סֻפַּר שֶׁהָיָה בִּמְדִינַת מִצְרַיִם אָדָם סוֹחֵר. וְהָיָה לוֹ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַהוֹן וְכֶסֶף מְזֻמָּן וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת וּנְכָסִים, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב. וְהָיָה שְׁמוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַבַּגְדָאדִי. וּכְבָר חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בֵּן יְפֵה הַפָּנִים, חֲטוּב הַגִּזְרָה וּוְרוּד הַלֶּחִי, בַּעַל הַדְּרָה וּשְׁלֵמוּת וָנוֹי וָחֵן, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ עַלִי הַמִּצְרִי. לִמְּדוֹ אֶת הַקֻּרְאָן וְאֶת הַמַּדָּע וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן וְתַרְבּוּת, וְהָיָה מְצֻיָּן בְּכָל הַמַּדָּעִים, וְהָיָה תַחַת יַד אָבִיו בַּמִּסְחָר. תָּקְּפָה אֶת אָבִיו מַחֲלָה וְהָלַךְ מַצָּבוֹ הָלוֹךְ וָרַע, עַד שֶׁהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר, הָעוֹסֵק בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת מִבַּגְדָאד, כְּשֶׁהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא מֵת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ שֶׁשְּׁמוֹ עַלִי הַמִּצְרִי, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹלָם חוֹלֵף וְעוֹבֵר הוּא וְהָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם. וְכָל נֶפֶשׁ תִּטְעַם אֶת הַמָּוֶת. וְעַכְשָׁו, בְּנִי, כְּבָר קָרְבָה שְׁעַת מוֹתִי, וּרְצוֹנִי לְצַוּוֹת לְךָ צַוָּאָה, שֶׁאִם אַתָּה נוֹהֵג עַל פִּיהָ אֵין אַתָּה פוֹסֵק מִהְיוֹת בָּטוּחַ וּמְאֻשָּׁר, עַד שֶׁתִּפְגּשׁ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בְּבוֹא יוֹם פְּקֻדָּתְךָ, וּכְשֶאֵין אַתָּה נוֹהֵג עַל פִּיהָ יַשִּׂיגְךָ עָמָל יֶתֶר וְתִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁזִּלְזַלְתָּ בְּצַוָּאתִי”. אָמַר לוֹ: “הוֹי אָבִי, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע וְלֹא אֶנְהַג לְפִי צַוָּאָתְךָ, אַחֲרֵי שֶׁלְּצַיֵּת לְךָ מֻטָּל עָלַי וְלִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלְךָ חוֹבָה עָלַי?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה עָזַבְתִּי לְךָ אַחֲרַי אֲחֻזּוֹת שָׂדֶה וּבָתִּים וְכֵלִים וְהוֹן אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב, בְּאֹפֶן שֶׁאִם אַתָּה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָל יוֹם חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, לֹא יִפְחַת לְךָ מִכָּל זֶה כְלוּם. וְאוּלָם בְּנִי עָלֶיךָ לִירָא אֶת אֱלֹהִים וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי מַה שֶּׁצִּוָּה עָלָיו מִן הַמִּצְווֹת וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי הַנָּבִיא הַנִּבְחָר – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – כְּפִי שֶׁנִּמְסַר מִשְּׁמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצִּוָּה וְאָסַר בַּמָּסֹרֶת, וֶהֱוֵה שׁוֹקֵד לַעֲשׂוֹת טוֹב, וּלְפַזֵּר לִצְדָקָה וּלְהִתְחַבֵּר אֶל אֲנָשִׁים טוֹבִים וִישָׁרִים וַחֲכָמִים, וּמְצֻוֶּה אַתָּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, וּלְהִתְרַחֵק מִכִּילוּת וְקַמְצָנוּת וּמֵהִתְחַבֵּר לָרָעִים וְלַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה. וְהַסְבֵּר פָּנִים גַּם לַעֲבָדֶיךָ וּבְנֵי בֵיתְךָ וּלְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא, שֶׁמִּבְּנוֹת גְּדוֹלִים הִיא. וַהֲרֵי הִיא הָרָה לְךָ וְאוּלַי יָחֹן אֱלֹהִים אוֹתְךָ זֶרַע עוֹשֵׂה־הַטּוֹב”. לֹא פָסַק מִצַּוּוֹת אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְאוֹמֵר: “בְּנִי, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים הַנָּדִיב, אֲדוֹן כִּסֵּא הַכָּבוֹד הָאַדִּיר, שֶׁיַּצִּיל אוֹתְךָ מִכָּל צָרָה שֶׁתַּגִּיעַ אֵלֶיךָ וִיקַדְּמֶךָ בְּרֶוַח וְהַצָּלָה קְרוֹבָה מִלְּפָנָיו”. בָּכָה הַבֵּן בְּכִי רָב וְאָמַר: “אָבִי, כְּבַר נָמַס לִבִּי מִדְּבָרֶיךָ הַדּוֹמִים כְּאִלּוּ אַתָּה אוֹמֵר דִּבְרֵי פְרִידָה”. אָמַר לוֹ: “כֵּן הוּא, בְּנִי, יוֹדֵעַ אָנֹכִי אֶת אֲשֶׁר אֲנִי נִמְצָא בוֹ. אַל תִּשְׁכַּח אֵפוֹא צַוָּאָתִי”. הִתְחִיל הָאִישׁ מַבִּיעַ אֶת דִּבְרֵי הָעֵדוּת בֶּאֱמוּנָתוֹ וְקוֹרֵא פְסוּקֵי קֻרְאָן, עַד שֶׁבָּאָה הָעֵת הַקְּבוּעָה לוֹ, וְאָמַר לִבְנוֹ: “גַּשׁ אֵלַי, בְּנִי”. נִגַּשׁ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ וְנֶאֱנַק וְנִפְרְדָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ, וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הִשִּׁיג אֶת בְּנוֹ תַכְלִית הַצַּעַר וְעָלוּ הַצְּעָקוֹת בְּבֵיתוֹ וְנֶאֶסְפוּ אֵלָיו חַבְרֵי אָבִיו לַהֲכִינוֹ לִקְבוּרָה, וְהוֹצִיאוּהוּ בְכָבוֹד רָב וְנָשְׂאוּ אֲרוֹנוֹ אֶל מְקוֹם הַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ עָלָיו וְהָלְכוּ עִם אֲרוֹנוֹ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת וּקְבָרוּהוּ וְקָרְאוּ לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ מִקְצַת מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד. אַחַר־כָּךְ חָזְרוּ אֶל הַבַּיִת וְנִחֲמוּ אֶת בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ. סִדֵּר לוֹ בְּנוֹ תְפִלּוֹת יוֹם־שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ וּקְרִיאוֹת קֻרְאָן עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם. וְהָיָה עָצוּר בְּבֵיתוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא לְבֵית־הַתְּפִלָּה וּמְבַקֵּר מִיּוֹם שִׁשִּׁי לְיוֹם שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ אֶת קֶבֶר אָבִיו, וְאֵינוֹ פוֹסֵק מִתְּפִלָּתוֹ וּמִקְּרִיאָתוֹ בַקֻּרְאָן וּמֵעֲבוֹדַת־אֱלֹהִים מֶשֶׁךְ זְמַן, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו חֲבֵרָיו מִבְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “עַד מָתַי אֵבֶל זֶה, שָׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ, וְהַזְנָחַת עֲסָקֶיךָ וּמִסְחָרֶיךָ וְחֶבְרַת יְדִידֶיךָ? עִנְיָן זֶה יַלְאֶה אוֹתְךָ, וְיָבִיא נֵזֶק רַב לְגוּפְךָ”. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו בָּא בְחֶבְרָתָם אִבְּלִיס הַשָּׂטָן הָאָרוּר, וְלָחַשׁ בְּאָזְנֵיהֶם אֶת דְּבָרוֹ. הָיוּ מְדַבְּרִים עַל לִבּוֹ, שֶׁיֵּצֵא עִמָּם לַשּׁוּק, וְאִבְּלִיס מְסִיתוֹ לְהַסְכִּים לָהֶם לָצֵאת עִמָּם מִן הַבַּיִת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן סוֹחֵר־הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת חַסַן, לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיֵּצֵא אִתָּם לַשּׁוּק, בִּגְלַל עִנְיָן שֶׁרָצָה אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, הִסְכִּים לָהֶם לָצֵאת עִמָּם מִן הַבַּיִת. אָמְרוּ לוֹ: “רְכַב עַל פִּרְדָּתְךָ וּבוֹא אִתָּנוּ לְגַן פְּלוֹנִי, שֶׁנִּתְבַּדֵּר בּוֹ, וְיָסוּר מִמְּךָ צַעַרְךָ וְהִרְהוּרֶיךָ”. רָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ וְלָקַח אֶת עַבְדּוֹ אִתּוֹ וְהָלַךְ אִתָּם לַגָּן שֶׁפָּנוּ אֵלָיו. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בַגָּן הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה לָהֶם אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם וְהֵבִיאָהּ לַגָּן. אָכְלוּ וְהִתְעַנְּגוּ וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ עַד סוֹף הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ רָכְבוּ וְהִסְתַּלְּקוּ וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְבֵיתוֹ וְלָן שָׁם. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּאוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “קוּם בֹּא אִתָּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “לְאָן?” אָמְרוּ לוֹ: “לְגַן פְּלוֹנִי, שֶׁיָּפֶה הוּא מִן הָרִאשׁוֹן וְנָאֶה הֵימֶנּוּ לְטִיּוּל”. רָכַב וְהָלַךְ אֶל הַגָּן שֶׁפָּנוּ אֵלָיו. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ בַגָּן הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה לָהֶם אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם וְהֵבִיאָהּ לַגָּן, וְהֵבִיא עִמּוֹ מַשְקֶה מְשַׁכֵּר. אָכְלוּ. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה. אָמַר לָהֶם: “מַה זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “זֶה הַמֵּסִיר אֶת הָעֶצֶב וּמַבְהִיר אֶת הַשִּׂמְחָה”. לֹא פָּסְקוּ מִשַּׁבֵּחַ אֶת הַמַּשְׁקֶה לְפָנָיו עַד שֶׁנְּצָחוּהוּ וְשָׁתָה אִתָּם, וְהִמְשִׁיכוּ בְשִׂיחָה וּשְׁתִיָּה עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. אַחַר־כָּךְ פָּנוּ וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם. וְאוּלָם עַלִי הַמִּצְרִי בָּאָה לוֹ סְחַרְחֹרֶת מִן הַמַּשְׁקֶה. נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּמַצָּב זֶה. אָמְרָה לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ?” אָמַר לָהּ: “אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה וְהַרְחָבַת הַדַּעַת, וְאוּלָם אֶחָד מֵחֲבֵרֵינוּ הֵבִיא לָנוּ מַיִם וְשָׁתוּ חֲבֵרַי וְשָׁתִיתִי אִתָּם, וְהִגִּיעַ לִי כָךְ”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם שָׁכַחְתָּ צַוָּאַת אָבִיךָ וְעָשִׂיתָ מַה שֶּׁאָסַר עָלֶיךָ מִן הַהִתְרוֹעֲעוּת לְבַעֲלֵי הַתַּאֲווֹת?” אָמַר לָהּ: “הֲרֵי אֵלֶּה מִבְּנֵי־ הַסּוֹחֲרִים הֵם, וְאֵין הֵם בַּעֲלֵי־תַאֲוָה, אֶלָּא שֶׁהֵם בַּעֲלֵי־שִׂמְחָה וְהַרְחָבַת־הַדַּעַת”. לֹא פָסַק לְבַלּוֹת כָּל יוֹם עִם חֲבֵרָיו בְּמַצָּב זֶה, שָׂמִים פְּנֵיהֶם לְמָקוֹם אַחַר מָקוֹם, כְּשֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, עַד שֶׁאָמְרוּ לוֹ: “כְּבָר נִגְמַר תּוֹרֵנוּ וְהִגִּיעַ תּוֹרְךָ”. אָמַר לָהֶם: “אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם לִי וּבֵיתִי רְחַב־יָדַיִם לָכֶם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הֵכִין כָּל מַה שֶׁהַמַּצָּב צָרִיךְ לוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, כִּפְלֵי כִּפְלַיִם מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ הֵם, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת הַטַּבָּחִים וְאֶת עוֹרְכֵי הַמַּצָּעִים וְאֶת מְבַשְּׁלֵי הַקַּהֲוָה, וּפָנוּ וְהָלְכוּ אֶל אַלרְרַוְצָ’ה וְאֶל הַנִּילוֹמֶטֶר¹, וְשָׁהוּ שָׁם חֹדֶשׁ תָּמִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּשְׁמִיעַת מַנְגִּינָה וַהֲנָאָה. כְּשֶׁעָבַר הַחֹדֶשׁ רָאָה אֶת עַצְמוֹ שֶׁכְּבָר הוֹצִיא סְכוּם חָשׁוּב שֶׁל מָמוֹן. פִּתָּה אוֹתוֹ אִבְּלִיס הָאָרוּר הוּא הַשָּׂטָן וְאָמַר לוֹ: “אַף אִלּוּ הוֹצֵאתָ כָּל יוֹם בְּעֵרֶךְ מַה שֶּׁהוֹצֵאתוֹ, לֹא יִגָּרַע מֵהוֹנְךָ”, לֹא שָׁת לִבּוֹ לְהוֹצָאַת הַמָּמוֹן, וְהִמְשִׁיךְ בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ מְיָעַצְתּוֹ וּמַזְהִירָה אוֹתוֹ בְּצַוָּאַת אָבִיו וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁאָפַס הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בְּמַטְבֵּעוֹת מְזֻמָּנוֹת, כֻּלּוֹ. הִתְחִיל נוֹטֵל מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּמוֹכֵר וּמוֹצִיא מְחִירָן, עַד שֶׁכִּלָּן. אַחַר־כָּךְ הִתְחִיל מוֹכֵר אֶת הַבָּתִּים וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵהֶם כְּלוּם. כְּשֶׁאָזְלוּ הָיָה מוֹכֵר אֶת הָאֲחוּזוֹת וְהַגַּנִּים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, עַד שֶׁהָלְכוּ כֻלָּם, וְלֹא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָרְכוּשׁ, מִלְּבַד הַבַּיִת שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ. הָיָה עוֹקֵר אֶת הַשַּׁיִשׁ שֶׁלּוֹ וְאֶת קְרָשָׁיו וּמוֹצִיא מְחִירָן. אַחַר־כָּךְ בָּא אֵלָיו זֶה שֶׁקָּנָה מִמֶּנּוּ אֶת הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “רְאֵה לְךָ מָקוֹם, שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לְבֵיתִי”. בָּדַק עַצְמוֹ וְלֹא מָצָא דָבָר אֶצְלוֹ, שֶׁיְּהֵא זָקוּק לְבַיִת בִּשְׁבִילוֹ זוּלַת אִשְׁתּוֹ. וּכְבָר יָלְדָה מִמֶּנּוּ יֶלֶד וְיַלְדָּה, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ מְשָׁרְתִים זוּלָתוֹ הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ. לָקַח לוֹ חֶדֶר בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת וְגָר בּוֹ אַחֲרֵי הָעֹז וְהַפִּנּוּק וְרֹב הָעֲבָדִים וְהַהוֹן. וְלֹא הָיָה בִרְשׁוּתוֹ אֲפִלּוּ מָזוֹן יוֹם אֶחָד. אָמְרָה לוֹ אִשְתּוֹ: “מִפְּנֵי זֶה הָיִיתִי מַזְהִירָתְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ: ‘שְׁמוֹר עַל צַוָּאַת אָבִיךָ’ וְלֹא הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ לִי. מֵעַכְשָׁו אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶליוֹן וְהַאַדִּיר. וּמֵאַיִן יֹאכְלוּ הַיְלָדִים הַקְּטַנִים? קוּם וַחֲזֹר עַל פִּתְחֵי חֲבֵרֶיךָ בְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים, אֶפְשָׁר יִתְּנוּ לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתְּהֵא נָזוֹן בּוֹ יוֹם זֶה”. קָם וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲבֵרָיו אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, וְכָל מִי שֶׁפָּנָה אֵלָיו מֵהֶם, הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מַשְׁמִיעַ מִן הַדְּבָרִים הַמַּכְאִיבִים מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְרָצוֹן לוֹ. וְלֹא נָתַן לוֹ אִישׁ מֵהֶם כְּלוּם. חָזַר אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “אֵין הֵם נוֹתְנִים לִי כְלוּם”. קָמָה וְהָלְכָה אֶל שְׁכֵנֶיהָ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶל עַלִי הַמִּצְרִי בְּנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר חַסַן מוֹכֵר הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, קָמָה, אַחֲרֵי שֶׁחָזַר בַּעֲלָהּ אֵלֶיהָ בְּיָדַיִם רֵיקָנִיּוֹת, וְהָלְכָה אֶל שְׁכֵנֶיהָ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם, מַשֶּׁהוּ, שֶׁיִּהְיוּ נְזוֹנִים בּוֹ אוֹתוֹ יוֹם. שָׂמָה פָנֶיהָ אֶל אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַכִּירָה אוֹתָהּ בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת מַצָּבָהּ, קָמָה וְקִבְּלָה אוֹתָהּ בְּסֵבֶר־פָּנִים וּבָכְתָה וְאָמְרָה לָהּ: “מַה הוּא שֶׁפָּגַע בָּכֶם?” סִפְּרָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בַעֲלָהּ. אָמְרָה לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, הֲרֵי מֵאִתָּנוּ אַתֶּם וּמָקוֹם לָכֶם אִתָּנוּ. וְכָל מַה שָּׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ, בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מִבְּלִי תַשְׁלוּם שָׂכָר”. אָמְרָה לָהּ: “יִגְמְלֵךְ אֱלֹהִים טוֹב”. נָתְנָה לָהּ דֵּי סִפּוּקָהּ הִיא וְסִפּוּק מִשְׁפַּחְתָּהּ, מָזוֹן חֹדֶשׁ תָּמִים. נָטְלָה כָּל זֶה וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ, בָּכָה וְאָמַר לָהּ: “מֵאַיִן לָךְ זֶה?” אָמְרָה לוֹ מִפְּלוֹנִית, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ, לֹא קִצְּרָה בִכְלוּם, וְאָמְרָה לִי: “כָּל מַה שָּׁאַתְּ זְקוּקָה לוֹ בַּקְּשִׁי מֵאִתִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: “אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ אִתֵּךְ זֶה, הֲרֵי אֲנִי פּוֹנֶה אֶל אֲשֶׁר אֶפְנֶה, אוּלַי יַרְוִיחַ לָנוּ אֱלֹהִים”. נִפְרַד מִמֶּנָּה וְנָשַׁק אֶת יְלָדֶיהָ וְיָצָא, מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה יִפְנֶה. וְלֹא פָסַק לָלֶכֶת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבּוּלַאק, וְרָאָה אֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְדַמְיַטָּה. רָאָה אָדָם שֶׁהָיְתָה בֵינוֹ וּבֵין אָבִיו רֵעוּת, נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לְדַמְיֶטָּה שֶׁיְדִידִים לִי שָׁם, וְאֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמָם וַאֲבַקְּרֵם וְאֶחֱזֹר”. לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ וְכִבְּדוֹ וְהֵכִין לוֹ צֵדָה וְנָתַן לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַדִּינָרִים וְהוֹרִיד אוֹתוֹ בָאֳנִיָּה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְדַמְיֶטָּה עָלָה מִן הַסְּפִינָה וְלֹא יָדַע לְאָן לִפְנוֹת, וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ רָאָה אוֹתוֹ אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וּנְטָלוֹ עִמּוֹ לִמְעוֹנוֹ. שָׁהָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “עַד מָתַי יְשִׁיבָה זוֹ בְּבָתֵּי בְנֵי־אָדָם?” יָצָא מִבֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, וְרָאָה אֳנִיָּה מַפְלִיגָה לְסוּרְיָה. הֵכִין לוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ צֵדָה וְהוֹרִידוֹ בַסְּפִינָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹפָהּ שֶׁל סוּרְיָה, יָרְדוּ מִן הַסְּפִינָה, וְנָסַע עַד שֶׁנִּכְנַס לְדַמֶּשֶׂק. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, רָאָה אוֹתוֹ אָדָם מִן הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים. לְקָחוֹ לְבֵיתוֹ וְעָמַד אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר־כָּךְ יָצָא וְרָאָה שַׁיָּרָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְבַגְדָּאד. עָלָה בְדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ עִם אוֹתָהּ שַׁיָּרָה. חָזַר אֶל הַסּוֹחֵר שֶׁהָיָה עוֹמֵד אֶצְלוֹ בִּמְעוֹנוֹ, נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָצָא עִם הַשַּׁיָּרָה. עוֹרֵר אֱלֹהִים יִשְתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה רַחֲמָיו שֶׁל אָדָם אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, וּלְקָחוֹ עִמּוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינָם וּבֵין בַּגְדָאד מֶרְחַק יוֹם אֶחָד. נָפְלוּ עַל הַשַּׁיָּרָה חֲבוּרָה שֶׁל לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים, וְלָקְחוּ כָל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם, וְלֹא נִצְּלוּ מֵהֶם אֶלָּא מְעַטִּים. הָלַךְ כָּל אֶחָד מִן הַשַּיָּרָה לְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט בַּאֲשֶׁר יִמְצָא. וְאוּלָם עַלִי הַמִּצְרִי, שָׂם פָּנָיו לְבַגְדָאד, וְהִגִּיעַ אֵלֶיהָ עִם הַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ. וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְשַׁעַר הַמְּדִינָה, עָד שֶׁרָאָה אֶת הַשּׁוֹעַרִים עוֹמְדִים לִסְגֹּר הַשַּׁעַר. אָמַר לָהֶם: “הַנִּיחוּ לִי וְאֶכָּנֵס אֶצְלְכֶם”. הִכְנִיסוּהוּ אֶצְלָם, וְאָמְרוּ לוֹ: “מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי אָדָם מִמְּדִינַת מִצְרַיִם וּסְחוֹרָה עִמִּי וּפְרָדוֹת וּמִטְעָנִים וַעֲבָדִים וּנְעָרִים וְעָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם לִרְאוֹת מָקוֹם שֶׁאַנִיחַ אֶת סְחוֹרָתִי. וּכְשֶׁעָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם, וַאֲנִי רוֹכֵב עַל פִּרְדָּתִי, בָּאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרָה שֶׁל לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים, וְלָקְחוּ פִרְדָּתִי וַחֲפָצַי, וְלֹא נִצַּלְתֵּי מֵהֶם אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי בִנְשִׁימָתִי הָאַחֲרוֹנָה”. כִּבְּדוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא. לוּן אֶצְלֵנוּ עַד לַבֹּקֶר, וְאָז נִרְאֶה לְךָ מָקוֹם הַמַּתְאִים לְךָ”. חִפֵּשׂ בְּכִיסוֹ וּמָצָא בְתוֹכוֹ דִינָר, שֶׁנִּשְׁאַר מִמַּה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַסּוֹחֵר בְּבּוּלָאק. נָתַן אֶת הַדִּינָר לְאַחַד הַשּׁוֹעֲרִים וְאָמַר לוֹ: “טוֹל זֶה וּפְרֹט אוֹתוֹ וְהָבֵא לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל”. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וּפְרָטוֹ וְהֵבִיא לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר מְבֻשָּׁל. אָכַל וְהֶאֱכִיל אוֹתָם וְיָשֵׁן אֶצְלָם עַד לַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ לָקַח אוֹתוֹ אָדָם מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים, וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ. הֶאֱמִין לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְדָמָה שֶׁסּוֹחֵר הוּא וְעִמּוֹ מִטְעָנִים. הִכְנִיסוֹ לַחֲנוּתוֹ וְכִבְּדוֹ, וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא לוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים חֲשׁוּבָה מִבְּגָדָיו וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. אָמַר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁיָּצָאנוּ, נְטָלַנִי וְהוֹלִיכַנִי לְבֵיתוֹ וְהֵכִין לָנוּ אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וְאָכַלְנוּ וְנֶהֱנֵינוּ. וְאָמַר לְאַחַד עֲבָדָיו: “מַסְעוּד, קַח אֶת אֲדוֹנְךָ וְהַצַּע לְפָנָיו אַחַד שְׁנֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְזֶה מֵהֶם שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, תֵּן לוֹ מַפְתְּחוֹתָיו, וְיָבוֹא”. הָלַכְתִּי אֲנִי וְהָעֶבֶד עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִרְחוֹב שֶׁבּוֹ שְׁלשָׁה בָּתִּים מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה, חֲדָשִׁים. פָּתַח אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וְיָצָאנוּ וּפָנִינוּ אֶל הַשֵּׁנִי. פְּתָחוֹ וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ. אָמַר לִי: “אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם אֶתֵּן לְךָ מַפְתְּחוֹתָיו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “וּבַיִת גָּדוֹל זֶה לְמִי הוּא?” אָמַר לִי: “לָנוּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “פְּתַח שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ”. אָמַר לִי: “אֵין לְךָ חֵפֶץ בּוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מִשּׁוּם מַה?” אָמַר לִי: "מִשּׁוּם שֶׁשֵּׁדִים שׁוֹכְנִים בּוֹ, וְאֵין אָדָם שׁוֹכֵן בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מַשְׁכִּים מֵת. וְאֵין אָנוּ פוֹתְחִים שְׁעָרוֹ אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא אֶת הַמֵּת מִתּוֹכוֹ, אֶלָּא עוֹלִים לְגַגּוֹ שֶׁל אַחַד שְׁנֵי הַבָּתִּים וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ דַרְכּוֹ. וּבִגְלַל זֶה עֲזָבוֹ אֲדוֹנִי, וְאָמַר: “שׁוּב אֵינִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְאָדָם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “פְּתַח אוֹתוֹ לִי, שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ”, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “זֶה הוּא הַמְבֻקָּשׁ, הֲרֵי אֲנִי לָן בּוֹ וּמַשְׁכִּים מֵת וְיָנוּחַ לִי מִמַּצָּב זֶה שֶׁאֲנִי בוֹ”. פְּתָחוֹ וְנִכְנַסְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו בַּיִת נֶהְדָּר שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. אָמַרְתִּי לָעֶבֶד: “אֵין אֲנִי בוֹחֵר אֶלָּא בַיִת זֶה. תֵּן לִי אֵפוֹא מַפְתֵּחוֹ”. אָמַר לִי הָעֶבֶד: “אֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַפְתֵּחוֹ, עַד שֶׁאֵינִי נִמְלָךְ בַּאֲדוֹנִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְּתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶבֶד אָמַר: “אֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַפְתֵּחוֹ עַד שֶׁאֵינִי נִמְלָךְ בַּאֲדוֹנִי”. פָּנָה וְהָלַךְ אֶל אֲדוֹנוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי אוֹמֵר: “אֵין אֲנִי גָר אֶלָּא בוֹ. וְאֵינִי מַשְגִּיחַ בִּדְבָרִים אֵלֶּה”. אָמַר לוֹ: “כְּתֹב: בֵּינִי וּבֵינְךָ כְתָב לִתְעוּדָה, שְׁאִם יִקְרֶה אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ אֵין לִי כָל זִיקָה לְךָ”. אָמַר: “כֵּן יִהְיֶה”. הֵבִיא שְׁנֵי עֵדִים מִבֵּית־הַדִּין, וְכָתַב עָלָיו תְּעוּדָה. קִבְּלָהּ לְיָדוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ. נְטָלוֹ וְנִכְנַס לַבַּיִת, וְשָׁלַח לוֹ הַסּוֹחֵר מַצָּעִים בְּיַד עַבְדּוֹ וְהִצִּיעָם לוֹ עַל גַּבֵּי הָאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת², וְחָזַר. וְאַחֲרֵי זֶה קָם עַלִי הַמִּצְרִי וְנִכְנַס וְרָאָה בוֹר בַּחֲצַר הַבַּיִת וְעָלֶיהָ דְלִי שֶל קָנִים. הוֹרִידוֹ לַבּוֹר וּמְלָאוֹ מַיִם וְרָחַץ מֵהֶם כַּדָּת לַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל כַּמִּצְוָה וְיָשַׁב קְצָת. הֵבִיא לוֹ הָעֶבֶד אֲרוּחַת־הָעֶרֶב מִבֵּית אֲדוֹנָיו, וְהֵבִיא לוֹ מְנוֹרָה וְנֵר שַׁעֲוָה וּפַמּוֹט וְאַגָּן וְקוּמְקוּם וְכַד. אַחַר־כָּךְ עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְבֵית אֲדוֹנָיו. הִדְלִיק אֶת הַנֵּר, וְסָעַד סְעֻדַּת־הָעֶרֶב וְהֵיטִיב לִבּוֹ וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הָעֶרֶב וְאָמַר בְּלִבּוֹ: " קוּם עֲלֵה לְמַעֲלָה וְקַח אֶת הַמַּצָּעִים וְתִישַׁן שָׁם, שֶׁטּוֹב מִכָּאן”. קָם וְנָטַל אֶת הַמַּצָּעִים וְהֶעֱלָה אוֹתָם, וְרָאָה אוּלָם נֶהְדָּר. תִּקְרָתוֹ מְצֻפָּה זָהָב, וְרִצְפָּתוֹ וְקִירוֹתָיו שַׁיִשׁ מְגֻוָּן. הִצִּיעַ מַצָּעוֹ וְיָשַׁב לִקְרֹא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בְּדָבָר, וְהִנֵּה דְמוּת קוֹרֵאת לוֹ וְאוֹמֶרֶת אֵלָיו: “הוֹי עַלִי בֶּן חַסַן, הַאִם אוֹרִיד לְךָ אֶת הַזָּהָב?” אָמַר לָהּ: “וְהֵיכָן הוּא הַזָּהָב שֶׁתּוֹרִידֶנּוּ?” וְלֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לֵאמֹר זֹאת, עַד שֶׁהוּרַק עָלָיו זָהָב כַּמָּטָר. וְלֹא פָסַק הַזָּהָב מוּרָק עָלָיו, עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הָאוּלָם. כְּשֶׁנִּגְמַר שֶׁטֶף הַזָּהָב, אָמְרָה לוֹ הַדְּמוּת: “שַׁחְרֵר אוֹתִי שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי, שֶׁכְּבָר מִלֵּאתִי שֵׁרוּתִי וּמָסַרְתִּי לְךָ הַפִּקָּדוֹן שֶׁהָפְקַד עַל יָדִי לְךָ”. אָמַר לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָאַדִּיר שֶׁתַּגִּיד לִי מַה הַסִּבָּה לְזָהָב זֶה?” אָמַר לוֹ הַקּוֹל: “דַּע שֶׁזָּהָב זֶה הָיָה שָׁמוּר לְךָ מִקֶּדֶם קַדְמָתָה בִּקְסָמִים. וְהָיָה כָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְבַיִת זֶה, הָיִינו בָאִים וְאוֹמְרִים לוֹ: “הוֹי עַלִי בֶּן חַסַן, כְּלוּם נוֹרִיד לְךָ אֶת הַזָּהָב?” הָיָה נִבְהָל מִדְּבָרֵינוּ וְצוֹרֵחַ, וְהָיִינוּ יוֹרְדִים וְשׁוֹבְרִים מַפְרַקְתּוֹ. וּכְשֶׁבָּאתָ אַתָּה וְקָרָאנוּ לְךָ בְּשִׁמְךָ וּבְשֵׁם אָבִיךָ, וְאָמַרְנוּ לְךָ: “כְּלוּם נוֹרִיד הַזָּהָב?” אָמַרְתָּ לָנוּ: “וְהֵיכָן הוּא הַזָּהָב?” הִכַּרְנוּךָ שָׁאַתָּה הוּא בְעָלָיו וְהוֹרַדְנוּהוּ. וְנִשְׁאַר לְךָ עוֹד אוֹצָר בְּאֶרֶץ תֵּימָן, וּכְשָׁאַתָּה נוֹסֵעַ וְנוֹטְלוֹ וּבָא לְכָאן יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר לְךָ. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּשַׁחְרְרֵנִי שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי”. אָמַר לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, אֵין אֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ אֶלָּא כְשָׁאַתָּה מֵבִיא לִי אֶת זֶה שֶׁבְּאֶרֶץ תֵּימָן לְכָאן”. אָמְרָה לוֹ הַדְּמוּת: “כְּשֶׁאֲנִי מְבִיאוֹ לְךָ, מְשַׁחְרְרֵנִי אַתָּה אוֹתִי וְאֶת מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹצָר?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “הִשָּׁבַע לִי”. נִשְׁבַּע לוֹ וּבִקֵּשׁ לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת. אָמַר לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי: “נִשְׁאֲרָה לִי עוֹד בַּקָּשָׁה מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר לוֹ: “אִשָּׁה לִי וִילָדִים בְּמִצְרַיִם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וְצָרִיךְ שֶׁתְּבִיאֵם שְׁלֵמִים מִבְּלִי נֵזֶק”. אָמַר לוֹ: “מֵבִיא אֲנִי אוֹתָם לְךָ בְּמַסָּע שֶׁל כָּבוֹד וּבְאַפִּרְיוֹן עִם מְשָׁרְתִים וּבְנֵי לְוָיָה יַחַד עִם הָאוֹצָר שֶׁנָּבִיא לְךָ מֵאֶרֶץ תֵּימָן, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נָטַל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִשְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁאַחֲרֵיהֶם יִהְיֶה כָל זֶה אֶצְלוֹ. הִתְחִיל עַלִי לְחַפֵּשׂ בָּאוּלָם מָקוֹם שֶׁיַּמְלִיט בּוֹ אֶת הַזָּהָב. רָאָה רִצְפָּה בִּקְצֵה מְרוֹם מוֹשַׁבַ־הַכָּבוֹד שֶׁבְּרֹאשׁ הָאוּלָם וּבָהּ סְלִיל. חִכֵּךְ אֶת הַסְּלִיל, וְזָעָה הָרִצְפָּה מִמְּקוֹמָהּ וְנִגְלְתָה לוֹ דֶלֶת. פְּתָחָהּ וְרָאָה בְּתוֹכָהּ בֵּית־אוֹצָר גָּדוֹל וּבְתוֹכוֹ שַׂקִּים שֶׁל אָרִיג תְּפוּרִים. הִתְחִיל נוֹטֵל אֶת הַשַּׂקִּים וּמְמַלְּאָם בַּזָּהָב וּמַכְנִיסָם לְבֵית־הָאוֹצָר עַד שֶׁהֶעֱבִיר אֶת כָּל הַזָּהָב כֻּלּוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית־הָאוֹצָר, וְסָגַר אֶת דַּלְתּוֹ וְחִכֵּךְ אֶת הַסְּלִיל וְחָזְרָה הָרִצְפָּה לִמְקוֹמָהּ. אַחַר־כָּךְ קָם וְיָרַד וְיָשַׁב עַל הָאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְהִנֵּה דָפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת. קָם וּפְתָחָהּ, וְרָאָהוּ עֶבֶד בַּעַל הַבַּיִת. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה חָזַר בִּמְהֵרָה אֶל אֲדוֹנָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּא עַבְדּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת, וּפְתָחָה לוֹ עַלִי הַמִּצְרִי, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִהֵר אֶל אֲדוֹנָיו לְבַשְּׂרוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל אֲדוֹנָיו, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הֲרֵי הַסּוֹחֵר שֶׁגָּר בַּבַּיִת שֶׁשֵּׁדִים שׁוֹכְנִים בּוֹ, בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹבָה, וְהוא יוֹשֵׁב עַל הַאִצְטְבָּא שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת”. קָם אֲדוֹנָיו שָׂמֵחַ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל אוֹתוֹ בַיִת וְעִמּוֹ אֲרוּחַת־הַבֹקֶר. כְּשֶׁרָאָהוּ חִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְאָמַר לוֹ: “מַה פָּעַל בְּךָ אֱלֹהִים?” אָמַר לוֹ: “אַךְ טוֹב. וְלֹא יָשַׁנְתִּי אֶלָּא בִמְרוֹמֵי הָאוּלָם הָרָצוּף שַׁיִשׁ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בָּא אֵלֶיךָ מַשֶּׁהו אוֹ רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַר לוֹ: “לַאו. וְרַק קָרָאתִי מִקְצַת מִן הַקֻּרְאָן הַנִּכְבָּד וְיָשַׁנְתִּי עַד לַבֹּקֶר, אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהִתְרַחַצְתִּי כַּדָּת לַתְּפִלָּה וְהִתְפַּלַּלְתִּי וְיָרַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עַל אִצְטְבָּא זוֹ”. אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם”. אַחַר־כָּךְ קָם מֵאֶצְלוֹ וְשָׁלַח אֵלָיו עֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים וּשְׁפָחוֹת וּמַצָּעִים. כִּנְּסוּ אֶת הַבַּיִת מִלְּמַעֲלָה וּמִלְּמַטָּה, וְהִצִּיעוּ לוֹ מַצָּע יָקָר. וְנִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ שְלשָׁה מַמְלוּכִּים וּשְׁלשָׁה עֲבָדִים וְאַרְבַּע שְׁפָחוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת, וְהַשְּׁאָר פָּנוּ וְהָלְכוּ לְבֵית אֲדוֹנֵיהֶם. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הַסּוֹחַרִים עַל אוֹדוֹתָיו שָׁלְחוּ לוֹ מַתָּנוֹת מִכָּל דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ עַד גַּם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקֶה וּמַלְבּוּשׁ, וּלְקָחוּהוּ אִתָּם לַשּׁוּק וְאָמְרוּ לוֹ: “מָתַי יָבוֹא מִטְעָנְךָ?” אָמַר לָהֶם: “אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים יִכָּנֵס”. כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים, בָּא אֵלָיו מְשָׁרֵת הָאוֹצָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוֹרִיד לוֹ הַזָּהָב מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לוֹ: “קוּם צֵא לִקְרַאת הָאוֹצָר שֶׁהֵבֵאתִיו לְךָ מִתֵּימָן וְאִשְׁתְּךָ וְאִתָּם מִכְּלַל הָאוֹצָר הוֹן בְּצוּרַת סְחוֹרָה יְקָרָה. וְאוּלָם כָּל מַה שֶּׁאִתּוֹ מִן הַפְּרָדוֹת וְהַסּוּסִים וְהַגְּמַלִים וְהַסָּרִיסִים וְהַמַּמְלוּכִּים כֻּלָּם מִן הַשֵּׁדִים”. וּכְבָר שָׂם אוֹתוֹ מְשָׁרֵת פָּנָיו לְמִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת אִשְתּוֹ שֶׁל עַלִי וְאֶת יְלָדָיו בּאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁהָיוּ בְעֵרֹם וְרָעָב קָשֶׁה, וְנָשָׂא אוֹתָם מִמְּקוֹמָם בְּאַפִּרְיוֹן מִחוּץ לְמִצְרַיִם וְהִלְבִּישָם מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת מִמַּלְבּוּשֵׁי הַפְּאֵר שֶׁבְּאוֹצַר תֵּימָן. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ יְדִיעָה זוֹ, קָם וְהָלַךְ אֶל הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לָהֶם: “קוּמוּ וְנֵצֵא יַחְדָּו אֶל מִחוּץ לָעִיר לִפְגּשׁ אֶת הַשַּׁיָּרָה שֶׁבָּהּ מַרְכֻּלְתֵּנוּ, וּתְכַבְּדוּ אוֹתִי בְּנוֹכְחוּת נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי לִפְגּשׁ אֶת אִשְתֵּנוּ”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִדְבָרְךָ נַעֲשֶׂה”. שָׁלְחוּ וְהֵבִיאוּ נְשׁוֹתֵיהֶם וְיָצְאוּ יַחְדָּו וְיָשְׁבוּ בְגַן מִגַּנֵּי הָעִיר, וְשׂוֹחֲחוּ. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָתָם, כְּשֶׁאָבָק עָף מֵעֶצֶם תּוֹכוֹ שֶׁל הַמִּדְבָּר. קָמוּ לִרְאוֹת סִבַּת הֶאָבָק. נִתְפַּזֵּר וְנִרְאוּ מֵאַחֲרָיו פְּרָדוֹת³ וּגְבָרִים וְאוֹרְזֵי מַשָּׂא וְתוֹקְעֵי אָהֳלִים וְנוֹשְׂאֵי אֲבוּקוֹת כְּשֶׁהֵם מִתְקָרְבִים בְּזִמְרָה וְרִקּוּדִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם. נִגַּשׁ מְפַקֵּד הָאוֹרְזִים אֶל עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְנָשַׁק יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הִתְעַכַּבְנוּ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכֵּן בִּקַּשְנוּ לְהִכָּנֵס אֶתְמוֹל, וְאוּלָם פָּחַדְנוּ מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים וְשָׁהִינוּ אַרְבָּעָה יָמִים עוֹמְדִים בִּמְקוֹמֵנוּ, עַד שֶׁהֶעֱבִירָם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מֵעָלֵינוּ”. קָמוּ הַסּוֹחֲרִים וְרָכְבוּ עַל פִּרְדוֹתֵיהֶם וְנָסְעוּ עִם הַשַּׁיָּרָה וְנִשְאֲרוּ אַחֲרֵיהֶם הַנָּשִׁים לְיַד אִשְתּוֹ וִילָדָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי, וְרָכְבוּ אִתָּהּ וְנִכְנְסוּ לָעִיר בְּתַהֲלוּכָה נִכְבָּדָה. וְהָיוּ הַסּוֹחֲרִים מִשְׁתָּאִים לַפְּרָדוֹת הַטְּעוּנוֹת תֵּבוֹת, וְהַנָּשִׁים מִתְפַּלְאוֹת עַל מַלְבּוּשָׁהּ שֶׁל אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר וּמַלְבּוּשֵׁי יְלָדָיו, וְאוֹמְרוֹת: “אָכֵן מַלְבּוּשִׁים אֵלֶּה אֵין כְּמוֹתָן לֹא אֵצֶל מֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְלֹא אֵצֶל זוּלָתוֹ מִכָּל הַמְּלָכִים וְהַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹחַרִים”. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּתַהֲלוּכָתָם, הַגְּבָרִים עִם הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי וְהַנָּשִׁים עִם אִשְתּוֹ וִילָדָיו עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶלֹּא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בְּתַהֲלוּכָתָם, הַגְּבָרִים עִם הַסּוֹחֵר וְהַנָּשִׁים עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לַבַּיִת. נָחוּ וְהִכְנִיסוּ אֶת הַפְּרָדוֹת עִם מִטְעָנֵיהֶן בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר. אַחַר־כָּךְ פֵּרְקוּ אֶת הַמִּטְעָנִים וַאֲצָרוּם בַּמַּחְסָנִים וְעָלוּ הַנָּשִׁים עִם הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ אֶל הָאוּלָם, וְרָאוּ אוֹתוֹ כְּגַן רָוֶה מֻצָּע בְּמַצָּעִים יְקָרִים. יָשְׁבוּ יַחַד בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה עַד לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. הֵבִיאוּ לָהֶם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם עַל הַצַּד הַיָּפֶה שֶׁאֶפְשָׁר מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים וְהַמְּתִיקוֹת. אָכְלוּ וְשָׁתוּ מַשְׁקָאוֹת חֲשׁוּבִים, וְהִתְבַּשְּׂמוּ אַחֲרֵי זֶה בְּמֵי וְרָדִים וּבִקְטֹרֶת. אַחַר־כָּךְ נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְנִפְטְרוּ לְבָתֵּיהֶם, גְּבָרִים וַאֲנָשִׁים. וּכְשֶׁחָזְרוּ הַסּוֹחַרִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם הִתְחִילוּ שׁוֹלְחִים מַתָּנוֹת לְפִי עֵרֶךְ מַצָּבֵיהֶם. וְהָיוּ הַנָּשִׁים שׁוֹלְחוֹת מַתָּנוֹת לִבְנֵי בֵיתוֹ, עַד שֶׁבָּאוּ אֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ רַב מִשְּׁפָּחוֹת וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים, וּמִכָּל הַמִּינִים כְּגוֹן פֵּרוֹת וְסֻכָּר וְזוּלַת זֶה מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר אֵין מִסְפָּר לוֹ. וְאוּלָם הַסּוֹחֵר הַבַּגְדָּאדִי בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְתוֹכוֹ, נִשְׁאַר עוֹמֵד אֶצְלוֹ מִבְּלִי הִפָּרֵד, וְאָמַר לוֹ: “הַנַּח לַעֲבָדִים וְלַמַּמְלוּכִּים שֶׁיַּכְנִיסוּ אֶת הַפְּרָדוֹת וְזוּלָתָן מִן הַבְּהֵמוֹת לְבַיִת מִן הַבָּתִּים, שֶׁיָּנוּחוּ”. אָמַר לוֹ: “נוֹסְעִים הֵם עוֹד הַלַּיְלָה לְמָקוֹם פְּלוֹנִי”. נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לָצֵאת אֶל מִחוּץ לָעִיר עַד שֶׁיָּבוֹא הַלַּיְלָה וְיִסְּעוּ. וַעֲדַיִן לֹא הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁנָּתַן לָהֶם רְשׁוּת, עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְעָפוּ בָאֲוִיר לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. יָשַׁב עַלִי עִם בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּתוֹכוֹ עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה. אַחַר־כָּךְ נִנְעֲלָה יְשִׁיבָתָם וְהָלַךְ בַּעַל־הַבַּיִת לִמְקוֹמוֹ, וְעָלָה הַסּוֹחֵר אֶל בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְשָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ: “מַה הוּא שֶׁאֵרַע לָכֶם בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אַחֲרַי?” שָׂחָה לוֹ מַה שֶּׁסָּבְלוּ מִן הָרָעָב וְהָעֵרֹם וְהֶעָמָל. אָמַר לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאנוּ בְשָׁלוֹם. וְכֵיצַד בָּאתֶם?” אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, יְשֵׁנָה הָיִיתִי עִם יְלָדַי אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה, וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְתִּי בַדָּבָר וּכְבָר הֵרִימָה אוֹתִי דְמוּת מִן הָאָרֶץ אוֹתִי וְאֶת יְלָדַי עַד שֶׁהָיִינוּ טָסִים בָּאֲוִיר, וְאוּלָם מִבְּלִי כָּל נֵזֶק לָנוּ. וְלֹא פָסַקְנוּ טָסִים עַד שֶׁחָנִינוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּמָקוֹם מֵעֵין מְקוֹם חֲנִיַּת הָעַרְבִים. רָאִינוּ שָׁם פְּרָדוֹת טְעוּנוֹת וְאַפִּרְיוֹן עַל שְׁתֵּי פְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמִסָּבִיב לוֹ מְשָׁרְתִים מִנְּעָרִים וּגְבָרִים. אָמַרְתִּי לָהֶם: “מָה אַתֶּם וּמָה אֵלֶּה הַמִּטְעָנִים, וַאֲנַחְנוּ בְאֵיזֶה מָקוֹם אֲנַחְנוּ?” אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ מְשָׁרְתֵי הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי בֶּן הַסּוֹחֵר חַסַן הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּכְבָר שָׁלַח אוֹתָנוּ שֶׁנִּקַּח אֶתְכֶם וְנוֹבִילְכֶם אֵלָיו בִּמְדִינַת בַּגְדָאד”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “הַאִם הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ וּבֵין בַּגְדָּאד רָחוֹק אוֹ קָרוֹב?” אָמְרוּ לִי: “קָרוֹב. אֵין בֵּינֵינוּ וּבֵינָהּ אֶלָּא שְחוֹר הַלַּיְלָה”. אַחַר־כָּךְ הִרְכִּיבוּנוּ בְּתוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן, וּבְטֶרֶם הֵאִיר הַבֹּקֶר, הָיִינוּ אֶצְלְכֶם וְלֹא הִגִּיעַ לָנוּ כָּל נֵזֶק כְּלָל וְעִקָּר”. אָמַר לָהּ: “וּמִי נָתַן לָכֶם מַלְבּוּשִׁים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: "מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה פָתַח תֵּבָה מִן הַתֵּבוֹת שֶׁעַל הַפְּרָדוֹת וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ עֵרֶךְ־בְּגָדִים אֵלֶּה וְהִלְבִּישַׁנִי עֵרֶךְ־בְּגָדִים וְהִלְבִּישׁ אֶת יְלָדֶיךָ כָּל אֶחָד מֵהֶם עֵרֶךְ־בְּגָדִים. אַחַר־כָּךְ נָעַל אֶת הַתֵּבָה שֶׁמִּתּוֹכָהּ נָטַל אֶת עֶרְכֵי הַבְּגָדִים, וְנָתַן לִי מַפְתֵּחַ שֶׁלָּהּ, וְאָמַר לִי: “שִׁקְדִי לִשְׁמֹר עָלָיו עַד שֶׁאַתְּ נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְבַעֲלֵךְ, וַהֲרֵי הוּא שָׁמוּר אִתִּי”. הוֹצִיאָה אוֹתוֹ לוֹ. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם תַּכִּירִי אֶת הַתֵּבָה, שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ אֶת עֶרְכֵי־הַבְּגָדִים”. אָמְרָה לוֹ: “הֵן, אַכִּיר אוֹתָהּ”. קָם וְיָרַד עִמָּהּ אֶל הַמַּחְסָנִים, וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַתֵּבוֹת, וְאָמְרָה לוֹ: “זוֹ הִיא הַתֵּבָה שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ אֶת עֶרְכֵי־הַבְּגָדִים”. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִמֶּנָּה, וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה, וְרָאָה בְּתוֹכָהּ עֶרְכֵי־בְגָדִים רַבִּים, וְרָאָה בְתוֹכָהּ מַפְתְּחוֹת כָּל הַתֵּבוֹת. נְטָלָם מִתּוֹכָהּ וְהִתְחִיל פּוֹתֵחַ תֵּבָה אַחֲרֵי תֵבָה, וּמִסְתַּכֵּל לְמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתֵּכוֹת, שֶׁאֵין בְּנִמְצָא דֻגְמָתָם אַף אֵצֶל אֶחָד מִן הַמְּלָכִים. אַחַר־כָּךְ נָעַל אוֹתָן, וְעָלָה הוּא וְאִשְׁתּוֹ אֶל הָאוּלָם, וְאָמַר לָהּ: “זֶהוּ מֵחֶסֶד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נְטָלָהּ וְהָלַךְ עִמָּה אֶל רִצְפַּת־הַשַּׁיִּשׁ, שֶׁהַסְּלִיל בּוֹ. חִכֵּךְ אוֹתוֹ וּפָתַח דֶּלֶת הַמַּחְסָן וְנִכְנַס עִמָּה וְהֶרְאָה לָהּ אֶת הַזָּהָב שֶׁהִנִּיחוֹ בְּתוֹכוֹ. אָמְרָה לוֹ: “מֵאַיִן בָּא לְךָ זֶה כֻלּוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּאָנִי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן יָצָאתִי מֵאֶצְלֵךְ מִמִּצְרַיִם וְהָלַכְתִּי, כְּשֶאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי, כְּשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ: “מֵאַיִן בָּא לְךָ זֶה כֻלּוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּאַנִי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן יָצָאתִי מֵאֶצְלֵךְ מִמִּצְרַיִם, וְהָלַכְתִּי, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ, עַד שֶׁבָּאתִי לְבּוּלָאק, וּמָצָאתִי שָׁם סְפִינָה מַפְלִיגָה לְדַמְיֶטָּה. יָרַדְתִּי בָהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי לְדַמְיֶטָּה, פְּגָשַׁנִי סוֹחֵר, שֶהָיָה מַכִּיר אֶת אָבִי. לְקָחַנִי עִמּוֹ וְאֵרְחַנִי בְּיַד נְדִיבָה. כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתִי לִמְגַמַּת נְסִיעָתִי, אָמַרְתִּי לוֹ, חָפֵץ אֲנִי לִנְסֹעַ לְדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה, שֶׁיְּדִידִים לִי בָהּ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, כָּל זֶה הוּא כֻלּוֹ בְּבִרְכַּת תְּפִלַּת אָבִיךָ, בִּזְמַן שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ וְאוֹמֵר: “שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יַפִּילְךָ בְּצָרָה מִבְּלִי שֶׁיְּקַדֵּם אוֹתְךָ בִּישׁוּעָה קְרוֹבָה לְהַצִּילְךָ מִמֶּנֶּה. וְהַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהֵבִיא לְךָ רֶוַח וְהַצָּלָה, וְנָתַן לְךָ תְמוּרָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָלַךְ מִמְּךָ. מֵעַתָּה, אֲדוֹנִי, אַל תַּחֲזֹר לְמַה שֶּׁהָיִיתָ נוֹהֵג מֵהִתְרוֹעֵעַ לְבַעֲלֵי־הַתַּאֲוָה. וְעָלֶיךָ לִירֹא אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי”. הָיְתָה הִיא מְצַוָּה אוֹתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לָהּ: “קִבַּלְתִּי צַוָּאתֵךְ, וְשׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיַּרְחִיק מֵעָלֵינוּ חֲבֵרִים רָעִים, וְשֶׁיַּצְלִיחַ אוֹתָנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְלָלֶכֶת בְּחֻקַּת נְבִיאוֹ – יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם”.

חָיוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים. לָקַח לוֹ חֲנוּת בְּשׁוּק־הַסּוֹחֲרִים, וְשָׂם בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתֵּכוֹת יִקְרוֹת־הַמְּחִיר, וְיָשַׁב בַּחֲנוּת וְאִתּוֹ יְלָדָיו וְהַמַּמְלוּכִּים שֶׁלֹּו, וְנַעֲשָׂה הַנַּעֲלֶה שֶׁבַּסּוֹחֲרִים בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ לְמֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְשָׁלַח אֵלָיו שָׁלִיחַ לְבַקְּשׁוֹ לָבוֹא לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ אָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לִקְרִיאַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מְבַקֶּשְׁךָ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתוֹ אֲמַלֵּא”. הֵכִין מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ וְלָקַח אַרְבָּעָה טַסִּים שֶׁל זָהָב אָדֹם וּמִלֵּא אוֹתָם בַּאֲבָנִים־טוֹבוֹת וּמַתֵּכוֹת שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּנִמְצָא אֵצֶל הַמְּלָכִים. נָטַל אֶת הַטַּסִּים וְעָלָה בָהֶם אֶל הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִכְנַס אֵלָיו נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְקִיּוּם הָעֹז וְהַנֹּעַם. וְהֵיטִיב לְדַבֵּר. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “סוֹחֵר, שִׂמַּחְתָּ אֶת עִירֵנוּ בְּבוֹאֲךָ”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה עַבְדְּךָ הֵבִיא לְךָ מַתָּנָה וּמְצַפֶּה שֶׁתְּקַבְּלֶנָה בְּחַסְדְךָ”. הִגִּישׁ אֶת אַרְבַּעַת הַטַּסִּים לְפָנָיו. הֵסִיר הַמֶּלֶךְ אֶת מִכְסָם מֵעֲלֵיהֶם, וְהִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם וְרָאָה בָהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת שֶׁאֵין אֶצְלוֹ כְמוֹתוֹ, וְעֶרְכּוֹ יִשְׁוֶה אוֹצְרוֹת שֶׁל מָמוֹן. אָמַר לוֹ: “מַתָּנָתְךָ מְקֻבֶּלֶת, סוֹחֵר. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה נִגְמֹל לְךָ טוֹב בְּשֶׁכְּמוֹתָהּ”. נָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְיָצָא מִלְּפָנָיו. הֵבִיא הַמֶּלֶךְ אֶת רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “כַּמָּה מִן הַמְּלָכִים בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה?” אָמְרוּ לוֹ: “רַבִּים”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם הֵבִיא לִי אֶחָד מֵהֶם מַתָּנָה כְּמוֹ מַתָּנָה זוֹ?” אָמְרוּ יַחְדָּו: “לֹא, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּנִמְצָא אֵצֶל אַף אֶחָד מֵהֶם כָּזֶה לַחֲלוּטִין”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּדְבַר הַשָּׂאַת בִּתִּי לְסוֹחֵר זֶה. וּמַה אַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ לוֹ: “יְהִי כְפִי שָׁאַתָּה רוֹאֶה”. צִוָּה עַל הַסָּרִיסִים שֶׁיִּשְּׂאוּ אֶת אַרְבַּעַת הַטַּסִּים וְיַכְנִיסוּ אוֹתָם לְאַרְמוֹנוֹ. נִפְגַּשׁ עִם אִשְׁתּוֹ וְשָׂם אֶת הַטַּסִּים לְפָנֶיהָ וְגִלָּה אוֹתָם, וְרָאֲתָה בְתוֹכָם מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ אֶצְלָהּ וַאֲפִלוּ חֲתִיכָה אַחַת. אָמְרָה לוֹ: “מֵאֵיזֶה מֶלֶךְ הוּא זֶה? שֶׁמָּא הוּא מֵאֶחָד הַמְּלָכִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתְּךָ?” אָמַר לָהּ: “לֹא, אֵין הוּא אֶלָּא מֵאָדָם סוֹחֵר מִצְרִי שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ לִמְדִינָה זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שָׁלַחְתִּי אֵלָיו שָׁלִיחַ שֶׁיְּבִיאוֹ אֵלֵינוּ, כְּדֵי לְהִתְרוֹעֵעַ אֵלָיו, אֶפְשָׁר נִמְצָא אֶצְלוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הָאַבָנִים הַטּוֹבוֹת וְנִקְנֶה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ לְצָרְכֵי הִנּוּמַת בִּתֵּנוּ. מִלֵּא אֶת פְּקֻדָּתֵנוּ וְהֵבִיא לָנוּ אַרְבָּעָה טַסִּים אֵלּוּ וְהִגִּישׁ אוֹתָם לָנוּ בְמַתָּנָה. וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בָּחוּר יָפֶה בַּעַל הַדְרַת־פָּנִים וְשֵׂכֶל שָׁלֵם וּמַרְאֶה נָאֶה, כִּמְעַט כְּאַחַד בְּנֵי הַמְּלָכִים. וּכְשֶׁרְאִיתִיו נָטָה אֵלָיו לִבִּי, וְרָחַב בּוֹ לִבִּי וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשִּׂיא לוֹ בִתִּי. וּכְבָר עָרַכְתִּי אֶת הַמַּתָּנָה לְנֶגֶד עֵינֵי רַבֵּי־הַמְּלוּכָה, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם: “כַּמָּה מִן הַמְּלָכִים בִּקְּשׁוּ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה?” וְאָמְרוּ לִי: “רַבִּים”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּלוּם הֵבִיא לִי אֶחָד מֵהֶם מַתָּנָה כְּמוֹ מַתָּנָה זוֹ?” אָמְרוּ יַחְדָּו: “לֹא, חֵי־אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בְּדוֹרֵנוּ, אֵין בְּנִמְצָא כָזֶה אֵצֶל אַף אֶחָד מֵהֶם”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בִּדְבַר הַשָּׂאַת בִּתִּי לְסוֹחֵר זֶה, וּמָה אַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ לִי: “יְהִי כְפִי שָׁאַתָּה רוֹאֶה”. וּמַה אַתְּ אוֹמֶרֶת בִּתְשׁוּבָתֵךְ?"

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמֶּלֶךְ מְדִינַת בַּגְדָּאד, כְּשֶׁהֶרְאָה לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַמַּתָּנָה, וְסִפֵּר לָהּ עַל טִיבוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַלִי, הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, חָתַם אֶת דְּבָרָיו בַמִּלִּים: “וּמַה תֹּאמְרִי אַתְּ בִּתְשׁוּבָתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הָעִנְיָן בְּיַד אֱלֹהִים וּבְיָדְךָ מֶלֶךְ הַדּוֹר, וַאֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יְהִי”. אָמַר לוֹ: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ מַשִּׂיאִים אוֹתָהּ אֶלָּא לְבָחוּר זֶה”. לָן אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלָה אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב מַלְכוּתוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי וְכָל סוֹחֲרֵי בַגְדָּאד כֻּלָּם, וּבָאוּ כֻלָּם. כְּשֶׁהִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, צִוָּה עָלֵיהֶם לָשֶׁבֶת, וְיָשְׁבוּ. אַחַר־כָּךְ אָמַר: “הָבִיאוּ אֶת קָאצִ’י מוֹשַׁב־הַמַּלְכוּת”. בָּא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “הַקָּאצִ’י, כְּתֹב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בִתִּי, לַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי”. אָמַר עַלִי הַמִּצְרִי: “סְלִיחָה, אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה חֲתַן־הַמֶּלֶךְ סוֹחֵר כְּמוֹתִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר הֲטִיבוֹתִי עִמְךָ בָּזֶה וּבְמִשְׂרַת־הַמִּשְׁנֶה שֶׁאֲנִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לָהּ”, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר שֶׁל מִשְנֶה מִיָּד. בְּאוֹתָה שָׁעָה יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמִּשְׁנִים וְאָמַר: “מֶלֶךְ־הַדּוֹר, אַתָּה הִפְלֵיתָ חַסְדְּךָ לִי בָזֶה, וּכְבַר נִתְכַּבַּדְתִּי בְחַסְדְּךָ. וְאוּלָם שְׁמַע לִי לְדִבּוּר שֶׁאֲנִי אוֹמְרוֹ לְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר וְאַל תְּפַחֵד”. אָמַר: “אִם כְּבָר יָצְאָה הַפְּקֻדָּה מִלְפָנֶיךָ לְהַשִּׂיא בִתְּךָ, הִנֵּה מַתְאִים שֶׁיִּהְיוּ נִשּׂוּאֶיהָ לִבְנִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בֵּן לְךָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שְׁלַח אֵלָיו וְיָבוֹא מִיָּד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אַמַלֵּא”. שָׁלַח אֶחָד מִן הַמַּמַלְוּכִּים שֶׁלּוֹ אֶל בְּנוֹ וֶהֱבִיאוֹ. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעָמַד בְּנִמּוּס. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמֶּלֶךְ וּמְצָאוֹ חָנוּן יוֹתֵר מִבִּתּוֹ וְיָפֶה הֵימֶנָּה לְגִזְרָה וּלְחִטּוּב הַגֵּו וּלְיֹפִי וּשְׁלֵמוּת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה שִּׁמְךָ בְּנִי?” אַמר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שְׁמִי חַסַן”. וְהָיָה גִילוֹ בָעֵת הַהִיא בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַקָּאצִ’י: “כְּתֹב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בִתִּי חַסַן אַלְוֻג’וּד לְחַסַן בֶּן הַסּוֹחֵר עַלִי הַמִּצְרִי”. כָּתַב שְׁטָרוֹ עָלֶיהָ. וְהָשְׁלַם הָעִנְיָן עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְהִסְתַּלְּקוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹם מוֹשַׁב־הַמַּלְכוּת אִישׁ לְדַרְכּוֹ. וְיָרְדוּ הַסּוֹחֲרִים אַחֲרֵי הַמִּשְׁנֶה עַלִי הַמִּצְרִי מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנוֹ כְּשֶׁהוּא בְמִשְׂרַת מִשְׁנֶה. בֵּרְכוּ אוֹתוֹ לְכָךְ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה עַלִי הַמִּצְרִי אֶל אִשְׁתּוֹ. רָאֲתָה אוֹתוֹ לוֹבֵשׁ מַחֲלָצוֹת שֶׁל הַמִּשְׁנִים וְאָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” סִפֵּר לָהּ הַכֹּל מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית, וְאָמַר לָהּ: "הִנֵּה הִשִּׂיא הַמֶּלֶך אֶת בִּתּוֹ לְחַסַן בְּנִי. שָׂמְחָה בְכָךְ שִׂמְחָה יְתֵרָה. לָן עַלִי אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלָה לִמְקוֹם מוֹשַׁב־הַמַּלְכוּת. קִבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו בְּקַבָּלַת־פָּנִים יָפָה וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, מִתְכַּוְּנִים אָנוּ לַעֲרוֹךְ שִׂמְחָה לְכִנּוּס בִּנְךָ אֶת בִּתִּי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, כָּל מַה שָׁאַתָּה מוֹצֵא יָפֶה, יָפֶה הוּא”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲרֹךְ אֶת הַשִּׂמְחָה, וּפֵאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה, וְנִמְשְׁכָה הַשִּׂמְחָה שְׁלשִׁים יוֹם, כְּשֶׁהֵם בְּעֹנֶג וְשִׂמְחָה. וּבִמְלֹאת שְׁלשִׁים הַיּוֹם, כִּנֵּס חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה עַלִי אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ וְהִתְעַנֵּג עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ. וּבַאֲשֶׁר לְאֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁל בִּתָּהּ, אָהֲבָה אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וּכְמוֹ כֵן שָׂמְחָה בְאִמּוֹ שִׂמְחָה יְתֵרָה. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָקִים לְחַסַן בֶּן־הַמִּשְׁנֶה אַרְמוֹן, וּבָנוּ לוֹ אַרְמוֹן נֶהְדָּר בִּמְהֵרָה, וְשָׁכַן בּוֹ בֶּן־הַמִּשְׁנֶה. וְהָיְתָה אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ יָמִים וְחוֹזֶרֶת אֶל בֵּיתָהּ. אָמְרָה אֵשֶׁת־הַמֶּלֶךְ לְבַעֲלָהּ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִנֵּה אִמּוֹ שֶׁל חַסַן, אִי־אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁתֵּשֵׁב אֵצֶל בְּנָהּ וְתַּזְנִיחַ אֶת הַמִּשְׁנֶה, וְאִי־אֶפְשָׁר לָהּ לָשֶׁבֶת אֵצֶל הַמִּשְׁנֶה וּלְהַזְנִיחַ אֶת בְּנָהּ”. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”, וְצִוָּה לִבְנוֹת אַרְמוֹן לְצַד אַרְמוֹן חַסַן בֶּן־הַמִּשְׁנֶה, וּבָנוּ אַרְמוֹן בְּיָמִים מוּעָטִים. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת חֶפְצֵי הַמִּשְׁנֶה לָאַרְמוֹן, וְהֶעֱבִירוּם, וְגָר בּוֹ הַמִּשְׁנֶה. הָיוּ שְׁלשֶׁת הָאַרְמוֹנוֹת מְפֻלָּשִׁים זֶה לְתוֹךְ זֶה. וּכְשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִם הַמִּשְׁנֶה, הָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו אוֹ שׁוֹלֵחַ אֵלָיו וּבָא, וְכָזֹאת חַסַן וְאִמּוֹ וְאָבִיו. וְלֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת יַחַד בְּמַצָּב מְרֻצֶּה וְחַיִּים נְעִימִים מֶשֶׁךְ זְמַן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ. וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה וּבְנוֹ לֹא פָסְקוּ מִהְיוֹת יַחַד בְּמַצָּב מְרֻצֶּה וְחַיִּים נְעִימִים מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר־כָּךְ בָּאָה לַמֶּלֶךְ חֻלְשָׁה וְנִתְוַסְּפָה מַחֲלָתוֹ וְנִמְשְׁכָה, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת רַבֵּי־מַמְלַכְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה תְקָפַתְנִי מַחֲלָה קָשָׁה, וְיִתָּכֵן שֶׁמַּחֲלַת־הַמָּוֶת הִיא. וַהֲרֵי הִזְמַנְתִּיכֶם לְהִוָּעֵץ בָּכֶם. עוּצוּ לִי אֵפוֹא, אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים לְטוֹב”. אָמְרוּ לוֹ: “בְּעִנְיַן מַה נוֹעַץ בָּנוּ הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לָהֶם: “הִנֵּה זָקַנְתִּי וְחָלִיתִי, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַמַּמְלָכָה אַחֲרַי מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְחֶפְצִי הוּא שֶׁתַּסְכִּימוּ אַתֶּם כֻּלְּכֶם עַל אֶחָד, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ עַל הַמַּלְכוּת בְּחַיַּי, לְמַעַן תִּהְיוּ שְׁלֵוִים”. אָמְרוּ כֻלָּם יַחְדָּו: “אֲנַחְנוּ רוֹצִים בְּבַעַל בִּתְּךָ חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה עַלִי, שֶׁכֵּן רָאִינוּ אֶת שִׂכְלוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ וּתְבוּנָתוֹ. וְהוּא מַכִּיר מְקוֹמוֹ שֶׁל קָטָן וְגָדוֹל”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מְרוּצִים אַתֶּם בָּזֶה?” אָמְרוּ: “הֵן”. אָמַר לָהֶם: “יִתָּכֵן שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים זֹאת לְפָנַי מִתּוֹךְ בּוּשָׁה מִפָּנַי, וְאַחֲרֵי מוֹתִי תֹּאְמרוּ אַחֶרֶת”. אָמְרוּ כֻלָּם יַחְדָּו: “חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁדְּבָרֵינוּ תּוֹכָם כְּבָרָם, לֹא יִשְׁתַּנּוּ. וּכְבָר רָצִינוּ בְכָךְ בְּשִׂמְחַת לִבֵּנוּ וּמִתּוֹךְ הַרְחָבַת־הַדַּעַת בְּקִרְבֵּנוּ”. אָמַר לָהֶם: “אִם כָּךְ הוּא הַדָּבָר, הָבִיאוּ אֵפוֹא אֶת קָאצִ’י הַחֹק הַקָּדוֹשׁ וְאֶת כָּל שׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְאֶת הַנְּצִיבִים וְאֶת רַבֵּי־הַמַּמְלָכָה כֻּלָּם לְפָנַי, מָחָר, וּנְבַצֵּעַ הַדָּבָר עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְאֶת הַפְּקֻדָּה נְמַלֵּא”. נִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ וְקָרְאוּ כָל מְלֻמְּדֵי־דָּת וָדִין וּנְשׂוּאֵי־הַפָּנִים שֶׁבָּאֶמִירִים. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר עָלוּ אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, וְשָׁלְחוּ אֶל הַמֶּלֶךְ, מְבַקְּשִׁים רְשׁוּת מֵאִתּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו. נָתַן לָהֶם רְשׁוּת וְנִכְנְסוּ וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ: “הַרֵי אָנוּ כֻלָּנוּ עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “אַתֶּם אֱמִירֵי בַּגְדָּאד, בְּמִי אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ אַחֲרַי, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ לְכָךְ בְּעוֹדֶנִּי חַי, בְּטֶרֶם אָמוּת, בִּפְנֵיכֶם כֻּלְּכֶם”. אָמְרוּ כֻּלָּם: “כְּבָר הִסְכַּמְנוּ עַל חַסַן בֶּן־הַמִּשְׁנֶה עַלִי, בִּעֲלָהּ שֶׁל בִּתְּךָ”. אָמַר לָהֶם: “אִם כָּךְ הַדָּבָר, הִנֵּה קוּמוּ כֻלְּכֶם וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנַי”. קָמוּ כֻלָּם וְנִכְנְסוּ לְאַרְמוֹנוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “קוּם וּבֹא אִתָּנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ”. אָמַר לָהֶם: “לְשֵׁם מַה?” אָמְרוּ לוֹ: “הָעִנְיָן טוֹב הוּא לָנוּ וּלְךָ”. קָם וְהָלַךְ אִתָּם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. נָשַׁק חַסַן אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שֵׁב בְּנִי” וְיָשַׁב. אָמַר לוֹ: “חַסַן, הִנֵּה הָאֶמִירִים כֻּלָּם מְרֻצִּים בְּךָ, וְהִסְכִּימוּ לְמַנּוֹת אוֹתְךָ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אַחֲרַי, וּרְצוֹנִי לְמַנּוֹת אוֹתְךָ בְחַיַּי, לִגְמֹר אֶת הָעִנְיָן”. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם חַסַן וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יְדֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הַרֵי בֵין הָאֶמִירִים מִי שֶׁהוּא הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי לְשָׁנִים וּמַעֲלָתוֹ נַעֲלָה מִמַּעֲלָתִי. פַּטְרוּ אוֹתִי אֵפוֹא מֵעִנְיָן זֶה”. אָמְרוּ כָּל הָאֶמִירִים יַחְדָּו: “אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה מֶלֶךְ עָלֵינוּ”. אָמַר לָהֶם: “הַרֵי אָבִי גָדוֹל מִמֶּנִּי, וַאֲנִי וְאָבִי הַרֵי דָבָר אֶחָד אֲנַחְנוּ, וְלֹא יִתָּכֵן לָתֵת לִי הַיִּתְרוֹן עָלָיו”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “אֲנִי אֵינִי מַסְכִּים אֶלָּא לְזֶה שֶהִסְכִּימוּ עָלָיו אַחַי, וּכְבָר רָצוּ בְךָ וְהִסְכִּימוּ עָלֶיךָ. אַל תַּמְרֶה אֵפוֹא פְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ וְלֹא פְקֻדַּת אַחֶיךָ”. הִרְכִּין חַסַן אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ בּוֹשׁ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּמִפְּנֵי אָבִיו, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מְרֻצִּים אַתֶּם בּוֹ?” אָמְרוּ:“מְרֻצִּים אָנוּ בוֹ”. קָרְאוּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת הַפַּרְשָׁה שֶׁבָּהּ פּוֹתֵחַ הַקֻּרְאָן. אַחַר־כָּךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הַקָּאצִ’י, כְּתֹב אֲמָנָה כַּחֹק עַל אֵלֶּה הָאֶמִירִים, שֶׁהִסְכִּימוּ לְשִׁלְטוֹן חַסַן בַּעַל בִּתִּי, וְשֶׁהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם”. כָּתַב אֶת הָאֲמָנָה בְכָךְ וְחָתַם עָלֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁתָּקְעוּ לוֹ כֻלָּם כַּפָּם שֶׁיִּמְלֹךְ. תָּקַע לוֹ הַמֶּלֶךְ כַּפּוֹ, וְצִוָּהוּ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא־הַמַּמְלָכָה. קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ חַסַן בֶּן־הַמִּשְׁנֶה, וְהֶרְאוּ לוֹ אֶת סוּרָם לְמִשְמַעְתּוֹ. שָׁפַט בְּאוֹתוֹ יוֹם מִשְׁפָּטִים חֲשׁוּבִים וְחִלֵּק לְרַבֵּי־הַמְּלוּכָה בִּגְדֵי־פְאֵר יְקָרִים. אַחַר־כָּךְ נִתְפַּזֵּר מוֹשַׁב־הַמַּלְכוּת, וְנִכְנַס חַסַן אֶל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר לוֹ: “חַסַן, עָלֶיךָ לִנְהַג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ חַסַן נִכְנַס, אַחֲרֵי שֶׁנִתְפַּזֵּר מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת, אֶל אָבִיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו, וְאָמַר לוֹ זֶה: “עָלֶיךָ לִנְהֹג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ: “בִּזְכוּת תְּפִלָּתְךָ בַּעֲדִי, תַּגִּיעַ אֵלַי הַצְלָחָה”. אַחַר־כָּךְ נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ. בָּאָה לִקְרָאתוֹ אִשְׁתּוֹ וְאִמָּהּ וּבְנֵי־לִוְיָתָן וְנָשְׁקוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “תְּהִי לְךָ מִשְׂרָתְךָ לִבְרָכָה וּלְעֹנֶג”. קָם וְהָלַךְ מֵאַרְמוֹנוֹ לְאַרְמוֹן אָבִיו, וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה יְתֵרָה. בַּאֲשֶׁר הֵיטִיב עִמּוֹ אֱלֹהִים בְּמִנּוּיוֹ לְמֶלֶךְ, וְצִוָּה אוֹתוֹ אִביו לִנְהַג בְּיִרְאַת אֱלֹהִים וּבְרַחֲמִים עִם נְתִינָיו, וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן עַד לַבֹּקֶר. הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַתּוֹדָה וְחָתַם אוֹתָהּ בִּפְסוּקִים מִן הַקֻּרְאָן וְחָזַר עֲלֵיהֶם וְעָלָה לִמְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת. עָלוּ אֵלָיו כָּל הַצָּבָא וְרַבֵּי־הַמִּשְׂרָה. שָׁפַט בֵּין בְּנֵי הָאָדָם וְצִוָּה עַל הַצֶּדֶק וְאָסַר אֶת הַמְגֻנֶּה, וְהִפְקִיד פְּקִידִים וְהוֹרִיד, וְלֹא פָסַק מִלַּעֲסֹק בַּשִּׁלְטוֹן עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. אַחַר־כָּךְ נִנְעַל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְהִסְתַּלֵּק הַצָּבָא וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ. קָם וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן וּמָצָא אֶת אֲבִי אִשְׁתּוֹ, שֶׁכְּבָר כָּבְדָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ. אָמַר לוֹ: “לֹא תְאֻנֶּה לְךָ כָּל רָעָה”. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְאָמַר לוֹ: “הוֹ חַסַן”. אָמַר לוֹ: “הִנְּנִי נָכוֹן לִפְקֻדָּתְךָ אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה”. אָמַר לוֹ: “הִנֵּה אֲנִי כְּבָר קָרַב קִצִּי, הֱוֵה מְצֻוֶּה לָשִׂים לִבְּךָ לְאִשְׁתְּךָ וּלְאִמָּהּ. וְעָלֶיךָ לִירָא אֶת אֱלֹהִים וְלִנְהַג בְּטוֹב עִם הוֹרֶיךָ, וֶהֱוֵה חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי הֲדַר כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ הַדַּיָּן לַכֹּל, וְדַע שֶׁאֱלֹהִים מְצַוֶּה לִנְהֹג בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וּבְמַעֲשֵׂה־הַטּוֹב”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ חַסַן: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. אַחֲרֵי כֵן נִשְׁאַר הַמֶּלֶךְ הַקּוֹדֵם שְׁלשָׁה יָמִים, וְנֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הֵכִינוּ לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְתַכְרִיכִים, וְעָרְכוּ לוֹ קְרִיאַת קֻרְאָן וַחֲתִימָתָהּ עַל קִבְרוֹ עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם. נָטַל הַמֶּלֶךְ חַסַן בֶּן־הַמִּשְׁנֶה עָלָיו אֶת הַמַּלְכוּת, וְשָׂמְחוּ בוֹ נְתִינָיו. הָיוּ יָמָיו כֻּלָּם שִׂמְחָה, וְלֹא פָסַק אָבִיו מִהְיוֹת הַמִּשְׁנֶה הַגָּדוֹל לִימִינוֹ, וְלָקַח לוֹ מִשְׁנֶה שֵׁנִי לִשְׂמֹאלוֹ. וְנָכוֹנָה הַמַּמְלָכָה בְיָדוֹ, וְנִשְׁאַר מֶלֶךְ בְּבַגְדָּאד זְמַן אָרוֹך מְאֹד, וְחוֹנַן מִבַּת־הַמֶּלֶךְ יְלָדִים זְכָרִים, שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הַמַּמְלָכָה אַחֲרָיו. וְחָיוּ בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַקִּיּוּם לָעַד וּבְיָדוֹ לַהֲרֹס וּלְהָקִים.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר: