה עִמִּי, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת עַל הַשַּׁעַר. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “הַכְנֵס אוֹתָהּ”. יָצָא הַנַּעַר אֵלֶיהָ וְהִכְנִיסָה. הִתְבּוֹנֵן הָאִישׁ שֶׁאֵצֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בַּנַּעֲרָה, וּמְצָאָה נָאָה. נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה אֶל בֶּן־בַּכָּאר וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ בְּסוֹד. וְהָיָה הוּא נִשְׁבָּע בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׂיחָה וּמַבְטִיחַ נֶאֱמָנָה, שֶׁלֹּא דִּבֵּר עַל כָּךְ. אַחַר־כָּךְ נִפְרְדָה מֵאִתּוֹ וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. וְהָיָה הָאִישׁ, חֲבֵרוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַן סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּכְשֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַנַּעֲרָה, מָצָא מָקוֹם לְדַבֵּר וְאָמַר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵין סָפֵק וְאֵין פִּקְפּוּק, שֶׁלַּחֲצַר הַכַלִיף דְּרִישָׁה אֵלֶיךָ, אוֹ שֶׁבֵּינְךָ וּבֵינָהּ עֵסֶק”. אָמַר לוֹ: “וּמִי הִגִּיד לְךָ זֹאת?” אָמַר לוֹ: “הַכָּרָתִי עִם הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הִיא נַעֲרַת שַׁמְס אַלנַּהָאר, וְהָיְתָה בָאָה אֵלַי לִפְנֵי זְמַן קָצָר בְּפִתְקָה שֶׁהָיָה כָתוּב בָּהּ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְמַחֲרֹזֶת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ מַחֲרֹזֶת יִקְרַת הַמְּחִיר”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרָיו, נִרְעַד כֻּלּוֹ, עַד שֶׁהָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁיַּגִּיעַ קִצּוֹ, אַחַר־כָּךְ חִזֵּק לִבּוֹ וְאָמַר: “אָחִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “הַנַּח וְאַל תִּלְחַץ עָלַי בִּשְׁאֵלוֹת”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ, אֶלָּא אִם תַּגִּיד לִי אֶת הָאֱמֶת”. אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “מַגִּיד אֲנִי לְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר בְּלִבְּךָ חֲשָׁד בִּי, וְלֹא יְבִיאוּךָ דְבָרַי לִידֵי רְתִיעָה לְאָחוֹר, וְאֵינִי מַסְתִּיר מִמְּךָ סוֹד וַאֲבָרֵר לְךָ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, וְאוּלָם בִּתְנָאי שֶׁתַּגִּיד לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ לַאֲמִתּוֹ וְסִבַּת מַחֲלָתֶךָ”. הוֹדִיעַ לוֹ עִנְיָנוֹ, אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “אָחִי, לֹא נְשָׂאַנִי לְהַסְתִּיר עִנְיָנִי מִזּוּלָתְךָ, אֶלָּא מִתּוֹךְ פַּחַד. שֶׁכֵּן דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם יָסִירוּ אֶת הַמָּסָךְ אִישׁ לִפְנֵי אָחִיו”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “וַאֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ אֶלָּא מִשּׁוּם עֹצֶם אַהֲבָתִי לְךָ וְקִנְאָתִי לְךּ וְחוּסִי לְנַפְשְׁךָ בִּגְלַל יִסּוּרֵי הַפְּרִידָה. אֶפְשָׁר אֶהְיֶה אֲנִי לְךָ לְרֵעַ וְחָבֵר בִּמְקוֹם יְדִידִי אַבּוּ־אלְחַסַן בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הֵעָדְרוֹ. תָּנוּחַ אֵפוֹא דַּעְתְּךָ וְתֵרָגַע נַפְשֶׁךָ”. הוֹדָה לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל כָּךְ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

וְלוּ אָמַרְתִּי: אַאֲרִיךְ רוּחִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָחַק וְעָבַר,

הִנֵּה אָז דִּמְעִי שָׂמַנִי לְכוֹזֵב, וְעֹז בִּכְיִי הַמָּר

וְאֵיכָה אַסְתִּירָה דִמְעוֹתַי פְּלָגִים

עֲלֵי צַלַּחַת לֶחְיִי מִפֵּרוּד אָהוּב נִגָּרִים.

שָׁתַק עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שָׁעָה אַחַת שֶׁל זְמָן. אַחֲרֵי זֶה אָמַר לְסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “יוֹדֵעַ אַתָּה מַה הוּא שֶׁמָּסְרָה לִי הַנַּעֲרָה בְּסוֹד?” אָמַר לוֹ: “לֹא, חֵי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “הִיא סוֹבֶרֶת, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁיָּעַצְתִּי לְאַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁיֵּלֵךְ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וַאֲנִי תִכַּנְתִּי לָזֹאת תַּחְבּוּלָה, כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לַחֲלִיפַת מִכְתָּבִים וְלִקְשָׁרִים. נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ שֶׁאֵין הַדָּבָר כָּךְ, וְלֹא הֶאֱמִינָה לִי וְהָלְכָה אֶל גְּבִרְתָּהּ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל דַּעְתָּהּ בַּחֲשָׁד, מִשּׁוּם שֶׁהִיא נוֹטָה לְאַהֲבָה אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אָחִי, מֵהַנְהָגָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ הֵבַנְתִּי שֶׁכָּךְ הוּא הָעִנְיָן. וְאוּלָם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, אֶהְיֶה עֵזֶר לְךָ בְּחֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “וְכֵיצַד תַּעֲשֶׂה עִמָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִבְעֶתֶת כְּחַיָּה בַּשְּׁמָמָה?” אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאוֹצִיא אֶת כָּל מַאֲמַצַּי לְעֶזְרָתְךָ, וַאֲבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ מִבְּלִי גַלּוֹת הַסּוֹד וּמִבְּלִי לְהַזִּיק”. בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לָלֶכֶת. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, עָלֶיךָ לְהַסְתִּיר אֶת הַסּוֹד”. נָשָׂא עֵינָיו אֵלָיו וּבָכָה. נִפְרַד מֵאִתּוֹ וְהָלַךְ לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת נִפְרַד מֵאִתּוֹ וְהִסְתַּלֵּק, כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. לֹא פָסַק לֵילֵךְ מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ, כְּשֶׁרָאָה פִּתְקָה מֻשְׁלָכָה בַּדֶּרֶךְ, נְטָלָה וְהִתְבּוֹנֵן בַּכְּתֹבֶת שֶׁלָּהּ וְקָרָא אוֹתָהּ וְהִנִּה הִיא מִן הָאוֹהֵב הֶעָלוּב אֶל הָאָהוּב הַנַּעֲלֶה. פָּתַח אוֹתָהּ וְרָאָה כְּתוּבִים בָּהּ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בָּא הַשָּׁלִיחַ לְדֶבֶק עִמָּךְ אוֹתִי יְעוֹרֵר,

וָאֲדַמֶּה, אַךְ דִּמְיוֹן שָׁוְא הוּא, יוֹתֵר וְיוֹתֵר,

וְלֹא שָׂמַחְתִּי, וְרַק הוֹסִיף לִי יָגוֹן,

פֶּן שְׁלִיחֵךְ לֹא הָיָה נָבוֹן.

וְאַחֲרֵי זֶה: "דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הַסִּבָּה לְהַפְסָקַת חֲלִיפַת הַמִּכְתָּבִים בֵּינִי וּבֵינְךָ. וְאִם כִּי עָלַי בְּזַעַם אוֹתְךָ לְחָרֵף, הִנֵּה רַק אֱמוּנִים לִגְמָלְךָ אוֹסִיף הוֹסֵף, וְאִם אַהֲבָה מִנַּפְשְׁךָ חָלְפָה עָבְרָה, הִנֵּה אָנֹכִי אוֹתָהּ אֶשְׁמֹרָה, גַּם אִם בַּמֶּרְחַקִּים אֱהִי. וְכֵן אֶהְיֶה כְּלַפֶּיךָ אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הֱיֵה גֵא, אֶסְבֹּל. סְלַח, אֲשַׂבֵּר. הִנָּשֵׂא, אִכַּף.

סֹג, אֶקְרַב. אֱמֹר, אֶשְׁמַע. צַו, מְצַיֵּת לְךָ אֶשְׁאַף.

כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה מִתְקָרֶבֶת, וְהִיא פוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. רָאֲתָה אֶת הַפִּתְקָה בְּיָדוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, פִּתְקָה זוֹ מִמֶּנִּי נָפְלָה”. לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה, וְהָלַךְ וְהָלְכָה הַנַּעֲרָה אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל חֲצֵרוֹ. נִכְנַס, וְהַנַּעֲרָה אַחֲרָיו. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַחֲזֵר לִי פִּתְקָה זוֹ, שֶׁמִּמֶּנִּי נָפְלָה.” שָׁעָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: “אַל תְּפַחֲדִי וְאַל תֵּעָצְבִי. וְאוּלָם הַגִּידִי לִי אֶת הָעִנְיָן לְפִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר סוֹד. וּמַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא תַּעֲלִימִי מִמֶּנִּי דָּבָר בְּעִנְיַן גְּבִרְתֵּךְ, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים יַעַזְרֵנִי לְמַלֵּא חֶפְצָה וְיָקֵל אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים עַל יָדִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה: " אֲדוֹנִי, לֹא אָבַד סוֹד שֶׁאַתָּה שׁוֹמְרוֹ, וְלֹא נִכְזְבָה תִקְוַת עִנְיָן שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְבַצְּעוֹ. דַּע שֶׁלִּבִּי נוֹטֶה אֵלֶיךָ, וַאֲנִי אוֹדִיעֲךָ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַפִּתְקָה". סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ, וְאָמְרָה: “אֱלֹהִים עֵד הוּא בַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ”. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, שֶׁכֵּן עִמִּי יְדִיעָה בִּיסוֹד הָעִנְיָן”. סִפֵּר לָהּ עַל דְּבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, כֵּיצַד תָּפַשׂ אֶת רַחֲשֵׁי לְבָבוֹ, וְסִפֵּר לָהּ אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת שָׂמְחָה, וְהִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם, שֶׁהִיא תִּקַּח אֶת הַפִּתְקָה וְתִתֵּן אוֹתָהּ לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְתַחֲזֹר אֵלָיו לְהוֹדִיעַ אֶת תּוֹצְאוֹת הַדָּבָר. נָתַן לָהּ אֶת הַפִּתְקָה, לָקְחָה אוֹתָהּ וְסָגְרָה אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה, שֶׁאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר נָתְנָה אוֹתָהּ לִי סְגוּרָה. וּכְשֶׁיִּקְרָא אוֹתָהּ, וְיַחֲזִיר לִי תְּשׁוּבָה עָלֶיהָ, אָבִיא אוֹתָהּ לְךָ”. נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ הַנַּעֲרָה וְשָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה. נָתְנָה לוֹ אֶת הַפִּתְקָה וְקָרָא אוֹתָהּ, וְכָתַב לָהּ פִּתְקָא בַּחֲזָרָה תְּשׁוּבָה, וְנָתַן אוֹתָהּ לָהּ, נָטְלָה אוֹתָהּ וְחָזְרָה אִתָּהּ אֶל הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת כְּפִי הַהֶסְכֵּם. שָׁבַר אֶת חוֹתָמָהּ וְקָרָא אוֹתָהּ, וּמָצָא כָתוּב בָּהּ:

הִנֵּה הַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר הָיוּ אִגְּרוֹתֵינוּ

כְּמוּסִים אִתּוֹ, סֵרַב וּכְבָר זָעַף.

רְאוּ אֵפוֹא שָׁלִיחַ נֶאֱמָן מֵהֶם אֵלֵינוּ

אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב לְטוֹב אֶת הָאֱמֶת וְלֹא הַכָּזָב.

וְאַחֲרֵי זֶה: “דַּע שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵאִתִּי רֵיק וְלֹא חָדַלְתִּי בָּאֵמוּן לְהַחֲזִיק. וּבְרִית לֹא הֵפַרְתִּי וִידִידוּת לֹא סָתַרְתִּי, וְלֹא עָזַבְתִּי יָגוֹן וְלֹא מָצָאתִי אַחֲרֵי הַפֵּרוּד אֶלָּא כִּלָּיוֹן. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כָּל עִקָּר מַה שֶּׁהִזְכַּרְתֶּם, וְאֵינִי אוֹהֵב אֶלָּא מַה שֶּׁאֲהַבְתֶּם, וְחֵי הַיּוֹדֵעַ סוֹד וְתַעֲלוּמָה, שֶׁזּוּלַת הַפְּגִישָׁה עִם אֲשֶׁר אֹהַב אֵין לִי מְגַמָּה. וְעִנְיָנִי הוּא לְהַסְתִּיר עֹז הָאַהֲבָה, וְאִם גַּם הֶחֱלַתְנִי מַחֲלָה רַבָּה, וְזֶהוּ פֵּשֶׁר מַצָּבִי וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁקָּרָא הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת פִּתְקָה זוֹ, וְיָדַע מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, בָּכָה בְּכִי רַב. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אַל תֵּצֵא מִמָּקוֹם זֶה עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ. וְאִם אָמְנָם הֶאֱשִׁימַנִי בְּדָבָר קָשֶׁה, הֲרֵי יֵשׁ לִמְצֹא לוֹ הַצְּדָקָה. וְרוֹצָה אֲנִי לְסַדֵּר פְּגִישָׁה בֵּינְךָ וּבֵין גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר, עַל־יְדֵי אֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה, שֶׁכֵּן עֲזַבְתִּיהָ מוּטָלָה וְהִיא מְצַפָּה מִמֶּנִּי לִתְשׁוּבָה חֲזָרָה”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה אֶל גְּבִרְתָהּ, וְלָן סוֹחֵר הָאֲבָנִים יְקָרוֹת דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, וְיָשַׁב מְצַפֶּה לְבוֹאָהּ. הִתְקָרְבָה בַּעֲלִיצוּת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו. אָמַר לָהּ: " מָה הַיְדִיעָה, נַעֲרָה?" אָמְרָה לוֹ: “הָלַכְתִּי מֵאֶצְלְךָ אֶל גְּבִרְתִּי וּמָסַרְתִּי לָהּ אֶת הַפִּתְקָה שֶׁכָּתַב אוֹתָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וּכְשֶׁקָּרְאָה אוֹתָהּ וְהֵבִינָה הָיְתָה נְבוֹכָה בְּדַעְתָּהּ. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תַּחְשְׁשִׁי לְקַלְקָלָה בָּעִנְיָן שֶׁבֵּין שְׁנֵיכֶם בְּסִבַּת הֵעָדֵר אַבּוּ־אלְחַסַן, שֶׁכֵּן מָצָאתִי מִי שֶׁיְּמַלֵּא מְקוֹמוֹ, וְהוּא טוֹב מִמֶּנּוּ, וְעֶרְכּוֹ נַעֲלֶה מֵעֶרְכּוֹ, וּמֻכְשָׁר לְהַסְתִּיר סוֹד. וּכְבָר סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁבֵּינְךָ וּבֵין אַבּוּ־אלְחַסַן, וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְאֵמוּן מִצִּדּוֹ וּמִצַּד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאֵיךְ נָפְלָה פִתְקָה זוֹ מִמֶּנִּי וְנִתְקַלְתָּ אַתָּה בָהּ. וְהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהָסְכַּם בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. הִשְׁתָּאָה סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: " מִשְׁתּוֹקֶקֶת הִיא לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים מִפִּיךָ כְּדֵי שֶׁיִּתְאַשֵּׁר לָהּ מַה שֶּׁבֵּינְךָ וּבֵינוֹ מִן הַבְּרִית. הַסְכֵּם אֵפוֹא לָלֶכֶת עִמִּי מִיָּד אֵלֶיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, מָצָא שֶׁהַכְּנִיסָה אֵלֶיהָ דָּבָר קָשֶׁה הוּא וְסַכָּנָה עֲצוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס בָּהּ וּלְחָרֵף נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ. אָמַר הַסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לַנַּעֲרָה: “אֲחוֹתִי, אֲנִי מִּבְּנֵי הֲמוֹן הָעָם אָנֹכִי, וְאֵינִי כְּאַבּוּ־אלְחַסַן, שֶׁכֵּן אַבּוּ־אלְחַסַן עֶרְכּוֹ נַעֲלֶה וְיָדוּעַ וְיוֹצֵא וְנִכְנָס בַּחֲצַר הַכַלִיף בִּהְיוֹתָם זְקוּקִים לִסְחוֹרָתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה כְּשֶׁהָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן מְדַבֵּר אֵלַי, הָיִיתִי נִרְעָד מִפַּחְדִּי מִפָּנָיו. וְאִם גְּבִרְתֵּךְ חֲפֵצָה לְשׂוֹחֵחַ עִמִּי, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא בַּחֲצַר הַכַלִיפוּת, רָחוֹק מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁכֵּן אֵין לִבִּי נוֹתֵן לִי לִשְׁמֹעַ לְמַה שֶּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת”. נִמְנַע מִלֶּכֶת עִמָּהּ. הָיְתָה הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת לוֹ, שֶׁהִיא תַּעֲרֹב לִשְׁלוֹמוֹ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “אַל תַּחֲשׁשׁ וְאַל תִּפְחַד”. חָזְרָה עַל דְּבָרֶיהָ כַמָּה פְּעָמִים, וְלַמְרוֹת זֶה, כְּשֶׁקָּם סוֹף סוֹף לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ, נוֹקְשׁוּ רַגְלָיו וְרָעֲדוּ יָדָיו. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אִם קָשָׁה עָלֶיךָ הַהֲלִיכָה לַחֲצַר הַכַלִיף, וְאִי־אֶפְשָׁר לְךָ לָבוֹא עִמִּי אֲעוֹרֵר אוֹתָהּ שֶׁהִיא תָּבוֹא אֵלֶיךָ, אַךְ אַל תַּעֲזֹב אֶת מְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ עִמָּהּ”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְלֹא נֶעְדְּרָה אֶלָּא מְעָט, וְחָזְרָה אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְהֵא אֶצְלְךָ נַעֲרָה אוֹ נַעַר”. אָמַר לָה: “אֵין אֶצְלִי בִּלְתִּי אִם שִׁפְחָה כּוּשִׁית בָּאָה בַיָּמִים הַמְשָׁרֶתֶת אוֹתִי”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְנַעֲלָה עַל מַנְעוּל אֶת הַדְּלָתוֹת שֶׁבֵּין שִׁפְחַת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּבֵינוֹ, וְסִלְּקָה אֶת נְעָרָיו אֶל מִחוּץ לֶחָצֵר. אַחַר־כָּךְ יָצְאָה הַנַּעֲרָה וְחָזְרָה עִם נַעֲרָה אַחֲרֶיהָ, וְנִכְנְסָה לַחֲצַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְנָתְנָה בֶּחָצֵר רֵיחָהּ מִן הַבְּשָׂמִים.

וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, קָם וְעָמַד, וְהִנִּיחַ לָהּ כַּר לָשֶׁבֶת וְיָשַׁב לְפָנֶיהָ. שָׁהֲתָה שָׁעָה וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת, עַד שֶׁנָּחָה. אַחַר־כָּךְ גִּלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ, וְנִדְמֶה לוֹ לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בִּמְעוֹנוֹ. אָמְרָה לַנַּעֲרָה שֶׁלָּהּ: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁאָמַרְתְּ לִי עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “הֵן”. פָּנְתָה אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד מַצָּבְךָ?” אָמַר לָהּ: " בְּטוֹב“, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ:” אַתָּה עוֹרַרְתָּ אוֹתָנוּ לָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְהָבִיא אוֹתְךָ בְּסוֹדֵנוּ". אַחַר־כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהוֹדִיעַ לָהּ עַל כָּל מַצָּבָיו, וְאָמַר לָהּ: “יֵשׁ לִי חָצֵר מִלְּבַד חָצֵר זוֹ שֶׁסִּדַּרְתִּי אוֹתָהּ לִפְגִישָׁה עִם יְדִידִים וְאַחִים. וְאֵין לִי בָּהּ אֶלָּא זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְנַעֲרָתֵךְ”. אַחַר־כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל אֹפֶן הִוָּדְעוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵעִקָּרוֹ. הוֹדִיעַ לָהּ עַל דְּבַר זֶה שֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד אַחֲרִיתוֹ. נֶאֶנְחָה עַל פְּרִידַת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמְרָה: “הוֹי פְּלוֹנִי, הֱוֵה יוֹדֵעַ שֶׁנַּפְשׁוֹתָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם דְּבוּקוֹת בַּתַּאֲווֹת, וְכֵן אָדָם בְּאָדָם. אֵין דָּבָר יוֹצֵא לְפֹעַל אֶלָּא עַל־יְדֵי דִבּוּר, וְאֵין מַשִּׂיגִים מַטָּרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי עֶזְרָה, וְאֵין מְנוּחָה בָּאָה אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁמְס אַלנַּהָאר אָמְרָה לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אֵין מְנוּחָה בָּאָה אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה, וְאֵין הַהַצְלָחָה נִגְלֵית אֶלָּא עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי־נְדִיבוֹת. וּכְבָר הוֹדַעְתִּי לְךָ אֶת עִנְיָנֵנוּ, וּבְיָדְךָ לְהָמִיט עָלֵינוּ קָלוֹן אוֹ לִהְיוֹת לָנוּ מַחְסֶה, וְאֵין לְהוֹסִיף עַל זֶה, אַחֲרֵי שֶׁאִישׁ־נְדִיבוֹת אַתָּה. וַהֲרֵי כְבָר יָדַעְתָּ שֶׁנַּעֲרָתִי זוֹ שׁוֹמֶרֶת אֶת סוֹדִי, וּבְסִבַּת זֶה מַעֲלָתָהּ עֲצוּמָה אֶצְלִי, וּכְבָר יִחַדְתִּי אוֹתָהּ לְעִנְיָנַי הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין לְךָ יְקָרָה מִמֶּנָּה, הָבֵא אוֹתָהּ אֵפוֹא בְּסוֹדְךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁבָּטוּחַ תִּהְיֶה מִצִּדָּהּ מִזֶּה שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו, וְלֹא יִסָּתֵם בְּפָנֶיךָ מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא תִּפְתַּח אוֹתוֹ הִיא, וְהִיא תָבִיא אֵלֶיךָ יְדִיעוֹת מִמֶּנִּי לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאַתָּה תִהְיֶה הַמְתַוֵּךְ לְהַמְצִיא יְדִיעוֹת בֵּינִי וּבֵינוֹ”. אַחַר־כָּךְ קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר, כְּשֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לָקוּם, וְהָלְכָה, וְהָלַךְ לְפָנֶיהָ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת עַד שֶׁהִגִּיעָה לְשַׁעַר הֶחָצֵר. אַחַר־כָּךְ חָזַר וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ אַחֲרֵי שֶׁסָּכָה בְּיָפְיָהּ מַה שֶּׁהִקְסִים אוֹתוֹ, וְשָׁמַע דִּבּוּרָהּ שֶׁבִּלְבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ, וְרָאָה מֵחִנָּהּ וְתַרְבּוּתָהּ מַה שֶּׁהִפְתִּיעַ אוֹתוֹ. הִמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר בִּסְגֻלּוֹתֶיהָ, עַד שֶׁנִּרְגְּעָה רוּחוֹ, וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל וְאָכַל רַק כְּדֵי לְהַחֲזִיק נַפְשׁוֹ. אַחַר־כָּךְ הֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ נְעָרָיו וְהָלְכוּ לְפָנָיו עַד שֶׁלִּוּוּהוּ אֶל אֲדוֹנָם, וּמָצָא אוֹתוֹ מוּטָל עַל מִטָּתוֹ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר לוֹ: " הִתְמַהְמַהְתָּ מִבּוֹא אֶצְלִי וְהוֹסַפְתָּ לִי דְאָגָה עַל דַּאֲגָתִי“. סִלֵּק אֶת נְעָרָיו וְצִוָּה לִנְעֹל אֶת דַּלְתוֹתָיו, וְאָמַר לוֹ: " חֵי אֱלֹהִים, לֹא עָצַמְתִּי עֵינִי מִן הַיּוֹם שֶׁנִּפְרַדְתָּ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן בָּאָה אֵלַי הַנַּעֲרָה אֶתְמוֹל וְעִמָּהּ פִּתְקָה סְגוּרָה מֵאֵת גְּבִרְתָּהּ שַׁמְס אַלנַּהָאר”. סִפֶּר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ אִתָּהּ, וְאָמַר לוֹ: " כְּבָר הָיִיתִי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנִי וְנִתְמַעֵט שִׂבְרִי, לִפְנֵי כֵן הָיָה לִי אַבּוּ־אלְחַסַן יָדִיד, שֶׁהָיָה מַכִּיר אֶת הַנַּעֲרָה". כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת דִּבְרֵי בֶּן־בַּכָּאר, צָחַק. אָמַר לוֹ בֶּן־בַּכָּאר: “כֵּיצַד זֶה תִּצְחַק לִדְבָרַי, וּכְבָר רָאִיתִי אוֹת לְטוֹבָה עַל יָדְךָ, וּלְקַחְתִּיךָ לִי כְּלִי־מִלְחָמָה נֶגֶד הַפֻּרְעָנֻיּוֹת”. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַצּוֹחֲקִים לְבִכְיִי עֵת אוֹתִי רָאוּ,

אִלּוּ אֲשֶׁר סָבַלְתִּי סָבָלוּ, בָּכוּ.

לֹא יְקוֹנֵן לַנִּתְיַסָּר בַּאֲשֶׁר נִתְנַסָּה

רַק אֲשֶׁר כְּמוֹתוֹ נִמְחַץ וְאָרְכָה הַמַּסָּה.

חֶשְׁקִי וְכִסּוּפַי, אַנְחָתִי, הֲגִיגִי וְעָצְבִּי

לָאָהוּב מִשְׁכָּנוֹ בְּתוֹךְ פִּנּוֹת לְבָבִי.

בְּלִבִּי יִשְׁכֹּן לָעַד, אוֹתוֹ לֹא יִטּשׁ

גַּם רֶגַע, וְאִם נָדִיר אוֹתוֹ יִפְגּשׁ.

אֵין לִי אָהוּב אֶרְצֶה בּוֹ תְמוּרָתוֹ

וְלֹא בָּחַרְתִּי מֵעוֹלָם בְּיַקִּיר זוּלָתוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִפִּיו דְּבָרִים אֵלּוּ וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת הַמַּעֲרֶכֶת, בָּכָה לְבִכְיוֹ, וְהוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁקָּרָהוּ עִם הַנַּעֲרָה מִשָּׁעָה שֶׁעֲזָבָהּ. הָיָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מַאֲזִין לִדְבָרָיו, וּכְכָל שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו מִלָּה, הָיָה מַרְאֵהוּ מִשְתַּנֶּה מֵחִוָּרוֹן לְאֹדֶם, וְגוּפוֹ פַּעַם מִתְחַזֵּק, וּפַעַם נֶחֱלָשׁ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַאַחֲרִית דְּבָרָיו, בָּכָה בֶּן־בַּכָּאר וְאָמַר: " אָחִי, אֲנִי הוֹלֵךְ עַל כָּל פָּנִים לָמוּת. וּמִי יִתֵּן וִיהִי קִצִּי קָרוֹב. וּמְבַקֶּשְׁךָ אֲנִי שֶׁתּוֹאִיל בְּחַסְדְּךָ לִהְיוֹת מַרְגִּיעַ אוֹתִי בְּכָל עִנְיָנַי, עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַאֲנִי לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ“. אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: " לֹא תְכַבֶּה בְּךָ אֵשׁ זוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי פְּגִישָׁה שֶׁאַתָּה חוֹלֵה אַהֲבָתָהּ, וְאוּלָם לֹא בְּמָקוֹם מְסֻכָּן זֶה. וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר אֶלָּא אֶצְלִי בְּבַיִת לְיַד בֵּיתִי, שֶׁבָּאָה בוֹ אֵלַי הַנַּעֲרָה הִיא וּגְבִרְתָּהּ, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁבָּחֲרָה בוֹ לְעַצְמָהּ. הַמַּטָּרָה הִיא לְסַדֵּר פְּגִישַׁתְכֶם יַחַד, וּבוֹ תְּתַנּוּ זֶה לָזֶה מַה שֶּׁאַתֶּם סוֹבְלִים”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “עֲשֵׂה כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, וּמַה שָּׁאַתָּה מְיָעֵץ הוּא הַנְּכוֹחָה”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “וְעָמַדְתִּי עִמּוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה, מֵעִיר עָלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר: “וְעָמַדְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מֵעִיר עָלָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְיָצָאתִי מֵאֶצְלוֹ וְהָלַכְתִּי לִמְעוֹנִי. וְלֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא מְעַט עַד שֶׁבָּאָה הַנַּעֲרָה וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לָהּ שָׁלוֹם, וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּהּ בָּזֶה שֶׁהָיָה בֵּינִי וּבֵין עַלִי בֶּן־בַּכָּאר”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “דַּע שֶׁהַכַלִיף פָּנָה וְהָלַךְ מֵאֶצְלֵנוּ, וּבְמוֹשָׁבֵנוּ אֵין בּוֹ גַּם אֶחָד, וְהוּא מִסְתּוֹר לָנוּ יוֹתֵר מִכֹּל וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נְכוֹנִים דְּבָרַיִךְ. וְאוּלָם אֵין הוּא כִמְעוֹנִי זֶה, שֶׁהוּא מֻסְתָּר יוֹתֵר וּמַתְאִים יוֹתֵר לָנוּ”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “יְהִי כַּאֲשֶׁר יָעַצְתָּ, וַהֲרֵינִי הוֹלֶכֶת אֶל גְּבִרְתִּי לְהוֹדִיעָה אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וְאַצִּיעַ לְפָנֶיהָ מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ”. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֶל גְבִרְתָּהּ, וְהִצִּיעָה לְפָנֶיהָ אֶת הַדָּבָר וְחָזְרָה לִמְעוֹנִי וְאָמְרָה לִי: “גְּבִרְתִּי מַסְכִּימָה לְמַה שֶּׁאָמַרְתָּ”. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיאָה הַנַּעֲרָה מִכִּיסָה צְרוֹר וּבוֹ דִינָרִים, וְאָמְרָה לִי: “גְּבִרְתִּי שׁוֹאֶלֶת בִּשְׁלוֹמְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ: קַח זֶה וְסַדֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ”. נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אוֹצִיא מִמֶּנּוּ כְלוּם. נָטְלָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה וְחָזְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: “לֹא קִבֵּל אֶת הַמָּמוֹן, אֶלָּא מָסַר אוֹתוֹ לִי”. וְאַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה הַנַּעֲרָה, הָלַכְתִּי לְבֵיתִי הַשֵּׁנִי, וְהֶעֱבַרְתִּי אֵלָיו מִן הַכֵּלִים וְהַשְּׁטִיחִים מַה שֶּׁהַמַּצָּב צָרִיךְ לוֹ. הֶעֱבַרְתִּי אֵלָיו כְּלֵי כֶסֶף וְחַרְסִינָה וְהֵכַנְתִּי מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. וּכְשֶׁרָאְתָה הַנַּעֲרָה מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ, וְצִוְּתָה אוֹתִי לְהָבִיא אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אָמַרְתִּי: “לֹא תָבִיאִי אוֹתוֹ אֶלָּא אַתְּ”. הָלְכָה אֵלָיו וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ, בַּמַּצָּב הַשָּׁלֵם בְּיוֹתֵר, וְיָפְיוֹ תַּעֲנוּג לָרוֹאִים. וּכְשֶׁבָּא קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ וּבֵרַכְתִּיו לְבוֹאוֹ וְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתוֹ עַל סַפְסָל מֻצָּע בְּמַצָּע הַמַּתְאִים לוֹ, וְשַׂמְתִּי לְפָנָיו מַשֶּׁהוּ מִן הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים בַּאֲחָדִים מִכְלֵי הַחַרְסִינָה וְהַבְּדֹלַח, וְהָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ שָׁעָה זְמַן בְּעֵרֶךְ. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְשָׁהֲתָה עַד אַחֲרֵי תְּפִלַּת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְחָזְרָה וְעִמָּהּ שַׁמְס אַלנַּהָאר וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת מִן הַמְשָׁרְתוֹת לְפָנֶיהָ וְלֹא יוֹתֵר. וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְרָאָה אוֹתָהּ, נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים, וְנִשְׁאֲרוּ כָּךְ זְמַן שָׁעָה. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ הָלְכוּ זֶה לִקְרַאת זוֹ. אַחַר־כָּךְ יָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּשִׂיחָה עֲרֵבָה, וְאַחֲרֵי זֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּבְּשָׂמִים, מוֹדִים לִי עַל פָּעֳלִי אִתָּם. אָמַרְתִּי לָהֶם: “רְצוֹנְכֶם בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל?” אָמְרוּ: “הֵן”. הֵבֵאתִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וְנָטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם. הֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם לְמוֹשָׁב אַחֵר, וְהֵבֵאתִי לָהֶם מַשְׁקֶה וְשָׁתוּ וְהִשְׁתַּכְּרוּ וְהִתְרַפְּקוּ זֶה עַל זוֹ. אָמְרָה לִי שַׁמְס אַלנַּהָאר: “אֲדוֹנִי, הַשְׁלֵם חַסְדְּךָ וְהָבֵא לָנוּ נֵבֶל אוֹ מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי הַנִּגּוּן שֶׁיְהֵא אָשְׁרֵנוּ שָׁלֵם בְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַרְתִּי: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. קַמְתִּי וְהֵבֵאתִי נֵבֶל. נְטָלַתְהוּ וְהִתְקִינָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ חֵיקָהּ וּפָרְטָה עָלָיו מַנְגִּינָה מֻפְלָאָה, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נָדְדָה שְׁנָתִי, עֲדֵי דָמִיתִי אֹהַב נְדוּדֵי תְּנוּמָה,

וָאִמַּס עֲדֵי נִרְאֶה כְּאִלּוּ חֹלִי לִי תְּכוּנָה,

וְדִמְעָתִי נִגְּרָה עַל לֶחְיִי וַתַּעֲלֶנָּה בָּאֵשׁ,

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם אַחֲרֵי פֵּרוּד עוֹד נִפָּגֵשׁ.

אַחֲרֵי־כֵן הִתְחִילָה לְזַמֵּר שִׁירִים עַד לְטֵרוּף הַדַּעַת, בְּמַנְגִּינוֹת מִמַּנְגִּינוֹת שׁוֹנוֹת וּרְמָזִים זַכִּים, עַד שֶׁכִּמְעַט יָצָאוּ הַנּוֹכְחִים מִכְּלֵיהֶם מֵרֹב גִּילָה עַל הַפְּלָאִים שֶׁעָשְׂתָה בְּזִמְרוֹתֶיהָ. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "וְכַאֲשֶׁר קֵרְבָה הַיְשִׁיבָה יַחַד אֶת לִבּוֹתֵינוּ וְנָקְפָה הַכּוֹס בֵּינֵינוּ, הִנְעִימָה הַנַּעֲרָה בִּזְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִבְטִיחַ דָּבְקוֹ בִּי אָהוּב וּמִלֵּא הַבְטָחָתוֹ

בְּלַיְלָה, כְּלֵילוֹת רַבִּים מָנִיתִי אוֹתוֹ,

לַיְלָה הִרְשָׁה לָנוּ הַזְּמַן בּוֹ גִיל

בְּהַסֵּחַ דַּעְתּוֹ מְגַדֵּף וְהוֹלֵךְ רָכִיל.

לָן הָאָהוּב וִימִינוֹ תְאַמְּצֵנִי כֻלִּי,

וּמֵרֹב שִׂמְחָתִי בִּי תְּאַמְּצֶנּוּ שְׂמֹאלִי.

חִבַּקְתִּיו, וְיֵין רֹק פִּיו מָצִיתִי

וּבְמֶתֶק דְּבַשׁ וּבָאוֹרֶה אוֹתוֹ אֲנִי זָכִיתִי".

עָזַב אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת בְּאוֹתָהּ חָצֵר, וְנִפְטַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהָיָה גָר בָּהּ, וְלָן עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר הִתְפַּלֵּל כַּחוֹבָה וְשָׁתָה קַהְוָה, וְיָשַׁב כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ הַשְּׁנִיָּה. אָמַר הַסּוֹחֵר: “וַעֲדַיִן אֲנִי יוֹשֵׁב”, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלַי שְׁכֵנִי נִבְהָל וְאָמַר לִי: “אָחִי, מַה בָּזוּי הוּא בְּעֵינַי מַה שֶּׁאֵרַע בַּחֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה הַלַּיְלָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, אֵיזֶה דָּבָר קָרָה?” סִפֵּר לִי מַה שֶּׁקָּרָה בַּחֲצֵרִי. אָמַר לִי: “הַלִּסְטִים שֶׁבּאוּ אֶל שְׁכֵנֵנוּ תְּמוֹל וְהָרְגוּ פְּלוֹנִי וְלָקְחוּ אֶת מָמוֹנוֹ, רָאוּךָ אֶמֶשׁ, כְּשֶׁאַתָּה מַעֲבִיר חֲפָצֶיךָ אֶל חֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה, וּבָאוּ אֵלֶיהָ בַּלַּיְלָה וְלָקְחוּ מַה שֶּׁאֶצְלְךָ וְהָרְגוּ אֶת אוֹרְחֶיךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “קַמְתִּי אֲנִי וּשְׁכֵנִי וּפָנִינוּ וְהָלַכְנוּ אֶל אוֹתָהּ חָצֵר וּמְצָאנוּהָ רֵיקָה לֹא נוֹתַר בָּהּ דָּבָר”. נְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, אָמַרְתִּי: “בַּאֲשֶׁר לַחֲפָצִים, אֵינִי נוֹתֵן דַּעְתִּי עֲלֵיהֶם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלָּקַחְתִּי מִקְצָתָם בְּהַשְׁאָלָה וְאָבְדוּ, אֵין אָסוֹן בָּזֶה, מִשּׁוּם שֶׁיַּכִּירוּ בְּהִצְטַדְּקוּתִי בָּזֶה שֶׁהָלַךְ רְכוּשִׁי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּפִלֶּגֶשׁ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּתְפַּרְסֵם מַה שֶּׁהָיָה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדַן נַפְשִׁי”. פָּנָה הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶל שְׁכֵנוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה אָחִי וּשְׁכֵנִי וְתַסְתִּיר עֶרְוָתִי. מַה הוּא שֶׁאַתָּה מְיָעֵץ לִי מִן הָעֵצָה?” אָמַר הָאִישׁ לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “מַה שֶּׁאֲנִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ הוּא זֶה שֶׁנַּמְתִּין, שֶׁכֵּן אֵלֶּה שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲצֵרְךָ וְנָטְלוּ חֲפָצֶיךָ הָרְגוּ אֶת הַחֲבוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל חֲצַר הַכַּלִיף וְהָרְגוּ חֲבוּרָה מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל שַׂר הַמִּשְׁטָרָה, וְעוֹזְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל הַדְּרָכִים, אֶפְשָׁר יִמְצְאוּ אוֹתָם, וְתַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ מִבְּלִי הִשְׁתַּדְּלוּת מִצִּדְּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה, חָזַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהוּא גָר בָּהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה חָזַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהוּא גָר בָּהּ, וְאָמַרְ בְּלִבּוֹ: " הִנֵּה זֶה שֶׁבָּא עָלַי הוּא מַה שֶׁפָּחַד מִפָּנָיו אַבּוּ־אלְחַסַן וְהָלַךְ לְבָצְרָה, וַאֲנִי נָפַלְתִּי בּוֹ".

נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בַּחֲצֵרוֹ בֵּין הָאֲנָשִׁים וּבָאוּ אֵלָיו מִכָּל צַד וּמָקוֹם. מֵהֶם מִי שֶׁשָּׂמַח לְאֵידוֹ, וּמֵהֶם מִי שֶׁנִּצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ. הָיָה מִתְאוֹנֵן לִפְנֵיהֶם וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב נֶעְכָּר, נִכְנַס אֵלָיו נַעַר מִנְּעָרָיו וְאָמַר לוֹ: “אָדָם בַּדֶּלֶת הַקּוֹרֵא לְךָ, וְאֵינִי מַכִּירוֹ”. יָצָא אֵלָיו הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וּמְצָאוֹ אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “דָּבָר לִי אֵלֶיךָ, בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. הִכְנִיסוֹ לַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “מָה אִתְּךָ מִן הַדְּבָרִים?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “בּוֹא עִמִּי אֶל חֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת חֲצֵרִי הַשְּנִיָּה?” אָמַר לוֹ: " כָּל עִנְיָנְךָ יָדוּעַ לִי, וְעִמִּי גַם מַה שֶּׁיָּסִיר אֱלֹהִים בּוֹ אֶת דַּאֲגָתְךָ“. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְמָקוֹם שֶׁהוּא חָפֵץ”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאנוּ אֶל הֶחָצֵר. כְּשֶׁרָאָה הָאִישׁ אֶת הֶחָצֵר אָמַר: “הֲרֵי הִיא בְּלִי שַׁעַר וּבְלִי שׁוֹעֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בָּהּ. בֹּא עִמִּי לְזוּלָתָהּ”. לֹא פָסַק הָאִישׁ מִסּוֹבֵב עִמִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וַאֲנִי עִמּוֹ, עַד שֶׁנִּכְנַס עָלֵינוּ הַלַּיְלָה, וַאֲנִי אֵינִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר, לֹא פָסַק לָלֶכֶת וַאֲנִי מְהַלֵּךְ עִמּוֹ עַד שֶׁיָּצָאנוּ אֶל הַשָּׂדֶה הָרָחָב, וְהוּא אוֹמֵר: “בֹּא אַחֲרַי”. וְהִתְחִיל אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ, וַאֲנִי אָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַנָּהָר. הֶעֱלָה אוֹתִי לְסִירָה וְהֵשִׁיט אוֹתָנוּ הַמַּלָח עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַחוֹף הַשֵּׁנִי. יָרַד מֵאוֹתָהּ סִירָה וְיָרַדְתִּי אַחֲרָיו. תָּפַס בְּיָדִי וְהוֹרִידַנִי לְסִמְטָא שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ מִיָּמַי, וְלֹא יָדַעְתִּי בְאֵיזוֹ סְבִיבָה הִיא. עָמַד הָאִישׁ לְיַד שַׁעַר וּפְתָחוֹ וְנִכְנַס וְהִכְנִיסַנִי עִמּוֹ. נָעַל אֶת הַשַּׁעַר עַל מַנְעוּל שֶׁל בַּרְזֶל, וְהוֹלִיךְ אוֹתִי לְתוֹךְ מִסְדְּרוֹן, עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, הַדּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם אִישׁ אֶחָד, אַחִים. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֲלֵיהֶם, נָתַן לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירוּ לוֹ שָׁלוֹם. צִוּוּ אוֹתִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי, וְהָיִיתִי חַלָּשׁ מֵעָצְמַת הַיְגִיעָה. הֵבִיאוּ אֵלַי מֵי־וְרָדִים וְהִזְלִיפוּ עַל פָּנַי, וְהִשְׁקוּ אוֹתִי מַשְׁקֶה. הִגִּישׁוּ לִי אֹכֶל, וְאָמַרְתִּי: “אִלּוּ הָיָה בַּמַּאֲכָל דָּבָר מַזִּיק לֹא הָיוּ אוֹכְלִים עִמִּי”. וּכְשֶׁנָּטַלְנוּ יָדֵינוּ, חָזַר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִמְקוֹמוֹ. אָמְרוּ לִי: " כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אוֹתָנוּ?” אָמַרְתִּי: “לֹא, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם אֶת מְקוֹמְכֶם, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁאֵינִי מַכִּיר גַּם אֶת זֶה שֶׁהֵבִיא אוֹתִי אֲלֵיכֶם”. אָמְרוּ לִי: “סַפֵּר לָנוּ אֶת עִנְיָנְךָ וְאַל תַּגִּיד כָּל שֶׁקֶר”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “דְּעוּ, כִּי מַצָּבִי מֻפְלָא וְעִנְיָנִי מוּזָר. יוֹדְעִים אַתֶּם מַה שֶּׁהוּא עַל דְּבַר עִנְיָנִי?” אָמְרוּ לִי: “הֵן. אָנוּ שֶׁלָּקַחְנוּ אֶת חֲפָצֶיךָ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וְלָקַחְנוּ אֶת יְדִידְךָ וְאֶת זוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “יוֹרִיד אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם מָסַכּוֹ, הֵיכָן יְדִידִי וְזוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת?” רָמְזוּ לִי בִּידֵיהֶם אֶל הַפִּנָּה וְאָמְרוּ: “הִנֵּה כָאן. וְאוּלָם חֵי־אֱלֹהִים, אָחִינוּ, לֹא נִגְלָה סוֹדָם גַּם לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וּמֵאָז הֵבֵאנוּ אוֹתָם לֹא נִפְגַּשְׁנוּ אִתָּם וְלֹא שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לְמַצָּבָם מִשּׁוּם שֶׁרָאִינוּ בָּהֶם הַדְרַת כָּבוֹד וִיקָר, וְזֶהוּ שֶׁמָּנַע אוֹתָנוּ מִלַּהֲרֹג אוֹתָם. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא בִּדְבַר עִנְיָנָם לַאֲמִתּוֹ, וְאַתָּה תִהְיֶה בָטוּחַ לְנַפְשְׁךָ וְלָהֶם”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה, כִּמְעַט מַתִּי מִן הַפַּחַד וְהַבֶּהָלָה, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, דְּעוּ שֶׁאִם הַנְּדִיבוּת אָבְדָה, הֲרֵי אֵינָהּ נִמְצֵאת אֶצְלְכֶם. וְאִם יֵשׁ עִמִּי סוֹד אֲשֶׁר אֲגַלֶּנוּ, הֲרֵי לֹא יַסְתִּירֶנּוּ אֶלָּא לִבְּכֶם”. וְהָיִיתִי מַגְזִים בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ. אַחַר־כָּךְ מָצָאתִי שֶׁיּוֹתֵר מוֹעִיל הוּא לְמַהֵר וּלְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַדָּבָר מֵאֲשֶׁר לְהַסְתִּירוֹ. סִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסוֹף הַסִּפּוּר. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ סִפּוּרִי אָמְרוּ לִי: " וְאִישׁ זֶה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְזֹאת שַׁמְס אַלנַּהָאר הִיא?” וּכְשֶׁאִשַּׁרְתִּי לָהֶם, הִצְטַדְּקוּ בִפְנֵיהֶם, וְאַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לִי: “הִנֵּה מַה שֶּׁלָּקַחְנוּ בַּחֲצֵרְךָ הָלַךְ מִקְצָתוֹ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ”. הֶחֱזִירוּ לִי אֶת רֹב הַחֲפָצִים, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהַחֲזִיר אוֹתָם לִמְקוֹמָם בַּחֲצֵרִי, וּלְהַחֲזִיר גַּם אֶת הַשְּׁאָר. וְאוּלָם הֵם נִתְחַלְּקוּ לִשְׁתֵּי פְּלַגּוֹת, פְּלַגָּה מֵהֶם עִמִּי וּפְלַגָּה נֶגְדִּי. אַחַר־כָּךְ יָצָאנוּ מֵאוֹתָהּ חָצֵר.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן בַּבָּכאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר, הִנֵּה הָיוּ קְרוֹבִים לָמוּת מִפַּחַד, נִגַּשְׁתִּי אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מִי יוֹדֵעַ, מַה הוּא שֶׁקָּרָה לַנַּעֲרָה וּלִשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר וּלְאָן הָלְכוּ?” אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “אֵין לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֵיהֶן”. וְלֹא פָסַקְנוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ בָּאַחֲרוֹנָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַסִּירָה בוֹ. הֶעֱלוּנוּ לְתוֹכָהּ וְהִנֵּה הִיא זוֹ שֶׁעָבַרְנוּ בָּהּ אֶתְמוֹל. הוֹשִׁיטוּ אוֹתָנוּ לַחוֹף הַשֵּׁנִי, וְהוֹרִידוּ אוֹתָנוּ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְנוּ הָכֵן בִּקְצֵה הַיַּבָּשָׁה, עַד שֶׁבָּאוּ פָּרָשִׁים, וְהִקִּיפוּ אוֹתָנוּ מִכָּל עֵבֶר וְזִנְּקוּ עָלֵינוּ הָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים. וְטָסוּ אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ כַּנְּשָׁרִים, וְחָזְרָה אֲלֵיהֶם הַסִּירָה, וְיָרְדוּ בָהּ וְהוֹלִיכָה אוֹתָם בַּנָּהָר. וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי וְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְלֹא יָכֹלְנוּ לֹא לָנוּעַ מִשָּׁם וְלֹא לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה. אָמְרוּ לָנוּ הַפָּרָשִׁים: " מֵאַיִן אַתֶּם?" נְבוּכוֹנוּ בַּתְּשׁוּבָה. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לָהֶם: אֵלֶּה שֶׁרְאִיתֶם אוֹתָם אִתָּנוּ, אֵין אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָם, וְרַק כָּאן רָאִינוּ אוֹתָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָנוּ, מְזַמְרִים אֲנַחְנוּ, וּבִקְּשׁוּ לָקַחַת אוֹתָנוּ שֶׁנְּזַמֵּר לָהֶם, וְלֹא נִצַּלְנוּ מִיָּדָם אֶלָּא בְּתַחְבּוּלָה וּבִדְבָרִים רַכִּים, וְהִרְפּוּ מֵאִתָּנוּ בְּשָׁעָה זוֹ. וְהָיָה עִנְיָנָם מַה שֶּׁרְאִיתֶם”. הִסְתַּכְּלוּ הַפָּרָשִׁים בְּשַׁמְס אַלנַּהָאר וּבְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאָמְרוּ לִי: “אֵין אַתָּה דּוֹבֵר אֱמֶת, שֶׁאִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי הַגֵּד לָנוּ: מִי אַתֶּם, וּמֵאַיִן אַתֶּם, וּמַה מְּקוֹמְכֶם, וּבְאֵיזֶה מֵרָבְעֵי הָעִיר שׁוֹכְנִים אַתֶּם?” אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: " לֹא יָדַעְתִּי, מַה הוּא שֶׁאֹמַר. קָפְצָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְנִגְּשָׁה אֶל מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ בְּסוֹד. יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְהִרְכִּיב אוֹתָהּ עָלָיו. וְתָפַס בְּרִסְנוֹ וְהוֹבִיל אוֹתָהּ, וְכָזֹאת עָשָׂה בְּעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְגַם בִּי. לֹא פָסַק מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ עַד לְמָקוֹם לְיַד הַנָּהָר. קָרָא בְּדִבּוּר לוֹעֵז, וּבָאָה אֵלָיו חֲבוּרָה שֶׁל פָּרָשִׁים מִן הַיַּבָּשָׁה. הֶעֱלָה אוֹתָנוּ הַמְפַקֵּד בְּסִירָה וְעָלוּ חֲבֵרָיו בְּסִירָה שְׁנִיָּה, וְהוֹשִׁיטוּ אוֹתָנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לָאַחֲרוֹנָה אֶל חֲצַר הַכַלִיפוּת, וַאֲנַחְנוּ כִּמְעַט מֵתִים מֵעָצְמַת הַפַּחַד. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף לַמָּקוֹם, הַמּוֹבִיל אֶל מְקוֹמֵנוּ. יָרַדְנוּ לַיַּבָּשָׁה וְהָלַכְנוּ בָרֶגֶל וְעִמָּנוּ קְבוּצָה מִן הַפָּרָשִׁים שֶׁרֵעוּ לָנוּ עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לֶחָצֵר. וּבִזְמַן שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹכָהּ, נִפְרַדְנוּ מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ מִן הַפָּרָשִׁים, וְהָלְכוּ לָהֶם לְדַרְכָּם. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לִמְקוֹמֵנוּ כְּשֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין בֹּקֶר לְעֶרֶב. וְנִשְׁאַרְנוּ בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אַחֲרִית הַיּוֹם, נָפַל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִתְעַלֵּף. בָּכוּ לוֹ הַנָּשִׁים וְהָאֲנָשִׁים, וְהוּא מוּטָל אֵינוֹ נָע. בָּאוּ אֵלַי אֲחָדִים מִבְּנֵי בֵּיתוֹ וְאָמְרוּ: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנֵנוּ, וְהַגֵּד לָנוּ סִבַּת הַמַּצָּב שֶׁהוּא בוֹ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים שִׁמְעוּ לִדְבָרַי”…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: "אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים, שִׁמְעוּ לִדְבָרַי, וְאַל תִּפְגְּעוּ בִי לְרָעָה, וְהַאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם, הֲרֵי יִתְעוֹרֵר וִיסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרוֹ בְּעַצְמוֹ”. לָחַצְתִּי עֲלֵיהֶם וְהִפְחַדְתִּי אוֹתָם בַּשַּׁעֲרוּרִיָּה שֶׁתָּקוּם בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם. וּבְעוֹד אָנוּ בְכָךְ הִתְנוֹדֵד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בְּמִטָּתוֹ. שָׂמְחוּ בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְהִסְתַּלְּקוּ בְּנֵי־הָאָדָם מֵאֶצְלוֹ. אַךְ בְּנֵי־בֵיתוֹ מְנָעוּנִי מִלָּצֵאת מֵאֶצְלוֹ. הִזְלִיפוּ מֵי־וְרָדִים עַל פָּנָיו, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר וְנָשַׁם אֲוִיר, הִתְחִילוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. הָיָה מַגִּיד לָהֶם כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹ אֵינָהּ מְהִירָה לְדַבֵּר. אַחַר־כָּךְ רָמַז לָהֶם, שֶׁיִּתְּנוּ לִי חֹפֶשׁ לָלֶכֶת לִמְעוֹנִי. שִׁחְרְרוּ אוֹתִי, יָצָאתִי, וְאֵינִי מַאֲמִין בְּהַצָּלָתִי, וּבָאתִי אֶל חֲצֵרִי נִשְׁעָן עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל בְּנֵי בֵיתִי. כְּשֶׁרָאוּנִי בְּאוֹתוֹ מַצָּב, סָפְקוּ עַל פְּנֵיהֶם, רָמַזְתִּי לָהֶם בְּיָדִי לֵאמֹר: “שִׁתְקוּ”. וְשָׁתְקוּ. הָלְכוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לְדַרְכָּם, וְהִתְהַפַּכְתִּי עַל יְצוּעִי שְׁאֵרִית לֵילִי, וְלֹא הִתְעוֹרַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם הַיּוֹם, וּמָצָאתִי אֶת בְּנֵי־בֵיתִי אֲסוּפִים מִסָּבִיב לִי, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: “מַה פֻּרְעָנוּת הִיא שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ, שֶׁהִפִּילָה אוֹתְךָ בְּרָעָתָהּ?”

אָמַרְתִּי: " הָבוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה“. הֵבִיאוּ לִי מַשְׁקֶה וְשָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁרָוִיתִי. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה”, וְהִסְתַּלְקוּ לְדַרְכָּם. אַחַר־כָּךְ הִתְנַצַּלְתִּי לִפְנֵי חֲבֵרַי וְשָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת זֶה שֶׁהָלַךְ מֵחֲצֵרִי, אִם חָזַר מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ? אָמְרוּ לִי: “חָזַר מִקְצָתוֹ, וְהַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁבָּא אָדָם אֶחָד וְהֵטִיל אוֹתוֹ בֶּחָצֵר, מִבְּלִי שֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ”. נִחַמְתִּי אֶת עַצְמִי, וְעָמַדְתִּי בִּמְקוֹמִי יוֹמַיִם, וְאֵינִי יָכוֹל לָקוּם מִמְּקוֹמִי. אַחַר־כָּךְ חִזַּקְתִּי אֶת עַצְמִי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלִבִּי טָרוּד בִּגְלַל בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר שֶׁלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֵיהֶם דָּבָר כָּל אוֹתוֹ זְמָן, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לָבוֹא בְּקֶשֶׁר עִם חֲצֵרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְלֹא מָצָאתִי לִי מָנוֹחַ בִּמְקוֹמִי מִפַּחַד לְנַפְשִׁי. חָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַל מַה שֶּׁיָּצָא מֵאִתִּי, וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שְׁלוֹמִי. וְאַחֲרֵי זְמַן אָמְרָה לִי נַפְשִׁי, שֶׁאָשִׂים פָּנַי לְאוֹתוֹ צַד וְאֶחֱזֹר אַחֲרֵי שָׁעָה. וּכְשֶׁחָפַצְתִּי לָלֶכֶת, רָאִיתִי אִשָּׁה עוֹמֶדֶת. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא נַעֲרָתָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר. וּכְשֶׁהִכַּרְתִּיהָ, בָּרַחְתִּי וְאַצְתִּי בְּדַרְכִּי. הָלְכָה בְּעִקְבוֹתַי, וְנִכְנְסָה בְּלִבִּי אֵימָה. וּכְכָל אֲשֶׁר רְאִיתִיהָ אֲחָזַנִי פַּחַד מִפָּנֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי:” עֲמֹד, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַשֶּׁהוּ“, אַךְ אֲנִי אֵינִי שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ וְאֵינִי פוֹסֵק מִלָּלֶכֶת עַד לְמִסְגָּד בְּמָקוֹם רֵיק מֵאָדָם. אָמְרָה לִי: “הִכָּנֵס לְמִסְגָּד זֶה”. נִכְנַסְתִּי אֶל הַמִּסְגָּד וְנִכְנְסָה אַחֲרָי. הִתְפַּלַּלְתִּי שְׁתֵּי כְרִיעוֹת. אַחַר־כָּךְ נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, כְּשֶׁאֲנִי נֶאֱנָח, וְאָמַרְתִּי לָהּ:” מַה בְּחֶפְצֵךְ?“. שָׁאֲלָה אוֹתִי לְמַצָּבִי, סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְאָמַרְתִּי לָהּ:” וּמַה יְדִיעָה אִתָּךְ?" אָמְרָה לִי: “דַּע, שֶׁכְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת שַׁעַר חֲצֵרְךָ וְנִכְנְסוּ, פָּחַדְתִּי מִפְּנֵיהֶם, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא הֵם מֵאֵת הַכַלִיף, וְיִתְפְּשׂוּנִי אוֹתִי וְאֶת גְּבִרְתִּי, וְנֹאבַד מִיָּד, בָּרַחְתִּי בְּדֶרֶךְ הַגַּג אֲנִי וּשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר וְהִפַּלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְנִכְנַסְנוּ אֶל בֵּית אֲנָשִׁים וְנִמְלַטְנוּ אֶצְלָם, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל אַרְמוֹן הַכַלִיפוּת בַּתֹּאַר הַמְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אַחַר כָּךְ הִסְתַּרְנוּ עִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מִתְהַפְּכוֹת עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה, פָּתַחְתִּי אֶת הַשַׁעַר שֶׁעַל הַנָּהָר וְקָרָאתִי לַמַּלָּח שֶׁהוֹצִיא אוֹתָנוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: " הֲרֵי גְבִרְתֵּנוּ אֵין לָנוּ כָּל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, שָׂא אוֹתִי אֵפוֹא בַּסִּירָה שֶׁאֲחַפְּשֶׂנָּה בַּנָּהָר. אֶפְשָׁר תִּזְדַמֵּן לִי יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ”. נְשָׂאַנִי בַּסִּירָה וְהִסִּיעַנִי. וְלֹא פָסַקְנוּ נוֹסְעִים בַּנָּהָר עַד שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה. רָאִיתִי סִירָה שֶׁהִתְקָרְבָה לְצַד הַשַּׁעַר וּבָהּ אָדָם הַמֵּשִׁיט אוֹתָהּ וְאָדָם שֵׁנִי וְאִשָּׁה מוּטָלָה בֵּינֵיהֶם, וְלֹא פָסַק מֵהָשִׁיט אוֹתָהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחוֹף. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאִשָּׁה, וְהִנֵּה הִיא שַׁמְס אַלנַּהָאר. יָרַדְתִּי אֵלֶיהָ, וּכְבָר נִפְתְּעָה מִשִּׂמְחָה כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְרְתָה תִקְוָתִי לְמָצְאָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “יָרַדְתִּי אֵלֶיהָ, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי נִפְתְּעָה מִשִּׂמְחָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתִי לְמָצְאָהּ”. כַּאֲשֶׁר נִגַּשְׁתִּי לְפָנֶיהָ, צִוְּתָה אוֹתִי לְשַׁלֵּם לָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ אֶלֶף דִּינָרִים. אַחַר־כָּךְ נָשָׂאנוּ אוֹתָהּ אֲנִי וּשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר עַד שֶׁהֲטַלְנוּהָ עַל מִטָּתָהּ. נִשְׁאֲרָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּמַצָּבָהּ, נֶעְכָּרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, מָנְעָה אֶת הַנְּעָרוֹת וְאֶת הַסָּרִיסִים מִלְּהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וְלָבוֹא בְּקֶשֶׁר עִמָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הִתְעוֹרְרָה מִמַּה שֶׁהָיְתָה בוֹ, וּמְצָאתִיהָ כְּאִלּוּ יָצְאָה מִמְּקוֹם קְבָרוֹת. הִזְלַפְתִּי עַל פָּנֶיהָ מֵי־וְרָדִים וְהֶחֱלַפְתִּי אֶת בְּגָדֶיהָ, וְרָחַצְתִּי אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְלֹא חָדַלְתִּי מִנְהֹג בָּהּ רַכּוֹת עַד שֶׁהֶאֱכַלְתִּי אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהִשְׁקֵיתִי אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקָאוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ תֵּאָבוֹן לְשׁוּם דָּבָר מִכָּל זֶה. וּכְשֶׁנָּשְׁמָה אֲוִיר וְנָטְתָה אֵלֶיהָ הַבְּרִיאוּת, אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חוּסִי עַל עַצְמֵךְ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לָךְ מִן הַתְּלָאָה מַה שֶּׁמַּסְפִּיק לָךְ, וּכְבָר הָיִית צְפוּיָה לַאֲבַדּוֹן”. אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים, נַעֲרָה טוֹבָה, שֶׁהַמָּוֶת נָקֵל לִי יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאֵרַע לִי, שֶׁהָיִיתִי נֶהֱרֶגֶת בְּלִי פִּקְפּוּק. שֶׁכֵּן הַלִּסְטִים, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מֵחֲצַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, שְׁאָלוּנִי וְאָמְרוּ לִי: “מִי אַתְּ וּמַה עִנְיָנֵךְ?” אָמַרְתִּי: “נַעֲרָה מִן הַמְזַמְּרוֹת”, וְהֶאֱמִינוּ לִדְבָרַי. אַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל עַצְמוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “מִי אַתָּה, וּמַה עִנְיָנְךָ?” אָמַר: “אֲנִי מֵהֲמוֹן הָעָם אָנֹכִי”. לָקְחוּ אוֹתָנוּ וְהוֹבִילוּנוּ עִמָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה לִמְקוֹמָם, וְאָנוּ מְמַהֲרִים בַּהֲלִיכָה עִמָּם מֵעָצְמַת הַפַּחַד. וּכְשֶׁיָּשַׁבְנוּ הָכֵן עַל מְקוֹמֵנוּ, הִתְבּוֹנְנוּ בָנוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶׁעָלַי מִן הַמַּלְבּוּשׁ וּמַחֲרוֹזוֹת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּמָצְאוּ אֶת עִנְיָנִי מוּזָר וְאָמְרוּ: “מַחֲרוֹזוֹת אֵלּוּ אֵינָן שְׁכִיחוֹת אֵצֶל אַחַת הַמְזַמְּרוֹת”. אַחַר־כָּךְ אָמְרוּ: “דַּבְּרִי וְהַגִּידִי לָנּו דְבַר־אֱמֶת וְנָכוֹן, מַה מִשְׁפָּטֵךְ?” לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָהֶם תְּשׁוּבָה בִּכְלוּם, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עַכְשָׁו הֵם הוֹרְגִים אוֹתִי, בִּגְלַל זֶה שֶׁעָלַי מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים”. וְלֹא דִבַּרְתִּי דָבָר. אַחַר־כָּךְ פָּנוּ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמְרוּ לוֹ: " מֵאַיִן אַתָּה, שֶׁכֵּן אֵין מַרְאֲךָ מַרְאֵה הֲמוֹן הָעָם”. שָׁתַק, וְהָיִינוּ מַסְתִּירִים אֶת עִנְיָנֵנוּ וּבוֹכִים. נָתַן אֱלֹהִים בְּלֵב הַלִּסְטִים רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְאָמְרוּ לָנוּ:" מִי הוּא בַּעַל אוֹתוֹ בַּיִת שֶׁהֱיִיתֶם בּוֹ?" אָמַרְנוּ לָהֶם:" בְּעָלָיו הוּא פְּלוֹנִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת“. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מַּכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ הַכֵּר הֵיטֵב וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא גָר בַחֲצֵרוֹ הַשְּׁנִיָּה”. וּמְקַבֵּל אֲנִי עַל עַצְמִי לְהָבִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם תֵּכֶף וּמִיָּד”. וְהִסְכִּימוּ לָשִׂים אוֹתִי בְמָקוֹם לְבַדִּי וְאֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בְּמָקוֹם לְבַדּוֹ, וְאָמְרוּ לָנוּ: נוּחוּ וְאַל תִּירָאוּ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה סוֹדְכֶם, וּבְטוּחִים אַתֶּם מִפָּנֵינוּ“. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ חֲבֵרָם אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהֵבִיא אוֹתוֹ, וְגִלָּה לָהֶם אֶת עִנְיָנֵנוּ, וְהָיִינוּ יַחַד עִמּוֹ. הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם, וְהֵבִיא לָנוּ סִירָה. הֶעֱלוּ אוֹתָנוּ לְתוֹכָהּ, וְהֶחֱזִירָנוּ לְיַד שְׂפַת הַנָּהָר וֶהֱטִילוּנוּ לַיַּבָּשָׁה וְהָלְכוּ. בָּאוּ פָּרָשִׁים מֵאַנְשֵׁי מִשְׁמַר הַלַּיְלָה, וְאָמְרוּ: “מִי אַתֶּם?” דִּבַּרְתִּי אֶל מְפַקֵּד מִשְׁמַר הַלַּיְלָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי שַׁמְס אַלנַּהָאר אָנֹכִי, פִּלַגְשׁוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, וְהִשְׁתַּכַּרְתִּי וְיָצָאתִי אֶל אֲחָדוֹת מִמַּכָּרוֹתַי מִנְּשֵׁי הַמִּשְׁנִים, וּבָאוּ הַלִּסְטִים וְתָפְסוּ אוֹתִי וֶהֱבִיאוּנִי לְמָקוֹם זֶה. וּכְשֶׁרָאוּ אֶתְכֶם בָּרְחוּ נִמְלָטִים. וַאֲנִי הֲרֵי בְּיָדִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב”. כְּשֶׁשָּׁמַע מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים אֶת דְּבָרַי הִכִּירַנִי, וְיָרַד מֵעַל רִכְבּוֹ וְהִרְכִּיבַנִי, וְעָשָׂה כָּךְ עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּבְסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וְעַכְשָׁו בִּכְבֵדִי בִּגְלָלָם לַהֶבֶת אֵשׁ, וּבִפְרָט בִּדְבַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת בֶּן לְוָיָתוֹ שֶׁל בֶּן־בַּכָּאר. לְכִי אֵפוֹא אֵלָיו וּמִסְרִי לוֹ שָׁלוֹם, וְהִוָּדְעִי מִפִּיו בִּדְבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר “. הוֹכַחְתִּי אוֹתָהּ עַל מַה שֶּׁקָּרָה עַל יָדָהּ וְהִזְהַרְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, פַּחֲדִי לְנַפְשֵׁךְ”, גָּעֲרָה בִי וְכָעֲסָה עַל דְּבָרַי. קַמְתִּי מֵאֶצְלָהּ וּבָאתִי וְלֹא מְצָאתִיךְ. חָשַׁשְׁתִּי לָלֶכֶת אֶל בֶּן־בַּכָּאר, וְהָיִיתִי עוֹמֶדֶת מְצַפָּה כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל אוֹדוֹתָיו לָדַעַת בַּמָּה הוּא נִמְצָא. וַהֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁיְּהֵא בְחַסְדְּךָ לָקַחַת מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, שֶׁכֵּן יִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ בְּהַשְׁאָלָה כֵּלִים מֵחֲבֵרֶיךָ וְאָבְדוּ לְךָ, וְתִזְדַקֵּק לָתֵת לִבְנֵי־אָדָם תְּמוּרַת מַה שֶּׁאָבַד לָהֶם מִן הַכֵּלִים אֶצְלֶךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָמַרְתִּי: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. הָלַכְתִּי עִמָּהּ עַד שֶׁבָּאנוּ קָרוֹב לִמְעוֹנִי. אָמְרָה לִי: " עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”. הָלְכָה וְחָזְרָה נוֹשֵׂאת עִמָּהּ מָמוֹן, וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִפָּגֵשׁ אִתְּךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי אֵלֵךְ עַכְשָׁו אֶל חֲצֵרִי, וְנוֹטֵל אֲנִי עַל עַצְמִי אֶת הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר לְמַעֲנֵךְ, וַאֲטַכֵּס עֵצָה לַהֲבִיאֵךְ בְּקֶשֶׁר אִתּוֹ, שֶׁנִּבְצַר מֵאָדָם לָבוֹא עִמּוֹ בְּקֶשֶׁר בְּשָׁעָה זוֹ”. נִפְרְדָה מֵעָלַי וְהָלְכָה, וְנָשָׂאתִי אֶת הַמָּמוֹן וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִמְעוֹנִי וּמָנִיתִי הַמָּעוֹת וּמְצָאתִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. נָתַתִּי לִבְנֵי־בֵיתִי מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלִי דָבָר, נָתַתִּי לוֹ תְּמוּרָתוֹ. אַחַר־כָּךְ לָקַחְתִּי אֶת נְעָרַי וְהָלַכְתִּי אֶל הֶחָצֵר, שֶׁאָבְדוּ מִתּוֹכָהּ הַכֵּלִים, וְהֵבֵאתִי נַגָּרִים וּבַנָּאִים, וְהֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי כֵן, וְשַׂמְתִּי אֶת שִׁפְחָתִי בְּתוֹכָהּ וְשָׁכַחְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל בֵּית עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, בָּאוּ לִקְרָאתִי נְעָרָיו וְאָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם: נַעֲרֵי אֲדוֹנִי מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ לַיְלָה וָיוֹם, וּכְבָר הִבְטִיחַ אוֹתָם שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבִיא אוֹתְךָ אֶצְלוֹ יְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הֵם מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מְקוֹמְךָ, וּכְבָר חָזְרָה בְרִיאוּתוֹ לַאֲדוֹנִי, וְהוּא עִתִּים עֵרָנִי וְעִתִּים שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, וּכְשֶׁהוּא נֵעוֹר הוּא מַזְכִּיר אֶת שִׁמְךָ וְאוֹמֵר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתָּבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי לְהֶרֶף־עַיִן אֶחָד”, וְחוֹזֵר לְמַצָּבוֹ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "וְהָלַכְתִּי עִם הַנַּעַר אֶל אֲדוֹנָיו, וּמְצָאתִיו שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר, וּכְשֶׁרְאִיתִיו, יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. פָּקַח אֶת עֵינָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתִי, בָּכָה, וְאָמַר לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”. תְּמַכְתִּיו וְהוֹשַׁבְתִּיו וְאִמַּצְתִּי אוֹתוֹ אֶל חָזִי. אָמַר לִי: “דַּע, אָחִי, שֶׁמֵּאָז שָׁכַבְתִּי, לֹא יָשַׁבְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, וְהַתּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “לֹא חָדַלְתִּי לִסְמֹךְ אוֹתוֹ עַד שֶׁהֶעֱמַדְתִּיו עַל רַגְלָיו, וְהוֹלַכְתִּיו צְעָדִים מִסְפָּר וְהֶחֱלַפְתִּי לוֹ אֶת בְּגָדָיו, וְשָׁתָה מַשְׁקֶה, וּכְשֶׁרְאִיתִי בוֹ סִימָן שֶׁל הִתְחַזְּקוּת, סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁהָיָה עִם הַנַּעֲרָה, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתִי אָדָם”. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “הִתְאַזֵּר עֹז, שֶׁהֲרֵי אֲנִי מַכִּיר מַה בְּלִבְּךָ”. חִיֵּךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא תִמְצָא אֶלָּא מַה שֶּׁיְּשַׂמַּח אוֹתְךָ וִירַפְּאֶךָ”. צִוָּה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר לְהָבִיא אֹכֶל. הֵבִיאוּ לוֹ. רָמַז לִנְעָרָיו, וְנִסְתַּלְּקוּ. אָמַר לִי: “אָחִי, רָאִיתָ מַה שֶּׁפְּגָעַנִי?” הִתְנַצֵּל לְפָנַי וּשְׁאֵלַנִי לְמַצָּבִי בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִשְׁתָּאָה וְאָמַר לַמְשָׁרְתִים: “הָבִיאוּ לִי כָּזֹאת וְכָזֹאת”. הֵבִיאוּ לוֹ מִן הַמַּצָּעִים וְהַשְּׁטִיחִים יִקְרֵי־הָעֵרֶךְ וְזוּלַת זֶה מִן הַחֲפָצִים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָבַד לִי, וְנָתַן לִי כָּל זֶה, וְשָׁלַחְתִּי אֶת זֶה לִמְעוֹנִי, וְעָמַדְתִּי אֶצְלוֹ לֵילִי. וּכְשֶׁהֶאְדִּים הַשַּׁחַר, אָמַר לִי: “דַּע שֶׁלְּכָל דָּבָר קֵץ, וְקֵץ הָאַהֲבָה הוּא הַמָּוֶת אוֹ הָאִחוּד, וְאוּלָם אֲנִי קָרוֹב יוֹתֵר לַמָּוֶת. וּמִי יִתֵּן וָמַתִּי לִפְנֵי מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְאִלּוּלֵא אֱלֹהִים שֶׁהֶרְאָה לָנוּ חֶסֶד, הָיִינוּ לְחֶרְפָּה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא שֶׁיּוֹבִילֵנִי לִידֵי זֶה שֶׁאֶפָּטֵר מִמַּה שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיִיתִי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים, הָיִיתִי מֵחִישׁ אֶת הַכְּלָיָה עַל עַצְמִי. וְדַע, אָחִי, שֶׁאֲנִי כַּצִּפּוֹר בְּתוֹךְ הַכְּלוּב, וְשֶׁנַּפְשִׁי מֵתָה מִן הַמְּצוּקוֹת. וְאוּלָם לָהּ עֵת קְבוּעָה וְיוֹם מִיתָה חָתוּם”. נִגְּרוּ דִּמְעוֹת עֵינָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רַבּוֹת נִגְּרוּ דִמְעוֹת אוֹהֵב,

וַעֲדֵי קֹצֶר־רוּחַ עוֹרְרוּ כְּאֵב.

אֵל, שׁוֹמֵר אַהֲבַת סְתָרִים לְפָנִים אִחֵד

וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר חִבֵּר, כָּעֵת יַפְרֵד.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת:" אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁהֶחֱלַטְתִּי לָלֶכֶת לְבֵיתִי, אֶפְשָׁר תַּחֲזֹר הַנַּעֲרָה וִידִיעָה עִמָּה“. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וְאוּלָם מַהֵר לַחֲזֹר אֶצְלֵנוּ, כְּדֵי לְהוֹדִיעֵנִי”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְתִּי הָכֵן בִּמְקוֹמִי, עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הַנַּעֲרָה בָּאָה, וְהִיא בִּבְכִי וַאֲנָחָה. אָמַרְתִּי לָהּ: " מַה סִּבַּת זֶה?” אָמְרָה לִי: " דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁבָּא עָלֵינוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר יָגֹרְנוּ. שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֶתְמוֹל מֵאֶצְלְךָ, מָצָאתִי אֶת גְּבִרְתִּי מְלֵאָה חֵמָה עַל נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְצִוְּתָה לְהַלְקוֹתָהּ. פָּחֲדָה מִפְּנֵי גְבִרְתָּהּ וּבָרְחָה. פָּגַשׁ אוֹתָהּ אַחַד הַמְמֻנִּים עַל הַשַּׁעַר, וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִירָה אֶל גְּבִרְתָּהּ. רָמְזָה לוֹ בִּדְבָרִים, וְנָהַג בָּהּ רַכּוֹת וְהֵבִיא אוֹתָהּ לִידֵי דִּבּוּר בִּדְבַר מַצָּבָהּ, וְהִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה בָנוּ. הִגִּיעַ הַדָּבָר אֶל הַכַלִיף, וְצִוָּה לְהַעֲבִיר אֶת גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר וְכָל אֲשֶׁר לָהּ לַחֲצַר הַכַלִיפוּת, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ עֶשְׂרִים סָרִיס, וְלֹא נִפְגַּשְׁתִּי עִמָּהּ עַד עַתָּה וְלֹא הוֹדַעְתִּי לָהּ אֶת הַסִּבָּה, וְאוּלָם חוֹשֶׁדֶת אֲנִי, שֶׁבְּסִבַּת זֶה הוּא. חָשַׁשְׁתִּי לְנַפְשִׁי, אֲדוֹנִי, וְאֵינִי יוֹדַעַת כֵּיצַד אֶמְצָא תַּחְבּוּלָה בְּעִנְיָנִי וְעִנְיָנָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אֶצְלָהּ שׁוֹמֶרֶת וּמַסְתִּירָה סוֹד יוֹתֵר מִמֶּנִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה,

אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “הִנֵּה גְבִרְתִּי אֵין אֶצְלָהּ שׁוֹמֶרֶת וּמַסְתִּירָה סוֹד יוֹתֵר מִמֶּנִּי, שִׂים אֵפוֹא אֲדוֹנִי אֶת פָּנֶיךָ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, מַהֵר, וְהוֹדַע אוֹתוֹ זֹאת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִזְהָר, שֶׁאִם יִתְגַּלֶּה הָעִנְיָן נִמְצָא דֶרֶךְ בְּמַה שֶּׁהוּא לְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “וְאָחֲזָה אוֹתִי בִּגְלַל זֶה דְאָגָה עֲצוּמָה, וְחָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי בִּגְלַל דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה. עָמְדָה הַנַּעֲרָה לָצֵאת. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הָעֵצָה?” אָמְרָה לִי: “שֶׁתִּזְדָּרֵז לָלֶכֶת אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, אִם יְדִידְךָ הוּא וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהַצִּילוֹ, וְאַתָּה עָלֶיךָ לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, וַאֲנִי עָלַי לְהֵרָתֵם לִקְלֹט יְדִיעוֹת”. נִפְרְדָה מִמֶּנִּי וְיָצְאָה. וְכַאֲשֶׁר יָצְאָה הַנַּעֲרָה, קַמְתִּי וְיָצָאתִי אַחֲרֶיהָ וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּמָצָאתִי אוֹתוֹ הוֹגֶה בָּאִחוּד וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתִקְוַת שָׁוְא. וּכְשֶׁרָאַנִי שֶׁחָזַרְתִּי אֵלָיו מַהֵר, אָמַר לִי: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁחָזַרְתָּ אֵלַי מִיָּד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “קַצֵּר בְּהִתָּלוֹתְךָ בַּהֶבֶל, וְהֶרֶף מִזֶּה שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בּוֹ, שֶׁכְּבָר אֵרַע מְאֹרָע שֶׁיָּבִיא לִידֵי אָבְדַן נַפְשְׁךָ וּרְכוּשְׁךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ וְנִזְדַּעְזַע וְאָמַר לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָחִי, הוֹדִיעֵנִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁאֵרַע כָּךְ וְכָךְ, וְאִם אַתָּה עוֹמֵד בַּחֲצֵרְךָ זוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, תֹּאבַד בְּלִי כָל סָפֵק”. נִדְהַם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְכִמְעַט שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ. אַחַר־כָּךְ חָזַר לְאֵיתָנוֹ וְאָמַר: “וּמַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, אָחִי? וּמָה הָעֵצָה שֶׁעִמְּךָ?” אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לוֹ: הָעֵצהָ הִיא שֶׁתִּקַּח מֵרְכוּשָׁךְ עַד כַּמָּה שֶׁאַתָּה יָכוֹל, וּמִנְּעָרֶיךָ אֶת אֵלֶּה שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם, וְתֵלֵךְ עִמָּנוּ אֶל אֶרֶץ זוּלַת זֹאת, בְּטֶרֶם יַגִּיעַ יוֹם זֶה לְקִצּוֹ”. אָמַר לִי: " שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָפַץ נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ הוֹלֵךְ פַּעַם וְנוֹפֵל פַּעַם. לָקַח כָּל כַּמָּה שֶׁהָיָה יָכֹל, וְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְצִוָּה אוֹתָם עַל מַה שֶׁהָיָה בְּכַוָּנָתוֹ, וְלָקַח שְׁלשָׁה גְמַלִּים טְעוּנִים מַשָּׂא וְרָכַב עַל בֶּהֱמַת רֶכֶב, וְעָשִׂיתִי גַם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה, וְיָצָאנוּ בַּסֵּתֶר מִתְחַפְּשִׂים וְנָסַעְנוּ וְלֹא חָדַלְנוּ מִנְּסֹעַ שְׁאֵרִית יוֹמֵנוּ וְלֵילֵנוּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה לְקִצּוֹ פֵּרַקְנוּ מִטְעָנֵנוּ וְכָבַלְנוּ אֶת גְּמַלֵּינוּ וְיָשַׁנּוּ, וְיָרְדָה עָלֵינוּ עֲיֵפוּת עַד שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ נַפְשֵׁנוּ, וְהִנֵּה הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ לִסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּנוּ וְהָרְגוּ אֶת הַנְּעָרִים כְּשֶׁבִּקְשׁוּ לִמְנֹעַ אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ עָזְבוּ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ בַּמְגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים אַחֲרֵי שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְהָלְכוּ. כְּשֶׁקַּמְנוּ הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְהִגַּעְנוּ לַעֲיָרָה אַחַת. נִכְנַסְנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְנוּ פָּנֵינוּ אֶל הַמִּסְגָּד שֶׁבָּהּ, עֲרֻמִּים, וְיָשַׁבְנוּ בְּצַד הַמִּסְגָּד שְׁאֵרִית יוֹמֵנוּ, וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה לַנּוּ בַּמִּסְגָּד כָּל הַלַּיְלָה, וְאָנוּ בְּלִי אֹכֶל וּמַשְׁקֶה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְיָשַׁבְנוּ, וְהִנֵּה אָדָם אֶחָד נִכְנָס. נָתַן לָנוּ שָׁלוֹם וְהִתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ שְׁתֵּי כְּרִיעוֹת כַּדָּת. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמַר: “חַבְרַיָּה, זָרִים אַתֶּם?” אָמַרְנוּ: “הֵן, וְנָפְלוּ עָלֵינוּ לִסְטִים בַּדֶּרֶךְ וְהִפְשִׁיטוּנוּ עֲרֻמִּים. נִכְנַסְנוּ לַעֲיָרָה זוֹ, מִבְּלִי שֶׁנַּכִּיר אָדָם שֶׁנִּמְצָא מִקְלָט אֶצְלוֹ”. אָמַר לָנוּ הָאִישׁ: “רְצוֹנְכֶם לָסוּר עִמִּי אֶל חֲצֵרִי?” אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: קוּם וְנֵלֵךְ עִמּוֹ. שֶׁנִּנָּצֵל מִשְׁתַּיִם. הָאַחַת, מִזֶּה שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים שׁלֹּא יִכָּנֵס אֵלֵינוּ אָדָם הַמַּכִּיר אוֹתָנוּ, לְתוֹךְ מִסְגָּד זֶה, וְנִפָּרַע לְשִׁמְצָה. וְהַשֵּׁנִית, הֲרֵי אֲנָשִׁים זָרִים אָנוּ וְאֵין לָנוּ מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בוֹ מִקְלָט”. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: " עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ“. אָמַר לָנוּ הָאִישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה: " עֲנִיִּים, שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּבוֹאוּ עִמִּי לִמְקוֹמִי”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לוֹ: “שׁוֹמְעִים אָנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”. הוֹצִיא לָנוּ הָאִישׁ מַה שֶׁהוּא מִבְּגָדָיו וְלָבַשְׁנוּ, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר אֵלֵינוּ רַכּוֹת, וְקַמְנוּ וְהָלַכְנוּ עִמּוֹ אֶל חֲצֵרוֹ. דָּפַק בַּשַּׁעַר וְיָצָא אֵלֵינוּ מְשָׁרֵת קָטָן, וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר. נִכְנַס הָאִישׁ בַּעַל־הַבַּיִת, וְנִכְנַסְנוּ אֲנַחְנוּ אַחֲרָיו. צִוָּה הָאִישׁ וְהֵבִיא צְרוֹר וּבוֹ בְּגָדִים וּמִצְנָפוֹת. הִלְבִּישׁ אוֹתָנוּ שְׁנֵינוּ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וְנָתַן לָנוּ שְׁתֵּי מִצְנָפוֹת וְצָנַפְנוּ אוֹתָן, וְיָשַׁבְנוּ. וְהִנֵּה בָּאָה אֵלֵינוּ נַעֲרָה עִם שֻׁלְחָן וְשָׂמָה אוֹתוֹ לְפָנֵינוּ, וְאָכַלְנוּ דָּבָר מֻעָט, וְהֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. עָמַדְנוּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה. נֶאֱנַח עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמַר לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָחִי, דַּע שֶׁאֲנִי מֵת בְּלִי כָּל סָפֵק, וּרְצוֹנִי לִמְסֹר לָךְ צַוָּאָתִי, הַיְנוּ, שֶׁכְּשֶׁתִּרְאֵנִי שֶׁמַּתִּי תֵּלֵךְ אֶל אִמִּי וְתוֹדִיעַ אוֹתָהּ, שֶׁתָּבוֹא לְמָקוֹם זֶה, כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל תַּנְחוּמִים עָלַי וּתְהִי נוֹכַחַת בִּשְׁעַת רְחִיצַת גּוּפָתִי, וְצַו אוֹתָהּ שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחָהּ עַל פְּרִידָתִי”. אַחַר־כָּךְ נָפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר שָׁמַע נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת מֵרָחוֹק, נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּשִׁירִים. הָיָה מַאֲזִין אֵלֶיהָ וְשׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ כְּשֶׁהוּא בְּשִׁכָּרוֹן פַּעַם וּפַעַם בִּצְלִילוּת הַדַּעַת וּפַעַם בּוֹכֶה בְּצַעַר וְיָגוֹן מִמַּה שֶּׁמָּצָא אוֹתוֹ. שָׁמַע אֶת הַנַּעֲרָה מַנְעִימָה זְמִירוֹת וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵחִישׁ לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ פֵּרוּד

אַחֲרֵי שְׁכֵנוּת וְהֶסְכֵּם וְאִגּוּד.

הִפְרִידוּ חֲלִיפוֹת־הַלֵּילוֹת בֵּינֵינוּ,

מִי־יִתֵּן וְאֵדַע מָתַי תָּבוֹא פְּגִישָׁתֵנוּ.

אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ יַחַד, פֵּרוּד מַה יֵּמַר.

מִי יִתֵּן וּלְאוֹהֵב כָּכָה לֹא הֵצַר.

אֶנְקַת הַמָּוֶת רַק שָׁעָה תְמָרֵר

אַךְ הַפֵּרוּד מֵאָהוּב בַּלֵּב יִשָּׁאֵר.

אִלּוּ לְפֵרוּד דֶּרֶךְ מָצָאנוּ,

טַעַם פֵּרוּד לִטְעֹם לוֹ אָז נָתַנּוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן בַּכָּאר זִמְרַת הַנַּעֲרָה נֶאֱנַק אֶנְקַת גְּסִיסָה עֲמֻקָּה, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “כְּשֶׁרְאִיתִיו שֶׁמֵּת צִוִּיתִי עָלָיו אֶת בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמַרְתִּי לוֹ: “דַּע, שֶׁאֲנִי שָׂם פָּנַי לְבַגְדָאד שֶׁאוֹדִיעַ לְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְהָכִין לוֹ צְרָכָיו”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבַגְדָאד וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְהֶחֱלַפְתִּי אֶת בְּגָדַי, וְאַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי לַחֲצַר עַלִי בֶּן בַּכָּאר. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי נְעָרָיו, בָּאוּ אֵלַי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל אֹדוֹתָיו, וּבִקַּשְׁתִּי מֵהֶם שֶׁיִּטְּלוּ לִי רְשׁוּת מֵאִמּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. נָתְנָה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְנִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לָהּ שָׁלוֹם, וְאָמַרְתִּי: “הֲרֵי כְּשֶׁגָּזַר אֱלֹהִים אֹמֶר, אֵין מִפְלָט מִגְּזֵרָתוֹ, וְאֵין לְנֶפֶשׁ אֲשֶׁר תָּמוּת אֶלָּא בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים. סֵפֶר קָבוּעַ וְחָתוּם הוּא”. נִחֲשָׁה אֵם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִדְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁבְּנָהּ מֵת. בָּכְתָה בְּכִי רָב. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתַּגִּיד לִי, כְּלוּם נִפְטַר בְּנִי?” וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ לְהָשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה מֵרֹב הַצַּעַר. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בְּמַצָּב זֶה, נֶחְנְקָה בְּבֶכִי. אַחַר־כָּךְ נָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, אָמְרָה: “מַה זֶּה הָיָה מֵעִנְיַן בְּנִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים לָךְ שְׂכָרֵךְ בַּעֲבוּרוֹ”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. אָמְרָה לִי: “כְּלוּם צִוָּה אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. וְהוֹדַעְתִּי אוֹתָהּ זֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתִי, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מַהֲרִי לְהָכִין לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֵם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרַי, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה, גָּמְרָה בְּדַעְתָּהּ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָהּ עָלָיו. חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וְהָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּדֶּרֶךְ עַל יְפִי עֲלוּמָיו. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁאִשָּׁה תָפְסָה אוֹתִי בְּיָדִי…”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: “וְהִנֵּה אִשָּׁה תָפְסָה אוֹתִי בְיָדִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא הַנַּעֲרָה, שֶׁהָיְתָה בָאָה אֵצֶל שַׁמְס אַלנַּהָאר. הִשְׂתָּרֵר עָלֶיהָ שִׁבָּרוֹן. כְּשֶׁהִכַּרְנוּ זֶה אֶת זוֹ בָּכִינוּ יַחַד, עַד שֶׁבָּאנוּ לְאוֹתָהּ חָצֵר. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ בְּעִנְיַן עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?” אָמְרָה לִי: “לֹא, חֵי אֱלֹהִים”. סִפַּרְתִּי לָהּ עַל אוֹדוֹתָיו וּמַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: " וְכֵיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל גְּבִרְתֵּךְ?” אָמְרָה לִי: " אֵין נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְקַבֵּל דִּבְרֵי שׁוּם אָדָם הַמְדַבֵּר בָּהּ סָרָה. בִּגְלַל עָצְמַת אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, וּכְבָר בֵּאֵר בְּעִנְיָנֶיהָ אֶת כָּל אֲשֶׁר טָפְלוּ עָלֶיהָ, לְטוֹבָה“. וְאָמַר לָהּ: " שַׁמְס אַלנַּהָאר, יְקָרָה אַתְּ בְּעֵינַי, וַאֲנִי אֶעֱמֹד לִימִינֵךְ עַל אַפָּם שֶׁל אוֹיְבַיִךְ”. וְצִוָּה לְהַצִּיעַ לָהּ חֶדֶר מְקֻשָּׁט בְּזָהָב וְתָא נָאֶה. וְהָיְתָה מְקֻבֶּלֶת עָלָיו מְאֹד בִּגְלַל זֶה. אֵרַע שֶׁיָּשַׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים כְּפִי מִנְהָגוֹ הָרָגִיל, לִשְׁתּוֹת, וְהָיוּ הַפִּלַגְשִׁים לְפָנָיו. הוֹשִׁיב אוֹתָן לְפִי מַדְרְגוֹתֵיהֶן וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ לְצִדּוֹ, וּכְבָר אָזַל אֹרֶךְ־רוּחָהּ, וְהָיָה קָשֶׁה עִנְיָנָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה עַל נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת שֶׁתְּזַמֵּר. תָּפְסָה בַּנֵּבֶל וּפָרְטָה עָלָיו, וְהִתְחִילָה אוֹמֶרֶת:

פֵּרוּד קְרָאַנִי לְאַהֲבָה וָאֵעָנֶה לוֹ

וְדִמְעִי יַתְוֶה עַל לֶחְיִי הַצַּעַר, תָּוֹו.

כְּאִלּוּ דִמְעַת הָעַיִן מַצָּבֵנוּ תוֹדִיעַ,

תְּגַל אֲשֶׁר נִצְפֹּן וְתַּסְתִּיר אֲשֶׁר נַבִּיעַ.

וְאֵיךְ אֶרְצֶה סוֹד וּלְהַסְתִּיר אַהֲבָתִי

וְעֹצֶם חִשְׁקִי בְּךָ יְגַל אֲשֶׁר אִתִּי?

וְנִבְחָר לִי מָוֶת בְּהִפָּקֵד חֲמוּדִי,

וּמִי יִתֵּן וְאֵדַע מַה יֵּיטִיב לוֹ אַחֲרֵי מוֹתִי.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר זִמְרָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה, לֹא עָצְרָה כֹּחַ לָשֶׁבֶת, וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִשְׁלִיךְ הַכַלִיף אֶת הַגָּבִיעַ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו וְזָעַק, וְזָעֲקוּ הַנְּעָרוֹת. הָפַךְ אוֹתָהּ הַכַלִיף וּמָצָא אוֹתָהּ מֵתָה. הִתְאַבֵּל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל מוֹתָהּ וְצִוָּה לִשְׁבֹּר כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַּמְּסִבָּה מִן הַכֵּלִים וְהַקַּנְקַנִּים, וְנָשָׂא אוֹתָהּ אַחֲרֵי מוֹתָהּ לְחַדְרָהּ, וְנִשְׁאַר אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית לֵילוֹ. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם, הֵכִין לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ וְצִוָּה לִרְחֹץ אוֹתָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ תַּכְרִיכִים וּלְקָבְרָהּ, וְהִתְאַבֵּל עָלֶיהָ אֵבֶל רַב, מִבְּלִי לִשְׁאֹל עַל דְּבַר מַצָּבָהּ וְלֹא בִּדְבַר הָעִנְיָן שֶׁהָיְתָה בוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אוֹתְךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתּוֹדִיעַ לִי עַל דְּבַר זְמַן יְצִיאַת אֲרוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְשֶׁתָּבִיא אוֹתִי אֶל קְבוּרָתוֹ”. אָמַר לָהּ: " בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצִי תִּמְצְאִי אוֹתִי, וְאוּלָם אַתְּ מִי זֶה יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלַיִךְ אֶל הַמָּקוֹם שָׁאַתְּ בּוֹ?" אָמְרָה לוֹ: “כְּשֶׁמֵּתָה שַׁמְס אַלנַּהָאר שִׁחְרֵר אֶת כָּל נַעֲרוֹתֶיהָ בְּיוֹם מוֹתָהּ, וַאֲנִי בִּכְלָלָן, וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדוֹת הַיּוֹם עַל מְקוֹם קְבוּרָתָהּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי” קַמְתִּי עִמָּהּ וּבָאתִי אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת וּבִקַּרְתִּי אֶת שַׁמְס אַלנַּהָאר. אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִצַּפּוֹת לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַד שֶׁבָּא. יָצְאוּ לִכְבוֹדוֹ אַנְשֵׁי בַגְדָאד, וְיָצָאתִי עִמָּם, וּמָצָאתִי אֶת הַנַּעֲרָה בֵּין הַנָּשִׁים כְּשֶׁהִיא הָרַבָּה בָּהֶן לְאֵבֶל, וְלֹא רָאִיתִי הַלְוָיַת מֵת בְּבַגְדָאד עֲצוּמָה מֵהַלְוָיָה זוֹ, וְלֹא חָדַלְנוּ מִהְיוֹת בְּדֹחַק וְהִצְטוֹפְפוּת עֲצוּמִים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף אֶל קִבְרוֹ וּקְבַרְנוּהוּ. וְאֵינִי פּוֹסֵק מִבַּקֵּר אוֹתוֹ וּמִבַּקֵּר אֶת שַׁמְס אַלנַּהָאר.

וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר שְׁנֵי אֵלֶּה יְרַחֵם אוֹתָם אֱלֹהִים הַאַדִּיר.

וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר: