רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר בְּנֵי יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְסַעִיד אִבְּן סָאלִם אַלְבָּאהִלִי
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית ספר; 1966

סַעִיד בֶּן סָאלִם אַלְבָּאהִלֵי אָמַר: הָיְתָה הַשָּׁעָה דְחוּקָה לִי בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְנִצְטַבְּרוּ עָלַי חוֹבוֹת רַבִּים שֶׁהִכְבִּידוּ עַל גַּבִּי, וְקָצְרָה יָדִי לְפָרְעָם, וְקָצְרָה תְבוּנָתִי. וְנִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ מִבְּלִי דַעַתַ מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, בַּאֲשֶׁר הָיָה פִרְעוֹנָם קָשֶׁה עָלַי עַד מְאֹד. וְהָיוּ בַּעֲלֵי־הַחוֹב עוֹמְדִים מִסָּבִיב לְדַלְתִּי, וְנִצְטוֹפְפוּ עָלַי הַתּוֹבְעִים וְנִטְפְּלוּ עָלַי הַמַּלְוִים. קָצַר שִׂכְלִי לִמְצֹא עֵצָה וְהָלְכָה וְיָסְפָה דַאֲגָתִי. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הָעִנְיָנִים הוֹלְכִים וְקָשִׁים וְהַמַּצָּבִים מִשְׁתַּנִים, פָנִיתִי אֶל עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי וּבִקַּשְׁתִּיו לְהַשִּׂיא לִי עֵצָה וּלְהַנְחוֹתֵנִי אֶל שַׁעַר הַהַצָּלָה בְּטוּב־יְדִיעָתוֹ לְכַלְכֵּל דָּבָר. אָמַר לִי עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי: 'לֹא יוּכַל אָדָם לְהַצִּילְךָ מִיִּסּוּרֶיךָ וְדַאֲגָתְךָ וּמְצוּקָתְךָ וִיגוֹנְךָ זוּלָתִי הַבַּרְמַכִּים'. אָמַרְתִּי לוֹ:‘וּמִי זֶה יוּכַל שֵׂאת גַּאֲוָתָם, וּלְמִי יֵשׁ אֹרֶךְ־רוּחַ לִסְבֹּל אֶת גֹבַהּ־לִבָּם?’ אָמַר לִי: ‘תִּשָּׂא וְתִסְבֹּל זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן מַצָּבְךָ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ אַלְכֻזָאעִי אָמַר לְסַעִיד בֶּן סָאלִם: “תִּשָּׂא וְתִסְבֹּל אֶת זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן מַצָּבְךָ”, אָמַר סַעִיד: "קַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל אַלְפַצְ’ל וְאֶל גַ’עְפָר שְׁנֵי בְּנֵי יַחְיָה בֶּן כָאלִד, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי וְגִלִּיתִי לָהֶם אֶת מַצָּבִי, אָמְרוּ לִי שְׁנֵיהֶם: ‘יִשְלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בְעֶזְרָתוֹ, וְאַל יַצְרִיךְ אוֹתְךָ בְחַסְדּוֹ לִבְרִיוֹתָיו, וְיַשְׁפִּיעַ לְךָ שֶׁפַע טוּבוֹ, וְיִתֵּן לְךָ דַי מִבִּלְתִּי זוּלָתוֹ, שֶׁכֵּן כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ יוּכַל, וְטוֹב הוּא וְרַב חֶסֶד לְעוֹבְדָיו’. הִסְתַּלַּקְתִּי מֵהֶם וְחָזַרְתִּי אֶל עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ וְחָזִי צַר וְעֶשְׁתּוֹנוֹתַי נְבוּכוֹת וּלְבָבִי שָׁבוּר, וְחָזַרְתִּי לְפָנָיו עַל מַה שֶׁאָמְרו. אָמַר לִי: ‘צָרִיךְ שֶׁתַּעֲמֹד הַיּוֹם אֶצְלֵנוּ שֶׁנִּרְאֶה מַה הוּא זֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה’. יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ שָׁעָה אַחַת כְּשֶנַּעֲרִי בָא וְאָמַר: ‘אֲדוֹנִי, עַל שַׁעַר בֵּיתֵנוּ פְרָדּוֹת רַבּוֹת עִם מִטְעָנָן, וְאִתָּן אָדָם הָאוֹמֵר שֶׁהוּא סוֹכְנָם שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן יַחְיָה וְגַ’עְפָר בֶּן יַחְיָה’. אָמַר עַבְּדַ אללָּהּ בֶּן מָאלִךּ: ‘מְקַוֶּה אָנֹכִי שֶׁתְּשׁוּעַת אֱלֹהִים כְּבָר בָּאָה לְךָ, קוּם אֵפוֹא וּרְאֵה מֶה הָעִנְיָן’. קַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ וּמִהַרְתִּי אָץ אֶל בֵּיתִי, וְרָאִיתִי עַל שַׁעֲרִי אָדָם וְעִמּוֹ פִתְקָה כְתוּבָה: ‘הִנֵּה כְשֶׁהָיִיתָ אֶצְלֵנוּ וְשָׁמַעְנוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, פָּנִינוּ אַחֲרֵי צֵאתְךָ אֶל הַכַּלִיף וְהוֹדַעְנוּ אוֹתוֹ שֶׁדָּחְקְךָ הֵבִיא אוֹתְךָ עַד לִכְדֵי עֲלִיבוּת שֶׁל קַבְּצָן, וְצִוָּה עָלֵינוּ לָשֵׂאת אֵלֶיךָ מִבֵּית הָאוֹצָר אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים’. אָמַרְנוּ לוֹ: ‘כֶּסֶף זֶה יוֹצִיא לְנוֹשָׁיו וְיִפְרַע בָּהֶם חוֹבוֹ, וּמֵהֵיכָן יַעֲמֹד בִּפְנֵי הַהוֹצָאוֹת לְמִחְיָתוֹ?’ וְצִוָּה לְךָ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹנִים זוּלָתָם, וּכְבָר הֵבִיא לְךָ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מִכַּסְפּוֹ הַפְּרָטִי אֶלֶף אַלְפֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַהֲרֵי בְסַךְ־הַכֹּל שְׁלשֶׁת אַלְפֵי אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁתְּתַקֵּן בָּהֶם מַצָּבְךָ וְעִנְיָנֶיךָ'. הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא לִנְדִיבוּת רוּחָם שֶׁל אֲצִילִים אֵלֶּה, יְרַחֲמֵם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר:

המלצות קוראים
תגיות