רקע
אלמוני/ת
ספּוּר נוּר־אלדִּין עִם מִרְיָם בַּעֲלַת הַחֲגוֹרוֹת
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1969

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה לְפָנִים בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁחָלְפוּ וּבִזְמַנִּים וְדוֹרוֹת קְדוּמִים שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ, סוֹחֵר בִּגְלִילוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּשְׁמוֹ תָּאנֻ' אלדִּין. וְהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַסּוֹחֲרִים וּמִן הַנֶּאֱמָנִים בְּנֵי־הַחוֹרִים, אֶלָּא שֶׁהָיָה שָׁטוּף בִּנְסִיעָה אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת וְאוֹהֵב לַעֲבֹר בְּמִדְבָּרוֹת וַעֲרָבוֹת, בְּמִישׁוֹרִים וַהֲדוּרִים וְאִיֵּי הַיַּמִּים, חוֹזֵר אַחֲרֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים וְדִינָרִים. וְהָיוּ לוֹ מַמְלוּכִּים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּמְשָׁרְתִים. וְהָיָה זְמַן רָב שָׂם נַפְשׁוֹ בְסַכָּנוֹת וְנוֹשֵׂא וְסוֹבֵל בְּמַסָּעָיו תְּלָאוֹת אֲשֶׁר יַהְפְּכוּ לְשֵׂיבָה גַם קְטַנֵּי תִינוֹקוֹת. וְהָיָה הָרַב לְהוֹן בְּכָל סוֹחֲרֵי אוֹתוֹ זְמַן וְהַנָּאֶה בָהֶם לְשִׂיחָה, בַּעַל סוּסִים וּפְרָדוֹת וּגְמַלִּים בַּעֲלֵי שְׁתֵּי דַבָּשׁוֹת וּגְמַלוֹת וְשַׂקִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים וּסְחוֹרוֹת וּרְכוּשׁ וַאֲרִיגִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם, מַלְמָלָה מֵעִיר חֻמְץ וּבְגָדִים בַּעַל־בֶּכִּיִּים וְדִיבָג וּבְגָדִים מֶרְנִיִּים וְגִזְרוֹת אָרִיג הֹדִּיּוֹת, כַּפְתּוֹרִים בַּגְדָאדִיִּים וּבֻּרְנֻסִיִּים וְאַרְצוֹת הַמַוְרִים מַמְלוּכִּים תֻּרְכִּים וְסָרִיסִים כּוּשִׁים, נְעָרוֹת יְוָנִיּוֹת וּנְעָרִים מִצְרִיִּים, וְהָיוּ שַׂקֵּי מִטְעָנָיו מִן הַמֶּשִׁי, שֶׁכֵּן הָיָה רַב לְהוֹן, וּבְחֵן נִפְלָא נָחוֹן.

הָדוּר בַּהֲלִיכוֹתָיו וְחָמוּד בִּתְכוּנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד מְתָאֲרָיו:

וְסוֹחֵר רָאִיתִי אוֹהֲבָיו,

בְּהִתְעוֹרֵר בֵּינֵיהֶם קְרָב,

וַיֹּאמַר: “מַה לָּאֲנָשִׁים כִּי יִסְאֲנוּ?”

וָאֹמַר: “בִּגְלַל עֵינֶיךָ, סוֹחֵר, הוּא”.


וְאָמַר אַחֵר אוֹתוֹ מְתָאֵר, וְהֵיטִיב אִמְרָתוֹ וְהִשִׁיג מַטְרָתוֹ:

וְסוֹחֵר בִּקְּרָנוּ אֵלֵינוּ קָרַב,

מִמַבָּטָיו נָבוֹךְ הִבּוֹךְ לֵבָב.

וַיֹּאמַר: “מַה לְךָ כֵּי נָבוֹךְ הִנֶּךָ!”

וָאֹמַר: “סוֹחֵר, בִּגְלַל עֵינֶיךָ”.


וְהָיָה לְאוֹתוֹ סוֹחֵר בֵּן־זָכָר עַלִי נוּרֻ אלדִּין שְׁמוֹ, וְהָיָה כְאַגַּן הַסַּהַר בְּעֵת נָהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וְהָיָה מֻפְלָא בְיֹפִי וְחֵן תְּכוּנוֹתָיו וְקוֹמָתוֹ וְחִטּוּב אֲבָרָיו. יָשַׁב אוֹתוֹ נַעַר בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּחֲנוּת אָבִיו כְּמִנְהֲגוֹ לְמִקְנֶה וְקִנְיָן וּמַשָׂא וּמַתָּן, וְכְבָר הִקִּיפוּהוּ בְנֵי־הַסּוֹחֲרִים כְּאִלּוּ הוּא הַיָּרֵחַ בֵּין הַכּוֹכָבִים. מִצְחוּ אוֹר קוֹרֵן וְלֶחְיוֹ וֶרֶד חֵן. רַעֲנָנָה רִתְמַת לֶחְיוֹ וְכַשַּׁיִשׁ גֵּו לוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

וְיָפֶה אָמַר: "תָּאֲרֵנִי בְשִׁיר.

הֲרֵי אַתָּה בְתֵאוּר מָהִיר".

עָנִיתִי וָאֹמַר בְּקִצּוּר:

“כָּל אֲשֶׁר בְּךָ הָדוּר”.


וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד מְתָאֲרָיו:


לוֹ שׁוּמָה עַל פְּנֵי חֶלְקַת הַלְּחִי,

כִּנְקֻדַּת עִנְבָּר בְּקַעֲרַת שַׁיִשׁ הִיא.

וּמַבָּטִים כַּחֲרָבוֹת יַכְרִיזוּ בְקוֹל

עַל מַמְרֶה אַהֲבָה: “אַלְלָּה הוּא הַגָּדוֹל”1


הִזְמִינוּ אוֹתוֹ בְנֵי־הַסּוֹחֲרִים וְאָמְרוּ לוֹ: “אָדוֹן נוּרֻ־אלדִּין, מִשְׁתּוֹקְקִים אָנוּ הַיּוֹם לְטַיֵּל אָנוּ וְאַתָּה בְגַן פְּלוֹנִי”. אָמַר לָהֶם: “עַד שֶׁאֶמָּלֵךְ בְּאַבִי, שֶׁאֵינִי יָכֹל לָלֶכֶת אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָה כְּשֶׁאָבִיו תָּאגֻ' אלדִּין בָּא. נָשָׂא עֵינָיו אֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: "אָבִי, הִנֵּה הִזְמִינוּ אוֹתִי בְנֵי־הַסּוֹחֲרִים לְטַיֵּל בְּגַן פְּלוֹנִי, מַרְשֶׁה אַתָּה לִי זֹאת? " אָמַר לוֹ: “כֵּן, בְּנִי”. נָתַן לוֹ מַשֶׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אִתָּם”. רָכְבוּ בְנֵי־הָסוֹחֲרִים עַל חֲמוֹרִים וּפְרָדוֹת, וְרָכַב נוּרֻ־אלדִּין עַל פִּרְדָתוֹ וְנָסַע אִתָּם לְגַן שֶׁבְּתוֹכוֹ כָּל מַה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה לוֹ וּמְעַנֵּג אֶת הָעֵינַיִם. חוֹמָתוֹ מוּכָנָה אֵיתָן, רָם וְנִשָּׂא הַבִּנְיָן. לוֹ שַׁעַר מְקֻמָּר מֵעָל, תַּבְנִית לְהֵיכָל, וְדֶלֶת כִּתְכֵלֶת שָׁמַיִם דּוֹמָה לְשַׁעֲרֵי עֵדֶן הַגַּן, וְשׁוֹעֲרוֹ שְׁמוֹ רִצְ’וָאן. וְעָלָיו מֵאָה שְׂבָכוֹת עִם עֲנָבִים מִכָּל הַגְּוָנִים. הָאָדֹם דּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַלְמֻגִּים, וְהַשָּׁחוֹר כְּאִלּוּ הָיָה אַפֵּיהֶם שֶׁל כּוּשִׁים. וְהָלָּבָן כְּאִלּוּ הוּא בֵיצַת הַיּוֹנִים. וּבוֹ שְׁזִיפִים וְרִמּוֹנִים וְאַגָּסִים וְהַמִּשְׁמָשׁ וְהַתַּפּוּחַ. כָּל אֵלֶּה הַמִּינִים לְמִינֵיהֶם, עֲרוּכִים בְּטוּרִים אוֹ בְלִי טוּרִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ בְנֵי הַסּוֹחֲרִים אֶל הַגַּן מָצְאוּ בְתוֹכוֹ, כָּל מַה שֶׁהַשְׂפָתַיִם וְהַלָּשׁוֹן מִתְאַוִּים לוֹ, וּמָצְאוּ שָׁם עֲנָבִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וַעֲצֵי פְרִי עֲרוּכִים בְּטוּרִים וְשֶׁלֹּא בְטוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְּשׁוֹרֵר:

עֵנָב טַעֲמוֹ כְטַעַם הַיַּיִן עָרֵב,

וְשָׁחוֹר הוּא גְוָנוֹ כִּגְוָנוֹ שֶׁל עוֹרֵב.

בֵּין עֲנָפָיו מַזְהִיר, יֵרָא

כְּאֶצְבָּעוֹת נָשִׁים בֵּינוֹת לַסִּקְרָא.


וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר עוֹד:

אֶשְׁכְּלוֹת עֵת דַּלּוּ, לָהֶם דִּמְיוֹן

עֲלֵי קְנוֹתָם כְּגֵוִי לְרָזוֹן.

דָּמוּ לִדְבַשׁ וּמַיִם בִּכְלִי,

וַיִּהְיוּ לְיַיִּן אַחֲרֵי בֹסֶר־פְּרִי.


אַחַר־כָּךְ הִגִּיעוּ לְסֻכַּת הַגַּן וְרָאוּ אֶת רִצְ’וָאן שׁוֹעֵר הַגַּן יוֹשֵׁב בְּאוֹתָה סֻכָּה כְּאִלּוּ הוּא הַמַּלְאָךְ רִצְ’וָאן שׁוֹמֵר גַּן־עֵדֶן וְרָאוּ כְתוּבִים עַל שַׁעַר הַסֻּכָּה שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יַשְׁקֶה אֱלֹהִים גַּן דַּלּוּ עֲנָפָיו,

וּמִכֹּבֶד מַשְׁקָם הִטּוּם עֲנָבָיו.

עֵת עֲנָפָיו בְּיַד זֶפִיר יְרַקְּדוּ רַקֵּד,

כּוֹכַב־גֶּשֶׁם אוֹתָם בִּפְנִינִים יְנַקֵּד.2


וְרָאוּ כְתוּבִים בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הִכָּנֵס אִתָּנוּ לְתוֹךְ גַּנָּה, חָבֵר.

חֲלֻדַת דְּאָגָה מִלֵּב תַּעֲבֵר.

יִלָּבֵט גַּם זֶפִיר בְּשׁוּלָהּ,

וּפְרָחֶיהָ יִצְחֲקוּ בְתוֹךְ שַׁרְווּלָהּ.


וּבְאוֹתוֹ גַן פּרוֹת מִינִים שׁוֹנִים וְעוֹפוֹת מִכָּל הַסּוּגִים וְהַגְּוָנִים כְּגוֹן הַחֲמִימָה וְהַזָּמִיר וְהַקּוֹרֵא וְהַתּוֹר וְהַיּוֹנָה שֶׁהָיוּ מְרַנְנִים עַל הָעֲנָפִים. וּנְהָרוֹת בְּתוֹכוֹ שֶׁהַמַּיִם זוֹרְמִים בָּהֶם, וְהִשְׁתַּקְפוּ בְאוֹתָם פַּלְגֵי־הַמַּיִם הַפְּרָחִים וְהַפֵּרוֹת בִּדְמוּתָם כְּצַלְמָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר שְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


עָבַר זֶפִיר עַל הָעֲנָפִים וַיִּדְמוּ, הַבֵּט,

לִתְמִירָה בְּחֵן שַׂלְמוֹתֶיהָ תִלָּבֵט.

וַיִּשְׁווּ פַלְגֵי גַן חֲרָבוֹת שֻׁלָּפוּ

בִּידֵי פָרָשִׁים מִנְּדָן בּוֹ עֻלָּפוּ.


וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עָלָיו גַּם זֹאת:


וְנָהָר פָּשַׁט עַל הָעֲנָפִים, וְלֹא יֶחְדַּל לְעוֹלָם

לְשַׁקֵּף בְּתוֹךְ לְבָבוֹ, הַצֵּב אֶת דְּמוּתָם,

עֵד אֲשֶׁר גִּלָּה זֶפִיר וַיֵּלֶךְ וַיָּבוֹא,

וַיֵּט אוֹתָם מִקִּרְבָתוֹ, מִקַּנְּאוֹ.


וַעֲצֵי אוֹתוֹ גַן עֲלֵיהֶם מִכָּל פְּרִי זוּגוֹת. וּבוֹ מִן הָרִמוֹן הַדּוֹמֶה לְכַדּוּרֵי סִיגֵי־הַכֶּסֶף כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְשׁוֹרֵר, וְהֵיטִיב לֹאמַר:


וְרִמּוֹנִים עֲדִינִים רַכֵּי הַקְּלִפּוֹת,

דָּמוּ שְׁדֵי בְתוּלוֹת בָּלְטוּ אַבִּירוֹת.

בְּקַלֶפְךָ אוֹתָם יִתְגַּלּוּ לְפָנֵינוּ,

אֹדֶם יַכֶּה בְסַנְוֵרִים אֶת שִׂכְלֵנוּ.


וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אֲלֵיהֶם הַמְשׁוֹרֵר:

אָרִיג רַךְ יִתְגַּל לַאֲשֶׁר יֵפֶן אֵלָיו,

אַבְנֵי־אֹדֶם בְּתוֹךְ מִפְלָאוֹת קִפּוּלָיו.

וְרִמּוֹן אֲשֶׁר בְּעֵת תִּרְאֶנּוּ,

לְשַׁד עַלְמָה אוֹ כִפַּת שַׁיִשׁ תַּשְׁוֶנּוּ.

וּבְתוֹכוֹ מַרְפֵּא לַחוֹלֶה וּמָאוֹר,

וְעָלָיו שִׂיחָה מִן הַנָּבִיא הַטָּהוֹר.

וְעָלָיו אָמַר אֱלֹהִים הוֹדוֹ יָרוּם

מַאֲמָר נִפְלָא בַּסֵּפֶר הָרָשׁוּם.3


וּבְאוֹתוֹ גַן תַּפּוּחַ־סֻכָּר וְתַפּוּחַ הָרֶקַח הַמַּרְהִיב אֶת עֵין רוֹאוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

תַּפּוּחַ כָּלַל שְׁנֵי גְוָנִים גַּם יַחַד,

כִּלְחָיֵי אָהוּב וַאֲהוּבָה הָיוּ לְאַחַד.

כַּהֲפָכִים פִּלְאִי עַל הֶעָנָף יַזְהִיר.

הִנֵּה זֶה שָׁחוֹר וְהַשֵּׁנִי בוֹ אוֹר יָאִיר.

הִתְחַבְּקוּ וַיַּרְא מוֹצִיא־דִבָּה וְהִבְהִילָם,

וַיֶּחֱוַר זֶה אוֹהֵב וְזֶה בּוֹשׁ, אָדָם.


וּבְאוֹתוֹ גַן מִשְׁמֵשׁ גַּרְעִינוֹ שָׁקֵד וְשֶׁל כֹּפֶר וְגִלָאנִי4 וְעַנְתָּבִּי5, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:


וְהַמִּשְׁמֵשׁ הַשְׁקֵדִי לְחוֹשֵׁק דָּמָה.

בָּא אֶל אֲהוּבָתוֹ נָבוֹךְ וְרוּחַ בּוֹ לֹא קָמָה.

יִשְׁוֶה לוֹ חוֹלֵה אַהֲבָה לַאֲשֶר בּוֹ

יַחֲוִיר מַרְאֵהוּ וְיִשָּׁבֵר לְבָבוֹ.6


וְאָמַר עָלָיו אַחֵר וְהֵיטִיב לוֹמַר:


הַבֵּט אֶל הַמִּשְׁמֵשׁ בִּפְרָחָיו.

גַּן יִתְגַּל בִּרְקוֹ לְכָל רוֹאָיו.

יִשְּוֶה לוֹ חוֹלֶה אַהֲבָה לַאֲשֶׁר בּוֹ

יַחֲוִיר מַרְאֵהוֹ וְיִשָּׁבֵר לְבָבוֹ.


וּבְאוֹתוֹ גַן שְׁזִיפִים וְקַרְנִית וְעִנְבֵי יְקָר מַרְפֵּא לְחוֹלֶה רֹאשׁוֹ סְחַרְחָר וְהַתְּאֵנִים עַל עַנְפֵיהֶן אֲדֻמּוֹתֵיהֶן וִירֻקּוֹתֵיהֶן מַפְלִיאוֹת אֶת הַדַּעַת וְאֶת רוֹאֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עֲלֵיהֶן:


וּכְאִלּוּ הַתְּאֵנִים דָּמוּ הַלְּבָנוֹת

עִם הַיְרֻקּוֹת בֵּין עֲלֵי הָאִילָנוֹת.

לִבְנֵי יָוָן עַל מְרוֹמֵי טִירוֹתָם.

הֶאֱפִיל חֹשֶׁךְ וְהֵם עַל מִשְׁמַרְתָּם.


וְאָמַר אַחֵר וְהֵיטִיב לוֹמַר:


בְּבוֹאֲכֶן תְּאֵנִים הֱווּ בְרוּכוֹת.

עֲלֵי צַלָּחוֹת מֻגָּשׁוֹת עֲרוּכוֹת,

כְּשֻׁלְחָן כָּלוּל הַכֹּל כּוֹלֵל

בְּלִי מִסְגֶּרֶת אוֹתוֹ גוֹבֵל.


וְיָפֶה אָמַר אַחֵר:


הַעֲנֵק לִי תְאֵנִים טוֹב טַעֲמָן, וְהִתְכַּסָּה

לְבוּשׁ נָאֶה אֲשֶׁר יִדְמֶה מָרְאֶה לַתּוֹךְ, עֲשֵׂה.

עֵת אוֹתָן תִּטְעַם לָהֶן תִּתְמַכָּר,

יִתְגַּל רֵיחַ בַּבּוּנָג וְטוֹב טַעַם סֻכָּר,

יִדְמֶה עֵת בְּצַלָּחוֹתָיו הוּרַק הוּרֹק,

לְכַדּוּרִים עָשׂוּם מִמֶּשִׁי יָרֹק.


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אֶחָד מֵהֶם:

עֵת דָּבְקָה נַפְשִׁי בְּפִרְיָהּ מִכָּל פְּרִי אַחֵר,

אָמְרוּ בְּבַקְּשָׁם אַהֲבָה לָהֶם לְעוֹרֵר:

"מִשּׁוּם מַה תֹּאהַב תְּאֵנִים? " וָאֹמַר אֲלֵיהֶם:

“לַתְּאֵנִים אוֹהֲבֵיהֶן וְלַשִּׁקְמִים אוֹהֲבֵיהֶם”.


וְיָפֶה מִזֶּה מַה שֶׁאָמַר אַחֵר:

הַתְּאֵנָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי מִכָּל פְּרִי מַאֲכָל,

בְּגָמְלָהּ וְעַל עֲנָפָהּ מַזְהִיר תִּתְפַּתָּל.

דָּמְתָה לְחָסִיד בְּעִת הֶעָבִים יַמְטִירוּ מָטָר,

מִיִּרְאָתוֹ אֶת אֱלֹהִים מְקוֹר דִּמְעוֹ שָׁטַף עָבָר.


וּבְאוֹתוֹ גַן הָאַגָּס הַטּוּרִי7 וְהַחַלַבִּי וְהַיְּוָנִי מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, עֲרוּכִים בְּטוּרִים, וְשֶׁלֹא בְטוּרִים.


הִרְגִּישָׁה שׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וְכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ בְנֵי־הַסּוֹחֲרִים בְּאוֹתוֹ גַן, רָאוּ בוֹ כָל מִינֵי הַפֵּרוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ וְכֵן מָצְאוּ בוּ אֶת הָאַגָּס הַטּוּרִי וְהַחַלַבִּי וְהַיְּוָנִי מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים עֲרוּכִים בְּטוּרִים, וְשֶׁלֹּא בְטוּרִים, צָהֹב וְאָדֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:


יִקְסַם לְךָ אַגָּס צִבְעוֹ בָהִיר,

כְּצֶבַע אוֹהֵב הִרְבָּה לְהַחֲוִיר.

דָּמָה לִבְתוּלָה בְּתוֹךְ חֲדָרֶיהָ,

צְעִיפָהּ מוּרָד עֲלֵי פָנֶיהָ.


וּבְאוֹתוֹ גַן מִן הָאֲפַרְסֵק הַשֻּׂלְטָאנִי לְמִינָיו הַשׁוֹנִים הַשּוֹנִים צָהֹב וְאָדֹם כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:


כְּאִלּוּ הָאֲפַרְסֵק בְּגַּנּוֹ שָׁם,

הֶעֱטָה דַם דְּרָקוֹן אָדַם.

כַּדּוּרֵי זָהָב צָהֹב צִבְעָם

אֲשֶׁר פֻּרְכְּסוּ פְּנֵיהֶן בְּדָם.


וּבְאוֹתוֹ גַן מִן הַשָׁקֵד הַיָּרֹק עַד מְאֹד מָתוֹק, דּוֹמֶה לִלְשַׁד הַתָּמָר וְגַרְעִינוֹ בְתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת בְּגָדָיו מַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ הַמַּשְׁפִּיעַ חֲסָדָיו כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמָר עָלָיו:


שְׁלֹשָׁה בְגָדִים עֲלֵי גֵו רַעֲנָן,

מַעֲשֶׂה אֱלֹהִים, שׁוֹנֵי הַגְּוָן.

יַרְאוּהוּ אָבְדָן לַיְלָה וְיוֹמָם

וְאִם אֵין בֶּחָבוּשׁ בָּם חֵטְא אָשָׁם.


וְאָמַר אַחֵר וְהֵיטִיב לֹאמַר:


כְּלוּם לֹא תִּתְבּוֹנֵן לַשָּׁקֵד עֵת תִּרְאֵהוּ

מִן הָעֲנָפִים בְּכַף־יָד קוֹטְפֵהוּ?

בְּתוֹךְ קְלִפָּתוֹ נִגְלָה לָנוֹ לִבֵּהוּ

כְּאִלּוּ פְנִינָה בְתוֹךְ הַצֶּדֶף הִנֵּהוּ.


וְטוֹבִים מִמֶּנוּ דִבְרִי אַחֵר:


מַה יָפֶה הַשָּׁקֵד הָיָּרוֹק, נֶחְמָד.

גַּם הַקָּטָן בּוֹ יְמַלֵּא מְלֹא הַיָּד.

שַׂעֲרוֹ כְאִלּוּ הוּא אַךְ

צְמִיחַת שְׂעַר לְחִי נַעַר רַךְ.

גַּרְעִינָיו, הוֹי יָדִיד,

הֵם זוּגִי וְיָחִיד.

כְּאִלּוּ פְנִינִים הָיוּ

בְּתוֹךְ זְמָרַגְדְּ נִצְפְּנוּ.


וְאָמַר אַחֵר וְהֵיטִיב לוֹמַר:

לֹא רָאוּ עֵינַי יָפְיוֹ כִּמְשַׁל

הַשָּׁקֵד עֵת נִצָּנוֹ יִתְגַּל.

רֹאשׁוֹ שֵׂיבָה לָבָן הָפַךְ,

עֵת הוֹרִיק מְעִילוֹ וְצָמַח.


וּבְאוֹתוֹ גַן פְּרִי לוֹטוּס בִּגְוָנִים שׁוֹנִים עֲרוּכִים בְּטוּרִים וּבְלִי טוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד מְתָאֲרָיו:


אֶל פְּרִי לוֹטוּס בָּעֲנָפִים עָרוּךְ הִתְבּוֹנֵן,

כְּמִשְׁמֵשׁ מָלֵא חֵן עֲלֵי קָנִים קוֹרֵן.8

לְעֵינֵי הָרוֹאִים צָהְבּוֹ יִצְהַב

דּוֹמֶה לְפַעֲמוֹנִים עֻצְּבוּ מִזָּהָב.


וְאָמַר אַחֵר וְהֵיטִיב לוֹמַר:


וְעֵץ־הַלּוֹטוּס כָּל יוֹם לוֹ

סוּגִים מִסּוּגִים מִיָּפְיוֹ,

כְּאִלּוּ פִרְיוֹ בוֹ

לָעֵינַיִם בְּהוֹפִיעוֹ,

פַּעֲמוֹנֵי זָהָב מְצֹרָף

נִתְלוּ עַל עֲנָפָיו.


וּבְאוֹתוֹ גַן תַּפּוּחַ־זָהָב כְּאִלּוּ הוּא עֵץ הַכַ’לַנְגָ’אן9 כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו:


וַאֲדֻמָּה מְלֹא הַכַּף תַּזְהִיר בְּחִנָּה,

חִיצוֹנִיוּתָהּ אֵשׁ וְשֶׁלֶג בְּבִטְנָהּ.

אַךְ פֶּלֶא שֶׁלֶג עִם אֵשׁ וְלֹא יְזֹרַב,

וּמַה פֶּלֶא אֵשׁ וְאֵין לָהּ לַהַב.


וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם וְהֵיטִיב לוֹמַר:


וְעֵץ תַּפּוּחַ הָזָּהָב פִּרְיוֹ

לְרוֹאֶה, מִתְבּוֹנֵן בְּהוֹפִיעוֹ,

כְּלֶחְיֵי אִשָּׁה עֲדִי עָדְתָה,

בִּימֵי חַג מֶשִׁי עָטְתָה.


וְאָמַר אַחֵר וְהֵיטִיב לוֹמַר:


וְחוֹרְשׁוֹת תַּפּוּחֵי־זָהָב עֵת רוּחַ זֶפִיר נָשְׁבָה,

וְהֵחֵלּוּ הָעֲנָפִים מִתְנוֹדְדִים בָהּ,

דָּמוֹ לְחָיִים עֲלֵיהֶן הֲדַר חֵן, קָרְבוּ

לְחָיַיִם אֲלֵיהֶן, בְּעִתּוֹת קְרֹא לְשָׁלוֹם בָּאוּ.


וְאָמַר אַחֵר וְהֵיטִיב לוֹמַר:


וְעֹפֶר אָמַרְנוּ לוֹ: "תָּאֵר גַּנֵּנוּ

זֶה לָנוּ וְאֶת תַּפּוּחֵי־זְהָבֵנוּ".

וַיֹּאמֶר לִי: "גַּנְכֶם פָּנַי לְמַרְאֶה.

וְהָאוֹרֶה תַפּוּחֵי־זָהָב אַךְ אֵשׁ יֶאֱרֶה".


וּבְאוֹתוֹ גַן הָאֶתְרוֹג צִבְעוֹ כְצֶבַע עַפְרוֹת זָהָב. וּכְבָר נִתַּן בְּמַעֲלֵה מָקוֹם, וְיָרַד פִּרְיו בַּעֲנָפָיו כְּאִלּוּ הוּא אוֹצַר מְטִילֵי זָהָב. וּכְבָר אָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו:


כְּלוּם לֹא תִרְאֶה חֻרְשַׁת הָאֶתְרוֹג נוֹתֵן פִּרְיוֹ.

בְּהִתְנוֹדְדָה יַחְשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הַכְּלָיָה לוֹ.

דּוֹמֶה בְּעֵת זֶפִיר חָלַף עָלָיו

לְעָנָף נוֹשֵׂא עֶשֶׁת שֶׁל זָהָב.


וּבְאוֹתוֹ גַן, הַכַּבָּאד תָּלוּי עַל עֲנָפָיו כִּשְׁדֵי הַבְּתוֹלָה דָמוּ לָעֳפָרִים, וְהוּא בְתַכְלִית הַמְבֻקָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁורֵר עָלָיו:


וְכַבָּאדָהּ רְאִיתִיהָ בֵּינוֹת לַגַּנּוֹת,

עַל עָנָף רַעֲנָן בְּקוֹמָה כַיָּפָה בַבָּנוֹת.

בְּהַנִיף אוֹתָהּ הָרוּחַ כְּכַדּוּר תִּתְנוֹדֵד,

תּוֹפִיעַ זָהָב בְּמַקֵּל מִשְׂחַק זְמָרַגְדְּ.


וְבְאוֹתוֹ גַן הַלִּימוֹן הַנּוֹתֵן רֵיחַ עָדִין דּוֹמֶה לְבֵיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת, וְאוּלָם צָהְבּוֹ עֲדִי בְּגָמְלוֹ, וְרֵיחוֹ מֵשִׁיב נֶפֶשׁ אוֹסְפוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד מְתָאֲרָיו:


כְּלוּם לֹא תִרְאֶה אֶת הַלִּימוֹן בְּפָרְחוֹ?

יִקַּח שְׁבִי כָּל עַיִן בְּזָרְחוֹ.

דּוֹמֶה בֵיצַת הַתַּרְנְגֹלֶת הוּא הוּא,

בְּכַרְכֹּם אֶצְבְּעוֹת הַיָּד מְשָׁחוּהוּ.


וּבְאוֹתוֹ גַן מִכָּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים הָרֵיחָנִיִּים וְהַיְרָקוֹת וְנוֹתְנֵי־רֵיחַ בַּפְּרָחִים מִן הַיַּסְמִין וְנִצָּנֵי הַחִנָּא וְהַפִּלְפֵּל וְהַנֵּרְדְּ, הָעִנְבָּרִי וְהַוֶּרֶד לְכָל הַסּוּגִים וּלְשׁוֹן־הַכִּבְשָׂה וַהֲדַס, וְכָל צִמְחֵי בְשָׂמִים מִכָּל הַמִּינִים. וְאוֹתוֹ גַן, אֵין לְהַשְׁווֹת אֵלָיו, כְּאִלּוּ הוּא חֵלֶק מִגַּן עֵדֶן לְרוֹאָיו, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו חוֹלֶה יֵצֵא מִתּוֹכוֹ כָּאַרְיֵה הַטּוֹרֵף, וְלֹא תוּכַל לָשׁוֹן לְתָאֲרוֹ מִתּוֹךְ מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִן הַפְּלָאוֹת וְהַבִּלְתִּי שָׁכִיחַ שֶׁאֵינָם בְּנִמְצָא אֶלָּא בְגַן־עֵדֶן. וְאֵיךְ לֹא, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁם שׁוֹמֵר־שַׁעַר רַצְ’וַאן, אִם כִּי הֶבְדֵּל בְּמַעֲלָה בֵין שְׁנֵיהֶם.10 כְּשֶׁבָּא בְנֵי־הַסּוֹחֲרִים בְּאוֹתוֹ גַן, יָשָׁבוּ, אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּכְּלוּ וְטִיְּלוּ, עַל אִצְטַבָּה מֵאִצְטַבּוֹתָיו וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נוּר אַלדִּין בַּתָּוֶךְ עַל הָאִצְטַבָּה.


הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שָׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁבוּ בְנֵי־הָסּוֹחֲרִים עַל הָאִצְטַבָּה הוֹשִׁיבוּ אֶת נוּר אַלדִּין בֵּינֵיהֶם בַּתָּוֶךְ, עַל שָׁטִיחַ שֶׁל עוֹר רָקוּם בְּזָהָב, נִשְׁעָן עַל כַּר מְמֻלָּא בְנוֹצוֹת בַּת־הַיַּעֲנָה, עָשׂוּי מֵעוֹר הַסְּנָאִי, עָגֹל. הִגִּישׁוּ לוֹ מְנִיפָה מִנּוֹצוֹת בַּת־הַיַּעֲנָה וְעָלֶיהָ כְּתוּבִים שְׁנִי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וּמְנִיפָה רוּחַ זֶפִיר מְקֻטָּרָה,

טוּב עִתּוֹת נֹעַם מַזְכִּירָה,

וּבְכָל עֵת בָּשְׂמָהּ תּוֹבִיל

אֶל פְּנֵי הַנַּעַר בֶּן־חוֹרִים, אָצִיל.


הֵסִירוּ בַחוּרִים אֵלֶּה כָּל מַה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם מִן הַמִּצְנָפוֹת וְהַבְּגָדִים וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּמְגַלְגְּלִים בֵּינֵיהֶם שִׂיחָה נָאָה, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מִתְבּוֹנֵן אֶל נוּר־אַלדִּין וּמִסְתַּכֵּל בִּיפִי צוּרָתוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁיָשְׁבוּ הָכֵן עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם שָׁעָה שֶׁל זְמַן, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם עֶבֶד וְעַל רֹאשׁוֹ טַס שֶׁל מַאֲכָל, שֶׁעָלָיו כֵּלִים שֶׁל חַרְסִינָה וּבְדֹלַח, שֶׁכֵּן צִוָּה עַל כָּךְ אֶחָד מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים אֶת בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ לִפְנֵי צֵאתוֹ אֶל הַגַּן. וְהָיוּ עַל אוֹתוֹ טַס מִכָּל הַהוֹלֵךְ עַל הָאָרֶץ וְהָעָף וְהַשּׂוֹחֶה בַמַּיִם, כְּמוֹ תַּרְנְגוֹלוֹת־בָּר וּשְׂלָו וְאֶפְרוֹחֵי־יוֹנִים וּצְלִי־גְדָיִים וְהַנָּאִים בַּדָּגִים. כְּשֶׁהוּשַׂם אוֹתוֹ טַס לִפְנֵיהֶם נִגְּשׁוּ וְאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם. וּכְשֶׁגָמְרוּ לֶאֱכֹל קָמוּ מִן הַמַּאֲכָל וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם בְּמַיִם צְלוּלִים וּבְסַבּוֹן מְבֻשָׂם בְּמֹר וְאַחַר־כָּךְ נִגְּבוּ אֶת יְדֵיהֶם בְּמִטְפָּחוֹת הָאֲרוּגוֹת מֶשִׁי וְחוּטֵי זָהָב וָכֶסֶף, וְהִגִּישׁוּ לְנוּר אַלדִּין מִטְפַּחַת רְקוּמָה בְזָהָב אָדֹם וְנִגֵּב בָּהּ אֶת יָדָיו. בָּא הַקָּפֶה וְשָׁתָה כָל אֶחָד מֵהֶם כְּחֶפְצוֹ. יָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ, וְהִנֵּה שׁוֹמֵר הַגָּן הָלַךְ וְהֵבִיא סַל מָלֵא שׁוֹשַׁנִים וְאָמַר: “אֲדוֹנַי, מַה תֹּאמְרוּ לַפְּרָחִים?” אָמַר אֶחָד מִבְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים: “אֵין כָּל רַע בָּהֶם וּבִפְרַט הַשּוֹשָׁן שֶׁבְּשׁוּם פָּנִים אֵין לְהָשִׁיב פָּנָיו”. אָמַר הַגַּנָּן: “אָמְנָם כֵּן. וְאוּלָם מִנְהָגֵנוּ הוּא שֶׁאֵין אָנוּ נוֹתְנִים הַשּׁוֹשַנִּים אֶלָּא בְּשִׂיחַת־שַׁעֲשׁוּעִים. וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לִטְִּלָן יֹאמַר מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר מַתְאִים לַמְּסִבָּה כָאן”. וְהָיוּ בְנֵי־הַסּוֹחֲרִים עֲשָׂרָה. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מוּטָב, תֵּן לִי וַאֲנִי נוֹשֵׂא בְאָזְנֶיךָ שִׁיר הַמַּתְאִים לַמָּקוֹם”. הוֹשִׁיט לוֹ אֲגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים. נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

לַשּׁוֹשָׁן אִתִּי מָקוֹם מְכֻבָּד,

שֶׁאֵין קָצִים בּוֹ לָעַד.

כֹּל בְּפִרְחֵי־הַבֹּשֶׂם חַיָּל,

וְהוּא מְפַקְּדָם עֲלֵיהֶם עָל.

בְּהֵעָדְרוֹ יִתְפָּאֲרוּ וְיִתְעַלּוּ,

אַךְ בְּבוֹאוֹ דַלּוּ וַיִּשְׁפָּל.


הושִׁיט לַשֵּׁנִי אֲגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים. נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הִנֵּה אֲדוֹנִי שׁוֹשַׁנָּה לְפָנֶיךָ.

נְשִׁימָתָהּ הַמֹּר תַּזְכִּירֶךָ.

כִּתְמִירָה חוֹשֵׁק הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ,

וַתְּכַס אֶת רֹאשָׁהּ בְּשַׁרְווּלֶיהָ.


הוֹשִׁיט לַשְּלִישִׁי אֲגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים וְנָשָּׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


שׁוֹשָׁן יָקָר יְשַׂמַּח לֵב מַרְאֵהוּ,

לְרֵיחַ בֹּשֶׂם נַד יִדְמֶה רֵיחֵהוּ.

אִמְּצוֹ עָנָף בְּעָלָיו מִגִּיל רוֹטֵט,

כִּנְשִׁיקָה עַל פֶּה לֹא יָסוּר וְלֹא יֵט.


הוֹשִׁיט לָרְבִיעִי אַגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים. נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הֲלֹא תִרְאֶה שִׂיחַ־עָבוֹת שׁוֹשַׁנִּים נִשְׁקָף.

לוֹ פְלָאוֹת מְצֹרָפוֹת עֲלֵי עָנָף.

כְּאִלּוּ הֵן אַבְנֵי אֹדֶם יַקִּיפוּ אוֹתָן,

זְמַרַגְדִּין הֵכִילוּ מַשֶּהוּ זָהָב תּוֹכָן.


הוֹשִׁיט לַחֲמִשִּׁי אֲגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים. נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


קְנֵי־זְמָרַגְדְּ נָשְׂאוּ אוֹתָן,

אַךְ רַק מְטִילֵי זָהָב פִּרְיָן.

וַיִּפְּלוּ טִפּוֹת מֵעַל עֲלֵיהֶן נָטָפוּ,

דֶּמַע בָכוּהוּ עַפְעַפַּיִם עָיָפוּ.


הוֹשִׁיט אֲגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים לַשִּׁשִּׁי וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


שׁוֹשַׁנָּה מֻפְלָאָה בְיָפְיָהּ כְּבָר אָסָפָה.

כִּי הִפְקִיד אֱלֹהִים נְעִימֵי־סוֹדוֹת בָהּ.

כְּאִלּוּ הִיא לְחִי אֲהוּבָה אוֹתָהּ נִקֵּד

בְּדִינָר, מְחַמֵּד בִּשְׁעַת הִתְאַחֵד.11


הוֹשִׁיט אֲגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים לַשְׁבִיעִי, נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלָּה:


אָמַרְתִּי לַשּׁוֹשָׁן: "מַה זֶה קוֹצְךָ יִפְגַּע,

וִימַהֵר וְיִפְגַּע כָּל אֲשֶׁר בּוֹ יִגַּע"!

וַיֹּאמֶר לִי: "כָּל פִּרְחֵי־הַבֹּשֶּׂם חַיָּלַי.

אֲנִי מוֹשְׁלָם וְנִשְׁקִי קוֹצַי".


הוֹשִׁיט אֲגֻדַּת שׁוֹשַׁנִּים לַשְׁמִינִי, נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


יִשְׁמֹר אֱלוֹהַּ שׁוֹשָׁן הִצְהִיב.

כְּזָהָב צָרוּף, הָדוּר מֵפִיק זִיו,

וְהֵיטִיב לַעֲנָפִים נָתְנוּ פֵרוֹת,

טְעוּנִים הֵם שְׁמָשׁוֹת זְעִירוֹת.


הוֹשִׁיט אֲגֻדַּת ־שׁוֹשַׁנִּים לַתְּשִׁיעִי. נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


שִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים הִצְהִיבוּ וְעוֹרְרוּ

גִּיל בְּלֵב לְאַהֲבָה נִרְצָעוּ אֻסָּרוּ,

אַךְ פִּלְאִי שִׂיחַ־עָבוֹת שׁוֹשַׁנִּים מַשְׁקֵהוּ,

כֶּסֶף טָהוֹר, וַיִּשָּׂא זָהָב פִּרְיֵהוּ.


הוֹשִׁיט לָעֲשִׂירִי אֲגֻדַּת־שׁוֹשַנִּים. נְטָלָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הֲלֹא תִּרְאֶה צְבָא הַשּׁוֹשָׁן מֵפִיק זִיו,

בְּעֵת הוֹפִיעוֹ מַאְדִּים וּמַצְהִיב.

וּכְבָר דִּמִּיתִיו וְקוֹצוֹ בוֹ

לְחֵץ זְמָרַגְדְּ בְּתוֹךְ תְּרִיס זְהָבוֹ".


כַּאֲשֶׁר הָיוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים נְכוֹנִים בִּידֵיהֶם, הֵבִיא הַגַּנָּן אֶת שֻׁלְחַן הַיַּיִן וְשָׂם לִפְנֵיהֶם טַס שֶׁל חַרְסִינָה מְקֻשֶּׁטֶת בְּזָהָב אָדֹם, וְנָשָׂא קוֹלוֹ אוֹמֵר שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הִכְרִיז שַׁחַר בְּזָהֳרֵי אוֹר: "הַשְׁקֵנִי יַיִן עַתִּיק,

אֲשֶׁר לְבַעַר יָשִׁים גַּם חָכָם עַתִּיק".

לֹא אֵדַע לַעֲדִינוּתוֹ וּצְלִילוּתוֹ,

אִם בַּכּוֹס יֵרָאֶה, אִם הַכּוֹס בּוֹ!


מִלֵּא הַגַּנָּן כּוֹס וְשָׁתָה, וְנָקַף הַכּוֹס בְּתוֹר עַד שֶהִגִּיעַ אֶל נוּר־אלדִּין בֶּן־הַסּוֹחֵר תָּאג' אלדִּין. מִלֵּא הַגַּנָּן כּוֹס וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ. אָמַר לוֹ נוּר־אַלדִּין: “אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר הוּא שֶׁאֵינִי מַכִּירוֹ וְלֹא רְאִיתִיו מֵעוֹלָם שֶׁחֵטְא גָדוֹל בּוֹ, וְכְבָר אֲסָרוֹ בְסִפְרוֹ הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר”. אָמַר לוֹ הַגַּנָּן: "אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין: אִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ אֶת שְׁתִיָּתוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם הַחֵטְא, הֲרֵי אֱלֹהִים יְשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה נָדִיב וְאֶרֶךְ־אַפַּיִם וְסַלָּח וְרַחוּם, מוֹחֵל לַעֲווֹנוֹת גְּדוֹלִים, וְרַחֲמָיו מִתְפַּשְּׁטִים עַל כֹּל. וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים עַל אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁאָמַר:


הֱיֵה כַאֲשֶׁר חָפַצְתָּ – כִּי אֱלֹהִים נְדִיבוּתוֹ לָעַד.

וְאִם חָטָאתָ כָּל פַּחַד אַל תִּפְחַד.

רַק שְׁתַּיִם אַל תִּקְרַב אֲלֵיהֶם לְעוֹלָם:

שַׁתֵּף לֵאלֹהִים וְהַזַּק לִבְנֵי אָדָם.


אָמַר אַחַד בְּנֵי־הַסוֹחֲרִים: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ אֲדוֹנִי נוּר־אלדִּין, שֶׁתִּשְׁתֶּה כוֹס זוֹ”. נִגַּשׁ בָּחוּר אַחֵר וְהִשְּבִּיעַ אוֹתוֹ בְּגֵרוּשִׁין לְאִשְׁתּוֹ,12וְאַחֵר עָמַד לְפָנָיו עַל רַגְלָיו. בּוֹשׁ נוּרֻ־אלדִּין וְנָטַל אֶת הַכּוֹס מִיַּד הַגָּנָּן וְשָתָה מִתּוֹכוֹ גְּמִיעָה אַחַת וְרוֹקֵק אוֹתָהּ, וְאָמַר: “מַר הוּא”. אָמַר לוֹ הַגַּנָּן: "אֲדוֹנִי נוּר־אלדִּין, אִלְמָלֵא לֹא הָיָה מַר לֹא הָיוּ בוֹ אוֹתָן הַתּוֹעֲלִיּוֹת. כְלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁאִם הָיָה מָתוֹק וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ בִשְׁבִיל רְפוּאָה, יִמְצָא אוֹתוֹ הָאוֹכֵל מַר. וַהֲרֵי יַיִן זֶה תּוֹעֲלִיּוֹתָיו רַבּוֹת. וּבְתוֹךְ כְּלַל תּוֹעֲלִיּוֹתָיו הִיא זוֹ שֶׁהוּא מְעַכֵּל הַמַּאֲכָל וּמֵסִיר דְּאָגָה וְצַעַר, וּמַעֲבִיר אֶת הָרוּחוֹת מֵעַל הַגּוּף, וּמְזַכֵּךְ אֶת הַדָּם, וְעוֹשֶׂה אֶת צֶבַע־הָעוֹר צַח וּמְאוֹשֵׁשׁ אֶת הַגּוּף וְנוֹתֵן אֹמֶץ לְמוּג הַלֵּב וּמְגַבֵּר כֹּחוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר. וְאִלּוּ בָאנוּ לִמְנוֹת אֶת כָּל תּוֹעֲלִיּוֹתָיו הָיָה אוֹרֵךְ עָלֵינוּ לְפָרֵשׁ כָּל זֶה. וּכְבָר אָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:


שָׁתִינוּ – וֵאלֹהִים יִסְלַח לְכָל חֲטָאָה.

וּבִלְגִימַת הַכּוֹס חָלְיִי אֲרַפְּאָה,

שֶלֹא הִטְעַנִי, אִם כִּי יָדַעְתִּי בוֹ אָשָׁם

בִּלְתִּי אִם דְּבָרוֹ: “בּוֹ תוֹעֲלִיּוֹת לָאָדָם”13


קָם הַגַּנָּן וְעָמַד עַל רַגְלָיו תֵּכֶף וּמִיָּד וּפָתַח אָרוֹן מֵאֲרוֹנוֹת אוֹתָה אִצְטַבָּה וְלְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ כִּכַּר סֻכָּר מְזֻקָּק, וּפָרַךְ מִמֶּנוּ חֲתִיכָה גְדוֹלָה וְשָׂם אוֹתָה לְנוּר־אלדִּין בַּגָּבִיעַ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, נוּר־אַלדִין אִם בּוֹחֵל אַתָּה בִשְׁתִיַּת הַיַּיִן מִשׁוּם מְרִירוּתוֹ, הִנֵּה שְׁתֵה עַכְשָׁו שֶׁכְּבָר מָתַק”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נָטַל נוּרֻ־אלדִּין אֶת הַגָּבִיעַ וְשָׁתָה אוֹתוֹ. מִלֵּא שׁוּב אֶת הַכּוֹס אֶחָד מִבְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר: "אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין: “עַבְדְּךָ אֲנִי”, וְכֵן שֵׁנִי וְאָמַר: “אֲנִי מְשָׁרְתֶךָ”. וְקָם אַחֵר וְאָמַר: “בְּגִינִי”. וְקָם אַחֵר וְאָמַר: “אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין, עֲשֵׂה לִי נַחַת רוּחַ”. וְלֹא הִרְפּוּ עֲשֶׂרֶת הַבַּחוּרִים מִנּוּר־אלדִּין עַד שֶׁהִשְׁקוּהוּ עֶשֶׂר כּוֹסוֹת. כָּל אֶחָד כּוֹס. וְהָיְתָה בִטְנוֹ שֶׁל נוּרֻ־אלדִּין קַרְקַע־בְּתוּלָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁתָה יַיִן בִּלְתִּי אִם בְּאוֹתָה שָׁעָה. סָחַר הַיַּיִן בְּמֹחוֹ וְגָבְרָה עָלָיו הַשִּׁכְרוּת, וְקָם בְּעֹז, אִם כִּי כָבְדָה לְשׁוֹנוֹ וְהָיָה מְגַמְגֵּם בְּדִבּוּרוֹ וְאָמַר: "חֶבְרַיָּה, וְאַתֶּם נָאִים, חֵי־אֱלֹהִים, וְדִבְרֵיכֶם נָאִים וּמְקוֹמְכֶם נָאֶה, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לִשְׁמֹעַ נְגִינָה, שֶׁשְּׁתִיָּה בְלִי נְגִינָה חֲסֵרָה הֶחָשׁוּב בָּהּ בְּעֶצֶם תְּכוּנָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּזֶּה הַמְשׁוֹרֵר שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הַקִּיפֶנָּה, תְּנֶינָה כַבִּיר וְזָעִיר,

וּטְלֶינָה מִיָּד הַיָּרֵחַ הַמֵּאִיר.

וְאַל תִּשְׁתֶּה בְלִי מַנְגִּינָה, גִּיל,

שֶׁכֵּן רָאִיתִי הַסּוּס שׁוֹתֶה וּמַצְהִיל.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַבָּחוּר בַּעַל הַגַּן וְרָכַב עַל פִּרְדָּה מִפִּרְדוֹת בְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים וְנֶעֱלַם, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וְעִמּוֹ נַעֲרָה מִצְרִית, דּוֹמָה כְאִלּוּ הִיא אַלְיָה טְרִיָּה אוֹ פִסַּת־כֶּסֶף נְקִיָּה אוֹ דִינָר בְּתוֹךְ טַס שֶׁל חַרְסִינָה אוֹ כְּעָפְרָה בָעֲרָבָה הִנָּהּ. פָּנֶיהָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה מַחְפִּירוֹת, וְעֵינֶיהָ אֶת הַדַּעַת מְבַלְבְּלוֹת וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כְּאִלּוּ הֵן קְשָׁתוֹת נְטוּיוֹת, לְחָיֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים וְשִׁנֶיהָ פְנִינִים. שְׂפָתֶיהָ נֹפֶת צוּפִים וְעֵינֶיהָ מְלֵאוֹת כִּסּוּפִים. שָׁדֶיהָ עֶשֶׁת שֵׁן וְגַבָּהּ תָּמִיר מָלֵא חֵן. בִּטְנָהּ כִּפְלֵי קִפּוּלִים, וְעַגְבוֹתֶיהָ כָּרִים מְמֻלָּאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עָלֵיהָ בָּתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


אִלּוּ עוֹבְדֵי־אֱלִילִים הֻצְּגָה לְעֵינֵיהֶם,

רָאוּ פָנֶיהָ אֱלוֹהַּ מִבִּלְתִּי פְסִילֵיהֶם.

וְאִלּוּ נִגְלְתָה הוֹפִיעָה לְנָזִיר בַּמִּזְרָח,

דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח זָנַח וְאַחֲרֵי הַמַּעֲרָב הָלַךְ.14

וְאִלּוּ בַיָּם, וְהַיָּם מָלוּחַ, יָרְקָה יָרֹק,

הָפְכוּ מֵי הַיָּם מֵרֻקָּהּ לְמָתוֹק.


וְאָמַר אַחֵר בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


בְּהִירָה מֵאַגַּן־סַהַר הוֹפִיעָה עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת,

כִּצְבִיָּה צָדָהּ צֵיד גּוּרֵי אֲרָיוֹת.

יָרְדוּ עָלֶיהָ תַּלְתַּלֶּיהָ לֵילוֹת,

טֻוּוּ שֵׂעָר מִבְּלִי חִזְּקוֹ יְתֵדוֹת.

מִשּׁוֹשַׁנֵּי לְחָיֶיהָ אֵשׁ לֹא תִתְלַהֵב,

מִבְּלִי אֲשֶׁר תָּמֵס כָּבֵד וָלֵב.

אִלּוּ רָאוּהָ יְפוֹת־הַדּוֹר, לִכְבוֹדָהּ קָמוּ

עַל הָרֹאשׁ וְאָמְרוּ: הַיִּתְרוֹן בָּרֹאשׁ אַךְ לָךְ הוּא.


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אֶחָד הַמְשׁוֹרְרִים:


שְׁלֹשָׁה מִבַּקְּרֵנוּ עֲצָרוּהַ עָצוֹר,

מֵאֵימַת מְרַגֵּל וּמִמְקַנֵּא זוֹעֵם מָגוֹר:

אוֹר הַמֵּצַח וְלַחַשׁ עֲדִי, צְלִיל,

וַאֲשֶׁר אֲבָרֶיהָ מִבֹּשֶׂם עִנְבָּר הֵכִיל.

נַנִּיחַ כִּי הַמֶּצַח בְּסֶרַח הַשַׁרְווּל תַּסְתִּיר

וְהָעֲדִי יוּסַר מַה תַּחְבּוּלָה נֶשֶׁם בִּשְׂמָהּ לְהָסִיר?


וְאוֹתָה נַעֲרָה כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן־הַסַּהַר בְּהָאִירוֹ בְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ תְּכֵלֶת בִּצְעִיף מוֹרִיק עַל מֵצַח מַבְרִיק מַכִּים אֶת הַדַּעַת בְּתִמָּהוֹן, וּמְבִיאִים בִּמְבוּכָה כָל נָבוֹן.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָּה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעּתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַגַּנָּן הֵבִיא לִפְנֵיהֶם נַעֲרָה, שֶׁתֵּאַרְנוּ אוֹתָהּ זֶה עַתָּה בְּתַכְלִית יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וּתְמִירוֹת גֵוָהּ וְחִטּוּב אֲבָרֶיהָ, כְּאִלּוּ לָהּ הִתְכַּוֵּן הַמְשׁוֹרֵר הָאוֹמֵר:


נִגְּשָׁה בְּמַעֲטֵה תְכֵלֶת הַגַּוָּן,

כְּצֶבַע הַשָּׁמַיִם, סִמְפּוֹרְיָן,

וְאַבִּיט אֶל לְבוּשָׁהּ אֶתְבּוֹנָן,

יָרֵחַ קַיץ בְּלֵיל חֹרֶף יִקְרָן.


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַשֵּׁנִי וּמַה מְשֻּׁבָּחִים:

בָּאָה רְעוּלָה וָאֹמַר לָהּ: "הָסִירִי הָסִיר

הַצָּעִיף מֵעַל פָּנַיִךְ דָמָה לַיָּרֵחַ מֵאִיר בָּהִיר".

וַתֹּאמֶר: “אִירָא קָלוֹן” וָאֹמַר לָהּ "הַנִּיחִי,

מִתַּהְפּוּכוֹת הַיָּמִים אַל נָא תִּבּוֹכִי".

הֵרִימָה מֵעַל לְחָיֶיהָ יְפִי הָרְעָלָה,

וּבְדֹלַח עַל אֶבֶן־יְקָרָה נָפְלָה.

וּכְבָר בִּקַּשְׁתִּי נַשְּׁקָהּ בְּאַהֲבָתִי,

וְאִם בְּיוֹם־הַדִּין תְּהִי יְרִיבָתִי,

וּתְהִי רִאשׁוֹן לְאוֹהֲבִים מַגִּישֵׁי עֲצוּמָה

לִפְנֵי הָאֵל הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַתְּקוּמָה,

וָאֹמַר: "עֲמִידָתֵנוּ לְדִין נָא הַאֲרֵךְ,

אֲשֶׁר הַבִּיטִי אֶל הָאֲהוּבָה יִמָּשֵׁךְ".


אָמַר הַבָּחוּר הַגַּנָּן לְאוֹתָה נַעֲרָה: “דְּעִי אַתְּ לְכָל יֹפִי שָׂרָה אֲשֶׁר כָּל כּוֹכָב יַזְהִיר מִזָּהָרָהּ, שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנּוּ בְבוֹאֵךְ לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא כְדֵי שֶׁתְּשַׁעְשְׁעִי בָּחוּר יְפֵה־סְגֻלּוֹת זֶה, אֶת אֲדוֹנִי נוּר־אַלדִּין, שֶׁכֵּן לֹא בָא אֶל מְקוֹמֵנוּ זֶה בִלְתִּי הַיּוֹם”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “לוּ הָיִיתָ אוֹמֵר לִי, כְּדֵי שֶׁאָבִיא מַה שֶׁיֵּשׁ עִמִּי”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אֵלֵךְ וּמְבִיאוֹ לָךְ”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “עֲשֵׂה כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “תְּנִי לִי סִימָן”. נָתְנָה לוֹ מִטְפַּחַת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא מְמַהֵר, וְנֶעְדַּר שָׁעָה זְמַן וְחָזַר וְעִמּוֹ כִיס אָדֹם שֶׁל מֶשִׁי אַטְלַס עִם שְׁנֵי פַסִּים שֶׁל זָהָב. נָטְלָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה מִיָּדוֹ, וְהִתִּירָה אוֹתוֹ וְנִעֲרָה אוֹתוֹ וְיָרְדוּ מִתּוֹכוֹ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים חֲתִיכוֹת שֶׁל עֵץ. הִרְכִּיבָה אֶת הָעֵצִים זֶה לָזֶה בְצוּרַת זַכְרוּת בְּנַקְבוּת וְנַקְבוּת בְּזַכְרוּת, וְהִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַל מַרְפְּקֶיהָ וְהֵקִימָה אוֹתוֹ וְנַעֲשָׂה כְלֵי נְגִינָה, עוּד מְהֻדָּק יָפֶה, חָלָק, אֻמָּנוּת הֹדִּים. גָּחֲנָה עָלָיו אוֹתָה נַעֲרָה גְּחִינַת אֵם עַל יַלְדָּהּ וּפָרְטָה עַל מֵיתָרָיו בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ וְנֶאֱנַח הָעוּד וְהִשְׁמִיעַ צְלִילָיו, אֶל מְקוֹם לְפָנִים נִכְסָף. זָכַר אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר הִשְׁקוּהוּ וְאֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר צָמַח מִמֶּנָּה וְגָדַל בְּתוֹכָהּ, זָכַר אֶת הַנַּגָּרִים אֲשֶׁר גְּזָרוּהוּ וְאֶת הַצַּבָּעִים אֲשֶׁר צְבָעוּהוּ וְאֶת הַסּוֹחֲרִים אֲשֶׁר הוֹבִילוּהוּ וְאֶת הַסְּפִינָה אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתוֹ. צָרַח וְצָוַח וְקוֹנֵן וְנֶאֱנַח. וּכְאִלּו שְׁאָלַתְהוּ עַל כָּל זֶה כֻלּוֹ, וְעָנָה אוֹתָה בִּלְשׁוֹן צְלִילוֹ נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הָיִיתִי אִילָן לַסְּנוּנִיוֹת מִשְׁכָּן,

נִכְסָף אֲנַדְנְדָן וַעֲנָפִי רַעֲנָן.

תֵּאָנַחְנָה מֵעָלַי וָאֵדַע אַנְחָתָן,

וּבָאֲנָחָה נִגְלָה סוֹדִי נִצְפָּן.

מִן הָאָרֶץ כְּרָתַנִי בְּלִי חֵטְא כּוֹרְתִי,

וְנֵבֶל רָזֶה שָׂמַנִי כִּרְאוֹתְכֶם אוֹתִי,

אַךְ הַפּוֹרֵט עָלַי יַגִּיד וְיֹאמַר,

כִּי אֲנִי הָרוּג בָּאָדָם בְּדַם קַר.

וּבְגִין זֶה כֹּל לְמִשְׁתֶּה יִתְחַבָּר,

כְּשָׁמְעוֹ אַנְחָתִי סָר וְזָעֵף וְיִשְׁתַּכֵּר.

וּכְבָר אֵל עוֹרֵר בָּם עָלַי לְחָמְלָה.

וָאֱהִי אִתָּם בְּרֹאשׁ הַמַּעֲלָה.

תְּחַבֵּק גִּזְרָתִי כָּל יָפְיָהּ עָל,

וְכָל שְׁחוֹר עַיִן עֹפֶר אַיָּל.

אַל בֵּינֵינוּ יַפְרֵד הָאֵל הַשּׁוֹמֵר,

וּבַל יִחְיֶה כָל יַשְׁט וְיִתְנַכֵּר.


שָׁתְקָה הַנַּעֲרָה שָׁעָה אַחַת, וְאַחַר־כָּךְ נָטְלָה אֶת הָעוּד בְּחֵיקָה וְגָחֲנָה עָלָיו גְּחִינַת אֵם עַל יַלְדָּהּ וּפָרְטָה עָלָיו מַנְגִּינוֹת מִסְפָּר. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה אֶל הַמַּנְגִּינָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


לוּ נָטוּ אֶל הָאוֹהֵב אוֹ אוֹתוֹ בִקְּרוּ,

נִטְלֵי הַגַּעְגּוּעִים מֵעָלָיו הוּסְרוּ.

וְזָמִיר עֲלֵי עָנָף יוֹשֵׁב בָּדָד,

כְּמוֹ רָחַק מֶנּוּ אוֹהֵב וְנָדַד.

קוּם וְהִתְעוֹרֵר כִּי לֵילוֹת הָאִחוּד בְּהִירִים,

בְּהִתְקַבֵּץ יַחְדָּו כַּשְׁחָרִים מְאִירִים.

הֵן הַיּוֹם מְקַנְּאִים מֶנּוּ דַעְתָּם מְסִירִים,

וּכְבָר הִזְמִינוּהוּ לְתַעֲנוּגוֹת מֵיתָרִים.

הֲלֹא תִרְאֶה אַרְבָּעָה לְשַׁעֲשׁוּעַ אֲסוּפִים:

הֲדַס וְשׁוֹשָׁן, קַרְנְפוֹל וְכַלָּנִית רְצוּפִים.

וְהַיּוֹם אַרְבָּעָה לַמַּזָּל אֲסוּפִים יַחְדָּו:

אוֹהֵב וַאֲהוּבָה, יַיִן וְדִינָר זָהָב.

זְכֵה בָעוֹלָם בְּתַעֲנוּגוֹתָיו בְּגוֹרָלְךָ עָלוּ,

רַק אַגָּדוֹת וְשִׂיחוֹת יִשָּׁאֲרוּ וְהֵם יִפְּלוּ.


כְּשֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין מִפִּי הַנַּעֲרָה בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, הִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּעֵין אַהֲבָה, עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא שָׁלַט בְּנַפְשׁוֹ מֵעָצְמַת הַנְּטִיָּה אֵלֶיהָ, וְאַף הִיא כָךְ. שֶׁכֵּן הִסְתַּכְּלָה בַחֲבוּרַת הַנּוֹכְחִים מִבְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם וּבְנוּרֻ־אַלדִּין וּמָצְאָה אוֹתוֹ כַּיָּרֵחַ בֵּין הַכּוֹכָבִים, שֶׁהָיָה עָרֵב בְּהַבָּעָתוֹ, מְצֻיָּן בַּעֲדִינוּתוֹ, שָׁלֵם בְּקוֹמָתוֹ וּבְגִזְרַת גּוֹפוֹ וּבְחִנּוֹ וְזָהֳרוֹ. מִזֶּפִיר נָעִים וְעָדִין מִתַּסְנִים15 כּמוֹ שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


בִּלְחָיָיו אֶשָּׁבַע, בַּחִיּוּךְ סְבִיב פִּיו עָלָה,

בַּחִצִּים יִיר, כְּמוֹ לוֹ בְקֶסֶם נִתְגַּלָּה,

בְּרֹךְ יִצּוּרָיו, בְּאוֹר־זֹהַר מַבָּטָיו,

בְּלֹבֶן מִצְחוֹ, בִּשְׁחוֹרוֹת וּסְבוּכוֹת קְוֻצּוֹתָיו,

בַּגַּבָּהּ, תִּגְנֹב מִנִּי אִישׁוֹן עֵינַי,

כּוֹפַתְנִי אִם תֶּאֱסֹר וְאִם תְּצַו עָלַי,

וּבִקְוֻצּוֹתָיו מְלֵאוֹת מִתְנוֹפְפוֹת סְבִיב רַכּוֹתָיו,

אֲשֶׁר הֲמוֹן אוֹהֲבִים יָמִיתוּ עֵת אוֹתָם עָזַב.

בְּשׁוֹשַׁן־לְחָיָיו, בְּכַהֲדַס יָפְיוֹ דֹּק שַׂעֲרוֹתָיו,

בְּאַלְמֻגֵּי שִׂפְתוֹתָיו וְטוּרֵי פְנִינִים שִׁנָּיו.

בֶּעָנָף הוּא גֵווֹ, בַּיָּפִים בַּפֵּרוֹת חוֹנַן

נִצָּנֵי־רִמּוֹן, חָזֵהוּ רַךְ יְקַשֵּׁט צִמְדָּם.

בְּעַגְבוֹתָיו כְּבֵדוֹת יָזוּעוּ בְגוּעוֹ תְנוּעָה

וּבְנוּחוֹ, וּבְגוּפָתוֹ תְמִירָה וְנָאָה,

בְּמֶשִׁי לְבוּשׁוֹ וּבִתְכוּנָתוֹ נָאָה,

וּבַכֹּל מִן הַיֹפִי בוֹ נִרְאָה.

רֵיחוֹ הַטּוֹב בֹּשֶּׂם מוּשָׂק מֶנּוּ נָשַׁם,

מִנְשִׁימָתוֹ כָּל בֹּשֶּׂם יִתְּנוּ רֵיחָם כֻּלָּם.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרזָאד בַֹשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְּׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין אֶת דִּבְרֵי אוֹתָהּ נַעֲרָה וְשִׁירָהּ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו חֲרוּזָהּ, נָע כַּשִׁכּוֹר וְהִתְחִיל מְשַׁבְּחָהּ לֵאמֹר:


מְנַגֶּנֶת נָטְתָה אֵלֵינוּ

בְּשִׁכְרוֹן יֵין מִשְׁתֵּנוּ,

וּמֵיתָרֶיהָ שָׂחוּ לָנוּ,

אֱלֹהִים דּוֹבֵב אוֹתָנוּ.


כְּשֶׁדִּבֵּר נוּרֻ־אלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה וְנָשָׂא שִׁיר זֶה וְהַחֲרוּזִים, נָתְנָה בוֹ הַנַּעֲרָה עֵין אַהֲבָה, וְהוֹסִיפָה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יוֹתֵר וְלַחֲשֹׁק בּוֹ, שֶׁכֵּן הִשְׁתָּאֲתָה לְיָפְיוֹ וְתְמִירוּת קוֹמָתוֹ וְחִטּוּב גִּזְרָתוֹ. לֹא שָׁלְטָה בְרוּחָהּ, אֶלָּא נָטְלָה שׁוּב אֶת הָעוּד, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


יוֹכִיחֵנִי עַל הַבִּיטִי אֵלָיו,

וְיַזְנִיחֵנִי וְנַפְשִׁי בְיָדָיו,

וְיַרְחִיקֵנִי יוֹדֵעַ מַה בְּלִבִּי,

כְּאִלּוּ גִלָּה לוֹ אֵל אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי.

חַקּוֹתִי דְמוּתוֹ בְתוֹךְ כַּפִּי,

וָאֹמַר לְעֵינִי: “עָלָיו בְּכִי”.

לֹא תִרְאֶה עֵינִי תְּמוּרָה לוֹ.

וְלֹא תֶאֱרַךְ רוּחִי בְקִרְבָתוֹ.

הוֹי לִבִּי, מִקִּרְבִּי אֶתְּקֶנְךָ

כִּי אַחַד מְקַנְּאֵי בְּגִינוֹ הִנְךָ.

בְּאָמְרִי: “לִבִּי הִנָּחֵם אַחֲרָיו”

לֹא יֵט לִבִּי בִּלְתִּי אִם אֵלָיו.


כְּשֶׁנָשְׂאָה הַנַּעֲרָה קוֹלָהּ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, הִתְפַּלֵּא נוּרֻ־אלדִּין מִיפִי שִׁירָהּ וּמְלִיצַת דְבָרֶיהָ וּמְתִיקוּת מִבְטָאֶיהָ וְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ. פָּרְחָה דַעְתּוֹ מֶעָצְמַת תְּשׁוּקָתוֹ וְרִגְשׁוֹתָיו וְעֶרְגָּתוֹ, וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מִמֶּנָּה אֲפִלוּ שָׁעָה זְמַן, אֶלָּא נָטָה אֵלֶיהָ וְאִמְּצָהּ אֶל לִבּוֹ. וֹחוֹפְפָה אַף הִיא עָלָיו, וְהָיְתָה כֻלָּה אֶצְלוֹ. נָשְׁקָה לוֹ בֵין עֵינָיו וְנָשַׁק הוּא פִיהָ אַחֲרֵי שֶׁחִבְּקָהּ בְּכָל עֹז וְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ בִּנְשִׁיקַת פֶּה כַּיּוֹנִים. נִלְפְּתָה בוֹ וְעָשְׂתָה עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עִמָּהּ. הִתְרַגְּשׁוּ הַנּוֹכְחִים וְקָמוּ עַל רַגְלֵחהֶם, וּבוֹשׁ נוּרֻ־אלדִּין, וְהֵסִיר יָדוֹ מִמֶּנֶּה. נָטְלָה אֶת הָעוּד שֶׁלָּהּ וּפָרְטָה עָלָיו מַנְגִּינוֹת מִסְפָּר, וְחָזְרָה אֶל הַמַּנְגִּינָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


יָרֵחַ יִשְׁלֹף מֵעֵינָיו חֶרֶב בְּגָחֲנוֹ,

וְיִלְעַג לְעָפְרָהּ עֵת יִשָּׂא עֵינוֹ.

מֶלֶךְ סְגֻלּוֹתָיו נִפְלָאוֹת הֵן צְבָאוֹ,

וּבְעֵת מַדְקֵרוֹת כָּרֹמַח גִּזְרָתוֹ.

אִלּוּ בְמָתְנָיו רֹךְ הָיָה כְבִלְבָבוֹ,

לֹא עָרַץ מֵעוֹלָם וְלֹא פָשַׁע לְאוֹהֲבוֹ.

הוֹי לִבּוֹ הַקָּשֶׁה וְרֹךְ מָתְנוֹ דַק,

לוּ מִשָׁם לְכָאן הָיָה נֶעְתָּק,

הוֹי מְחָרְפִי עַל אַהֲבָתוֹ, הֱיֵה מַצְדִּיקִי

הֲרֵי אַלְמָוֶת לְךָ בְּיָפְיוֹ וְאָבְדָן לִי.


כְּשֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין יְפִי דְבָרֶיהָ וּמִפְלְאוֹת חֲרוּזֶיהָ נָטָה אֵלֶיהָ מֵרֶטֶט גִּיל, וְלֹא שָׁלַט בְּדַעְתּוֹ מֵעָצְמַת הִשְׁתָּאוּתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


שִׁוִּיתִיהָ דִמִּיתִיהָ שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר לְזִמְרָתָהּ,

וְאוּלָם לַהֲבַת אֵשׁ בְּלִבִּי מֵאִתָּהּ.

וּמֶה חָסְרָה אִלּוּ רָמְזָה בִקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת,

וְנָתְנָה לָנוּ שָׁלוֹם וְנָתְנָה בְּעַפְעַפָּהּ אוֹת.

רָאָה פָנֶיהָ מְגַדֵּף וְאָמַר אַף הוּא

תּוֹהֶה בִסְגֻלּוֹתֶיהָ אֲשֶׁר עַל כָּל יֹפִי נַעֲלוּ:

"הֲזֹאת אֲשֶׁר תַּהֲרֹג חוֹשֵׁק בְּאַהֲבָתָהּ?

לְךָ הַצְּדָקָה". וָאֹמַר: "הִיא אֲשֶׁר יָרְתָה

בְּזָדוֹן בִּי חֵץ מֶבָּטָהּ וְשִׁבְרִי,

לֹא קוֹנְנָה לְצָרָתִי וְשִׁפְלוּתִי וְנָכְרִי.

וָאֱהִי מְטֹרַף הַלֵּב, נִרְצָע לְאַהֲבָתִי,

אֵאָנַח וְאֵבְךְ כָּל יוֹמִי וְלֵילָתִי.


כְּשֶׁגָמַר נוּרֻ־אלדִּין אֶת שִׁירוֹ הִתְפַּלְּאָה הַנַּעֲרָה עַל צַחוֹת לְשׁוֹנוֹ וְנָעֳמוֹ. נָטְלָה עוּד וּפֵרְטָה עָלָיו – אָכֵן מַה יָפְתָה נְגִינָתָהּ. חָזְרָה עַל כָּל הַמַּנְגִּינוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הִשְׁבַּעְתִּיךָ, חַיֵּי נְפָשׁוֹת, בְּלֶחְיְךָ,

מִתְיָאֵשׁ אוֹ לֹא מִתְיָאֵשׁ לֹא אֲנִיחֲךָ.

וְאִם תִּתְאַכְזָר הִנֵּה דְבֵקָה בִי דְמוּתְךָ,

וְאִם נֶעֱלַמְתָּ מֵעֵינִי, שֲׁעֲשׁוּעִי זִכְרְךָ.

הוֹי מַרְאֶה עֵינִי וְיוֹדֵעַ כִּי אֲנִי

לְעוֹלָם זוּלַת אַהֲבָתְךָ כְּלוּם לֹא יְעַנְּגֵנִי.

לֶחְיְךָ שׁוֹשַׁנִּים וְרֻקְּךָ יַיִן הִנּוֹ,

הֲלֹא תִתְמְכֵם תַּאֲצִילֵם לִמְסִבָּה זוֹ.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָטַט נוּרֻ־אלדִּין בְּתַכְלִית לְמִשְׁמַע שִׁירַת הַנַּעֲרָה וְהִשְׁתָּאָה לָהּ תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת. וְעָנָה לְשִׁירָהּ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


מַזְהִירָה רַב מִפְּנֵי שֶׁמֶשׁ בָּאַפְלוּלִית אַךְ עָלְתָה,

וְלְבָנָה מְלֵאָה בָּאֹפֶק הִתְכַּסְּתָה,

וְלְעֵינֵי בֹקֶר קְוֻצּוֹתֶיהָ אַךְ זָהֲרוּ,

וְדִמְדּוּמֵי שַׁחַר מֵעַל קָדְקָדָהּ סָרוּ.

קְחִי מִפַּלְגֵּי דִּמְעוֹתַי בְּהִשְׁתַּלְשְׁלָן, טְלִי,

וּמְאֹרָע הָאַהֲבָה בַדֶּרֶךְ הַקְּרוֹבָה בְיוֹתֵר סַפְּרִי.

וְלֹא פַעַם לַיּוֹרֶה חִצִּים אָמַרְתִּי לָהּ:

"לְאַט לָךְ בְּחִצַּיִךְ כִּי לִבָּתִי נִבְהָלָה.

אִם זֶרֶם דִּמְעַי לְזֶרֶם נִיל אַשְׁוֶה

הִנֵּה אַהֲבָתֵךְ אַךְ כַּדֶּלְתָּה תִהְיֶה".

אָמְרָה: “תֵּן אֵפוֹא כָל הוֹנְךָ” וָאֹמַר: “טְלִי”

אָמְרָה: “וְאַף תְּנוּמָתְךָ” וָאֹמַר: “מֵעַל עַפְעַפִּי”.


כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה אֶת דִּבְרֵי נוּרֻ־אלדִֹין וִיפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ, פָּרַח לִבָּהּ וְהָפְתַּע קִרְבָּהּ, שֶׁכְּבָר תְּפָשָׂהּ בְּכָל לִבָּהּ. אִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזֶיהָ, וְהִתְחִילָה מְנַשַּׁקְתּוֹ נַשֵּׁק כַּיּוֹנִים בְמַקּוֹרֵיהֶן. וְכָךְ נְשָׁקָהּ אַף הוּא רְצוּפוֹת. אַךְ הַיִּתְרוֹן לָעוֹבֵר רִאשׁוֹן, וְאַחֲרֵי שֶׁגָּמְרָה לְנַשֵּׁק נָטְלָה אֶת הָעוּד וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


אוֹי לוֹ וַאֲבוֹי לִי מִתְּלוּנוֹת מְחָרְפִי

הַאֶתְאוֹנֵן עָלָיו, אִם לְפָנָיו עָצְבִּי?

אוֹי מַזְנִיחִי, לֹא דִמִּיתִי כִי אֲנִי

אֶמְצָא קָלוֹן בְּאַהֲבָתִי וְאַתָּה לִי.

הוֹכַחְתִּי בַעֲלֵי אַהֲבָה עַל דְּבַר יָגוֹן,

וּבְגִינֵךְ אֶתְגַּל לִמְחָרְפַיִךְ חֲסַר־אוֹן.

תְּמוֹל חֵרַפְתִּי כֹל לְאַהֲבָה נִמְסָר,

וְהַיּוֹם אַצְדִּיק כָּל אוֹהֵב נִתְיַסָּר.

וְאִם פְּגָעַתְנִי צָרָה בְּפֵרוּדְךָ,

אֶקְרָא לָאֵל “הוֹי עָאלִי”16 בְּשִׁמְךָ.


כְּשֶׁגָּמְרָה הַנַּעֲרָה אֶת שִׁירָהּ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי־בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


אָמְרוּ הָאוֹהֲבִים: אִם לֹא יַשְׁקֵנוּ

מֵרֹק פִּיו וְיַיִן יָשָׁן טוֹב לֹא יְרַוֵּנוּ,

נִקְרָא אֶל רִבּוֹן־הָעוֹלָמִים, יַעֲנֵנוּ

וְיֹאמַר “הוֹי עַלִי” כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.


כְּשֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין מִפִּי אוֹתָהּ נַעֲרָה דְּבָרִים אֵלֶּה, הַשִּׁיר וְהַחֲרוּזִים, הִשְׁתָּאָה לְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וְשִׁבַּח אוֹתָהּ עַל נוֹי פִּתּוּיֶיהָ. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה תְהִלַּת נוּרֻ־אלדִּין אוֹתָהּ, קָמָה תֵכֶף וּמִיָּד עַל רַגְלֶיהָ, הֵסִירָה כָל מַה שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מִבְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים, וְנָשְׁקָה בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו וְעַל שׁוּמוֹת לְחָיָיו.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמונֶה מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הֵסִירָה כָל מַה שֶׁהָיָה עָלֵיהָ וְנָתְנָה כָל זֶה בְמַתָּנָה לְנוּר־אַלדִּין וְאָמְרָה לוֹ “דַּע, אֲהוּב לִבִּי, שֶׁהַמַּתָּנָה נֶחֱשֶׁבֶת לְפִי עֶרֶךְ נוֹתְנָהּ”. קִבֵּל אוֹתָה נוּרֻ־אלדִּין מִיָּדָהּ, אַחַר־כָּךְ הֶחֱזִיר אוֹתָהּ לָהּ וְנְשָׁקָהּ עַל פִּיהָ וּלְחָיֶיהָ וְעֵינֶיהָ. וּכְשֶׁנִסְתַּיֵּם זֶה – שֶׁכֵן לֹא יִהְיֶה נֶצַח אֶלָּא הַחַי הַקַּיָּם עַד אֵין סוֹף, מְפַרְנֵס הָעוֹרֵב וְהַיַּנְשׁוּף – קָם נוּרֻ־אלדִּין מֵאוֹתָה מְסִבָּה וְעָמַד עַל רַגְלָיו. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “לְאָן, אֲדוֹנִי?” אָמַר לָהּ: “אֶל בֵּית־אָבִי”. הִשְׁבִּיעוּ אוֹתוֹ בְנֵי־הַסּוֹחֲרִים שֶׁיָּלוּן אֶצְלָם, וְסֵרַב. רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלֹא חָדַל לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֵּית־אָבִיו. קָמָה אִמּוֹ לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי מַה סִבַּת הֵעָדֶרְךָ עַד לְשָׁעָה זוֹ? חֵי־אֱלֹהִים, כְּבָר גָּרַמְתָּ דְּאָגָה לִי וּלְאָבִיךָ בְּהֵעָדֶרְךָ, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ נִטְרֶדֶת בִּגְלָלְךָ”. נִגְשָׁה אֵלָיו אִמּוֹ לְנַשְׁקוֹ עַל פִּיו, וְהֵרִיחָה מִמֶּנּוּ רֵיחַ יַיִן. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כֵּיצַד זֶה תִשְׁתֶּה יַיִן אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל וְעוֹבֵד אֶת אֱלֹהִים, וּמַמְרֶה אֶת פִּי זֶה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לֶאֱסֹר וּלְצַוּוֹת?” וַעֲדַיִן הֵם בִּדְבָרִים אֵלֶּה, כְּשֶׁאָבִיו קָרֵב וּבָא. הֵטִיל נוּרֻ־אלדִּין עַצְמוֹ עַל הַמִּטָּה וְיָשֵׁן. אָמַר אָבִיו: “מַה לְנוּרֻ־אלדִּין שֶׁהוּא בְכָךְ?” אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “דּוֹמֶה שֶׁרֹאשׁוֹ כוֹאֵב מֵאֲוִיר הַגָּן”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִגַּשׁ אֵלָיו אָבִיו לְשָׁאֲלוֹ עַל כְּאֵבוֹ וְלָתֵת לוֹ שָׁלוֹם, וְהֵרִיחַ מִמֶּנּוּ אֶת רֵיחַ הַיַּיִן. וְהָיָה אוֹתוֹ סוֹחֵר, שֶׁשְּׁמוֹ תָּאגֻ' אלדִּין, אֵינוֹ אוֹהֵב כָּל שׁוֹתֶה יַיִן, אָמַר לוֹ: "אוֹי לְךָ, בְּנִי, כְּלוּם הִגִּיעָה הַשְׁטוּת שֶׁלְךָ עַד לִגְבוּל זֶה? כְּשֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, הֵרִים אֶת יָדוֹ כְּשֶׁהוּא שִכּוֹר, וְהִכָּה אוֹתוֹ בָּהּ. בָּאָה הַמַּכָּה, עַל־פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל עֵין אָבִיו הַיְּמָנִית, וְנָזְלָה עַל לֶחְיוֹ וְנָפַל מִתְעַלֵּף, וְנִשְׁאַר בְּהִתְעַלְּפוּתוֹ שָׁעָה. הִזְלִיפוּ עָלָיו מֵי־וְרָדִים. וְכְשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְפוּתוֹ בִּקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ. עָצְרָה אוֹתוֹ אִמּוֹ. נִשְׁבַּע לְגָרֵשׁ אֶת אִמּוֹ, אִם אֵין קוֹצֵץ אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית שֶׁל בְּנוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַבֹּקֶר. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו. צַר לִבָּהּ וּפָחֲדָה עַל בְּנָהּ וְלֹא פָסְקָה לָשִׁית בַּחֲלָקוֹת לְאָבִיו וְלְרַצּוֹתוֹ עַד שֶׁגָּבְרָה עָלָיו הַשֵּׁנָה. הִמְתִּינָה עַד שֶׁעָלָה הַיָּרֵחַ וּבָאָה אֶל בְּנָהּ, שֶׁכְּבָר הִתְפַּכַּח מִשִּׁכְרוֹנוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “נוּרֻ־אלדִּין, מַה הַמַּעֲשֶׂה הַמְּכֹעָר הַזֶּה שֶׁעֲשִׂיתוֹ עִם אָבִיךָ?” אָמַר לָהּ: “וּמָה הוּא שֶׁעָשִׂיתִי עִם אָבִי?” אָמְרָה לוֹ: “הִכִּיתָ אוֹתוֹ בְיָדְךָ עַל עֵינוֹ הַיְּמָנִית וְנָזְלָה עַל לֶחְיוֹ וּכְבַר נִשְׁבַּע בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁבְּהַגִּיעַ הַבֹּקֶר הוּא קוֹצֵץ אֶת יָדְךָ הַיְמָנִית”. הִחָרֵט נוּרֻ־אלדִּין עַל מַה שֶׁקָּרָה מֵאִתּוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַחֲרָטָה מוֹעִילָה לוֹ. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “אֵין חֲרָטָה זוֹ מוֹעִילָה לְךָ. וְאוּלָם צָרִיךְ אַתָּה לָקוּם מִיָּד וְלִבְרֹחַ וּלְבַקֵּשׁ מִפְלָט לְנַפְשְׁךָ, וְתִסְתַּתֵּר בְּצֵאתְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ אֶל אַחַד חֲבֵרֶיךָ וְצַפֵּה לַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן הוּא מְשַׁנֶּה מַצָּב אַחֲרֵי מַצָּב”. פָּתְחָה אִמּוֹ תֵבַת־הַמָּמוֹן וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ כִּיס שֶׁמֵּאָה דִינָר בּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל דִּינָרִים אֵלֶּה, וְהֵעָזֵר בָּם לְתַקָּנַת מַצָּבְךָ. וּכְשֶׁיֶּאֶפְסוּ מֵאִתְּךָ, בְּנִי, שְׁלַח וְהוֹדִיעֵנִי, שֶׁאֶשְׁלַח לְךָ זּוּלָתָם. וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ אֵלַי, שְׁלַח אֵלַי אֶת דְּבָרֶיךָ בְּסוֹד. אֶפְשָׁר יִגְזֹר לְךָ אֱלֹהִים רְוָחָה וְתָשׁוּב אֶל בֵּיתְךָ”. נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וּבָכְתָה בְכִי רַב שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל נוּרֻ־אַלדִּין אֶת כִּיס הַדִּינָרִים מֵאִמּוֹ וּבִקֵּש לָצֵאת. רָאָה כִיס גָּדוֹל שֶׁשָּׁכְחָה אוֹתוֹ אִמּוֹ לְצַד הַתֵּבָה, וּבוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְנָטַל אוֹתוֹ נוּר־אַלדִּין. קָשַׁר אֶת הַשְּנַיִם אֶל מָתְנָיו וְיָצָא מִן הַסִּמְטָא וּפָנָה לְעֵבֶר בֻּלָאק לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְקָמוּ הַבְּרִיּוֹת לְאַחֵד אֶת הָאֵל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַפַּרְנָסָה וְיָצָא כָל אֶחָד מֵהֶם לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, לְהַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר חָלַק אֱלֹהִים לוֹ, הִגִּיעַ נוּרֻ־אלדִּין אֶל בֻּלָאק. הָיָה מְהַלֵּךְ עַל חוֹף הַיְאוֹר, וְרָאָה סְפִינָה שֶׁסֻּלָּמָהּ נִצָּב וּבְנֵי־אָדָם עוֹלִים בָּהּ וְיוֹרְדִים מִמֶּנָּה, וַעֲגָנֶיהָ אַרְבָּעָה מְהֻדָּקִים לַיַּבָּשָׁה, וְרָאָה אֶת הַמַּלָּחִים עוֹמְדִים. אָמַר לָהֶם נוּרֻ־אלדִּין: “לְאָן אַתֶּם נוֹסְעִים?” אָמְרוּ לוֹ: “לִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה”. אָמַר לָהֶם נוּרֻ־אלדִּין: “קָחוּנִי עִמָּכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא, בָּחוּר נָאֶה”. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם נוּרֻ־אלדִּין תֵּכֶף וּמִיָּד וְהָלַךְ אֶל הַשּׁוּק, וְקָנָה מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַצֵּידָה וְהַמַּצָּעִים וּשְׂמִיכוֹת, וְחָזַר אֶל הַסְּפִינָה. וּכְבָר הִצְטַיְּדָה לִנְסֹעַ. כְּשֶׁיָּרַד נוּרֻ־אלדִּין בַּסְּפִינָה, לּא שָׁהָה אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁנָּסְעָה תֵכֶף וּמִיָּד. וְלֹא פָסְקָה הַסְּפִינָה לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעָה לִמְדִינַת רַשִּׁיד. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם רָאָה נוּרֻ־אלדִּין סִירָה קְטַנָּה נוֹסַעַת אֶל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה. יָרַד בָּהּ וְעָבַר אֶת הַמִּפְרָץ, וְלֹא פָסַק לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגֶשֶּׁר הַמְכֻנֶּה גֶשֶׁר אַלְגָ’אמִי. עָלָה נוּרֻ־אלדִּין מֵאוֹתָה סִירָה וְנִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הַנִּקְרָא שַׁעַר הַצָּאָל. וְהָיָה לוֹ אֱלֹהִים לְמַחֲסֶה, וְלֹא רָאָה אוֹתוֹ גַם אֶחָד מִן הָעוֹמְדִים בַּשַּׁעַר. וְהָלַךְ נוּרֻ־אלדִּין עַד שֶׁנִכְנַס אֶל אֲלֶכְּסְנַדְּרִיָּה.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנִּכְנַס נוּרֻ־אלדִּין אֶל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, רָאָה שֶׁהִיא מְדִינָה מְבֻצֶּרֶת בְּחוֹמָה, וּמְקוֹמוֹת טִיּוּל יָפִים בָּהּ, מְעַנֶּגֶת אֶת שׁוֹכְנֶיהָ, וּמְעוֹרֶרֶת חֵפֶץ לָגוּר בָּהּ. וּכְבָר סָרָה מֵעָלֶיהָ עוֹנַת הַחֹרֶף עִם קָרָתוֹ וּבָאָה אֵלֶיהָ עוֹנַת הָאָבִיב עַל שׁוֹשַׁנְתּוֹ, וּפָרְחוּ נִצָּנֶיהָ וְכֻסּוּ עָלִים אִילָנוֹתֶיהָ וּבָשְׁלוּ פֵּרוֹתֶיהָ וְשָׁפְעוּ מַיִם נַהֲרוֹתֶיהָ. וְהִיא עִיר מְתֻכְנֶנֶת עַל פִּי הַנְדָּסָה וּמְדִידָה וַאֲנָשֶׁיהָ בְנֵי חַיִל מִן הַטּוֹבִים בָּאָדָם. בְּהִסָּגֵר שְׁעָרֶיהָ בִּטָּחוֹן לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְהִיא כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר עָלֶיהָ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


אָמַרְתִּי יוֹם אֶחָד לְחָבֵר,

וְהוּא צַחוֹת מְדַבֵּר:

“אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה תָּאֵר”. אָמַר:

“עִיר נָאָה, חוֹף סְפָר”.

אָמַרְתִּי: “וּמִחְיָה בָהּ?”

אָמַר: “כַּאֲשֶׁר רוּחַ נָשְׁבָה”.


וְאָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:

אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה חוֹף סְפָר,

טַל שִׂפְתוֹתֶיהָ אַךְ בֹּשֶׂם יָקָר.

מַה יָפֶה לִדְבַּק בָּהּ17

אִם עוֹרֵב פְּרִידָה לֹא יִפְגְּעָהָּ.


הִתְהַלֵּךְ נוּרֻ־אלדִּין בְּאוֹתָה מְדִינָה, וְלֹא פָסַק מֵהִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָהּ, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שׁוּק הַסּוֹחֲרִים וּמִמֶּנּוּ אֶל הַחַלפָנִים וּמִמֶּנּוּ אֶל שׁוּק מוֹכְרֵי מַמְתַּקִּים וּפֵרוֹת מְיֻבָּשִׁים, וּמִמֶּנּוּ אֶל שׁוּק מוֹכְרֵי הַפֵּרוֹת, וּמִמֶּנּוּ אֶל שׁוּק מוֹכְרֵי הַבְּשָׂמִים, מִשְׁתָּאֶה לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁתָּאֳרָהּ מַתְאִים לִשְׁמָהּ.18 וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּשׁוּק מוֹכְרֵי הַבְּשָׂמִים, וְהִנֵּה אִישׁ בָּא בַיָּמִים יוֹרֵד מֵחֲנוּתוֹ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ. רָאָה נוּרֻ־אלדִּין סִמְטָה נָאָה מְטֻאְטָאָה וּמֻרְבָּצָה בְּמַיִם, וְנָשַׁב עָלֶיהָ רוּחַ זֶפִיר מַבְהִיר הָאֲוִיר וַעֲלֵי הָעֵצִים הֵצֵלּוּ עָלֶיהָ בְצִלָּם. וּבְאוֹתָה סִמְטָה שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת, וּבְרֹאשׁ אוֹתָהּ סִמְטָה חָצֵר, מַסַּדָּהּ נִצָּב אֵיתָן בַּמַּיִם וְקִירוֹתֶיהָ נִשָּׂאִים עַד עַנְנֵי שָׁמַיִם. וּכְבָר טִאטְאוּ אֶת הָרְחָבָה שֶׁלְפָנֶיהָ וְהִרְבִּיצוּהָ וְהֵרִיחוּ בָאֶיהָ רֵיחַ פְּרָחֶיהָ, רוּחַ זֶפִיר יְפִיצוֹ, כְּאִלּוּ מִגַּן עֵדֶן מוֹצָאוֹ. וְרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ סִמְטָה מְטֻאטָאָה וּמֻרְבָּצָה וְאַחֲרִיתָהּ בְּשַׁיִשׁ מְרֻצָּפָה. הִכְנִיס הַזָּקֵן אֶת נוּר־אַלדִּין אֶל אוֹתָהּ חָצֵר וְהִגִּישׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “מָתַי הָיָה בוֹאֲךָ מִמְּדִינַת קָאהִרָה לִמְדִינָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אָבִי, הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ: “וּמַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ: “עֲלִי נוּרֻ־אלדִּין”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּנִי, נוּר־אַלדִּין, נִשְׁבָּע אָנֹכִי בְּגֵרוּשִׁין שָׁלֹשׁ פְּעָמִים,19 שֶׁאֵין אַתָּה עוֹזֵב אוֹתִי כָּל עוֹד אַתָּה עוֹמֵד בְּעִיר זוֹ, וַהֲרֵינִי מְפַנֶּה מָקוֹם שֶׁתָּגוּר בּוֹ”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “אֲדוֹנִי הַשֵּׁיךְ, הוֹדִיעֵנִי יוֹתֵר עַל אוֹדוֹתֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, דַּע, שֶׁאֲנִי נִכְנַסְתִּי לְקָאהִרָה בְּאַחַת הַשָּנִים עִם סְחוֹרָה וּמְכַרְתִּיהָ בָהּ, וְקָנִיתִי סְחוֹרָה אַחֶרֶת, וְהָיִיתִי זָקוּק לְאֶלֶף דִּינָר, וּשְׁקָלָם בִשְׁבִילִי אָבִיךָ תָּאנֻ־אלדִּין, מִבְּלִי שֶׁהִכִּיר אוֹתִי, וְלֹא כָתַב עָלַי שְׁטַר עֲלֵיהֶם, וְהִמְתִּין לִי עַד שֶחָזַרְתִּי לִמְדִינָה זוֹ וּשְׁלַחְתִּים לוֹ בְיַד מְשָׁרְתַי וְאִתָּם מַתָּנָה. וּכְבָר רְאִיתִיךָ כְּשֶׁהָיִיתָ קָטָן. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים עֶלְיוֹן אֶגְמֹל עִמְּךָ מִקְצָת מִמַּה שֶׁעָשָׂה אָבִיךָ עִמִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה גִּלָּה אֶת שִׂמְחָתוֹ וְחִיֵּךְ וְהוֹצִיא אֶת הַכִּיס שֶׁאֶלֶף הַדִּינָר בְּתוֹכוֹ, וְנָתַן אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר לוֹ: “קַח זֶה לְפִקָּדוֹן אֶצְלְךָ עַד שֶׁאֶקְנֶה בוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַסְּחוֹרָה לִסְחֹר בָּהּ”. עָמַד נוּרֻ־אלדִּין בִּמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה מֶשֶׁךְ יָמִים, מְטַיֵּל בְּכָל יוֹם בִּרְחוֹב מֵרְחוֹבוֹתֶיהָ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִתְעַנֵּג וְשָׂמֵחַ, עַד שֶׁאָפְסוּ מֵאָה הַדִּינָר שֶׁהָיוּ עִמּוֹ בְּהוֹצָאוֹת שֶׁהוֹצִיא. בָּא אֶל הַזָּקֵן סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים לִטֹּל מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ מֵאֶלֶף הַדִּינָר לְהוֹצָאוֹתָיו, וְלֹא מְצָאוֹ בַחֲנוּת. יָשַׁב בַָּחֲנוּתוֹ מְצַפֶּה לוֹ עַד שֶׁיַּחֲזֹר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּסּוֹחֲרִים וּמִתְבּוֹנֵן לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁפַּרְסִי קָרַב וּבָא לַשּוּק רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה וּמֵאֲחוֹרָיו נַעֲרָה, כְּאִלּוּ הִיא כֶסֶף טָהוֹר אוֹ דַג־נִילוּס מַזְהִיר בְּתוֹךְ מַזְרֵקָה, אוֹ צְבִיּה בָעֲרָבָה, בְּפָנִים הַמַּחְפִּירִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְאִירָה וְעֵינַיִם מְפַתּוֹת וְשָׁדַיִם כְּשֵׁן וְשִׁנַּיִּם כִּפְנִינִים, תָּמִיר גֵּוָה וּמָלֵא קִפּוּלִים בִּטְנָהּ, כְּאַלְיָה עַגְבוֹתֶיהָ, שְׁלֵמַת הַיֹּפִי וְהַחֵן, תְּמִירָה קוֹמָתָה וּמְחֻטָּבִים אֲבָרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַד מְתָאֲרֶיהָ:


כְּאִלּוּ כַאֲשֶׁר הִתְאַוְּתָה כֵּן נוֹצָרָה,

בְּיִפְעַת יֹפִי לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא קְצָרָה.

הַשּׁוֹשָׁן מִבּוּשָׁה בִפְנֵי לְחָיֶיהָ יַסְמִיק,

וְהֶעָנָף בִּפְנֵי גִזְרָתָהּ פִּרְיוֹ יַבְהִיק.

אַגַּן סַהַר מַרְאָהּ, מוּשָׁק רֵיחָהּ לָהּ,

עָנָף קוֹמָתָה –אֵין בָּדָם מָשְׁלָהּ,

כְּאִלּוּ הֻצָּקָה מִבְּרַק פְּנִינָה.

יָרֵחַ בְּכָל אֵבֶר לְיָפְיָהּ, חִנָּהּ.


יָרַד הַפַּרְסִי מֵעַל פִּרְדָּתוֹ וְהוֹרִיד אֶת הַנַּעֲרָה וְקָרָא לְסַרְסוּר, וּבָא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “טֹל נַעֲרָה וְהַכְרֵז עָלֶיהָ בַשּׁוּק”. נְטָלָהּ הַסַּרְסוּר וְהוֹרִידָהּ לְאֶמְצַע הַשּׁוּק. וְנֶעֱלַם שָׁעָה אַחַת וְחָזַר וְעִמּוֹ כִסֵּא שֶׁל עֲצֵי הָבְנֶה מְקֻשָּׁט בְּשֵׁן לָבָן. שָׁם אוֹתוֹ הַסַּרְסוּר עַל הָאָרֶץ וְהוֹשִׁיב עָלָיו אוֹתָהּ נַעֲרָה. הֵסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ וְנִגְלָה מִתַּחְתָּיו פָּנִים דּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם שִׁרְיוֹן דֵּילָמִי20 אוֹ כוֹכָב נוֹצֵץ. וְהִיא כְאַגַּן־הַסַּהַר בָּא בֶהָדָר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, בְּתַכְלִית הָיֹּפִי מַזְהִיר כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר בְּשִׁיר.

עָרַךְ עַצְמוֹ יָרֵחַ לִיפִי צוּרָתָהּ, נִבְעָר,

וַיִּלְקֶה, וּבְזַעַם נִבְקַע וְנִשְׁבָּר.

וַעֲרָבָה זְקוּפָה כִּי תָשְׁוֶה בְקוֹמָה לָהּ,

תִּכָּרֵת, גּוֹרָל נוֹשֵׂאת הָעֵצִים גּוֹרָלָהּ.21


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:


אְמֹר לַנָּאוָה בַּצְּעִיף הַמָּזְהָב:

מֶה עָשִׂית בַּנָּזִיר עוֹבֵד אֱלֹהָיו?

אוֹר הַצָּעִיף וְאוֹר פָּנַיִךְ תַּחְתָּיו,

הָדְפוּ בְאוֹרָם חֲשֵׁכִים, צִבְאוֹתָיו.

וּבְעֵת אֶל לֶחְיֵךְ עֵינִי תִּקְרַב

לִגְנֹב מֶבָּט, שׁוֹמְרִים בּוֹ יִירוּ כוֹכָב22


בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַר הַסַּרְסוּר לַסּוֹחֲרִים: “כַּמָּה אַתֶּם מְשַׁלְּמִים תְּמוּרָתָהּ. פְּנִינָה, צוֹלְלִים הֶעֱלוּהָ, שְׁלַל צַיָּדִים צָדוּהָ!” אָמַר לוֹ סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים: “בְּמֵאָה דִּינָר זְקֹף אוֹתָה עָלַי”. אָמַר שֵׁנִי: “בְּמָאתַיִם”, וְאָמַר אַחֵר: “בִּשְׁלֹש מֵאוֹת”. וְלֹא פָסְקוּ הַסּוֹחֲרִים לְהוֹסִיף זֶה עַל זֶה מְחִיר אוֹתָהּ נַעֲרָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ מְחִירָהּ לִתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים דִּינָר. וְנִפְסְקָה הַמְּכִירָה, מַמְתִּינִים לְהוֹסָפָה עַל מְחִירָהּ וּלְאִשּׁוּר הַמְּכִירָה.


הִרְגִּישָׁה שָׁהָרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וְכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֲרִים הוֹסִיפוּ זֶה עַל זֶה מְחִיר הַנַּעֲרָה עַד שֶׁהִגִּיעַ מְחִירָהּ לִתְשַׁע מִאוֹת וַחֲמִשִּים דִּינָר. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִגַּשׁ הַסַּרְסוּר אֶל הַפַּרְסִי אֲדוֹנָהּ וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּה נַעֲרָתְךָ הִגִּיעַ מְחִירָהּ לִתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים דִּינָר. כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה אוֹתָה וְאֶטֹּל לְךָ אֶת הַמְּחִיר?” אָמַר לוֹ הַפַּרְסִי: “הַאִם הִיא מַסְכִּימָה לְכָךְ” שֶׁרְצוֹנִי לְהִתְחַשֵׁב בְּדַעְתָּהּ, שֶׁכֵּן חָלִיתִי בִנְסִיעָה זוֹ וְשֵׁרְתָה אוֹתִי נַעֲרָה זוֹ תַּכְלִית הַשֵּׁרוּת, וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵין אֲנִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא לְזֶה שֶׁתַּחֲשֹׁק בּוֹ וְתִרְצֶה, וּמָסַרְתִּי מְכִירָתָהּ לְיָדָהּ. הִוָּעֵץ אֵפוֹא בָהּ וְאִם הִיא אוֹמֶרֶת: ‘מַסְכִּימָה אֲנִי’, מְכֹר אוֹתָה לְזֶה שֶׁתִּרְצֶנּוּ. וְאִם הִיא אוֹמֶרֶת ‘לֹא’, אַל תִּמְכֹּר אוֹתָהּ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַסַּרְסוּר אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “שָׂרַת הַיָּפוֹת, דְּעִי שֶׁאֲדוֹנֵךְ מָסַר מְכִירָתֵךְ בְּיָדֵךְ. וּכְבָר הִגִּיעַ מְחִירֵךְ לִתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים דִּינָר. כְּלוּם מַרְשָׁה אַתְּ לִי שֶׁאֶמְכְּרֵךְ?” אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה לַסַּרְסוּר: “הַרְאֵנִי אֶת זֶה הַמְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתֵנִי לִפְנֵי גֶמֶר הַמְּכִירָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִיא אֵלֶיהָ הַסַּרְסוּר אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים זָקֵן בָּא בַיָּמִים, יָשִׁישׁ. הִסְתַּכְּלָה בוֹ הַנַעֲרָה שָׁעָה זְמַן, וְאַחַר־כָּךְ פָּנְתָה אֶל הַסַּרְסוּר וְאָמְרָה לוֹ: “סַרְסוּר, כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה אוֹ מְטֹרָף בְּדַעְתְּךָ?” אָמַר לָהּ הַסַּרְסוּר: “מִשּׁוּם מָה שָׂרַת הַיָּפוֹת, אַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי דְּבָרִים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: "כְּלוּם מֻתָּר זֶה מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁתִּמְכֹּר שֶׁכְּמוֹתִי לְזָקֵן יָשִׁישׁ תָּשׁוּשׁ זֶה, שֶׁאָמַר עַל אִשְׁתּוֹ בָּתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


תְּבָעַתְנִי, אַךְ כְּלוּם לֹא עָלָה.

וְלֵאָה בְאַהֲבָתָהּ זוֹעֶמֶת קָרְאָה:

"אִם חוֹבָתְךָ כְּגֶבֶר לֹא תְמַלֵּא לִי,

אַל נָא תְּחָרְפֵנִי אִם “בֶּן־קַרְנַיִם” תְּהִי.

שַׁרְבִיטְךָ יִדְמֶה לְשַׁעֲוָה בִּתְשִׁישׁוּתוֹ.

רַךְ יִשָּׁאֵר בִּנְגֹעַ יָדִי בוֹ".


וְאָמַר הוּא עַל דְּבַר שַׁרְבִיטוֹ:

לִי שַׁרְבִיט עָלוּב וְנִכְלָם, יָנוּם

עֵת אֲהוּבָה בְּלֵיל אַהֲבָה אֵלַי תָּקוּם.

אַךְ עֵת בָּדָד בְּבֵיתִי אָגוּרָה,

יִכָּסֵף לְמַדְקֵרוֹת וּמַעֲשֵׂה גְבוּרָה.


כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר הַזָּקֵן מִפִּי הַנַעֲרָה דְּבָרִים מְגֻנִּים כָּאֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְאָמַר לַסַּרְסוּר: “עָלוּב שֶׁבְּסַרְסוּרִים, לֹא הֵבֵאתָ לָנוּ לַשּוּק אֶלָּא נַעֲרָה בִישַׁת־גַּדָּא זוֹ לְהִתְחַצֵּף נֶגְדִּי וְלִלְעֹג לִי בֵין הַסּוֹחֲרִים”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נָטַל אוֹתָהּ הַסַּרְסוּר וְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תְּהִי מְעוּטַת נִמּוּס. הֲרֵי זָקֵן זֶה שֶׁלָּעַגְתָּ לוֹ הוּא שֵׁיךְ הַשּוּק וּמְפַקְחוֹ, וְהַיּוֹעֵץ לַסּוֹחֲרִים”. צָחֲקָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵי שִׁיר:


לַשּׁוֹפְטִים בְּדוֹרֵנוּ הוּא הַטּוֹב,

וּמֻטָּל הוּא עַל הַשׁוֹפְטִים חוֹב,

אֶת הַמּוֹשֵׁל23 עַל שַׁעַר בֵּיתוֹ לִתְלוֹת,

וְאֶת הַמְּפַקֵּחַ בַּשּוֹט לְהַלְקוֹת.


אָמְרָה לוֹ הַנַעֲרָה לַסַּרְסוּר: “אֲדוֹנִי, אֵין אֲנִי נִמְכֶּרֶת לְזָקֵן זֶה. מָכְרֵנִי לְאַחֵר, שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר שֶׁיִכָּלֵם בְּפָנַי וְיִמְכְּרֵנִי לְאַחֵר, וְלֹא אֶהְיֶה אֶלָּא שִׁפְחָה נִקְלָה, וְלֹא יֵאוֹת לִי שֶׁאֲלַכְלֵךְ עַצְמִי בַּעֲבוֹדָה בְזוּיָה, מֵאַחֲרֵי שֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֲנִי מְכִירָתִי מְסוּרָה בְיָדִי”. אָמַר הַסַּרְסוּר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. פָּנָה אִתָּהּ אֶל אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ אִתָּהּ אֶל אוֹתוֹ אָדָם, אָמַר לָהּ: גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אֶמְכֹּר אוֹתָךְ לַאֲדוֹנִי זֶה שַׁרִיף־אַלדִּין בִּתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים דִּינָר?" הִסְתַּכְּלָה בוֹ הַנַּעֲרָה וְרָאַתְהוּ זָקֵן וְאוּלָם זְקָנוֹ צָבוּעַ. אָמְרָה לַסַּרְסוּר: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה אוֹ מְטֹרָף בְּדַעְתְּךָ, עַד שֶׁתִּמְכְּרֵנִי לְזָקֵן בָּלֶה זֶה? כְּלוּם פְּסֹלֶת שֶׁל רְסִיסֵי מֶשִׁי אֲנִי אוֹ בְלוּיָה שֶׁל סְחָבוֹת שֶׁתַּחֲזֹר עִמִּי עַל זָקֵן אַחֲרֵי זָקֵן, בְּעוֹד שְׁנֵיהֶם כַּגָּדֵר הַנּוֹטֶה לִפֹּל אוֹ כְשֵׁד טְרָפוֹ כוֹכָב?” וַהֲרֵי בַאֲשֶׁר לָרִאשׁוֹן, הִנֵּה הוּא שֶׁאֵלָיו מְכֻוָּן רַעֲיוֹן שֶׁאָמַר מִי שֶׁאָמַר:


בִּקַּשְׁתִּי נְשִׁיקַת פִּיהָ וַתֹּאמַר:

"לֹא חֵי אֲשֶׁר יֵשׁ מֵאַיִן יָצַר,

בְּלִבְנַת שֵׂיבָה אֵין כָּל חֵפֶץ לִי.

כְּלוּם בַּחַיִּים צֶמֶר־גֶּפֶן יִמָּלֵא פִי?"


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:


אָמְרוּ לִבְנַת־שֵׂיבָה נְהָרָה קוֹרֶנֶת.

יְכַס הֲדָרָה הַפָּנִים וְאוֹרָה נוֹתֶנֶת.

אַךְ עֲדֵי בְקָדְקָדִי נִגְלָה לַשֵׂיבָה תָו,

אֲשֶׁר חֲשֵׁכָה לֹא אֶחְסַר אֶתְאַו.

וְלוּ גַם כִּזְקַן הַשֵּׂיבָה סִפְרוֹ

בְּקוּמוֹ לִתְחִיָּה, אֲנִי לָבָן אֶבְחֲרוֹ.24


וְיָפִים מִמֶּנּוּ דִבְרֵי אַחֵר:


אוֹרֵחַ הִתְרַגַּש מִבְּלִי הִתְבַּיֵּשׁ עֲלֵי רֹאשִׁי עָל.

חֶרֶב לְתַלְתַּל טוֹב מִמֶּנּוּ יִפְעַל:

הִתְרַחֲקִי הַרְחֵק לְבָנָה לֹא לֹבֶן לָהּ.25

שְׁחוֹרָה אַתְּ בְּעֵינַי מַחֶשְׁכַת אֲפֵלָה.


וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁנִי, הֲרֵי הוּא בַעַל מוּם וּמַסְתִּירוֹ, וּמַרְאֶה שֵׂיבָה וּמַשְׁחִירוֹ, בָּא בְצֶבַע עַל שֵׂיבָתוֹ בַּמְּכֹעָר שֶׁבַּכָּזָב. וְאָמַר הַשִּיר בְּעִנְיָן זֶה שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


אָמְרָה: “אֶרְאֶךָ צוֹבֵעַ הַשֵּׂיבָה” וָאֹמַר אֲנִי:

“אַךְ מִפָּנַיִךְ הִסְתַּרְתִּיהָ, הוֹי אָזְנִי וְעֵינִי”.

וַתִּפְרֹץ בִּצְחוֹק וַתֹּאמַר: "אָכֵן מַה נִפְלָא

תַּרְבֶּה בְזִיּוּף עַד גַּם בַּשֵּׂעָר עָלָה".


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַשִּׁיר:


הוֹי צוֹבֵעַ בְּשָׁחוֹר שֵׂיבַת קָדְקֹד

לְמַעַן הַשִּׂיג בַּחֲרוּת וּלְמַעַן תַּעֲמֹד.

כְּבָר נִצְבַּע מַזָּלִי פַּעַם וַיִּשְׁחַר,

וַעֲרֻבָּתִי לְךָ כִּי לֹא עוֹד יִשְׁתַּחְרָר.


כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן שֶּצָּבַע זְקָנוֹ מִפִּי אוֹתָה נַעֲרָה דְּבָרִים אֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס רַב שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנוּ וְאָמַר לַסַּרְסוּר: “הוֹי מֵבִיא פֻרְעָנוּת שֶׁבְּסַרְסוּרִים, לֹא הֵבֵאתָ הַיּוֹם אֶל שׁוּקֵנוּ אֶלָּא נַעֲרָה שׁוֹטָה, הַמְּשַׁטָּה בְכָל מִי שֶׁבַּשּוּק וְשָׂמָה אוֹתָם לְלַעַג בְּשִׁירִים וְדִבְרֵי פִטְפּוּט”. יָרַד אוֹתוֹ סוֹחֵר מֵחֲנוּתוֹ וְהִכָּה אֶת הַסַּרְסוּר עַל פָּנָיו. נְטָלָהּ הַסַּרְסוּר וְחָזַר עִמָּהּ לִמְקוֹמָהּ כְּשֶׁהוּא כוֹעֵס וְאָמַר לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם נַעֲרָה מְעוּטַת בּוּשָׁה יוֹתֵר מִמֵּךְ, וּכְבָר כָּרַתְּ הַיּוֹם פַּרְנָסָתִי וּפַרְנָסָתֵךְ, וּכְבָר עָלָה עָלַי בִּגְלָלֵךְ שִׂנְאָתָם שֶׁל כָּל הַסּוֹחֲרִים”. רָאָה אוֹתָהּ אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים בַּדֶּרֶךְ וְהוֹסִיף עַל מְחִירָהּ עֲשָׂרָה דִּינָרִים. וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר שִׁהָאבֻּ אַלדִּין. שָׁאַל הַסַּרְסוּר רְשׁוּת מִן הַנַּעֲרָה לְמָכְרָהּ. אָמְרָה לוֹ: “הַרְאֵנִי אוֹתוֹ שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ וְאֶשְׁאַל אוֹתוֹ לְחֵפֶץ, וְאִם יִהְיֶה נִמְצָא חֵפֶץ זֶה בְּבֵיתוֹ אֲנִי נִמְכֶּרֶת לוֹ, וְאִם לָאו, לֹא”. הִנִּיחַ אוֹתָהּ הַסַּרְסוּר עוֹמֶדֶת וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי שִׁהָאבֻּ־אלדִּין, דַּע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ אָמְרָה שֶׁהִיא תִּשְׁאַל אוֹתְךָ לְחֵפֶץ, וְאִם הוּא נִמְצָא אֶצְלְךָ, הִיא נִמְכֶּרֶת לְךָ, וַהֲרֵי אַתָּה כְבָר שָׁמַעְתָּ מַה שֶׁאָמְרָה לַחֲבֵרֶיךָ מִן הַסּוֹחֲרִים”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיִלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסַּרְסוּר אָמַר לַסּוֹחֵר: “הֲרֵי כְבָר שָׁמַעְתָּ מַה שֶׁאָמְרָה לַחֲבֵרֶיךָ מִן הַסּוֹחֲרִים, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ אֵלֶיךָ, תַּעֲשֶׂה עִמְּךָ כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה עִם שְׁכֵנֶיךָ, וְאֶהְיֶה לְחֶרְפָּה בְעֵינֶיךָ. וַהֲרֵי אִם אַתָּה מַרְשֶׁה לִי לְהֲבִיאָהּ, אֲנִי מְבִיאָה אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אוֹתָהּ אֵלַי”. אָמַר לוֹ הַסַּרְסוּר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הָלַךְ הַסַּרְסוּר וְהֵבִיא אֶת הַנַּעֲרָה אֵלָיו. הִסְתַּכְּלָה בוֹ הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, שִׁהָאבֻּ־אלדִּין, כְּלוּם יֵשׁ בְּבֵיתֶךָ כַּר מְמֻלָּא בַחֲתִיכוֹת פַּרְוַת הַסְּנָאִי?” אָמַר לָהּ: “הֵן, שָׂרַת הַיָּפוֹת, אֶצְלִי בַּבַּיִת עֲשָׂרָה כָרִים מְמֻלָּאִים בַּחֲתִיכוֹת פַּרְוַת הַסְּנָאִי. וּמַה זֶּה תַעֲשִׂי בְכָרִים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: “אַמְתִּין לְךָ עַד שֶׁאַתָּה יָשֵׁן, וְאָשִׂים אוֹתָם עַל פִּיךָ וְאַפְּךָ עַד שֶׁתָּמוּת”. פָּנְתָה אֶל הַסַּרְסוּר וְאָמְרָה לוֹ: "הוֹי נִקְלֶה שֶׁבַּסַּרְסוּרִים, דּוֹמֶה שֶׁמְּשֻׁגָּע אַתָּה, עַד כְּדֵי זֶה שֶׁאַתָּה מַצִּיעֵנִי מִזֶּה שָׁעָה לִפְנֵי שְׁנַיִם מִן הַזְּקֵנִים שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם שְׁנֵי מוּמִים, וְאַחַר־כָּךְ אַתָּה מַצִּיעֵנִי לִפְנֵי אֲדוֹנִי שִׁהָאבֻּ־אלדִּין שֶׁבּוֹ שְׁלֹשָׁה מוּמִים. הָרִאשׁוֹן שֶׁקְּצַר קוֹמָה הוּא וְהַשֵּׁנִי שֶׁאַפּוֹ גָּדוֹל וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁזְּקָנוֹ אָרֹךְ וּכְבָר אָמַר עָלָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:


לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָֹׁמַעְנוּ עַל דְּבַר אָדָם

מֵעֵין זֶה בֵּין הַבְּרוּאִים כֻּלָּם:

זָקָן אַמָּה בַמִּדָּה לוֹ

וְאַפּוֹ טֶפַח וְאֶצְבַּע קוֹמָתוֹ.


וְאָמַר אַחַד מֵהֶם אַף זֹאת:

מִגְדַּל הַמִּסְגָּד בְּפָנָיו עָל.

כַּחְרֹג זֶרֶת מִטַּבַּעַת תַּעַל.

אִלּוּ נִכְנַס לְאַפּוֹ הָעוֹלָם,

נִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ בְּלִי הָאָדָם.


כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר שִׁהָאבֻּ־אלדִּין מִפִּי הַנַּעֲרָה דְבָרִים אֵלֶּה, יָרַד מִן הַחֲנוּת וְתָפַס אֶת הַסַּרְסוּר בְּצַוָּארוֹ וְאָמַר לוֹ: “מֵבִיא פֻרְעָנוּת שֶׁבַּסַּרְסוּרִים, כֵּיצַד זֶה אַתָּה מֵבִיא אֵלֵינוּ נַעֲרָה שֶׁתַּכְלִימֵנוּ וְתִלְעַג לָנוּ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד בְּשִׁירִים וְבְדִבְרֵי פִטְפּוּטִים?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נְטָלָהּ הַסַּרְסוּר וְהָלַךְ מִפָּנָיו וְאָמַר לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, כָּל יְמֵי חַיַּי אֲנִי עוֹסֵק בְּאוּמָנוּת זוֹ וְלֹא רָאִיתִי נַעֲרָה מְעוּטַת־נִמּוּס מִמֵּךְ וְלֹא בִּישׁ־מַזָּל יוֹתֵר לִי מִכּוֹכָבֵךְ, שֶׁכֵּן כָּרַתְּ פַּרְנָסָתִי הַיּוֹם וְלֹא הִרְוַחְתִּי מִמֵּךְ אֶלָּא הַטְּפִיחָה עַל הָעֹרֶף וְהַתְּפִיסָה בַצַּוָּארוֹן”. הֶעְמִיד אוֹתָה הַנַּעֲרָה גַם לִפְנֵי סוֹחֵר בַֹעַל עֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים וְאָמַר לָהּ: “כְּלוּם תִּמָּכְרִי לְסוֹחֵר זֶה, אֲדוֹנִי עַלַא אַלדִּין?” הִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמְצָאַתְהוּ גִבֵּן, שֶׁכְּבָר אָמַר עָלַיו הַמְּשוֹרֵר:


קָצְרוּ כְתֵפָיו וְשִׁדְרָתוֹ אָרְכָּהּ רָב.

דִּמְיוֹנוֹ כְשָׂטָן אֲשֶׁר נִתְקַל בְּכוֹכָב.

וּכְאִלּוּ טָעַם פַּעַם, וּבַשְּנִיָּה

אַךְ הִרְגִּישׁ וְהִנֵּה לְגִבֵּן נִהְיָה.


וְאָמַר עַל אוֹדוֹתָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים גַּם זֹאת:


בְּהִתְנַשֵׂא גִּבֶּנְכֶם עַל פִּרְדָּה עָל,

נַעֲשָׂה בָּהּ לַבְּרִיּוֹת לְמָשָׁל.

הַאֵין הוּא מַצְחִיק? אַל תִּתְמְהוּ כְלָל,

אִם הַפִּרְדָּה תַּחְתָּיו תִּתְחַלְחָל.


וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:


יֵשׁ הַרְבֵּה אֲשֶׁר גִּבֵּן עַל גִּבּוּנוֹ כֵּעוּר עוֹד

יוֹסִיף, וְעֵין כֹּל מִפָּנָיו תִּסְלֹד סָלוֹד.

וּכְאִלּוּ הוּא עָנָף יָבֵשׁ הִצְטַמְצֵם,

וְאֶתְרוֹגוֹ מֵרֹב יָמִים אוֹתוֹ עִקֵּם.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָשׁ הַסַּרְסוּר אֵלֶיהָ וּתְפָסָהּ וֶהְבִיאָהּ אֶל סוֹחֵר אַחֵר וְאָמַר לָהּ: “כְּלוּם תִּמָּכְרִי לָזֶה?” הִסְתַּכְלָה בוֹ וְמָצְאָה אוֹתוֹ דַּלֶּקֶת בְּעֵינָיו. אָמְרָה לוֹ: "הֲרֵי זֶה עֵינָיו טְרוּטוֹת וְכֵיצַד זֶה תִמְכְּרֵנִי לו? וְכְבָר אָמַר עָלָיו אַחַת הַמְשׁוֹרְרִים:


דַּלֶּקֶת בְּעֵינָיו חָלְיוֹ בְתוֹכוֹ,26

הִתִּישָׁה מִיָּד כָּל כֹּחוֹ.

בְּנֵי־אָדָם קוּמוּ רְאוּ

בְּעֵינוֹ זֻהֲמָה זוּ.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תְּפָסָה הַסַּרְסוּר וֶהֱבִיאָהּ אֶל סוֹחֵר אַחֵר וְאָמַר לָהּ: “כְּלוּם תִּמָּכְרִי לְזֶה?” הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְרָאַתְהוּ זְקָנוֹ מְגֻדָּל. אָמְרָה לַסַּרְסוּר: "אוֹי לְךָ, הֲרֵי אָדָם זֶה אַיִל הוּא שֶׁזְּנָבוֹ צָמַח בִּגְרוֹנוֹ. כֵּיצַד זֶה תִמְכְּרֵנִי לוֹ, בִּישׁ־גַּדָּא שֶׁבַּסַרְסוּרִים? כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ שֶׁכָּל אֶרֶךְ זָקָן שִׂכְלוֹ מֻעָט וּלְפִי אֹרֶךְ זְקָנוֹ מִעוּט שִׂכְלוֹ. וְעִנְיָן זֶה מְפֻרְסָם הוּא בֵּין הַחֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:


לֹא רָאִיתִי אָדָם זְקָנוֹ אָרַךְ,

וַיּוֹסֶף לוֹ הַדְרַת כָּבוֹד בְּכָךְ.

אֶלָּא כְכֹל שִׂכְלוֹ פָחַת וְהָלַךְ,

יוֹסִיף זְקָנוֹ יֵלֵךְ וְיֶאְרַךְ.


וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים גַּם הוּא:

לָנוּ יָדִיד וְזָקָן לוֹ,

לְלֹא תוֹעֶלֶת אֵל הֶאֱרִיכוֹ.

כְּאִלּוּ אַחַד לֵילוֹת חֹרֶף הִנּוֹ,

אָרוֹךְ וְאָפֵל וְקֹר תּוֹכוֹ.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נְטָלָהּ הַכָּרוֹז וְחָזַר. אָמְרָה לוֹ: “לְאָן אַתָּה פוֹנֶה?” אָמַר לָהּ: “אֶל אֲדוֹנֵךְ הַפַּרְסִי, שֶׁמַּסְפִּיק לָנוּ מַה שֶׁבָּא עָלֵינוּ בִּגְלָלֵךְ הַיּוֹם הַזֶּה. וְכְבָר הָיִית סִבָּה לִשְׁלֹל פַּרְנָסָתִי וּפַרְנָסָתוֹ בְּמִעוּט נִמּוּסֵךְ”. הִתְבּוֹנְנָה הַנַּעֲרָה בַשּׁוּק וּפָנְתָּה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְמֵאָחוֹר וּמִפָּנִים, וְנָפַל מַבָּטָהּ עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְּזְרָה עַל נוּר־אַלדִּין עַלִי הַמִּצְרִי, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ בָחוּר נָאֶה, לֶחְיוֹ צְחוֹרָה, קוֹמָתוֹ תְמִירָה וְהוּא בֶן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מֻפְלָא בְיֹפִי וָחֵן וְנוֹי וְעֶדְנָה כְּאִלּוּ הוּא אַגַּן־הַסַּהַר הַמֵּאִיר וְשִׁנַּיִם כְּאַבְנֵי־יְקָר, וְרֹק מָתוֹק מִסֻּכָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:


אַגְּנוֹת סַהַר וְעֳפָרִים הוֹפִיעוּ נִגְלוּ

לְחַקּוֹת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וָאֹמַר לָהֶם: "חִדְלוּ.

לְאַט לָךְ עָפְרָה לָזֶה אַל תִּשְׁתַּוִּי

וְכָזֹאת לְבָנָה, עָלַיִיךְ אַל תִּטְּלִי".


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:


וְתָמִיר, לְשַׂעֲרוֹ וּמִצְחוֹ שׁוֹרָה

כָל בְּרִיָּה בַחֲשֵׁכָה וּבָאוֹרָה.

אַל תְּגַנּוּ שׁוּמָה בְלֶחְיוֹ טְהוֹרָה.

כָּל כַּלָּנִית לָהּ נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה.


כְּשֶׁהִסְתַכְּלָה אוֹתָהּ נַעֲרָה בְנוּר־אַלדִּין, עָמַד בֵּינוֹ וּבֵין דַּעְתָּה וְתָפַשׂ בְּרוּחָהּ מָקוֹם חָשׁוּב וְדָבַק לִבָּהּ בְּאַהֲבָתוֹ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכְּלָה בְעַלִי נוּר־אַלדִּין, דָּבַק לִבָּהּ בְּאַהֲבָתוֹ. פָּנְתָה אֶל הַסַּרְסוּר וְאָמְרָה לוֹ: “בָּחוּר סוֹחֵר זֶה הַיּוֹשֵׁב בֵּין הַסּוֹחֲרִים וְעָלָיו מְעִיל עֶליוֹן שֶׁל אָרִיג פַּסִּים, כְּלוּם לֹא הוֹסִיף כְּלוּם עַל הַמְּחִיר?” אָמַר לָהּ הַסַּרְסוּר: “שָׂרַת־הַיָּפוֹת; בָּחוּר זֶה נָכְרִי הוּא, וּמִצְרִי, וְאָבִיו הוּא מִגְּדוֹלֵי הַסוֹחֲרִים שֶׁבְּקָאהְרָה, וְעוֹלֶה הוּא עַל כָּל סוֹחֲרֶיהָ וְנִכְבַּדֶּיהָ, וְזֶה זְמַן קָצָר לוֹ בִּמְדִינָה זוֹ, וְהוּא גָר אֵצֶל אָדָם מִידִידֵי אָבִיו, וְלֹא הִצִּיעַ בִּמְחִירֵךְ” לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעָט. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה אֶת דִּבְרֵי הַסַּרְסוּר, הֵסִירָה מֵאֶצְבָּעָה טַבַּעַת אֹדֶם רַבַּת־הַמְּחִיר, וְאָמְרָה לַסַּרְסוּר: “הוֹלִיכֵנִי אֵצֶל בָּחוּר זֶה נָאֶה, וְאִם הוּא קוֹנֶה אוֹתִי, לְךָ לְפִי טִרְחָתְךָ הַיּוֹם עִמָּנוּ טַבַּעַת זוֹ”. שָׂמַח הַסַּרְסוּר וּפָנָה אִתָּה אֶל נוּר־אַלדִּין. כְּשֶׁנִמְצְאָה לְיָדוֹ, הִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו, וְהִנֵּה הוּא כְאַגַּן־הַסַּהַר הַמָּלֵא, שֶׁכֵּן הָיָה נָאֶה בְחִנּוֹ, תָּמִיר בְּקוֹמָתוֹ וּמְחֻטֶּבֶת גִּזְרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:


הֲדַר חִנּוֹ בְּפָנָיו יִתְנוֹצֵץ.

וּמִמַּבַּט עֵינוֹ יִירֶה חֵץ.

וְכָל אוֹהֵב אוֹתוֹ מְרוֹרִים יַשְׁקְ עֵת יִרְחַק,

יֵחָנֵק; אַךְ לִדְבַּק בּוֹ יִמְתַּק,

לְבֶן מִצְחוֹ חֶשְׁקִי וְקוֹמָתוֹ.

שְׁלֵמוּת הַשְּׁלֵמוּת שְׁלֵמוּתוֹ

וְאָכֵן לְבוּשׁ־הָדָר בּוֹ יִתְפַּס,

עֲלֵי צַוָּארוֹן יָרֵחַ מִתְחַדַּשׁ נִרְכַּס:

וְאִישׁוֹן עֵינוֹ וְשׁוּמוֹתָיו לָהֶן דִּמְעוֹתַי עוֹלוֹת,

לֵילוֹת חֲבוּרֵי לֵילוֹת הִנָּן בַּלֵּילוֹת.

וְגַנוֹ וְגַבַּת־עֵינוֹ וְמַרְאֵהוּ

כְּיָרֵחַ – הַיָּרֵחַ בַּיָּרֵחַ הִנֵּהוּ.

וְנָקְפוּ עֵינָיו בְּכוֹס יַיִּן חָמֶר,

עֲלֵי־אוֹהֵב עֵת יְדִידִי עוֹבֵר.

וְהִגְמִיאַנִי מַשְׁקֶה זַךְ לְצִמְאוֹנִי

בְּחִיּוּךְ פִּיו, יוֹם דָּבְקוּ בִי.

וַהֲרִיגָתִי וְדָמִי בְּעֵינָיו

לְמֻתָּר – לַמֻּתָּר בַּמֻּתָּר נֶחְשָׁב.


הִסְתַּכְלָה הַנַּעֲרָה בְּנוּרֻ־אלדִּין וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כְּלוּם אֵין אֲנִי נָאָה?” אָמַר לָהּ: "שָׂרַת־הַיָּפוֹת, כְּלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם יָפָה מִמֵּךְ? אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “וּמִשׁוּם מָה רָאִיתִי אֶת הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם מוֹסִיפִים עַל מְחִירִי וְאַתָּה שׁוֹתֵק, אֵינְךָ אוֹמֵר כְּלוּם וְלֹא הוֹסַפְתָּ עַל מְחִירִי גַּם דִּינָר אֶחָד כְּאִלּוּ לֹא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִלּוּ הָיִיתִי בְעִירִי הָיִיתִי קוֹנֶה אוֹתָךְ בְּכל מַה שֶׁבְּיָדִי מִן הַמָּמוֹן”. אָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, קְנֵה אוֹתִי מִבְּלִי שֶׁיְהֵא רְצוֹנְךָ בְּכָךְ. וְאוּלָם אִלּוּ הָיִיתָ מוֹסִיף עַל מְחִירִי מַשֶּׁהוּ הָיִיתָ גוֹרֵם לִי נַחַת רוּחַ, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיִיתָ קוֹנֶה אוֹתִי, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ הַסּוֹחֲרִים: “אִלּוּ לֹא הָיְתָה נַעֲרָה זוֹ נָאָה, לֹא הָיָה מוֹסִיף עַל מְחִירָהּ סוֹחֵר מִצְרִי זֶה, שֶׁכֵּן בְּנֵי־מִצְרֵיִם מֻמְחִים הֵם בִּנְעָרוֹת”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתְבַּיֵּשׁ נוּרֻ־אלדִּין מִדִּבְרֵי הַנַּעֲרָה שֶׁאָמְרָה וְהִסְמִיקוּ פָּנָיו וְאָמַר לַסַּרְסוּר: “לְכַמָּה הִגִּיעַ מְחִיר נַעֲרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “הִגִּיעַ מְחִירָהּ לִתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים דִּינָר מִלְבַד דְּמֵי סַרְסָרוּת, וְאוּלָם הַמַּס לַשֻּׂלְטָאן עַל הַמּוֹכֵר הוּא”. אָמַר נוּרֻ־אלדִּין לַסַּרְסוּר: “הַנַּח אוֹתָהּ לִי בְאֶלֶף דִּינָר דְּמֵי סַרְסוּרִיָּה וְמְחִירָהּ”. הִזְדָּרְזָה הַנַּעֲרָה וְעָזְבָה אֶת הַסַּרְסוּר וְאָמְרָה: “מָכַרְתִּי עַצְמִי לְבָחוּר נָאֶה זֶה בְּאֶלֶף דִּינָר”. שָׁתַק נוּרֻ־אלדִּין. אָמַר אֶחָד: “מוֹכְרִים אָנוּ אוֹתָהּ לוֹ”, וְאָמַר שֵׁנִי: “רָאוּי הוּא לָהּ”. וְאָמַר אַחֵר: “אֲרוּר בֶּן אֲרוּרָה הוּא מִי שֶׁמּוֹסִיף עַל הַמְּחִיר וְאֵינוֹ קוֹנֶה”. וְאָמַר אַחֵר: “אָכֵן יִכְשְׁרוּ זֶה לְזוֹ”. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ נוּרֻ־אלדִּין בַּדָּבָר עַד שֶׁהַסַּרְסוּר הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים וְכָתְבוּ שְׁטַר הַמִּקְנָה וְהַקִּנְיָן עַל נְיָר, וְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ לְנוּרֻ־אלדִּין וְאָמַר לוֹ: “קַבֵּל לִרְשׁוּתְךָ אֶת נַעֲרָתְךָ. יָשִׁית אוֹתָהּ אֱלֹהִים מְבֹרֶכֶת לְךָ, שֶׁכֵּן לֹא תִצְלַח אֶלָּא לְךָ וְאַתָּה לֹא תִצְלַח אֶלָּא לָהּ”. נָשָׂא הַסַּרְסוּר קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


בָּאָהוּ גָד, נַעֲרָה בִכְבָלֶיהָ,

תִּגְרֹר תִּסְחַב אַחֲרֶיהָ שׁוּלֶיהָ.

אָכֵן לֹא תִצְלַח אֶלָּא לוֹ לְבָד,

וְלֹא יִצְלַח לָּ מִבַּלְעָדָיו אֶחָד.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְבַּיֵּשׁ נוּרֻ־אלדִּין בִּפְנֵי הַסּוֹחֵר וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׁקַל אֶת אֶלֶף הַדִּינָר שֶׁהִנִּיחָם פִּקָּדוֹן בְּיַד סוֹחֵר הַבְּשָׁמִים יְדִיד אָבִיו, וְנָטַל אֶת הַנַּעֲרָה וּבָא עִמָּה אֶל הַבַּיִת שֶׁהִשְׁכִּין אוֹתוֹ בוֹ הַזָּקֵן סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים. כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַנַּעֲרָה אֶל הַבַּיִת רָאֲתָה בוֹ שְׁטִיחִים בָּלִים וְעוֹרוֹת יְשָׁנִים. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֵין לִי מַעֲלָה בְעֵינֶיךָ וְאֵינִי רְאוּיָה שֶׁתּוֹבִילֵנִי אֶל מְעוֹנְךָ הָעִקָּרִי שֶׁבּוֹ חֲפָצֶיךָ? וּמִשּׁוּם מַה הִכְנַסְתָּ אוֹתִי אֵצֶל אָבִיךָ?” אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: “שָׂרַת הַיָּפוֹת, זֶהוּ בֵיתִי שֶׁאֲנִי בוֹ, וְאוּלָם רְכוּשׁוֹ שֶׁל זָקֵן סוֹחֵר־בְּשָׂמִים הוּא מִתּוֹשָׁבֵי מְדִינָה זוֹ. וּכְבָר פִּנָּה אוֹתוֹ לִי וְהִשְׁכִּין אוֹתִי בוֹ. וְכְבָר אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁנָּכְרִי אָנֹכִי, וְשֶׁאֲנִי מִבְּנֵי מְדִינַת קָאהִרָה”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי, הַפָּחוֹת שֶׁבְּבָתִּים יַסְפִּיק לִי עַד שֶׁתַֹּחֲזֹר לְעִירְךָ. וְאוּלָם בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ שֶׁתָּקוּם וְתָבִיא לָנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָּׂר הַצָּלוּי וְהַיַּיִן וְהַפַּרְפְּרָאוֹת וְהַפֵּרוֹת”. אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: “שָׂרַת הַיָּפוֹת, אֵין אִתִּי מִן הַמָּמוֹן מִלְּבַד אֶלֶף הַדִּינָר, וְאֵין לִי כְלוּם זוּלַת אֵלֶּה הַדִּינָרִים, וְהָיוּ עִמִּי קְצָת מִן הָאֲדַכְּמוֹנִים וְהוֹצֵאתִי אוֹתָם אֶתְמוֹל”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אֵין לְךָ יְדִיד בְּעִיר זוֹ שֶׁתִּלְוֶה לְךָ מִמֶּנּוּ חֲמִשִּׁים אֲדַרְכְּמוֹן שֶׁתָּבִיא אוֹתָם אֵלַי, שֶׁאַגִּיד לְךָ מַה לַעֲשׂוֹת בָּהֶם?” אָמַר לָהּ: “אֵין לִי יְדִיד זוּלַת סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים”. הָלַךְ תֵּכֶף וּמִיָּד וּפָנָה אֶל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים וְאָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי”. הֵחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַה קָנִיתָ בְּאֶלֶף הַדִּינָר הַיּוֹם?” אָמַר לוֹ: “קָנִיתִי בָהֶם נַעֲרָה”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה, קוֹנֶה נַעֲרָה אַחַת בְּאֶלֶף דִּינָר? מִי יִתֶּן וְיָדַעְתִּי, מַה טִיבָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “דּוֹדִי, נַעֲרָה הִיא מִבְּנוֹת הַפְרַנְקִים”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה־הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנוּרֻ־אלדִּין אָמַר לְסוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים: “נַעֲרָה הִיא מִבְּנוֹת הַפְרַנְקִים”, אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “דַּע, בְּנִי, שֶׁהַמֻּבְחָרָה בִבְנוֹת הַפְרַנְקִים מְחִירָהּ אֶצְלֵנוּ בְעִירֵנוּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דִּינָר. וְאוּלָם, בְּנִי, הֶעֱרִימוּ עָלֶיךָ בְנַעֲרָה זוֹ, וְאִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ בָּהּ, לִין אֶצְלָהּ הַלַּיְלָה, וּבַבֹּקֶר הוֹרֵד אוֹתָהּ לַשּׁוּק וְמְכֹר אוֹתָהּ וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מַפְסִיד בָּהּ מָאתַיִם דִּינָר, וְשַׁעֵר בְּדַעְתְּךָ שֶׁטָּבַעְתָּ בַיָּם אוֹ שֶׁעָלוּ עָלֶיךָ לִסְטִים בַּדֶּרֶךְ”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “נְכוֹחִים דְּבָרֶיךָ. וְאוּלָם, דּוֹדִי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹא הָיוּ עִמִּי מִלְבַד אֶלֶף הַדִּינָר, וְלֹא נִשְׁאַר אִתִּי כְלוּם שֶׁאוֹצִיא לִמְזוֹנוֹת וַאֲנִי מְבַקֵשׁ מֵחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ שֶׁתַּלְוֶה לִי חֲמִשִּׁים אֲדַרְכְּמוֹן שֶׁאוֹצִיא אוֹתָם לִמְזוֹנוֹת עַד מָחָר, וַאֲנִי מוֹכֵר אֶת הַנַּעֲרָה וּמַחֲזִירָם לְךָ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ, בְּנִי, עַל רֹאשִׁי”. שָׁקַל לוֹ חֲמִשִּׁים אֲדַרְכְּמוֹן וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַתָּה בָחוּר צָעִיר לְשָׁנִים וְנַעֲרָה זוֹ יָפָה וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁלִּבְּךָ יִדְבַּק בָּהּ, וְלֹא יִהְיֶה קַל בְּעֵינֶיךָ לִמְכֹּר אוֹתָהּ. וְהִנֵּה אַתָּה אֵין לְךָ כָּל הוֹן לְהוֹצָאוֹתֶיךָ, וְיִכְלוּ חֲמִשִּׁים אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה וְתָבוֹא אֵלַי, וַאֲנִי אַלְוֶה לְךָ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּפַעַם שְׁנִיָּה וּפַעַם שְׁלִישִׁית עַד עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְאִם תָּבוֹא אֵלַי אַחֲרֵי זֶה, אֲפִלּוּ שָׁלוֹם כַּמִּשְׁפָּט לֹא אַחֲזִיר לְךָ וּתְאַבֵּד אֶת יְדִידוּתֵנוּ עִם אָבִיךָ”. הוֹשִׁיט לוֹ הַזָּקֵן חֲמִשִּׁים אֲדַרְכְּמוֹנִים. נָטַל אוֹתָם נוּרֻ־אלדִּין וְהֵבִיא אוֹתָם לַנַּעֲרָה. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי לֵךְ לַשׁוּק עַכְשָׁו מִיָּד, וְהָבֵא לָנוּ בְעֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן מֶשִׁי מְגֻוָּן חֲמִשָּׁה גְוָנִים, וְהָבֵא לָנוּ בִשְׁלֹשִׁים הָאֲדַרְכְּמוֹן הָאֲחֵרִים בָּשָׂר וָלֶחֶם וּפֵרוֹת וּמַשְׁקֶה וּפְרָחִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ נוּרֻ־אַלדִּין לַשּוּק וְקָנָה מַה שֶׁבִּקְּשָׁה אוֹתָהּ נַעֲרָה וְהֵבִיא אוֹתוֹ לָהּ. קָמָה תֵכֶף וּמִיָּד וְהִפְשִׁילָה אֶת שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַל יָדֶיהָ וּבִשְּׁלָה מַאֲכָל וְתִקְּנָה אוֹתוֹ תַּכְלִית הַתִּקּוּן. הִגִּישָׁה לוֹ אֶת הָאֹכֶל, וְאָכַל וְאָכְלָה אִתּוֹ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. הִגִּישָׁה אֶת הַיַּיִּן וְלֹא פָסְקָה לְהַשְׁקוֹתוֹ וּלְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר וְיָשֵׁן. קָמָה הַנַּעֲרָה תֵּכֶף וּמִיָּד וְהוֹצִיאָה מֵחֲבִילָתָהּ תַרְמִיל שֶׁל עוֹר טָאיִפִי27 וּפָתְחָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ שְׁתֵּי מְחָטִים וְיָשְׁבָה וְעָשְׁתָה עֲבוֹדָתָהּ עַד שֶׁגָּמְרָה, וְהָיְתָה חֲגוֹרָה נָאָה. עָטְפָה אוֹתָהּ אַחֲרֵי שֶׁנִּקְּתָה אוֹתָהּ וְהֶחֱלִיקָה וְשָׂמָה אוֹתָהּ תַּחַת הַכַּר. אַחֲרֵי זֶה קָמָה וּפָשְׁטָה בְגָדֶיהָ וְיָשְׁנָה לְצַד נוּר־אַלדִּין. עִסְּתָה אוֹתוֹ וְהִתְעוֹרֵר מִשְּנָתוֹ וּמָצָא לְצִדּוֹ נַעֲרָה דוֹמָה כְאִלּוּ הִיא כֶסֶף טָהוֹר, רַכָּה מִמֶּשִּׁי וְטְרִיָּה יוֹתֵר מֵאַלְיָה, גְלוּיָה יוֹתֵר מִן הַנֵּס וְיָפָה מִן הָאֲדֻמּוֹת בַּגְמַלּוֹת28 קוֹמָתָהּ חָמֵשׁ בָּאַמָּה וְשָׁדַיִם נָכוֹנוֹ. גַּבּוֹת דּוֹמוֹת לִקְשָׁתוֹת יוֹרוֹת חִצִים, וְעֵינַיִם כְּעֵינֵי עֳפָרִים וּלְחָיַיִם כַּכַּלָנִּיוֹת. וּכְאִלּוּ לָהּ הִתְכַּוֵּן הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:


שְׂעָרָהּ לַיְלָה וְקָדְקָדָהּ דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר,

לֶחְיָהּ שׁוֹשָׁן וְרֻקָּה יַיִן יָקָר,

דָּבְקָהּ נָאוֶה וְרָחֲקָה לֶהָבָה תִשָּׂעֵר,

שִׁנֶּיהָ פְנִינִים וּפָנֶיהָ סַהַר יָאֵר.


וּמַה יָפִים דִּבְרֵי אַחַד הַמְּשׁוֹרְרִים:


הוֹפִיעוּ כַלְּבָנָה, כַּעֲנַף עֲרָבָה נָטָתָה.

רֵיחָהּ עִנְבָּר וּצְלִיל עָפְרָה רִנָּתָהּ.

כְּאִלּוּ צַעַר אֶל לִבִּי חָדַר,

וּבְעֵת רָחֲקָהּ לְדֶבֶק יִתְעוֹרָר.

לָהּ פָּנִים נַעֲלוּ עַל כּוֹכְבֵי רֹם,

וְאוֹר מִצְחָהּ עַל אַגַּן־סַהַר יָרֹם,


וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם גַּם זֹאת:


הִזְהִירוּ סְהָרִים וִירָחִים הֵסִירוּ צְעִיפִים,

וּפָנוּ צְבָאִים כֹּה וָכֹה וְנָטוּ סְעִיפִים,

וְבְתוֹכָן שְׁחוֹרַת עַיִן לְיָפְיָהּ

בִּקְשׁוּ כּוֹכָבִים גַּם עֹשֶׁר לָהּ.


בְּאוֹתוֹ שָׁעָה פָּנָה נוּרֻ־אלדִּין מִיָּד אֶל אוֹתָה נַעֲרָה וְאִמְּצָהּ אֶל חָזֵהוּ, וּמָצַץ אֶת שְׂפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה וְאַחַר אֶת שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה וְהֵטִיל אֶת הַלָּשׁוֹן בֵּין שְׁתֵּי הַשְֹפָתַיִם. וְקָם אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ בְּתוּלָה, פְּנִינָה לֹא נֻקָּבָה וּסְיָחָה לֹא רֻכְּבָה. הִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְדָבַק בָּהּ. וְשָׁרְתָה בֵינֵיהֶם אַהֲבָה לִבְלִי הִפָּרֵד. וְנָשַׁק לָהּ עַל לֶחְיָהּ כִּצְלִיל צְרוֹר אֶבֶן בְּתוֹךְ מֵי מְצוּלָה, וְהִתְנוֹדֵד וְהִתְנוֹפֵף כְּרֹמַח מְעוֹפֵף בִּקְרָבוֹת מִתְנוֹפֵף. וְהָיָה אוֹתוֹ בָחוּר נוּרֻ־אַלדִּין מִשְׁתּוֹקֵק עֹרֶף לְחַבֵּק וְשְׂפָתָיו לִמְצוֹת הָדֵק. לִנְשֹׁךְ לְחָיַיִם וְלִצְבֹט שָׁדַיִם בְּמַבָּטִים מִצְרִים. וַעֲגָבִים תֵימָנִים; בְּהִתְיַפְּחוּת כּוּשִׁית, בְּהִתְמַסְּרוּת הָדִית וְבְלַהַט נוּבִּי, בַּאֲנָחָה דַמְיָטִית וְחֹם סַעִידִי, וּנְשִׁיַּת עוֹלָם אֲלֶכְּסַנְדְרוֹנִי. וְהָיוּ בָהּ בְּאוֹתָה נַעֲרָה כָּל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת עִם חֵן וְרֹךְ מֻפְלָגִים, כּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֵיהָ הַמְשׁוֹרֵר:


זֹאת אֲשֶׁר כָּל הַיָּמִים לֹא אֶשְׁכְּחֶנָּה,

וְלֹא אֵט אֶל אֲשֶׁר לֹא אֵלַי יְקָרְבֶנָּה.

כְּאִלּוּ הַלְּבָנָה בְּצוּרָתָהּ נוֹצְרָהּ,

יִשְׁתַּבַּח בּוֹרְאָהּ יִשְׁתַּבַּח יוֹצְרָהּ.

אִם עָצוּם חֶטְאִי בַּאֲשֶׁר אֹהֲבֶנָּה,

לֹא אָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה יוֹם אֶרְאֶנָּה,

עָשַׂתְנִי נְדוּד שֵׁנָה וְתָשּוּשׁ וּמִצְטָעֵר,

וְהַלֵּב נָבוֹךְ נָבוֹךְ בִּסְגֻלּוֹתֶיהָ מְהַרְהֵר.

וָאָשִׁיר בֵּית שִׁיר לֹא יֵדָעֶנוּ,

בִּלְתִּי אִם עֶלֶם מֵבִין בְּשִׁיר מוּבָנוֹ יְבִינֵנוּ.

לֹא יֵדַע תְּשׁוּקָה בִּלְתִּי אֲשֶׁר בָּהּ נִתְנַסָּה,

וְלֹא אַהֲבָה בִּלְתִּי אֲשֶׁר בָּהּ סָבַל וְנָשָׁא.


יָשְׁנוּ נוּרֻ־אַלדִּין הוּא וְאוֹתָהּ נַעֲרָה עַד הַבֹּקֶר בְּתַעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעִים.


הִרְגִּישָׁה שָׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶּךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנוּרֻ־אלדִּין יָשֵׁן לְיַד אוֹתָה נַעֲרָה עַד הַבֹּקֶר בְּתַעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעִים; לוֹבְשִׁים לְבוּשׁ הַהִתְּחַבְּקוּת שֶׁכַּפְתוֹרָיו מְהֻדָּקִים, בְּטוּחִים מִפִּגְעֵי הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים. וּכְבָר לָנוּ בַמַּצָּב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, מִבְּלִי לַחֲשֹׁשׁ לְשִׂיחַת בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְּשׁוֹרֵר:


לֵךְ אֶל אָהַבְתָּ וְלִמְחָרֵף אַל תָּשֵׁת לֵבָב

הֲרֵי בְעֵינַי מְקַנֵּא נֵצַח אָהֵב לֹא יִיטַב.

לֹא יָצָר הָרַחֲמָן מַרְאֶה לְחֵן רָב.

מִזּוּג אוֹהֲבִים בְּמִטָּה יַחַד יִשְׁכַּב.

חֲבוּקִים יָנוּחוּ שִׂמְלַת שָׂשׂוֹן מִכְסֶה לָהֶם.

לִמְרַאֲשׁוֹתָם זְרוֹעַ וְכַף־יַד כַּר לִשְׁנֵיהֶם.

וְאִם בְּאַהֲבָה נֶאֱמָנָה קְשׁוּרִים הַלְבָבוֹת,

קֶשֶׁר אַמִּיץ כָּזֶה, אִישׁ לֹא יְנַפֵּץ עֲלֵי אֲדָמוֹת.

הוֹי מְחָרֵף אַהֲבַת אוֹהֲבִים בָּאָדָם.

הֲיֵשׁ בְּיָדְךָ לְהַצִּיל לְבָבוֹת מִחָלְיָם?

עֵת יִקְרַב עִצָּבוֹן בְּחַיֶּיךָ אֵלֶיךָ,

יָדִיד כָּזֶה אֵין כָּמוֹהוּ, רַק לוֹ הַקְדֵּשׁ חַיֶּיךָ.


וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, הִתְעוֹרֵר נוּרֻ־אלדִּין מִשְּׁנָתוֹ, וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהֵכִינָה מַיִם. רָחֲצוּ שְׁנֵיהֶם וּמִלֵּא מַה שֶׁחוֹבָה עָלָיו מִן הַתְּפִלָּה, לֵאלֹהָיו. הֵבִיאָה לוֹ קְצָת מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, וְאָכַל וְשָׁתָה. אַחַר כָּךְ הִכְנִיסָה הַנַּעֲרָה אֶת יָדָהּ מִתַּחַת לַכַּר וְהוֹצִיאָה אֶת הַחֲגוֹרָה שֶׁעָשְׂתָה אוֹתָה בַּלַּיְלָה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָה לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, טֹל חֲגוֹרָה זוֹ”. אָמַר לָהּ: מִנַּיִן חֲגוֹרָה זוֹ?" אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִיא הַמֶּשִׁי שֶׁקָּנִיתָ אֶתְמוֹל בְּעֶשְׂרִים הַאֲדַרְכְּמוֹנִים. קוּם אֵפוֹא וְהוֹלֵךְ אוֹתָהּ אֶל שׁוּק הפַּרְסִים וּמְסֹר אוֹתוֹ לַסַּרְסוּר שֶׁיַּכְרִיז עַל מְכִירָתָהּ, וְאַל תִּמְכּוֹר אוֹתָהּ אֶלָא בְעֶשְׂרִים דִּינָר בִּמְזֻמָּן”. אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: שָׂרַת הַיָּפוֹת, כְּלוּם יִמָּכֵר בְּעֶשְׂרִים דִּינָר דָּבָר שֶׁעֶרְכּוֹ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן, שֶׁנַּעֲשָׂה בְלַיְלָה אֶחָד?" אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ עֵרֶךְ זֹאת. וְאוּלָם הוֹלֵךְ אוֹתָהּ אֶל הַשׁוּק וּמְסֹר אוֹתָהּ לַסַּרְסוּר, וּכְשֶׁהַסַּרְסוּר מַכְרִיז עָלֶיהָ יִתְבָּרֵר לְךָ עֶרְכָּהּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל נוּרֻ־אלדִּין אֶת הַחֲגוֹרָה מִן הַנַּעֲרָה וְהֵבִיא אוֹתָה אֶל שׁוּק הַפַּרְסִים וּמָסַר אֶת הַחֲגוֹרָה לַסַּרְסוּר וְצִוָּהוּ לְהַכְרִיז עָלֶיהָ, וְיָשַׁב נוּרֻ־אלדִּין עַל סַפְסַל שֶׁל חֲנוּת וְנֶעֱלַם מֵאֶצְלוֹ הַסַּרְסוּר שָׁעָה אַחַת, אַחַר־כָּךְ בָּא אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, קוּם וְקַבֵּל לְיָדְךָ מְחִיר הַחֲגוֹרָה, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְעֶשְׂרִים דִּינָר שֶׁאַתָּה מְקַבְּלָם בִּמְזֻמָּנִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין אֶת דִּבְרֵי הַסַּרְסוּר. תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְקָם לְקַבֵּל לְיָדוֹ אֶת עֶשְׂרִים הַדִּינָר, כְּשֶׁהוּא בֵּין מַאֲמִין בַּדָּבָר וּבֵין חוֹשֵׁב אוֹתוֹ לְשֶׁקֶר. כְּשֶׁקִּבֵּל אוֹתָם הָלַךְ מִיָּד וְקָנָה בָהֶם כֻּלָּם מֶשִּׁי מִכָּל הַגְּוָנִים, שֶׁתַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ כֻלּוֹ הַנַּעֲרָה חֲגוֹרוֹת, חָזַר הַבַּיְתָה וְנָתַן לָהּ אֶת הַמֶּשִׁי וְאָמַר לָהּ: “עֲשִׂי אוֹתוֹ כֻלּוֹ חֲגוֹרוֹת, וְלַמְּדִי אוֹתִי אַף אָנִי, שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי מִיָּמַי אוּמָנוּת יָפָה יוֹתֵר מֵאוּמָנוּת זוֹ, וְלֹא מְבִיאָה רֶוַח יוֹתֵר מִמֶּנָּה. חֵי־אֱלֹהִים הִיא עֲדִיפָה מִן הַמִּסְחָר אֶלֶף פְּעָמִים”. צָחֲקָה הַנַּעֲרָה לִדְבָרָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, נוּרֻ־אלדִּין, לֵךְ אֶל יְדִידְךָ סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים, וּלְוֵה לְךּ מֵאִתּוֹ שְׁלֹשִׁים אֲדַרְכְּמוֹן, וּלְמָחָר שַׁלֵּם אוֹתָם לוֹ מִמְּחִיר הַחֲגוֹרָה, אוֹתָם וְאֶת חֲמִשִּׁים הָאֲדַרְכְּמוֹן שֶׁלָּוִיתָ מִמֶּנּוּ לִפְנֵיהֶם”. קָם נוּרֻ־אלדִּין וּבָא אֶל יְדִידוֹ סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים וְאָמַר לוֹ: "דּוֹדִי, הַלְוֵנִי שְׁלֹשִׁים אֲדַרְכְּמוֹן, וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי מֵבִיא לְךָ אֶת שְׁמוֹנִים הָאֲדַרְכְּמוֹן בְּבַת אַחַת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַל לוֹ הַזָּקֵן סוֹחֵר הַבְּשָׂמִים שְׁלֹשִׁים אֲדַרְכְּמוֹן, נָטַל אוֹתָם נוּרֻ־אלדִּין וּבָא בָהֶם אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה בָהֶם בָּשָׂר וְלֶחֶם וּמִינֵי מְתִיקָה וּפֵרוֹת וּפְרָחִים כְּפִי שֶׁעָשָׂה אֶתְמוֹל, וְהֵבִיא אוֹתָם לַנַּעֲרָה: וְהָיָה שְׁמָה שֶׁל שְׁמָהּ שֶׁל אוֹתָה נַעֲרָה מִרְיָם עוֹשָׂה־הַחֲגוֹרוֹת, כְּשֶׁנָטְלָה לְיָדָהּ אֶת הַבָּשָׂר קָמָה תֵכֶף וּמִיָּד וְהֵכִינָה אֹכֶל מְפֹאָר וְשָׂמָה אוֹתוֹ לִפְנֵי אֲדוֹנָהּ נוּר־אַלדִּין, וְהָיְתָה מְמַלְאָה אֶת הַכּוֹס וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ, וְאַף הוּא מְמַלֵּא אֶת הַכּוֹס וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִתְקַלֵּס הַיַּיִן בְּדַעְתָּם, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיָה חֵן נְעִימוּתוֹ וְנוֹי תְכוּנָתוֹ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה!


אֹמַר לְתָמִיר אֲשֶׁר לְכוֹס מִשְׁתֵּהוּ

מִשְׁקַע מֹר רֵיחַ בִּשְׁמֵהוּ:

“הֲמִלֶּחְיְךָ יֵעָצֵר?” אָמַר: "לֹא, מִנַּיִן?

מָתַי זֶה יֵעָצֵר מִשּׁוֹשָׁן יַיִן?"


לֹא פָסְקָה אוֹתָה נַעֲרָה לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נוּר אַלדִּין וְהוּא מְשַׁעְשְׁעָהּ, וְתוֹשִׁיט לוֹ הַכּוֹס וְהַסֵּפֶל מְבַקֶּשֶׁת לְמַלֵּא לָהּ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַה שֶׁמַּנִּיחַ אֶת הַדַּעַת, וּכְשֶׁהָיָה מַנִּיחַ יָדוֹ עָלֶיהָ, הָיְתָה מְעַכַּבְתּוֹ מִתְגַּנְדֶּרֶת, וְהוֹסִיף לָהּ הַשִּׁכָּרוֹן יֹפִי וָחֵן. נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


וּתְמִירָה תִתְאַו לְיַיִן אָמְרָה לְאוֹהֲבָה אָהֵב

בִּמְסִבַּת רֵעוּת, וְהוּא מִתְיָרֵא פֶן אוֹתוֹ תְתָעֵב:

"אִם כּוֹס הַיַּיִן לֹא תַּקִּיף וְתַשְׁקֵנִי הַשְׁקוֹת,

אֲלִינְךָ מִנִּי מָרְחָק" וַיִּירָא פֶן תְמָאֲסֶנּוּ זֹאת.


לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שָׁגָּבַר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן וְנִרְדָּם. קָמָה הִיא תֵכֶף וּמִיָּד וְעָסְקָה בִמְלַאכְתָּהּ בַּחֲגוֹרָה כְּמִנְהָגָהּ. וּכְשֶׁגָּמְרָה נִקְּתָה אוֹתָה וְעָטְפָה בִנְיָר. אַחַר־כָּךְ פָּשְׁטָה בְגָדֶיהָ וְיָשְׁנָה לְצִדּוֹ עַד לַבֹּקֶר.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמִּרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת, כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת מְלֶאכֶת הַחֲגוֹרָה נִקְּתָה אוֹתָה וְעָטְפָה בִנְיָר, וְאַחַר־כָּךְ פָּשְׁטָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְיָשְׁנָה לְצִדּוֹ שֶׁל הַנַּעַר עַד לַבֹּקֶר. קָם נוּרֻ־אלדִּין וְגָמַר עֲבוֹדָתוֹ. הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת הַחֲגוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֶל הַשּׁוּק וְמְכֹר אוֹתָהּ בְּעֶשְׂרִים דִּינָר, כְּשֵׁם שֶׁמָכַרְתָּ אֶת הַדּוֹמָה לָה תְּמוֹל”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נְטָלָהּ וְהוֹלִיכָה אֶל הַשּׁוּק וּמָכַר אוֹתָהּ בְּעֶשְׂרִים דִּינָר. בָּא אֶל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים וּמָסַר לוֹ אֶת שְׁמוֹנִים הָאֲדַרְכְּמוֹן וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְבֵרַךְ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם מָכַרְתָּ אֶת הַנַּעֲרָה?” אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “כֵּיצַד אֶמְכֹּר אֶת נִשְׁמָתִי מִתּוֹךְ גּוּפִי?” סִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מִן הַהַתְחָלָה עַד הַסּוֹף, וְהִגִּיד לוֹ כָל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ. שָׂמַח הַזָּקֵן סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים שִׂמְחָה רַבָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי, שִׂמַּחְתָּ אוֹתִי. יִתֵּן אֱלֹהִים וְתִהְיֶה בְטוֹב תָּמִיד, שֶׁכֵּן מְאַחֵל אֲנִי לְךָ טוֹבָה בִּגְלַל אַהֲבָתִי לְאָבִיךָ וְקִיּוּם יְדִידוּתִי עִמּוֹ. נִפְרַד נוּרֻ־אלדִּין מִן הַזָּקֵן סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים, וְהָלַךְ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה בָשָׂר וּפֵרוֹת וּמַשְׁקֶה וְכָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, כְּמִנְהָגוֹ, וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה. וְלֹא פָסְקוּ נוּרֻ־אלדִּין הוּא וְהַנַּעֲרָה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְרַחֲבוּת וְאַהֲבָה וְרֵעוּת מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה, כְּשֶׁהִיא עוֹשָׂה בְּכָל לַיְלָה חֲגוֹרָה וְהוּא מוֹכְרָהּ בְּעֶשְׂרִים דִּינָר, וּמוֹצִיא מֵהֶם לְמַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ וְנוֹתֵן אֶת הַשְּׁאָר לָהּ שֶׁתִּשְׁמְרֵהוּ אֶצְלָהּ לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין, כְּשֶׁאַתָּה מוֹכֵר אֶת הַחֲגוֹרָה מָחָר, קַח לִי בִמְחִירוֹ מֶשִׁי סַסְגּוֹנִי בְשִׁשָּׁה צְבָעִים, שֶׁכְּבָר עָלָה בְדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ מִטְפַּחַת, שֶׁתָּשִׂים אוֹתָה עַל כְּתֵפֶיךָ, שֶׁלֹא הִשִּׂיגָה שִׂמְחָה עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא בְנֵי הַסּוֹחֲרִים וְלֹא בְנֵי־מְלָכִים”. בְּאוֹתָה שָׁעָה יָצָא נוּרֻ־אלדִּין לַשּׁוּק וּמָכַר אֶת הַחֲגוֹרָה וְקָנָה אֶת הַמֶּשִׁי הַסַּסְגּוֹנִי, כְּפִי שֶׁאָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיהָ. יָשְׁבָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת עוֹשָׂה לוֹ אֶת הַמִּטְפַּחַת שָׁבוּעַ תָּמִים, שֶׁכֵּן הָיְתָה עוֹסֶקֶת בְּכָל לַיְלָה אַחֲרֵי גָּמְרָה חֲגוֹרָה בִּמְלֶאכֶת הַמִּטְפַּחַת מַשֶּהוּ עַד שֶׁהִשְׁלִימָה אוֹתָהּ. מָסְרָה אוֹתָהּ לְנוּרֻ־אלדִּין וְשָׂם אוֹתָהּ עַל כְּתֵפָיו, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בָּהּ בַּשּׁוּק. הָיוּ הַסּוֹחֲרִים בְּנֵי־אָדָם וַחֲשׁוּבֵי הָעִיר עוֹמְדִים אֶצְלוֹ חֲבוּרוֹת לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ וּבְאוֹתָהּ מִטְפַּחַת וִיפִי מְלַאכְתָּהּ. אֵרַע שֶׁנוּר־אלדִּין הָיָה יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת, וְהִתְעוֹרֵר מִשְּנָתוֹ וּמָצָא אֶת נַעֲרָתוּ בוֹכָה בְכִי רַב וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


מִשְׁמֵשׁ פֵּרוּד הָאָהוּב וּבָא וְקָרַב,

אוֹי לוֹ לַפֵּרוּד שִׁבְרוֹ מַה רַב.

נִתְפּוֹרֵר לִבִּי אוֹי לְצַעֲרִי עָלָה,

עֲלֵי לֵילוֹת עָבְרוּ עָלֵינוּ בְּגִילָה.

אָכֵן מְקַנֵּא עָלֵינוּ בְעַיִן רָעָה

יַבִּיט וְיַשִּׂיג אֶת מַטָּרָתוֹ, בָּאָה.

וְאֵין קָשֶׁה עָלֵינוּ יוֹתֵר מִקִּנְאָה,

וּמֵעֵינֵי מְרַגֵּל דִּבָּה הוֹצִיאָה.


אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: “גְּבִרְתִּי מִרְיָם, מַה לָּךְ שֶׁאַתְּ בּוֹכָה?” אָמְרָה לוֹ: “בּוֹכָה אֲנִי מִצַּעַר הַפְּרִידָה, שֶׁכְּבָר חָשׁ לִבִּי בָהּ”. אָמַר לָהּ: “שָׂרַת הַיָּפוֹת, וּמִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יַפְרִיד בֵּינֵינוּ, בְּעוֹד שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ יוֹתֵר מִכָּל הַבְּרוּאִים וְחוֹשֵׁק בָּךְ מִכֻּלָּם?” אָמְרָה לוֹ: "אֶצְלִי כִפְלֵי כִפְלַיִם מִמַּה שֶׁאֶצְלְךָ. וְאוּלָם הַהִרְהוּר בַּטּוֹב בַּלֵּילוֹת מֵבִיא בְנֵי אָדָם לִידֵי עַצְבוּת. וְהֵיטִיב הַמְּשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ:


חָשַׁבְתָּ טוֹב עַל יָמִים אִם טוֹבוּ לְךָ,

וְאֶל אִיּוּמֵי הַגּוֹרָל לֹא שַׂמְתָּ לִבְּךָ.

נָתַתָּ לְשַׁלְוַת לֵילוֹת הַתְעוֹתְךָ הַתְעוֹת,

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר אֲפֵלָה תַּאֲפִיל לַיְלָה בָּהִיר בַּלֵּילוֹת,

כּוֹכָבִים בִּשְׁמֵי עָל מַחֲנוֹת לְאֵין סוֹף הֵנָּה,

אַךְ אֲפֵלָה תְכַס רַק שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה.

כַּמָּה אִילָנוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת, יְרֻקִּים, קְרֵחִים בֵּינֵיהֶם:

אַךְ רַק אֲשֶׁר פִּרְיָם יִתְּנוּ, אֶבֶן לֹא תִשָׂא פְנֵיהֶם.

הֲלֹא תִּרְאֶה בַיָּם נְבֵלָה תַעֲלֶה מַעֲלָה,

וְאוּלָם פְּנִינָה רַק בְּמַעֲמַקִּים צָלְלָה:


אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: “אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין, אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁלֹא תַעֲלֶה וְלֹא תָבֹא הָפְּרִידָה, הִזָּהֵר מִפְּנֵי בֶן אָדָם פְרַנְקִי, עִוֵּר בְּעֵינוֹ הַיְּמָנִית וּפִסֵּחַ בְּרַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְהוֹא זָקֵן שֶׁפָּנָיו אַפְרוּרִים וּזְקָנוֹ מְסֻבָּךְ, שֵָכֵּן יִהְיֶה הוּא הַסִּבָּה לְפֵרוּדֵנוּ. וּכְבָר רְאִיתִיו בְעִיר זוֹ, וְדוֹמָה אֲנִי שֶׁבָּא לְחַפֵּשׂ אַחֲרַי”. אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: “שָׂרַת־הַיָּפוֹת, כְּשֶׁמַּבָּטִי יִפֹּל עָלָיו, אֲנִי הוֹרְגוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ לְמָשָׁל וּלְמוּסָר”. אָמְרָה לוֹ מִרְיָם: “אֲדוֹנִי, אַל תַּהֲרֹג אוֹתוֹ וְאַל תְּדַבֵּר אֵלָיו וְלֹא יְהֵא לְךָ מַשָּׂא וּמַתָּן עִמּוֹ וְאַל תְּטַפֵּל בּוֹ וְאַל תֵּשֵׁב בְּחֶבְרָתוֹ, וְאַל תְּהַלֵּךְ עִמּוֹ וְאַל תְּדַבֵּר עִמּוֹ דָּבָר. וּמִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לֵאלֹהִים שֶׁיָּסִיר מֵעָלֵינוּ רָעָתוֹ וּמְזִמָּתוֹ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר לָקַח נוּרֻ־אלדִּין אֶת הַחֲגוֹרָה וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ לַשּׁוּק וְיָשַׁב עַל סַפְסָל וְהָיָה מְשׂוֹחֵחַ הוּא וּבְנֵי־הַסּוֹחֲרִים. תָּקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה וְנִרְדַּם עַל סַפְסַל הַחֲנוּת. וְבְשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן וְהִנֵּה אוֹתוֹ פְרַנְקִי עוֹבֵר בַּשּׁוּק בְּאוֹתָה שָׁעָה, וְעִמּוֹ שִׁבְעָה מִן הַפְרַנְקִים. רָאָה אֶת נוּרֻ־אלדִּין יָשֵׁן עַל סַפְסַל הַחֲנוּת וּפָנָיו עֲטוּפִים בְּאוֹתָה מִטְפַּחַת וְקָצֶיהָ בְיָדוֹ. יָשַב הַפְרַנְקִי וְתָפַס בִקְצֵה הַמִּטְפַּחַת וְהָפַךְ אוֹתוֹ בְיָדוֹ, וְהִמְשִׁיךְ לַהֲפֹךְ בָּהּ שָׁעָה אַחַת. הִרְגִּישׁ נוּרֻ־אלדִּין בְּכָךְ וְהִתְעוֹרֵר מִן הַשֵׁנָה וְרָאָה אֶת הַפְרַנְקִי שֶׁתֵּאֲרָה אוֹתוֹ לוֹ הַנַּעֲרָה, כְּמוֹת שֶׁהוּא, יוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. צָעַק עָלָיו נוּרֻ־אלדִּין צְעָקָה גְדוֹלָה, שֶׁהִבְהִילָה אוֹתוֹ. אָמַר לו הַפְרַנְקִי: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה צוֹעֵק עָלֵינוּ? כְּלוּם לָקַחְנוּ מִמְּךָ מַשֶּהוּ?” אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “אָרוּר, אִלּוּ הָיִיתָ לוֹקֵחַ מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ, הָיִיתִי מוֹלִיךְ אוֹתְךָ אֶל רֹאשׁ־הַשּׁוֹפְטִים”. אָמַר לוֹ הַפְרַנְקִי: “מֻסְלִם, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בְּדָתְךָ וּבְמַה שֶׁאַתָּה מַאֲמִין, שֶׁתַּגִּיד לִי, מִנַּיִן לְךָ מִטְפַּחַת זוֹ”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “מְלֶאכֶת אִמִּי הִיא”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל הַפְרַנְקִי אֶת נוּר־אַלדִּין מִי הוּא שֶׁעָשָׂה מִטְפַחַת זוֹ, אָמַר לוֹ: “מְלֶאכֶת אִמִּי הִיא, שֶׁעָשְׂתָה אוֹתָהּ לִי בְּעֶצֶם יָדֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַפְרַנְקִי: “כְּלוּם תִּמְכֹּר אוֹתָהּ לִי, וְתִטֹּל מְחִירָהּ מִיָּדִי?” אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “חֵי אֱלֹהִים, אָרוּר, שֶׁאֵינִי מוֹכְרָהּ לֹא לְךָ וְלֹא לְזוּלָתְךָ, שֶׁכֵּן לֹא עָשְׂתָה אוֹתוֹ אֶלָּא לִשְׁמִי, וְאֵין הִיא עוֹשָׂה לְךָ זוּלָתוֹ”. אָמַר לוֹ: “מְכֹר אוֹתָהּ וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ מְחִירָהּ מִיָּד חֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר, וְהַנַּח לָהּ לְזוֹ שֶׁעָשְׂתָה אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת לְךָ זוּלָתָהּ יָפָה הֵימֶנָּה”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “אֲנִי אֵינִי מוֹכְרָהּ לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן אֵין מָשְׁלָהּ בִּמְדִינָה זוֹ”. אָמַר לוֹ הַפְרַנְקִי: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה אוֹתָהּ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת דִּינָר שֶׁל זָהָב טָהוֹר?” וְלֹא פָּסַק מֵהוֹסִיף לוֹ מֵאָה אַחֲרֵי מֵאָה עַד שֶָהֵבִיא אוֹתוֹ לִתְשַׁע־מֵאוֹת דִּינָר". אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: "אֱלֹהִים יִשְׁלַח לִי בִרְכָתוֹ מִבְּלִי שֶׁאֶמְכְּרֶנָּה. אֵין אֲנִי מוֹכְרָהּ אֲפִלּוּ בְּאַלְפַּיִם דִּינָר וְלֹא בְרַב מִזֶּה. לֹא פָסַק אוֹתוֹ פְרַנְקִי לְעוֹרֵר אֶת תַּאֲוַת נוּר־אלדִּין לְמָמוֹן תְּמוֹרַת מִטְפַּחַת זוֹ עַד שֶׁהֵבִיאוֹ לְאֶלֶף דִּינָר. אָמְרָה לוֹ חֲבוּרָה מִן הַסוֹחֲרִים הַנּוֹכְחִים: “אֲנַחְנוּ מָכַרְנוּ לְךָ מִטְפַּחַת זוֹ, שַׁלֵּם מְחִירָהּ”. אָמַר נוּר־אַל דִּין: “אֲנִי אֵינִי מוֹכְרָהּ”. אָמַר לוֹ סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים: “דַּע, בְּנִי, שֶׁמִּטְפַּחַת זוֹ מְחִירָה מֵאָה דִינָר, אִם יְהִי רַב וְיִמָּצֵא מִי שֶׁיֶּחֱשַׁק בָּהּ. וַהֲרֵי פְרַנְקִי זֶה מְשַׁלֵּם אֶלֶף דִּינָר תְּמִימִים, הֲרֵי מַרְוִיחַ אַתָּה תְשַׁע־מֵאוֹת דִּינָר. וְאֵיזֶה רֶוַח מְבַקֵּשׁ אַתָּה יוֹתֵר מֵרֶוַח זֶה. עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁתִּמְכֹּר מִטְפַּחַת זוֹ וְתִטֹּל אֶת אֶלֶף הַדִּינָר, וְתֹאמַר לְזוֹ שֶׁעָשְׂתָה אוֹתָהּ לְךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה לְךָ אַחֶרֶת כָּמוֹהָ אוֹ יָפָה הֵימֶנָּה, וְתַּרְוִיחַ אַתָּה אֶת אֶלֶף הַדִּינָר מִפְרַנְקִי אָרוּר זֶה, אוֹיֵב הַדָּת”.

הִתְבַּיֵּשׁ נוּרֻ־אלדִּין בִּפְנֵי הַסּוֹחֲרִים, וּמָכַר לַפְרַנְקִי אֶת הַמִּטְפַּחַת בְּאֶלֶף דִּינָר, וּמָסַר לוֹ זֶה אֶת מְחִירָהּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד. בִּקֵּשׁ נוּרֻ־אלדִּין לְהִסְתַּלֵּק וְלָלֶכֶת אֶל נַעֲרָתוֹ מִרְיָם לְבַשְׁרָהּ מַה שֶׁהָיָה מִן הָעִנְיָן, אָמַר הַפְרַנְקִי: “חַבְרַיָּה שֶׁל סוֹחֲרִים, עַכְּבוּ אֶת נוּר־אַלדִּין שֶׁאַתֶּם וְהוּא אוֹרְחַי אַתֶּם הַלַּיְלָה, שֶׁכֵּן אֶצְלִי חָבִית שֶׁל יַיִן יְוָנִי מִן הַיַּיִן הַיָּשָׁן וְכִבְשָׂה שְׁמֵנָה וּפֵרוֹת וּמִינֵי מְתִיקָה וּפְרָחִים, וְאַתֶּם תְּשַׂמְּחוּ אוֹתָנוּ בְּחֶבְרַתְכֶם הַלַּיְלָה, וְאַל יְפַגֵּר אִישׁ מִכֶּם”. אָמְרוּ הַסּוֹחֲרִים: "אָדוֹן נוּרֻ־אלדִּין, מִשְׁתּוֹקְקִים אָנוּ שֶׁתִּהְיֶה עִמָּנוּ בְּלַיְלָה מֵעֵין זֶה, שֶׁנְשֹוֹחֵחַ אָנוּ וְאַתָּה. וִיהִי נָא מֵחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ לִהְיוֹת עִמָּנוּ, שֶׁכֵּן אוֹרְחִים אָנוּ אֵצֶל פְרַנְקִי זֶה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא אָדָם נָדִיב. הִשְׁבִּיעוּ אוֹתוֹ בִּשְׁבוּעַת הַגֵּרוּשִׁין, וְעָצְרוּ אוֹתוֹ בְאֹנֶס מִלֶּכֶת לְבֵיתוֹ. קָמוּ תֵכֶף וּמִיָּד וְנָעֲלוּ אֶת הַחֲנֻיּוֹת וְלָקְחוּ אֶת נוּר־אלדִּין אִתָּם וְהָלְכוּ עִם הַפְרַנְקִי אֶל אוֹלָם מְקֻטָּר בְּשָׂמִים וְרָחָב עִם שְׁתֵּי אִצְטַבּוֹת. הוֹשִׁיב אוֹתָם וְשָׂם לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן מַעֲשֶׂה חָרָשׁ נִפְלָא מְלֶאכֶת־אֲמָנוּת, בּוֹ צוּרוֹת שׁוֹבְרֵי לְבָבוֹת וְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאוֹהֵב וְאָהוּב וְשׁוֹאֲלִים וְכָאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹאֲלִים מֵהֶם. שָׂם הַפְרַנְקִי עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן כֵּלִים יְקָרִים שֶׁל חַרְסִינָה וְשֶׁל בְּדֹלַח, וְכֻלָם מְלֵאִים מִינֵי מְתִיקָה יְקָרִים וּפֵרוֹת וּפְרָחִים. הִגִּישׁ לָהֶם הַפְרַנְקִי חָבִית מְלֵאָה יַיִן יְוָנִי יָשָׁן, וְצִוָּה לִזְבֹּחַ כִּבְשָׂה שְׁמֵנָה. הִצִּית אֵשׁ, וְהָיָה צוֹלֶה מֵאוֹתוֹ בָשָׂר וּמַאֲכִיל אֶת הַסּוֹחֲרִים וּמַשְׁקָם מֵאוֹתוֹ הַיַּיִן, וְרוֹמֵז לָהֶם עַל נוּרֻ־אלדִּין שֶׁיְעוֹרְרוּ אוֹתוֹ לִשְׁתּוֹת. לֹא פָסְקוּ לְהַשְׁקוֹתוֹ עַד שֶׁהִשְׁתַּכֵּר וְלֹא הָיָה עוֹד בְּדַעְתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַפְרַנְקִי שָׁקוּעַ בְּשִׁכְרוּת אָמַר לו: “שִׂמַּחְתָּ אוֹתָנוּ בְּחֶבְרָתְךָ, אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין, הַלַּיְלָה בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וּמְבֹרָךְ”. הָיָה הַפְרַנְקִי מְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ בִּדְבָרִים. אַחַר־כָּךְ קָרַב אֵלָיו וְיָשַׁב לְצִדּוֹ וְגָנַב אֶת לִבּוֹ בִדְבָרִים שָׁעָה זְמַן.

אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין, כְּלוּם תִּמְכֹּר לִי נַעֲרָתְךָ שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ בְּמַעֲמַד סוֹחֲרִים אֵלֶּה בְּאֶלֶף דִּינָר מִזֶּה זְמַן שָׁנָה? הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בִּמְחִירָהּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר תּוֹסֶפֶת אַרְבַּעַת אֲלָפִים”. סֵרֵב נוּרֻ־אלדִּין, לֹא פָּסַק אוֹתוֹ פְרַנְקִי לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ וּלְעוֹרֵר שְׁאִיפָתוּ לְבֶצַע, עַד שֶׁהֶעֱלָה מְחִיר הַנַּעֲרָה לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. שָׁמַח הַפְרַנְקִי בִדְבָרִים אֵלֶּה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהֵעִיד עַל כָּךְ אֶת הַסּוֹחֲרִים. בִּלּוּ בְמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבְרַחֲבוּת־הַדַּעַת עַד הַבֹּקֶר. קָרָא הַפְרַנְקִי לִמְשָׁרְתָיו וְאָמַר לָהֶם: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַכֶּסֶף”. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַכֶּסֶף. מָנָה לְנוּר־אלדִּין עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר בִּמְזֻמָּנִים וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין, קַבֵּל לְיָדְךָ מָמוֹן זֶה, מְחִיר נַעֲרָתְךָ שֶׁמְּכַרְתָּהּ לִי הַלַּיְלָה, בְּמַעֲמַד סוֹחֲרִים מֻסְלָמִים אֵלֶּה”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “אָרוּר, לֹא מָכַרְתִּי לְךָ כְּלוּם, שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר בִּי, וְאֵין אֶצְלִי נְעָרוֹת”. אָמַר לוֹ הַפְרַנְקִי: “כְּבָר מָכַרְתָּ אוֹתָהּ לִי, וְאֵלֶּה הַסּוֹחֲרִים יָעִידוּ עָלֶיךָ בִּדְבַר הַמְּכִירָה”. אָמְרוּ כֻלָּם: “אָמְנָם כֵּן, נוּרֻ־אלדִּין אַתָּה מָכַרְתָּ לוֹ אֶת נַעֲרָתְךָ בְּפָנֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ נָעִיד עָלֶיךָ שֶׁמָּכַרְתָּ לוֹ אוֹתָהּ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. קוּם וְטֹל אֶת מְחִירָהּ וּמְסֹר לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה; וְאלֹהִים יִתֵּן לְךָ תְמוּרָתָהּ טוֹבָה הֵימֶנָּה. כְּלוּם רַע בְּעֵינֶיךָ; נוּרֻ־אלדִּין, שֶׁקָּנִיתָ נַעֲרָה בְּאֶלֶף דִּינָר, וְזֶה לְךָ שָׁנָה וָחֵצִי שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה מִיָּפְיָהּ וְחִנָּהּ. וּמִתְעַנֵּג כָּל יוֹם וָלַיְלָה עַל חֶבְרָתָהּ וְדָבְקְךָ בָּהּ. וְאַחַר כָּל זֶה הִרְוַחְתָּ בְנַעֲרָה זוֹ תִּשְׁעַת אֲלָפִים דִּינָר מֵעַל לִמְחִירָהּ הַיְסוֹדִי? וְבְכָל יוֹם הָיְתָה עוֹשָׂה לְךָ חֲגוֹרָה שֶׁהָיִיתָ מוֹכְרָהּ בְּעֶשְׂרִים דִּינָר. כְּלוּם תְּכַחֵשׁ אַחֲרֵי כָל זֶה כֻלּוֹ בַמְּכִירָה, וּתְזַלְזֵל בָרֶוַח? אֵיזֶה רֶוַח הוּא רַב יוֹתֵר מֵרֶוַח זֶה, וְאֵיזֶה שָׂכָר רַב יוֹתֵר מִשָׂכָר זֶה? וְאִם הָיִיתָ אוֹהֵב אוֹתָהּ, הֲרֵי כְבָר שָׂבַעְתָּ מִמֶּנָּהּ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה. טֹל אֵפוֹא אֶת מְחִירָהּ וּקְנֵה לְךָ זוּלָתָהּ יָפָה הֵימֶנָּה, אוֹ שֶׁאָנוּ מַשִׂיאִים לְךָ נַעֲרָה מִבְּנוֹתֵינוּ בְּמֹהַר פָּחוֹת מִמַּחֲצִית מְחִיר זֶה, וְהַנַּעֲרָה תִּהְיֶה חֲנוּנָה יוֹתֵר הֵימֶנָּה, וְיִשָּׁאֵר עִמְּךָ שְׁאֵרִית הַמָּמוֹן, קֶרֶן קַיָּם בְּיָדְךָ”. לֹא פָּסְקוּ לְדַבֵּר עִם נוּר־אלדִּין רַכּוֹת וְלַעֲקֹב אוֹתוֹ עַד שֶׁנָּטַל אֶת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַדִּינָר מְחִיר הַנַּעֲרָה. הֵבִיא הַפְרַנְקִי תֵכֶף וּמִיָּד אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים וְכָתְבוּ לוֹ תְעוּדַת מִקְנָה שֶׁל הַנַּעְרָה שֶׁשְׁמָהּ מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת מֵאֵת נוּר־אַלדִּין.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן נוּר־אַלדִּין. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר לְמִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת, הִנֵּה יָשְבָה מְצַפָּה לַאֲדוֹנֶיהָ כָל אוֹתוֹ הַיּוֹם עַד הָעֶרֶב, וּמִן הָעֶרֶב עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְלֹא חָזַר אֵלֶיָה אֲדוֹנֶיהָ. הִצְטַעֲרָה וְהָיְתָה בוֹכָה בְכִי מַר. שָׁמַע אוֹתָה הַזָּקֵן כְּשֶהִיא בוֹכָה, וְשָׁלַח אֵלֶיהָ אֶת אִשְׁתּוֹ, נִכְנְסָה אֵלֶיהָ וְרָאֲתָה אוֹתָה בּוֹכָה. אָמְרָה לָהּ: “גְבִרְתִּי, מַה לָּךְ שֶׁאַתְּ בּוֹכָה?” אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, יָשַׁבְתִּי מְצַפָּה לְבוֹא אֲדוֹנִי נוּר־אַלדִּין, וְלֹא בָא עַד עַכְשָׁו, וִירֵאָה אֲנִי שֶׁאָדָם הֶעֱרִים עָלָיו בִּגְלָלִי, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵנִי: וְעָלְתָה לוֹ הָעָרְמָה עָלָיו וּמְכָרַנִי”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שַׁעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁמִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת אָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים: “יְרֵאָה אֲנִי שֶׁאָדָם הֶעֱרִים עָלָיו בִּגְלָלִי עַל אֲדוֹנִי שֶׁיִמְכְּרֵנִי, וְעָלְתָה בְיָדוֹ הָעָרְמָה עָלָיו וְמְכָרַנִי”. אָמְרָה לָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים: “גְּבִרְתִּי מִרְיָם, אִלּוּ הָיוּ נוֹתְנִים לַאֲדוֹנֵךְ בִּמְחִירֵךְ מְלֹא אוּלָם זֶה זָהָב, לֹא הָיָה מוֹכֵר, לְפִי מַה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת אֶת אַהֲבָתוֹ לָךְ. וְאוּלָם, גְּבִרְתִּי מִרְיָם, יָכֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁחֲבוּרָה בָאָה מֵעִיר קָאהִרָה מֵאֵצֶל הוֹרָיו, וְעָשָׂה לָהֶם מְסִבָּה בַמָּקוֹם שֶׁהֵם מִתְאַכְסְנִים בּוֹ. בִּהְיוֹת שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ לְהָבִיא אוֹתָם לְמָקוֹם זֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹא יְכִילֵם כֻּלָּם אוֹ מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲלָתָם פְּחוּתָה מִכְּדֵי זֶה שֶׁיָּבִיא אוֹתָם אֶל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁמְבַקֵּשׁ הוּא לְהַסְתִֹּיר עִנְיָנֵךְ מֵהֶם, וְלָן אֶצְלָם עַד הַבֹּקֶר, וְיָבוֹא, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֵלַיִךְ לְמָחָר בְּטוֹב. אַל יִהְיוּ אֵפוֹא בְּנַפְשֵׁךְ לֹא צַעַר וְלֹא דְאָגָה, גְבִרְתִּי, שֶׁכֵּן זוֹ הִיא סִבַּת הֵעָדְרוֹ מֵאֶצְלֵךְ הַלַּיְלָה. וַהֲרֵי אֲנִי לָנָה אֶצְלֵךְ הַלַּיְלָה וּמְבַדֶּרֶת דַּעְתֵּךְ עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלַיִךְ אֲדוֹנֵךְ”. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים מַשִּׂיאָה אֶת דַּעְתָּה וְמְנַחַמְתָּהּ בִּדְבָרִים עַד שֶׁעָבַר הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָאֲתָה מִרְיָם אֶת אֲדוֹנָה נוּר־אַלדִּין. כְּשֶׁהוּא נִכְנָּס לַסִּמְטָה וְאוֹתוֹ הַפְרַנְקִי אַחֲרָיו וַחֲבוּרַת הַסּוֹחֲרִים מִסָּבִיב לוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָם מִרְיָם, נִתְחַלְחֲלָה בְכָל קְרָבֶיהָ וְהֶחֱוִיר מַרְאֶהָ וְהָיְתָה רוֹעֶדֶת כְּאִלּוּ הָיְתָה סְפִינָה בְלֵב יָם בִּפְנֵי רוּחַ קָשָׁה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים, אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי מִרְיָם, מַה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַצָּבֵךְ וְהֶחֱוִירוּ פָנַיִךְ וְהוֹלְכִים וְנוֹבְלִים?” אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה: “גְּבִרְתִּי, חַי־אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר הִרְגִּישׁ לִבִּי בַּפְרִידָה, וְשֶׁקֵּץ אִחוּדֵנוּ בָא”. הָיְתָה הַנַּעֲרָה תּוֹהָה וְשׁוֹמֶמֶת כְּשֶׁאַנְחוֹתֶיהָ עוֹלוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


בִּפְרִידָה אַל תְּהַרְהֵר,

אָכֵן טַעֲמָהּ אַךְ יְמָרֵר.

הַשֶׁמֶשׁ עֵת תַּעֲרִיב,

תַּחֲוִיר מִפֵּרוּד יַכְאִיב,

וְכָזֹאת בְּעֵת תִּזְרַח,

תַּזְהִיר, מִפְּגִישָׁה בָּהּ תִשְׂמַח.


בָּכְתָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת בְּכִי רַב שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְהָיְתָה בְרוּרָה לָהּ הַפְּרִידָה. אָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ, שֶׁאֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין כְּבָר הֶעֱרִימוּ עָלָיו שֶׁיִמְכְּרֵנִי. וְאֵין סָפֵק בְּעֵינַי שֶׁמְּכָרַנִי הַלַּיְלָה לִפְרַנְקִי זֶה. וּכְבָר הִזְהַרְתִּיו מִפָּנָיו, וְאוּלָם הַזְּהִירוּת לֹא תוֹעִיל נֶגֶד מַה שֶׁנִּגְזַר. וּכְבָר נִתְבָּרְרָה לָךְ אֲמִתּוּת דְּבָרַי”. וַעֲדַיִן הִיא וְאֵשֶׁת סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים מְדַבְּרִים כָּךְ, כְּשֶׁאֲדוֹנָהּ נוּרֻ־אלדִּין נִכְנַס אֵלֶיהָ בְאוֹתָה שָׁעָה. הִסְתַּכְּלָה בוֹ הַנַּעֲרָה וְרָאֲתָה שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ, וּקְרָבָיו רוֹעֲדִים, וְנִרְאִים עַל פָּנָיו סִמָּנֵי הָאֵבֶל וְהַחֲרָטָה. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי נוּר־אַלדִּין, דּוֹמֶה כְאִלּוּ מָכַרְתָּ אוֹתִי”. בָּכָה בְכִי רַב וְהָיָה שׁוֹמֵם וְתוֹהֶה וְאַנְחוֹתָיו עוֹלוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


כָּךְ דֶּרֶךְ הָעוֹלָם, זְהִירוּת בְּרָכָה לֹא תָבִיא.

וְאִם טָעִיתִי, חֵץ הַגּוֹרָל לֹא יַחֲטִיא.

בִּגְזֹר אֱלֹהִים עַל אָדָם אָסוֹן, הֲלֹא

גַּם אִם אֹזֶן, עַיִן וּבִינַת נְבוֹנִים לוֹ,

יַעֲשֶׁנּוּ חֵרֵשׁ בְּאָזְנָיו, בְּעֵינָיו עִוֵּר,

עֲדֵי הוּא, כַּאֲשֶׁר מַעֲשֵׂהוּ בוֹ יְכַל,

יַחֲזִיר לוֹ בִינָתוֹ – בַּעֲצָתָהּ יִפְעַל.

לָזֹאת בַּאֲשֶׁר בָּא, כֵּיצַד קָרָה אַל תִּשְׁאַל

שֶׁכֵּן הַכֹּל כָּאן עַל פִּי גוֹרָל וּמַזָּל.


הִתְנַצֵּל נוּרֻ־אלדִּין לִפְנֵי הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי מִרְיָם, כְבָר בָּא מִשְׁפַּט אֱלֹהִים הָרָשׁוּם בָּעֵט, וְבְנֵי־אָדָם הֶעֱרִימוּ עָלַי כְּדֵי שֶׁאֶמְכְּרֵךְ, וְעָלְתָה בְיָדָם מְזִמָּתָם לִי, וּמְכַרְתִּיךְ, וּכְבָר זִלְזַלְתִּי בָךְ זִלְזוּל רַב. וְאוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה שֶׁגָּזַר עַל הַפְּרִידָה יַעֲשֶׁה חֶסֶד בַּפְּגִישָׁה”. אָמְרָה לוֹ: “כְּבָר הִזְהַרְתִּיךְ מִזֶּה שֶׁכְּבָר חַשְׁתִּי בַּדָּבָר”. אִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


בְּאַהֲבָתְךָ, אֶת יְדִידוּתְךָ לֹא אֶשְׁכַּח

גַּם אִם עַד מָוֶת גַּעְגּוּעַ בִּי הִתְלַקָּח.

אֶבְכֶּה וְאֶתְאוֹנֵן, לַיְלָה וָיוֹם, תָּמִיד,

כַּאֲשֶׁר יוֹנָה בְאִילָן עַל גִּבְעַת חוֹל תָּרִיד.

מְרוֹרִים חַיַּי, אֲהוּבִי, מִיּוֹם הִפָּרְדֶךָ

נִבְצַר מִנִּי שׁוּב רְאוֹתְךָ מִיּוֹם רָחֲקֶךָ.


וְבְעוֹד הֵם בְּמַצָּב זֶה, כְּשֵׁהַפְרַנְקִי בָא אֲלֵיהֶם וְנִגַּשׁ לְנַשֵּׁק אֶת יְדֵי הַגְּבִירָה מִרְיָם, הִכְּתָה בְכַפָּהּ עַל לֶחְיו וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְרַחֵק אָרוּר, לֹא חָדַלְתָּ מִלַּעֲקֹב אַחֲרַי, עַד שֶׁעָקַבְתָּ אֶת אֲדוֹנִי בְמִרְמָה. וְאוּלָם אָרוּר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים לֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב”. צָחַק הַפְרַנְקִי לִדְבָרֶיהָ וְהִשְׁתָּאָה לְמַעֲשֶׂיהָ וְהִתְנַצֵּל לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: "גְּבִרְתִּי מִרְיָם, מַה חֵטְא חָטָאתִי אָנִי? רַק אֲדוֹנֵךְ נוּרֻ־אַלדִּין הוּא שֶׁמְּכָרֵךְ בְּחֵפֶץ לִבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וְאִלּוּ הָיָה אוֹהֲבֵךְ לֹא הָיָה מְזַלְזֵל בָּךְ, וְאִלּוּ לֹא מִלֵּא סִפְקוֹ בָךְ וְשָׂבַע לֹא הָיָה מוֹכְרֵךְ. וֹכְבָר אָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:


אֲשֶׁר קָץ בִּי יֵלֵךְ לוֹ חִישׁ וְיַעֲבֹר.

לֹא בִינָתִי בִי אִם אוֹתוֹ אָשׁוּב אֶזְכֹּר.

כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִי לֹא יֵצַר,

עַד כְּדֵי חֲשֹׁק בַּאֲשֶׁר מִנִּי הִתְנַזָּר.


וּכְבָר הָיְתָה נַעֲרָה זוֹ בַת מֶלֶךְ הַפְרַנְקִים וְעִיר בִּירָתוֹ רַחֲבַת יָדַיִם לְכָל הָעֲבָרִים מְרֻבָּה בְּמַעֲשֵׂי־אָמָנוּת וּדְבָרִים נִפְלָאִים וּצְמָחִים, דּוֹמָה לִמְדִינַת קוּשְׁטָא. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לִיצִיאָתָה שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה מִמְּדִינַת אָבִיהָ מְאֹרָע מוּזָר וְעִנְיָן נִפְלָא שֶׁנַּרְצֶה אוֹתוֹ כְּסִדְרוֹ, שֶׁיָּגִיל הַשּוֹמֵעַ וְיִתְעַנָּג.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָיְתָה הַסִּבָּה לְזֶה שֶׁיָצְאָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת מֵאֵצֶל אָבִיהָ וְאִמָּהּ מְאֹרָע מוּזָר וְעִנְיָן נִפְלָא. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: הִיא נִתְגַּדְלָה אֵצֶל אָבִיהָ וְאִמָּהּ בְּאַהֲבָה וּבְפִנוּקִים וְלָמְדָה צַחוּת־הַלָּשׁוֹן, וּכְתָב וְחֶשְׁבּוֹן וְאֻמָּנוּת־הַפָּרָשִׂים וְהַגְּבוּרָה, וְלָמְדָה כָּל הָאָמָּנֻיּוֹת כְּגוֹן רִקְמָה וּתְפִירָה וּמִטְוֶה וּמַעֲשֶׂה־הַחֲגוֹרוֹת וּמַעֲשֵׂה הַלּוּלָבוֹת וְהַקְּשָׁרִים, וְלָמְדָה הָאֻמָּנוּת לְצַפּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וְלָמְדָה הָאֻמָּנוּת לְצַפּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וְלָמְדָה כָּל אַמָּנֻיּוֹת הַגְּבָרִים וְהַנָּשִׁים עַד שֶׁהָיְתָה מְיֻחָדָה בִזְמַנָּהּ וִיחִידָה בְדוֹרָהּ, וּכְבָר נָתַן לָהּ אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה מִן הַחֵן וְהַנּוֹי וְהַשְּלֵמוּת מַה שֶׁעָלְתָה בוֹ עַל כָּל אַנְשֵׁי דּוֹרָהּ. בִּקְשׁוּ מַלְכֵי הָאִיִּים מֵאֵת אָבִיהָ לָתֵת אוֹתָה לָהֶם לְאִשָּׁה. וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְבַקְשָׁהּ מִמֶּנּוּ, הָיָה מְסָרֵב לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אוֹהֲבָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה, וְלֹא הָיָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְלֹא הָיְתָה אֶצְלוֹ בַת זוּלָתָהּ. וְהָיוּ לוֹ מִן הַבָּנִים הַזְּכָרִים רַבִּים, וְאוּלָם לִבּוֹ הָיָה נָתוּן לְאַהֲבָתָהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָהֶם. אֵרַע שֶׁחָלְתָה בְאַחַת הַשָּׁנִים מַחֲלָה קָשָׁה, עַד שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לָמוּת. קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ בְּנֵדֶר, שֶׁאִם תַּבְרִיא מֵחֹלִי זֶה, תְּבַקֵּר בְּמִנְזָר פְּלוֹנִי שֶׁהוּא בְאִי פְלוֹנִי. וְהָיָה אוֹתוֹ מִנְזָר נַעֲרָץ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם וְהָיוּ נוֹדְרִים לוֹ נְדָרִים, וּמִתְבָּרְכִים בּוֹ. וּכְשֶׁנִּתְרַפְּאָה מִרְיָם מִמַּחֲלָתָהּ, בִּקְשָׁה לְמַלֵּא אֶת נִדְרָהּ שֶׁנָּדְרָה לְאוֹתוֹ מִנְזָר. שָׁלַח אוֹתָהּ אָבִיהָ מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה אֶל אוֹתוֹ מִנְזָר בְּאֳנִיָּה קְטַנָּה, וְשָׁלַח אִתָּהּ אֲחָדוֹת מִבְּנוֹת גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה וּמִן הַפַּטְרִיאַרְכִים לְשָׁרְתָהּ. כְּשֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לַמִּנְזָר, יָצְאָה אֳנִיָּה מֵאֳנִיּוֹת הַמֻּסְלְמִים הַנִּלְחָמִים מִלְחֶמֶת דָּתָם בִּשְׁבִיל אֱלֹהִים, וְלָקְחוּ כָל מַה שֶׁהָיָה בָאֳנִיָּה מִן הַפַּטְרִיאַרְכִים וְהַבָּנוֹת וְהַמָּמוֹן וּסְגֻלּוֹת הַיְקָר, וּמָכְרוּ מַה שֶׁלָּקְחוּ בִּמְדִינַת קַיְרוּאָן, וְנָפְלָה מִרְיָם בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם פַּרְסִי, סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה אוֹתוֹ פַרְסִי סָרִיס, וְשָׂם אוֹתָהּ לְשָׁרְתוֹ. אַחַר־כָּךְ חָלָה אוֹתוֹ פַּרְסִי מַחֲלָה קָשָׁה, עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לָמוּת, וְאָרְכָה מַחֲלָתוֹ מֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים. שִׁמְּשָׁה אוֹתוֹ מִרְיָם, וְהִפְלִיגָה בְשִׁמּוּשׁוֹ עַד שֶׁרִפְּאוֹ אֱלֹהִים מִמַּחֲלָתוֹ. זָכַר לָהּ הַפַּרְסִי אֶת רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְחַסְדָּהּ לוֹ וְטִפּוּלָהּ בְּשֵׁרוּתוֹ, וּבִקֵּשׁ לִגְמֹל לָהּ טוֹבָה עַל מַה שֶׁעָשְׂתָה מִן הַטּוֹב, וְאָמַר לַהּ: “בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי טוֹבָה מִרְיָם שֶׁאֲמַלְּאֶנָּה”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בַּקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ הִיא שֶׁלֹּא תִמְכְּרֵנִי, אֶלָּא לְזֶה שֶׁאֶרְצֶנּוּ וְאֹהַב אוֹתוֹ”. אָמַר לָהּ: “מוּטָב מְקַבֵּל אֲנִי לַעֲשׂוֹת לָךְ זֹאת, וַהֲרֵינִי מוֹסֵר מְכִירָתֵךְ לְיָדֵךְ”. שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהִצִּיעַ לְפָנֶיהָ עוֹד לִפְנֵי כֵן לְהִתְאַסְלֵם, וְהִתְאַסְלְמָה, וְלִמְּדָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים, וְלָמְדָה זֹאת מִמֶּנּוּ. לִמְּדָהּ בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ זְמַן עִנְיְנֵי דָתָהּ וּמַה הוּא שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בּוֹ, וְלִמְּדָהּ לָדַעַת בְּעַל־פֶּה אֶת הַקֻּרְאָן, וּמִקְצָת מִלִּמּוּדֵי חֻקַּת־הַדַּת וְהַמָּסֹרֶת הַנְּבוּאִית. כְּשֶׁנִּכְנַס עִמָּהּ לִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, מָכַר אוֹתָהּ לְזֶה שֶׁרָצְתָה בוֹ וּמָסַר מְכִירָתָהּ לְיָדָהּ כְּפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְלָקַח אוֹתָהּ נוּרֻ־אלדִּין כְּפִי שֶׁסִּפַּרְנוּ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מִסִּבַת יְצִיאָתָהּ מֵאַרְצָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיהָ מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה, הִנֵּה כְשֶׁהִגִּיעָה לְאָזְנָיו מַה שֶׁהָיָה לְבִתּוֹ וּלְאֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ, נִתְרַגֵּשׁ וְיָצָא מִכֵּלָיו וְשָׁלַח אַחֲרֶיהָ אֳנִיּוֹת וּבְתוֹכָן פַּטְרִיאַרְכִים וּפָרָשִׁים וְרַגְלִים וְגִבּוֹרִים, וְלֹא הִשִׂיגוּ כָל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ אַחֲרֵי חַפְּשָׂם בְּאִיֵּי הַמֻּסְלִמִים. חָזְרוּ אֶל אָבִיהָ בִּילָלוֹת וְזַעֲקַת שֶׁבֶר וְקִינוֹת. הִתְאַבֵּל עָלֶיהָ אָבִיהָ אֵבֶל כָּבֵד, וְשָׁלַח אַחֲרֶיהָ אוֹתוֹ פִסֵחַ וְעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הֶחָשׁוּב בְּמִשְׁנָיו, וְהָיָה עָרִיץ קְשֵׁה־עֹרֶף, בַּעַל תְּכָכִים וּמִרְמָה, וְצִוָּהוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ בְּכָל אַרְצוֹת הַמֻּסְלִמִים וְלִקְנוֹת אוֹתָהּ וְלוּ גַם בִּמְלֹא אֳנִיָּה זָהָב. חִפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ אָרוּר זֶה בְכָל אִיֵּי הַיָּם וּבְכָל הֶעָרִים, וְלֹא נוֹדַע לוֹ עַל אוֹדוֹתֶיהָ דָבָר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְשָׁאַל עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְנוֹדַע לוֹ עַל דְּבַר הֱיוֹתָהּ אֵצֶל נוּר־אַלדִּין עַלִי הַמִּצְרִי, וְאֵרַע לוֹ עִמּוֹ מַה שֶׁאֵרַע וְהֶעֱרִים עָלָיו עַד שֶׁקָּנָה אוֹתָה הֵימֶנּוּ, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְנוּ, אַחֲרֵי שֶׁמָּצָא עִקְּבוֹתֶיהָ עַל־יְדֵי הַמִּטְפַּחַת, שֶׁאֵין מֵיטִיב לַעֲשׂוֹתָהּ זוּלָתָה. וּכְבָר צִוָּה אֶת הַסּוֹחֲרִים וְהִסְכִּים אִתָּם לְהוֹצִיאָהּ בְּתַחְבּוּלָה. כְּשֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ נִשְאֲרָה בוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי מִרְיָם, חִדְלִי מֵאֵבֶל זֶה וּבְכִי, וְקוּמִי בוֹאִי עִמִּי אֶל עִירוֹ שֶׁל אָבִיךְ וּמְקוֹם מַמְלַכְתֵּךְ וּמְעוֹן כְּבוֹדֵךְ וּמוֹלַדְתֵּךְ שֶׁתְּהִי בֵין מְשָׁרְתוֹתַיִךְ וּמְשָׁרְתַיִךְ, וְהַנִּיחִי שִׁפְלוּת זוֹ וְנֶכֶר זֶה, שֶׁדַּי הוּא מַה שֶׁהִשִּׂיג אוֹתִי מִן הַיְגִיעָה וְהַנְּסִיעָה בִגְלָלֵךְ, וְהוֹצָאַת הַמָּמוֹן, שֶׁכֵּן אֲנִי בִיגִיעָה וּבִנְסִיעָה קָרוֹב לְשָׁנָה וּמַחֲצָה. וּכְבָר צִוַּנִי אָבִיךְ, שֶׁאֶקְנֶה אוֹתָךְ וַאֲפִלּוּ בִמְלֹא אֳנִיָּה זָהָב”. הָיָה מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ וּמִתְרַפֵּס לְפָנֶיהָ, וְלֹא הָיָה פוֹסֵק מִלְּנַשֵּׁק יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ, וּמוֹסִיף זַעֲמָהּ עָלָיו, כְּכָל שֶׁהָיָה מִתְרַפֵּס לְפָנֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי אָרוּר אֱלֹהִים לֹא יַעֲלֶה בְיָדְךָ לְהַשִּׂיג מַטְּרָתְךָ”.

הִגִּישׁוּ לָהּ הַמְּשָׁרְתִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פִּרְדָּה שֶׂעָלֵיהָ אֻכָּף רְקָמוֹת, וְהִרְכִּיבוּהַ עָלֶיהָ, וּפָרְשׂוּ מֵעַל לְרֹאשָׁהּ חֻפָּה שֶׁל מֶשִׁי עַל עַמּוּדֵי זָהָב וָכֶסֶף. וְהָיוּ הַפְרַנְקִים מְהַלְּכִים סָבִיב לָהּ עַד שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתָהּ אֶל שַׁעַר הַיָּם, וְהוֹרִידוּ אוֹתָהּ לְתוֹךְ סִירָה קְטַנָּה, שֶׁהֵשִׁיטוּ אוֹתָהּ בִּמְשׁוֹטִים עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ אֶל הָאֳנִיָּה וְהוֹרִידוּ אוֹתָהּ לְתוֹכָהּ. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת וְאָמַר לְמַלָחֵי־הָאֳנִיָּה: “הָרִימוּ אֶת הַתֹּרֶן”. הֵרִימוּ אוֹתוֹ תֵכֶף וּמִיָּד וּפָרְשׂוּ אֶת הַקְּלָעִים וְאֶת הַדְּגָלִים וּפָרְשׂוּ אֶת הַפִּשְׁתָּן וְאֶת צֶמֶר הַגֶּפֶן וְכוֹנְנוּ אֶת הַמְּשׁוֹטִים וְהִפְלִיגָה הַסְּפִינָה בָהֶם. וְהָיָה כָל זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּרְיָם מַבִּיטָה לְעֵבֶר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינֶיהָ הָיְתָה בוֹכָה בְמִסְתָּרֶיָה בְּכִי רַב. נֶאֶנְחָה וְשָׁפְכָה דְמָעוֹת.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוֹבִיל מִשְׁנֵה־מַלְכָּם שֶׁל הַפְרַנְקִים אֶת מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת בַּסְּפִינָה, הָיְתָה מַבִּיטָה לְעֵבֶר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה עַד שֶׁנֶעֶלְמָה מֵעֵינֶיהָ, וְהָיְתָה בוֹכָה בְמִסְתָּרֶיהָ וְשָׁפְכָה דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


מוֹלֶדֶת אֲהוּבִי, הֲיָבוֹא יוֹם, יַגִּיעַ,

אָשׁוּב אֶרְאֵךְ? בַּאֲשֶׁר עִם אֵל מִי יֵדַע יוֹדִיעַ?

אֳנִיּוֹת פֵּרוּד תַּפְלֵגְנָה חִישׁ אִתִּי,

עֵינִי לֵאָה פְצוּעָה מֵרֹב דִּמְעָתִי.

אֶבְכֶּה לִידִיד בְּחַיַּי שִׂיא מַטְּרָתִי,

יָקֵל מַכְאוֹבִי תְּעָלָה לְמַחֲלָתִי.

הוֹי אֵלִי, מְקוֹמִי נָא מַלֵּא אִתּוֹ,

טוּב בְּיָדְךָ הֻפְקַד, הֵן תָּשׁוּב תִּתּוֹ.


לֹא פָּסְקָה מִרְיָם לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנַח בְּכָל אֲשֶׁר זָכְרָה אוֹתוֹ. נִגְּשׁוּ אֵלֶיהָ הַפַּטְרִיאַרְכִים לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ בְּרַכֹּוּת, וְלֹא קִבְּלָה מֵהֶם דְּבָרִים, שֶׁהִטְרִיד אוֹתָהּ מַה שֶׁמְּעוֹרֵר לְהִתְרַגְּשׁוּת וְכִסּוּפִים. בָּכְתָה וְנֶאֶנְחָה וְהִתְאוֹנְנָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


לְשׁוֹן אַהֲבָה יְדַבֵּר אֵלֶיךָ תּוֹךְ תּוֹכִי,

יוֹדִיעֵךְ מַה מְאֹד אֲהַבְתִּיךְ, אָנֹכִי.

בְּחָזִי תּוּקַד אֵשׁ גַּחֶלֶת אַהַב.

לֵב פָּצוּעַ וְחָרֵד, פֵּרוּד לִי יְהָב.

מַה מְּאֹד אַסְתִּיר יְקוֹד צְפוּנַי.

אַךְ דִּמְעִי יֻגַּר, פְּצוּעוֹת רִיסֵי עֵינַי.


לֹא פָסְקָה מִרְיָם שְׁרוּיָה בְמַצָּב זֶה, אֵינָּה מוֹצֵאת לָהּ מְקוֹם מְנוּחָה וְאֵין אֹרֶךְ־הָרוּחַ נִשְׁמָע לָהּ בְּכָל מֶשֶׁךְ זְמַן נְסִיעָתָהּ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ הִיא וְהַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנוּר־אַלדִּין עַלִי הַמִּצְרִי בְּנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר תָּאגֻ’־אלדִֹּין, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁיָּרְדָה מִרְיָם בָּאֳנִיָּה וְנָסְעָה, נַעֲשָׂה הָעוֹלָם צַר לוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ מְקוֹם מְנוּחָה, וְלֹא נִשְׁמַע לוֹ אֹרֶךְ־הָרוּחַ. פָּנָה אֶל הָאוּלָם שֶׁהָיוּ גָרִים בּוֹ הוּא וְמִרְיָם, וְרָאָה אוֹתָהּ בְּמַרְאֶה שָׁחוֹר וְחָשׁוּךְ, וְרָאָה אֶת הַכֵּלִים שֶׁהָיְתָה עוֹסֶקֶת בָּהֶם בִּמְלֶאכֶת הַחֲגוֹרוֹת, וְאֶת הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ עַל גּוּפָהּ. אִמֵּץ אוֹתָם אֶל לִבּוֹ וּבָכָה וְזָלְגוּ מֵעֵינָיו הַדְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


הֲיָשׁוּב אִחוּד אַחֲרֵי פֵרוּד וְחָזָר,

אַחֲרֵי אָרְכוּ יְמֵי אֲנָחָה וָצָעַר?

הֵן אֲשֶׁר חָלַף מֵעוֹלָם לֹא שָׁב –

וְעִם זֹאת בְּאָשְׁרִי יְדִידָתִי אֵלַי תִּקְרַב?

הַאִם לְאַחֲדֵנוּ יוֹם יָבוֹא אֵל יַחֲזֹר?

הַאִם שְׁבוּעוֹת אַהֲבָתִי זָכוֹר תִּזְכֹּר?

פֶּתַע אִבַּדְתִּיהָ, הֲנֶאֱמָנָה לִי תְהִי,

וְתִשְׁמֹר בְּרִית קָם בֵּינָהּ וּבֵינִי?

מִיּוֹם עֲזָבַתְנִי בְּיַד מָוֶת הִנֵּנִי,

הֲיִיטַב בְּעֵינֵי אֲהוּבָהּ מָוֶת מֵאִתָּהּ יַחְטְפֵנִי?

מֶה עָצוּב אָנִי, אַךְ מַה מוֹעִיל בְּעָצְבִּי?

כָּלֶה אֲנִי בְצַעֲרִי, תְּשׁוּקָתִי בִי.

זְמַן רָאִינוּ שְׁנֵינוּ יַחְדָּו חָלָף,

הַיְמַלֵּא גוֹרָלִי אֵי־פַעַם כִּסּוּפִי, נִכְסָף?

הֶרֶף לִבִּי, כְּאֵבְךָ; עֵינִי, עִבְרִי עַל גְּדוֹתַיִךְ

מִדִּמְעָה, עֲדֵי כְלוֹת כָּלָה דִּמְעוֹתַיִךְ.

אֲהָה כִי רָחֲקָה אֲהוּבָתִי, סַבְלָנוּתִי כָלָתָה,

כִּי אֵין עוֹזֵר לִי, וְרָעָתִי עָלָתָה.

אַעְתִּיר לַאֲדוֹן כָּל חַי חַסְדּוֹ עָלַי,

תָּשׁוּב אֲהוּבָתִי, אָשְׁרִי מֵאָז, אֵלַי.


אַחַר־כָּךְ בָּכָה נוּרֻ־אלדִּין בְּכִי רָב שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנוּ. הִסְתַּכֵּל בְּפִנוֹת הָאוּלָם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


אֶרְאֶה עִקְּבוֹתֶיהָ וְאִמַּס בְּגַעְגּוּעַי.

לְיַד מִרְבָּצָהּ אַזִּיל דִּמְעוֹתַי.

אֲבַקֵשׁ מִזֶּה מִמֶּנָּה לְהִפָּרֵד עָלַי יְצַו,

לְחָנֵּנִי שׁוּבִי אֵלֶיהָ בְּחַסְדּוֹ כִי רָב.


קָם נוּוֻ־אלדִּין תֵּכֶף וּמִיָּד וְנָעַל אֶת שַׁעַר הֶחָצֵר וְיָצָא רָץ אֶל הַיָּם. הָיָה מִתְבּוֹנֵן לִמְקוֹם הָאֳנִיָּה. בָּכָה וְעָלוּ הָאֳנָחוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


שָׁלוֹם לָךְ אַתְּ לֹא תְמוּרָה לָךְ.

קָרוֹב אֲנִי וְרָחוֹק, כְּאֵבִי יִשְׁנֶה בְגִינָךְ.

לָךְ אֶכָּסֵף בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה,

כְּצָמֵא לְמַיִם אֶצְעַק, אֶתְגַּעְגְּעָה.

אֶצְלֵךְ אָזְנִי, לְבָבִי וְעֵינִי אֶצְלָךְ

וּמָתוֹק מִדְבַשׁ לִי זָכְרִי אוֹתָךְ,

אוֹי לִכְאֵבִי עֵת לַהֲקַת זָרִים אוֹתָךְ חָטָפָה.

עִם אֳנִיָה זוֹ תִקְוָתִי אִתָּה חָלָפָה.


נֶאֱנַח נוּרֻ־אלדִּין וּבָכָה וְקוֹנֵן וְכָמַהּ וְהִתְאוֹנֵן וְקָרָא: "הוֹי מִרְיָם, הוֹי מִרְיָם. כְּלוּם הָיָה רְאוֹתִי אוֹתָךְ אַתְּ בַּשֵּׁנָה, אוֹי רַק תַּעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת, וְכְשֶׁרָבוּ אַנְחוֹתָיו, נָשָׂא בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הַאַחֲרֵי אַבְּדִי אוֹתָךְ עוֹד אָשׁוּב אֶרְאֵךְ?

הַבְצֵל־קוֹרָתֵנוּ בְאָזְנַי יַעַל צְלִיל קוֹלֵךְ?

הֲיָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ בַיִת בוֹ לָנוּ אוֹר זָרָח?

הֲתִמָלֵּא מִשְׁאֲלַת לִבִּי לִי, לָךְ שֶׁלָּךְ?.

לְעַצְמוֹתַי קְחִי אָרוֹן לְכָל אֲשֶׁר תָּסוּרִי.

קִבְרִינִי אִתָּךְ בְּכָל אֲשֶׁר תָּגוּרִי.

אִלּוּ לִבּוֹת שְׁנַיִם לִי, בְּאֶחָד אֱחִי,

הַשֵׁנִי בְכִסּוּפִים לְאַהֲבָתֵךְ יְהִי,

וְאִלּוּ לְמִשְׁאַלְתִּי מֵאֵלִי שְׁאָלוּנִי אֲנִי,

“חֶסֶד אֵל וְאַחֲרָיו חַסְדֵּךְ” יְהִי מַעֲנִי.


וַעֲדַיִן נוּרֻ־אלדִּין בְּמַצָּב זֶה בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: “הוֹי מִרְיָם, הוֹי מִרְיָם”, כְּשֶׁזָּקֵן עָלָה מֵאֳנִיָּה וּפָנָה אֵלָיו. רָאָה אוֹתוֹ בוֹכֶה וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הוֹי מִרְיָם הַיָּפָה בָעֲלָמוֹת שׁוּבִי, הֵן נִגָּר

מִתּוֹךְ עֵינַי כְּזֶרֶם מָטָר, דִּמְעִי־יִגָּר.

זֹאת הַגִּידִי לִמְחָרְפַי פֹּה, לְמַעַן יִרְאוּ

אֶת רִיסֵי עֵינַי בְּמַיִם שָׁקְעוּ.


אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “בְּנִי, דומֶה כְאִלּוּ בוֹכֶה אַתָּה עַל הַנַּעֲרָה שֶׁנָּסְעָה אֶתְמוֹל עִם הַפְרַנְקִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּרֻ־אלדִּין אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן נָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף שָׁעָה זְמָן. אַחַר־כָךְ הִתְעוֹרֵר וּבָכָה בְכִי רַב שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


הֲיָשׁוּב אִחוּד אַחֲרֵי פֵרוּדֵנוּ כָּךְ הִפָּרֵד?

וְאֹשֶׁר תָּמִים בִּשְׁלֵמוּת עָלֵינוּ יֵרֵד?

הֵן בִּלְבָבִי יְקוֹד כִּסּוּף יִבְעַר.

מוֹצִיא דִבָּה יָבִיא לוֹ רַק צַעַר.

סָר וְזָעֵף וּמְבוּכָה תְסִבַּנִי כָל הָיּוֹם

וְלַיְלָה אֲקַו לַחֲזוֹת דְּמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם.

בֵּאלֹהִים, שָׁעָה לֹא אֶרֶף מֵאֲהֹב עַד כְּלוֹת

וְאֵיךְ אַחֶרֶת, וְאִם הוֹלֵךְ רָכִיל יָפִיחַ דִּבּוֹת.

הָעַלְמָה, עֲדִינֵי יְצוּרֶיהָ וְתָמִיר הַגֵּו,

לָהּ עֵינַיִם חִצֵּיהֶן עָמוֹק יַחְדְּרוּ אֶל לֵב.

קוֹמָתָהּ כִּסְעִיף עֲרָבָה בַּגַּן שָׁמָה

שָׁלֵם יָפְיָהּ, תְּבַיֵּשׁ זֹהַר חַמָּה.

וְאִלּוּלֵא אֱלֹהִים אִירָא, אֲדוֹן כָּל תִפְאֶרֶת,

כֵּנִּיתִי יָפָה זוֹ לְכָל יֹפִי הַגְּבֶרֶת.


כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל אוֹתוֹ זָקֵן בְּנוּר־אלדִּין וְרָאָה חִנּוֹ וְגִזְרָתוֹ וַאֲבָרָיו הַמְּחֻטָּבִים וְצַחוּת לְשׁוֹנוֹ וְנֹעַם קֶסֶם מִדְבָּרוֹ, נִצְטָעֵר לִבּוֹ עָלָיו וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו לְמַצָּבוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ זָקֵן רַב־חוֹבֵל שֶׁל אֳנִיָּה נוֹסַעַת לִמְדִינָתָהּ שֶׁל אוֹתָה נַעֲרָה וּבָהּ מֵאָה סוֹחֲרִים מִסּוֹחֲרֵי הַמֻּסְלִמִים. אָמַר לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ וְלֹא תִּהְיֶה אֶלָּא טוֹבָה. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעֵלֶּה אֲנִי מוֹבִילְךָ אֵלֶיהָ”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁרַב־הַחוֹבֵל הַזָּקֵן אָמַר לְנוּר־אַלדִּין: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲנִי מוֹבִילְךָ אֵלֵיהָ”. אָמַר לוֹ נוּר־אַלדִּין: “מָתַי הַנְּסִיעָה?” אָמַר לוֹ רַב־הַחוֹבֵל: “בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים אָנוּ נוֹסְעִים בְּטוֹב וּבְשָׁלוֹם”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר־אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי רַב־הַחוֹבֵל שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ. אַחַר כָּךְ זָכַר אֶת יְמֵי הַדֶּבֶק וֶהֱיוֹתוֹ יַחַד עִם נַעֲרָתוֹ שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ. בָּכָה בְכִי רַב וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


הֲיָשׁוּב יְאַחֲדֵנִי אִתָּךְ אֵל בְּרַחֲמָיו?

אַשִּׂיג חֶפְצִי, גְּבִרְתִּי, אִם לָאו?

הַיְחָנֵנִי גוֹרָלִי יְזַכֵּנִי בְּשִׁיבָתֵּךְ?

אֶשָּׂא עֵינַי כָּלוֹת אֶל דְּמוּתֵךְ.

אִלּוּ יָכֹלְתִּי קְנוֹת רְאוֹתֵךְ שׁוּב, חַיַּי

נָתַתִּי, אַךְ הַמְּחִיר עָל מִזֶּה עַד בְּלִי דָי.


יָצָא נוּר־אַלדִּין תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַשׁוּק וְלָקַח מִמֶּנּוֹ כָל מַה שֶָהוּא זָקוּק לוֹ מִן הַמָּזוֹן וּמַכְשִׁירֵי הַנְּסִיעָה, וּבָא אֶל אוֹתוֹ רַב־חוֹבֵל. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַה הוּא זֶה שֶׁעִמְּךָ?” אָמַר לוֹ: “מְזוֹנִי וּמַה שֶׁאֲנִי זָקוּק לוֹ בַנְּסִיעָה”. צָחַק רַב־הַחוֹבֵל לִדְבָרָיו וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם הוֹלֵךְ אַתָּה לְטַיֵּל אֶל עַמּוּדֵי־הַתֹּרֶן?29 הֲרֵי בֵינְךָ וּבֵין מְחוֹז־חֶפְצֶךָ נְסִיעָה שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, אִם תִּהְיֶה הָרוּחַ טוֹבָה וְהַזְּמַן צַח”. נָטַל אוֹתוֹ זָקֵן מִנּוּר־אַלדִּין מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְיָצָא אֶל הַשּוּק וְקָנָה לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ בַנְסִיעָה דֵי סִפּוּקוֹ וּמִלֵּא לוֹ חָבִית מַיִם מְתוּקִים. עָמַד נוּר־אַלדִּין בָּאֳנִיָּה שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד אֲשֶׁר הִצְטַיְּדוּ הַסּוֹחֲרִים וְגָמְרוּ אֶת עִסְקֵיהֶם וְיָרְדוּ בָאֳנִיָּה. הִתִּיר רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַקְּלָעִים וְנָסְעוּ מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל חֲמִשִּׁים וְאֶחָד יוֹם, וְאַחַר־כָּךְ יָצְאוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹדְדֵי־יָם, הַמְלַסְטְמִים בַּדְּרָכִים וּבָזְזוּ אֶת הָאֳנִיָּה וְלָקְחוּ בַשֶּׁבִי אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל עִיר פְרַנְקִים וְהִצִּיגוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה נוּרֻ־אלדִּין בְּתוֹּכָם, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְחָבְשָׁם בְּבֵית־הָאֲסוּרִים. וּבִזְמַן שֶׁיָרְדוּ מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ הַמֶּרְכָּב שֶׁבּוֹ הַנְּסִיכָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת עִם הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמֶּרְכָּב לָעִיר, עָלָה הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִשֵּׂר אוֹתוֹ בְּהַגָּעַת בִּתּוֹ מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת בְּשָׁלוֹם. הִכּוּ הַמְבַשְּׂרִים בַּתֻּפִּים וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר בַּיָּפָה בַּתַּפְאוּרָה. וְרָכַב הַמֶּלֶךְ עִם כָּל צְבָאוֹ וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַיָּם לְקַבֵּל פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאֳנִיָּה עָלְתָה בִתּוֹ מִרְיָם, חִבֵּק אוֹתָהּ וְנָתַן לָהּ שָׁלוֹם, וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם. צִוָּה לְהַגִּישׁ לָהּ סוּס וְהִרְכִּיבָהּ עָלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעָה לָאַרְמוֹן, בָּאָה לִקְרָאתָהּ אִמָּהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְנָתְנָה לָהּ שָׁלוֹם וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ, וְאִם הִיא בְתוּלָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה אֶצְלָם קֹדֶם לָכֵן אוֹ אִם הִיא נֶעֶשְׂתָה בְעוּלָה. אָמְרָה לָהּ מִרְיָם: “אִמִּי, מֵאַחֲרֵי שֶׁנַּעֲרָה נִמְכֶּרֶת בְּאֶרֶץ הַמֻּסְלִמִים מִסּוֹחֵר לְסוֹחֵר, וְיִהְיוּ מוֹשְׁלִים בָּהּ, כֵּיצַד זֶה תִּשָּׁאֵר נַעֲרָה בְתוּלָה? הֲרֵי הַסּוֹחֵר שֶׁקָּנָה אוֹתִי אִיֵּם עָלַי בְּמַכּוֹת וַאֲנָסַנִי וְהִשִּׁיר בְּתוּלַי וּמְכָרַנִי לְאַחֵר וְאַחֵר מְכָרַנִי לְאַחֵר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמָּה דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהָ נַעֲשָׂה הָאוֹר בְּפָנֶיהָ חֹשֶׁךְ, וְחָזְרָה עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי אָבִיהָ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו וּמָצָא אֶת הָעִנְיָן חָמוּר, וְהֵבִיא אֶת דְּבַר מַצָּבָהּ לִפְנֵי רַבֵּי־מַמְלַכְתּוֹ וְהַפַּטְרִיאַרְכִים. אָמְרוּ לוֹ: "הַמֶּלֶךְ, הִיא נִטְמְאָה בִידֵי מֻסְלִמִים, וְלֹא יְטַהֵר אוֹתָהּ אֶלָּא הַתָּזַת רֹאשָׁם שֶׁל מֵאָה מִן מֻסְלִמִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַשְּבוּיִים שֶׁבְּבֵית־הָאֲסוּרִים, הֵבִיאוּ אוֹתָם כֻּלָּם לְפָנָיו, וּבְתוֹכָם אֶת נוּר־אַלדִּין, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַתִּיז רֹאשָׁם. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן בָּהֶם שֶׁהִתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ רַב־הַחוֹבֵל שֶׁל הָאֳנִיָּה. אַחַר־כָּךְ הִתִּיזוּ אֶת רָאשֵׁי הַסּוֹחֲרִים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא נוּר־אַלדִּין. וּכְכָר נִתְּקוּ אֶת שׁוּלֵי בְגָדָיו וְקָשְׁרוּ אֶת עֵינָיו וְהִגִּישׁוּהוּ אֶל עוֹר הַדָּמִּים וּבִקְּשׁוּ לְהַתִּיז אֶת רֹאשֹוֹ. וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה בָאָה אֶל הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָמְרָה לוֹ: “מוֹשְׁלִי, אַתָּה נָדַרְתָּ לִמְסֹר לְכָל כְּנֵסִיָּה חֲמִשָּׁה שְׁבוּיִים מִן הַמֻּסְלִמִים, אִם יַחֲזִיר אֶת בִּתְּךָ מִרְיָם, שֶׁיַעַזְרוּ בְשֵׁרוּת אֶצְלֵנוּ. וְעַכְשָׁו הִגִּיעָה בִתְּךָ הַגְּבִירָה מִרְיָם, מַלֵּא אֵפוֹא אֶת נִדְרְךָ אֲשֶׁר נָדַרְתָּ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “אִמִּי, נִשְׁבָּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ וּבְדַת הָאֱמֶת שֶׁלֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי מִן הַשְׁבוּיִים אֶלָא שָׁבוּי זֶה, שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ. קְחִי אוֹתוֹ אֵפוֹא אִתָּךְ שֶׁיַעֲזֹר לָךְ בְּשֵׁרוּת הַכְּנֵסִיָה, עַד שֶׁיָבוֹאוּ אֵלֵינוּ שְׁבוּיִים מִן הַמֻּסְלָמִים וְאֶשְׁלַח אֵלַיִךְ עוֹד אַרְבָּעָה אֲחֵרִים. וְאִלּוּ הָיִית מַקְדִּימָה לִפְנֵי שֶׁהִתִּיזוּ אֶת רָאשֵׁי שְׁבוּיִים אֵלֶּה, הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ כָּל מַה שֶׁהָיִית מְבַקֶּשֶׁת”. הוֹדְתָה הַזְּקֵנָה לַמֶּלֶךְ עַל מַעֲשֵׂהוּ וְבֵרְכָה אוֹתוֹ בְקִיּוּם וַאֲרִיכוּת יָמָיו וְטוּבוֹ, וְנִגְּשָׁה תֵכֶף וּמִיָּד אֶל נוּר־אַלדִּין, וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מֵעוֹר־הַדָּמִים. וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמָצְאָה אוֹתוֹ בָחוּר נָעִים וְנָאֶה, עוֹרוֹ עָדִין וּפָנָיו כְּאִלּוּ הֵם אַגַּן הַסַּהַר בְּהַאִירוֹ בְלֵיל אַרְבָּעָה־עָשָׂר, נָטְלָה אוֹתוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ אֶל הַכְּנֵסִיָּה וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי הָסֵר בְּגָדֵיֵךָ שֶׁעָלֶיךָ, שֶׁלֹּא יִצְלְחוּ אֶלָּא לְשֵׁרוּתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן”, הֵבִיאָה לוֹ הַזְּקֵנָה לְנוּר־אַלדִּין חָלוּק שֶׁל נְזִירִים שֶׁל צֶמֶר שָׁחוֹר וְאֵזוֹר שֶׁל צֶמֶר שָׁחוֹר וּבַרְדָּס רָחָב עַל רֹאשׁוֹ. הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ חָלוּק שֶׁל נְזִירִים וְאָזְרָה אוֹתוֹ בָאֵזוֹר בְמָתְנָיו וְשָׂמָה אֶת הַבַּרְדַּס עַל רֹאשׁוֹ וְצִוְּתָה עָלָיו לְשַׁמֵּשׁ בַּכְּנֵסִיָה. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בַּכְּנֵסִיָּה זְמַן שֶׁל שִׁבְעָה יָמִים, וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁאוֹתָהּ זְקֵנָה בָּאָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “מֻסְלָם, קַח אֶת בִּגְדֵי הַמֶּשִׁי שֶׁלְךָ וּלְבַשׁ אוֹתָם וְטֹל עֲשֶׂרֶת אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה וְצֵא מִיָּד לְטַיֵּל הַיּוֹם, וְאַל תַּעֲמֹד כָּאן אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת שֶׁלֹּא תִתְחַיֵּב בְּנַפְשֶׁךָ”. אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: "אִמִּי, מַה הוּא הָעִנְיָן? אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “דַּע, בְּנִי, שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ הַגְּבִירָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת מְבַקֶּשֶׁת לָבוֹא לַכְּנֵסִיָּה לְבַקֵּר בָהּ וּלְהִתְבָּרֵךְ בָּהּ, וּלְהַקְרִיב לָהּ קָרְבָּן לְבוֹאָהּ בְּשָׁלוֹם, בִּגְלַל הַצָּלָתָהּ מֵאֶרֶץ הַמְּסְלָמִים, וּלְשַׁלֵּם לָהּ אֶת הַנְּדָרִים שֶׁנָדְרָה אִם יַצִּיל אוֹתָהּ הַמָּשִׁיחַ; וְעִמָּה אַרְבַּע מֵאוֹת נְעָרוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן גַּם בָּהֶן גַּם אַחַת שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה בְּיֹפִי וָחֵן, וּבְתוֹכָן בַּת הַמִּשְׁנֶה וּבְנוֹת הָאֶמִירִים וְרַבֵּי־הַמַּמְלָכָה. וְעַכְשָׁו הִנֵּה הֵן בָּאוֹת, וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיִפֹּל מַבָּטָן עָלֶיךָ בִּכְנֵסִיָּה זוֹ וְיִגְזְרוּךָ לִגְזָרִים בַּחֲרָבוֹת”. בְּאוֹתָה שָׁעָה לָקַח נוּר־אַלדִּין מִן הַזְּקֵנָה אֶת עֲשֶׂרֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים אַחֲרֵי שֶׁלָּבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא לַשּוּק, וְהָיָה מְטַיֵּל בְּרְחוֹבוֹת הָעִיר, עַד שֶׁהֵעִיר אֶת רְחוֹבוֹתֶיהָ וּשְׁעָרֶיהָ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁנּוּרֻ־אלדִּין, יָצָא לַשּוּק אַחֲרֵי שֶׁלָּבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְנָטַל אֶת עֲשֶׂרֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מִן הַזְּקֵנָה, וְטִיֵּל עַד שֶׁהִכִּיר אֶת כָּל רְחוֹבוֹתֶיהָ וּשְׁעָרֶיהָ. אַחַר־כָּךְ חָזַר אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וְרָאָה אֶת מִרְיָם בַּת מֶלֶךְ הַפְרַנְקִים, שֶׁכְּבָר בָּאָה אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וְעִמָּהּ אַרְבַּע־מֵאוֹת נְעָרוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, בְּתוּלוֹת כְּאִלּוּ הֵן לְבָנוֹת בָּרָקִיעַ, וּבְתוֹכָן בַּת הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ וּבְנוֹת הָאֶמִירִים וְרַבֵּי־הַמַּמְלָכָה, וְהִיא מְהַלֶּכֶת בֵּינֵיהֶן, כְּאִלּוּ הִיא הַיָּרֶחַ בֵּין הַכּוֹכָבִים. כְּשֶׁנָּפַל מַבָּט נוּרֻ־אַלדִּין עָלֶיהָ לֹא שָׁלַט בְּרוּחוֹ, וְלֹא בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁצָּעַק מֵעִמְקֵי לִבּוֹ: “מִרְיָם, מִרְיָם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנְּעָרוֹת אֶת צַעֲקַת נוּרֻ־אלדִּין, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא: “הוֹי מִרְיָם”. הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וְשָׁלְפוּ הַחֲרָבוֹת הַלְבָנוֹת כַּבְּרָקִים, וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ בְאוֹתָהּ שָׁעָה. פָּנְתָה אֵלָיו מִרְיָם וְהִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ תַּכְלִית הַהַכָּרָה. אָמְרָה לַנְעָרוֹת: “הַרְפּוּ מִבָּחוּר זָה, שֶׁמְשֻׁגָּע הוּא בְלִי סָפֵק, שֶׁכֵּן סִמַּן הַשִּׁגָּעוֹן נִכָּר בְּפָנָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר־אלדִּין מִפִּי הַגְּבִירָה מִרְיָם דְּבָרִים אֵלֶּה, גִּלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְגִלְגֵּל בְּעֵינָיו וְהוֹרִיד יָדָיו, תְּלוּיוֹת לוֹ וְעִקֵּם רַגְלָיו, וְהוֹצִיא רִירוֹ מִפִּיו כְּשֶׁהוּא מְהַדֵּק אֶת פִּיו. אָמְרָה הַגְּבִירָה מִרְיָם: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָכֶן שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֶצְלִי וְהִתְרַחֲקָה מֵעָלָיו, שֶׁאֶשְׁמַע מַה שֶׁהוּא אוֹמֵר, שֶׁכֵּן מְבִינָה אֲנִי לָשׁוֹן עַרְבִית, וְאֶרְאֶה מַצָּבוֹ, אִם מַחֲלַת שִׁגְעוֹנוֹ נְתוּנָה לְהֵרָפֵא אִם לָאו”. בְּאוֹתָה שָׁעָה תְפָסוּהוּ הַנְּעָרוֹת וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ, וְהִתְרַחֲקוּ מֵעָלֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: " כְּלוּם בָּאתָ לְכָאן בְּגִינִי, וְסִכַּנְתָּ בְּנַפְשֶׁךָ וְעָשִׂיתָ עַצְמְךָ כִּמְשֻׁגָּע? אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: "גְּבִרְתִּי, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתְּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:


אָמְרוּ: “אַהֲבָה מוֹלִיכָתְךָ תוֹעָה”, וָאֹמַר לָהֶם:

"חַיִּים יַעֲנִיקוּ נָעֳמָם רַק לְתוֹעֶה בָהֶם.

הָבוּ שִׁמְעוֹנִי, הָבוּ זֹאת דַּעְתִּי טָרָפָה.

אֵין דֹּפִי בִי אִם הִיא לְשִׁגְעוֹנִי שֻׁתָּפָה".

סְלַח לְפֶשַׁע, רַגְלִי מָעֲדָה בוֹ.

הֵן רָאוּי הָעֶבֶד לִסְלִיחַת רַבּוֹ.

חֲרָטָה מָרָה בָאָה בְעֵת לֹא מוֹבִיל בָּהּ,

לַחוֹטֵא בָּהּ דֵי עֹנֶשׁ עַל חֵטְא חָטָא.

חָטָאתִי וְחַיָּב עֹנֶשׁ – מוֹדֶה אֲנִי.

אַיֵּה אֵפוֹא מִצְוַת־הַחֶסֶד וַחֲנִינָה לי?


אָמְרָה לוֹ מִרְיָם: “חֵי אֱלֹהִים, נוּר־אַלדִּין” אַתָּה הוּא שֶׁהִתְחַיַבְתָּ בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ מִזֶּה לִפְנֵי שֶׁבָּא, וְלֹא קִבַּלְתָּ דְּבָרַי וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי תַאֲוַת נַפְשְׁךָ,וַאֲנִי לֹא הִגַּדְתִּי לְךָ זֹאת לֹא מִתּוֹךְ נְבוּאָה וְלֹא מִתּוֹךְ שֶׁרָאִיתִי בְחָכְמַת הַפַּרְצוּף וְלֹא מִתּוֹךְ מַה שֶׁרָאִיתִי בַחֲלוֹם. וְלֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ מַה שֶׁרָאִיתִי בְמַרְאֵה עֵינִי, שֶׁכֵֹן רָאִיתִי אֶת הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעִתּוֹ וְהֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא נִכְנַס לִמְדִינָה זוֹ אֶלָּא לְחַפֵּשׂ אַחֲרַי". אָמַר לָהּ נוּרֻ־אַלדִּין: “גְּבִרְתִּי מִרְיָם, נָשִׂים מַחֲסֵנוּ בֵאֱלֹהִים מִכִּשְׁלוֹן הַתְּבוּנָה”. גָּבְרָה עַל נוּר־אלדִּין הַהַכָּרָה בִּקְשִׁי הַמַּצָּב וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


נִגְּשָׁה כְאַגַּן סַהַר בִּלְבוּשׁ לָחַג עוֹלָה,

יָרוֹק וְשַׂעֲרָהּ פֶּרֶא, חָפְשִׁי יוֹרֵד לָהּ.

“מַה שְׁמֵךְ?” שָאַלְתִּי. "אֲנִי הַנָּאוָה

שָׁבִיתִי לְבָבוֹת בִּיקֹד לַהַט אַהֲבָה.

אֲנִי הַכֶּסֶף הַלָּבָן, הַזָּהָה, נִבְחָר

בּוֹ שָׁבוּי מִמַּאֲסָר יִשְׁתַּחְרָר".

אָמַרְתִּי: “קָשְׁיֵךְ כָּלָה הִשְׁמִידָנִי”

אָמְרָה: “עָלַי תִּתְלוֹנֵן? הֵן מֵאֶבֶן לִבִּי אָנִי”.

אָמַרְתִּי: "וְלוּ גַם סֶלַע לְבָבְךָ, יְהִי,

אֱלֹהִים גַּם מִצּוּר סֶלַע זֶרֶם־עַיִן יוֹצִיא".


לֹא פָסְקוּ נוּרֻ־אלדִּין וְהַגְּבִירָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת לְהוֹכִיחַ זֶה אֶת זֶה בְּרֹךְ, מַה שֶׁיֶּאֱרַךְ לְפָרְשׁוֹ, כְּשֶׁכָּל אֶחָד מִשְׁנֵיהֶם מְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ מַה שֶׁאֵרַע לוֹ, וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ לְפָנָיו בְּשִׁירִים כְּשֶׁהַדְּמָעוֹת יוֹרְדוֹת עַל לְחָיֵיהֶם כַּזְּרָמִים, וֹמִתְאוֹנְנִים אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ עַל צַעַר הָאַהֲבָה וּכְאֵב הַבְּדִידוּת וְהַכִּסּוּפִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר גַּם בְּאֶחָד מֵהֶם עוֹד כֹּחַ לְדַבֵּר. וּכְבָר פָנָה הַיּוֹם לַעֲבֹר וּבָא הַחֹשֶׁךְ. וְהָיָה עַל הַגְּבִירָה מִרְיָם לְבוּשׁ יָרֹק מְרֻקָּם בְּזָהָב אָדֹם וּמְשֻׁבָּץ בִּפְנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהוֹסִיף עַל יָפְיָה וְחִנָּהּ וְנוֹי סְגֻלּוֹתֶיהָ. וּכְבָר הֵיטִיב לֵאמֹר מִי שֶׁאָמַר עָלֶיהָ:


סְלַח לְפֶשַׁע, רַגְלִי מָעֲדָה בוֹ.

הֵן רָאוּי הָעֶבֶד לִסְלִיחַת רַבּוֹ.

חֲרָטָה מָרָה בָאָה בְעֵת לֹא מוֹעִיל בָּהּ.

לַחוֹטֵא בָּהּ דֵי־עֹנֶשׁ עַל חֵטְא חָטָא,

חָטָאתִי וְחַיָּב עֹנֶשׁ – מוֹדֶה אֲנִי

אַיֵּה אֵפוֹא מִצְוַת־הַחֶסֶד וַחֲנִינָה לִי.


כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה נִגְּשָׁה הַגְּבִירָה מִרְיָם אֶל הַנְּעָרוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “נְעַלְתֶּן אֶת הַדֶּלֶת?” אָמְרוּ לָהּ: “נְעַלְנוּהָ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה לָקְחָה הַגְּבִירָה מִרְיָם אֶת הַנְּעָרוֹת וְהֵבִיאָה אוֹתָן לְמָקוֹם הַנִּקְרָא “מְקוֹם הַגְּבִירָה מִרְיָם הַבְּתוּלָה אֵם הָאוֹר”. שֶָכֵּן סוֹבְרִים הנּוֹצְרִים שֶׁרוּחָהּ וְכֹחָהּ הַצָּפוּן הֵם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. הָיוּ הַבָּנוֹת מְבַקְּשׁוֹת בְּרָכָה לָהֶן בְּמָקוֹם זֶה וּמְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הַכְּנֵסִיָּה כֻלָּהּ. כְּשֶׁגָּמְרוּ אֶת בִּקּוּרָן, פָּנְתָה הַגְּבִירָה מִרְיָם אֲלֵיהֶן וְאָמְרָה לָהֶן: “רְצוֹנִי לְהִכָּנֵס יְחִידָה לְתוֹךְ כְּנֵסִיָּה זוֹ וּלְהִתְפַּלֵל בָּהּ לִבְרָכָה, שֶׁכְּבָר רַבָּה תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיהָ בִּגְלַל אֹרֶךְ הֵעָדְרִי מִכָּאן בְּאֶרֶץ הַמֻּסְּלִמִים. וְאוּלָם אַתֶּן מֵאַחֲרֵי שֶׁגְּמַרְתֶּן אֶת הַבִּקּוּר, יְשַׁנָּה בְכָל מָקוֹם שֶׁאַתֶּן רוֹצוֹת”. אָמְרוּ לָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, וַעֲשִׂי אַתְּ מַה שֶׁאַתְּ רוֹצָה”. נִפְרְדוּ מֵאִתָּהּ בַּכְּנֵסִיָּה וְיָשְׁנוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִסִּיחָה מִרְיָם אֶת דַּעְתָּן מִמֶּנָּה, וְקָמָה לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי נוּר־אַלדִּין, וְרָאֲתָה אוֹתוֹ בַזָּוִית שֶׁל הַבַּיִת יוֹשֵׁב, עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, כְּשֶׁהוּא מְצַפֶּה לָהּ. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו קָם לִקְרָאָתָה עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ. יָשְׁבָה וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ. הֵסִירָה מַה שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים וַאֲרִיגֵי הַיְּקָר, וְאִמְּצָה אֶת נוּרֻ־אלדִּין אֶל לִבָּהּ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:


לֵיל אֲהָבִים, רֵאשִׁית בִכּוּרֵי הַזְּמָן,

זָהָרְךָ כְּהוֹד שְׁעוֹת־לַיִל בְּתִּפְאַרְתָּן.

אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם תָּבִיא שַׁחַר יָאִיר.

כְּלוּם תִּתְקַשֵּׁט בְּדִמְדּוּמֵי־שַׁחַר מַזְהִיר?

כְּלוּם חֲלוֹם פָּקַד עַיִן עָיְפָה הִנָּךְ?

הֹר לֵיל פֵּרוּד עַד מֶה תֶּאֱרָךְ?

אַחְרִיתְךָ אֶל רֵאשִׁיתְךָ יֵט וָיֵט,

עִגּוּל רֵיק לְאֵין קֵץ לָעֵת,

עֲדֵי יוֹם יָקוּמוּ לִתְחִיָה יִקְרָבָה!

בְּהִתְעוֹרְרָה30 תָּמות מִצַּעַר אַהֲבָה נִכְזָבָה.


וַעֲדַיִן הָיוּ בְתַעֲנוּגוֹת גְּדוֹלִים אֵלֶּה וְהַשִׂמְחָה הַשְּׁלֵמָה, כְּשֶׁנַעַר מִנַּעֲרֵי הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה הִתְחִיל לְצַלְצֵל בַפַּעֲמוֹן31 מֵעַל לְגַג הַכְּנֵסִיָּה לְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָה שֶׁל הַפֻּלְחָן, וְהוּא כְפִי שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:


רְאִיתִיו מַכֶּה בַפָּעֲמוֹן וָאֹמַר לוֹ:

“הַכּוֹת בַּפֹּעֲמוֹנִים הַצְּבִי מִי לִמְּדוֹ”?

וָאֹמַר לְנַפְשִׁי, מַה יוֹתֵר מַעֲכִיר אוֹתָךְ

אִם צִלְצוּל פַּעֲמוֹן אוֹ שְׁעַת פְּרִידָה כִּי תְצַלְצֵל לָךְ?


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁמִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת וְנוּרֻ־אלדִּין בִּלּוּ יַחַד בִּשְׂמָחוֹת וְתַעֲנוּגוֹת עַד שֶׁעָלָה שָׁמַּשׁ־הַפַּעֲמוֹנִים עַל גַּגָּהּ שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה וְצִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן. קָמָה תֵכֶף וּמִיָּד וְלָבְשָׁה אֶת בְּגָדֶיהָ וְתַכְשִׁיטֶיהָ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עַל נוּר־אלדִּין, וְנֶעְכְּרָה שִׂמְחָתוֹ וּבָכָה וְשָׁפַךְ דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


נָשַׁקְתִּי וְאֶשַּׁק לְחִי אֹדֶם שׁוֹשָׁן,

וְאֶשֹׁךְ מְלֹא־תַאֲוָה כָּל הַלֶּחִי נָתַן,

עֲדֵי נִרְדַּם הַמְּרַגֵּל לִי לְשִׂמְחָה,

וְתַרְדֵּמָה אֶת עֵינָיו עִמָּהּ לָקְחָה.

נִשְׁמַע קוֹל פַּעֲמוֹן, מְכֻוָּן לַמַחֲנֶה אִתִּי,

כִּקְרִיאָה לִתְפִלָּה לַמֻּסְלְמִים הִיא.

מַהֵר קָמָה, הֶחֱלִיקָה תוֹךְ שִׂמְלָתָהּ,

כְּמוֹ מִכּוֹכָב שֻׁלַּח בָּהּ, מִקִּנְאָה פָחֲדָה.

וַתִּקְרָא: הוֹי מִשְׁאַלְתִּי מַטְּרַת כָּל מִשְׁאָלָה.

בֹּקֶר קָרַב, שַׁעֲשׁוּעֵי אוֹר לָבָן עָלָה.

נִשְׁבַּעְתִּי, אִלּוּ לִי הָיָה רַק יוֹם עֹז אֶחָד כַּבִּיר,

וָאְהִי שֻׂלְטָאן לוֹ שִׁלְטוֹן לְתִּפְאָרָה אַבִּיר,

חוֹמוֹת כָּל הַכְּנֵסִיּוֹת רַסֵּק רִסַּקְתִּי,

וְכָל כֹּמֶר בָּעוֹלָם לַמָּוֶת הִקְדַשְׁתִּי.


אִמְּצָה הַגְּבִירָה מִרְיָם אֶת נוּר־אַלדִּין אֶל לִבָּהּ, וְנָשְׁקָה אֶת לֶחְיוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “נוּרֻ־אַלדִּין, כַּמָּה יָמִים לְךָ בְּעִיר זוֹ?” אָמַר לָהּ: “שִׁבְעָה יָמִים”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם הִתְהַלַּכְתָּ בְּעִיר זו, וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת דְּרָכֶיהָ וְמְבוֹאוֹתֶיהָ וּשְׁעָרֶיהָ שֶׁמִּצַּד הַיָּבָּשָׁה וְהַיָּם?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ לְקֻפַּת הַנְּדָבוֹת שֶׁבַּכְּנֵסִיָּה?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל זֶה כֻלּוֹ, הִנֵּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה הַבָּא וְיַעְבֹר הַשְּׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה, לֵךְ בְּאוֹתָה שָׁעָה אֶל קֻפַּת הַנְּדָבוֹת וְקַח מִמֶּנָּה מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לוֹ, וּפְתַח אֶת שַׁעַר הַכְּנֵסִיָּה שֶׁעַל יַד הַמָּבוֹא מִתַּחַת לָאֲדָמָה הַמּוֹבִיל אֶל הַיָּם, שֶׁכֵּן תִּמְצָא אֳנִיָּה קְטַנָּה שֶׁבָּהּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מַלָּחִים. וּכְשֶׁיִרְאֶה אוֹתְךָ רַב־הַחוֹבֵל, יוֹשִׁיט לְךָ יָדוֹ. הוֹשֵׁט לוֹ אֵפוֹא אֶת יָדְךָ, שֶׁהוּא מַעֲלֶה אוֹתְךָ אֶל הַסְפִינָה, וְתֵשֵׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹא תֹאחַז אוֹתְךָ שֵׁנָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, שֶׁלֹּא תִתְחָרֵט, בִּזְמַן שֶׁהַחֲרָטָה לֹא תוֹעִיל לְךָ”. נִפְרְדָה הַגְּבִירָה מִרְיָם מֵאֵת נוּר־אלדִּין וְיָצְאָה מֵאֶצְלוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְעוֹרְרָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁאָר הַבָּנוֹת מִשְּׁנָתָן, וְלָקְחָה אוֹתָן וּבָאָה אֶל שַׁעַר הַכְּנֵסִיָּה. דָּפְקָה עָלָיו וּפָתְחָה הַזְּקֵנָה אֶת הַשַּעַר. כְּשֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ רָאֲתָה אֶת הַמְּשָּׁרְתִים וְאֶת הַפָּרָשִׁים עוֹמְדִים. הִגִּישׁוּ לָהּ פִּרְדָּה, וְרָכְבָה עָלֶיהָ, וְשִׁלְשְׁלוּ עָלֶיהָ כִּלָּה שֶׁל מֶשִׁי. תָּפְסוּ הַפָּרָשִׁים בְּרֶסֶן הַפִּרְדָּה וְהִסְתַּדְּרוּ הַנְּעָרוֹת מֵאֲחוֹרֶיהָ וסַבּוּ מִסָּבִיב לָהּ הַשּוֹמְרִים וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת, וְנָסְעוּ אִתָּהּ מְלַוּוֹת אוֹתָהּ אֶל אַרְמוֹן אָבִיהָ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנוּר־אַלדִּין הַמִּצְרִי, הִנֵּה לֹא פָסַק לִהְיוֹת מִתְחַבֵּא מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ שֶׁהָיָה מִסְתַּתֵּר מֵאַחֲרָיו הוּא וּמִרְיָם, עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתַּח שַׁעַר הַכְּנֵסִיָּה, וְרַבּוּ בוֹ בְנֵי־הָדָם. הִתְעָרֵב בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם וּבָא אֶל אוֹתָה זְקֵנָה הָעוֹמֵֶדֶת בְּרֹאשׁ הַכְּנֵסִיָּה. אָמְרָה לוֹ: “הֵיכָן הָייָתָ יָשֵׁן הַלַּיְלָה?” אָמַר לָהּ: “בִּמָקוֹם בִּפְנִים הָעִיר כְּפִי שֶּצִּוִּית עָלַי”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “עָשִׁיתָ הַנְּכוֹחָה, בְּנִי, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ לָן הַלַּיְלָה בַּכְּנֵסִיָּה הָיִיתָ מוּמָת בַּמְגֻנָּה שֶׁבְּמִיתוֹת”. אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: “הַתְּהִלָּה לֵאֱלֹהִים שֶׁהִצּילַנִי מֵרָעָתוֹ שֶׁל לַיְלָה זֶה”. לֹא פָסַק נוּרֻ־אלדִּין עוֹסֵק וּמְמַלֵא עֲבוֹדָתוֹ בַכְּנֵסִיָּה עַד שֶׁעָבַר הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בְּחֶשְׁכַת אֲפֵלָתוֹ. קָם נוּרֻ־אלדִּין וּפָתַח אֶת קֻפַּת הַנְּדָבוֹת וְנָטַל מִתּוֹכוֹ מַה שֶׁקַּל לְמַשָׂא וְיָקָר לִמְחִיר מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הִמְתִּין עַד שֶׁעָבַר שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, וְקָם וְהָלַךְ אֶל שַׁעַר הַמָּבוֹא שֶׁמִתַּחַת לָאֲדָמָה הַמּוֹבִיל אֶל הַיָּם, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵשׁ חָסוּת מֵאֱלֹהִים. וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַשַׁעַר וּפָתַח אוֹתוֹ וְיָצָא בְדֶרֶךְ אוֹתוֹ מָבוֹא שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה וְהָלַךְ אֶל הַיָּם וּמָצָא אֶת הָאֳנִיָּה עוֹגֶנֶת עַל חוֹף הַיָּם בְּקִרְבַת הַשַּׁעַר, וּמָצָא אֶת רַב־הַחוֹבֵל, זָקֵן וּבָא בַיָּמִים נָאֶה, וּזְקָנוֹ אָרֹךְ, וְהוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצָעָהּ עַל רַגְלָיו, וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְפָנָיו. הוֹשִׁיט לוֹ נוּרֻ־אלדִּין אֶת יָדוֹ, כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ מִרְיָם. תְּפָשׂוֹ בְיָדוֹ וּמְשָׁכוֹ, וְנִמְצָא בְאֶמְצַע הָאֳנִיָּה. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָרָא רַב־הַחוֹבֵל אֶל הַמַּלָּחִים וְאָמַר לָהֶם: “הָרִימוּ אֶת עֹגֶן הָאֳנִיָּה מִן הַיַּבָּשָׁה, וְהִפְלִיגוּ אִתָּנוּ לִפְנֵי שֶׁיַּעֲלֶה הַיּוֹם”. אָמַר אֶחָד מֵעֲשֶׂרֶת הַמַּלָּחִים: “אֲדוֹנִי רַב־הַחוֹבֵל, כֵּיצַד זֶה נַפְלִיג בּעוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹדִיעָנוּ שֶׁלְּמָחָר הוּא נוֹסֵעַ בָּאֳנִיָּה בְּיָם זֶה לַחֲקֹר מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ הוּא לְבִתּוֹ מִרְיָם מִפְּנֵי שׁוֹדְדִי הַמֻּסְלִמִים?” גָּעַר בָּהֶם רַב־הַחוֹבֵל וְאָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם אֲרוּרִים, כְּלוּם הִגִּיעַ עִנְיַנְכֶם עַד כְּדֵי לַמְרוֹת פִּי, וְלַמְרוֹת אֶת דְּבָרַי?” שָׁלַף אוֹתוֹ זָקֵן, רַב־הַחוֹבֵל אֶת חַרְבּוֹ מִנְּדָנָהּ וְהִכָּה בָה אוֹתוֹ הַמְדַבֵּר עַל צַוָארוֹ, וְיָצְאָה הַחֶרֶב מַבְרִיקָה מֵעָרְפּוֹ. אָמַר לוֹ אֶחָד: “וְאֵיזוֹ רָעָה עָשָׂה חֲבֵרֵנוּ מִן הַחֲטָאִים, עַד שֶׁתְּהֵא מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ?” שָׁלַח אֶת יָדוֹ אֶל הַחֶרֶב וְהִכָּה בָהּ אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל זֶה הַמְּדַבֵּר, וְלֹא פָסַק אוֹתוֹ רַב־החוֹבֵל לְהַתִּיז רָאשֵׁיהֶם שֶׁל הַמַּלָּחִים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד עַד שֶׁהָרַג אֶת הָעֲשָׂרָה, וְהִשְׁלִיכָם עַל חוֹף הַיָּם. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל נוּר־אַלדִּין וְצָעַק עָלָיו צְעָקָה גְדוֹלָה שֶׁהִבְהִילָה אוֹתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “רֵד וְהָרֵם אֶת הָעֹגֶן”. פָּחַד נוּר־אַלדִּין מִמַּכַּת הַחֶרֶב וְקָם וְעָמַד וְזִנֵּק אֶל הַיַּבָּשָׁה וְהֵרִים אֶת הָעֹגֶן, וְעָלָה בָאֳנִיָּה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הַמְּסַנְוֵר אֶת הָעֵינַיִם, הָיָה רַב־הַחוֹבֵל אוֹמֵר לוֹ: "עֲשֵׂה כָךְ וְכָךְ וְסוֹבֵב כָּךְ וְכָךְ וְהִתְבּוֹנֵן בַּכּוֹכָבִים, וְנוּר־אַלדִּין עוֹשֶׂה כָל מַה שֶׁהוּא מְצַוֶּה עָלָיו, רַב־הַחוֹבֵל, כְּשֶׁלִבּוֹ מְפַחֵד וְיָרֵא. פָּרַשׂ אֶת קַלְעֵי הָאֳנִיָּה וְהִסִּיעָה אוֹתָם שְׁנֵיהֶם בַּיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַלִּים.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שָׁרַב־הַחוֹבֵל הִפְלִיג עִם נוּר־אַלדִּין, אַחֲרֵי שֶׁפָּרַשׂ אֶת קַלְעֵי הָאֳנִיָּה, בַּיָּם הַסּוֹעֵר. וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָהֶם. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁנּוּר־אַלדִּין מַחֲזִיק בְּבַד הַתֹּרֶן, שׁוֹקֵעַ בְּיַם הַמַּחֲשָׁבוֹת. וְלֹא פָסַק מִהְיוֹת שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא הַצָּפוּן לוֹ בַתַּעֲלוּמָה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מַבִּיט אֶל רַב־הַחוֹבֵל, חָרַד לִבּוֹ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת צַד הָרוּחַ שֶׁרַב־הַחוֹבֵל פּוֹנֶה אֵלָיו, אֶלָּא הָיָה טָרוּד בְּמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִסְתַּכֵּל נוּרֻ־אַלדִּין בְּרַב־הַחוֹבֵל וְרָאָהוּ שֶׁתָּפַס בִּזְקָנוֹ הָאָרֹךְ בְּיָדוֹ וּמְשָׁכוֹ. נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ, הִתְבּוֹנֵן נוּר־אַלדִּין בּוֹ וּמְצָאוֹ זָקָן מְזֻיָּף שֶׁהָיָה דָבוּק. הִתְבּוֹנֵן נוּר־אַלדִּין אֶל עֶצֶם רַב־הַחוֹבֵל וּבָחַן אוֹתוֹ בְּמַבָּטוֹ, וְרָאָה שֶׁהַגְּבִירָה מִרְיָם הִיא זוֹ, חֲשׁוּקָתוֹ וַאֲהוּבַת לִבּוֹ. וּכְבָר זָמְמָה תַחְבּוּלָה זוֹ עַד שֶׁהָרְגָה אֶת רַב־הַחוֹבֵל וּפָשְׁטָה אֶת עוֹר פָּנָיו עַל זְקָנוֹ וְנָטְלָה אֶת עוֹרוֹ וְהִרְכִּיבָה אוֹתוֹ עַל פָּנֶיהָ. הִתְפַּלּא נוּר־אַלדִּין עַל מַעֲשֶׂיהָ וְעֹז רוּחָהּ וְאֹמֶץ לִבָּהּ, וּפָרְחָה דַּעְתּוֹ מִשִׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח, אָמַר לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ תְּשׁוּקָתִי וּמִשְׁאַלְתִּי וְתַכְלִית מְבֻקָּשִׁי”. זִעְזְעוּ הַתְּשׁוּקָה וְהַגִּיל אֶת נוּר־אַלדִּין, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהִשִּׂיג מַה שֶׁהָיָה מְקַוֶּה לוֹ וְאֶת חֶפְצוֹ, חָזַר קוֹלוֹ עַל הַנְּעִימוֹת בַּמַּנְגִּינוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


סַפֵּר לָעָם לֹא יָדַע אַהֲבָתִי אָנִי,

לְנַעֲרָה מֶרְחַק־מֶרְחַקִּים מֶנָּהּ הִפְרִידָנִי.

מַה מְּאֹד תּוֹךְ עַמִּי סָבַלְתִּי. אַחַר שַׁאֲלוּ –

אָז זִמְרִי שִׁירַי נְעִימִים רַק הֵחֵלּוּ,

מָלֵא אַהֲבָה אֶל זוֹ בְלִבִּי תִשְׁכֹּן.


עֵת בָּהּ אֶהֱגֶה יֵרָפֵא סִבְלִי

בְתוֹךְ לִבִּי וְחָלַף עִצְבִּי,

אַךְ כִּסּוּפִי לוֹהֵט אָיוֹם בְּקִרְבִּי

עֵת נֶעְכָּר, לָהּ יֵצֵא לִבִּי,

וַאֲנָשִׁים יָשִׂיחוּ מַה פָּעֲלָה אַהֲבַת אוֹן.


לֹא אָשִׁית לֵב לַחֲרָפוֹת יְחָרְפוּנִי,

וְלֹא אֶתֵּן דַּעְתִּי עַל נֶחָמוֹת יְנַחֲמוּנִי.

הָאַהֲבָה אַךְ הִיא אוֹתִי יָגוֹן אָפָפָה,

כְּמוֹ בְפֶחָם אֶת לִבִּי שָׂרָפָה,

בְּקִרְבִּי תִיקַד תִּלְהַט אֵשׁ לָשׁוֹן.


הוֹי תַּמָּה הֵסֵבָּה מַדְוֶה לִי,

עֲדֵי שֵׁנָה בְלֵיל אֹפֶל תַּדַּד מִנִּי.

פָּנְתָה וָתַּעַזְבֵנִי בָדָד – סוֹבֶרֶת

שְׁפִיכוּת־דָּמִים בְּאַהֲבָה מֻתֶּרֶת

סוֹבֶרֶת מַעֲשָׂהּ אַכְזָר כַּטּוֹב יִכּוֹן.


אִמְרִי גָלוּי מִי זֶה יָעַץ אוֹתָךְ,

כִּי סָרָה אַתְּ מֵעֶלֶם אֲהָבָךְ?

חֵי אָנִי, חַי אֵל יְצָרֵךְ,

בְּהַגִּיעַ חֶרְפַּת מְחָרְפִים עָדֵךְ,

כְּדוֹבְרֵי־כָזָב יָשִׂיחוּ, חֵי־אֵל עֶלְיוֹן.

אַל יְרַפְּאֵנִי אַללָּהּ מִסִּבְלִי מָר,

נֶצַח מִלַּהַט לִבִּי לֹא יְשֻׁחְרָר,

אִם עַל אַהֲבָתֵךְ עָיֵף אֶתְלוֹנֵן.

אֲנִי אִתָּךְ לִבּוֹ לְאַחֶרֶת לֹא יִתֵּן!

עַנִּי אֶת לִבִּי, וְהֵיטִיבִי עִמִּי בְעֵת רָצוֹן.


לֵב אִתִּי לָךְ שׁוֹמֵר אֱמוּנָיו,

וְאִם יִמּוֹט מִצַּעַר מִקָּשְׁיֵךְ כְּלָפָּיו.

וְאִם תִּכְעֲסִי אִתִּי אוֹ פָּנִים תָּאִירִי לִי,

כִּרְצוֹנֵךְ עֲשִׂי, הֵן עַבְדֵּךְ אֲנִי,

דָּמוֹ מִמֵּךְ לֹא יַחֲשׂךְ, כָּלָה יִתְּנֵהוּ נָתוֹן.


כְּשֶׁגָּמַר נוּר־אַלדִּין אֶת שִׁירוֹ, הִשְׁתָּאֲתָה לוֹ הַגְּבִירָה מִרְיָם תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת וְהוֹדְתָה לוֹ עַל דְּבָרָיו וְאָמְרָה לוֹ: “מִי שֶׁזֶּהוּ מַצָּבוֹ צָרִיךְ שָׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ גְּבָרִים וְלֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שְׁפָלִים וְנִקְלִים”. וְהָיְתָה הַגְּבִירָה מִרְיָם אַמִּיצַת־הַלֵּב וְיוֹדַעַת לְהַסִּיעַ אֳנִיָּה בַּיָּם הַמָּלוּחַ, וּמַכִּירָה אֶת כָּל הָרוּחוֹת וּתְמוּרוֹתֵיהֶן, וְיוֹדַעַת אֶת כָּל דַּרְכֵי הַיָּם. אָמַר לָהּ נוּרֻ־אלדִּין: “גְּבִרְתִּי, אִלּוּ הָיִית מַאֲרִיכָה בְכָךְ עָלַי, הָיִיתִי מֵת מִגֹּדֶל הַפַּחַד וְהָאֵימָה, וּבִפְרָט כְּשֶׁאֵשׁ הָרְגָשׁוֹת וְהַכִּסּוּפִים וּכְאֵב יִסּוּרֵי הַפְּרִידָה בְּקִרְבִּי”. צָחֲקָה לִדְבָרָיו וְקָמָה תֵכֶף וּמִיָּד וְהוֹצִיאָה מַשֶּהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגּוּ וְשָׂשׂוּ. וְאַחֲרֵי זֶה הוֹצִיאָה מֵאַבְנֵי הָאֹדֶם וְאַבְנֵי הַיְקָר וּמִסּוּגֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאוֹצְרוֹת הַיְקָר וּמִינֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף מַה שֶׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר לִמְחִיר, מִמַּה שֶׁהֵבִיאָה עִמָּהּ וְהוֹצִיאָה מֵאַרְמוֹן אָבִיהָ וּבֵית־גְּנָזָיו, וְעָרְכָה אוֹתָם לִפְנֵי נוּר־אלדִּין. שָׂמַח בָּזֶה תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹחָה וְהַסְּפִינָה נוֹסַעַת לְדַרְכָּהּ. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁקָּרְבוּ לִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְרָאוּ אֶת צִיוּנֶיהָ הָעַתִּיקִים וְהַחֲדָשִׁים, וְרָאוּ אֶת עַמּוּד הַתֹּרֶן. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַנָמֶל, עָלָה נוּרֻ־אלדִּין תֵּכֶף וּמִיָּד מֵאוֹתָהּ אֳנִיָּה וּקְשָׁרָהּ לְאֶבֶן מֵאַבְנֵי הַכּוֹבְסִים, וְלָקַח עִמּוֹ מַשֶׁהוּ מִן הָאוֹצָרוֹת שֶהֵבִיאָה הַנַּעֲרָה אִתָּהּ, וְאָמַר לַגְּבִירָה מִרְיָם: “שְׁבִי גְּבִרְתִּי, בָּאֳנִיָּה עַד שֶׁאֲנִי מַכְנִיסֵךְ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה כְּפִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה וּמִתְאַוֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “צָרִיךְ שֶׁיִחְיֶה זֶה בִמְהֵרָה, מִשּוּם שֶׁהִתְרַשְׁלוּת בִּדְבָרִים סוֹפָהּ שֶׁהִיא מוֹרִישָׁה חֲרָטָה”. אָמַר לָהּ: “אֵין בִּי הִתְרַשְּׁלוּת”. יָשְׁבָה מִרְיָם בָּאֳנִיָּה, וְשָׂם נוּרֻ־אלדִּין אֶת פָּנָיו אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים, יְדִידוֹ שֶׁל אָבִיו, לִשְׁאֹל לוֹ מֵאִשְׁתּוֹ צָעִיף וּרְדִיד וּנְעָלִים וּגְלִימָה כְּמִנְהַג הַנָשִׁים שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, וְלֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עַל מַה שֶׁאֵין לוֹ חֶשְׁבּוֹן בְּתַהְפּוּכוֹת הַזְּמַן, בַּעַל הַפְּלִיאוֹת שֶׁבַּפְּלִיאוֹת.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן נוּר־אַלדִּין וּמִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיהָ מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה, הִנֵּה כְשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר, פָּקַד אֶת בִּתּוֹ מִרְיָם וְלֹא מְצָאָהּ. שָׁאַל עַל אוֹדוֹתֶיהָ אֶת פִּי נַעֲרוֹתֶיהָ וּמְשָׁרְתֶיהָ, וְאָמְרוּ לוֹ: “מוֹשְׁלֵנוּ, יָצְאָה בַלַּיְלָה וְהָלְכָה אֶל הַכְּנֵסִיָּה, וְאַחֲרֵי זֶה אֵין אָנוּ יוֹדְעִים עַל אוֹדוֹתֶיהָ כְלוּם”. וַעֲדַיִן הַמֶּלֶךְ מְשׂוֹחֵחַ עִם הַנְּעָרוֹת וְהַמְּשָׁרְתִים בְּאוֹתָה שָׁעָה, כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ שְׁתֵּי צְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת מִתַּחַת לָאַרְמוֹן, עַד שֶׁצָּלַל לָהֶן הַמָּקוֹם. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “מַה הַדָּבָר?” אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים הֲרוּגִים עַל שְׂפַת־הַיָּם, וָאֳנִיַּת הַמֶּרְכָּב אָבְדָה וְאֵינֶנָּה, וְרָאִינוּ אֶת שַׁעַר הַמָּבוֹא שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה שֶׁבַכְּנֵסִיָּה לְצַד הַיָּם, פָּתוּחַ, וְהַשָּׁבוּי שֶׁהָיָה בַּכְּנֵסִיָּה, בְּשֵׁרוּתָהּ אָבַד”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אִם סְפִינָתִי שֶׁבַּיָּם אָבְדָה וְאֵינֶנָּה, הֲרֵי בִתִּי בְּתוֹכָהּ בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּפִקְפוּק”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וְכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָבְדָה בִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַפְרַנְקִים מִמֶּנוּ, וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁאֳנִיָּתוֹ נֶעֶלְמָה, אָמַר: “אִם סְפִינָתִי אָבְדָה וְאֵינֶנָּה, הֲרֵי בִתִּי מִרְיָם בְּתוֹכָהּ בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּפִקְפּוּק”. קָרָא הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד לְרֹאשׁ הַנָּמֵל וְאָמַר לוֹ: “בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבָּע וּבְדַת הָאֱמֶת שֶׁאִם אֵין אַתָּה מַדְבִּיק אֶת סְפִינָתִי בְּשָׁעָה זוֹ עִם צָבָא, וְאֵין אַתָּה מֵבִיא לִי אוֹתָהּ וּמַה שֶׁבְּתוֹכָהּ, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ בַמְּכֹעֶרֶת שֶׁבַּמִּיתוֹת, וְשָׂם אוֹתְךָ לְמָשָל וּלְמוּסָר”. נָתַן עָלָיו הַמֶּלֶךְ בְּקוֹלוֹ וְיָצָא מִלְּפָנָיו רוֹעֵד. חִפֵּשׂ אֶת הַזְּקֵנָה שֶׁל הַכְּנֵסיָּה וְאָמַר לָהּ: “כְּלוּם לֹא הָיִית שׁוֹמַעַת מִפִּי הַשָּבוּי שֶׁהָיָה אֶצְלָךְ בְּעִנְיַן מוֹלַדְתּוֹ, וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא?” אָמְרָה לוֹ: "אוֹמֵר הָיָה: “אֲנִי מִמְּדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע רֹאשׁ־הַנָּמֵל אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה, חָזַר תֵּכֶף וּמִיַּד אֶל הַנָּמֵל וְקָרָא לַמַלָּחִים וְאָמַר לָהֶם: “הִצְטַיְדוּ וְהַתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים”. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִוָּה עֲלֵיהֶם וְנָסְעוּ. לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ לַיְלָה וָיוֹמָם עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל מְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעָלָה נוּרֻ־אלדִּין מִן הָאֳנִיָּה וְעָזַב בְּתוֹכָהּ אֶת הַגְּבִירָה מִרְיָם. וְהָיָה בְּתוֹךְ הַפְרַנְקִים הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ, שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ מִנּוּר־אַלדִּין, וְרָאוּ אֶת הָאֳנִיּה קְשׁוּרָה, וְהִכִּירוּ אוֹתָהּ. קָשְׁרוּ אֶת אֳנִיָּתָם בְּמֶרְחָק מִמֶּנָּה, וּבָאוּ אֵלֶיהָ בִסְפִינָה קְטַנָּה מֵאַמָּתַיִם הַשָּׁטָה רַק בְּעֹמֶק שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁל מַיִם. וְהָיוּ בַסְּפִינָה מֵאָה לוֹחֲמִים וּבְתוֹכָם הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ וְהַפִּסֵּחַ, שֶׁכֵּן הָיָה עָרִיץ קְשֵׁה־עֹרֶף וְשָׂטָן מוֹרֵד וְלִסְטִים בַּעַל תַּחְבּוּלָה, שֶׁאֵין גַּם אֶחָד שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵי תַּחְבּוּלוֹתָיו, דּוֹמֶה לְאַבּוּ אַלְבַּטָּאל.32 לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ אֶל אוֹתָהּ אֳנִיָּה, וְתָקְפוּ אוֹתָהּ וְהִתְנַפְּלוּ עָלֵיהָ כְאִישׁ אֶחָד, וְלֹא מָצְאוּ בָהּ אָדָם מִלְבַד הַגְּבִירָה מִרְיָם. נְטָלוּהָ אוֹתָהּ וְאֶת הָאֳנִיָּה שֶׁהִיא בְתוֹכָהּ. אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ לִשְׂפַת־הַיָּם וְשָׁהוּ שָׁם שָׁעָה אֲרֻכָּה, נָסְעוּ מִיָּד אֶל אֳנִיָּתָם, אַחֲרֵי שֶׁחֶפְצָם הִצְלִיחַ בְּיָדָם בְּלִי מִלְחָמָה וּמִבְּלִי לִשְׁלֹף נֶשֶׁק, וְחָזְרוּ וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם אֶרֶץ הַנּוֹצְרִים. נָסְעוּ וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָהֶם. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ בְּמַחֲסֶה, בֶּטַח עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת פְרַנְקִיָּה. הֶעֱלוּ אֶת הַגְּבִירָה מִרְיָם אֶל אָבִיהָ, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ אָבִיהָ אָמַר לָהּ: “אוֹי לָּךְ בּוֹגֶדֶת, כֵּיצַד זֶה עָזַבְתְּ דַּת אָבוֹת וַאֲבוֹת־אָבוֹת וְחָסוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁעָלָיו אָנוּ סוֹמְכִים?” אָמְרָה לוֹ מִרְיָם: “אֲנִי אֵין בִּי חֵטְא, שֶׁכֵּן יָצָאתִי בַלַּיְלָה אֶל הַכְּנֵסִיָּה לְבַקֵּר אֶת הַבְּתוּלָה מִרְיָם וּלְבַקֵשׁ בִּרְכָתָהּ. וּבְשָׁעָה שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לִבִּי, הִתְנַפְּלוּ עָלַי שׁוֹדְדֵי הַמֻּסְלִמִים וְסָתְמוּ אֶת פִּי, וּכְבָלוּנִי בִּכְבָלִים וְהֵבִיאוּ אוֹתִי לָאֳנִיָּה וְהִסִּיעוּ אוֹתִי אֶל אַרְצָם. עָקַבְתִּי אוֹתָם וְדִבַּרְתִּי עִמָּם בְּדָתָם עַד שֶׁהִתִּירוּ כְבָלַי. וּבְטֶרֶם הֶאֱמַנְתִּי בַדָּבָר, הִדְבִּיקוּ אוֹתִי אֲנָשֶׁיךָ וְהִצִּילוּנִי. וַאֲנִי, בַמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבַּעַת וּבְדַת הָאֱמֶת וּבַצְּלָב וֹבַאֲשֶׁר נִצְלַב עָלָיו, שָׂמַחְתִּי בְשִׁחְרוּרִי מִידֵיהֶם תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְרָחַב לִבִּי וְרָוַח לִי, כְּשֶׁנִּצַּלְתִּי מִשְּׁבִי הַמֻּסְלִמִים”. אָמַר לָהּ אָבִיהָ: “שֶׁקֶר אַתְּ מְדַבֶּרֶת פּוֹשַׁעַת וּפְרוּצָה. נִשְׁבָּע אָנֹכִי בַּאֲשֶׁר פָּסַק הָאֶוַנְגֶלְיוֹן דִּין מִן הָאָסוֹר וְהַמֻּתָּר, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מֵמִית אוֹתָךְ בַּמְּכֹעֶרֶת שֶׁבַּמִּיתוֹת וְאָשִׂים אוֹתָךְ לְמָשָׁל הַנִּתְעָב בְּיוֹתֵר. כְּלוּם לֹא דַי לָךְ בְּמַה שֶׁעָשִׂית בָּרִאשׁוֹנָה וְעָקַבְתְּ אוֹתָנוּ בִּתְכָכַיךְ, עַד שֶׁחָזַרְתְּ אֵלֵינוּ בִּכְזָבַיִךְ?” צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָרְגָּהָּ וּלְצָלְבָהּ עַל שַׁעַר הָאַרְמוֹן, נִכְנַס אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעַיִן אַחַת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהָיָ לָהוּט בְּאַהֲבָתָהּ עוֹד מִלְּפָנִים, וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אַל תַּהֲרֹג אוֹתָהּ. הַשֵׂא אוֹתָהּ לִי וַאֲנִי אֶשְׁקֹד עָלֶיהָ תַּכְלִית הַשְּקִידָה, וְאֵינִי בָא אֵלֶיה עַד שֶׁאֵינִי בוֹנֶה לָהּ אַרְמוֹן שֶׁל אֶבֶן צוּרִים, וְאֶבְנֶה אוֹתוֹ מְרוֹמִים עַד שֶׁלֹּא יוּכַל שׁוּם אָדָם מִן הַנּוֹסְעִים לַעֲלוֹת עַל גַּגּוֹ. וּכְשֶׁאֲנִי גּוֹמֵר בִּנְיָנוֹ אֲנִי שׁוֹחֵט עַל שַׁעֲרוֹ שְׁלֹשִׁים מִן הַמֻּסְלִמִים וּמַקְרִיב אוֹתָם קָרְבָּן לַמָּשִׁיחַ בִּשְׁבִילִי וּבִשְׁבִילָהּ”. נָטָה לוֹ הַמֶּלֶךְ חַסְדּוֹ בְּהַשִּׂיאוֹ אוֹתָהּ לוֹ, וְנָתַן רְשׁוּת לַקְּשִׁישִׁים וְלַנְּזִירִים וְלַפַּטְרִיאַרְכִים לְהַשִּׂיאָהּ לוּ. הִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ לַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר. נָתַן רְשׁוּת לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן אַרְמוֹן אֵיתָן הַמַּתְאִים לָהּ. וְהִתְחִילוּ הַפּוֹעֲלִים בָּעֲבוֹדָה.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנְּסִיכָה מִרְיָם וְאָבִיהָ וְהַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנוּר־אַלדִּין וְהַזָּקֵן הַסּוֹחֵר בִּבְשָׂמִים, הִנֵּה כְשֶׁפָּנָה אֶל סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים יְדִיד אָבִיו, שָׁאַל מֵאִשְׁתּוֹ גְּלִימַת־נָשִׁים וּנְעָלִים וּבְגָדִים כְּבִגְדֵי נְשֵׁי־אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, וְחָזַר בָּהֶם אֶל הַיָּם וְשָׂם פָּנָיו אֶל הָאֳנִיָּה שֶׁהַגְּבִירָה מִרְיָם בְּתוֹכָהּ, וּמָצָא אֶת הָאֲוִיר שׁוֹמֵם וְאֶת מִקְדָּשׁוֹ רָחוֹק.33 הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא נוּרֻ־אלדִּין אֶת הָאֲוִיר שׁוֹמֵם וְאֶת מִקְדָשׁוֹ רָחוֹק, נַעֲשָׂה לִבּוֹ אָבוּל, וּבָכָה בִדְמָעוֹת בְּלִי הֲפוּגָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:

לַיְלָה צֵל סֻעְדָה אֶת נַפְשִׁי זִעְזְעָה

בְּטֶרֶם יוֹם, מַחֲנֵה יְדִידַי יְשֵׁנָה בַצִיָּה הִשְׂתָּרְעָה

וּבְעֵת עוֹרְרַתְנִי, דְּמוּת־לַיִל אֵלַי תִּקְרַב,

הִנֵּה רֵיק הָאֲוִיר וּמִקְדַּשׁ־הַחַג בְּמֶרְחָק רָב.


הִתְהַלֵּךְ נוּרֻ־אלדִּין עַל שְׂפַת הַיָּם, פּוֹנֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְרָאָה בְנֵי־אָדָם נִקְהָלִים עַל שְׂפַת הַיָּם. כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: “לֹא נִשְׁאַר עוֹד לִמְדִינַת אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה כָּבוֹד, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהַפְרַנְקִים נִכְנָסִים אֵלֶיהָ וְחוֹטְפִים מַה שֶׂבְּתוֹכָהּ וְחוֹזְרִים לְאַרְצָם עַל נְקַלָּה, כְּשֶׁאֵין אִישׁ מִן הַמֻּסְלִמִים יוֹצֵא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וְלֹא מִן הַצָּבָא לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַדָּת”. אָמַר לָהֶם נוּרֻ־אלדִּין: “מָה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ לוֹ: “בָּחוּר, הִנֵּה אֳנִיָּה מֵאֳנִיּוֹת הַפְרַנְקִים, תָּקַף צָבָא שֶׁבְּתוֹכָהּ בְּשָׁעָה זוֹ אֶת הַנָּמֵל הַזֶּה, וְלָקְחוּ אֳנִיָּה שֶׁהָיְתָה עוֹגֶנֶת כָּאן עַל כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכָה וְהָלְכוּ בֶטַח לְאַרְצָם”. כְּשֶׁשָׁמַע נוּרֻ־אלדִּין אֶת דִּבְרֵיהֶם נָפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לְעִנְיָנוֹ, וְהִגִּידוֹ לָהֶם מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁהֵבִינוּ אֶת דְּבָרָיו, הִתְחִיל כָּל אֶחָד מֵהֶם מְחַרְפוֹ וּמְגַדְּפוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “מִשּוּם מַה לֹא הוֹצֵאתָ אוֹתָהּ מִבְּלִי גְלִימָה וְצָעִיף”. הָיָה כָל אֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם אוֹמֵר לוֹ דְבָרִים מַדְאִיבִים. וּבָהֶם מִי שֶׁאָמַר: “הַנִּיחוּ לוֹ בְמַצָּבוֹ. דַּי לוֹ בְמַה שֶׁאֵרַע לוֹ”. הָיָה כָל אֶחָד מַכְאִיב לוֹ בִדְבָרִים, וְיוֹרֶה בוֹ חִצֵּי חֲרָפוֹת, עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף. וּבְעוֹד הָאֲנָשִׁים בְּכָךְ עִם נוּר־אַלדִּין, וְהִנֵּה הַזָּקֵן סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים בָּא, וְרָאָה אֶת בְּנֵי־הָדָם נִקְהָלִים. פָּנָה אֲלֵיהֶם לָדַעַת הַדָּבָר, וְרָאָה אֶת נוּר־אַלדִּין מוּטָל בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁהוּא מִתְעַלֵּף. יָשַׁב לִמְרַאשׁוֹתָיו וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַה הוּא מַצָּב זֶה שֶׁאַתָּה בוֹ?” אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, הַנַּעֲרָה שֶׁהָלְכָה מִמֶּנִּי, כְּבָר הֵבֵאתִי אוֹתָהּ מִמְּדִינַת אָבִיהָ בָּאֳנִיָּה, וְנָשָׂאתִי וְסָבָלְתִּי מַה שֶׁנָּשָׂאתִי וְסָבַלְתִּי בַהֲבִיאִי אוֹתָהּ. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אִתָּהּ לִמְדִינָה זוֹ, קָשַׁרְתִּי אֶת הָאֳנִיָּה לַיַּבָּשָׁה, וְהִנַּחְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה בְתוֹכָהּ, וְהָלַכְתִּי אֶל בֵּיתְךָ וְלָקַחְתִּי מֵאִשְׁתְּךָ צָרְכֵי הַנַּעֲרָה לְהַעֲלוֹתָהּ בָּהֶם לָעִיר. בָּאוּ הַפְרַנְקִים, וְנָטְלוּ אֶת הָאֳנִיָּה וְאֶת הַנַּעֲרָה בְתוֹכָהּ וְהָלְכוּ בֶטַח עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל אֳנִיָּתָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים מִפִּי נוּר־אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה, נַעֲשָׂה הָאוֹר בְּפָנָיו חֹשֶׁךְ, וְהִצְטַעֵר עַל נוּר־אַלדִּין צַעַר רַב, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מִשּׁוּם מַה לֹא הוֹצֵאתָ אוֹתָהּ מִן הָאֳנִיָּה לָעִיר בְּלִי גְלִימָה? וְאולָם בְּשָׁעָה זוֹ לֹא יוֹעִילוּ דִבּוּרִים. קוּם, בְּנִי, אֵפוֹא וַעֲלֵה עִמִּי לָעִיר. אֶפְשָׁר יָחֹן אוֹתְךָ אֱלֹהִים נַעֲרָה יָפָה הֵימֶנָּה, וְהִתְנַחֵם בָּהּ אַחֲרֶיהָ. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, שֶׁלֹא נָתַן לְךָ לְהַפְסִיד כְּלוּם עַל יָדָהּ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהִגִֹיעַ לְךָ רֶוַח עַל יָדָהּ. וְדַע, בְּנִי, כִּי הַחִבּוּר וְהַהַפְרָדָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם עַל כֹּל”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “דּוֹדִי, לֹא אוּכַל לְהִתְנַחֵם אַחֲרֶיהָ עַד עוֹלָם, וְאֵינִי מַרְפֶּה מֵחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ, וַאֲפִלּוּ אֲנִי מָשְׁקֶה בִגְלָלָהּ אֶת כּוֹס הַמָּוֶת”. אָמַר לוֹ סוֹחֵר־הַבְּשָׂמִים: “בְּנִי, וּמַה הוּא בִצְפוּנְךָ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ: “מִתְכַּוֵּן אֲנִי לַחֲזֹר לְאֶרֶץ הַנּוֹצְרִים וּלְהִכָּנֵס לִמְדִינַת פְרַנְקִיָּה וּלְסַכֵּן בְּנַפְשִׁי, אִם אוֹבֵד וְאִם מַצְלִיחַ”. אָמַר לוֹ “בְּנִי, מָשָׁל מְהַלֵּךְ הוּא: “לֹא בְכָל פַּעַם, הַכַּד יִשְׁלַם” וְאִם לֹא עָשׂוּ בְךָ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כְּלוּם, קָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁהַפַּעַם הֵם הוֹרְגִים אוֹתְךָ, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁהֵם כְּבָר הִכִּירוּ אוֹתְךָ הַכָּרָה בְּרוּרָה”. אָמַר לוֹ נוּרֻ־אלדִּין: “דּוֹדִי, הַנַּח לִי וְאֶסַע וְאֵהָרֵג בְּאַהֲבָתָהּ מְהֵרָה, וְלֹא אֵהָרֵג בְּהַנִּיחִי אוֹתָהּ מֵאֶפֶס אֹרֶךְ־רוּחַ וּמְבוּכָה”.

וְהָיְתָה עַל־פִּי־זֶה שֶׁכִּוֵּן הַגּוֹרָל, אֳנִיָּה עוֹגֶנֶת בַּנָּמֵל מוּכָנָה לִנְסִיעָה. וּכְבָר גָּמְרוּ אֶת כָּל עִסְקֵיהֶם, וּבְאוֹתָה שָׁעָה הֵרִימוּ אֶת עָגְנָהּ. יָרַד נוּרֻ־אלדִּין, וְנָסְעָה הָאֳנִיָּה בְּמֶשֶׁךְ יָמִים, וְהָיָה הַזְּמַן נוֹחַ לַנּוֹסְעִים וְהָרוּחַ. וַעֲדַיִן הֵם נוֹסְעִים כְּשֶׁאֳנִיּוֹת מֵאֳנִיּוֹת הַפְרַנְקִים מְשׁוֹטְטוֹת בַּיָּם הַסּוֹעֵר. וְלֹא הָיוּ רוֹאִים אֳנִיָּה מִבְּלִי לָקַחַת אוֹתָהּ בַּשֶּׁבִי, מֵחָשְׁשָׁם לְבַת הַמֶּלֶךְ מִפְּנֵי שׁוֹדְדֵי הַמֻּסְלִמִים. וּכְשֶׁהָיוּ תוֹפְסִים אֳנִיָּה, הָיוּ מוֹבִילִים כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ אֶל מֶלֶךְ הַפְרַנְקִים, וְהָיָה שׁוֹחֵט אוֹתָם וּמְמַלֵּא נִדְרוֹ שֶׁנָּדַר בִּגְלַל בִּתּוֹ מִרְיָם. רָאוּ אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁנּוּרֻ־אַלדִּין בְּתוֹכָהּ, וְתָפְסוּ אוֹתָהּ וְלָקְחוּ אֶת כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַמֶּלֶךְ, אָבִיהָ שֶׁל מִרְיָם. כְּשֶׁהֶעֱמִידוּם לְפָנָיו מָצָא אוֹתָם מֵאָה גְבָרִים מִן הַמֻּסְלִמִים, וְצִוָּה לְשָׂחֲטָם תֵּכֶף וּמִיָּד, וּבְתוֹכָם אֶת נוּר־אַלדִּין. שָׁחֲטוּ אוֹתָם כֻּלָּם, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם זוּלָתִי נוּרֻ־אלדִּין. וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַתַּלְיָן עָלָיו, לִהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים, וְלִתְמִירוּת גִּזְרָתוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הִכִּירוֹ עַל נָכוֹן וְאָמַר לוֹ: "כְּלוּם אֵין אַתָּה נוּר־אַלדִּין שֶׁהָיִיתָ אֶצְלֵנוּ לִפְנֵי פַעַם זוֹ? אָמַר לוֹ: “לֹא הָיִיתִי אֶצְלְכֶם, וְאֵין שְׁמִי נוּר־אַלדִּין, אֶלָּא אִבְּרָאהִים שְׁמִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, לֹא כִי אַתָּה נוּרֻ־אלדִּין, שֶׁנָּתַתִּי אוֹתְךָ לַזְּקֵנָה הָעוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַכְּנֵסִיָּה שֶׁתַּעֲזֹר לָהּ בְּשֵׁרוּת הַכְּנֵסִיָּה”. אָמַר לוֹ נוּר־אַלדִּין: “שַׁלִּיטִי, אֲנִי אִבְּרָאהִים שְׁמִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הֲרֵי כְשֶׁהַזְּקֵנָה הָעוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַכְּנֵסִיָּה תָּבוֹא וְתִרְאֶה אוֹתְךָ, נֵדַע אִם אַתָּה נוּרֻ־אלדִּין אוֹ אַחֵר”, וַעֲדַיִן הֵם מְדַבְּרִים, כְּשֶׁהַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר שֶׁנָשָׂא אֶת בַּת־הַמֶּלֶךְ נִכְנָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דַּע, שֶׁהָאַרְמוֹן כְּבָר נִגְמַר בִּנְיָנוֹ, וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁנָּדְתִּי לַמָּשִׁיחַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי גוֹמֵר בִּנְיָנוֹ אֶשְׁחַט עַל שַׁעֲרוֹ שְׁלֹשִׁים מִן הַמֻּסְלִמִים. וַהֲרֵי בָאתִי לָקַחַת מֵאֶצְלְךָ שְׁלֹשִׁים מֻסְלִמִים וְאֶשְׁחָטֵם, וַאֲמַלֵּא בָהֶם נִדְרִי לַמָּשִׁיחַ. וַהֲרֵינִי מְקַבְּלָם חוֹבָה עָלַי בְּדֶרֶךְ הַלְוָאָה, שֶׁכְּשֶׁיָבוֹאוּ אֵלַי שְׁבוּיִים, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ תְּמוּרָתָם”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "נִשְׁבָּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ וּבְדַת הָאֱמֶת, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶצְלִי אֶלָּא שָבוּי זֶה, וְרָמַז עַל נוּרֻ־אַלדִּין, וְאָמַר לוֹ: “קַחֵהוּ וְשְׁחַט אוֹתוֹ עַכְשָׁו, עַד שֶׁאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת הַשְּאָר, כְּשֶׁשְּׁבוּיִים מִן הַמֻּסְלִמִים בָּאִים אֵלַי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר וְלָקַח אֶת נוּר־אַלדִּין וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל הָאַרְמוֹן לְשָּׁחֲטוֹ עַל מִפְתַּן שַׁעֲרוֹ. אָמְרוּ לוֹ הַצַּבָּעִים: “אֲדוֹנֵנוּ, נִשְׁאַר לָנוּ מִן הַצְּבִיעָה עֲבוֹדַת שְׁנֵי יָמִים, הַמְתֵּן לָנוּ, וּדְחֵה שְׁחִיטָתוֹ שֶׁל שָׁבוּי זֶה עַד שֶׁנִּגְמֹר אֶת הַצְּבִיעָה. אֶפְשָׁר יִתֶּן הַמֶּלֶךְ לְךָ אֶת הַשְּלֹשִׁים וְתִשְׁחֲטֵם כְּלָּם בְּבַת אַחַת, וּתְמַלֵּא נִדְרְךָ בְּיוֹם אֶחָד”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לַחֲבֹשׁ אֶת נוּר־אַלדִּין בַּמַאֲסָר.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בָּשַּׁחַר שֶּעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה צִוָּה לַחֲבֹשׁ אֶת נוּר־אַלדִּין בַּמַּאֲסָר. וְהָיוּ עַל־פִּי עִנְיָן שֶׁנִּגְזַר וּמִשְׁפָּט שֶׁנֶּחֱרַץ, לַמֶּלֶךְ שְׁנֵי סוּסִים זְכָרִים אַחִים לְאָב וּלְאֵם. הָאֶחָד שְׁמוֹ סָאבִּק וְהַשֵּנִי שְּמוֹ לָאחִק שֶׁלֹּא הָיָה עוֹלֶה בְּיָדָם שֶׁל מַלְכֵי פָּרַס לְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם. וְהָיָה הָאֶחָד אָפֹר לַחֲלוּטִין וְהַשֵׁנִי כַלַּיְלָה הָאָפֵל שָׁחוֹר, וְהָיוּ מַלְכֵי הָאִיִּים כֻּלָּם אוֹמְרִים: “מִי שֶׁיִּגְנֹב לָנוּ סוּס מֵאוֹתָם שְׁנֵי הַסּוּסִים, אָנוּ נוֹתְנִים לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַזָּהָב הָאָדֹם וְהַפְּנִינִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת”. אַךְ לֹא עָלָה בְיַד שׁוּם אָדָם לִגְנֹב אֶחָד מֵאֵּלֶּה שְׁנֵי הַסּוּסִים, פָּגְעָה בְאֶחָד מֵהֶם מַחֲלָה בְעֵינָיו. הֵבִיא הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל רוֹפְאֵי הַבְּהֵמוֹת לְרַפְּאוֹ, וְנִלְאוּ כֻלָּם לְרַפְּאוֹ. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר שֶׁנָּשָׂא אֶת בִּתּוֹ וּמְצָאוֹ מֵצֵר בִּגְלַל הַסּוּס. בִּקֵּשׁ לְהָפִיג צַעֲרוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ תֵּן לִי סוּס זֶה וַאֲנִי מְרַפְּאוֹ”. נְתָנוֹ לוֹ. הֶעֱבִיר אוֹתוֹ לָאֻרְוָה שֶׁחָבַשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת נוּר־אַלדִּין. כְּשֶׁהָפְרַד הַסּוּס מֵאָחִיו צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וְצָהַל עַד שֶׁנִתְחַלְחֲלוּ בְּנֵי־אָדָם מִן הַצְּעָקָה. הִכִּיר הַמִּשְׁנֶה שֶׁלֹא בָאָה מֵאִתּוֹ צְעָקָה זוֹ אֶלָּא בִגְלַל פֵּרוּדוֹ מֵאָחִיו. הָלַךְ וְהוֹדִיעַ זֹאת לַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִּתְבָּרְרָה לַמֶּלֶךְ אֲמִתּוּת דְּבָרוֹ, אָמַר: “אִם חַיָּה הִיא זוֹ וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַאֲרִיךְ רוּחָהּ בְּפֵרוּדָהּ מֵאָחִיהָ, כֵּיצַד הוּא בְבַעֲלֵי תְבוּנָה?” צִוָּה אֶת הַנְּעָרִים לְהַעֲבִיר אֶת הַסּוּס אֵצֶל אָחִיו בַּחֲצַר הַמִּשְׁנֶה בַּעֲלָהּ שֶׁל מִרְיָם, וְאָמַר לָהֶם: "אִמְרוּ לַמִּשְׁנֶה: “הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר לְךָ, שֶׁשְּׁנֵי הַסּוּסִים מַתַּת־חֶסֶד הֵם לְךָ מֵאִתּוֹ, בַּעֲבוּר בִּתּוֹ מִרְיָם”. וְבְשָׁעָה שֶׁהָיָה נוּרֻ־אלדִּין יָשֵׁן בְּתוֹךְ הָאֻרְוָה, כְּשֶׁהוּא כָבוּל בַּאֲזִקֵּים, רָאָה אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים, וּמָצָא עַל שְׁתֵּי עֵינֵי אַחַד הַסּוּסִים דֹּק הַמְכַסֶּה אוֹתָן, וְהָיְתָה אֶצְלוֹ מִקְצָת יְדִיעָה בְּמַצָּבֵי הַסּוּסִים וְהַטִּפּוּל בִּרְפוּאָתָם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “זוֹהִי שְׁעַת הַהִזְדַּמְּנוּת לִי, אָקוּם וַאֲשַׁקֵּר לַמִּשְׁנֶה וְאֹמַר לוֹ: “אֲנִי אֲרַפֵּא סוּס זֶה”, וְאֶעֱשֶׂה לוֹ מַשֶׁהוּ שֶׁיְּשַׁחֵת אֶת עֵינָיו, וְיַהֲרֹג אוֹתִי, וְיָנוּחַ לִי מֵחַיִּים אֵלֶּה הָעֲלוּבִים”. צִפָּה נוּר־אלדִּין לַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁנִּכְנַס לָאֻרְוָה, לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים. כְּשֶׁנִּכְנַס, אָמַר לוֹ נוּר־אלדִּין: “אֲדוֹנִי, מַה יִהְיֶה שְׂכָרִי עָלֶיךָ, אִם אֲנִי מְרַפֵּא לְךָ סוּס זֶה וּמַבְרִיא אֶת עֵינָיו?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “חֵי־רֹאשִׁי שֶׁאִם אַתָּה מְרַפְּאוֹ אֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ מִן הַשְּחִיטָה וּמַנִּיחֲךָ שֶׁתְּבַקֵּשׁ מֵאִתִּי טוֹבָה שֶׁאֲמַלְּאֶנָּה”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, צַו לְהַתִּיר כְּבָלַי”. צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְשַׁחְרְרוֹ. קָם נוּרֻ־אלדִּין וְנָטַל זְכוּכִית פְּשׁוּטָה וְשִׁחֵק אוֹתָהּ עַד דַּק וְנָטַל סִיד חַי, בִּלְתִּי כָבוּי. עִרְבֵּב אוֹתוֹ בְמִיץ בְּצָלִים, וְשָׂם אֶת כָּל זֶה יַחַד בְּעֵינֵי הַסּוּס וְקָשַׁר אוֹתָן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “עַכְשָׁו עֵינָיו שׁוֹקְעוֹת וְכֵהוֹת, וְהֵם הוֹרְגִּים אוֹתִי וְיָנוּחַ לִי מֵחַיִּים עֲלוּבִים אֵלֶּה”. יָשֵׁן נוּרֻ־אלדִּין אוֹתוֹ לַיְלָה בְּלֵב פָּנוּי מֵהִרְהוּרֵי־צַעַר, וְנִכְנַע לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְאָמַר: “אֱלֹהַי, דַעְתְּךָ כֹּל פּוֹטֶרֶת אוֹתִי מִלְבַקֵּשׁ מֵאִּתְּךָ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְזָרְחָה הַשֶׁמֶשׁ עַל הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, בָּא הַמִּשְׁנֶה אֶל הָאֻרְוָה וְהֵסִיר אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת מֵעַל עֵינֵי הַסּוּס, וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן וְרָאָה אוֹתָן הַיָפוֹת בָּעֵינַיִם. נָאוֹת בְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ הַמֵּאִיר כֹּל. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶּה: “מֻסְלִם, לֹא רָאִיתִי בָעוֹלָם דּוֹמֶה לְךָ בְּטִיב יְדִיעָתְךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ, כִּ אָכֵן הִפְלֵאתָ אוֹתִי תַכְלִית הַפְּלִיאָה. הֲרֵי נִלְאָה כָּל רוֹפֵא בְהֵמוֹת בְּאַרְצֵנוּ לְרַפֵּא סוּס זֶה”. נִגַּשׁ אֶל נוּרֻ־אַלדִּין וְהִתִּיר כְּבָלָיו בְּיָדָיו, וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד פְּאֵר יָקָר, וְשָׁת אוֹתוֹ מְפַקֵּחַ עַל סוּסָיו, וְקָצַב לוֹ מַשְׂכֹּרֶת וְהַכְנָסוֹת, וְהִשְׁכִּין אוֹתוֹ בִדְיוֹטָא מֵעַל לָאֻרְוָה. וְהָיָה בְתוֹךְ הָאַרְמוֹן שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ לַגְּבִירָה מִרְיָם, חַלּוֹן נִשְׁקָף עַל בֵּית־הַמִּשְׁנֶה וְעַל הַדְּיוֹטָא שֶׁנּוּרֻ־אלדִּין בְּתוֹכָהּ. יָשַׁב נוּרֻ־אלדִּין מֶשֶׁךְ יָמִים אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִתְעַנֵּג וְשָׂשׂ, מְצַוֶּה וְאוֹסֵר עַל מְשַׁמְּשֵׁי הַסּוּסִים. וְכָל מִי שֶׁהָיָה נֶעְדָּר מֵהֶם וְאֵינוֹ נוֹתֵן מִסְפּוֹא לַסּוּסִים הַקְּשׁוּרִים בַּחֵלֶק שֶׁעָלָיו שִׁמּוּשׁוֹ, הָיָה מַשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ וּמַכֵּהוּ מַכָּה קָשָׁה וְשָׂם כְּבָלִים שֶׁל בַּרְזֶל בְּרַגְלָיו. שָׂמַח הַמִּשְׁנֶה בְּנוּרֻ־אלדִּין תַּכְלִית הַשִׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִהְיֶה עִנְיָנוֹ בְסוֹפוֹ. הָיָה נוּרֻ־אלדִּין יוֹרֵד יוֹם יוֹם אֶל שְׁנֵי הַסּוּסִים וּמְקַרְצֵף אוֹתָם בְּיָדָיו מִדַּעְתּוֹ אֶת יְקַר־עֶרְכָּם אֵצֶל הַמִּשְׁנֶה וְחִבָּתוֹ לָהֶם. וְהָיְתָה לַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בַּת, נַעֲרָה בְתוּלָה בְתַכְלִית הַחֵן, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִיא עָפְרָה מְשׁוֹטֶטֶת, תּוֹעָה וְעָנָף נָע. אֵרַע שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּאוֹתוֹ יוֹם מִן הַיָּמִים בַּחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל בֵּית־הַמִּשְׁנֶה וְעַל הַמָּקוֹם שֶׁנּוּרֻ־אלדִּין בּוֹ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת נוּר־אַלדִּין שָׁר וּמְנַחֵם עַצְמוֹ בְּצָרָתוֹ בְּשֵׂאתוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שׁיר אֵלֶּה:


הוֹי מְחָרֵף בְּחַיָּיו שָׂמֵחַ,

וּבְתַעֲנוּגוֹתָיו מְשַׂגְשֵׂג פּוֹרֵחַ.

אִלּוּ הַזְמַן נְשָׁכְךָ בְּצָרוֹתָיו,

הָיִיתָ אוֹמֵר בְּטַעַם מְרוֹרוֹתָיו:

"אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ.

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ".

אָכֵן שָׁלוֹם לְךָ הַיּוֹם מִבְּגִידָתָהּ,

מִצָּרוּת עֵינָהּ וּמֵעֲרִיצוּתָהּ.

אַל תְּגַדֵּף אֵפוֹא נָבוֹךְ בְּדַרְכּוֹ,

אֲשֶׁר אָמַר מֵעָצְמַת חֶשְׁקוֹ:

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ".

הֱוֵה מַצְדִּיק אוֹהֲבִים בְּמַצָּבָם,

וְאַל תְּהִי עוֹזֵר לְחַרְפָם לְגַדְּפָם.

הִשָּמֵר לְבַל בְּכִבְלָם תְּהֵא נֶאֱסָר,

גּוֹמֵעַ מִכּוֹס עִנּוּיֵיהֶם מָר.

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ.

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ,

בְּטֶרֶם יְדַעְתִּיךְ הָיִיתִי בָאָדָם,

כְּאֵלֶּה רֵיק מִדְּאָגָה לִבָּם.

לֹא יָדַעְתִּי חֵדֶּק וּנְדוּדֵי־שֵׁנָה טַעֲמָם.

עֲדֵי קְרָאנִי כַּצָּר עָלַי קָם.

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ,

שָׂרְפָם לִבִּי בְּלֵהֲבוֹתֶיהָ.

לֹא יָדַע מָה אַהֲבָה וּמָה עֶלְבּוֹן לָהּ,

בִּלְתִּי אֲשֶׁר אָרְכָּה אוֹתוֹ הֶחֱלָה,

וַיֹּאבֵד בָּאַהֲבָה, שִׂכְלוֹ סָר,

וּמִשְׁתֵּהוּ מִכּוֹסָהּ מָר.

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ,

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ.

כַּמָּה עֵינַיִם אַהֲבָה בַחֲשֵׁכָה תָעִיר,

וּנְעִימוּת שֵׁנָה מֵעַפְעַפַּיִם תָסִיר,

וְכַמָּה בָאָדָם הִגִּירָה נְהָרוֹת דִּמְעוֹתָיו,

עַל לְחָיָּיו בְּיִּסוּרָיו יוֹרְדוֹת נִגָּרוֹת.

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ,

שָׂרְפָה לְבִי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ.

כַּמָּה בָאָדָם מֵחֵשֶׁק מִצְטַעֵר,

רָחוֹק מִשֵּׁנָה מֵהִתְרַגְּשׁוּת עֵר.

הִלְבִּישׁוֹ לְבוּשׁ רִפְיוֹן וּמַחֲלָה.

זֶה אֲשֶׁר מֶנּוּ שְּנָתוֹ שָׁלְלָה,

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ.

מָעַל שִׂבְרִי וּבָלוּ עַצְמוֹתַי,

וּכְדַם דְּרָקּוֹן זָרְמוּ דִמְעוֹתַי.

מִשְׁתּוֹקֵק אַךְ יֵמַר מַאֲכָלִי, מָר

אֲשֶׁר טַעֲמוֹ מָתַק בֶּעָבָר.

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ,

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ.

אוֹי לוֹ לַאֲשֶׁר בָּאָדָם כָּמוֹנִי יֹאהַב.

וּבִכְנַף לַיְלָה עֵר יָלִין, יִשְׁכַּב.

יָשׁוּט טוֹבֵעַ בְּיַם הָרִחוּק נִדָּח.

יִתְאוֹנֵן עַל חֵשֶׁק בְּסִבְלוֹ נֶאֱנָח.

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ,

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ.

מִי זֶה בְאַהֲבָתוֹ לֹא נִתְיַסָּר,

וּמִמְּזִמָּתָהּ וְאִם קַלָּה יִמָּלֵט וְעָבָר?

וַאֲשֶׁר בָּהּ יִשְׁקַע, בָּדָד יְחִי,

וְהֵיכָן אֲשֶׁר יַצְלִיחַ, בִּמְנוּחָה יְהִי?

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ,

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ.

אֱלֹהִים כּוֹנֵן אֶת אֲשֶׁר בָּהּ נִתְיַסֵּר,

וְתָמְכֵהוּ אַתָּה, הַטּוֹב בְּכָל עוֹזֵר.

וְעֹז וְעָצְמָה מֵאִתְּךָ סָמְכֵהוּ,

וּבְכָל צָרָתוֹ חָנְנֵהוּ רַחֲמֵהוּ.

אוֹי לְאַהֲבָה וּמְסִבּוֹתֶיהָ.

שָׂרְפָה לִבִּי בְּלַהֲבוֹתֶיהָ.


כְּשֶׁכִּלָּה נוּרֻ־אלדִּין אֶת דְּבָרָיו עַד תֻּמָּם וְגָמַר אֶת שִׁירוֹ וַחֲרוּזָיו, אָמְרָה בַת־הַמִּשְׁנֶה בְלִבָּהּ: “בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעַת אֲנִי, שֶׁמֻּסְלִם זֶה עֶלֶם נָאֶה הוּא. וְאוּלָם אֵין סָפֵק סָפֵק שֶׁאוֹהֵב הוּא נִפְרָד מֵאֲהוּבָתוֹ. וְאוּלָם מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם אֲהוּבָתוֹ שֶׁל בָּחוּר זֶה נָאָה כְמוֹתוֹ, וְאִם רִגְשׁוֹתֶיהָ כְּרִגְשׁוֹתָיו אִם לָאו. וְאִם אֲהוּבָתוֹ נָאָה כְמוֹתוֹ, הֲרֵי רָאוּי לוֹ לְהַזִּיל דְּמָעוֹת וּלְהִתְאוֹנֵן בְּגַעְגוּעָיו. אַךְ אִם הִיא אֵינָה נָאָה, הֲרֵי הוּא רַק מְאַבֵּד חַיָּיו בְּאַנְחוֹתָיו וּבְפָרְשׁוֹ מִטַּעַם הַשְּׂמָחוֹת”.


הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִּגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבַּת־הַמִּשְׁנֶה אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אִם אֲהוּבָתוֹ נָאָה כְמוֹתוֹ, הֲרֵי רָאוּי הוּא לְהַזִּיל דְּמָעוֹת, וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא רַק מְאַבֵּד חַיָּיו בְּאַנְחוֹתָיו”. וּכְבָר עָבְרָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת אֵשֶׁת הַמִּשְׁנֶה, יוֹם לִפְנֵי אוֹתוֹ יוֹם אֶל הָאַרְמוֹן, וְהִרְגִּישָׁה בַּת־הַמִּשְׁנֶה שֶׁצַּר לְלִבָּהּ, וְהֶחֱלִיטָה לָלֶכֶת אֵלֶיהָ וּלְסַפֵּר לָהּ בִּדְבַר עֶלֶם זֵה וּמַה שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו מִן הַחֲרוּזִים. לֹא כִלְּתָה לְהַרְהֵר בִּדְבָרִים אֵלֶּה עַד שּׁשָּׁלְחָה אַחֲרֶיהָ הַגְּבִירָה מִרְיָם אֵשֶּת אָבִיהָ, שֶׁתְּשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָהּ בְּשִׂיחָה. הָלְכָה אֵלֶיהָ וְרָאֲתָה שֶׁלִּבָּה צַר לָהּ וְדִמְעוֹתֶיהָ נוֹזְלוֹת עַל לֶחְיָהּ, וְהִיא בוֹכָה בְכִי מָר, שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הֵימֶנּוּ, וְהִיא עוֹצֶרֶת בְּעַד דִּמְעוֹתֶיהָ וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:


חָלְפוּ חַיַּי וְאַהֲבָתִי חַיָּה, תָקוּם,

וְצַר לְלִבִּי מֵחִשְׁקִי כִּי רַב וְעָצוּם.

וְלִבִּי נָמֵס מִן הַפְּרִידָה יִכְאַב,

לִימֵי הַפְּגִישָׁה כִּי יָשׁוּבוּ יְקַו,

לְמַעַן דֶּבֶק עַל מַתְכֻּנְתּוֹ יוּשַׁב.

הַפְחִיתוּ הַחֲרָפוֹת עַל שְׁלוּל הַלֵּב,

מֵחֵשֶׁק וָצַעַר רְזוֹן הַגֵּו,

וְחֵץ תּוֹכֵחָה בְּאַהֲבָתוֹ אַל תִּירוּ,

כִּי אֵין אֻמְלָל בַּיְקוּם מֵאֲשֶׁר אוֹהֵב הוּא,

וְאִם גַּם מַר־אַהֲבָה יִמְתַּק טַעֲמֵהוּ.


אָמְרָה בַּת הַמִּשְׁנֶה לַגְּבִירָה מִרְיָם: "מַה

לָּךְ, נְסִיכָה, שֶׁמֵּצֵר לִבֵּךְ וּמְפֻזָרָה דַעְתֵּךְ?"

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַגְּבִירָה מִרְיָם אֶת דִּבְרֵי בַת־הַמִּשְׁנֶה,

נִזְכְּרָה בְמַה שֶׁחָלַף מֵעֹצֶם הַתַּעֲנוּגוֹת וְנָשְׁאָה קוֹלָהּ

בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֶשָּׂא בְיִּשׁוּב הַדַּעַת פֵּרוּד יְדִידִי,

וְאֶשְׁלַח חֲרוּז עַל חֲרוּז פְּנִינֵי דִּמְעִי.

אֶפְשָׁר יָבִיא אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה,

כִּי הוּא יְקַפֵּל בִּכְנַף קֹשִׁי, הַקָּלָה.


אָמְרָה לָהּ בַּת־הַמִּשְׁנֶה: “הַנְּסִיכָה, אַל יֵצַר לְלִבֵּךְ קוּמִי עִמִּי עַכְשָׁו אֶל חַלּוֹן הָאַרְמוֹן, שֶׁכֵּן אֶצְלֵנוּ בָאֻרְוָה עֶלֶם תָּמִיר גּווֹ וּמָתוֹק נִיבוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה אוֹהֵב נִפְרָד מֵאֲהוּבָתוֹ”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה מִרְיָם: “בְּאֵיזֶה סִימָן הִכַּרְתְּ שֶׁהוּא אוֹהֵב נִפְרָד?” אָמְרָה לָהּ בַּת הַמִּשְׁנֶה: “הַנְּסִיכָה, הִכַּרְתִּי זֹאת מִתּוֹךְ שֵׂאתוֹ קוֹלוֹ בְשִירִים בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּבִקְצוֹת הַיּוֹם”. אָמְרָה הַגְּבִירָה מִרְיָם בְּלִבָּהּ: “אִם דִּבְרֵי בַּת־הַמִּשְׁנֶה נְכוֹנִים הֵם, הֲרֵי אֵלֶּה הֵם תֵּאוּרֵי הַכּוֹאֵב הַמִּסְכֵּן נוּר־אַלדִּין, הָבָה וְאֶרְאֶה, אִם אָמְנָם הוּא אוֹתוֹ עֶלֶם שֶׁסִּפְּרָה עָלָיו בַּת הַמִּשְׁנֶה”. נִתּוֹסְפוּ בָהּ הַחֵשֶׁק וְהַגַּעְגוּעִים וְהַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַכִּסּוּפִים, וְקָמָה תֵכֶף וּמִיָּד וְהָלְכָה עִם בַּת־הַמִּשְׁנֶה אֶל הַחַלּוֹן, וְהִסְתַּכְּלָה דַרְכּוֹ וְרָאֲתָה שֶׁהוּא אֲהוּבָה וַאֲדוֹנָהּ נוּר־אַלדִּין. בָּחֲנָה אוֹתוֹ בְמַבָּטָהּ, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ הַכָּרָה נְכוֹנָה, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹלֶה מֵעֹז חֶשְׁקוֹ בָהּ וְאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, וּמֵאֵשׁ הַהִתְרַגְּשׁוּת וּכְאֵב הַפֵּרוּד וְאָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְכִסּוּפָיו. וּכְבָר הָלַךְ רְזֹוֹנוֹ וְרַב יוֹתֵר, וְהָיָה נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאוֹמֵר:


כָּבוּשׁ הַלֶּב וְעִינִי תִזרֹם,

לֹא יִזְרֹם כְּמוֹתָה עֲנַן רֹם.

בְּכִי וּנְדוֹדֵי שְׁנָתִי וְלֶהָבָה בִי

וַאֲנָחָה וְיָגוֹן עַל חֲבִיבִי.

וּשְׂרֵפָתִי וְאֶנְקָתִי וְיִסּוּרַי

בְּמִסְפָּרָם שְׁמוֹנָה כְּתֻמָּם עָלַי.

וַחֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ,

הֲלֹא תַעַמְדוּ וְדְבָרַי תִּשְׁמָעוּ:

זֵכֶר וּדְאָגָה וּגְנִיחָה וְרִפְיוֹן

וְעָצְמַת חֵשֶׁק וְנֶצַח עִצָּבוֹן

עַל עָמָל, נֶכֶר וְתוֹחֶלֶת הָלְכָה לַאֲבָדּוֹן

וְגַעְגּוּעִים וּכְמִיהַת יָגוֹן,

פָּחַת אֹרֶךְ רוּחִי, וְכֹחִי לָשֶׂאת יִסּוּרַי פָחֲתוּ.

וְעֵת רָחַק שִׁבְרִי, קָרְבוּ סְּפֵקוֹתַי, אָתוּ.

מַכְאוֹבֵי כִסּוּפַי נִתּוֹסְפוּ בִלְבָבִי.

הוֹי שׁוֹאֵל לְאֵשׁ לִבִּי מַה הִיא,

מַה לְדִמְעָתִי בְּתוֹךְ עֵינִי תּוּקַד?

וְאֵשׁ לִבִּי חֻמָּה לֹא יֶחְדַּל לָעַד.

הָיִיתִי בְמַבּוּל דִּמְעוֹתַי טוֹבֵעַ,

וּמִשַּׁחַת אֶל שַׁחַת בְּגֵיהִנֹּם שׁוקֵעַ.


כְּשֶׁרָאֲתָה הַגְּבִירָה מִרְיָם אֶת אֲדוֹנָהּ נוּרֻ־אלדִּין וְשָׁמְעָה שִׁירוֹ הָעַז וַחֲרוּזוֹ הַמֻּפְלא, נִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא הוּא. הִסְתִּירָה עִנְיָנָהּ מִבַּת הַמִּשְׁנֶה וְאָמְרָה לָהּ: “בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְדַמָּה שֶׁיֹּוֹדַעַת אַתְּ בִּדְבַר מְצוּקַת לִבִּי”. הִתְנַשְּׁאָה תֵכֶף וּמִיָּד וְקָמָה מֵאֵצֶל הַחַלּוֹן וְחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, וְנִסְתַּלְּקָה לָהּ בַּת־הַמִּשְׁנֶה לְעִסְקָהּ. הִמְתִּינָה הַגְּבִירָה מִרְיָם זְמַן שָׁעָה וְחָזְרָה אֶל הַחַלּוֹן וְיָשְׁבָה בוֹ, וְהָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת בַּאֲדוֹנָּהּ נוּרֻ־אלדִּין וּמִתְבּוֹנֶנֶת בִּנְעִימוּתוֹ וְחֵן־סְגֻלּוֹתָיו וּמָצְאָה אוֹתוֹ כְּאַגַּן־הַסַּהַר בְּזָרְחוּ בְלֵיל אַרְבָּעָה־עָשָׂר. אֶלָּא שֶׁהוּא נֶאְנַח בְּלִי הֲפוּגוֹת וְדִמְעוֹתָיו זוֹלְגוֹת, שֶׁכֵּן הָיָה זוֹכֵר מַה שֶׁחָלַף וְעָבַר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


קִוִּיתִי לְדֶבֶק אֲהוּבָתִי וּלְעוֹלָם וְלֹא הִשַּׂגְתִּיו.

וְאוּלָם מַר הַחַיִּים זֶה כְבָר הִדְבַּקְתִּיו.

דָּמָה דִמְעִי לְיָם בְּשָׁטְפוֹ,

אַךְ בִּרְאוֹתִי מְחָרְפַי עָצַרְתִּי בַעֲדוֹ.

הוֹי לַקּוֹרֵא קָרָא בֵּינֵינוּ לְהַפְרִיד.

אִלּוּ לְשׁוֹנוֹ הִשַּׂגְתִּי קָטוֹעַ קְטַעְתִּיו.

אֵין לִנְזֹף בְּיָמִים עַל פָּעֳלָם,

מָסְרוּ בְּמָרָה מְזֻקָּקָה לִי כּוֹכָב.

אֶל מִי אֶפְנֶה מִזּוּלַתְכֶם,

וְלִבִּי עֲזַבְתִּיו אַחֲרֵיכֶם אִתְּכֶם.

מִי מִשְׁפָּטִי מִמֶּנָה בַּעֲלַת־דִּין עֲרִיצָה יִשְׁפֹּט,

כְּכָל אֲשֶׁר אֶשָּׁפֵט יוֹסִיף עָרִיצוּת עוֹד?

הִשְׁלַטְתִּיהָ בְּנַפְשִׁי לִשְׁמֹר עַל אֲשֶׁר לָהּ נְתַתִּיו,

וַתְּאַבְּדֵנִי וַתְּאַבֵּד אֲשֶׁר בְּיָדָהּ מְסַרְתִּיו.

בִּזְבַּזְתִּי חַיַּי בְּאַהֲבָתָהּ, וּמִי יִתֵּן

וּבַאֲשֶׁר בִּזְבַּזְתִּיו דָּבְקָהּ לִי יִנָּתֵן.

הוֹי עָפְרָה הַמְּקֻפֶּלֶת תּוֹךְ קְרָבַי,

רַב מִן הַפְּרִידָה, אֲשֶׁר טָעַמְתִּי, דַּי,

אַתְּ אֲשֶׁר כָּלְלוּ פָנַיִךְ כָּל סְגֻלָּה, הִנֵּךְ,

וְאוּלָם אֹרֶךְ רוּחִי עֲזָבַנִי בְגִינֵךְ.

כִּנַּסְתִּיהָ תּוֹךְ לִבִּי וַיָּבוֹא יָגוֹן תּוֹכוֹ.

וְאוּלָם מְרֻצֶּה אֲנִי בַּאֲשֶׁר צְפַנְתִּיהָ בוֹ.

זָרְמוּ דִמְעוֹתַי כַּיָּם אֲשֶׁר גָּאָה,

אִלּוּ יָדַעְתִּי דֶרֶךְ הָלַכְתִּי בָהּ.

יָרֵא אֲנִי מְפַחֵד פֶּן אָמוּת בְּאַנְחָתִי,

וְחָלְפָה וְעָבְרָה מִנִּי כָל תִּקְוָתִי.


כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִרְיָם אֶת נוּר־אַלדִּין הָאוֹהֵב הַנִּפְרָד וְהַמִּסְכֵּן, נוֹשֵׁא קוֹלוֹ בְשִׁירִים אֵלֶּה גָּבְרוּ עָלֶיהָ רִגְשׁוֹתֶיהָ לְשֵׁמַע דְּבָרָיו. שָׁפְעוּ דִמְעוֹת עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


נִכְסַפְתִּי לַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו, וּבְעֵת פְּגַשְׁתִּיו

תָּהִיתִי, וְלֹא שָׁלַטְתִּי בִלְשׁוֹנִי וְלֹא בְמַבָּט אָשִׁיב.

מוּכָן הָיִיתִי לְהוֹכִיחוֹ חוֹבָרוֹת חוֹבָרוֹת,

וּבְעֵת נִפְגַּשְׁנוּ לֹא מָצָאתִי גַּם אוֹת.


כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר־אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי הַגְּבִירָה מִרְיָם, הִכִּירָהּ וּבָכָה בְכִי רַב וְאָמַר: "חֵי־אֱלֹהִים הֲרֵי זוֹ מַנְגִּינָתָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת בְּלִי כָל סָפֵק וּפִקְפּוּק וָנַחַשׁ.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנּוּר־אלדִּין שָׁמַע בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, אָמַר בְּלִבּוֹ: “זוֹ הִיא מַנְגִּינָתָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה מִרְיָם, חֵי נַפְשִׁי, בְּלִי סָפֵק וּבְלִי פִקְפּוּק. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם מַחֲשַׁבְתִי נְכוֹנָה, וְהִיא הִיא זוֹ בְעֵינָהּ אוֹ זוּלָתָהּ”. נִתּוֹסְפוּ אַנְחוֹת נוּר־אַלדִּין וְיִלְלוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

כַאֲשֶׁר רָאַנִי מְחָרְפִי עַל אַהֲבָתִי,

פּוֹגֵשׁ בִּמְקוֹם מֶרְחַקִּים אֶת חֲבִיבָתִי,

-וּבְעֵת פְּגִישָׁה לֹא אֶפְצֶה פֶה,

אִם כִּי רַבּוֹת בְּתוֹכֵחָה לִכְאֵב מַרְפֵּא, ־

אָמַר: "מַה הַשְּתִיקָה אֲשֶׁר אוֹתְךָ

הֵנִיאָה מֵעֲנוֹת תְּשׁוּבָה נְכוֹחָה?"

וָאֹמַר: "הוֹי הַנִּבְעָר אֲשֶׁר לֹא בָן

בְּמַצַּב בְּנֵי־אַהֲבָה, הַסַּפְקָן –

אוֹת הָאוֹהֵב עַל תְּשׁוּקָתוֹ

בְּעֵת יִפְגֹּשׁ אֲהוּבָתוֹ, שְּתִיקָתוֹ.


כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ הֵבִיאָה הַגְּבִירָה מִרְיָם

דְּיוֹתָה וּנְיָר, וְכָתְבָה עָלָיו אַחֲרֵי “בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים הַנַּעֲרָץ” לֵאמֹר: “וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה34 שְׁלוֹם אֱלֹהִים עָלֶיךָ וּבִרְכוֹתָיו. מוֹדִיעֲתְךָ אֲנִי שֶׁשִּׁפְחָתְךָ מִרְיָם מְשַׁגֶּרֶת לְךָ שָׁלוֹם, וְרַבָּה תְשׁוּקָתָהּ אֵלֶיךָ, וְזֹאת הִיא אִגַּרְתָּהּ לְךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּפֹּל נְיָר זֶה לְיָדֶיךָ, הִזְדָּרֵז תֵּכֶף וּמִיָּד וּדְאַג תַּכְלִית דְּאָגָה וְתֵן דַּעְתְּךָ לְמַלֵּא כָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ וְהִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא תַמְרֶה דְבָרֶיהָ וְשֶׁלֹּא תִישַׁן. וּכְשֶׁיַֹחֲלוֹף הַשְּלִישׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה, הֲרֵי שָׁעָה זוֹ הִיא הַמֻּכְשָׁרָה בָעִתִּים, וְאַל יְהֵא לְךָ בָהּ שׁוּם עֵסֶק אֶלָּא שּׁתֶּאֱסֹר אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים וְתֵצֵא אִתָּם אֶל מִחוּץ לָעִיר. וְכָל מִי שֶׁיֹאמַר לְךָ: “לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אֱמֹר לוֹ: “מַצְעִיד אֲנִי אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ” וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר כָּךְ, אֵין אָדָם מְעַכֵּב עַל יָדְךָ, שֶׁכֵּן תּוֹשָׁבֵי עִיר זוֹ בְּטוּחִים עַ־יְדֵי נְעִילַת הַשְּׁעָרִים”. כָּרְכָה הַגְּבִירָה מִרְיָם אֶת הַנְּיָר בְּמִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׁי, וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָה אֶל נוּר־אַלדִּין מִן הַחַלּוֹן. נְטָלוֹ וּקְרָאוֹ וְהֵבִין אֶת אֲשֶׁר בּוֹ, וְהִכִּיר שֶׁכְּתַב־יָדָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה מִרְיָם הוּא. נְשָׁקוֹ וְהִנִּיחוֹ בֵין עֵינָיו, וְזָכַר אֶת אֲשֶׁר הִגִּיעַ אוֹתוֹ מִנֹּעַם דָּבְקָהּ.

הִזִּיל דֶּמַע־עֵינוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִגִּיעַנִי בִכְנַף לַיְלָה מִכְתָּב מֵאִתְּכֶם,

וַיַחְלִימֵנִי וַיַּסְעִירֵנִי בִּתְשׁוּקָה אֲלֵיכֶם.

חַיִּים חָלְפוּ בְּדָבְקְכֶם הִזְכִּירָנִי,

יִשְׁתַּבַּח הָאֵל אֲשֶׁר בְּפֵרוּד נִסָּנִי.


כְּשֶׁהֵאֱפִיל הַלַּיְלָה נִתְעַסֵֹּק נוּרֻ־אלדִּין בְּהַכְשָׁרַת הַסּוּסִים, וְהִמְתִּין עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה שְׁלִישׁוֹ הָרִאשׁוֹן. קָם תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל שְׁנֵי הַסּוּסִים וְשָׂם עֲלֵיהֶם אֻכָּפִים מִן הַיָּפִים שֶׁבָּאֻכָּפִים וְהוֹצִיא אוֹתָם מִשַּׁעַר הָאֻרְוָה וְנָעַל אֶת הַשַּעַר, וְהוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל שַׁעֲרֵי הָעִיר, וְיָשַׁב מְצַפֶּה לַגְּבִירָה מִרְיָם.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן נוּר־אַלדִּין. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנְּסִיכָה מִרְיָם, הִנֵּה הָלְכָה מִיָּד אֶל הָאוּלָם הַמּוּכָן לָהּ בְּאוֹתוֹ אַרְמוֹן, וּמָצְאָה אֶת הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת יוֹשֵׁב בְּאוֹתוֹ אוּלָם נִשְׁעָן עַל כַּר מְמֻלָּא בְנוֹצַת בַּת־הַיַּעֲנָה, וְהוּא חוֹשֵׁשׁ לִשְׁלֹחַ יָדוֹ אֵלֶיהָ אוֹ לְדַבֵּר אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִתְפַּלְּלָה אֶל אֱלֹהֶיהָ בְלִבָּהּ וְאָמְרָה: “אֱלֹהִים אַל תִּתֵּן לוֹ לְהַשִּׂיג מַאֲוַיָיו בִּי וְאַל תִּגְזֹר עָלַי טֻמְאָה אַחֲרֵי הַטָּהֳרָה”. נִגְשָׁה אֵלָיו וְהֶרְאֲתָה לוֹ יְדִידוּת וְיָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְדִבְּרָה אֵלָיו רַכּוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה הִיא הִתְרַחֲקוּת זוֹ מֵאִתָּנוּ? כְּלוּם עָבְרָה עָלֶיךָ רוּחַ גַּאֲוָה וְהִתְגַּנְדְּרוּת עָלַי. הֲרֵי הַמָּשָׁל הַמְהַלֵּךְ בֵּין בְּנֵי־אָדָם אוֹמֵר: “בִּשְׁעַת הִתְרַשְּׁלוּת בִּנְתִינַת שָׁלוֹם נוֹתֵן הַיּוֹשֵׁב שָׁלוֹם לָעוֹמֵד”. וְאִם אֵין אַתָּה אֲדוֹנִי בָא אֶצְלִי וּמְדַבֵּר אֵלַי, אֲנִי בָאָה אֶצְלְךָ וּמְדַבֶּרֶת אֵלֶיךָ”. אָמַר לָהּ הַמִּשְׁנֶה: “הַחֶסֶד וְהַטּוֹב אִתָּךְ הֵם, מַלְכַּת הָאָרֶץ לְכָל אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ. וּכְלוּם אֵין אֲנִי אֶלָּא אַחַד עֲבָדַיִךְ וְהַפָּחוֹת שֶׁבְּמְשָׁרְתַיִךְ? אֶלָּא שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לִפְרֹץ כְּלַפֵּי הוֹד מַעֲלָתֵךְ בִּדְבָרִים, אַתְּ הַפְּנִינָה שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ, וְאַפִּים אֶפֹּל לְפָנַיִךְ לָאָרֶץ”. אָמְרָה לוֹ: “הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה וְהָבֵא לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַמִּשְׁנֶה לְשִׁפְחוֹתָיו וַעֲבָדָיו וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהָבִיא מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. הִגִּישׁוּ לוֹ שֻׁלְחָן וְעָלָיו כָּל מְהַלֵּךְ עַל רַגְלָיו וְכָל עוֹף וְשָׁט בַּיַמִּים מִתַּרְנְגוֹלֵי בָר וּשְׂלָו וְאֶפְרוֹחֵי יוֹנִים וּטְלֵה־חָלָב וְאַוָּזָה שְׁמֵנָה וְתַרְנְגֹלֶת מְטֻגָּנָה, וּמִשְׁאָר כָּל הַסּוּגִים וְהַמִּינִים. הוֹשִׁיטָה הַגְּבִירָה מִרְיָם יָדָהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלָה, וְהָיְתָה מַלְגִּימָה אֶת הַמִּשְׁנֶה וּמְנַשַּׁקְתּוֹ עַל פִּיו. לֹא פָסְקוּ מִלֶאֱכֹל עַד שֶׁשָּׂבְעוּ מִן הָאֹכֶל. רָחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם, וְאַחֲרֵי זֶה הֵסִירוּ הַמְּשָׁרְתִּים אֶת שֻלְחַן הָאֹכֶל וְהֵבִיאוּ שֻׁלְחַן הַמַּשְׁקֶה. הָיְתָה מִרְיָם מְמַלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְשׁוֹתָה וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ. עָסְקָה בְשֵׁרוּתוֹ כַהֲלָכָה, עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרַח לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה וְרָחַב חָזֵהוּ וְרָוַח לוֹ. כְּשֶׁנִּטְלָה הַכָּרָתוֹ וְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו שִׁכְרוֹנוֹ, שָׁלְחָה יָדָהּ אֶל כִּיסָהּ וְהוֹצִיאָה מִשָׁם גְּלִילָה שֶׁל בַּנָּג זַךְ מַעֲרָבִי, אֲשֶׁר בְּהָרִיחַ הַפִּיל מִמֶּנּוּ רֵיחַ קַל בְּיוֹתֵר יָנוּם מִשָּׁנָה עַד שָנָה. וּכְבָר הֵכִינָה אוֹתָהּ לְשָׁעָה זוֹ. הִשִּׂיאָה אֶת דַּעַת הַמִּשְׁנֶה וּפָרְכָה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ וּמִלְּאָה אוֹתוֹ יַיִן וְנָתְנָה אוֹתוֹ לוֹ. אָבַד שִׂכְלוֹ מִשִּׂמְחָה, וְאַךְ הוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לוֹ, נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְשָׁתָה אוֹתוֹ. וְעוֹד טֶרֶם שָׁקַע בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ נָפַל מִתְעַוֵּת לָאָרֶץ מִיָּד. קָמָה הַגְּבִירָה מִרְיָם עַל רַגְלֶיהָ וְנִגְּשָׁה אֶל שַׂקַּיִם גְּדוֹלִים וּמִלְאָה אוֹתָם מַה שֶׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר מְחִירוֹ מִן הָאֳבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי־הַיְקָר וְכָל מִינֵי אַבְנֵי־חֵן יִקְרוֹת הַמְּחִיר. נָטְלָה עִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וּמִן הַמַּשְׁקֶה וְלָבְשָׁה כְלֵי־מִלְחָמָה וּקְרָב מִן הַמַּדִּים וְהַנֶּשֶּׁק, וְנָטְלָה לְנוּר־אַלדִּין מַה שֶׁיְשַׂמַּח אוֹתוֹ מִלְּבוּשֵׁי־הַמַּלְכוּת הַמְפֹאָרִים וְנֶשֶׁק אֲשֶׁר אוֹן בּוֹ לְנַצֵּחַ. הֵרִימָה אֶת הַשַּׂקַּיִם עַל כְּתֵפֶיהָ וְיָצְאָה מִן הָאַרְמוֹן. שֶׁכֵּן הָיְתָה בַעֲלַת־כֹּחַ וְאֹמֶץ הַלֵּב, וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל נוּר־אַלדִּין.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁעָזְבָה מִרְיָם אֶת הָאַרְמוֹן, שָׂמָה פָנֶיהָ אֶל הָעֶלֶם, שֶׁכֵּן הָיְתָה בַּעֲלַת־כֹּחַ וְאֹמֶץ־הַלֵּב.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן מִרְיָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנוּר־אַלדִּין הָאוֹהֵב הַמִּסְכֵּן, הִנֵּה יָשַׁב לְיַד שַׁעַר הָעִיר מְצַפֶּה לָהּ, וּמַחֲזִיק רִסְנָם שֶׁל הַסּוּסִים בְּיָדוֹ. שָׁלַח אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה עָלָיו שֵׁנָה וְנִרְדַּם. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לֹא יָנוּם. וְהָיוּ מַלְכֵי הָאִיִּים בְּאוֹתוֹ זְמַן מְבַזְבְּזִים מָמוֹן, שֹׁחַד לְאֵלֶּה שֶׁיִּגְנְבוּ אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים הָאֵלֶּה אוֹ אֶחָד מֵהֶם. וְנִמְצָא בְאוֹתָם יָמִים עֶבֶד כּוּשִׁי שֶׁגָּדַל בָּאִיִּים, מֻמְחֶה בִגְנֵבַת סוּסִים. הָיוּ מַלְכֵי הַפְרַנְקִים מְשַׁחֲדִים אוֹתוֹ בְהַרְבֵּה מָמוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּגְנֹב אֶחָד מִשְּׁנֵי הָסּוּסִים, וְהִבְטִיחוּ לוֹ, שֶׁאִם הוּא גוֹנֵב אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים, הֵם נוֹתְנִים לוֹ אִי שָׁלֵם, וְנוֹתְנִים לוֹ בֶגֶד־פְּאֵר יָקָר. וְהָיָה אוֹתוֹ עֶבֶד מְשׁוֹטֵט זֶה זְמַן אָרֹךְ בִּמְדִינַת פְרַנְקִיָּה, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר, וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ לְהַשִּׂיג גַּם אֶחָד מִשְּׁנֵי הַסּוּסִים, בִּהְיוֹתָם אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁנָּתַן אוֹתָם בְּמַתָּנָה לַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר וְהֶעֱבִירָם אֶל אֻרְוָתוֹ, שָׂמַח הָעֶבֶד שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְשָׁאַף לְקַחְתָּם וְאָמַר: “בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲנִי גוֹנְבָם”. יָצָא הָעֶבֶד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וּמְגַמַּת פָּנָיו לִגְנֹב אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ הִבִּיט מִבְּלִי מְשִׂים וְרָאָה אֶת נוּר־אַל־דִּין יָשֵׁן, וְרִסְנֵי שְׁנֵי הַסּוּסִים בְּיָדוֹ. הֵסִיר אֶת הָאֻכָּפִים מֵעַל רָאשֵׁיהֶם וּבִקֵּשׁ לִרְכַּב עַל אֶחָד מֵהֶם וּלְהוֹלִיךְ אֶת הַשֵּׁנִי לְפָנָיו, כְּשֶׁהַגְּבִירָה מִרְיָם כְּבָר בָּאָה, וְהִיא נוֹשֵׂאת אֶת הַשַּׂקַּיִם עַל כִּתְפָהּ. הָיְתָה דוֹמָה שֶׁהָעֶבֶד הוּא נוּר־אַלדִּין. הוֹשִׁיטָה לוֹ אַחַד הַשַּׂקַּיִם וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הַסּוּס כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֵק, וְהִיא מְדַמָּה שֶׁנּוּר־אַלדִּין הוּא. יָצְאָה מִשַּׁעַר הָעִיר וְהָעֶבֶד שׁוֹתֵק. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי נוּר־אַל דִּין, מַה לְךָ שׁוֹתֵק?” פָּנָה אֵלֶיהָ הָעֶבֶד כּוֹעֵס וְאָמַר לָהּ: “מָה אַתְּ מְדַּבֶּרֶת נַעֲרָה?” שָׁמְעָה אֶת בַּרְבָּרִיִוּת לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הָעֶבֶד, וְהִכִּירָה שֶׁאֵין זֹאת לְשׁוֹנוֹ שֶׁל נוּר־אַלדִּין. הֵרִימָה רֹאשָׁה אֵלָיו וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ וּמָצְאָה לוֹ נְחִירַיִם כַּקַּנְקַנִּים. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנְנָה בוֹ נַעֲשָׂה הָאוֹר בְּפָנֶיהָ חֹשֶׁךְ, וְאָמְרָה לוֹ: “מִי אַתָּה שֵׁיךְ בְּנֵי חָם, וּמַה שִׁמְךָ בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם?” אָמַר לָהּ: “הוֹי בַּת נִקְלִים, אֲנִי שְׁמִי מַסְעוּד גּוֹנֵב הַסּוּסִים בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי־אָדָם יְשֵׁנִים”. לֹא הֵשִׁיבָה לוֹ דָּבָר, וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁשָּׁלְפָה מִיָּד חֶרֶב וְהִכְּתָה בוֹ עַל עָרְפּוֹ, ויָצָא נוֹצֵץ מִוְּרִידֵי צַוָֹּארוֹ, וְנָפַל מִתְעַוֵּת עַל הָאָרֶץ, מִתְגּוֹלֵל בְּדָמוֹ וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהָבִיא נִשְׁמָתוֹ אֶל תּוֹךְ גֵּיהִנֹּם, וְרַע הַמָּקוֹם שָׁמָּה. בְאוֹתָהּ שָׁעָה נָטְלָה שְׁנֵי הַסּוּסִים וְרָכְבָה עַל אֶחָד מֵהֶם, וְתָפְסָה אֶת הַשֵּׁנִי בְיָדָהּ וְחָזְרָה עַל עִקְּבוֹתֶיהָ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי נוּר־אַלדִּין, וּמָצְאָה אוֹתוֹ יָשֵׁן בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר נוֹעֲדָה לוֹ לְהִפָּגֵשׁ בּוֹ עִמּוֹ, וְהָרְסָנִים בְּיָדוֹ וְהוּא יָשֵׁן וְנוֹחֵר בִּשְׁנָתוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין יָדָיו לְרַגְלָיו. יָרְדָה מֵעַל גַּב הַסּוּס וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ, וְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ נִבְהָל וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל בּוֹאֵךְ בְּשָׁלוֹם”, אָמְרָה לוֹ: “קוּם רְכַב עַל סוּס זֶה, כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹתֵק”. קָם וְרָכַב עַל הַסּוּס. רָכְבָה הַגְּבִירָה מִרְיָם עַל הַסּוּס הַשֵּׁנִי וְיָצְאוּ מִן הָעִיר וְנָסְעוּ זְמַן שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה אֵלָיו מִרְיָם וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹא תִישַׁן. לֹא יִצְלַח אֲשֶׁר יִישָׁן?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, לֹא נִרְדַּמְתִּי, אֶלָּא מִקּוֹרַת רוּחִי בַּאֲשֶׁר הוֹעַדְתָּ אוֹתִי, וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע?” סִפְּרָה לוֹ סִפּוּר הָעֶבֶד מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף, אָמַר לָהּ נוּר־אַלדִּין: “הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁיָּצָאת בְּשָׁלוֹם”. שָׁקְדוּ לְמַהֵר בַּנְּסִיעָה, וּמָסְרוּ עִנְיָנָם לַטּוֹב הַיּוֹדֵעַ כֹּל. וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הָעֶבֶד שֶׁהָרְגָה אוֹתוֹ. רָאָה אוֹתוֹ מָשְׁלָךְ בֶּעָפָר, כְּאִלּוּ הוּא שֵׁד מִן הָעִפְרִית. אָמְרָה לוֹ: “פְשֹׁט מֵעָלָיו בְּגָדָיו וְטֹל כְּלֵי־זֵינוֹ”. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי לֹא אוּכַל לָרֶדֶת מֵעַל גַּב הַסּוּס וְאֵינִי עוֹמֵד אֶצְלוֹ וְלֹא מִתְקָרֵב אֵלָיו”. הִתְפַּלֵּא נוּרֻ־אלדִּין עַל מַרְאֵהוּ שֶׁל הַמֵּת וְהוֹדָה לָהּ עַל פָּעֳלָהּ, וְהִשְׁתָּאָה לְאֹמֶץ־רוּחָהּ וְעֹז־לִבָּהּ. נָסְעוּ וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ בְּעֹז שְׁאֵרִית הַלַּיְלָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְהִתְפַּשְּׁטָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, וְהִגִּיעוּ אֶל כִּכַּר רְחַב־יָדַיִם, שֶׁאַיָּלִים מִתְעַלְּסִים בּוֹ בְטַל הַבֹּקֶר, וּכְבָר הוֹרִיקוּ כָּל קְצוֹתָיו, וְהָיוּ מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים פֵּרוֹתָיו, וּפְרָחָיו כְּעוֹרוֹת הַנְּחָשִׁים, וְהָעוֹפוֹת בּוֹ סוֹבְבִים וּפְלָגָיו זוֹרְמִים, מִתְפַּתְּלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר וְהֵיטִיב לְהַבִּיעַ מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ:


הָיָה מַחֲסֶה לָנוּ עֵמֶק מֵלַּהַט אֲדָמָה שׂוֹרֶפֶת.

חֲסוּת צֶמַח מְכֻפֶּלֶת כֹּל מַקֶּפֶת.

חָנִינוּ וּסְבָךְ בְּרֹךְ עָלֵינוּ גָחַן,

כִּגְחֹן הַיּוֹנְקוֹת מֵעַל לְיוֹנְקָן.

וַיַּגְמִיאֵנוּ לְצִמְאוֹנֵנּוּ זַךְ צָלוּל מַשְׁקֵהוּ,

עָרֵב מִן הַיַָּיִן לְרֵעֶה בְמִשְׁתֵּהוּ.

יָסֵר הַשֶּׁמֶשׁ וּבַעֲדָהּ יַעֲצֹר

בִּפְנוֹתָה אֵלֵינוּ וְיַרְשֶׁה לְזֶפִיר לַעֲבֹר.

תַּבְהֵלְנָה אַבְנֵי חֲצָצוֹ נְעָרוֹת בְּעֶדְיָן,

תְּחַפֵּשְׂנָה אַחֲרֵי פְּנִינִים יְחִידוֹת בְּמִינָן35


וְאָמַר אַחֵר:


וּבְעֵת זַמֵּר עוֹף עַל פֶלֶג מַיִם זִמְרוֹ עָרֵב,

יִכְמַהּ בַּשְּׁחָרִים בָּעֵמֶק אוֹהֵב,

כְּאִלּוּ גַן־עֵדֶן בִּכְנָפָיו, בִּקְצוֹתָיו.

מֵימָיו זוֹרְמִים צִלּוֹ רַב וּפֵרוֹתָיו.


בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדָה הַגְּבִירָה מִרְיָם הִיא וְנוּרֻ־אלדִּין, לָנוּחַ בְּאוֹתוֹ עֵמֶק.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שָׁחָנוּ הַגְּבִירָה מִרְיָם וְנוּרֻ־אלדִּין בְּאוֹתוֹ עֵמֶק, אָכְלוּ מִפֵּרוֹתָיו וְשָׁתוּ מִנַּהֲרוֹתָיו, וְשִׁלְּחוּ חָפְשִׁי אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים שֶׁיֹאכְלוּ מִן הַמִּרְעֶה, וְאָכְלוּ מֵעֵשֶׂב הָעֵמֶק וְשָׁתוּ מִפְּלָגָיו. יָשְׁבוּ נוּרֻ־אלדִּין הוּא וּמִרְיָם וְשׂוֹחֲחוּ, וְסִפְּרוּ זֶה לָזֶה סִפּוּרֵיהֶם וּמַה שֶׁאֵרַע לָהֶם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ מַה שֶׁמְּצָאוֹ מִכְּאֵב הַפְּרִידָה וּמַה שֶׁסָּבַל מִן הָרִחוּק וְהַכִּסּוּפִים. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָבָק עַד שֶׁסָּתַם אֶת הַיְקוּם, וְשָׁמְעוּ צַהֲלַת סוּסִים וְשִׁקְשׁוּק נֶשֶׁק. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִשִּׂיא הַמֶּלֶךְ אֶת בִּתּוֹ לַמִּשְׁנֶה וְכִנְּסָה זֶה בְּאוֹתוֹ לַיְלַה, וְהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְבָרֵךְ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּבִרְכַּת־הַבֹּקֶר כְּפִי שֶׁהָיָה נָהוּג אֵצֶל הַמְּלָכִים כְּלַפֵּי בְּנוֹתֵיהֶם. קָם וְלָקַח עִמּוֹ אֲרִיגִים שֶׁל מֶשִׁי וּפִזֵּר זָהָב וָכֶסֶף שֶׁיַחְטְפוּ אוֹתָם הַסָּרִיסִים וְנַעֲרוֹת הַחֲדָרִים. לֹא פָסַק הַמֶּלֶךְ מִלֶּכֶת הוּא וַאֲחָדִים מִן הַמְּשָׁרְתִים עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ, וּמָצָא אֶת הַמִּשְׁנֶה מוּטָל עַל הַיָּצוּע וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין רֹאשׁוֹ לְרַגְלָיו. פָּנָה הַמֶּלֶךְ בָּאַרְמוֹן לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאָה אֶת בִּתּוֹ בְּתוֹכוֹ. נֶעֶכְּרָה רוּחוֹ וְנִטְרְדָה דַעְתּוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא מַיִם חַמִּים וְחֹמֶץ מְזֻקָּק וּלְבוֹנָה. כְּשֶׁהֵבִיאוּ לוֹ אֵלֶּה עִרְבֵּב אוֹתָם זֶה בָזֶה, וְנָתַן לַמִּשְׁנֶה לְהָרִיחַ בָּזֶה. אַחַר־כָּךְ טִלְטֵל אוֹתוֹ וְיָצָא הַבַּנַג מִתּוֹךְ גּוּפוֹ כּחֲתִיכָה שֶׁל גְּבִינָה. נָתַן לוֹ לַמִּשְׁנָה לְהָרִיחַ בָּזֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, וְהִתְעוֹרֵר. שָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצַּב בִּתּוֹ, אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ אַדִּיר, אֵין לִי יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ מִלְּבַד שֶׁהִשְׁקְתָה אוֹתִי כּוֹס שֶׁל יַיִן בְּיָדָהּ, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי אֶלָּא עַכְשָׁו, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה מֵעִנְיָנָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, נַעֲשָׂה הָאוֹר בְּפָנָיו חֹשֶׁךְ, וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִכָּה בוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁיָצָא נוֹצֵץ מִבֵּין מַלְתְּעוֹתָיו. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל הַמְּשָׁרְתִים וְאֶל הַסַּיָּסִים. כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו דָּרַשׁ מֵהֶם אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים. אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, הַסּוּסִים נֵעְדְּרוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְהָעומֵד בְּרֹאשֵׁנוּ נִפְקַד אִתָּם גַּם הוּא, שֶׁכֵּן מָצָאנוּ אֶת הַדְּלָתוֹת כֻּלָּן פְּתוּחוֹת כְּשֶׁהִשְׁכַּמְנוּ בַּבֹּקֶר”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “בְּדָתִי אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁלֹא נָטְלָה אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים אֶלָּא בִתִּי, הִיא וְהַשָּׁבוּי שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בַּכְּנֵסִיָּה. וּכְבָר נָטַל אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. הֲרֵי הִכַּרְתִּיו הַכָּרָה בְּרוּרָה, וְלֹא הִצִּילוֹ מִיָּדִי אֶלָּא מִשְׁנֶה עִוֵּר זֶה, וּכְבָר שִׁלַּמְתִּי לוֹ כִּגְמוּלוֹ”. קָרָא הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנַיו וְהָיוּ גִבּוֹרִים, אַמִּיצֵי־לֵב שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה עוֹמֵד בִּפְנֵי אֶלֶף פָּרָשִׁים בְּמַעֲרֶכֶת הַקְּרָב וּמְקוֹם הַמַּכָּה וְהַדְּקִירָה. קָרָא לָהֶם הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִרְכֹּב. רָכְבוּ וְרָכַב הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכָם עִם הַמְּיֻחָדִים שֶָבְּפָרָשָׁיו וְרַבֵּי־מַלְכוּתוֹ וְנִכְבְּדֵיהֶם, וְהָלְכוּ בְעִקְּבוֹתָם וְהִדְבִּיקוּ אוֹתָם בְּאוֹתוֹ עֵמֶק. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָם מִרְיָם, הִתְנַשְּׂאָה וְרָכְבָה עַל סוּסָהּ, אַחֲרֵי חָגְרָהּ אֶת חַרְבָּהּ וְלָבְשָׁה כְלֵי־זֵינָהּ, וְאָמְרָה לְנוּרֻ־אלדִּין: “מַה מַצָּבְךָ וְכֵיצַד לִבְּךָ בְּמִלְחָמָה וּקְרָב וּמַאֲבָק?” אָמַר לָהּ: “עֲמִידָתִי בְמַאֲבָק הוּא כַּיָּתֵד בְּתוֹךְ הַסֻּבִּין”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:


הוֹי מִרְיָם הַרְפִּי מִתּוֹכֵחָה תַּכְאִיבֵנִי,

אַל תְּבַקְּשִׁי הָמִיתִי וּלְהַאֲרִיךְ לְיַסְּרֵנִי.

מִנַּיִן לִי אֲשֶׁר לוֹחֵם אֵהִי אֲנִי?

הֵן צְרִיחַת עוֹרֵב תַּבְהִילֵנִי,

וּבִרְאוֹתִי עַכְבָּר אֶבָּהֵל בִּפְחָדַי,

וּמִפַּחֲדִי אַרְטִיב אֶת בְּגָדַי.

רַק בְּהִתְאַחֵד מַדְקֵרָה אָהֹב אֹהַב,

בְּחוּשׁ רֹאשׁ גְּוִיָּתִי אֵבָרַי מוּכָנִים לַקְּרָב.

זֹאת הֵבִּינָה הַיְשָׁרָה, וַאֲשֶׁר יַחֲשֹׁב

אַחֶרֶת, לֹא נָכוֹן מִשְׁפָּטוֹ, לֹא טוֹב.


כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִרְיָם מִפִּי נוּרֻ־אלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה וְהַשִּׁיר וְהַחֲרוּז, הֶרְאֲתָה לוֹ פָנִים שׂוֹחֲקוֹת וּמַסְבִּירוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי נוּרֻ־אלדִּין שֵׁב נָכוֹן בִּמְקוֹמְךָ וַאֲנִי מוֹנַעַת אוֹתְךָ מֵרָעָתָם, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מִסְפָּרָם כְּחוֹל הַיָּם”. הִתְּכּוֹנְנָה תֵכֶף וּמִיָּד וְרָכְבָה עַל גַּב סוּסָה: וְשִׁלְּחָה חָפְשִׁי מִיָּדָהּ אֶת קְצֵה הָרֶסֶן, וְהֵסֶבָּה אֶת הָרֹמַח לְצַד חֻדּוֹ. יָצָא אוֹתוֹ סוּס מִתַּחַת לָהּ כְּאִלּוּ הוּא רוּחַ סוֹעֶרֶת אוֹ כְּזִרְמַת מַיִם בְּצִנּוֹר נִגֶּרֶת. וְהָיְתָה מִרְיָם הָאַמִּיצָה לַלֵּב בְּכָל בְּנֵי דוֹרָהּ וִיחִידָה בְשַׁעְתָּהּ וּזְמַנָּהּ, שֶׁכֵּן לִמְּדָה אָבִיהָ בְּעוֹדָהּ קְטַנָה לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי הַסּוּס וְלַחֲצוֹת אֶת יַמֵּי הַמִּלְחָמָה בַּאֲפֵל הַלַּיְלָה. אָמְרָה לְנוּרֻ־אלדִּין: “רְכַב עַל סוּסְךָ וֶהֱיֵה אַחֲרֵי גַּבִּי, וְאִם אָנוּ נֶהֱדָפִים, הִשָּׁמֵר־לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל, שֶׁאֵין שׁוּם מַדְבִּיק אֲשֶׁר יַדְבִּיק אֶת סוּסְךָ”. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל בִּתּוֹ מִרְיָם הִכִּירָהּ תַּכְלִית הַהַכָּרָה. פָּנָה אֶל בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “הוֹי בַּרְטַוְט, הוֹי הַמְּכֻנֶּה רֹאשׁ הַקִּלַּוְט,36 הֲרֵי זוֹ אֲחוֹתְךָ מִרְיָם מִרְיָם בְּלִי כָל סָפֵק וּפִקְפוּק, כְּבָר יָצְאָה עָלֵינוּ לַקְּרָב וּמְבַקֶּשֶׁת לְהִלָחֵם בָּנוּ. צֵא אֵפוֹא נֶגְדָּה וּתְקֹף אוֹתָהּ. וּמַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאִם אַתָּה גוֹבֵר עָלֶיהָ, אַל תַּהַרְגֶנָּה עַד שֶׁאַתָּה מַצִּיעַ לְפָנֶיהָ אֶת דַּת הַנּוֹצְרִים, וְאִם הִיא חוֹזֶרֶת לְדָתָהּ הַקּוֹדֶמֶת, הַחֲזֵר אוֹתָהּ שְׁבוּיָה. וְאִם אֵין הִיא חוֹזֶרֶת אֵלֵיהָ, הָמֵת אוֹתָה בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת. וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ לְמָשָל וְלִשְׁנִינָה. וְכֵן אוֹתוֹ אָרוּר שֶׁעִמָּהּ. שִׂים אוֹתוֹ לַמְּגֻנֶּה בַּמְּשָׁלִים”. אָמַר לוֹ בַּרְטַוְט: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא לַקְּרָב לִקְרַאת אֲחוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד וְתָקַף אוֹתָהּ. פָּגְשָׁה אוֹתוֹ וְתָקְפָה אוֹתוֹ. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְהִתְקָרְבָה אֶצְלוֹ אָמַר לָהּ בַּרְטַוְט: “לֹא דַי בְּמַה שֶׁהָיָה מֵאִתְּךָ בְּעָזְבֵךְ אֶת הָאָבוֹת וַאֲבוֹת־הָאָבוֹת, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵי דַת הַנּוֹדְדִים בָּאָרֶץ, כְּלוֹמַר דַּת הָאִסְלָאם?” הוֹסִיף וְאָמַר: “בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁאִם אֵין אַתְּ חוֹזֶרֶת לְדַת אֲבוֹתַיִךְ וַאֲבוֹת־אֲבוֹתַיִךְ מִן הַמְּלָכִים, וְנוֹהֶגֶת בָּהּ מִנְהָג כַּהֲלָכָה, אֲנִי הוֹרֵג אוֹתָךְ וְשָׂם אוֹתָךְ לַמְּגֻנָּה שֶׁבַּמְּשָׁלִים”. צָחֲקָה מִרְיָם לְדִבְרֵי אָחִיהָ וְאָמְרָה: “רְחוֹקָה רְחוֹקָה הִיא שֶׁיַּחֲזֹר מַה שֶׁחָלַף אוֹ שֶׁמִּי שֶׁמֵּת יָשׁוּב לְחַיָּיו. לֹא כִי אֲנִי מַגְמִיאָה אוֹתְךָ הַקָּשׁוֹת בַּאֲנָחוֹת, וְאֵינִי חוֹזֶרֶת מֵאַחֲרֵי דַת מֻחַמָּד בֶּן עַבְּדַ־אללָּהּ אֲשֶׁר אֹרַח מֵישָׁרָיו מַקִּיף כֹּל, שֶׁהִיא דַת הָאֱמֶת, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת אֹרַח־הַיָּשָׁר הַנָּכוֹן וַאֲפִלּוּ אִם מַשְׁקִים אוֹתִי כּוֹס הַכִּלָּיוֹן”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁמִּרְיָם אָמְרָה לְאָחִיהָ: “רְחוֹקָה רְחוֹקָה הִיא שֶׁאֶחֱזֹר מֵאַחֲרֵי דַת מֻחַמָּד בֶּן עַבְּדְ־אללָּהּ, אֲשֶׁר אֹרַח מֵישָׁרָיו מַקִּיף כֹּל, שֶׁהִיא דַת הָאֱמֶת, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת אֹרַח־הַיָּשָׁר הַנָּכוֹן וַאֲפִלּוּ אִם מַשְׁקִים אוֹתִי כּוֹס הַכִּלָּיוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּרְטוּט מִפִּי אֲחוֹתוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, נַעֲשָׂה הָאוֹר בְּפָנָיו חֹשֶׁךְ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְכָבֵד עָלָיו. הִתְלַקַּח בֵּין שְׁנֵיהֶם הַקְּרָב וְחָזְקָה הַמִּלְחָמָה וּמַאֲבָק רַב, וְצָלְלוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲמָקִים הָרְחָבִים וְהָאֲרֻכִּים, וְנָשְׂאוּ בְאֹרֶךְ־רוּחַ אֶת הַמְּצוּקוֹת. נִנְעֲצוּ עֵינֵי הַמִּסְתַּכְּלִים בָּם, וְנֶעֶצְרָה נְשִׁימָתָם לְמַרְאָם. אַחַר־כָּךְ סוֹבְבוּ זֶה אֶת זֶה מִשְׁתַּכְשְׁכִים וְהִתְחַכְּכוּ בַּמַּעֲרָכָה שָׁעָה אֲרֻכָּה. וּכְכָל אֲשֶׁר הָיָה בַרְטַוְט פּוֹתֵחַ לַאֲחוֹתוֹ שַׁעַר מִן הַקְּרָב הָיְתָה מְבַטֶּלֶת אוֹתוֹ וְסוֹתֶמֶת אוֹתוֹ בְּטוּב אוּמָנוּתָהּ וְכֹחַ מֻמְּחִיּוּתָהּ וִידִיעָתָהּ וְאַבִּירוּתָהּ. לֹא פָסְקוּ מִמַּצָּב זֶה עַד שֶׁנִּתְקַשֵּׁר הָאָבָק עֲלֵיהֶם, וְנֶעֶלְמוּ מִן הָעֵינַיִם הַסּוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם. לֹא פָסְקָה מִרְיָם מִסּוֹבֵב אוֹתוֹ וּמִסְּתֹם בְּפָנָיו דַּרְכּוֹ עַד שֶׁתָּשׁ כֹּחוּ וּבָטֵל מִרְצוֹ וְנִטַּל תָּקְפּוֹ וְחָלַשׁ אוֹנוֹ. הִכְּתָה אוֹתוֹ בַחֶרֶב עַל עָרְפּוֹ וְיָצָא נוֹצֵץ מִוְּרִידֵי צַוָּארוֹ וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהוֹרִיד נִשְׁמָתוֹ בְּתוֹךְ אֵשׁ גֵּיהִנֹּם, וְרַע הַמָּקוֹם. אַחַר־כָּךְ שׁוֹטְטָה בִשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וּמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרָה. מְבַקֶּשֶׁת לְהִתְרָאוֹת עִמָּהּ פָּנִים, דּוֹרֶשֶׁת. אָמְרָה: “רַק גִּבּוֹרִים מִן הָאוֹיְבִים לַדָּת אֲבַקֵּשׁ בָּם, שֶׁאַשְׁקֵם כּוֹס הָעִנּוּי הַמַּקְלֶה אוֹתָם. הוֹי עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וּבַעֲלֵי הַכְּפִירָה וְהַמֶּרִי. זֶהוּ יוֹם בּוֹ יִזְהֲרוּ רַק פְנֵי אִישׁ לָאֱמוּנָה נֶאֱמָן, וְיִשְׁחֲרוּ פְנֵי הַכּוֹפֵר בָּרַחֲמָן”. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנֶּהֱרַג הִכָּה עַל

פָּנָיו וְקָרַע בְּגָדָיו וְקָרָא לִבְנוֹ הָאֶמְצָעִי וְאָמַר לוֹ: “הוֹי בַּרְטוּס הַמְּכֻנֶּה כַ’רַא אַל סוּס37 צֵא, בְּנִי, בִּזְרִיזוּת לְדוּ־קְרָב לְהִלָּחֵם בַּאֲחוֹתְךָ מִרְיָם לִנְקֹם נְקַם אָחִיךּ בַּרְטַוְט, וְהָבֵא אוֹתָהּ לִי שְׁבוּיָה מָשְׁפֶּלֶת וּבְזוּיָה”. אָמַר לוֹ: “אָבִי, שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא לְדוּ־קְרָב נֶגֶד אֲחוֹתוֹ מִרְיָם. יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וְתָקְפָה אוֹתוֹ וְנִלְחֲמָה בוֹ מִלְחָמָה קָשָׁה מִן הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה. רָאָה אָחִיהָ הַשֵׁנִי אֶת עַצְמוֹ חֲסַר־אוֹנִים לְהִלָּחֵם בָּהּ. בִּקֵּשׁ לִבְרֹחַ וּלְהִמָּלֵט, וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ מֵעֹז גְּבוּרָתָהּ, שֶׁכֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁפָּנָה לִבְרֹחַ, קָרְבָה אֵלָיו וְנִצְמְדָה אֵלָיו וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ בַמָּצוֹר. הִכְּתָה אוֹתוֹ בַחֶרֶב עַל עָרְפּוֹ וְיָצָא נוֹצֵץ מִלּוֹעוֹ, וְצֵרְפָה אוֹתוֹ אֶל אָחִיו. שׁוֹטְטָה בִשְָדֵה הַמַּעֲרָכָה וּמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרָה וְאָמְרָה: “הִיכָן הַפָּרָשִׁים וְאַמִּיצֵי הַלְּבָב? הֵיכָן הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר הַפִּסֵחַ בְּרַגְלָיו, בֶּן־הַדַּת מִשְׁפָּטָהּ מְעֻוָּת?” בְּאוֹתָה שָׁעָה זָעַק אָבִיהָ מִלִּבָּתוֹ פְּצוּעָה וְעַיִן מִדִּמְעָה נְגוּעָה וְאָמַר: “הִנֵּה הָרְגָה אֶת בְּנִי הָאֶמְצָעִי, חֵי־הַמָּשִׁיחַ וְדַת הָאֱמֶת”. קָרָא לִבְנוֹ הַקָּטָן וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פַסְיָאן הַמְכֻנֶּה סַלְהֻ־אלצֻבְּיָאן38 וְקַח מֵאִתָּהּ נְקַם שְׁנֵי אַחֶיךָ וְהִתְנַגֵּשׁ עִמָּהּ, אִם תְּנַצַּח וְאִם תִּפֹּל. וְאִם אַתָּה מְנַצֵּחַ הֲרֹג אוֹתָהּ בַּמְגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא לְדוּ־קְרָב נֶגְדָּהּ אָחִיהָ הַקָּטָן, וְתָקַף אוֹתָהּ. קָמָה עָלָיו בְּרֹב כִּשְׁרוֹנָהּ וְתָקְפָה אוֹתוֹ בְּטוּב־אוּמָנוּתָהּ וְאֹמֶץ־לִבָּהּ וִידִיעָתָהּ בְּמִלְחָמָה וְאַבִּירוּתָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹי אוֹיֵב אֱלֹהִים וְאוֹיֵב הַמֻּסְלִמִים, מְצָרֶפֶת אֲנִי אוֹתְךָ אֶל אַחֶיךָ, וְרַע הוּא מְגוּרֵי הַכּוֹפְרִים”. שָׁלְפָה חַרְבָּהּ מִנְּדָנוֹ וְהִכְּתָה אוֹתוֹ בוֹ, וְהִתִּיזָה רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹתָיו, וְצֵרְפָה אוֹתוֹ אֶל אֶחָיו. כְּשֶׁרָאוּ הָאַבִּירִים וְהַפָּרָשִׁים שֶׁהָיוּ רוֹכְבִים עִם אָבִיהָ, שֶׁשְּׁלֹשֶׁת בָּנָיו כְּבָר נֶהֶרְגוּ – וְהָיוּ הָאַמִּיצִים בְּכָל בְּנֵי־דוֹרָם – נָפְלָה בְלִבָּם אֵימָה מִפְּנֵי הַגְּבִירָה מִרְיָם, וְהִכָּה אוֹתָם פַּחֲדָם בְּתִמָּהוֹן. הוֹרִידוּ רֹאשָׁם לָאָרֶץ, וְהָיָה וַדַּאי לָהֶם אֲבָדּוֹן אוֹבְדִים וְכָלִים וְנֶהֱרָסִים וּמָשְׁפָּלִים. וְנִשְׂרְפוּ מִזַּעַם בְּלַהֲבַת אֵשׁ לִבּוֹתֵיהֶם, וְנָסֹגוּ אָחוֹר עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם. וּפָנוּ לָנוּס. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו שֶׁנֵּהֱרְגוּ, וְאֶל צִבְאוֹתָיו שֶׁנָּסוֹגוּ, תְּקָפַתְהוּ מְבוּכָה וְהֻכָּה בְתִמָּהוֹן, וְנִשְׂרָף לִבּוֹ בְּלַהֲבַת אֵשׁ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אָכֵן הַגְּבִירָה מִרְיָם גָּבְרָה עָלֵינוּ, וְאִם אֲנִי מְחָרֵף נַפְשִׁי וְיוֹצֵא לְדוּ־קְרָב נֶגְדָהּ לְבַדִּי, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהִיא מְנַצַּחַת אוֹתִי וְנוֹהֶגֶת בִּי עָרִיצוּת וְהוֹרֶגֶת אוֹתִי בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, כְּשֵׁם שֶׁהָרְגָה אֶת אַחֶיהָ, שֶׁכֵּן אֵין לָהּ עוֹד כָּל חֵפֶץ בָּנוּ, וְאֵין אָנוּ כְמֵהִים לְשׁוּבָהּ אֵלֵינוּ. הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה עִמִּי הִיא אֵפוֹא, שֶאֶשְׁמֹר עַל כְּבוֹדִי וְאֶחֱזֹר אֶל מְדִינָתִי”.

שִׁלַּח הַמֶּלֶךְ חָפְשִׁי אֶת רֶסֶן סוּסוֹ וְחָזַר לִמְדִינָתוֹ. כְּשֶׁיָּשַׁב נָכוֹן בְּאַרְמוֹנוֹ, הִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ הָאֵשׁ בִּגְלַל הֶרֶג שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וּנְסִיגַת צְבָאוֹתָיו וּכְבוֹדוֹ שֶׁחֻלַּל. לֹא יָשָׁב נָכוֹן חֲצִי שָׁעָה עַד שֶׁקָּרָא לְרַבֵּי־מַלְכוּתוֹ וְנִכְבְּדֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵיהֶם עַל מַעֲשֵׂה בִתּוֹ מִרְיָם עִמּוֹ בְּהָרְגָהּ אֶת אַחֶיהָ, וְעַל מַה שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ מִמְּגִנַּת־הַלֵּב וְהַיָּגוֹן, וְשָׁאַל לַעֲצָתָם. יָעֲצוּ אוֹתוֹ כֻלָּם שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב אֶל מוֹשֵׁל בְּשׁם אַללָּהּ עֲלֵי אֲדָמוֹת, אֶל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים הַרוּן אַלרְרַשִׁיד וְשֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ הָעִנְיָן הַזֶה. כָּתַב אֶל אַלרְרַשִׁיד מִכְתָּב וּבוֹ לֵאמֹר: “אַחֲרֵי נְתִינַת שָׁלוֹם לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הִנֵּה לָנוּ בַת וּשְׁמָהּ מִרְיָם עוֹשָׂה הַחֲגוֹרוֹת, שֶׁקִּלְקֵל אוֹתָהּ לָנוּ שָׁבוּי מִשְּׁבוּיֵי הַמֻּסְלִמִים, וּשְׁמוֹ נוּרֻ־אלדִּין עַלי בֶּן הַסּוֹחֵר תָּאג' אלדִּין הַמִּצְרִי, וּלְקָחָהּ בַּלַּיְלָה וְהוֹצִיאָהּ אֶל גְּלִילוֹת מוֹלַדְתּוֹ. אֲנִי שׁוֹאֵל אֵפוֹא מֵחַסְדּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁיִּכְתֹּב אֶל כָּל אַרְצוֹת הַמֻּסְלִמִים, לְהַשִּׂיגָהּ וּלְשָׁלְחָהּ אֵלֵינוּ בְּלִוְיַת שָׁלִיחַ נֶאֱמָן”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֶּלֶךְ הַפְרַנְקִים כָּתַב מִכְתָּב אֶל הַכַּלִיף, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הַרוּן אַלרְרַשִּׁיד, שֶׁבּוֹ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּהַכְנָעָה בִּדְבַר בִּתּוֹ מִרְיָם, שֶׁיְּהֵא מֵחַסְדּוֹ לִפְנוֹת אֶל כָּל אַרְצוֹת הַמֻּסְלִמִים לְהַשִּׂיגָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ אֵלָיו בְּלִוְיַת שָׁלִיחַ מִמְּשָׁרְתֵי הוֹד־מַלְכוּתוֹ נְשִׁיא הַמַּאֲמִינִים. וּבְתוֹךְ מַה שֶׁהָיָה כָתוּב בְּאוֹתוֹ הַמִּכְתָּב נֵאֱמַר עוֹד: “וְאָנוּ קוֹבְעִים לָכֶם גְּמוּל בְּהֶתְאֵם לְעֶזְרַתְכֶם לָנוּ בְעִנְיָן זֶה, אֶת חֲצִי הָעִיר רוֹמָא, שֶׁתִּבְנוּ בָהּ מִסְגָּדִים לַמֻּסְלִמִים וְיוּבְאוּ אֲלֵיכֶם מִסֶּיהָ”. אַחֲרֵי שֶׁכָּתַב אֶת הַמִּכְתָּב בַּעֲצַת רַבֵּי־מַלְכוּתוֹ וְנִכְבְּדֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ, קִפְּלוֹ וְקָרָא לְמִשְׁנֵהוּ שֶׁמִּנָּה אוֹתוֹ לְמִשְׁנֶה בִמְקוֹם הַמִּשְׁנֶה הָעִוֵּר, וְצִוָּהוּ לַחְתֹּם אֶת הַמִּכְתָּב בְּחוֹתַם הַמֶּלֶךְ, וּכְמוֹ כֵן חָתְמוּ עָלָיו רַבֵּי־הַמַּלְכוּת בְּחוֹתְמוֹתֵיהֶם אַחֲרֵי שֶׁחָתְמוּ בִכְתַב יָדָם עָלָיו. וְאָמַר הַמֶּלֶךְ לַמִּשְנֶה: “אִם אַתָּה מְבִיאָהּ אֵלַי, הֲרֵי לְךָ אֶצְלִי אֲחֻזּוֹת נַחֲלָה שֶׁל שְׁנֵי נְסִיכִים, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ בֶּגֶד־פְּאֵר שֶׁשְׁתֵּי כְתָבוֹת עַל שַׁרְווּלוּ”. הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב וְצִוָּהוּ לִנְסֹעַ לִמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן הַשָּלוֹם וְלִמְסֹר אֶת הַמִּכְתָּב לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מִיָּדוֹ לְיָדוֹ. נָסַע הַמִּשְׁנֶה עִם הַמִּכְתָּב וְעָבַר עֲמָקִים וּמִדְבָּרוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בַּגְדָּאד. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ, עָמַד בָּהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁהִתְיַשֵּׁב בָּהּ נָכוֹן וְנָח. אַחַר־כָּךְ שָׁאַל לְאַרְמוֹן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הַרוּן אַלְרְרַשִּׁיד, וְהוֹלִיכוֹ אוֹתוֹ אֵלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעָ לְשָׁם בִּקֵּשׁ רְשׁוּת מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לְהִכָּנֵס אֵלָיו, וְנִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לְכָךְ. נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּמָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁשְּׁלָחוֹ מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה בְּצֵרוּף הַמַּתָּנוֹת וּסְגֻלּוֹת־הַיְקָר הַנִּפְלָאִים כְּפִי שֶׁמַּתְאִים לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. כְּשֶׁפָּתַח נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת הַמִּכְתָּב וּקְרָאוֹ וְהֵבִין אֶת תָּכְנוֹ, צִוָּה עַל מִשְׁנָיו מִיָּד שֶׁיִּכְתְּבוּ מִכְתָּבִים אֶל כָּל אַרְצוֹת הַמֻּסְלִמִים, וְעָשׂוּ כָךְ וּבֵאֲרוּ בַמִּכְתָּבִים אֶת תֵּאוּר מִרְיָם וְתֵאוּר נוּרֻ־אלדִּין וְאֶת שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, וְשֶׁהֵם בּוֹרְחִים, וְכָל מִי שֶׁיִּמְצָא אוֹתָם יִתְפֹּס אוֹתָם וְיִשְׁלְחֵם אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִזְהִירוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא יִשְׁהוּ וְלֹא יִדְּחוּ וְלֹא יַסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם. נֶחְתְּמוּ הַמִּכְתָּבִים וְנִשְׁלְחוּ בְיַד הָרָצִים אֶל הַנְּצִיבִים. הִזְדָּרְזוּ לְמַלֵּא אֶת הַפְּקוּדָה, וְנָסֲעוּ מְחַפְּשִׂים בְּכָל הָאֲרָצוֹת אַחֲרֵי אֵלֶּה שֶׁהֵם בְּאוֹתוֹ תֵאוּר.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל מְלָכִים אֵלֶּה וּנְתִינֵיהֶם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנוּרֻ־אלדִּין הַמִּצְרִי וּמִרְיָם עוֹשָׁה־הַחֲגוֹרוֹת בַּת מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה, הִנֵּה רָכְבוּ אַחֲרֵי שֶׁנֶּהֶדְפוּ הַמֶּלֶךְ וּצְבָאוֹ תֵּכֶף וּמִיָד וְנָסְעוּ לְאֶרֶץ סוּרְיָה. וְהָיָה הַחוֹסֶה כֹל לָהֶם לְמַחֲסֶה וְהִגִּיעוּ לִמְדִינַת דַּמֶשֶׁק, וּכְבָר הִקְדִּימוּ אוֹתָם הַצּוֹפִים שֶׁשָׁלַח אוֹתָם הַכַּלִיף לָבוֹא לְדַּמֶּשֶׂק, יוֹם אֶחָד, וְנוֹדַע לְאֶמִיר דַּמֶּשֶׂק שֶׁמְצֻוֶּה הוּא לְתָפְשָׂם לִכְשֶׁיִּמְצְאֵם וּלְהָבִיא אוֹתָם לִפְנֵי הַכַּלִיף. וּכְשֶׁבָּא יוֹם כְּנִיסָתָם לְדַמֶּשֶׂק, נִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם הַמְּרַגְּלִים וּשְׁאָלוּם לִשְׁמָם. הִגִּידוּ לָהֶם אֶת הָאֱמֶת וְסִפְּרוּ לָהֶם סִפּוּרָם וְכָל מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם. הִכִּירוּם וּתְפָשׂוּם וּנְטָלוּם וְהוֹלִיכוּם אֶל אֶמִיר דַּמֶּשֶׂק. שָׁלַח אוֹתָם אֶל הַכַּלִיף בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן־הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אִתָּם אֵלֶיהָ, בִּקְשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הַרוּן אַלרְרַשִׁיד, וְנִתְּנָה לָהֶם. כְּשֶׁנִכְנְסוּ אֵלָיו נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי זוֹ מִרְיָם עוֹשָׂה־הַחֲגוֹרוֹת בַּת מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה וְזֶהוּ נוּרֻ־אלדִּין בֶּן הַסּוֹחֵר תָּאגֻ’־אלדִּין הַמִּצְרִי, הַשָּבוּי שֶׁעוֹרְרָהּ לְמֶרֶד בְּאָבִיהָ וְגָנַב אוֹתָהּ מֵאַרְצוֹ וּמַמְלַכְתּוֹ וּבָרַח אִתָּהּ לְדַמֶּשֶׁק. שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לִשְׁמָם, וְעָנוּ לָנוּ אֶת הָאֱמֶת. מֵעַכְשָׁו הֲרֵי הֵבֵאנוּ אוֹתָם וְהִצַּגְנוּם לְפָנֶיךָ”.

הִסְתַּכֵּל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בְּמִרְיָם, וּמְצָאָהּ תְּמִירַת הַקּוֹמָה וְהַגִּזְרָה, צַחַת הַדִּבֵּר וְהַיָּפָה בִבְנֵי דוֹרָהּ, יְחִידָה בְשַׁעְתָּהּ וּזְמַנָּהּ. עָרַב לְשׁוֹנָהּ וְרוּחָה נְכוֹנָה וְלִבָּהּ אֵיתָן. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכָה אוֹתוֹ בְקִיּוּם עֻזּוֹ וְטוּבוֹ, וְשֶׁיָּסוּר מֵעָלָיו כָּל אָסוֹן וְרֹגֶז. הִשְׁתָּאָה הַכַּלִּיף לִיפִי גִזְרָתָהּ וְנֹעַם מִדְבָּרָהּ וּמְהִירוּת תְּשׁוּבָתָהּ, וְאָמַר לָהּ: “כְּלוּם אַתְּ מִרְיָם עוֹשָׁה הַחֲגוֹרוֹת בַּת מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה?” אָמְרָה: “הֵן, נְשִׁיא־הַמַּאֲמִינִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָנָה הַכַּלִיף וְרָאָה אֶת עַלִי נוּר־אַלדִּין, בָּחוּר נָאֶה, יְפֵה הַמַּרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “כְּלוּם אַתָּה נוּרֻ־אלדִֹין הַשָּׁבוּי בֶּן הַסּוֹחֵר תָּאגֻ־אלדִּין הַמִּצְרִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְמִשְעַן כָּל אֵלָיו פּוֹנִים”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “וְכֵיצַד זֶה לָקַחְתָּ נַעֲרָה זוֹ מִמַּלְכוּת אָבִיהָ וּבָרַחְתָּ עִמָּהּ?” הִתְחִיל נוּרֻ־אלדִּין מְסַפֵּר לַכַּלִיף כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. כְּשֶׁגָּמַר סִפּוּרוֹ הִתְפַּלֵּא הַכַּלִיף עַל כָּךְ תַּכְלִית הַפְּלִיאָה, וּמֵעָצְמַת הַפְּלִיאָה אֲחָזַתְהוּ רַעֲדַת גִּילָה וְאָמַר: “מָה רַב הוּא זֶה שֶׁסּוֹבְלִים הָאֲנָשִׁים”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף הַרוּן אַלרְרַשִּׁיד, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל אֶת נוּר־אַלדִּין לְסִפּוּרוֹ, וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַפְּלִיאָה, וְאָמַר: “מָה רַב הוּא זֶה שֶׁסּוֹבְלִים הָאֲנָשִׁים”. פָּנָה אֶל הַגְּבִירָה מִרְיָם וְאָמַר לָהּ: “מִרְיָם, דְּעִי שֶׁאָבִיךְ מֶלֶךְ פְרַנְקִיָּה כְּבָר כָּתַב לָנוּ בְּעִנְיָנֵךְ, וּמָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?” אָמְרָה לוֹ: “הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אַללָּהּ עַל הָאָרֶץ וּמְבַצֵּעַ חֻקַּת נְבִיאוֹ וּמִצְוָתוֹ, יְהִי טוּבְךָ לָעַד, וְיֶחֱסֶה עָלֶיךָ מֵאָסוֹן וָרֹגֶז, אַתָּה הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ, הֲרֵי כְבָר נִכְנַסְּתִּי בְדַתְכֶם שֶׁהִיא הַדָּת הַנְּכֹחָה וְהָאֲמִתִּית, וְעָזַבְתִּי אֶת דָּת הַכּוֹפְרִים הַבּוֹדִים שֶׁקֶר עַל הַמָּשִׁיחַ. וּכְבָר נִהְיֵיתִי בוֹטַחַת בְּאַללָהּ הַנָּדִיב וּמַאֲמִינָה בְמַה שֶׁהֵבִיא שְׁלִיחוֹ הָרַחוּם הַמֵּיטִיב. עוֹבֶדֶת אֲנִי אֶת אַללָּה יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וַאֲנִי מְאַחֶדֶת אוֹתוֹ וּמִשְׁתַּחֲוָה, נִכְנַעַת לוֹ וּמְפָאֶרֶת אוֹתוֹ. וַהֲרֵינִי אוֹמֶרֶת בִּפְנֵי הַכַּלִיף: מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַ בִּלְתִּי אַללָּהּ, וּמְעִידָה שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, שֶׁשְּׁלָחוֹ עִם אֹרַח הַמֵּישָׁרִים וְדַת הָאֱמֶת, לְהַרְאוֹת אוֹתָהּ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַדָּתוֹת כֻּלָּן, וְאִם גַּם מָאֲסוּ בָזֶה הַמְשַׁתְּפִים.39 וּכְלוּם יָפֶה־כֹחֲךָ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁתְּקַבֵּל מִכְתָּב מֵאֵת מֶלֶךְ הַמְכַחֲשִׁים וְתִשְׁלָחֵנִי אֶל אֶרֶץ הַכּוֹפְרִים הַמְשַׁתְּפִים בֵּאלֹהִים כֹּל וּמַעֲרִיצִים אֶת הַצְּלָב וְעוֹבְדִים בֵּאלֹהוּתוֹ שֶׁל יֵשׁוּ40 שֶׁלֹא הָיָה אֶלָּא יְצוּר נִבְרָא. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי כָך, כַּלִיף אַללָּהּ, אֶתְפָּשְׂךָ בְשׁוּלֶיךָ בְּיוֹם יֻצָּגוּ בְנֵי־אָדָם לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי אֱלֹהִים וְאֶתְאוֹנֵן עָלֶיךָ לִפְנֵי בֶן דּוֹדְךָ41 שְׁלִיחַ אֱלֹהִים – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – בְּיוֹם שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ לֹא הוֹן וְלֹא בָנִים בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר בָּא אֶל אֱלֹהִים בְּלֵב שָׁלֵם”42 אָמַר לָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “מִרְיָם, בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי לְבִלְתִּי עֲשֹוֹת זֹאת לְעוֹלָם. וְכֵיצַד זֶה אַחֲזִיר אִשָּׁה מֻסְלִמִית הַמְאַחֶדֶת אֶת אֱלֹהִים וְאֶת שְׁלִיחוֹ, לְזֶה שֶׁאָמַר לַעֲשׂוֹתוֹ אֱלֹהִים?” אָמְרָה מִרְיָם: "מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמְעִידָה אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ. אָמַר לָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “מִרְיָם, יְבָרֵךְ אוֹתָךְ אְלֹהִים, וְיוֹסִיף עוֹד לְהַנְחוֹת אוֹתָךְ אֶל הָאִסְלָאם. וּבִהְיוֹת שֶׁהָיִית לְמֻסְלִמִית מְאַחֶדֶת אֶת אֱלֹהִים, יֵשׁ לָךְ עָלֵינוּ זְכוּת הַמְחַיֶּבֶת אוֹתָנוּ וְהִיא שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל בָּךְ לְעוֹלָם. וַאֲנִי אֲפַזֵּר בַּעֲבוּרֵךְ אֶת מְלֹא כָל הָאָרֶץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְזָהָב. תֵּרָגַע נַפְשֵׁךְ וְתָנוּחַ דַּעְתֵּךְ וְיִרְחַב חָזֵךְ, וְאַל יְהֵא לִבֵּךְ אֶלָּא טוֹב עָלַיִךְ. כְּלוּם מַסְכִּימָה אַתְּ מִצִּדֵּךְ שֶׁיְּהֵא בָחוּר זֶה עַלִי הַמִּצְרִי בַּעְלֵךְ, וְשֶׁתִּהְיִי לוֹ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵיתוֹ?” אָמְרָה לוֹ מִרְיָם: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְכֵיצַד זֶה לֹא אַסְכִּים שֶׁיְּהֵא לְבַעַל לִי, אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה אוֹתִי בְמָמוֹנוֹ וְהֵיטִיב עִמִּי תַכְלִית הַטּוֹבָה. וּמִמִּכְלוֹל הֲטִיבוֹ עִמִּי הוּא שֶׁסִכֵּן נַפְשׁוֹ בְגִינִי פְּעָמִים מִסְפָּר”. הִשִּׂיא אוֹתָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לוֹ וְנָתַן לָהּ מֹהַר. הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְאֶת גְּדוֹלֵי־מַלְכוּתוֹ בְּיוֹם נִשּׂוּאֶיָה בִּשְׁעַת כְּתִיבַת שְׁטַר־הַנִּשּׁוּאִין. וְהָיָה זֶה יוֹם שֶׁזִכְרוֹ לֹא לֹא יִתֹּם. אַחַר־כָּךְ פָּנָה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל מִשְׁנֵה מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים, שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ מַעֲמָד, וְאָמַר לוֹ: "כְּלוּם שָׁמַעְתָּ אֶת דְּבָרֶיהָ? כֵיצַד זֶה אוּכַל לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ הַכּוֹפֵר, מֵאַחֲרֵי שֶׁהִיא מֻסְלִמִית מְאַחֶדֶת אֱלֹהִים, הֲרֵי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיָרֵעַ לָהּ וְיִנְהַג בָּהּ קָשׁוֹת, וּבְפְרַט שֶׁהָרְגָה אֶת בָּנָיו, וְנָשָׁאתִי עָלַי עָוֹן בִּגְלָלָהּ בְּיוֹם תְּחִיַּת־הַמֵּתִים, וּכְבָר אָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “וְלֹא יִתֵּן אֱלֹהִים אֶת הַכּוֹפְרִים לִגְבֹּר עַל הַמַּאֲמִינִים”.43 חֲזֹר אִפוֹא אֶל מַלְכְּךָ וֶאֱמֹר לוֹ: “הֶרֶף לְךָ מִזֶּה, וְאַל תִּשְׁאַף לוֹ”. וְהָיָה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה טִפֵּשׁ וְאָמַר לַכַּלִיף: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נִשְׁבַּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ וּבְדַת־הָאֱמֶת שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִי לַחֲזֹר מִבְּלִי מִרְיָם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לְמֻסְלִמִית, שֶׁאִם אֲנִי חוֹזֵר בִּלְעָדֶיהָ אָבִיהָ הוֹרֵג אוֹתִי”. אָמַר הַכַּלִיף: “תִּפְשׂוּ אֶת הָאָרוּר הַזֶּה וְהִרְגוּ אוֹתוֹ”. וְאָמַר בֵּית־שִׁיר זֶה:

אַךְ זֶה גְמוּל הַמַּמְרֶה,

שְׁמֹעַ לַאֲדוֹנוֹ אֹזֶן לֹא יִכְרֶה.


צִוָּה לְהַתִּיז אֶת ראֹשׁוֹ וְלִשְׂרוֹף אֶת גּוּפוֹ אָמְרָה לוֹ הַגְּבִירָה מִרְיָם: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אַל תְּטַמֵּא חַרְבְּךָ בְּדָמוֹ שֶׁל אָרוּר זֶה”. שָׁלְפָה חַרְבָּהּ וְהִכְּתָה אוֹתוֹ בּוֹ, וְהִתִּיזָה רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. הִתְפַּלֵּא הַכַּלִיף עַל עֹז זְרוֹעָהּ וְאֹמֶץ־לִבָּהּ. נָתַן הַכַּלִיף לְנוּר־אַלדִּין בֶּגֶד־פְּאֵר יָקָר, וְהִקְצָה לִשְׁנֵיהֶם מָקוֹם מְיֻחָד בְּאַרְמוֹנוֹ לָהּ וּלְנוּר־אַלדִּין, וְקָצַב לָהֶם מַשְׂכֹּרֶת וְהַכְנָסוֹת, וְצִוָּה לְהַעֲבִיר אֲלֵיהֶם כָּל מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ מִן הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַמַּצָּעִים וְהַכֵּלִים הַיְקָרִים. עָמְדוּ בְבַגְדָּאד מֶשֶׁךְ זְמַן וְהֵם בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ נִכְסָף נוּרֻ־אלדִּין אֶל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגוֹלֵל אֶת הָעִנְיָן לִפְנֵי הַכַּלִיף וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת אֶל אַרְצוֹ וּלְבַקֵּר אֶת קְרוֹבָיו. קָרָא גַם לְמִרְיָם וְהֵבִיא אוֹתָהּ לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לִנְסֹעַ, וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת, וְצִוָּה אֶת מִרְיָם וְאֶת נוּר־אַלדִּין אִישׁ עַל רְעוּתוֹ. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לִכְתֹּב מִכְתָּבִים אֶל אֲמִירֵי אַלְקָאהִרָה הַנְּצוּרָה וְאֶל מְלֻמָּדֶיהָ וְנִכְבַּדֶּיהָ. מְצַוֶּה אוֹתָם עַל נוּר־אַלדִּין עָלָיו וְעַל הוֹרָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ, וּלְכַבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֶל אַלקָאהִרָה שָׂמַח הַסּוֹחֵר תָּאגֻ’־אַלדִּין בְּשִׁיבַת בְּנוֹ נוּר־אַלדִּין, וּכְמוֹ כֵן שָׂמְחָה אִמּוֹ בָזֶה תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ הַנִּכְבָּדִים וְהָאֶמִירִים וְרַבֵּי־הַמַּלְכוּת בִּגְלַל מִצְוַת הַכַּלִיף, וְקִבְּלוּ אֶת פְּנֵי נוּר־אַלדִּין, וְהָיָה לָהֶם יוֹם אֲשֶׁר לֹא יָסוּף זִכְרוֹ, נָאֶה וְנִפְלָא. נִפְגְּשׁוּ בוֹ הָאוֹהֵב עִם אֲהוּבוֹ וְהַמְּבַקֵּשׁ עִם מְבֻקָּשׁוֹ, וְהָיוּ הַמִּשְׁתָּאוֹת עַל הָאֶמִירִים, אִישׁ אִישׁ יוֹמוֹ, וְשָׂמְחוּ בָהֶם שִׂמְחָה הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה וְהוֹקִירוּם הוֹקָרָה מוֹסִיפָה וְעוֹלָה. וּכְשֶׁנִּפְגְּשׁוּ יַחַד נוּר־אַלדִּין עִם אִמּו וְעִם אָבִיו שָׂמְחוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְשָׂשׂוּ, וְסֵבֶל, צַעַר וְיָגוֹן חָדְלוּ, נָסוּ. וּכְמוֹ כֵן שָׂמְחוּ בַגְּבִירָה מִרְיָם וְכִבְּדוּהַ תַכְלִית הַכָּבוֹד. וְהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם סְגֻלּוֹת־חֶמְדָּה מִכָּל הָאֶמִירִים וְהַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, וְהָיוּ כָל יוֹם עַל תַּעֲנוּגוֹת חֲדָשִׁים מִתְעַנְגִּים, וּשְׂמָחוֹת מְפֹאֲרוֹת מִשִֹׂמְחוֹת הַחַגִּים, וְלֹא פָסְקוּ מִבַּלּוֹת בִּשְׂמָחוֹת וְתַעֲנוּגוֹת ונְעִימוֹת בְּשֶׁפַע, מַרְנִינוֹת, וּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן בְּמֶשֶׁךְ זְמַן, עַד אֲשֶׁר בָּא הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת וּמַחֲרִיב הַחֲצֵרוֹת וְהָאַרְמוֹנוֹת וּבוֹנֶה הַקְּבָרוֹת. וְנֶעֶתְּקוּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי הַמָּוֶת, וְנִמְנוּ בְמִסְפַּר הַמֵּתִים. יִשְׁתַּבַּח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת וּבְיָדוֹ מַפְתְּחוֹת הַשִּׁלְטוֹן וְהַמַּלְכוּת.

וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר


  1. קריאה שקוראים בשעת התקפה במלחמה.  ↩

  2. עם עונת עלות כוכב זה באה עונת הגשמים.  ↩

  3. קראן סורה ו' פסוק צט ופסוק קמב וכן סורה נה פסוק סח.  ↩

  4. בצפון פרס.  ↩

  5. בצפון סוריה.  ↩

  6. “לב” משמש בערבית גם ללב וגם לגרגיר פנים הפרי.  ↩

  7. כנראה שהכוונה לטור בחצי־האי סיני על חוף תעלת סואץ.  ↩

  8. השמוש לפרי הלוטוס בשם משמש רגיל הוא בקאהרה וידענוהו גם בארץ־ישראל.  ↩

  9. אדם,צהב.  ↩

  10. השוה שומר הגן לשומר גן־עדן.  ↩

  11. נוהגים היו המאזינים להשליך מטבעות זהב אל מצח המזמרות ולחייהן שכר לזמרתן, והיו המטבעות נשארות מספר רגעים דבוקות בפוך ובכחל שעל פניהן.  ↩

  12. היינו מגרש אני את אשתי, אם אין אתה ממלא חפצי יהיה חייב לגרשה, אם נמלא הדבר.  ↩

  13. קראן סורה ב פסוק 216. בו ביין.  ↩

  14. הנוצרים פונים בתפלתם למזרח.  ↩

  15. הוא הזפיר  ↩

  16. עאלי, פרושו עליון והיא רומזת בזה לשמו, עלי נור אלדין.  ↩

  17. היא משוה את העיר לנערה.  ↩

  18. עירו של אלכסנדר מוקדון.  ↩

  19. אם אדם חוזר ומביע שלש פעמים שהוא מגרש את אשתו, הגירושין תופסים.  ↩

  20. הדילמים מקומם בפרס הצפונית, ונחשבו לגבורי מלחמה. אפשר שהכוונה בכלל לקול עצום.  ↩

  21. קראן סורה קי"א.  ↩

  22. המלאכים יורים כוכבים במקום חצים בשדים.  ↩

  23. המושל כאן במובן ראש המשטרה. המפקח הוא המפקח על השוק.  ↩

  24. ספר חשבון ומעשיהם שינתן לצדקים ביום הדין צבעו לבן, ועל רשעים יהיה שחור.  ↩

  25. בדרך כלל אמנם נחשב הצבע הלבן לאור שמחה.  ↩

  26. מתאים לדברי התלמוד בענין העין.  ↩

  27. עיר בחצי האי הערב מדרום למכה.  ↩

  28. האדמונים בגמלים נחשבים לעדינים שבהם “גמל אדום” מציין היקר בכך והעדין בכל.  ↩

  29. עמודי פומפיוס בחלק הדרומי של אלכסנדריה שלפי שסוברים העמידם המלך תיאודוסיוס אחרי עמדם לפני כן במקדש סרפיס.  ↩

  30. בשעה שתקום לתחיה.  ↩

  31. הכוונה במזרה ללוח עץ שהיו מכים עליו בשבט ברזל הנוצרים במזרק במקום פעמון.  ↩

  32. גבור מלחמה אדיר שהצטיין במלחמות נגד הביזנטים.  ↩

  33. במאמר בשיר הוא שמשתמשים בו כאידיום.  ↩

  34. אחרי הקדמות הכותב בשבח זה שאליו נכתב, שבח שעובר עליו הכותב בשתיקה.  ↩

  35. השוה חצץ לאבנים־יקרות. והנערות בראותן את החצץ. תדמינה שאיבדו את עדי פנינים יקרות והן הן החצץ שלפניהן.  ↩

  36. ראש השדים.  ↩

  37. צואת התולעת.  ↩

  38. צואת התינוקות.  ↩

  39. קראן פרשה ט פסוק לג; פרשה סא פסוק ט.  ↩

  40. הקראן אומר שישו הוא שליח משליחי אלהים ומתנגד לנצרות האומרת שהיא אלהים.  ↩

  41. מבני־עבאס, היה דודו אביו של מחמד.  ↩

  42. קראן פרשה כו פסוק פח ופסוק פט.  ↩

  43. קראן פרשה ד פסוק קמ.  ↩

המלצות קוראים
תגיות