סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִזְמַן קָדוּם אִישׁ אֶחָד בּבַגְדָּאד מִבְּנֵי־טוֹבִים, וְיָרַשׁ מֵאָבִיו הוֹן יָקָר. חָשַׁק בְּשִּפְחָה וְקָנָה אוֹתָהּ, וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה הוּא אוֹהֲבָהּ. לֹא פָסַק מֵהוֹצִיא עָלֶיהָ הוֹצָאוֹת עַד שֶׁהָלַךְ כָּל הוֹנוֹ, וְלֹא נוֹתָר מִמֶּנּוּ כְלוּם. בִּקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מִדַּרְכֵי הַפַּרְנָסָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בָּהּ וְלֹא עָלָה בְיָדוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ בָחוּר מְבַקֵּר בִּימֵי עָשְׁרוֹ בִּמְסִבּוֹת יוֹדְעֵי אָמָּנוּת הַזִּמְרָה, וְהִגִּיעַ בְּאוּמָנוּת זוּ עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן. נוֹעַץ בְּאַחַד יְדִידָיו וְאָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ לְךָ אָמָנוּת יָפָה מִזּוֹ שֶׁתָּשִׁירוּ אַתָּה וְנַעֲרָתְךָ, וּתְקַבֵּל בְכָךְ מָמוֹן הַרְבֵּה וְתֹאכַל וְתִשְׁתֶּה”. וְאוּלָם הוּא וְנַעֲרָתוֹ תֵעֲבוּ אֶת זֶה. אָמְרָה לוֹ נַעֲרָתוֹ: “כְּבָר רָאִיתִי לְךָ עֵצָה”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הִיא?” אָמְרָה לוֹ: “מְכֹר אוֹתִי וְנֵחָלֵץ מִצָּרָה זוֹ, אֲנִי וְאָתָּה, וְאֶהְיֶה אֲנִי בְטוֹבָה, שֶׁכֵן לֹא יִקְנֶה שֶׁכְּמוֹתִי, אֶלָּא בַעַל־עֹשֶׁר, וּבָזֹאת אֶהְיֶה גַם סִבָּה לַחֲזִירָתִי אֵלֶיךָ”. הוֹצִיאָה לַשּׁוּק, וְהָיָה רִאשׁוֹן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָדָם הָאשִׁמִי¹ מִתּוֹשָׁבֵי בָּצְרָה. וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם אִישׁ תַּרְבּוּת וּבַעַל נִמּוּסִין וּנְדִיב רוּחַ. קָנָה אוֹתָהּ בְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר. אָמַר אוֹתוֹ בָחוּר בְּעָלֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה: “כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַמְּחִיר הִתְחָרַטְתִּי וּבָכִיתִי אֲנִי וְהַנַּעֲרָה, וּבִקַּשְּתִּי לְבַטֵּל אֶת הַמְּכִירָה וְלֹא הִסְכִּים. שַׂמְתִּי אֶת הַדִֹינָרִים בְּתוֹךְ כִּיס, כְּשֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ אַחֲרֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁנַעֲשָׂה בֵיתִי שׁוֹמֵם אַחֲרֶיהָ” בָּאתִי לִידֵי בְכִי מַכֶּה עַל פָּנַי וְנֶאֱנַח, בְמִדָּה שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ מֵעוֹלָם. נִכְנַסְתִּי לְאַחַד הַמִּסְגָּדִים וְיָשַׁבְתִּי בוֹכֶה בוֹ. וְנִהְיֵיתִי שׁוֹמֵם וְתוֹהֶה עַד לְלֹא דַעַת נַפְשִׁי. נִרְדַּמְתִּי אַחֲרֵי שֶׁשַּׂמְתִּי אֶת הַכִּיס מִתַּחַת לְרֹאשִׁי כְּכַר. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר כְּשֶׁמָּשַּׁךְ אוֹתוֹ אָדָם מִתַּחַת לְרֹאשִׁי וְהָלַךְ לוֹ חִישׁ מַהֵר. הִתְעוֹרַרְתִּי נִבְהַל וְנִפְחָד וְלֹא מָצָאתִי אֶת הַכִּיס. קַמְתִּי לָרוּץ אַחֲרָיו וְהִנֵּה רַגְלַי כְּבוּלוֹת בְּחֶבֶל. נָפַלְתִּי עַל פָּנַי וְהִתְחַלְתִּי בוֹכֶה וּמַכֶּה עַל פָּנַי וְאוֹמֵר בְּלִבִּי: “נִפְרַדְתָּ מִנִּשְׁמָתְךָ וְאָבַד הוֹנְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַבָּחוּר שֶּגָּזְלוּ מִמֶּנוּ אֶת כִּיסוֹ סִפֵּא: "אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “נִפְרַדְתָּ מִנִּשְׁמָתְךָ וְאָבַד הוֹנְךָ”. נִתּוֹסֵף צַעֲרִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּבָאתִי אֶל חִדֶּקֶל, וְעָטִיתִי בְגָדַי עַל פָּנַי וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי לְתוֹךְ הַנָּהָר. הִרְגִּישׁוּ בִי הַנִּמְצָאִים שָׁם וְאָמְרוּ: “הִנֵּה זֶה מָצָא אוֹתוֹ צַעַר עָצוּם”. הֵטִילוּ עַצְמָם אַחֲרַי וְהֶעֱלוּנִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְעִנְיָנִי. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁבָּא עָלַי וְהִצְטָעֲרוּ עַל כָּךְ. בָּא אֵלַי זָקֵן מֵהֶם וְאָמַר לִי: “כְּבָר הָלַךְ מָמוֹנְךָ, וְכֵיצַד זֶה תְהֵא גוֹרֵם לְאַבֵּד נִשְׁמָתְךָ, שֶׁתִּהְיֶה בְיוֹרְדֵי גֵיהִנֹּם? בּוֹא אִתִּי שֶׁאֶרְאֶה אֶת מָמוֹנְךָ”. עָשִׂיתִי כָךְ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתִי, יָשַׁב אֶצְלִי שָׁעָה, עַד שֶׁנִּרְגַּע מַה שֶׁהָיָה בִי. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּךְ, וְהָלַךְ לוֹ. כְּשֶׁיָּצָא מֵאֶצְלִי כִּמְעַט שֶׁהָרַגְתִּי אֶת עַצְמִי. נִזְכַּרְתִּי בָעוֹלָם הַבָּא וּבַגֵּיהִנֹּם וְיָצָאתִי מִבֵּיתִי, בּוֹרֵחַ אֶל אֶחָד מִידִידַי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶׁאֵרַע לִי. בָּכָה מֵרַחֲמִים עָלַי וְנָתַן לִי חֲמִשִּׁים דִּינָר וְאָמַר: "קַבֵּל עֲצָתִי וְצֵא מִיָּד מִבַּגְדָּאד וְהָיָה זֶה לְהוֹצָאוֹת לְךָ עַד אֲשֶׁר תַסִּיחַ לִבְּךָ מֵאַהֲבָתָהּ וְתִשְׁכַּח אוֹתָהּ. שֶׁהֲרֵי אַתָּה מִבַּעֲלֵי סִגְנוֹן וּכְתִיבָה וּכְתַב יָדְךָ יָפֶה עַד מְאֹד וְתַרְבּוּתְךָ מְצֻיָּנָה. פְּנֵה אֵפוֹא אֶל מִי שֶׁאַתָּה חָפֵץ מִנְּצִיבֵי הַמְּדִינוֹת וְשִׂים בּוֹ מִבְטַחֲךָ, אֶפְשָׁר יְקַבֶּצְךָ אֱלֹהִים יַחַד עִם נַעֲרָתְךָ. שָׁמַעְתִּי לִדְבָרָיו. וּכְבָר חָזְקָה רוּחִי וְסָר מֵעָלַי מִקְצָת מִצַּעֲרִי וְהֶחְלַטְתִּי לָשִׂים פָּנַי לְוָאסִט,² מִשּׁוּם שֶׁקְּרוֹבִים לִי בָהּ. יָצָאתִי אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, וְרָאִיתִי סְפִינָה עוֹגֶנֶת, וְהַמַּלָּחִים מַעֲבִירִים אֵלֶיהָ חֲפָצִים וְאֲרִיגִים מְפֹאֲרִים. בִּקַּשְׁתִּי אוֹתָם שֶׁיִּקְחוּ אוֹתִי אִתָּם, וְאָמְרוּ לִי: “סְפִינָה זוֹ הִיא לְאָדָם הָאשִׁמִי, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָקַחַת אוֹתְךָ בְּצוּרָה זוֹ”. עוֹרַרְתִּי אֶת תְשׁוּקָתָם עַל־יְדֵי שָׂכָר. אָמְרוּ לִי: “אִם אֵין הִיא אָלָּא זֹאת, הֲרֵי הָסֵר בְּגָדִים מְפֹאֲרִים אֵלֶּה שֶׁעָלֶיךָ וּלְבַשׁ בִּגְדֵי מַלָּחִים וְשֵׁב אִתָּנוּ כְּאִלּוּ אַתָּה אֶחָד מֵאִתָּנוּ”. חָזַרְתִּי וְקָנִיתִי מַשֶּהוּ מִבִּגְדֵי הַמַּלָּחִים וְלָבַשְּתִּי אוֹתָם וּבָאתִי אֶל הַסְּפִינָה. וְהָיְתָה מְגַמַּת פָּנֶיהָ לְבָצְרָה, וְיָרַדְתִּי אִתָּם. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת נַעֲרָתִי הִיא בְעֵינָהּ וְעִמָּהּ שְׁתֵּי נַעֲרוֹת הַמְשָׁרְתוֹת אוֹתָהּ. שָׁכַךְ מַה שֶּהָיָה בִי מִן הָרֹגֶז וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “הִנֵּה אֶרְאֶנָּה וְאֶשְׁמַע זִמְרָתָהּ עַד הַגִּיעֵנוּ לְבָצְרָה”. וְעַד מְהֵרָה בָא הָהָאשִׁמִי רוֹכֵב וְעִמּוֹ חֲבוּרָה. יָרְדוּ בְאוֹתָה סְפִינָה וְהִפְלִיגָה אִתָּם. הוֹצִיא אֹכֶל וְאָכַל הוּא וְהַנַּעֲרָה וְהַשְּׁאָר בְּאֶמְצַע הַסְּפִינָה. אָמַר לָהּ הָהָאשִׁמִי לַנַּעֲרָה: “עַד כַמָּה תְהִי הִמָּנְעוּת זֹאת מִן הַזִּמְרָה וְהַדְּבִיקָה בְּאֵבֶל וּבְכִי. אֵין אַתְּ רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּפְרְדָה מֵאָהוּב”. וְנוֹדַע לִי מַה שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ מֵאַהֲבָתִי. פָּרַשׂ מָסָךְ עַל פְּנֵי הַנַּעֲרָה בִּקְצֵה הַסְּפִינָה, וְהִזְמִין אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְצִדִּי, וְיָשַׁב אִתָּם מִחוּץ לַמָּסָךְ. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָם, וְהִנֵּה הֵם אֶחָיו. הוֹצִיא לָהֶם מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ מִן הַיַּיִן וְהַפַּרְפְּרָאוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מֵעוֹרֵר אֶת הַנַּעֲרָה לְזַמֵּר, עַד שָׁבִּקְּשָׁה לְהָבִיא לָהּ כְּלֵי מֵיתָרִים, עוּד. תִּקְנָה אוֹתוֹ וְהִתְחִילָה מְזַמֶּרֶת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּ־שִׁיר אֵלֶּה:

הִפְלִיגוּ רֵעִים עִם זוֹ אֹהַב בַּאֲפֵל לַיְלָה וְנָסְעוּ,

וּמֵהַסִּיעַ תִּקְוָתִי לֹא נִמְנְעוּ נִרְתָּעוּ.

וְאוֹהֵב אַחֲרֵי הַפְלִיג מַחֲנָם וְעָבָר,

גַּחֶלֶת עֵץ גַצַ’א³ בִּלְבָבוֹ תִּבְעַר.

גָּבַר עָלֶיהָ הַבְּכִי וְהִשְׁלִיכָה מֵעַל פָּנֶיהָ אֶת הָעוּד וְהִפְסִיקָה זִמְרָתָהּ, הָשְׁבַּת תַּעֲנוּג הָאֲנָשִׁים, וְנָפַלְתִּי אֲנִי מִתְעַלֵּף. דָּמוּ בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁרוּחַ־רָעָה פָגְעָה בִי, וְהִתְחִיל אֶחָד מֵהֶם לִלְחֹשׁ לַחַשׁ עַל אָזְנִי. וְלֹא פָסְקוּ מִדַּבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת וּמִלְבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ לְזַמֵּר, עַד שֶׁתִּקְּנָה אֶת הָעוּד וְהִתְחִילָה מְזַמֶּרֶת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ אוֹמֶרֶת:

וָאֶעֱמֹד אֲקוֹנֵן עֵת נוֹשְׂאֵי־אַפִּרְיוֹן נָשָׂאוּ

אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּלִבִּי, וְאִם רָחֲקוּ וְנָסָעוּ.

וְאָמְרָה עוֹד:

וָאֶעֱמֹד עַל חֲרָבוֹת אֶשְׁאַל לִמְקוֹמָם,

וְהֶחָצֵר צִיָּה וְהַמָּעוֹן מְשׁוֹמָם.

נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף, וְהֵרִימוּ הָאֲנָשִׁים קוֹל בְּכִי, וְזָעַקְתִּי אָנִי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף, וְהֵקִימוּ הָאֲנָשִׁים קוֹל שָׁאוֹן בִּגְלָלִי. אָמַר אֶחָד מִנַעֲרֵי הֶהָאשִׁמִי: “כֵּיצַד זֶה לְקַחְתֶּם לַסְּפִינָה מְשֻׁגָּע זֶה.” אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִים לַכְּפָר הַקָרוֹב הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ, וּתְנוּ לָנוּ מְנוּחָה מִמֶּנּוּ”. הִגִּיעַתְנִי מִזֶּה דְאָגָה עֲצוּמָה וְצַעַר מַדְאִיב. הִבְלַגְתִּי עַל נַפְשִׁי כָל הַבְלָגָה וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין לִי תַּחְבּוּלָה לְהִנַָצֵל מִיָּדָם אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי מוֹדִיעָה עַל הִמָּצְאִי בַסְפִינָה שֶׁתְּעַכֵּב מִלְהוֹצִיאֵנִי”.נָסַעְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ קָרוֹב לָחַוָּה. אָמַר בַּעַל־הַסְּפִינָה: “הָבוּ נַעֲלֶה לַחוֹף”. וְעָלוּ הָאֲנָשִׁים. וְהָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה שְׁעַת הָעֶרֶב. קַמְתִּי עַד שֶׁנִמְצֵאתִי מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ וְנָטַלְתִּי אֶת הָעוּד, וְשִׁנִּיתִי אֶת הַצְּלִילִים צְלִיל אַחֲרֵי צְלִיל וּפָרַטְתִּי הַצְּלִיל שֶׁלָּמְדָה אוֹתוֹ מִמֶּנִּי. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי בַסְפִינָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶּהַבָּחוּר סִפֵּר: “חָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי בַסְפִינָה. וְאַחַר־כָּךְ יָרְדוּ הָאֲנָשִּים מִן הַחוֹף וְחָזְרוּ לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם בַּסְּפִינָה, וּכְבָר הִשְׂתָּרֵעַ הָיַּרֵחַ עַל הַיַּבָּשָׁה וְעַל הַיָּם. אָמַר הֶהָאשִׁמִי לַנַּעֲרָה: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים אַל תְּקַלְקְלִי לָנוּ אֶת חַיֵּינוּ. נָטְלָה אֶת הָעוּד וּמִשְּׁשָׁה אוֹתוֹ בְיָדָהּ וְנֶאֶנְקָה עַד שֶׁדָּמוּ שֶׁנִּשְׁמָתָה יָצְאָה. אָמְרָה לָהֶם: “הֲרֵי מוֹרִי אִתָּנוּ בִסְפִינָה זוֹ”. אָמַר לָהּ הֶהָאשִׁמִי: “חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּ הָיָה אִתָּנוּ לֹא הָיִיתִי מַחֲמִיץ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לַהֲבִיאוֹ בְחֶבְרָתֵנוּ, מִשּׁוּם שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁהוּא יָקֵל מִמַּה שֶּבְּלִבֵּךְ, שֶׁנִּתְעַנֵּג עַל זִמְרָתֵךְ. וְאוּלָם הִמָּצְאוֹ בַסְּפִינָה דָּבָר רָחוֹק הוּא”. אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי יָכֹל לִפְרֹט עַל הָעוּד וּלְגַלְגֵּל בַּמַּנְגִּינוֹת בְשָׁעָה שֶׁאֲדוֹנִי אִתָּנוּ”. אָמַר לָהּ הֶהָאשִׁמִי: “נִשְׁאַל אֶת פִּי הַמַּלָּחִים”. אָמְרָה לוֹ עֲשֵׂה זֹאת”. שָׁאַל אוֹתָם וְאָמַר: “כְּלוּם נְשָׂאתֶם אִתְּכֶם מִי שֶׁהוּא?” אָמְרוּ לוֹ: “לָאו”. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁיַּפְסִיק לִשְׁאֹל, וְצָחַקְתִּי וְאָמַרְתִּי: “הֵן. אֲנִי מוֹרָהּ וְהוֹרֵיתִי אוֹתָה בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי אֲדוֹנָהּ”. אָמְרָה הִיא: “הֲרֵי זֶה, חֵי־אֱלֹהִים, קוֹל אֲדוֹנִי”. בָּאוּ אֵלַי הַנְעָרִים וּלְקָחוּנִי אֶל הֶהָאשִׁמִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי הִכִּירַנִּי וְאָמַר לִי: “אוֹי לְךָ, מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ? וּמַה הוּא שָׁפָּגַע בְּךָ עַד שֶׁנִּהְיֵיתָ בְמַצָּב זֶה?” סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת מַה שֶׁאֵרַע לִי מֵעִנְיָנִי וּבָכִיתִי. עָלְתָה אַנְחַת הַנַּעֲרָה מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ, וּבָכָה הֶהָאשִׁמִי הוּא וְאֶחָיו בְּכִי רַב. מֵרַחֲמִים עָלַי. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: “לֹא קָרַבְתִּי אֶל הַנַּעֲרָה הַזֹּאת וְלֹא בָאתִי אֵלֶיהָ וְלֹא שָׁמַעְתִּי מִמֶּנָּה זִמְרָה עַד הַיּוֹם, וַאֲנִי אָדָם שֶׁהִרְחִיב לִי אֱלֹהִים, וְלֹא יָרַדְתִּי לְבַגְדָּאד אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זִמְרָה וּלְבַקֵּשׁ קִצְבָּתִי מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּכְבָר הִשַּׂגְתִּי אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים, וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַחֲזֹר לְמוֹלַדְתִּי, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “הָבָה אֶשְׁמַע מַשֶּׁהוּ מִזִּמְרַת בַּגְדָּאד”, וְקָנִיתִי נַעֲרָה זוֹ, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע שֶׁאַתֶּם בְּמַצָּב זֶה. וַאֲנִי מֵעִיד עָלַי אֶת אֱלֹהִים, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעַ לְבָצְרָה אֲנִי מְשַׁחְרְרָהּ וּמַשִּׂיאָהּ לְךָ, וַאֲנִי קוֹבֵעַ לָכֶם קִצְבָה מַה שֶׁיִהְיֶה בוֹ דַי לָכֶם וְהוֹתֵר, וְאוֹלָם בִּתְנַאי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ זִמְרָתָהּ, יִפְרְשׂוּ לְפָנֶיהָ מָסָךְ, וּתְזַמֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַמָּסָךְ. וַהֲרֵי אַתָּה בְתוֹךְ אַחַי וְחֶבֶר־רֵעַי”. שָׂמַחְתִּי בָּזֶה. הִכְנִיס הֶהָאשִׁמִי אֶת רָאשׁוֹ לְתוֹךְ הַמָּסָךְ וְאָמַר לָהּ: כְּלוּם מְרֻצָּה אַתְּ בְּכָךְ?” הִתְחִילָה מְבָרַכְתּוֹ וּמוֹדָה לוֹ. קָרָא אַחַד נְעָרָיו וְאָמַר לוֹ: “תְּפֹשׂ בְּיָדוֹ שֶׁל בָּחוּר זֶה, וְהָסֵר מֵעָלָיו בְּגָדָיו וְהַלְבֵּשׁ אוֹתוֹ בְגָדִים מְפֹאָרִים, וּבִַשְּׂמֵהוּ. וְהוֹבֵל אוֹתוֹ אֵלֵינוּ”. נְטָלָנִי הַנַּעַר וְעָשָׂה בִי כְפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו אֲדוֹנָיו, וְהוֹבִילַנִי אֵלָיו. שָׂם לְפָנַי מַשְׂקֶה כְמוֹת שֶׁשָּׂם לִפְנֵיהֶם. נִתְעוֹרְרָה הַנַּעֲרָה וְשָׁרָה הַמַּנְגִּינוֹת הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:

חֵרְפוּנִי עַל כִּי אֶשְׁפֹּךְ דְּמָעַי,

עֵת בָּא הָאוֹהֵב לְהִפָּרֵד מֵעָלַי.

טַעַם פְּרִידָה לֹא טָעֲמוּ וְלֹא גַעְגּוּעַי,

תּוּגָה אֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה בִצְלָעַי.

לֹא יֵדַע עֹז חֵשֶׁק בִּלְתִּי כוֹאֵב,

בֵּין אוֹתָם מִשְׁכָּנוֹת אִבֵּד הַלֵּב.

אָמַר הַבָּחוּר: וְרָטְטוּ הָאֲנָשִׁים בְּגִיל רֶטֶט רַב, וְנִתּוֹסְפָה שִׂמְחָתִי בְּכָךְ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנָּטַלְתִּי אֶת הָעוּד מִן הַנַּעֲרָה וּפָרַטְתִּי עָלָיו אֶת הָיָּפוֹת בַּמַּנְגִּינוֹת וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם חֶסֶד שָׁאַלְתָּ, מִנָּדִיב שְׁאַל,

אֲשֶׁר דַּעַת עֹשֶׁר וּרְוָחָה לֹא חָדַל.

כִּי שְׁאַל מִנָּדִיב כָּבוֹד יַנְחִיל,

וְחֶרְפָּה יוֹרִישׁ שְׁאַל מִשָּׁפָל, וְיַשְׁפִּיל.

וְכַאֲשֶׁר מֵהַשְׁפָּלָה אֵין לְךָ מִפְלָט,

בַּקֵּשׁ רַק מֵעִם נִכְבָּד.

אֵין הַשְׁפָּלָה בְכַבֶּדְךָ נְדִיבֵי עָם.

אֵין הִיא בִלְתִּי אִם תְּכַבֵּד נִקְלִים בָּם.

שָׂמְחוּ בִי הָאֲנָשִׁים וְהָלְכָה שִׂמְחָתָם הָלוֹךְ וָרָב, וְלֹא פָסְקוּ מִשִּׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, כְּשֶׁאֲנִי מְזַמֵּר שָׁעָה וְהַנַּעֲרָה שָׁעָה, עַד שֶׁבָּאנוּ אֶל אַחַד הַחוֹפִים וְעָגְנָה הַסְּפִינָה שָׁם, וְעָלוּ כָל מִי שֶׁהָיוּ בְתוֹכָהּ וְעָלִיתִי אַף אָנִי. הָיִיתִי שִׁכּוֹר וְיָשַׁבְתִּי לְהַטִּיל מַיִם. תְּקָפַתְנִי שֵׁנָה וְנִרְדַּמְתִּי. חָזְרוּ הַנּוֹסְעִים אֶל הַסְּפִינָה וְהִפְלִיגָה אִתָּם, וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בִי מִשּׁוּם שֶָהָיוּ שִׁכּוֹרִים. וּכְבָר מָסַרְתִּי מָמוֹנִי שֶׁהָיוּ לִי לְהוֹצָאוֹת, לַנַּעֲרָה, וְלֹא נוֹתַר עִמִּי כְלוּם. הִגִּיעוּ לְבָצְרָה, וַאֲנִי לֹא הִתְעוֹרַרְתִּי אֶלָּא מֵחֻמָּהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. קַמְתִּי בְכָךְ וּפָנִיתִי כֹה וָכֹה וְלֹא רָאִיתִי אָדָם. וְשָׁכַחְתִּי לִשְׁאֹל אֶת הֶהָאשִׁמִי לִשְׁמוֹ וְהֵיכָן חֲצֵרוֹ בְבָצְרָה, וּבַמֶּה הוּא נוֹדַע. נִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ, וְהָיָה מַה שֶׁהָיִיתִי בוֹ מִן השִּׁמְחָה בִּפְגִישַׁת הַנַּעֲרָה, חֲלוֹם. וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת נָבוֹךְ עַד שֶׁעָבְרָה עַל פָּנַי סְפִינָה גְדוֹלָה. יָרַדְתִּי בָה וְנִכְנַסְתִּי לְבָצְרָה, כְּשֶׁאֵין אֲנִי מַכִּיר בָּהּ אָדָם וְאֵינִי מַכִּיר בֵּיתוֹ שֶׁל הֶהָאשִׁמִי. בָּאתִי אֶל חֶנְוָנִי וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ דְיוֹתָא וּנְיָר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הלַיְלָה הַשְּמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסִפֵּר הַבָּחוּר הַבַּגְדָּאדִי, שֶׁהָיָה בְעָלֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה וְשֶׁבָּא לְבָצְרָה, וְהָיָה נָבוֹךְ מִשּוּם שֶׁלֹּא יָדַע אֶת בֵּית הֶהָאשִׁמִי, וְאָמַר: "בָּאתִי אֶל חֶנְוָנִי וְלָקַחְתִּי דְיוֹתָא וּנְיָר וְיָשַׁבְתִּי לִכְתֹּב. מָצָא כְתַב־יָדִי חֵן בְּעֵינָיו וְרָאָה אֶת בִּגְדִי מְלֻכְלָךְ. שָׁאַל אוֹתִי לְעִנְיָנִי, וְהִגַּדְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי נָכְרִי וְעָנִי. אָמַר לִי: “כְּלוּם תַּעֲמֹד עִמָּדִי, אִם אֶתֵּן לְךָ כָּל יוֹם חֲצִי אֲדַרְכְּמוֹן וּמַאֲכָלְךָ וּכְסוּתְךָ, וּתְנַהֵל לִי חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. עָמַדְתִּי עִמּוֹ, וְנִהַלְתִּי חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו וְסִדַּרְתִי לוֹ הַכְנָסוֹתָיו וְהוֹצָאוֹתָיו. כְּשֶעָבַר חֹדֶשׁ רָאָה הָאִישׁ שֶׁהַכְנָסוֹתָיו עָלוּ וְהוֹצָאוֹתָיו פָּחֲתוּ. הוֹדָה לִי עַל כָּךְ. קָצַב לִי לְכָל יוֹם אֲדַרְכְּמוֹן עַד אֲשֶׁר נָקְפָה תְקוּפַת שָׁנָה. הִצִּיעַ לְפָנַי לָשֵׂאת אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה וְיַעֲשֵׂנִי שֻׁתָּף לַחֲנוּת, וְנַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ. כִּנַּסְתִּי אֶת אִשְׁתִּי וְנִתְקַשַּׁרְתִּי לַחֲנוּת אֶלָּא שֶׁרוּחִי וְלִבִּי נִשְׁבָּרוּ, וְהַיָּגוֹן נִכָּר בְּפָנַי. וְהָיָה הַחֶנְוָנִי רָגִיל לִשְׁתּוֹת יַיִן וּמַזְמִינֵנִי לְכָךְ, וְנִמְנַעְתִּי מִפְּנֵי הַיָּגוֹן. שָׁהִיתִי בְּמַצָּב זֶה שְׁנָתַיִם. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי בַחֲנוּת, וְהִנֵּה חֲבוּרָה וְעִמָּה מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה בָּאָה. שָׁאַלְתִּי אֶת הַחֶנְוָנִי לָעִנְיָן, וְאָמַר לִי: "זֶהוּ יוֹמָם שֶׁל הָעֲלִיזִים, יוֹצְאִים בּוֹ הַפּוֹרְטִים עַל כְּלֵי זֶמֶר וְהַמְשַׂחֲקִים וְהַבַּחוּרִים מִבַּעֲלֵי־הַהוֹן אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בֵּין הָאִילָנוֹת לְיַד תְּעָלַת אַלְאֻבֻּלָּה.⁴ עוֹרְרָה אוֹתִי רוּחִי לִרְאוֹת בַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶפְשָׁר שֶׁבִּרְאוֹתִי אֲנָשִׁים אֵלֶּה, אֶפְגֹּשׁ זוֹ שֶׁאָהַבְתִּי”. אָמַרְתִּי לַחֶנְוָנִי: “רְצוֹנִי לִרְאוֹת זֶה”. אָמַר לִי: “אִם רְצוֹנְךָ בְכָךְ צֵא עִמָהֶם”. הֵכִין לִי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל תְּעָלַת אַלְאֻבֻּלָּה, וְהִנֵּה הָאֲנָשִׁים מִסְתַּלְּקִים וְחוֹזְרִים מִשָּׁם. בִּקַּשְׁתִּי לְהִסְתַּלֵּק עִמָּהֶם, וְהִנֵּה רַב־החוֹבֵל שֶׁל הַסְּפִינָה שֶׁהָיוּ בָהּ הֶהָאשִׁמִי וְהַנַּעֲרָה, בְּעֵינוֹ, וְהוּא מְהַלֵּךְ לְיַד תְּעָלַת אַלְאֻבֻּלָּה. קָרָאתִי לוֹ וְהִכִּירַנִי הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. נְטָלוּנִי אֶצְלָם וְאָמְרוּ לִי: “כְּלוּם חַי אַתָּה?” חִבְּקוּנִי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי לְסִפּוּרִי, וְסִפַּרְתִּיו לָהֶם. אָמְרוּ לִי: “דּוֹמִים הָיִינוּ שֶׁגָּבַר עָלֶיךָ הַשִּׁכָּרוֹן וְטָבַעְתָּ בַמַּיִם”. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם לְמַצָּבָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה, וְאָמְרוּ לִי: “כְּשֶָנּוֹדַע לָהּ שֶׁנֶּעְדַּרְתָּ, קָרְעָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְשָׂרְפָה אֶת כְּלֵי־הַמֵּיתָרִים שֶׁלָּהּ וְהִתְחִילָה מַכָּה עַל פָּנֶיהָ וְנֶאֱנַחַת. וּכְשֶׁחָזַרְנוּ עִם הֶהָאשִׁמִי לְבָצְרָה אָמַר לָהּ: “חִדְלִי מִבְּכִי וּמִן הָאֵבֶל”. אָמְרָה לוֹ: “לוֹבֶשֶׁת אֲנִי שְׁחוֹרִים וְמְתַקֶּנֶת לִי קֶבֶר בְּפִנַּת חָצֵר זוֹ, וַאֲנִי עוֹמֶדֶת לְיַד קֶבֶר זֶה, וְהִנְנִי חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה לְבִלְתִּי זַמֵּר יוֹתֵר”. נָתַן לָהּ הָאֶפְשָׁרוּת לְכָךְ, וַהֲרֵי הִיא בְמַצָּב זֶה עַד עַכְשָׁו”. לְקָחוּנִי אִתָּם, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הֶחָצֵר רְאִיתִיהָ בְּאוֹתוֹ מַצָּב. כְּשֶׁרָאַתְנִי צָעֲקָה צְעָקָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁדִּמִּיתִי שֶׁמֵּתָה. חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ חֲבִיקָה אֲרֻכָּה, אָמַר לִי הֶהָאשִׁמִי: “קַח אוֹתָהּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מוּטָב, וְאוּלָם שַׁחְרֵר אוֹתָה כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתַּנִי, וְהַשֵּׂא אוֹתָהּ לִי”. עָשָׂה כָךְ וּמָסַר לָנוּ כֵלִים יִקְרֵי־הָעֵרֶךְ וּבְגָדִים רַבִּים וּמַצָּעִים וַחֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר, וְאָמַר: “זֶהוּ הַסְּכוּם שֶׁבִּקַּשְּתִּי לִקְצֹב לָכֶם לְכָל חֹדֶשׂ. וְאוּלָם בִּתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה רֵעַ לְמִשְׁתֶּה לִי וְשֶׁאֶשְׁמַע זִמְרַת הַנַּעֲרָה”. אַחַר־כָּךְ הִקְצָה לָנוּ בַיִת, וְצִוָּה לְהַעֲבִיר אֵלָיו כָּל מַה שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ. כְּשֶׁפָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל אוֹתוֹ בַיִת, מָצָאתִי אוֹתוֹ מְשֻׁפָּע בְּמַצָּעִים וַאֲרִיגִים. הֵבֵאתִי אֵלָיו אֶת הַנַּעֲרָה וְהָלַכְתִּי אֶל הַחֶנְוָנִי וְהוֹדַעְתִּי לוֹ כָל מַה שֶׁהִגִּיעַ לִי, וּבִקַּשְׁתִּיו לְהַתִּיר לִי לְגָרֵשׂ אֶת בִּתּוֹ, מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה בִי חֵטְא, וְסִלַּקְתִּי לוֹ מָהֳרָהּ וּמַה שֶׁמֻּטָּל עָלַי.⁵ עָמַדְתִּי בְמַצָּב זֶה עִם הֶהָאשִׁמִי זְמַן שְׁנָתַים, וְנַעֲשֵׂיתִי בַעַל רְכוּשׁ עָצוּם, וְחָזַרְתִּי לְמַצָּבִי שֶׁהָיִיתִי בוֹ לְפָנִים אֲנִי וְהַנַּעֲרָה בְּבַגְדָּאד. וְהֵסִיר אֱלֹהִים הַנָּדִיב הָרָעָה מֵעָלֵינוּ וְהִשְׁפִּיעַ שֶׁפַע טוֹב עָלֵינוּ. וְגָמַל אוֹתָנוּ עַל אֹרֶךְ־רוּחֵנוּ שֶׁהִשַּׂגְנוּ מְבֻקָּשֵׁנוּ.

וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ".